קיצור שולחן ערוך

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.11</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>קיצור שולחן ערוך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1706</id>
    <revision>
      <id>3024685</id>
      <parentid>3024495</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:39:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>מוחק את המילים. לא רואה טעם שיהיה בדף הראשי. זה אתר של טקסטים - לא המלצות.</comment>
      <origin>3024685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20482" sha1="gh4erwyhim3otx0kfsj06wa3rn4q4zm" xml:space="preserve">__ללא_תוכן__
{{כו|ספר=1|קיצור שולחן ערוך|מאת רבי {{קישור למחבר|שלמה גנצפריד}} זצ&quot;ל,&lt;br /&gt;הוא אחד הספרים הקלאסיים והפופולריים בספרות ההלכה של הדורות האחרונים,&lt;br /&gt;והוא מהווה ליקוט הלכות מספרי ההלכה שלפניו.}}

מהדורה זו עברה עריכה קלה, כמו פתיחת ראשי תיבות וקיצורים ותוספת סימני פיסוק. 

בחלק מהסימנים נוספו הערות בכתב &lt;small&gt;קטן&lt;/small&gt; בגוף הטקסט, אך המגמה היא להשתדל להשתמש במערכת [[w:עזרה:הערת שוליים|הערות השוליים]], או בדף השיחה של הסימן הרלוונטי. 

לאחרונה הוחל בהוספת ביאור &quot;דרכי הלכה&quot;, המהווה קיצור ההלכות מהפוסקים הספרדים ובני עדות המזרח (כף החיים, בן איש חי וכו') מאת הרב מרדכי אליהו זצ&quot;ל באישור בנו הרב שמואל אליהו. פרטים [[שיחה:קיצור שולחן ערוך#דרכי הלכה|בדף השיחה]].

{{הדגשת הפניה|קיצור שולחן ערוך - מנוקד{{!}}הַמַּהֲדוּרָה הַמְּנֻקֶּדֶת|יישור=מרכז}}

==מקור הטקסט באתר==
חלק מהטקסט של הספר באתר מועתק מאתר kitzur.net{{הערה|שם=קיצורנט|1=האתר כנראה החליף ידיים וכיום הדומיין שייך לאתר נוצרי מסיונרי.}}. הם מתירים שימוש בטקסט בתנאי שמציינים שזה נלקח משם.

== קישורים חיצוניים ==
* [[W:קיצור שולחן ערוך|קיצור שולחן ערוך]] בויקיפדיה.

==תוכן העניינים==
{{מר}}
{{טורים|רוחב=80|
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#השכמת הבוקר|השכמת הבוקר]]}} סימנים: א - ח{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות ציצית|הלכות ציצית]]}} סימנים: ט{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות תפילין|הלכות תפילין]]}} סימנים: י{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות מזוזה|הלכות מזוזה]]}} סימנים: יא{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#תפילה|תפילה]]}} סימנים: יב - כח{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#מידות והנהגות|מידות והנהגות]]}} סימנים: כט - לד {{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#כשרות וסעודה|כשרות וסעודה]]}} סימנים: לה - מז{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#ברכות|ברכות]]}} סימנים: מח - סא{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#משא ומתן|משא ומתן]]}} סימנים: סב - סז{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#דין תפילת הדרך|דין תפילת הדרך]]}} סימנים: סח{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#מנחה וערבית|מנחה וערבית]]}} סימנים: סט - עא{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#שבת|שבת]]}} סימנים: עב - צו {{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות ר&quot;ח וקידוש לבנה|הלכות ר&quot;ח וקידוש לבנה]]}} סימנים: צז
|
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#יום טוב|יום טוב]]}} סימנים: צח - צט{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות נשיאת כפיים|הלכות נשיאת כפיים]]}} סימנים: ק - קו{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#פסח|פסח]]}} סימנים: קז - קכ{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#תעניות וט' באב|תעניות וט' באב]]}} סימנים: קכא - קכז{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#ימים נוראים|ימים נוראים]]}} סימנים: קכח - קלג{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#סוכה ולולב|סוכה ולולב]]}} סימנים: קלד - קלח{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות חנוכה|הלכות חנוכה]]}} סימנים: קלט - קמ{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות פורים|הלכות פורים]]}} סימנים: קמא - קמב{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות כיבוד|הלכות כיבוד]]}} סימנים: קמג - קמד{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך #הלכות אישות|הלכות אישות]]}} סימנים: קמד - קסב{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות שונות (מיורה דעה)|הלכות שונות (מיורה דעה)]]}} סימנים: קסג - קעח{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#דיני ממונות|דיני ממונות]]}} סימנים: קעט - קצג{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות אבלות והמת|הלכות אבלות והמת]]}} סימנים: קצד - רכא{{ש}}
}}

&lt;/center&gt;

==השכמת הבוקר==
* {{הפניה לסימן בקיצור|א|דיני השכמת הבוקר}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ב|הלכות נטילת ידיים ושחרית}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ג|דין לבישת בגדיו והילוכו}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ד|הנהגת בית הכסא ודיני ברכת אשר יצר}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ה|נקיון המקום לדבר שבקדושה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ו|קצת דיני ברכות ודיני ב&quot;ה וב&quot;ש ואמן}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ז|הלכות ברכות השחר}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ח|דברים האסורים משהאיר היום עד לאחר שהתפלל}}

== הלכות ציצית ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|ט|הלכות ציצית}}

== הלכות תפילין ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|י|הלכות תפילין}}

== הלכות מזוזה ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|יא|הלכות מזוזה}}

== תפילה ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|יב|הלכות הכנת הגוף לתפלה ומקומות שראוי להתפלל שם}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|יג|דיני קדושת בית הכנסת ובית המדרש}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|יד|דיני פסוקי דזמרה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|טו|דיני דברים שבקדושה ודיני ש&quot;ץ}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|טז|דיני ההפסקות בקריאת שמע וברכותיה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|יז|דיני קריאת שמע}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|יח|הלכות תפילת שמונה עשרה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|יט|דיני משיב הרוח וטל ומטר ויעלה ויבא ועננו}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כ|דיני חזרת הש&quot;ץ}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כא|דין מי שלא התפלל היאך ישלימנה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כב|דיני תחנון}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כג|קצת דיני קריאת ספר תורה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כד|אם נמצא טעות או פסול בספר תורה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כה|דיני אשרי ובא לציון עד גמר התפילה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כו|דיני קדיש יתום}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כז|הלכות תלמוד תורה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כח|הלכות ספר תורה ושאר ספרי קודש}}

== מידות והנהגות ==
* {{הפניה לסימן בקיצור|כט|מידות שירגיל בהם האדם את עצמו}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ל|איסור רכילות, לשון הרע, נקימה ונטירה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לא|שכל כוונות האדם יהיו לשם שמים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לב|שמירת הגוף ע&quot;פ הטבע}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לג|דברים האסורים משום סכנה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לד|הלכות צדקה}}

== כשרות וסעודה ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|לה|הלכות חלה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לו|הלכות מליחה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לז|הלכות טבילת כלים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לח|הלכות פת נוכרי ובישולי נוכרי וחלב נוכרי}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לט|דין מי שרוצה לאכול או לשתות קודם הסעודה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מ|הלכות נטילת ידיים לסעודה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מא|הלכות בציעת הפת וברכת המוציא}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מב|הלכות סעודה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מג|הלכות ברכות לדברים שאוכלין ושותין בתוך הסעודה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מד|דין מים אחרונים וברכת המזון}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מה|הלכות ברכות הזימון והמזון}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מו|הלכות מאכלות אסורות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מז|הלכות סתם יינם והכשר הכלים ממנו}}

== ברכות ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|מח|דיני ברכות על מאכלים מחמשת מיני דגן}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מט|דיני ברכת היין והטוב והמטיב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נ|כללים בברכה ראשונה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נא|כללים בברכה אחרונה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נב|דיני ברכת בורא פרי העץ, בורא פרי האדמה, ושהכול}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נג|דין רוטב ומשקה של פירות וירקות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נד|דיני עיקר וטפל}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נה|דין קדימה בברכות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נו|דין טעות בברכה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נז|דין ברך על מאכל או משקה ואחרי כן הביאו לו עוד}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נח|דין ברכת הריח}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נט|דין ברכת שהחינו והטוב והמטיב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ס|דין ברכת הראיה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סא|ברכת הגומל ועוד קצת על ברכות פרטיות}}

== משא ומתן ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|סב|הלכות משא ומתן}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סג|אסור להונות בדברים ולגנוב דעת הבריות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סד|שלא לעשות סחורה בדבר האסור}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סה|הלכות ריבית}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סו|הלכות עסקא}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סז|הלכות נדרים ושבעות}}

== דין תפילת הדרך ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|סח|דין תפילת הדרך ושאר דברים שצריך להיזהר בדרך}}

== מנחה וערבית ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|סט|הלכות תפילת מנחה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ע|הלכות תפלת מעריב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עא|סדר הלילה}}

== שבת ==

{{טורים|רוחב=100|
* {{הפניה לסימן בקיצור|עב|הכנת שבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עג|באיזה אופן מותר ליתן בע&quot;ש מלאכה ולהשאיל ולהשכיר כלים לגוים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עד|דין המפליג בספינה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עה|דין הדלקת הנרות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עו|דיני התפילות בשבת ויום טוב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עז|דיני הקידוש והסעודות בלילה וביום}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עח|דיני קריאת ספר תורה בשבת ויום טוב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עט|דיני המפטיר}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פ|קצת ממלאכות האסורות בשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פא|ארבע רשויות לשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פב|איסור העברה והוצאה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פג|הקף מחיצות לא מהני אלא כשהוקף לדירה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פד|דיני הוצאת דרך מלבוש ותכשיט}}
|
* {{הפניה לסימן בקיצור|פה|דין אם נפלה דליקה בשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פו|דיני רחיצה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פז|דברים שצריכין להיזהר בבהמות חיות ועופות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פח|דיני מוקצה בשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פט|דיני בסיס לדבר האסור}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צ|דין עשיית חפצו בלא מלאכה ומלאכה ע&quot;י גוי}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צא|דין מי שיש לו מחוש בעלמא וחולה שאין בו סכנה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צב|דיני חולה שיש בו סכנה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צג|דיני יולדת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צד|דיני עירובי חצרות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צה|דיני עירובי תחומין}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צו|דיני תפילת ערבית במוצאי שבת ודיני הבדלה}}
}}

== הלכות ר&quot;ח וקידוש לבנה ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|צז|הלכות ר&quot;ח וקידוש לבנה}}

== יום טוב ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|צח|הלכות יום טוב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צט|דיני מוקצה ביום טוב}}

== הלכות נשיאת כפיים ==
* {{הפניה לסימן בקיצור|ק|הלכות נשיאת כפיים}}

==עוד דיני יום טוב==
* {{הפניה לסימן בקיצור|קא|דיני הכנה מיום טוב ראשון ליום שני או לחול}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קב|דיני עירוב תבשילין}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קג|דיני שמחת יום טוב}}

==חול המועד==
* {{הפניה לסימן בקיצור|קד|דיני חול המועד}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קה|דברים האסורים משום טרחא בחוה&quot;מ}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קו|דיני מקח וממכר בחול המועד}}

== פסח ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קז|דיני חודש ניסן}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קח|דיני החיטין והקמח למצות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קט|דיני המים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קי|דיני הלישה ואפית המצות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיא|הלכות בדיקת וביטול חמץ}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיב|איזה חמץ אסור להשהותו בפסח ואיזה מותר להשהותו}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיג|דיני ערב פסח ואפיית המצות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיד|דין מכירת חמץ}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קטו|דיני ערב פסח שחל להיות בשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קטז|דיני הגעלה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיז|קצת דינים מלוקטים לפסח}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיח|דיני הכנת הסדר}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיט|סדר ליל פסח}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכ|הלכות ספירת העומר}}

== תעניות וט' באב ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קכא|הלכות תענית ציבור}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכב|דינים מן י&quot;ז בתמוז עד ט' באב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכג|דיני ערב תשעה באב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכד|הלכות תשעה באב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכה|דיני תשעה באב שחל בשבת או באחד בשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכו|לעשות זכר לחורבן}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכז|הלכות תענית יחיד}}

== ימים נוראים ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קכח|דיני חודש אלול}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכט|הלכות ראש השנה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קל|דיני עשרת ימי תשובה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלא|דיני ערב יום כיפור}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלב|סדר ליל יום הכיפורים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלג|הלכות יום הכיפורים}}

== סוכה ולולב ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קלד|הלכות סוכה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלה|דיני ישיבה בסוכה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלו|הלכות לולב ושאר המינים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלז|דיני נטילתן וסדר ההקפות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלח|דיני הושענא רבה, שמיני עצרת ושמחת תורה}}

== הלכות חנוכה ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קלט|הלכות חנוכה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קמ|סדר ארבע פרשיות}}

== הלכות פורים ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קמא|הלכות מגילה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קמב|הלכות משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וסעודת פורים}}

==הלכות כיבוד==
*{{הפניה לסימן בקיצור|קמג|הלכות כיבוד}}
*{{הפניה לסימן בקיצור|קמד|הלכות כבוד רבו וזקן ותלמיד חכם וכהן}}

==הלכות אישות==
{{:קיצור שולחן ערוך/הלכות אישות}}
{{:קיצור שולחן ערוך/הלכות שונות (מיורה דעה)}}

==דיני ממונות==
{{טורים|רוחב=100|
* {{הפניה לסימן בקיצור|קעט|הלכות הלוואה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפ|הלכות שמיטת כספים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפא|הלכות טוען ונטען ועדות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפב|הלכות גנבה וגזלה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפג|הלכות נזקי ממון}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפד|הלכות נזקי הגוף}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפה|הלכות שאלה ושכירות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפו|הלכות לא תחסום}}
|
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפז|הלכות אבדה ומציאה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפח|הלכות פקדון}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפט|הלכות פריקה וטעינה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קצ|הלכות שמירת הגוף ובל תשחית}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קצא|אסור צער בעלי חיים ואסור סרוס}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קצב|דין החולה והרופא, ובמה מתרפאין}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קצג|הלכות בקור חולים}}
}}

{{:קיצור שולחן ערוך/הלכות אבלות והמת}}

==הערות==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:קיצור שולחן ערוך|*]]
[[yi:קיצור שו&quot;ע עברי טייטש מפתחות]]
[[קטגוריה:אירופה]]</text>
      <sha1>gh4erwyhim3otx0kfsj06wa3rn4q4zm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ה קד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164083</id>
    <revision>
      <id>3024550</id>
      <parentid>2849830</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T12:25:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Motimn1</username>
        <id>43943</id>
      </contributor>
      <origin>3024550</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5179" sha1="8h0n210hzctz9585rbw24oa1yis7v2x" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|קג|קד|קה}}
{{צתב|ההוא דנחית לקמיה דרבה, אמר אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו, א&quot;ר כמה ידע האי צו&quot;מ לרצוייה למריה, א&quot;ל אביי והא משתקין אותו תנן, ורבה נמי לחדודי לאביי הוא רקבעי|ברכות|לג|ב}}.

האיסור שבמשנה יתכן לפרשו שאומר בלשון שבח &quot;על קן ציפור יגיעו רחמיך&quot;, שסיפור שבחיו של מקום ראוי שישקל בפלס האמת. אבל כשאומר בדרך בקשת רחמים לעורר כונת עצמו, ועיקר הדבר הוא מה שמסיים &quot;אתה חוס ורחם עלינו&quot;, אין בכך כלום אם הפתיחה מה שמקדים אינה מכוונת להאמת, ועיקר התפילה מתקבלת לפי כונתה. וי&quot;ל כיון שהוא לפי השקפתו מתפעל עי&quot;ז... בעד זו ומתעורר, שפיר דמי ומשובח הוא. אמנם אביי השיב כיון דמשתקין אותו, משמע שאין חוששין שמא לקח הדבר להצעה של בקשת תחנונים, א&quot;כ נראה שבכל אופן אין זה משובח. ואולי לדינא כשמתכוין לבקשת רחמים ולא לסיפור שבח אין משתקין אותו, אלא שמ&quot;מ אינו ראוי לשבח כיון שבסיפור של שבחו של מקום משתקין אותו, גם בבקשת רחמים נהי דאין משתקין אותו מ&quot;מ יתרון אין בו ואינו ראוי שישובח. ויש בזה עוד צד ציור אחר, כי הרמב&quot;ם במו&quot;נ כשביאר טעם למצות בח&quot;ג כתב ששילוח הקן הוא באמת מצד מדת הרחמים, ואמר שהמשנה שסוברת משתקין אותו כשאומר &quot;על קן צפור יגיעו רחמיך&quot;, היא כדעת האומרים שאין טעם למצות ושראוי לתלות הכל רק ברצון וגזירה. אמנם הראוי לדון יותר שתהי' המשנה מסכמת עם הדעת שאלי' נוטה השכל הטבעי, שמתוך כך נמשך לזה הרמב&quot;ם ז&quot;ל, ונמצאו ג&quot;כ סימנים גדולים בדברי חז&quot;ל שטעמי מצות ודאי נתנו להדרש ולא נכתבו רק מפני התקלה. ונראה שהרמב&quot;ם ז&quot;ל תלי לה בפלוגתא דתנאי אי דרשינן טעמא דקרא. אמנם נכון מאד לומר שאע&quot;פ שמצד משפט השכל ראוי לחפש טעם למצות, וזוהי שלימות השכל שהוא שלימות התורה. אמנם שלימות הרגש ותמימות הלב בעבודת ד', שגם הוא חלק גרול משלימות האנושי, ראוי להיות יותר קבוע בהשקיף על המצות רק מצד רצון השם ית' שבהם ולא מצד הטעם שימצא בהם. וטעם הדבר נכון מאד, כי שלימות החכמה מתלקטת אחת לאחת מידיעת כל פרט ופרט להעשות לכללים, ע&quot;כ ראוי להשקיף על כל מצוה מצד החכמה שבה ולחקור בטעמה,וכל המוסיף לחקור הוא מוסיף דעת ושלימות ויראת ד' ואהבתו מצד החכמה. אמנם המשך הרגש לשלימות ולעבודה אינה המשכה פרטית כ&quot;א המשכה כללית לרצון השם ית', שמוצאים אנו אותו כולו בערכנו בדרכי תורת ד'. ע&quot;כ כשמתעורר הרגש ע&quot;י ההכרה ברצון השם ית' הוא מוכן מיד לכל טוב, כי ההליכה בדרכי ד' לעשות רצונו תביא את האדם לכל טוב כללי. ע&quot;כ זהו ההבדל בין זמן תורה לזמן תפילה, וכשאומר בתפילה על קן צפור יגיעו רחמיך, הוא מבלבל בחשבונות של עומק חכמה וחשבון של טעמי מצות את הוד ההרגש שצריך להיות טבעי ופשוט בלב תמים בתפילה, אע&quot;פ שמצד עצמה היא דעה נכונה. ע&quot;כ אמר רבה כמה ידע האי מרבנן לרצוי' למרי' לפי האמת. ויהי' התועלת לחידודי לאביי גדול מאד, שישכיל מזה ערך הציורים הצריכים אל התפילה וערך השכל הצריך אל התורה והשלימות המדעי, וידע לתן לכל דבר מועדו וענינו &quot;כבוד אלהים הסתר דבר'&quot; היינו מצד רגש עבודת ד' והשתפכות הנפש שהחשבונות היתירות מפסידות אותו, &quot;וכבוד מלכים חקור דבר ,' היינו מצד עבודת השכל ושלימות התורה שבה מלכים ימלכו. ונמצא שאין ההשתקה באה מצד איסור שיש בדעה זו כ&quot;א מצד בלבול דעת שיש על ידה בעת התפילה הראויה למנוחה שלימה והשתפכות הנפש בתשוקתה אל אדוני' שהוא תהלתה ית&quot;ש'.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|קג|קד|קה}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ה קד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8h0n210hzctz9585rbw24oa1yis7v2x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חגיגה יא א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167460</id>
    <revision>
      <id>3024605</id>
      <parentid>1354480</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:29:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024605</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12737" sha1="4l49jnfbrhhu9ca9s6yi3gtc2xpkq0j" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|חגיגה|יא|א|י ב|יא ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בגזבר המסורות לו אבני בנין עסקינן דכל היכא דמנחה ברשותא דידיה מנחה אלא מסיפא {{שוליים|א}}בנאה בתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה מכדי שנויי שנייה מה לי דר ומה לי לא דר היינו כהררין התלויין בשערה ומאי קושיא דלמא לכדרב דאמר רב כגון שהניחה על פי ארובה אי דר ביה אין לא דר ביה לא אלא לעולם כדרבא ודקא קשיא לך מידי דהוה אמוציא מעות הקדש לחולין התם מידע ידע דאיכא זוזי דהקדש איבעי ליה לעיוני הכא מי ידע היינו כהררין התלויין בשערה:

מקרא מועט והלכות מרובות:

תנא נגעים ואהלות מקרא מועט והלכות מרובות נגעים מקרא מועט נגעים מקרא מרובה הוא אמר רב פפא הכי קאמר נגעים מקרא מרובה והלכות מועטות אהלות מקרא מועט והלכות מרובות ומאי נפקא מינה אי מסתפקא לך מילתא בנגעים עיין בקראי ואי מסתפקא לך מילתא באהלות עיין במתניתין:

דינין:

מיכתב כתיבן לא נצרכא אלא לכדרבי דתניא רבי אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כא|כג}})}} נפש תחת נפש ממון אתה אומר ממון או אינו אלא נפש ממש נאמרה נתינה למטה ונאמרה נתינה למעלה מה להלן ממון אף כאן ממון:

עבודות:

מיכתב כתיבן לא נצרכא אלא להולכת הדם דתניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא א|ה}})}} והקריבו זו קבלת הדם ואפקה רחמנא בלשון הולכה דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא א|יג}})}} והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה ואמר מר זו הולכת אברים לכבש למימרא דהולכה לא תפקה מכלל קבלה:

טהרות:

מיכתב כתיבן לא נצרכא אלא לשיעור מקוה דלא כתיבא דתניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא טו|טז}})}} ורחץ (את בשרו) במים {{שוליים|ב}}במי מקוה את כל בשרו {{שוליים|ג}}מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה:

טמאות:

מיכתב כתיבן לא נצרכא אלא לכעדשה מן השרץ דלא כתיבא דתניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא יא|לב}})}} בהם יכול בכולן תלמוד לומר מהם יכול במקצתן ת&quot;ל בהם הא כיצד עד שיגיע במקצתו שהוא ככולו {{שוליים|ד}}שיערו חכמים בכעדשה שכן חומט תחלתו בכעדשה רבי יוסי בר' יהודה אומר כזנב הלטאה:

עריות:

מיכתב כתיבן לא נצרכא&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דכל היכא דמנחה''' - אפילו מקמי הכי ברשותיה מנחה הלכך כל כמה שנטלה לא שנייה מידי דתיפוק מידא דהקדש:

'''שנויי שנייה''' - כשקבעה בבנין וקנייה בשנוי שמסתתה וקובעה:

'''שהניחה ע&quot;פ ארובה''' - לפקוק הארובה וכל שעה שירצה נוטלה ולא שנייה מידי:

'''כדרבא''' - נזכר בעל הבית כו:

'''היינו כהררין התלויין בשערה''' - בסמיכה מועטת מדמינן לה למוציא מעות הקדש לחולין שהרי קרוב הוא לאונס יותר מן השוגג:

'''דינין מיכתב כתיבן''' - מפורשין יפה ומתניתין קתני יש להן סמיכה משמע שאינן מפורשין:

'''לא נצרכא כו'''' - כלומר יש בהן דברים שאינן מפורשין בפירוש כגון זה וכיוצא בה: דכתיב נפש תחת נפש אם אסון יהיה שמתה האשה יתן ממון דמי האשה ליורשיה שאין עליה חיוב מיתה שלא נתכוון לה אלא לחברו נתכוון דכתיב וכי ינצו אנשים יחדיו קסבר רבי נתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתה ומשלם ממון:

'''נתינה למעלה''' - לענין דמי וולדות כתיב ונתן בפלילים ([[שמות  כא]]):

'''נתינה למטה''' - ונתתה נפש תחת נפש ממון ומאי נפש דמי הנפש:

'''והקריבו זו קבלת הדם''' - אע&quot;פ שהוא לשון הולכה. אינה אלא קבלה שהרי לאחר שחיטה נכתבה ואין הולכה אלא אם כן קיבל הדם:

'''והקריב הכהן את הכל''' - גבי אברים כתיב והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה:

'''זו הולכת אברים לכבש''' - דאילו הקטרה בהדיא כתיב בקרא והקטיר המזבחה:

'''לא תפקיה מכלל קבלה''' - לכל דבריה ואע&quot;ג שהיא עבודה שאפשר לבטלה שאם רצה שוחט בצד המזבח וזורק היכא דלא בטלה עבודה היא ומפגלין את הקרבן במחשבתה וצריכה כהן ובגדי כהונה ופוסל בה אונן ויושב וערל:

'''במים''' - נקודתו בפתח משמע מים המיוחדים לאפוקי שאובין ומיהו מים חיים לא צריך מדכתיב בזב מים חיים ([[ויקרא  טו]]) מכלל דשאר טמאין לאו מים חיים בעו ומיהו במים במים המיוחדין במקוה אע&quot;פ שהן גשמים:

'''בהם''' - כל הנוגע בהם:

'''מהם''' - כל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא:

'''חומט''' - אומר אני שהוא מין שרץ שקורין לימג&quot;א הגדל בקליפה ההולכת ומעגלת תמיד כל כמה שגדל ותחילת הניצר כקליפה של עדשה היא:

'''כזנב הלטאה''' - לפי שמפרכסת לאחר שנחתכה והיינו מקצתו שהוא ככולו שיש בו חיות:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''בגזבר''' המסורות לו. ואפילו למ&quot;ד שליחות יד אין צריכה חסרון הכא שאני דכל היכא דאיתא בי גזא דמלכא קאי:

''' עד''' שידור תחתיה בשוה פרוטה. ולא נפקא לחולין רק אותה פרוטה וכן גרסינן בערכין (דף כא. ושם) וכיון דדר ביה נפיק (ביה) שכר לחולין וגם רש&quot;י פירש כן דדוקא שכר ולא כולא ביתא וכן פי' הר&quot;י ההיא דהמשאיל קרדום של הקדש לחברו בקע בו וחזר חברו ובקע בו כולן מעלו והיכי דמי הא תנן אין מועל אחר מועל אלא בהמה וכלי שרת אלא ודאי בגזבר המסורות לו קרדומות של הקדש ולא מכוין להוציאן לחולין רק כנגד בקועה לפיכך כולן מעלו ובקדושין פ&quot;ב (דף נה. בד&quot;ה אין) ובמנחות פרק המנחות והנסכים (דף קא. בד&quot;ה אע&quot;ג) פירשתי:

''' לא''' נצרכא אלא לכדרבי דתניא ונתתה נפש תחת נפש ממון. ורבי יוחנן דאמר חייבי מיתות שוגגין פטורין מן התשלומין מוקי לה לאידך דרבי דתניא ונתת עין תחת עין דלא פליג אסתם משנה דהכא:

''' והקריבו''' זו קבלת הדם. ובהולכה לא מוקמינן ליה כפשטא דקרא דהא בתר שחיטה כתיב וקבלה היה מיד והיינו עבודה ראשונה כך פרש&quot;י אך לא משמע לי דהכי נמי וזרקו כתיב בתריה והולכה מקמי זריקה הוי מיד לאפוקי קבלה דהולכה בינתיים ועוד קשה לר&quot;י דאמרי' שילהי פ&quot;ק דזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|יג|א}} והקריבו זו קבלה אתה אומר זו קבלה או אינו אלא זריקה כשהוא אומר וזרקו הרי זריקה אמור משמע דהוה מוקמינן לה בזריקה אי לאו דכתיב קרא ואע&quot;ג דלא בתר שחיטה הויא ומיהו י&quot;ל דלא ניחא ליה לאוקמי קרא בהולכה לפי שאינה עבודה חשובה שאפשר לבטלה ויכול לשחוט בראשו של מזבח:

''' לא''' נצרכא אלא לשיעור מקוה. לא הוה מצי למימר [לבעלה] דלא כתיב כדפירש בה&quot;ג דלא נפקא לן אלא בק&quot;ו דהשתא לטהרות כתיב ורחץ לבעלה דכרת לא כ&quot;ש דהא לאו מילתא היא דמהאי ק&quot;ו לא מצי נפיק דק&quot;ו פריכא הוא דהא כמה חציצות וכוונה דבפרק ב' דחולין {{הפניה-גמ|חולין|לא|א}} מצינו לטהרות ולא לבעלה אלא מהאי קרא נפקא דכתיב ([[ויקרא  טו]]) (ותהי נדתה עליו ואחר תטהר) בנדתה תהא עד שתבא במים כדדריש ר&quot;ע בפ&quot;ו דשבת {{הפניה-גמ|שבת|סד|ב}} וכן פר&quot;ת דמהתם נפקא לן טבילת נדה הלכך הוה ליה כמו כתובה:

''' במי''' מקוה. פרש&quot;י נקודתו בפתח לאשמועינן מים המיוחדים לאפוקי מים שאובין ולא יתכן דהא מים שאובין לאו מהכא נפקא אלא מאך מעין ובור מקוה מים וגו' ([[ויקרא  יא]]) ודרשינן בת&quot;כ מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים ועוד היכי משמע מקוה לאפוקי שאובין הא עיקר קרא משמע שאובין אי לאו דסמכיה למעין כדפי' ונראה לפרש מי מקוה היינו אשבורן כדאמרינן מעין מטהר בזוחלין מקוה באשבורן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|סה|ב}}:

''' אמה''' על אמה. שאדם מחזיק אמה בעובי עם מלבושים וכן מוכח בשמעתין דכוכין בפ' הפירות (ב&quot;ב דף קא.) שאינו מחזיק עם עובי הארון כ&quot;א אמה והשתא יתכן דלא תקשה היכי טבל אמתא באמתא:

''' ברום''' ג' אמות. ואע&quot;ג שאדם מחזיק ד' אמות קומה כדמוכח בשמעתין דכוכין דאורך הכוך ד' אמות קומת האדם אינו אלא ג' אמות לבד הראש ומצי להרכין את ראשו מן הצד והא דנקט ד' אמות משום עובי צידי הארון ואע&quot;ג דמצינו בפ&quot;ק דב&quot;ב (דף ב:) גבי היזק ראייה שיעור ראייה ד' אמות היינו שיכול להגביה עצמו על ראשי אצבעותיו עד שיציץ ד' אמות וכן מוכח בעובדא דבני המן בתרגום של מגילת אסתר שנסדר על פי המדרש שגובה קומתן ג' אמות לבד הראש דקחשיב ואזיל על רום חמשים אמות לפי תליית כל העשרה והיו נהרגים כבר קודם התלייה וכן משתעי קרא בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן משמע שבכלל הריגה היו וגם הפייט יסד בסליחה [[אדם בקום עלינו|אדם בקום]] חיש בשלש אמות והרביעית (וחמישית) אויר מגולה:

''' הא''' כיצד. פי' איזה מהם שהוא כהם הקשה הר&quot;ר אליעזר ממיץ דהכא מוקמינן כוליה קרא בחד ענינא ואילו בפ' דם הנדה (נדה נו.) אמר כתיב בהם בכולן וכתיב מהם במקצתן לא קשיא כאן בלח כאן ביבש אלמא בתרי ענייני מיירי קרא ושמא תרתי שמעינן מינה ולמורי נראה תרי קראי כתיבי כל הנוגע בהם במותם מהם במותם אשר יפול מהם אל תוכו ואל תטמאו בהם:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/חגיגה/פרק א|יא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת חגיגה]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|חגיגה|א|יא|א}}</text>
      <sha1>4l49jnfbrhhu9ca9s6yi3gtc2xpkq0j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214350</id>
    <revision>
      <id>3024555</id>
      <parentid>3023109</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:40:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון תבנית</comment>
      <origin>3024555</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="857" sha1="992l347fhw8ir4eotgq639knq3cfn9e" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ה|ג ז}}

{{צת|בראשית|מט|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|יט}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מח|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|לא}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ו]]</text>
      <sha1>992l347fhw8ir4eotgq639knq3cfn9e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברים לב/כתיב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236681</id>
    <revision>
      <id>3024661</id>
      <parentid>2990943</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:45:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>לא ברור למה נותר כאן</comment>
      <origin>3024661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14504" sha1="k390wgh9wypzzbxin27kbvl8bbvgelk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{כותרת עליונה לפרק תנך|דברים|לב|כתיב}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פרק לב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|א|סדר=כו|עלייה={{מ:עלייה|א=האזינו|ב0=האזינו|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;האזינו השמים ואדברה{{מ:ששש}}ותשמע הארץ אמרי פי.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;יערף כמטר לקחי{{מ:ששש}}תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא{{מ:ששש}}וכרביבים עלי עשב.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כי שם יהוה אקרא{{מ:ששש}}הבו גדל לאלהינו.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ד|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=האזינו|ב2=לוי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הצור תמים פעלו{{מ:ששש}}כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול{{מ:ששש}}צדיק וישר הוא.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שחת לו לא בניו מומם{{מ:ששש}}דור עקש ופתלתל.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{מ:אות-ג|ה}} ליהוה{{מ:הערה|בספרי תימן {{מ:אות-ג|ה}}ליהוה בתיבה אחת|שם=בספרי תימן מ אות ג ה ליהוה בתיבה אחת}} תגמלו זאת{{מ:ששש}}עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך{{מ:ששש}}הוא עשך ויכננך.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ז|עלייה={{מ:עלייה|א=שני [ישראל]|ב0=האזינו|ב1=שני|ב2=ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר{{מ:ששש}}שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;בהנחל עליון גוים{{מ:ששש}}בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים{{מ:ששש}}למספר בני ישראל.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי חלק יהוה עמו{{מ:ששש}}יעקב חבל נחלתו.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;ימצאהו בארץ מדבר{{מ:ששש}}ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו{{מ:ששש}}יצרנהו כאישון עינו.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף{{מ:ששש}}יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;יהוה בדד ינחנו{{מ:ששש}}ואין עמו אל נכר.&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יג|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי [ע&quot;כ ישראל]|ב0=האזינו|ב1=שלישי|ב2=ע&quot;כ ישראל}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;ירכבהו על {{קו&quot;כ|במותי|במתי}} ארץ{{מ:ששש}}ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע{{מ:ששש}}ושמן מחלמיש צור.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;חמאת בקר וחלב צאן{{מ:ששש}}עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים{{מ:ששש}}עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר.&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית{{מ:ששש}}ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו.&lt;קטע סוף=טו/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו.&lt;קטע סוף=טז/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום{{מ:ששש}}חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם.&lt;קטע סוף=יז/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;צור ילדך תש{{מ:אות-ק|י}} ותשכח אל מחללך.&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|יט|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=האזינו|ב1=רביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו.&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם{{מ:ששש}}כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם.&lt;קטע סוף=כ/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם{{מ:ששש}}ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם.&lt;קטע סוף=כא/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית{{מ:ששש}}ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים.&lt;קטע סוף=כב/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;אספה עלימו רעות חצי אכלה בם.&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי{{מ:ששש}}ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר.&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה.&lt;קטע סוף=כה/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם.&lt;קטע סוף=כו/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו{{מ:ששש}}פן יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת.&lt;קטע סוף=כז/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה.&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|כט|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=האזינו|ב1=חמישי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם.&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה{{מ:ששש}}אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם.&lt;קטע סוף=ל/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים.&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה{{מ:ששש}}ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו.&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר.&lt;קטע סוף=לג/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי.&lt;קטע סוף=לד/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם{{מ:ששש}}כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו.&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם{{מ:ששש}}כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב.&lt;קטע סוף=לו/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;ואמר אי אלהימו צור חסיו בו.&lt;קטע סוף=לז/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם{{מ:ששש}}יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה.&lt;קטע סוף=לח/&gt;
{{מ:ששש}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי{{מ:ששש}}אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא{{מ:ששש}}ואין מידי מציל.&lt;קטע סוף=לט/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מ|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=האזינו|ב1=ששי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;כי אשא אל שמים ידי{{מ:ששש}}ואמרתי חי אנכי לעלם.&lt;קטע סוף=מ/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;אם שנותי ברק חרבי{{מ:ששש}}ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי{{מ:ששש}}ולמשנאי אשלם.&lt;קטע סוף=מא/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;אשכיר חצי מדם{{מ:ששש}}וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה{{מ:ששש}}מראש פרעות אויב.&lt;קטע סוף=מב/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;הרנינו גוים עמו{{מ:ששש}}כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו{{מ:ששש}}וכפר אדמתו עמו.&lt;קטע סוף=מג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מד|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=האזינו|ב1=שביעי}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון.&lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל.&lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת.&lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה.&lt;קטע סוף=מז/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מח|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=האזינו|ב3=מפטיר}}}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר.&lt;קטע סוף=מח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה.&lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו.&lt;קטע סוף=נ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל.&lt;קטע סוף=נא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|דברים|לב|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל.&lt;קטע סוף=נב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק לב/&gt;
{{סוף}}{{סוף}}
&lt;noinclude&gt;
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{טקסט מנוקד|גודל=17}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{סוף}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>k390wgh9wypzzbxin27kbvl8bbvgelk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261522</id>
    <revision>
      <id>3024693</id>
      <parentid>3024410</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:59:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* [מאמר של שתי נשמות צדיקים]{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}} */</comment>
      <origin>3024693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="306361" sha1="n6m63vcs6b3gv6x5jm5yeyb91f5mtft" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.


רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. 

ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: &quot;''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה: &quot;''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''&quot; {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''מאן את?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''לעית באורייתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''&quot;. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: &quot;''נסלק עמך למייא!''&quot; {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: &quot;''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''&quot;. {{ש}}
אמר רבי חזקיה: &quot;''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''&quot;. {{ש}}
אמר ההוא בר נש: &quot;''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''האי קרא דאמר שלמה!''&quot;. סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''וכי  במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ובמה?''&quot; 


אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין! 

ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! 


ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. 

היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 


אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}} 
אמרו: &quot;''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. 
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא. 

{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע  והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש  בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא  {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?! 

ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 


אמרו ליה: &quot;''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''&quot; {{ש}}
אמר להו: &quot;''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''למה?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
נשק לון ואזל ליה. 


אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: &quot;''מה שמיה דההוא בר נש?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''&quot;. {{ש}}
אמר ר' ייסא: &quot;''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''&quot; 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה?  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו &quot;''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''&quot;. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר &quot;''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''&quot;. מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי &quot;הושע&quot; קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו! 

רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע&quot;ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש! 

אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא  למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה. 


'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא &quot;ואז בכורי ענבים&quot; סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: &quot;''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''&quot;. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב  מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!&lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''. 


תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} -  מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא! 

אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!? 

אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל! 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה  דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא  לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה! 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''&quot;

'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}'''  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. 

'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר,  כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -  
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה&quot;ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר&quot;א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי  {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא. 

אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. 

'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''.  {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי &quot;''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - &quot;''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''&quot; . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}'''  - &quot;''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''&quot;  {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי,  בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?! 

ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?! 

במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''. 


אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}'''  כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.

'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. 

'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. 

{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: &quot;''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''&quot;. מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. 

ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא  ומשתמטי מקמייהו. 

רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו! 


רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים  ענקים  רפאים'''. וכלהו אורכי יומי. 
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא. 
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''. 
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''. 

אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!? 

אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}. 

אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא  באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. 

אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב&quot;ה על דא.  

תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה. 

'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. 

רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: &quot;''אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''&quot;

'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא! 


אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי &quot;''הא חויא הכא!''&quot;. {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא. 


אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב&quot;ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב&quot;ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא! דקב&quot;ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה  ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה&quot;ג עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור (המתוק מדבש)}} &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא  
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא, 
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. 
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא. 
* והיא אסחרא להר הבית 
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין  
* ולשכת הגזית אסחר לאולם 
* ואולם להיכל 
* והיכל לבית קדש הקדשים 
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. 

ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. 


כגוונא דא לעילא  ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי 
* נהר דינור אסחר לכמה משריין, 
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין. 
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו. 
* ואינון סחרין לארבע רתיכין 
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי. 
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית, 
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש, 
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין 
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא 
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. 

כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא! 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. 
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה 
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין  למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי. 


אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן? 
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. 

'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:


===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}

{{להשלים}}

...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: &quot;''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;אמר לון: &quot;''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''&quot; 

נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא. 

אמר לון ההוא ממנא: &quot;''פוקו!''&quot; {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: &quot;''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''&quot;. {{ש}}
אמר לון: &quot;''ידעתון מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''לא''&quot;. 

אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו. 

וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}. 
* האי  דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא! 
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא. 
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל&quot;ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.


אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא. 

תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא! 


&quot;''פוקו מהכא! זכאין אתון!''&quot; {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא  אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''&quot; 

עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: &quot;''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''&quot;{{ש}} 
אמר חד מנייהו: &quot;''אית בכו סימנא?''&quot;{{ש}} 
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו:  &quot;''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''&quot; {{ש}}
אחידו בהו ויתבו. 

בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי: &quot;''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''&quot; {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: &quot;''מאן אלין?''&quot; {{ש}}
אמר להון: &quot;''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''&quot; {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: &quot;''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''&quot;. 

עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: &quot;''מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו &quot;בגופין&quot; (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.


קלא אתער - &quot;''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''&quot; {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום. 


ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר: 
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} 
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה! 
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח! 
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה. 
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד. 
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה. 
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא. 

פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: &quot;''סימנא אית בגוייכו?''&quot;{{ש}}
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: &quot;''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''הן!''&quot; 


אמר רבי שמעון: &quot;''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''&quot; 

כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: &quot;''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''&quot; {{ש}} 
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: &quot;''ארחו בדא!''&quot;  {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.

 
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''&quot;.  &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''אורייתא חדתא שמעתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''&quot; {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: &quot;''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''&quot; 


אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'. 

ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין. 

וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. 

משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. 

כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. 

זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? 

בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע  ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. 

במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד  אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.&lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי! 

וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה. 

בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו. 

ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו&quot;ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. 

אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה. 

{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י&quot;ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש. 


השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. 

כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא! 

א&quot;ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות. 
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. 

זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום! 

אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. 


* '''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה. 
* '''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא. 
* '''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}''' - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. 
* '''{{צ|מאן דמעיין}}''' בצלותיה ואסתכל בה - '''{{צ|רחיק מרעותיה}}''' דשאיל. 
* '''{{צ|קרבנא דרביא}}''' - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא '''{{צ|שלים לאתקבלא}}'''. 

&quot;''מכאן ולהלאה רחימין זילו!''&quot;  {{להשלים}} 
{{קטן|'''(עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)'''}}

{{קטן|'''(כתב הרמ&quot;ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))'''}}

===קטעים מקוטעים שונים===
{{להשלים}}

...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א}}. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן. 

אוף הכי אדם!  
* מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. 
* מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא.  
* מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר.  
* מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא.  
* מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא.  
* מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא. 

וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא! 

סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין.  
* אדם ברישא. חוה סמיך ליה.  
* שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה.  
* יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק.  
* לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. {{ש}}
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. 


בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא:  
* אדם וחוה בקדמיתא.  
* ושרה ואברהם סמיך לון.  
* יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא.  
* יעקב ולאה באמצעיתא. 

ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. {{ש}}
'''אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק'''. {{ש}}
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא. {{ש}}
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא. 


ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון! {{ש}}
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו! 


===[מאמר של שתי נשמות צדיקים]{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}===

'''{{קטן|(חסר תחילת הענין)}}'''
{{להשלים}}

...אלין הכא ואלין הכא דאינון  מגדלאן דאבן טבא כלהו. 

בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. {{ש}}
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא {{צ|מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב}} {{ממ|משלי|יח|י}}. &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;ופריש רב מתיבתא קרא דא: {{צ|מגדל עז}} - דא כנסת ישראל. {{צ|בו ירוץ צדיק}} - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא {{צ|ונשגב}} - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. 

ורבי כרוספדאי חמיד לבא, פריש האי קרא עד לא אסתלק. ופריש שפיר. {{ש}}
{{צ|מגדל עז}} - דא תיבה וספר תורה דאיהו {{צ|עז}} לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה. {{ש}}
וההוא מגדל - {{צ|שם יהוה}} איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין. 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - במאן? במגדל או בספר תורה? {{ש}}
אלא קרא דריש בהאי ובהאי! 
* כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. 
* כד דריש לספר תורה -  מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק, וצדיק אקרי. 

מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה. {{ש}}
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין! 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא. {{ש}}
{{צ|ונשגב}} - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! {{צ|ונשגב}} דלא יתנזק לעלמין! 


בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין, קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה. כד אתי ההוא ציפרא - נטלא ההוא מגדל מאתריה, וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים.  ומה דהוה רומיה לרום שמיא - מאיך ועאל תחות אינון כרובים, ושורוי בין רישי כרובים. 

תלת מאה פתחין תמן. בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא - דיוקנא דספר תורה. ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל. ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו. 

אי חסידא קדישא! זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא! בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא - כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא - כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא. ואיהו פריש מלין. ומגו מתיקו דמלוי - בתיאובתא  סלקין. כלהו עשר מלין גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך. 

כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח - פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. {{ש}}
וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי {{צ|מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'}}. {{ש}}
סגירו פתחין וספר תורה אתגליל. {{ש}}
מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה! כוליה נהורא דנהיר! אתוון דיליה שלהובי דאשא מארבע גווני דאינון דעלמא עלאה! כלהו בלטי ומנצצי! לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח! {{ש}}
סגיר פתחא דא - כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. 

בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא. גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר. וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל. ותרין נשרין - דא מסטרא דא ודא מסטרא דא - נטלי ליה בידייהו. 

כד סליק מלכא משיחא - מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא. {{ש}}
בשעתא דישרי למקרי - יתפתח פתחא אחרא, ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב {{צ|וישלח את '''היונה'''}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא! ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא, אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. {{ש}}
ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת! והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא. ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא. מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. 

וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה - יקומון תרין נשרין, דא מכאן ודא מכאן. ויונה מאיך. ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה. ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה.&lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ויונה תבאת. ועטרה בפומה. ויקבלון לה אלין תרין נשרין. 

דוד מלכא - {{צ|זית רענן}} אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. {{צ|עלה זית}} - דא מלכא משיחא בריה דדוד! ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח דכתיב {{צ|והנה '''עלה זית''' טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}} - ההוא עלה זית {{צ|טרף}} וחטף ליקרא דיליה. במה? {{צ|בפיה}}! דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה. והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; - אלא כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא - יונה דכר {{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}הוה! מגו דאקרי {{צ|יונה}}  כתיב כנוקבא. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא '''(חסר המשך המאמר)'''{{להשלים}} 


...מגדל דא כד תב לאתריה - נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה, בנסין ואתין רברבין. 

בריש מגדל דא אית עופין דנור  דקא מצפצפאן כד סליק צפרא. צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו! לעילא מכלהו - זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא; סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין. {{ש}}
אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. {{ש}}
אי חסידא קדישא! בשעתא דאתוון פרחין - חמי בר נש מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו וגו'}}. {{ש}}
אהדרו אתוון רברבן כמלקדמין - בטשי אתוון זעירן בהו ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. {{ש}}
לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. {{ש}}
וכן כל עובדא דבראשית! פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין! זכאה עמא דכל דא מחכאן! 


{{הערה|ראו [[יהל אור/במדבר/חלק א|בהגהות הגר&quot;א כאן ביהל אור]] כי יש הרבה חסרים וחוסר סדרים במקום זה בזהר. ויקיעורך}}


אי חסידא קדישא! מאן דנטיר ברית - שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא. ואי תימא מאן נטיר ליה לאחורא? הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה! ומאן איהו? צדיק עלאה ברחימו סגי! עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין! {{ש}}
זכאה מאן דנטיר ברית דא! ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא! מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצע - אבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו. ודא כד איהו {{צ|אחרי יהוה}}. 


תא חזי! ההוא רקיע - כד סחרא בגלגולא - מנגנא בנגונא. ומקל נהימו דמיין דנבעין - לא ידיע ההוא נגונא. כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין.{{ש}}
מאן דאיהו לגו - בתרין סטרין קיימא תמן. 
* חד בחדוה. דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. 
* וחד ביראה. דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה ביראה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}} 

חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח - דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא. באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח - לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר. כד נבעין מיא וסלקין - סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר. 

השתא אתחזון בגוון חד. לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין אחרנין כגוון אחרא. בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין, ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין. כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו. 


לא ידיע חשיבו דעובדא. טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלת מאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו. בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו.&lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;ולעילא מנהון אינון גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. 

הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין - מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא! 

אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה - כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין, מלהטן בד' מיני זהורין דאשא. שלהובין סלקין וגוונין מנצצן. ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין. ובטשי אלין באלין. שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו. ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. 


באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא - אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו - יהון עד ברכים! ייעול בהו גיבר רב - ייעול בהו עד ברכים! אי תינוק בר יומא - עד ברכים! מאן דשתי מנייהו - יתחכם ויתפקח בחכמתא! 

מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים - ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן! דכורין הוו שתאן מן מיא - לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה. גו מקדשא דא - כל הרהורין ישתכחון - בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא! 


ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. {{ש}}
אמר רב מתיבתא: כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא - אסתלק ענפא לעילא לעילא! כל מה דקריבנא - הכי אסתלק! יסודא ושרשא דההוא ענפא - לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין! כל גוונין דעלמא - באינון טרפין דיליה. איבא דיליה - לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע. 

ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא, ואמר &quot;''איבא דא גניז ל{{צ|איש משענתו בידו מרוב ימים}}''&quot;! מאן דזכי למנדע דא - לינדע! 


רקיע חד אית על ההוא ענפא - פריש לעילא מההוא רקיע. אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ולא יתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק - דמי תכלא. קריב יתיר - דמי סומקא. קריב יתיר - דמי ירוק. קריב יתיר - דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה! 

טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי. ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא! כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא, דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא. ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. 

דייק רב מתיבתא: {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; - דהא &quot;זכר&quot; כתיב ולא &quot;זכור&quot;. מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה - אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר! ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא! דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) במאן דנטיר קיימא דא! 

ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי? אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא. ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל ברית. יצחק קביל ברית. יעקב הוה שלים מכלהו - ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי, ולא הוה כל כך שלים. אבל {{צ|תם}} - שלים מכלא. 

מה כתיב בנח? {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} - דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. {{ש}}
ואמר רב מתיבתא: בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית.&lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;ובגין דנטר ברית אקרי {{צ|תמים בדורותיו}}, מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו. ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה?! אבל כל מאן דנטיר ברית קדישא - אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה! ובגין כך {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. {{צ|תמים תהיה}} - ולבתר {{צ|עם יהוה אלהיך}} - בזווגא חדא! דכיון דנטיר ברית דא - {{צ|עם יהוה}} להוי ולא אתפרש מניה! 

באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} - גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא. {{ש}}
ארח כשר איהו?! והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}, {{צ|ושלחתי לפניך מלאך}}!? {{ש}}
לאברהם דלא הוה גזיר - דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים. וכן בכלהו. כיון דבר נש תמים ונטיר ליה - מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה. כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. 

נח - גזיר הוה ותמים, פריעה לא הוה ביה. ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב? {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot;. לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה? {{צ|את האלהים}} - סמיך ליה. ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. 

בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין '''(חסר)'''{{להשלים}}


----------------------------
…ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא. 

ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר: מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא 

אמר ליה: הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי. והוא ישלוט ויקטול סגיאין, וההוא משיחא. ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא - דפרס אשתמע הכא. 


אי חסידא קדישא! כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא! בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא - טרפין ואיבין וענפין. ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן וכל דא גניז לון! 

אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן? {{ש}}
אמר ליה: אי רבי אי רבי! זכאה חולקך דכל האי(?). בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע 

ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש. כיון דמטי לגביה - איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא - אשתכך תמן תלת יומין, ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. 

ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה - שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו '''(חסר)'''  


----------------------------
…אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. 

בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן. ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין. &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;ארבע אגנין בכל עמודא ועמודא נעיצין. וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין - נפלי בהו ואתמליין כלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר. 

מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא, דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין. שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן - לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. 

תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין, ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא. דלקין ביממא, ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא - דלקין כלהו מגרמייהו. 


אדהוו יתבי אמרי &quot;''הא רמש ליליא!''&quot; 

אמר ליה לרבי שמעון: אי חסידא קדישא נהירו דעלמא! טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא - וכתוב מלין אלין! דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא, וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך - הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. {{ש}}
פרחי. {{ש}}
בכה רבי שמעון וגעא. 

פתח ואמר: {{צ|אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד}}. {{ש}}
אורייתא אורייתא! נהירו דכל עלמין! כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין! מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא! {{ש}}
אורייתא אורייתא - מה אימא לגבך!  {{צ|אילת אהבים}} אנת  {{צ|ויעלת חן}} (גבי) עילא ותתא! רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות {{ש}}
אורייתא אורייתא שעשועים דמארך! מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך! {{ש}}
בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא. {{ש}}
אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

אמר ליה: לא תדחל בריה דיוחאי! לא תדחל בוצינא קדישא! כתוב וחדי גו חדוה דמארך. 

כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא, ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. {{ש}}
וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. {{ש}}
כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא. {{ש}}
מאיך עינוי לתתא - אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. {{ש}}
חדא רבי שמעון ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. 

אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. {{ש}}
אשכחוהו רישיה בין ברכוי. {{ש}}
אמרו ליה: שלמא עליה דמר! שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם! קום! {{ש}}
קם רבי שמעון וחדא בהו. {{ש}}
אמרו ליה: ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך? חמית נהירו דביתא ברקיעא? {{ש}}
אמר לון: חמינא. {{ש}}
אמרו ליה: ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. 

אמרו ליה: רב מתיבתא בעא בשלמך. והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא! {{ש}}
אמר לון: במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו! {{ש}}
אמרו: לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. 


פתח רב מתיבתא ואמר: {{צ|ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו'}} - דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא - יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה - ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר! 

והוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך לא בעינן לאתעכבא. &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;חדי ר' שמעון. {{ש}}
אמרו ליה: אי חסידא קדישא! כל מלין די בגוון באורייתא - מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה! ואינון מלין זעירין - כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא ! דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה . 

והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. 

ומלה אחרא זכינן למשמע מניה!{{ש}}
רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין - אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. {{ש}}
מאי טעמא? אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה, ותרווייהו שרא חדא הוו. נהורא דא נפק מנהורא דא. אתדעך דא - אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. 


השתא רבי נהדר למלין קדמאין! וכד נהדר לאתרין - נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. {{ש}}
זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא! 


אמר ר' שמעון: מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא - אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן?

אמר ליה: אי רבי אי רבי! בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. {{ש}}
אדהכי פרח חד ואתכסי מנייהו ואזל ליה, ולפום שעתא תב לגבייהו. {{ש}}
אמר לון: זמינא הוינא למיעאל, והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן. והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא. ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. 

נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. 
אמר: טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. {{ש}}
פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא(?) ברזין דתמן כל ההוא יומא. {{ש}}
בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. {{ש}}
כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה - והא אינון תרווייהו אתיין. {{ש}}
אמר ליה: קום רבי! זכאה חולקך! קום! בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. {{ש}}
ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן, ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי! אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין - לית מאן דיקרב לגביה. זכאה איהו! 

רבי רבי! כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן, ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא. שמיה לית לן רשו לגלאה. {{ש}}
אצטער ר' שמעון על דא. 

אמר ליה: לא תצטער רבי על דא! אנת תדע בדא ליליא בחלמך. {{ש}}
אבל דינא דיינו עליה. דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. {{ש}}
וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא, כד מטא לחד מלה - ידע האי בר נש דיתכשל ביה - ואמר לחברייא &quot;''שתוקו לא תימרון מדי''&quot;. ובגין דשתיקו חברייא - אתכשל בההוא מלה ואכסיף. וההוא כסופא דגרים האי בר נש - דיינין ליה בהאי דינא קשיא, בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא. ואנא שאילנא רשו דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא, ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. 

אי רבי! שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. 

'''בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה''', וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה, וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה. 

תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו: הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי! ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה, וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא! ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו. 

אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. 


'''בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר''', וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה.{{ש}}
תלת זמנין ביומא כריזין קמה: הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא! ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי! 

לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא. ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. 


'''בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא''' - וכמה אלפין ורבבן בהדה. {{ש}}
בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא, איהי וכל אינון נשין די בהדה. ושירתא דימא מזמרין בכל יומא. ואיהי בלחודהא אמרת מהכא {{צ|ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו'}}. וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. 


'''בהיכלא אחרא אית דבורה''' אוף הכי. וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. 

אי רבי! אי רבי! מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה! 


'''לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין''' דלא אתמסרן לאתגלאה, ולית מאן דחמי לון. 

בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא(?) דאמינא לך וגובירן(?) אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא - בין בהאי עלמא, בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא - אתדבקותא דנשמתא, נהורא בנהורא. זווגא דהאי עלמא - גופא בגופא. וכלא כמה דאתחזי! זינא בתר זיניה, זווגא בתר זווגא, גופא בתר גופא. זווגא דההוא עלמא - נהורא בתר נהורא. 

'''היכלין דארבע אמהן''' אקרון {{צ|היכלין דבנות בוטחות}}, ולא זכינא בהו למחמי. 

זכאה חולקהון דצדיקייא - גוברין ונוקבי - דאזלי בארח מישר בהאי עלמא, וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא! 

אי רבי! אי רבי! אלמלא בר יוחאי אנת - לא אתמסר לגלאה!&lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא! בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא - פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה, בגין דאיהו איבא דצדיקייא. ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי {{צ|גר צדק}}. 

והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}. מה אילנא דחיי אפיק נשמתין - אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. 

רב מתיבתא אמר: כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר {{צ|ותהי שרי עקרה}} לית אנא יודע דלית לה ולד!? מאי {{צ|אין לה ולד}}?! {{ש}}
אלא הכי אמר רב מתיבתא: {{צ|ולד}} - לא הות מולדא, אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא. דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן, כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - 'נפש עשו' ודאי. 


חדי רבי שמעון. {{ש}}
אמר ליה ההוא גברא: אי רבי! מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא. דכורין ולא נוקבין - כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין. צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא. וכפום טקלא דמתקלא - הכי אית לון בהאי עלמא. 

רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא. מלה חדא גלי ולא יתיר. אעא דלא סליק נהוריה - יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא - יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא. 

:(תרי נוסחי) {{ש}}
:בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

:בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. 

סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא. וכל מה דבטש - כדין {{צ|ונר רשעים ידעך}} - מחרף ומגדף לכל סטרין, ולא יכיל לאנהרא כלל. וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה - וכדין נהיר ואתקף בנהירו. {{צ|יבחן}} - כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. 

גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. {{ש}}
אמר: מלה מלה! אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא! והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא! 

אמר ליה: אי רבי אי רבי! כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא. ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה. כד סלקין - מתפשטין מלבושיהון וסלקין. כד נחתי - מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא. 

אי רבי אי רבי! כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא! {{ש}}
זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא - כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא! והכי פתח רב מתיבתא: מאן דאיהו זעיר - איהו רב, ומאן דאיהו רב - איהו זעיר, דכתיב {{צ|ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים}}.&lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;{{צ|מאה}} דאיהו חשבון רב כתיב ביה {{צ|שנה}} - זעירו דשנין חד אזעיר ליה. {{צ|שבע}} דאיהו חשבון זעיר - אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. 

תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר! לא אזעיר אלא לדרבי! זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא! כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא! 

אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו {{צ|יהוה ימלוך לעולם ועד}}. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו(?) אתער קלא ואמר {{צ|כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'}}. {{ש}}
שאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
קם אחרא אבתריה ואמר {{צ|והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{צ|ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת}}.{{ש}} 
ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{צ|כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו'}} (שם) {{צ|כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. 

כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו. כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה! גברין כנמרין! הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. {{ש}}
שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'}} עד {{צ|ומרומם על כל ברכה ותהלה}}. {{ש}}
תווחו ואזלו. {{ש}}
אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. 

אמרו דא לדא: ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא! דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא! ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי! כל מה דאחמי לן קב&quot;ה - לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו! לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי. ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא - זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}} - ואלין אינון דרא דמדברא. 

אמר ליה: אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. {{ש}} 
אמר ליה: אימא! {{ש}}
אמר: קלא דהדרא בעינא למנדע! בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע.{{ש}}
אמר ליה: אי חסידא קדישא! על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא! וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין - בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין. אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין (?)לא אתאבידו ואינון תלת 
* קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול נחש בשעתא דפשיט משכיה - ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא! כמה מלה דא רבא ויקירא! {{ש}}
אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן? 
אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא, ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא, ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש (?) יהיב ב&quot;נ קלא - אינון מתערין לגבי ההוא קלא. 

קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער? במחאה! כד מחי בר נש מחאה - אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא, זינא בתר זיניה. 

ועל דא ביומא דראש השנה קול שופר אתער קול שופר אחרא - זינא בתר זיניה אזלא! 
ארחיה דנחש לביש איהו - לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש. לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה - ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה - כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה. ורזא דא איהו טמירו. 

אמר ר' שמעון: ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא? 
אמר ליה: שלמה מלכא מנדע ידע - ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע - ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. {{ש}}
ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא, ומשטטא באוירא. וכל חד מתפרש דא מן (?) וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה - יתבא כמיתא. וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו, וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה. ודא איהו {{צ|אוב מארץ}}. ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע.{{ש}} 
זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט! 


כד בר נש אתער קלא - מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא! ולית ליה רשו לארכא יתיר - אלא כעין ההוא קלא דאתער בר נש, ולא יתיר. ואי אריך בר נש קליה - איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא, בגין דלא יכיל לארכא. מאי טעמא? בגין דכד נפק בקדמיתא - אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, והשתא דעאל תמן - לא יכיל לארכא קלא - דהא לית ליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא. 

חדי רבי שמעון ואמר: אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי! למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא! 

אמר ליה: אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. {{ש}}
אמר ליה: מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. {{ש}}
אמר: רב מתיבתא פתח ואמר - {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}}. חדוה הוא! אמאי סתימו דעיינין למיתא? {{ש}}
בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון, וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו. איהו - אסתים מניה האי עלמא. חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. 

אמר ר' שמעון: יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין! 

אמר ליה: יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי? ואי תימא על בשורה דיליה - מבעי ליה &quot;ויוסף חי תראה&quot;!?{{ש}} 
אמר ליה: ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה, ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי (ד?)רחימא דיליה אחזי הכי: חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד - הא אנא חיזו דילך באתרך! מכאן ולהלאה - יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא! 

אמר ר' שמעון: מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי? מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי(?) לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. {{ש}}
אמר ליה: אי חסידא קדישא! ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה - לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא! עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה! דבזמנא דתחיית מתייא - אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא - דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;אמר ליה רבי שמעון: ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. {{ש}}
אמר ליה: מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי.{{ש}} 
אמר ליה: אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

אמר ליה: חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
אמר ליה: כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה: אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא 

א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. {{ש}}
א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. {{ש}}
א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון 
אמר ליה לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. 
אמר ליה לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל רבי שמעון: והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>n6m63vcs6b3gv6x5jm5yeyb91f5mtft</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024731</id>
      <parentid>3024693</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T06:13:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3024731</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="306367" sha1="ctfpqd6e6cqogmc545bpsb42jomrhmf" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.


רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. 

ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: &quot;''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה: &quot;''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''&quot; {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''מאן את?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''לעית באורייתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''&quot;. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: &quot;''נסלק עמך למייא!''&quot; {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: &quot;''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''&quot;. {{ש}}
אמר רבי חזקיה: &quot;''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''&quot;. {{ש}}
אמר ההוא בר נש: &quot;''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''האי קרא דאמר שלמה!''&quot;. סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''וכי  במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ובמה?''&quot; 


אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין! 

ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! 


ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. 

היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 


אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}} 
אמרו: &quot;''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. 
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא. 

{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע  והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש  בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא  {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?! 

ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 


אמרו ליה: &quot;''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''&quot; {{ש}}
אמר להו: &quot;''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''למה?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
נשק לון ואזל ליה. 


אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: &quot;''מה שמיה דההוא בר נש?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''&quot;. {{ש}}
אמר ר' ייסא: &quot;''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''&quot; 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה?  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו &quot;''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''&quot;. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר &quot;''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''&quot;. מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי &quot;הושע&quot; קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו! 

רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע&quot;ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש! 

אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא  למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה. 


'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא &quot;ואז בכורי ענבים&quot; סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: &quot;''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''&quot;. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב  מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!&lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''. 


תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} -  מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא! 

אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!? 

אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל! 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה  דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא  לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה! 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''&quot;

'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}'''  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. 

'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר,  כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -  
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה&quot;ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר&quot;א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי  {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא. 

אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. 

'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''.  {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי &quot;''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - &quot;''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''&quot; . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}'''  - &quot;''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''&quot;  {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי,  בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?! 

ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?! 

במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''. 


אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}'''  כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.

'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. 

'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. 

{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: &quot;''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''&quot;. מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. 

ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא  ומשתמטי מקמייהו. 

רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו! 


רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים  ענקים  רפאים'''. וכלהו אורכי יומי. 
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא. 
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''. 
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''. 

אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!? 

אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}. 

אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא  באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. 

אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב&quot;ה על דא.  

תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה. 

'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. 

רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: &quot;''אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''&quot;

'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא! 


אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי &quot;''הא חויא הכא!''&quot;. {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא. 


אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב&quot;ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב&quot;ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא! דקב&quot;ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה  ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה&quot;ג עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור (המתוק מדבש)}} &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא  
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא, 
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. 
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא. 
* והיא אסחרא להר הבית 
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין  
* ולשכת הגזית אסחר לאולם 
* ואולם להיכל 
* והיכל לבית קדש הקדשים 
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. 

ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. 


כגוונא דא לעילא  ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי 
* נהר דינור אסחר לכמה משריין, 
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין. 
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו. 
* ואינון סחרין לארבע רתיכין 
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי. 
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית, 
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש, 
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין 
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא 
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. 

כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא! 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. 
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה 
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין  למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי. 


אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן? 
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. 

'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:


===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}

{{להשלים}}

...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: &quot;''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;אמר לון: &quot;''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''&quot; 

נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא. 

אמר לון ההוא ממנא: &quot;''פוקו!''&quot; {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: &quot;''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''&quot;. {{ש}}
אמר לון: &quot;''ידעתון מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''לא''&quot;. 

אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו. 

וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}. 
* האי  דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא! 
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא. 
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל&quot;ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.


אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא. 

תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא! 


&quot;''פוקו מהכא! זכאין אתון!''&quot; {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא  אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''&quot; 

עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: &quot;''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''&quot;{{ש}} 
אמר חד מנייהו: &quot;''אית בכו סימנא?''&quot;{{ש}} 
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו:  &quot;''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''&quot; {{ש}}
אחידו בהו ויתבו. 

בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי: &quot;''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''&quot; {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: &quot;''מאן אלין?''&quot; {{ש}}
אמר להון: &quot;''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''&quot; {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: &quot;''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''&quot;. 

עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: &quot;''מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו &quot;בגופין&quot; (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.


קלא אתער - &quot;''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''&quot; {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום. 


ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר: 
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} 
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה! 
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח! 
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה. 
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד. 
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה. 
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא. 

פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: &quot;''סימנא אית בגוייכו?''&quot;{{ש}}
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: &quot;''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''הן!''&quot; 


אמר רבי שמעון: &quot;''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''&quot; 

כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: &quot;''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''&quot; {{ש}} 
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: &quot;''ארחו בדא!''&quot;  {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.

 
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''&quot;.  &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''אורייתא חדתא שמעתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''&quot; {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: &quot;''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''&quot; 


אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'. 

ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין. 

וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. 

משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. 

כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. 

זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? 

בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע  ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. 

במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד  אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.&lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי! 

וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה. 

בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו. 

ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו&quot;ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. 

אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה. 

{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י&quot;ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש. 


השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. 

כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא! 

א&quot;ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות. 
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. 

זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום! 

אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. 


* '''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה. 
* '''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא. 
* '''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}''' - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. 
* '''{{צ|מאן דמעיין}}''' בצלותיה ואסתכל בה - '''{{צ|רחיק מרעותיה}}''' דשאיל. 
* '''{{צ|קרבנא דרביא}}''' - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא '''{{צ|שלים לאתקבלא}}'''. 

&quot;''מכאן ולהלאה רחימין זילו!''&quot;  {{להשלים}} 
{{קטן|'''(עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)'''}}

{{קטן|'''(כתב הרמ&quot;ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))'''}}

===קטעים מקוטעים שונים===
{{להשלים}}

...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א}}. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן. 

אוף הכי אדם!  
* מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. 
* מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא.  
* מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר.  
* מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא.  
* מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא.  
* מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא. 

וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא! 

סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין.  
* אדם ברישא. חוה סמיך ליה.  
* שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה.  
* יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק.  
* לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. {{ש}}
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. 


בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא:  
* אדם וחוה בקדמיתא.  
* ושרה ואברהם סמיך לון.  
* יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא.  
* יעקב ולאה באמצעיתא. 

ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. {{ש}}
'''אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק'''. {{ש}}
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא. {{ש}}
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא. 


ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון! {{ש}}
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו! 


===[מאמר של שתי נשמות צדיקים]{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}===

'''{{קטן|(חסר תחילת הענין)}}'''
{{להשלים}}

...אלין הכא ואלין הכא דאינון  מגדלאן דאבן טבא כלהו. 

בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. {{ש}}
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא {{צ|מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב}} {{ממ|משלי|יח|י}}. &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;ופריש רב מתיבתא קרא דא: {{צ|מגדל עז}} - דא כנסת ישראל. {{צ|בו ירוץ צדיק}} - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא {{צ|ונשגב}} - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. 

ורבי כרוספדאי חמיד לבא, פריש האי קרא עד לא אסתלק. ופריש שפיר. {{ש}}
{{צ|מגדל עז}} - דא תיבה וספר תורה דאיהו {{צ|עז}} לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה. {{ש}}
וההוא מגדל - {{צ|שם יהוה}} איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין. 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - במאן? במגדל או בספר תורה? {{ש}}
אלא קרא דריש בהאי ובהאי! 
* כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. 
* כד דריש לספר תורה -  מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק, וצדיק אקרי. 

מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה. {{ש}}
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין! 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא. {{ש}}
{{צ|ונשגב}} - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! {{צ|ונשגב}} דלא יתנזק לעלמין! 


בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין, קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה. כד אתי ההוא ציפרא - נטלא ההוא מגדל מאתריה, וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים.  ומה דהוה רומיה לרום שמיא - מאיך ועאל תחות אינון כרובים, ושורוי בין רישי כרובים. 

תלת מאה פתחין תמן. בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא - דיוקנא דספר תורה. ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל. ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו. 

אי חסידא קדישא! זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא! בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא - כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא - כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא. ואיהו פריש מלין. ומגו מתיקו דמלוי - בתיאובתא  סלקין. כלהו עשר מלין גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך. 

כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח - פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. {{ש}}
וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי {{צ|מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'}}. {{ש}}
סגירו פתחין וספר תורה אתגליל. {{ש}}
מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה! כוליה נהורא דנהיר! אתוון דיליה שלהובי דאשא מארבע גווני דאינון דעלמא עלאה! כלהו בלטי ומנצצי! לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח! {{ש}}
סגיר פתחא דא - כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. 

בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא. גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר. וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל. ותרין נשרין - דא מסטרא דא ודא מסטרא דא - נטלי ליה בידייהו. 

כד סליק מלכא משיחא - מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא. {{ש}}
בשעתא דישרי למקרי - יתפתח פתחא אחרא, ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב {{צ|וישלח את '''היונה'''}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא! ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא, אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. {{ש}}
ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת! והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא. ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא. מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. 

וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה - יקומון תרין נשרין, דא מכאן ודא מכאן. ויונה מאיך. ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה. ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה.&lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ויונה תבאת. ועטרה בפומה. ויקבלון לה אלין תרין נשרין. 

דוד מלכא - {{צ|זית רענן}} אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. {{צ|עלה זית}} - דא מלכא משיחא בריה דדוד! ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח דכתיב {{צ|והנה '''עלה זית''' טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}} - ההוא עלה זית {{צ|טרף}} וחטף ליקרא דיליה. במה? {{צ|בפיה}}! דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה. והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; - אלא כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא - יונה דכר {{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}הוה! מגו דאקרי {{צ|יונה}}  כתיב כנוקבא. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא '''(חסר המשך המאמר)'''{{להשלים}} 


...מגדל דא כד תב לאתריה - נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה, בנסין ואתין רברבין. 

בריש מגדל דא אית עופין דנור  דקא מצפצפאן כד סליק צפרא. צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו! לעילא מכלהו - זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא; סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין. {{ש}}
אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. {{ש}}
אי חסידא קדישא! בשעתא דאתוון פרחין - חמי בר נש מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו וגו'}}. {{ש}}
אהדרו אתוון רברבן כמלקדמין - בטשי אתוון זעירן בהו ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. {{ש}}
לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. {{ש}}
וכן כל עובדא דבראשית! פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין! זכאה עמא דכל דא מחכאן! 


{{הערה|ראו [[יהל אור/במדבר/חלק א|בהגהות הגר&quot;א כאן ביהל אור]] כי יש הרבה חסרים וחוסר סדרים במקום זה בזהר. ויקיעורך}}


אי חסידא קדישא! מאן דנטיר ברית - שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא. ואי תימא מאן נטיר ליה לאחורא? הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה! ומאן איהו? צדיק עלאה ברחימו סגי! עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין! {{ש}}
זכאה מאן דנטיר ברית דא! ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא! מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצע - אבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו. ודא כד איהו {{צ|אחרי יהוה}}. 


תא חזי! ההוא רקיע - כד סחרא בגלגולא - מנגנא בנגונא. ומקל נהימו דמיין דנבעין - לא ידיע ההוא נגונא. כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין.{{ש}}
מאן דאיהו לגו - בתרין סטרין קיימא תמן. 
* חד בחדוה. דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. 
* וחד ביראה. דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה ביראה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}} 

חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח - דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא. באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח - לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר. כד נבעין מיא וסלקין - סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר. 

השתא אתחזון בגוון חד. לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין אחרנין כגוון אחרא. בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין, ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין. כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו. 


לא ידיע חשיבו דעובדא. טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלת מאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו. בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו.&lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;ולעילא מנהון אינון גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. 

הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין - מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא! 

אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה - כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין, מלהטן בד' מיני זהורין דאשא. שלהובין סלקין וגוונין מנצצן. ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין. ובטשי אלין באלין. שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו. ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. 


באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא - אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו - יהון עד ברכים! ייעול בהו גיבר רב - ייעול בהו עד ברכים! אי תינוק בר יומא - עד ברכים! מאן דשתי מנייהו - יתחכם ויתפקח בחכמתא! 

מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים - ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן! דכורין הוו שתאן מן מיא - לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה. גו מקדשא דא - כל הרהורין ישתכחון - בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא! 


ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. {{ש}}
אמר רב מתיבתא: כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא - אסתלק ענפא לעילא לעילא! כל מה דקריבנא - הכי אסתלק! יסודא ושרשא דההוא ענפא - לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין! כל גוונין דעלמא - באינון טרפין דיליה. איבא דיליה - לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע. 

ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא, ואמר &quot;''איבא דא גניז ל{{צ|איש משענתו בידו מרוב ימים}}''&quot;! מאן דזכי למנדע דא - לינדע! 


רקיע חד אית על ההוא ענפא - פריש לעילא מההוא רקיע. אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ולא יתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק - דמי תכלא. קריב יתיר - דמי סומקא. קריב יתיר - דמי ירוק. קריב יתיר - דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה! 

טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי. ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא! כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא, דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא. ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. 

דייק רב מתיבתא: {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; - דהא &quot;זכר&quot; כתיב ולא &quot;זכור&quot;. מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה - אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר! ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא! דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) במאן דנטיר קיימא דא! 

ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי? אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא. ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל ברית. יצחק קביל ברית. יעקב הוה שלים מכלהו - ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי, ולא הוה כל כך שלים. אבל {{צ|תם}} - שלים מכלא. 

מה כתיב בנח? {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} - דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. {{ש}}
ואמר רב מתיבתא: בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית.&lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;ובגין דנטר ברית אקרי {{צ|תמים בדורותיו}}, מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו. ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה?! אבל כל מאן דנטיר ברית קדישא - אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה! ובגין כך {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. {{צ|תמים תהיה}} - ולבתר {{צ|עם יהוה אלהיך}} - בזווגא חדא! דכיון דנטיר ברית דא - {{צ|עם יהוה}} להוי ולא אתפרש מניה! 

באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} - גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא. {{ש}}
ארח כשר איהו?! והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}, {{צ|ושלחתי לפניך מלאך}}!? {{ש}}
לאברהם דלא הוה גזיר - דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים. וכן בכלהו. כיון דבר נש תמים ונטיר ליה - מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה. כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. 

נח - גזיר הוה ותמים, פריעה לא הוה ביה. ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב? {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot;. לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה? {{צ|את האלהים}} - סמיך ליה. ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. 

בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין '''(חסר)'''{{להשלים}}


----------------------------
…ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא. 

ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר: מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא 

אמר ליה: הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי. והוא ישלוט ויקטול סגיאין, וההוא משיחא. ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא - דפרס אשתמע הכא. 


אי חסידא קדישא! כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא! בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא - טרפין ואיבין וענפין. ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן וכל דא גניז לון! 

אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן? {{ש}}
אמר ליה: אי רבי אי רבי! זכאה חולקך דכל האי(?). בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע 

ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש. כיון דמטי לגביה - איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא - אשתכך תמן תלת יומין, ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. 

ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה - שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו '''(חסר)'''  


----------------------------
…אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. 

בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן. ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין. &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;ארבע אגנין בכל עמודא ועמודא נעיצין. וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין - נפלי בהו ואתמליין כלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר. 

מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא, דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין. שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן - לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. 

תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין, ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא. דלקין ביממא, ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא - דלקין כלהו מגרמייהו. 


אדהוו יתבי אמרי &quot;''הא רמש ליליא!''&quot; 

אמר ליה לרבי שמעון: אי חסידא קדישא נהירו דעלמא! טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא - וכתוב מלין אלין! דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא, וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך - הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. {{ש}}
פרחי. {{ש}}
בכה רבי שמעון וגעא. 

פתח ואמר: {{צ|אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד}}. {{ש}}
אורייתא אורייתא! נהירו דכל עלמין! כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין! מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא! {{ש}}
אורייתא אורייתא - מה אימא לגבך!  {{צ|אילת אהבים}} אנת  {{צ|ויעלת חן}} (גבי) עילא ותתא! רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות {{ש}}
אורייתא אורייתא שעשועים דמארך! מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך! {{ש}}
בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא. {{ש}}
אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

אמר ליה: לא תדחל בריה דיוחאי! לא תדחל בוצינא קדישא! כתוב וחדי גו חדוה דמארך. 

כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא, ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. {{ש}}
וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. {{ש}}
כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא. {{ש}}
מאיך עינוי לתתא - אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. {{ש}}
חדא רבי שמעון ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. 

אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. {{ש}}
אשכחוהו רישיה בין ברכוי. {{ש}}
אמרו ליה: שלמא עליה דמר! שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם! קום! {{ש}}
קם רבי שמעון וחדא בהו. {{ש}}
אמרו ליה: ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך? חמית נהירו דביתא ברקיעא? {{ש}}
אמר לון: חמינא. {{ש}}
אמרו ליה: ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. 

אמרו ליה: רב מתיבתא בעא בשלמך. והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא! {{ש}}
אמר לון: במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו! {{ש}}
אמרו: לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. 


פתח רב מתיבתא ואמר: {{צ|ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו'}} - דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא - יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה - ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר! 

והוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך לא בעינן לאתעכבא. &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;חדי ר' שמעון. {{ש}}
אמרו ליה: אי חסידא קדישא! כל מלין די בגוון באורייתא - מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה! ואינון מלין זעירין - כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא ! דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה . 

והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. 

ומלה אחרא זכינן למשמע מניה!{{ש}}
רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין - אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. {{ש}}
מאי טעמא? אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה, ותרווייהו שרא חדא הוו. נהורא דא נפק מנהורא דא. אתדעך דא - אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. 


השתא רבי נהדר למלין קדמאין! וכד נהדר לאתרין - נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. {{ש}}
זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא! 


אמר ר' שמעון: מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא - אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן?

אמר ליה: אי רבי אי רבי! בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. {{ש}}
אדהכי פרח חד ואתכסי מנייהו ואזל ליה, ולפום שעתא תב לגבייהו. {{ש}}
אמר לון: זמינא הוינא למיעאל, והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן. והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא. ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. 

נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. 
אמר: טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. {{ש}}
פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא(?) ברזין דתמן כל ההוא יומא. {{ש}}
בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. {{ש}}
כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה - והא אינון תרווייהו אתיין. {{ש}}
אמר ליה: קום רבי! זכאה חולקך! קום! בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. {{ש}}
ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן, ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי! אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין - לית מאן דיקרב לגביה. זכאה איהו! 

רבי רבי! כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן, ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא. שמיה לית לן רשו לגלאה. {{ש}}
אצטער ר' שמעון על דא. 

אמר ליה: לא תצטער רבי על דא! אנת תדע בדא ליליא בחלמך. {{ש}}
אבל דינא דיינו עליה. דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. {{ש}}
וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא, כד מטא לחד מלה - ידע האי בר נש דיתכשל ביה - ואמר לחברייא &quot;''שתוקו לא תימרון מדי''&quot;. ובגין דשתיקו חברייא - אתכשל בההוא מלה ואכסיף. וההוא כסופא דגרים האי בר נש - דיינין ליה בהאי דינא קשיא, בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא. ואנא שאילנא רשו דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא, ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. 

אי רבי! שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. 

'''בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה''', וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה, וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה. 

תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו: הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי! ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה, וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא! ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו. 

אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. 


'''בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר''', וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה.{{ש}}
תלת זמנין ביומא כריזין קמה: הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא! ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי! 

לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא. ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. 


'''בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא''' - וכמה אלפין ורבבן בהדה. {{ש}}
בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא, איהי וכל אינון נשין די בהדה. ושירתא דימא מזמרין בכל יומא. ואיהי בלחודהא אמרת מהכא {{צ|ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו'}}. וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. 


'''בהיכלא אחרא אית דבורה''' אוף הכי. וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. 

אי רבי! אי רבי! מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה! 


'''לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין''' דלא אתמסרן לאתגלאה, ולית מאן דחמי לון. 

בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא(?) דאמינא לך וגובירן(?) אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא - בין בהאי עלמא, בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא - אתדבקותא דנשמתא, נהורא בנהורא. זווגא דהאי עלמא - גופא בגופא. וכלא כמה דאתחזי! זינא בתר זיניה, זווגא בתר זווגא, גופא בתר גופא. זווגא דההוא עלמא - נהורא בתר נהורא. 

'''היכלין דארבע אמהן''' אקרון {{צ|היכלין דבנות בוטחות}}, ולא זכינא בהו למחמי. 

זכאה חולקהון דצדיקייא - גוברין ונוקבי - דאזלי בארח מישר בהאי עלמא, וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא! 

אי רבי! אי רבי! אלמלא בר יוחאי אנת - לא אתמסר לגלאה!&lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא! בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא - פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה, בגין דאיהו איבא דצדיקייא. ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי {{צ|גר צדק}}. 

והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}. מה אילנא דחיי אפיק נשמתין - אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. 

רב מתיבתא אמר: כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר {{צ|ותהי שרי עקרה}} לית אנא יודע דלית לה ולד!? מאי {{צ|אין לה ולד}}?! {{ש}}
אלא הכי אמר רב מתיבתא: {{צ|ולד}} - לא הות מולדא, אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא. דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן, כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - 'נפש עשו' ודאי. 


חדי רבי שמעון. {{ש}}
אמר ליה ההוא גברא: אי רבי! מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא. דכורין ולא נוקבין - כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין. צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא. וכפום טקלא דמתקלא - הכי אית לון בהאי עלמא. 

רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא. מלה חדא גלי ולא יתיר. אעא דלא סליק נהוריה - יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא - יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא. 

:(תרי נוסחי) {{ש}}
:בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

:בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. 

סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא. וכל מה דבטש - כדין {{צ|ונר רשעים ידעך}} - מחרף ומגדף לכל סטרין, ולא יכיל לאנהרא כלל. וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה - וכדין נהיר ואתקף בנהירו. {{צ|יבחן}} - כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. 

גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. {{ש}}
אמר: מלה מלה! אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא! והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא! 

אמר ליה: אי רבי אי רבי! כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא. ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה. כד סלקין - מתפשטין מלבושיהון וסלקין. כד נחתי - מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא. 

אי רבי אי רבי! כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא! {{ש}}
זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא - כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא! והכי פתח רב מתיבתא: מאן דאיהו זעיר - איהו רב, ומאן דאיהו רב - איהו זעיר, דכתיב {{צ|ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים}}.&lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;{{צ|מאה}} דאיהו חשבון רב כתיב ביה {{צ|שנה}} - זעירו דשנין חד אזעיר ליה. {{צ|שבע}} דאיהו חשבון זעיר - אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. 

תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר! לא אזעיר אלא את לדרבי! זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא! כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא! 

אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו {{צ|יהוה ימלוך לעולם ועד}}. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו(?) אתער קלא ואמר {{צ|כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'}}. {{ש}}
שאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
קם אחרא אבתריה ואמר {{צ|והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{צ|ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת}}.{{ש}} 
ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{צ|כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו'}} (שם) {{צ|כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. 

כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו. כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר: עמא תקיפא כאריה! גברין כנמרין! הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. {{ש}}
שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'}} עד {{צ|ומרומם על כל ברכה ותהלה}}. {{ש}}
תווחו ואזלו. {{ש}}
אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. 

אמרו דא לדא: ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא! דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא! ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי! כל מה דאחמי לן קב&quot;ה - לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו! לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי. ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא - זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}} - ואלין אינון דרא דמדברא. 

אמר ליה: אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. {{ש}} 
אמר ליה: אימא! {{ש}}
אמר: קלא דהדרא בעינא למנדע! בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע.{{ש}}
אמר ליה: אי חסידא קדישא! על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא! וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין - בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין. אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין (?)לא אתאבידו ואינון תלת 
* קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול נחש בשעתא דפשיט משכיה - ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא! כמה מלה דא רבא ויקירא! {{ש}}
אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן? 
אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא, ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא, ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש (?) יהיב ב&quot;נ קלא - אינון מתערין לגבי ההוא קלא. 

קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער? במחאה! כד מחי בר נש מחאה - אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא, זינא בתר זיניה. 

ועל דא ביומא דראש השנה קול שופר אתער קול שופר אחרא - זינא בתר זיניה אזלא! 
ארחיה דנחש לביש איהו - לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש. לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה - ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה - כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה. ורזא דא איהו טמירו. 

אמר ר' שמעון: ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא? 
אמר ליה: שלמה מלכא מנדע ידע - ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע - ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. {{ש}}
ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא, ומשטטא באוירא. וכל חד מתפרש דא מן (?) וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה - יתבא כמיתא. וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו, וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה. ודא איהו {{צ|אוב מארץ}}. ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע.{{ש}} 
זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט! 


כד בר נש אתער קלא - מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא! ולית ליה רשו לארכא יתיר - אלא כעין ההוא קלא דאתער בר נש, ולא יתיר. ואי אריך בר נש קליה - איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא, בגין דלא יכיל לארכא. מאי טעמא? בגין דכד נפק בקדמיתא - אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, והשתא דעאל תמן - לא יכיל לארכא קלא - דהא לית ליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא. 

חדי רבי שמעון ואמר: אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי! למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא! 

אמר ליה: אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. {{ש}}
אמר ליה: מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. {{ש}}
אמר: רב מתיבתא פתח ואמר - {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}}. חדוה הוא! אמאי סתימו דעיינין למיתא? {{ש}}
בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון, וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו. איהו - אסתים מניה האי עלמא. חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. 

אמר ר' שמעון: יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין! 

אמר ליה: יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי? ואי תימא על בשורה דיליה - מבעי ליה &quot;ויוסף חי תראה&quot;!?{{ש}} 
אמר ליה: ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה, ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי (ד?)רחימא דיליה אחזי הכי: חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד - הא אנא חיזו דילך באתרך! מכאן ולהלאה - יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא! 

אמר ר' שמעון: מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי? מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי(?) לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. {{ש}}
אמר ליה: אי חסידא קדישא! ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה - לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא! עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה! דבזמנא דתחיית מתייא - אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא - דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;אמר ליה רבי שמעון: ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. {{ש}}
אמר ליה: מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי.{{ש}} 
אמר ליה: אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

אמר ליה: חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
אמר ליה: כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה: אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא 

א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. {{ש}}
א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. {{ש}}
א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון 
אמר ליה לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. 
אמר ליה לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל רבי שמעון: והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>ctfpqd6e6cqogmc545bpsb42jomrhmf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>265635</id>
    <revision>
      <id>3024564</id>
      <parentid>3023597</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:58:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוק חסר</comment>
      <origin>3024564</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="216" sha1="rak1s1cgge51xq8h1huoy3qdr1u2pml" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג צ|ג ר}}

{{צת|ישעיהו|נ|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|יא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ק]]</text>
      <sha1>rak1s1cgge51xq8h1huoy3qdr1u2pml</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>265636</id>
    <revision>
      <id>3024563</id>
      <parentid>3023596</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:57:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024563</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="311" sha1="m7fpxmett1qvq8llgzmmitvo6d7tbp4" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג פ|ג ק}}

{{צת|בראשית|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|מט}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|ט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג צ]]</text>
      <sha1>m7fpxmett1qvq8llgzmmitvo6d7tbp4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272969</id>
    <revision>
      <id>3024579</id>
      <parentid>3023636</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:45:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024579</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="891" sha1="b8tsis5c8n0ds1w18keheblq2asmrqq" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ת|ה ב}}

{{צת|דברים|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|א}}{{ש}}
{{צת|יואל|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|א|א}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פח|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|לא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|לט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|כו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה א]]</text>
      <sha1>b8tsis5c8n0ds1w18keheblq2asmrqq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272970</id>
    <revision>
      <id>3024581</id>
      <parentid>3023637</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:47:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024581</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="936" sha1="q0cw9a15po3fs94y5p5c2kz40d16j8b" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה א|ה ג}}

{{צת|בראשית|מד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|מד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נה|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|כ}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|חגי|א|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מד|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פא|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קנ|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כז|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ב]]</text>
      <sha1>q0cw9a15po3fs94y5p5c2kz40d16j8b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272971</id>
    <revision>
      <id>3024583</id>
      <parentid>3023638</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:48:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024583</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="202" sha1="ofbuwteug1ytjit2smlkuticwbugq5m" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ב|ה ד}}

{{צת|ישעיהו|כז|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|טז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ג]]</text>
      <sha1>ofbuwteug1ytjit2smlkuticwbugq5m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272972</id>
    <revision>
      <id>3024585</id>
      <parentid>3023639</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:52:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024585</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1289" sha1="ffkp5b0fwssjhsoff82mg6xxn2grk98" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ג|ה ה}}

{{צת|שמות|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|כח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נב|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סד|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|ב}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיא|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיב|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיב|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטז|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|לה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|טז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ד|א}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ו|ה}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ד]]</text>
      <sha1>ffkp5b0fwssjhsoff82mg6xxn2grk98</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272973</id>
    <revision>
      <id>3024586</id>
      <parentid>3023641</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:57:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024586</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7302" sha1="keez4jdyt0ux246md0qdy3mk996keys" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ד|ה ו}}

{{צת|בראשית|י|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|ל}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|מג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|נו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לט|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ס|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|לא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|כח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|לב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|לד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|ל}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|לז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|מד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|נט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|מד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|מט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|כט}}{{ש}}
{{צת|יואל|א|ט}}{{ש}}
{{צת|יואל|א|יא}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|נחום|א|ה}}{{ש}}
{{צת|נחום|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|א}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ל|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נ|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נב|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ס|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ס|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פא|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פח|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פח|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|מה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|מו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיא|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיג|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכח|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמד|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמה|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמו|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קנ|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|משלי|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|יט|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|לה}}{{ש}}
{{צת|איוב|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|ל}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|ב}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|א|טז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|רות|א|יג}}{{ש}}
{{צת|איכה|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מ}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|לה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|י}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ה]]</text>
      <sha1>keez4jdyt0ux246md0qdy3mk996keys</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272975</id>
    <revision>
      <id>3024587</id>
      <parentid>3023707</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:58:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024587</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6726" sha1="012vpirplg01o6xe7h9jvjkdobus3o8" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ה|ה ז}}

{{צת|בראשית|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|מג}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|לו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|לג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|לא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לא|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|כח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מו|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מז|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סב|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|י|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|כח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|יא}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|ח}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|א|יב}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|לא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מח|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מט|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נב|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נג|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ס|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עט|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פה|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|מג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צו|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צו|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צז|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צח|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צח|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|כז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|לב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קח|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיד|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיח|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיח|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכג|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכו|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכו|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|כו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קנ|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קנ|ב}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|כט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|כט}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כה|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|כז|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|לה}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|כג}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|כו}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|לא}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|יב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ו]]</text>
      <sha1>012vpirplg01o6xe7h9jvjkdobus3o8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3024548</id>
      <parentid>3024473</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T12:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3024548</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1570" sha1="rleu3vazsunbk1hvetnaghe3ul1wnco" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[חוק-יסוד: לימוד תורה]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rleu3vazsunbk1hvetnaghe3ul1wnco</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276966</id>
    <revision>
      <id>3024557</id>
      <parentid>3023120</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:45:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024557</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="433" sha1="1eufd16d73ue0jwhpcmulr69iwj1uic" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג כ|ג מ}}

{{צת|שמואל ב|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מז|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|לד}}{{ש}}
{{צת|נחום|א|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|ז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ל]]</text>
      <sha1>1eufd16d73ue0jwhpcmulr69iwj1uic</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278611</id>
    <revision>
      <id>3024593</id>
      <parentid>3023723</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:05:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2107" sha1="k1wxdxrbu885xinnkkpbak54v5qs7u8" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה כ|ה מ}}

{{צת|שמות|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|מו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|מא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כו|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|כט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נד|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נד|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כד|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|יא}}{{ש}}
{{צת|יואל|א|טז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ו|א}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|א|יז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכא|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לה|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|כח}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|א}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|ב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ל]]</text>
      <sha1>k1wxdxrbu885xinnkkpbak54v5qs7u8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שירות בטחון</title>
    <ns>116</ns>
    <id>286240</id>
    <revision>
      <id>3024681</id>
      <parentid>2995997</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:25:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="163575" sha1="mopqnvma3evitp57k1zdowc50jbm2qr" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001386 תיקון 2214427 תקן 2002309 קוד a163Y00000DuNa5QAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2001384 --&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 271|חוק שירות ביטחון|1:211756)); ((תש&quot;י, 13|ת&quot;ט|ec:1:317740)), ((77|תיקון|1:209561)); ((תשי&quot;א, 243|תיקון מס' 2|1:209560)); ((תשי&quot;ב, 2|תיקון|2:209559)), ((138|תיקון|2:209558)), ((337|תיקון מס' 2|2:209557)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517954)); ((תשי&quot;ג, 157|תיקון|2:209556)); ((תשי&quot;ד, 216|תיקון|2:209555)); ((תשט&quot;ז, 6|תיקון|3:209554)), ((85|תיקון|3:209553)); ((תשי&quot;ז, 140|תיקון|3:209552)); ((תשי&quot;ח, 169|תיקון|3:209551)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517741)); ((תשי&quot;ט, 46|תיקון|3:209550)). '''נוסח משולב קודם:''' &lt;!-- 2001385 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|3:311004)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517973)); ((תשכ&quot;א, 140|תיקון|4:209549)); ((תשכ&quot;ג, 128|תיקון מס' 2|5:209548)); ((תשכ&quot;ד, 7|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((10|תיקון מס' 3|5:209547)), ((168|תיקון מס' 4|5:209546)); ((תשכ&quot;ז, 113|תיקון מס' 5|6:209545)); ((תש&quot;ל, 150|תיקון מס' 6|7:209544)); ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 444|תקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|2480)); ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|7:209812)); ((תשל&quot;א, 13|הארכת תוקף לתקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|7:209860)), ((148|תיקון מס' 7|7:209543)); ((תשל&quot;ב, 3|ת&quot;ט|ec:7:317757)); ((תשל&quot;ג, 201|תיקון מס' 8|7:209542)); ((תשל&quot;ד, 70|תיקון מס' 9|8:209541)), ((129|תיקון מס' 10|8:209540)); ((תשל&quot;ה, 78|תיקון מס' 11|8:209539)), ((124|ת&quot;ט|ec:8:317776)); ((תשל&quot;ו, 270|תיקון מס' 12|8:209538)); ((תשל&quot;ח, 176|תיקון מס' 13|9:209537)); ((תשמ&quot;א, 26|תיקון מס' 14|9:209536)); ((תשמ&quot;ג, 152|תיקון מס' 15|10:209736)); ((תשמ&quot;ד, 84|תיקון מס' 16|10:210162)); ((תשמ&quot;ה, 12|תיקון מס' 17|11:210244)).
'''נוסח משולב:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|11:311023)), ((130|ת&quot;ט|ec:11:317483)), ((168|ת&quot;ט|ec:11:317484)); ((תשמ&quot;ז, 84|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((137|תיקון מס' 2|11:210540)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)); ((תשמ&quot;ט, 24|תיקון מס' 3|12:210728)); ((תשנ&quot;א, 212|תיקון מס' 4|12:210827)); ((תשנ&quot;ד, 266|תיקון מס' 5|13:210997)); ((תשנ&quot;ה, 332|הוראת שעה|13:203775)), ((440|תיקון מס' 6|13:211222)), ((440|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|13:211223)), ((498|ת&quot;ט|ec:13:317494)); ((תשנ&quot;ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)); ((תשנ&quot;ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|14:211397)), ((168|ת&quot;ט|ec:14:317862)), ((208|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|14:211422)); ((תשנ&quot;ח, 36|תיקון מס' 9|14:211458)), ((126|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 2)|14:211470)); ((תשנ&quot;ט, 22|תיקון מס' 10|14:211577)), ((260|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|15:300165)); ((תש&quot;ס, 64|תיקון מס' 11|15:300174)), ((210|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|15:300219)), ((266|תיקון מס' 12|15:300250)), ((268|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 3)|15:300251)); ((תשס&quot;א, 80|הוראת שעה (תיקון מס' 4)|15:300295)), ((452|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 4)|15:300395)); ((תשס&quot;ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה|15:300423)), ((40|הוראת שעה (תיקון מס' 5)|15:300435)), ((50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה|15:300440)), ((475|שירות מילואים (הוראת שעה)|15:300515)), ((510|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 5)|15:300546)); ((תשס&quot;ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון)|15:300575)), ((377|שירות מילואים (הוראת שעה)|16:299735)), ((377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון)|16:299736)), ((378|הוראת שעה (תיקון מס' 6)|16:299737)); ((תשס&quot;ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 2)|16:299617)), ((294|תיקון מס' 13|16:299739)), ((336|הוראת שעה (תיקון מס' 7)|16:300993)), ((522|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 6)|16:299700)); ((תשס&quot;ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|16:299917)), ((50|הוראת שעה (תיקון מס' 8)|16:299887)), ((138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|16:299940)); ((תשס&quot;ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס' 9)|16:300012)), ((8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 4)|16:300017)), ((153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)), ((371|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7)|17:300025)), ((372|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|17:300019)); ((תשס&quot;ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס' 10)|17:300630)), ((10|ת&quot;ט|2069)), ((30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 5)|17:300668)), ((464|הוראת שעה (תיקון מס' 11)|17:300774)), ((472|תיקון מס' 14|17:299918)); ((תשס&quot;ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 6)|17:300862)), ((157|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8)|17:300863)), ((496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|17:300890)), ((511|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((734|הוראת שעה (תיקון מס' 12)|17:300914)), ((814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 2)|17:300917)), ((814|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9)|17:300915)); ((תשס&quot;ט, 289|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 10)|18:301038)), ((304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 3)|18:301039)); ((תש&quot;ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|18:301114)), ((420|תיקון מס' 17|18:301144)), ((506|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 11)|18:301195)), ((602|הוראת שעה (תיקון מס' 13)|18:301245)), ((653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 4)|18:301219)); ((תשע&quot;א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 5)|18:301302)), ((204|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 12)|18:301301)), ((977|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 13)|18:301381)); ((תשע&quot;ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס' 14)|18:301426)), ((167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6)|18:301427)), ((167|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14)|18:301414)), ((218|תיקון מס' 18 והוראת שעה|18:301153)); ((תשע&quot;ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס' 15)|19:301548)); ((תשע&quot;ד, 350|תיקון מס' 19|19:301592)); ((תשע&quot;ה, 18|תיקון מס' 20|19:306574)), ((192|תיקון מס' 19 (תיקון)|20:311224)); ((תשע&quot;ו, 262|תיקון מס' 21|20:318392)), ((576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 7)|20:321787)), ((576|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 15)|20:321789)); ((תשע&quot;ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)); ((בג&quot;ץ 1877/14|ביטול פרק ג'1 לחוק|14018770_C29)); ((תשע&quot;ט, 106|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16)|20:528215)), ((107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8)|20:528216)), ((158|תיקון מס' 23|20:528255)); ((תשפ&quot;ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|24:615256)), ((762|תיקון מס' 24|24:622711)); ((תשפ&quot;ג, 52|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18)|25:1811073)), ((58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10)|25:1854246)), ((630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11)|25:3020387)); ((תשפ&quot;ד, 418|תיקון מס' 25 - הוראת שעה - חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|25:3841703)), ((568|תיקון מס' 26 - הוראת שעה - חרבות ברזל|25:4178301)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 60|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19)|25:10407174)), (([טרם פורסם]|תיקון מס' 28 - הוראת שעה)), ((בג&quot;ץ 41953-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;fileName=4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;type=4)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ו) --&gt; חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו-50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות [1] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2)
: בחוק זה -
:- &quot;ועדה רפואית&quot; ו&quot;ועדה רפואית עליונה&quot; - ועדה כאמור שהורכבה מכוח [[סעיף 51]];
:- &quot;זמן&quot;, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה - לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
:- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]], וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
:: ((שר הבטחון הכריז על [[חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965]] כעל חוק שיקום (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 1044).))
:- &quot;חוק שירות המילואים&quot; - [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חייל מילואים&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים]];
:- &quot;יוצא-צבא&quot; - אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי [[סעיף 36א]];
:- &quot;מוסמך&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיועד לשירות בטחון&quot; - אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי [[סעיף 36א]], ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
:- &quot;פוקד&quot; - מי שמונה לפוקד לפי [[סעיף 50]];
:- &quot;פקודות הצבא&quot; - הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;רופא&quot; - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:- &quot;רופא שיניים&quot; - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;שירות בטחון&quot; - שירות סדיר או שירות מילואים;
:- &quot;שירות סדיר&quot; - שירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל;
:- &quot;שירות מילואים&quot; - שירות בכוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל לפי [[חוק שירות המילואים]];
:- &quot;תושב קבוע&quot; - אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח [[סעיף 45]].

@ 2. חישוב גילים [2] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2)
: לענין חוק זה -
: (1) חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
: (2) (((נמחקה);))
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות [[שבתוספת]].

== פרק ב': התייצבות לרישום ולבדיקה ==

@ 3. התייצבות לרישום [3]
: (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
: (ב) מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
: (ג) מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
: (ד) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

@ 4. [3א] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 5. התייצבות לבדיקת כושר [4] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תש&quot;ס-3)
: (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
: (ב) יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
: (ג)(1) סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן - כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר ארעית לשירות).
:: (2) מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן - כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
:: (3) מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
:: (4) לענין חוק זה, &quot;תנאי שירות מיוחדים&quot; - תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

@ 5א. ערר על החלטת ועדה רפואית (תיקון: תש&quot;ע)
: יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

@ 5ב. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
: (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

@ 6. בדיקה חוזרת [5]
: (א) יוצא-צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן - בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ב) הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא-צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
: (ג) מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו -
:: (1) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: (2) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר - אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: (3) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה כאמור [[בסעיפים 15]] [[או 16]], לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
: (ד) מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
: (ה) בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

@ 7. בדיקה נוספת [6]
: מצאה ועדה רפואית כי יוצא-צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא-הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא-הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

@ 8. [7] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 9. פעולות חיסון [7א]
: פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן - פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

@ 10. תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון [7ב ו-7ג]
: (א) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי [[פרק זה]], יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, &quot;פגיעה&quot; - מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
: (ב) כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

@ 11. צו בדבר מתן אמצעי זיהוי [7ד] (תיקון: תשמ&quot;ט)
: פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ&quot;ט-1989]], לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.))

@ 12. אי-התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון [8] (תיקון: תש&quot;ס-3, תשע&quot;ה)
: (א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי [[סעיפים 13]] [[או 27]] ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות [[סעיפים 5 עד 8]] יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את [[סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].
: (א1) במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון -
:: (1) תקופות שעל פי [[סעיף 18(א) ו-(ב)]] אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
:: (2) תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי [[סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
:: (3) תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
:: (4) תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי [[סעיף 6]] ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

== פרק ג': שירות סדיר ==

@ 13. התייצבות לשירות סדיר [9]
: פוקד רשאי, בצו, לקרוא -
: (1) ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
: (2) ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

@ 14. התייצבות לשירות לפי בקשה [10] (תיקון: תשמ&quot;ט, תש&quot;ע-2)
: (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא-צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיף 13]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 15. זמן השירות לגבר [11] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיפים 13]] [[או 14]], חייב בשירות סדיר -
: (1) של שלושים ושניים חודשים (((עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים - אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
: (2) של עשרים ושישה חודשים (((עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים (((עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים))) בלבד;
: (3) של ארבעה עשר חודשים (((עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

@ 16. זמן השירות לאשה [12] (תיקון: תשע&quot;ד)
: יוצא-צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיפים 13]] [[או 14]], חייבת בשירות סדיר -
: (1) של עשרים וארבעה חדשים (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 16א(ד)]]: עשרים ושמונה חודשים))) - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
: (2) של שנים עשר חדשים - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

@ 16א. שוויון בשירות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד)
: (א) לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
: (ב) לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
: (ג) דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001]].))
: (ד) שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

@ 17. התנדבות לשירות בטחון [13] (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי [[סעיף 14]].
: (ב) החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
: (ג) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
: (ד) המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
: (ה) מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
: (ו) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל&quot;ד–1974]].))
: (ז) תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
: (ח) סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

@ 17א. התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בלתי כשר לשירות&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;חייל&quot; - יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
::- &quot;יום האבחון&quot; - אחד מאלה:
::: (1) יום הפציעה;
::: (2) היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
::- &quot;תקופת הטיפול&quot; - תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
::- &quot;תקופת טיפול שניה&quot; - החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
: (ב)(1) חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי&quot;ט-1959]], לפי המוקדם.
:: (2) זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
:: (3) סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
: (ג) בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]].
: (ד) שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה -
:: (1) כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;יום האבחון&quot;;
:: (2) הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס&quot;א-2001]].))

@ 17ב. דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חייל&quot; - יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
::- &quot;יום האבחון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 17א]];
::- &quot;תקופת אי-כשרות ארעית&quot; - תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
: (ב) חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי-הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 17א]].
: (ג) נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
: (ד) נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 17א]] ותקופת הטיפול כהגדרתה [[בסעיף האמור]] תימנה מתחילת תקופת אי-הכשרות הארעית.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
: (ו) הוראות [[סעיף 17א(ב)(1) ו-(3)]] יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

@ 18. זמן השירות לנעדר מן השירות [14] (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ה)
: (א) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם -
:: (1) ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
:: (2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או בעבודה צבאית לפי [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:: (3) הוחזק במוסד סגור לפי [[סימן ז' לפרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ג) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי [[סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
: (ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

@ 19. דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות [14א]
: הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

@ 20. תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר [15] (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד)
: (א) יוצא-צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
:: (1) לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
:: (2) לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) יוצא-צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם [[לסעיף 36]] או בהתאם [[לסעיף 22ב]] או [[לפרק ג'1]], מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
: (ג) במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה:
:: (1) תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
:: (2) תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
:: (3) תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי [[סעיף 43]] ובין שלא בהיתר.
: (ג1) נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן - תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת - לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
: (ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה לקריאה לשירות&quot; - התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
: (ד) סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיף 6(ג) או (ד)]] או [[סעיף 19]].

@ 21. חובת הכשרה חקלאית [16] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
: (ב) בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968]].))

@ 22. שמירה על גרעינים התיישבותיים [17] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות [[פרק זה]], על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
: (ב) הוראות [[סעיף 21]] אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על-פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

@ 22א. ישיבות הסדר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ישיבת הסדר&quot; - ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;שירות משולב&quot; - שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
: (ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
: (ג) תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
: (ד) שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
: (ה) רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ו) שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ-17 חודשים.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

@ 22ב. דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 22ג עד 22ה]], &quot;ישיבה גבוהה ציונית&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי [[סעיף 22ד]].
: (ב) נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור [[בסעיף 22ג]] וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ג) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ד) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
: (ה)(1) על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
:: (2) מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, &quot;שנת גיוס&quot; - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני.
:: (3) עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
: (ו) בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].

@ 22ג. תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יינתן צו דחיית שירות לפי [[סעיף 22ב]] אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
:: (2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, &quot;עיסוק&quot; - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
:: (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]];
:: (4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (בחוק זה - פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
:: (5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
:: (6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי [[סעיף 22ב]], יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

@ 22ד. רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
:: (1) מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על-יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
:: (2) מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע;
:: (3) תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
: (ג) רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ד) שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות [[סעיף 22ג(א)(5)]];
:: (2) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (3) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

@ 22ה. דיווח לכנסת - ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
: (1) מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי [[סעיף 22ב]];
: (2) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
: (3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות.

@ 23. הבטחת השכלה יסודית [18]
: חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

@ 24. שירות במשמר הגבול [18א ו-18ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן - משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו - בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו - ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
: (ב) שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

@ 24א. שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ס-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (((הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):))
: (א) שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן - יחידות אחרות במשטרת ישראל).
: (ב)(1) יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן - יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
: (ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
: (ד) דינו של יוצא-צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא-צבא המשרת במשמר הגבול והוראות [[סעיפים 24]], [[25]] [[ו-26]], יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
: (ה) השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

@ 24ב. (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3) : (((פקע).))
@ 24ג. (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2) : (((פקע).))

@ 25. סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול [18ג] (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) כל עוד יוצא-צבא משרת בהתאם לצו לפי [[סעיף 24(א)]], לא יראוהו לענין [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו [[בסעיף 1 לאותו חוק]]; ואולם [[+|סעיפים 250ב]] [[ו-250ג לאותו חוק]] יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
: (ב) דינו של יוצא-צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם -
:: (1) לא יחולו עליו הוראות [[סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות [[+|סעיפים 11]], [[+|12]], [[+|13]] [[+|ו-18 עד 20]] וכן [[הפרק הרביעי לפקודה האמורה]];
:: (2) שכרו יהיה כשכרו של יוצא-צבא המשרת שירות סדיר.

@ 26. המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול [18ד]
: יוצא-צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי [[סעיף 24(א)]] או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

@ 26א. שירות מוכר (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות מוכר&quot; - שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת -
:: (1) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
:: (2) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה&quot;ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא-צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא-צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא-הצבא את הסכמתו לכך.
: (ד) שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
: (ה) שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא-צבא.
: (ו) שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], לפיו עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה - במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו [[בסעיף 26א(א)(1) לחוק]]: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.))
: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], לפיו עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי [[סעיף 26א(א)(2) לחוק]]: {{ש}} (1) בתחום החינוך - שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם - לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון; מדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה - שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר &quot;נתיב&quot; ובפיקוח משרד ראש הממשלה.))

== פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ד, בג&quot;ץ 1877/14) __NOSUB__ ==
: (([[פרק ג'1]] בוטל בפס&quot;ד [[14018770_C29|בג&quot;ץ 1877/14]]; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V40|ביום 2.12.2018]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V43|ביום 15.1.2019]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V44|ביום 28.7.2019]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020  {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V48|ביום 16.6.2020]]  {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770_V49|ביום 16.9.2020]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V52|ביום 25.10.2020]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V54|ביום 1.2.2021]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V56|ביום 6.7.2021]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V59|ביום 6.1.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V65|ביום 6.4.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V66|ביום 1.7.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V40|ביום 15.2.2023]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, [[14018770.V71|ביום 31.7.2023]]; הסדר דחיית השירות הקבוע [[בפרק ג'1]] פקע ביום 30.6.2023.))

=== סימן א': פרשנות ותחולה (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26ב. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק שירות לאומי–אזרחי&quot; - [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - י&quot;ח באדר ב' התשע&quot;ד (20 במרס 2014);
:- &quot;ישיבה&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי [[סעיף 26כד]];
:- &quot;שירות לאומי–אזרחי&quot;, &quot;שירות אזרחי–ביטחוני&quot; ו&quot;שירות אזרחי–חברתי&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירות לאומי–אזרחי]];
:- &quot;שנת גיוס&quot; - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני;
:- &quot;תנאים לדחיית שירות&quot; - התנאים המנויים [[בסעיף 26כג]];
:- &quot;תקופת ההסתגלות הראשונה&quot; - התקופה שמיום התחילה עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020);
:- &quot;תקופת ההסתגלות השנייה&quot; - התקופה שמיום ט' בתמוז התש&quot;ף (1 ביולי 2020) עד יום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023).

@ 26ג. תחולה - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו כמפורט להלן:
:: (1) מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 26ה עד 26ח]];
:: (2) מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 26ט]] [[ו-26י]];
:: (3) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יא]];
:: (4) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יח]].

=== סימן ב': תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===

@ 26ד. תחולה - תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו בתקופת ההסתגלות הראשונה.

@ 26ה. דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
: (ד) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה.
: (ה) (((בוטל).))

@ 26ו. ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 26ה]] בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].
: (ב) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 26ה]], ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות [[סעיף 13]] אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות [[סעיף 26ז]] - אם מלאו לו 21 שנים.

@ 26ז. קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]], ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ב) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי–אזרחי.
: (ד) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי–אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי–אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).

@ 26ח. פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ז]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ז]] וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי [[סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ב) הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות [[סעיף 26ז(ב)]].

@ 26ט. הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של [[החוק האמור]] בי&quot;ג באב התשע&quot;ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ב) בחר המיעוד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא המסיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ג) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ד) מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי–אזרחי.
: (ה) בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי–אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי–אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי–אזרחי.
: (ו) בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה.

@ 26י. פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ט]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ט]] וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי [[סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ב) הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות [[סעיף 26ז(ב)]].

@ 26יא. הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
: (ד) על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה - רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה;
:: (2) לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה - יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות [[סימן ה']].
: (ה) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות [[סעיף 26ו]].

=== סימן ג': שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26יב. שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי [[סעיף 26ה(ד)]] [[או 26ט(ו)]] (בסעיף זה - מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
: (ב) מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.
: (ג) מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.
: (ד) לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;מידע&quot; - מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;
::- &quot;מפעיל&quot; - מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.

@ 26יג. הכשרה תעסוקתית מיועדת (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 26כג]], בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]] נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור [[בסעיף 26כג(א)(1)]], מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה -
:- &quot;הכשרה תעסוקתית מיועדת&quot; - השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות [[פרק זה]], לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת), התשע״ז–2017]].))
:- &quot;השכלה&quot; - לימודי תכנית היסוד כמשמעותה [[בחוק חינוך ממלכתי, התשי&quot;ג-1953]], כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]].

@ 26יד. דיווח לכנסת - שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות [[סימן זה]] על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.

=== סימן ד': יעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26טו. יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בוגר מוסד חינוך חרדי&quot; - מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:
::: (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו [[בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת [[#1|בפסקה (1) להגדרה &quot;קבוצה תרבותית ייחודית&quot; בחוק האמור]];
::: (2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
:::: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע&quot;ה-2014]].))
::- &quot;מתגייס בפועל&quot; - מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;
::- &quot;הצוות&quot; - הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי הוראות [[סעיף 26טו1]].
: (ב) הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה - גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.
: (ג) לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו -
:: (1) יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר, שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;
:: (2) יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי–אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי–ביטחוני ושירות אזרחי–חברתי, שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי–אזרחי ([[בפרק זה]] - השר הממונה);
:: (3) יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) (בסעיף זה - יעד שנתי כולל).
: (ג1) בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות לפי [[סעיף 26טו2]].
: (ד) בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי [[סעיף 26כ(ב)]] עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי [[סעיף 26ה(ד)]] [[או 26ט(ו)]].
: (ה) יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ-3,300 מתגייסים לשירות.
: (ו) עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, &quot;לוחם&quot; - כהגדרתו בפקודות הצבא.

@ 26טו1. הקמת צוות בין-משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס (תיקון: תשע&quot;ו)
: הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של [[20:318392|חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), תשע&quot;ו-2015]] ([[בפרק זה]] - תיקון מס' 21), צוות בין-משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:
: (1) ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2006/Pages/des430.aspx|החלטת הממשלה מספר 430 מיום י&quot;ז באלול התשס&quot;ו (10 בספטמבר 2006)]];
: (2) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
: (3) המנהל הכללי של משרד הכלכלה;
: (4) המנהל הכללי של משרד החינוך;
: (5) המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי–אזרחי;
: (6) נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;
: (7) נציג היועץ המשפטי לממשלה.

@ 26טו2. תפקידי הצוות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הצוות יגבש תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי שנקבעו לפי [[סעיף 26טו]]; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ&quot;מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות.
: (ב) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר מתום 120 ימים מיום תחילתו של [[20:318392|תיקון מס' 21]]; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
: (ג) שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב-שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תגובש בהתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב-שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
: (ה) הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי [[סעיף 26טו(ג)]] במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.
: (ו) הצוות ידווח לשר הביטחון ולשר הממונה, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו.

@ 26טז. הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי–אזרחי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.
: (ב) השר הממונה יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), עד 5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-15 בינואר:
:: (1) הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי [[פרק זה]], בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;
:: (2) הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.

=== סימן ה': תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===

@ 26יז. תחולה - תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו בתקופת ההסתגלות השנייה.

@ 26יח. דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
: (ד) מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון דלחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]].
: (ה) בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].

@ 26יט. תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי [[סעיף 26יא]] וחלות עליו הוראות [[סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור]], בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי [[סעיף 26יח]] ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:
: (1) הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס - יחולו עליו הוראות [[סעיף 26כ]];
: (2) לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס - יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]] לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי, בכפוף להוראות [[סעיף 26כא(ד)]] לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.

@ 26כ. הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]], באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.
: (ב) מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ג)(1) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].
:: (2) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]].

@ 26כא. הוראות לעניין אי-עמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, לא יחולו הוראות [[סעיף 26כ]] מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.
: (ב) מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]] באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יט(2)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות [[סעיף 26כ]] ימשיכו לחול על מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]] בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי [[סעיף 26כ]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי [[סעיף 26ז]] עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי [[סעיף 20(ב)]].

@ 26כב. סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 26כא]], לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי [[סעיף 26ז]], רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.
: (ד) שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי [[סעיף 26טו]].
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ז) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 26ז]], ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות - יחולו הוראות [[סעיף 13]].

=== סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26כג. תנאים לדחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) לא יינתן צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]] אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
:: (2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת ההסתגלות השנייה - לגבי מי [[שסעיף 26כ]] חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, &quot;עיסוק&quot; - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה [[בסעיף 26יג]], ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
:: (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]];
:: (4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
:: (5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
:: (6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]], יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

@ 26כד. רשימת הישיבות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין [[פרק זה]], בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.
: (ב) רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ג) שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]]; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;
:: (2) ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות [[סעיף 26כג(א)(5)]];
:: (3) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (4) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
: (ד) שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.

@ 26כה. מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה (תיקון: תשע&quot;ד)
: לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי [[פרק זה]].

@ 26כו. שמירה על אורח חיים (תיקון: תשע&quot;ד)
: צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי [[פרק זה]].

@ 26כז. תקנות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
: (1) הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי [[פרק זה]];
: (2) תנאים מקודמים להגשת בקשות לפי [[פרק זה]];
: (3) (((נמחקה);))
: (4) התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי [[סעיף 26כד]].

@ 26כח. דיווח לכנסת - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:
:: (1) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
:: (2) מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי [[פרק זה]];
:: (3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות;
:: (3א) ביצוע הוראות [[סעיף 26טו2]], לרבות התכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי [[אותו סעיף]], וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות [[סעיף 26טו(ג)]];
:: (4) השפעת יישומן של הוראות [[פרק זה]] על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;
:: (5) מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.
: (ב) ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]].

@ 26כט. הוראות לעניין פקיעת תוקפו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: פקע תוקפו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] לפי הוראות [[סעיף 36 לחוק האמור]], לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי–אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות [[פרק זה]].

== פרק ד': שירות מילואים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ח-4) ==

@ 27. [19] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 27א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 28. [20] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29. [21] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29ב. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 30. [22] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 31. [23] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 32. [24] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33. [25] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ב. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ג. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ד. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

== פרק ה': הוראות כלליות ==

@ 34. [26] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 35. תחולת [[חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי]] [27] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח-4)
: (א) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 36. סמכות לפטור משירות ולדחות שירות [28] (תיקון: תשס&quot;ז-5)
: שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים -
: (1) לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא-צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
: (2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
: (3) לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

@ 36א. פטור משירות מחמת גיל (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
: (ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
:: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024]].))
: (ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

@ 36א1. העלאת גיל הפטור - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 36א]], בתקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024) (להלן - תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את [[סעיף 36א]] בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום &quot;ארבעים&quot; יבוא &quot;ארבעים ואחת&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;ארבעים וחמש&quot; יבוא &quot;ארבעים ושש&quot;;
:: (3) בסעיף קטן (ג), במקום &quot;ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים&quot; יבוא &quot;חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים&quot;;
:: (4) בסעיף קטן (ד), במקום &quot;ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים&quot; יבוא &quot;ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים&quot;.
: (ב) קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות [[חוק שירות המילואים]]; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
: (ג)(1) על אף האמור [[בחוק שירות המילואים]], חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה-31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
:: (2) הוראות [[סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים]] לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;תגמול מיוחד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 18 לחוק שירות המילואים]];
:::- &quot;תגמול נוסף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19 לחוק שירות המילואים]].
: (ד) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
:: (1) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
:: (2) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
:: (3) מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי [[סעיף 36]], למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם - מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
:: (4) החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
:: (5) מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי [[סעיף 38]], ומתוכם - מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
:: (6) מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה -
:::- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:::- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023).

@ 37. תנאים לדחיית שירות [29] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) דחיית שירות לפי [[סעיף 36(3)]] יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
: (ב) הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי-קיום התנאי.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]], בשינויים המחויבים.

@ 38. ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות [29א] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) נתן שר הבטחון צו לפי [[סעיף 36]], [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]], רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
:: (2) הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
:: (3) הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
:: (4) לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי [[סעיף 37(א)]].
: (ב) ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
: (ג) שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
: (ד) מי שחל עליו צו דחיה לפי [[סעיף 36(3)]], [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]] ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד - תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

@ 39. פטור משירות על פי דין [30] (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
: (ב) אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
: (ג) יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
: (ד) יוצא-צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
: (ה) ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978]].))

@ 40. פטור מטעמי הכרה דתית [30א] (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
:: (1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
:: (2) היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
:: (3) היא אינה נוסעת בשבת -
:: תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
: (ב) חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור [[בסעיף 20]], לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978]].))

@ 40א. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ב. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ג. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ד. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ה. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ו. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))

@ 41. ביטול פטור לפי [[סעיף 40(א)]] [32א] (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי [[סעיף 40(ב)]] או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי [[סעיף 46]] או על עבירה לפי [[סעיף 239 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]], בשל תצהיר לפי [[סעיף 40(א)]] - בטל מעיקרו הפטור לפי [[סעיף 40(א)]].
: (ב) הזמן שעבר מיום הפטור לפי [[סעיף 40(א)]] עד למועד מסירת הודעה לפי [[סעיף 40(ב)]] או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות [[שבסעיף 20]].

@ 42. עיון חוזר [32]
: (א) היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי-כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
: (ב) המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי-הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
: (ג) לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי-הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי-כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות [[שבסעיף 20]] הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
: (ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי [[סעיף 40]].

@ 43. יציאה לחוץ לארץ [31] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות בטחון ויוצא-צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[סעיף 36]], לפי [[סעיף 22ב]] או לפי [[פרק ג'1]] והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין [[סעיף 46]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין [[סעיף 46]].
: (ו) (((בוטל).))

@ 43א. (תיקון: תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 43ב. (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 44. דרישת ידיעות [33]
: (א) שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
: (ב) דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], שהוא רופא מורשה.
: (ג) לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
: (ד) מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
: (ה) [[סעיף 42 לחוק טיפול בחולי נפש|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999]].))

@ 44א. חסיון של נתון אישי צבאי (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: (א) לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
: (ב) שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;דרישה&quot; - לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
::- &quot;נתון אישי צבאי&quot; - הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
::- &quot;פקודות הצבא&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].

@ 45. חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון [34]
: (א) שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור [[בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
: (ב) מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן-משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
: (ג) בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין -
:: (1) כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
:: (2) התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

== פרק ו': עבירות וסדרי דין ==

@ 46. עונשין [35(א) ו-(ב)] (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ח-4)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנתיים:
:: (1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
:: (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
:: (3) השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי [[סעיף 36]], פטור לפי [[סעיף 40]], היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי [[סעיף 43]] או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
:: (4) עבר על הוראות [[סעיף 43]].
: (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
:: (1) עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
:: (2) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
: (ג) העובר על הוראות [[סעיף 44א]], דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 47. עבירת חוץ [35(ג)]
: בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי [[סעיף 46]].

@ 48. חובת הראיה [36]
: במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה -
: (1) הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת - על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

@ 49. תקפו של צו [37]
: ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי-מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי-מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

== פרק ו'1: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 49א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו - בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סעיף 49ב]], כולן או חלקן.
: (ב) לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

@ 49ב. סמכויות מפקח (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח -
:: (1) לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
: (ב) מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
: (ג) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
: (ד) [[בפרק זה]], &quot;ישיבה&quot; - ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[בסעיפים 22א]], [[22ב]] [[או 26ב]], בהתאמה.

@ 49ג. הסמכת בודקים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 49א]], שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
: (ב) לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו [[בסעיף 22א]], רשאי בודק -
:: (1) להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
:: (2) לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
: (ג) בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

@ 49ד. העברת מידע לבודק (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לשם עריכת רישום נוכחות כאמור [[בסעיף 49ג]], רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
: (ב) לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] ([[בפרק זה]] - חוק הגנת הפרטיות).
: (ג) בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

@ 49ה. חובות דיווח של ראש ישיבה (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
:: (1) סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
:: (2) ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
:: (3) הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות [[סעיף 22א]] [[או 22ב]] או [[פרק ג'1]].
: (ב) שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]], ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

@ 49ו. מסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו [[בסעיף 22א]]; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
: (ב) משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות [[פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]].

@ 49ז. הסתמכות על מידע ממשרד החינוך (תיקון: תשע&quot;ד)
: לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

@ 49ח. דיווח לכנסת - [[פרק ו'1]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי [[פרק זה]].

== פרק ז': דרכי ביצוע ==

@ 50. פוקדים [39]
: (א) שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
: (ב) מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
: (ג) הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

@ 51. ועדות רפואיות [40]
: אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

@ 52. סמכויות עזר [41]
: (א) פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
: (ב) לענין [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1969]], יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי [[סעיף 39(ג)]], לועדת ערר שמונתה לפי [[סעיף 39(ד)]] ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי [[סעיף 53]], בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

@ 53. ועדות מייעצות [42]
: שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

@ 54. אצילת סמכויות [43]
: (א) שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
:: (1) הסמכות להתקין תקנות;
:: (2) הסמכות למנות פוקדים לפי [[סעיף 50]];
:: (3) הסמכות לתת צווים לפי [[סעיף 34(א)(1)]];
:: (4) הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי [[סעיף 53]].
: (ב) הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: ((פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 3804; תשנ&quot;ה, 266; תשנ&quot;ו, 3, 4626; תשנ&quot;ח, 3858; תשנ&quot;ט, 1194, 3907; תש&quot;ס, 1768; תשס&quot;א, 3315).))

@ 55. דין צווים [44] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4)
: (א) צו לפי [[סעיפים 14]], [[24]], [[36]] [[ו-38]] יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי [[סעיף 38(א)(2), (3) או (4)]] והוראה לפי [[סעיף 42]] יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
: (ב) צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
: (ג) צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
: (ד) צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
: (ה) צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל -
:: (1) אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה - בזמן המסירה;
:: (2) אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר - את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
:: (3) אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית - בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
:: (4) אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות - בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
:: (5) אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
: (ו) צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
: (ז) צו אישי (בסעיף קטן זה - לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

@ 56. הגשת בקשות [45א]
: שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

@ 57. ביצוע ותקנות [38, 45]
: שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא-צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967]].))

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2(3)]]))) ====

@ 1. הגדרות [1]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תעודה אישית&quot; - תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
:- &quot;עובד הציבור&quot; - כמשמעותו [[#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. צו למסור ראיות בדבר גיל [2]
: (א) כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
: (ב) ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי [[סעיף 3 לחוק זה]], רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

@ 3. סמכויות הפוקד לקביעת גיל [3]
: (א) פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור [[פרט 2|בסעיף 2(ב)]]; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם [[לחוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]].
: (ב) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
: (ג) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
: (ד) נקבע לאדם מתח גילים לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
: (ה) רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי [[סעיף 3 לחוק זה]], לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
: (ו) &quot;שנה&quot; ו&quot;חודש&quot;, לענין סעיף זה - השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

@ 4. שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד [4]
: נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור [[בסעיף 7 לאותו חוק]], לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

@ 5. סתירה בין תעודות אישיות להודעות [5]
: הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

@ 6. שמירת סמכויות בית המשפט [10]
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

@ 7. מסירת הודעות [11]
: הפוקד יביא כל הוראה לפי [[תוספת זו]] לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי [[סעיף 55(ה) לחוק זה]].

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י' בשבט התשמ&quot;ו (20 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים


== לוח השוואה ==
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[1]]
2 | [[2]]
3 | [[3]]
3א | [[4]]
4 | [[5]]
5 | [[6]]
6 | [[7]]
7 | [[8]]
7א | [[9]]
7ב | [[10(א)]]
7ג | [[10(ב)]]
7ד | [[11]]
8 | [[12]]
9 | [[13]]
10 | [[14]]
11 | [[15]]
12 | [[16]]
13 | [[17]]
14 | [[18]]
14א | [[19]]
15 | [[20]]
16 | [[21]]
17 | [[22]]
18 | [[23]]
18א | [[24(א)]]
18ב | [[24(ב)]]
18ג | [[25]]
18ד | [[26]]
19 | [[27]]
20 | [[28]]
22 | [[30]]
23 | [[31]]
24 | [[32]]
25 | [[33]]
26 | [[34]]
27 | [[35]]
28 | [[36]]
29 | [[37]]
29א | [[38]]
30 | [[39]]
30א | [[40]]
31 | [[43]]
32 | [[42]]
32א | [[41]]
33 | [[44]]
34 | [[45]]
35(א)-(ב) | [[46]]
35(ג) | [[47]]
36 | [[48]]
37 | [[49]]
38 | [[57]]
39 | [[50]]
40 | [[51]]
41 | [[52]]
42 | [[53]]
43 | [[54]]
44 | [[55]]
45 | [[57]]
45א | [[56]]
46 | הושמט
47 | הושמט
48 | הושמט
49 | הושמט
50 | הושמט
&lt;/&gt;</text>
      <sha1>mopqnvma3evitp57k1zdowc50jbm2qr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024722</id>
      <parentid>3024681</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T22:58:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024722</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="163570" sha1="g7i852h9654t3k9cd5hwuacst4im5od" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001386 תיקון 2214427 תקן 2002309 קוד a163Y00000DuNa5QAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2001384 --&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 271|חוק שירות ביטחון|1:211756)); ((תש&quot;י, 13|ת&quot;ט|ec:1:317740)), ((77|תיקון|1:209561)); ((תשי&quot;א, 243|תיקון מס' 2|1:209560)); ((תשי&quot;ב, 2|תיקון|2:209559)), ((138|תיקון|2:209558)), ((337|תיקון מס' 2|2:209557)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517954)); ((תשי&quot;ג, 157|תיקון|2:209556)); ((תשי&quot;ד, 216|תיקון|2:209555)); ((תשט&quot;ז, 6|תיקון|3:209554)), ((85|תיקון|3:209553)); ((תשי&quot;ז, 140|תיקון|3:209552)); ((תשי&quot;ח, 169|תיקון|3:209551)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517741)); ((תשי&quot;ט, 46|תיקון|3:209550)). '''נוסח משולב קודם:''' &lt;!-- 2001385 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|3:311004)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517973)); ((תשכ&quot;א, 140|תיקון|4:209549)); ((תשכ&quot;ג, 128|תיקון מס' 2|5:209548)); ((תשכ&quot;ד, 7|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((10|תיקון מס' 3|5:209547)), ((168|תיקון מס' 4|5:209546)); ((תשכ&quot;ז, 113|תיקון מס' 5|6:209545)); ((תש&quot;ל, 150|תיקון מס' 6|7:209544)); ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 444|תקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|2480)); ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|7:209812)); ((תשל&quot;א, 13|הארכת תוקף לתקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|7:209860)), ((148|תיקון מס' 7|7:209543)); ((תשל&quot;ב, 3|ת&quot;ט|ec:7:317757)); ((תשל&quot;ג, 201|תיקון מס' 8|7:209542)); ((תשל&quot;ד, 70|תיקון מס' 9|8:209541)), ((129|תיקון מס' 10|8:209540)); ((תשל&quot;ה, 78|תיקון מס' 11|8:209539)), ((124|ת&quot;ט|ec:8:317776)); ((תשל&quot;ו, 270|תיקון מס' 12|8:209538)); ((תשל&quot;ח, 176|תיקון מס' 13|9:209537)); ((תשמ&quot;א, 26|תיקון מס' 14|9:209536)); ((תשמ&quot;ג, 152|תיקון מס' 15|10:209736)); ((תשמ&quot;ד, 84|תיקון מס' 16|10:210162)); ((תשמ&quot;ה, 12|תיקון מס' 17|11:210244)).
'''נוסח משולב:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|11:311023)), ((130|ת&quot;ט|ec:11:317483)), ((168|ת&quot;ט|ec:11:317484)); ((תשמ&quot;ז, 84|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((137|תיקון מס' 2|11:210540)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)); ((תשמ&quot;ט, 24|תיקון מס' 3|12:210728)); ((תשנ&quot;א, 212|תיקון מס' 4|12:210827)); ((תשנ&quot;ד, 266|תיקון מס' 5|13:210997)); ((תשנ&quot;ה, 332|הוראת שעה|13:203775)), ((440|תיקון מס' 6|13:211222)), ((440|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|13:211223)), ((498|ת&quot;ט|ec:13:317494)); ((תשנ&quot;ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)); ((תשנ&quot;ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|14:211397)), ((168|ת&quot;ט|ec:14:317862)), ((208|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|14:211422)); ((תשנ&quot;ח, 36|תיקון מס' 9|14:211458)), ((126|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 2)|14:211470)); ((תשנ&quot;ט, 22|תיקון מס' 10|14:211577)), ((260|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|15:300165)); ((תש&quot;ס, 64|תיקון מס' 11|15:300174)), ((210|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|15:300219)), ((266|תיקון מס' 12|15:300250)), ((268|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 3)|15:300251)); ((תשס&quot;א, 80|הוראת שעה (תיקון מס' 4)|15:300295)), ((452|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 4)|15:300395)); ((תשס&quot;ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה|15:300423)), ((40|הוראת שעה (תיקון מס' 5)|15:300435)), ((50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה|15:300440)), ((475|שירות מילואים (הוראת שעה)|15:300515)), ((510|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 5)|15:300546)); ((תשס&quot;ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון)|15:300575)), ((377|שירות מילואים (הוראת שעה)|16:299735)), ((377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון)|16:299736)), ((378|הוראת שעה (תיקון מס' 6)|16:299737)); ((תשס&quot;ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 2)|16:299617)), ((294|תיקון מס' 13|16:299739)), ((336|הוראת שעה (תיקון מס' 7)|16:300993)), ((522|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 6)|16:299700)); ((תשס&quot;ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|16:299917)), ((50|הוראת שעה (תיקון מס' 8)|16:299887)), ((138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|16:299940)); ((תשס&quot;ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס' 9)|16:300012)), ((8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 4)|16:300017)), ((153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)), ((371|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7)|17:300025)), ((372|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|17:300019)); ((תשס&quot;ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס' 10)|17:300630)), ((10|ת&quot;ט|2069)), ((30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 5)|17:300668)), ((464|הוראת שעה (תיקון מס' 11)|17:300774)), ((472|תיקון מס' 14|17:299918)); ((תשס&quot;ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 6)|17:300862)), ((157|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8)|17:300863)), ((496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|17:300890)), ((511|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((734|הוראת שעה (תיקון מס' 12)|17:300914)), ((814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 2)|17:300917)), ((814|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9)|17:300915)); ((תשס&quot;ט, 289|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 10)|18:301038)), ((304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 3)|18:301039)); ((תש&quot;ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|18:301114)), ((420|תיקון מס' 17|18:301144)), ((506|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 11)|18:301195)), ((602|הוראת שעה (תיקון מס' 13)|18:301245)), ((653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 4)|18:301219)); ((תשע&quot;א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 5)|18:301302)), ((204|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 12)|18:301301)), ((977|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 13)|18:301381)); ((תשע&quot;ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס' 14)|18:301426)), ((167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6)|18:301427)), ((167|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14)|18:301414)), ((218|תיקון מס' 18 והוראת שעה|18:301153)); ((תשע&quot;ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס' 15)|19:301548)); ((תשע&quot;ד, 350|תיקון מס' 19|19:301592)); ((תשע&quot;ה, 18|תיקון מס' 20|19:306574)), ((192|תיקון מס' 19 (תיקון)|20:311224)); ((תשע&quot;ו, 262|תיקון מס' 21|20:318392)), ((576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 7)|20:321787)), ((576|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 15)|20:321789)); ((תשע&quot;ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)); ((בג&quot;ץ 1877/14|ביטול פרק ג'1 לחוק|14018770_C29)); ((תשע&quot;ט, 106|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16)|20:528215)), ((107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8)|20:528216)), ((158|תיקון מס' 23|20:528255)); ((תשפ&quot;ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|24:615256)), ((762|תיקון מס' 24|24:622711)); ((תשפ&quot;ג, 52|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18)|25:1811073)), ((58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10)|25:1854246)), ((630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11)|25:3020387)); ((תשפ&quot;ד, 418|תיקון מס' 25 - הוראת שעה - חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|25:3841703)), ((568|תיקון מס' 26 - הוראת שעה - חרבות ברזל|25:4178301)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 60|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19)|25:10407174)), (([טרם פורסם]|תיקון מס' 28 - הוראת שעה)), ((בג&quot;ץ 41953-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;fileName=4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;type=4)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ו) --&gt; חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו-50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות [1] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2)
: בחוק זה -
:- &quot;ועדה רפואית&quot; ו&quot;ועדה רפואית עליונה&quot; - ועדה כאמור שהורכבה מכוח [[סעיף 51]];
:- &quot;זמן&quot;, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה - לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
:- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]], וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
:: ((שר הבטחון הכריז על [[חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965]] כעל חוק שיקום (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 1044).))
:- &quot;חוק שירות המילואים&quot; - [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חייל מילואים&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים]];
:- &quot;יוצא-צבא&quot; - אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי [[סעיף 36א]];
:- &quot;מוסמך&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיועד לשירות בטחון&quot; - אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי [[סעיף 36א]], ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
:- &quot;פוקד&quot; - מי שמונה לפוקד לפי [[סעיף 50]];
:- &quot;פקודות הצבא&quot; - הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;רופא&quot; - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:- &quot;רופא שיניים&quot; - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;שירות בטחון&quot; - שירות סדיר או שירות מילואים;
:- &quot;שירות סדיר&quot; - שירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל;
:- &quot;שירות מילואים&quot; - שירות בכוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל לפי [[חוק שירות המילואים]];
:- &quot;תושב קבוע&quot; - אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח [[סעיף 45]].

@ 2. חישוב גילים [2] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2)
: לענין חוק זה -
: (1) חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
: (2) (((נמחקה);))
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות [[שבתוספת]].

== פרק ב': התייצבות לרישום ולבדיקה ==

@ 3. התייצבות לרישום [3]
: (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
: (ב) מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
: (ג) מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
: (ד) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

@ 4. [3א] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 5. התייצבות לבדיקת כושר [4] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תש&quot;ס-3)
: (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
: (ב) יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
: (ג)(1) סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן - כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר ארעית לשירות).
:: (2) מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן - כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
:: (3) מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
:: (4) לענין חוק זה, &quot;תנאי שירות מיוחדים&quot; - תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

@ 5א. ערר על החלטת ועדה רפואית (תיקון: תש&quot;ע)
: יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

@ 5ב. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
: (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

@ 6. בדיקה חוזרת [5]
: (א) יוצא-צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן - בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ב) הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא-צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
: (ג) מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו -
:: (1) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: (2) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר - אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: (3) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה כאמור [[בסעיפים 15]] [[או 16]], לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
: (ד) מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
: (ה) בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

@ 7. בדיקה נוספת [6]
: מצאה ועדה רפואית כי יוצא-צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא-הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא-הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

@ 8. [7] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 9. פעולות חיסון [7א]
: פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן - פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

@ 10. תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון [7ב ו-7ג]
: (א) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי [[פרק זה]], יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, &quot;פגיעה&quot; - מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
: (ב) כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

@ 11. צו בדבר מתן אמצעי זיהוי [7ד] (תיקון: תשמ&quot;ט)
: פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ&quot;ט-1989]], לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.))

@ 12. אי-התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון [8] (תיקון: תש&quot;ס-3, תשע&quot;ה)
: (א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי [[סעיפים 13]] [[או 27]] ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות [[סעיפים 5 עד 8]] יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את [[סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].
: (א1) במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון -
:: (1) תקופות שעל פי [[סעיף 18(א) ו-(ב)]] אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
:: (2) תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי [[סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
:: (3) תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
:: (4) תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי [[סעיף 6]] ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

== פרק ג': שירות סדיר ==

@ 13. התייצבות לשירות סדיר [9]
: פוקד רשאי, בצו, לקרוא -
: (1) ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
: (2) ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

@ 14. התייצבות לשירות לפי בקשה [10] (תיקון: תשמ&quot;ט, תש&quot;ע-2)
: (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא-צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיף 13]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 15. זמן השירות לגבר [11] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיפים 13]] [[או 14]], חייב בשירות סדיר -
: (1) של שלושים ושניים חודשים (((עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים - אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
: (2) של עשרים ושישה חודשים (((עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים (((עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים))) בלבד;
: (3) של ארבעה עשר חודשים (((עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

@ 16. זמן השירות לאשה [12] (תיקון: תשע&quot;ד)
: יוצא-צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיפים 13]] [[או 14]], חייבת בשירות סדיר -
: (1) של עשרים וארבעה חדשים (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 16א(ד)]]: עשרים ושמונה חודשים))) - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
: (2) של שנים עשר חדשים - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

@ 16א. שוויון בשירות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד)
: (א) לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
: (ב) לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
: (ג) דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001]].))
: (ד) שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

@ 17. התנדבות לשירות בטחון [13] (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי [[סעיף 14]].
: (ב) החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
: (ג) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
: (ד) המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
: (ה) מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
: (ו) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל&quot;ד–1974]].))
: (ז) תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
: (ח) סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

@ 17א. התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בלתי כשר לשירות&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;חייל&quot; - יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
::- &quot;יום האבחון&quot; - אחד מאלה:
::: (1) יום הפציעה;
::: (2) היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
::- &quot;תקופת הטיפול&quot; - תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
::- &quot;תקופת טיפול שניה&quot; - החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
: (ב)(1) חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי&quot;ט-1959]], לפי המוקדם.
:: (2) זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
:: (3) סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
: (ג) בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]].
: (ד) שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה -
:: (1) כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;יום האבחון&quot;;
:: (2) הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס&quot;א-2001]].))

@ 17ב. דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חייל&quot; - יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
::- &quot;יום האבחון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 17א]];
::- &quot;תקופת אי-כשרות ארעית&quot; - תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
: (ב) חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי-הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 17א]].
: (ג) נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
: (ד) נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 17א]] ותקופת הטיפול כהגדרתה [[בסעיף האמור]] תימנה מתחילת תקופת אי-הכשרות הארעית.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
: (ו) הוראות [[סעיף 17א(ב)(1) ו-(3)]] יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

@ 18. זמן השירות לנעדר מן השירות [14] (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ה)
: (א) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם -
:: (1) ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
:: (2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או בעבודה צבאית לפי [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:: (3) הוחזק במוסד סגור לפי [[סימן ז' לפרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ג) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי [[סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
: (ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

@ 19. דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות [14א]
: הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

@ 20. תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר [15] (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד)
: (א) יוצא-צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
:: (1) לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
:: (2) לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) יוצא-צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם [[לסעיף 36]] או בהתאם [[לסעיף 22ב]] או [[לפרק ג'1]], מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
: (ג) במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה:
:: (1) תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
:: (2) תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
:: (3) תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי [[סעיף 43]] ובין שלא בהיתר.
: (ג1) נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן - תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת - לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
: (ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה לקריאה לשירות&quot; - התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
: (ד) סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיף 6(ג) או (ד)]] או [[סעיף 19]].

@ 21. חובת הכשרה חקלאית [16] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
: (ב) בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968]].))

@ 22. שמירה על גרעינים התיישבותיים [17] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות [[פרק זה]], על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
: (ב) הוראות [[סעיף 21]] אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על-פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

@ 22א. ישיבות הסדר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ישיבת הסדר&quot; - ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;שירות משולב&quot; - שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
: (ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
: (ג) תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
: (ד) שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
: (ה) רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ו) שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ-17 חודשים.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

@ 22ב. דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 22ג עד 22ה]], &quot;ישיבה גבוהה ציונית&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי [[סעיף 22ד]].
: (ב) נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור [[בסעיף 22ג]] וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ג) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ד) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
: (ה)(1) על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
:: (2) מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, &quot;שנת גיוס&quot; - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני.
:: (3) עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
: (ו) בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].

@ 22ג. תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יינתן צו דחיית שירות לפי [[סעיף 22ב]] אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
:: (2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, &quot;עיסוק&quot; - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
:: (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]];
:: (4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (בחוק זה - פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
:: (5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
:: (6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי [[סעיף 22ב]], יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

@ 22ד. רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
:: (1) מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על-יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
:: (2) מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע;
:: (3) תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
: (ג) רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ד) שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות [[סעיף 22ג(א)(5)]];
:: (2) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (3) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

@ 22ה. דיווח לכנסת - ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
: (1) מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי [[סעיף 22ב]];
: (2) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
: (3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות.

@ 23. הבטחת השכלה יסודית [18]
: חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

@ 24. שירות במשמר הגבול [18א ו-18ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן - משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו - בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו - ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
: (ב) שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

@ 24א. שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ס-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (((הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):))
: (א) שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן - יחידות אחרות במשטרת ישראל).
: (ב)(1) יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן - יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
: (ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
: (ד) דינו של יוצא-צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא-צבא המשרת במשמר הגבול והוראות [[סעיפים 24]], [[25]] [[ו-26]], יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
: (ה) השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

@ 24ב. (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3) : (((פקע).))
@ 24ג. (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2) : (((פקע).))

@ 25. סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול [18ג] (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) כל עוד יוצא-צבא משרת בהתאם לצו לפי [[סעיף 24(א)]], לא יראוהו לענין [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו [[בסעיף 1 לאותו חוק]]; ואולם [[+|סעיפים 250ב]] [[ו-250ג לאותו חוק]] יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
: (ב) דינו של יוצא-צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם -
:: (1) לא יחולו עליו הוראות [[סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות [[+|סעיפים 11]], [[+|12]], [[+|13]] [[+|ו-18 עד 20]] וכן [[הפרק הרביעי לפקודה האמורה]];
:: (2) שכרו יהיה כשכרו של יוצא-צבא המשרת שירות סדיר.

@ 26. המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול [18ד]
: יוצא-צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי [[סעיף 24(א)]] או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

@ 26א. שירות מוכר (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות מוכר&quot; - שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת -
:: (1) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
:: (2) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה&quot;ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא-צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא-צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא-הצבא את הסכמתו לכך.
: (ד) שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
: (ה) שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא-צבא.
: (ו) שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2024]], לפיו עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה - במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו [[בסעיף 26א(א)(1) לחוק]]: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.))
: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025]], לפיו עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי [[סעיף 26א(א)(2) לחוק]]: {{ש}} (1) בתחום החינוך - שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם - לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה - שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר &quot;נתיב&quot; ובפיקוח משרד ראש הממשלה.))

== פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ד, בג&quot;ץ 1877/14) __NOSUB__ ==
: (([[פרק ג'1]] בוטל בפס&quot;ד [[14018770_C29|בג&quot;ץ 1877/14]]; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V40|ביום 2.12.2018]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V43|ביום 15.1.2019]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V44|ביום 28.7.2019]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020  {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V48|ביום 16.6.2020]]  {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770_V49|ביום 16.9.2020]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V52|ביום 25.10.2020]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V54|ביום 1.2.2021]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V56|ביום 6.7.2021]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V59|ביום 6.1.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V65|ביום 6.4.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V66|ביום 1.7.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V40|ביום 15.2.2023]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, [[14018770.V71|ביום 31.7.2023]]; הסדר דחיית השירות הקבוע [[בפרק ג'1]] פקע ביום 30.6.2023.))

=== סימן א': פרשנות ותחולה (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26ב. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק שירות לאומי–אזרחי&quot; - [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - י&quot;ח באדר ב' התשע&quot;ד (20 במרס 2014);
:- &quot;ישיבה&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי [[סעיף 26כד]];
:- &quot;שירות לאומי–אזרחי&quot;, &quot;שירות אזרחי–ביטחוני&quot; ו&quot;שירות אזרחי–חברתי&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירות לאומי–אזרחי]];
:- &quot;שנת גיוס&quot; - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני;
:- &quot;תנאים לדחיית שירות&quot; - התנאים המנויים [[בסעיף 26כג]];
:- &quot;תקופת ההסתגלות הראשונה&quot; - התקופה שמיום התחילה עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020);
:- &quot;תקופת ההסתגלות השנייה&quot; - התקופה שמיום ט' בתמוז התש&quot;ף (1 ביולי 2020) עד יום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023).

@ 26ג. תחולה - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו כמפורט להלן:
:: (1) מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 26ה עד 26ח]];
:: (2) מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 26ט]] [[ו-26י]];
:: (3) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יא]];
:: (4) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יח]].

=== סימן ב': תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===

@ 26ד. תחולה - תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו בתקופת ההסתגלות הראשונה.

@ 26ה. דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
: (ד) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה.
: (ה) (((בוטל).))

@ 26ו. ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 26ה]] בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].
: (ב) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 26ה]], ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות [[סעיף 13]] אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות [[סעיף 26ז]] - אם מלאו לו 21 שנים.

@ 26ז. קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]], ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ב) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי–אזרחי.
: (ד) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי–אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי–אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).

@ 26ח. פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ז]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ז]] וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי [[סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ב) הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות [[סעיף 26ז(ב)]].

@ 26ט. הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של [[החוק האמור]] בי&quot;ג באב התשע&quot;ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ב) בחר המיעוד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא המסיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ג) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ד) מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי–אזרחי.
: (ה) בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי–אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי–אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי–אזרחי.
: (ו) בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה.

@ 26י. פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ט]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ט]] וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי [[סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ב) הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות [[סעיף 26ז(ב)]].

@ 26יא. הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
: (ד) על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה - רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה;
:: (2) לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה - יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות [[סימן ה']].
: (ה) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות [[סעיף 26ו]].

=== סימן ג': שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26יב. שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי [[סעיף 26ה(ד)]] [[או 26ט(ו)]] (בסעיף זה - מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
: (ב) מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.
: (ג) מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.
: (ד) לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;מידע&quot; - מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;
::- &quot;מפעיל&quot; - מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.

@ 26יג. הכשרה תעסוקתית מיועדת (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 26כג]], בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]] נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור [[בסעיף 26כג(א)(1)]], מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה -
:- &quot;הכשרה תעסוקתית מיועדת&quot; - השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות [[פרק זה]], לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת), התשע״ז–2017]].))
:- &quot;השכלה&quot; - לימודי תכנית היסוד כמשמעותה [[בחוק חינוך ממלכתי, התשי&quot;ג-1953]], כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]].

@ 26יד. דיווח לכנסת - שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות [[סימן זה]] על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.

=== סימן ד': יעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26טו. יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בוגר מוסד חינוך חרדי&quot; - מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:
::: (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו [[בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת [[#1|בפסקה (1) להגדרה &quot;קבוצה תרבותית ייחודית&quot; בחוק האמור]];
::: (2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
:::: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע&quot;ה-2014]].))
::- &quot;מתגייס בפועל&quot; - מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;
::- &quot;הצוות&quot; - הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי הוראות [[סעיף 26טו1]].
: (ב) הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה - גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.
: (ג) לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו -
:: (1) יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר, שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;
:: (2) יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי–אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי–ביטחוני ושירות אזרחי–חברתי, שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי–אזרחי ([[בפרק זה]] - השר הממונה);
:: (3) יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) (בסעיף זה - יעד שנתי כולל).
: (ג1) בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות לפי [[סעיף 26טו2]].
: (ד) בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי [[סעיף 26כ(ב)]] עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי [[סעיף 26ה(ד)]] [[או 26ט(ו)]].
: (ה) יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ-3,300 מתגייסים לשירות.
: (ו) עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, &quot;לוחם&quot; - כהגדרתו בפקודות הצבא.

@ 26טו1. הקמת צוות בין-משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס (תיקון: תשע&quot;ו)
: הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של [[20:318392|חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), תשע&quot;ו-2015]] ([[בפרק זה]] - תיקון מס' 21), צוות בין-משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:
: (1) ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2006/Pages/des430.aspx|החלטת הממשלה מספר 430 מיום י&quot;ז באלול התשס&quot;ו (10 בספטמבר 2006)]];
: (2) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
: (3) המנהל הכללי של משרד הכלכלה;
: (4) המנהל הכללי של משרד החינוך;
: (5) המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי–אזרחי;
: (6) נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;
: (7) נציג היועץ המשפטי לממשלה.

@ 26טו2. תפקידי הצוות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הצוות יגבש תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי שנקבעו לפי [[סעיף 26טו]]; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ&quot;מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות.
: (ב) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר מתום 120 ימים מיום תחילתו של [[20:318392|תיקון מס' 21]]; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
: (ג) שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב-שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תגובש בהתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב-שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
: (ה) הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי [[סעיף 26טו(ג)]] במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.
: (ו) הצוות ידווח לשר הביטחון ולשר הממונה, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו.

@ 26טז. הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי–אזרחי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.
: (ב) השר הממונה יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), עד 5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-15 בינואר:
:: (1) הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי [[פרק זה]], בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;
:: (2) הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.

=== סימן ה': תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===

@ 26יז. תחולה - תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו בתקופת ההסתגלות השנייה.

@ 26יח. דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
: (ד) מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון דלחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]].
: (ה) בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].

@ 26יט. תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי [[סעיף 26יא]] וחלות עליו הוראות [[סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור]], בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי [[סעיף 26יח]] ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:
: (1) הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס - יחולו עליו הוראות [[סעיף 26כ]];
: (2) לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס - יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]] לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי, בכפוף להוראות [[סעיף 26כא(ד)]] לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.

@ 26כ. הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]], באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.
: (ב) מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ג)(1) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].
:: (2) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]].

@ 26כא. הוראות לעניין אי-עמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, לא יחולו הוראות [[סעיף 26כ]] מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.
: (ב) מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]] באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יט(2)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות [[סעיף 26כ]] ימשיכו לחול על מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]] בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי [[סעיף 26כ]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי [[סעיף 26ז]] עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי [[סעיף 20(ב)]].

@ 26כב. סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 26כא]], לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי [[סעיף 26ז]], רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.
: (ד) שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי [[סעיף 26טו]].
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ז) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 26ז]], ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות - יחולו הוראות [[סעיף 13]].

=== סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26כג. תנאים לדחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) לא יינתן צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]] אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
:: (2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת ההסתגלות השנייה - לגבי מי [[שסעיף 26כ]] חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, &quot;עיסוק&quot; - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה [[בסעיף 26יג]], ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
:: (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]];
:: (4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
:: (5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
:: (6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]], יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

@ 26כד. רשימת הישיבות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין [[פרק זה]], בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.
: (ב) רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ג) שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]]; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;
:: (2) ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות [[סעיף 26כג(א)(5)]];
:: (3) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (4) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
: (ד) שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.

@ 26כה. מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה (תיקון: תשע&quot;ד)
: לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי [[פרק זה]].

@ 26כו. שמירה על אורח חיים (תיקון: תשע&quot;ד)
: צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי [[פרק זה]].

@ 26כז. תקנות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
: (1) הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי [[פרק זה]];
: (2) תנאים מקודמים להגשת בקשות לפי [[פרק זה]];
: (3) (((נמחקה);))
: (4) התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי [[סעיף 26כד]].

@ 26כח. דיווח לכנסת - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:
:: (1) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
:: (2) מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי [[פרק זה]];
:: (3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות;
:: (3א) ביצוע הוראות [[סעיף 26טו2]], לרבות התכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי [[אותו סעיף]], וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות [[סעיף 26טו(ג)]];
:: (4) השפעת יישומן של הוראות [[פרק זה]] על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;
:: (5) מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.
: (ב) ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]].

@ 26כט. הוראות לעניין פקיעת תוקפו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: פקע תוקפו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] לפי הוראות [[סעיף 36 לחוק האמור]], לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי–אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות [[פרק זה]].

== פרק ד': שירות מילואים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ח-4) ==

@ 27. [19] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 27א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 28. [20] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29. [21] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29ב. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 30. [22] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 31. [23] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 32. [24] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33. [25] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ב. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ג. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ד. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

== פרק ה': הוראות כלליות ==

@ 34. [26] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 35. תחולת [[חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי]] [27] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח-4)
: (א) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 36. סמכות לפטור משירות ולדחות שירות [28] (תיקון: תשס&quot;ז-5)
: שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים -
: (1) לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא-צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
: (2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
: (3) לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

@ 36א. פטור משירות מחמת גיל (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
: (ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
:: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024]].))
: (ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

@ 36א1. העלאת גיל הפטור - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 36א]], בתקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024) (להלן - תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את [[סעיף 36א]] בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום &quot;ארבעים&quot; יבוא &quot;ארבעים ואחת&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;ארבעים וחמש&quot; יבוא &quot;ארבעים ושש&quot;;
:: (3) בסעיף קטן (ג), במקום &quot;ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים&quot; יבוא &quot;חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים&quot;;
:: (4) בסעיף קטן (ד), במקום &quot;ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים&quot; יבוא &quot;ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים&quot;.
: (ב) קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות [[חוק שירות המילואים]]; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
: (ג)(1) על אף האמור [[בחוק שירות המילואים]], חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה-31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
:: (2) הוראות [[סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים]] לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;תגמול מיוחד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 18 לחוק שירות המילואים]];
:::- &quot;תגמול נוסף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19 לחוק שירות המילואים]].
: (ד) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
:: (1) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
:: (2) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
:: (3) מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי [[סעיף 36]], למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם - מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
:: (4) החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
:: (5) מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי [[סעיף 38]], ומתוכם - מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
:: (6) מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה -
:::- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:::- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023).

@ 37. תנאים לדחיית שירות [29] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) דחיית שירות לפי [[סעיף 36(3)]] יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
: (ב) הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי-קיום התנאי.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]], בשינויים המחויבים.

@ 38. ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות [29א] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) נתן שר הבטחון צו לפי [[סעיף 36]], [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]], רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
:: (2) הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
:: (3) הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
:: (4) לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי [[סעיף 37(א)]].
: (ב) ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
: (ג) שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
: (ד) מי שחל עליו צו דחיה לפי [[סעיף 36(3)]], [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]] ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד - תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

@ 39. פטור משירות על פי דין [30] (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
: (ב) אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
: (ג) יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
: (ד) יוצא-צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
: (ה) ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978]].))

@ 40. פטור מטעמי הכרה דתית [30א] (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
:: (1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
:: (2) היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
:: (3) היא אינה נוסעת בשבת -
:: תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
: (ב) חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור [[בסעיף 20]], לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978]].))

@ 40א. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ב. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ג. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ד. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ה. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ו. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))

@ 41. ביטול פטור לפי [[סעיף 40(א)]] [32א] (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי [[סעיף 40(ב)]] או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי [[סעיף 46]] או על עבירה לפי [[סעיף 239 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]], בשל תצהיר לפי [[סעיף 40(א)]] - בטל מעיקרו הפטור לפי [[סעיף 40(א)]].
: (ב) הזמן שעבר מיום הפטור לפי [[סעיף 40(א)]] עד למועד מסירת הודעה לפי [[סעיף 40(ב)]] או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות [[שבסעיף 20]].

@ 42. עיון חוזר [32]
: (א) היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי-כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
: (ב) המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי-הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
: (ג) לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי-הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי-כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות [[שבסעיף 20]] הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
: (ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי [[סעיף 40]].

@ 43. יציאה לחוץ לארץ [31] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות בטחון ויוצא-צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[סעיף 36]], לפי [[סעיף 22ב]] או לפי [[פרק ג'1]] והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין [[סעיף 46]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין [[סעיף 46]].
: (ו) (((בוטל).))

@ 43א. (תיקון: תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 43ב. (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 44. דרישת ידיעות [33]
: (א) שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
: (ב) דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], שהוא רופא מורשה.
: (ג) לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
: (ד) מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
: (ה) [[סעיף 42 לחוק טיפול בחולי נפש|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999]].))

@ 44א. חסיון של נתון אישי צבאי (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: (א) לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
: (ב) שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;דרישה&quot; - לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
::- &quot;נתון אישי צבאי&quot; - הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
::- &quot;פקודות הצבא&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].

@ 45. חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון [34]
: (א) שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור [[בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
: (ב) מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן-משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
: (ג) בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין -
:: (1) כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
:: (2) התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

== פרק ו': עבירות וסדרי דין ==

@ 46. עונשין [35(א) ו-(ב)] (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ח-4)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנתיים:
:: (1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
:: (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
:: (3) השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי [[סעיף 36]], פטור לפי [[סעיף 40]], היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי [[סעיף 43]] או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
:: (4) עבר על הוראות [[סעיף 43]].
: (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
:: (1) עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
:: (2) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
: (ג) העובר על הוראות [[סעיף 44א]], דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 47. עבירת חוץ [35(ג)]
: בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי [[סעיף 46]].

@ 48. חובת הראיה [36]
: במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה -
: (1) הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת - על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

@ 49. תקפו של צו [37]
: ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי-מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי-מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

== פרק ו'1: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 49א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו - בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סעיף 49ב]], כולן או חלקן.
: (ב) לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

@ 49ב. סמכויות מפקח (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח -
:: (1) לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
: (ב) מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
: (ג) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
: (ד) [[בפרק זה]], &quot;ישיבה&quot; - ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[בסעיפים 22א]], [[22ב]] [[או 26ב]], בהתאמה.

@ 49ג. הסמכת בודקים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 49א]], שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
: (ב) לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו [[בסעיף 22א]], רשאי בודק -
:: (1) להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
:: (2) לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
: (ג) בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

@ 49ד. העברת מידע לבודק (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לשם עריכת רישום נוכחות כאמור [[בסעיף 49ג]], רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
: (ב) לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] ([[בפרק זה]] - חוק הגנת הפרטיות).
: (ג) בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

@ 49ה. חובות דיווח של ראש ישיבה (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
:: (1) סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
:: (2) ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
:: (3) הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות [[סעיף 22א]] [[או 22ב]] או [[פרק ג'1]].
: (ב) שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]], ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

@ 49ו. מסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו [[בסעיף 22א]]; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
: (ב) משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות [[פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]].

@ 49ז. הסתמכות על מידע ממשרד החינוך (תיקון: תשע&quot;ד)
: לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

@ 49ח. דיווח לכנסת - [[פרק ו'1]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי [[פרק זה]].

== פרק ז': דרכי ביצוע ==

@ 50. פוקדים [39]
: (א) שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
: (ב) מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
: (ג) הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

@ 51. ועדות רפואיות [40]
: אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

@ 52. סמכויות עזר [41]
: (א) פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
: (ב) לענין [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1969]], יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי [[סעיף 39(ג)]], לועדת ערר שמונתה לפי [[סעיף 39(ד)]] ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי [[סעיף 53]], בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

@ 53. ועדות מייעצות [42]
: שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

@ 54. אצילת סמכויות [43]
: (א) שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
:: (1) הסמכות להתקין תקנות;
:: (2) הסמכות למנות פוקדים לפי [[סעיף 50]];
:: (3) הסמכות לתת צווים לפי [[סעיף 34(א)(1)]];
:: (4) הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי [[סעיף 53]].
: (ב) הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: ((פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 3804; תשנ&quot;ה, 266; תשנ&quot;ו, 3, 4626; תשנ&quot;ח, 3858; תשנ&quot;ט, 1194, 3907; תש&quot;ס, 1768; תשס&quot;א, 3315).))

@ 55. דין צווים [44] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4)
: (א) צו לפי [[סעיפים 14]], [[24]], [[36]] [[ו-38]] יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי [[סעיף 38(א)(2), (3) או (4)]] והוראה לפי [[סעיף 42]] יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
: (ב) צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
: (ג) צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
: (ד) צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
: (ה) צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל -
:: (1) אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה - בזמן המסירה;
:: (2) אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר - את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
:: (3) אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית - בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
:: (4) אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות - בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
:: (5) אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
: (ו) צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
: (ז) צו אישי (בסעיף קטן זה - לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

@ 56. הגשת בקשות [45א]
: שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

@ 57. ביצוע ותקנות [38, 45]
: שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא-צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967]].))

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2(3)]]))) ====

@ 1. הגדרות [1]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תעודה אישית&quot; - תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
:- &quot;עובד הציבור&quot; - כמשמעותו [[#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. צו למסור ראיות בדבר גיל [2]
: (א) כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
: (ב) ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי [[סעיף 3 לחוק זה]], רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

@ 3. סמכויות הפוקד לקביעת גיל [3]
: (א) פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור [[פרט 2|בסעיף 2(ב)]]; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם [[לחוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]].
: (ב) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
: (ג) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
: (ד) נקבע לאדם מתח גילים לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
: (ה) רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי [[סעיף 3 לחוק זה]], לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
: (ו) &quot;שנה&quot; ו&quot;חודש&quot;, לענין סעיף זה - השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

@ 4. שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד [4]
: נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור [[בסעיף 7 לאותו חוק]], לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

@ 5. סתירה בין תעודות אישיות להודעות [5]
: הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

@ 6. שמירת סמכויות בית המשפט [10]
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

@ 7. מסירת הודעות [11]
: הפוקד יביא כל הוראה לפי [[תוספת זו]] לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי [[סעיף 55(ה) לחוק זה]].

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י' בשבט התשמ&quot;ו (20 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים


== לוח השוואה ==
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[1]]
2 | [[2]]
3 | [[3]]
3א | [[4]]
4 | [[5]]
5 | [[6]]
6 | [[7]]
7 | [[8]]
7א | [[9]]
7ב | [[10(א)]]
7ג | [[10(ב)]]
7ד | [[11]]
8 | [[12]]
9 | [[13]]
10 | [[14]]
11 | [[15]]
12 | [[16]]
13 | [[17]]
14 | [[18]]
14א | [[19]]
15 | [[20]]
16 | [[21]]
17 | [[22]]
18 | [[23]]
18א | [[24(א)]]
18ב | [[24(ב)]]
18ג | [[25]]
18ד | [[26]]
19 | [[27]]
20 | [[28]]
22 | [[30]]
23 | [[31]]
24 | [[32]]
25 | [[33]]
26 | [[34]]
27 | [[35]]
28 | [[36]]
29 | [[37]]
29א | [[38]]
30 | [[39]]
30א | [[40]]
31 | [[43]]
32 | [[42]]
32א | [[41]]
33 | [[44]]
34 | [[45]]
35(א)-(ב) | [[46]]
35(ג) | [[47]]
36 | [[48]]
37 | [[49]]
38 | [[57]]
39 | [[50]]
40 | [[51]]
41 | [[52]]
42 | [[53]]
43 | [[54]]
44 | [[55]]
45 | [[57]]
45א | [[56]]
46 | הושמט
47 | הושמט
48 | הושמט
49 | הושמט
50 | הושמט
&lt;/&gt;</text>
      <sha1>g7i852h9654t3k9cd5hwuacst4im5od</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024742</id>
      <parentid>3024722</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:23:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 28 - הוראת שעה</comment>
      <origin>3024742</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="178448" sha1="53yl27cfohbcg7lriq3su10niqusn04" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001386 תיקון 2214427 תקן 2002309 קוד a163Y00000DuNa5QAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2001384 --&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 271|חוק שירות ביטחון|1:211756)); ((תש&quot;י, 13|ת&quot;ט|ec:1:317740)), ((77|תיקון|1:209561)); ((תשי&quot;א, 243|תיקון מס' 2|1:209560)); ((תשי&quot;ב, 2|תיקון|2:209559)), ((138|תיקון|2:209558)), ((337|תיקון מס' 2|2:209557)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517954)); ((תשי&quot;ג, 157|תיקון|2:209556)); ((תשי&quot;ד, 216|תיקון|2:209555)); ((תשט&quot;ז, 6|תיקון|3:209554)), ((85|תיקון|3:209553)); ((תשי&quot;ז, 140|תיקון|3:209552)); ((תשי&quot;ח, 169|תיקון|3:209551)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517741)); ((תשי&quot;ט, 46|תיקון|3:209550)). '''נוסח משולב קודם:''' &lt;!-- 2001385 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|3:311004)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517973)); ((תשכ&quot;א, 140|תיקון|4:209549)); ((תשכ&quot;ג, 128|תיקון מס' 2|5:209548)); ((תשכ&quot;ד, 7|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((10|תיקון מס' 3|5:209547)), ((168|תיקון מס' 4|5:209546)); ((תשכ&quot;ז, 113|תיקון מס' 5|6:209545)); ((תש&quot;ל, 150|תיקון מס' 6|7:209544)); ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 444|תקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|2480)); ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|7:209812)); ((תשל&quot;א, 13|הארכת תוקף לתקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|7:209860)), ((148|תיקון מס' 7|7:209543)); ((תשל&quot;ב, 3|ת&quot;ט|ec:7:317757)); ((תשל&quot;ג, 201|תיקון מס' 8|7:209542)); ((תשל&quot;ד, 70|תיקון מס' 9|8:209541)), ((129|תיקון מס' 10|8:209540)); ((תשל&quot;ה, 78|תיקון מס' 11|8:209539)), ((124|ת&quot;ט|ec:8:317776)); ((תשל&quot;ו, 270|תיקון מס' 12|8:209538)); ((תשל&quot;ח, 176|תיקון מס' 13|9:209537)); ((תשמ&quot;א, 26|תיקון מס' 14|9:209536)); ((תשמ&quot;ג, 152|תיקון מס' 15|10:209736)); ((תשמ&quot;ד, 84|תיקון מס' 16|10:210162)); ((תשמ&quot;ה, 12|תיקון מס' 17|11:210244)).
'''נוסח משולב:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|11:311023)), ((130|ת&quot;ט|ec:11:317483)), ((168|ת&quot;ט|ec:11:317484)); ((תשמ&quot;ז, 84|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((137|תיקון מס' 2|11:210540)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)); ((תשמ&quot;ט, 24|תיקון מס' 3|12:210728)); ((תשנ&quot;א, 212|תיקון מס' 4|12:210827)); ((תשנ&quot;ד, 266|תיקון מס' 5|13:210997)); ((תשנ&quot;ה, 332|הוראת שעה|13:203775)), ((440|תיקון מס' 6|13:211222)), ((440|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|13:211223)), ((498|ת&quot;ט|ec:13:317494)); ((תשנ&quot;ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)); ((תשנ&quot;ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|14:211397)), ((168|ת&quot;ט|ec:14:317862)), ((208|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|14:211422)); ((תשנ&quot;ח, 36|תיקון מס' 9|14:211458)), ((126|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 2)|14:211470)); ((תשנ&quot;ט, 22|תיקון מס' 10|14:211577)), ((260|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|15:300165)); ((תש&quot;ס, 64|תיקון מס' 11|15:300174)), ((210|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|15:300219)), ((266|תיקון מס' 12|15:300250)), ((268|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 3)|15:300251)); ((תשס&quot;א, 80|הוראת שעה (תיקון מס' 4)|15:300295)), ((452|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 4)|15:300395)); ((תשס&quot;ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה|15:300423)), ((40|הוראת שעה (תיקון מס' 5)|15:300435)), ((50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה|15:300440)), ((475|שירות מילואים (הוראת שעה)|15:300515)), ((510|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 5)|15:300546)); ((תשס&quot;ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון)|15:300575)), ((377|שירות מילואים (הוראת שעה)|16:299735)), ((377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון)|16:299736)), ((378|הוראת שעה (תיקון מס' 6)|16:299737)); ((תשס&quot;ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 2)|16:299617)), ((294|תיקון מס' 13|16:299739)), ((336|הוראת שעה (תיקון מס' 7)|16:300993)), ((522|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 6)|16:299700)); ((תשס&quot;ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|16:299917)), ((50|הוראת שעה (תיקון מס' 8)|16:299887)), ((138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|16:299940)); ((תשס&quot;ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס' 9)|16:300012)), ((8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 4)|16:300017)), ((153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)), ((371|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7)|17:300025)), ((372|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|17:300019)); ((תשס&quot;ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס' 10)|17:300630)), ((10|ת&quot;ט|2069)), ((30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 5)|17:300668)), ((464|הוראת שעה (תיקון מס' 11)|17:300774)), ((472|תיקון מס' 14|17:299918)); ((תשס&quot;ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 6)|17:300862)), ((157|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8)|17:300863)), ((496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|17:300890)), ((511|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((734|הוראת שעה (תיקון מס' 12)|17:300914)), ((814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 2)|17:300917)), ((814|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9)|17:300915)); ((תשס&quot;ט, 289|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 10)|18:301038)), ((304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 3)|18:301039)); ((תש&quot;ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|18:301114)), ((420|תיקון מס' 17|18:301144)), ((506|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 11)|18:301195)), ((602|הוראת שעה (תיקון מס' 13)|18:301245)), ((653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 4)|18:301219)); ((תשע&quot;א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 5)|18:301302)), ((204|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 12)|18:301301)), ((977|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 13)|18:301381)); ((תשע&quot;ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס' 14)|18:301426)), ((167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6)|18:301427)), ((167|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14)|18:301414)), ((218|תיקון מס' 18 והוראת שעה|18:301153)); ((תשע&quot;ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס' 15)|19:301548)); ((תשע&quot;ד, 350|תיקון מס' 19|19:301592)); ((תשע&quot;ה, 18|תיקון מס' 20|19:306574)), ((192|תיקון מס' 19 (תיקון)|20:311224)); ((תשע&quot;ו, 262|תיקון מס' 21|20:318392)), ((576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 7)|20:321787)), ((576|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 15)|20:321789)); ((תשע&quot;ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)); ((בג&quot;ץ 1877/14|ביטול פרק ג'1 לחוק|14018770_C29)); ((תשע&quot;ט, 106|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16)|20:528215)), ((107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8)|20:528216)), ((158|תיקון מס' 23|20:528255)); ((תשפ&quot;ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|24:615256)), ((762|תיקון מס' 24|24:622711)); ((תשפ&quot;ג, 52|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18)|25:1811073)), ((58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10)|25:1854246)), ((630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11)|25:3020387)); ((תשפ&quot;ד, 418|תיקון מס' 25 - הוראת שעה - חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|25:3841703)), ((568|תיקון מס' 26 - הוראת שעה - חרבות ברזל|25:4178301)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 60|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19)|25:10407174)), ((754|תיקון מס' 28 - הוראת שעה|25:14112750)), ((בג&quot;ץ 41953-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;fileName=4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;type=4)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ו) --&gt; חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו-50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות [1] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2)
: בחוק זה -
:- &quot;ועדה רפואית&quot; ו&quot;ועדה רפואית עליונה&quot; - ועדה כאמור שהורכבה מכוח [[סעיף 51]];
:- &quot;זמן&quot;, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה - לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
:- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]], וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
:: ((שר הבטחון הכריז על [[חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965]] כעל חוק שיקום (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 1044).))
:- &quot;חוק שירות המילואים&quot; - [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חייל מילואים&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים]];
:- &quot;יוצא-צבא&quot; - אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי [[סעיף 36א]];
:- &quot;מוסמך&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיועד לשירות בטחון&quot; - אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי [[סעיף 36א]], ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
:- &quot;פוקד&quot; - מי שמונה לפוקד לפי [[סעיף 50]];
:- &quot;פקודות הצבא&quot; - הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;רופא&quot; - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:- &quot;רופא שיניים&quot; - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;שירות בטחון&quot; - שירות סדיר או שירות מילואים;
:- &quot;שירות סדיר&quot; - שירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל;
:- &quot;שירות מילואים&quot; - שירות בכוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל לפי [[חוק שירות המילואים]];
:- &quot;תושב קבוע&quot; - אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח [[סעיף 45]].

@ 2. חישוב גילים [2] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2)
: לענין חוק זה -
: (1) חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
: (2) (((נמחקה);))
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות [[שבתוספת]].

== פרק ב': התייצבות לרישום ולבדיקה ==

@ 3. התייצבות לרישום [3]
: (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
: (ב) מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
: (ג) מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
: (ד) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

@ 4. [3א] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 5. התייצבות לבדיקת כושר [4] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תש&quot;ס-3)
: (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
: (ב) יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
: (ג)(1) סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן - כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר ארעית לשירות).
:: (2) מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן - כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
:: (3) מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
:: (4) לענין חוק זה, &quot;תנאי שירות מיוחדים&quot; - תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

@ 5א. ערר על החלטת ועדה רפואית (תיקון: תש&quot;ע)
: יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

@ 5ב. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
: (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

@ 6. בדיקה חוזרת [5]
: (א) יוצא-צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן - בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ב) הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא-צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
: (ג) מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו -
:: (1) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: (2) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר - אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: (3) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה כאמור [[בסעיפים 15]] [[או 16]], לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
: (ד) מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
: (ה) בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

@ 7. בדיקה נוספת [6]
: מצאה ועדה רפואית כי יוצא-צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא-הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא-הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

@ 8. [7] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 9. פעולות חיסון [7א]
: פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן - פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

@ 10. תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון [7ב ו-7ג]
: (א) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי [[פרק זה]], יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, &quot;פגיעה&quot; - מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
: (ב) כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

@ 11. צו בדבר מתן אמצעי זיהוי [7ד] (תיקון: תשמ&quot;ט)
: פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ&quot;ט-1989]], לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.))

@ 12. אי-התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון [8] (תיקון: תש&quot;ס-3, תשע&quot;ה)
: (א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי [[סעיפים 13]] [[או 27]] ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות [[סעיפים 5 עד 8]] יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את [[סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].
: (א1) במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון -
:: (1) תקופות שעל פי [[סעיף 18(א) ו-(ב)]] אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
:: (2) תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי [[סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
:: (3) תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
:: (4) תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי [[סעיף 6]] ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

== פרק ג': שירות סדיר ==

@ 13. התייצבות לשירות סדיר [9]
: פוקד רשאי, בצו, לקרוא -
: (1) ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
: (2) ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

@ 14. התייצבות לשירות לפי בקשה [10] (תיקון: תשמ&quot;ט, תש&quot;ע-2)
: (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא-צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיף 13]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 15. זמן השירות לגבר [11] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיפים 13]] [[או 14]], חייב בשירות סדיר -
: (1) של שלושים ושניים חודשים (((עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים - אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
: (2) של עשרים ושישה חודשים (((עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים (((עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים))) בלבד;
: (3) של ארבעה עשר חודשים (((עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

@ 16. זמן השירות לאשה [12] (תיקון: תשע&quot;ד)
: יוצא-צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיפים 13]] [[או 14]], חייבת בשירות סדיר -
: (1) של עשרים וארבעה חדשים (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 16א(ד)]]: עשרים ושמונה חודשים))) - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
: (2) של שנים עשר חדשים - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

@ 16א. שוויון בשירות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד)
: (א) לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
: (ב) לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
: (ג) דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001]].))
: (ד) שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

@ 17. התנדבות לשירות בטחון [13] (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי [[סעיף 14]].
: (ב) החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
: (ג) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
: (ד) המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
: (ה) מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
: (ו) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל&quot;ד–1974]].))
: (ז) תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
: (ח) סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

@ 17א. התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בלתי כשר לשירות&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;חייל&quot; - יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
::- &quot;יום האבחון&quot; - אחד מאלה:
::: (1) יום הפציעה;
::: (2) היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
::- &quot;תקופת הטיפול&quot; - תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
::- &quot;תקופת טיפול שניה&quot; - החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
: (ב)(1) חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי&quot;ט-1959]], לפי המוקדם.
:: (2) זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
:: (3) סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
: (ג) בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]].
: (ד) שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה -
:: (1) כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;יום האבחון&quot;;
:: (2) הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס&quot;א-2001]].))

@ 17ב. דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חייל&quot; - יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
::- &quot;יום האבחון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 17א]];
::- &quot;תקופת אי-כשרות ארעית&quot; - תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
: (ב) חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי-הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 17א]].
: (ג) נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
: (ד) נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 17א]] ותקופת הטיפול כהגדרתה [[בסעיף האמור]] תימנה מתחילת תקופת אי-הכשרות הארעית.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
: (ו) הוראות [[סעיף 17א(ב)(1) ו-(3)]] יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

@ 18. זמן השירות לנעדר מן השירות [14] (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ה)
: (א) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם -
:: (1) ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
:: (2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או בעבודה צבאית לפי [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:: (3) הוחזק במוסד סגור לפי [[סימן ז' לפרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ג) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי [[סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
: (ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

@ 19. דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות [14א]
: הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

@ 20. תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר [15] (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד)
: (א) יוצא-צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
:: (1) לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
:: (2) לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) יוצא-צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם [[לסעיף 36]] או בהתאם [[לסעיף 22ב]] או [[לפרק ג'1]], מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
: (ג) במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה:
:: (1) תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
:: (2) תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
:: (3) תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי [[סעיף 43]] ובין שלא בהיתר.
: (ג1) נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן - תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת - לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
: (ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה לקריאה לשירות&quot; - התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
: (ד) סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיף 6(ג) או (ד)]] או [[סעיף 19]].

@ 21. חובת הכשרה חקלאית [16] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
: (ב) בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968]].))

@ 22. שמירה על גרעינים התיישבותיים [17] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות [[פרק זה]], על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
: (ב) הוראות [[סעיף 21]] אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על-פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

@ 22א. ישיבות הסדר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ישיבת הסדר&quot; - ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;שירות משולב&quot; - שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
: (ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
: (ג) תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
: (ד) שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
: (ה) רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ו) שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ-17 חודשים.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

@ 22ב. דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 22ג עד 22ה]], &quot;ישיבה גבוהה ציונית&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי [[סעיף 22ד]].
: (ב) נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור [[בסעיף 22ג]] וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ג) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ד) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
: (ה)(1) על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
:: (2) מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, &quot;שנת גיוס&quot; - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני.
:: (3) עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
: (ו) בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].

@ 22ג. תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יינתן צו דחיית שירות לפי [[סעיף 22ב]] אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
:: (2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, &quot;עיסוק&quot; - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
:: (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]];
:: (4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (בחוק זה - פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
:: (5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
:: (6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי [[סעיף 22ב]], יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

@ 22ד. רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
:: (1) מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על-יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
:: (2) מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע;
:: (3) תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
: (ג) רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ד) שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות [[סעיף 22ג(א)(5)]];
:: (2) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (3) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

@ 22ה. דיווח לכנסת - ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
: (1) מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי [[סעיף 22ב]];
: (2) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
: (3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות.

@ 23. הבטחת השכלה יסודית [18]
: חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

@ 24. שירות במשמר הגבול [18א ו-18ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן - משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו - בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו - ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
: (ב) שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

@ 24א. שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ס-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (((הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):))
: (א) שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן - יחידות אחרות במשטרת ישראל).
: (ב)(1) יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן - יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
: (ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
: (ד) דינו של יוצא-צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא-צבא המשרת במשמר הגבול והוראות [[סעיפים 24]], [[25]] [[ו-26]], יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
: (ה) השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

@ 24ב. (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3) : (((פקע).))
@ 24ג. (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2) : (((פקע).))

@ 25. סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול [18ג] (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) כל עוד יוצא-צבא משרת בהתאם לצו לפי [[סעיף 24(א)]], לא יראוהו לענין [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו [[בסעיף 1 לאותו חוק]]; ואולם [[+|סעיפים 250ב]] [[ו-250ג לאותו חוק]] יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
: (ב) דינו של יוצא-צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם -
:: (1) לא יחולו עליו הוראות [[סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות [[+|סעיפים 11]], [[+|12]], [[+|13]] [[+|ו-18 עד 20]] וכן [[הפרק הרביעי לפקודה האמורה]];
:: (2) שכרו יהיה כשכרו של יוצא-צבא המשרת שירות סדיר.

@ 26. המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול [18ד]
: יוצא-צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי [[סעיף 24(א)]] או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

@ 26א. שירות מוכר (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות מוכר&quot; - שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת -
:: (1) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
:: (2) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה&quot;ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא-צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא-צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא-הצבא את הסכמתו לכך.
: (ד) שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
: (ה) שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא-צבא.
: (ו) שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2024]], לפיו עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה - במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו [[בסעיף 26א(א)(1) לחוק]]: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.))
: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025]], לפיו עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי [[סעיף 26א(א)(2) לחוק]]: {{ש}} (1) בתחום החינוך - שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם - לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה - שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר &quot;נתיב&quot; ובפיקוח משרד ראש הממשלה.))

== פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ד, בג&quot;ץ 1877/14) __NOSUB__ ==
: (([[פרק ג'1]] בוטל בפס&quot;ד [[14018770_C29|בג&quot;ץ 1877/14]]; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V40|ביום 2.12.2018]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V43|ביום 15.1.2019]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V44|ביום 28.7.2019]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020  {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V48|ביום 16.6.2020]]  {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770_V49|ביום 16.9.2020]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V52|ביום 25.10.2020]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V54|ביום 1.2.2021]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V56|ביום 6.7.2021]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V59|ביום 6.1.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V65|ביום 6.4.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V66|ביום 1.7.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V40|ביום 15.2.2023]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, [[14018770.V71|ביום 31.7.2023]]; הסדר דחיית השירות הקבוע [[בפרק ג'1]] פקע ביום 30.6.2023.))

=== סימן א': פרשנות ותחולה (תיקון: תשע&quot;ד) ===
@ 26ב. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26ג. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ב': תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===
@ 26ד. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26ה. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26ו. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26ז. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26ח. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26ט. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26י. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26יא. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ג': שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד) ===
@ 26יב. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26יג. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26יד. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))

=== סימן ד': יעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד) ===
@ 26טו. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26טו1. (תיקון: תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26טו2. (תיקון: תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26טז. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ה': תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===
@ 26יז. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26יח. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26יט. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כ. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כא. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כב. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד) ===
@ 26כג. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כד. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26כה. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26כו. תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26כז. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כח. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כט. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))

&lt;!--
=== סימן א': פרשנות ותחולה (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26ב. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק שירות לאומי–אזרחי&quot; - [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - י&quot;ח באדר ב' התשע&quot;ד (20 במרס 2014);
:- &quot;ישיבה&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי [[סעיף 26כד]];
:- &quot;שירות לאומי–אזרחי&quot;, &quot;שירות אזרחי–ביטחוני&quot; ו&quot;שירות אזרחי–חברתי&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירות לאומי–אזרחי]];
:- &quot;שנת גיוס&quot; - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני;
:- &quot;תנאים לדחיית שירות&quot; - התנאים המנויים [[בסעיף 26כג]];
:- &quot;תקופת ההסתגלות הראשונה&quot; - התקופה שמיום התחילה עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020);
:- &quot;תקופת ההסתגלות השנייה&quot; - התקופה שמיום ט' בתמוז התש&quot;ף (1 ביולי 2020) עד יום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023).

@ 26ג. תחולה - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו כמפורט להלן:
:: (1) מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 26ה עד 26ח]];
:: (2) מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 26ט]] [[ו-26י]];
:: (3) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יא]];
:: (4) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יח]].

=== סימן ב': תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===

@ 26ד. תחולה - תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו בתקופת ההסתגלות הראשונה.

@ 26ה. דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
: (ד) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה.
: (ה) (((בוטל).))

@ 26ו. ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 26ה]] בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].
: (ב) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 26ה]], ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות [[סעיף 13]] אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות [[סעיף 26ז]] - אם מלאו לו 21 שנים.

@ 26ז. קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]], ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ב) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי–אזרחי.
: (ד) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי–אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי–אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).

@ 26ח. פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ז]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ז]] וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי [[סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ב) הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות [[סעיף 26ז(ב)]].

@ 26ט. הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של [[החוק האמור]] בי&quot;ג באב התשע&quot;ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ב) בחר המיעוד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא המסיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ג) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ד) מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי–אזרחי.
: (ה) בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי–אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי–אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי–אזרחי.
: (ו) בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה.

@ 26י. פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ט]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ט]] וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי [[סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ב) הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות [[סעיף 26ז(ב)]].

@ 26יא. הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
: (ד) על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה - רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה;
:: (2) לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה - יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות [[סימן ה']].
: (ה) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות [[סעיף 26ו]].

=== סימן ג': שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26יב. שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי [[סעיף 26ה(ד)]] [[או 26ט(ו)]] (בסעיף זה - מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
: (ב) מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.
: (ג) מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.
: (ד) לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;מידע&quot; - מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;
::- &quot;מפעיל&quot; - מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.

@ 26יג. הכשרה תעסוקתית מיועדת (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 26כג]], בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]] נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור [[בסעיף 26כג(א)(1)]], מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה -
:- &quot;הכשרה תעסוקתית מיועדת&quot; - השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות [[פרק זה]], לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת), התשע״ז–2017]].))
:- &quot;השכלה&quot; - לימודי תכנית היסוד כמשמעותה [[בחוק חינוך ממלכתי, התשי&quot;ג-1953]], כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]].

@ 26יד. דיווח לכנסת - שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות [[סימן זה]] על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.

=== סימן ד': יעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26טו. יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בוגר מוסד חינוך חרדי&quot; - מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:
::: (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו [[בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת [[#1|בפסקה (1) להגדרה &quot;קבוצה תרבותית ייחודית&quot; בחוק האמור]];
::: (2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
:::: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע&quot;ה-2014]].))
::- &quot;מתגייס בפועל&quot; - מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;
::- &quot;הצוות&quot; - הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי הוראות [[סעיף 26טו1]].
: (ב) הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה - גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.
: (ג) לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו -
:: (1) יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר, שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;
:: (2) יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי–אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי–ביטחוני ושירות אזרחי–חברתי, שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי–אזרחי ([[בפרק זה]] - השר הממונה);
:: (3) יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) (בסעיף זה - יעד שנתי כולל).
: (ג1) בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות לפי [[סעיף 26טו2]].
: (ד) בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי [[סעיף 26כ(ב)]] עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי [[סעיף 26ה(ד)]] [[או 26ט(ו)]].
: (ה) יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ-3,300 מתגייסים לשירות.
: (ו) עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, &quot;לוחם&quot; - כהגדרתו בפקודות הצבא.

@ 26טו1. הקמת צוות בין-משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס (תיקון: תשע&quot;ו)
: הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של [[20:318392|חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), תשע&quot;ו-2015]] ([[בפרק זה]] - תיקון מס' 21), צוות בין-משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:
: (1) ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2006/Pages/des430.aspx|החלטת הממשלה מספר 430 מיום י&quot;ז באלול התשס&quot;ו (10 בספטמבר 2006)]];
: (2) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
: (3) המנהל הכללי של משרד הכלכלה;
: (4) המנהל הכללי של משרד החינוך;
: (5) המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי–אזרחי;
: (6) נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;
: (7) נציג היועץ המשפטי לממשלה.

@ 26טו2. תפקידי הצוות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הצוות יגבש תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי שנקבעו לפי [[סעיף 26טו]]; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ&quot;מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות.
: (ב) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר מתום 120 ימים מיום תחילתו של [[20:318392|תיקון מס' 21]]; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
: (ג) שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב-שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תגובש בהתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב-שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
: (ה) הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי [[סעיף 26טו(ג)]] במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.
: (ו) הצוות ידווח לשר הביטחון ולשר הממונה, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו.

@ 26טז. הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי–אזרחי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.
: (ב) השר הממונה יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), עד 5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-15 בינואר:
:: (1) הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי [[פרק זה]], בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;
:: (2) הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.

=== סימן ה': תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===

@ 26יז. תחולה - תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו בתקופת ההסתגלות השנייה.

@ 26יח. דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
: (ד) מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון דלחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]].
: (ה) בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].

@ 26יט. תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי [[סעיף 26יא]] וחלות עליו הוראות [[סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור]], בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי [[סעיף 26יח]] ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:
: (1) הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס - יחולו עליו הוראות [[סעיף 26כ]];
: (2) לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס - יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]] לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי, בכפוף להוראות [[סעיף 26כא(ד)]] לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.

@ 26כ. הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]], באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.
: (ב) מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ג)(1) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].
:: (2) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]].

@ 26כא. הוראות לעניין אי-עמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, לא יחולו הוראות [[סעיף 26כ]] מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.
: (ב) מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]] באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יט(2)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות [[סעיף 26כ]] ימשיכו לחול על מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]] בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי [[סעיף 26כ]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי [[סעיף 26ז]] עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי [[סעיף 20(ב)]].

@ 26כב. סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 26כא]], לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי [[סעיף 26ז]], רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.
: (ד) שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי [[סעיף 26טו]].
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ז) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 26ז]], ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות - יחולו הוראות [[סעיף 13]].

=== סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26כג. תנאים לדחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) לא יינתן צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]] אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
:: (2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת ההסתגלות השנייה - לגבי מי [[שסעיף 26כ]] חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, &quot;עיסוק&quot; - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה [[בסעיף 26יג]], ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
:: (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]];
:: (4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
:: (5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
:: (6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]], יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

@ 26כד. רשימת הישיבות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין [[פרק זה]], בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.
: (ב) רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ג) שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]]; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;
:: (2) ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות [[סעיף 26כג(א)(5)]];
:: (3) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (4) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
: (ד) שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.

@ 26כה. מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה (תיקון: תשע&quot;ד)
: לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי [[פרק זה]].

@ 26כו. שמירה על אורח חיים (תיקון: תשע&quot;ד)
: צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי [[פרק זה]].

@ 26כז. תקנות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
: (1) הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי [[פרק זה]];
: (2) תנאים מקודמים להגשת בקשות לפי [[פרק זה]];
: (3) (((נמחקה);))
: (4) התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי [[סעיף 26כד]].

@ 26כח. דיווח לכנסת - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:
:: (1) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
:: (2) מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי [[פרק זה]];
:: (3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות;
:: (3א) ביצוע הוראות [[סעיף 26טו2]], לרבות התכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי [[אותו סעיף]], וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות [[סעיף 26טו(ג)]];
:: (4) השפעת יישומן של הוראות [[פרק זה]] על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;
:: (5) מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.
: (ב) ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]].

@ 26כט. הוראות לעניין פקיעת תוקפו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: פקע תוקפו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] לפי הוראות [[סעיף 36 לחוק האמור]], לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי–אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות [[פרק זה]].
--&gt;

== פרק ג'1: &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה - הוראת שעה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2, בג&quot;ץ 41953-07-26) __NOSUB__ ==
: ((בבג&quot;ץ 41953-07-26 ניתן [[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;fileName=4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;type=4 | צו ארעי ]] המשהה את כניסתו לתוקף של חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 - הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026, עד למתן החלטה אחרת.))

=== &lt;s&gt;סימן א': מטרה והגדרות&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2) ===

@ 26ב. &lt;s&gt;מטרה - [[פרק ג'1]]&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, נקבע בזה הסדר מיוחד, בהוראת שעה, להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם.&lt;/s&gt;

@ 26ג. &lt;s&gt;הגדרות - [[פרק ג'1]]&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;[[בפרק זה]]&lt;/s&gt; -
:- &lt;s&gt;&quot;ישיבה&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות;&lt;/s&gt;
:- &lt;s&gt;&quot;הוראת השעה&quot; - חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 - הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026;&lt;/s&gt;
:- &lt;s&gt;&quot;רשימת הישיבות&quot; - הרשימה שגיבש שר הביטחון לפי [[סעיף 26ו]].&lt;/s&gt;

=== &lt;s&gt;סימן ב': הגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2) ===

@ 26ד. &lt;s&gt;תנאים להגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;תלמיד ישיבה הוא מי שמתקיימים בו כל אלה:&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - שלא יפחת מ-40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות שקבע שר הביטחון;&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה;&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) ו-(2);&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(4)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד, הצהיר בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) ([[בפרק זה]] - תצהיר ראש הישיבה);&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(5)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד התחייב להודיע לפוקד עד 14 בכל חודש אם חדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון, בחודש הקלנדרי הקודם, התנאי שבפסקה (1);&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(6)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;תנאים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;

@ 26ה. &lt;s&gt;הוראות לעניין תצהיר בעל תפקיד בישיבה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;ראש הישיבה רשאי להסמיך רב אחד מצוות רבני הישיבה להצהיר כאמור [[בסעיף 26ד(4)]], כל עוד אותו רב ממלא תפקיד בישיבה.&lt;/s&gt;

@ 26ו. &lt;s&gt;רשימת הישיבות&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין [[פרק זה]], בהתאם לאמות המידה שהיו בתוקף ביום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023), ערב פקיעתו; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימה.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; ישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך הצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - שלא יפחת מ-40 שעות בשבוע.~~
: &lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותוצג לעיון הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע את אמות המידה לתנאים להסרת ישיבה מרשימת הישיבות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

=== &lt;s&gt;סימן ג': הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2) ===

@ 26ז. &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בעבירות לפי [[סעיף 46]] או לפי [[+|סעיפים 92]] [[או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], כלפי כל אלה:&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל בתקופה שבין י&quot;ב בתמוז התשפ&quot;ג (1 ביולי 2023) לבין היום שקדם ליום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מתקיים בו התנאי [[שבסעיף 26ד(1)]];&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל מיום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מאותו מועד מתקיימים בו התנאים [[שבסעיף 26ד(1) ו-(2)]].&lt;/s&gt;

@ 26ח. &lt;s&gt;הקמת ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;ראש המטה הכללי יקים ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה ([[בפרק זה]] - הוועדה), ורשאי הוא להקים יותר מוועדה אחת.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוועדה תהיה בת שלושה חברים וזה הרכבה:&lt;/s&gt;
:: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;קצין בדרגת אלוף משנה לפחות שימנה הפרקליט הצבאי הראשי והוא יהיה היושב ראש;&lt;/s&gt;
:: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שני קצינים בדרגת סגן אלוף לפחות, שימנה ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;לשם מילוי תפקידיה הוועדה רשאית לדרוש מכל גורם ממשלתי הנוגע לבחינת הבקשות מידע, לפי כל דין.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הפרקליט הצבאי הראשי יקבע את סדרי עבודת הוועדה, לרבות אופן בדיקת הפניות שיוגשו לוועדה ודרכי הפנייה לוועדה.&lt;/s&gt;

@ 26ט. &lt;s&gt;הגשת תצהירים ובקשות להקפאת הליכים&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה רשאי להגיש לפוקד תצהיר לפי [[סעיף 26ז]] ובקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה - בקשה), באופן מקוון, בתוך 30 ימים מיום תחילתה של הוראת השעה.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון יצרף לבקשה את תצהיר ראש הישיבה שבה הוא לומד.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הפוקד יעביר לוועדה בקשה שהוגשה לו, לשם בחינה של התקיימות התנאים לפי [[סעיף 26ד]] במיועד לשירות ביטחון.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי [[סעיף 26ד]], לפי העניין, תודיע על כך לפוקד והמיועד לשירות ביטחון לא ייעצר בשל עבירה לפי [[סעיף 46]] או לפי [[+|סעיפים 92]] [[או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ואם הועמד לדין - ייפסקו ההליכים נגדו.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הגיש מיועד לשירות ביטחון בקשה ותצהיר לפוקד לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]], כל עוד מתבררת בקשתו לפני הוועדה ועד להחלטה סופית בה.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ו)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי לא התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי [[סעיף 26ד]], לפי העניין, לא יחולו עליו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות לטעון את טענותיו, הוראות [[סעיף 26ז]], ויחולו הוראות [[סעיף 13]].&lt;/s&gt;

@ 26י. &lt;s&gt;הוראות בעניין הסדרת מעמד&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;לא יראו בקשה כבקשה למתן פטור משירות או לדחיית שירות לפי כל דין ולא יראו בקביעת הוועדה לפי [[סעיף 26ט(ד)]] כטעמים למתן פטור משירות לדחיית שירות לפי כל דין או כהסדרת מעמד.&lt;/s&gt;

@ 26יא. &lt;s&gt;פיקוח וביקורת&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;לשם פיקוח על ביצוע הוראות [[פרק זה]], ייתן שר הביטחון הנחיות בנושא ויסמיך בודקים, לפי הוראות [[סעיף 49ג]], ורשאי הוא להסמיך גם בודקים של משרד החינוך בעלי ניסיון בביקורות רישום נוכחות בישיבות כבודקים לפי חוק זה ולהסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;בודק שהוסמך לפי [[סעיף 49ג]], מוסמך להפעיל את סמכויותיו בכל אחת מהישיבות המנויות ברשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

@ 26יב. &lt;s&gt;הסרת ישיבה מרשימת הישיבות בשל אי-מילוי חובת נוכחות&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;ראה בודק כי יש בישיבה מסוימת אי-נוכחות חוזרת של 20% או יותר מתלמידיה, ייתן לראש הישיבה התראה; ראה בודק כי באותה ישיבה נמשכת אי-נוכחות כאמור, תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת; שר הביטחון רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה.&lt;/s&gt;

== פרק ד': שירות מילואים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ח-4) ==

@ 27. [19] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 27א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 28. [20] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29. [21] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29ב. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 30. [22] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 31. [23] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 32. [24] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33. [25] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ב. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ג. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ד. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

== פרק ה': הוראות כלליות ==

@ 34. [26] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 35. תחולת [[חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי]] [27] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח-4)
: (א) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 36. סמכות לפטור משירות ולדחות שירות [28] (תיקון: תשס&quot;ז-5)
: שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים -
: (1) לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא-צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
: (2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
: (3) לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

@ 36א. פטור משירות מחמת גיל (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
: (ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
:: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024]].))
: (ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

@ 36א1. העלאת גיל הפטור - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 36א]], בתקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024) (להלן - תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את [[סעיף 36א]] בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום &quot;ארבעים&quot; יבוא &quot;ארבעים ואחת&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;ארבעים וחמש&quot; יבוא &quot;ארבעים ושש&quot;;
:: (3) בסעיף קטן (ג), במקום &quot;ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים&quot; יבוא &quot;חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים&quot;;
:: (4) בסעיף קטן (ד), במקום &quot;ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים&quot; יבוא &quot;ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים&quot;.
: (ב) קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות [[חוק שירות המילואים]]; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
: (ג)(1) על אף האמור [[בחוק שירות המילואים]], חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה-31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
:: (2) הוראות [[סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים]] לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;תגמול מיוחד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 18 לחוק שירות המילואים]];
:::- &quot;תגמול נוסף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19 לחוק שירות המילואים]].
: (ד) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
:: (1) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
:: (2) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
:: (3) מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי [[סעיף 36]], למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם - מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
:: (4) החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
:: (5) מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי [[סעיף 38]], ומתוכם - מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
:: (6) מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה -
:::- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:::- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023).

@ 37. תנאים לדחיית שירות [29] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) דחיית שירות לפי [[סעיף 36(3)]] יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
: (ב) הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי-קיום התנאי.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]], בשינויים המחויבים.

@ 38. ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות [29א] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) נתן שר הבטחון צו לפי [[סעיף 36]], [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]], רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
:: (2) הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
:: (3) הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
:: (4) לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי [[סעיף 37(א)]].
: (ב) ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
: (ג) שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
: (ד) מי שחל עליו צו דחיה לפי [[סעיף 36(3)]], [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]] ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד - תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

@ 39. פטור משירות על פי דין [30] (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
: (ב) אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
: (ג) יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
: (ד) יוצא-צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
: (ה) ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978]].))

@ 40. פטור מטעמי הכרה דתית [30א] (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
:: (1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
:: (2) היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
:: (3) היא אינה נוסעת בשבת -
:: תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
: (ב) חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור [[בסעיף 20]], לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978]].))

@ 40א. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ב. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ג. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ד. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ה. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ו. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))

@ 41. ביטול פטור לפי [[סעיף 40(א)]] [32א] (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי [[סעיף 40(ב)]] או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי [[סעיף 46]] או על עבירה לפי [[סעיף 239 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]], בשל תצהיר לפי [[סעיף 40(א)]] - בטל מעיקרו הפטור לפי [[סעיף 40(א)]].
: (ב) הזמן שעבר מיום הפטור לפי [[סעיף 40(א)]] עד למועד מסירת הודעה לפי [[סעיף 40(ב)]] או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות [[שבסעיף 20]].

@ 42. עיון חוזר [32]
: (א) היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי-כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
: (ב) המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי-הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
: (ג) לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי-הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי-כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות [[שבסעיף 20]] הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
: (ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי [[סעיף 40]].

@ 43. יציאה לחוץ לארץ [31] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות בטחון ויוצא-צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[סעיף 36]], לפי [[סעיף 22ב]] או לפי [[פרק ג'1]] והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין [[סעיף 46]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין [[סעיף 46]].
: (ו) (((בוטל).))

@ 43א. (תיקון: תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 43ב. (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 44. דרישת ידיעות [33]
: (א) שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
: (ב) דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], שהוא רופא מורשה.
: (ג) לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
: (ד) מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
: (ה) [[סעיף 42 לחוק טיפול בחולי נפש|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999]].))

@ 44א. חסיון של נתון אישי צבאי (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: (א) לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
: (ב) שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;דרישה&quot; - לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
::- &quot;נתון אישי צבאי&quot; - הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
::- &quot;פקודות הצבא&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].

@ 45. חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון [34]
: (א) שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור [[בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
: (ב) מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן-משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
: (ג) בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין -
:: (1) כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
:: (2) התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

== פרק ו': עבירות וסדרי דין ==

@ 46. עונשין [35(א) ו-(ב)] (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ח-4)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנתיים:
:: (1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
:: (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
:: (3) השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי [[סעיף 36]], פטור לפי [[סעיף 40]], היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי [[סעיף 43]] או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
:: (4) עבר על הוראות [[סעיף 43]].
: (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
:: (1) עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
:: (2) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
: (ג) העובר על הוראות [[סעיף 44א]], דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 47. עבירת חוץ [35(ג)]
: בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי [[סעיף 46]].

@ 48. חובת הראיה [36]
: במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה -
: (1) הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת - על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

@ 49. תקפו של צו [37]
: ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי-מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי-מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

== פרק ו'1: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 49א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו - בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סעיף 49ב]], כולן או חלקן.
: (ב) לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

@ 49ב. סמכויות מפקח (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח -
:: (1) לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
: (ב) מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
: (ג) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
: (ד) [[בפרק זה]], &quot;ישיבה&quot; - ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[בסעיפים 22א]], [[22ב]] [[או 26ב]], בהתאמה;
:: &lt;s&gt;[[בפרק זה]], &quot;ישיבה&quot; - כהגדרתה [[בפרק ג'1]].&lt;/s&gt;

@ 49ג. הסמכת בודקים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 49א]], שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
: (ב) לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו [[בסעיף 22א]], רשאי בודק -
:: &lt;s&gt;לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה רשאי בודק -&lt;/s&gt;
:: (1) להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
:: (2) לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
: (ג) בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

@ 49ד. העברת מידע לבודק (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לשם עריכת רישום נוכחות כאמור [[בסעיף 49ג]], רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
: (ב) לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] ([[בפרק זה]] - חוק הגנת הפרטיות).
: (ג) בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

@ 49ה. חובות דיווח של ראש ישיבה (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ו-2)
: (א) ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
:: (1) סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
:: (2) ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
:: (3) הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות [[סעיף 22א]] [[או 22ב]] או [[פרק ג'1]];
::: &lt;s&gt;הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות [[פרק ג'1]].&lt;/s&gt;
: (ב) שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]], ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

@ 49ו. מסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ו-2)
: (א) משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו [[בסעיף 22א]]; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
:: &lt;s&gt;משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.&lt;/s&gt;
: (ב) משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות [[פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]].

@ 49ז. הסתמכות על מידע ממשרד החינוך (תיקון: תשע&quot;ד)
: לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

@ 49ח. דיווח לכנסת - [[פרק ו'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי [[פרק זה]].

@ 49ח. &lt;s&gt;דיווח לכנסת&lt;/s&gt; (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לחודשיים, על כל אלה:&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מספר הבודקים שהוסמכו לעניין [[פרק ג'1]];&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן;&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מספר ההתראות כאמור [[בסעיף 26יב]] שניתנו למנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך בשל היעדרות, ותוצאותיהן.&lt;/s&gt;

== פרק ז': דרכי ביצוע ==

@ 50. פוקדים [39]
: (א) שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
: (ב) מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
: (ג) הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

@ 51. ועדות רפואיות [40]
: אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

@ 52. סמכויות עזר [41]
: (א) פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
: (ב) לענין [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1969]], יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי [[סעיף 39(ג)]], לועדת ערר שמונתה לפי [[סעיף 39(ד)]] ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי [[סעיף 53]], בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

@ 53. ועדות מייעצות [42]
: שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

@ 54. אצילת סמכויות [43]
: (א) שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
:: (1) הסמכות להתקין תקנות;
:: (2) הסמכות למנות פוקדים לפי [[סעיף 50]];
:: (3) הסמכות לתת צווים לפי [[סעיף 34(א)(1)]];
:: (4) הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי [[סעיף 53]].
: (ב) הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: ((פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 3804; תשנ&quot;ה, 266; תשנ&quot;ו, 3, 4626; תשנ&quot;ח, 3858; תשנ&quot;ט, 1194, 3907; תש&quot;ס, 1768; תשס&quot;א, 3315).))

@ 55. דין צווים [44] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4)
: (א) צו לפי [[סעיפים 14]], [[24]], [[36]] [[ו-38]] יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי [[סעיף 38(א)(2), (3) או (4)]] והוראה לפי [[סעיף 42]] יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
: (ב) צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
: (ג) צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
: (ד) צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
: (ה) צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל -
:: (1) אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה - בזמן המסירה;
:: (2) אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר - את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
:: (3) אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית - בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
:: (4) אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות - בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
:: (5) אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
: (ו) צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
: (ז) צו אישי (בסעיף קטן זה - לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

@ 56. הגשת בקשות [45א]
: שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

@ 57. ביצוע ותקנות [38, 45]
: שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא-צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967]].))

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2(3)]]))) ====

@ 1. הגדרות [1]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תעודה אישית&quot; - תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
:- &quot;עובד הציבור&quot; - כמשמעותו [[#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. צו למסור ראיות בדבר גיל [2]
: (א) כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
: (ב) ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי [[סעיף 3 לחוק זה]], רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

@ 3. סמכויות הפוקד לקביעת גיל [3]
: (א) פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור [[פרט 2|בסעיף 2(ב)]]; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם [[לחוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]].
: (ב) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
: (ג) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
: (ד) נקבע לאדם מתח גילים לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
: (ה) רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי [[סעיף 3 לחוק זה]], לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
: (ו) &quot;שנה&quot; ו&quot;חודש&quot;, לענין סעיף זה - השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

@ 4. שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד [4]
: נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור [[בסעיף 7 לאותו חוק]], לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

@ 5. סתירה בין תעודות אישיות להודעות [5]
: הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

@ 6. שמירת סמכויות בית המשפט [10]
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

@ 7. מסירת הודעות [11]
: הפוקד יביא כל הוראה לפי [[תוספת זו]] לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי [[סעיף 55(ה) לחוק זה]].

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י' בשבט התשמ&quot;ו (20 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים


== לוח השוואה ==
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[1]]
2 | [[2]]
3 | [[3]]
3א | [[4]]
4 | [[5]]
5 | [[6]]
6 | [[7]]
7 | [[8]]
7א | [[9]]
7ב | [[10(א)]]
7ג | [[10(ב)]]
7ד | [[11]]
8 | [[12]]
9 | [[13]]
10 | [[14]]
11 | [[15]]
12 | [[16]]
13 | [[17]]
14 | [[18]]
14א | [[19]]
15 | [[20]]
16 | [[21]]
17 | [[22]]
18 | [[23]]
18א | [[24(א)]]
18ב | [[24(ב)]]
18ג | [[25]]
18ד | [[26]]
19 | [[27]]
20 | [[28]]
22 | [[30]]
23 | [[31]]
24 | [[32]]
25 | [[33]]
26 | [[34]]
27 | [[35]]
28 | [[36]]
29 | [[37]]
29א | [[38]]
30 | [[39]]
30א | [[40]]
31 | [[43]]
32 | [[42]]
32א | [[41]]
33 | [[44]]
34 | [[45]]
35(א)-(ב) | [[46]]
35(ג) | [[47]]
36 | [[48]]
37 | [[49]]
38 | [[57]]
39 | [[50]]
40 | [[51]]
41 | [[52]]
42 | [[53]]
43 | [[54]]
44 | [[55]]
45 | [[57]]
45א | [[56]]
46 | הושמט
47 | הושמט
48 | הושמט
49 | הושמט
50 | הושמט
&lt;/&gt;</text>
      <sha1>53yl27cfohbcg7lriq3su10niqusn04</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024751</id>
      <parentid>3024742</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:36:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024751</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="178551" sha1="psqpxwybxuixzfd3g53biku3l1vi463" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001386 תיקון 2214427 תקן 2002309 קוד a163Y00000DuNa5QAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח קודם:''' &lt;!-- 2001384 --&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ט, 271|חוק שירות ביטחון|1:211756)); ((תש&quot;י, 13|ת&quot;ט|ec:1:317740)), ((77|תיקון|1:209561)); ((תשי&quot;א, 243|תיקון מס' 2|1:209560)); ((תשי&quot;ב, 2|תיקון|2:209559)), ((138|תיקון|2:209558)), ((337|תיקון מס' 2|2:209557)), ((VIII|ת&quot;ט|ec:2:517954)); ((תשי&quot;ג, 157|תיקון|2:209556)); ((תשי&quot;ד, 216|תיקון|2:209555)); ((תשט&quot;ז, 6|תיקון|3:209554)), ((85|תיקון|3:209553)); ((תשי&quot;ז, 140|תיקון|3:209552)); ((תשי&quot;ח, 169|תיקון|3:209551)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517741)); ((תשי&quot;ט, 46|תיקון|3:209550)). '''נוסח משולב קודם:''' &lt;!-- 2001385 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|3:311004)), ((X|ת&quot;ט|ec:3:517973)); ((תשכ&quot;א, 140|תיקון|4:209549)); ((תשכ&quot;ג, 128|תיקון מס' 2|5:209548)); ((תשכ&quot;ד, 7|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((10|תיקון מס' 3|5:209547)), ((168|תיקון מס' 4|5:209546)); ((תשכ&quot;ז, 113|תיקון מס' 5|6:209545)); ((תש&quot;ל, 150|תיקון מס' 6|7:209544)); ((ק&quot;ת תש&quot;ל, 444|תקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|2480)); ((ס&quot;ח תש&quot;ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|7:209812)); ((תשל&quot;א, 13|הארכת תוקף לתקנות-שעת-חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|7:209860)), ((148|תיקון מס' 7|7:209543)); ((תשל&quot;ב, 3|ת&quot;ט|ec:7:317757)); ((תשל&quot;ג, 201|תיקון מס' 8|7:209542)); ((תשל&quot;ד, 70|תיקון מס' 9|8:209541)), ((129|תיקון מס' 10|8:209540)); ((תשל&quot;ה, 78|תיקון מס' 11|8:209539)), ((124|ת&quot;ט|ec:8:317776)); ((תשל&quot;ו, 270|תיקון מס' 12|8:209538)); ((תשל&quot;ח, 176|תיקון מס' 13|9:209537)); ((תשמ&quot;א, 26|תיקון מס' 14|9:209536)); ((תשמ&quot;ג, 152|תיקון מס' 15|10:209736)); ((תשמ&quot;ד, 84|תיקון מס' 16|10:210162)); ((תשמ&quot;ה, 12|תיקון מס' 17|11:210244)).
'''נוסח משולב:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|11:311023)), ((130|ת&quot;ט|ec:11:317483)), ((168|ת&quot;ט|ec:11:317484)); ((תשמ&quot;ז, 84|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((137|תיקון מס' 2|11:210540)); ((תשמ&quot;ח, 10|ת&quot;ט|ec:11:317356)); ((תשמ&quot;ט, 24|תיקון מס' 3|12:210728)); ((תשנ&quot;א, 212|תיקון מס' 4|12:210827)); ((תשנ&quot;ד, 266|תיקון מס' 5|13:210997)); ((תשנ&quot;ה, 332|הוראת שעה|13:203775)), ((440|תיקון מס' 6|13:211222)), ((440|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|13:211223)), ((498|ת&quot;ט|ec:13:317494)); ((תשנ&quot;ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד)|13:211315)); ((תשנ&quot;ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|14:211397)), ((168|ת&quot;ט|ec:14:317862)), ((208|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|14:211422)); ((תשנ&quot;ח, 36|תיקון מס' 9|14:211458)), ((126|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 2)|14:211470)); ((תשנ&quot;ט, 22|תיקון מס' 10|14:211577)), ((260|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|15:300165)); ((תש&quot;ס, 64|תיקון מס' 11|15:300174)), ((210|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|15:300219)), ((266|תיקון מס' 12|15:300250)), ((268|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 3)|15:300251)); ((תשס&quot;א, 80|הוראת שעה (תיקון מס' 4)|15:300295)), ((452|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 4)|15:300395)); ((תשס&quot;ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה|15:300423)), ((40|הוראת שעה (תיקון מס' 5)|15:300435)), ((50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה|15:300440)), ((475|שירות מילואים (הוראת שעה)|15:300515)), ((510|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 5)|15:300546)); ((תשס&quot;ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון)|15:300575)), ((377|שירות מילואים (הוראת שעה)|16:299735)), ((377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון)|16:299736)), ((378|הוראת שעה (תיקון מס' 6)|16:299737)); ((תשס&quot;ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 2)|16:299617)), ((294|תיקון מס' 13|16:299739)), ((336|הוראת שעה (תיקון מס' 7)|16:300993)), ((522|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 6)|16:299700)); ((תשס&quot;ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|16:299917)), ((50|הוראת שעה (תיקון מס' 8)|16:299887)), ((138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|16:299940)); ((תשס&quot;ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס' 9)|16:300012)), ((8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 4)|16:300017)), ((153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)), ((371|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7)|17:300025)), ((372|שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה (תיקון מס' 3)|17:300019)); ((תשס&quot;ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס' 10)|17:300630)), ((10|ת&quot;ט|2069)), ((30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 5)|17:300668)), ((464|הוראת שעה (תיקון מס' 11)|17:300774)), ((472|תיקון מס' 14|17:299918)); ((תשס&quot;ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה (תיקון מס' 6)|17:300862)), ((157|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8)|17:300863)), ((496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|17:300890)), ((511|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((734|הוראת שעה (תיקון מס' 12)|17:300914)), ((814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 2)|17:300917)), ((814|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9)|17:300915)); ((תשס&quot;ט, 289|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 10)|18:301038)), ((304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 3)|18:301039)); ((תש&quot;ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|18:301114)), ((420|תיקון מס' 17|18:301144)), ((506|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 11)|18:301195)), ((602|הוראת שעה (תיקון מס' 13)|18:301245)), ((653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 4)|18:301219)); ((תשע&quot;א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 5)|18:301302)), ((204|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 12)|18:301301)), ((977|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 13)|18:301381)); ((תשע&quot;ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס' 14)|18:301426)), ((167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 6)|18:301427)), ((167|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 14)|18:301414)), ((218|תיקון מס' 18 והוראת שעה|18:301153)); ((תשע&quot;ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס' 15)|19:301548)); ((תשע&quot;ד, 350|תיקון מס' 19|19:301592)); ((תשע&quot;ה, 18|תיקון מס' 20|19:306574)), ((192|תיקון מס' 19 (תיקון)|20:311224)); ((תשע&quot;ו, 262|תיקון מס' 21|20:318392)), ((576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 7)|20:321787)), ((576|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 15)|20:321789)); ((תשע&quot;ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366872)); ((בג&quot;ץ 1877/14|ביטול פרק ג'1 לחוק|14018770_C29)); ((תשע&quot;ט, 106|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16)|20:528215)), ((107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8)|20:528216)), ((158|תיקון מס' 23|20:528255)); ((תשפ&quot;ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|24:615256)), ((762|תיקון מס' 24|24:622711)); ((תשפ&quot;ג, 52|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18)|25:1811073)), ((58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10)|25:1854246)), ((630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11)|25:3020387)); ((תשפ&quot;ד, 418|תיקון מס' 25 - הוראת שעה - חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|25:3841703)), ((568|תיקון מס' 26 - הוראת שעה - חרבות ברזל|25:4178301)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ו, 60|תיקון מס' 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19)|25:10407174)), ((754|תיקון מס' 28 - הוראת שעה|25:14112750)), ((בג&quot;ץ 41953-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;fileName=4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;type=4)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשמ&quot;ו) --&gt; חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו-50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות [1] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2)
: בחוק זה -
:- &quot;ועדה רפואית&quot; ו&quot;ועדה רפואית עליונה&quot; - ועדה כאמור שהורכבה מכוח [[סעיף 51]];
:- &quot;זמן&quot;, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה - לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
:- &quot;חוקי השיקום&quot; - [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש&quot;י-1950]], [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]], וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
:: ((שר הבטחון הכריז על [[חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965]] כעל חוק שיקום (י&quot;פ תשכ&quot;ז, 1044).))
:- &quot;חוק שירות המילואים&quot; - [[חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חייל מילואים&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים]];
:- &quot;יוצא-צבא&quot; - אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי [[סעיף 36א]];
:- &quot;מוסמך&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיועד לשירות בטחון&quot; - אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי [[סעיף 36א]], ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
:- &quot;פוקד&quot; - מי שמונה לפוקד לפי [[סעיף 50]];
:- &quot;פקודות הצבא&quot; - הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;רופא&quot; - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
:- &quot;רופא שיניים&quot; - מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;שירות בטחון&quot; - שירות סדיר או שירות מילואים;
:- &quot;שירות סדיר&quot; - שירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל;
:- &quot;שירות מילואים&quot; - שירות בכוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל לפי [[חוק שירות המילואים]];
:- &quot;תושב קבוע&quot; - אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח [[סעיף 45]].

@ 2. חישוב גילים [2] (תיקון: תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2)
: לענין חוק זה -
: (1) חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
: (2) (((נמחקה);))
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות [[שבתוספת]].

== פרק ב': התייצבות לרישום ולבדיקה ==

@ 3. התייצבות לרישום [3]
: (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
: (ב) מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
: (ג) מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
: (ד) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

@ 4. [3א] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 5. התייצבות לבדיקת כושר [4] (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תש&quot;ס-3)
: (א) פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
: (ב) יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
: (ג)(1) סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן - כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן - בלתי כשר ארעית לשירות).
:: (2) מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן - כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
:: (3) מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
:: (4) לענין חוק זה, &quot;תנאי שירות מיוחדים&quot; - תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

@ 5א. ערר על החלטת ועדה רפואית (תיקון: תש&quot;ע)
: יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

@ 5ב. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
: (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
: (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

@ 6. בדיקה חוזרת [5]
: (א) יוצא-צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן - בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
: (ב) הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא-צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
: (ג) מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו -
:: (1) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: (2) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר - אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: (3) להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות - לתקופה כאמור [[בסעיפים 15]] [[או 16]], לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
:: ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
: (ד) מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
: (ה) בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

@ 7. בדיקה נוספת [6]
: מצאה ועדה רפואית כי יוצא-צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא-הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא-הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

@ 8. [7] (תיקון: תשנ&quot;ה-3) : (((בוטל).))

@ 9. פעולות חיסון [7א]
: פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן - פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

@ 10. תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון [7ב ו-7ג]
: (א) מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי [[פרק זה]], יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, &quot;פגיעה&quot; - מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
: (ב) כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

@ 11. צו בדבר מתן אמצעי זיהוי [7ד] (תיקון: תשמ&quot;ט)
: פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ&quot;ט-1989]], לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.))

@ 12. אי-התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון [8] (תיקון: תש&quot;ס-3, תשע&quot;ה)
: (א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי [[סעיפים 13]] [[או 27]] ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות [[סעיפים 5 עד 8]] יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את [[סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].
: (א1) במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון -
:: (1) תקופות שעל פי [[סעיף 18(א) ו-(ב)]] אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
:: (2) תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי [[סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]] - רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
:: (3) תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
:: (4) תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי [[סעיף 6]] ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

== פרק ג': שירות סדיר ==

@ 13. התייצבות לשירות סדיר [9]
: פוקד רשאי, בצו, לקרוא -
: (1) ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
: (2) ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

@ 14. התייצבות לשירות לפי בקשה [10] (תיקון: תשמ&quot;ט, תש&quot;ע-2)
: (א) אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא-צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיף 13]].
: (ג) (((בוטל).))

@ 15. זמן השירות לגבר [11] (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ט-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ג-4, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיפים 13]] [[או 14]], חייב בשירות סדיר -
: (1) של שלושים ושניים חודשים (((עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים - אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
: (2) של עשרים ושישה חודשים (((עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים (((עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים))) בלבד;
: (3) של ארבעה עשר חודשים (((עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים))) - אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

@ 16. זמן השירות לאשה [12] (תיקון: תשע&quot;ד)
: יוצא-צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיפים 13]] [[או 14]], חייבת בשירות סדיר -
: (1) של עשרים וארבעה חדשים (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 16א(ד)]]: עשרים ושמונה חודשים))) - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
: (2) של שנים עשר חדשים - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

@ 16א. שוויון בשירות (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ד)
: (א) לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
: (ב) לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
: (ג) דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001]].))
: (ד) שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

@ 17. התנדבות לשירות בטחון [13] (תיקון: תשס&quot;ח-4)
: (א) מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי [[סעיף 14]].
: (ב) החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
: (ג) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
: (ד) המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
: (ה) מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
: (ו) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
:: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל&quot;ד–1974]].))
: (ז) תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
: (ח) סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

@ 17א. התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בלתי כשר לשירות&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;חייל&quot; - יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
::- &quot;יום האבחון&quot; - אחד מאלה:
::: (1) יום הפציעה;
::: (2) היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
::- &quot;תקופת הטיפול&quot; - תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
::- &quot;תקופת טיפול שניה&quot; - החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
: (ב)(1) חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי&quot;ט-1959]], לפי המוקדם.
:: (2) זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
:: (3) סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
: (ג) בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]]; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]].
: (ד) שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה -
:: (1) כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה &quot;יום האבחון&quot;;
:: (2) הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס&quot;א-2001]].))

@ 17ב. דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חייל&quot; - יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
::- &quot;יום האבחון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 17א]];
::- &quot;תקופת אי-כשרות ארעית&quot; - תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
: (ב) חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי-הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 17א]].
: (ג) נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
: (ד) נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי-הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי [[סעיף 17א]] ותקופת הטיפול כהגדרתה [[בסעיף האמור]] תימנה מתחילת תקופת אי-הכשרות הארעית.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי-הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
: (ו) הוראות [[סעיף 17א(ב)(1) ו-(3)]] יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

@ 18. זמן השירות לנעדר מן השירות [14] (תיקון: תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ה)
: (א) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
: (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם -
:: (1) ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
:: (2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או בעבודה צבאית לפי [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:: (3) הוחזק במוסד סגור לפי [[סימן ז' לפרק ו' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ג) אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי [[סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
: (ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה - תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

@ 19. דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות [14א]
: הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור - לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

@ 20. תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר [15] (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;ד-2, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד)
: (א) יוצא-צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
:: (1) לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
:: (2) לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) יוצא-צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם [[לסעיף 36]] או בהתאם [[לסעיף 22ב]] או [[לפרק ג'1]], מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
: (ג) במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה:
:: (1) תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
:: (2) תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
:: (3) תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי [[סעיף 43]] ובין שלא בהיתר.
: (ג1) נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן - תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת - לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
: (ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, &quot;התקופה לקריאה לשירות&quot; - התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
: (ד) סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי [[סעיף 6(ג) או (ד)]] או [[סעיף 19]].

@ 21. חובת הכשרה חקלאית [16] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
: (ב) בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968]].))

@ 22. שמירה על גרעינים התיישבותיים [17] (תיקון: תשמ&quot;ז-2)
: (א) שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות [[פרק זה]], על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
: (ב) הוראות [[סעיף 21]] אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על-פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

@ 22א. ישיבות הסדר (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ישיבת הסדר&quot; - ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;שירות משולב&quot; - שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
: (ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
: (ג) תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
: (ד) שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
: (ה) רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ו) שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ-17 חודשים.
: (ז) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

@ 22ב. דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיפים 22ג עד 22ה]], &quot;ישיבה גבוהה ציונית&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי [[סעיף 22ד]].
: (ב) נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור [[בסעיף 22ג]] וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ג) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ד) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
: (ה)(1) על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
:: (2) מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, &quot;שנת גיוס&quot; - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני.
:: (3) עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
: (ו) בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].

@ 22ג. תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לא יינתן צו דחיית שירות לפי [[סעיף 22ב]] אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
:: (2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, &quot;עיסוק&quot; - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
:: (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]];
:: (4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (בחוק זה - פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
:: (5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
:: (6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי [[סעיף 22ב]], יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

@ 22ד. רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
:: (1) מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על-יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
:: (2) מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע;
:: (3) תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
: (ג) רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ד) שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות [[סעיף 22ג(א)(5)]];
:: (2) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (3) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

@ 22ה. דיווח לכנסת - ישיבות גבוהות ציוניות (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
: (1) מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי [[סעיף 22ב]];
: (2) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
: (3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות.

@ 23. הבטחת השכלה יסודית [18]
: חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

@ 24. שירות במשמר הגבול [18א ו-18ב] (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן - משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו - בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו - ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
: (ב) שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

@ 24א. שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל (תיקון: תשנ&quot;ה-3, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ס-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-5, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו-4, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-6, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (((הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):))
: (א) שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן - יחידות אחרות במשטרת ישראל).
: (ב)(1) יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן - יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
: (ג) מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
: (ד) דינו של יוצא-צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא-צבא המשרת במשמר הגבול והוראות [[סעיפים 24]], [[25]] [[ו-26]], יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
: (ה) השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

@ 24ב. (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3) : (((פקע).))
@ 24ג. (תיקון: תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-7, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע-5, תשע&quot;א, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ט-2, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-2) : (((פקע).))

@ 25. סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול [18ג] (תיקון: תשנ&quot;ו)
: (א) כל עוד יוצא-צבא משרת בהתאם לצו לפי [[סעיף 24(א)]], לא יראוהו לענין [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו [[בסעיף 1 לאותו חוק]]; ואולם [[+|סעיפים 250ב]] [[ו-250ג לאותו חוק]] יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
: (ב) דינו של יוצא-צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם -
:: (1) לא יחולו עליו הוראות [[סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות [[+|סעיפים 11]], [[+|12]], [[+|13]] [[+|ו-18 עד 20]] וכן [[הפרק הרביעי לפקודה האמורה]];
:: (2) שכרו יהיה כשכרו של יוצא-צבא המשרת שירות סדיר.

@ 26. המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול [18ד]
: יוצא-צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי [[סעיף 24(א)]] או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

@ 26א. שירות מוכר (תיקון: תשנ&quot;ה-3)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות מוכר&quot; - שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת -
:: (1) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
:: (2) שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה&quot;ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא-צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא-צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא-הצבא את הסכמתו לכך.
: (ד) שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
: (ה) שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא-צבא.
: (ו) שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2024]], לפיו עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה - במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו [[בסעיף 26א(א)(1) לחוק]]: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.))
: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025]], לפיו עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי [[סעיף 26א(א)(2) לחוק]]: {{ש}} (1) בתחום החינוך - שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם - לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה - שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר &quot;נתיב&quot; ובפיקוח משרד ראש הממשלה.))

== פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ד, בג&quot;ץ 1877/14) __NOSUB__ ==
: (([[פרק ג'1]] בוטל בפס&quot;ד [[14018770_C29|בג&quot;ץ 1877/14]]; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V40|ביום 2.12.2018]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V43|ביום 15.1.2019]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V44|ביום 28.7.2019]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020  {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V48|ביום 16.6.2020]]  {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770_V49|ביום 16.9.2020]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V52|ביום 25.10.2020]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V54|ביום 1.2.2021]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V56|ביום 6.7.2021]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V59|ביום 6.1.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V65|ביום 6.4.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V66|ביום 1.7.2022]]&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;[[14018770.V40|ביום 15.2.2023]] {{מוקטן|(לפי [[סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת]])}}&lt;/s&gt;, [[14018770.V71|ביום 31.7.2023]]; הסדר דחיית השירות הקבוע [[בפרק ג'1]] פקע ביום 30.6.2023.))

=== סימן א': פרשנות ותחולה  (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד) ===
@ 26ב. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26ג. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ב': תקופת ההסתגלות הראשונה (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===
@ 26ד. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26ה. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26ו. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26ז. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26ח. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26ט. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26י. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26יא. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ג': שילוב בתעסוקה (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד) ===
@ 26יב. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26יג. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26יד. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))

=== סימן ד': יעדי גיוס (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד) ===
@ 26טו. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26טו1. (תיקון: תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26טו2. (תיקון: תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26טז. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ה': תקופת ההסתגלות השנייה (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===
@ 26יז. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26יח. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26יט. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כ. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כא. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כב. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))

=== סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות (((פקע))) (תיקון: תשע&quot;ד) ===
@ 26כג. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כד. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26כה. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26כו. תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))
@ 26כז. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כח. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : (((פקע).))
@ 26כט. (תיקון: תשע&quot;ד) : (((פקע).))

&lt;!--
=== סימן א': פרשנות ותחולה (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26ב. הגדרות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק שירות לאומי–אזרחי&quot; - [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - י&quot;ח באדר ב' התשע&quot;ד (20 במרס 2014);
:- &quot;ישיבה&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי [[סעיף 26כד]];
:- &quot;שירות לאומי–אזרחי&quot;, &quot;שירות אזרחי–ביטחוני&quot; ו&quot;שירות אזרחי–חברתי&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירות לאומי–אזרחי]];
:- &quot;שנת גיוס&quot; - שנה המתחילה ב-1 ביולי והמסתיימת ב-30 ביוני;
:- &quot;תנאים לדחיית שירות&quot; - התנאים המנויים [[בסעיף 26כג]];
:- &quot;תקופת ההסתגלות הראשונה&quot; - התקופה שמיום התחילה עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020);
:- &quot;תקופת ההסתגלות השנייה&quot; - התקופה שמיום ט' בתמוז התש&quot;ף (1 ביולי 2020) עד יום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023).

@ 26ג. תחולה - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו כמפורט להלן:
:: (1) מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 26ה עד 26ח]];
:: (2) מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות [[סעיפים 26ט]] [[ו-26י]];
:: (3) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יא]];
:: (4) מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יח]].

=== סימן ב': תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===

@ 26ד. תחולה - תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו בתקופת ההסתגלות הראשונה.

@ 26ה. דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
: (ד) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה.
: (ה) (((בוטל).))

@ 26ו. ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 26ה]] בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].
: (ב) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 26ה]], ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות [[סעיף 13]] אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות [[סעיף 26ז]] - אם מלאו לו 21 שנים.

@ 26ז. קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]], ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ב) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי–אזרחי.
: (ד) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי–אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי–אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).

@ 26ח. פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ז]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ז]] וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי [[סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ב) הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות [[סעיף 26ז(ב)]].

@ 26ט. הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס&quot;ב-2002]], והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של [[החוק האמור]] בי&quot;ג באב התשע&quot;ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ב) בחר המיעוד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא המסיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ג) מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות [[בסעיף 20]], לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
: (ד) מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי–אזרחי.
: (ה) בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי–אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי–אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי–אזרחי.
: (ו) בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה.

@ 26י. פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ט]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[בסעיף 26ט]] וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי [[סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ב) הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות [[סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי]], רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות [[סעיף 26ז(ב)]].

@ 26יא. הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
: (ד) על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה - רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות [[סעיף 26יב]] לעניין שילוב בתעסוקה;
:: (2) לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה - יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות [[סימן ה']].
: (ה) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות [[סעיף 26ו]].

=== סימן ג': שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26יב. שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי [[סעיף 26ה(ד)]] [[או 26ט(ו)]] (בסעיף זה - מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
: (ב) מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.
: (ג) מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.
: (ד) לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;מידע&quot; - מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;
::- &quot;מפעיל&quot; - מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.

@ 26יג. הכשרה תעסוקתית מיועדת (תיקון: תשע&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 26כג]], בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]] נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור [[בסעיף 26כג(א)(1)]], מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה -
:- &quot;הכשרה תעסוקתית מיועדת&quot; - השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות [[פרק זה]], לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
:: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת), התשע״ז–2017]].))
:- &quot;השכלה&quot; - לימודי תכנית היסוד כמשמעותה [[בחוק חינוך ממלכתי, התשי&quot;ג-1953]], כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]].

@ 26יד. דיווח לכנסת - שילוב בתעסוקה (תיקון: תשע&quot;ד)
: שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות [[סימן זה]] על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.

=== סימן ד': יעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26טו. יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בוגר מוסד חינוך חרדי&quot; - מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:
::: (1) מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו [[בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס&quot;ח-2008]], המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת [[#1|בפסקה (1) להגדרה &quot;קבוצה תרבותית ייחודית&quot; בחוק האמור]];
::: (2) מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
:::: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע&quot;ה-2014]].))
::- &quot;מתגייס בפועל&quot; - מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;
::- &quot;הצוות&quot; - הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי הוראות [[סעיף 26טו1]].
: (ב) הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה - גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.
: (ג) לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו -
:: (1) יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר, שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;
:: (2) יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי–אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי–ביטחוני ושירות אזרחי–חברתי, שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי–אזרחי ([[בפרק זה]] - השר הממונה);
:: (3) יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) (בסעיף זה - יעד שנתי כולל).
: (ג1) בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות לפי [[סעיף 26טו2]].
: (ד) בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי [[סעיף 26כ(ב)]] עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי [[סעיף 26ה(ד)]] [[או 26ט(ו)]].
: (ה) יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ-3,300 מתגייסים לשירות.
: (ו) עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, &quot;לוחם&quot; - כהגדרתו בפקודות הצבא.

@ 26טו1. הקמת צוות בין-משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס (תיקון: תשע&quot;ו)
: הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של [[20:318392|חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), תשע&quot;ו-2015]] ([[בפרק זה]] - תיקון מס' 21), צוות בין-משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:
: (1) ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2006/Pages/des430.aspx|החלטת הממשלה מספר 430 מיום י&quot;ז באלול התשס&quot;ו (10 בספטמבר 2006)]];
: (2) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
: (3) המנהל הכללי של משרד הכלכלה;
: (4) המנהל הכללי של משרד החינוך;
: (5) המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי–אזרחי;
: (6) נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;
: (7) נציג היועץ המשפטי לממשלה.

@ 26טו2. תפקידי הצוות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הצוות יגבש תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי שנקבעו לפי [[סעיף 26טו]]; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ&quot;מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות.
: (ב) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר מתום 120 ימים מיום תחילתו של [[20:318392|תיקון מס' 21]]; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
: (ג) שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב-שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב-שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תגובש בהתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב-שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ-40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
: (ה) הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי [[סעיף 26טו(ג)]] במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.
: (ו) הצוות ידווח לשר הביטחון ולשר הממונה, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו.

@ 26טז. הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי–אזרחי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.
: (ב) השר הממונה יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-5 ביולי.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), עד 5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ-15 בינואר:
:: (1) הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי [[פרק זה]], בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;
:: (2) הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.

=== סימן ה': תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) ===

@ 26יז. תחולה - תקופת ההסתגלות השנייה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] יחולו בתקופת ההסתגלות השנייה.

@ 26יח. דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
: (ד) מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון דלחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]].
: (ה) בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].

@ 26יט. תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי [[סעיף 26יא]] וחלות עליו הוראות [[סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור]], בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי [[סעיף 26יח]] ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:
: (1) הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס - יחולו עליו הוראות [[סעיף 26כ]];
: (2) לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס - יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]] לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי, בכפוף להוראות [[סעיף 26כא(ד)]] לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.

@ 26כ. הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]], באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.
: (ב) מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ג)(1) בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 13]].
:: (2) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]].

@ 26כא. הוראות לעניין אי-עמידה ביעדי גיוס (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, לא יחולו הוראות [[סעיף 26כ]] מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.
: (ב) מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]] באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26יט(2)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות [[סעיף 26כ]] ימשיכו לחול על מי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 26יט רישה]] בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי [[סעיף 26כ]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי [[סעיף 26ז]] עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי [[סעיף 20(ב)]].

@ 26כב. סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 26כא]], לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי [[סעיף 26ז]], רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
: (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ג) שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.
: (ד) שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי [[סעיף 26טו]].
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
: (ז) פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות [[סעיף 26ז]], ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי-עמידה בתנאים לדחיית שירות - יחולו הוראות [[סעיף 13]].

=== סימן ו': הוראות כלליות לעניין דחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 26כג. תנאים לדחיית שירות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) לא יינתן צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]] אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
:: (2) הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת ההסתגלות השנייה - לגבי מי [[שסעיף 26כ]] חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, &quot;עיסוק&quot; - עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה [[בסעיף 26יג]], ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
:: (3) הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]];
:: (4) הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
:: (5) ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
:: (6) תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי [[פרק זה]], יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5).

@ 26כד. רשימת הישיבות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין [[פרק זה]], בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.
: (ב) רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
: (ג) שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי [[סעיפים 3]] [[ו-5]]; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;
:: (2) ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות [[סעיף 26כג(א)(5)]];
:: (3) חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
:: (4) התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
: (ד) שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.

@ 26כה. מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה (תיקון: תשע&quot;ד)
: לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי [[פרק זה]].

@ 26כו. שמירה על אורח חיים (תיקון: תשע&quot;ד)
: צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי [[פרק זה]].

@ 26כז. תקנות - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
: (1) הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי [[פרק זה]];
: (2) תנאים מקודמים להגשת בקשות לפי [[פרק זה]];
: (3) (((נמחקה);))
: (4) התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי [[סעיף 26כד]].

@ 26כח. דיווח לכנסת - [[פרק ג'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: (א) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:
:: (1) מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
:: (2) מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי [[פרק זה]];
:: (3) נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו-(2) בהשוואה לשנים קודמות;
:: (3א) ביצוע הוראות [[סעיף 26טו2]], לרבות התכניות הרב-שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי [[אותו סעיף]], וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות [[סעיף 26טו(ג)]];
:: (4) השפעת יישומן של הוראות [[פרק זה]] על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;
:: (5) מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.
: (ב) ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי [[פרק זה]].

@ 26כט. הוראות לעניין פקיעת תוקפו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] (תיקון: תשע&quot;ד)
: פקע תוקפו של [[חוק שירות לאומי–אזרחי]] לפי הוראות [[סעיף 36 לחוק האמור]], לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי–אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות [[פרק זה]].
--&gt;

== פרק ג'1: &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה - הוראת שעה&lt;/s&gt; (((לא תקף))) (תיקון: תשפ&quot;ו-2, בג&quot;ץ 41953-07-26) __NOSUB__ ==
: (('''בבג&quot;ץ 41953-07-26 ניתן [[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;fileName=4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;type=4 | צו ארעי ]] המשהה את כניסתו לתוקף של חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 - הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026, עד למתן החלטה אחרת.'''))

=== &lt;s&gt;סימן א': מטרה והגדרות&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2) ===

@ 26ב. &lt;s&gt;מטרה - [[פרק ג'1]]&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, נקבע בזה הסדר מיוחד, בהוראת שעה, להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם.&lt;/s&gt;

@ 26ג. &lt;s&gt;הגדרות - [[פרק ג'1]]&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;[[בפרק זה]]&lt;/s&gt; -
:- &lt;s&gt;&quot;ישיבה&quot; - ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות;&lt;/s&gt;
:- &lt;s&gt;&quot;הוראת השעה&quot; - חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 - הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026;&lt;/s&gt;
:- &lt;s&gt;&quot;רשימת הישיבות&quot; - הרשימה שגיבש שר הביטחון לפי [[סעיף 26ו]].&lt;/s&gt;

=== &lt;s&gt;סימן ב': הגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2) ===

@ 26ד. &lt;s&gt;תנאים להגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;תלמיד ישיבה הוא מי שמתקיימים בו כל אלה:&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - שלא יפחת מ-40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות שקבע שר הביטחון;&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה;&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) ו-(2);&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(4)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד, הצהיר בתצהיר בכתב שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות]], כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) ([[בפרק זה]] - תצהיר ראש הישיבה);&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(5)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד התחייב להודיע לפוקד עד 14 בכל חודש אם חדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון, בחודש הקלנדרי הקודם, התנאי שבפסקה (1);&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(6)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;תנאים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;

@ 26ה. &lt;s&gt;הוראות לעניין תצהיר בעל תפקיד בישיבה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;ראש הישיבה רשאי להסמיך רב אחד מצוות רבני הישיבה להצהיר כאמור [[בסעיף 26ד(4)]], כל עוד אותו רב ממלא תפקיד בישיבה.&lt;/s&gt;

@ 26ו. &lt;s&gt;רשימת הישיבות&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין [[פרק זה]], בהתאם לאמות המידה שהיו בתוקף ביום י&quot;א בתמוז התשפ&quot;ג (30 ביוני 2023), ערב פקיעתו; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימה.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; ישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך הצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע, ובכולל - שלא יפחת מ-40 שעות בשבוע.~~
: &lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותוצג לעיון הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע את אמות המידה לתנאים להסרת ישיבה מרשימת הישיבות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

=== &lt;s&gt;סימן ג': הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2) ===

@ 26ז. &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בעבירות לפי [[סעיף 46]] או לפי [[+|סעיפים 92]] [[או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], כלפי כל אלה:&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל בתקופה שבין י&quot;ב בתמוז התשפ&quot;ג (1 ביולי 2023) לבין היום שקדם ליום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מתקיים בו התנאי [[שבסעיף 26ד(1)]];&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל מיום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מאותו מועד מתקיימים בו התנאים [[שבסעיף 26ד(1) ו-(2)]].&lt;/s&gt;

@ 26ח. &lt;s&gt;הקמת ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;ראש המטה הכללי יקים ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה ([[בפרק זה]] - הוועדה), ורשאי הוא להקים יותר מוועדה אחת.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הוועדה תהיה בת שלושה חברים וזה הרכבה:&lt;/s&gt;
:: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;קצין בדרגת אלוף משנה לפחות שימנה הפרקליט הצבאי הראשי והוא יהיה היושב ראש;&lt;/s&gt;
:: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;שני קצינים בדרגת סגן אלוף לפחות, שימנה ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;לשם מילוי תפקידיה הוועדה רשאית לדרוש מכל גורם ממשלתי הנוגע לבחינת הבקשות מידע, לפי כל דין.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הפרקליט הצבאי הראשי יקבע את סדרי עבודת הוועדה, לרבות אופן בדיקת הפניות שיוגשו לוועדה ודרכי הפנייה לוועדה.&lt;/s&gt;

@ 26ט. &lt;s&gt;הגשת תצהירים ובקשות להקפאת הליכים&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה רשאי להגיש לפוקד תצהיר לפי [[סעיף 26ז]] ובקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה - בקשה), באופן מקוון, בתוך 30 ימים מיום תחילתה של הוראת השעה.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון יצרף לבקשה את תצהיר ראש הישיבה שבה הוא לומד.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הפוקד יעביר לוועדה בקשה שהוגשה לו, לשם בחינה של התקיימות התנאים לפי [[סעיף 26ד]] במיועד לשירות ביטחון.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי [[סעיף 26ד]], לפי העניין, תודיע על כך לפוקד והמיועד לשירות ביטחון לא ייעצר בשל עבירה לפי [[סעיף 46]] או לפי [[+|סעיפים 92]] [[או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], ואם הועמד לדין - ייפסקו ההליכים נגדו.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;הגיש מיועד לשירות ביטחון בקשה ותצהיר לפוקד לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות [[סעיף 26ז]], כל עוד מתבררת בקשתו לפני הוועדה ועד להחלטה סופית בה.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ו)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי לא התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי [[סעיף 26ד]], לפי העניין, לא יחולו עליו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות לטעון את טענותיו, הוראות [[סעיף 26ז]], ויחולו הוראות [[סעיף 13]].&lt;/s&gt;

@ 26י. &lt;s&gt;הוראות בעניין הסדרת מעמד&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;לא יראו בקשה כבקשה למתן פטור משירות או לדחיית שירות לפי כל דין ולא יראו בקביעת הוועדה לפי [[סעיף 26ט(ד)]] כטעמים למתן פטור משירות לדחיית שירות לפי כל דין או כהסדרת מעמד.&lt;/s&gt;

@ 26יא. &lt;s&gt;פיקוח וביקורת&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;לשם פיקוח על ביצוע הוראות [[פרק זה]], ייתן שר הביטחון הנחיות בנושא ויסמיך בודקים, לפי הוראות [[סעיף 49ג]], ורשאי הוא להסמיך גם בודקים של משרד החינוך בעלי ניסיון בביקורות רישום נוכחות בישיבות כבודקים לפי חוק זה ולהסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך.&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;בודק שהוסמך לפי [[סעיף 49ג]], מוסמך להפעיל את סמכויותיו בכל אחת מהישיבות המנויות ברשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

@ 26יב. &lt;s&gt;הסרת ישיבה מרשימת הישיבות בשל אי-מילוי חובת נוכחות&lt;/s&gt; (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;ראה בודק כי יש בישיבה מסוימת אי-נוכחות חוזרת של 20% או יותר מתלמידיה, ייתן לראש הישיבה התראה; ראה בודק כי באותה ישיבה נמשכת אי-נוכחות כאמור, תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת; שר הביטחון רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה.&lt;/s&gt;

== פרק ד': שירות מילואים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ח-4) ==

@ 27. [19] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 27א. (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 28. [20] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29. [21] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-4, תשס&quot;ג-2, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 29ב. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ב-3, תשס&quot;ג-3, תשס&quot;ד, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו-2, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 30. [22] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))
@ 31. [23] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 32. [24] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33. [25] (תיקון: תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ב. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ג. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-3, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 33ד. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו-5, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

== פרק ה': הוראות כלליות ==

@ 34. [26] (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 35. תחולת [[חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי]] [27] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;ח-4)
: (א) יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 36. סמכות לפטור משירות ולדחות שירות [28] (תיקון: תשס&quot;ז-5)
: שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים -
: (1) לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא-צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
: (2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
: (3) לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

@ 36א. פטור משירות מחמת גיל (תיקון: תשס&quot;ח-4, תש&quot;ע-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
: (ב) יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
:: ((פורסם [[צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024]].))
: (ד) לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

@ 36א1. העלאת גיל הפטור - חרבות ברזל (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 36א]], בתקופה שמיום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024) (להלן - תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את [[סעיף 36א]] בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א), במקום &quot;ארבעים&quot; יבוא &quot;ארבעים ואחת&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;ארבעים וחמש&quot; יבוא &quot;ארבעים ושש&quot;;
:: (3) בסעיף קטן (ג), במקום &quot;ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים&quot; יבוא &quot;חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים&quot;;
:: (4) בסעיף קטן (ד), במקום &quot;ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים&quot; יבוא &quot;ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים&quot;.
: (ב) קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות [[חוק שירות המילואים]]; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
: (ג)(1) על אף האמור [[בחוק שירות המילואים]], חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה-31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) עד יום כ&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
:: (2) הוראות [[סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים]] לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;תגמול מיוחד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 18 לחוק שירות המילואים]];
:::- &quot;תגמול נוסף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19 לחוק שירות המילואים]].
: (ד) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
:: (1) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
:: (2) מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
:: (3) מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי [[סעיף 36]], למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם - מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ&quot;ט בטבת התשע&quot;ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
:: (4) החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
:: (5) מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי [[סעיף 38]], ומתוכם - מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
:: (6) מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה -
:::- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
:::- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ&quot;ג בתשרי התשפ&quot;ד (8 באוקטובר 2023).

@ 37. תנאים לדחיית שירות [29] (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) דחיית שירות לפי [[סעיף 36(3)]] יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
: (ב) הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי-קיום התנאי.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]], בשינויים המחויבים.

@ 38. ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות [29א] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א) נתן שר הבטחון צו לפי [[סעיף 36]], [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]], רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
:: (2) הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
:: (3) הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
:: (4) לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי [[סעיף 37(א)]].
: (ב) ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
: (ג) שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
: (ד) מי שחל עליו צו דחיה לפי [[סעיף 36(3)]], [[סעיף 22ב]] או [[פרק ג'1]] ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד - תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

@ 39. פטור משירות על פי דין [30] (תיקון: תשמ&quot;ט)
: (א) אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
: (ב) אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
: (ג) יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
: (ד) יוצא-צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
: (ה) ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978]].))

@ 40. פטור מטעמי הכרה דתית [30א] (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
:: (1) טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
:: (2) היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
:: (3) היא אינה נוסעת בשבת -
:: תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
: (ב) חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור [[בסעיף 20]], לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978]].))

@ 40א. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ב. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ג. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ד. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ה. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))
@ 40ו. (תיקון: תשע&quot;ב-4) : (((פקע).))

@ 41. ביטול פטור לפי [[סעיף 40(א)]] [32א] (תיקון: תשע&quot;ב-4)
: (א) מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי [[סעיף 40(ב)]] או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי [[סעיף 46]] או על עבירה לפי [[סעיף 239 לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]], בשל תצהיר לפי [[סעיף 40(א)]] - בטל מעיקרו הפטור לפי [[סעיף 40(א)]].
: (ב) הזמן שעבר מיום הפטור לפי [[סעיף 40(א)]] עד למועד מסירת הודעה לפי [[סעיף 40(ב)]] או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות [[שבסעיף 20]].

@ 42. עיון חוזר [32]
: (א) היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי-כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
: (ב) המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי-הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
: (ג) לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי-הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי-כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות [[שבסעיף 20]] הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
: (ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי [[סעיף 40]].

@ 43. יציאה לחוץ לארץ [31] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ד)
: (א) מיועד לשירות בטחון ויוצא-צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי [[סעיף 36]], לפי [[סעיף 22ב]] או לפי [[פרק ג'1]] והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
: (ב) (((בוטל).))
: (ב1) היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין [[סעיף 46]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין [[סעיף 46]].
: (ו) (((בוטל).))

@ 43א. (תיקון: תשנ&quot;א, תש&quot;ס-3, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))
@ 43ב. (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;ח-4) : (((בוטל).))

@ 44. דרישת ידיעות [33]
: (א) שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
: (ב) דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], שהוא רופא מורשה.
: (ג) לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
: (ד) מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
: (ה) [[סעיף 42 לחוק טיפול בחולי נפש|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט&quot;ו-1955]], לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
: ((פורסמו [[תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999]].))

@ 44א. חסיון של נתון אישי צבאי (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: (א) לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
: (ב) שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;דרישה&quot; - לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
::- &quot;נתון אישי צבאי&quot; - הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
::- &quot;פקודות הצבא&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].

@ 45. חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון [34]
: (א) שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור [[בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]], ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
: (ב) מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן-משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
: (ג) בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין -
:: (1) כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
:: (2) התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

== פרק ו': עבירות וסדרי דין ==

@ 46. עונשין [35(א) ו-(ב)] (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה-2, תשס&quot;ח-4)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנתיים:
:: (1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
:: (2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
:: (3) השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי [[סעיף 36]], פטור לפי [[סעיף 40]], היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי [[סעיף 43]] או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
:: (4) עבר על הוראות [[סעיף 43]].
: (ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
:: (1) עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
:: (2) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
: (ג) העובר על הוראות [[סעיף 44א]], דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 47. עבירת חוץ [35(ג)]
: בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי [[סעיף 46]].

@ 48. חובת הראיה [36]
: במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה -
: (1) הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת - על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

@ 49. תקפו של צו [37]
: ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי-מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי-מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

== פרק ו'1: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 49א. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו - בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[סעיף 49ב]], כולן או חלקן.
: (ב) לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

@ 49ב. סמכויות מפקח (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח -
:: (1) לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
: (ב) מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
: (ג) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
: (ד) [[בפרק זה]], &quot;ישיבה&quot; - ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[בסעיפים 22א]], [[22ב]] [[או 26ב]], בהתאמה;
:: &lt;s&gt;[[בפרק זה]], &quot;ישיבה&quot; - כהגדרתה [[בפרק ג'1]].&lt;/s&gt;

@ 49ג. הסמכת בודקים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ו-2)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 49א]], שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
: (ב) לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו [[בסעיף 22א]], רשאי בודק -
:: &lt;s&gt;לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה רשאי בודק -&lt;/s&gt;
:: (1) להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
:: (2) לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
: (ג) בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

@ 49ד. העברת מידע לבודק (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) לשם עריכת רישום נוכחות כאמור [[בסעיף 49ג]], רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
: (ב) לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] ([[בפרק זה]] - חוק הגנת הפרטיות).
: (ג) בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

@ 49ה. חובות דיווח של ראש ישיבה (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ו-2)
: (א) ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
:: (1) סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
:: (2) ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
:: (3) הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות [[סעיף 22א]] [[או 22ב]] או [[פרק ג'1]];
::: &lt;s&gt;הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות [[פרק ג'1]].&lt;/s&gt;
: (ב) שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]], ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

@ 49ו. מסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ו-2)
: (א) משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו [[בסעיף 22א]]; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
:: &lt;s&gt;משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.&lt;/s&gt;
: (ב) משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות [[פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]].

@ 49ז. הסתמכות על מידע ממשרד החינוך (תיקון: תשע&quot;ד)
: לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

@ 49ח. דיווח לכנסת - [[פרק ו'1]] (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי [[פרק זה]].

@ 49ח. &lt;s&gt;דיווח לכנסת&lt;/s&gt; (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ו-2)
: &lt;s&gt;שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לחודשיים, על כל אלה:&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מספר הבודקים שהוסמכו לעניין [[פרק ג'1]];&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן;&lt;/s&gt;
: &lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt; (()) &lt;s&gt;מספר ההתראות כאמור [[בסעיף 26יב]] שניתנו למנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך בשל היעדרות, ותוצאותיהן.&lt;/s&gt;

== פרק ז': דרכי ביצוע ==

@ 50. פוקדים [39]
: (א) שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
: (ב) מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
: (ג) הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

@ 51. ועדות רפואיות [40]
: אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

@ 52. סמכויות עזר [41]
: (א) פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
: (ב) לענין [[סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1969]], יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי [[סעיף 39(ג)]], לועדת ערר שמונתה לפי [[סעיף 39(ד)]] ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי [[סעיף 53]], בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

@ 53. ועדות מייעצות [42]
: שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

@ 54. אצילת סמכויות [43]
: (א) שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
:: (1) הסמכות להתקין תקנות;
:: (2) הסמכות למנות פוקדים לפי [[סעיף 50]];
:: (3) הסמכות לתת צווים לפי [[סעיף 34(א)(1)]];
:: (4) הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי [[סעיף 53]].
: (ב) הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: ((פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 3804; תשנ&quot;ה, 266; תשנ&quot;ו, 3, 4626; תשנ&quot;ח, 3858; תשנ&quot;ט, 1194, 3907; תש&quot;ס, 1768; תשס&quot;א, 3315).))

@ 55. דין צווים [44] (תיקון: תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ח-4)
: (א) צו לפי [[סעיפים 14]], [[24]], [[36]] [[ו-38]] יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי [[סעיף 38(א)(2), (3) או (4)]] והוראה לפי [[סעיף 42]] יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
: (ב) צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
: (ג) צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
: (ד) צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
: (ה) צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל -
:: (1) אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה - בזמן המסירה;
:: (2) אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר - את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
:: (3) אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית - בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
:: (4) אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות - בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
:: (5) אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) - בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
: (ו) צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
: (ז) צו אישי (בסעיף קטן זה - לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

@ 56. הגשת בקשות [45א]
: שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

@ 57. ביצוע ותקנות [38, 45]
: שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא-צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949]].))
: ((פורסמו [[תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967]].))

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2(3)]]))) ====

@ 1. הגדרות [1]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תעודה אישית&quot; - תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
:- &quot;עובד הציבור&quot; - כמשמעותו [[#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 2. צו למסור ראיות בדבר גיל [2]
: (א) כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
: (ב) ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי [[סעיף 3 לחוק זה]], רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

@ 3. סמכויות הפוקד לקביעת גיל [3]
: (א) פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור [[פרט 2|בסעיף 2(ב)]]; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם [[לחוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]].
: (ב) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
: (ג) אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
: (ד) נקבע לאדם מתח גילים לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
: (ה) רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי [[סעיף 3 לחוק זה]], לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
: (ו) &quot;שנה&quot; ו&quot;חודש&quot;, לענין סעיף זה - השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

@ 4. שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד [4]
: נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ&quot;ד-1963]], רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור [[בסעיף 7 לאותו חוק]], לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

@ 5. סתירה בין תעודות אישיות להודעות [5]
: הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

@ 6. שמירת סמכויות בית המשפט [10]
: הוראות [[תוספת זו]] אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

@ 7. מסירת הודעות [11]
: הפוקד יביא כל הוראה לפי [[תוספת זו]] לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי [[סעיף 55(ה) לחוק זה]].

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י' בשבט התשמ&quot;ו (20 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt; משה נסים, שר המשפטים


== לוח השוואה ==
&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | [[1]]
2 | [[2]]
3 | [[3]]
3א | [[4]]
4 | [[5]]
5 | [[6]]
6 | [[7]]
7 | [[8]]
7א | [[9]]
7ב | [[10(א)]]
7ג | [[10(ב)]]
7ד | [[11]]
8 | [[12]]
9 | [[13]]
10 | [[14]]
11 | [[15]]
12 | [[16]]
13 | [[17]]
14 | [[18]]
14א | [[19]]
15 | [[20]]
16 | [[21]]
17 | [[22]]
18 | [[23]]
18א | [[24(א)]]
18ב | [[24(ב)]]
18ג | [[25]]
18ד | [[26]]
19 | [[27]]
20 | [[28]]
22 | [[30]]
23 | [[31]]
24 | [[32]]
25 | [[33]]
26 | [[34]]
27 | [[35]]
28 | [[36]]
29 | [[37]]
29א | [[38]]
30 | [[39]]
30א | [[40]]
31 | [[43]]
32 | [[42]]
32א | [[41]]
33 | [[44]]
34 | [[45]]
35(א)-(ב) | [[46]]
35(ג) | [[47]]
36 | [[48]]
37 | [[49]]
38 | [[57]]
39 | [[50]]
40 | [[51]]
41 | [[52]]
42 | [[53]]
43 | [[54]]
44 | [[55]]
45 | [[57]]
45א | [[56]]
46 | הושמט
47 | הושמט
48 | הושמט
49 | הושמט
50 | הושמט
&lt;/&gt;</text>
      <sha1>psqpxwybxuixzfd3g53biku3l1vi463</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שירות בטחון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>286241</id>
    <revision>
      <id>3024683</id>
      <parentid>2996002</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3024681]</comment>
      <origin>3024683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200957" sha1="sjvqiox4badk2pbquikmm8936ghe2fg" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001386}} '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 271|חוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211756.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 13|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_ec_317740.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209561.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 243|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209560.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209559.pdf}}, {{ח:תיבה|138|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209558.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209557.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517954.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 157|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 216|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209555.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 6|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209554.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209553.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 169|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209551.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 46|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209550.pdf}}. '''נוסח משולב קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311004.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517973.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209549.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 128|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 7|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209547.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 113|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209545.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 150|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209544.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 444|תקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2480.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 13|הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209860.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 201|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209542.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 70|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209541.pdf}}, {{ח:תיבה|129|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 78|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209539.pdf}}, {{ח:תיבה|124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 270|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209538.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 176|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209537.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 26|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209536.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 152|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 84|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210162.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 12|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210244.pdf}}.

'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_311023.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317483.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317484.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 84|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|137|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 24|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210728.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 212|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 266|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 332|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203775.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211222.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211223.pdf}}, {{ח:תיבה|498|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211397.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317862.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 36|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211458.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 22|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211577.pdf}}, {{ח:תיבה|260|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300165.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300174.pdf}}, {{ח:תיבה|210|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300219.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300250.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 80|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300295.pdf}}, {{ח:תיבה|452|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300395.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300423.pdf}}, {{ח:תיבה|40|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300435.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300440.pdf}}, {{ח:תיבה|475|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300515.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300575.pdf}}, {{ח:תיבה|377|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299735.pdf}}, {{ח:תיבה|377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299736.pdf}}, {{ח:תיבה|378|הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299617.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299739.pdf}}, {{ח:תיבה|336|הוראת שעה (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300993.pdf}}, {{ח:תיבה|522|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299700.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299917.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הוראת שעה (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299887.pdf}}, {{ח:תיבה|138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299940.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300012.pdf}}, {{ח:תיבה|8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300017.pdf}}, {{ח:תיבה|153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}, {{ח:תיבה|371|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300025.pdf}}, {{ח:תיבה|372|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300630.pdf}}, {{ח:תיבה|10|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2069.pdf}}, {{ח:תיבה|30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300668.pdf}}, {{ח:תיבה|464|הוראת שעה (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300774.pdf}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299918.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300862.pdf}}, {{ח:תיבה|157|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300863.pdf}}, {{ח:תיבה|496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300890.pdf}}, {{ח:תיבה|511|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|734|הוראת שעה (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300914.pdf}}, {{ח:תיבה|814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300917.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300915.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 289|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301038.pdf}}, {{ח:תיבה|304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301039.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301114.pdf}}, {{ח:תיבה|420|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301144.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301195.pdf}}, {{ח:תיבה|602|הוראת שעה (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301245.pdf}}, {{ח:תיבה|653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301302.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301301.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301381.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301426.pdf}}, {{ח:תיבה|167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301427.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301414.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 18 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 350|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 18|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306574.pdf}}, {{ח:תיבה|192|תיקון מס׳ 19 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_311224.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 262|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321787.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321789.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 1877/14|ביטול פרק ג׳1 לחוק|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 106|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 16)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528215.pdf}}, {{ח:תיבה|107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528216.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615256.pdf}}, {{ח:תיבה|762|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622711.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 52|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 18)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1811073.pdf}}, {{ח:תיבה|58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1854246.pdf}}, {{ח:תיבה|630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020387.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 418|תיקון מס׳ 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3841703.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 26 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4178301.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 60|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 19)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10407174.pdf}}, {{ח:תיבה|[טרם פורסם]|תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 41953-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;amp;fileName{{=}}4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;amp;type{{=}}4}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו־50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4, תש״ע־2|אחר=[1]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ ו”ועדה רפואית עליונה“ – ועדה כאמור שהורכבה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן“, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה – לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבטחון הכריז על {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965}} כעל חוק שיקום (י״פ תשכ״ז, 1044).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המילואים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוצא־צבא“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיועד לשירות בטחון“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פוקד“ – מי שמונה לפוקד לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא שיניים“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בטחון“ – שירות סדיר או שירות מילואים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – שירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים“ – שירות בכוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב קבוע“ – אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}.

{{ח:סעיף|2|חישוב גילים|תיקון: תשס״ד־2, תש״ע־2|אחר=[2]}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}

{{ח:סעיף|3|התייצבות לרישום|אחר=[3]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[3א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5|התייצבות לבדיקת כושר|תיקון: תשנ״ה־3, תש״ס־3|אחר=[4]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן – כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות).
{{ח:תתת|(2)}} מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן – כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
{{ח:תתת|(3)}} מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
{{ח:תתת|(4)}} לענין חוק זה, ”תנאי שירות מיוחדים“ – תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

{{ח:סעיף|5א|ערר על החלטת ועדה רפואית|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|5ב|ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל־אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|6|בדיקה חוזרת|אחר=[5]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן – בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא־צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו –
{{ח:תתת|(1)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר – אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תת}} ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

{{ח:סעיף|7|בדיקה נוספת|אחר=[6]}}
{{ח:ת}} מצאה ועדה רפואית כי יוצא־צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא־הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא־הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[7]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9|פעולות חיסון|אחר=[7א]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

{{ח:סעיף|10|תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון|אחר=[7ב ו־7ג]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, ”פגיעה“ – מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
{{ח:תת|(ב)}} כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:סעיף|11|צו בדבר מתן אמצעי זיהוי|תיקון: תשמ״ט|אחר=[7ד]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי)|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ״ט–1989}}, לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.}}

{{ח:סעיף|12|אי־&lt;wbr&gt;התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון|תיקון: תש״ס־3, תשע״ה|אחר=[8]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}} ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא־צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5 עד 8}} יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(א1)}} במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון –
{{ח:תתת|(1)}} תקופות שעל פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) ו־(ב)}} אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
{{ח:תתת|(4)}} תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}

{{ח:סעיף|13|התייצבות לשירות סדיר|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא –
{{ח:תת|(1)}} ליוצא־צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
{{ח:תת|(2)}} ליוצא־צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא־צבא חייב להתייצב כאמור.

{{ח:סעיף|14|התייצבות לשירות לפי בקשה|תיקון: תשמ״ט, תש״ע־2|אחר=[10]}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא־צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|זמן השירות לגבר|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ט־2, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־3, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־4, תשס״ח־5, תש״ע־4, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב־3|אחר=[11]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייב בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של שלושים ושניים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
{{ח:תת|(2)}} של עשרים ושישה חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים)}} בלבד;
{{ח:תת|(3)}} של ארבעה עשר חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16|זמן השירות לאשה|תיקון: תשע״ד|אחר=[12]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייבת בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של עשרים וארבעה חדשים {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}}: עשרים ושמונה חודשים)}} – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
{{ח:תת|(2)}} של שנים עשר חדשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16א|שוויון בשירות|תיקון: תש״ס, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
{{ח:תת|(ג)}} דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות)|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

{{ח:סעיף|17|התנדבות לשירות בטחון|תיקון: תשס״ח־4|אחר=[13]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
{{ח:תת|(ג)}} התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
{{ח:תת|(ד)}} המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון)|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
{{ח:תת|(ח)}} סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

{{ח:סעיף|17א|התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי|תיקון: תשנ״ט, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בלתי כשר לשירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} יום הפציעה;
{{ח:תתתת|(2)}} היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הטיפול“ – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת טיפול שניה“ – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי״ט–1959}}, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(2)}} זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תתת|(3)}} סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יום האבחון“;
{{ח:תתת|(2)}} הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי)|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|17ב|דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אי־כשרות ארעית“ – תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ב)}} חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי־הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}.
{{ח:תת|(ג)}} נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
{{ח:תת|(ד)}} נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} ותקופת הטיפול כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף האמור}} תימנה מתחילת תקופת אי־הכשרות הארעית.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א(ב)(1) ו־(3)}} יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|18|זמן השירות לנעדר מן השירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״ח־4, תשע״ה|אחר=[14]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –
{{ח:תתת|(1)}} ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בעבודה צבאית לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} הוחזק במוסד סגור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ז|סימן ז׳ לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

{{ח:סעיף|19|דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות|אחר=[14א]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

{{ח:סעיף|20|תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר|תיקון: תש״ס־3, תשס״ד־2, תש״ע־2, תשע״ד|אחר=[15]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 36|לסעיף 36}} או בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ב|לסעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|לפרק ג׳1}}, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יבואו התקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
{{ח:תתת|(3)}} תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} ובין שלא בהיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
{{ח:תת|(ג2)}} חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, ”התקופה לקריאה לשירות“ – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
{{ח:תת|(ד)}} סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג) או (ד)}} או {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|21|חובת הכשרה חקלאית|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[16]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|22|שמירה על גרעינים התיישבותיים|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[17]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על־פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|22א|ישיבות הסדר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישיבת הסדר“ – ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות משולב“ – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
{{ח:תת|(ה)}} רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ו)}} שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ־17 חודשים.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|22ב|דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 22ג|ובסעיפים 22ג עד 22ה}}, ”ישיבה גבוהה ציונית“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ג)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
{{ח:תתת|(2)}} מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני.
{{ח:תתת|(3)}} עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
{{ח:תת|(ו)}} בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|22ג|תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (בחוק זה – פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}}, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).

{{ח:סעיף|22ד|רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על־יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(5)}};
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

{{ח:סעיף|22ה|דיווח לכנסת – ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}};
{{ח:תת|(2)}} מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
{{ח:תת|(3)}} נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות.

{{ח:סעיף|23|הבטחת השכלה יסודית|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|24|שירות במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[18א ו־18ב]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן – משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו – בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו – ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
{{ח:תת|(ב)}} שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|24א|שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ז־3, תשנ״ח־2, תש״ס־4, תשס״א־2, תשס״ב־5, תשס״ד־4, תשס״ו־4, תשס״ח־2, תשס״ח־6, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־2, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} יוצא־צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} דינו של יוצא־צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא־צבא המשרת במשמר הגבול והוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

{{ח:סעיף|24ב||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|24ג||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25|סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ו|אחר=[18ג]}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד יוצא־צבא משרת בהתאם לצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, לא יראוהו לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לאותו חוק}}; ואולם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ב|סעיפים 250ב}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ג|ו־250ג לאותו חוק}} יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} דינו של יוצא־צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 10|סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 18|ו־18 עד 20}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} שכרו יהיה כשכרו של יוצא־צבא המשרת שירות סדיר.

{{ח:סעיף|26|המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול|אחר=[18ד]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|26א|שירות מוכר|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירות מוכר“ – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה״ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא־צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא־צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא־הצבא את הסכמתו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא־צבא.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, לפיו עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה – במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26א|בסעיף 26א(א)(1) לחוק}}: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, לפיו עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26א|סעיף 26א(א)(2) לחוק}}: {{ש}} (1) בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם – לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון; מדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר ”נתיב“ ובפיקוח משרד ראש הממשלה.}}

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ד, בג״ץ 1877/14}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} בוטל בפס״ד {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4|בג״ץ 1877/14}}; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 2.12.2018}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V43&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V43.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.1.2019}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V44&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V44.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 28.7.2019}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020 {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V48&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V48.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.6.2020}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V49&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V49.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.9.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V52&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V52.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 25.10.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V54&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V54.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.2.2021}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V56&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V56.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.7.2021}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V59&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V59.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.1.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V65&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V65.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.4.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V66&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V66.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.7.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.2.2023}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V71&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V71.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 31.7.2023}}; הסדר דחיית השירות הקבוע {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}} פקע ביום 30.6.2023.}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן א|סימן א׳: פרשנות ותחולה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26ב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ח באדר ב׳ התשע״ד (20 במרס 2014);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישיבה“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כד|סעיף 26כד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי–אזרחי“, ”שירות אזרחי–ביטחוני“ ו”שירות אזרחי–חברתי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאים לדחיית שירות“ – התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 26כג|בסעיף 26כג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההסתגלות הראשונה“ – התקופה שמיום התחילה עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההסתגלות השנייה“ – התקופה שמיום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020) עד יום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023).

{{ח:סעיף|26ג|תחולה – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} יחולו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיפים 26ה עד 26ח}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ט|סעיפים 26ט}} {{ח:פנימי|סעיף 26י|ו־26י}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יא|סעיף 26יא}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יח|סעיף 26יח}}.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ב|סימן ב׳: תקופת ההסתגלות הראשונה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26ד|תחולה – תקופת ההסתגלות הראשונה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ב|סימן זה}} יחולו בתקופת ההסתגלות הראשונה.

{{ח:סעיף|26ה|דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
{{ח:תת|(ד)}} נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יב|סעיף 26יב}} לעניין שילוב בתעסוקה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26ו|ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה}} בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה}}, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} – אם מלאו לו 21 שנים.

{{ח:סעיף|26ז|קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי–אזרחי.
{{ח:תת|(ד)}} הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי–אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי–אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|26ח|פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ז|בסעיף 26ז}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ז|בסעיף 26ז}} וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 12|סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ב)}} הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז(ב)}}.

{{ח:סעיף|26ט|הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם|החוק האמור}} בי״ג באב התשע״ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בחר המיעוד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא המסיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי–אזרחי.
{{ח:תת|(ה)}} בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי–אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי–אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי–אזרחי.
{{ח:תת|(ו)}} בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יב|סעיף 26יב}} לעניין שילוב בתעסוקה.

{{ח:סעיף|26י|פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ט|בסעיף 26ט}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ט|בסעיף 26ט}} וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 12|סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ב)}} הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז(ב)}}.

{{ח:סעיף|26יא|הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
{{ח:תת|(ד)}} על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה – רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יב|סעיף 26יב}} לעניין שילוב בתעסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה – יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ה|סימן ה׳}}.
{{ח:תת|(ה)}} בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ו|סעיף 26ו}}.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ג|סימן ג׳: שילוב בתעסוקה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26יב|שילוב בתעסוקה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 26ט|או 26ט(ו)}} (בסעיף זה – מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.
{{ח:תת|(ג)}} מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.
{{ח:תת|(ד)}} לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.

{{ח:סעיף|26יג|הכשרה תעסוקתית מיועדת|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26כג|בסעיף 26כג}}, בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26כג|בסעיף 26כג(א)(1)}}, מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה תעסוקתית מיועדת“ – השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת)|תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכלה“ – לימודי תכנית היסוד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953}}, כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}.

{{ח:סעיף|26יד|דיווח לכנסת – שילוב בתעסוקה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ג|סימן זה}} על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ד|סימן ד׳: יעדי גיוס|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26טו|יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בוגר מוסד חינוך חרדי“ – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים|בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”קבוצה תרבותית ייחודית“ בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(2)}} מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי)|צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתגייס בפועל“ – מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצוות“ – הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26טו1|סעיף 26טו1}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה – גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.
{{ח:תת|(ג)}} לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו –
{{ח:תתת|(1)}} יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר, שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי–אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי–ביטחוני ושירות אזרחי–חברתי, שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי–אזרחי ({{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – השר הממונה);
{{ח:תתת|(3)}} יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) (בסעיף זה – יעד שנתי כולל).
{{ח:תת|(ג1)}} בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב־שנתיות שגיבש הצוות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו2|סעיף 26טו2}}.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ(ב)}} עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 26ט|או 26ט(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ־3,300 מתגייסים לשירות.
{{ח:תת|(ו)}} עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, ”לוחם“ – כהגדרתו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|26טו1|הקמת צוות בין־&lt;wbr&gt;משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf|חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 21), תשע״ו–2015}} ({{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – תיקון מס׳ 21), צוות בין־משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:
{{ח:תת|(1)}} ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2006/Pages/des430.aspx|החלטת הממשלה מספר 430 מיום י״ז באלול התשס״ו (10 בספטמבר 2006)}};
{{ח:תת|(2)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תת|(3)}} המנהל הכללי של משרד הכלכלה;
{{ח:תת|(4)}} המנהל הכללי של משרד החינוך;
{{ח:תת|(5)}} המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תת|(6)}} נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תת|(7)}} נציג היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|26טו2|תפקידי הצוות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הצוות יגבש תכנית רב־שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו}}; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ״מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות.
{{ח:תת|(ב)}} הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר מתום 120 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf|תיקון מס׳ 21}}; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ־40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב־שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב־שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תגובש בהתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב־שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ־40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו(ג)}} במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.
{{ח:תת|(ו)}} הצוות ידווח לשר הביטחון ולשר הממונה, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו.

{{ח:סעיף|26טז|הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־5 ביולי.
{{ח:תת|(ב)}} השר הממונה יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־5 ביולי.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), עד 5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־15 בינואר:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;
{{ח:תתת|(2)}} הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ה|סימן ה׳: תקופת ההסתגלות השנייה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26יז|תחולה – תקופת ההסתגלות השנייה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ה|סימן זה}} יחולו בתקופת ההסתגלות השנייה.

{{ח:סעיף|26יח|דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
{{ח:תת|(ד)}} מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון דלחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}.
{{ח:תת|(ה)}} בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|26יט|תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי גיוס|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26יא|סעיף 26יא}} וחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יא|סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור}}, בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 26יח|סעיף 26יח}} ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}};
{{ח:תת|(2)}} לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כא|סעיף 26כא(ד)}} לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.

{{ח:סעיף|26כ|הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 26יט|בסעיף 26יט רישה}}, באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.
{{ח:תת|(ב)}} מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תתת|(2)}} פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}.

{{ח:סעיף|26כא|הוראות לעניין אי־&lt;wbr&gt;עמידה ביעדי גיוס|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}} מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 26יט|בסעיף 26יט רישה}} באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יט|סעיף 26יט(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}} ימשיכו לחול על מי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 26יט|בסעיף 26יט רישה}} בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}}.

{{ח:סעיף|26כב|סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כא|סעיף 26כא}}, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ז)}} פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לעניין דחיית שירות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26כג|תנאים לדחיית שירות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת ההסתגלות השנייה – לגבי מי {{ח:פנימי|סעיף 26כ|שסעיף 26כ}} חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 26יג|בסעיף 26יג}}, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).

{{ח:סעיף|26כד|רשימת הישיבות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.
{{ח:תת|(ב)}} רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;
{{ח:תתת|(2)}} ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כג|סעיף 26כג(א)(5)}};
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.

{{ח:סעיף|26כה|מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|26כו|שמירה על אורח חיים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|26כז|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} תנאים מקודמים להגשת בקשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כד|סעיף 26כד}}.

{{ח:סעיף|26כח|דיווח לכנסת – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
{{ח:תתת|(2)}} מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות;
{{ח:תתת|(3א)}} ביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26טו2|סעיף 26טו2}}, לרבות התכניות הרב־שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו2|אותו סעיף}}, וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} השפעת יישומן של הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;
{{ח:תתת|(5)}} מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|26כט|הוראות לעניין פקיעת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} פקע תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי}} לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 36|סעיף 36 לחוק האמור}}, לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי–אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־4}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[19]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27א||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־4, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[21]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־3, תשס״ג־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ח|אחר=[22]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[23]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ב||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ג||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ד||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35|תחולת {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי}}|תיקון: תשמ״ט, תשס״ח־4|אחר=[27]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36|סמכות לפטור משירות ולדחות שירות|תיקון: תשס״ז־5|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים –
{{ח:תת|(1)}} לפטור יוצא־צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא־צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
{{ח:תת|(2)}} לפטור יוצא־צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
{{ח:תת|(3)}} לפי בקשת יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא־צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

{{ח:סעיף|36א|פטור משירות מחמת גיל|תיקון: תשס״ח־4, תש״ע־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

{{ח:סעיף|36א1|העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024) (להלן – תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ”ארבעים“ יבוא ”ארבעים ואחת“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”ארבעים וחמש“ יבוא ”ארבעים ושש“;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים“ יבוא ”חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים“;
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן (ד), במקום ”ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים“ יבוא ”ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים“.
{{ח:תת|(ב)}} קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}}; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}}, חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה־31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים}} לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול מיוחד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 18|בסעיף 18 לחוק שירות המילואים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול נוסף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק שירות המילואים}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
{{ח:תתת|(2)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
{{ח:תתת|(3)}} מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם – מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
{{ח:תתת|(4)}} החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, ומתוכם – מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
{{ח:תתת|(6)}} מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).

{{ח:סעיף|37|תנאים לדחיית שירות|תיקון: תשע״ד|אחר=[29]}}
{{ח:תת|(א)}} דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}} יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי־קיום התנאי.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38|ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד|אחר=[29א]}}
{{ח:תת|(א)}} נתן שר הבטחון צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
{{ח:תתת|(2)}} הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
{{ח:תתת|(3)}} הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
{{ח:תתת|(4)}} לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} מי שחל עליו צו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

{{ח:סעיף|39|פטור משירות על פי דין|תיקון: תשמ״ט|אחר=[30]}}
{{ח:תת|(א)}} אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ג)}} יוצא־צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
{{ח:תת|(ד)}} יוצא־צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40|פטור מטעמי הכרה דתית|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[30א]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
{{ח:תתת|(3)}} היא אינה נוסעת בשבת –
{{ח:תת}} תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40א||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ב||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ג||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ד||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ה||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ו||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|41|ביטול פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[32א]}}
{{ח:תת|(א)}} מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או על עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 239|סעיף 239 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}, בשל תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} – בטל מעיקרו הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הזמן שעבר מיום הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} עד למועד מסירת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}}.

{{ח:סעיף|42|עיון חוזר|אחר=[32]}}
{{ח:תת|(א)}} היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי־כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי־הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי־הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי־כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}} הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|43|יציאה לחוץ לארץ|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4, תשע״ד|אחר=[31]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון ויוצא־צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43א||תיקון: תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43ב||תיקון: תשנ״א, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44|דרישת ידיעות|אחר=[33]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, שהוא רופא מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 42|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש)|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|44א|חסיון של נתון אישי צבאי|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נתון אישי צבאי“ – הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|45|חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון|אחר=[34]}}
{{ח:תת|(א)}} שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן־משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –
{{ח:תתת|(1)}} כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}

{{ח:סעיף|46|עונשין|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשס״ח־4|אחר=[35&lt;wbr&gt;(א) ו־&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תתת|(1)}} לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
{{ח:תתת|(2)}} מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
{{ח:תתת|(4)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א}}, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|47|עבירת חוץ|אחר=[35&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.

{{ח:סעיף|48|חובת הראיה|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת – על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

{{ח:סעיף|49|תקפו של צו|אחר=[37]}}
{{ח:ת}} ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי־מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי־מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|49א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו – בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב}}, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

{{ח:סעיף|49ב|סמכויות מפקח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”ישיבה“ – ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 26ב|או 26ב}}, בהתאמה.

{{ח:סעיף|49ג|הסמכת בודקים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א}}, שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}, רשאי בודק –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
{{ח:תת|(ג)}} בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

{{ח:סעיף|49ד|העברת מידע לבודק|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עריכת רישום נוכחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג}}, רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – חוק הגנת הפרטיות).
{{ח:תת|(ג)}} בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|49ה|חובות דיווח של ראש ישיבה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} {{ח:פנימי|סעיף 22ב|או 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}, ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

{{ח:סעיף|49ו|מסירת מידע|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}}.

{{ח:סעיף|49ז|הסתמכות על מידע ממשרד החינוך|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|49ח|דיווח לכנסת – {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}

{{ח:סעיף|50|פוקדים|אחר=[39]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|51|ועדות רפואיות|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|52|סמכויות עזר|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 28|סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1969}}, יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ג)}}, לועדת ערר שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ד)}} ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

{{ח:סעיף|53|ועדות מייעצות|אחר=[42]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

{{ח:סעיף|54|אצילת סמכויות|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות להתקין תקנות;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות למנות פוקדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות לתת צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י״פ תשנ״ד, 3804; תשנ״ה, 266; תשנ״ו, 3, 4626; תשנ״ח, 3858; תשנ״ט, 1194, 3907; תש״ס, 1768; תשס״א, 3315).}}

{{ח:סעיף|55|דין צווים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[44]}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(2), (3) או (4)}} והוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
{{ח:תת|(ד)}} צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה – בזמן המסירה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר – את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית – בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות – בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
{{ח:תתת|(5)}} אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
{{ח:תת|(ז)}} צו אישי (בסעיף קטן זה – לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

{{ח:סעיף|56|הגשת בקשות|אחר=[45א]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

{{ח:סעיף|57|ביצוע ותקנות|אחר=[38, 45]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא־צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון|תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|אחר=[1]|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה אישית“ – תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הציבור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף*|2|צו למסור ראיות בדבר גיל|אחר=[2]|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

{{ח:סעיף*|3|סמכויות הפוקד לקביעת גיל|אחר=[3]|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בסעיף 2(ב)}}; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|לחוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע לאדם מתח גילים לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
{{ח:תת|(ה)}} רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
{{ח:תת|(ו)}} ”שנה“ ו”חודש“, לענין סעיף זה – השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

{{ח:סעיף*|4|שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד|אחר=[4]|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל#סעיף 7|בסעיף 7 לאותו חוק}}, לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

{{ח:סעיף*|5|סתירה בין תעודות אישיות להודעות|אחר=[5]|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

{{ח:סעיף*|6|שמירת סמכויות בית המשפט|אחר=[10]|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף*|7|מסירת הודעות|אחר=[11]|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} הפוקד יביא כל הוראה לפי {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(ה) לחוק זה}}.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י׳ בשבט התשמ״ו (20 בינואר 1986).}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(א)–(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>sjvqiox4badk2pbquikmm8936ghe2fg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024723</id>
      <parentid>3024683</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T23:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3024722]</comment>
      <origin>3024723</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200953" sha1="7rb5ruiv2rx10zmqsjwa7jbt27lxmr6" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001386}} '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 271|חוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211756.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 13|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_ec_317740.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209561.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 243|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209560.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209559.pdf}}, {{ח:תיבה|138|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209558.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209557.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517954.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 157|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 216|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209555.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 6|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209554.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209553.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 169|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209551.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 46|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209550.pdf}}. '''נוסח משולב קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311004.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517973.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209549.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 128|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 7|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209547.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 113|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209545.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 150|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209544.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 444|תקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2480.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 13|הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209860.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 201|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209542.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 70|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209541.pdf}}, {{ח:תיבה|129|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 78|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209539.pdf}}, {{ח:תיבה|124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 270|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209538.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 176|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209537.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 26|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209536.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 152|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 84|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210162.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 12|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210244.pdf}}.

'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_311023.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317483.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317484.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 84|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|137|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 24|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210728.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 212|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 266|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 332|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203775.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211222.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211223.pdf}}, {{ח:תיבה|498|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211397.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317862.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 36|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211458.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 22|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211577.pdf}}, {{ח:תיבה|260|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300165.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300174.pdf}}, {{ח:תיבה|210|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300219.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300250.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 80|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300295.pdf}}, {{ח:תיבה|452|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300395.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300423.pdf}}, {{ח:תיבה|40|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300435.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300440.pdf}}, {{ח:תיבה|475|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300515.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300575.pdf}}, {{ח:תיבה|377|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299735.pdf}}, {{ח:תיבה|377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299736.pdf}}, {{ח:תיבה|378|הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299617.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299739.pdf}}, {{ח:תיבה|336|הוראת שעה (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300993.pdf}}, {{ח:תיבה|522|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299700.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299917.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הוראת שעה (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299887.pdf}}, {{ח:תיבה|138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299940.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300012.pdf}}, {{ח:תיבה|8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300017.pdf}}, {{ח:תיבה|153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}, {{ח:תיבה|371|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300025.pdf}}, {{ח:תיבה|372|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300630.pdf}}, {{ח:תיבה|10|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2069.pdf}}, {{ח:תיבה|30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300668.pdf}}, {{ח:תיבה|464|הוראת שעה (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300774.pdf}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299918.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300862.pdf}}, {{ח:תיבה|157|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300863.pdf}}, {{ח:תיבה|496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300890.pdf}}, {{ח:תיבה|511|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|734|הוראת שעה (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300914.pdf}}, {{ח:תיבה|814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300917.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300915.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 289|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301038.pdf}}, {{ח:תיבה|304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301039.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301114.pdf}}, {{ח:תיבה|420|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301144.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301195.pdf}}, {{ח:תיבה|602|הוראת שעה (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301245.pdf}}, {{ח:תיבה|653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301302.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301301.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301381.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301426.pdf}}, {{ח:תיבה|167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301427.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301414.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 18 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 350|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 18|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306574.pdf}}, {{ח:תיבה|192|תיקון מס׳ 19 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_311224.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 262|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321787.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321789.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 1877/14|ביטול פרק ג׳1 לחוק|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 106|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 16)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528215.pdf}}, {{ח:תיבה|107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528216.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615256.pdf}}, {{ח:תיבה|762|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622711.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 52|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 18)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1811073.pdf}}, {{ח:תיבה|58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1854246.pdf}}, {{ח:תיבה|630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020387.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 418|תיקון מס׳ 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3841703.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 26 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4178301.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 60|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 19)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10407174.pdf}}, {{ח:תיבה|[טרם פורסם]|תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 41953-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;amp;fileName{{=}}4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;amp;type{{=}}4}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו־50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4, תש״ע־2|אחר=[1]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ ו”ועדה רפואית עליונה“ – ועדה כאמור שהורכבה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן“, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה – לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבטחון הכריז על {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965}} כעל חוק שיקום (י״פ תשכ״ז, 1044).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המילואים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוצא־צבא“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיועד לשירות בטחון“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פוקד“ – מי שמונה לפוקד לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא שיניים“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בטחון“ – שירות סדיר או שירות מילואים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – שירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים“ – שירות בכוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב קבוע“ – אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}.

{{ח:סעיף|2|חישוב גילים|תיקון: תשס״ד־2, תש״ע־2|אחר=[2]}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}

{{ח:סעיף|3|התייצבות לרישום|אחר=[3]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[3א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5|התייצבות לבדיקת כושר|תיקון: תשנ״ה־3, תש״ס־3|אחר=[4]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן – כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות).
{{ח:תתת|(2)}} מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן – כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
{{ח:תתת|(3)}} מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
{{ח:תתת|(4)}} לענין חוק זה, ”תנאי שירות מיוחדים“ – תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

{{ח:סעיף|5א|ערר על החלטת ועדה רפואית|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|5ב|ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל־אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|6|בדיקה חוזרת|אחר=[5]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן – בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא־צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו –
{{ח:תתת|(1)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר – אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תת}} ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

{{ח:סעיף|7|בדיקה נוספת|אחר=[6]}}
{{ח:ת}} מצאה ועדה רפואית כי יוצא־צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא־הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא־הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[7]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9|פעולות חיסון|אחר=[7א]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

{{ח:סעיף|10|תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון|אחר=[7ב ו־7ג]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, ”פגיעה“ – מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
{{ח:תת|(ב)}} כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:סעיף|11|צו בדבר מתן אמצעי זיהוי|תיקון: תשמ״ט|אחר=[7ד]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי)|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ״ט–1989}}, לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.}}

{{ח:סעיף|12|אי־&lt;wbr&gt;התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון|תיקון: תש״ס־3, תשע״ה|אחר=[8]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}} ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא־צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5 עד 8}} יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(א1)}} במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון –
{{ח:תתת|(1)}} תקופות שעל פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) ו־(ב)}} אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
{{ח:תתת|(4)}} תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}

{{ח:סעיף|13|התייצבות לשירות סדיר|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא –
{{ח:תת|(1)}} ליוצא־צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
{{ח:תת|(2)}} ליוצא־צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא־צבא חייב להתייצב כאמור.

{{ח:סעיף|14|התייצבות לשירות לפי בקשה|תיקון: תשמ״ט, תש״ע־2|אחר=[10]}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא־צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|זמן השירות לגבר|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ט־2, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־3, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־4, תשס״ח־5, תש״ע־4, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב־3|אחר=[11]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייב בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של שלושים ושניים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
{{ח:תת|(2)}} של עשרים ושישה חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים)}} בלבד;
{{ח:תת|(3)}} של ארבעה עשר חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16|זמן השירות לאשה|תיקון: תשע״ד|אחר=[12]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייבת בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של עשרים וארבעה חדשים {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}}: עשרים ושמונה חודשים)}} – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
{{ח:תת|(2)}} של שנים עשר חדשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16א|שוויון בשירות|תיקון: תש״ס, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
{{ח:תת|(ג)}} דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות)|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

{{ח:סעיף|17|התנדבות לשירות בטחון|תיקון: תשס״ח־4|אחר=[13]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
{{ח:תת|(ג)}} התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
{{ח:תת|(ד)}} המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון)|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
{{ח:תת|(ח)}} סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

{{ח:סעיף|17א|התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי|תיקון: תשנ״ט, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בלתי כשר לשירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} יום הפציעה;
{{ח:תתתת|(2)}} היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הטיפול“ – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת טיפול שניה“ – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי״ט–1959}}, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(2)}} זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תתת|(3)}} סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יום האבחון“;
{{ח:תתת|(2)}} הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי)|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|17ב|דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אי־כשרות ארעית“ – תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ב)}} חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי־הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}.
{{ח:תת|(ג)}} נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
{{ח:תת|(ד)}} נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} ותקופת הטיפול כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף האמור}} תימנה מתחילת תקופת אי־הכשרות הארעית.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א(ב)(1) ו־(3)}} יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|18|זמן השירות לנעדר מן השירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״ח־4, תשע״ה|אחר=[14]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –
{{ח:תתת|(1)}} ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בעבודה צבאית לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} הוחזק במוסד סגור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ז|סימן ז׳ לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

{{ח:סעיף|19|דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות|אחר=[14א]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

{{ח:סעיף|20|תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר|תיקון: תש״ס־3, תשס״ד־2, תש״ע־2, תשע״ד|אחר=[15]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 36|לסעיף 36}} או בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ב|לסעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|לפרק ג׳1}}, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יבואו התקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
{{ח:תתת|(3)}} תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} ובין שלא בהיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
{{ח:תת|(ג2)}} חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, ”התקופה לקריאה לשירות“ – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
{{ח:תת|(ד)}} סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג) או (ד)}} או {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|21|חובת הכשרה חקלאית|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[16]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|22|שמירה על גרעינים התיישבותיים|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[17]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על־פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|22א|ישיבות הסדר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישיבת הסדר“ – ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות משולב“ – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
{{ח:תת|(ה)}} רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ו)}} שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ־17 חודשים.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|22ב|דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 22ג|ובסעיפים 22ג עד 22ה}}, ”ישיבה גבוהה ציונית“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ג)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
{{ח:תתת|(2)}} מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני.
{{ח:תתת|(3)}} עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
{{ח:תת|(ו)}} בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|22ג|תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (בחוק זה – פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}}, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).

{{ח:סעיף|22ד|רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על־יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(5)}};
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

{{ח:סעיף|22ה|דיווח לכנסת – ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}};
{{ח:תת|(2)}} מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
{{ח:תת|(3)}} נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות.

{{ח:סעיף|23|הבטחת השכלה יסודית|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|24|שירות במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[18א ו־18ב]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן – משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו – בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו – ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
{{ח:תת|(ב)}} שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|24א|שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ז־3, תשנ״ח־2, תש״ס־4, תשס״א־2, תשס״ב־5, תשס״ד־4, תשס״ו־4, תשס״ח־2, תשס״ח־6, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־2, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} יוצא־צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} דינו של יוצא־צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא־צבא המשרת במשמר הגבול והוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

{{ח:סעיף|24ב||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|24ג||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25|סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ו|אחר=[18ג]}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד יוצא־צבא משרת בהתאם לצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, לא יראוהו לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לאותו חוק}}; ואולם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ב|סעיפים 250ב}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ג|ו־250ג לאותו חוק}} יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} דינו של יוצא־צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 10|סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 18|ו־18 עד 20}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} שכרו יהיה כשכרו של יוצא־צבא המשרת שירות סדיר.

{{ח:סעיף|26|המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול|אחר=[18ד]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|26א|שירות מוכר|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירות מוכר“ – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה״ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא־צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא־צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא־הצבא את הסכמתו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא־צבא.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ״ה–2024}}, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה – במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26א|בסעיף 26א(א)(1) לחוק}}: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים־לאומיים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26א|סעיף 26א(א)(2) לחוק}}: {{ש}} (1) בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם – לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר ”נתיב“ ובפיקוח משרד ראש הממשלה.}}

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ד, בג״ץ 1877/14}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} בוטל בפס״ד {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4|בג״ץ 1877/14}}; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 2.12.2018}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V43&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V43.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.1.2019}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V44&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V44.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 28.7.2019}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020 {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V48&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V48.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.6.2020}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V49&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V49.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.9.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V52&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V52.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 25.10.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V54&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V54.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.2.2021}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V56&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V56.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.7.2021}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V59&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V59.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.1.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V65&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V65.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.4.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V66&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V66.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.7.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.2.2023}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V71&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V71.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 31.7.2023}}; הסדר דחיית השירות הקבוע {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}} פקע ביום 30.6.2023.}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן א|סימן א׳: פרשנות ותחולה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26ב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ח באדר ב׳ התשע״ד (20 במרס 2014);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישיבה“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כד|סעיף 26כד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי–אזרחי“, ”שירות אזרחי–ביטחוני“ ו”שירות אזרחי–חברתי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאים לדחיית שירות“ – התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 26כג|בסעיף 26כג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההסתגלות הראשונה“ – התקופה שמיום התחילה עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההסתגלות השנייה“ – התקופה שמיום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020) עד יום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023).

{{ח:סעיף|26ג|תחולה – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} יחולו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיפים 26ה עד 26ח}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ט|סעיפים 26ט}} {{ח:פנימי|סעיף 26י|ו־26י}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יא|סעיף 26יא}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יח|סעיף 26יח}}.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ב|סימן ב׳: תקופת ההסתגלות הראשונה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26ד|תחולה – תקופת ההסתגלות הראשונה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ב|סימן זה}} יחולו בתקופת ההסתגלות הראשונה.

{{ח:סעיף|26ה|דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
{{ח:תת|(ד)}} נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יב|סעיף 26יב}} לעניין שילוב בתעסוקה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26ו|ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה}} בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה}}, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} – אם מלאו לו 21 שנים.

{{ח:סעיף|26ז|קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי–אזרחי.
{{ח:תת|(ד)}} הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי–אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי–אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|26ח|פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ז|בסעיף 26ז}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ז|בסעיף 26ז}} וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 12|סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ב)}} הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז(ב)}}.

{{ח:סעיף|26ט|הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם|החוק האמור}} בי״ג באב התשע״ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בחר המיעוד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא המסיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי–אזרחי.
{{ח:תת|(ה)}} בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי–אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי–אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי–אזרחי.
{{ח:תת|(ו)}} בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יב|סעיף 26יב}} לעניין שילוב בתעסוקה.

{{ח:סעיף|26י|פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ט|בסעיף 26ט}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ט|בסעיף 26ט}} וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 12|סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ב)}} הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז(ב)}}.

{{ח:סעיף|26יא|הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
{{ח:תת|(ד)}} על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה – רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יב|סעיף 26יב}} לעניין שילוב בתעסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה – יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ה|סימן ה׳}}.
{{ח:תת|(ה)}} בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ו|סעיף 26ו}}.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ג|סימן ג׳: שילוב בתעסוקה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26יב|שילוב בתעסוקה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 26ט|או 26ט(ו)}} (בסעיף זה – מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.
{{ח:תת|(ג)}} מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.
{{ח:תת|(ד)}} לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.

{{ח:סעיף|26יג|הכשרה תעסוקתית מיועדת|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26כג|בסעיף 26כג}}, בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26כג|בסעיף 26כג(א)(1)}}, מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה תעסוקתית מיועדת“ – השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת)|תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכלה“ – לימודי תכנית היסוד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953}}, כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}.

{{ח:סעיף|26יד|דיווח לכנסת – שילוב בתעסוקה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ג|סימן זה}} על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ד|סימן ד׳: יעדי גיוס|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26טו|יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בוגר מוסד חינוך חרדי“ – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים|בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”קבוצה תרבותית ייחודית“ בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(2)}} מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי)|צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתגייס בפועל“ – מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצוות“ – הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26טו1|סעיף 26טו1}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה – גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.
{{ח:תת|(ג)}} לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו –
{{ח:תתת|(1)}} יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר, שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי–אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי–ביטחוני ושירות אזרחי–חברתי, שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי–אזרחי ({{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – השר הממונה);
{{ח:תתת|(3)}} יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) (בסעיף זה – יעד שנתי כולל).
{{ח:תת|(ג1)}} בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב־שנתיות שגיבש הצוות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו2|סעיף 26טו2}}.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ(ב)}} עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 26ט|או 26ט(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ־3,300 מתגייסים לשירות.
{{ח:תת|(ו)}} עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, ”לוחם“ – כהגדרתו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|26טו1|הקמת צוות בין־&lt;wbr&gt;משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf|חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 21), תשע״ו–2015}} ({{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – תיקון מס׳ 21), צוות בין־משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:
{{ח:תת|(1)}} ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2006/Pages/des430.aspx|החלטת הממשלה מספר 430 מיום י״ז באלול התשס״ו (10 בספטמבר 2006)}};
{{ח:תת|(2)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תת|(3)}} המנהל הכללי של משרד הכלכלה;
{{ח:תת|(4)}} המנהל הכללי של משרד החינוך;
{{ח:תת|(5)}} המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תת|(6)}} נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תת|(7)}} נציג היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|26טו2|תפקידי הצוות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הצוות יגבש תכנית רב־שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו}}; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ״מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות.
{{ח:תת|(ב)}} הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר מתום 120 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf|תיקון מס׳ 21}}; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ־40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב־שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב־שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תגובש בהתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב־שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ־40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו(ג)}} במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.
{{ח:תת|(ו)}} הצוות ידווח לשר הביטחון ולשר הממונה, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו.

{{ח:סעיף|26טז|הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־5 ביולי.
{{ח:תת|(ב)}} השר הממונה יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־5 ביולי.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), עד 5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־15 בינואר:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;
{{ח:תתת|(2)}} הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ה|סימן ה׳: תקופת ההסתגלות השנייה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26יז|תחולה – תקופת ההסתגלות השנייה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ה|סימן זה}} יחולו בתקופת ההסתגלות השנייה.

{{ח:סעיף|26יח|דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
{{ח:תת|(ד)}} מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון דלחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}.
{{ח:תת|(ה)}} בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|26יט|תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי גיוס|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26יא|סעיף 26יא}} וחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יא|סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור}}, בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 26יח|סעיף 26יח}} ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}};
{{ח:תת|(2)}} לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כא|סעיף 26כא(ד)}} לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.

{{ח:סעיף|26כ|הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 26יט|בסעיף 26יט רישה}}, באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.
{{ח:תת|(ב)}} מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תתת|(2)}} פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}.

{{ח:סעיף|26כא|הוראות לעניין אי־&lt;wbr&gt;עמידה ביעדי גיוס|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}} מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 26יט|בסעיף 26יט רישה}} באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יט|סעיף 26יט(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}} ימשיכו לחול על מי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 26יט|בסעיף 26יט רישה}} בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}}.

{{ח:סעיף|26כב|סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כא|סעיף 26כא}}, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ז)}} פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לעניין דחיית שירות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26כג|תנאים לדחיית שירות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת ההסתגלות השנייה – לגבי מי {{ח:פנימי|סעיף 26כ|שסעיף 26כ}} חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 26יג|בסעיף 26יג}}, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).

{{ח:סעיף|26כד|רשימת הישיבות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.
{{ח:תת|(ב)}} רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;
{{ח:תתת|(2)}} ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כג|סעיף 26כג(א)(5)}};
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.

{{ח:סעיף|26כה|מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|26כו|שמירה על אורח חיים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|26כז|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} תנאים מקודמים להגשת בקשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כד|סעיף 26כד}}.

{{ח:סעיף|26כח|דיווח לכנסת – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
{{ח:תתת|(2)}} מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות;
{{ח:תתת|(3א)}} ביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26טו2|סעיף 26טו2}}, לרבות התכניות הרב־שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו2|אותו סעיף}}, וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} השפעת יישומן של הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;
{{ח:תתת|(5)}} מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|26כט|הוראות לעניין פקיעת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} פקע תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי}} לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 36|סעיף 36 לחוק האמור}}, לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי–אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־4}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[19]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27א||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־4, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[21]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־3, תשס״ג־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ח|אחר=[22]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[23]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ב||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ג||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ד||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35|תחולת {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי}}|תיקון: תשמ״ט, תשס״ח־4|אחר=[27]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36|סמכות לפטור משירות ולדחות שירות|תיקון: תשס״ז־5|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים –
{{ח:תת|(1)}} לפטור יוצא־צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא־צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
{{ח:תת|(2)}} לפטור יוצא־צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
{{ח:תת|(3)}} לפי בקשת יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא־צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

{{ח:סעיף|36א|פטור משירות מחמת גיל|תיקון: תשס״ח־4, תש״ע־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

{{ח:סעיף|36א1|העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024) (להלן – תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ”ארבעים“ יבוא ”ארבעים ואחת“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”ארבעים וחמש“ יבוא ”ארבעים ושש“;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים“ יבוא ”חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים“;
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן (ד), במקום ”ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים“ יבוא ”ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים“.
{{ח:תת|(ב)}} קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}}; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}}, חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה־31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים}} לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול מיוחד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 18|בסעיף 18 לחוק שירות המילואים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול נוסף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק שירות המילואים}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
{{ח:תתת|(2)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
{{ח:תתת|(3)}} מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם – מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
{{ח:תתת|(4)}} החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, ומתוכם – מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
{{ח:תתת|(6)}} מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).

{{ח:סעיף|37|תנאים לדחיית שירות|תיקון: תשע״ד|אחר=[29]}}
{{ח:תת|(א)}} דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}} יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי־קיום התנאי.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38|ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד|אחר=[29א]}}
{{ח:תת|(א)}} נתן שר הבטחון צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
{{ח:תתת|(2)}} הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
{{ח:תתת|(3)}} הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
{{ח:תתת|(4)}} לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} מי שחל עליו צו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

{{ח:סעיף|39|פטור משירות על פי דין|תיקון: תשמ״ט|אחר=[30]}}
{{ח:תת|(א)}} אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ג)}} יוצא־צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
{{ח:תת|(ד)}} יוצא־צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40|פטור מטעמי הכרה דתית|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[30א]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
{{ח:תתת|(3)}} היא אינה נוסעת בשבת –
{{ח:תת}} תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40א||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ב||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ג||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ד||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ה||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ו||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|41|ביטול פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[32א]}}
{{ח:תת|(א)}} מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או על עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 239|סעיף 239 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}, בשל תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} – בטל מעיקרו הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הזמן שעבר מיום הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} עד למועד מסירת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}}.

{{ח:סעיף|42|עיון חוזר|אחר=[32]}}
{{ח:תת|(א)}} היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי־כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי־הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי־הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי־כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}} הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|43|יציאה לחוץ לארץ|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4, תשע״ד|אחר=[31]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון ויוצא־צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43א||תיקון: תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43ב||תיקון: תשנ״א, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44|דרישת ידיעות|אחר=[33]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, שהוא רופא מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 42|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש)|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|44א|חסיון של נתון אישי צבאי|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נתון אישי צבאי“ – הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|45|חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון|אחר=[34]}}
{{ח:תת|(א)}} שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן־משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –
{{ח:תתת|(1)}} כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}

{{ח:סעיף|46|עונשין|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשס״ח־4|אחר=[35&lt;wbr&gt;(א) ו־&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תתת|(1)}} לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
{{ח:תתת|(2)}} מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
{{ח:תתת|(4)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א}}, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|47|עבירת חוץ|אחר=[35&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.

{{ח:סעיף|48|חובת הראיה|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת – על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

{{ח:סעיף|49|תקפו של צו|אחר=[37]}}
{{ח:ת}} ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי־מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי־מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|49א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו – בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב}}, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

{{ח:סעיף|49ב|סמכויות מפקח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”ישיבה“ – ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 26ב|או 26ב}}, בהתאמה.

{{ח:סעיף|49ג|הסמכת בודקים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א}}, שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}, רשאי בודק –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
{{ח:תת|(ג)}} בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

{{ח:סעיף|49ד|העברת מידע לבודק|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עריכת רישום נוכחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג}}, רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – חוק הגנת הפרטיות).
{{ח:תת|(ג)}} בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|49ה|חובות דיווח של ראש ישיבה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} {{ח:פנימי|סעיף 22ב|או 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}, ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

{{ח:סעיף|49ו|מסירת מידע|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}}.

{{ח:סעיף|49ז|הסתמכות על מידע ממשרד החינוך|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|49ח|דיווח לכנסת – {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}

{{ח:סעיף|50|פוקדים|אחר=[39]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|51|ועדות רפואיות|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|52|סמכויות עזר|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 28|סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1969}}, יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ג)}}, לועדת ערר שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ד)}} ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

{{ח:סעיף|53|ועדות מייעצות|אחר=[42]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

{{ח:סעיף|54|אצילת סמכויות|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות להתקין תקנות;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות למנות פוקדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות לתת צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י״פ תשנ״ד, 3804; תשנ״ה, 266; תשנ״ו, 3, 4626; תשנ״ח, 3858; תשנ״ט, 1194, 3907; תש״ס, 1768; תשס״א, 3315).}}

{{ח:סעיף|55|דין צווים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[44]}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(2), (3) או (4)}} והוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
{{ח:תת|(ד)}} צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה – בזמן המסירה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר – את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית – בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות – בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
{{ח:תתת|(5)}} אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
{{ח:תת|(ז)}} צו אישי (בסעיף קטן זה – לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

{{ח:סעיף|56|הגשת בקשות|אחר=[45א]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

{{ח:סעיף|57|ביצוע ותקנות|אחר=[38, 45]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא־צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון|תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|אחר=[1]|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה אישית“ – תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הציבור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף*|2|צו למסור ראיות בדבר גיל|אחר=[2]|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

{{ח:סעיף*|3|סמכויות הפוקד לקביעת גיל|אחר=[3]|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בסעיף 2(ב)}}; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|לחוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע לאדם מתח גילים לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
{{ח:תת|(ה)}} רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
{{ח:תת|(ו)}} ”שנה“ ו”חודש“, לענין סעיף זה – השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

{{ח:סעיף*|4|שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד|אחר=[4]|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל#סעיף 7|בסעיף 7 לאותו חוק}}, לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

{{ח:סעיף*|5|סתירה בין תעודות אישיות להודעות|אחר=[5]|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

{{ח:סעיף*|6|שמירת סמכויות בית המשפט|אחר=[10]|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף*|7|מסירת הודעות|אחר=[11]|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} הפוקד יביא כל הוראה לפי {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(ה) לחוק זה}}.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י׳ בשבט התשמ״ו (20 בינואר 1986).}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(א)–(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>7rb5ruiv2rx10zmqsjwa7jbt27lxmr6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024737</id>
      <parentid>3024723</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T08:23:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>A3811</username>
        <id>35207</id>
      </contributor>
      <origin>3024737</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201092" sha1="2nso577ou71u4kyzh15d77jjbwunmoe" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001386}} '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 271|חוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211756.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 13|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_ec_317740.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209561.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 243|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209560.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209559.pdf}}, {{ח:תיבה|138|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209558.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209557.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517954.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 157|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 216|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209555.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 6|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209554.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209553.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 169|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209551.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 46|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209550.pdf}}. '''נוסח משולב קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311004.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517973.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209549.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 128|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 7|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209547.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 113|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209545.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 150|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209544.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 444|תקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2480.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 13|הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209860.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 201|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209542.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 70|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209541.pdf}}, {{ח:תיבה|129|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 78|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209539.pdf}}, {{ח:תיבה|124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 270|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209538.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 176|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209537.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 26|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209536.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 152|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 84|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210162.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 12|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210244.pdf}}.

'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_311023.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317483.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317484.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 84|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|137|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 24|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210728.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 212|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 266|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 332|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203775.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211222.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211223.pdf}}, {{ח:תיבה|498|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211397.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317862.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 36|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211458.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 22|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211577.pdf}}, {{ח:תיבה|260|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300165.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300174.pdf}}, {{ח:תיבה|210|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300219.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300250.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 80|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300295.pdf}}, {{ח:תיבה|452|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300395.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300423.pdf}}, {{ח:תיבה|40|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300435.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300440.pdf}}, {{ח:תיבה|475|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300515.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300575.pdf}}, {{ח:תיבה|377|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299735.pdf}}, {{ח:תיבה|377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299736.pdf}}, {{ח:תיבה|378|הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299617.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299739.pdf}}, {{ח:תיבה|336|הוראת שעה (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300993.pdf}}, {{ח:תיבה|522|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299700.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299917.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הוראת שעה (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299887.pdf}}, {{ח:תיבה|138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299940.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300012.pdf}}, {{ח:תיבה|8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300017.pdf}}, {{ח:תיבה|153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}, {{ח:תיבה|371|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300025.pdf}}, {{ח:תיבה|372|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300630.pdf}}, {{ח:תיבה|10|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2069.pdf}}, {{ח:תיבה|30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300668.pdf}}, {{ח:תיבה|464|הוראת שעה (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300774.pdf}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299918.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300862.pdf}}, {{ח:תיבה|157|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300863.pdf}}, {{ח:תיבה|496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300890.pdf}}, {{ח:תיבה|511|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|734|הוראת שעה (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300914.pdf}}, {{ח:תיבה|814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300917.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300915.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 289|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301038.pdf}}, {{ח:תיבה|304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301039.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301114.pdf}}, {{ח:תיבה|420|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301144.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301195.pdf}}, {{ח:תיבה|602|הוראת שעה (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301245.pdf}}, {{ח:תיבה|653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301302.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301301.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301381.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301426.pdf}}, {{ח:תיבה|167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301427.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301414.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 18 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 350|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 18|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306574.pdf}}, {{ח:תיבה|192|תיקון מס׳ 19 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_311224.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 262|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321787.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321789.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 1877/14|ביטול פרק ג׳1 לחוק|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 106|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 16)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528215.pdf}}, {{ח:תיבה|107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528216.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615256.pdf}}, {{ח:תיבה|762|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622711.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 52|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 18)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1811073.pdf}}, {{ח:תיבה|58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1854246.pdf}}, {{ח:תיבה|630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020387.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 418|תיקון מס׳ 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3841703.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 26 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4178301.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 60|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 19)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10407174.pdf}},
{{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה|https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/qvbmP+Ny1ZddxidEkwk0~JDOxvttmGtZS+EKLYJ4hM8=}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 41953-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;amp;fileName{{=}}4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;amp;type{{=}}4}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו־50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4, תש״ע־2|אחר=[1]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ ו”ועדה רפואית עליונה“ – ועדה כאמור שהורכבה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן“, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה – לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבטחון הכריז על {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965}} כעל חוק שיקום (י״פ תשכ״ז, 1044).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המילואים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוצא־צבא“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיועד לשירות בטחון“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פוקד“ – מי שמונה לפוקד לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא שיניים“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בטחון“ – שירות סדיר או שירות מילואים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – שירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים“ – שירות בכוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב קבוע“ – אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}.

{{ח:סעיף|2|חישוב גילים|תיקון: תשס״ד־2, תש״ע־2|אחר=[2]}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}

{{ח:סעיף|3|התייצבות לרישום|אחר=[3]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[3א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5|התייצבות לבדיקת כושר|תיקון: תשנ״ה־3, תש״ס־3|אחר=[4]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן – כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות).
{{ח:תתת|(2)}} מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן – כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
{{ח:תתת|(3)}} מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
{{ח:תתת|(4)}} לענין חוק זה, ”תנאי שירות מיוחדים“ – תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

{{ח:סעיף|5א|ערר על החלטת ועדה רפואית|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|5ב|ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל־אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|6|בדיקה חוזרת|אחר=[5]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן – בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא־צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו –
{{ח:תתת|(1)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר – אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תת}} ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

{{ח:סעיף|7|בדיקה נוספת|אחר=[6]}}
{{ח:ת}} מצאה ועדה רפואית כי יוצא־צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא־הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא־הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[7]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9|פעולות חיסון|אחר=[7א]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

{{ח:סעיף|10|תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון|אחר=[7ב ו־7ג]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, ”פגיעה“ – מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
{{ח:תת|(ב)}} כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:סעיף|11|צו בדבר מתן אמצעי זיהוי|תיקון: תשמ״ט|אחר=[7ד]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי)|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ״ט–1989}}, לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.}}

{{ח:סעיף|12|אי־&lt;wbr&gt;התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון|תיקון: תש״ס־3, תשע״ה|אחר=[8]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}} ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא־צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5 עד 8}} יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(א1)}} במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון –
{{ח:תתת|(1)}} תקופות שעל פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) ו־(ב)}} אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
{{ח:תתת|(4)}} תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}

{{ח:סעיף|13|התייצבות לשירות סדיר|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא –
{{ח:תת|(1)}} ליוצא־צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
{{ח:תת|(2)}} ליוצא־צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא־צבא חייב להתייצב כאמור.

{{ח:סעיף|14|התייצבות לשירות לפי בקשה|תיקון: תשמ״ט, תש״ע־2|אחר=[10]}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא־צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|זמן השירות לגבר|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ט־2, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־3, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־4, תשס״ח־5, תש״ע־4, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב־3|אחר=[11]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייב בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של שלושים ושניים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
{{ח:תת|(2)}} של עשרים ושישה חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים)}} בלבד;
{{ח:תת|(3)}} של ארבעה עשר חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16|זמן השירות לאשה|תיקון: תשע״ד|אחר=[12]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייבת בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של עשרים וארבעה חדשים {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}}: עשרים ושמונה חודשים)}} – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
{{ח:תת|(2)}} של שנים עשר חדשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16א|שוויון בשירות|תיקון: תש״ס, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
{{ח:תת|(ג)}} דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות)|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

{{ח:סעיף|17|התנדבות לשירות בטחון|תיקון: תשס״ח־4|אחר=[13]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
{{ח:תת|(ג)}} התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
{{ח:תת|(ד)}} המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון)|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
{{ח:תת|(ח)}} סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

{{ח:סעיף|17א|התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי|תיקון: תשנ״ט, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בלתי כשר לשירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} יום הפציעה;
{{ח:תתתת|(2)}} היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הטיפול“ – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת טיפול שניה“ – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי״ט–1959}}, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(2)}} זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תתת|(3)}} סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יום האבחון“;
{{ח:תתת|(2)}} הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי)|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|17ב|דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אי־כשרות ארעית“ – תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ב)}} חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי־הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}.
{{ח:תת|(ג)}} נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
{{ח:תת|(ד)}} נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} ותקופת הטיפול כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף האמור}} תימנה מתחילת תקופת אי־הכשרות הארעית.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א(ב)(1) ו־(3)}} יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|18|זמן השירות לנעדר מן השירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״ח־4, תשע״ה|אחר=[14]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –
{{ח:תתת|(1)}} ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בעבודה צבאית לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} הוחזק במוסד סגור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ז|סימן ז׳ לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

{{ח:סעיף|19|דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות|אחר=[14א]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

{{ח:סעיף|20|תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר|תיקון: תש״ס־3, תשס״ד־2, תש״ע־2, תשע״ד|אחר=[15]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 36|לסעיף 36}} או בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ב|לסעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|לפרק ג׳1}}, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יבואו התקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
{{ח:תתת|(3)}} תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} ובין שלא בהיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
{{ח:תת|(ג2)}} חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, ”התקופה לקריאה לשירות“ – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
{{ח:תת|(ד)}} סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג) או (ד)}} או {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|21|חובת הכשרה חקלאית|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[16]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|22|שמירה על גרעינים התיישבותיים|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[17]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על־פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|22א|ישיבות הסדר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישיבת הסדר“ – ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות משולב“ – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
{{ח:תת|(ה)}} רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ו)}} שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ־17 חודשים.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|22ב|דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 22ג|ובסעיפים 22ג עד 22ה}}, ”ישיבה גבוהה ציונית“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ג)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
{{ח:תתת|(2)}} מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני.
{{ח:תתת|(3)}} עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
{{ח:תת|(ו)}} בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|22ג|תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (בחוק זה – פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}}, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).

{{ח:סעיף|22ד|רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על־יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(5)}};
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

{{ח:סעיף|22ה|דיווח לכנסת – ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}};
{{ח:תת|(2)}} מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
{{ח:תת|(3)}} נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות.

{{ח:סעיף|23|הבטחת השכלה יסודית|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|24|שירות במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[18א ו־18ב]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן – משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו – בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו – ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
{{ח:תת|(ב)}} שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|24א|שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ז־3, תשנ״ח־2, תש״ס־4, תשס״א־2, תשס״ב־5, תשס״ד־4, תשס״ו־4, תשס״ח־2, תשס״ח־6, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־2, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} יוצא־צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} דינו של יוצא־צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא־צבא המשרת במשמר הגבול והוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

{{ח:סעיף|24ב||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|24ג||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25|סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ו|אחר=[18ג]}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד יוצא־צבא משרת בהתאם לצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, לא יראוהו לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לאותו חוק}}; ואולם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ב|סעיפים 250ב}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ג|ו־250ג לאותו חוק}} יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} דינו של יוצא־צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 10|סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 18|ו־18 עד 20}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} שכרו יהיה כשכרו של יוצא־צבא המשרת שירות סדיר.

{{ח:סעיף|26|המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול|אחר=[18ד]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|26א|שירות מוכר|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירות מוכר“ – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה״ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא־צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא־צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא־הצבא את הסכמתו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא־צבא.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ״ה–2024}}, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה – במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26א|בסעיף 26א(א)(1) לחוק}}: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים־לאומיים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26א|סעיף 26א(א)(2) לחוק}}: {{ש}} (1) בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם – לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר ”נתיב“ ובפיקוח משרד ראש הממשלה.}}

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ד, בג״ץ 1877/14}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} בוטל בפס״ד {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4|בג״ץ 1877/14}}; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 2.12.2018}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V43&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V43.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.1.2019}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V44&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V44.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 28.7.2019}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020 {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V48&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V48.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.6.2020}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V49&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V49.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.9.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V52&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V52.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 25.10.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V54&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V54.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.2.2021}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V56&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V56.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.7.2021}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V59&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V59.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.1.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V65&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V65.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.4.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V66&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V66.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.7.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.2.2023}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V71&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V71.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 31.7.2023}}; הסדר דחיית השירות הקבוע {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}} פקע ביום 30.6.2023.}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן א|סימן א׳: פרשנות ותחולה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26ב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ח באדר ב׳ התשע״ד (20 במרס 2014);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ישיבה“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימה שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כד|סעיף 26כד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי–אזרחי“, ”שירות אזרחי–ביטחוני“ ו”שירות אזרחי–חברתי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאים לדחיית שירות“ – התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 26כג|בסעיף 26כג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההסתגלות הראשונה“ – התקופה שמיום התחילה עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההסתגלות השנייה“ – התקופה שמיום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020) עד יום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023).

{{ח:סעיף|26ג|תחולה – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} יחולו נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} יחולו כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מי שביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיפים 26ה עד 26ח}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שביום התחילה מלאו לו 22 שנים, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ט|סעיפים 26ט}} {{ח:פנימי|סעיף 26י|ו־26י}};
{{ח:תתת|(3)}} מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יא|סעיף 26יא}};
{{ח:תתת|(4)}} מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יח|סעיף 26יח}}.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ב|סימן ב׳: תקופת ההסתגלות הראשונה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26ד|תחולה – תקופת ההסתגלות הראשונה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ב|סימן זה}} יחולו בתקופת ההסתגלות הראשונה.

{{ח:סעיף|26ה|דחיית שירות לתלמיד ישיבה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה וביום התחילה מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 22 שנים, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
{{ח:תת|(ד)}} נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 24, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יב|סעיף 26יב}} לעניין שילוב בתעסוקה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26ו|ביטול או פקיעת תוקף של צו דחיית שירות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה}} בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה}}, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} אם טרם מלאו לו 21 שנים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} – אם מלאו לו 21 שנים.

{{ח:סעיף|26ז|קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, ופקע תוקפו של הצו לאחר שמלאו לו 21 שנים, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך התקופות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והמיועד לשירות ביטחון חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי–אזרחי.
{{ח:תת|(ד)}} הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי–אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי–אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|26ח|פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ז|בסעיף 26ז}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ז|בסעיף 26ז}} וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 12|סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ב)}} הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז(ב)}}.

{{ח:סעיף|26ט|הוראות לעניין מי שמלאו לו 22 שנים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, והצו עמד בתוקפו ביום הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם|החוק האמור}} בי״ג באב התשע״ב (1 באוגוסט 2012), וביום התחילה מלאו לו 22 שנים, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו; מי שנקרא להתייצב בצו לפי סעיף קטן זה, חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בחר המיעוד לשירות ביטחון להשתלב בשירות סדיר, רשאי הפוקד או מי שהוא המסיך לכך, בצו, לקרוא לו להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו, לשם בדיקת התאמתו לשרת בשירות ביטחון, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הפוקד כי המיועד לשירות ביטחון מתאים לשרת בשירות ביטחון, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב, בתוך תקופות הקריאה להתייצבות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר, במקום ובזמן שקבע, בצו, הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו בצו כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מצא הפוקד כי מיועד לשירות ביטחון שבחר לשרת בשירות סדיר אינו מתאים לשרת בשירות ביטחון, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו של המיועד לשירות ביטחון בשירות סדיר, רשאי הוא, בצו, לקרוא לו להתייצב לשם בחינת שילובו בשירות לאומי–אזרחי.
{{ח:תת|(ה)}} בחר המיועד לשירות ביטחון להשתלב בשירות לאומי–אזרחי, יפנה אותו הפוקד לשירות לאומי–אזרחי, ושר הביטחון ידחה, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לשם ביצוע השירות הלאומי–אזרחי.
{{ח:תת|(ו)}} בחר המיועד לשירות ביטחון שלא להשתלב בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יב|סעיף 26יב}} לעניין שילוב בתעסוקה.

{{ח:סעיף|26י|פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ט|בסעיף 26ט}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי ששירת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ט|בסעיף 26ט}} וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 12|סעיף 12 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ב)}} הופסק השירות הלאומי–אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 23|סעיף 23 לחוק שירות לאומי–אזרחי}}, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז(ב)}}.

{{ח:סעיף|26יא|הוראות לעניין מי שמלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 24.
{{ח:תת|(ד)}} על מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות סדיר נדחה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 24 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה – רשאי שר הביטחון לפטור אותו בהגיעו לגיל האמור, בצו, מחובת שירות סדיר, ויחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יב|סעיף 26יב}} לעניין שילוב בתעסוקה;
{{ח:תתת|(2)}} לא מלאו לו 24 שנים עד תום תקופת ההסתגלות הראשונה – יחולו עליו, בתום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ה|סימן ה׳}}.
{{ח:תת|(ה)}} בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה או פקע תוקפו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ו|סעיף 26ו}}.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ג|סימן ג׳: שילוב בתעסוקה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26יב|שילוב בתעסוקה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קידום שילובם של בוגרי הישיבות בתעסוקה, רשאי עובד משרד הכלכלה ששר הכלכלה הסמיכו לכך לקבל מפוקד או מאדם מטעמו מידע שיש בידיו לגבי מי ששר הביטחון פטר אותו מחובת שירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 26ט|או 26ט(ו)}} (בסעיף זה – מקבל פטור); מידע כאמור יימסר למטרת פנייה של משרד הכלכלה או של מפעיל למקבל הפטור; עובד משרד הכלכלה יבקש מפוקד מידע לפי פסקה זו רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} מידע יועבר לפי הוראות סעיף קטן (א) באופן מאובטח בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הכלכלה.
{{ח:תת|(ג)}} מקבל פטור שמידע לגביו הועבר לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לדרוש שהמידע האמור יימחק ולא יישמר; דרש מקבל פטור כאמור, ימחק עובד משרד הכלכלה או המפעיל את המידע.
{{ח:תת|(ד)}} לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו לפי סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – מספר זהות, שם פרטי ושם משפחה, מען למשלוח דואר ומספר טלפון קווי ונייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – מי שמפעיל או מקיים מטעם משרד הכלכלה מרכז תעסוקה או פעילות להכוונה תעסוקתית.

{{ח:סעיף|26יג|הכשרה תעסוקתית מיועדת|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26כג|בסעיף 26כג}}, בתקופה שבה מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, יופחת מהיקף השעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26כג|בסעיף 26כג(א)(1)}}, מספר השעות שבהן הוא נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, ולכל היותר 15 שעות בשבוע; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה תעסוקתית מיועדת“ – השכלה או הכשרה שאישר שר הכלכלה, המיועדת לקידום שילובם המקצועי בתעסוקה של תלמידי ישיבה ששירותם נדחה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, לרבות פעילות הכוונה מקצועית;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת)|תקנות שירות ביטחון (אישור של הכשרה תעסוקתית מיועדת), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכלה“ – לימודי תכנית היסוד כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק חינוך ממלכתי|בחוק חינוך ממלכתי, התשי״ג–1953}}, כולה או חלקה, או השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, ובלבד שהלימודים אינם לקראת תואר מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}.

{{ח:סעיף|26יד|דיווח לכנסת – שילוב בתעסוקה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הכלכלה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על השפעות יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ג|סימן זה}} על שילוב בוגרי ישיבות בתעסוקה.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ד|סימן ד׳: יעדי גיוס|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26טו|יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בוגר מוסד חינוך חרדי“ – מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, שנתיים לפחות, במוסד חינוך שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים|בחוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס״ח–2008}}, המיועד לקבוצת האוכלוסייה המפורטת {{ח:חיצוני|חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרה ”קבוצה תרבותית ייחודית“ בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(2)}} מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים, שקבע, בצו, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר החינוך או עם שר הכלכלה, לפי העניין, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי)|צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתגייס בפועל“ – מי שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי–אזרחי, בשנת גיוס מסוימת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הצוות“ – הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26טו1|סעיף 26טו1}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תפעל, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, להגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים בפועל לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה – גיוס לשירות) מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדים.
{{ח:תת|(ג)}} לשם הגדלה הדרגתית של מספר המתגייסים, תחליט הממשלה, בין השאר, על יעדים שנתיים של גיוס לשירות, בתקופת ההסתגלות הראשונה ובתקופת ההסתגלות השנייה, ועל אופן השגתם; היעדים השנתיים יכללו –
{{ח:תתת|(1)}} יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר, שייקבע בשים לב להמלצת שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי–אזרחי, בחלוקה לשירות אזרחי–ביטחוני ושירות אזרחי–חברתי, שייקבע בשים לב להמלצת השר הממונה על חוק שירות לאומי–אזרחי ({{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – השר הממונה);
{{ח:תתת|(3)}} יעד שנתי מצטבר, הכולל את היעדים השנתיים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) (בסעיף זה – יעד שנתי כולל).
{{ח:תת|(ג1)}} בקביעת אופן השגתם של היעדים השנתיים כאמור בסעיף קטן (ג), תיתן הממשלה את דעתה לתכניות הרב־שנתיות שגיבש הצוות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו2|סעיף 26טו2}}.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת יעדי הגיוס תיתן הממשלה את דעתה גם למספר המיועדים לשירות ביטחון שניתן להם צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ(ב)}} עד הגיעם לגיל 26, ולמספר יוצאי הצבא שניתן להם פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ה|סעיף 26ה(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 26ט|או 26ט(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} יעדי הגיוס יעלו מדי שנת גיוס, ובלבד שהיעד השנתי הכולל לשנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2013, לא יפחת מ־3,300 מתגייסים לשירות.
{{ח:תת|(ו)}} עלה על 1,000, בשנת גיוס מסוימת, מספר המתגייסים לשירות סדיר עד גיל 20 כלוחמים, יראו, לעניין יעדי הגיוס, כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה, ”לוחם“ – כהגדרתו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף|26טו1|הקמת צוות בין־&lt;wbr&gt;משרדי לקידום עמידה ביעדי הגיוס|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תקים, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf|חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 21), תשע״ו–2015}} ({{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} – תיקון מס׳ 21), צוות בין־משרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון, שחבריו יהיו:
{{ח:תת|(1)}} ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2006/Pages/des430.aspx|החלטת הממשלה מספר 430 מיום י״ז באלול התשס״ו (10 בספטמבר 2006)}};
{{ח:תת|(2)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תת|(3)}} המנהל הכללי של משרד הכלכלה;
{{ח:תת|(4)}} המנהל הכללי של משרד החינוך;
{{ח:תת|(5)}} המנהל הכללי של הרשות לשירות לאומי–אזרחי;
{{ח:תת|(6)}} נציג בכיר מטעם ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תת|(7)}} נציג היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|26טו2|תפקידי הצוות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הצוות יגבש תכנית רב־שנתית לתקופת ההסתגלות הראשונה הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר ולשירות לאומי–אזרחי שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו}}; לשם כך רשאי הצוות, בין השאר, להציע תיקוני חקיקה ולהמליץ על שימוש בתכניות קיימות שהן בתחומי האחריות של משרדי הממשלה, לרבות תכניות המעוגנות בהחלטות הממשלה, בהוראות תקנות כספים ומשק (תכ״מ) של החשב הכללי במשרד האוצר ובמבחני תמיכות.
{{ח:תת|(ב)}} הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (א), לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר מתום 120 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf|תיקון מס׳ 21}}; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ־40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} שישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה, ישלים הצוות את גיבושה של תכנית רב־שנתית לתקופת ההסתגלות השנייה; על התכנית הרב־שנתית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים, והיא תגובש בהתחשב, בין השאר, במידת העמידה ביעדי הגיוס בתקופת ההסתגלות הראשונה וביעילותם של האמצעים שננקטו בהתאם לתכנית הרב־שנתית שגובשה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} הצוות יגיש את התכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לשר הביטחון ולשר הממונה, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההסתגלות הראשונה; שר הביטחון יגבש הצעת החלטה, בהסכמת השר הממונה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו כאמור ויביאה לאישור הממשלה לא יאוחר מ־40 ימים מיום שהוגשה לו התכנית; לא הגיע שר הביטחון להסכמה עם השר הממונה בעניין הצעת ההחלטה כאמור, בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו התכנית, יגיש שר הביטחון את הצעת ההחלטה לממשלה ויביא בדברי ההסבר להצעה את עמדת השר הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} הצוות יערוך מעקב מתמיד אחר יישום החלטות הממשלה שהתקבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו(ג)}} במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה ותקופת ההסתגלות השנייה.
{{ח:תת|(ו)}} הצוות ידווח לשר הביטחון ולשר הממונה, אחת לשנה, על ביצוע הוראות סעיף זה ובכלל זה על אמצעי המעקב שננקטו.

{{ח:סעיף|26טז|הודעות בדבר מספר המתגייסים לשירות סדיר והמשרתים בשירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־5 ביולי.
{{ח:תת|(ב)}} השר הממונה יודיע לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי שהחלו לשרת באותה שנת גיוס, ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־5 ביולי.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), עד 5 בינואר בכל שנה תימסר לממשלה הודעה כמפורט להלן, והממשלה תפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר מ־15 בינואר:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת שר הביטחון על מספר המתגייסים לשירות סדיר, לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס;
{{ח:תתת|(2)}} הודעת השר הממונה על מספר המשרתים בשירות לאומי–אזרחי בששת החודשים הראשונים של שנת הגיוס.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ה|סימן ה׳: תקופת ההסתגלות השנייה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26יז|תחולה – תקופת ההסתגלות השנייה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1 סימן ה|סימן זה}} יחולו בתקופת ההסתגלות השנייה.

{{ח:סעיף|26יח|דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 21.
{{ח:תת|(ד)}} מלאו למיועד לשירות ביטחון 21 שנים במהלך שנת גיוס וביקש המיועד לשירות ביטחון לדחות את התייצבותו לשירות סדיר, רשאי שר הביטחון לדחות את מועד התייצבותו של המבקש עד תום שנת הגיוס, בכפוף להוראות סעיף קטן (א); לא ביקש המיועד לשירות ביטחון דלחות את מועד התייצבותו כאמור, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}.
{{ח:תת|(ה)}} בוטל צו דחיית שירות לפי סעיף זה בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית השירות או פקע תוקפו של צו דחיית שירות לפי סעיף זה ולא ביקש מיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|26יט|תחולת סעיפים בשים לב לעמידה ביעדי גיוס|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} מיועד לשירות ביטחון ששירותו נדחה בתקופת ההסתגלות הראשונה בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26יא|סעיף 26יא}} וחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יא|סעיף קטן (ד)(2) של הסעיף האמור}}, בין שניתן לגביו צו דחיית שירות נוסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 26יח|סעיף 26יח}} ובין שלא ניתן, ומלאו לו 21 שנים, יחולו עליו בשנת הגיוס שלאחר תום תקופת הצו האחרון לדחיית שירות שניתן לפי הסעיפים האמורים, הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}};
{{ח:תת|(2)}} לא הושגו יעדי גיוס באותה שנת גיוס – יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} לעניין קריאה לשירות סדיר או הפניה לשירות לאומי–אזרחי, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כא|סעיף 26כא(ד)}} לגבי מועד הפעלת סמכויותיו של הפוקד.

{{ח:סעיף|26כ|הוראות לעניין עמידה ביעדי גיוס|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הושגו יעדי הגיוס שעליהם החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, רשאי שר הביטחון להמשיך ולדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר של מיועד לשירות ביטחון שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 26יט|בסעיף 26יט רישה}}, באותה שנת גיוס, עד הגיעו לגיל 26, אף אם לא הושגו יעדי הגיוס בשנות הגיוס שלאחר אותה שנת גיוס, והכול במהלך תקופת ההסתגלות השנייה.
{{ח:תת|(ב)}} מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה ששירותו נדחה לפי סעיף קטן (א), עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בוטל צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תתת|(2)}} פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה, ולא ביקש המיועד לשירות ביטחון להאריכו, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}.

{{ח:סעיף|26כא|הוראות לעניין אי־&lt;wbr&gt;עמידה ביעדי גיוס|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא הושג יעד גיוס שנתי שעליו החליטה הממשלה בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס שתחילתה בחודש יולי 2019, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}} מתחילת אותה שנת גיוס ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 26יט|בסעיף 26יט רישה}} באותה שנת גיוס ואילך, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26יט|סעיף 26יט(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}} ימשיכו לחול על מי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 26יט|בסעיף 26יט רישה}} בשנים שקדמו לאותה שנת גיוס וניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כ|סעיף 26כ}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל הפוקד את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} עד ליום 1 בינואר שלאחר תום שנת הגיוס שבה לא הושג יעד שנתי אלא לגבי מי שבאותה תקופה פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לו ולא ביקש להאריכו; התקופה האמורה בסעיף קטן זה לא תבוא במניין החודשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}}.

{{ח:סעיף|26כב|סמכויות שר הביטחון באין עמידה ביעדים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כא|סעיף 26כא}}, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שאינה ישיבה גבוהה ציונית, שפוקד רשאי לקרוא לו להתייצב לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, רשאי שר הביטחון לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ב)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי במהלך תקופת ההסתגלות השנייה לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (א) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 26.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יחליט על מספר המיועדים לשירות ביטחון שיינתן להם צו דחיית שירות לפי סעיף זה בכל שנת גיוס, בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו}}.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי הוראות סעיף זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל 26, רשאי שר הביטחון לפטור אותו, בצו, מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ז)}} פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה בטרם הגיע המיועד לשירות ביטחון לגיל 26, ולא הוארך, יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, ואם בוטל צו דחיית השירות בשל אי־עמידה בתנאים לדחיית שירות – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לעניין דחיית שירות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26כג|תנאים לדחיית שירות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; ואולם בתקופת ההסתגלות הראשונה, ובתקופת ההסתגלות השנייה – לגבי מי {{ח:פנימי|סעיף 26כ|שסעיף 26כ}} חל עליו, רשאי תלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים, לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, ובלבד שלא יעסוק בעיסוק כאמור בשעות הלימודים בישיבה כאמור בפסקה (1); בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, למעט הכשרה תעסוקתית מיועדת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 26יג|בסעיף 26יג}}, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).

{{ח:סעיף|26כד|רשימת הישיבות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימה תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות.
{{ח:תת|(ב)}} רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור מסוים מקרב תלמידי הישיבה שהם מיועדים לשירות ביטחון, אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}; שר הביטחון יקבע את השיעור האמור;
{{ח:תתת|(2)}} ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26כג|סעיף 26כג(א)(5)}};
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(4)}} התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יקבע בתקנות הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות ושעומדים בתנאים לדחיית שירות.

{{ח:סעיף|26כה|מניעת פגיעה במעמדה של יוצא צבא אישה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|26כו|שמירה על אורח חיים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|26כז|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}};
{{ח:תת|(2)}} תנאים מקודמים להגשת בקשות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} התנאים והכללים להכללה ברשימת הישיבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26כד|סעיף 26כד}}.

{{ח:סעיף|26כח|דיווח לכנסת – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי שנת הגיוס שחלפה, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
{{ח:תתת|(2)}} מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות סדיר שניתנו לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות;
{{ח:תתת|(3א)}} ביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26טו2|סעיף 26טו2}}, לרבות התכניות הרב־שנתיות שגיבש הצוות ואמצעי המעקב שננקטו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26טו2|אותו סעיף}}, וכן החלטות הממשלה שהתקבלו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26טו|סעיף 26טו(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} השפעת יישומן של הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}} על השירות בשירות ביטחון, לרבות בכל הנוגע למעמדן ולשילובן של נשים בשירות ביטחון; דיווח לפי פסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת;
{{ח:תתת|(5)}} מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים אחת לשנה דיון בדיווחים שהתקבלו לפי סעיף קטן (א), לשם מעקב על ביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|26כט|הוראות לעניין פקיעת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–&lt;wbr&gt;אזרחי}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} פקע תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי}} לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי#סעיף 36|סעיף 36 לחוק האמור}}, לא יהיה רשאי עוד פוקד להפנות לשירות לאומי–אזרחי מיועד לשירות ביטחון שהפוקד קרא לו להתייצב לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־4}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[19]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27א||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־4, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[21]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־3, תשס״ג־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ח|אחר=[22]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[23]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ב||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ג||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ד||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35|תחולת {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי}}|תיקון: תשמ״ט, תשס״ח־4|אחר=[27]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36|סמכות לפטור משירות ולדחות שירות|תיקון: תשס״ז־5|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים –
{{ח:תת|(1)}} לפטור יוצא־צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא־צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
{{ח:תת|(2)}} לפטור יוצא־צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
{{ח:תת|(3)}} לפי בקשת יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא־צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

{{ח:סעיף|36א|פטור משירות מחמת גיל|תיקון: תשס״ח־4, תש״ע־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

{{ח:סעיף|36א1|העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024) (להלן – תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ”ארבעים“ יבוא ”ארבעים ואחת“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”ארבעים וחמש“ יבוא ”ארבעים ושש“;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים“ יבוא ”חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים“;
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן (ד), במקום ”ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים“ יבוא ”ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים“.
{{ח:תת|(ב)}} קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}}; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}}, חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה־31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים}} לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול מיוחד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 18|בסעיף 18 לחוק שירות המילואים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול נוסף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק שירות המילואים}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
{{ח:תתת|(2)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
{{ח:תתת|(3)}} מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם – מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
{{ח:תתת|(4)}} החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, ומתוכם – מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
{{ח:תתת|(6)}} מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).

{{ח:סעיף|37|תנאים לדחיית שירות|תיקון: תשע״ד|אחר=[29]}}
{{ח:תת|(א)}} דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}} יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי־קיום התנאי.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38|ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד|אחר=[29א]}}
{{ח:תת|(א)}} נתן שר הבטחון צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
{{ח:תתת|(2)}} הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
{{ח:תתת|(3)}} הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
{{ח:תתת|(4)}} לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} מי שחל עליו צו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

{{ח:סעיף|39|פטור משירות על פי דין|תיקון: תשמ״ט|אחר=[30]}}
{{ח:תת|(א)}} אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ג)}} יוצא־צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
{{ח:תת|(ד)}} יוצא־צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40|פטור מטעמי הכרה דתית|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[30א]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
{{ח:תתת|(3)}} היא אינה נוסעת בשבת –
{{ח:תת}} תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40א||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ב||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ג||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ד||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ה||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ו||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|41|ביטול פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[32א]}}
{{ח:תת|(א)}} מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או על עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 239|סעיף 239 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}, בשל תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} – בטל מעיקרו הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הזמן שעבר מיום הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} עד למועד מסירת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}}.

{{ח:סעיף|42|עיון חוזר|אחר=[32]}}
{{ח:תת|(א)}} היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי־כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי־הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי־הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי־כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}} הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|43|יציאה לחוץ לארץ|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4, תשע״ד|אחר=[31]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון ויוצא־צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43א||תיקון: תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43ב||תיקון: תשנ״א, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44|דרישת ידיעות|אחר=[33]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, שהוא רופא מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 42|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש)|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|44א|חסיון של נתון אישי צבאי|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נתון אישי צבאי“ – הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|45|חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון|אחר=[34]}}
{{ח:תת|(א)}} שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן־משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –
{{ח:תתת|(1)}} כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}

{{ח:סעיף|46|עונשין|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשס״ח־4|אחר=[35&lt;wbr&gt;(א) ו־&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תתת|(1)}} לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
{{ח:תתת|(2)}} מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
{{ח:תתת|(4)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א}}, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|47|עבירת חוץ|אחר=[35&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.

{{ח:סעיף|48|חובת הראיה|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת – על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

{{ח:סעיף|49|תקפו של צו|אחר=[37]}}
{{ח:ת}} ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי־מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי־מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|49א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו – בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב}}, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

{{ח:סעיף|49ב|סמכויות מפקח|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”ישיבה“ – ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 26ב|או 26ב}}, בהתאמה.

{{ח:סעיף|49ג|הסמכת בודקים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א}}, שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}, רשאי בודק –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
{{ח:תת|(ג)}} בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

{{ח:סעיף|49ד|העברת מידע לבודק|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עריכת רישום נוכחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג}}, רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – חוק הגנת הפרטיות).
{{ח:תת|(ג)}} בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|49ה|חובות דיווח של ראש ישיבה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} {{ח:פנימי|סעיף 22ב|או 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}, ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

{{ח:סעיף|49ו|מסירת מידע|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}}.

{{ח:סעיף|49ז|הסתמכות על מידע ממשרד החינוך|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|49ח|דיווח לכנסת – {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}

{{ח:סעיף|50|פוקדים|אחר=[39]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|51|ועדות רפואיות|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|52|סמכויות עזר|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 28|סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1969}}, יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ג)}}, לועדת ערר שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ד)}} ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

{{ח:סעיף|53|ועדות מייעצות|אחר=[42]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

{{ח:סעיף|54|אצילת סמכויות|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות להתקין תקנות;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות למנות פוקדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות לתת צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י״פ תשנ״ד, 3804; תשנ״ה, 266; תשנ״ו, 3, 4626; תשנ״ח, 3858; תשנ״ט, 1194, 3907; תש״ס, 1768; תשס״א, 3315).}}

{{ח:סעיף|55|דין צווים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[44]}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(2), (3) או (4)}} והוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
{{ח:תת|(ד)}} צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה – בזמן המסירה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר – את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית – בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות – בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
{{ח:תתת|(5)}} אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
{{ח:תת|(ז)}} צו אישי (בסעיף קטן זה – לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

{{ח:סעיף|56|הגשת בקשות|אחר=[45א]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

{{ח:סעיף|57|ביצוע ותקנות|אחר=[38, 45]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא־צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון|תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|אחר=[1]|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה אישית“ – תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הציבור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף*|2|צו למסור ראיות בדבר גיל|אחר=[2]|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

{{ח:סעיף*|3|סמכויות הפוקד לקביעת גיל|אחר=[3]|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בסעיף 2(ב)}}; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|לחוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע לאדם מתח גילים לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
{{ח:תת|(ה)}} רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
{{ח:תת|(ו)}} ”שנה“ ו”חודש“, לענין סעיף זה – השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

{{ח:סעיף*|4|שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד|אחר=[4]|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל#סעיף 7|בסעיף 7 לאותו חוק}}, לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

{{ח:סעיף*|5|סתירה בין תעודות אישיות להודעות|אחר=[5]|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

{{ח:סעיף*|6|שמירת סמכויות בית המשפט|אחר=[10]|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף*|7|מסירת הודעות|אחר=[11]|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} הפוקד יביא כל הוראה לפי {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(ה) לחוק זה}}.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י׳ בשבט התשמ״ו (20 בינואר 1986).}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(א)–(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>2nso577ou71u4kyzh15d77jjbwunmoe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024747</id>
      <parentid>3024737</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3024742] תיקון מס' 28 - הוראת שעה</comment>
      <origin>3024747</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170880" sha1="9ytkvos9ooisg1xjvcjxmmkh8umzfmj" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001386}} '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 271|חוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211756.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 13|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_ec_317740.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209561.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 243|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209560.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209559.pdf}}, {{ח:תיבה|138|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209558.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209557.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517954.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 157|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 216|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209555.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 6|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209554.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209553.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 169|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209551.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 46|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209550.pdf}}. '''נוסח משולב קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311004.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517973.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209549.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 128|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 7|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209547.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 113|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209545.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 150|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209544.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 444|תקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2480.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 13|הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209860.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 201|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209542.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 70|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209541.pdf}}, {{ח:תיבה|129|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 78|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209539.pdf}}, {{ח:תיבה|124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 270|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209538.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 176|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209537.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 26|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209536.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 152|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 84|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210162.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 12|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210244.pdf}}.

'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_311023.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317483.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317484.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 84|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|137|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 24|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210728.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 212|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 266|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 332|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203775.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211222.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211223.pdf}}, {{ח:תיבה|498|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211397.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317862.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 36|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211458.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 22|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211577.pdf}}, {{ח:תיבה|260|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300165.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300174.pdf}}, {{ח:תיבה|210|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300219.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300250.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 80|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300295.pdf}}, {{ח:תיבה|452|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300395.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300423.pdf}}, {{ח:תיבה|40|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300435.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300440.pdf}}, {{ח:תיבה|475|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300515.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300575.pdf}}, {{ח:תיבה|377|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299735.pdf}}, {{ח:תיבה|377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299736.pdf}}, {{ח:תיבה|378|הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299617.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299739.pdf}}, {{ח:תיבה|336|הוראת שעה (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300993.pdf}}, {{ח:תיבה|522|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299700.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299917.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הוראת שעה (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299887.pdf}}, {{ח:תיבה|138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299940.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300012.pdf}}, {{ח:תיבה|8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300017.pdf}}, {{ח:תיבה|153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}, {{ח:תיבה|371|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300025.pdf}}, {{ח:תיבה|372|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300630.pdf}}, {{ח:תיבה|10|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2069.pdf}}, {{ח:תיבה|30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300668.pdf}}, {{ח:תיבה|464|הוראת שעה (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300774.pdf}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299918.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300862.pdf}}, {{ח:תיבה|157|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300863.pdf}}, {{ח:תיבה|496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300890.pdf}}, {{ח:תיבה|511|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|734|הוראת שעה (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300914.pdf}}, {{ח:תיבה|814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300917.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300915.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 289|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301038.pdf}}, {{ח:תיבה|304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301039.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301114.pdf}}, {{ח:תיבה|420|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301144.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301195.pdf}}, {{ח:תיבה|602|הוראת שעה (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301245.pdf}}, {{ח:תיבה|653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301302.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301301.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301381.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301426.pdf}}, {{ח:תיבה|167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301427.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301414.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 18 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 350|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 18|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306574.pdf}}, {{ח:תיבה|192|תיקון מס׳ 19 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_311224.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 262|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321787.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321789.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 1877/14|ביטול פרק ג׳1 לחוק|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 106|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 16)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528215.pdf}}, {{ח:תיבה|107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528216.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615256.pdf}}, {{ח:תיבה|762|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622711.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 52|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 18)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1811073.pdf}}, {{ח:תיבה|58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1854246.pdf}}, {{ח:תיבה|630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020387.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 418|תיקון מס׳ 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3841703.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 26 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4178301.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 60|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 19)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10407174.pdf}}, {{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14112750.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 41953-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;amp;fileName{{=}}4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;amp;type{{=}}4}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו־50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה – הוראת שעה&lt;/s&gt;}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4, תש״ע־2|אחר=[1]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ ו”ועדה רפואית עליונה“ – ועדה כאמור שהורכבה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן“, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה – לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבטחון הכריז על {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965}} כעל חוק שיקום (י״פ תשכ״ז, 1044).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המילואים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוצא־צבא“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיועד לשירות בטחון“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פוקד“ – מי שמונה לפוקד לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא שיניים“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בטחון“ – שירות סדיר או שירות מילואים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – שירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים“ – שירות בכוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב קבוע“ – אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}.

{{ח:סעיף|2|חישוב גילים|תיקון: תשס״ד־2, תש״ע־2|אחר=[2]}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}

{{ח:סעיף|3|התייצבות לרישום|אחר=[3]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[3א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5|התייצבות לבדיקת כושר|תיקון: תשנ״ה־3, תש״ס־3|אחר=[4]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן – כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות).
{{ח:תתת|(2)}} מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן – כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
{{ח:תתת|(3)}} מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
{{ח:תתת|(4)}} לענין חוק זה, ”תנאי שירות מיוחדים“ – תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

{{ח:סעיף|5א|ערר על החלטת ועדה רפואית|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|5ב|ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל־אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|6|בדיקה חוזרת|אחר=[5]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן – בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא־צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו –
{{ח:תתת|(1)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר – אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תת}} ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

{{ח:סעיף|7|בדיקה נוספת|אחר=[6]}}
{{ח:ת}} מצאה ועדה רפואית כי יוצא־צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא־הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא־הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[7]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9|פעולות חיסון|אחר=[7א]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

{{ח:סעיף|10|תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון|אחר=[7ב ו־7ג]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, ”פגיעה“ – מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
{{ח:תת|(ב)}} כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:סעיף|11|צו בדבר מתן אמצעי זיהוי|תיקון: תשמ״ט|אחר=[7ד]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי)|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ״ט–1989}}, לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.}}

{{ח:סעיף|12|אי־&lt;wbr&gt;התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון|תיקון: תש״ס־3, תשע״ה|אחר=[8]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}} ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא־צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5 עד 8}} יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(א1)}} במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון –
{{ח:תתת|(1)}} תקופות שעל פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) ו־(ב)}} אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
{{ח:תתת|(4)}} תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}

{{ח:סעיף|13|התייצבות לשירות סדיר|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא –
{{ח:תת|(1)}} ליוצא־צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
{{ח:תת|(2)}} ליוצא־צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא־צבא חייב להתייצב כאמור.

{{ח:סעיף|14|התייצבות לשירות לפי בקשה|תיקון: תשמ״ט, תש״ע־2|אחר=[10]}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא־צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|זמן השירות לגבר|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ט־2, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־3, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־4, תשס״ח־5, תש״ע־4, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב־3|אחר=[11]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייב בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של שלושים ושניים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
{{ח:תת|(2)}} של עשרים ושישה חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים)}} בלבד;
{{ח:תת|(3)}} של ארבעה עשר חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16|זמן השירות לאשה|תיקון: תשע״ד|אחר=[12]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייבת בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של עשרים וארבעה חדשים {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}}: עשרים ושמונה חודשים)}} – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
{{ח:תת|(2)}} של שנים עשר חדשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16א|שוויון בשירות|תיקון: תש״ס, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
{{ח:תת|(ג)}} דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות)|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

{{ח:סעיף|17|התנדבות לשירות בטחון|תיקון: תשס״ח־4|אחר=[13]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
{{ח:תת|(ג)}} התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
{{ח:תת|(ד)}} המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון)|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
{{ח:תת|(ח)}} סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

{{ח:סעיף|17א|התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי|תיקון: תשנ״ט, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בלתי כשר לשירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} יום הפציעה;
{{ח:תתתת|(2)}} היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הטיפול“ – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת טיפול שניה“ – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי״ט–1959}}, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(2)}} זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תתת|(3)}} סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יום האבחון“;
{{ח:תתת|(2)}} הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי)|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|17ב|דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אי־כשרות ארעית“ – תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ב)}} חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי־הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}.
{{ח:תת|(ג)}} נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
{{ח:תת|(ד)}} נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} ותקופת הטיפול כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף האמור}} תימנה מתחילת תקופת אי־הכשרות הארעית.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א(ב)(1) ו־(3)}} יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|18|זמן השירות לנעדר מן השירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״ח־4, תשע״ה|אחר=[14]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –
{{ח:תתת|(1)}} ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בעבודה צבאית לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} הוחזק במוסד סגור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ז|סימן ז׳ לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

{{ח:סעיף|19|דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות|אחר=[14א]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

{{ח:סעיף|20|תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר|תיקון: תש״ס־3, תשס״ד־2, תש״ע־2, תשע״ד|אחר=[15]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 36|לסעיף 36}} או בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ב|לסעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|לפרק ג׳1}}, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יבואו התקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
{{ח:תתת|(3)}} תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} ובין שלא בהיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
{{ח:תת|(ג2)}} חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, ”התקופה לקריאה לשירות“ – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
{{ח:תת|(ד)}} סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג) או (ד)}} או {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|21|חובת הכשרה חקלאית|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[16]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|22|שמירה על גרעינים התיישבותיים|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[17]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על־פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|22א|ישיבות הסדר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישיבת הסדר“ – ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות משולב“ – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
{{ח:תת|(ה)}} רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ו)}} שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ־17 חודשים.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|22ב|דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 22ג|ובסעיפים 22ג עד 22ה}}, ”ישיבה גבוהה ציונית“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ג)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
{{ח:תתת|(2)}} מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני.
{{ח:תתת|(3)}} עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
{{ח:תת|(ו)}} בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|22ג|תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (בחוק זה – פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}}, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).

{{ח:סעיף|22ד|רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על־יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(5)}};
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

{{ח:סעיף|22ה|דיווח לכנסת – ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}};
{{ח:תת|(2)}} מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
{{ח:תת|(3)}} נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות.

{{ח:סעיף|23|הבטחת השכלה יסודית|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|24|שירות במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[18א ו־18ב]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן – משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו – בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו – ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
{{ח:תת|(ב)}} שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|24א|שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ז־3, תשנ״ח־2, תש״ס־4, תשס״א־2, תשס״ב־5, תשס״ד־4, תשס״ו־4, תשס״ח־2, תשס״ח־6, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־2, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} יוצא־צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} דינו של יוצא־צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא־צבא המשרת במשמר הגבול והוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

{{ח:סעיף|24ב||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|24ג||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25|סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ו|אחר=[18ג]}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד יוצא־צבא משרת בהתאם לצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, לא יראוהו לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לאותו חוק}}; ואולם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ב|סעיפים 250ב}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ג|ו־250ג לאותו חוק}} יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} דינו של יוצא־צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 10|סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 18|ו־18 עד 20}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} שכרו יהיה כשכרו של יוצא־צבא המשרת שירות סדיר.

{{ח:סעיף|26|המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול|אחר=[18ד]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|26א|שירות מוכר|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירות מוכר“ – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה״ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא־צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא־צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא־הצבא את הסכמתו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא־צבא.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ״ה–2024}}, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה – במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26א|בסעיף 26א(א)(1) לחוק}}: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים־לאומיים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26א|סעיף 26א(א)(2) לחוק}}: {{ש}} (1) בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם – לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר ”נתיב“ ובפיקוח משרד ראש הממשלה.}}

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ד, בג״ץ 1877/14}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} בוטל בפס״ד {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4|בג״ץ 1877/14}}; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 2.12.2018}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V43&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V43.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.1.2019}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V44&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V44.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 28.7.2019}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020 {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V48&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V48.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.6.2020}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V49&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V49.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.9.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V52&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V52.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 25.10.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V54&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V54.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.2.2021}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V56&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V56.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.7.2021}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V59&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V59.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.1.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V65&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V65.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.4.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V66&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V66.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.7.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.2.2023}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V71&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V71.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 31.7.2023}}; הסדר דחיית השירות הקבוע {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}} פקע ביום 30.6.2023.}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן א|סימן א׳: פרשנות ותחולה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26ב||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ג||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ב|סימן ב׳: תקופת ההסתגלות הראשונה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26ד||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ה||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ו||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ז||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ח||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ט||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26י||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יא||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ג|סימן ג׳: שילוב בתעסוקה|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26יב||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יג||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יד||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ד|סימן ד׳: יעדי גיוס|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26טו||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26טו1||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26טו2||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26טז||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ה|סימן ה׳: תקופת ההסתגלות השנייה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26יז||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יח||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יט||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כ||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כא||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כב||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לעניין דחיית שירות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26כג||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כד||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כה||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כו|תיקון: תשע״ד)}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כז||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כח||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כט||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה – הוראת שעה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2, בג״ץ 41953-07-26}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|בבג״ץ 41953-07-26 ניתן {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;amp;fileName{{=}}4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;amp;type{{=}}4|צו ארעי}} המשהה את כניסתו לתוקף של חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה), התשפ״ו–2026, עד למתן החלטה אחרת.}}

{{ח:קטע3|פרק א|&lt;s&gt;סימן א׳: מטרה והגדרות&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}

{{ח:סעיף|26ב|&lt;s&gt;מטרה – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, נקבע בזה הסדר מיוחד, בהוראת שעה, להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ג|&lt;s&gt;הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;{{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}}&lt;/s&gt; –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;s&gt;”ישיבה“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות;&lt;/s&gt;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;s&gt;”הוראת השעה“ – חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה), התשפ״ו–2026;&lt;/s&gt;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;s&gt;”רשימת הישיבות“ – הרשימה שגיבש שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ו|סעיף 26ו}}.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע3|פרק ב|&lt;s&gt;סימן ב׳: הגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}

{{ח:סעיף|26ד|&lt;s&gt;תנאים להגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;תלמיד ישיבה הוא מי שמתקיימים בו כל אלה:&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – שלא יפחת מ־40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות שקבע שר הביטחון;&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה;&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) ו־(2);&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(4)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד, הצהיר בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – תצהיר ראש הישיבה);&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(5)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד התחייב להודיע לפוקד עד 14 בכל חודש אם חדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון, בחודש הקלנדרי הקודם, התנאי שבפסקה (1);&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(6)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;תנאים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ה|&lt;s&gt;הוראות לעניין תצהיר בעל תפקיד בישיבה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;ראש הישיבה רשאי להסמיך רב אחד מצוות רבני הישיבה להצהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ד|בסעיף 26ד(4)}}, כל עוד אותו רב ממלא תפקיד בישיבה.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ו|&lt;s&gt;רשימת הישיבות&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, בהתאם לאמות המידה שהיו בתוקף ביום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023), ערב פקיעתו; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימה.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} ישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך הצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – שלא יפחת מ־40 שעות בשבוע.~~
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותוצג לעיון הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע את אמות המידה לתנאים להסרת ישיבה מרשימת הישיבות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע3|פרק ג|&lt;s&gt;סימן ג׳: הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}

{{ח:סעיף|26ז|&lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 92|סעיפים 92}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 94|או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, כלפי כל אלה:&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל בתקופה שבין י״ב בתמוז התשפ״ג (1 ביולי 2023) לבין היום שקדם ליום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מתקיים בו התנאי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|שבסעיף 26ד(1)}};&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל מיום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מאותו מועד מתקיימים בו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 26ד|שבסעיף 26ד(1) ו־(2)}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ח|&lt;s&gt;הקמת ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;ראש המטה הכללי יקים ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – הוועדה), ורשאי הוא להקים יותר מוועדה אחת.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוועדה תהיה בת שלושה חברים וזה הרכבה:&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;קצין בדרגת אלוף משנה לפחות שימנה הפרקליט הצבאי הראשי והוא יהיה היושב ראש;&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שני קצינים בדרגת סגן אלוף לפחות, שימנה ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;לשם מילוי תפקידיה הוועדה רשאית לדרוש מכל גורם ממשלתי הנוגע לבחינת הבקשות מידע, לפי כל דין.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הפרקליט הצבאי הראשי יקבע את סדרי עבודת הוועדה, לרבות אופן בדיקת הפניות שיוגשו לוועדה ודרכי הפנייה לוועדה.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ט|&lt;s&gt;הגשת תצהירים ובקשות להקפאת הליכים&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה רשאי להגיש לפוקד תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} ובקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה – בקשה), באופן מקוון, בתוך 30 ימים מיום תחילתה של הוראת השעה.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון יצרף לבקשה את תצהיר ראש הישיבה שבה הוא לומד.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הפוקד יעביר לוועדה בקשה שהוגשה לו, לשם בחינה של התקיימות התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|סעיף 26ד}} במיועד לשירות ביטחון.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|סעיף 26ד}}, לפי העניין, תודיע על כך לפוקד והמיועד לשירות ביטחון לא ייעצר בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 92|סעיפים 92}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 94|או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ואם הועמד לדין – ייפסקו ההליכים נגדו.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הגיש מיועד לשירות ביטחון בקשה ותצהיר לפוקד לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, כל עוד מתבררת בקשתו לפני הוועדה ועד להחלטה סופית בה.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ו)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי לא התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|סעיף 26ד}}, לפי העניין, לא יחולו עליו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות לטעון את טענותיו, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26י|&lt;s&gt;הוראות בעניין הסדרת מעמד&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;לא יראו בקשה כבקשה למתן פטור משירות או לדחיית שירות לפי כל דין ולא יראו בקביעת הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ט|סעיף 26ט(ד)}} כטעמים למתן פטור משירות לדחיית שירות לפי כל דין או כהסדרת מעמד.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26יא|&lt;s&gt;פיקוח וביקורת&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;לשם פיקוח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, ייתן שר הביטחון הנחיות בנושא ויסמיך בודקים, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג}}, ורשאי הוא להסמיך גם בודקים של משרד החינוך בעלי ניסיון בביקורות רישום נוכחות בישיבות כבודקים לפי חוק זה ולהסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;בודק שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג}}, מוסמך להפעיל את סמכויותיו בכל אחת מהישיבות המנויות ברשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26יב|&lt;s&gt;הסרת ישיבה מרשימת הישיבות בשל אי־&lt;wbr&gt;מילוי חובת נוכחות&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;ראה בודק כי יש בישיבה מסוימת אי־נוכחות חוזרת של 20% או יותר מתלמידיה, ייתן לראש הישיבה התראה; ראה בודק כי באותה ישיבה נמשכת אי־נוכחות כאמור, תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת; שר הביטחון רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־4}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[19]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27א||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־4, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[21]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־3, תשס״ג־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ח|אחר=[22]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[23]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ב||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ג||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ד||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35|תחולת {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי}}|תיקון: תשמ״ט, תשס״ח־4|אחר=[27]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36|סמכות לפטור משירות ולדחות שירות|תיקון: תשס״ז־5|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים –
{{ח:תת|(1)}} לפטור יוצא־צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא־צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
{{ח:תת|(2)}} לפטור יוצא־צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
{{ח:תת|(3)}} לפי בקשת יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא־צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

{{ח:סעיף|36א|פטור משירות מחמת גיל|תיקון: תשס״ח־4, תש״ע־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

{{ח:סעיף|36א1|העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024) (להלן – תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ”ארבעים“ יבוא ”ארבעים ואחת“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”ארבעים וחמש“ יבוא ”ארבעים ושש“;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים“ יבוא ”חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים“;
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן (ד), במקום ”ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים“ יבוא ”ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים“.
{{ח:תת|(ב)}} קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}}; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}}, חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה־31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים}} לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול מיוחד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 18|בסעיף 18 לחוק שירות המילואים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול נוסף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק שירות המילואים}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
{{ח:תתת|(2)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
{{ח:תתת|(3)}} מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם – מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
{{ח:תתת|(4)}} החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, ומתוכם – מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
{{ח:תתת|(6)}} מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).

{{ח:סעיף|37|תנאים לדחיית שירות|תיקון: תשע״ד|אחר=[29]}}
{{ח:תת|(א)}} דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}} יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי־קיום התנאי.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38|ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד|אחר=[29א]}}
{{ח:תת|(א)}} נתן שר הבטחון צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
{{ח:תתת|(2)}} הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
{{ח:תתת|(3)}} הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
{{ח:תתת|(4)}} לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} מי שחל עליו צו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

{{ח:סעיף|39|פטור משירות על פי דין|תיקון: תשמ״ט|אחר=[30]}}
{{ח:תת|(א)}} אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ג)}} יוצא־צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
{{ח:תת|(ד)}} יוצא־צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40|פטור מטעמי הכרה דתית|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[30א]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
{{ח:תתת|(3)}} היא אינה נוסעת בשבת –
{{ח:תת}} תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40א||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ב||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ג||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ד||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ה||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ו||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|41|ביטול פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[32א]}}
{{ח:תת|(א)}} מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או על עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 239|סעיף 239 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}, בשל תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} – בטל מעיקרו הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הזמן שעבר מיום הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} עד למועד מסירת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}}.

{{ח:סעיף|42|עיון חוזר|אחר=[32]}}
{{ח:תת|(א)}} היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי־כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי־הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי־הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי־כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}} הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|43|יציאה לחוץ לארץ|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4, תשע״ד|אחר=[31]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון ויוצא־צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43א||תיקון: תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43ב||תיקון: תשנ״א, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44|דרישת ידיעות|אחר=[33]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, שהוא רופא מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 42|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש)|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|44א|חסיון של נתון אישי צבאי|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נתון אישי צבאי“ – הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|45|חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון|אחר=[34]}}
{{ח:תת|(א)}} שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן־משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –
{{ח:תתת|(1)}} כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}

{{ח:סעיף|46|עונשין|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשס״ח־4|אחר=[35&lt;wbr&gt;(א) ו־&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תתת|(1)}} לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
{{ח:תתת|(2)}} מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
{{ח:תתת|(4)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א}}, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|47|עבירת חוץ|אחר=[35&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.

{{ח:סעיף|48|חובת הראיה|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת – על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

{{ח:סעיף|49|תקפו של צו|אחר=[37]}}
{{ח:ת}} ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי־מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי־מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|49א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו – בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב}}, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

{{ח:סעיף|49ב|סמכויות מפקח|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”ישיבה“ – ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 26ב|או 26ב}}, בהתאמה;
{{ח:תת}} &lt;s&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”ישיבה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|49ג|הסמכת בודקים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א}}, שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}, רשאי בודק –
{{ח:תת}} &lt;s&gt;לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה רשאי בודק -&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
{{ח:תת|(ג)}} בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

{{ח:סעיף|49ד|העברת מידע לבודק|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עריכת רישום נוכחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג}}, רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – חוק הגנת הפרטיות).
{{ח:תת|(ג)}} בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|49ה|חובות דיווח של ראש ישיבה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} {{ח:פנימי|סעיף 22ב|או 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}};
{{ח:תתת}} &lt;s&gt;הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}, ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

{{ח:סעיף|49ו|מסירת מידע|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
{{ח:תת}} &lt;s&gt;משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|(ב)}} משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}}.

{{ח:סעיף|49ז|הסתמכות על מידע ממשרד החינוך|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|49ח|דיווח לכנסת – {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|49ח|&lt;s&gt;דיווח לכנסת&lt;/s&gt;|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לחודשיים, על כל אלה:&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מספר הבודקים שהוסמכו לעניין {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}};&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן;&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מספר ההתראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26יב|בסעיף 26יב}} שניתנו למנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך בשל היעדרות, ותוצאותיהן.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}

{{ח:סעיף|50|פוקדים|אחר=[39]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|51|ועדות רפואיות|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|52|סמכויות עזר|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 28|סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1969}}, יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ג)}}, לועדת ערר שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ד)}} ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

{{ח:סעיף|53|ועדות מייעצות|אחר=[42]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

{{ח:סעיף|54|אצילת סמכויות|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות להתקין תקנות;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות למנות פוקדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות לתת צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י״פ תשנ״ד, 3804; תשנ״ה, 266; תשנ״ו, 3, 4626; תשנ״ח, 3858; תשנ״ט, 1194, 3907; תש״ס, 1768; תשס״א, 3315).}}

{{ח:סעיף|55|דין צווים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[44]}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(2), (3) או (4)}} והוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
{{ח:תת|(ד)}} צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה – בזמן המסירה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר – את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית – בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות – בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
{{ח:תתת|(5)}} אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
{{ח:תת|(ז)}} צו אישי (בסעיף קטן זה – לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

{{ח:סעיף|56|הגשת בקשות|אחר=[45א]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

{{ח:סעיף|57|ביצוע ותקנות|אחר=[38, 45]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא־צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון|תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|אחר=[1]|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה אישית“ – תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הציבור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף*|2|צו למסור ראיות בדבר גיל|אחר=[2]|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

{{ח:סעיף*|3|סמכויות הפוקד לקביעת גיל|אחר=[3]|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בסעיף 2(ב)}}; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|לחוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע לאדם מתח גילים לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
{{ח:תת|(ה)}} רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
{{ח:תת|(ו)}} ”שנה“ ו”חודש“, לענין סעיף זה – השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

{{ח:סעיף*|4|שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד|אחר=[4]|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל#סעיף 7|בסעיף 7 לאותו חוק}}, לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

{{ח:סעיף*|5|סתירה בין תעודות אישיות להודעות|אחר=[5]|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

{{ח:סעיף*|6|שמירת סמכויות בית המשפט|אחר=[10]|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף*|7|מסירת הודעות|אחר=[11]|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} הפוקד יביא כל הוראה לפי {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(ה) לחוק זה}}.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י׳ בשבט התשמ״ו (20 בינואר 1986).}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(א)–(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>9ytkvos9ooisg1xjvcjxmmkh8umzfmj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024753</id>
      <parentid>3024747</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T11:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3024751]</comment>
      <origin>3024753</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="171096" sha1="3pymo3vtwqxp3gexmovv38nfs4vt6g1" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001386}} '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ט, 271|חוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211756.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 13|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_ec_317740.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209561.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״א, 243|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209560.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209559.pdf}}, {{ח:תיבה|138|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209558.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209557.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517954.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 157|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 216|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209555.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 6|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209554.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209553.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 169|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209551.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 46|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209550.pdf}}. '''נוסח משולב קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 286|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311004.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517973.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 140|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209549.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 128|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 7|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209547.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 113|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209545.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 150|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209544.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ל, 444|תקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2480.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ל, 14|[תיקון ו]הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 13|הארכת תוקף לתקנות־שעת־חירום (הארכת גיל שירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209860.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 201|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209542.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 70|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209541.pdf}}, {{ח:תיבה|129|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 78|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209539.pdf}}, {{ח:תיבה|124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 270|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209538.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 176|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209537.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 26|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209536.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 152|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 84|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210162.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 12|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210244.pdf}}.

'''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ו, 107|חוק שירות בטחון [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_311023.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317483.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317484.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 84|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|137|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 24|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210728.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 212|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 266|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 332|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203775.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211222.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211223.pdf}}, {{ח:תיבה|498|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 149|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 100|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211397.pdf}}, {{ח:תיבה|168|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317862.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 36|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211458.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 22|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211577.pdf}}, {{ח:תיבה|260|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300165.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300174.pdf}}, {{ח:תיבה|210|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300219.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300250.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 80|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300295.pdf}}, {{ח:תיבה|452|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300395.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 14|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300423.pdf}}, {{ח:תיבה|40|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300435.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300440.pdf}}, {{ח:תיבה|475|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300515.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300546.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 50|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300575.pdf}}, {{ח:תיבה|377|שירות מילואים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299735.pdf}}, {{ח:תיבה|377|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299736.pdf}}, {{ח:תיבה|378|הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 40|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299617.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299739.pdf}}, {{ח:תיבה|336|הוראת שעה (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300993.pdf}}, {{ח:תיבה|522|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299700.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 50|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299917.pdf}}, {{ח:תיבה|50|הוראת שעה (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299887.pdf}}, {{ח:תיבה|138|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299940.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 2|הוראת שעה (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300012.pdf}}, {{ח:תיבה|8|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300017.pdf}}, {{ח:תיבה|153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}, {{ח:תיבה|371|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300025.pdf}}, {{ח:תיבה|372|שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 8|הוראת שעה (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300630.pdf}}, {{ח:תיבה|10|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2069.pdf}}, {{ח:תיבה|30|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300668.pdf}}, {{ח:תיבה|464|הוראת שעה (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300774.pdf}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299918.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 157|הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300862.pdf}}, {{ח:תיבה|157|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300863.pdf}}, {{ח:תיבה|496|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300890.pdf}}, {{ח:תיבה|511|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|734|הוראת שעה (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300914.pdf}}, {{ח:תיבה|814|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300917.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 9)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300915.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 289|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301038.pdf}}, {{ח:תיבה|304|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301039.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 383|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301114.pdf}}, {{ח:תיבה|420|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301144.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301195.pdf}}, {{ח:תיבה|602|הוראת שעה (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301245.pdf}}, {{ח:תיבה|653|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 204|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301302.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 12)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301301.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 13)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301381.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 143|הוראת שעה (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301426.pdf}}, {{ח:תיבה|167|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 6)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301427.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 14)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301414.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 18 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 58|הוראת שעה (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 350|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301592.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 18|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306574.pdf}}, {{ח:תיבה|192|תיקון מס׳ 19 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_311224.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 262|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|576|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 7)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321787.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 15)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321789.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 232|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 1877/14|ביטול פרק ג׳1 לחוק|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 106|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 16)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528215.pdf}}, {{ח:תיבה|107|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 8)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528216.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 666, 666|חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615256.pdf}}, {{ח:תיבה|762|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622711.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 52|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 18)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1811073.pdf}}, {{ח:תיבה|58|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 10)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1854246.pdf}}, {{ח:תיבה|630|הוראת שעה (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס׳ 11)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020387.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 418|תיקון מס׳ 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל (העלאת גיל הפטור משירות מילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3841703.pdf}}, {{ח:תיבה|568|תיקון מס׳ 26 – הוראת שעה – חרבות ברזל|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4178301.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 60|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס׳ 19)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10407174.pdf}}, {{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14112750.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 41953-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;amp;fileName{{=}}4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;amp;type{{=}}4}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 בא במקום חוק שירות בטחון, התשי״ט–1959 [נוסח משולב], למעט סעיפים 46 ו־50 שבו. המספרים שבסוגריים ליד כותרת השוליים מצינים את מספר סעיף החוק שהיה בתוקף לפני פרסום הנוסח המשולב.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה – הוראת שעה&lt;/s&gt; {{ח:הערה|(לא תקף)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4, תש״ע־2|אחר=[1]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ ו”ועדה רפואית עליונה“ – ועדה כאמור שהורכבה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן“, לענין חובת התייצבות לפי חוק זה – לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר הבטחון הכריז על {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ״ה–1965}} כעל חוק שיקום (י״פ תשכ״ז, 1044).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המילואים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוצא־צבא“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיועד לשירות בטחון“ – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}}, ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פוקד“ – מי שמונה לפוקד לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא שיניים“ – מי שהוא מורשה או זכאי להיות מורשה לעסוק ברפואת שיניים לפי {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בטחון“ – שירות סדיר או שירות מילואים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – שירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים“ – שירות בכוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב קבוע“ – אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}.

{{ח:סעיף|2|חישוב גילים|תיקון: תשס״ד־2, תש״ע־2|אחר=[2]}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: התייצבות לרישום ולבדיקה}}

{{ח:סעיף|3|התייצבות לרישום|אחר=[3]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא להתייצב לרישום במקום ובזמן שהפוקד או מי שהוא הסמיך לכך קבע בצו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנקרא להתייצב כאמור חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור ולמסור לפוקד או לאדם שמינה הפוקד לכך את הפרטים הנוגעים אליו שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנקרא להתייצב כאמור ומילא את המוטל עליו לפי סעיף קטן (ב), וחל שינוי בפרט מן הפרטים הנזכרים בו שנקבע בתקנות כפרט יסודי, חייב להודיע לפוקד על השינוי תוך ארבעה עשר ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[3א]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5|התייצבות לבדיקת כושר|תיקון: תשנ״ה־3, תש״ס־3|אחר=[4]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון להתייצב לבדיקה במקום ובזמן שנקבעו בצו, לשם קביעת כשרו לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב כאמור, חייב להתייצב, במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך ולהיבדק כל בדיקה שתידרש לדעת ועדה רפואית, לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון, וכן להיבדק, לפי הוראות הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך כל בדיקה אחרת לשם קביעת כשרו הכללי בשירות בטחון, לרבות בדיקה לשם קביעת מידת התאמתו למילוי תפקיד פלוני בשירות בטחון; המבחנים לכושר רפואי לדרגותיו ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סיימה ועדה רפואית את בדיקתו של יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון תקבע הועדה, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), אם היא מוצאת אותו כשר לשירות ביטחון (להלן – כשר לשירות), בלתי כשר לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר לשירות) או בלתי כשר ארעית לשירות ביטחון (להלן – בלתי כשר ארעית לשירות).
{{ח:תתת|(2)}} מצא פוקד כי יוצא צבא או מיועד לשירות ביטחון, שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, מתאים לשרת בתפקיד צבאי בתנאי שירות מיוחדים, רשאית הועדה הרפואית, בהתאם למבחנים לכושר שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), למצוא את יוצא הצבא או את המיועד לשירות ביטחון כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים (להלן – כשר לשירות ביטחון בתנאים מיוחדים).
{{ח:תתת|(3)}} מי שנמצא כשר לשירות בתנאים מיוחדים, דינו לענין חוק זה כדין מי שנמצא כשר לשירות.
{{ח:תתת|(4)}} לענין חוק זה, ”תנאי שירות מיוחדים“ – תנאי שירות הקבועים בפקודות הצבא, המתאימים לכושרו הרפואי של המיועד לשירות ביטחון או של יוצא הצבא, בתפקידים ובמקצועות הנדרשים על פי צורכי הצבא.

{{ח:סעיף|5א|ערר על החלטת ועדה רפואית|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|5ב|ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל־אביב–יפו, בשאלה משפטית בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|6|בדיקה חוזרת|אחר=[5]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי פוקד לקראו בצו להתייצבות לבדיקה חוזרת לשם קביעת כשרו לשירות (להלן – בדיקה חוזרת), והוא חייב להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות הנתונה לפוקד לפי סעיף קטן (א) נתונה לו גם לגבי יוצא־צבא ששירת שירות סדיר, או היה נמנה עם כוחות המילואים, וניתן לו פטור משירות סדיר או משירות מילואים מחמת שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו –
{{ח:תתת|(1)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים או על תקופה שיש בה כדי להשלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, לפי התקופה הקצרה יותר – אם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;
{{ח:תת}} ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בכל בדיקה חוזרת תשתמש הועדה הרפואית במבחנים שהם בתוקף בשעת ביצוע הבדיקה החוזרת.

{{ח:סעיף|7|בדיקה נוספת|אחר=[6]}}
{{ח:ת}} מצאה ועדה רפואית כי יוצא־צבא הוא כשר לשירות, או בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, תמסור הועדה הודעה בכתב על החלטתה ליוצא־הצבא ולפוקד, והם רשאים, בתנאים שנקבעו בתקנות, לבקש כי הועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה, לפי הענין, תבדוק את יוצא־הצבא בדיקה נוספת ותקבע את כשרו לשירות.

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[7]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9|פעולות חיסון|אחר=[7א]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי בצו, באישור שני רופאים מורשים, להורות כי מיועד לשירות בטחון יחוסן בהרכבות ובזריקות חיסון (להלן – פעולות חיסון) מפני מחלה פלונית בזמן ובמקום שינקוב בצו; מיועד לשירות בטחון שניתן עליו הצו חייב להתייצב ולאפשר את פעולות החיסון כמפורש בצו.

{{ח:סעיף|10|תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון|אחר=[7ב ו־7ג]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא שאינו משרת שירות בטחון, שנפגע עקב בדיקה או פעולות חיסון לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, כאילו היה בשעת הפגיעה בשירות בטחון והפגיעה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואם לא שירת שירות בטחון אחרי הפגיעה, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, כאילו שוחרר מהשירות במועד שבו נמצא, לפי חוק זה, בלתי כשר לשירות או הופטר ממנו; לענין סעיף זה, ”פגיעה“ – מחלה, החמרת מחלה או חבלה.
{{ח:תת|(ב)}} כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

{{ח:סעיף|11|צו בדבר מתן אמצעי זיהוי|תיקון: תשמ״ט|אחר=[7ד]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא־צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי)|תקנות שירות בטחון (אמצעי זיהוי), התשמ״ט–1989}}, לפיהן אמצעי זיהוי לענין סעיף זה הם: (1) טביעת אצבעות; (2) צילומי שיניים.}}

{{ח:סעיף|12|אי־&lt;wbr&gt;התייצבות לבדיקה אינה פוטרת מהתייצבות לשירות בטחון|תיקון: תש״ס־3, תשע״ה|אחר=[8]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}} ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא־צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5 עד 8}} יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.
{{ח:תת|(א1)}} במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א), לא יובאו בחשבון –
{{ח:תתת|(1)}} תקופות שעל פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) ו־(ב)}} אין רואים אותן, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא אדם חובת שירות סדיר, ולעניין תקופות שבהן ריצה אותו אדם עונש מאסר או מחבוש בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(2)}} תקופות שבהן אדם היה נתון במעצר על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ולעניין תקופות שבהן היה אותו אדם עצור בבית סוהר צבאי, מחנה מעצר צבאי או חדר משמר צבאי כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} – רק אם במהלך תקופות אלה סירב אותו אדם להיבדק או להשלים את הבדיקה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופות שבהן אדם היה מנוע מלהמשיך בשירות תקין ביחידתו בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים;
{{ח:תתת|(4)}} תקופות שבהן נעדר אדם מן השירות ובשלהן הוכרז על פי פקודת הצבא כנפקד או כעריק.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: שירות סדיר}}

{{ח:סעיף|13|התייצבות לשירות סדיר|אחר=[9]}}
{{ח:ת}} פוקד רשאי, בצו, לקרוא –
{{ח:תת|(1)}} ליוצא־צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;
{{ח:תת|(2)}} ליוצא־צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא־צבא חייב להתייצב כאמור.

{{ח:סעיף|14|התייצבות לשירות לפי בקשה|תיקון: תשמ״ט, תש״ע־2|אחר=[10]}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא־צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|זמן השירות לגבר|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ט־2, תש״ס־2, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־3, תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־4, תשס״ח־5, תש״ע־4, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב־3|אחר=[11]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייב בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של שלושים ושניים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים ושישה חודשים; מיולי 2015, שלושים ושניים חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר עד יום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) כשהוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש, ושל שלושים חודשים – אם הוא נקרא להתייצב לשירות לאחר המועד האמור;
{{ח:תת|(2)}} של עשרים ושישה חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שלושים חודשים; מיולי 2015, עשרים ושישה חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד עשרים ותשע או כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים וארבע; אלא שאם בא לארץ כעולה אחרי שהגיע לגיל עשרים ושבע יהיה חייב בשירות סדיר של עשרים חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, עשרים וארבעה חודשים; מיולי 2015, עשרים חודשים)}} בלבד;
{{ח:תת|(3)}} של ארבעה עשר חודשים {{ח:הערה|(עד יוני 2015, שמונה עשר חודשים; מיולי 2015, ארבעה עשר חודשים)}} – אם הוא נקרא להתייצב לשירות סדיר כשהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים משלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16|זמן השירות לאשה|תיקון: תשע״ד|אחר=[12]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייבת בשירות סדיר –
{{ח:תת|(1)}} של עשרים וארבעה חדשים {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ד)}}: עשרים ושמונה חודשים)}} – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;
{{ח:תת|(2)}} של שנים עשר חדשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

{{ח:סעיף|16א|שוויון בשירות|תיקון: תש״ס, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.
{{ח:תת|(ב)}} לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
{{ח:תת|(ג)}} דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות)|תקנות שירות ביטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הליכי אבחון אחידים למיועדת לשירות ביטחון ולמיועד לשירות ביטחון, וכן הליכי מיון ושיבוץ בתפקידים ובמקצועות בשירות סדיר שיבטיחו שוויון הזדמנויות.

{{ח:סעיף|17|התנדבות לשירות בטחון|תיקון: תשס״ח־4|אחר=[13]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו חייב בשירות סדיר רשאי להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל, בתנאי שהגיע לפחות לגיל שבו היה מותר לקרוא אדם לשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} החייב בשירות סדיר לפי חוק זה רשאי להתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, בין אם טרם התחיל בשירות סדיר, בין אם הוא משרת אותה שעה בשירות כאמור ובין אם השתחרר משירותו.
{{ח:תת|(ג)}} התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
{{ח:תת|(ד)}} המשרת באישור שר הבטחון כמתנדב לפי סעיף זה, דינו לענין זכויותיו וחובותיו לפי כל חיקוק כדין מי שמשרת מכוח חוק זה שירות סדיר.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהתנדב לשירות סדיר או לתקופת שירות סדיר נוספת, יהיה חייב בשירות עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה שר הבטחון על שחרורו במועד מוקדם יותר.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון)|תקנות שירות בטחון (התנדבות לשירות בטחון), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.
{{ח:תת|(ח)}} סעיף זה אינו חל על קבלה לשירות קבע ועל שחרור ממנו.

{{ח:סעיף|17א|התנדבות לצורך מתן טיפול רפואי|תיקון: תשנ״ט, תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בלתי כשר לשירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא, בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} יום הפציעה;
{{ח:תתתת|(2)}} היום שבו אובחן לראשונה המצב הבריאותי של יוצא הצבא בשירות סדיר, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הטיפול“ – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת טיפול שניה“ – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חייל רשאי להתנדב לשירות סדיר לצורך קבלת טיפול רפואי, לתקופה שלא תעלה על תקופת הטיפול או עד שהוכר כמי שלקה בנכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי״ט–1959}}, לפי המוקדם.
{{ח:תתת|(2)}} זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תתת|(3)}} סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופת הטיפול השניה יהא החייל בשירות ללא תשלום ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; תקופת הטיפול השניה לא תיחשב כשירות סדיר לענין {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} כללים, תנאים או מבחנים לקביעת יום האבחון, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יום האבחון“;
{{ח:תתת|(2)}} הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי)|תקנות שירות ביטחון (התנדבות לצורך קבלת טיפול רפואי), התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|17ב|דין חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – יוצא צבא בשירות סדיר אשר במהלך טיפול רפואי בו נמצא בלתי כשר ארעית לשירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום האבחון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אי־כשרות ארעית“ – תקופה שאינה עולה על 180 ימים שבמהלכה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלתו או מחלתו; תחילתה של תקופה זו ביום האבחון, וכל עוד הוא בלתי כשר ארעית לשירות.
{{ח:תת|(ב)}} חייל ימשיך בשירותו הסדיר עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, אלא אם כן הודיע לפוקד בכתב כי אינו מעוניין שיחולו עליו הוראות סעיף זה בתקופת אי־הכשרות הארעית; הודיע החייל לפוקד כאמור, יהיה רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}.
{{ח:תת|(ג)}} נמצא חייל כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, לא יחולו עליו עוד הוראות סעיף זה וצבא הגנה לישראל יפעל לשלבו בתפקיד שבו שירת לפני שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות, והכול בכפוף לצורכי כוח האדם ובהתאם למצבו הרפואי.
{{ח:תת|(ד)}} נמצא חייל בלתי כשר לשירות במהלך תקופת אי־הכשרות הארעית, יהיה החייל רשאי להתנדב לצורך מתן טיפול רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} ותקופת הטיפול כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף האמור}} תימנה מתחילת תקופת אי־הכשרות הארעית.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו כל עוד החייל משרת בשירות סדיר, או עד תום תקופת אי־הכשרות הארעית, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א(ב)(1) ו־(3)}} יחולו לעניין חייל לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|18|זמן השירות לנעדר מן השירות|תיקון: תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״ח־4, תשע״ה|אחר=[14]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –
{{ח:תתת|(1)}} ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או בעבודה צבאית לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(3)}} הוחזק במוסד סגור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ז|סימן ז׳ לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה נתון במעצר למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, על פי החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, למעט מעצר פתוח על פי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 244|סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן אדם שהיה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו למשך תקופה רצופה העולה על 14 ימים, בשל פסק דין או החלטה של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, ובכלל זה החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאים, אין רואים את התקופה שבה היה נתון במעצר או שבה היה מנוע מלשרת שירות תקין ביחידתו כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי או בית המשפט הוראה אחרת; ואולם אם זוכה בדין, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.
{{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), אדם שבתקופת שירותו הסדיר הוכרז לפי פקודת הצבא כעריק, אין רואים את התקופה שבה נעדר מן השירות אשר בשלה הוכרז כעריק (בסעיף קטן זה – תקופת ההיעדרות), לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר; ואולם אם זוכה בדין לגבי ההיעדרות האמורה, יראו את תקופת ההיעדרות, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, ובלבד שצירוף תקופת ההיעדרות ותקופת השירות ששירת בפועל לא יעלה על זמן השירות שהוא חייב בו.

{{ח:סעיף|19|דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות|אחר=[14א]}}
{{ח:ת}} הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

{{ח:סעיף|20|תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר|תיקון: תש״ס־3, תשס״ד־2, תש״ע־2, תשע״ד|אחר=[15]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} יוצא־צבא שמועד התייצבותו לרישום, לבדיקה או לשירות ביטחון נדחה לפי בקשתו, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 36|לסעיף 36}} או בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 22ב|לסעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|לפרק ג׳1}}, מותר לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם המועד שנקבע להתייצבותו הוא תוך שנים עשר חדשים מיום תום תקופת הדחיה או תוך התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יבואו התקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;
{{ח:תתת|(2)}} תקופה שאורכה נקבע בפקודות הצבא, אשר חלפה עקב טיפול בבקשתו של המיועד לשירות ביטחון, ושבשלה עוכבה קריאתו להתייצבות לשירות סדיר;
{{ח:תתת|(3)}} תקופה העולה על חודשיים, שבה שהה מיועד לשירות ביטחון מחוץ לישראל, בין בהיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} ובין שלא בהיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות, לא תבוא במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) התקופה שנקבעה לענין זה בתקנות (להלן – תקופת אי כשירות); נמצא מיועד לשירות ביטחון בלתי כשר ארעית לשירות יותר מפעם אחת – לא יבואו במנין התקופות להתייצבות, כל תקופות אי הכשירות במצטבר.
{{ח:תת|(ג2)}} חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, ”התקופה לקריאה לשירות“ – התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1).
{{ח:תת|(ד)}} סעיף קטן (א) לא יחול על מי שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג) או (ד)}} או {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|21|חובת הכשרה חקלאית|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[16]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע בתקנות כי תקופה שלא תעלה על שנים עשר החדשים הראשונים לשירותו הסדיר של יוצא צבא תוקדש, לאחר אימון צבאי ראשוני, להכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור רשאי שר הבטחון לקבוע גם את ענפי המשק שהכשרה בהם יראו כהכשרה חקלאית או הכשרה חלוצית אחרת, וכן את הסדרים והמשטר שינהגו בהכשרה כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)|תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית), תשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|22|שמירה על גרעינים התיישבותיים|תיקון: תשמ״ז־2|אחר=[17]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על־פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|22א|ישיבות הסדר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ישיבת הסדר“ – ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב והכלולה ברשימת ישיבות ההסדר שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות משולב“ – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן או פרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב, ובלבד שהוא עומד בתנאים שנקבעו בפקודות הצבא ובקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת השירות המשולב לא תפחת מתקופת השירות הסדיר שיוצא צבא חייב בה לפי חוק זה, בתוספת של 12 חודשים.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון יגבש את רשימת ישיבות ההסדר בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבת הסדר ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל או איגוד ישיבות ההסדר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת ישיבות ההסדר.
{{ח:תת|(ה)}} רשימת ישיבות ההסדר תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ו)}} שר הביטחון יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה, ובלבד שפרק הזמן הכולל של שירות צבאי פעיל במסגרת השירות המשולב, לא יפחת מ־17 חודשים.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|22ב|דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 22ג|ובסעיפים 22ג עד 22ה}}, ”ישיבה גבוהה ציונית“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות שגיבש לעניין זה שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ד|סעיף 22ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, רשאי שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ג|בסעיף 22ג}} וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים.
{{ח:תת|(ג)}} צו דחיית שירות לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי לחזור ולתת למיועד לשירות ביטחון כאמור בסעיף קטן (ב) צו דחיית שירות לפי סעיף זה, עד הגיעו לגיל 23.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לחזור ולתת, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית, צו דחיית שירות לפי סעיף זה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, עד הגיעו לגיל 26.
{{ח:תתת|(2)}} מספר המבקשים שיינתן להם צו דחיית שירות לראשונה לפי סעיף קטן זה, בשנת גיוס מסוימת, לא יעלה על 300; בסעיף זה, ”שנת גיוס“ – שנה המתחילה ב־1 ביולי והמסתיימת ב־30 ביוני.
{{ח:תתת|(3)}} עלה, בשנת גיוס מסוימת, מספר המבקשים לראשונה דחיית שירות לפי סעיף קטן זה על 300, ידחה שר הביטחון את מועד התייצבותם של 300 מבקשי דחיית שירות בלבד, בהתאם לאמות מידה שקבע.
{{ח:תת|(ו)}} בוטל או פקע תוקפו של צו דחיית שירות שניתן לפי סעיף זה יחולו על המיועד לשירות ביטחון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|22ג|תנאים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} אלא למיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה גבוהה ציונית שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה; בפסקה זו, ”עיסוק“ – עבודה שמקובל לקבל בעבורה שכר, בין שהיא נעשית בשכר ובין שנעשית שלא בשכר, ולרבות כל עיסוק אחר שקבע שר הביטחון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיים את חובותיו לפי חוק זה, ובכלל זה התייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (בחוק זה – פקודת הראיות), כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} ראש הישיבה שבה הוא לומד אישר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1), והתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד בתוך 21 ימים;
{{ח:תתת|(6)}} תנאים מוקדמים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}}, יצרף מחדש לכל בקשה כאמור תצהירים והתחייבות כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5).

{{ח:סעיף|22ד|רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, ובלבד שמתקיימים בישיבה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרבית תלמידיה הם בוגרי מוסד חינוך על־יסודי הנתון לפיקוחו של מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים בה לימודים בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – 40 שעות בשבוע;
{{ח:תתת|(3)}} תנאים וכללים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה גבוהה ציונית ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימת הישיבות הגבוהות הציוניות.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הישיבות הגבוהות הציוניות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותופקד לעיון הציבור הפוקד את לשכות הגיוס האזוריות.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות הגבוהות הציוניות, לאחר שנתן לראש הישיבה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ראש הישיבה אינו ממלא את חובותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)(5)}};
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בישיבה אחד מהתנאים בהתאם לאמות המידה שקבע שר הביטחון כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה.

{{ח:סעיף|22ה|דיווח לכנסת – ישיבות גבוהות ציוניות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, לגבי השנה שחלפה, על עניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר צווי דחיית השירות משירות סדיר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}};
{{ח:תת|(2)}} מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל, ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות בפרט;
{{ח:תת|(3)}} נתונים בעניינים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בהשוואה לשנים קודמות.

{{ח:סעיף|23|הבטחת השכלה יסודית|אחר=[18]}}
{{ח:ת}} חייל המשרת בשירות סדיר ורמת השכלתו נמוכה מרמה של השכלה יסודית שנקבעה בתקנות, שלושה חדשים משירותו הסדיר יוקצו להקניית השכלה, באופן ובתנאים שנקבעו בתקנות; התקנות יותקנו בהסכמת שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

{{ח:סעיף|24|שירות במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ה־3|אחר=[18א ו־18ב]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהתייעצות עם שר המשטרה או עם מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת במשמר הגבול שבמשטרת ישראל (להלן – משמר הגבול) כל תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה או חלק ממנה, הכל כאמור בצו – בין שהתחיל בשירותו זה ובין אם לאו – ועליו להתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
{{ח:תת|(ב)}} שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה, חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|24א|שירות ביחידות אחרות של משטרת ישראל|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ז־3, תשנ״ח־2, תש״ס־4, תשס״א־2, תשס״ב־5, תשס״ד־4, תשס״ו־4, תשס״ח־2, תשס״ח־6, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״ב־2, תשע״ו־2, תשע״ט, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד ליום 31.12.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} יוצא־צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של יוצא צבא שהוצב ביחידה אחרת במשטרת ישראל, להגיש בקשה בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור לשרת ביחידות צבא הגנה לישראל; עשה כן, תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לענין זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת השר לביטחון הפנים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} דינו של יוצא־צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא־צבא המשרת במשמר הגבול והוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ה)}} השר לביטחון לאומי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על הצבת יוצאי צבא בשירות ביחידות אחרות במשטרת ישראל, ובכלל זה על מספר יוצאי הצבא ששובצו ביחידות אלה והיחידות שבהן שובצו.

{{ח:סעיף|24ב||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|24ג||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ח־7, תשס״ט־2, תש״ע־5, תשע״א, תשע״ב־3, תשע״ו־3, תשע״ט־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|25|סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול|תיקון: תשנ״ו|אחר=[18ג]}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד יוצא־צבא משרת בהתאם לצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, לא יראוהו לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, והתקנות לפיו כחייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לאותו חוק}}; ואולם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ב|סעיפים 250ב}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 250ג|ו־250ג לאותו חוק}} יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהינו קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד לגילוי שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן במשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} דינו של יוצא־צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 10|סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 18|ו־18 עד 20}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודה האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} שכרו יהיה כשכרו של יוצא־צבא המשרת שירות סדיר.

{{ח:סעיף|26|המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול|אחר=[18ד]}}
{{ח:ת}} יוצא־צבא ששירותו במשמר הגבול בא לידי גמר בהתאם לאמור בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} או עקב ביטולו של הצו, ותקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה אלמלא הצו עדיין לא עברה, יהיה חייב בשירות סדיר עד תום התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|26א|שירות מוכר|תיקון: תשנ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירות מוכר“ – שירות לפי פסקאות (1) או (2), ששר הבטחון קבע בצו באישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד הבטחון ויחידות סמך של משרד הבטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא בטחון המדינה ותושביה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרד ממשלתי או במסגרת הארגונית של גוף ציבורי ובפיקוח משרד ממשלתי, שתכליתו להשיג יעד בטחוני–לאומי באחד התחומים הבאים: עליה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף או פעולות התנדבות למען חיילי צה״ל, והכל אם שוכנע שר הבטחון, בשים לב לנסיבות הענין באותה העת, ובהתייעצות, לפי הענין, עם השר לקליטת העליה, שר החינוך, התרבות והספורט או שר הבריאות וכן עם שר המשפטים, כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא־צבא בשירות סדיר לא יושג היעד כנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) יפרט את המשרדים הממשלתיים, את הגופים הציבוריים ואת השירות המוכר שייעשה בהם בהתאם לסעיף קטן (א); צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו, באותה דרך, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון רשאי להורות בצו כי יוצא־צבא, שנמצא כשר לשירות ועבר אימון צבאי ראשוני, ישרת משך כל תקופת השירות הסדיר או חלק ממנה, במסגרת של שירות מוכר; לא יורה השר על שירותו של יוצא־צבא במסגרת שירות מוכר לפי סעיף קטן (א)(2) אלא אם כן נתן יוצא־הצבא את הסכמתו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} שירות מוכר דינו כדין שירות סדיר לכל דבר וענין.
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון יקבע את ההסדרים, לענין השירות המוכר, שיחולו על המשרד הממשלתי ועל הגוף הציבורי שבמסגרת הארגונית שלו משרת יוצא־צבא.
{{ח:תת|(ו)}} שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ״ה–2024}}, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודיים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, הנהלת חשבונות, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון שמירה – במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26א|בסעיף 26א(א)(1) לחוק}}: (1) משרד הביטחון; (2) יחידות סמך של משרד הביטחון; (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה)|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים־לאומיים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}, לפיו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027), הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26א|סעיף 26א(א)(2) לחוק}}: {{ש}} (1) בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם – לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר; {{ש}} (2) בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר ”נתיב“ ובפיקוח משרד ראש הממשלה.}}

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ד, בג״ץ 1877/14}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} בוטל בפס״ד {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/C29&amp;amp;fileName{{=}}14018770_C29.pdf&amp;amp;type{{=}}4|בג״ץ 1877/14}}; מועד בטלות הפרק &lt;s&gt;ביום 12.9.2018&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 2.12.2018}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V43&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V43.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.1.2019}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V44&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V44.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 28.7.2019}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;ביום 3.1.2020 {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V48&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V48.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.6.2020}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V49&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V49.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 16.9.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V52&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V52.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 25.10.2020}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V54&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V54.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.2.2021}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V56&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V56.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.7.2021}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V59&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V59.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.1.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V65&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V65.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 6.4.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V66&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V66.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 1.7.2022}}&lt;/s&gt;, &lt;s&gt;{{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V40&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V40.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 15.2.2023}} {{מוקטן|(לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 38|סעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת}})}}&lt;/s&gt;, {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/14/770/018/V71&amp;amp;fileName{{=}}14018770_V71.pdf&amp;amp;type{{=}}4|ביום 31.7.2023}}; הסדר דחיית השירות הקבוע {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}} פקע ביום 30.6.2023.}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן א|סימן א׳: פרשנות ותחולה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26ב||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ג||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ב|סימן ב׳: תקופת ההסתגלות הראשונה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26ד||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ה||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ו||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ז||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ח||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26ט||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26י||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יא||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ג|סימן ג׳: שילוב בתעסוקה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26יב||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יג||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יד||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ד|סימן ד׳: יעדי גיוס {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26טו||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26טו1||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26טו2||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26טז||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ה|סימן ה׳: תקופת ההסתגלות השנייה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26יז||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יח||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26יט||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כ||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כא||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כב||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע3|פרק ג1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות כלליות לעניין דחיית שירות {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|26כג||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כד||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כה||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כו|תיקון: תשע״ד)}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כז||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כח||תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|26כט||תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: &lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה – הוראת שעה&lt;/s&gt; {{ח:הערה|(לא תקף)}}|תיקון: תשפ״ו־2, בג״ץ 41953-07-26}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|'''בבג״ץ 41953-07-26 ניתן {{ח:חיצוני|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/15/2026-7-41953-1-1&amp;amp;fileName{{=}}4ed650b89d894e6187298413f27f56c2&amp;amp;type{{=}}4|צו ארעי}} המשהה את כניסתו לתוקף של חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה), התשפ״ו–2026, עד למתן החלטה אחרת.'''}}

{{ח:קטע3|פרק א|&lt;s&gt;סימן א׳: מטרה והגדרות&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}

{{ח:סעיף|26ב|&lt;s&gt;מטרה – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, נקבע בזה הסדר מיוחד, בהוראת שעה, להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ג|&lt;s&gt;הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;{{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}}&lt;/s&gt; –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;s&gt;”ישיבה“ – ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים והכלולים ברשימת הישיבות;&lt;/s&gt;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;s&gt;”הוראת השעה“ – חוק שירות ביטחון (תיקון מס׳ 28 – הוראת שעה), התשפ״ו–2026;&lt;/s&gt;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;s&gt;”רשימת הישיבות“ – הרשימה שגיבש שר הביטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ו|סעיף 26ו}}.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע3|פרק ב|&lt;s&gt;סימן ב׳: הגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}

{{ח:סעיף|26ד|&lt;s&gt;תנאים להגדרת תלמיד ישיבה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;תלמיד ישיבה הוא מי שמתקיימים בו כל אלה:&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוא לומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – שלא יפחת מ־40 שעות בשבוע, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות שקבע שר הביטחון;&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוא אינו עוסק בכל עיסוק נוסף על לימודיו בישיבה;&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוא הצהיר, בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) ו־(2);&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(4)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד, הצהיר בתצהיר בכתב שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות}}, כי מתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי שבפסקה (1) ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – תצהיר ראש הישיבה);&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(5)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;ראש הישיבה שבה הוא לומד התחייב להודיע לפוקד עד 14 בכל חודש אם חדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון, בחודש הקלנדרי הקודם, התנאי שבפסקה (1);&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(6)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;תנאים נוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ה|&lt;s&gt;הוראות לעניין תצהיר בעל תפקיד בישיבה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;ראש הישיבה רשאי להסמיך רב אחד מצוות רבני הישיבה להצהיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26ד|בסעיף 26ד(4)}}, כל עוד אותו רב ממלא תפקיד בישיבה.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ו|&lt;s&gt;רשימת הישיבות&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, בהתאם לאמות המידה שהיו בתוקף ביום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023), ערב פקיעתו; החלטת שר הביטחון בדבר הכללת ישיבה ברשימת הישיבות תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מישיבה לפנות לשר הביטחון בבקשה להיכלל ברשימה.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} ישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך הצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים, באופן סדיר, בהיקף שלא יפחת מ־45 שעות בשבוע, ובכולל – שלא יפחת מ־40 שעות בשבוע.~~
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;רשימת הישיבות תפורסם באתר האינטרנט של אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ותוצג לעיון הציבור בלשכות הגיוס האזוריות.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע את אמות המידה לתנאים להסרת ישיבה מרשימת הישיבות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע3|פרק ג|&lt;s&gt;סימן ג׳: הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}

{{ח:סעיף|26ז|&lt;s&gt;הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 92|סעיפים 92}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 94|או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, כלפי כל אלה:&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל בתקופה שבין י״ב בתמוז התשפ״ג (1 ביולי 2023) לבין היום שקדם ליום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מתקיים בו התנאי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|שבסעיף 26ד(1)}};&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שמועד התייצבותו לשירות ביטחון חל מיום תחילתה של הוראת השעה, והצהיר כי מאותו מועד מתקיימים בו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 26ד|שבסעיף 26ד(1) ו־(2)}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ח|&lt;s&gt;הקמת ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;ראש המטה הכללי יקים ועדה לבחינת התקיימות התנאים במיועד לשירות ביטחון לשם הקפאת הליכי מעצר, חקירה או אכיפה ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – הוועדה), ורשאי הוא להקים יותר מוועדה אחת.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הוועדה תהיה בת שלושה חברים וזה הרכבה:&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;קצין בדרגת אלוף משנה לפחות שימנה הפרקליט הצבאי הראשי והוא יהיה היושב ראש;&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;שני קצינים בדרגת סגן אלוף לפחות, שימנה ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;לשם מילוי תפקידיה הוועדה רשאית לדרוש מכל גורם ממשלתי הנוגע לבחינת הבקשות מידע, לפי כל דין.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הפרקליט הצבאי הראשי יקבע את סדרי עבודת הוועדה, לרבות אופן בדיקת הפניות שיוגשו לוועדה ודרכי הפנייה לוועדה.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26ט|&lt;s&gt;הגשת תצהירים ובקשות להקפאת הליכים&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה רשאי להגיש לפוקד תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}} ובקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה – בקשה), באופן מקוון, בתוך 30 ימים מיום תחילתה של הוראת השעה.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מיועד לשירות ביטחון יצרף לבקשה את תצהיר ראש הישיבה שבה הוא לומד.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ג)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הפוקד יעביר לוועדה בקשה שהוגשה לו, לשם בחינה של התקיימות התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|סעיף 26ד}} במיועד לשירות ביטחון.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ד)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|סעיף 26ד}}, לפי העניין, תודיע על כך לפוקד והמיועד לשירות ביטחון לא ייעצר בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 92|סעיפים 92}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 94|או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ואם הועמד לדין – ייפסקו ההליכים נגדו.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ה)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;הגיש מיועד לשירות ביטחון בקשה ותצהיר לפוקד לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, כל עוד מתבררת בקשתו לפני הוועדה ועד להחלטה סופית בה.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ו)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מצאה הוועדה כי לא התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ד|סעיף 26ד}}, לפי העניין, לא יחולו עליו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות לטעון את טענותיו, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26ז|סעיף 26ז}}, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26י|&lt;s&gt;הוראות בעניין הסדרת מעמד&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;לא יראו בקשה כבקשה למתן פטור משירות או לדחיית שירות לפי כל דין ולא יראו בקביעת הוועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26ט|סעיף 26ט(ד)}} כטעמים למתן פטור משירות לדחיית שירות לפי כל דין או כהסדרת מעמד.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26יא|&lt;s&gt;פיקוח וביקורת&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|&lt;s&gt;(א)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;לשם פיקוח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, ייתן שר הביטחון הנחיות בנושא ויסמיך בודקים, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג}}, ורשאי הוא להסמיך גם בודקים של משרד החינוך בעלי ניסיון בביקורות רישום נוכחות בישיבות כבודקים לפי חוק זה ולהסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(ב)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;בודק שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג}}, מוסמך להפעיל את סמכויותיו בכל אחת מהישיבות המנויות ברשימת הישיבות.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|26יב|&lt;s&gt;הסרת ישיבה מרשימת הישיבות בשל אי־&lt;wbr&gt;מילוי חובת נוכחות&lt;/s&gt;|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;ראה בודק כי יש בישיבה מסוימת אי־נוכחות חוזרת של 20% או יותר מתלמידיה, ייתן לראש הישיבה התראה; ראה בודק כי באותה ישיבה נמשכת אי־נוכחות כאמור, תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת; שר הביטחון רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שירות מילואים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־4}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[19]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27א||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[20]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־4, תשס״ג־2, תשס״ח־4|אחר=[21]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29ב||תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־3, תשס״ג־3, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־3, תשס״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשמ״ט, תשנ״ח|אחר=[22]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[23]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[24]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשס״ח־4|אחר=[25]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ב||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ג||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33ד||תיקון: תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־5, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[26]}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35|תחולת {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|החוק הצבאי}}|תיקון: תשמ״ט, תשס״ח־4|אחר=[27]}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא־צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36|סמכות לפטור משירות ולדחות שירות|תיקון: תשס״ז־5|אחר=[28]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא־הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים –
{{ח:תת|(1)}} לפטור יוצא־צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא־צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;
{{ח:תת|(2)}} לפטור יוצא־צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;
{{ח:תת|(3)}} לפי בקשת יוצא־צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא־צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

{{ח:סעיף|36א|פטור משירות מחמת גיל|תיקון: תשס״ח־4, תש״ע־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים, לפי העניין, לא ייקרא לשירות מילואים אלא בתפקידו או במקצועו; צו כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס' 2)|צו שירות ביטחון (קביעת מקצועות ותפקידים לעניין פטור משירות ביטחון מחמת גיל) (הוראת שעה) (מס׳ 2), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, יראו יוצא צבא כמי שמלאו לו ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים, לפי העניין, בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור.

{{ח:סעיף|36א1|העלאת גיל הפטור – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, בתקופה שמיום כ״א באדר א׳ התשפ״ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024) (להלן – תקופת העלאת גיל הפטור), יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ”ארבעים“ יבוא ”ארבעים ואחת“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”ארבעים וחמש“ יבוא ”ארבעים ושש“;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”ארבעים ותשע שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים שנים או ארבעים וחמש שנים“ יבוא ”חמישים שנים; ואולם אם מלאו לו ארבעים ואחת שנים או ארבעים ושש שנים“;
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן (ד), במקום ”ארבעים שנים, ארבעים וחמש שנים או ארבעים ותשע שנים“ יבוא ”ארבעים ואחת שנים, ארבעים ושש שנים או חמישים שנים“.
{{ח:תת|(ב)}} קריאה לשירות מילואים לפי סעיף קטן (א), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}}; הקריאה לשירות מילואים כאמור תהיה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שבשלהן ביטחון המדינה מחייב גם את קריאתו של מי שלא משרת במערך הלוחם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים}}, חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה זכאי לתגמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה־31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) עד יום כ״ד בסיוון התשפ״ד (30 ביוני 2024), נוסף על תגמולים אחרים שהוא זכאי להם.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|סעיף 19(ה) לחוק שירות המילואים}} לא יחולו על חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי סעיף זה, לעניין התגמול הנוסף שהוא זכאי לו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול מיוחד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 18|בסעיף 18 לחוק שירות המילואים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תגמול נוסף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק שירות המילואים}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל חודש לגבי החודש שקדם למועד הדיווח, החל מיום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ד (1 באפריל 2024), על עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות על פי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2), בפילוח לפי חילות, מערכים ומקצועות;
{{ח:תתת|(2)}} מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות לפי סעיף קטן (א)(3), בפילוח לפי מקצועות ותפקידים;
{{ח:תתת|(3)}} מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון מטעמים הקשורים בהיקף כוחות המילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, למשרתי מילואים שלא הגיעו לגיל הפטור, ומתוכם – מספר המשרתים בתפקידי לחימה; דיווח ראשון לעניין פסקה זו יימסר לגבי מספר צווי הפטור כאמור שניתנו מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ועד למועד הדיווח;
{{ח:תתת|(4)}} החלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר חיילי המילואים שקיבלו פנייה לחזרה לשירות מילואים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, ומתוכם – מספר חיילי המילואים שחזרו לשירות בפועל;
{{ח:תתת|(6)}} מספר חיילי המילואים במערך הלוחם שלא ביצעו שירות מילואים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מאותו יום או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).

{{ח:סעיף|37|תנאים לדחיית שירות|תיקון: תשע״ד|אחר=[29]}}
{{ח:תת|(א)}} דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}} יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי־קיום התנאי.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי צו דחיית שירות שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|38|ביטול צו לפטור משירות או לדחיית שירות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד|אחר=[29א]}}
{{ח:תת|(א)}} נתן שר הבטחון צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}, רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;
{{ח:תתת|(2)}} הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו;
{{ח:תתת|(3)}} הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד;
{{ח:תתת|(4)}} לא קויים תנאי מן התנאים שנקבעו בצו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.
{{ח:תת|(ד)}} מי שחל עליו צו דחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה, אולם שירותו יתחיל במועד שהורה לו הפוקד בצו; ואם בוטל הצו מכוח סעיף קטן (א) חייב הוא להתייצב למילוי החובה במועד שנקבע לכך בהודעה על ביטול הצו, ואם לא נקבע המועד – תוך ארבעה עשר ימים מהיום שבו הגיע צו הביטול לידיעתו.

{{ח:סעיף|39|פטור משירות על פי דין|תיקון: תשמ״ט|אחר=[30]}}
{{ח:תת|(א)}} אם לילד ואשה הרה יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; אופן ההודעה והראיות שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.
{{ח:תת|(ג)}} יוצא־צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
{{ח:תת|(ד)}} יוצא־צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40|פטור מטעמי הכרה דתית|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[30א]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בפני שופט או דיין בבית דין רבני, שלושה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;
{{ח:תתת|(3)}} היא אינה נוסעת בשבת –
{{ח:תת}} תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר, באופן ובמועד שייקבעו בתקנות, לפוקד שהוסמך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} חדל להתקיים לגבי מיועדת לשירות ביטחון תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה כאמור בסעיף קטן (א), במהלך 24 החודשים שלאחר מסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה להתייצבות לשירות סדיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לפי המאוחר, תודיע על כך מיד לפוקד.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית)|תקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|40א||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ב||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ג||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ד||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ה||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|40ו||תיקון: תשע״ב־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|41|ביטול פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}|תיקון: תשע״ב־4|אחר=[32א]}}
{{ח:תת|(א)}} מסרה מיועדת לשירות ביטחון הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או הורשעה מיועדת לשירות בטחון בפסק דין סופי של בית משפט על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או על עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 239|סעיף 239 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}, בשל תצהיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} – בטל מעיקרו הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הזמן שעבר מיום הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}} עד למועד מסירת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} או עד ליום ההרשעה כאמור בסעיף קטן (א) לא יובא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}}.

{{ח:סעיף|42|עיון חוזר|אחר=[32]}}
{{ח:תת|(א)}} היה לפוקד יסוד סביר להניח, כי פטור או דחייה או קביעת אי־כושר כלשהי לגבי אדם פלוני היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הן של אותו אדם והן של אחר, רשאי הוא להורות על עיון חוזר בדבר בידי מי שמוסמך לכך, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} המקיים עיון חוזר יתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את דבריו, ואם שוכנע כי הפטור או הדחייה או קביעת אי־הכושר היו תוצאה ממסירת ידיעות או ממעשים כאמור, רשאי הוא לבטלם לפי חומר הראיות שלפניו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין מילוי חובה לפי חוק זה, תקפה של החלטת ביטול בעיון חוזר היא למפרע מיום מתן הפטור או הדחייה או הקביעה הקודמת של אי־הכושר, והנוגע בדבר יקיים את הוראות חוק זה וכל תקנה, צו או הוראה אחרת שניתנו לפיו כאילו לא ניתנו הפטור או הדחייה או לא נקבע אי־כשרו לשירות בטחון, לפי הענין, ולא יבוא במנין התקופות {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20}} הזמן שעבר ממתן הפטור או הדחייה או מן הקביעה הקודמת עד לביטולם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות לא מאחריותו הפלילית של אדם ולא מסמכויות אחרות, הן לפי חוק זה והן לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|43|יציאה לחוץ לארץ|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4, תשע״ד|אחר=[31]}}
{{ח:תת|(א)}} מיועד לשירות בטחון ויוצא־צבא הנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא־הגנה לישראל וכן מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}} והצו עומד בתוקפו, לא יצאו לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת שר הבטחון.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב1)}} היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון לאחר התייעצות עם שר החוץ רשאי לקבוע בתקנות מדינות שכניסת יוצאי צבא הנימנים עם כוחות המילואים לאותן המדינות תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים, ויראו הפרת הוראות אלו כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43א||תיקון: תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43ב||תיקון: תשנ״א, תשס״ח־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44|דרישת ידיעות|אחר=[33]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי, בתקנות, לחייב בני אדם מסוגים שנקבעו בהן למסור לפוקד לפי דרישתו פרטים שנקבעו בתקנות, ככל שהם ידועים להם, בנוגע לאדם המיועד לשירות בטחון או שהוא יוצא־צבא שנמצא כשר לשירות, או בנוגע לסוג בני אדם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, שהוא רופא מורשה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהגיעה אליו לפי סעיף זה ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, או אם הורשה לכך מאת בית משפט או מאת בית דין צבאי או מכוח החובה לענות על שאלות שמציג לו מי שמוסמך לערוך חקירות על ביצוע עבירות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 42|סעיף 28 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, לא יחול על מי שחייב למסור ידיעות לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש)|תקנות שירות ביטחון (מסירת פרטים על מחלות נפש), התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|44א|חסיון של נתון אישי צבאי|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידרוש אדם ולא יעשה שימוש בכל נתון אישי צבאי, אלא אם כן הורשה לכך בחוק, בתקנות לפי חוק זה או בפקודות הצבא, ובלבד שהדרישה או השימוש ייעשו למטרה שלשמה הורשה.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון יקבע הוראות לענין מסירתו של מידע רפואי שבידי צבא הגנה לישראל, שאינו נתון אישי צבאי, ובלבד שאין איסור למסרו על פי דין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישה“ – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נתון אישי צבאי“ – הסימול המספרי המציין את מידת התאמתו של אדם לשירות הצבאי, או מסמך צבאי הקובע כושר לשירות צבאי או את מידת ההתאמה לשירות, וכן כל נתון אחר ששר הבטחון קבע בצו לענין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.

{{ח:סעיף|45|חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון|אחר=[34]}}
{{ח:תת|(א)}} שהה אדם בישראל על פי רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, ונשאר בישראל ששה חדשים לפחות לאחר שפקע תקפו של הרשיון בלי שחודש, רשאי פוקד להתרות בו בכתב כי אם לא ישיג רשיון לישיבה כאמור תוך שלושה חדשים מיום מסירת ההתראה לידיו, יראו, לענין שירות בטחון, את שהותו בישראל כישיבת קבע; עברו שלושה חדשים ולא הושג הרשיון, יראו, לענין חוק זה, מאותו יום ואילך את שהותו של האדם בישראל כישיבת קבע, וינהגו בו, לענין חוק זה, כאילו הגיע ארצה כעולה ביום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן־משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –
{{ח:תתת|(1)}} כל תקופה שבה היה הנוגע בדבר במאסר או במעצר לפי כל דין, או שהיה משוחרר ממאסר או ממעצר בערבות על פי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שבין הגשת הבקשה של הנוגע בדבר להיתר יציאה לפי כל דין לבין היום שבו הודיעו לו כדין על מתן ההיתר; הוראה זו לא תחול על איסור יציאה שהטיל בית משפט או בית דין מוסמך בתובענה אזרחית, או שהטיל ראש ההוצאה לפועל בביצוע פסק דין או החלטה אחרת שניתנו בתובענה אזרחית.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עבירות וסדרי דין}}

{{ח:סעיף|46|עונשין|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשס״ח־4|אחר=[35&lt;wbr&gt;(א) ו־&lt;wbr&gt;(ב)]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
{{ח:תתת|(1)}} לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
{{ח:תתת|(2)}} מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} השיג צו של פטור משירות או של דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, היתר יציאה לחוץ לארץ, תעודה או רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} או כל הקלה אחרת הניתנת לפי חוק זה, הכל על ידי כך שמסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט חשוב;
{{ח:תתת|(4)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
{{ח:תתת|(2)}} חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44א|סעיף 44א}}, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|47|עבירת חוץ|אחר=[35&lt;wbr&gt;(ג)]}}
{{ח:ת}} בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט את מי שעבר בחוץ לארץ עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.

{{ח:סעיף|48|חובת הראיה|אחר=[36]}}
{{ח:ת}} במשפט פלילי על אי מילוי חובת התייצבות לפי חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} הראיה על הנאשם, כי בזמן הנועד לקיום חובת ההתייצבות לא היה תושב קבוע ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום החובה האמורה; אולם בית המשפט רשאי, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק, להטיל את חובת הראיה בענינים האמורים על התובע;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1) אין על התובע להוכיח אלא שהנאשם חייב באותה חובה, ואם הוכיח זאת – על הנאשם הראיה שמילא אותה חובה.

{{ח:סעיף|49|תקפו של צו|אחר=[37]}}
{{ח:ת}} ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי־מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי־מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: פיקוח|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|49א|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה, רשאי שר הביטחון להסמיך, מבין עובדי משרדו או מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו – בהסכמת השר הנוגע בדבר, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב}}, כולן או חלקן.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

{{ח:סעיף|49ב|סמכויות מפקח|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד בישיבה או נמנה עם סגל הישיבה למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כי מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס לישיבה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה אינו נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה החתומה בידי שר הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”ישיבה“ – ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:פנימי|סעיף 22ב|22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 26ב|או 26ב}}, בהתאמה;
{{ח:תת}} &lt;s&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”ישיבה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק ג׳1}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|49ג|הסמכת בודקים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיף 49א}}, שר הביטחון רשאי להסמיך בודקים, אף אם אינם עובדי המדינה, בסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יוסמך בודק כאמור, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש בודק;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה או של משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}, רשאי בודק –
{{ח:תת}} &lt;s&gt;לשם עריכת רישום נוכחות של מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה רשאי בודק -&lt;/s&gt;
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לחדרי לימוד בישיבה;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הרשום כתלמיד ישיבה או נמנה עם סגל הישיבה הנמצא בחדרי לימוד בישיבה למסור לו את שמו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
{{ח:תת|(ג)}} בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו כבודק וכשהוא עונד תג גלוי המזהה אותו כבודק.

{{ח:סעיף|49ד|העברת מידע לבודק|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עריכת רישום נוכחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג}}, רשאי שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך להעביר לבודק את שמו הפרטי, שם משפחתו ומספר זהותו של תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות, ואת שם הישיבה שבה הוא לומד; מידע כאמור יועבר רק לתכלית זו ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} לא יועבר מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא ייעשה בו שימוש אלא בהתאם לנהלים שייקבעו במשרד הביטחון לעניין העברת המידע באופן מאובטח, שמירת המידע והבטחת מחיקתו; נהלים כאמור ייקבעו בהסכמת ראש הרשות להגנת הפרטיות; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – חוק הגנת הפרטיות).
{{ח:תת|(ג)}} בודק ישמור בסוד מידע שהועבר אליו לפי סעיף זה, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות סעיף זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|49ה|חובות דיווח של ראש ישיבה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראש ישיבה ידווח לשר הביטחון, בתנאים ובמועדים שקבע השר, ככל שלא נקבעו בחוק זה, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סדרי הלימוד בישיבה ושעות הלימוד השבועיות הקבועות שבהן מקיימים התלמידים את חובותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} ימי חופשה, חג או היעדרות מותרת אחרת, שבהם לא מתקיימים לימודים בישיבה, והכול בהתאם לתנאים המותרים לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} {{ח:פנימי|סעיף 22ב|או 22ב}} או {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}};
{{ח:תתת}} &lt;s&gt;הוספה או גריעה מרשימת תלמידי הישיבה שחלות עליהם הוראות {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}}.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון רשאי לקבוע חובות דיווח נוספות שיחולו על ישיבות או על ראשי ישיבות, הנחוצות לדעתו לשם פיקוח על התקיימות התנאים לדחיית שירות של תלמידי ישיבות, ובלבד שחובות דיווח בעניין מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}, ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.

{{ח:סעיף|49ו|מסירת מידע|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה או משרתים בשירות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 22א|בסעיף 22א}}; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.
{{ח:תת}} &lt;s&gt;משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל, לפי דרישתם, נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם, בישיבה של תלמידי ישיבה, הדרושים למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות; לשם כך, ימסרו משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל למשרד החינוך, לפי דרישתו, את רשימת תלמידי הישיבה שקיבלו צו דחיית שירות לפי חוק זה; מידע כאמור בסעיף קטן זה יימסר רק לתכלית האמורה ובמידה שנדרש.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|(ב)}} משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות שנערכו בישיבות לשם פיקוח, ובלבד שהנתונים לא יכללו מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מסירת מידע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}}.

{{ח:סעיף|49ז|הסתמכות על מידע ממשרד החינוך|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע שנמסר לו ממשרד החינוך כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|49ח|דיווח לכנסת – {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על פיקוח שנעשה לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|49ח|&lt;s&gt;דיווח לכנסת&lt;/s&gt;|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} &lt;s&gt;שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לחודשיים, על כל אלה:&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מספר הבודקים שהוסמכו לעניין {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1}};&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(2)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן;&lt;/s&gt;
{{ח:תת|&lt;s&gt;(3)&lt;/s&gt;}} &lt;s&gt;מספר ההתראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26יב|בסעיף 26יב}} שניתנו למנהל הישיבה או מי שהוא הסמיך לכך בשל היעדרות, ותוצאותיהן.&lt;/s&gt;

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: דרכי ביצוע}}

{{ח:סעיף|50|פוקדים|אחר=[39]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי למנות פוקדים לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מינויו של פוקד יכול להיות כללי או מסוייג.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינויו של פוקד תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|51|ועדות רפואיות|אחר=[40]}}
{{ח:ת}} אופן הרכבתן של ועדה רפואית ושל ועדה רפואית עליונה וכן סדרי עבודתן ייקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|52|סמכויות עזר|אחר=[41]}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לאשר בתעודה בחתימת ידו כי אדם פלוני חייב במילוי חובה לפי חוק זה וכי לא קיים חובה זו בזמן שנקבע לקיומה; כל שוטר שבידו תעודה כאמור רשאי לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר עד שיובא ללשכת הגיוס או למקום אחר הנועד להתייצבותו ועד שימלא את החובה המוטלת עליו, ובלבד שתקופת המעצר לפי סעיף זה לא תעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 28|סעיף 28(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1969}}, יהיו לפוקד, לועדה רפואית ולועדה רפואית עליונה, לרשות שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ג)}}, לועדת ערר שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(ד)}} ולועדה מייעצת שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, בנוסף לסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה או על פיו, כל הסמכויות לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיהם.

{{ח:סעיף|53|ועדות מייעצות|אחר=[42]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי למנות ועדות מייעצות לצורך ביצוע חוק זה.

{{ח:סעיף|54|אצילת סמכויות|אחר=[43]}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חוץ מסמכויות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות להתקין תקנות;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות למנות פוקדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות לתת צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות למנות ועדות מייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י״פ תשנ״ד, 3804; תשנ״ה, 266; תשנ״ו, 3, 4626; תשנ״ח, 3858; תשנ״ט, 1194, 3907; תש״ס, 1768; תשס״א, 3315).}}

{{ח:סעיף|55|דין צווים|תיקון: תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ח, תשס״ח־4|אחר=[44]}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38}} יכול להיות אישי או לסוג מסויים; כל צו אחר לפי חוק זה יכול להיות כללי או לסוג מסויים או אישי; צווים אישיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)(2), (3) או (4)}} והוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} יהיו מנומקים, וצו אישי אחר ינומק אם דרש זאת האדם שעליו חל הצו, אולם חובת ההנמקה לא תחול אם בטחון המדינה מחייב שלא לגלות את נימוקי הצו.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.
{{ח:תת|(ד)}} צו שפורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל בצהרי היום שלאחר יום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה – בזמן המסירה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא נשלח אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח; לענין זה יראו כמען מקום מגוריו הקבוע של אדם את המען שמסר לפי חוק זה, ואם לא מסר – את מענו הרשום במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית – בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא פורסם בשני עתונים יומיים לפחות – בתום ארבע שעות מזמן הפצת העתונים במקום הימצאו;
{{ח:תתת|(5)}} אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} צו שנמסר או נשלח לאדם שעליו הוא חל או שפורסם, הכל בדרך האמורה בסעיף קטן (ה), רואים אותו כאילו הגיע לידיעתו של אותו אדם בזמן האמור בסעיף קטן (ה), אף אם פורסם הצו לאחר מכן ברשומות.
{{ח:תת|(ז)}} צו אישי (בסעיף קטן זה – לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

{{ח:סעיף|56|הגשת בקשות|אחר=[45א]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

{{ח:סעיף|57|ביצוע ותקנות|אחר=[38, 45]}}
{{ח:ת}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא־צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון 1949|תקנות שירות בטחון, תש״י–1949}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות בטחון|תקנות שירות בטחון, תשכ״ז–1967}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|אחר=[1]|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה אישית“ – תעודת לידה, דרכון, תעודת מסע, תעודת זיהוי ותעודה כיוצא באלה, וכן כל מסמך שבו רשם עובד הציבור, במילוי תפקידו, את גילו של אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד הציבור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף*|2|צו למסור ראיות בדבר גיל|אחר=[2]|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} כתאריך לידתו של אדם לצורך חוק זה ייחשב התאריך הרשום במרשם האוכלוסין, אם קיים רישום כזה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה פוקד כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו ברור דיו או כי אינו שלם, או כי אין במרשם האוכלוסין כל רישום בדבר תאריך לידתו של אדם פלוני, ויש לפוקד יסוד סביר להניח כי אותו אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, רשאי הוא לצוות עליו, בצו אישי, למסור לפוקד ראיות בדבר גילו.

{{ח:סעיף*|3|סמכויות הפוקד לקביעת גיל|אחר=[3]|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} פוקד רשאי לקבוע לפי חוק זה את גילו של אדם לפי ראיות שהובאו לפניו כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בסעיף 2(ב)}}; לא הובאו ראיות כאמור או שלא שוכנע הפוקד בנכונותן של ראיות כאמור, או מצא הפוקד כי תאריך הלידה של אדם שונה מהתאריך הרשום במרשם האוכלוסין, יבקש מתן הצהרה על גילו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|לחוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע לאדם מתח גילים לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד להורות בכתב לנהוג בו כאילו נולד באמצע התקופה של מתח הגילים.
{{ח:תת|(ה)}} רשאי פוקד, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר להניח כי אדם נקרא או עשוי להיקרא לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק זה}}, לצוות עליו, בצו אישי, להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקת גילו מבחינת התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית, בזמן ובמקום שיקבעו הוא או הועדה הרפואית, ואותו אדם חייב להתייצב לפני הועדה הרפואית בזמן ובמקום האמורים, להיחקר בידיה ולהיבדק כל בדיקה רפואית או אחרת שהועדה תמצא לנחוצה לשם קביעת גילו.
{{ח:תת|(ו)}} ”שנה“ ו”חודש“, לענין סעיף זה – השנה והחודש לפי הלוח ששימש להוכחת שנת לידתו של האדם.

{{ח:סעיף*|4|שינוי קביעת גיל לפי בקשת הפוקד|אחר=[4]|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} נקבע גילו של אדם או שונתה הקביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}, רשאי הפוקד, אם לא הוזמן להופיע בבירור הבקשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל#סעיף 7|בסעיף 7 לאותו חוק}}, לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה, ורשאי הפוקד לעשות כן אף אם אין בידו ראיות נוספות על אלו שהיו בפני בית המשפט; בבירור בקשה זו רשאי הפוקד לחקור את האדם ועדים שהעידו בבירור בקשה קודמת לקביעת גילו או לשינויה.

{{ח:סעיף*|5|סתירה בין תעודות אישיות להודעות|אחר=[5]|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} הודיע אדם פלוני, או מי שאדם פלוני עומד בפיקוחו, לעובד הציבור הפועל במילוי תפקידו על גילו של אותו אדם, והודעה זו אינה מתיישבת עם הרישום בתעודות אישיות של אותו אדם, רשאי פוקד להורות בכתב, לאחר שנתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו ולאחר ששוכנע כי ההודעה לא ניתנה לצרכי השתמטות משירות בטחון ואף אין טעם סביר אחר לסתור את ההודעה, כי לענין חוק זה יראו את ההודעה כנכונה.

{{ח:סעיף*|6|שמירת סמכויות בית המשפט|אחר=[10]|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} אינן גורעות מסמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף*|7|מסירת הודעות|אחר=[11]|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} הפוקד יביא כל הוראה לפי {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(ה) לחוק זה}}.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום י׳ בשבט התשמ״ו (20 בינואר 1986).}}
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(א)–(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(ג)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 53|53}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הושמט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3pymo3vtwqxp3gexmovv38nfs4vt6g1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3024549</id>
      <parentid>3024502</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T12:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3024549</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2775" sha1="hz5vkitmshmukttqbyt6ap5h80233zy" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מסירת מידע והדרכת עובדים)}}]]
* [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)}}]]
* [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדר הדין בבתי הדין השרעיים)}}]]
* [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)|תקנות הפרות תעבורה מינהליות {{מוקטן|(סדרי דין בערעור)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(הפעלת מסילת ברזל מקומית)}}]]
* [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)|תקנות הסדרים במשק המדינה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)}}]]
* [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)|תקנות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)|תקנות כלי הירייה {{מוקטן|(תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)}}]]
* [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]]
* [[חוק מקורות אנרגיה]]
* [[תקנות התעבורה]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>hz5vkitmshmukttqbyt6ap5h80233zy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024591</id>
      <parentid>3024549</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3024591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2904" sha1="78v7tw33xv0z0tgyz2sf6jmxy69lck6" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]]
* [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מסירת מידע והדרכת עובדים)}}]]
* [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)}}]]
* [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדר הדין בבתי הדין השרעיים)}}]]
* [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)|תקנות הפרות תעבורה מינהליות {{מוקטן|(סדרי דין בערעור)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(הפעלת מסילת ברזל מקומית)}}]]
* [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)|תקנות הסדרים במשק המדינה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)}}]]
* [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)|תקנות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)|תקנות כלי הירייה {{מוקטן|(תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)}}]]
* [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]]
* [[חוק מקורות אנרגיה]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>78v7tw33xv0z0tgyz2sf6jmxy69lck6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024748</id>
      <parentid>3024591</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:30:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3024748</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2889" sha1="41rb067599gicwpiivgkc2bcawb5x6d" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק שירות בטחון]]
* [[פקודת המועצות המקומיות]]
* [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]]
* [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)}}]]
* [[חוק התקנים]]
* [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מסירת מידע והדרכת עובדים)}}]]
* [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)}}]]
* [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדר הדין בבתי הדין השרעיים)}}]]
* [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)|תקנות הפרות תעבורה מינהליות {{מוקטן|(סדרי דין בערעור)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(הפעלת מסילת ברזל מקומית)}}]]
* [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)|תקנות הסדרים במשק המדינה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)}}]]
* [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)|תקנות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)|תקנות כלי הירייה {{מוקטן|(תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>41rb067599gicwpiivgkc2bcawb5x6d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3024547</id>
      <parentid>3024504</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T12:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3024547</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32310" sha1="ozoflrn1ktqtflf7ey9b64ylaoouayi" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]</text>
      <sha1>ozoflrn1ktqtflf7ey9b64ylaoouayi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת המועצות המקומיות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>294700</id>
    <revision>
      <id>3024744</id>
      <parentid>3019754</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:29:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 82</comment>
      <origin>3024744</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="90665" sha1="mqdvuxm0d8wddpzlas4frwd7igduy27" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]

&lt;מאגר 2000878 תיקון 2203821 תקן 2001791 קוד a163Y00000DuNRwQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000877 --&gt; ((ע&quot;ר 1941, תוס' 1, 119|פקודת המועצות המקומיות, 1941|0:561779)); ((1942, תוס' 1, 59|תקון|0:561848)); ((1944, תוס' 1, 15|תקון|0:561961)); ((1947, תוס' 1, 126|תיקון|0:562505)); ((ע&quot;ר תש&quot;ט, תוס' א', 93|תיקון|0:312726)), ((XVI|ת&quot;ט)); ((תשי&quot;ז, 164|תיקון|3:208541)); ((תשי&quot;ט, 145|חוק הבחירות למועצות המקומיות (הוראות שעה)|3:208013)); ((תשכ&quot;ד, 24|תיקון מס' 3|5:208542)), ((37|ת&quot;ט|ec:5:317750)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000878 --&gt; ((דמ&quot;י תשכ&quot;ה, 256|פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]|vn:5:525702)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ה, 205|ת&quot;ט|ec:5:317411)); ((תשכ&quot;ו, 2|תיקון|6:208543)); ((תשכ&quot;ח, 54|תיקון מס' 8 (ביטול ארנונות רכוש) לפקודת העיריות|6:209146)); ((תשל&quot;א, 37|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות|7:209470)); ((תשל&quot;ב, 112|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 2)|7:209469)); ((תשל&quot;ג, 40|תיקון מס' 13 לפקודת העיריות|7:209147)), ((249|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 5)|7:209466)); ((תשל&quot;ד, 38|תיקון מס' 7 לחוק מבקר המדינה|8:208514)); ((תשל&quot;ה, 216|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|8:211792)), ((219|תיקון מס' 7 לחוק סדר הדין הפלילי|8:209299)); ((תש&quot;ם, 47|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|9:209502)), ((61|תיקון מס' 9 לחוק העונשין|9:209184)); ((תשמ&quot;ב, 172|תיקון מס' 14 לחוק העונשין|10:209180)); ((תשמ&quot;ג, 130|תיקון מס' 18 לחוק העונשין|10:209749)); ((תשמ&quot;ח, 55|תיקון מס' 12 [צ&quot;ל: תיקון מס' 14]|11:210621)), ((88|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם)|11:210652)); ((תשנ&quot;ב, 38|תיקון מס' 16|12:210875)), ((204|חוק הביקורת הפנימית|12:210838)); ((תשנ&quot;ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 240|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מועצה או ועדה ממונה)|13:211136)); ((תשנ&quot;ז, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((96|תיקון מס' 21|14:211394)), ((130|ת&quot;ט|1621)); ((תשנ&quot;ח, 69|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((275|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות) (מס' 2)|14:211527)), ((336|תיקון מס' 68 לפקודת העיריות|14:211556)); ((תשנ&quot;ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)); ((תשס&quot;ב, 43|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינויים (תיקוני חקיקה)|15:300436)); ((תשס&quot;ג, 152|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((387|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((516|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2)|16:300987)); ((תשס&quot;ד, 19|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה)|16:299804)), ((70, 122|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((413|תיקון מס' 31 והוראת שעה לחוק יסודות התקציב|16:299766)), ((419|חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית (תיקוני חקיקה)|16:299805)), ((488|תיקון מס' 36|16:299678)), ((500|תיקון מס' 37|16:299807)), ((501|תיקון מס' 91 לפקודת העיריות|16:299721)); ((תשס&quot;ה, 2|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הוראת שעה)|16:299816)), ((48|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)|16:299672)), ((217|תיקון מס' 98 לפקודת העיריות|16:299800)), ((226|תיקון מס' 99 לפקודת העיריות|16:299707)), ((333|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((370|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((734|תיקון מס' 103 לפקודת העיריות|16:299693)); ((תשס&quot;ו, 318|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 124|תיקון מס' 109 לפקודת העיריות|17:300151)), ((302|תיקון מס' 47|17:300049)); ((תשס&quot;ח, 80|תיקון מס' 110 לפקודת העיריות|17:300080)), ((101|תיקון מס' 111 לפקודת העיריות|17:300053)), ((108|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((145|תיקון מס' 9 לחוק העבירות המינהליות|17:300713)), ((215|תיקון מס' 114 לפקודת העיריות|17:300828)), ((631|תיקון לחוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה)|17:300629)); ((תשס&quot;ט, 173, 219|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 296|תיקון מס' 56|18:300972)), ((642|תיקון מס' 120 לפקודת העיריות|18:301113)); ((תשע&quot;א, 88|תיקון מס' 121 לפקודת העיריות|18:300722)), ((200|ת&quot;ט|2272)), ((353|תיקון מס' 122 לפקודת העיריות|18:301204)), ((692|תיקון מס' 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|18:301029)), ((732|הוראת שעה לפקודת העיריות|18:301305)), ((736|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|18:301136)), ((981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|18:301182)); ((תשע&quot;ב, 94|הוראת שעה (תיקון) לפקודת העיריות|18:301425)), ((136|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים)|18:301416)), ((506|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)); ((תשע&quot;ג, 205|תיקון מס' 133 לפקודת העיריות|19:301480)); ((תשע&quot;ד, 54|תיקון מס' 134 לפקודת העיריות|19:301621)), ((54|הוראת שעה (תיקון מס' 2) לפקודת העיריות|19:301603)), ((300|תיקון מס' 135 לפקודת העיריות|19:301289)); ((תשע&quot;ו, 42|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)), ((323|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3) לפקודת העיריות|20:319022)), ((580|תיקון מס' 139 לפקודת העיריות|20:322679)), ((1084|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|20:347840)); ((תשע&quot;ח, 74|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4) לפקודת העיריות|20:456346)), ((110|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה)|20:462390)), ((151|תיקון מס' 120 לחוק התכנון והבנייה|20:489235)), ((903|חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|20:504225)); ((תשע&quot;ט, 318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תש&quot;ף, 102|הוראת שעה (תיקון מס' 5) לפקודת העיריות|23:573946)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 668|תיקון מס' 150 לפקודת העיריות|24:615425)), ((1111|תיקון מס' 151 לפקודת העיריות|24:650390)); ((תשפ&quot;ג, 197, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ה, 673|חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה)|25:7349976)), ((741|תיקון מס' 18 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|25:7709131)); ((תשפ&quot;ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((760|תיקון מס' 82|25:14112749)).
''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ד, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס' 2))); ((תשמ&quot;ה, 1000|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ו, 299|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשמ&quot;ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ג, 487|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשנ&quot;ו, 994|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))), ((226|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (תיקון))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)).

__TOC__

== פרק א': כינון מועצה מקומית ==

@ 1. צו כינון (תיקון: תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ג-2, תשפ&quot;ו-2)
: (א) שר הפנים (להלן - השר), רשאי על פי המלצת הממונה על המחוז (להלן - הממונה), להכריז בצו שכפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית (להלן - צו כינון).
: (ב) השר לא יכריז בצו כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, אלא אם כן מספר התושבים באותו כפר, קבוצת כפרים או אזור, לפי הענין, עולה על עשרת אלפים; ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כאמור גם אם מספר התושבים אינו עולה על עשרת אלפים, ובלבד שהוא עולה על חמשת אלפים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר להכריז, בצו, כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית גם אם לא מתקיימים בהם התנאים המנויים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) קיימת תוכנית מיתאר מחוזית מאושרת כמשמעותה [[בסימן ב' לפרק ג' בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], המאפשרת את קיומו של יישוב באותו כפר, קבוצת כפרים או אזור, לפי העניין;
:: (2) אושרה או הופקדה תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת כמשמעותן [[בסימן ג' לפרק ג' בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], שכוללת בתחום אותו כפר, קבוצת כפרים או אזור, לפי העניין, לפחות 2,500 יחידות דיור, כהגדרתן באותו חוק, ואם שוכנע השר כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת - לפחות 1,250 יחידות דיור;
: (3) השר שוכנע לאחר עיון בתסקיר של ועדת חקירה כמשמעותה [[בסעיף 3(א) לפקודת העיריות]], כי הכפר, קבוצת הכפרים או האזור, לפי העניין, צפויים לכלול בתוך עשר שנים ממועד הקמת המועצה המקומית למעלה מעשרים אלף תושבים, ואם שוכנע כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת - למעלה מעשרת אלפים תושבים.

@ 2. תכנו של צו כינון (תיקון: תשל&quot;ג-2, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-7, תשע&quot;ב-2)
: (א) בצו הכינון יפורשו או יוסדרו הרכב המועצה המקומית, תפקידיה, סמכויותיה, חובותיה ואזור שיפוטה.
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות, תשי&quot;א–1950]].))
&lt;!-- :: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (ב), תשי״ג–1953]].)) --&gt;
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי&quot;ח–1958]].))
: (ב) בלי לפגוע בכלליותה של הוראת סעיף קטן (א) יכול שיהיו בצו גם הוראות בדבר -
:: (1) מינויה או בחירתה של המועצה המקומית וכל הענינים הכרוכים בכך, לרבות שמיעת עררים, ערעורים, עתירות ובקשות לענין זה לפני בתי משפט שפורשו או בדרך אחרת;
:: (2) הקמת ועדות של המועצה;
:: (3) מינויים או בחירתם של פקידי המועצה, השעייתם או פיטורם, סמכויותיהם וחובותיהם, ומתן קצבאות ומענקים להם;
:: (3א) השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי המועצה המקומית ונושאי משרה בה, וכן תנאים כאמור לעובדים בתאגיד שייסדה המועצה המקומית, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, &quot;עובד&quot; - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
:: (4) תחולתן של הוראות [[7:209466|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס' 5), תשל&quot;ג-1973]], על המועצה המקומית;
:: (5) כל שאר ענינים הכרוכים בכל האמור לעיל, או הנראים דרושים כדי להטיל הוראותיה של פקודה זו (להלן - הפקודה) על אותה מועצה מקומית לכשתורכב.
: (ג) מינה השר לפי הוראות צו הכינון מועצה ראשונה, יכהן כראש המועצה אזרח ישראלי.

@ 2א. כינון מועצה מקומית תעשייתית (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ד-6)
: (א) שר הפנים, בהסכמת שר התעשיה והמסחר ושר האוצר, רשאי להכריז בצו, שאזור תעשיה בין עירוני הכולל או המתוכנן לכלול מספר מפעלים בעלי תשתית ומערכות ציבוריות משותפות (להלן - אתר תעשייתי), ואשר תחומו יוגדר בצו (להלן - צו כינון), יתנהל על ידי מועצה מקומית תעשייתית (להלן - המועצה).
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב), התשמ״ט–1989]] לייסוד מועצה מקומית תעשייתית &quot;נאות חובב&quot;.))
:: ((פורסם [[צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן), התש״ן–1990]] לייסוד מועצה מקומית תעשייתית &quot;מגדל תפן&quot;.))
: (ב) בצו כינון יפורשו או יוסדרו הדברים האמורים [[בסעיף 2 לפקודה]], ועל המועצה יחולו הוראות הפקודה ואולם -
:: (1) [[סעיף 4 לפקודה]] לא יחול;
:: (2) צו הכינון לא יכלול הוראות בדבר בחירות;
:: (3) המועצה תהיה בת תשעה חברים, ואלה הם:
::: (א) נציג שר הפנים, שאינו מקרב עובדי המדינה, והוא יהיה היושב ראש;
::: (א1) נציג שר התעשיה המסחר והתעסוקה ונציג שר הבריאות, מקרב עובדי משרדם;
::: (ב) שלושה נציגים של הרשויות המקומיות הגובלות באתר התעשייתי;
::: (ג) שלושה נציגים של המפעלים באתר התעשייתי;
:: (4) למועצה יהיו תפקידים וסמכויות אלה:
::: (א) שמירה על כל המערכות הציבוריות הקיימות באתר התעשייתי לרבות מערכות התשתית, הכשרת הקרקע, כבישים, מערכות ביוב, ניקוז ושפכים, מים, גינון, חשמל, מקלטים ושטחים ציבוריים אחרים;
::: (ב) שמירה ואחזקה של השטחים והמתקנים הציבוריים באתר התעשייתי;
::: (ג) פיקוח על קיום חוקים, תקנות וצווים בקשר עם בנייה, הפעלה והחזקת מפעלים באתר התעשייתי;
::: (ד) פיקוח על מיחזור האנרגיה ועל איכות הסביבה באתר התעשייתי;
::: (ה) ארגון וניהול שירותים משותפים באתר התעשייתי: בטיחות, שירותי כבאות, עזרה ראשונה ותחבורה;
:: (5)(א) המועצה תכין בכל שנה הצעת תקציב לשנת הכספים הקרובה; התקציב טעון אישור שר הפנים ושר האוצר;
::: (ב) המועצה לא תתחייב בהתחייבות כספית אלא במסגרת התקציב המאושר;
::: (ג) נוצר גרעון בביצוע התקציב, בסכום העולה על מה שנקבע בו לענין זה, תביא המועצה את הדבר לידיעת שר הפנים ושר האוצר לא יאוחר מתום מחצית שנת הכספים שבה נוצר הגרעון;
::: (ד) שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את מספר המשרות שהמועצה רשאית למלא.

@ 3. כינון ועדים מקומיים (תיקון: תשל&quot;ד)
: (א) נתכוננה מועצה מקומית באזור הכולל שני כפרים או יותר או חלקים מהם, יכול, בלי לפגוע בהוראות הפקודה, שצו הכינון של המועצה יורה הוראות בענינים אלה:
:: (1) הקמת ועדים מקומיים בכפרים או בחלקים מהם, בכולם או במקצתם, הרכב הועדים, איזור שיפוטם, סמכויותיהם וחובותיהם, לרבות הסמכות להטיל על נכסים או אנשים שבאזור שיפוטם ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות;
:: (2) אצילת תפקידים של המועצה המקומית לועדים מקומיים בהגבלות או בתנאים או בלעדיהם;
:: (3) הטלת סכומים על הועדים המקומיים שישולמו למועצה המקומית במקום ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות שהיא רשאית להטיל על נכסים או על אנשים שבאזורי שיפוטם של הועדים המקומיים;
:: (4) חלוקת הוצאות של המועצה המקומית בין הכפרים או חלקיהם אשר לטובתם הוצאו הוצאות אלה;
:: (5) גבייתם של סכומים והוצאות כאמור על ידי המועצה המקומית מאת הועדים המקומיים;
:: (6) תיאום השימוש בסמכויות ועד מקומי עם השימוש בסמכויות המועצה, הן בענינים כספיים והן בענינים אחרים.
: (ב) ועד מקומי במילוי תפקידו כרשות מקומית יעמוד לביקורת מבקר המדינה; אולם הביקורת לא תופעל אלא אם הועדה לעניני בקורת המדינה של הכנסת או מבקר המדינה החליטו על כך ובמידה שהחליטו.

@ 4. כינון מועצה מקומית בחלק מתחום עיריה
: (א) השר רשאי, על פי המלצת הממונה, להכריז בצו הכינון שתיכון מועצה מקומית ברובע פלוני של תחום עיריה השונה לפי אופיו וצרכיו משאר חלקי תחום העיריה.
: (ב) הצו לא יינתן אלא אם נתקבלה על כך הסכמת מועצת העיריה ויפורשו בו - בנוסף לפרטים הנדרשים [[בסעיף 2]] - היחסים שבין המועצה המקומית לבין מועצת העיריה.
: (ג) בכפוף להוראות הצו, לא ייגרע מסמכויות מועצת העיריה לגבי אותו רובע.

@ 5. כינון מועצה מקומית במקום שהיתה עיריה
: הכריז השר לפי [[סעיף 1]] כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, עיריה אחת, יחולו הוראות אלה:
: (1) המועצה המקומית תהא חליפתה של העיריה, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר - לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים (להלן - תשלומי חובה) שהוטלו כדין על ידי העיריה וטרם נגבו;
: (2) המועצה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב האכרזה חברי מועצת העיריה;
: (3) חוקי העזר והתקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי העיריה או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
: (4) כל הליך שהיה תלוי ועומד ערב תחילת האכרזה לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי העיריה, או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום העיריה, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
: (5) מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש תוך זמן קצוב ערר או ערעור לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
: (6) רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מכינון המועצה המקומית ורשויותיה במקום העיריה ורשויותיה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכות באותו ענין לפי כל חיקוק.

@ 6. כינון מועצה מקומית במקום שהיו מספר רשויות מקומיות
: הכריז השר לפי [[סעיף 1]] כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, בין עיריה ובין מועצה מקומית (להלן - רשויות קודמות) - יחולו הוראות אלה:
: (1) לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה, שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
: (2) השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר -
:: (א) לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
:: (ב) לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב תחילת האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים או כיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
:: (ג) להכריז על המועצה המקומית כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה וכן למעמדה לכל ענין אחר, ובין השאר לענין תשלומי חובה שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
: והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

@ 7. הרחבת תחומה של מועצה מקומית (תיקון: תש&quot;ס)
: הוראות [[סעיף 6]] והוראות [[סעיף 9א לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחומה של מועצה מקומית על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, כלול ערב האכרזה בתחום עיריה או מועצה מקומית.

@ 8. בחירות לפי פנקס בוחרים (תיקון: תשע&quot;ב-2)
: (א) נקבע בצו לפי [[סעיף 1]] או על פיו, כי הבחירות למועצה המקומית, לועדים המקומיים כאמור [[בסעיף 3(א)]] (להלן - ועדים מקומיים), או לועדה של מועצה מקומית, יתנהלו לפי פנקס בוחרים, וכי תהיה זכות ערר, בדבר רישום או אי-רישום בפנקס הבוחרים לפני ועדת בחירות, ניתן לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], נגד החלטת ועדת הבחירות בערר כאמור.
: (ב) עתירה לפי סעיף קטן (א) תוגש בתוך שבעה ימים מיום ההחלטה בערר.
: (ג) בית המשפט ייתן את החלטתו בעתירה לפי סעיף זה לא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת העתירה, והחלטתו תהיה סופית.

@ 9. (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ב-2) : (((בוטל).))

@ 9א. קביעת מספר תושבי המועצה לעניינים מסוימים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) לעניין קביעת מספר חברי המועצה, לעניין אישור שכר של עובדים במועצה המקומית בידי משרד הפנים והממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, המביא בחשבון את מספר התושבים במועצה המקומית, ולעניין מספר המשרות התקניות במועצה המקומית שנקבעות לפי מספר התושבים וסיווגן, יחושב מספר התושבים במועצה המקומית בצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור [[בסעיף 19(א1) לפקודת העיריות]], בשינויים המחויבים.
: (ב) הוראות [[סעיף 168א(ב) לפקודת העיריות]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

== פרק ב': מעמדה של מועצה מקומית וסמכויותיה ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 10. מועצה מקומית היא תאגיד
: מועצה מקומית תהא אישיות משפטית, ובכפוף להוראות צו הכינון, תהא רשאית לעשות חוזים, לרכוש ולהחזיק מקרקעין או כל זכות בהם, לתבוע ולהיתבע בשמה היא.

@ 10א. סמכות לחתום על שטרות (תיקון: תשכ&quot;ו)
: מועצה מקומית רשאית, בכפוף להוראות הפקודה, צו הכינון ותקנות שהתקין השר לענין זה, להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.

@ 10ב. אחריות אישית שמורה (תיקון: תשכ&quot;ו)
: האמור [[בסעיף 10א]] לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם מועצה מקומית על שטר שאין המועצה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את המועצה המקומית.

@ 11. (תיקון: תשע&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 12. דין ועד מקומי (תיקון: תשכ&quot;ו)
: לענין [[סעיפים 10 עד 11]], [[ו-13א]] דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית; אולם העסקאות של ועד מקומי הנמנות עם המפורטות [[בסעיף 11]], טעונות אישור המועצה המקומית, והחלטת המועצה המקומית בדבר מתן האישור תהא טעונה אישור כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה המקומית.

@ 13. סמכות ללוות (תיקון: תשל&quot;ג, תשס&quot;ה-6)
: (א) מועצה מקומית לא תהא רשאית, אלא באישורו של הממונה ובכפוף להוראות ולתנאים שבצו הכינון או שהוטלו על ידי הממונה -
:: (1) ללוות כסף מכל אדם למטרה שאישר אותה הממונה, ולמשכן או לשעבד למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של ההלוואה;
:: (2) ללוות זמנית כל סכום שהוא מהבנק שבו מקיימת המועצה המקומית את החשבון שלה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית מועצה מקומית שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]] (בסעיף קטן זה - חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור [[בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב]], בלא צורך באישור של הממונה, ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות [[בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב]], ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

@ 13א. סמכות לערוב (תיקון: תשכ&quot;ו, תשל&quot;ג)
: (א) מועצה רשאית לערוב באישור השר לחיובו של אחר, למטרה מהמטרות שהמועצה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה באותה שנת כספים.
:: ((סמכות השר הואצלה לממונה על המחוז (י&quot;פ תשס&quot;ח, 2358).))
: (ב) ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

@ 13ב. תחולת הוראות (תיקון: תשנ&quot;ח-3, תשס&quot;ד-8, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ז-2, תשע&quot;א-3)
: הוראות [[+|סעיפים 149ג]], [[+|149ה]], [[+|149ח]], [[+|149י]], [[+|149יא]] [[ו-149יב לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

@ 13ג. תחולת הוראות - ייצוג הולם (תיקון: תשס&quot;ה-2)
: הוראות [[סעיף 249א(3א) לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית שייסדה תאגיד.

@ 13ד. תחולת הוראות - צוות לתיקון ליקויים (תיקון: תשס&quot;ה-7)
: הוראות [[סעיף 170ג1א לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית.

@ 13ה. תחולת הוראות - ביקורת פנימית (תיקון: תשס&quot;ז-2)
: (א) הוראות [[+|סעיפים 167(ב) עד (ד)]], [[+|167א]], [[+|170א(א) עד (ד)]], [[+|170ב]], [[+|170ג]], [[+|170ג1]] [[ו-334א לפקודת העיריות]], יחולו לענין מבקר מועצה מקומית (בסעיף זה - מבקר), בשינויים המחויבים, ואולם השר רשאי לקבוע בצו הכינון כי מבקר יכהן במשרה חלקית בהתחשב במספר התושבים והיישובים במועצה המקומית, ובהיקף תקציבה של אותה מועצה מקומית; השלמת משרה תהיה בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השלמת משרה של מבקר יכול שתהיה באחד מאלה:
:: (1) במועצה המקומית שבה הוא מכהן כמבקר - בתפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, אם המועצה, לפי המלצת הוועדה לעניני ביקורת, אישרה זאת, לאחר שמצאה כי אין בתפקיד נוסף זה כדי לפגוע במילוי תפקידו כמבקר;
:: (2) בעיסוק או בעבודה נוספים מחוץ למועצה המקומית - אם אישרו זאת המועצה והשר, לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה:
::: (א) אין בעיסוק או בעבודה כדי לפגוע במילוי תפקידו או במעמדו כמבקר;
::: (ב) אין ולא עלול להיווצר ניגוד ענינים בין העיסוק או העבודה לבין תפקידו כמבקר;
::: (ג) אין בעיסוק או בעבודה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד המועצה המקומית;
::: (ד) המבקר הצהיר על התמורה שיקבל בעבור העיסוק או העבודה.
: (ג) השר, באישור הוועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו הכינון הוראות בדבר -
:: (1) דרכי מינויו, בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד לשמש מבקר;
:: (2) התנאים והדרכים לפיטוריו או להשעייתו של מבקר;
:: (3) דרכי מינוים, בדיקת כשירותם, מעמדם ותנאים להפסקת שירותם של עובדים בלשכת המבקר;
:: (4) דרכי הכנתו ואישורו של תקציב לשכת המבקר.

@ 13ו. תחולת הוראות - אתר אינטרנט (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ח-4)
: הוראות [[סעיף 248ב לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

@ 13ז. תחולת הוראות - הסמכת פקחים וסמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: [[סעיפים 337א עד 337ד לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

=== סימן ב': תשלומי חובה ===

@ 14. הסמכות להטיל תשלומי חובה (תיקון: תשס&quot;ה-5)
: בכפוף להוראות צו הכינון, תהא למועצה מקומית סמכות להטיל באישור הממונה תשלומי חובה אלה:
: (1) ארנונות, לרבות ארנונות חינוך, על נכסים הנמצאים בכפר או בקבוצת הכפרים או באזור או ברובע, שישולמו על ידי בעליהם או מחזיקיהם; ארנונת חינוך לפי פסקה זו מותר להטילה בנוסף על כל ארנונת חינוך המוטלת לפי [[#14|סעיף 12, של פקודת החינוך]];
: (2) אגרות בעד רשיונות או כל דבר אחר, וכן היטלים שעיריות מורשות אותה שעה להטילם או שמועצה מקומית רשאית להטילם לפי כל חיקוק, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו,
::- &quot;מקום ציבורי&quot;, &quot;שירות ציבורי&quot; - כהגדרתם [[+#סימן ג פרק ה1|בסימנים ג']] [[#סימן ד פרק ה1|ו((-))ד' בפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק השוויון);
::- &quot;נגישות&quot; - כמשמעותה לפי [[-|פרק ה'1 בחוק השוויון]];
::- &quot;אדם עם מוגבלות&quot; - כמשמעותו [[-|בפרק ב' לחוק השוויון]];
: (3) אגרות בעד הספקת שירותים על ידי המועצה המקומית, שישלמו הנהנים מאותם שירותים;
: (4) דמי השתתפות מצד תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע למטרות חינוך או למטרות אחרות, אלא שהממונה רשאי לפטור מתשלום דמי השתתפות כאמור בני אדם או סוגים של בני אדם שלפי דעתו אין ההשתתפות מיועדת להנאתם או להנאת ילדיהם;
: (5) ארנונת גולגולת שתוטל על תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע.

@ 15. הוראות בדבר תשלומי חובה בצו הכינון
: בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 2]] יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר -
: (1) שומת תשלומי החובה וכל הענינים הכרוכים בשומה;
: (2) הטלת תשלומי החובה לפי אחוזים שונים או לפי דרגות שונות על נכסים או בני-אדם מסוגים שונים או על חלקים מיוחדים של תחום המועצה המקומית;
: (3) אופן גביית תשלומי החובה ומתן פטור מהם, וכן ויתורים, הנחות ומחיקות;
: (4) שמיעת ערעורים בענין תשלומי חובה בבתי משפט שפורשו או באופן אחר.

@ 16. ערעור על שומה
: (א) נקבע בצו הכינון או על פיו, כי השומה של תשלומי חובה תיעשה בעריכת לוח שומה על ידי ועדת שומה, וכי תהיה זכות ערר לפני ועדת עררים על החלטות ועדת שומה - יהיה ערעור על החלטת ועדת העררים לפני בית המשפט המחוזי והוא ידון בו כשופט יחיד, הכל בתנאים ובדרך שנקבעו [[בתוספת השניה]].
: (ב) פסק-דין של בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה - אין אחריו ולא כלום.

@ 17. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשנ&quot;ג) : (((בוטל).))

@ 19. גביית תשלומי חובה (תיקון: תשכ&quot;ח)
: (א) ארנונה המגיעה למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית ארנונה המגיעה לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וארנונת גולגולת, אגרות וסכומים אחרים המגיעים למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית אגרות המגיעות לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ולראש המועצה המקומית יהיו לענין זה הסמכויות של ראש עיריה לפי אותו דין.
: (ב) לענין סעיף זה דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית אלא שסמכותו של ראש עיריה ניתנת לענין זה לראש הועד המקומי, ושר הפנים רשאי, בצו הכינון, להגביל את סמכויותיו של ועד מקומי לענין זה או להעבירן, כולן או מקצתן, למועצה המקומית.

@ 20. (תיקון: תש&quot;ם) : (((בוטל).))

@ 21. העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות למועצה המקומית (תיקון: תשפ&quot;ג) 
: הוראות [[סעיף 324 לפקודת העיריות]] יחולו בשינויים המחויבים על מועצה מקומית.

@ 21א. ערבות בנקאית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 30.9.2026):))
: בפקודה זו, &quot;ערבות בנקאית&quot; - ערבות שנתן אחד מאלה:
: (1) תאגיד בנקאי;
: (2) מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
: (3) בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
: (4) מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].


=== סימן ג': חוקי עזר ===

@ 22. אישור חוקי עזר ופרסומם (תיקון: תשמ&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2)
: (א) אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש המועצה וחוק העזר יפורסם ברשומות, ואולם לא תאשר המועצה חוק עזר הכולל הוראות בדבר תשלום בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה.
: (ב) לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש המועצה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהוא הסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
: (ג) השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) להורות על עיכוב פרסום חוק העזר, ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש המועצה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
: (ד) עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
:: (1) להורות על ביטול העיכוב;
:: (2) לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
:: (3) להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
: (ה) ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

@ 23. עונשין (תיקון: תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשנ&quot;ז-2, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: העובר על הוראה שבחוק עזר, דינו - קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף של 160 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש המועצה, או לאחר הרשעה.

@ 24. תשלום הוצאות עקב הפרה
: חוק עזר כאמור יכול שיכלול הוראה שבנוסף לעונש האמור [[בסעיף 23]] יהא האדם שהפר את חוק העזר או לא ביצע עבודה שהוטלה עליו בחוק העזר, חייב לשלם את ההוצאות שהוצאו על ידי המועצה עקב ההפרה או בביצוע העבודה.

@ 24א. תחולת הוראות (תיקון: תשל״ב, תשס״ג, תשס״ה–6, תשס״ז, תשע״א–5, תשע״א–7, תשע&quot;ב, תשע״ד–2, תשע״ו–2, תשע״ח, תשע״ח–2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: הוראות [[+#249.8|סעיפים 249(8)]] לענין גביית דמי כניסה למקומות כאמור [[באותו סעיף]], [[+#249.12א|249(12א)]] [[+#249.33|ו-(33)]], [[+|251]], [[+|251ד]], [[+|252א]], [[+|258א]], [[+|268א]], [[+|274ב]] [[ו-274ב1 לפקודת העיריות]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על מועצה מקומית.

@ 24א1. קריאת שמות רחובות (תיקון: תש&quot;ע)
: מועצה מקומית תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והכיכרות, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור [[בסעיף 24ב]], ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבניינים במקומות אלה במספרים.

@ 24ב. קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ב, תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
::- &quot;מקום ציבורי&quot; - דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.
: (ב) המועצה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
: (ג) המועצה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי המועצה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור [[בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], בשינויים המחויבים;
:: (2) המועצה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
:: (3) היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור - זימנה המועצה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
:: (4) בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו - אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;
:: (5) החלטה לשינוי השם, התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
: (ד) הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה המועצה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

@ 25. הוראות בדבר השתתפות בהוצאות עבודה
: הטילה מועצה מקומית בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצעה מכוח הפקודה או מכוח חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות שבוצעו על ידי המועצה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

@ 25א. חוקי עזר לדוגמה (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה מקומית, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.
: (ב) קיבל השר הודעה על החלטת מועצה כאמור, יפרסם על כך הודעה ברשומות, ומשפורסמה יראו את חוק העזר לדוגמה, לכל דבר, כחוק עזר של המועצה המקומית שאושר על ידי השר ופורסם ברשומות.
: (ג) ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה מקומית והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
: (ד) סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי [[סעיף 77 לפקודת התעבורה]].

@ 26. סמכות לעובד מועצה מקומית לטיפול בעבריינים
: עבר אדם עבירה על חוק עזר של המועצה לעיני עובד מעובדי המועצה המקומית, שהוסמך לענין סעיף זה על פי החלטת המועצה, או שהיה לעובד כאמור יסוד סביר להניח שהאדם עבר זה לא כבר עבירה כאמור, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם לזהות את עצמו לשביעת רצונו של אותו עובד; לא זיהה את עצמו אותו אדם כאמור, רשאי העובד לדרוש ממנו שילך אתו לתחנת המשטרה הקרובה ביותר לשם זיהויו, ואם סירב לעשות כן, רשאי העובד להשתמש במידה סבירה של כוח כדי להביאו לתחנת המשטרה כאמור; במילוי תפקידו לפי סעיף זה ישא העובד סימן היכר כפי שתקבע המועצה.

@ 26א. עבירות קנס (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2, תש&quot;ם-2, תשמ&quot;ב, תשס&quot;ח-4, [ק&quot;ת שינוי שיעורי קנסות])
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של מועצה מקומית היא עבירת קנס דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.
: (ב) השר יקבע בצו ברשומות -
:: (1) את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) (((בוטלה).))

@ 26ב. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))
@ 26ג. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))
@ 26ד. (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ה-2) : (((בוטל).))

== פרק ג': תקציב וחשבונות ==

@ 27. עריכת תקציב ואישורו (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: מועצה מקומית תערוך בכל שנה תקציב בצורה שנקבעה, המראה את אומדן ההכנסה וההוצאה שלה; התקציב יוכן ויאושר על ידי המועצה לפי הוראות [[סעיף 206 לפקודת העיריות]], בשינויים המחויבים, ואם היתה המועצה המקומית רובע של עיריה - על ידי העיריה.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971]].))

@ 28. אין לסטות מן התקציב (תיקון: תשע&quot;ד-3)
: התקציב שאושר הוא התקציב השנתי למועצה המקומית, ולא תשלם שום תשלום מכספיה ולא תקבל עליה שום התחייבות, אלא בהתאם לתקציב המאושר.

@ 29. תיקון התקציב על ידי הממונה
: הממונה רשאי, לאחר ששקל את דעת המועצה המקומית, לשנות או לדחות פריט בתקציב וכן רשאי הוא להוסיף פריט לתקציב, אם ראה שעל פי נסיבות חורגות מן הרגיל הקשורות במועצה המקומית חיוני הוא, מטעמים של טובת הציבור, לעשות כן.

@ 30. שינוי בתקציב על ידי המועצה
: המועצה המקומית יכולה לשנות את התקציב בדרך שנקבעה כאמור לאישור התקציב המקורי.

@ 31. חילוקי דעות בנוגע לתקציב השנתי
: על חילוקי דעות בין המועצה המקומית ובין עיריה בענין התקציב השנתי יופנו לממונה והחלטתו תהא סופית.

@ 32. קופת המועצה (תיקון: תשמ&quot;ג)
: צו הכינון יכול שתהא בו הוראה בדבר ייסוד קופת המועצה המקומית, השמירה על בטחונה ושאר ענינים הכרוכים בכך, וכל הקנסות, האגרות, דמי העונשין והתשלומים האחרים הנגבים לפי הפקודה, או לפי חוקי עזר שהותקנו על פיה, ישולמו לקופה ויהיו חלק ממנה והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של המועצה המקומית בשל עבירה על [[סעיף 196 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], שנעברה בתחומה.

@ 33. אחריות לתשלומים שלא כדין
: צו הכינון יכול שיהיו בו הוראות בדבר החיוב להחזיר סכומים ששולמו ותשלומם לא הותר לפי הצו או בתקציב שאושר לפי [[פרק זה]].

@ 34. בקורת חשבונות ותקציב (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-6, תשע&quot;ד-3)
: הוראות [[+#סימן ב פרק 11|סימנים ב']] [[+#סימן ד פרק 11|ו-ד' בפרק 11]] [[+#תוספת 4 פרט 10א|וסעיפים 10א]] [[ו-10ב בתוספת הרביעית לפקודת העיריות]] יחולו על מועצה מקומית, בשינויים המחויבים; בכפוף להוראה זו יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר ביקורת חשבונות.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ״ז–1967]].))
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ״ד–1994]].))

@ 34א. תחולת הוראות [[מפקודת העיריות]] על מועצות מקומיות (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-5, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ו, תשע״ו–4, תשע&quot;ח-3, תשע״ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) הוראות [[+|סעיף 9ב]], [[+|סעיפים 120(10)]], [[+|123א]] [[+|ו-123ב]] לעניין פסלות לכהונה של חבר מועצה עקב אי-תשלום חוב ארנונה או אספקת מים, [[+|וסעיפים 142א עד 142ג2]], [[+|167(ה)]], [[+|167ב]], [[+|170(ב) ו-(ב1)(2א)]], [[+|170ג2]], [[+|170ג3]], [[+|171]], [[+|171א]], [[+|173ב]], [[+|188]], [[+|191]], [[+|192]], [[+|196]], [[+|198א]], [[+|198ב]], [[+|203]], [[+|206]], [[+|208]], [[+|208א]], [[+|210 עד 213]], [[+|233א]], [[+#249.5א|249(5א)]], [[+|249ב]], [[+|276]], [[+|277]], [[+|330א עד 330כח]], [[+|338]] [[+|ו-339]] לעניין מועצות מקומיות שהוכרזו כמועצות מקומיות איתנות לפי [[סימן ד' לפרק 11 לפקודת העיריות]], [[+|341א]] [[ו-342, לפקודת העיריות]], והוראות התקנות לפי [[+|סעיפים 167(ה)]], [[+|170ג3(ד)]] [[ו-249, לפקודה האמורה]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מועצות מקומיות.
: (ב) [[צו המועצות המקומיות (א), התשי&quot;א-1950]], [[צו המועצות המקומיות (ב), התשי&quot;ג-1953]], [[וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]], יתוקנו לפי סעיף קטן (א).
: ((פורסמו צווי חלוקת הכנסות לפי [[סעיף 9ב לפקודת העיריות]]: [[צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב), התשע&quot;ד-2014]], [[צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר), התשע&quot;ה-2014]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום), התשע&quot;ה-2014]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה האזורית נווה מדבר והמועצות המקומיות ירוחם ושגב שלום), התשע&quot;ה-2014]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית מצפה רמון), התשע&quot;ה-2014]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית ירוחם), התשע&quot;ה-2014]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון), התשע&quot;ז-2017]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב), התשע&quot;ז-2017]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין מגדל תפן, מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, עיריית מעלות תרשיחא, והמועצות המקומיות יאנוח ג'ת, כסרא–סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף), התשע&quot;ח-2018]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין מטה אשר ומשגב לבין בענה, דיר אל אסד, כרמיאל ומג'ד אל כרום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר והמועצה האזורית משגב לבין המועצה המקומית בענה, המועצה המקומית דיר אל אסד, עיריית כרמיאל והמועצה המקומית מג'ד אל כרום), התשע&quot;ט-2018]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר), התשע&quot;ט-2019]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות), התש&quot;ף-2020]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין זכרון יעקב וחוף הכרמל לבין ג'סר אל-זרקא ופוריידיס)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית זכרון יעקב והמועצה האזורית חוף הכרמל לבין המועצה המקומית ג'סר אל-זרקא והמועצה המקומית פוריידיס), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין נאות חובב, באר שבע, אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר, רמת נגב, ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, עיריית באר שבע, המועצות האזוריות אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע), התשפ&quot;א-2020]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מג'אר לבין המועצה המקומית עילבון), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב), התשפ&quot;א-2020]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין בני שמעון ומיתר לבין אל קסום, חורה ולקיה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון והמועצה המקומית מיתר לבין המועצה האזורית אל קסום והמועצות המקומיות חורה ולקיה), התשפ&quot;א-2020]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר), התשפ&quot;א-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות), התשפ&quot;א-2021]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין המועצות המקומיות ג'וליס וירכא), התשפ&quot;א-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה), התשפ&quot;ב-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל-מכסור), התשפ&quot;ב-2021]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל-מכסור), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין ברנר לבין נחל שורק, קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית ברנר לבין המועצה האזורית נחל שורק, והמועצות המקומיות קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין באר טוביה לבין קריית מלאכי, גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק, שפיר בני עי&quot;ש וגדרה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית באר טוביה לבין עיריית קריית מלאכי, המועצות האזוריות גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק ושפיר והמועצות המקומיות בני עי&quot;ש וגדרה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד–מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית לב השרון לבין המועצה המקומית קדימה-צורן), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין תמר לבין דימונה, ירוחם, ערד, אל-קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר, רמת נגב, כסיפה וערערה בנגב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית תמר לבין העיריות דימונה, ירוחם וערד, המועצות האזוריות אל-קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות כסיפה וערערה בנגב), התשפ&quot;ב-2022]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד), התשפ&quot;ג-2022]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל ועספייא), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב), התשפ&quot;ד-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה), התשפ&quot;ה-2024]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ&quot;ה-2025]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק), התשפ״ו–2025]], [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר), התשפ״ו–2025]] ו[[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר), התשפ״ו–2025]].))

@ 35. תקנות כלליות
: בלי לפגוע בהוראות [[פרק זה]] רשאי השר להתקין תקנות הקובעות פנקסים שבהם ינוהלו חשבונות של מועצות מקומיות וצורת ניהולם, וכן אופן הכנת תקציביהן השנתיים, וכל הענינים הכרוכים בכך, ורשאי הוא באותן תקנות לקבוע הוראות בדבר תחולת התקנות, או מקצתן, על המועצות המקומיות הנקובות בהן.
: ((פורסמו [[תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ״ח–1988]].))

@ 35א. (תיקון: תשנ&quot;ב-2, תשס&quot;ז-2) : (((בוטל).))
@ 35ב. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ג-3, תשע&quot;א-4) : (((בוטל).))

@ 35ג. הצהרת אמונים של חברי המועצה (תיקון: תשס&quot;ד-5)
: (((מספור כפול במקור):))
: (א) עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
::: &quot;אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה&quot;.
: (ב) חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
: (ג) חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

== פרק ד': סמכויות השר והממונה ==

@ 35ג. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4) &lt;עוגן 35ג1&gt;
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גירעון מצטבר&quot; - עודף התחייבויות על נכסים בתקציב השוטף כפי שהופיע בדוח המבוקר;
:- &quot;גירעון שוטף&quot; - עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
:- &quot;הדוח המבוקר&quot; - הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות [[סעיף 34]];
:- &quot;שיעור גביה&quot;, לענין ארנונה או אספקת מים - היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה המועצה המקומית בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים למועצה המקומית בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שמוציאה המועצה המקומית לחייבים;
:- &quot;שיעור גירעון מצטבר&quot; - היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות המועצה המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;
:- &quot;שיעור גירעון שוטף&quot; - היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות המועצה המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף;
:- &quot;תכנית הבראה&quot; - תכנית להבראת המועצה המקומית שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של המועצה המקומית בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנוסתיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין המועצה המקומית לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו.

@ 35ד. תכנית הבראה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-6)
: (א) מועצה מקומית רשאית להכין תכנית הבראה.
: (ב) תכנית הבראה שהוכנה למועצה מקומית את טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה למועצה מקומית, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.
: (ג) השר רשאי להורות למועצה מקומית שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
: (ד) נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי המועצה המקומית כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות למועצה המקומית להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה המועצה המקומית אחר הוראות השר כאמור, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל המועצה המקומית לפיה.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מיתר הוראות [[פרק זה]].

@ 36. מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת
: (א) כל אימת שנראה לממונה שמועצה מקומית לא מילאה חובה או לא ביצעה עבודה שהיא נדרשת או מוסמכת לעשות, לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו למלא החובה או לבצע העבודה תוך זמן הנקוב בצו.
: (ב) לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות אדם הנראה לו מתאים, שימלא את החובה או יבצע את העבודה, ורשאי הוא לקבוע את שכרו ולהורות שהשכר וההוצאות למילוי החובה או לביצוע העבודה יהיו על קופת המועצה.

@ 37. כשאין אפשרות לכנס את המועצה
: בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה המקומית, רשאי הממונה להורות לראש המועצה או לסגנו או לחבר אחר של המועצה למלא חובה או לבצע עבודה שהמועצה נדרשת או מוסמכת לעשות לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטחון או לבריאות של תחום שיפוט המועצה או של תושביו.

@ 38. מועצה נחשלת (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-7)
: (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש מועצה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש מועצה שהוא אזרח ישראלי ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים כשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
:: (1) המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי הוראות צו הכינון;
:: (2) המועצה או ראש המועצה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או צו הכינון או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
:: (3) ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש המועצה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש המועצה או על פיזור המועצה.
: (ב) התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי [[=חוק הבחירות|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש מועצה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

@ 38א. מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה (תיקון: תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ד-4)
: (א) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים למועצה מקומית שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה - שיעורים).
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל השר כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
:: (1) שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה (בסעיף זה - ועדה);
:: (2) שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
:: (3) שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי [[סעיף 38(א)]].
:: (2) שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי [[סעיף 38(א)]].
: (ד)(1) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות למועצה מקומית שחלות עליה הוראות [[פרק ד'1 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים, על החלת הוראות [[-|סעיף 31יד]] [[-#פרק ד1|לפרק האמור]] עליה.
:: (2) בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה, ולגבי מועצה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור [[-|בסעיף 31יד]], תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה.
:: (3) השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי מועצה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור [[פקודה זו|בסעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות]], תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה המקומית.
: ((פורסמו [[תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס״ד–2004]].))

@ 39. תקופת כהונתן של מועצות או ועדות חדשות (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ט)
: (א) תקופת כהונתה של מועצה שנבחרה לפי הוראות [[סעיף 38]] תהיה בהתאם להוראות צו הכינון ותקופת כהונתה של מועצה או של ועדה שנתמנו לפי הוראות [[סעיף 38]] תהיה עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי [[סעיף 4 לחוק הבחירות]], ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

@ 39א. הסדר נושים (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;ב-3)
: לבקשת נושה של מועצה מקומית או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות [[הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], יחולו בשינויים המחויבים, על המועצה המקומית.

@ 40. סמכויות ועדה ממונה
: ועדה ממונה לפי הוראות [[סעיף 38]] יהיו לה הסמכויות והחובות אשר למועצה המקומית לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר.

@ 41. יושב ראש ועדה ממונה וסגנו (תיקון: תשל&quot;ה, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ד-3)
: (א) לועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 38]] למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית והמועצה, ימנה הממונה אחד מחבריה להיות יושב ראש, וימנה, אם ראה לעשות כן, חבר אחר להיות סגן יושב ראש.
: (ב) ליושב ראש ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שהוקנו או יוחדו לראש המועצה המקומית או לסגנו לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר, והם יקבלו מקופת המועצה את השכר שיקבע הממונה.
: (ג) הזכויות לגמלאות של יושב ראש וסגן יושב ראש, יבוטחו בקופת גמל כמשמעותה [[סעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה]], וקופת המועצה המקומית לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

@ 42. ביטול מועצה מקומית
: רשאי השר לבטל צו כינון, ואם ביטלו - יתן ההוראות הדרושות להקניית נכסי המועצה המקומית; הנכסים יוקנו בהתאם להוראות אלה והעסקה תהיה פטורה מאגרות המשתלמות לפי [[תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות העברת מקרקעין (אגרות), תשט&quot;ז-1956]].

@ 43. החלת [[פקודת העיריות (אספקת מים), 1936]]
: הממונה רשאי להחיל על מועצה מקומית את [[פקודת העיריות (אספקת מים), 1936]], או כל חלק ממנה, כדרך שהשר רשאי על פי [[-|סעיף 29 שבה]] להחילה על עיריה, [[-|והפקודה]] או החלק ממנה יחולו על המועצה המקומית כדרך שהם חלים על עיריה בשינויים אלה: במקום &quot;עיריה&quot; ו&quot;מועצה&quot; קרי &quot;מועצה מקומית&quot; ובמקום &quot;[[פקודת העיריות]]&quot; קרי &quot;פקודת המועצות המקומיות או צו הכינון שניתן על פיה&quot;, ובמקום &quot;השר&quot; קרי &quot;הממונה&quot;.

@ 43א. תוכנה של תכנית הבראה (תיקון: תשס&quot;ד-4, תשס&quot;ה-6)
: (א) בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה -
:: (1) מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
:: (2) אמצעי התייעלות שתנקוט המועצה המקומית, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של המועצה המקומית, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
:: (3) לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
: (ב) (((בוטל).))

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ב-2) ==

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 16]]))) ====

@ 1. מי רשאי לערער
: בעל דין לפני ועדת עררים הרואה עצמו מקופח על ידי החלטה סופית של ועדת עררים, רשאי לערער על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי, אשר באזור שיפוטו נמצא תחום המועצה.

@ 2. מועד להגשת הערעור
: הערעור יוגש תוך ארבעה עשר יום מיום החלטת ועדת העררים אם ניתנה בפני המערער, או תוך ארבעה עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה בדרך שנקבעה בצו הכינון - אם ניתנה שלא בפניו, או תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעת ועדת העררים על החלטתה בדרך שנקבעה כאמור, אם ההחלטה היא בדבר ערר כללי של המועצה, אלא שמותר להגיש ערעור גם לפני מסירת ההודעה או פרסומה; לענין סעיף זה, &quot;ערר כללי של המועצה&quot; - ערר של המועצה על לוח שומה על יסוד הטענה ששומת כלל הנכסים או סוג נכסים פלוני היא גבוהה מדי או נמוכה מדי ומבוקשת הורדה כללית או העלאה כללית מתאימה.

@ 3. המשיבים
: בכל ערעור שאינו של המועצה - המשיבים הם המועצה ובעל דינו של המערער בועדת העררים.

@ 4. דרכי הדיון
: הערעור יוגש ויתברר על ידי בקשה בדרך המרצה כאמור [[בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ&quot;ג-1963]].

@ 5. מסירת חומר הדיון
: רשם בית המשפט המחוזי יודיע לועדת השומה על הערעור, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט כל חומר שועדת השומה וועדת העררים השתמשו בו בקשר לענין המשמש נושא הערעור.

@ 6. הודעת פסק-הדין
: רשם בית המשפט המחוזי ישלח בלי דיחוי לועדת השומה הודעה על פסק-הדין של בית המשפט.

@ 7. תיקון לוח השומה
: החליט בית המשפט המחוזי על תיקון לוח השומה, יתקן יושב ראש ועדת השומה את הלוח בלי דיחוי.

@ 8. דרכי הדיון בשינוי לוח השומה
: הוראות [[תוספת זו]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על ערעור על החלטת ועדת עררים בדבר הוספות ללוח השומה ובדבר ביקורת לוח השומה, בהתאם לצו הכינון.

@ 9. חובת תשלום על אף הערעור
: החייב בתשלום ארנונה או בתשלום חובה אחר מכוח צו הכינון, ישלם אותם במועדם, אף אם הוגש ערעור לפי [[תוספת זו]] ועדיין לא הוכרע בו; חל שינוי בשומה עקב הערעור, הוא או המועצה ישלם או יקבל את ההפרש, הכל לפי הענין.

&lt;חתימה&gt; דב יוסף שר המשפטים</text>
      <sha1>mqdvuxm0d8wddpzlas4frwd7igduy27</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת המועצות המקומיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294701</id>
    <revision>
      <id>3024745</id>
      <parentid>3019755</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3024744] תיקון מס' 82</comment>
      <origin>3024745</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="117400" sha1="fu7go6o14w8mm6s1fs7vn6ixadwo8dy" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000878}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1941, תוס׳ 1, 119|פקודת המועצות המקומיות, 1941|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561779.pdf}}; {{ח:תיבה|1942, תוס׳ 1, 59|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561848.pdf}}; {{ח:תיבה|1944, תוס׳ 1, 15|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561961.pdf}}; {{ח:תיבה|1947, תוס׳ 1, 126|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562505.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 93|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312726.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 164|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208541.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 145|חוק הבחירות למועצות המקומיות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 24|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208542.pdf}}, {{ח:תיבה|37|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317750.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשכ״ה, 256|פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_vn_525702.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 205|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208543.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 54|תיקון מס׳ 8 (ביטול ארנונות רכוש) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 37|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209470.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 112|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 40|תיקון מס׳ 13 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209147.pdf}}, {{ח:תיבה|249|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 5)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 38|תיקון מס׳ 7 לחוק מבקר המדינה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 216|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211792.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 7 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209299.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 47|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209502.pdf}}, {{ח:תיבה|61|תיקון מס׳ 9 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 172|תיקון מס׳ 14 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 130|תיקון מס׳ 18 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 55|תיקון מס׳ 12 [צ״ל: תיקון מס׳ 14]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210621.pdf}}, {{ח:תיבה|88|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (אישור חוקי עזר ופרסומם)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210652.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 38|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210875.pdf}}, {{ח:תיבה|204|חוק הביקורת הפנימית|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 15|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 240|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מועצה או ועדה ממונה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211136.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211394.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1621.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 69|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|275|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211527.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 68 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211556.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 72|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 43|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינויים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300436.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 152|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|387|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|516|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300987.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 19|חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299804.pdf}}, {{ח:תיבה|70, 122|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|413|תיקון מס׳ 31 והוראת שעה לחוק יסודות התקציב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299766.pdf}}, {{ח:תיבה|419|חוק הצהרת אמונים של חברי מועצת רשות מקומית (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299805.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299678.pdf}}, {{ח:תיבה|500|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299807.pdf}}, {{ח:תיבה|501|תיקון מס׳ 91 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 2|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299816.pdf}}, {{ח:תיבה|48|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299672.pdf}}, {{ח:תיבה|217|תיקון מס׳ 98 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299800.pdf}}, {{ח:תיבה|226|תיקון מס׳ 99 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299707.pdf}}, {{ח:תיבה|333|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|370|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|734|תיקון מס׳ 103 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299693.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 318|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 124|תיקון מס׳ 109 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300151.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300049.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 80|תיקון מס׳ 110 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300080.pdf}}, {{ח:תיבה|101|תיקון מס׳ 111 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300053.pdf}}, {{ח:תיבה|108|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|145|תיקון מס׳ 9 לחוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300713.pdf}}, {{ח:תיבה|215|תיקון מס׳ 114 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300828.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון לחוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300629.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 173, 219|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 296|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300972.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 120 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301113.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 88|תיקון מס׳ 121 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300722.pdf}}, {{ח:תיבה|200|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2272.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 122 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301204.pdf}}, {{ח:תיבה|692|תיקון מס׳ 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301029.pdf}}, {{ח:תיבה|732|הוראת שעה לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301305.pdf}}, {{ח:תיבה|736|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301136.pdf}}, {{ח:תיבה|981|חוק מועדים לתשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 94|הוראת שעה (תיקון) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301425.pdf}}, {{ח:תיבה|136|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301416.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 205|תיקון מס׳ 133 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301480.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 54|תיקון מס׳ 134 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301621.pdf}}, {{ח:תיבה|54|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301603.pdf}}, {{ח:תיבה|300|תיקון מס׳ 135 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301289.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 42|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|323|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_319022.pdf}}, {{ח:תיבה|580|תיקון מס׳ 139 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_322679.pdf}}, {{ח:תיבה|1084|חוק ביטוח תאונות אישיות לתלמידים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 74|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456346.pdf}}, {{ח:תיבה|110|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_462390.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 120 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489235.pdf}}, {{ח:תיבה|903|חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504225.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 318|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 102|הוראת שעה (תיקון מס׳ 5) לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 668|תיקון מס׳ 150 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_615425.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|תיקון מס׳ 151 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_650390.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 197, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 673|חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7349976.pdf}}, {{ח:תיבה|741|תיקון מס׳ 18 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7709131.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 368|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|760|תיקון מס׳ 82|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14112749.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1503|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|2065|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 1000|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 299|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 487|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 994|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 123|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}, {{ח:תיבה|226|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כינון מועצה מקומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מעמדה של מועצה מקומית וסמכויותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: תשלומי חובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חוקי עזר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תקציב וחשבונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: סמכויות השר והממונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כינון מועצה מקומית}}

{{ח:סעיף|1|צו כינון|תיקון: תשנ״ג, תש״ס, תשס״ג־2, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים (להלן – השר), רשאי על פי המלצת הממונה על המחוז (להלן – הממונה), להכריז בצו שכפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית (להלן – צו כינון).
{{ח:תת|(ב)}} השר לא יכריז בצו כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, אלא אם כן מספר התושבים באותו כפר, קבוצת כפרים או אזור, לפי הענין, עולה על עשרת אלפים; ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כאמור גם אם מספר התושבים אינו עולה על עשרת אלפים, ובלבד שהוא עולה על חמשת אלפים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר להכריז, בצו, כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית גם אם לא מתקיימים בהם התנאים המנויים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיימת תוכנית מיתאר מחוזית מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ג׳ בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, המאפשרת את קיומו של יישוב באותו כפר, קבוצת כפרים או אזור, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אושרה או הופקדה תוכנית מיתאר מקומית או תוכנית מפורטת כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ג׳ בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, שכוללת בתחום אותו כפר, קבוצת כפרים או אזור, לפי העניין, לפחות 2,500 יחידות דיור, כהגדרתן באותו חוק, ואם שוכנע השר כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת – לפחות 1,250 יחידות דיור;
{{ח:תת|(3)}} השר שוכנע לאחר עיון בתסקיר של ועדת חקירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 3|בסעיף 3(א) לפקודת העיריות}}, כי הכפר, קבוצת הכפרים או האזור, לפי העניין, צפויים לכלול בתוך עשר שנים ממועד הקמת המועצה המקומית למעלה מעשרים אלף תושבים, ואם שוכנע כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת – למעלה מעשרת אלפים תושבים.

{{ח:סעיף|2|תכנו של צו כינון|תיקון: תשל״ג־2, תשנ״ד, תשס״ד־3, תשס״ד־7, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בצו הכינון יפורשו או יוסדרו הרכב המועצה המקומית, תפקידיה, סמכויותיה, חובותיה ואזור שיפוטה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות|צו המועצות המקומיות, תשי״א–1950}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי״ח–1958}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע בכלליותה של הוראת סעיף קטן (א) יכול שיהיו בצו גם הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מינויה או בחירתה של המועצה המקומית וכל הענינים הכרוכים בכך, לרבות שמיעת עררים, ערעורים, עתירות ובקשות לענין זה לפני בתי משפט שפורשו או בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} הקמת ועדות של המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} מינויים או בחירתם של פקידי המועצה, השעייתם או פיטורם, סמכויותיהם וחובותיהם, ומתן קצבאות ומענקים להם;
{{ח:תתת|(3א)}} השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי המועצה המקומית ונושאי משרה בה, וכן תנאים כאמור לעובדים בתאגיד שייסדה המועצה המקומית, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, ”עובד“ – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד;
{{ח:תתת|(4)}} תחולתן של הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209466.pdf|חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (מס׳ 5), תשל״ג–1973}}, על המועצה המקומית;
{{ח:תתת|(5)}} כל שאר ענינים הכרוכים בכל האמור לעיל, או הנראים דרושים כדי להטיל הוראותיה של פקודה זו (להלן – הפקודה) על אותה מועצה מקומית לכשתורכב.
{{ח:תת|(ג)}} מינה השר לפי הוראות צו הכינון מועצה ראשונה, יכהן כראש המועצה אזרח ישראלי.

{{ח:סעיף|2א|כינון מועצה מקומית תעשייתית|תיקון: תשמ״ח, תשס״ד־6}}
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים, בהסכמת שר התעשיה והמסחר ושר האוצר, רשאי להכריז בצו, שאזור תעשיה בין עירוני הכולל או המתוכנן לכלול מספר מפעלים בעלי תשתית ומערכות ציבוריות משותפות (להלן – אתר תעשייתי), ואשר תחומו יוגדר בצו (להלן – צו כינון), יתנהל על ידי מועצה מקומית תעשייתית (להלן – המועצה).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב)|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב), התשמ״ט–1989}} לייסוד מועצה מקומית תעשייתית ”נאות חובב“.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן)|צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן), התש״ן–1990}} לייסוד מועצה מקומית תעשייתית ”מגדל תפן“.}}
{{ח:תת|(ב)}} בצו כינון יפורשו או יוסדרו הדברים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2 לפקודה}}, ועל המועצה יחולו הוראות הפקודה ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4 לפקודה}} לא יחול;
{{ח:תתת|(2)}} צו הכינון לא יכלול הוראות בדבר בחירות;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תהיה בת תשעה חברים, ואלה הם:
{{ח:תתתת|(א)}} נציג שר הפנים, שאינו מקרב עובדי המדינה, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתתת|(א1)}} נציג שר התעשיה המסחר והתעסוקה ונציג שר הבריאות, מקרב עובדי משרדם;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלושה נציגים של הרשויות המקומיות הגובלות באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ג)}} שלושה נציגים של המפעלים באתר התעשייתי;
{{ח:תתת|(4)}} למועצה יהיו תפקידים וסמכויות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שמירה על כל המערכות הציבוריות הקיימות באתר התעשייתי לרבות מערכות התשתית, הכשרת הקרקע, כבישים, מערכות ביוב, ניקוז ושפכים, מים, גינון, חשמל, מקלטים ושטחים ציבוריים אחרים;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמירה ואחזקה של השטחים והמתקנים הציבוריים באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ג)}} פיקוח על קיום חוקים, תקנות וצווים בקשר עם בנייה, הפעלה והחזקת מפעלים באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ד)}} פיקוח על מיחזור האנרגיה ועל איכות הסביבה באתר התעשייתי;
{{ח:תתתת|(ה)}} ארגון וניהול שירותים משותפים באתר התעשייתי: בטיחות, שירותי כבאות, עזרה ראשונה ותחבורה;
{{ח:תתת|(5)|(א)}} המועצה תכין בכל שנה הצעת תקציב לשנת הכספים הקרובה; התקציב טעון אישור שר הפנים ושר האוצר;
{{ח:תתתת|(ב)}} המועצה לא תתחייב בהתחייבות כספית אלא במסגרת התקציב המאושר;
{{ח:תתתת|(ג)}} נוצר גרעון בביצוע התקציב, בסכום העולה על מה שנקבע בו לענין זה, תביא המועצה את הדבר לידיעת שר הפנים ושר האוצר לא יאוחר מתום מחצית שנת הכספים שבה נוצר הגרעון;
{{ח:תתתת|(ד)}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את מספר המשרות שהמועצה רשאית למלא.

{{ח:סעיף|3|כינון ועדים מקומיים|תיקון: תשל״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נתכוננה מועצה מקומית באזור הכולל שני כפרים או יותר או חלקים מהם, יכול, בלי לפגוע בהוראות הפקודה, שצו הכינון של המועצה יורה הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמת ועדים מקומיים בכפרים או בחלקים מהם, בכולם או במקצתם, הרכב הועדים, איזור שיפוטם, סמכויותיהם וחובותיהם, לרבות הסמכות להטיל על נכסים או אנשים שבאזור שיפוטם ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות;
{{ח:תתת|(2)}} אצילת תפקידים של המועצה המקומית לועדים מקומיים בהגבלות או בתנאים או בלעדיהם;
{{ח:תתת|(3)}} הטלת סכומים על הועדים המקומיים שישולמו למועצה המקומית במקום ארנונות, היטלים, אגרות ודמי השתתפות שהיא רשאית להטיל על נכסים או על אנשים שבאזורי שיפוטם של הועדים המקומיים;
{{ח:תתת|(4)}} חלוקת הוצאות של המועצה המקומית בין הכפרים או חלקיהם אשר לטובתם הוצאו הוצאות אלה;
{{ח:תתת|(5)}} גבייתם של סכומים והוצאות כאמור על ידי המועצה המקומית מאת הועדים המקומיים;
{{ח:תתת|(6)}} תיאום השימוש בסמכויות ועד מקומי עם השימוש בסמכויות המועצה, הן בענינים כספיים והן בענינים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} ועד מקומי במילוי תפקידו כרשות מקומית יעמוד לביקורת מבקר המדינה; אולם הביקורת לא תופעל אלא אם הועדה לעניני בקורת המדינה של הכנסת או מבקר המדינה החליטו על כך ובמידה שהחליטו.

{{ח:סעיף|4|כינון מועצה מקומית בחלק מתחום עיריה}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, על פי המלצת הממונה, להכריז בצו הכינון שתיכון מועצה מקומית ברובע פלוני של תחום עיריה השונה לפי אופיו וצרכיו משאר חלקי תחום העיריה.
{{ח:תת|(ב)}} הצו לא יינתן אלא אם נתקבלה על כך הסכמת מועצת העיריה ויפורשו בו – בנוסף לפרטים הנדרשים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} – היחסים שבין המועצה המקומית לבין מועצת העיריה.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות הצו, לא ייגרע מסמכויות מועצת העיריה לגבי אותו רובע.

{{ח:סעיף|5|כינון מועצה מקומית במקום שהיתה עיריה}}
{{ח:ת}} הכריז השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, עיריה אחת, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המועצה המקומית תהא חליפתה של העיריה, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים (להלן – תשלומי חובה) שהוטלו כדין על ידי העיריה וטרם נגבו;
{{ח:תת|(2)}} המועצה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב האכרזה חברי מועצת העיריה;
{{ח:תת|(3)}} חוקי העזר והתקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי העיריה או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
{{ח:תת|(4)}} כל הליך שהיה תלוי ועומד ערב תחילת האכרזה לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין שהוקם על ידי העיריה, או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום העיריה, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
{{ח:תת|(5)}} מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש תוך זמן קצוב ערר או ערעור לפני העיריה או רשות מרשויותיה, או לפני בית דין כאמור בפסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו ויכריעו בהם כאילו המשיכה העיריה בקיומה;
{{ח:תת|(6)}} רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מכינון המועצה המקומית ורשויותיה במקום העיריה ורשויותיה וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכות באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|6|כינון מועצה מקומית במקום שהיו מספר רשויות מקומיות}}
{{ח:ת}} הכריז השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, בין עיריה ובין מועצה מקומית (להלן – רשויות קודמות) – יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה, שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהמועצה המקומית או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
{{ח:תת|(2)}} השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר –
{{ח:תתת|(א)}} לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
{{ח:תתת|(ב)}} לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב תחילת האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה או לפני בית דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים או כיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
{{ח:תתת|(ג)}} להכריז על המועצה המקומית כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה וכן למעמדה לכל ענין אחר, ובין השאר לענין תשלומי חובה שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
{{ח:ת}} והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי המועצה המקומית מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.

{{ח:סעיף|7|הרחבת תחומה של מועצה מקומית|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} והוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9א|סעיף 9א לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחומה של מועצה מקומית על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, כלול ערב האכרזה בתחום עיריה או מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|8|בחירות לפי פנקס בוחרים|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} או על פיו, כי הבחירות למועצה המקומית, לועדים המקומיים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}} (להלן – ועדים מקומיים), או לועדה של מועצה מקומית, יתנהלו לפי פנקס בוחרים, וכי תהיה זכות ערר, בדבר רישום או אי־רישום בפנקס הבוחרים לפני ועדת בחירות, ניתן לעתור לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, נגד החלטת ועדת הבחירות בערר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} עתירה לפי סעיף קטן (א) תוגש בתוך שבעה ימים מיום ההחלטה בערר.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט ייתן את החלטתו בעתירה לפי סעיף זה לא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת העתירה, והחלטתו תהיה סופית.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9א|קביעת מספר תושבי המועצה לעניינים מסוימים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין קביעת מספר חברי המועצה, לעניין אישור שכר של עובדים במועצה המקומית בידי משרד הפנים והממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, המביא בחשבון את מספר התושבים במועצה המקומית, ולעניין מספר המשרות התקניות במועצה המקומית שנקבעות לפי מספר התושבים וסיווגן, יחושב מספר התושבים במועצה המקומית בצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 19|בסעיף 19(א1) לפקודת העיריות}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 168א|סעיף 168א(ב) לפקודת העיריות}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מעמדה של מועצה מקומית וסמכויותיה}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|10|מועצה מקומית היא תאגיד}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית תהא אישיות משפטית, ובכפוף להוראות צו הכינון, תהא רשאית לעשות חוזים, לרכוש ולהחזיק מקרקעין או כל זכות בהם, לתבוע ולהיתבע בשמה היא.

{{ח:סעיף|10א|סמכות לחתום על שטרות|תיקון: תשכ״ו}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית רשאית, בכפוף להוראות הפקודה, צו הכינון ותקנות שהתקין השר לענין זה, להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר חוב.

{{ח:סעיף|10ב|אחריות אישית שמורה|תיקון: תשכ״ו}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 10א|בסעיף 10א}} לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם מועצה מקומית על שטר שאין המועצה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את המועצה המקומית.

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12|דין ועד מקומי|תיקון: תשכ״ו}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10 עד 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א}} דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית; אולם העסקאות של ועד מקומי הנמנות עם המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, טעונות אישור המועצה המקומית, והחלטת המועצה המקומית בדבר מתן האישור תהא טעונה אישור כאילו היתה העסקה בנכסיה של המועצה המקומית.

{{ח:סעיף|13|סמכות ללוות|תיקון: תשל״ג, תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה מקומית לא תהא רשאית, אלא באישורו של הממונה ובכפוף להוראות ולתנאים שבצו הכינון או שהוטלו על ידי הממונה –
{{ח:תתת|(1)}} ללוות כסף מכל אדם למטרה שאישר אותה הממונה, ולמשכן או לשעבד למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של ההלוואה;
{{ח:תתת|(2)}} ללוות זמנית כל סכום שהוא מהבנק שבו מקיימת המועצה המקומית את החשבון שלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית מועצה מקומית שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בסעיף קטן זה – חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב}}, בלא צורך באישור של הממונה, ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45ב|בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב}}, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של המועצה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

{{ח:סעיף|13א|סמכות לערוב|תיקון: תשכ״ו, תשל״ג}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה רשאית לערוב באישור השר לחיובו של אחר, למטרה מהמטרות שהמועצה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה באותה שנת כספים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות השר הואצלה לממונה על המחוז (י״פ תשס״ח, 2358).}}
{{ח:תת|(ב)}} ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.

{{ח:סעיף|13ב|תחולת הוראות|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״ד־8, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ז־2, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ג|סעיפים 149ג}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ה|149ה}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149ח|149ח}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149י|149י}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149יא|149יא}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 149יב|ו־149יב לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|13ג|תחולת הוראות – ייצוג הולם|תיקון: תשס״ה־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|סעיף 249א(3א) לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית שייסדה תאגיד.

{{ח:סעיף|13ד|תחולת הוראות – צוות לתיקון ליקויים|תיקון: תשס״ה־7}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג1א|סעיף 170ג1א לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית.

{{ח:סעיף|13ה|תחולת הוראות – ביקורת פנימית|תיקון: תשס״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167|סעיפים 167(ב) עד (ד)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167א|167א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170א|170א(א) עד (ד)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ב|170ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג|170ג}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג1|170ג1}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 334א|ו־334א לפקודת העיריות}}, יחולו לענין מבקר מועצה מקומית (בסעיף זה – מבקר), בשינויים המחויבים, ואולם השר רשאי לקבוע בצו הכינון כי מבקר יכהן במשרה חלקית בהתחשב במספר התושבים והיישובים במועצה המקומית, ובהיקף תקציבה של אותה מועצה מקומית; השלמת משרה תהיה בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השלמת משרה של מבקר יכול שתהיה באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועצה המקומית שבה הוא מכהן כמבקר – בתפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, אם המועצה, לפי המלצת הוועדה לעניני ביקורת, אישרה זאת, לאחר שמצאה כי אין בתפקיד נוסף זה כדי לפגוע במילוי תפקידו כמבקר;
{{ח:תתת|(2)}} בעיסוק או בעבודה נוספים מחוץ למועצה המקומית – אם אישרו זאת המועצה והשר, לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אין בעיסוק או בעבודה כדי לפגוע במילוי תפקידו או במעמדו כמבקר;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין ולא עלול להיווצר ניגוד ענינים בין העיסוק או העבודה לבין תפקידו כמבקר;
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בעיסוק או בעבודה משום התחרות בלתי הוגנת עם מי שאינו עובד המועצה המקומית;
{{ח:תתתת|(ד)}} המבקר הצהיר על התמורה שיקבל בעבור העיסוק או העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת, רשאי לקבוע בצו הכינון הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} דרכי מינויו, בדיקת כשירותו והתאמתו של מועמד לשמש מבקר;
{{ח:תתת|(2)}} התנאים והדרכים לפיטוריו או להשעייתו של מבקר;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי מינוים, בדיקת כשירותם, מעמדם ותנאים להפסקת שירותם של עובדים בלשכת המבקר;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי הכנתו ואישורו של תקציב לשכת המבקר.

{{ח:סעיף|13ו|תחולת הוראות – אתר אינטרנט|תיקון: תשס״ח, תשע״ו־3, תשע״ח־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 248ב|סעיף 248ב לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|13ז|תחולת הוראות – הסמכת פקחים וסמכויות פיקוח|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 337א|סעיפים 337א עד 337ד לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: תשלומי חובה}}

{{ח:סעיף|14|הסמכות להטיל תשלומי חובה|תיקון: תשס״ה־5}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות צו הכינון, תהא למועצה מקומית סמכות להטיל באישור הממונה תשלומי חובה אלה:
{{ח:תת|(1)}} ארנונות, לרבות ארנונות חינוך, על נכסים הנמצאים בכפר או בקבוצת הכפרים או באזור או ברובע, שישולמו על ידי בעליהם או מחזיקיהם; ארנונת חינוך לפי פסקה זו מותר להטילה בנוסף על כל ארנונת חינוך המוטלת לפי {{ח:חיצוני|פקודת החינוך#סעיף 14|סעיף 12, של פקודת החינוך}};
{{ח:תת|(2)}} אגרות בעד רשיונות או כל דבר אחר, וכן היטלים שעיריות מורשות אותה שעה להטילם או שמועצה מקומית רשאית להטילם לפי כל חיקוק, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“, ”שירות ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ג|בסימנים ג׳}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ בפרק ה׳1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק השוויון);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נגישות“ – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 בחוק השוויון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ב|בפרק ב׳ לחוק השוויון}};
{{ח:תת|(3)}} אגרות בעד הספקת שירותים על ידי המועצה המקומית, שישלמו הנהנים מאותם שירותים;
{{ח:תת|(4)}} דמי השתתפות מצד תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע למטרות חינוך או למטרות אחרות, אלא שהממונה רשאי לפטור מתשלום דמי השתתפות כאמור בני אדם או סוגים של בני אדם שלפי דעתו אין ההשתתפות מיועדת להנאתם או להנאת ילדיהם;
{{ח:תת|(5)}} ארנונת גולגולת שתוטל על תושבי הכפר או קבוצת הכפרים או האזור או הרובע.

{{ח:סעיף|15|הוראות בדבר תשלומי חובה בצו הכינון}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} שומת תשלומי החובה וכל הענינים הכרוכים בשומה;
{{ח:תת|(2)}} הטלת תשלומי החובה לפי אחוזים שונים או לפי דרגות שונות על נכסים או בני־אדם מסוגים שונים או על חלקים מיוחדים של תחום המועצה המקומית;
{{ח:תת|(3)}} אופן גביית תשלומי החובה ומתן פטור מהם, וכן ויתורים, הנחות ומחיקות;
{{ח:תת|(4)}} שמיעת ערעורים בענין תשלומי חובה בבתי משפט שפורשו או באופן אחר.

{{ח:סעיף|16|ערעור על שומה}}
{{ח:תת|(א)}} נקבע בצו הכינון או על פיו, כי השומה של תשלומי חובה תיעשה בעריכת לוח שומה על ידי ועדת שומה, וכי תהיה זכות ערר לפני ועדת עררים על החלטות ועדת שומה – יהיה ערעור על החלטת ועדת העררים לפני בית המשפט המחוזי והוא ידון בו כשופט יחיד, הכל בתנאים ובדרך שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} פסק־דין של בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה – אין אחריו ולא כלום.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19|גביית תשלומי חובה|תיקון: תשכ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ארנונה המגיעה למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית ארנונה המגיעה לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וארנונת גולגולת, אגרות וסכומים אחרים המגיעים למועצה מקומית ניתנת לגביה לפי הדין בדבר גביית אגרות המגיעות לעיריה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ולראש המועצה המקומית יהיו לענין זה הסמכויות של ראש עיריה לפי אותו דין.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה דין ועד מקומי כדין מועצה מקומית אלא שסמכותו של ראש עיריה ניתנת לענין זה לראש הועד המקומי, ושר הפנים רשאי, בצו הכינון, להגביל את סמכויותיו של ועד מקומי לענין זה או להעבירן, כולן או מקצתן, למועצה המקומית.

{{ח:סעיף|20||תיקון: תש״ם}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21|העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות למועצה המקומית|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 324|סעיף 324 לפקודת העיריות}} יחולו בשינויים המחויבים על מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|21א|ערבות בנקאית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}}
{{ח:ת}} בפקודה זו, ”ערבות בנקאית“ – ערבות שנתן אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תאגיד בנקאי;
{{ח:תת|(2)}} מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(3)}} בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון לשירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|(4)}} מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: חוקי עזר}}

{{ח:סעיף|22|אישור חוקי עזר ופרסומם|תיקון: תשמ״ח־2, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש המועצה וחוק העזר יפורסם ברשומות, ואולם לא תאשר המועצה חוק עזר הכולל הוראות בדבר תשלום בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש המועצה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהוא הסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) להורות על עיכוב פרסום חוק העזר, ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש המועצה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
{{ח:תת|(ד)}} עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להורות על ביטול העיכוב;
{{ח:תתת|(2)}} לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
{{ח:תתת|(3)}} להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
{{ח:תת|(ה)}} ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.

{{ח:סעיף|23|עונשין|תיקון: תשל״ה־2, תש״ם־2, תשמ״ב, תשנ״ז־2, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה שבחוק עזר, דינו – קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף של 160 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש המועצה, או לאחר הרשעה.

{{ח:סעיף|24|תשלום הוצאות עקב הפרה}}
{{ח:ת}} חוק עזר כאמור יכול שיכלול הוראה שבנוסף לעונש האמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} יהא האדם שהפר את חוק העזר או לא ביצע עבודה שהוטלה עליו בחוק העזר, חייב לשלם את ההוצאות שהוצאו על ידי המועצה עקב ההפרה או בביצוע העבודה.

{{ח:סעיף|24א|תחולת הוראות|תיקון: תשל״ב, תשס״ג, תשס״ה־6, תשס״ז, תשע״א־5, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.8|סעיפים 249(8)}} לענין גביית דמי כניסה למקומות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.8|באותו סעיף}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.12א|249(12א)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.33|ו־(33)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 251|251}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 251ד|251ד}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 252א|252א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 258א|258א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 268א|268א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב|274ב}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 274ב1|ו־274ב1 לפקודת העיריות}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על מועצה מקומית.

{{ח:סעיף|24א1|קריאת שמות רחובות|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והכיכרות, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ב|בסעיף 24ב}}, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבניינים במקומות אלה במספרים.

{{ח:סעיף|24ב|קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים|תיקון: תשנ״ב, תשס״ב, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי, או חלק מהם.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי המועצה ובמקום ציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
{{ח:תתת|(3)}} היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור – זימנה המועצה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו – אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי;
{{ח:תתת|(5)}} החלטה לשינוי השם, התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ד)}} הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה המועצה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.

{{ח:סעיף|25|הוראות בדבר השתתפות בהוצאות עבודה}}
{{ח:ת}} הטילה מועצה מקומית בחוק עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצעה מכוח הפקודה או מכוח חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות שבוצעו על ידי המועצה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

{{ח:סעיף|25א|חוקי עזר לדוגמה|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה, ורשאית מועצה מקומית, בהחלטה, לאמץ חוק עזר כזה בלי שינויים.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל השר הודעה על החלטת מועצה כאמור, יפרסם על כך הודעה ברשומות, ומשפורסמה יראו את חוק העזר לדוגמה, לכל דבר, כחוק עזר של המועצה המקומית שאושר על ידי השר ופורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} ביטל או שינה השר חוק עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק העזר שאימצה לה מועצה מקומית והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה אינו חל על חוק עזר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף|26|סמכות לעובד מועצה מקומית לטיפול בעבריינים}}
{{ח:ת}} עבר אדם עבירה על חוק עזר של המועצה לעיני עובד מעובדי המועצה המקומית, שהוסמך לענין סעיף זה על פי החלטת המועצה, או שהיה לעובד כאמור יסוד סביר להניח שהאדם עבר זה לא כבר עבירה כאמור, רשאי הוא לדרוש מאותו אדם לזהות את עצמו לשביעת רצונו של אותו עובד; לא זיהה את עצמו אותו אדם כאמור, רשאי העובד לדרוש ממנו שילך אתו לתחנת המשטרה הקרובה ביותר לשם זיהויו, ואם סירב לעשות כן, רשאי העובד להשתמש במידה סבירה של כוח כדי להביאו לתחנת המשטרה כאמור; במילוי תפקידו לפי סעיף זה ישא העובד סימן היכר כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|26א|עבירות קנס|תיקון: תשל״א, תשל״ה־2, תש״ם־2, תשמ״ב, תשס״ח־4, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של מועצה מקומית היא עבירת קנס דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בצו ברשומות –
{{ח:תתת|(1)}} את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 730 שקלים חדשים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

{{ח:סעיף|26ב||תיקון: תשל״א, תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26ג||תיקון: תשל״א, תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26ד||תיקון: תשל״א, תשל״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תקציב וחשבונות}}

{{ח:סעיף|27|עריכת תקציב ואישורו|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} מועצה מקומית תערוך בכל שנה תקציב בצורה שנקבעה, המראה את אומדן ההכנסה וההוצאה שלה; התקציב יוכן ויאושר על ידי המועצה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|סעיף 206 לפקודת העיריות}}, בשינויים המחויבים, ואם היתה המועצה המקומית רובע של עיריה – על ידי העיריה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים)|תקנות הרשויות המקומיות (הכנת תקציבים), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|28|אין לסטות מן התקציב|תיקון: תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} התקציב שאושר הוא התקציב השנתי למועצה המקומית, ולא תשלם שום תשלום מכספיה ולא תקבל עליה שום התחייבות, אלא בהתאם לתקציב המאושר.

{{ח:סעיף|29|תיקון התקציב על ידי הממונה}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, לאחר ששקל את דעת המועצה המקומית, לשנות או לדחות פריט בתקציב וכן רשאי הוא להוסיף פריט לתקציב, אם ראה שעל פי נסיבות חורגות מן הרגיל הקשורות במועצה המקומית חיוני הוא, מטעמים של טובת הציבור, לעשות כן.

{{ח:סעיף|30|שינוי בתקציב על ידי המועצה}}
{{ח:ת}} המועצה המקומית יכולה לשנות את התקציב בדרך שנקבעה כאמור לאישור התקציב המקורי.

{{ח:סעיף|31|חילוקי דעות בנוגע לתקציב השנתי}}
{{ח:ת}} על חילוקי דעות בין המועצה המקומית ובין עיריה בענין התקציב השנתי יופנו לממונה והחלטתו תהא סופית.

{{ח:סעיף|32|קופת המועצה|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} צו הכינון יכול שתהא בו הוראה בדבר ייסוד קופת המועצה המקומית, השמירה על בטחונה ושאר ענינים הכרוכים בכך, וכל הקנסות, האגרות, דמי העונשין והתשלומים האחרים הנגבים לפי הפקודה, או לפי חוקי עזר שהותקנו על פיה, ישולמו לקופה ויהיו חלק ממנה והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של המועצה המקומית בשל עבירה על {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|סעיף 196 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שנעברה בתחומה.

{{ח:סעיף|33|אחריות לתשלומים שלא כדין}}
{{ח:ת}} צו הכינון יכול שיהיו בו הוראות בדבר החיוב להחזיר סכומים ששולמו ותשלומם לא הותר לפי הצו או בתקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|34|בקורת חשבונות ותקציב|תיקון: תשנ״ז, תשס״ה־4, תשס״ח־6, תשע״ד־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 11 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 11 סימן ד|ו־ד׳ בפרק 11}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#תוספת 4 פרט 10א|וסעיפים 10א}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#תוספת 4 פרט 10ב|ו־10ב בתוספת הרביעית לפקודת העיריות}} יחולו על מועצה מקומית, בשינויים המחויבים; בכפוף להוראה זו יכול שצו הכינון יכלול הוראות בדבר ביקורת חשבונות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין)|תקנות הרשויות המקומיות (ניהול פנקסי זכויות במקרקעין), תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות)|תקנות הרשויות המקומיות (תשלומים בעד ביקורת חשבונות), התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|34א|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|מפקודת העיריות}} על מועצות מקומיות|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ו, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ו־4, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|סעיף 9ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 120|סעיפים 120(10)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 123א|123א}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 123ב|ו־123ב}} לעניין פסלות לכהונה של חבר מועצה עקב אי־תשלום חוב ארנונה או אספקת מים, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 142א|וסעיפים 142א עד 142ג2}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167|167(ה)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167ב|167ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170|170(ב) ו־(ב1)(2א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג2|170ג2}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג3|170ג3}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 171|171}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 171א|171א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 173ב|173ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 188|188}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 191|191}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 192|192}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 196|196}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|198א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198ב|198ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 203|203}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 206|206}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 208|208}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 208א|208א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 210|210 עד 213}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 233א|233א}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249.5א|249(5א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249ב|249ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 276|276}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 277|277}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 330א|330א עד 330כח}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 338|338}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 339|ו־339}} לעניין מועצות מקומיות שהוכרזו כמועצות מקומיות איתנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 11 סימן ד|סימן ד׳ לפרק 11 לפקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 341א|341א}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 342|ו־342, לפקודת העיריות}}, והוראות התקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167|סעיפים 167(ה)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170ג3|170ג3(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249|ו־249, לפקודה האמורה}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מועצות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)|צו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)|צו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}, יתוקנו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו צווי חלוקת הכנסות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|סעיף 9ב לפקודת העיריות}}: {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב)|צו חלוקת הכנסות (עיריית קרית גת, המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב), התשע״ד–2014}}, {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר)|צו חלוקת הכנסות (עיריות דימונה וערד והמועצה האזורית תמר), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה לבין עיריית ערד והמועצות המקומיות כסייפה, מיתר וערערה בנגב והמועצה האזורית אל קסום), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה האזורית נווה מדבר והמועצות המקומיות ירוחם ושגב שלום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה האזורית נווה מדבר והמועצות המקומיות ירוחם ושגב שלום), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית מצפה רמון)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית מצפה רמון), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית ירוחם)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית רמת הנגב לבין המועצה המקומית ירוחם), התשע״ה–2014}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אלעד והמועצה האזורית דרום השרון), התשע״ז–2017}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית נתיבות לבין עיריית אופקים והמועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב), התשע״ז–2017}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין מגדל תפן, מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, כסרא-סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן, עיריית מעלות תרשיחא, והמועצות המקומיות יאנוח ג׳ת, כסרא–סמיע, כפר ורדים ומעלה יוסף), התשע״ח–2018}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין מטה אשר ומשגב לבין בענה, דיר אל אסד, כרמיאל ומג'ד אל כרום)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר והמועצה האזורית משגב לבין המועצה המקומית בענה, המועצה המקומית דיר אל אסד, עיריית כרמיאל והמועצה המקומית מג׳ד אל כרום), התשע״ט–2018}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית קריית ים לבין העיריות עכו, קריית ביאליק וקריית מוצקין והמועצה האזורית מטה אשר), התשע״ט–2019}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית בית שאן לבין המועצה האזורית עמק המעיינות), התש״ף–2020}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין זכרון יעקב וחוף הכרמל לבין ג'סר אל-זרקא ופוריידיס)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית זכרון יעקב והמועצה האזורית חוף הכרמל לבין המועצה המקומית ג׳סר אל־זרקא והמועצה המקומית פוריידיס), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין נאות חובב, באר שבע, אל-קסום, מרחבים, נווה מדבר, רמת נגב, ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית התעשייתית נאות חובב, עיריית באר שבע, המועצות האזוריות אל־קסום, מרחבים, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות ירוחם, חורה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום ותל שבע), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מג'אר לבין המועצה המקומית עילבון)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מג׳אר לבין המועצה המקומית עילבון), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שדרות לבין המועצה האזורית שער הנגב), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין בני שמעון ומיתר לבין אל קסום, חורה ולקיה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון והמועצה המקומית מיתר לבין המועצה האזורית אל קסום והמועצות המקומיות חורה ולקיה), התשפ״א–2020}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית כפר יונה לבין המועצה האזורית עמק חפר), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית אילת לבין המועצה האזורית חבל אילות), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין המועצות המקומיות ג'וליס וירכא)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין המועצות המקומיות ג׳וליס וירכא), התשפ״א–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יבנה לבין המועצות האזוריות גן רווה וחבל יבנה), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל-מכסור)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית משגב לבין עיריית שפרעם והמועצה המקומית ביר אל־מכסור), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל-מכסור)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית שפרעם לבין המועצה המקומית ביר אל־מכסור), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה אשר לבין עיריית עכו), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין ברנר לבין נחל שורק, קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית ברנר לבין המועצה האזורית נחל שורק, והמועצות המקומיות קריית עקרון, מזכרת בתיה וגדרה) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין באר טוביה לבין קריית מלאכי, גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק, שפיר בני עי&amp;quot;ש וגדרה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית באר טוביה לבין עיריית קריית מלאכי, המועצות האזוריות גן יבנה, חוף אשקלון, נחל שורק ושפיר והמועצות המקומיות בני עי״ש וגדרה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד-מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית יהוד–מונוסון לבין המועצה האזורית דרום השרון), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית רמלה למועצה האזורית גזר) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עכו לבין המועצה האזורית מטה אשר), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן)|צו חלוקת הכנסות (המועצה האזורית הגליל התחתון, עיריית טבריה והמועצה המקומית טורעאן), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית לב השרון לבין המועצה המקומית קדימה-צורן)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית לב השרון לבין המועצה המקומית קדימה־צורן), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית מזכרת בתיה לבין המועצה האזורית גזר), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין תמר לבין דימונה, ירוחם, ערד, אל-קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר, רמת נגב, כסיפה וערערה בנגב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית תמר לבין העיריות דימונה, ירוחם וערד, המועצות האזוריות אל־קסום, הערבה התיכונה, נווה מדבר ורמת נגב והמועצות המקומיות כסיפה וערערה בנגב), התשפ״ב–2022}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית בני שמעון, המועצה המקומית להבים ועיריית רהט), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית חבל מודיעין לבין עיריית אלעד), התשפ״ג–2022}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה המקומית אזור לבין המועצה האזורית שדות דן), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית עפולה למועצה האזורית עמק יזרעאל), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית זבולון לבין המועצה המקומית רכסים), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל-כרמל ועספייא)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מגידו לבין עיריית יוקנעם עילית, והמועצות המקומיות דאליית אל־כרמל ועספייא), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב)|צו העיריות (חלוקת הכנסות בין עיריית דימונה למועצה המקומית ערערה בנגב), התשפ״ד–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית מטה יהודה לבין המועצה המקומית צור הדסה), התשפ״ה–2024}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית מטה יהודה), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית נחל שורק לבין המועצה האזורית יואב), התשפ״ה–2025}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק), התשפ״ו–2025}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר), התשפ״ו–2025}} ו{{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)|צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר), התשפ״ו–2025}}.}}

{{ח:סעיף|35|תקנות כלליות}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} רשאי השר להתקין תקנות הקובעות פנקסים שבהם ינוהלו חשבונות של מועצות מקומיות וצורת ניהולם, וכן אופן הכנת תקציביהן השנתיים, וכל הענינים הכרוכים בכך, ורשאי הוא באותן תקנות לקבוע הוראות בדבר תחולת התקנות, או מקצתן, על המועצות המקומיות הנקובות בהן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות)|תקנות הרשויות המקומיות (הנהלת חשבונות), התשמ״ח–1988}}.}}

{{ח:סעיף|35א||תיקון: תשנ״ב־2, תשס״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ב||תיקון: תשנ״ח, תשס״ג־3, תשע״א־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35ג|הצהרת אמונים של חברי המועצה|תיקון: תשס״ד־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(מספור כפול במקור):}}
{{ח:תת|(א)}} עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה“.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: סמכויות השר והממונה}}

{{ח:סעיף*|35ג|הגדרות|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ד־4|עוגן=סעיף 35ג1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון מצטבר“ – עודף התחייבויות על נכסים בתקציב השוטף כפי שהופיע בדוח המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון שוטף“ – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדוח המבוקר“ – הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גביה“, לענין ארנונה או אספקת מים – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה המועצה המקומית בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים למועצה המקומית בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שמוציאה המועצה המקומית לחייבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון מצטבר“ – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות המועצה המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גירעון שוטף“ – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות המועצה המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבראה“ – תכנית להבראת המועצה המקומית שנועדה להביא לכך שהוצאותיה של המועצה המקומית בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנוסתיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם, לרבות בדרך של פשרה בין המועצה המקומית לבין נושיה בנוגע לחוב, פריסתו או אופן תשלומו.

{{ח:סעיף|35ד|תכנית הבראה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מועצה מקומית רשאית להכין תכנית הבראה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הבראה שהוכנה למועצה מקומית את טעונה את אישור השר; השר לא יאשר תכנית הבראה למועצה מקומית, אלא אם כן שוכנע כי יש בתכנית כדי להביא להבראתה וכי השתתפות המדינה, ככל שהיא ניתנת, במימון התכנית, אינה חורגת ממסגרת הסכומים המיועדים בחוק התקציב השנתי לתכניות הבראה ברשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להורות למועצה מקומית שיש לה גירעון מצטבר להכין תכנית הבראה, אם ראה שתכנית כאמור דרושה לצורך הבראתה.
{{ח:תת|(ד)}} נוכח השר שאין בתכנית ההבראה, שהוכנה על ידי המועצה המקומית כדי להביא להבראתה, רשאי הוא להורות למועצה המקומית להכניס בה שינויים, כפי שיקבע; לא מילאה המועצה המקומית אחר הוראות השר כאמור, רשאי השר למנות אדם, שיתקן את התכנית על פי הוראותיו; הוכנה תכנית הבראה מתוקנת כאמור ואושרה על ידי השר, תפעל המועצה המקומית לפיה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מיתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|36|מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת}}
{{ח:תת|(א)}} כל אימת שנראה לממונה שמועצה מקומית לא מילאה חובה או לא ביצעה עבודה שהיא נדרשת או מוסמכת לעשות, לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו למלא החובה או לבצע העבודה תוך זמן הנקוב בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות אדם הנראה לו מתאים, שימלא את החובה או יבצע את העבודה, ורשאי הוא לקבוע את שכרו ולהורות שהשכר וההוצאות למילוי החובה או לביצוע העבודה יהיו על קופת המועצה.

{{ח:סעיף|37|כשאין אפשרות לכנס את המועצה}}
{{ח:ת}} בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה המקומית, רשאי הממונה להורות לראש המועצה או לסגנו או לחבר אחר של המועצה למלא חובה או לבצע עבודה שהמועצה נדרשת או מוסמכת לעשות לפי הפקודה או לפי צו הכינון או לפי כל דין אחר והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטחון או לבריאות של תחום שיפוט המועצה או של תושביו.

{{ח:סעיף|38|מועצה נחשלת|תיקון: תשל״ה, תשנ״ד, תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשס״ד־7}}
{{ח:תת|(א)}} בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש מועצה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש מועצה שהוא אזרח ישראלי ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים כשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
{{ח:תתת|(1)}} המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי הוראות צו הכינון;
{{ח:תתת|(2)}} המועצה או ראש המועצה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או צו הכינון או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
{{ח:תתת|(3)}} ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש המועצה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש המועצה או על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש מועצה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|38א|מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים למועצה מקומית שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה – שיעורים).
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל השר כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה (בסעיף זה – ועדה);
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
{{ח:תתת|(3)}} שיעורים שבהגיע המועצה המקומית אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות למועצה מקומית שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|פרק ד׳1 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים, על החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|סעיף 31יד}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#פרק ד1|לפרק האמור}} עליה.
{{ח:תתת|(2)}} בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה, ולגבי מועצה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 31יד|בסעיף 31יד}}, תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה.
{{ח:תתת|(3)}} השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי מועצה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ד|בסעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות}}, תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה המקומית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה)|תקנות העיריות (כללים למינוי ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית והמועצה), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|39|תקופת כהונתן של מועצות או ועדות חדשות|תיקון: תשנ״ד, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתה של מועצה שנבחרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} תהיה בהתאם להוראות צו הכינון ותקופת כהונתה של מועצה או של ועדה שנתמנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} תהיה עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הבחירות}}, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.

{{ח:סעיף|39א|הסדר נושים|תיקון: תש״ס, תשע״ב־3}}
{{ח:ת}} לבקשת נושה של מועצה מקומית או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, יחולו בשינויים המחויבים, על המועצה המקומית.

{{ח:סעיף|40|סמכויות ועדה ממונה}}
{{ח:ת}} ועדה ממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} יהיו לה הסמכויות והחובות אשר למועצה המקומית לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר.

{{ח:סעיף|41|יושב ראש ועדה ממונה וסגנו|תיקון: תשל״ה, תשנ״ט, תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית והמועצה, ימנה הממונה אחד מחבריה להיות יושב ראש, וימנה, אם ראה לעשות כן, חבר אחר להיות סגן יושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} ליושב ראש ולסגן יושב ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שהוקנו או יוחדו לראש המועצה המקומית או לסגנו לפי הפקודה או צו הכינון או כל דין אחר, והם יקבלו מקופת המועצה את השכר שיקבע הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} הזכויות לגמלאות של יושב ראש וסגן יושב ראש, יבוטחו בקופת גמל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 1|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}, וקופת המועצה המקומית לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.

{{ח:סעיף|42|ביטול מועצה מקומית}}
{{ח:ת}} רשאי השר לבטל צו כינון, ואם ביטלו – יתן ההוראות הדרושות להקניית נכסי המועצה המקומית; הנכסים יוקנו בהתאם להוראות אלה והעסקה תהיה פטורה מאגרות המשתלמות לפי {{ח:חיצוני|תקנות המקרקעין (אגרות)|תקנות העברת מקרקעין (אגרות), תשט״ז–1956}}.

{{ח:סעיף|43|החלת {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להחיל על מועצה מקומית את {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים), 1936}}, או כל חלק ממנה, כדרך שהשר רשאי על פי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)#סעיף 29|סעיף 29 שבה}} להחילה על עיריה, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|והפקודה}} או החלק ממנה יחולו על המועצה המקומית כדרך שהם חלים על עיריה בשינויים אלה: במקום ”עיריה“ ו”מועצה“ קרי ”מועצה מקומית“ ובמקום ”{{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}“ קרי ”פקודת המועצות המקומיות או צו הכינון שניתן על פיה“, ובמקום ”השר“ קרי ”הממונה“.

{{ח:סעיף|43א|תוכנה של תכנית הבראה|תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} בתכנית ההבראה יפורטו, בין השאר, יעדי התכנית והדרכים להשגתם, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} מקורות המימון לתכנית, לרבות מקורות המימון להסדר חובות העבר;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי התייעלות שתנקוט המועצה המקומית, לרבות צמצום הוצאותיה, העלאת שיעורי הגביה של מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לה, ופיטורי עובדים, וכן אמצעי התייעלות נוספים, ככל שנדרש, וביניהם: הגדלת מקורות ההכנסה האחרים של המועצה המקומית, מכירת נכסים ועריכת שינויים מבניים וארגוניים;
{{ח:תתת|(3)}} לוח הזמנים לביצוע הוראות התכנית, התקופה להשלמת ביצועה, והתנאת העברה של הקצבות שהן כספי הבראה מתקציב המדינה, ככל שניתנו כאלה, בעמידה בלוח הזמנים האמור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|מי רשאי לערער|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} בעל דין לפני ועדת עררים הרואה עצמו מקופח על ידי החלטה סופית של ועדת עררים, רשאי לערער על ההחלטה לפני בית המשפט המחוזי, אשר באזור שיפוטו נמצא תחום המועצה.

{{ח:סעיף*|2|מועד להגשת הערעור|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} הערעור יוגש תוך ארבעה עשר יום מיום החלטת ועדת העררים אם ניתנה בפני המערער, או תוך ארבעה עשר יום מהיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה בדרך שנקבעה בצו הכינון – אם ניתנה שלא בפניו, או תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום הודעת ועדת העררים על החלטתה בדרך שנקבעה כאמור, אם ההחלטה היא בדבר ערר כללי של המועצה, אלא שמותר להגיש ערעור גם לפני מסירת ההודעה או פרסומה; לענין סעיף זה, ”ערר כללי של המועצה“ – ערר של המועצה על לוח שומה על יסוד הטענה ששומת כלל הנכסים או סוג נכסים פלוני היא גבוהה מדי או נמוכה מדי ומבוקשת הורדה כללית או העלאה כללית מתאימה.

{{ח:סעיף*|3|המשיבים|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בכל ערעור שאינו של המועצה – המשיבים הם המועצה ובעל דינו של המערער בועדת העררים.

{{ח:סעיף*|4|דרכי הדיון|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} הערעור יוגש ויתברר על ידי בקשה בדרך המרצה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף*|5|מסירת חומר הדיון|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשם בית המשפט המחוזי יודיע לועדת השומה על הערעור, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט כל חומר שועדת השומה וועדת העררים השתמשו בו בקשר לענין המשמש נושא הערעור.

{{ח:סעיף*|6|הודעת פסק־&lt;wbr&gt;הדין|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} רשם בית המשפט המחוזי ישלח בלי דיחוי לועדת השומה הודעה על פסק־הדין של בית המשפט.

{{ח:סעיף*|7|תיקון לוח השומה|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} החליט בית המשפט המחוזי על תיקון לוח השומה, יתקן יושב ראש ועדת השומה את הלוח בלי דיחוי.

{{ח:סעיף*|8|דרכי הדיון בשינוי לוח השומה|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על ערעור על החלטת ועדת עררים בדבר הוספות ללוח השומה ובדבר ביקורת לוח השומה, בהתאם לצו הכינון.

{{ח:סעיף*|9|חובת תשלום על אף הערעור|עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} החייב בתשלום ארנונה או בתשלום חובה אחר מכוח צו הכינון, ישלם אותם במועדם, אף אם הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} ועדיין לא הוכרע בו; חל שינוי בשומה עקב הערעור, הוא או המועצה ישלם או יקבל את ההפרש, הכל לפי הענין.

{{ח:חתימות}}
* '''דב יוסף'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fu7go6o14w8mm6s1fs7vn6ixadwo8dy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>320920</id>
    <revision>
      <id>3024571</id>
      <parentid>3023608</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:31:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024571</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="987" sha1="5jtvxznauseso007d9vnxrn4lrvw21q" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ד|ד ו}}

{{צת|ויקרא|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|לד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|כ}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|כה}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|יט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כז|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|יט}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|ו}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ה|י}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|ד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|כו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|א|א}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ה]]</text>
      <sha1>5jtvxznauseso007d9vnxrn4lrvw21q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325453</id>
    <revision>
      <id>3024648</id>
      <parentid>842379</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:57:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="326" sha1="3mruhbqxyozm7dl2rnsqulf5qoc0eyq" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ק|ז ש}}

{{צת|בראשית|יז|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|לא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|טו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ר]]</text>
      <sha1>3mruhbqxyozm7dl2rnsqulf5qoc0eyq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>327716</id>
    <revision>
      <id>3024629</id>
      <parentid>842369</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:28:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון עיצוב</comment>
      <origin>3024629</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="394" sha1="34fqndslztncecdx2b37tnj8xq0rct6" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז א|ז ג}}

{{צת|ויקרא|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מו|ח}}{{ש}}
{{צת|הושע|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|חגי|א|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נח|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|ז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ב]]</text>
      <sha1>34fqndslztncecdx2b37tnj8xq0rct6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהינו שבשמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328088</id>
    <revision>
      <id>3024704</id>
      <parentid>2994868</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T19:59:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח אשכנז */</comment>
      <origin>3024704</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27989" sha1="8ue7kbldr9n0hlpz7lrh69srsdbr339" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
==נוסח עדות המזרח==
&lt;קטע התחלה=עדות המזרח/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||שְׁמַע קוֹלֵנוּ וְקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ בְּרָצוֹן{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|אַ}}ל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|אַ}}בֵּד כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|בְּ}}רִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|בָּ}}רֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|בַּ}}שְֹּרֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|בַּ}}טֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|גְּ}}זֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|גַּ}}לֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|דְּ}}רַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|דְּ}}רֹשׁ דָּמֵינוּ מִיַּד קָמֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|הַ}}חֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִֹּבְרֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|וְ}}נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|זָ}}כְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|זַ}}כֵּנוּ בְדִינֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|חֲ}}מֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מִטֻּמְאוֹתֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר זָכִיּוֹת{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|כְּ}}בֹשׁ אֶת כּוֹבְשֵׁינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|לְ}}מַעֲנָךְ עֲשֵׂה אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|לְ}}חַץ אֶת לוֹחֲצֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|לְ}}חַם אֶת לוֹחֲמֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶךָ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|נְ}}קֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|סְ}}מֹךְ אֶת נְפִילָתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|סְ}}מֹךְ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|עֲ}}נֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|עַ}}נֵּה אֶת מְעַנֵּנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|פְּ}}דֵנוּ מִידֵי כָל אוֹיְבֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|פְּ}}דֵנוּ מִידֵי יִצְרֵנוּ הָרָע{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|צַ}}וֵּה אִתָּנוּ בִּרְכוֹתֶיךָ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|צַ}}וֵּה אִתָּנוּ יְשׁוּעוֹתֶיךָ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|צַ}}דְּקֵנוּ בְמִשְׁפָּטֶיךָ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|קָ}}רֵב לָנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|קָ}}רֵב לָנוּ יוֹם הַיְשׁוּעָה{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|קָ}}רְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|רִ}}יבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|רְ}}אֵה בָּעֳנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|רְ}}פָא כָּל חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|רְ}}אֵה בְּדֹחַק הַשָּׁעָה{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|שְׁ}}עֵה אֶת שַׁוְעָתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|שִׁ}}ית שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|שִׁ}}ית שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|תֵּ}}ן שָׁלוֹם בָּאָרֶץ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|תֵּ}}ן שָׂבָע בָּעוֹלָם{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|תֵּ}}ן שָׁלוֹם בַּמַּלְכוּת{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|תֵּ}}ן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה בְּעִתּוֹ בָּאָרֶץ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|תֵּ}}ן זֶרַע לַזּוֹרֵעַ וְלֶחֶם לָאוֹכֵל{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
| ||{{סי|תֵּ}}ן לֶחֶם לְפִי הַטָּף לָשׂבַע{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{הור|אמן}}
|}
{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם{{רווח|2}}||עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה
|-
| ||עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לִישׁוּעָה
|-
| ||עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְרַחֲמִים
|-
| ||יִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ
|-
| ||יֶחֱזוּ אוֹיְבֵינוּ וְיִכָּלְמוּ
|-
| ||כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ.
|}
{{ר2}}
בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר{{ר2}}
בְּרֹגֶז אַהֲבָה תִּזְכֹּר{{ר2}}
בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכֹּר{{ר2}}
בְּרֹגֶז תְּמִימוּת תִּזְכֹּר{{ר2}}
הַבֵּט לַבְּרִית וְאַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ{{ר2}}
עֲנֵנוּ בָעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת.&lt;קטע סוף=עדות המזרח/&gt;
==נוסח תימן==
&lt;קטע התחלה=תימן/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁמַע קוֹלֵנוּ וְקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|אַ}}ל תְּאַבְּדֵנוּ בְּאֹרֶךְ גָּלוּתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|אַ}}בֵּד כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|בְּ}}רִיתְךָ זְכֹר וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|בָּ}}רֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|גַּ}}לֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|דְּ}}רַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|דְּ}}רֹשׁ דָּמֵינוּ מִיַּד צָרֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּׂבְרֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|וְ}}נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|זָ}}כְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|חֲ}}מֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|-
|{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|כָּ}}תְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
|{{סי|כְּ}}בֹשׁ אֶת כּוֹבְשֵׁינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|לְ}}חַם אֶת לוֹחֲמֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|לְ}}חַץ אֶת לוֹחֲצֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|נְ}}קֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|סְ}}מֹךְ אֶת נְפִילָתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵנוּ מִידֵי אוֹיְבֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|צַ}}וֵּה אִתָּנוּ בִּרְכוֹתֶיךָ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|צַ}}וֵּה אִתָּנוּ יְשׁוּעוֹתֶיךָ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|קָ}}רֵב לָנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|קָ}}רֵב לָנוּ יוֹם הַיְשׁוּעָה{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|קָ}}רְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|רִ}}יבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|רְ}}אֵה בְּעֹנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|רְ}}פָא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|רְ}}אֵה בְּדֹחַק הַשָּׁעָה{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|שְׁ}}עֵה אֶת שַׁוְעָתֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|שִׁ}}ית שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|שִׁ}}ית שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|תֶּן חַיִּים וְשָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ אֲדוֹנֵנוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|תֶּן בְּלִבּוֹ וּבְלֵב כָּל יוֹעֲצָיו וְשָׂרָיו רַחְמָנוּת לְהֵיטִיב אֵלֵינוּ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|תֶּ}}ן שָׁלוֹם בָּאָרֶץ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|תֶּ}}ן שָׂבָע בָּעוֹלָם{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|תֶּ}}ן שָׁלוֹם בַּמַּלְכוּת{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|תֶּ}}ן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה בְּעִתָּם בָּאָרֶץ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|תֶּ}}ן זֶרַע לַזּוֹרֵעַ וְלֶחֶם לָאוֹכֵל{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|תֶּ}}ן לֶחֶם לְפִי הַטָּף{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|-
|{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{הור|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם}}
|}
{|
|-
|אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
|-
|עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה
|-
|עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לִבְרָכָה
|-
|עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לִישׁוּעָה
|-
|עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְרַחֲמִים
|-
|יִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ
|-
|יֶחֱזוּ אוֹיְבֵינוּ וְיִכָּלְמוּ
|-
|כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ.
|}
{{ר2}}
בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר{{ר2}}
בְּרֹגֶז אַהֲבָה תִּזְכֹּר{{ר2}}
בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכֹּר{{ר2}}
בְּרֹגֶז תְּמִימוּת תִּזְכֹּר{{ר2}}
הַבֵּט לַבְּרִית וְאַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ{{ר2}}
עֲנֵנוּ בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת.&lt;קטע סוף=תימן/&gt;
==נוסח איטליה==
&lt;קטע התחלה=איטליה/&gt;לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא מוֹשִׁיעָם׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא מִקְוֵהֶם וּמִקְוֵה אֲבוֹתֵיהֶם׃{{ש}}
וֵאלֹהֵינוּ בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קטו|תהלים קטו א-ג}}

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חָנֵּנוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רַחֵם עַל שְׁאֵרִיתֵנוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בַּטֵּל מִמֶּנּוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שֹׂנְאֵינוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָפֵר עֲצַת אֹיְבֵינוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל חוֹלֵי עַמָּךְ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתָךְ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה מִבְּנֵי בְרִיתָךְ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְחֹק שְׁטַר חוֹבוֹתֵינוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם סְלַח וּמְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ{{ש}}
{{הור|בעשי&quot;ת:}}{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר זַכֻּיוֹת{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה{{ש}}
{{הור|עד כאן בעשי&quot;ת.}}{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁמַע קוֹלֵנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְלֹא לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.&lt;קטע סוף=איטליה/&gt;
==נוסח אמתחת בנימין==
{{הור2|הנוסח דלהלן נדפס במחזורים אשכנזיים בנעילה ליו&quot;כ והוא מבוסס על הנוסח המובא בספר אמתחת בנימין (לב ע&quot;ב) בכמה שינויים.}}
&lt;קטע התחלה=אשכנז/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מקוטע)}}

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|זָ}}כְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|חָ}}תְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|חָ}}תְמֵנוּ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|חָ}}תְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|חָ}}תְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|חֲ}}מֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּנוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|כְּ}}בֹשׁ אֶת כּוֹבְשֵׁינוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|נְ}}קֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|סְ}}מֹך אֶת נְפִילָתֵנוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|פְּ}}תַח לָנוּ שַׁעַר לִתְפִלָּתֵנוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|צַ}}וֵּה אִתָּנוּ בִּרְכוֹתֶיךָ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|צַ}}וֵּה אִתָּנוּ יְשׁוּעָתֶךָ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|צַ}}דְּקֵנוּ בְּמִשְׁפָּטֶךָ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|קָ}}רֵב לָנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|קָ}}רֵב לָנוּ יוֹם הַיְשׁוּעָה.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|קָ}}רְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|רִ}}יבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|רְ}}אֵה בָּעֳנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|רְ}}פָא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|רְ}}אֵה בְּדֹחַק הַשָּׁעָה.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|שְׁ}}עֵה אֶל שַׁוְעָתֵנוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|שִׂ}}ים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|תֵּ}}ן שֹׂבַע וּבְרָכָה בָּאָרֶץ הַזֹּאת וּבָעוֹלָם.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|תֵּ}}ן טַל וּמָטָר בְּעִתּוֹ לִבְרָכָה, וְזֶרַע לַזּוֹרֵעַ וְלֶחֶם לָאוֹכֵל.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|תֵּ}}ן לֶחֶם לְפִי הַטָּף לַעֲנִיֵּי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא יִצְטָרְכוּ זֶה לָזֶה.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם {{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ.&lt;קטע סוף=אשכנז/&gt;
&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
[[קטגוריה:פיוטי רחמים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8ue7kbldr9n0hlpz7lrh69srsdbr339</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>335180</id>
    <revision>
      <id>3024643</id>
      <parentid>842368</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:52:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="518" sha1="j1g04kfxqh29ymgzjgl6727o0ombi65" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז מ|ז ס}}

{{צת|בראשית|מט|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|לג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|לא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|לט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|מח}}{{ש}}
{{צת|הושע|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|כד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז נ]]</text>
      <sha1>j1g04kfxqh29ymgzjgl6727o0ombi65</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>335182</id>
    <revision>
      <id>3024639</id>
      <parentid>813269</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:49:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024639</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="728" sha1="6zn4pne2ecfdqysfxwds7ar06d7z8m9" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ט|ז כ}}

{{צת|בראשית|לא|לח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|לז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|מט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|נ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|נא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|נד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|נו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|ט}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|יד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז י]]</text>
      <sha1>6zn4pne2ecfdqysfxwds7ar06d7z8m9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336199</id>
    <revision>
      <id>3024556</id>
      <parentid>3023119</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:44:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024556</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="680" sha1="mgm0dsqmd21rpspw6hcsbam4epevd5b" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג י|ג ל}}

{{צת|בראשית|כו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|סא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|נב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיב|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלט|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ז|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג כ]]</text>
      <sha1>mgm0dsqmd21rpspw6hcsbam4epevd5b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336200</id>
    <revision>
      <id>3024558</id>
      <parentid>3023121</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:46:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024558</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1189" sha1="ogyaycqejzk732qydk789gv7mtqvbg0" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ל|ג נ}}

{{צת|דברים|א|לז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|לו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|לז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|יז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|הושע|ח|י}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיא|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלט|טז}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|כו}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|כז|כה}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|טז|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|ג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|סז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|סח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|יד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג מ]]</text>
      <sha1>ogyaycqejzk732qydk789gv7mtqvbg0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336201</id>
    <revision>
      <id>3024559</id>
      <parentid>3023122</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:47:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024559</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="372" sha1="g2nwsazflzw6ig681kascw1c2rc43ou" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג מ|ג ס}}

{{צת|דברים|כח|נ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מט|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כב|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|כט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג נ]]</text>
      <sha1>g2nwsazflzw6ig681kascw1c2rc43ou</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336202</id>
    <revision>
      <id>3024560</id>
      <parentid>3023123</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:52:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוק חסר</comment>
      <origin>3024560</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="213" sha1="77ffvhjj7199hjh1efnnal2l9kbj0fc" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ס|ג פ}}

{{צת|איוב|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה: פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ע]]</text>
      <sha1>77ffvhjj7199hjh1efnnal2l9kbj0fc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024561</id>
      <parentid>3024560</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:52:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024561</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="212" sha1="7wjeiekysp2vnydmyi9ft2cz9jzu3s4" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ס|ג פ}}

{{צת|איוב|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ע]]</text>
      <sha1>7wjeiekysp2vnydmyi9ft2cz9jzu3s4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336203</id>
    <revision>
      <id>3024562</id>
      <parentid>3023595</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:54:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוק חסר</comment>
      <origin>3024562</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200" sha1="hzi3u08xoqqigw5ivdegobzjctdoqn4" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ע|ג צ}}

{{צת|משלי|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ה|טז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג פ]]</text>
      <sha1>hzi3u08xoqqigw5ivdegobzjctdoqn4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336204</id>
    <revision>
      <id>3024565</id>
      <parentid>3023602</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:06:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024565</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="396" sha1="q54q4w3p6mkeamfm9lsp0rx981izkka" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ק|ג ש}}

{{צת|יואל|א|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פג|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|כו}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|ז}}{{ש}}
{{צת|איכה|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|כ}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ר]]</text>
      <sha1>q54q4w3p6mkeamfm9lsp0rx981izkka</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336205</id>
    <revision>
      <id>3024567</id>
      <parentid>3023603</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:07:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024567</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="231" sha1="5nmaaamxfy59kwd74kay16sj9jdu2gr" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ר|ג ת}}

{{צת|שמואל ב|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|ט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ש]]</text>
      <sha1>5nmaaamxfy59kwd74kay16sj9jdu2gr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336206</id>
    <revision>
      <id>3024568</id>
      <parentid>3023604</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:10:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024568</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="470" sha1="kbtyzpb3t8lxxirtasvbyq2iwdk9c17" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ש|ד א}}

{{צת|יהושע|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|כג}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|א}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|כד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|כג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ת]]</text>
      <sha1>kbtyzpb3t8lxxirtasvbyq2iwdk9c17</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>338104</id>
    <revision>
      <id>3024600</id>
      <parentid>3023961</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:18:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024600</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2955" sha1="k8d05zexpis2rayhsv9mez9f5iqutjy" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ק|ה ש}}

{{צת|שמות|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|נד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מה|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|ז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פה|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיד|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלב|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קנ|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|כט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|לא}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|לג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|כו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|א}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|ה}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|כח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ר]]</text>
      <sha1>k8d05zexpis2rayhsv9mez9f5iqutjy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>338109</id>
    <revision>
      <id>3024577</id>
      <parentid>3023623</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:41:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024577</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="376" sha1="ol0p6dfbxktm3xmdda9uk8yxp8qks89" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד מ|ד ס}}

{{צת|ויקרא|כג|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|נא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לד|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כו|כב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד נ]]</text>
      <sha1>ol0p6dfbxktm3xmdda9uk8yxp8qks89</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>344356</id>
    <revision>
      <id>3024633</id>
      <parentid>2892968</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:36:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024633</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1076" sha1="8m9ndr30n42l87ds2b4rdgm5lt4ru8m" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ד|ז ו}}

{{צת|שמות|ל|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|לה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|פד}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|לו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|לח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כה|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מט|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צח|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיא|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלב|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלז|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|ז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|יג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ה]]</text>
      <sha1>8m9ndr30n42l87ds2b4rdgm5lt4ru8m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>345288</id>
    <revision>
      <id>3024607</id>
      <parentid>840513</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:44:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024607</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13677" sha1="nxhst64qclaox8fz7jqtsxls386zqcc" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ג|ו ה}}

{{צת|בראשית|א|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|מז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|מח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|לח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|לח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|מ}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|לט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|נג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|לט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|מה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|לד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|לט}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טז|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|נ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|לו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|ל}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מז|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מז|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|לג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|לג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|לג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|מא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|מב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|לב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|לג}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|י}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|א|ד}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|יט}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|ו}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|י}}{{ש}}
{{צת|מיכה|א|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נב|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|מד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|לב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|כט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לה|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|יא}}{{ש}}
{{צת|רות|א|כ}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|כז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|לה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|לב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|מב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|כג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ד]]</text>
      <sha1>nxhst64qclaox8fz7jqtsxls386zqcc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>345293</id>
    <revision>
      <id>3024573</id>
      <parentid>3023610</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:35:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024573</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="766" sha1="9i67euoedttdx2obshgah05bccs5gln" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ט|ד כ}}

{{צת|שמות|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|יט}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לד|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיח|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|ל}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|י}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד י]]</text>
      <sha1>9i67euoedttdx2obshgah05bccs5gln</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק משק החשמל</title>
    <ns>116</ns>
    <id>346526</id>
    <revision>
      <id>3024580</id>
      <parentid>2971961</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:45:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024580</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="128221" sha1="c8x3kgonvbqwie309fyte8z220cb2ci" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996

&lt;מאגר 2001102 תיקון 2203821 תקן 159654 קוד a163Y00000DuFMHQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' ''פקודת זכיונות חשמל:'' &lt;!-- 2000936 --&gt; ((חא&quot;י כרך א' פרק נ&quot;ב, עמ' 604|פקודת זכיונות חשמל|0:563333)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ד, 28|חוק התוספות לזכיונות החשמל (תשלומים בעד חיבור למערכת החשמל)|5:208395)); ((תש&quot;ל, 148|חוק התוספות לזכיונות החשמל (תיקון הזכיון)|7:208396)); ((תשנ&quot;ד, 76|תיקון מס' 3|13:211027)). ''פקודת זכיון החשמל (ירושלים):'' &lt;!-- 2001354 --&gt; ((חא&quot;י כרך א' פרק נ&quot;ג, עמ' 635|פקודת זכיון החשמל (ירושלים)|0:563336)); ((ע&quot;ר 1948, תוס' 1, 20 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)); ((ס&quot;ח תשכ&quot;ד, 29|חוק התוספות לזכיונות החשמל (תשלומים בעד חיבור למערכת החשמל)|5:208395)). ''חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות):'' ((ס&quot;ח תשמ&quot;ח, 2|חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות)|11:210615)). '''חוק חדש:''' &lt;!-- 2001102 --&gt; ((ס&quot;ח תשנ&quot;ו, 208|חוק משק החשמל|13:211303)); ((תשנ&quot;ז, 80|תיקון|14:211647)); ((תשס&quot;ג, 388|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 260|תיקון מס' 4|16:300037)); ((תשס&quot;ז, 132|תיקון מס' 5|17:300710)), ((153|תיקון מס' 6|17:300077)), ((309|ת&quot;ט|17:300023)); ((תשס&quot;ח, 250|תיקון מס' 7|17:300865)), ((802|תיקון מס' 8|17:300916)); ((תשס&quot;ט, 197|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010))); ((תשע&quot;ב, 278|תיקון מס' 10 והוראת שעה|18:301461)); ((תשע&quot;ג, 109|תיקון מס' 11|19:301581)); ((תשע&quot;ד, 251|תיקון מס' 12|19:301950)); ((תשע&quot;ו, 83|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)); ((תשע&quot;ז, 1104|תיקון מס' 14 - הוראת שעה|20:390360)); ((תשע&quot;ח, 34|תיקון מס' 15|20:395592)), ((924|תיקון מס' 16 והוראת שעה|20:504275)); ((תשפ&quot;ב, 257|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ג, 193, 300|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ה, 688|תיקון מס' 20|25:7458915)).
''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 51|דחיית מועדים)); ((תשס&quot;ט, 1078|דחיית מועדים)); ((תש&quot;ע, 402|דחיית מועדים|6846)); ((תשע&quot;א, 432|דחיית מועדים)); ((תשע&quot;ב, 720|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד10) לחוק)), ((720|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד11) לחוק)), ((720|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד12) לחוק)); ((תשע&quot;ג, 724|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד10) לחוק)), ((725|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד11) לחוק)), ((825|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד12) לחוק)); ((תשע&quot;ד, 60|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד12) לחוק)); ((תשע&quot;ה, 564|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד11) לחוק)); ((תשע&quot;ז, 404|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד11) לחוק)); ((תש&quot;ף, 132|דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת|8294)), ((1496|דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת (תיקון)|8587)); ((תשפ&quot;א, 764|דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת (תיקון)|8959)).

__TOC__

== פרק א' - פרשנות ==

@ 1. מטרת החוק (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: מטרתו של חוק זה היא להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, וזאת תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות והתייעלות אנרגטית, והכל תוך יצירת תנאים לתחרות ומיזעור עלויות.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תשס&quot;ט, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: בחוק זה -
:- &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או גוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) זכות למנות דירקטורים או מנהל כללי של חברה, ובתאגיד שאינו חברה - בעלי תפקידים דומים;
:: (3) זכות להשתתף ברווחי תאגיד;
:: (4) זכות לחלק ביתרת נכסי תאגיד, לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
:- &quot;בעל ענין&quot;, &quot;בן משפחה&quot;, &quot;החזקה&quot;, &quot;חברה בת&quot;, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;בעל מקרקעין&quot; - לרבות המחזיק במקרקעין;
:- &quot;בעל רשיון&quot; - מי שקיבל רשיון לפי חוק זה;
:- &quot;דרך ציבורית&quot; - מקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], או מקרקעין של רשות מקומית, שייעודם דרך כהגדרתה [[בחוק התכנון]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל החשמל ברשות, כמשמעותו [[בסעיף 57 לחוק]];
:- &quot;המשרד&quot; - משרד האנרגיה;
:- &quot;הרשות&quot; - רשות החשמל, שהוקמה לפי [[סעיף 21]];
:- &quot;חברה&quot; - חברה שנרשמה בישראל לפי [[חוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;חברה ממשלתית&quot;, &quot;חברת בת ממשלתית&quot; - כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;חוק התכנון&quot; - [[=חוק התכנון|חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חטיבת קרקע&quot; - מקרקעין שלא עוברת בהם דרך ציבורית, שנמצאים בבעלות אחת, לרבות בעלות משותפת, ומתקיימות לגביהם אמות מידה שקבעה הרשות לעניין זה; לעניין זה, &quot;בעלות&quot; - לרבות חכירה לדורות או החזקה וכן זכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות;
:- &quot;יושב ראש הרשות&quot; - מי שמונה כיושב ראש הרשות לפי [[סעיף 22(ב)(1)]];
:- &quot;יחידת ייצור&quot; - מערכת טכנית הכוללת מחולל (גנרטור) אחד, שמיועדת להמרת אנרגיה ממקור מסוים לאנרגיה חשמלית או לאנרגיה חשמלית ותרמית שימושית או לאנרגיה חשמלית ומכנית שימושית, ואם מערכות הנעת המחוללים קשורות בקשר טכנולוגי לשם ניצול מרבי של אותו מקור אנרגיה - מערכת טכנית כאמור הכוללת יותר ממחולל אחד;
:- &quot;יצרן חשמל&quot; - בעל רשיון או רשיונות ייצור, אשר השר קבע לגביו שהוא מרכז בידיו חלק מהותי מהייצור במשק החשמל, לפי הוראות [[סעיף 18(ב)]];
:- &quot;יצרן חשמל פרטי&quot; - בעל רשיון או רשיונות ייצור, אשר השר לא קבע לגביו, לפי הוראות [[סעיף 18(ב)]];
:- &quot;מדיניות השר&quot; - מדיניות שעליה החליט השר לפי [[סעיף 57א]];
:- &quot;מוסד תכנון&quot; - כמשמעותו [[בחוק התכנון]];
:- &quot;מחזיק אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיתקן חשמל&quot; - מיתקן המשמש להולכה, אגירה, הספקה, חלוקה, מכירה, מסירה, צבירה, שינוי או השנאה של חשמל, לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, עמודים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן, לרבות מיתקן המשמש לייצור חשמל בהספק שאינו עולה על 5 מגוואט;
:- &quot;מערכת חשמל&quot; - רשת החשמל וכן תחנות כוח;
:- &quot;מקרקעין ציבוריים&quot; - מקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או בבעלות תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בהם היא בידי אחד מהם;
:- &quot;מקרקעין פרטיים&quot; - מקרקעין שאינם ציבוריים;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[סעיף 1 לחוק החברות|בפרק ד1 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;פעילות&quot; - כל אחד מאלה: ייצור, ניהול המערכת, הולכה, אגירה, חלוקה, הספקה, או סחר בחשמל;
:- &quot;פקודת זכיונות החשמל&quot; - פקודת זכיונות החשמל, כפי שתוקנה [[5:208395|בחוק התוספות לזכיונות החשמל (תשלומים בעד חיבור למערכת החשמל), התשכ&quot;ד-1963]], [[7:208396|חוק התוספת לזכיון החשמל (תיקון הזכיון), התש&quot;ל-1970]], [[13:211027|חוק לתיקון פקודת זכיונות החשמל (מס' 3), התשנ&quot;ד-1994]], [[11:210615|ובתוספת לחוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ&quot;ח-1987]];
:- &quot;צרכן&quot; - מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון, או מבקש חיבור לרשת החשמל;
:- &quot;רישיון אגירה&quot; - רישיון לכל אלה: המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
:- &quot;רשיון אחר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רשיון הולכה&quot; - רשיון להעברת חשמל ממקור ייצור או ממיתקן חשמל המשמש לאגירה במתח עליון ועל-עליון אל תחנת משנה;
:- &quot;רישיון הספקה&quot; - רישיון למכירת חשמל;
:- &quot;רשיון חלוקה&quot; - רשיון להעברת חשמל אל צרכן, דרך קווי מתח גבוה או נמוך;
:- &quot;רשיון ייצור&quot; - רשיון לייצר חשמל;
:- &quot;רשיון ייצור עצמי&quot; - רשיון ליצר חשמל לשימוש עצמי בלי למוכרו לאחר, למעט מכירה לפי הוראות [[סעיף 20(ג)]];
:- &quot;רישיון לניהול המערכת&quot; - רישיון לניהול של מערכת החשמל במקטעי הייצור וההולכה, ובכלל זה איזון תמידי בין ההיצע של החשמל והביקוש לו, הבטחת השרידות של מערך הייצור וההולכה של החשמל, רכישה ואחסון של סוגי דלק שמשמשים את משק החשמל, הקצאתם ומכירתם לבעלי רישיונות ייצור או לאדם המייצר חשמל הפטור מחובת רישיון לפי [[סעיף 3(ב)(1)(א)]], ניהול של העברת האנרגיה מתחנות כוח דרך רשתות החשמל אל תחנות משנה באמינות ובאיכות נדרשות, תזמון ביצוע של עבודות תחזוקה ביחידות הייצור ובמערכת ההולכה וההשנאה, ניהול פעילותם של מיתקני חשמל המשמשים לאגירה, ניהול הסחר בחשמל בתנאים תחרותיים, שוויוניים ומיטביים לרבות ביצוע הסכמים לרכישה ולמכירה של יכולת זמינה ואנרגיה ותכנון הפיתוח של מערכת ההולכה וההשנאה;
:- &quot;רשיון ספק שירות חיוני&quot; - רשיון לניהול המערכת, להולכה או לחלוקה של חשמל;
:- &quot;רשת חשמל&quot; - מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה, להשנאה, לחלוקה, למכירה ולמניה של חשמל, במתח כלשהו, לרבות עמודי חשמל ומוליכים תת-קרקעיים או עיליים, צנרת המשמשת להולכת מוליכים תת-קרקעיים או עיליים וכן אבזרים וציוד המותקנים עליהם או המחוברים אליהם, תילי חשמל, תחנות השנאה, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם, וכל החיבורים אליהם, וכן חיבורים עיליים ותת קרקעיים לבתים ולמיתקני צריכה אחרים;
:- &quot;שותפות&quot; - שותפות שנרשמה לפי [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;שירותי גיבוי&quot; - הסדר חלוף להספקת חשמל מבעל רשיון ספק שירות חיוני למי שמקבל חשמל מאחר;
:- &quot;שירותי תשתית&quot; - מתן אפשרות לבעל רשיון להשתמש ברשת חשמל שאין לו בה זכויות לצורך הולכה וחלוקה של חשמל לאחר;
:- &quot;תחנת כוח&quot; - מיתקן המשמש לייצור חשמל בהספק העולה על 5 מגוואט, לרבות המבנים, המכונות, המצברים, המוליכים, מיתקני ההשנאה, מיתקני הקירור והמערכות, המשמשים למטרה זו;
:- &quot;תחנת משנה&quot; - תחנת השנאה, המקשרת בין רשתות חשמל לסוגיהן, שיש בה שנאים מורידי מתח או מעלי מתח;
:- &quot;תיקון מס' 16&quot; - [[20:504275|חוק משק החשמל (תיקון מס' 16 והוראת שעה), התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;תעריפים&quot; - כל סוגי התשלומים שמשלם צרכן או בעל רישיון לבעל רשיון ספק שירות חיוני, לרבות תשלומים עבור מתן שירותי תשתית ושירותי גיבוי וכן כל סוגי התשלומים שמשלם בעל רישיון ספק שירות חיוני לבעל רישיון או לאדם המייצר חשמל או מבצע אגירה הפטור מחובת רישיון לפי [[סעיף 3(ב)(1)(א) ו-(ב)]], למעט תשלום שנקבע במכרז שפורסם בידי המדינה, וכל סוגי התשלומים שמשלם בעל רישיון ספק שירות חיוני לצרכן בעבור ייצור או בעבור הסדרים לניהול הצריכה; לעניין זה, &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות אם התשלומים נגבים בעבורו על ידי אחר;
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;השרים&quot; - השר ושר האוצר.

== פרק ב': רישוי ==

@ 3. הסדרת פעילות (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג)
: (א) לא יעשה אדם פעילות אלא על פי רשיון לפי חוק זה.
: (ב)(1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אחד מאלה:
::: (א) אדם המייצר חשמל בהספק שאינו עולה על 16 מגוואט או בהספק גבוה יותר שקבעה הרשות בכללים באישור השר, ואינו מוכרו לאחר למעט מכירה כאמור בפסקת משנה (ג) או (ד); לעניין זה, &quot;אחר&quot; - מי שאינו בעל רישיון;
::: (ב) אדם המבצע אגירה בכמות שאינה עולה על כמות שקבעה הרשות בכללים (בפסקת משנה זו - כמות מרבית), למעט אגירה כאמור לתכלית שקבעה; הרשות רשאית לקבוע כמויות מרביות שונות בשים לב לתכלית האגירה;
::: (ג) צרכן בחטיבת קרקע שמוכר חשמל לאדם אחר שיש לו זכות במקרקעין הנכללים בחטיבת הקרקע או זכות לגבי מקרקעין כאמור ובכלל זה זכות שימוש במקרקעין, וכן מעביר חשמל לאותו אדם; פטור מרישיון הספקה לפי פסקת משנה זו לא יינתן לצרכן בחטיבת קרקע שהשימוש העיקרי שהוא עושה בחטיבת הקרקע הוא מכירת חשמל; בפסקת משנה זו, &quot;חטיבת קרקע&quot; - לרבות דרך ציבורית;
::: (ד)(1) אדם המעביר חשמל לצרכן בחטיבת קרקע, ובלבד שייצר את החשמל ביחידת ייצור הנמצאת באותה חטיבת קרקע, או אדם המעביר חשמל לצרכן ממיתקן חשמל המשמש לאגירה שנמצא באותה חטיבת קרקע שבה נמצא הצרכן;
:::: (2) אדם המעביר חשמל שיוצר ביחידת ייצור לצרכן הרוכש אנרגיה תרמית שנוצרה אגב ייצור החשמל באותה יחידת ייצור, ובלבד שרשת החשמל נמצאת בתוואי שבו מונחת התשתית המשמשת להעברת האנרגיה התרמית, ובצמוד לתשתית האמורה;
:::: (3) פטור מרישיון לפי פסקת משנה זו יינתן רק לעניין חלוקה, ואם היה הייצור פטור מרישיון לפי פסקת משנה (א), או היתה האגירה פטורה מרישיון לפי פסקת משנה (ב) - גם לעניין הספקה;
::: (ה) מי שערב יום תחילתו של [[20:504275|תיקון מס' 16]] העביר חשמל במתח נמוך בלבד בתחומי ועד מקומי כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות]];
::: (ו) אדם המייצר חשמל או מבצע אגירה, המוכר חשמל לבעל רישיון, אלא אם כן הרשות, באישור השר, קבעה בכללים כי הפטור מרישיון לפי פסקת משנה זו לא יחול לעניין מכירה מסוג שתקבע; פטור מרישיון לפי פסקת משנה זו יינתן רק לעניין הספקה לגבי מכירה לבעל רישיון;
::: (ז) אדם המוכר חשמל לאחר, בתנאים שקבעה הרשות בכללים, באישור השר; אין בהוראות פסקת משנה זו כדי לגרוע מההוראות לפי פסקאות משנה (ג) ו-(ו); פטור לפי פסקת משנה זו יינתן רק לעניין הספקה.
::: ((פורסמו [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה), התשפ״ו–2026]].))
:: (2) לעניין פסקה (1)(ג) ו-(ד), יראו כצרכן בחטיבת קרקע רק מחזיק, בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כבעלים או כחוכר לדורות בחטיבת הקרקע (בפסקה זו - בעל זכות), ואולם -
::: (א) לעניין פסקה (1)(ג), היה בחטיבת קרקע יותר מבעל זכות אחד, תקבע הרשות אמות מידה לעניין בעל הזכות שייחשב לצרכן באותה חטיבת קרקע;
::: (ב) לעניין פסקה (1)(ד)(1), יראו כצרכן בחטיבת קרקע גם חברה שאינה בעלת זכות בחטיבת הקרקע, ובלבד שמתקיימים שני אלה:
:::: (1) החברה היא חלק מתשלובת חברות כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], וחברה הנמנית עם אותה תשלובת היא בעלת זכות בחטיבת הקרקע;
:::: (2) לשם ההעברה כאמור בפסקה (1)(ד)(1) אין צורך להעביר חשמל דרך מקרקעין שאין בהם זכויות למי שאינו נמנה עם אותה תשלובת.
: (ג) ניתן רשיון, יפעל בעל הרשיון בהתאם לתנאי רשיונו.

@ 4. מתן רשיון (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) הרשות רשאית לתת רשיון לפעילות, לקבוע בו תנאים וכן להגביל או שלא להגביל את תקופת תוקפו.
: (ב) רשיון יינתן לפעילות אחת, למקום או לאזור מוגדר, ויכול שיינתנו ביחס לתחנת כוח אחת רשיונות ייצור מסוגים שונים; לא יינתן לגבי אזור מוגדר או חלק ממנו יותר מרישיון חלוקה אחד.
: (ב1) לא יינתן לאדם רישיון ליותר מפעילות אחת, ואולם -
:: (1) ניתן לתת לאדם רישיון ייצור יחד עם רישיון הספקה וזאת, בשים לב, בין השאר, להתפתחות התחרות במשק החשמל;
:: (2) ניתן לתת לחברה ממשלתית, יחד עם רישיון חלוקה ורישיון הספקה, גם רישיון הולכה;
:: (3) ניתן לתת לאדם רישיון אגירה יחד עם רישיון מסוג אחר, בשים לב, בין השאר, לסוג הרישיון האחר.
: (ב1א) על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רישיון חלוקה יכול שיינתן רק יחד עם רישיון הספקה.
: (ב1ב) רישיון חלוקה יינתן רק לחברה שמתקיים לגביה אחד מאלה:
:: (1) היא היתה ערב יום תחילתו של [[20:504275|תיקון מס' 16]] בעלת רישיון חלוקה;
:: (2) היא הוקמה בידי רשות מקומית לרבות כפר, קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי או כל יישוב אחר, או תאגיד שהוקם לשם הקמת גוף כאמור (בסעיף זה - גוף מקומי) או שגוף מקומי התקשר אתה לקבלת שירותי חלוקה, ומתקיימים שני אלה:
::: (א) החברה או הגוף המקומי ביצעו, ערב יום תחילתו של [[20:504275|תיקון מס' 16]], חלוקה והספקה בתחומו של הגוף המקומי;
::: (ב) החברה או הגוף המקומי מחזיקים ברשת חשמל המשמשת אותם לחלוקה כאמור בפסקת משנה (א);
:: (3) היא הוקמה בידי גורם שביצע חלוקה באזור תעשייה או שגורם כאמור התקשר אתה לקבלת שירותי חלוקה, ומתקיימים שני אלה:
::: (א) הגורם שביצע חלוקה כאמור ברישה (בפסקה זו - הגורם המחלק) או החברה הגישו, עד יום כ&quot;ו בתמוז התשע&quot;ח (9 ביולי 2018), בקשה לקבלת רישיון חלוקה לגבי אזור התעשייה (בפסקה זו - בקשה);
::: (ב) הגורם המחלק או החברה ביצעו, ערב מתן רישיון חלוקה בהתאם לבקשה, חלוקה והספקה באזור התעשייה; בפסקה זו, &quot;אזור תעשייה&quot; - קרקע שניתן לעשות בה שימוש לתעשייה לפי תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון]], ומשמשת בפועל לתעשייה.
: (ב1ג) היקף רישיונות החלוקה שיינתנו לפי סעיף קטן (ב1ב)(2) ו-(3) לכל מי שאינם חברה ממשלתית, לא יעלה על 10% מהיקף הצריכה השנתי במשק, ואולם לא תובא בחשבון לעניין זה עלייה טבעית בהיקף הצריכה באזור החלוקה שנקבע ברישיון לעומת היקף הצריכה כאמור בעת מתן הרישיון; לעניין זה, &quot;עלייה טבעית בהיקף הצריכה באזור החלוקה&quot; - לרבות בשל גידול במספר הצרכנים בתחום הגוף המקומי או אזור התעשייה או בשל הגדלת תחום הגוף המקומי או אזור התעשייה, ובלבד שלעניין אזור תעשייה - השטח שנוסף לו צמוד לאזור התעשייה הקיים.
: (ב1ד) רישיון לניהול המערכת ורישיון הולכה יינתנו רק לחברה ממשלתית ובכל עת יהיה בתוקף רק רישיון אחד לכל אחת מהפעילויות כאמור, למעט לעניין [[סעיף 5(ג)(5)]].
: (ב1ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב1ב), בוטל או הותלה רישיון או חלק ממנו לפי [[סעיף 9]] [[או 17א]], של חברה המנויה בסעיף הקטן האמור, יכול שיינתן רישיון חלוקה גם לחברה שאינה מנויה בסעיף הקטן האמור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 3(ב)(1)(ג)]].
: (ב2)(1) רישיון ייצור בהיקף העולה על 100 מגוואט, רישיון הספקה בהיקף העולה על 100 מגוואט, רישיון חלוקה בהיקף העולה על 5% מהיקף הצריכה השנתי, רישיון הולכה או רישיון לניהול המערכת, ייכנס לתוקפו לאחר אישורו בידי השר;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) השר יחליט בעניין מתן אישור כאמור בפסקה (1) בתוך 45 ימים מהמועד שבו פנתה אליו הרשות לשם קבלת אישורו.
: (ב3) (((בוטל).))
: (ג) הודעה על מתן רשיון תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.

@ 5. הוראות הרשיון (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ח-2)
: (א) רשיון יכלול, בין היתר, את הפעילות שלגביה ניתן, תקופת תוקפו אם הוגבלה התקופה, המקום או האזור שלגביהם הוא ניתן, וכן הכללים והחובות החלים על בעל הרשיון לפי חוק זה.
: (א1) רישיון הולכה ורישיון חלוקה יכללו, נוסף על הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) הוראות בדבר חובה להתקנת מונים; בסעיף זה, &quot;מונה&quot; - ציוד למדידה ולחישוב של כמות אנרגיה חשמלית, ובכלל זה מנייה חכמה כפי שהרשות תגדיר באמות מידה לפי [[סעיף 30(2)]];
:: (2) חובה של בעל רישיון הולכה ובעל רישיון חלוקה להעביר את כל המידע הנמצא ברשותם שהתקבל ממונים שהתקינו, לשם ביצוע פעילות בהתאם לתנאי רישיונו של בעל רישיון לניהול המערכת, לבעל רישיון כאמור, בהתאם לאמות מידה שקבעה הרשות לפי [[סעיף 30(2)]].
: (ב) רשיון ספק שירות חיוני, יכלול, בנוסף להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), הוראות בדבר חובת רכישת חשמל מבעלי רישיון ייצור, מבעלי רישיון אגירה או ממי שמייצרים חשמל או מבצעים אגירה של חשמל, הפטורים מחובת רישיון לפי [[סעיף 3(ב)(1)(א) ו-(ב)]], כולם או חלקם, כפי שקבעה הרשות, וכן הוראות בדבר חובת מתן שירותי תשתית ושירותי גיבוי, הכל לפי הענין.
: (ג) רישיון לניהול המערכת יכלול, נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), הוראות בענינים אלה:
:: (1) מתן אפשרות לבעל הרישיון, במסגרת מילוי חובותיו על פי הרישיון, לתת הוראות לבעלי רישיונות לפי חוק זה; לענין זה ניתן לכלול ברישיון תנאים למתן הוראות כאמור;
:: (2) חובה לערוך תחזיות לביקוש החשמל במשק בכללותו, ואופן פרסומן;
:: (3) חובת דיווח לשר על מחסור צפוי בהיצע החשמל;
:: (4) אחריות בעל הרישיון לתכנון ולפיתוח של מערכת ההולכה וההשנאה, בהתאם לצורכי משק החשמל;
:: (5) חובה לרכוש ולאחסן סוגי דלק שמשמשים את משק החשמל, לשם הקצאתם ומכירתם לבעלי רישיונות ייצור או לאדם המייצר חשמל הפטור מחובת רישיון לפי [[סעיף 3(ב)(1)(א)]]; חובה לפי פסקה זו תיכנס לתוקף במועד שקבעה הרשות באישור השר.
: (ד) רישיון חלוקה יכלול, נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), הוראות בעניינים אלה:
:: (1) איסור לבצע חלוקה בחטיבת קרקע, אלא בהתאם לאמות מידה שקבעה הרשות לפי [[סעיף 30(2)]];
:: (2) חובה למכור חשמל לכל צרכן באזור החלוקה שהוגדר ברישיון, לבקשתו.
: (ה) לעניין רישיון חלוקה הניתן לפי [[סעיף 4(ב1ב)(2) או (3)]], בהגדרת האזור שלגביו ניתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), תיקבע אפשרות להרחבת האזור כאמור בשל הגדלת תחום הגוף המקומי או אזור התעשייה כאמור [[בסעיף 4(ב1ג)]].
: (ו) בעל רישיון חלוקה לא יבצע חלוקה באזור שנקבע ברישיונו של בעל רישיון חלוקה אחר; פעילות חלוקה באזור שנקבע ברישיון תבוצע רק בידי בעל הרישיון לאותו אזור, למעט פעילות חלוקה שמבוצעת בידי מי שפטור מרישיון חלוקה.
: (ז) רישיון אגירה יכלול, נוסף על הוראות סעיף קטן (א), את תכלית האגירה.
: (ח) רישיון לניהול המערכת, רישיון הולכה ורישיון חלוקה יכללו גם הוראות בדבר חובת בעל הרישיון להעביר מידע הנמצא ברשותו שהתקבל ממונה, לבעלי רישיון הספקה, בהסכמת הצרכן שהמונה מדד את צריכתו ובהתאם לאמות מידה שקבעה הרשות לפי [[סעיף 30(2)]].

@ 6. סייגים וכשירויות למתן רשיון (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תשע&quot;ח-2)
: (א) רשיון לפי חוק זה, למעט רשיון ספק שירות חיוני, יינתן ליחיד שהוא אזרח ישראלי, לחברה או לשותפות; רשיון ספק שירות חיוני יינתן לחברה בלבד.
: (ב) לא יינתן רשיון לפי חוק זה -
:: (1) ליחיד שהוכרז פושט רגל, זולת אם הופטר, ולתאגיד אם מונה לו כונס נכסים או מפרק, או שהחליט על פירוק מרצון;
:: (2) ליחיד שהורשע בעבירה שיש עמה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קלון, לחברה, גם אם נושא משרה או בעל שליטה בה הורשע כאמור, ולשותפות, גם אם אחד מהשותפים בה הורשע כאמור.
: (ג) לא יינתן רשיון ספק שירות חיוני אלא לחברה שהתחייבה כי היא תעסוק רק בפעילויות, לפי הרשיונות שניתנו לה לפי חוק זה ובפעולות נילוות להן.
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג) בעל רשיון ספק שירות חיוני רשאי לעסוק בפעולות אחרות שאישרו לו השרים בהתייעצות עם הרשות שאין בעיסוק בהן כדי לפגוע בפעילויותיו או בפיקוח על מילוי חובותיו, הכל לפי הוראות חוק זה.
: (ד1) לא יינתן רישיון לפי חוק זה אם לאחר קבלת הרישיון יהיה אדם, למעט המדינה, בעל רישיון לניהול המערכת או יחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון כאמור, וכן יהיה בעל רישיון הולכה, חלוקה, ייצור או הספקה או יחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון כאמור.
: (ה) לא יינתן רישיון ייצור או רישיון חלוקה למי שמחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון הולכה.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) לא יינתן רישיון ייצור אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) מבקש הרישיון מחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון חלוקה אשר מחזיק 10% או יותר מהיקף החלוקה במשק החשמל;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) מבקש הרישיון הוא בעל רישיון הולכה.
: (ח) לא יינתן רישיון חלוקה אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) מבקש הרישיון מחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון ייצור אשר מחזיק 10% או יותר מהיקף כושר הייצור במשק החשמל;
:: (2) מבקש הרישיון מחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון ייצור, ולאחר קבלת הרישיון המבוקש יחזיק 10% או יותר מהיקף החלוקה במשק החשמל;
:: (3) אדם יחזיק לאחר קבלת הרישיון המבוקש 25% או יותר מהיקף החלוקה במשק החשמל.
: (ט) (((בוטל).))

@ 6א. הוראות מיוחדות לעניין חברה ממשלתית (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: על חברה ממשלתית שקיבלה רישיון חלוקה, רישיון הספקה ורישיון הולכה, לפי הוראות [[סעיף 4(ב1)(2)]], או חברה-בת של חברה כאמור, לא יחולו הוראות [[סעיף 3(ב)(1)(ב)]], לא יינתן לה רישיון ייצור, והיא לא תעסוק בפעילות, לרבות בפעולות כמפורט להלן, בין בעבור עצמה ובין בעבור אחר שעוסק או מעוניין לעסוק בפעילות:
: (1) ייצור, לרבות תכנון הנדסי, פעולות תכנון לפי [[חוק התכנון]], הקמה, תפעול, תחזוקה או שחלוף, והכול לגבי יחידות ייצור שמשמשות או צפוי שישמשו את משק החשמל;
: (2) ייעוץ בנוגע לפעולות האמורות בפסקה (1).

@ 7. תקנות וכללים לענין רשיון (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ז, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) השר, בהתייעצות עם הרשות או לפי הצעתה, רשאי לקבוע -
:: (1) תנאים למתן רשיון;
:: (2) דרכי בחירה בין מבקשי רשיון, לפעילות מסוימת במקום או באזור מסוים, אם הוגבל מספרם של אלה, ובבואו לקבוע דרכי בחירה כאמור, ישקול השר בין השאר את תרומת מתן הרישיון לרמת השירותים לציבור, את טובת הצרכנים ואת תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק החשמל;
:: (3) נהלים להגשת בקשה לרשיון;
:: (4) כללים להפעלת רשיון, החובות שיחולו על בעל הרשיון, לרבות מתן ערבויות וביטוח.
:: (5) לענין רישיון הולכה - אחריות של בעל רישיון ההולכה לפיתוח מערכת ההולכה וההשנאה, בהתאם לתכנית פיתוח כאמור [[בסעיף 19]], ובהתאם לתכנון מערכת ההולכה וההשנאה בידי בעל רישיון לניהול המערכת;
:: (6) לענין רישיון לניהול המערכת - הוראות בדבר חובתו של בעל הרישיון לבצע פעולות שיקבע השר, לשם הבטחה של רמת הפיתוח הנדרשת במערכת ייצור החשמל.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו, בין היתר, גם בהתחשב בסוג הרשיון, בפעילות, בתקופת תוקפו, במקום או באזור, ולענין ייצור - גם בהספק הייצור.
: (ג) קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (4), רשאית הרשות, לקבוע כללים בעניינים המנויים בפסקאות האמורות, בכפוף למדיניות השר ולתקנות שקבע.
: (ד) לא קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (4), רשאית הרשות לקבוע כללים בעניינים המנויים בפסקאות האמורות, בכפוף למדיניות השר; ביקשה הרשות לקבוע כללים כאמור, תפנה לשר כדי שיבחן אם ברצונו לקבוע תקנות בעניין; לא השיב השר לפניית הרשות בתוך שישים ימים ממועד פנייתה, רשאית הרשות לקבוע כללים כאמור.
: (ה) גיבשה הרשות הצעה לתקנות בהתאם לסעיף קטן (א), רשאית היא להעמידם לעיון הציבור לשם התייעצות, ובלבד שתביא את התקנות המוצעות לעיון השר טרם ההתייעצות.
: (ו) הרשות תפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות את הכללים שקבעה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד).
: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון), התשנ״ח–1997]].))
: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005]].))
&lt;!-- : ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (קידום התחרות במקטע הייצור) (הוראת שעה), התשפ״ב–2021]] (הוראת שעה מיום 1.12.2021 עד ליום 30.11.2024).)) --&gt;

@ 7א. שיקולים של הגנת הסביבה ובריאות הציבור (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: במסגרת הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה ולשם קידום מטרות החוק, מוסמך השר לשקול בין השאר שיקולים של הגנת הסביבה ובריאות הציבור.

@ 8. שיקולים למתן רשיון (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ו)
: הרשות בבואה להחליט אם לתת רישיון לפי [[סעיף 4]] או לקבוע בו תנאים, ובבואה להחליט אם לתת אישור לפי [[סעיפים 11 עד 13]], תפעל בהתאם למדיניות הממשלה או למדיניות השר בתחום משק החשמל, ותשקול בין השאר את אלה:
: (1) (((נמחקה);))
: (2) תרומת מתן הרשיון לרמת השירותים לציבור;
: (3) טובת הצרכנים;
: (4) תרומת מתן הרשיון לתחרות במשק החשמל.

@ 9. ביטול רשיון התלייתו או שינויו (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) הרשות רשאית בכל עת לבטל רשיון או להתלותו וכן רשאית היא להוסיף בו תנאים, כללים וחובות או לשנותם, אם מצאה שהופר תנאי מתנאי הרשיון, ובכלל זה חובה לגלות מידע כנדרש לפי [[סעיף 5(א1)(2)]] [[או 5(ח)]], שנתקיים סייג מן הסייגים לקבלתו או שחדלה להתקיים הכשירות הנדרשת לפי חוק זה.
: (ב) הרשות רשאית לפעול כאמור בסעיף קטן (א) גם שלא מאחת הסיבות המנויות בו, מהשיקולים המנויים [[בסעיף 8]].
: (ג) הרשות לא תעשה שימוש בסמכויותיה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אלא אם כן נתנה לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (ג1) הרשות לא תעשה שימוש בסמכויותיה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), בנוגע לרישיונות הטעונים אישור של השר כאמור [[בסעיף 4(ב2)]], אלא באישור השר; האמור בסעיף קטן זה לא יחול לעניין סמכותה של הרשות לבטל רישיון או להתלותו לפי סעיף קטן (א).
: (ד) השרים רשאים לקבוע כללים למתן פיצוי בשל פעולות לפי סעיף קטן (ב) ויכול שעל פי כללים כאמור, יהיה שיעור הפיצוי אפס.

@ 10. ביצוע פעולות בידי יושב ראש הרשות (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) לא קיים בעל רשיון הוראה לפי חוק זה, או הוראה שברשיון, ויושב ראש הרשות שוכנע כי אי קיום ההוראה מהווה סכנה ממשית ומיידית לאדם או לרכוש, רשאי הוא לבצע את כל הדרוש לשם מניעת הסכנה האמורה במקום בעל הרשיון או למנות אדם שיופקד על הביצוע (להלן - הממונה), ולגבות מבעל הרשיון את כל ההוצאות שהוציא לשם כך; על גביית ההוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו ההוצאות מס כהגדרתו [[באותה פקודה]].
: (ב) יושב ראש הרשות לא יפעל כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שדרש בכתב מבעל הרשיון לבצע את כל הדרוש למניעת הסכנה, תוך זמן שנקבע בהודעה, ובעל הרשיון לא ביצע את הנדרש, ובלבד שבנסיבות הענין היתה שהות למתן הדרישה.
: (ג) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות יושב ראש הרשות ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות לשם כך.

@ 11. הגבלות על העברת רשיון שיעבוד עיקול או שינוי מבנה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) רשיון או כל חלק ממנו אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול, במישרין או בעקיפין, אלא באישור הרשות.
: (ב) הרשות רשאית לקבוע ברשיון, כי נכסים מסוימים של בעל הרשיון, הדרושים לדעת הרשות לביצוע הפעילות לפי הוראות הרשיון, אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול, במישרין או בעקיפין, אלא באישור הרשות.
: (ג) ערבויות שהמציא בעל הרשיון, וכספים שנתקבלו ממימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשיעבוד.
: (ד) הרשות רשאית לקבוע ברשיון כי שינוי או ארגון מחדש בבעל רשיון לרבות מיזוג, פיצול, פשרה, הסדר או פירוק מרצון, טעונים אישור הרשות.

@ 12. העברת שליטה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) לא יעביר ולא ירכוש אדם שליטה בבעל רשיון או זכויות בשותפות שהיא בעל רשיון, במישרין או בעקיפין, אלא באישור הרשות.
: (ב) הרשות רשאית לאשר העברת שליטה או העברת זכויות בשותפות, ובלבד שנתקיימו במקבל ההעברה התנאים הנדרשים למתן הרשיון לפי חוק זה.

@ 13. החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) בעל רשיון או המחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון, לא ירכוש ולא יחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון נוסף, אלא באישור הרשות.
: (ב) בנוסף להוראות [[סעיף 12]], לא יהיה אדם מחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון ספק שירות חיוני, אלא באישור הרשות.
: (ג) החזיק אדם אמצעי שליטה בניגוד להוראות לפי חוק זה או לרישיונות שניתנו לו, לא יופעלו מכוח אמצעי השליטה המוחזקים כאמור, זכויות הצבעה למינוי דירקטורים, זכויות לקבלת דיבידנדים או כל זכות אחרת.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על המדינה.

@ 14. הגבלות על ספק שירות חיוני
: (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, רשאי בכל עת לקבוע בצו כי על בעל רשיון ספק שירות חיוני מסוים או דרך כלל, יחולו ההוראות הבאות, כולן או מקצתן:
:: (1) קביעה שלפיה תובטח השליטה בו בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, לרבות קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו, במישרין או בעקיפין, בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור;
:: (2) דרישה מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה ובעלי תפקידים מסוימים בו כפי שיקבע, כולם או מקצתם, יהיו אזרחי ישראל ותושביה, וכי כולם או מקצתם יהיו בעלי סיווג בטחוני כפי שייקבע.
: (ב) השר לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן למי שחל עליו הצו הזדמנות להשמיע טענותיו.

@ 15. פעולות אסורות ואכיפה (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) פעולה שנעשתה בניגוד להוראות [[סעיפים 11 עד 14]] או בניגוד להוראות שנקבעו לפיהם - בטלה.
: (ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם אינו רשאי לממש את זכויותיו כתוצאה מפעולה שנעשתה בניגוד להוראות [[סעיפים 11 עד 14]], במישרין או בעקיפין, למעט מכירתן של הזכויות או השתתפות ברווחי תאגיד.
: (ב1) להבטחת אכיפתם של [[סעיפים 11 עד 13]] וסעיף זה, וכן לצורכי פיקוח, רשאית הרשות לקבוע בכללים שתפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות תנאים, הוראות, הגבלות וחובות דיווח, לרבות הוראות לעניין ניהול ורישום מיוחד של המחזיקים בניירות ערך של בעל הרישיון, במישרין או בעקיפין.
:: ((פורסמו [[כללי משק החשמל (שעבודים והעברות שליטה), התשע״ט–2019]].))
: (ג) להבטחת אכיפתם של [[סעיף 14]] וסעיף זה, וכן לצורכי פיקוח, רשאי השר לקבוע תנאים, הוראות, הגבלות וחובות דיווח, לרבות הוראות לענין ניהול ורישום מיוחד של המחזיקים בניירות ערך של בעל רישיון ספק שירות חיוני, במישרין או בעקיפין.

@ 16. אגרות
: השרים רשאים לקבוע, דרך כלל או לסוגים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות שעל מבקש רשיון או בעל רשיון, לשלם.

== פרק ג' - בעל רשיון ספק שירות חיוני ==

@ 17. חובות בעל רשיון ספק שירות חיוני (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז, תשס&quot;ט, תשע&quot;ח-2)
: (א) בעל רשיון ספק שירות חיוני -
:: (1) יתן שירות לכלל הציבור בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שקבעה הרשות, באמינות וביעילות, והכל לפי תנאי רשיונו ולפי כל דין;
:: (2) ירכוש חשמל מבעלי רישיון ייצור, מבעלי רישיון אגירה או ממי שמייצרים או מבצעים אגירה של חשמל הפטורים מחובת רישיון לפי [[סעיף 3(ב)(1)(א) או (ב)]], כולם או חלקם, ויתן שירותי תשתית ושירותי גיבוי, הכל בהתאם לתנאי רשיונו ולפי כל דין;
:: (3) יתן שירותי גיבוי לבעל רשיון ייצור עצמי, לפי בקשתו, הכל בהתאם לתנאי רשיונו ולפי כל דין;
:: (4) יפעל להבטחת מתן מלוא שירותיו במשך כל תקופת רשיונו, לרבות מתן שירותים לפי תכנית הפיתוח שאושרה לפי [[סעיף 19]], תוך עשיית כל הפעולות הדרושות למתן השירותים כאמור.
: (ב) בעל רשיון ספק שירות חיוני יערוך דו&quot;חות כספיים כפי שקבעו השרים, בהתייעצות עם שר המשפטים לענין מידת הפירוט בהם, העקרונות החשבונאיים לעריכתם, ההצהרות והביאורים שיצורפו אליהם.
: (ג) בעל רשיון ספק שירות חיוני יגבה תשלומים בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות.
: (ג1) בעל רישיון ספק שירות חיוני ישלם תשלומים לבעל רישיון או לצרכן, והכל בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות.
: (ד) הרשות תקבע אמות מידה שלפיהן יהיה רשאי בעל רשיון ספק שירות חיוני שלא לתת את השירות או שלא לבצע את הרכישה שבהם הוא חייב לפי חוק זה, להפסיקם, לעכבם או להגבילם, אם לא שולמו לבעל הרשיון התשלומים בעדם לפי כל דין או לא נתקיימו התנאים למתן השירות או לביצוע הרכישה כדין.
:: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (כללים, תנאים ומקרים להפסקת אספקת חשמל), התשס״ג–2003]].))
:: ((פורסמו [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018]].))

@ 17א. ביטול רישיון ספק שירות חיוני בשל אי-ביצוע תשלום (תיקון: תשס&quot;ט)
: נוכחה הרשות כי בעל רישיון ספק שירות חיוני לא ביצע תשלום המגיע ממנו לבעל רישיון אחר, תבטל הרשות את רישיונו של אותו בעל רישיון ספק שירות חיוני, לאחר שהתרתה בו; בסעיף זה, &quot;תשלום&quot; - תשלום הנדרש מבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק זה או לפי תנאי רישיונו.

@ 18. תחולת החוק על פעולות ספק שירות חיוני
: (א) הוראות חוק זה, לענין בעל רשיון ספק שירות חיוני, יחולו עליו בין אם הוא בעל רשיון לפעילות נוספת לפי חוק זה ובין אם לאו, והן יחולו גם על כל הפעילויות הנוספות כאמור, שלגביהן הוא בעל רשיון.
: (ב) השר רשאי, בהתאם למצב העובדתי במשק החשמל, לקבוע מעת לעת, כי בעל רשיון או רשיונות ייצור מרכז בידיו חלק מהותי מהייצור במשק החשמל, ומשקבע כאמור יחולו עליו הוראות חוק זה לענין בעל רשיון ספק שירות חיוני.
: (ג) על יצרן חשמל ועל בעל רשיון שבידיו שליטה, במישרין או בעקיפין, ביצרן חשמל, יחולו הוראות חוק זה לענין בעל רשיון ספק שירות חיוני, למעט הוראות [[סעיף 17(א)(2)]].

@ 19. תכנית פיתוח (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג-2)
: (א) השר בהתייעצות עם הרשות ובהסכמת שר האוצר רשאי לדרוש מבעל רישיון לניהול המערכת ומבעל רישיון חלוקה להגיש לאישורו, באופן ובמועד שיידרש, תכנית פיתוח, שלמה או בחלקים, לצורך פעילויותיו לפי הוראות הרשיון; אישר השר בהתייעצות עם הרשות ובהסכמת שר האוצר את התכנית, לא יפעל בעל רשיון ספק שירות חיוני אלא בהתאם לתכנית שאושרה, לרבות שינויים שאושרו בה כאמור בסעיף קטן (א4), ולחובות החלות עליו לפי כל דין ובכלל זה לפי הוראות [[סעיף 17]].
: (א1)(1) בעל רישיון לניהול מערכת יכלול בתכנית הפיתוח למערכת ההולכה וההשנאה שהוא מגיש לפי סעיף קטן (א), לוחות זמנים לביצוע הפעולות הכלולות בתכנית.
:: (2) בהכנת תוכנית פיתוח לפי סעיף זה, יתחשב בעל רישיון לניהול המערכת, בין היתר, במטרות חוק זה ובחובה להבטיח את שרידות מערכת החשמל ואמינות ההספקה בהתאם למגמות הביקוש, בצורך בחיבור צרכנים ויצרנים ובצורך לצמצם ככל האפשר מתן דרישות להפעלה חריגה בהתאם להוראות [[סעיף 25א לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]].
: (א2) לפני הגשת תכנית פיתוח למערכת ההולכה וההשנאה לאישור לפי סעיף קטן (א), יתייעץ בעל רישיון לניהול המערכת עם בעל רישיון הולכה בנוגע ללוחות הזמנים לביצוע הפעולות הכלולות בתכנית ולחלופות לפעולות אלה; התגלעו חילוקי דעות בין בעלי הרישיונות האמורים לגבי ההיתכנות לביצוע הפעולות, ובכלל זה ההיתכנות לביצוען בלוחות הזמנים כאמור (בסעיף קטן זה - מחלוקת) -
:: (1) יגיש בעל רישיון לניהול המערכת לשר, נוסף על תכנית הפיתוח כאמור שערך, גם את עמדת בעל רישיון ההולכה במחלוקת;
:: (2) יציין השר, בפנייתו לרשות ולשר האוצר לפי סעיף קטן (א), את המחלוקת, ויעביר להם את העמדות כפי שהוגשו לו.
: (א3) בעל רישיון חלוקה יערוך את תכנית הפיתוח לרשת החשמל המשמשת לחלוקה שהוא מגיש לפי סעיף קטן (א) בהתאם להנחיות בעל רישיון לניהול המערכת לעניין נקודות החיבור והשפעות הגומלין בין מערכת ההולכה למערכת החלוקה;
: (א4) תכנית פיתוח שאושרה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתכלול הוראות לעניין אישור שינויים בתכנית, ובכלל זה הגורם המוסמך לאשרם.
: (ב) לא הגיש בעל רישיון לניהול מערכת או בעל רישיון חלוקה תכנית פיתוח לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (א3), לפי העניין, רשאי השר, בהתייעצות עם הרשות ובהסכמת שר האוצר לקבוע לו תכנית פיתוח; קבע השר תכנית פיתוח כאמור, יהיה על בעל רישיון ספק שירות חיוני לפעול לפיה ולפי החובות החלות עליו לפי כל דין ובכלל זה לפי הוראות [[סעיף 17]]; לפני שהשר יקבע תכנית פיתוח לרשת חשמל המשמשת לחלוקה לפי הוראות סעיף קטן זה, הוא ישמע את עמדתו של בעל רישיון לניהול המערכת לעניין נקודות החיבור והשפעות הגומלין בין מערכת ההולכה למערכת החלוקה, ויחולו לעניין אישור שינויים בתכנית כאמור בסעיף קטן זה הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א4).

@ 20. עסקאות בעל רשיון ספק חיוני או שירות לאחר (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) עסקאות עם בעל רשיון ספק שירות חיוני כאמור [[בסעיף 17(א)(2) ו-(3)]] ייערכו בהתאם לכללים שקבעה הרשות ושיפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות; בכללים כאמור ייקבעו המקרים שבהם תהיה הרשות רשאית לתת הוראות אחרות לענין עסקה מסוימת.
:: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004]].))
:: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005]].))
: (ג) בעל רשיון ייצור עצמי רשאי למכור חשמל, כפי שיוסכם בין הצדדים, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המכירה היא לבעל רשיון ספק שירות חיוני;
:: (2) המכירה היא לתאגיד הנמנה עם תשלובת חברות שעמה נמנה בעל הרשיון ולשם כך אין צורך להוליך חשמל דרך מקרקעין שאין בהם זכויות למי שאינו נמנה עם אותה תשלובת; לענין זה((,)) &quot;תשלובת&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

== פרק ד' - רשות החשמל (תיקון: תשע&quot;ו) ==

=== סימן א' - הרכב הרשות, סמכויותיה ותפקידיה ===

@ 21. הקמת הרשות (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ו)
: מוקמת בזה רשות החשמל במשרד שתפעל בהתאם למטרותיו של חוק זה ובהתאם למדיניות השר ולמדיניות הממשלה בהתאם לסמכויותיהם לפי כל דין, בתחום משק החשמל, תיישם את מדיניותם בהתאם להוראות חוק זה וכן תפקח על מילוי ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיונות ותמלא את התפקידים שנקבעו לה בחוק זה ושהוטלו עליה לפי כל דין אחר.

@ 21א. ייעוץ טרם קביעת מדיניות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הרשות תהיה הגורם המקצועי במשרד בתחום משק החשמל, המסייע לשר בגיבוש מדיניותו כאמור [[בסעיף 57א]].
: (ב) בגיבוש עקרונות המדיניות יתייעץ השר עם הרשות כגורם המקצועי במשרד בתחום משק החשמל, לרבות בעניין עלויות הנובעות מיישום המדיניות; עמדת הרשות תפורסם באתר האינטרנט שלה, לאחר שעקרונות המדיניות פורסמו באתר האינרטנט של המשרד בהתאם להוראות [[סעיף 57א(ב)]].
: (ג) הרשות תייעץ לממשלה בקביעת מדיניות בתחום משק החשמל, אם התבקשה לכך על ידי השר.

@ 22. מינוי הרשות והרכבה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הרשות תהיה מורכבת מחמישה חברים; חברי הרשות יהיו אזרחי ישראל ותושביה.
: (ב) הרכב הרשות הוא:
:: (1) יושב ראש הרשות, שתמנה הממשלה לפי הצעת השר בהתייעצות עם שר האוצר;
:: (2) המנהל הכללי של המשרד שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג השר שתמנה הממשלה לפי הצעת השר מקרב עובדי משרדו;
:: (3) הממונה על התקציבים במשרד האוצר שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג שר האוצר שתמנה הממשלה לפי הצעת שר האוצר מקרב עובדי משרדו;
:: (4) נציג מקרב הציבור שתמנה הממשלה לפי הצעת השר, שהוא בעל תואר אקדמי באחד ממקצועות אלה: כלכלה, ראיית חשבון, מינהל עסקים, הנדסה או מקצוע אחר בתחום משק החשמל, ולו ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בתחומים האמורים;
:: (5) נציג מקרב הציבור שתמנה הממשלה לפי הצעת שר האוצר, שהוא בעל תואר אקדמי באחד ממקצועות אלה: כלכלה, ראיית חשבון, מינהל עסקים, הנדסה או מקצוע אחר בתחום משק החשמל, ולו נייסון מצטבר של חמש שנים לפחות בתחומים האמורים.
: (ג) חברי הרשות כאמור בסעיף קטן (ב)(2) עד (5) ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ד) הודעה על מינוי חברי הרשות תפורסם ברשומות.
: (ה) לישיבות הרשות יוזמן משקיף מקרב עובדי המשרד להגנת הסביבה, שתמנה הממשלה לפי הצעת השר להגנת הסביבה, ויחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), [[וסעיפים 23]] [[ו-29]], בשינויים המחויבים.

@ 23. חובת גילוי ואיסור התקשרות
: (א) לא יתמנה ולא יכהן כחבר הרשות מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הרשות לבין ענין אחר שלו או של בן משפחתו או של תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי ענין בהם.
: (ב) חבר רשות שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון ברשות, יודיע על כך בכתב ליושב ראש הרשות, מיד לאחר שנודע לו כי הנושא האמור עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני הרשות באותו נושא.

@ 24. ישיבות הרשות
: ישיבות הרשות יתקיימו לפחות אחת לחודש; הרשות תקיים ישיבה מיוחדת אם דרשו זאת לפחות שניים מחבריה; הישיבה תתקיים תוך שבעה ימים מיום הדרישה, זולת אם בנסיבות הענין נדרש לקיימה תוך זמן קצר יותר; בישיבה תדון הרשות בנושאים המפורטים בדרישה.

@ 25. סדרי עבודת הרשות (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) המנין החוקי בישיבת הרשות הוא רוב חבריה.
: (ב) החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הרשות קול נוסף.
: (ג) הרשות תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שאלה לא נקבעו בחוק זה או על פיו.
: (ד)(1) סבר השר כי החלטה שקיבלה הרשות אינה תואמת את מדיניותו או את מדיניות הממשלה בתחום משק החשמל, או את מטרות החוק, רשאי הוא, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הביאה הרשות את ההחלטה לידיעתו, להצביע לפני הרשות על ההיבטים שבהם חרגה ההחלטה לדעתו מהמדיניות כאמור או ממטרות החוק, ולהורות לרשות על קיום דיון נוסף בעניין;
:: (2) הורה השר כאמור בפסקה (1), תושהה החלטת הרשות עד לעריכת דיון נוסף בנושא, לשם בחינת ההתאמות, אם הן נדרשות לדעת הרשות; דיון נוסף כאמור יתקיים בתוך חודשיים מהמועד שבו הורה השר לרשות לקיימו; מצאה הרשות שהחלטתה תואמת את המדיניות כאמור או את מטרות החוק, ואין צורך בשינויה, תפרט את נימוקי החלטתה והשהיית ההחלטה תבוטל;
:: (3) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על החלטות הרשות בעניין תעריפים, שלגביהן יישמר שיקול דעתה המקצועי הבלעדי כאמור [[בסעיף 30(1)]] ועל החלטות הרשות בדיון נוסף כאמור בסעיף קטן זה.

@ 26. תוקף
: קיום הרשות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר הרשות.

@ 27. הוצאות וגמול
: חברי הרשות מקרב הציבור יקבלו גמול והחזר הוצאות בעד שירותם ברשות בהתאם [[לתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור בחברות ממשלתיות), התשנ&quot;ד-1994]], ולשם כך תיחשב הרשות לחברה בסיווג הגבוה ביותר.

@ 28. החלת דינים על הרשות
: חברי הרשות, שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (4) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (5) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
: (5) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]].

@ 29. פקיעת כהונה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) חבר הרשות יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לממשלה;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והממשלה, על פי הצעת השר שלפי הצעתו נתמנה אותו חבר, העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
:: (4) אם נתמנה כחבר מקרב הציבור - נתמנה עובד מדינה, ואם נתמנה כעובד המשרד או משרד האוצר - חדל להיות עובד המשרד או משרד האוצר בהתאמה;
:: (5) אם הממשלה קבעה, לפי הצעת השרים ועל דעת הרשות, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי.
: (ב) נעדר חבר הרשות, ללא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של הרשות או מחמש ישיבות בשנה אחת, רשאית הממשלה, על פי הצעת השר שלפי הצעתו נתמנה אותו חבר, לבטל את מינויו.
: (ג) הוגש כתב אישום נגד חבר הרשות בעבירה שיש עמה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קלון, רשאית הממשלה, על פי הצעת השרים, להשעות את החבר מכהונתו עד למתן פסק-דין סופי בענינו.
: (ד) לא יושעה חבר רשות לפי סעיף קטן (ג), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא בפני השרים את טענותיו לענין ההשעיה, תוך תקופה שיקבעו השרים.

@ 30. תפקידי הרשות (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: ואלה תפקידי הרשות:
: (1) קביעת תעריפים ודרכי עדכונם וביצוע בקרת עלויות לשם כך, לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי ובהתאם להוראות [[סעיפים 31]] [[ו-32]];
: (2) קביעת אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רשיון ספק שירות חיוני לצרכן, לבעל רישיון הספקה, ליצרן חשמל, ליצרן חשמל פרטי, לבעל רישיון אגירה או לבעל רישיון ספק שירות חיוני אחר (להלן - אמות מידה) ופיקוח על מילוי חובותיו על פי אמות המידה;
:: ((פורסמו [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018]].))
: (3) מתן רישיונות ופיקוח על מילוי תנאים שנקבעו ברישיונות וכן, ככל שלא קבע השר תקנות לפי [[פסקאות (1) או (4) של סעיף 7(א)]] - קביעת כללים בעניינים המנויים בפסקאות האמורות, בכפוף למדיניות השר;
: (3א) קביעת אמות מידה לעניין המקרקעין שייחשבו לחטיבת קרקע, ולעניין הגורם שייחשב לצרכן בחטיבת קרקע אם יש יותר מגורם אחד שיכול להיחשב לצרכן כאמור;
: (4) קביעת כללים לעריכת עסקאות בין בעל רישיון ספק שירות חיוני לבין בעל רישיון;
: (5) פיקוח על מילוי הוראות לפי חוק זה על ידי בעל רישיון ואכיפתן.

@ 31. קביעת תעריפים (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) הרשות תקבע את התעריפים על בסיס עקרון העלות בהתחשב, בין היתר, בסוג השירותים וברמתם; כל מחיר ישקף את עלות השירות המסוים, בלא שתהיה הפחתת מחיר אחד על חשבון העלאתו של מחיר אחר; נקבעה בתקציב המדינה תמיכה לצורך הפחתת מחיר שירות, יופחת סכום התמיכה מן העלות של אותו שירות.
: (ב) לצורך קביעת התעריפים, תבצע הרשות פעולות של בקרת העלויות של בעל רשיון ספק שירות חיוני; הרשות רשאית שלא להביא בחשבון, לענין קביעת תעריפים, הוצאות, כולן או חלקן, אשר לדעתה אינן דרושות למילוי חובותיו של בעל רשיון ספק שירות חיוני; ביישום עקרון העלות לצורך קביעת התעריפים, תכיר הרשות בעלויות הנובעות מכל אלה:
:: (1) עקרונות המדיניות שקבע השר כאמור [[בסעיף 57א]];
:: (2) הוראות השר לעניין הפעלת משק החשמל בשעת חירום שניתנו לפי [[סעיף 58(ב)]];
:: (3) הוראות השר לעניין הפעלת משק הגז בשעת חירום שניתנו לפי [[סעיף 91(ב) לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]];
:: (4) הוראות השר שעניינן מענה לצרכים הנובעים ממצב חירום, הנדרשות לביצוע בזמן חירום, שניתנו בכתב לבעל רישיון ספק שירות חיוני בזמן חירום, לפי כל דין או בהתאם לתנאי רישיונו; השר יפרסם הוראות כאמור באתר האינטרנט של המשרד, בהקדם האפשרי, למעט הוראות שאין לפרסמן מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
: (ג) לענין העלות כאמור בסעיף קטן (א), תביא הרשות בחשבון שיעור תשואה נאות על ההון, בהתחשב בזכויותיו ובחובותיו של בעל רשיון ספק שירות חיוני.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקביעת התעריפים המשולמים על ידי כלל הצרכנים תביא הרשות בחשבון את העלויות שלא הובאו בחשבון כתוצאה מהתשלומים המופחתים לפי [[סעיף 31א]].

@ 31א. תשלומים מופחתים (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ה)
: (א) צרכן הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]], ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50% מהתעריף הביתי, בעד 400 הקוט&quot;ש הראשונים שצרך מדי חודש בשימוש ביתי בלבד (בסעיף זה - הטבת הבסיס), ואם קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) לגבי צרכנים כאמור - בשיעור או בכמות שנקבעו לפי אותן הוראות; בסעיף זה, &quot;תעריף ביתי&quot; - התעריף לתשלום בעבור צריכת חשמל המיועדת לבתים המשמשים למגורים בלבד.
: (א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשנים 2022 עד 2025 גם לגבי אישה שמלאו לה 62 שנים ומשתלמת לה גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]].
: (ב)(1) השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות לגבי צרכנים כאמור בסעיף קטן (א), או לגבי סוגי צרכנים כאמור, את שיעור ההפחתה מהתעריף הביתי או את כמות החשמל שצרכו בשימוש ביתי ובעדה הם זכאים לתשלום מופחת כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד ששווי ההטבה לפי הוראות שיקבע כאמור לא יפחת מהטבת הבסיס, וכן רשאי הוא, בהתייעצות ובהסכמה כאמור, לקבוע אוכלוסיות נזקקות נוספות, שמי שנמנה עמן ישלם תשלום מופחת, בשיעור שיקבע מהתעריף הביתי, את כמות החשמל שבעדה יהיה זכאי לתשלום מופחת, וכן שיעורי הנחה וכמויות שונים לקבוצות אוכלוסיה, ולשם כך רשאי הוא להביא בחשבון את מספר הנפשות המתגוררות בבית הצרכן ואזור המגורים, את הכנסותיהן, גילן ומצבן הרפואי, והכל ביחס לצריכת החשמל הממוצעת של צרכנים שבביתם אותו מספר נפשות.
:: (2) זכאות לתשלומים מופחתים לפי סעיף קטן זה תיקבע כך, שסך ההפחתה מהתשלומים בעבור צריכת חשמל לפי סעיף זה לא יעלה על סכום השווה לאחוז כמפורט להלן מסך התשלומים המשולמים על ידי כלל הצרכנים בעבור צריכת חשמל:
::: (א) בשנת 2026 - 1.7%;
::: (ב) משנת 2027 ואילך - 1.9%.
:: (3) תקנות לפי פסקה (1), שלפיהן לא תחול עוד זכאות לתשלום מופחת לגבי אוכלוסייה מקרב האוכלוסיות הנזקקות הנוספות שנקבעו לפי אותה פסקה, יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי, יקבע הוראות בדבר דרכים להוכחת הזכאות לתשלום מופחת בהתאם להוראות סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין אופן מסירת מידע לשם הוכחת זכאות כאמור.
: (ד) (((פקע).))
: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (דרכים להוכחת זכאות לתשלום מופחת), התשס״ז–2007]].))
: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשע״א–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים), התשע״א–2011]].))

@ 32. עדכון התעריפים (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הרשות תקבע את התעריפים מעת לעת לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי ובהתאם להוראות [[סעיף 30(1)]] [[וסעיף 31]] והם יעודכנו לפי נוסחת עדכון שתקבע הרשות.
: (ב) נוסחת העדכון לפי סעיף קטן (א) יכול שתביא בחשבון מקדם התייעלות; לענין זה, &quot;מקדם התייעלות&quot; - שיעור ההפחתה מן העדכון, אשר הרשות, בהתייעצות עם השרים, תחליט להביא בחשבון, לשם התייעלותו של בעל רשיון ספק שירות חיוני.

@ 33. קביעת אמות מידה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) הרשות תקבע אמות מידה, בכפוף לתכנית הפיתוח שאישר השר לפי [[סעיף 19]]; אמות המידה יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו ברשומות, באתר האינטרנט של הרשות ובדרך אחרת שיקבע השר.
: (ב) הרשות תקבע הוראות לענין תשלומים שישלם בעל רישיון ספק שירות חיוני לצרכנים בשל הפרת אמות המידה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (דרכי פרסום אמות מידה), התשס״ב–2002]].))
: ((פורסמו [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018]].))

@ 34. חובות רישום חשבונאי
: הרשות רשאית לקבוע חובות בדבר רישום חשבונאי ודיווח לציבור שיחולו על בעל רשיון ספק שירות חיוני, בנוסף לחובות המוטלות עליו לפי כל דין; החובות יכול שיכללו הוראות בדבר פירוט הדינים והחשבונות שיפרסם בעל רשיון ספק שירות חיוני, ומועדי פרסומם.

@ 35. דיווח לרשות
: לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה, רשאית הרשות לחייב בעל רשיון ספק שירות חיוני, להגיש לה דינים וחשבונות וכל מידע, בהתאם לדרישותיה.

@ 36. פרסום החלטות (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: החלטות הרשות לפי חוק זה, לרבות ביאורים בדבר אופן קביעת התעריפים ונתונים סטטיסטיים, יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, זולת אם קבעה הרשות אחרת, בנסיבות מיוחדות שינומקו.

@ 37. שמיעת עמדות ארגוני הצרכנים (תיקון: תשס&quot;ג)
: לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה -
: (1) הרשות תאפשר לנציגי ארגוני צרכנים להביא בפניה הצעות ועמדות, לענין קביעת התעריפים ואמות המידה, בדרך שיקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר, לפי הצעת הרשות;
: (2) הרשות תבדוק תלונות של צרכנים ותחליט בהן.

@ 37א. דיווח לשר (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) הרשות תגיש לשר, בתחילת כל שנה, תכנית עבודה לאותה שנה, ובסיומה - דיווח על פעילותה באותה שנה; כמו כן תמסור הרשות לשר, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, דיווחים נוספים על פעילותה, וכן נתונים ומידע הנוגעים לפעילותה, בין בכלל ובין בנושא מסוים, הכל כפי שיפורט בדרישה.
: (ב) השר או שר האוצר רשאים לדרוש מהרשות לגבש עמדה בענין מסוים, שיפורט בדרישה; דרשו כאמור, תדון הרשות באותו ענין ותגבש את עמדתה בתוך 60 ימים או בתוך מועד סביר אחר שנקבע בדרישה; לא דנה הרשות באותו ענין בתוך התקופה האמורה, למעט מסיבות שאינן תלויות בה, רשאים השר או שר האוצר, במסגרת סמכותם לפי כל דין, לפעול באותו נושא שלא באמצעות הרשות.

@ 37ב. מינוי רשות חדשה (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) ראה השר כי הרשות אינה פועלת כראוי בהתאם להוראות חוק זה, יודיע לרשות, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב ראש הרשות, כי אם בתוך זמן סביר שיקבע לא תמלא הרשות את המוטל עליה כפי שיפרט בדרישתו, יורה על פיזורה; לא מילאה הרשות את שהוטל עליה בתוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, להורות על פיזור הרשות, והוראות [[סעיף 40]] לא יחולו לענין זה.
: (ב) בתוך 30 ימים מיום פיזור הרשות לפי סעיף קטן (א), תמונה רשות חדשה לפי הוראות [[סעיף 22]]; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.
: (ג) עד למינוי רשות חדשה כאמור בסעיף קטן (ב), תמשיך הרשות לפעול בהרכבה הקודם.

=== סימן ב': יושב ראש הרשות ===

@ 38. סמכויות ותקופת כהונה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) יושב ראש הרשות, שמונה לפי [[סעיף 22(ב)(1)]], ישמש גם כמנהל הרשות ויהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה; יושב ראש הרשות יהיה כפוף במישרין לשר.
: (ב) יושב ראש הרשות יהיה עובד מדינה, ותקופת כהונתו - חמש שנים, וניתן לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.

@ 39. כשירות לכהונה
: כשיר לכהן כיושב ראש הרשות, אזרח ישראלי ותושב בה שנתקיימו בו שניים מאלה:
: (1) הוא בעל תואר אקדמי באחד המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון, הנדסה או מקצוע אחר שבתחום התפקידים של הרשות לפי חוק זה;
: (2) הוא בעל נסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, או בתפקיד בכיר בשירות הציבור בנושאים כלכליים או הנדסיים.

@ 40. הפסקת כהונתו של יושב ראש הרשות
: הממשלה לא תפסיק את כהונתו של יושב ראש הרשות לפי [[סעיף 29(א)(5)]], אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי [[סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]]; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

@ 41. השעיית יושב ראש הרשות
: השעתה הממשלה את יושב ראש הרשות לפי [[סעיף 29(ג)]], תמנה לפי הצעת השרים, ממלא מקום שיתקיימו בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 39]]; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של יושב ראש הרשות לפי חוק זה.

=== סימן ג': מבנה הרשות ===

@ 42. תקציב הרשות
: תקציב הרשות ייקבע בחוק תקציב שנתי, בסעיף תקציב נפרד; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יהיה יושב ראש הרשות.

@ 43. עובדי הרשות - עובדי מדינה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]], ובלבד שיושב ראש הרשות יהיה מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות יושב ראש הרשות ובפיקוחו.
: (ג) לא יופסק שירותו של עובד הרשות אלא בהסכמתו של יושב ראש הרשות או על פי הוראת בית המשפט או בית דין מוסמך.

@ 44. עסקאות הרשות
: לצורך ביצוע הוראות חוק זה מורשה יושב ראש הרשות, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

== פרק ה' - סמכות להיכנס למקרקעין לביצוע עבודות ==

@ 45. הרשאה לביצוע עבודות והקמת מיתקני חשמל
: בנוסף להוראות כל דין, ביצוע עבודות והקמת מיתקנים כאמור [[בסעיף 145(ו) לחוק התכנון]] והתקנות לפיו, על ידי בעל רשיון, טעונים הרשאה מאת המנהל.

@ 46. סמכות כניסה למקרקעין וביצוע עבודות בהם
: (א) לצורך מילוי תנאי רשיונו, רשאי בעל רשיון, אם קיבל לכך את הסכמת בעל המקרקעין, להיכנס למקרקעין, בין מקרקעין ציבוריים ובין מקרקעין פרטיים ולבצע בהם פעולות אלה:
:: (1) לערוך מדידות ובדיקות כנדרש;
:: (2) להקים ולהעביר רשתות חשמל במקרקעין ולהקים בהם עמודים;
:: (3) להתקין, לבנות או להציב מיתקן חשמל במקרקעין;
:: (4) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ ולבצע פעולות נילוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות האמורות בפסקאות (2) ו-(3);
:: (5) להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן חשמל או רשת חשמל קיימים או מתוכננים, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעילותו התקינה של מיתקן חשמל או של רשת חשמל;
:: (6) לבצע בדיקה, תיקון, או הסרה של מיתקן חשמל הנמצא במקרקעין וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
:: (7) לחפור תעלות, מנהרות ומעברים על-קרקעיים ותת-קרקעיים;
:: (8) להניח כבלים ולהעביר צינורות במקרקעין;
:: (9)(א) לפתוח ולהכשיר כל דרך לשם ביצוע עבודות חשמל במקרקעין ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך למצב הקודם;
::: (ב) בפסקה זו, &quot;דרך&quot; - לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
:: (10) להסיר כל מיתקן המפריע שלא כדין לפעילות תקינה של בעל הרשיון למילוי תנאי הרשיון ולהסיר כל מכשול המפריע לפעילות כאמור;
:: (11) להתקין ולבנות תאים, שוחות, תחנות השנאה, ארגזי חלוקה, הסתעפות, חיבורים וכל מיתקן חשמלי נוסף או אחר שיידרש לשם הקמת הרשת, תפעולה, שיפורה, הרחבתה ותיקונה;
:: (12) בכפוף לאמור בכל דין, להקים רשתות תקשורת במקרקעין;
:: (13) לעבור ברכב במקרקעין, הנמצאים בסמוך למקום שבו נדרש לבצע פעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (12).
: (ב) לא נתן בעל המקרקעין הסכמתו לביצוע הפעולות לפי סעיף קטן (א), יהיה בעל הרשיון רשאי להיכנס למקרקעין לצורך מילוי תנאי רשיונו ולבצע בהם את הפעולות האמורות, אם קיבל הרשאה לכך מאת המנהל כאמור [[בסעיף 47]].
: (ג) בבואו ליתן הרשאה לפי סעיף קטן (א) להיכנס למקרקעין פרטיים לביצוע עבודות שאינן לצורך אותם מקרקעין, ישקול המנהל, בין היתר, קיומה של אפשרות חלופית לביצוע אותן עבודות.
: (ד) כניסה על פי סעיף זה למיתקן בטחוני, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין, לגבי אותו מיתקן.

@ 47. הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין
: (א) ביקש בעל רשיון מהמנהל לתת הרשאה לפי [[סעיף 46(ב)]], יודיע על כך המנהל לבעל המקרקעין ויתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (ב) נתן המנהל הרשאה לפי [[סעיף 46(ב)]], יודיע על כך לבעל המקרקעין בצירוף נימוקים, ויפרסם את ההודעה בשני עיתונים יומיים כאמור [[בסעיף 1א בחוק התכנון]]; בהודעה יצוין המועד שבו רשאי בעל הרשיון להיכנס למקרקעין.
: (ג) לא ייכנס בעל רשיון למקרקעין כל עוד לא חלפו 25 ימים מהיום שבו נמסרה ההודעה על ההרשאה לבעל המקרקעין, אלא אם כן קבע המנהל תקופה קצרה מזו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ד) בעל רשיון המתכוון לבצע עבודות לפי [[פרק זה]] במקרקעין ציבוריים יודיע על כך לבעל המקרקעין ולמוסד התכנון שבתחומו נמצאים המקרקעין.

@ 48. ערעור
: (א) בעל מקרקעין הרואה עצמו נפגע ממתן הרשאה לפי [[פרק זה]], רשאי לערער על כך לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת המנהל כאמור, או לבטלה, והוא רשאי לתת כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתיתו.
: (ג) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש במקרקעין לפי ההרשאה של בעל הרשיון, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט, בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

@ 49. סדרי הדין בערעור
: (א) שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערעור; באין סדרי דין - ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות למעט דיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
: (ד) היועץ המקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות מאת בעל הרשיון מבקש ההרשאה, בסכומים שיקבע בית המשפט.

@ 49א. סמכות כניסה למקרקעין לביצוע פעולה דחופה (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 46]], לצורך מילוי תנאי רישיונו רשאי בעל רישיון להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה גם בלא קבלת הסכמה או הרשאה כאמור [[בסעיף 46(א) או (ב)]], בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה - פעולה דחופה) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
:: (1) הפעולה דחופה וחיונית למניעת סכנה מיידית לאדם או לסביבה, ובלבד שבעל הרישיון דיווח לבעל המקרקעין ולמנהל על כניסתו למקרקעין בהקדם האפשרי בנסיבות העניין;
:: (2) הפעולה נדרשת לשם מניעת נזק משמעותי לסביבה או לרכוש לרבות למיתקן חשמל, ולא ניתן להמתין עד תום התקופה כאמור [[בסעיף 47(ג)]], ובלבד שבעל הרישיון נתן הודעה לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-48 שעות לפני ביצוע הפעולה.
: (ב)(1) לא תבוצע פעולה דחופה לפרק זמן העולה על 96 שעות, אלא באישור המנהל.
:: (2) על כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני, יחולו הוראות [[סעיף 46(ד)]].
: (ג) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי פניית בעל מקרקעין, להורות בכל עת על הפסקה של פעולה דחופה לפי סעיף זה או להתנות את המשך ביצועה בתנאים שיורה, או להגביל את פרק הזמן לביצוע פעולה כאמור.
: (ד) המנהל ייתן לבעל המקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, בהקדם האפשרי לאחר הכניסה למקרקעין, ולא יאוחר מ-72 שעות מתחילת ביצוע הפעולה הדחופה.

@ 50. מניעת נזק, תיקונו ותשלום פיצויים (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) בעל רישיון שנכנס למקרקעין לשם ביצוע עבודות לפי [[פרק זה]], יימנע, ככל האפשר, מגרימת נזק ויחזיר את המקרקעין, בהקדם האפשרי לאחר סיום ביצוע העבודות, למצב שהיו בו אילולא בוצעו בהם העבודות כאמור.
: (ב) נגרם נזק כתוצאה מביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א), יתקן בעל הרישיון, על חשבונו, את הנזק או ישלם למי שנגרם לו הנזק (בסעיף זה - ניזוק) פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכול בהקדם האפשרי.
: (ג) דרש ניזוק מבעל רישיון פיצויים בשל נזק כאמור בסעיף זה, והחליט בעל הרישיון לדחות דרישה זו, כולה או חלקה, ימסור לניזוק הודעה מנומקת על כך בכתב, בתוך 60 ימים מיום שקיבל מהניזוק את כל המידע הנדרש לשם קבלת החלטה לגבי דרישת הפיצוי, וישלם לו, בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת.
: (ד) דרישה לפיצויים לפי סעיף זה, מחלוקת לגבי סכום הפיצויים המגיעים לניזוק או הגשת תובענה בעניין זה לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה למקרקעין או לביצוע פעולות בהם, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין.

@ 51. מיתקנים המחוברים למקרקעין
: על אף הוראות [[סעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], מיתקן חשמל או רשת חשמל שחוברו למקרקעין של אחר, יהיו בבעלותו של מי שהתקין אותם כדין.

== פרק ו' - עבירות ועונשין ==

@ 52. עבירות ועונשין
: (א) העובר על הוראות [[סעיפים 17(ב) ו-(ג)]], [[34]] [[או 35]] או בעל רשיון המפר תנאי מתנאי הרשיון, לענין פעילות נושא הרשיון, דינו - מאסר שנה אחת או קנס פי שלושה משיעור הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכה העבירה, פי שלושה משיעור הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב) עבירה לפי סעיף קטן (א) אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות.
: (ג) המבצע אחת מן הפעולות המנויות [[בסעיף 3]] ללא רשיון, או העובר על הוראות [[סעיף 17(א)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה משיעור הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]] וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכה העבירה, פי ארבעה מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].

@ 53. השחתת מיתקן חשמל
: המשחית מיתקן חשמל, למעט מיתקן לשימוש פרטי, או כל חלק מרשת חשמל, הגורם לו נזק או המסלק אותו ממקומו או הפוגע בתחנת כוח שלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים.

@ 54. הפרעה לבעל רשיון
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) מפריע, מונע או מעכב הולכה, חלוקה או אספקת חשמל;
: (2) מפריע לבעל רשיון או לשלוחו, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בשינויה, בבדיקתה או בתיקונה של רשת חשמל;
: (3) מתחבר לרשת חשמל של בעל רשיון ספק שירות חיוני.

@ 55. אחריות נושא משרה ושותף בתאגיד
: (א) נושא משרה וכן שותף, למעט שותף מוגבל, חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[פרק זה]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו - מאסר שנה וקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].
: (ב) נעברה עבירה מן העבירות שלפי [[פרק זה]] בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה וכן שותף, למעט שותף מוגבל - הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 56. סמכויות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) התעורר חשד לעבירה על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות, באישור השר או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, לדרוש מבעל רשיון כל מסמך הנוגע לענין, לרבות דינים וחשבונות, פנקסים ותעודות או מסמכים אחרים (להלן - מסמכים), שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע הוראות החוק או הרשיון, או כדי להוכיח את ביצוע העבירה.
: (ב) המסמכים יוחזרו למי שממנו נלקחו, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום שנלקחו, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט שבו המסמכים עשויים לשמש ראיה; שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת יושב ראש הרשות או לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שניתנה למי שממנו נלקחו המסמכים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
: (ג) יושב ראש הרשות ימסור לבעל הרשיון העתק צילומי מהמסמכים שנלקחו ממנו תוך שבעה ימים מהיום שבו נלקחו, אלא אם כן ויתר בעל הרשיון על כך.

== פרק ז' - הוראות שונות ==

@ 57. הוראות לעניין מנהל מינהל החשמל (תיקון: תשע&quot;ו)
: ברשות יהיה מנהל מינהל חשמל שיהיה כפוף ליושב ראש הרשות, ויחולו עליו הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].

@ 57א. מדיניות השר (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ח-2)
: (א) השר רשאי להחליט על מדיניות בתחום משק החשמל, בין השאר בעניינים אלה:
:: (1) תכנית אב ארוכת טווח למשק החשמל;
:: (2) תכנית פיתוח רב-שנתית למשק החשמל, בהסכמת שר אוצר;
:: (3) מדיניות למתן רישיונות;
:: (4) הקטנת הסיכון לשיבוש בהספקת החשמל;
:: (5) פעילות משק החשמל במצבי חירום ובמצבים מיוחדים אחרים;
:: (6) קידום התחרות וצמצום הריכוזיות במשק החשמל, בהתייעצות עם שר האוצר;
:: (7) תמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל, לאחר ששקל שיקולים הנוגעים לביטחון אנרגטי, להגנת סביבה ולבריאות הציבור, בין השאר לשם קידום השימוש באנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש בסוגי דלק מזהמים;
:: (8) תמהיל הטכנולוגיות לייצור חשמל;
:: (9) העתודה הנדרשת לייצור חשמל.
: (ב) מדיניות השר וכן עקרונות מדיניות השר יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויהיו פתוחים לעיון הציבור באופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן.
: (ג) מדיניות השר וכן עקרונות מדיניות השר ייכנסו לתוקף במועד פרסומם באתר המשרד כאמור בסעיף קטן (ב) או ממועד מאוחר יותר שקבע השר; מועדי תחילת התוקף של מדיניות השר ושל עקרונות מדיניותו יצוינו בגוף הפרסום.

@ 58. שעת חירום
: (א) השר רשאי להכריז, באישור הממשלה על שעת חירום במשק החשמל, לתקופה מוגבלת; לענין זה, &quot;שעת חירום&quot; - לרבות הפסקה מכוונת במילוי חובותיו של בעל רשיון ספק שירות חיוני לפי חוק זה או אי יכולת לקיים חובות כאמור.
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, רשאי לקבוע הוראות שיחולו על הפעלת משק החשמל בשעת חירום, דרך כלל או לסוגים.

== פרק ז'1 - תכנית רב-שנתית וועדה בין-משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 58א. [[פרק ז'1]] - תחולה (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו בתקופה שמיום פרסומו של [[20:390360|חוק משק החשמל (תיקון מס' 14 - הוראת שעה), התשע&quot;ז-2017]], ועד יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030).

@ 58ב. [[פרק ז'1]] - הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אנרגיה מתחדשת&quot; - אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, רוח, מים, פסולת או ביומסה, או בניצול מקור אנרגיה אחר שאינו דלק מאובן או דלק גרעיני;
:- &quot;ביומסה&quot; - מסת חומר אורגני לא מאובן;
:- &quot;דלק מאובן&quot; - דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן;
:- &quot;החלטת הממשלה&quot; - [[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec542.aspx|החלטת הממשלה מס' 542 מיום ז' בתשרי התשע&quot;ו (20 בספטמבר 2015)]].

@ 58ג. תכנית רב-שנתית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת (תיקון: תשע&quot;ז)
: השר יגבש תכנית עבודה רב-שנתית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, שתכלול פעולות לביצוע בכל שנה לשם עמידה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שנקבעו בהחלטת הממשלה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיף 57א]].

@ 58ד. ועדה בין-משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תוקם ועדה בין-משרדית שתפקידה להגיש המלצות לשר בנוגע לקידום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהתאם ליעדים לייצור חשמל כאמור שנקבעו בהחלטת הממשלה (בסעיף זה - הוועדה), ובין השאר המלצות בעניינים אלה:
:: (1) דרכים לצמצום או להסרה של חסמים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשם עמידה באותם יעדים, ובכלל זה חסמי תכנון ומימון;
:: (2) דרכים לצמצום או להסרה של חסמים להקמת מיתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.
: (ב) אלה חברי הוועדה:
:: (1) המנהל הכללי של המשרד שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה שר האוצר מבין עובדי האגף;
:: (3) נציג מינהל התכנון כהגדרתו [[בחוק התכנון]], שימנה השר הממונה על מינהל התכנון מבין עובדי המינהל;
:: (4) נציג רשות מקרקעי ישראל שימנה השר הממונה על אותה רשות מבין עובדיה;
:: (5) נציג משרד הפנים שימנה שר הפנים מבין עובדי משרדו;
:: (6) נציג המשרד להגנת הסביבה שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו;
:: (7) נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו;
:: (8) נציג משרד הכלכלה והתעשייה שימנה שר הכלכלה והתעשייה מבין עובדי משרדו;
:: (9) נציג משרד הביטחון שימנה שר הביטחון מבין עובדי משרדו;
:: (10) נציג הרשות שימנה יושב ראש הרשות מבין עובדי הרשות.
: (ג) יושב ראש הוועדה ימנה את אחד מחברי הוועדה לממלא מקומו.
: (ד) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה.
: (ה) המלצות הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הרשות לפי חוק זה.

@ 58ה. דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת (תיקון: תשע&quot;ז)
: המנהל הכללי של המשרד ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, בדיון שתקיים הוועדה בהשתתפותו, על עמידה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שנקבעו בהחלטת הממשלה, וכן על יישום תכנית העבודה הרב-שנתית שגיבש השר ועל המלצות הוועדה הבין-משרדית שהוגשו לשר לפי הוראות [[פרק זה]], בין אם החליט לקבלן ובין אם לאו.

== פרק ח' - שמירת דינים והוראות אחרות ==

@ 59. שמירת דינים
: (א) פקודת זכיונות החשמל - בטלה.
: (ב) פקודת זכיונות החשמל (ירושלים) - בטלה.
: (ג) חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ&quot;ח-1987 - בטל.
: (ד) ((הנוסח שולב [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].))
: (ה) תקנות, צווים או כללים שהותקנו מכוח פקודת זכיונות החשמל, יהיו בתוקף, כל עוד לא בוטלו במפורש בחוק זה או פקע תוקפם, עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.
: (ו) התעריפים הקיימים בעת תחילתו של חוק זה, לרבות עדכונם, יהיו בתוקף כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.

@ 60. הוראות מעבר עד [[20:395592|חוק משק החשמל (תיקון מס' 15), התשע&quot;ח-2017]] (תיקון: תשנ&quot;ז, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ד, תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2)
: (א) חברת החשמל לישראל בע&quot;מ (להלן - חברת החשמל) תמשיך את פעילויותיה ומתן השירותים שנתנה ערב פקיעת זכיונות החשמל, לפי פקודת זכיונות החשמל ולפי הוראות חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ&quot;ח-1987, והצווים על פיו, עד שיינתנו רשיונות לפי חוק זה ולא יאוחר מיום ב' באלול התשנ&quot;ז (4 בספטמבר 1997); לשם כך יהיו בידיה כל הזכויות, הסמכויות והחובות שהיו לה ערב תחילתו של חוק זה, למעט הזכויות והסמכויות לפי סעיפים 3 ו-25 לתוספת לפקודת זכיונות החשמל.
: (ב) חברת החשמל למזרח ירושלים בע&quot;מ, תמשיך את פעילויותיה ומתן השירותים שנתנה ערב תחילתו של חוק זה לפי הוראות חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ&quot;ח-1987, והצווים על פיו, עד שיינתנו רשיונות לפי חוק זה ולא יאוחר מיום ב' באלול התשנ&quot;ז (4 בספטמבר 1997); לשם כך יהיו בידיה כל הזכויות, הסמכויות והחובות שהיו לה ערב תחילתו של חוק זה.
: (ג) מי שערב תחילתו של חוק זה היה בעל רשיון לביצוע פעילות, יהיה רשאי להמשיך בביצוע אותה פעילות עד יום ב' באלול התשנ&quot;ז (4 בספטמבר 1997), ומי שהיה בידיו רשיון ייצור, יהיה רשאי גם למכור חשמל למי שהוא קשור עמו למכירת חשמל בחוזה שהיה בתוקף ביום התחילה, בהתאם לתנאי אותו חוזה.
: (ד) על אף הוראות [[סעיפים 4(ב)]] [[ו-9(ב)]], יינתן רשיון ראשון להולכה, לחלוקה, להספקה, למכירה של חשמל ולסחר בו, לחברת החשמל לתקופה של עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן - תקופת המעבר).
: (ד1) (((בוטל).))
: (ד2) (((בוטל).))
: (ד3) (((בוטל).))
: (ד4)(1) בסעיף קטן זה, &quot;הרישיונות&quot; - הרישיונות שניתנו לפי חוק זה לחברת החשמל, שהיו בתוקף ערב תום תקופת המעבר;
:: (2) על אף הוראות חוק זה והוראות הרישיונות, יעמדו הרישיונות בתוקפם לגבי כלל הפעילויות שבוצעו לפי הרישיונות, עד יום ז' בכסלו התשע&quot;ט (15 בנובמבר 2018), ובלבד שחברת החשמל תפעל בהתאם להוראותיהם, להוראות לפי חוק זה ולהוראות לפי כל דין אחר;
:: (3) ההוראות לפי חוק זה יחולו לגבי הרישיונות בתקופת הארכת תוקף הרישיונות לפי סעיף קטן זה;
:: (4) על אף הוראות פסקה (2), רשאית הרשות, באישור השר, לתת רישיונות לכלל הפעילויות המתבצעות במסגרת הרישיונות לפי הפסקה האמורה, או לחלק מהן (בפסקה זו - רישיונות חליפיים), אף בלי שמתקיימות הוראות [[סעיפים 4(ב1)]] [[ו-6]], ובלבד שרישיונות חליפיים שלא מתקיימים לגביהם הוראות הסעיפים כאמור יעמדו בתוקפם עד יום ז' בכסלו התשע&quot;ט (15 בנובמבר 2018) לכל המאוחר; ניתנו רישיונות חליפיים לפי פסקה זו, יחולו הרישיונות כאמור בפסקה (2) רק על הפעילויות שלגביהן לא ניתנו הרישיונות החליפיים.
: (ד5) הרשות, באישור השר, רשאית לתת רישיונות ייצור אף בלי שמתקיימות הוראות [[סעיפים 4]] [[ו-6]] או הוראות שנקבעו בתקנות לפי חוק זה, לענין תחנות כוח הכלולות בתכנית הפיתוח שאושרה לפי [[סעיף 19]] עד יום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009), וזאת לתקופה שבה הרישיונות כהגדרתם בסעיף קטן (ד4) עומדים בתוקפם, לפי הוראות סעיף זה.
: (ד6) (((בוטל).))
: (ד7) (((בוטל).))
: (ד8) (((בוטל).))
: (ד9) החל ביום ה' בטבת התשס&quot;ט (1 בינואר 2009) חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, המחזיקה אמצעי שליטה בבעל רישיון לפי סעיף זה, לא תעסוק בתחום התכנון ההנדסי של תחנות כוח, בהקמת תחנות כוח, בלוגיסטיקה, בטכנולוגיות מידע וברכישת דלק לסוגיו, וחברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, בעלת רישיון לפי סעיף זה, לא תעסוק בעיסוקים כאמור בעבור תאגיד אחר בעל רישיון לפי חוק זה; ואולם אם הוקמו תאגידים הרשאים לעסוק בעיסוקים כאמור, יקבעו השרים, בצו, כי חברה כאמור תוכל להמשיך ולעסוק בעיסוקים אלה עד יום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010), ורשאים השרים לקבוע, בצו, כי על אף ההוראות לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]], תיתן חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, בעלת הרישיון לפי סעיף זה, עדיפות לתאגידים אלה, והכל בתקופה ובתנאים שיקבעו.
: (ד10) (((בוטל).))
: (ד11) (((בוטל).))
: (ד12) (((בוטל).))
: (ה) אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בפעולות המנהל לפי סעיפים 6 ו-15 לפקודת זכיונות החשמל, שהוחל בהן לפני תחילתו של חוק זה.
: (ו) מינוים הראשון של חברי הרשות, לפי [[סעיף 22]], ייעשה תוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

@ 60א. הוראות מעבר - [[20:504275|תיקון מס' 16]] (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חברת ניהול המערכת בע&quot;מ&quot; - החברה הממשלתית שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס' 3704 מיום כ&quot;ז בסיוון התשס&quot;ח (30 ביוני 2008);
::- &quot;רישיונות&quot; - כל אלה, ובלבד שהיו בתוקף ביום תחילתו של [[20:504275|תיקון מס' 16]]:
::: (1) הרישיונות כהגדרתם [[בסעיף 60(ד4)(1)]];
::: (2) הרישיונות שניתנו לחברת החשמל לפי הוראות [[סעיף 60(ד5)]].
: (ב) על אף הוראות חוק זה והוראות הרישיונות, יעמדו הרישיונות בתוקפם לגבי כלל הפעילויות שבוצעו לפי הרישיונות, עד למועדים המפורטים לגביהם להלן, לפי העניין, והכול בהתאם לתנאים המנויים בהם, ובלבד שחברת החשמל תפעל בהתאם להוראותיהם, להוראות לפי חוק זה ולהוראות לפי כל דין אחר:
:: (1) רישיון לפעילויות המנויות [[בסעיף 60(ד)]] (להלן - הרישיון האחוד) - עד למועד המאוחר מבין אלה, ובלבד שאם ניתן רישיון חדש לגבי אחת מהפעילויות או חלק ממנה, לא יחול עוד הרישיון האחוד לגבי אותה פעילות או חלק ממנה:
::: (א) המועד שבו ניתן רישיון לניהול המערכת לחברת ניהול המערכת בע&quot;מ, שיהיה לא יאוחר מיום ה' בכסלו התש&quot;ף (3 בדצמבר 2019); השרים, בהתייעצות עם הרשות ועם רשות החברות הממשלתיות, כמשמעותה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], רשאים, בצו, לדחות מועד זה בשתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, ובתקופות נוספות כאמור גם באישור ועדת הכלכלה;
:::: ((המועד למתן רישיון לניהול המערכת לחברת ניהול המערכת בע&quot;מ נדחה, כך שיהיה לא יאוחר מיום &lt;s&gt;י&quot;א בסיוון התש&quot;ף (3 ביוני 2020)&lt;/s&gt; &lt;s&gt;י&quot;ז בכסלו התשפ&quot;א (3 בדצמבר 2020)&lt;/s&gt; כ&quot;ג בסיוון התשפ&quot;א (3 ביוני 2021) (ק&quot;ת תש&quot;ף, 132, 1496; תשפ&quot;א, 764).))
::: (ב) המועד שנקבע לפי [[סעיף 5(ג)(5)]];
::: (ג) המועד שבו ניתנו לחברת החשמל רישיונות חדשים להולכה, לחלוקה ולהספקה, לפי המאוחר;
:: (2) רישיון ייצור לגבי יחידות הייצור שבאתר אלון תבור - עד יום ה' בכסלו התש&quot;ף (3 בדצמבר 2019);
:: (3) רישיון ייצור לגבי יחידות הייצור שבאתר רמת חובב - עד יום י&quot;ז בכסלו התשפ&quot;א (3 בדצמבר 2020);
:: (4) רישיון ייצור לגבי יחידות הייצור שבאתר רידינג - עד יום כ&quot;ג בסיוון התשפ&quot;א (3 ביוני 2021);
:: (5) רישיון ייצור לגבי יחידות הייצור שבחלק המזרחי של אתר חגית - עד יום ד' בסיוון התשפ&quot;ב (3 ביוני 2022);
:: (6) רישיון ייצור לגבי יחידות הייצור שבאתר אשכול - עד יום י&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ג (3 ביוני 2023);
:: (7) רישיון לגבי יחידת ייצור שאינו מנוי בפסקאות (2) עד (6) - עד תום משך החיים ההנדסי של יחידת הייצור שלגביה ניתן; הרשות תקבע את משך החיים ההנדסי של יחידת ייצור כאמור.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2) עד (6), הרשות, באישור השר, רשאית לדחות מועד הנקוב בו, בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, ובתקופה שלישית כאמור באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; ואולם בנסיבות מיוחדות וחריגות רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את המועד הנקוב לגבי אחת בלבד מהפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (ב), בתקופה רביעית שלא תעלה על שישה חודשים (בסעיף זה - תקופות הארכה).
: (ד) נמסרה חזקה ביחידות הייצור המנויות בסעיף קטן (ב)(2) עד (6) לפני מועד תום תוקף הרישיון החל לגביהן כאמור באותו סעיף קטן, לרבות תקופות ההארכה, יפקע תוקף הרישיון לגבי אותן יחידות.
: (ה) ההוראות לפי חוק זה יחולו לגבי הרישיונות בתקופת הארכת תוקף הרישיונות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
: (ו) על אף הוראות [[סעיף 6א]] -
:: (1) חברת החשמל רשאית לעסוק באלה:
::: (א) תפעול ותחזוקה של יחידות הייצור המנויות בסעיף קטן (ב)(2) עד (6), עד תום תקופת תוקף הרישיון החלה לגביהן לפי אותו סעיף קטן וסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), וכן השאלת עובדים לבעל רישיון ייצור שרכש מחברת החשמל יחידות ייצור כאמור, לחמש שנים ממועד מסירת החזקה ביחידות הייצור לבעל הרישיון;
::: (ב) תפעול ותחזוקה של יחידות הייצור כאמור בסעיף קטן (ב)(7) וכן, באישור הרשות ובהתאם להנחיות המשרד, פעולות תכנון לפי [[חוק התכנון]] וביצוען, ותכנון הנדסי הדרוש לכך, לגבי יחידות אלה, למעט פעולות תכנון ותכנון הנדסי כאמור שמטרתן הקמה או שחלוף של יחידות הייצור, וכן תותר הקמת סולקנים ביחידות ייצור המופעלות בפחם באתר רוטנברג, ופעולות תכנון לפי [[חוק התכנון]] וביצוען, ותכנון הנדסי הדרושים לכך, והכול עד למועד הנקוב באותו סעיף קטן;
::: (ג) ביצוע פעולות המנויות בפסקה (2) בדרך של מתן שירותים לחברה-בת כאמור באותה פסקה, ולפני הקמתה של חברה-בת כאמור - ביצוע תכנון הנדסי ופעולות תכנון לפי [[חוק התכנון]] לגבי שתי יחידות הייצור האמורות באותה פסקה אף שלא בדרך של מתן שירותים;
::: (ד) פעולות תכנון לפי [[חוק התכנון]] ותכנון הנדסי הדרוש לכך, לגבי האתרים המנויים בסעיף קטן (ב)(2) עד (6), והכול בכפוף לתכנית פיתוח לייצור והשנאה שאושרה לפי [[סעיף 19]] או תכנית פיתוח למערכת ההולכה וההשנאה שאושרה לפי [[20:504275|סעיף 29 לתיקון מס' 16]], ולהנחיות המשרד;
:: (2) חברה-בת של חברת החשמל שהוקמה לשם תכנון הנדסי ופעולות תכנון לפי [[חוק התכנון]] לגבי שתי יחידות ייצור באתר אורות רבין וביצועם, וכן לשם הקמה, תפעול ותחזוקה של יחידות הייצור האמורות, רשאית לעסוק בפעולות שלשמן הוקמה.
: (ז) על אף האמור [[בסעיפים 6(ז)(3)]] [[ו-13(א)]], רשאית הרשות, באישור השר, לתת רישיונות ייצור לחברה-בת כאמור בסעיף קטן (ו)(2) לגבי שתי יחידות הייצור האמורות באותו סעיף קטן.
: (ח) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, עד יום 31 בינואר בכל שנה, על התקדמות ביישום הוראות [[20:504275|תיקון מס' 16]], בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה על עניינים אלה:
:: (1) מספר הבקשות לקבלת רישיונות ייצור ורישיונות הספקה שהוגשו, ומספר הרישיונות שניתנו;
:: (2) מכירת יחידות הייצור האמורות בסעיף קטן (ב)(2) עד (6) על ידי חברת החשמל;
:: (3) השינויים שחלו בשיעור הצרכנים של חברת החשמל מתוך כלל הצרכנים, בחלוקה לצרכני מתח גבוה, מתח עליון ומתח על-עליון ולצרכני מתח נמוך, לעומת השיעור בדיווח הקודם, ולעניין הדיווח הראשון - לעומת השיעור ערב תחילתו של [[20:504275|תיקון מס' 16]];
:: (4) החלטות הרשות לעניין סעיף זה.

@ 61. שמירת התחייבויות וזכויות
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בהתחייבויותיה וזכויותיה של חברת החשמל על פי חוזה, אלא אם כן בוטלו או שונו במפורש בחוק זה.

@ 62. העברת זכויות ונכסים (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) על אף הוראות סעיף 46 לתוספת לפקודת זכיונות החשמל, התחייבויות חברת החשמל וכן הזכויות והנכסים שלה, שהיו בידיה בעת פקיעת הזכיון ושהיא זכאית לפיצוי מן המדינה בעדם לפי הסעיף האמור, יישארו בידי חברת החשמל ולא ישולם פיצוי בעדם.
: (ב) הזכויות והנכסים שבעדם חברת החשמל אינה זכאית לפיצוי, כאמור בסעיף קטן (א) ואשר משמשים או נועדו לשמש, בין במישרין ובין בעקיפין, לפעילותה לפי חוק זה, יירכשו בידי החברה לפי ערכם ביום הקניית הזכויות והנכסים, בהתאם להסדר שייחתם בין המדינה לחברת החשמל; בסעיף זה, &quot;משמשים&quot;, &quot;נועדו לשמש&quot; - כפי שיקבעו השרים.
: (ג) עד לעריכת ההסדר כאמור בסעיף קטן (ב), יישארו הזכויות והנכסים שלגביהם אמור להיערך ההסדר, בידי חברת החשמל, כפי שהיו בעת פקיעת הזכיון; לא הגיעו הצדדים להסדר כאמור תוך שנה אחת ממועד פקיעת הזכיון, יקבעו השרים הוראות לענין רכישת הזכויות והנכסים כאמור.
: (ד) נדרשה המדינה לשלם תשלום כלשהו בשל התחייבות מהתחייבויות חברת החשמל אשר היו בתוקף בעת פקיעת הזכיון, עקב פקיעתו או כתוצאה מביצוע הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), תשפה אותה חברת החשמל על כל תשלום כאמור.
: (ה) לצורך קביעת התעריפים, יובאו בחשבון במלואן העלויות שיחולו על חברת החשמל, לפי הסדר שיקבעו השרים בקשר להסכם שנחתם בין המדינה לבין חברת החשמל ביום כ' בתשרי התשל&quot;ה (25 בספטמבר 1975).
: (ו)(1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), השרים רשאים לאשר הסכם בין המדינה וחברת החשמל לעניין הזכויות והנכסים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולם או חלקם, שיחול על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וסעיף 46 לתוספת לפקודת זכיונות החשמל, אם ראו כי יש באישור הסכם כאמור תועלת משקית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ג) רישה, בשינויים המחויבים.
:: (2) אישרו השרים הסכם כאמור בפסקה (1), לא תחויב חלוקת הנכסים והזכויות בין המדינה לחברת החשמל בהתאם לאמור בהסכם, ובכלל זה רישומם בהתאם לחלוקה כאמור על שם המדינה או החברה, לפי העניין, במרשם המתנהל לפי כל דין, במס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר, לפי כל דין, ולא יראו אותה כמכירה לעניין כל דין שעניינו מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר כאמור.
:: (3) יראו לעניין [[פקודת מס הכנסה]], [[וחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]], את המחיר המקורי, יתרת המחיר המקורי, שווי הרכישה ויום הרכישה של כל אחד מהנכסים והזכויות, כפי שהיו אלמלא בוצעה החלוקה כאמור בפסקה (2); לעניין זה, &quot;מחיר מקורי&quot;, &quot;יתרת המחיר המקורי&quot; ו&quot;יום רכישה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]].

@ 63. ביצוע תקנות וכללים
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות וכללים לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות משק החשמל (בדיקות ומדידות לעריכת ניסויי התייעלות), התש״ע–2009]].))

@ 64. : ((הנוסח שולב [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].))

@ 65. : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]].))

@ 66. : ((הנוסח שולב [[בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].))

@ 67. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה למעט [[סעיפים 52 עד 55]] ביום י&quot;ג באדר התשנ&quot;ו (4 במרס 1996).
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 52 עד 55]] ביום פרסומו של חוק זה.

== תוספת (((פקעה))) (תיקון: תשע&quot;ב) ==

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ' באדר התשנ&quot;ו (11 במרס 1996).
&lt;חתימות&gt;
* שמעון פרס, ראש הממשלה
* גונן שגב, שר האנרגיה והתשתית
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>c8x3kgonvbqwie309fyte8z220cb2ci</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק משק החשמל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>346527</id>
    <revision>
      <id>3024588</id>
      <parentid>2971982</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3024580]</comment>
      <origin>3024588</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="148626" sha1="myg67n2nrq1wxeux1k4rd51xvsuquup" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001102}} '''חוקים קודמים:''' ''פקודת זכיונות חשמל:'' {{ח:תיבה|חא״י כרך א׳ פרק נ״ב, עמ׳ 604|פקודת זכיונות חשמל|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563333.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ד, 28|חוק התוספות לזכיונות החשמל (תשלומים בעד חיבור למערכת החשמל)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208395.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 148|חוק התוספות לזכיונות החשמל (תיקון הזכיון)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208396.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 76|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211027.pdf}}. ''פקודת זכיון החשמל (ירושלים):'' {{ח:תיבה|חא״י כרך א׳ פרק נ״ג, עמ׳ 635|פקודת זכיון החשמל (ירושלים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563336.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1948, תוס׳ 1, 20 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ד, 29|חוק התוספות לזכיונות החשמל (תשלומים בעד חיבור למערכת החשמל)|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208395.pdf}}. ''חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות):'' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ח, 2|חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210615.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ו, 208|חוק משק החשמל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 80|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211647.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 388|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 260|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300037.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 132|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300710.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300077.pdf}}, {{ח:תיבה|309|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 250|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300865.pdf}}, {{ח:תיבה|802|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300916.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 197|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 278|תיקון מס׳ 10 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 109|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301581.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 251|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 83|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1104|תיקון מס׳ 14 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390360.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 34|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395592.pdf}}, {{ח:תיבה|924|תיקון מס׳ 16 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 257|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 193, 300|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 688|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458915.pdf}}.

''דחיית מועדים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 51|דחיית מועדים}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1078|דחיית מועדים}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 402|דחיית מועדים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6846.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 432|דחיית מועדים}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 720|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד10) לחוק}}, {{ח:תיבה|720|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד11) לחוק}}, {{ח:תיבה|720|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד12) לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 724|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד10) לחוק}}, {{ח:תיבה|725|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד11) לחוק}}, {{ח:תיבה|825|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד12) לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 60|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד12) לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 564|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד11) לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 404|דחיית מועד לפי סעיף 60(ד11) לחוק}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 132|דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8294.pdf}}, {{ח:תיבה|1496|דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8587.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 764|דחיית מועד מתן רישיון לניהול המערכת (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8959.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳ – פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ – בעל רשיון ספק שירות חיוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳ – רשות החשמל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳ – הרכב הרשות, סמכויותיה ותפקידיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: יושב ראש הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מבנה הרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳ – סמכות להיכנס למקרקעין לביצוע עבודות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳ – עבירות ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳ – הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1 – תכנית רב־שנתית וועדה בין־משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳ – שמירת דינים והוראות אחרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(פקעה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳ – פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה היא להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, וזאת תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות והתייעלות אנרגטית, והכל תוך יצירת תנאים לתחרות ומיזעור עלויות.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או גוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} זכות למנות דירקטורים או מנהל כללי של חברה, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;
{{ח:תתת|(3)}} זכות להשתתף ברווחי תאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} זכות לחלק ביתרת נכסי תאגיד, לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“, ”בן משפחה“, ”החזקה“, ”חברה בת“, ”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקרקעין“ – לרבות המחזיק במקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“ – מי שקיבל רשיון לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך ציבורית“ – מקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, או מקרקעין של רשות מקומית, שייעודם דרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מינהל החשמל ברשות, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד האנרגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות החשמל, שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – חברה שנרשמה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“, ”חברת בת ממשלתית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטיבת קרקע“ – מקרקעין שלא עוברת בהם דרך ציבורית, שנמצאים בבעלות אחת, לרבות בעלות משותפת, ומתקיימות לגביהם אמות מידה שקבעה הרשות לעניין זה; לעניין זה, ”בעלות“ – לרבות חכירה לדורות או החזקה וכן זכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש הרשות“ – מי שמונה כיושב ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“ – מערכת טכנית הכוללת מחולל (גנרטור) אחד, שמיועדת להמרת אנרגיה ממקור מסוים לאנרגיה חשמלית או לאנרגיה חשמלית ותרמית שימושית או לאנרגיה חשמלית ומכנית שימושית, ואם מערכות הנעת המחוללים קשורות בקשר טכנולוגי לשם ניצול מרבי של אותו מקור אנרגיה – מערכת טכנית כאמור הכוללת יותר ממחולל אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן חשמל“ – בעל רשיון או רשיונות ייצור, אשר השר קבע לגביו שהוא מרכז בידיו חלק מהותי מהייצור במשק החשמל, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן חשמל פרטי“ – בעל רשיון או רשיונות ייצור, אשר השר לא קבע לגביו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדיניות השר“ – מדיניות שעליה החליט השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 57א|סעיף 57א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חשמל“ – מיתקן המשמש להולכה, אגירה, הספקה, חלוקה, מכירה, מסירה, צבירה, שינוי או השנאה של חשמל, לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, עמודים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן, לרבות מיתקן המשמש לייצור חשמל בהספק שאינו עולה על 5 מגוואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת חשמל“ – רשת החשמל וכן תחנות כוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין ציבוריים“ – מקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או בבעלות תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בהם היא בידי אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם ציבוריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בפרק ד1 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות“ – כל אחד מאלה: ייצור, ניהול המערכת, הולכה, אגירה, חלוקה, הספקה, או סחר בחשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת זכיונות החשמל“ – פקודת זכיונות החשמל, כפי שתוקנה {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208395.pdf|בחוק התוספות לזכיונות החשמל (תשלומים בעד חיבור למערכת החשמל), התשכ״ד–1963}}, {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208396.pdf|חוק התוספת לזכיון החשמל (תיקון הזכיון), התש״ל–1970}}, {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211027.pdf|חוק לתיקון פקודת זכיונות החשמל (מס׳ 3), התשנ״ד–1994}}, {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210615.pdf|ובתוספת לחוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ״ח–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון, או מבקש חיבור לרשת החשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון אגירה“ – רישיון לכל אלה: המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון אחר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון הולכה“ – רשיון להעברת חשמל ממקור ייצור או ממיתקן חשמל המשמש לאגירה במתח עליון ועל־עליון אל תחנת משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הספקה“ – רישיון למכירת חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון חלוקה“ – רשיון להעברת חשמל אל צרכן, דרך קווי מתח גבוה או נמוך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון ייצור“ – רשיון לייצר חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון ייצור עצמי“ – רשיון ליצר חשמל לשימוש עצמי בלי למוכרו לאחר, למעט מכירה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לניהול המערכת“ – רישיון לניהול של מערכת החשמל במקטעי הייצור וההולכה, ובכלל זה איזון תמידי בין ההיצע של החשמל והביקוש לו, הבטחת השרידות של מערך הייצור וההולכה של החשמל, רכישה ואחסון של סוגי דלק שמשמשים את משק החשמל, הקצאתם ומכירתם לבעלי רישיונות ייצור או לאדם המייצר חשמל הפטור מחובת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(1)(א)}}, ניהול של העברת האנרגיה מתחנות כוח דרך רשתות החשמל אל תחנות משנה באמינות ובאיכות נדרשות, תזמון ביצוע של עבודות תחזוקה ביחידות הייצור ובמערכת ההולכה וההשנאה, ניהול פעילותם של מיתקני חשמל המשמשים לאגירה, ניהול הסחר בחשמל בתנאים תחרותיים, שוויוניים ומיטביים לרבות ביצוע הסכמים לרכישה ולמכירה של יכולת זמינה ואנרגיה ותכנון הפיתוח של מערכת ההולכה וההשנאה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון ספק שירות חיוני“ – רשיון לניהול המערכת, להולכה או לחלוקה של חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת חשמל“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה, להשנאה, לחלוקה, למכירה ולמניה של חשמל, במתח כלשהו, לרבות עמודי חשמל ומוליכים תת־קרקעיים או עיליים, צנרת המשמשת להולכת מוליכים תת־קרקעיים או עיליים וכן אבזרים וציוד המותקנים עליהם או המחוברים אליהם, תילי חשמל, תחנות השנאה, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם, וכל החיבורים אליהם, וכן חיבורים עיליים ותת קרקעיים לבתים ולמיתקני צריכה אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שותפות“ – שותפות שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי גיבוי“ – הסדר חלוף להספקת חשמל מבעל רשיון ספק שירות חיוני למי שמקבל חשמל מאחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות לבעל רשיון להשתמש ברשת חשמל שאין לו בה זכויות לצורך הולכה וחלוקה של חשמל לאחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת כוח“ – מיתקן המשמש לייצור חשמל בהספק העולה על 5 מגוואט, לרבות המבנים, המכונות, המצברים, המוליכים, מיתקני ההשנאה, מיתקני הקירור והמערכות, המשמשים למטרה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת משנה“ – תחנת השנאה, המקשרת בין רשתות חשמל לסוגיהן, שיש בה שנאים מורידי מתח או מעלי מתח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 16“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504275.pdf|חוק משק החשמל (תיקון מס׳ 16 והוראת שעה), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפים“ – כל סוגי התשלומים שמשלם צרכן או בעל רישיון לבעל רשיון ספק שירות חיוני, לרבות תשלומים עבור מתן שירותי תשתית ושירותי גיבוי וכן כל סוגי התשלומים שמשלם בעל רישיון ספק שירות חיוני לבעל רישיון או לאדם המייצר חשמל או מבצע אגירה הפטור מחובת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(1)(א) ו־(ב)}}, למעט תשלום שנקבע במכרז שפורסם בידי המדינה, וכל סוגי התשלומים שמשלם בעל רישיון ספק שירות חיוני לצרכן בעבור ייצור או בעבור הסדרים לניהול הצריכה; לעניין זה, ”בעל רישיון“ – לרבות אם התשלומים נגבים בעבורו על ידי אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האנרגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – השר ושר האוצר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישוי}}

{{ח:סעיף|3|הסדרת פעילות|תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ח־2, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם פעילות אלא על פי רשיון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אדם המייצר חשמל בהספק שאינו עולה על 16 מגוואט או בהספק גבוה יותר שקבעה הרשות בכללים באישור השר, ואינו מוכרו לאחר למעט מכירה כאמור בפסקת משנה (ג) או (ד); לעניין זה, ”אחר“ – מי שאינו בעל רישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אדם המבצע אגירה בכמות שאינה עולה על כמות שקבעה הרשות בכללים (בפסקת משנה זו – כמות מרבית), למעט אגירה כאמור לתכלית שקבעה; הרשות רשאית לקבוע כמויות מרביות שונות בשים לב לתכלית האגירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} צרכן בחטיבת קרקע שמוכר חשמל לאדם אחר שיש לו זכות במקרקעין הנכללים בחטיבת הקרקע או זכות לגבי מקרקעין כאמור ובכלל זה זכות שימוש במקרקעין, וכן מעביר חשמל לאותו אדם; פטור מרישיון הספקה לפי פסקת משנה זו לא יינתן לצרכן בחטיבת קרקע שהשימוש העיקרי שהוא עושה בחטיבת הקרקע הוא מכירת חשמל; בפסקת משנה זו, ”חטיבת קרקע“ – לרבות דרך ציבורית;
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} אדם המעביר חשמל לצרכן בחטיבת קרקע, ובלבד שייצר את החשמל ביחידת ייצור הנמצאת באותה חטיבת קרקע, או אדם המעביר חשמל לצרכן ממיתקן חשמל המשמש לאגירה שנמצא באותה חטיבת קרקע שבה נמצא הצרכן;
{{ח:תתתתת|(2)}} אדם המעביר חשמל שיוצר ביחידת ייצור לצרכן הרוכש אנרגיה תרמית שנוצרה אגב ייצור החשמל באותה יחידת ייצור, ובלבד שרשת החשמל נמצאת בתוואי שבו מונחת התשתית המשמשת להעברת האנרגיה התרמית, ובצמוד לתשתית האמורה;
{{ח:תתתתת|(3)}} פטור מרישיון לפי פסקת משנה זו יינתן רק לעניין חלוקה, ואם היה הייצור פטור מרישיון לפי פסקת משנה (א), או היתה האגירה פטורה מרישיון לפי פסקת משנה (ב) – גם לעניין הספקה;
{{ח:תתתת|(ה)}} מי שערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504275.pdf|תיקון מס׳ 16}} העביר חשמל במתח נמוך בלבד בתחומי ועד מקומי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות}};
{{ח:תתתת|(ו)}} אדם המייצר חשמל או מבצע אגירה, המוכר חשמל לבעל רישיון, אלא אם כן הרשות, באישור השר, קבעה בכללים כי הפטור מרישיון לפי פסקת משנה זו לא יחול לעניין מכירה מסוג שתקבע; פטור מרישיון לפי פסקת משנה זו יינתן רק לעניין הספקה לגבי מכירה לבעל רישיון;
{{ח:תתתת|(ז)}} אדם המוכר חשמל לאחר, בתנאים שקבעה הרשות בכללים, באישור השר; אין בהוראות פסקת משנה זו כדי לגרוע מההוראות לפי פסקאות משנה (ג) ו־(ו); פטור לפי פסקת משנה זו יינתן רק לעניין הספקה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)|כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פסקה (1)(ג) ו־(ד), יראו כצרכן בחטיבת קרקע רק מחזיק, בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם כבעלים או כחוכר לדורות בחטיבת הקרקע (בפסקה זו – בעל זכות), ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פסקה (1)(ג), היה בחטיבת קרקע יותר מבעל זכות אחד, תקבע הרשות אמות מידה לעניין בעל הזכות שייחשב לצרכן באותה חטיבת קרקע;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין פסקה (1)(ד)(1), יראו כצרכן בחטיבת קרקע גם חברה שאינה בעלת זכות בחטיבת הקרקע, ובלבד שמתקיימים שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} החברה היא חלק מתשלובת חברות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, וחברה הנמנית עם אותה תשלובת היא בעלת זכות בחטיבת הקרקע;
{{ח:תתתתת|(2)}} לשם ההעברה כאמור בפסקה (1)(ד)(1) אין צורך להעביר חשמל דרך מקרקעין שאין בהם זכויות למי שאינו נמנה עם אותה תשלובת.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן רשיון, יפעל בעל הרשיון בהתאם לתנאי רשיונו.

{{ח:סעיף|4|מתן רשיון|תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לתת רשיון לפעילות, לקבוע בו תנאים וכן להגביל או שלא להגביל את תקופת תוקפו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון יינתן לפעילות אחת, למקום או לאזור מוגדר, ויכול שיינתנו ביחס לתחנת כוח אחת רשיונות ייצור מסוגים שונים; לא יינתן לגבי אזור מוגדר או חלק ממנו יותר מרישיון חלוקה אחד.
{{ח:תת|(ב1)}} לא יינתן לאדם רישיון ליותר מפעילות אחת, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן לתת לאדם רישיון ייצור יחד עם רישיון הספקה וזאת, בשים לב, בין השאר, להתפתחות התחרות במשק החשמל;
{{ח:תתת|(2)}} ניתן לתת לחברה ממשלתית, יחד עם רישיון חלוקה ורישיון הספקה, גם רישיון הולכה;
{{ח:תתת|(3)}} ניתן לתת לאדם רישיון אגירה יחד עם רישיון מסוג אחר, בשים לב, בין השאר, לסוג הרישיון האחר.
{{ח:תת|(ב1א)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רישיון חלוקה יכול שיינתן רק יחד עם רישיון הספקה.
{{ח:תת|(ב1ב)}} רישיון חלוקה יינתן רק לחברה שמתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא היתה ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504275.pdf|תיקון מס׳ 16}} בעלת רישיון חלוקה;
{{ח:תתת|(2)}} היא הוקמה בידי רשות מקומית לרבות כפר, קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי או כל יישוב אחר, או תאגיד שהוקם לשם הקמת גוף כאמור (בסעיף זה – גוף מקומי) או שגוף מקומי התקשר אתה לקבלת שירותי חלוקה, ומתקיימים שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החברה או הגוף המקומי ביצעו, ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504275.pdf|תיקון מס׳ 16}}, חלוקה והספקה בתחומו של הגוף המקומי;
{{ח:תתתת|(ב)}} החברה או הגוף המקומי מחזיקים ברשת חשמל המשמשת אותם לחלוקה כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3)}} היא הוקמה בידי גורם שביצע חלוקה באזור תעשייה או שגורם כאמור התקשר אתה לקבלת שירותי חלוקה, ומתקיימים שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגורם שביצע חלוקה כאמור ברישה (בפסקה זו – הגורם המחלק) או החברה הגישו, עד יום כ״ו בתמוז התשע״ח (9 ביולי 2018), בקשה לקבלת רישיון חלוקה לגבי אזור התעשייה (בפסקה זו – בקשה);
{{ח:תתתת|(ב)}} הגורם המחלק או החברה ביצעו, ערב מתן רישיון חלוקה בהתאם לבקשה, חלוקה והספקה באזור התעשייה; בפסקה זו, ”אזור תעשייה“ – קרקע שניתן לעשות בה שימוש לתעשייה לפי תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון}}, ומשמשת בפועל לתעשייה.
{{ח:תת|(ב1ג)}} היקף רישיונות החלוקה שיינתנו לפי סעיף קטן (ב1ב)(2) ו־(3) לכל מי שאינם חברה ממשלתית, לא יעלה על 10% מהיקף הצריכה השנתי במשק, ואולם לא תובא בחשבון לעניין זה עלייה טבעית בהיקף הצריכה באזור החלוקה שנקבע ברישיון לעומת היקף הצריכה כאמור בעת מתן הרישיון; לעניין זה, ”עלייה טבעית בהיקף הצריכה באזור החלוקה“ – לרבות בשל גידול במספר הצרכנים בתחום הגוף המקומי או אזור התעשייה או בשל הגדלת תחום הגוף המקומי או אזור התעשייה, ובלבד שלעניין אזור תעשייה – השטח שנוסף לו צמוד לאזור התעשייה הקיים.
{{ח:תת|(ב1ד)}} רישיון לניהול המערכת ורישיון הולכה יינתנו רק לחברה ממשלתית ובכל עת יהיה בתוקף רק רישיון אחד לכל אחת מהפעילויות כאמור, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)(5)}}.
{{ח:תת|(ב1ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב1ב), בוטל או הותלה רישיון או חלק ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|או 17א}}, של חברה המנויה בסעיף הקטן האמור, יכול שיינתן רישיון חלוקה גם לחברה שאינה מנויה בסעיף הקטן האמור; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(1)(ג)}}.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} רישיון ייצור בהיקף העולה על 100 מגוואט, רישיון הספקה בהיקף העולה על 100 מגוואט, רישיון חלוקה בהיקף העולה על 5% מהיקף הצריכה השנתי, רישיון הולכה או רישיון לניהול המערכת, ייכנס לתוקפו לאחר אישורו בידי השר;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} השר יחליט בעניין מתן אישור כאמור בפסקה (1) בתוך 45 ימים מהמועד שבו פנתה אליו הרשות לשם קבלת אישורו.
{{ח:תת|(ב3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מתן רשיון תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.

{{ח:סעיף|5|הוראות הרשיון|תיקון: תשס״ז, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון יכלול, בין היתר, את הפעילות שלגביה ניתן, תקופת תוקפו אם הוגבלה התקופה, המקום או האזור שלגביהם הוא ניתן, וכן הכללים והחובות החלים על בעל הרשיון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(א1)}} רישיון הולכה ורישיון חלוקה יכללו, נוסף על הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר חובה להתקנת מונים; בסעיף זה, ”מונה“ – ציוד למדידה ולחישוב של כמות אנרגיה חשמלית, ובכלל זה מנייה חכמה כפי שהרשות תגדיר באמות מידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} חובה של בעל רישיון הולכה ובעל רישיון חלוקה להעביר את כל המידע הנמצא ברשותם שהתקבל ממונים שהתקינו, לשם ביצוע פעילות בהתאם לתנאי רישיונו של בעל רישיון לניהול המערכת, לבעל רישיון כאמור, בהתאם לאמות מידה שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון ספק שירות חיוני, יכלול, בנוסף להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), הוראות בדבר חובת רכישת חשמל מבעלי רישיון ייצור, מבעלי רישיון אגירה או ממי שמייצרים חשמל או מבצעים אגירה של חשמל, הפטורים מחובת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(1)(א) ו־(ב)}}, כולם או חלקם, כפי שקבעה הרשות, וכן הוראות בדבר חובת מתן שירותי תשתית ושירותי גיבוי, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} רישיון לניהול המערכת יכלול, נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן אפשרות לבעל הרישיון, במסגרת מילוי חובותיו על פי הרישיון, לתת הוראות לבעלי רישיונות לפי חוק זה; לענין זה ניתן לכלול ברישיון תנאים למתן הוראות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} חובה לערוך תחזיות לביקוש החשמל במשק בכללותו, ואופן פרסומן;
{{ח:תתת|(3)}} חובת דיווח לשר על מחסור צפוי בהיצע החשמל;
{{ח:תתת|(4)}} אחריות בעל הרישיון לתכנון ולפיתוח של מערכת ההולכה וההשנאה, בהתאם לצורכי משק החשמל;
{{ח:תתת|(5)}} חובה לרכוש ולאחסן סוגי דלק שמשמשים את משק החשמל, לשם הקצאתם ומכירתם לבעלי רישיונות ייצור או לאדם המייצר חשמל הפטור מחובת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(1)(א)}}; חובה לפי פסקה זו תיכנס לתוקף במועד שקבעה הרשות באישור השר.
{{ח:תת|(ד)}} רישיון חלוקה יכלול, נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1), הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} איסור לבצע חלוקה בחטיבת קרקע, אלא בהתאם לאמות מידה שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} חובה למכור חשמל לכל צרכן באזור החלוקה שהוגדר ברישיון, לבקשתו.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין רישיון חלוקה הניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב1ב)(2) או (3)}}, בהגדרת האזור שלגביו ניתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), תיקבע אפשרות להרחבת האזור כאמור בשל הגדלת תחום הגוף המקומי או אזור התעשייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב1ג)}}.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון חלוקה לא יבצע חלוקה באזור שנקבע ברישיונו של בעל רישיון חלוקה אחר; פעילות חלוקה באזור שנקבע ברישיון תבוצע רק בידי בעל הרישיון לאותו אזור, למעט פעילות חלוקה שמבוצעת בידי מי שפטור מרישיון חלוקה.
{{ח:תת|(ז)}} רישיון אגירה יכלול, נוסף על הוראות סעיף קטן (א), את תכלית האגירה.
{{ח:תת|(ח)}} רישיון לניהול המערכת, רישיון הולכה ורישיון חלוקה יכללו גם הוראות בדבר חובת בעל הרישיון להעביר מידע הנמצא ברשותו שהתקבל ממונה, לבעלי רישיון הספקה, בהסכמת הצרכן שהמונה מדד את צריכתו ובהתאם לאמות מידה שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(2)}}.

{{ח:סעיף|6|סייגים וכשירויות למתן רשיון|תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון לפי חוק זה, למעט רשיון ספק שירות חיוני, יינתן ליחיד שהוא אזרח ישראלי, לחברה או לשותפות; רשיון ספק שירות חיוני יינתן לחברה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון לפי חוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} ליחיד שהוכרז פושט רגל, זולת אם הופטר, ולתאגיד אם מונה לו כונס נכסים או מפרק, או שהחליט על פירוק מרצון;
{{ח:תתת|(2)}} ליחיד שהורשע בעבירה שיש עמה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קלון, לחברה, גם אם נושא משרה או בעל שליטה בה הורשע כאמור, ולשותפות, גם אם אחד מהשותפים בה הורשע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן רשיון ספק שירות חיוני אלא לחברה שהתחייבה כי היא תעסוק רק בפעילויות, לפי הרשיונות שניתנו לה לפי חוק זה ובפעולות נילוות להן.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג) בעל רשיון ספק שירות חיוני רשאי לעסוק בפעולות אחרות שאישרו לו השרים בהתייעצות עם הרשות שאין בעיסוק בהן כדי לפגוע בפעילויותיו או בפיקוח על מילוי חובותיו, הכל לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד1)}} לא יינתן רישיון לפי חוק זה אם לאחר קבלת הרישיון יהיה אדם, למעט המדינה, בעל רישיון לניהול המערכת או יחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון כאמור, וכן יהיה בעל רישיון הולכה, חלוקה, ייצור או הספקה או יחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} לא יינתן רישיון ייצור או רישיון חלוקה למי שמחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון הולכה.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} לא יינתן רישיון ייצור אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש הרישיון מחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון חלוקה אשר מחזיק 10% או יותר מהיקף החלוקה במשק החשמל;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} מבקש הרישיון הוא בעל רישיון הולכה.
{{ח:תת|(ח)}} לא יינתן רישיון חלוקה אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש הרישיון מחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון ייצור אשר מחזיק 10% או יותר מהיקף כושר הייצור במשק החשמל;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הרישיון מחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון ייצור, ולאחר קבלת הרישיון המבוקש יחזיק 10% או יותר מהיקף החלוקה במשק החשמל;
{{ח:תתת|(3)}} אדם יחזיק לאחר קבלת הרישיון המבוקש 25% או יותר מהיקף החלוקה במשק החשמל.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6א|הוראות מיוחדות לעניין חברה ממשלתית|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} על חברה ממשלתית שקיבלה רישיון חלוקה, רישיון הספקה ורישיון הולכה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב1)(2)}}, או חברה־בת של חברה כאמור, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(1)(ב)}}, לא יינתן לה רישיון ייצור, והיא לא תעסוק בפעילות, לרבות בפעולות כמפורט להלן, בין בעבור עצמה ובין בעבור אחר שעוסק או מעוניין לעסוק בפעילות:
{{ח:תת|(1)}} ייצור, לרבות תכנון הנדסי, פעולות תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון}}, הקמה, תפעול, תחזוקה או שחלוף, והכול לגבי יחידות ייצור שמשמשות או צפוי שישמשו את משק החשמל;
{{ח:תת|(2)}} ייעוץ בנוגע לפעולות האמורות בפסקה (1).

{{ח:סעיף|7|תקנות וכללים לענין רשיון|תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם הרשות או לפי הצעתה, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} תנאים למתן רשיון;
{{ח:תתת|(2)}} דרכי בחירה בין מבקשי רשיון, לפעילות מסוימת במקום או באזור מסוים, אם הוגבל מספרם של אלה, ובבואו לקבוע דרכי בחירה כאמור, ישקול השר בין השאר את תרומת מתן הרישיון לרמת השירותים לציבור, את טובת הצרכנים ואת תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק החשמל;
{{ח:תתת|(3)}} נהלים להגשת בקשה לרשיון;
{{ח:תתת|(4)}} כללים להפעלת רשיון, החובות שיחולו על בעל הרשיון, לרבות מתן ערבויות וביטוח.
{{ח:תתת|(5)}} לענין רישיון הולכה – אחריות של בעל רישיון ההולכה לפיתוח מערכת ההולכה וההשנאה, בהתאם לתכנית פיתוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, ובהתאם לתכנון מערכת ההולכה וההשנאה בידי בעל רישיון לניהול המערכת;
{{ח:תתת|(6)}} לענין רישיון לניהול המערכת – הוראות בדבר חובתו של בעל הרישיון לבצע פעולות שיקבע השר, לשם הבטחה של רמת הפיתוח הנדרשת במערכת ייצור החשמל.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו, בין היתר, גם בהתחשב בסוג הרשיון, בפעילות, בתקופת תוקפו, במקום או באזור, ולענין ייצור – גם בהספק הייצור.
{{ח:תת|(ג)}} קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (4), רשאית הרשות, לקבוע כללים בעניינים המנויים בפסקאות האמורות, בכפוף למדיניות השר ולתקנות שקבע.
{{ח:תת|(ד)}} לא קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (4), רשאית הרשות לקבוע כללים בעניינים המנויים בפסקאות האמורות, בכפוף למדיניות השר; ביקשה הרשות לקבוע כללים כאמור, תפנה לשר כדי שיבחן אם ברצונו לקבוע תקנות בעניין; לא השיב השר לפניית הרשות בתוך שישים ימים ממועד פנייתה, רשאית הרשות לקבוע כללים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} גיבשה הרשות הצעה לתקנות בהתאם לסעיף קטן (א), רשאית היא להעמידם לעיון הציבור לשם התייעצות, ובלבד שתביא את התקנות המוצעות לעיון השר טרם ההתייעצות.
{{ח:תת|(ו)}} הרשות תפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות את הכללים שקבעה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)|תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון), התשנ״ח–1997}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|7א|שיקולים של הגנת הסביבה ובריאות הציבור|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} במסגרת הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה ולשם קידום מטרות החוק, מוסמך השר לשקול בין השאר שיקולים של הגנת הסביבה ובריאות הציבור.

{{ח:סעיף|8|שיקולים למתן רשיון|תיקון: תשס״ה, תשע״ו}}
{{ח:ת}} הרשות בבואה להחליט אם לתת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} או לקבוע בו תנאים, ובבואה להחליט אם לתת אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11 עד 13}}, תפעל בהתאם למדיניות הממשלה או למדיניות השר בתחום משק החשמל, ותשקול בין השאר את אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} תרומת מתן הרשיון לרמת השירותים לציבור;
{{ח:תת|(3)}} טובת הצרכנים;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות במשק החשמל.

{{ח:סעיף|9|ביטול רשיון התלייתו או שינויו|תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית בכל עת לבטל רשיון או להתלותו וכן רשאית היא להוסיף בו תנאים, כללים וחובות או לשנותם, אם מצאה שהופר תנאי מתנאי הרשיון, ובכלל זה חובה לגלות מידע כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א1)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|או 5(ח)}}, שנתקיים סייג מן הסייגים לקבלתו או שחדלה להתקיים הכשירות הנדרשת לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לפעול כאמור בסעיף קטן (א) גם שלא מאחת הסיבות המנויות בו, מהשיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות לא תעשה שימוש בסמכויותיה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אלא אם כן נתנה לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ג1)}} הרשות לא תעשה שימוש בסמכויותיה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), בנוגע לרישיונות הטעונים אישור של השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב2)}}, אלא באישור השר; האמור בסעיף קטן זה לא יחול לעניין סמכותה של הרשות לבטל רישיון או להתלותו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} השרים רשאים לקבוע כללים למתן פיצוי בשל פעולות לפי סעיף קטן (ב) ויכול שעל פי כללים כאמור, יהיה שיעור הפיצוי אפס.

{{ח:סעיף|10|ביצוע פעולות בידי יושב ראש הרשות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא קיים בעל רשיון הוראה לפי חוק זה, או הוראה שברשיון, ויושב ראש הרשות שוכנע כי אי קיום ההוראה מהווה סכנה ממשית ומיידית לאדם או לרכוש, רשאי הוא לבצע את כל הדרוש לשם מניעת הסכנה האמורה במקום בעל הרשיון או למנות אדם שיופקד על הביצוע (להלן – הממונה), ולגבות מבעל הרשיון את כל ההוצאות שהוציא לשם כך; על גביית ההוצאות כאמור תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו ההוצאות מס כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות לא יפעל כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שדרש בכתב מבעל הרשיון לבצע את כל הדרוש למניעת הסכנה, תוך זמן שנקבע בהודעה, ובעל הרשיון לא ביצע את הנדרש, ובלבד שבנסיבות הענין היתה שהות למתן הדרישה.
{{ח:תת|(ג)}} במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות יושב ראש הרשות ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות לשם כך.

{{ח:סעיף|11|הגבלות על העברת רשיון שיעבוד עיקול או שינוי מבנה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשיון או כל חלק ממנו אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול, במישרין או בעקיפין, אלא באישור הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לקבוע ברשיון, כי נכסים מסוימים של בעל הרשיון, הדרושים לדעת הרשות לביצוע הפעילות לפי הוראות הרשיון, אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול, במישרין או בעקיפין, אלא באישור הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהמציא בעל הרשיון, וכספים שנתקבלו ממימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשיעבוד.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לקבוע ברשיון כי שינוי או ארגון מחדש בבעל רשיון לרבות מיזוג, פיצול, פשרה, הסדר או פירוק מרצון, טעונים אישור הרשות.

{{ח:סעיף|12|העברת שליטה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעביר ולא ירכוש אדם שליטה בבעל רשיון או זכויות בשותפות שהיא בעל רשיון, במישרין או בעקיפין, אלא באישור הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לאשר העברת שליטה או העברת זכויות בשותפות, ובלבד שנתקיימו במקבל ההעברה התנאים הנדרשים למתן הרשיון לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|13|החזקת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ג, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון או המחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון, לא ירכוש ולא יחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון נוסף, אלא באישור הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, לא יהיה אדם מחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון ספק שירות חיוני, אלא באישור הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} החזיק אדם אמצעי שליטה בניגוד להוראות לפי חוק זה או לרישיונות שניתנו לו, לא יופעלו מכוח אמצעי השליטה המוחזקים כאמור, זכויות הצבעה למינוי דירקטורים, זכויות לקבלת דיבידנדים או כל זכות אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על המדינה.

{{ח:סעיף|14|הגבלות על ספק שירות חיוני}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, רשאי בכל עת לקבוע בצו כי על בעל רשיון ספק שירות חיוני מסוים או דרך כלל, יחולו ההוראות הבאות, כולן או מקצתן:
{{ח:תתת|(1)}} קביעה שלפיה תובטח השליטה בו בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, לרבות קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו, במישרין או בעקיפין, בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה ובעלי תפקידים מסוימים בו כפי שיקבע, כולם או מקצתם, יהיו אזרחי ישראל ותושביה, וכי כולם או מקצתם יהיו בעלי סיווג בטחוני כפי שייקבע.
{{ח:תת|(ב)}} השר לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן למי שחל עליו הצו הזדמנות להשמיע טענותיו.

{{ח:סעיף|15|פעולות אסורות ואכיפה|תיקון: תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} פעולה שנעשתה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11 עד 14}} או בניגוד להוראות שנקבעו לפיהם – בטלה.
{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם אינו רשאי לממש את זכויותיו כתוצאה מפעולה שנעשתה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11 עד 14}}, במישרין או בעקיפין, למעט מכירתן של הזכויות או השתתפות ברווחי תאגיד.
{{ח:תת|(ב1)}} להבטחת אכיפתם של {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11 עד 13}} וסעיף זה, וכן לצורכי פיקוח, רשאית הרשות לקבוע בכללים שתפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות תנאים, הוראות, הגבלות וחובות דיווח, לרבות הוראות לעניין ניהול ורישום מיוחד של המחזיקים בניירות ערך של בעל הרישיון, במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (שעבודים והעברות שליטה)|כללי משק החשמל (שעבודים והעברות שליטה), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} להבטחת אכיפתם של {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} וסעיף זה, וכן לצורכי פיקוח, רשאי השר לקבוע תנאים, הוראות, הגבלות וחובות דיווח, לרבות הוראות לענין ניהול ורישום מיוחד של המחזיקים בניירות ערך של בעל רישיון ספק שירות חיוני, במישרין או בעקיפין.

{{ח:סעיף|16|אגרות}}
{{ח:ת}} השרים רשאים לקבוע, דרך כלל או לסוגים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות שעל מבקש רשיון או בעל רשיון, לשלם.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳ – בעל רשיון ספק שירות חיוני}}

{{ח:סעיף|17|חובות בעל רשיון ספק שירות חיוני|תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון ספק שירות חיוני –
{{ח:תתת|(1)}} יתן שירות לכלל הציבור בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שקבעה הרשות, באמינות וביעילות, והכל לפי תנאי רשיונו ולפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} ירכוש חשמל מבעלי רישיון ייצור, מבעלי רישיון אגירה או ממי שמייצרים או מבצעים אגירה של חשמל הפטורים מחובת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(1)(א) או (ב)}}, כולם או חלקם, ויתן שירותי תשתית ושירותי גיבוי, הכל בהתאם לתנאי רשיונו ולפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} יתן שירותי גיבוי לבעל רשיון ייצור עצמי, לפי בקשתו, הכל בהתאם לתנאי רשיונו ולפי כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} יפעל להבטחת מתן מלוא שירותיו במשך כל תקופת רשיונו, לרבות מתן שירותים לפי תכנית הפיתוח שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, תוך עשיית כל הפעולות הדרושות למתן השירותים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון ספק שירות חיוני יערוך דו״חות כספיים כפי שקבעו השרים, בהתייעצות עם שר המשפטים לענין מידת הפירוט בהם, העקרונות החשבונאיים לעריכתם, ההצהרות והביאורים שיצורפו אליהם.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון ספק שירות חיוני יגבה תשלומים בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות.
{{ח:תת|(ג1)}} בעל רישיון ספק שירות חיוני ישלם תשלומים לבעל רישיון או לצרכן, והכל בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות תקבע אמות מידה שלפיהן יהיה רשאי בעל רשיון ספק שירות חיוני שלא לתת את השירות או שלא לבצע את הרכישה שבהם הוא חייב לפי חוק זה, להפסיקם, לעכבם או להגבילם, אם לא שולמו לבעל הרשיון התשלומים בעדם לפי כל דין או לא נתקיימו התנאים למתן השירות או לביצוע הרכישה כדין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (כללים, תנאים ומקרים להפסקת אספקת חשמל)|תקנות משק החשמל (כללים, תנאים ומקרים להפסקת אספקת חשמל), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|17א|ביטול רישיון ספק שירות חיוני בשל אי־&lt;wbr&gt;ביצוע תשלום|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} נוכחה הרשות כי בעל רישיון ספק שירות חיוני לא ביצע תשלום המגיע ממנו לבעל רישיון אחר, תבטל הרשות את רישיונו של אותו בעל רישיון ספק שירות חיוני, לאחר שהתרתה בו; בסעיף זה, ”תשלום“ – תשלום הנדרש מבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק זה או לפי תנאי רישיונו.

{{ח:סעיף|18|תחולת החוק על פעולות ספק שירות חיוני}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה, לענין בעל רשיון ספק שירות חיוני, יחולו עליו בין אם הוא בעל רשיון לפעילות נוספת לפי חוק זה ובין אם לאו, והן יחולו גם על כל הפעילויות הנוספות כאמור, שלגביהן הוא בעל רשיון.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בהתאם למצב העובדתי במשק החשמל, לקבוע מעת לעת, כי בעל רשיון או רשיונות ייצור מרכז בידיו חלק מהותי מהייצור במשק החשמל, ומשקבע כאמור יחולו עליו הוראות חוק זה לענין בעל רשיון ספק שירות חיוני.
{{ח:תת|(ג)}} על יצרן חשמל ועל בעל רשיון שבידיו שליטה, במישרין או בעקיפין, ביצרן חשמל, יחולו הוראות חוק זה לענין בעל רשיון ספק שירות חיוני, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|19|תכנית פיתוח|תיקון: תשס״ג, תשע״ו, תשע״ח־2, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר בהתייעצות עם הרשות ובהסכמת שר האוצר רשאי לדרוש מבעל רישיון לניהול המערכת ומבעל רישיון חלוקה להגיש לאישורו, באופן ובמועד שיידרש, תכנית פיתוח, שלמה או בחלקים, לצורך פעילויותיו לפי הוראות הרשיון; אישר השר בהתייעצות עם הרשות ובהסכמת שר האוצר את התכנית, לא יפעל בעל רשיון ספק שירות חיוני אלא בהתאם לתכנית שאושרה, לרבות שינויים שאושרו בה כאמור בסעיף קטן (א4), ולחובות החלות עליו לפי כל דין ובכלל זה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בעל רישיון לניהול מערכת יכלול בתכנית הפיתוח למערכת ההולכה וההשנאה שהוא מגיש לפי סעיף קטן (א), לוחות זמנים לביצוע הפעולות הכלולות בתכנית.
{{ח:תתת|(2)}} בהכנת תוכנית פיתוח לפי סעיף זה, יתחשב בעל רישיון לניהול המערכת, בין היתר, במטרות חוק זה ובחובה להבטיח את שרידות מערכת החשמל ואמינות ההספקה בהתאם למגמות הביקוש, בצורך בחיבור צרכנים ויצרנים ובצורך לצמצם ככל האפשר מתן דרישות להפעלה חריגה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|סעיף 25א לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(א2)}} לפני הגשת תכנית פיתוח למערכת ההולכה וההשנאה לאישור לפי סעיף קטן (א), יתייעץ בעל רישיון לניהול המערכת עם בעל רישיון הולכה בנוגע ללוחות הזמנים לביצוע הפעולות הכלולות בתכנית ולחלופות לפעולות אלה; התגלעו חילוקי דעות בין בעלי הרישיונות האמורים לגבי ההיתכנות לביצוע הפעולות, ובכלל זה ההיתכנות לביצוען בלוחות הזמנים כאמור (בסעיף קטן זה – מחלוקת) –
{{ח:תתת|(1)}} יגיש בעל רישיון לניהול המערכת לשר, נוסף על תכנית הפיתוח כאמור שערך, גם את עמדת בעל רישיון ההולכה במחלוקת;
{{ח:תתת|(2)}} יציין השר, בפנייתו לרשות ולשר האוצר לפי סעיף קטן (א), את המחלוקת, ויעביר להם את העמדות כפי שהוגשו לו.
{{ח:תת|(א3)}} בעל רישיון חלוקה יערוך את תכנית הפיתוח לרשת החשמל המשמשת לחלוקה שהוא מגיש לפי סעיף קטן (א) בהתאם להנחיות בעל רישיון לניהול המערכת לעניין נקודות החיבור והשפעות הגומלין בין מערכת ההולכה למערכת החלוקה;
{{ח:תת|(א4)}} תכנית פיתוח שאושרה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתכלול הוראות לעניין אישור שינויים בתכנית, ובכלל זה הגורם המוסמך לאשרם.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיש בעל רישיון לניהול מערכת או בעל רישיון חלוקה תכנית פיתוח לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (א3), לפי העניין, רשאי השר, בהתייעצות עם הרשות ובהסכמת שר האוצר לקבוע לו תכנית פיתוח; קבע השר תכנית פיתוח כאמור, יהיה על בעל רישיון ספק שירות חיוני לפעול לפיה ולפי החובות החלות עליו לפי כל דין ובכלל זה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}; לפני שהשר יקבע תכנית פיתוח לרשת חשמל המשמשת לחלוקה לפי הוראות סעיף קטן זה, הוא ישמע את עמדתו של בעל רישיון לניהול המערכת לעניין נקודות החיבור והשפעות הגומלין בין מערכת ההולכה למערכת החלוקה, ויחולו לעניין אישור שינויים בתכנית כאמור בסעיף קטן זה הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א4).

{{ח:סעיף|20|עסקאות בעל רשיון ספק חיוני או שירות לאחר|תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} עסקאות עם בעל רשיון ספק שירות חיוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)(2) ו־(3)}} ייערכו בהתאם לכללים שקבעה הרשות ושיפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות; בכללים כאמור ייקבעו המקרים שבהם תהיה הרשות רשאית לתת הוראות אחרות לענין עסקה מסוימת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון ייצור עצמי רשאי למכור חשמל, כפי שיוסכם בין הצדדים, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המכירה היא לבעל רשיון ספק שירות חיוני;
{{ח:תתת|(2)}} המכירה היא לתאגיד הנמנה עם תשלובת חברות שעמה נמנה בעל הרשיון ולשם כך אין צורך להוליך חשמל דרך מקרקעין שאין בהם זכויות למי שאינו נמנה עם אותה תשלובת; לענין זה{{ח:הערה|,}} ”תשלובת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳ – רשות החשמל|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳ – הרכב הרשות, סמכויותיה ותפקידיה}}

{{ח:סעיף|21|הקמת הרשות|תיקון: תשס״ה, תשע״ו}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה רשות החשמל במשרד שתפעל בהתאם למטרותיו של חוק זה ובהתאם למדיניות השר ולמדיניות הממשלה בהתאם לסמכויותיהם לפי כל דין, בתחום משק החשמל, תיישם את מדיניותם בהתאם להוראות חוק זה וכן תפקח על מילוי ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיונות ותמלא את התפקידים שנקבעו לה בחוק זה ושהוטלו עליה לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|21א|ייעוץ טרם קביעת מדיניות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תהיה הגורם המקצועי במשרד בתחום משק החשמל, המסייע לשר בגיבוש מדיניותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57א|בסעיף 57א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בגיבוש עקרונות המדיניות יתייעץ השר עם הרשות כגורם המקצועי במשרד בתחום משק החשמל, לרבות בעניין עלויות הנובעות מיישום המדיניות; עמדת הרשות תפורסם באתר האינטרנט שלה, לאחר שעקרונות המדיניות פורסמו באתר האינרטנט של המשרד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57א|סעיף 57א(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תייעץ לממשלה בקביעת מדיניות בתחום משק החשמל, אם התבקשה לכך על ידי השר.

{{ח:סעיף|22|מינוי הרשות והרכבה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תהיה מורכבת מחמישה חברים; חברי הרשות יהיו אזרחי ישראל ותושביה.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב הרשות הוא:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הרשות, שתמנה הממשלה לפי הצעת השר בהתייעצות עם שר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של המשרד שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג השר שתמנה הממשלה לפי הצעת השר מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(3)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג שר האוצר שתמנה הממשלה לפי הצעת שר האוצר מקרב עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(4)}} נציג מקרב הציבור שתמנה הממשלה לפי הצעת השר, שהוא בעל תואר אקדמי באחד ממקצועות אלה: כלכלה, ראיית חשבון, מינהל עסקים, הנדסה או מקצוע אחר בתחום משק החשמל, ולו ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בתחומים האמורים;
{{ח:תתת|(5)}} נציג מקרב הציבור שתמנה הממשלה לפי הצעת שר האוצר, שהוא בעל תואר אקדמי באחד ממקצועות אלה: כלכלה, ראיית חשבון, מינהל עסקים, הנדסה או מקצוע אחר בתחום משק החשמל, ולו נייסון מצטבר של חמש שנים לפחות בתחומים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} חברי הרשות כאמור בסעיף קטן (ב)(2) עד (5) ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי חברי הרשות תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} לישיבות הרשות יוזמן משקיף מקרב עובדי המשרד להגנת הסביבה, שתמנה הממשלה לפי הצעת השר להגנת הסביבה, ויחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), {{ח:פנימי|סעיף 23|וסעיפים 23}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|23|חובת גילוי ואיסור התקשרות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה ולא יכהן כחבר הרשות מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הרשות לבין ענין אחר שלו או של בן משפחתו או של תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי ענין בהם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר רשות שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון ברשות, יודיע על כך בכתב ליושב ראש הרשות, מיד לאחר שנודע לו כי הנושא האמור עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני הרשות באותו נושא.

{{ח:סעיף|24|ישיבות הרשות}}
{{ח:ת}} ישיבות הרשות יתקיימו לפחות אחת לחודש; הרשות תקיים ישיבה מיוחדת אם דרשו זאת לפחות שניים מחבריה; הישיבה תתקיים תוך שבעה ימים מיום הדרישה, זולת אם בנסיבות הענין נדרש לקיימה תוך זמן קצר יותר; בישיבה תדון הרשות בנושאים המפורטים בדרישה.

{{ח:סעיף|25|סדרי עבודת הרשות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבת הרשות הוא רוב חבריה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הרשות קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שאלה לא נקבעו בחוק זה או על פיו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} סבר השר כי החלטה שקיבלה הרשות אינה תואמת את מדיניותו או את מדיניות הממשלה בתחום משק החשמל, או את מטרות החוק, רשאי הוא, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הביאה הרשות את ההחלטה לידיעתו, להצביע לפני הרשות על ההיבטים שבהם חרגה ההחלטה לדעתו מהמדיניות כאמור או ממטרות החוק, ולהורות לרשות על קיום דיון נוסף בעניין;
{{ח:תתת|(2)}} הורה השר כאמור בפסקה (1), תושהה החלטת הרשות עד לעריכת דיון נוסף בנושא, לשם בחינת ההתאמות, אם הן נדרשות לדעת הרשות; דיון נוסף כאמור יתקיים בתוך חודשיים מהמועד שבו הורה השר לרשות לקיימו; מצאה הרשות שהחלטתה תואמת את המדיניות כאמור או את מטרות החוק, ואין צורך בשינויה, תפרט את נימוקי החלטתה והשהיית ההחלטה תבוטל;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על החלטות הרשות בעניין תעריפים, שלגביהן יישמר שיקול דעתה המקצועי הבלעדי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(1)}} ועל החלטות הרשות בדיון נוסף כאמור בסעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|26|תוקף}}
{{ח:ת}} קיום הרשות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר הרשות.

{{ח:סעיף|27|הוצאות וגמול}}
{{ח:ת}} חברי הרשות מקרב הציבור יקבלו גמול והחזר הוצאות בעד שירותם ברשות בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור בחברות ממשלתיות)|לתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור בחברות ממשלתיות), התשנ״ד–1994}}, ולשם כך תיחשב הרשות לחברה בסיווג הגבוה ביותר.

{{ח:סעיף|28|החלת דינים על הרשות}}
{{ח:ת}} חברי הרשות, שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|29|פקיעת כהונה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הרשות יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והממשלה, על פי הצעת השר שלפי הצעתו נתמנה אותו חבר, העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(4)}} אם נתמנה כחבר מקרב הציבור – נתמנה עובד מדינה, ואם נתמנה כעובד המשרד או משרד האוצר – חדל להיות עובד המשרד או משרד האוצר בהתאמה;
{{ח:תתת|(5)}} אם הממשלה קבעה, לפי הצעת השרים ועל דעת הרשות, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי.
{{ח:תת|(ב)}} נעדר חבר הרשות, ללא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של הרשות או מחמש ישיבות בשנה אחת, רשאית הממשלה, על פי הצעת השר שלפי הצעתו נתמנה אותו חבר, לבטל את מינויו.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש כתב אישום נגד חבר הרשות בעבירה שיש עמה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קלון, רשאית הממשלה, על פי הצעת השרים, להשעות את החבר מכהונתו עד למתן פסק־דין סופי בענינו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יושעה חבר רשות לפי סעיף קטן (ג), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא בפני השרים את טענותיו לענין ההשעיה, תוך תקופה שיקבעו השרים.

{{ח:סעיף|30|תפקידי הרשות|תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידי הרשות:
{{ח:תת|(1)}} קביעת תעריפים ודרכי עדכונם וביצוע בקרת עלויות לשם כך, לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}};
{{ח:תת|(2)}} קביעת אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רשיון ספק שירות חיוני לצרכן, לבעל רישיון הספקה, ליצרן חשמל, ליצרן חשמל פרטי, לבעל רישיון אגירה או לבעל רישיון ספק שירות חיוני אחר (להלן – אמות מידה) ופיקוח על מילוי חובותיו על פי אמות המידה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(3)}} מתן רישיונות ופיקוח על מילוי תנאים שנקבעו ברישיונות וכן, ככל שלא קבע השר תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|פסקאות (1) או (4) של סעיף 7(א)}} – קביעת כללים בעניינים המנויים בפסקאות האמורות, בכפוף למדיניות השר;
{{ח:תת|(3א)}} קביעת אמות מידה לעניין המקרקעין שייחשבו לחטיבת קרקע, ולעניין הגורם שייחשב לצרכן בחטיבת קרקע אם יש יותר מגורם אחד שיכול להיחשב לצרכן כאמור;
{{ח:תת|(4)}} קביעת כללים לעריכת עסקאות בין בעל רישיון ספק שירות חיוני לבין בעל רישיון;
{{ח:תת|(5)}} פיקוח על מילוי הוראות לפי חוק זה על ידי בעל רישיון ואכיפתן.

{{ח:סעיף|31|קביעת תעריפים|תיקון: תשס״ז־2, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע את התעריפים על בסיס עקרון העלות בהתחשב, בין היתר, בסוג השירותים וברמתם; כל מחיר ישקף את עלות השירות המסוים, בלא שתהיה הפחתת מחיר אחד על חשבון העלאתו של מחיר אחר; נקבעה בתקציב המדינה תמיכה לצורך הפחתת מחיר שירות, יופחת סכום התמיכה מן העלות של אותו שירות.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך קביעת התעריפים, תבצע הרשות פעולות של בקרת העלויות של בעל רשיון ספק שירות חיוני; הרשות רשאית שלא להביא בחשבון, לענין קביעת תעריפים, הוצאות, כולן או חלקן, אשר לדעתה אינן דרושות למילוי חובותיו של בעל רשיון ספק שירות חיוני; ביישום עקרון העלות לצורך קביעת התעריפים, תכיר הרשות בעלויות הנובעות מכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עקרונות המדיניות שקבע השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57א|בסעיף 57א}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות השר לעניין הפעלת משק החשמל בשעת חירום שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות השר לעניין הפעלת משק הגז בשעת חירום שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 91|סעיף 91(ב) לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות השר שעניינן מענה לצרכים הנובעים ממצב חירום, הנדרשות לביצוע בזמן חירום, שניתנו בכתב לבעל רישיון ספק שירות חיוני בזמן חירום, לפי כל דין או בהתאם לתנאי רישיונו; השר יפרסם הוראות כאמור באתר האינטרנט של המשרד, בהקדם האפשרי, למעט הוראות שאין לפרסמן מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין העלות כאמור בסעיף קטן (א), תביא הרשות בחשבון שיעור תשואה נאות על ההון, בהתחשב בזכויותיו ובחובותיו של בעל רשיון ספק שירות חיוני.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בקביעת התעריפים המשולמים על ידי כלל הצרכנים תביא הרשות בחשבון את העלויות שלא הובאו בחשבון כתוצאה מהתשלומים המופחתים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31א|סעיף 31א}}.

{{ח:סעיף|31א|תשלומים מופחתים|תיקון: תשס״ז־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן הזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50% מהתעריף הביתי, בעד 400 הקוט״ש הראשונים שצרך מדי חודש בשימוש ביתי בלבד (בסעיף זה – הטבת הבסיס), ואם קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) לגבי צרכנים כאמור – בשיעור או בכמות שנקבעו לפי אותן הוראות; בסעיף זה, ”תעריף ביתי“ – התעריף לתשלום בעבור צריכת חשמל המיועדת לבתים המשמשים למגורים בלבד.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשנים 2022 עד 2025 גם לגבי אישה שמלאו לה 62 שנים ומשתלמת לה גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות לגבי צרכנים כאמור בסעיף קטן (א), או לגבי סוגי צרכנים כאמור, את שיעור ההפחתה מהתעריף הביתי או את כמות החשמל שצרכו בשימוש ביתי ובעדה הם זכאים לתשלום מופחת כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד ששווי ההטבה לפי הוראות שיקבע כאמור לא יפחת מהטבת הבסיס, וכן רשאי הוא, בהתייעצות ובהסכמה כאמור, לקבוע אוכלוסיות נזקקות נוספות, שמי שנמנה עמן ישלם תשלום מופחת, בשיעור שיקבע מהתעריף הביתי, את כמות החשמל שבעדה יהיה זכאי לתשלום מופחת, וכן שיעורי הנחה וכמויות שונים לקבוצות אוכלוסיה, ולשם כך רשאי הוא להביא בחשבון את מספר הנפשות המתגוררות בבית הצרכן ואזור המגורים, את הכנסותיהן, גילן ומצבן הרפואי, והכל ביחס לצריכת החשמל הממוצעת של צרכנים שבביתם אותו מספר נפשות.
{{ח:תתת|(2)}} זכאות לתשלומים מופחתים לפי סעיף קטן זה תיקבע כך, שסך ההפחתה מהתשלומים בעבור צריכת חשמל לפי סעיף זה לא יעלה על סכום השווה לאחוז כמפורט להלן מסך התשלומים המשולמים על ידי כלל הצרכנים בעבור צריכת חשמל:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנת 2026 – 1.7%;
{{ח:תתתת|(ב)}} משנת 2027 ואילך – 1.9%.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי פסקה (1), שלפיהן לא תחול עוד זכאות לתשלום מופחת לגבי אוכלוסייה מקרב האוכלוסיות הנזקקות הנוספות שנקבעו לפי אותה פסקה, יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי, יקבע הוראות בדבר דרכים להוכחת הזכאות לתשלום מופחת בהתאם להוראות סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין אופן מסירת מידע לשם הוכחת זכאות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (דרכים להוכחת זכאות לתשלום מופחת)|תקנות משק החשמל (דרכים להוכחת זכאות לתשלום מופחת), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים)|תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשע״א–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים)|תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|32|עדכון התעריפים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע את התעריפים מעת לעת לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|וסעיף 31}} והם יעודכנו לפי נוסחת עדכון שתקבע הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} נוסחת העדכון לפי סעיף קטן (א) יכול שתביא בחשבון מקדם התייעלות; לענין זה, ”מקדם התייעלות“ – שיעור ההפחתה מן העדכון, אשר הרשות, בהתייעצות עם השרים, תחליט להביא בחשבון, לשם התייעלותו של בעל רשיון ספק שירות חיוני.

{{ח:סעיף|33|קביעת אמות מידה|תיקון: תשס״ג, תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תקבע אמות מידה, בכפוף לתכנית הפיתוח שאישר השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}; אמות המידה יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו ברשומות, באתר האינטרנט של הרשות ובדרך אחרת שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע הוראות לענין תשלומים שישלם בעל רישיון ספק שירות חיוני לצרכנים בשל הפרת אמות המידה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (דרכי פרסום אמות מידה)|תקנות משק החשמל (דרכי פרסום אמות מידה), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|34|חובות רישום חשבונאי}}
{{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע חובות בדבר רישום חשבונאי ודיווח לציבור שיחולו על בעל רשיון ספק שירות חיוני, בנוסף לחובות המוטלות עליו לפי כל דין; החובות יכול שיכללו הוראות בדבר פירוט הדינים והחשבונות שיפרסם בעל רשיון ספק שירות חיוני, ומועדי פרסומם.

{{ח:סעיף|35|דיווח לרשות}}
{{ח:ת}} לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה, רשאית הרשות לחייב בעל רשיון ספק שירות חיוני, להגיש לה דינים וחשבונות וכל מידע, בהתאם לדרישותיה.

{{ח:סעיף|36|פרסום החלטות|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} החלטות הרשות לפי חוק זה, לרבות ביאורים בדבר אופן קביעת התעריפים ונתונים סטטיסטיים, יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, זולת אם קבעה הרשות אחרת, בנסיבות מיוחדות שינומקו.

{{ח:סעיף|37|שמיעת עמדות ארגוני הצרכנים|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} הרשות תאפשר לנציגי ארגוני צרכנים להביא בפניה הצעות ועמדות, לענין קביעת התעריפים ואמות המידה, בדרך שיקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר, לפי הצעת הרשות;
{{ח:תת|(2)}} הרשות תבדוק תלונות של צרכנים ותחליט בהן.

{{ח:סעיף|37א|דיווח לשר|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תגיש לשר, בתחילת כל שנה, תכנית עבודה לאותה שנה, ובסיומה – דיווח על פעילותה באותה שנה; כמו כן תמסור הרשות לשר, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, דיווחים נוספים על פעילותה, וכן נתונים ומידע הנוגעים לפעילותה, בין בכלל ובין בנושא מסוים, הכל כפי שיפורט בדרישה.
{{ח:תת|(ב)}} השר או שר האוצר רשאים לדרוש מהרשות לגבש עמדה בענין מסוים, שיפורט בדרישה; דרשו כאמור, תדון הרשות באותו ענין ותגבש את עמדתה בתוך 60 ימים או בתוך מועד סביר אחר שנקבע בדרישה; לא דנה הרשות באותו ענין בתוך התקופה האמורה, למעט מסיבות שאינן תלויות בה, רשאים השר או שר האוצר, במסגרת סמכותם לפי כל דין, לפעול באותו נושא שלא באמצעות הרשות.

{{ח:סעיף|37ב|מינוי רשות חדשה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי הרשות אינה פועלת כראוי בהתאם להוראות חוק זה, יודיע לרשות, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב ראש הרשות, כי אם בתוך זמן סביר שיקבע לא תמלא הרשות את המוטל עליה כפי שיפרט בדרישתו, יורה על פיזורה; לא מילאה הרשות את שהוטל עליה בתוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, להורות על פיזור הרשות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} לא יחולו לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בתוך 30 ימים מיום פיזור הרשות לפי סעיף קטן (א), תמונה רשות חדשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, להאריך את התקופה האמורה ב־30 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} עד למינוי רשות חדשה כאמור בסעיף קטן (ב), תמשיך הרשות לפעול בהרכבה הקודם.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: יושב ראש הרשות}}

{{ח:סעיף|38|סמכויות ותקופת כהונה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הרשות, שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)(1)}}, ישמש גם כמנהל הרשות ויהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה; יושב ראש הרשות יהיה כפוף במישרין לשר.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות יהיה עובד מדינה, ותקופת כהונתו – חמש שנים, וניתן לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.

{{ח:סעיף|39|כשירות לכהונה}}
{{ח:ת}} כשיר לכהן כיושב ראש הרשות, אזרח ישראלי ותושב בה שנתקיימו בו שניים מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תואר אקדמי באחד המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון, הנדסה או מקצוע אחר שבתחום התפקידים של הרשות לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל נסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, או בתפקיד בכיר בשירות הציבור בנושאים כלכליים או הנדסיים.

{{ח:סעיף|40|הפסקת כהונתו של יושב ראש הרשות}}
{{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של יושב ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)(5)}}, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

{{ח:סעיף|41|השעיית יושב ראש הרשות}}
{{ח:ת}} השעתה הממשלה את יושב ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ג)}}, תמנה לפי הצעת השרים, ממלא מקום שיתקיימו בו תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של יושב ראש הרשות לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מבנה הרשות}}

{{ח:סעיף|42|תקציב הרשות}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות ייקבע בחוק תקציב שנתי, בסעיף תקציב נפרד; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יהיה יושב ראש הרשות.

{{ח:סעיף|43|עובדי הרשות – עובדי מדינה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, ובלבד שיושב ראש הרשות יהיה מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות יושב ראש הרשות ובפיקוחו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יופסק שירותו של עובד הרשות אלא בהסכמתו של יושב ראש הרשות או על פי הוראת בית המשפט או בית דין מוסמך.

{{ח:סעיף|44|עסקאות הרשות}}
{{ח:ת}} לצורך ביצוע הוראות חוק זה מורשה יושב ראש הרשות, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳ – סמכות להיכנס למקרקעין לביצוע עבודות}}

{{ח:סעיף|45|הרשאה לביצוע עבודות והקמת מיתקני חשמל}}
{{ח:ת}} בנוסף להוראות כל דין, ביצוע עבודות והקמת מיתקנים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|בסעיף 145(ו) לחוק התכנון}} והתקנות לפיו, על ידי בעל רשיון, טעונים הרשאה מאת המנהל.

{{ח:סעיף|46|סמכות כניסה למקרקעין וביצוע עבודות בהם}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תנאי רשיונו, רשאי בעל רשיון, אם קיבל לכך את הסכמת בעל המקרקעין, להיכנס למקרקעין, בין מקרקעין ציבוריים ובין מקרקעין פרטיים ולבצע בהם פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לערוך מדידות ובדיקות כנדרש;
{{ח:תתת|(2)}} להקים ולהעביר רשתות חשמל במקרקעין ולהקים בהם עמודים;
{{ח:תתת|(3)}} להתקין, לבנות או להציב מיתקן חשמל במקרקעין;
{{ח:תתת|(4)}} לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ ולבצע פעולות נילוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות האמורות בפסקאות (2) ו־(3);
{{ח:תתת|(5)}} להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן חשמל או רשת חשמל קיימים או מתוכננים, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעילותו התקינה של מיתקן חשמל או של רשת חשמל;
{{ח:תתת|(6)}} לבצע בדיקה, תיקון, או הסרה של מיתקן חשמל הנמצא במקרקעין וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(7)}} לחפור תעלות, מנהרות ומעברים על־קרקעיים ותת־קרקעיים;
{{ח:תתת|(8)}} להניח כבלים ולהעביר צינורות במקרקעין;
{{ח:תתת|(9)|(א)}} לפתוח ולהכשיר כל דרך לשם ביצוע עבודות חשמל במקרקעין ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך למצב הקודם;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקה זו, ”דרך“ – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
{{ח:תתת|(10)}} להסיר כל מיתקן המפריע שלא כדין לפעילות תקינה של בעל הרשיון למילוי תנאי הרשיון ולהסיר כל מכשול המפריע לפעילות כאמור;
{{ח:תתת|(11)}} להתקין ולבנות תאים, שוחות, תחנות השנאה, ארגזי חלוקה, הסתעפות, חיבורים וכל מיתקן חשמלי נוסף או אחר שיידרש לשם הקמת הרשת, תפעולה, שיפורה, הרחבתה ותיקונה;
{{ח:תתת|(12)}} בכפוף לאמור בכל דין, להקים רשתות תקשורת במקרקעין;
{{ח:תתת|(13)}} לעבור ברכב במקרקעין, הנמצאים בסמוך למקום שבו נדרש לבצע פעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (12).
{{ח:תת|(ב)}} לא נתן בעל המקרקעין הסכמתו לביצוע הפעולות לפי סעיף קטן (א), יהיה בעל הרשיון רשאי להיכנס למקרקעין לצורך מילוי תנאי רשיונו ולבצע בהם את הפעולות האמורות, אם קיבל הרשאה לכך מאת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}.
{{ח:תת|(ג)}} בבואו ליתן הרשאה לפי סעיף קטן (א) להיכנס למקרקעין פרטיים לביצוע עבודות שאינן לצורך אותם מקרקעין, ישקול המנהל, בין היתר, קיומה של אפשרות חלופית לביצוע אותן עבודות.
{{ח:תת|(ד)}} כניסה על פי סעיף זה למיתקן בטחוני, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין, לגבי אותו מיתקן.

{{ח:סעיף|47|הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל רשיון מהמנהל לתת הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, יודיע על כך המנהל לבעל המקרקעין ויתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} נתן המנהל הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ב)}}, יודיע על כך לבעל המקרקעין בצירוף נימוקים, ויפרסם את ההודעה בשני עיתונים יומיים כאמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א בחוק התכנון}}; בהודעה יצוין המועד שבו רשאי בעל הרשיון להיכנס למקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס בעל רשיון למקרקעין כל עוד לא חלפו 25 ימים מהיום שבו נמסרה ההודעה על ההרשאה לבעל המקרקעין, אלא אם כן קבע המנהל תקופה קצרה מזו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רשיון המתכוון לבצע עבודות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} במקרקעין ציבוריים יודיע על כך לבעל המקרקעין ולמוסד התכנון שבתחומו נמצאים המקרקעין.

{{ח:סעיף|48|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מקרקעין הרואה עצמו נפגע ממתן הרשאה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, רשאי לערער על כך לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת המנהל כאמור, או לבטלה, והוא רשאי לתת כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתיתו.
{{ח:תת|(ג)}} הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש במקרקעין לפי ההרשאה של בעל הרשיון, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט, בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

{{ח:סעיף|49|סדרי הדין בערעור}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערעור; באין סדרי דין – ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות למעט דיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ד)}} היועץ המקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות מאת בעל הרשיון מבקש ההרשאה, בסכומים שיקבע בית המשפט.

{{ח:סעיף|49א|סמכות כניסה למקרקעין לביצוע פעולה דחופה|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, לצורך מילוי תנאי רישיונו רשאי בעל רישיון להיכנס למקרקעין לשם ביצוע פעולה גם בלא קבלת הסכמה או הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א) או (ב)}}, בהתקיים אחד מאלה (בסעיף זה – פעולה דחופה) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} הפעולה דחופה וחיונית למניעת סכנה מיידית לאדם או לסביבה, ובלבד שבעל הרישיון דיווח לבעל המקרקעין ולמנהל על כניסתו למקרקעין בהקדם האפשרי בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הפעולה נדרשת לשם מניעת נזק משמעותי לסביבה או לרכוש לרבות למיתקן חשמל, ולא ניתן להמתין עד תום התקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(ג)}}, ובלבד שבעל הרישיון נתן הודעה לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות לפני ביצוע הפעולה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} לא תבוצע פעולה דחופה לפרק זמן העולה על 96 שעות, אלא באישור המנהל.
{{ח:תתת|(2)}} על כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי פניית בעל מקרקעין, להורות בכל עת על הפסקה של פעולה דחופה לפי סעיף זה או להתנות את המשך ביצועה בתנאים שיורה, או להגביל את פרק הזמן לביצוע פעולה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל ייתן לבעל המקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, בהקדם האפשרי לאחר הכניסה למקרקעין, ולא יאוחר מ־72 שעות מתחילת ביצוע הפעולה הדחופה.

{{ח:סעיף|50|מניעת נזק, תיקונו ותשלום פיצויים|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון שנכנס למקרקעין לשם ביצוע עבודות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, יימנע, ככל האפשר, מגרימת נזק ויחזיר את המקרקעין, בהקדם האפשרי לאחר סיום ביצוע העבודות, למצב שהיו בו אילולא בוצעו בהם העבודות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נגרם נזק כתוצאה מביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א), יתקן בעל הרישיון, על חשבונו, את הנזק או ישלם למי שנגרם לו הנזק (בסעיף זה – ניזוק) פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכול בהקדם האפשרי.
{{ח:תת|(ג)}} דרש ניזוק מבעל רישיון פיצויים בשל נזק כאמור בסעיף זה, והחליט בעל הרישיון לדחות דרישה זו, כולה או חלקה, ימסור לניזוק הודעה מנומקת על כך בכתב, בתוך 60 ימים מיום שקיבל מהניזוק את כל המידע הנדרש לשם קבלת החלטה לגבי דרישת הפיצוי, וישלם לו, בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת.
{{ח:תת|(ד)}} דרישה לפיצויים לפי סעיף זה, מחלוקת לגבי סכום הפיצויים המגיעים לניזוק או הגשת תובענה בעניין זה לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה למקרקעין או לביצוע פעולות בהם, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין.

{{ח:סעיף|51|מיתקנים המחוברים למקרקעין}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, מיתקן חשמל או רשת חשמל שחוברו למקרקעין של אחר, יהיו בבעלותו של מי שהתקין אותם כדין.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳ – עבירות ועונשין}}

{{ח:סעיף|52|עבירות ועונשין}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34}} {{ח:פנימי|סעיף 35|או 35}} או בעל רשיון המפר תנאי מתנאי הרשיון, לענין פעילות נושא הרשיון, דינו – מאסר שנה אחת או קנס פי שלושה משיעור הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכה העבירה, פי שלושה משיעור הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה לפי סעיף קטן (א) אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות.
{{ח:תת|(ג)}} המבצע אחת מן הפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} ללא רשיון, או העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה משיעור הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכה העבירה, פי ארבעה מן הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|53|השחתת מיתקן חשמל}}
{{ח:ת}} המשחית מיתקן חשמל, למעט מיתקן לשימוש פרטי, או כל חלק מרשת חשמל, הגורם לו נזק או המסלק אותו ממקומו או הפוגע בתחנת כוח שלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

{{ח:סעיף|54|הפרעה לבעל רשיון}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} מפריע, מונע או מעכב הולכה, חלוקה או אספקת חשמל;
{{ח:תת|(2)}} מפריע לבעל רשיון או לשלוחו, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בשינויה, בבדיקתה או בתיקונה של רשת חשמל;
{{ח:תת|(3)}} מתחבר לרשת חשמל של בעל רשיון ספק שירות חיוני.

{{ח:סעיף|55|אחריות נושא משרה ושותף בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה וכן שותף, למעט שותף מוגבל, חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו – מאסר שנה וקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה מן העבירות שלפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה וכן שותף, למעט שותף מוגבל – הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|56|סמכויות לדרוש ידיעות ומסמכים|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התעורר חשד לעבירה על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות, באישור השר או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, לדרוש מבעל רשיון כל מסמך הנוגע לענין, לרבות דינים וחשבונות, פנקסים ותעודות או מסמכים אחרים (להלן – מסמכים), שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע הוראות החוק או הרשיון, או כדי להוכיח את ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} המסמכים יוחזרו למי שממנו נלקחו, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום שנלקחו, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט שבו המסמכים עשויים לשמש ראיה; שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת יושב ראש הרשות או לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שניתנה למי שממנו נלקחו המסמכים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות ימסור לבעל הרשיון העתק צילומי מהמסמכים שנלקחו ממנו תוך שבעה ימים מהיום שבו נלקחו, אלא אם כן ויתר בעל הרשיון על כך.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳ – הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|57|הוראות לעניין מנהל מינהל החשמל|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} ברשות יהיה מנהל מינהל חשמל שיהיה כפוף ליושב ראש הרשות, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף|57א|מדיניות השר|תיקון: תשע״ו, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להחליט על מדיניות בתחום משק החשמל, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית אב ארוכת טווח למשק החשמל;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית פיתוח רב־שנתית למשק החשמל, בהסכמת שר אוצר;
{{ח:תתת|(3)}} מדיניות למתן רישיונות;
{{ח:תתת|(4)}} הקטנת הסיכון לשיבוש בהספקת החשמל;
{{ח:תתת|(5)}} פעילות משק החשמל במצבי חירום ובמצבים מיוחדים אחרים;
{{ח:תתת|(6)}} קידום התחרות וצמצום הריכוזיות במשק החשמל, בהתייעצות עם שר האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} תמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל, לאחר ששקל שיקולים הנוגעים לביטחון אנרגטי, להגנת סביבה ולבריאות הציבור, בין השאר לשם קידום השימוש באנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש בסוגי דלק מזהמים;
{{ח:תתת|(8)}} תמהיל הטכנולוגיות לייצור חשמל;
{{ח:תתת|(9)}} העתודה הנדרשת לייצור חשמל.
{{ח:תת|(ב)}} מדיניות השר וכן עקרונות מדיניות השר יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויהיו פתוחים לעיון הציבור באופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן.
{{ח:תת|(ג)}} מדיניות השר וכן עקרונות מדיניות השר ייכנסו לתוקף במועד פרסומם באתר המשרד כאמור בסעיף קטן (ב) או ממועד מאוחר יותר שקבע השר; מועדי תחילת התוקף של מדיניות השר ושל עקרונות מדיניותו יצוינו בגוף הפרסום.

{{ח:סעיף|58|שעת חירום}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להכריז, באישור הממשלה על שעת חירום במשק החשמל, לתקופה מוגבלת; לענין זה, ”שעת חירום“ – לרבות הפסקה מכוונת במילוי חובותיו של בעל רשיון ספק שירות חיוני לפי חוק זה או אי יכולת לקיים חובות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, רשאי לקבוע הוראות שיחולו על הפעלת משק החשמל בשעת חירום, דרך כלל או לסוגים.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1 – תכנית רב־שנתית וועדה בין־משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|58א|{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}} – תחולה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} יחולו בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390360.pdf|חוק משק החשמל (תיקון מס׳ 14 – הוראת שעה), התשע״ז–2017}}, ועד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030).

{{ח:סעיף|58ב|{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}} – הגדרות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מתחדשת“ – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, רוח, מים, פסולת או ביומסה, או בניצול מקור אנרגיה אחר שאינו דלק מאובן או דלק גרעיני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביומסה“ – מסת חומר אורגני לא מאובן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלק מאובן“ – דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הממשלה“ – {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec542.aspx|החלטת הממשלה מס׳ 542 מיום ז׳ בתשרי התשע״ו (20 בספטמבר 2015)}}.

{{ח:סעיף|58ג|תכנית רב־&lt;wbr&gt;שנתית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר יגבש תכנית עבודה רב־שנתית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, שתכלול פעולות לביצוע בכל שנה לשם עמידה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שנקבעו בהחלטת הממשלה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 57א|סעיף 57א}}.

{{ח:סעיף|58ד|ועדה בין־&lt;wbr&gt;משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תוקם ועדה בין־משרדית שתפקידה להגיש המלצות לשר בנוגע לקידום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהתאם ליעדים לייצור חשמל כאמור שנקבעו בהחלטת הממשלה (בסעיף זה – הוועדה), ובין השאר המלצות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרכים לצמצום או להסרה של חסמים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשם עמידה באותם יעדים, ובכלל זה חסמי תכנון ומימון;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים לצמצום או להסרה של חסמים להקמת מיתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.
{{ח:תת|(ב)}} אלה חברי הוועדה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של המשרד שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה שר האוצר מבין עובדי האגף;
{{ח:תתת|(3)}} נציג מינהל התכנון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון}}, שימנה השר הממונה על מינהל התכנון מבין עובדי המינהל;
{{ח:תתת|(4)}} נציג רשות מקרקעי ישראל שימנה השר הממונה על אותה רשות מבין עובדיה;
{{ח:תתת|(5)}} נציג משרד הפנים שימנה שר הפנים מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(6)}} נציג המשרד להגנת הסביבה שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(7)}} נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(8)}} נציג משרד הכלכלה והתעשייה שימנה שר הכלכלה והתעשייה מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(9)}} נציג משרד הביטחון שימנה שר הביטחון מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(10)}} נציג הרשות שימנה יושב ראש הרשות מבין עובדי הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הוועדה ימנה את אחד מחברי הוועדה לממלא מקומו.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} המלצות הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הרשות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|58ה|דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} המנהל הכללי של המשרד ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, בדיון שתקיים הוועדה בהשתתפותו, על עמידה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שנקבעו בהחלטת הממשלה, וכן על יישום תכנית העבודה הרב־שנתית שגיבש השר ועל המלצות הוועדה הבין־משרדית שהוגשו לשר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בין אם החליט לקבלן ובין אם לאו.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳ – שמירת דינים והוראות אחרות}}

{{ח:סעיף|59|שמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} פקודת זכיונות החשמל – בטלה.
{{ח:תת|(ב)}} פקודת זכיונות החשמל (ירושלים) – בטלה.
{{ח:תת|(ג)}} חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ״ח–1987 – בטל.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החשמל|בחוק החשמל, התשי״ד–1954}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} תקנות, צווים או כללים שהותקנו מכוח פקודת זכיונות החשמל, יהיו בתוקף, כל עוד לא בוטלו במפורש בחוק זה או פקע תוקפם, עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ו)}} התעריפים הקיימים בעת תחילתו של חוק זה, לרבות עדכונם, יהיו בתוקף כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|60|הוראות מעבר עד {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_395592.pdf|חוק משק החשמל (תיקון מס׳ 15), התשע״ח–&lt;wbr&gt;2017}}|תיקון: תשנ״ז, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, ק״ת תשס״ח, תשס״ח, תשס״ח־2, ק״ת תשס״ט, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ב־3, תשע״ב, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ג־3, תשע״ג, ק״ת תשע״ד, תשע״ד, ק״ת תשע״ה, תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ח, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} חברת החשמל לישראל בע״מ (להלן – חברת החשמל) תמשיך את פעילויותיה ומתן השירותים שנתנה ערב פקיעת זכיונות החשמל, לפי פקודת זכיונות החשמל ולפי הוראות חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ״ח–1987, והצווים על פיו, עד שיינתנו רשיונות לפי חוק זה ולא יאוחר מיום ב׳ באלול התשנ״ז (4 בספטמבר 1997); לשם כך יהיו בידיה כל הזכויות, הסמכויות והחובות שהיו לה ערב תחילתו של חוק זה, למעט הזכויות והסמכויות לפי סעיפים 3 ו־25 לתוספת לפקודת זכיונות החשמל.
{{ח:תת|(ב)}} חברת החשמל למזרח ירושלים בע״מ, תמשיך את פעילויותיה ומתן השירותים שנתנה ערב תחילתו של חוק זה לפי הוראות חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ״ח–1987, והצווים על פיו, עד שיינתנו רשיונות לפי חוק זה ולא יאוחר מיום ב׳ באלול התשנ״ז (4 בספטמבר 1997); לשם כך יהיו בידיה כל הזכויות, הסמכויות והחובות שהיו לה ערב תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שערב תחילתו של חוק זה היה בעל רשיון לביצוע פעילות, יהיה רשאי להמשיך בביצוע אותה פעילות עד יום ב׳ באלול התשנ״ז (4 בספטמבר 1997), ומי שהיה בידיו רשיון ייצור, יהיה רשאי גם למכור חשמל למי שהוא קשור עמו למכירת חשמל בחוזה שהיה בתוקף ביום התחילה, בהתאם לתנאי אותו חוזה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9(ב)}}, יינתן רשיון ראשון להולכה, לחלוקה, להספקה, למכירה של חשמל ולסחר בו, לחברת החשמל לתקופה של עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – תקופת המעבר).
{{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד4)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”הרישיונות“ – הרישיונות שניתנו לפי חוק זה לחברת החשמל, שהיו בתוקף ערב תום תקופת המעבר;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות חוק זה והוראות הרישיונות, יעמדו הרישיונות בתוקפם לגבי כלל הפעילויות שבוצעו לפי הרישיונות, עד יום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018), ובלבד שחברת החשמל תפעל בהתאם להוראותיהם, להוראות לפי חוק זה ולהוראות לפי כל דין אחר;
{{ח:תתת|(3)}} ההוראות לפי חוק זה יחולו לגבי הרישיונות בתקופת הארכת תוקף הרישיונות לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות פסקה (2), רשאית הרשות, באישור השר, לתת רישיונות לכלל הפעילויות המתבצעות במסגרת הרישיונות לפי הפסקה האמורה, או לחלק מהן (בפסקה זו – רישיונות חליפיים), אף בלי שמתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ב1)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, ובלבד שרישיונות חליפיים שלא מתקיימים לגביהם הוראות הסעיפים כאמור יעמדו בתוקפם עד יום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018) לכל המאוחר; ניתנו רישיונות חליפיים לפי פסקה זו, יחולו הרישיונות כאמור בפסקה (2) רק על הפעילויות שלגביהן לא ניתנו הרישיונות החליפיים.
{{ח:תת|(ד5)}} הרשות, באישור השר, רשאית לתת רישיונות ייצור אף בלי שמתקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} או הוראות שנקבעו בתקנות לפי חוק זה, לענין תחנות כוח הכלולות בתכנית הפיתוח שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} עד יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וזאת לתקופה שבה הרישיונות כהגדרתם בסעיף קטן (ד4) עומדים בתוקפם, לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד6)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד7)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד8)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד9)}} החל ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, המחזיקה אמצעי שליטה בבעל רישיון לפי סעיף זה, לא תעסוק בתחום התכנון ההנדסי של תחנות כוח, בהקמת תחנות כוח, בלוגיסטיקה, בטכנולוגיות מידע וברכישת דלק לסוגיו, וחברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, בעלת רישיון לפי סעיף זה, לא תעסוק בעיסוקים כאמור בעבור תאגיד אחר בעל רישיון לפי חוק זה; ואולם אם הוקמו תאגידים הרשאים לעסוק בעיסוקים כאמור, יקבעו השרים, בצו, כי חברה כאמור תוכל להמשיך ולעסוק בעיסוקים אלה עד יום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), ורשאים השרים לקבוע, בצו, כי על אף ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, תיתן חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, בעלת הרישיון לפי סעיף זה, עדיפות לתאגידים אלה, והכל בתקופה ובתנאים שיקבעו.
{{ח:תת|(ד10)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד11)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד12)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בפעולות המנהל לפי סעיפים 6 ו־15 לפקודת זכיונות החשמל, שהוחל בהן לפני תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ו)}} מינוים הראשון של חברי הרשות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, ייעשה תוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|60א|הוראות מעבר – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504275.pdf|תיקון מס׳ 16}}|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת ניהול המערכת בע״מ“ – החברה הממשלתית שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס׳ 3704 מיום כ״ז בסיוון התשס״ח (30 ביוני 2008);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיונות“ – כל אלה, ובלבד שהיו בתוקף ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504275.pdf|תיקון מס׳ 16}}:
{{ח:תתתת|(1)}} הרישיונות כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60(ד4)(1)}};
{{ח:תתתת|(2)}} הרישיונות שניתנו לחברת החשמל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(ד5)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות חוק זה והוראות הרישיונות, יעמדו הרישיונות בתוקפם לגבי כלל הפעילויות שבוצעו לפי הרישיונות, עד למועדים המפורטים לגביהם להלן, לפי העניין, והכול בהתאם לתנאים המנויים בהם, ובלבד שחברת החשמל תפעל בהתאם להוראותיהם, להוראות לפי חוק זה ולהוראות לפי כל דין אחר:
{{ח:תתת|(1)}} רישיון לפעילויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60(ד)}} (להלן – הרישיון האחוד) – עד למועד המאוחר מבין אלה, ובלבד שאם ניתן רישיון חדש לגבי אחת מהפעילויות או חלק ממנה, לא יחול עוד הרישיון האחוד לגבי אותה פעילות או חלק ממנה:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד שבו ניתן רישיון לניהול המערכת לחברת ניהול המערכת בע״מ, שיהיה לא יאוחר מיום ה׳ בכסלו התש״ף (3 בדצמבר 2019); השרים, בהתייעצות עם הרשות ועם רשות החברות הממשלתיות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, רשאים, בצו, לדחות מועד זה בשתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, ובתקופות נוספות כאמור גם באישור ועדת הכלכלה;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|המועד למתן רישיון לניהול המערכת לחברת ניהול המערכת בע״מ נדחה, כך שיהיה לא יאוחר מיום &lt;s&gt;י״א בסיוון התש״ף (3 ביוני 2020)&lt;/s&gt; &lt;s&gt;י״ז בכסלו התשפ״א (3 בדצמבר 2020)&lt;/s&gt; כ״ג בסיוון התשפ״א (3 ביוני 2021) (ק״ת תש״ף, 132, 1496; תשפ״א, 764).}}
{{ח:תתתת|(ב)}} המועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)(5)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} המועד שבו ניתנו לחברת החשמל רישיונות חדשים להולכה, לחלוקה ולהספקה, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} רישיון ייצור לגבי יחידות הייצור שבאתר אלון תבור – עד יום ה׳ בכסלו התש״ף (3 בדצמבר 2019);
{{ח:תתת|(3)}} רישיון ייצור לגבי יחידות הייצור שבאתר רמת חובב – עד יום י״ז בכסלו התשפ״א (3 בדצמבר 2020);
{{ח:תתת|(4)}} רישיון ייצור לגבי יחידות הייצור שבאתר רידינג – עד יום כ״ג בסיוון התשפ״א (3 ביוני 2021);
{{ח:תתת|(5)}} רישיון ייצור לגבי יחידות הייצור שבחלק המזרחי של אתר חגית – עד יום ד׳ בסיוון התשפ״ב (3 ביוני 2022);
{{ח:תתת|(6)}} רישיון ייצור לגבי יחידות הייצור שבאתר אשכול – עד יום י״ד בסיוון התשפ״ג (3 ביוני 2023);
{{ח:תתת|(7)}} רישיון לגבי יחידת ייצור שאינו מנוי בפסקאות (2) עד (6) – עד תום משך החיים ההנדסי של יחידת הייצור שלגביה ניתן; הרשות תקבע את משך החיים ההנדסי של יחידת ייצור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2) עד (6), הרשות, באישור השר, רשאית לדחות מועד הנקוב בו, בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, ובתקופה שלישית כאמור באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; ואולם בנסיבות מיוחדות וחריגות רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את המועד הנקוב לגבי אחת בלבד מהפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (ב), בתקופה רביעית שלא תעלה על שישה חודשים (בסעיף זה – תקופות הארכה).
{{ח:תת|(ד)}} נמסרה חזקה ביחידות הייצור המנויות בסעיף קטן (ב)(2) עד (6) לפני מועד תום תוקף הרישיון החל לגביהן כאמור באותו סעיף קטן, לרבות תקופות ההארכה, יפקע תוקף הרישיון לגבי אותן יחידות.
{{ח:תת|(ה)}} ההוראות לפי חוק זה יחולו לגבי הרישיונות בתקופת הארכת תוקף הרישיונות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} –
{{ח:תתת|(1)}} חברת החשמל רשאית לעסוק באלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תפעול ותחזוקה של יחידות הייצור המנויות בסעיף קטן (ב)(2) עד (6), עד תום תקופת תוקף הרישיון החלה לגביהן לפי אותו סעיף קטן וסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), וכן השאלת עובדים לבעל רישיון ייצור שרכש מחברת החשמל יחידות ייצור כאמור, לחמש שנים ממועד מסירת החזקה ביחידות הייצור לבעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תפעול ותחזוקה של יחידות הייצור כאמור בסעיף קטן (ב)(7) וכן, באישור הרשות ובהתאם להנחיות המשרד, פעולות תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון}} וביצוען, ותכנון הנדסי הדרוש לכך, לגבי יחידות אלה, למעט פעולות תכנון ותכנון הנדסי כאמור שמטרתן הקמה או שחלוף של יחידות הייצור, וכן תותר הקמת סולקנים ביחידות ייצור המופעלות בפחם באתר רוטנברג, ופעולות תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון}} וביצוען, ותכנון הנדסי הדרושים לכך, והכול עד למועד הנקוב באותו סעיף קטן;
{{ח:תתתת|(ג)}} ביצוע פעולות המנויות בפסקה (2) בדרך של מתן שירותים לחברה־בת כאמור באותה פסקה, ולפני הקמתה של חברה־בת כאמור – ביצוע תכנון הנדסי ופעולות תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון}} לגבי שתי יחידות הייצור האמורות באותה פסקה אף שלא בדרך של מתן שירותים;
{{ח:תתתת|(ד)}} פעולות תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון}} ותכנון הנדסי הדרוש לכך, לגבי האתרים המנויים בסעיף קטן (ב)(2) עד (6), והכול בכפוף לתכנית פיתוח לייצור והשנאה שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} או תכנית פיתוח למערכת ההולכה וההשנאה שאושרה לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504275.pdf|סעיף 29 לתיקון מס׳ 16}}, ולהנחיות המשרד;
{{ח:תתת|(2)}} חברה־בת של חברת החשמל שהוקמה לשם תכנון הנדסי ופעולות תכנון לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון}} לגבי שתי יחידות ייצור באתר אורות רבין וביצועם, וכן לשם הקמה, תפעול ותחזוקה של יחידות הייצור האמורות, רשאית לעסוק בפעולות שלשמן הוקמה.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6(ז)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(א)}}, רשאית הרשות, באישור השר, לתת רישיונות ייצור לחברה־בת כאמור בסעיף קטן (ו)(2) לגבי שתי יחידות הייצור האמורות באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ח)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, עד יום 31 בינואר בכל שנה, על התקדמות ביישום הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504275.pdf|תיקון מס׳ 16}}, בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה על עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הבקשות לקבלת רישיונות ייצור ורישיונות הספקה שהוגשו, ומספר הרישיונות שניתנו;
{{ח:תתת|(2)}} מכירת יחידות הייצור האמורות בסעיף קטן (ב)(2) עד (6) על ידי חברת החשמל;
{{ח:תתת|(3)}} השינויים שחלו בשיעור הצרכנים של חברת החשמל מתוך כלל הצרכנים, בחלוקה לצרכני מתח גבוה, מתח עליון ומתח על־עליון ולצרכני מתח נמוך, לעומת השיעור בדיווח הקודם, ולעניין הדיווח הראשון – לעומת השיעור ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504275.pdf|תיקון מס׳ 16}};
{{ח:תתת|(4)}} החלטות הרשות לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|61|שמירת התחייבויות וזכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בהתחייבויותיה וזכויותיה של חברת החשמל על פי חוזה, אלא אם כן בוטלו או שונו במפורש בחוק זה.

{{ח:סעיף|62|העברת זכויות ונכסים|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות סעיף 46 לתוספת לפקודת זכיונות החשמל, התחייבויות חברת החשמל וכן הזכויות והנכסים שלה, שהיו בידיה בעת פקיעת הזכיון ושהיא זכאית לפיצוי מן המדינה בעדם לפי הסעיף האמור, יישארו בידי חברת החשמל ולא ישולם פיצוי בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} הזכויות והנכסים שבעדם חברת החשמל אינה זכאית לפיצוי, כאמור בסעיף קטן (א) ואשר משמשים או נועדו לשמש, בין במישרין ובין בעקיפין, לפעילותה לפי חוק זה, יירכשו בידי החברה לפי ערכם ביום הקניית הזכויות והנכסים, בהתאם להסדר שייחתם בין המדינה לחברת החשמל; בסעיף זה, ”משמשים“, ”נועדו לשמש“ – כפי שיקבעו השרים.
{{ח:תת|(ג)}} עד לעריכת ההסדר כאמור בסעיף קטן (ב), יישארו הזכויות והנכסים שלגביהם אמור להיערך ההסדר, בידי חברת החשמל, כפי שהיו בעת פקיעת הזכיון; לא הגיעו הצדדים להסדר כאמור תוך שנה אחת ממועד פקיעת הזכיון, יקבעו השרים הוראות לענין רכישת הזכויות והנכסים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} נדרשה המדינה לשלם תשלום כלשהו בשל התחייבות מהתחייבויות חברת החשמל אשר היו בתוקף בעת פקיעת הזכיון, עקב פקיעתו או כתוצאה מביצוע הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), תשפה אותה חברת החשמל על כל תשלום כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} לצורך קביעת התעריפים, יובאו בחשבון במלואן העלויות שיחולו על חברת החשמל, לפי הסדר שיקבעו השרים בקשר להסכם שנחתם בין המדינה לבין חברת החשמל ביום כ׳ בתשרי התשל״ה (25 בספטמבר 1975).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), השרים רשאים לאשר הסכם בין המדינה וחברת החשמל לעניין הזכויות והנכסים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולם או חלקם, שיחול על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) וסעיף 46 לתוספת לפקודת זכיונות החשמל, אם ראו כי יש באישור הסכם כאמור תועלת משקית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ג) רישה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} אישרו השרים הסכם כאמור בפסקה (1), לא תחויב חלוקת הנכסים והזכויות בין המדינה לחברת החשמל בהתאם לאמור בהסכם, ובכלל זה רישומם בהתאם לחלוקה כאמור על שם המדינה או החברה, לפי העניין, במרשם המתנהל לפי כל דין, במס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר, לפי כל דין, ולא יראו אותה כמכירה לעניין כל דין שעניינו מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} יראו לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|וחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}, את המחיר המקורי, יתרת המחיר המקורי, שווי הרכישה ויום הרכישה של כל אחד מהנכסים והזכויות, כפי שהיו אלמלא בוצעה החלוקה כאמור בפסקה (2); לעניין זה, ”מחיר מקורי“, ”יתרת המחיר המקורי“ ו”יום רכישה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|63|ביצוע תקנות וכללים}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות וכללים לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (בדיקות ומדידות לעריכת ניסויי התייעלות)|תקנות משק החשמל (בדיקות ומדידות לעריכת ניסויי התייעלות), התש״ע–2009}}.}}

{{ח:סעיף|64|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.}}

{{ח:סעיף|65|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}

{{ח:סעיף|66|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|67|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה למעט {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיפים 52 עד 55}} ביום י״ג באדר התשנ״ו (4 במרס 1996).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיפים 52 עד 55}} ביום פרסומו של חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת {{ח:הערה|(פקעה)}}|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ׳ באדר התשנ״ו (11 במרס 1996).}}
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גונן שגב'''&lt;br&gt;שר האנרגיה והתשתית
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''שבח וייס'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>myg67n2nrq1wxeux1k4rd51xvsuquup</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>346672</id>
    <revision>
      <id>3024625</id>
      <parentid>853592</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:17:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024625</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30092" sha1="nj3gmk8mosvggjill2tytor6kli98r2" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ק|ו ש}}

{{צת|בראשית|א|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|נד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|לז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|לח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|מט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|לח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|מ}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יב|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|לד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|מג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|נג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|נח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|לז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|נג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|מז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|מב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|מח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|מד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|נט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|לז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|לח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|נב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|ס}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|מא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|לט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|נ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|לד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|כט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|מח}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|א|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|א|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|א|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|ל}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|מט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|לו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|לז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כ|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|לב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|כט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|כח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|מ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|כו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|לח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|לד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|לט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|מ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|לד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|לו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|לז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|לד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|נה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|מא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|מג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|כח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ס|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סא|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|ל}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|לג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|לו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טו|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כה|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לה|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|לד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|יח}}{{ש}}
{{צת|הושע|ד|י}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|הושע|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|י}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|יח}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|א}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|ד}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|יא}}{{ש}}
{{צת|יונה|ג|א}}{{ש}}
{{צת|יונה|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|חגי|א|ג}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ח|א}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|י|יא}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|א|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מ|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מא|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סג|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ע|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|נב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|סא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|סב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|סז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|כו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|לב}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|טז|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|יח|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|כ|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|כח}}{{ש}}
{{צת|איוב|כג|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|כה|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|כו|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|כז|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|לה|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|לה|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|א}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|י}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|לב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|יח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|לא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|כה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|לט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|מ}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|א|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|כו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|טז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|כג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|לט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|מה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|מו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|מב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|כב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ר]]</text>
      <sha1>nj3gmk8mosvggjill2tytor6kli98r2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>348535</id>
    <revision>
      <id>3024604</id>
      <parentid>823621</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:26:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכולל</comment>
      <origin>3024604</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12413" sha1="lahvp8dync964n95uumtnw3yh0dj8yb" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו א|ו ג}}

{{צת|בראשית|א|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|סב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|מב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|לט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|לו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|כז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|לט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|מ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|נו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|מו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|מט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|כז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|מא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|מד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|מט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|מג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|לד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|לה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|לה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|כט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|לה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|לז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|לו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|מז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|נא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|מא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|לט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|מח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|מט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|נ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ס|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|מז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|לז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לה|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|כג}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|יא}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|כ}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עה|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|לט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|סח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|לו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|כח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|ט}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|א}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|א|ו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|כז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|לו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|נ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|נה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ב]]</text>
      <sha1>lahvp8dync964n95uumtnw3yh0dj8yb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349294</id>
    <revision>
      <id>3024574</id>
      <parentid>3023611</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:36:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שמירה על סגנון אחיד</comment>
      <origin>3024574</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="524" sha1="6leqz0842kwytecbcx6ndmse8eso2lc" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד י|ד ל}}

{{צת|ישעיהו|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מח|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סג|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|ז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד כ]]</text>
      <sha1>6leqz0842kwytecbcx6ndmse8eso2lc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349295</id>
    <revision>
      <id>3024576</id>
      <parentid>3023615</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:40:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024576</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1085" sha1="c4p4my9kbrfor6nn7uqmdip1wu5658w" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ל|ד נ}}

{{צת|שמות|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|יט}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|מיכה|א|א}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מא|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סה|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כו|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|יד}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|י}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|איכה|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|א}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ט|יז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד מ]]</text>
      <sha1>c4p4my9kbrfor6nn7uqmdip1wu5658w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349297</id>
    <revision>
      <id>3024641</id>
      <parentid>842374</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:50:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="232" sha1="3khvsjpl1dnvg6f86sw306lzg4bppee" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז כ|ז מ}}

{{צת|במדבר|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כ|כט}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ל]]</text>
      <sha1>3khvsjpl1dnvg6f86sw306lzg4bppee</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350758</id>
    <revision>
      <id>3024628</id>
      <parentid>840510</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:27:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון עיצוב</comment>
      <origin>3024628</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168" sha1="dexm23bom55mi4wgwr9bmj0u4p2ntz0" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ת|ז ב}}

{{צת|במדבר|ד|כד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז א]]</text>
      <sha1>dexm23bom55mi4wgwr9bmj0u4p2ntz0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350759</id>
    <revision>
      <id>3024618</id>
      <parentid>840514</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:05:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024618</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89671" sha1="nd3b72edwxnzer75eiy7g5uwvkm4zdz" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ל|ו נ}}

{{צת|בראשית|א|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|לז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|לח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|סג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|מו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|לט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|מג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|לו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|מא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|מג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|מד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|מה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|מו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|מז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|נג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|נד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|נו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|לו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|לט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|מא}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|נא}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|לו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|לט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|מה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|מו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|לו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|לז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|לו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|כז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|לה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|לח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|לא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|מז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|נ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|לח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|נ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|נא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|לא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|כז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|כז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|מ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|לד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|לא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|לז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|לח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|מג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|מד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|מו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|מז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|נב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|לז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|מ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|מג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|מח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|מט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|לח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|מ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|מב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|מד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|מח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|לט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|מא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|נט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|לז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|לח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|לט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|מב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|לז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|לז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|נו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|כט}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|לב}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|מב}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|מה}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|מו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|לז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מ}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|לב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|טו|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יז|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|יז|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|מו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|נט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|ל}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|כט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|לא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|לג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|לד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|נ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|כח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|מז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|מט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|כז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|מב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|כח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|ל}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|לד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|כז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|כט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|לג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|לה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|לח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|כו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|לג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|כו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|לד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|לו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|לז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|מא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|מג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|מד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|מז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|לח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|כו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|כח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|ל}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|מז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|לד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|לו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|לד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|לו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|לח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|מו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|נג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|נו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|מב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|מג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|מד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|לז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|לח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|לז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|לד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|מא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|מג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|מ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|מה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|מה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|מב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|מד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|לט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|מה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|מט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|נ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|נד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|סה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|לט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|לט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|מ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|מא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|מג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|מד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|מ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כה|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|כח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|לב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לא|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לד|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|ל}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|לו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|כח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נו|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ס|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סא|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|כח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יט|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כד|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כד|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|לט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|לח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|לט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|מג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|כח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|כח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מה|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|לג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|לו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|לז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|מ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|ס}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|לה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|לט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|מב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|מג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כה|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|לב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|לב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|לג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לה|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|ל}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|לט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|יז}}{{ש}}
{{צת|הושע|א|ו}}{{ש}}
{{צת|הושע|א|ז}}{{ש}}
{{צת|הושע|א|ט}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|הושע|ג|א}}{{ש}}
{{צת|הושע|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|הושע|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|הושע|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|כו}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|כז}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ג|י}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|כו}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|יז}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|ה}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|י}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|יב}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|יג}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|טז}}{{ש}}
{{צת|יונה|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|יונה|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|יונה|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ד|א}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|א}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|ד}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|ה}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|יג}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|יז}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|חגי|א|ה}}{{ש}}
{{צת|חגי|א|יא}}{{ש}}
{{צת|חגי|א|יד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|יג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|י|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|י|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|י|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|א|יד}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|א}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|מא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|מג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ל|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מא|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מא|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מה|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מט|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סד|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סד|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|לה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|מח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|נא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|נג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|ס}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|סט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|עב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פא|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|ל}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|לג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קג|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|לג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|לה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|לו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|כח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|לא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|לב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|לה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|לז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|לח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|לט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|מא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|מב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|מד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|מו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|כח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|ל}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלט|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלט|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|יח}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|כה}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|כח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יז|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|לא}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|יז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ז|י}}{{ש}}
{{צת|רות|א|ב}}{{ש}}
{{צת|רות|א|ד}}{{ש}}
{{צת|רות|א|ו}}{{ש}}
{{צת|רות|א|יא}}{{ש}}
{{צת|רות|א|כב}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|י}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|איכה|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|ה}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ד|א}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|י}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|י}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|א}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|כח}}{{ש}}
{{צת|אסתר|י|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|ט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|טז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|י}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|כו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|י}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|כו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|לא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|לג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|מד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|א|ד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|א|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|א|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|נט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|סא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|סג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ע}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|י}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|י}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|כה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|לג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|לו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|ז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|יט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|א|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|א|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|א|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|לב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|לג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|לה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|לז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|סא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|סג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|סה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ע}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|עב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|כד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|כח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|לד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|לה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|כד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|כט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|לג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|לו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|מד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|כד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|מ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|לט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|מ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|מב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|לח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|מה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|מט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|נא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|נה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|לח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|מ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|לח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כז|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כז|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|י}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו מ]]</text>
      <sha1>nd3b72edwxnzer75eiy7g5uwvkm4zdz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350760</id>
    <revision>
      <id>3024616</id>
      <parentid>840512</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:59:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024616</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22933" sha1="aivq14wuatvmxsth79d2shqa4iuqs8c" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו י|ו ל}}

{{צת|בראשית|א|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|סא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|לח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|מ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|מב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|מד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|מד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|נא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|לט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|לז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|לד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|לה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|מו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|לז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|כט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|כז}}{{ש}}
{{צת|דברים|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|טז|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יז|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|מה}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|מח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|נא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|נב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|נג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|נז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|ס}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|סב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|סו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|א|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|לא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|לא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|לג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|לט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|מב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|לז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|לט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|מד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|נג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|מג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|מד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|מא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|מח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|מח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נד|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ס|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ס|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סב|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יט|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ב|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|לד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|מז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|נו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|סא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|ל}}{{ש}}
{{צת|הושע|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|יונה|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|י}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|נחום|א|ח}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|כח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מה|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נ|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נ|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|כח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עט|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פ|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פא|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פז|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פח|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|לט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|מא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|מב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|מח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמג|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|משלי|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|כז|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|יד}}{{ש}}
{{צת|רות|א|י}}{{ש}}
{{צת|רות|א|טו}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|א}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|ה}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|י}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|יג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|טו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|יט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|כא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|יב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|לא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|לח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|לט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו כ]]</text>
      <sha1>aivq14wuatvmxsth79d2shqa4iuqs8c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350761</id>
    <revision>
      <id>3024619</id>
      <parentid>840515</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:05:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024619</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21258" sha1="2z2qyugcb3yn99ngkkeextva0q2lo5w" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו מ|ו ס}}

{{צת|בראשית|א|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|לו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|מ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|נ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|לה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|לז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|מט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|עז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|פג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|מב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|סד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|מד}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|מא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|לב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|לו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|מא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|מד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|נא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|נד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|נט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|סב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|ל}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|לג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|לח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|מג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|מה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|כט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|לו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|מב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|מד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|לח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|נב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|לז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|כז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לא|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לא|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לד|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|לה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|נה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|לב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|לו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|מב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|מה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|מג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|מד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|יז}}{{ש}}
{{צת|הושע|א|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|א|ח}}{{ש}}
{{צת|הושע|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|יואל|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|נחום|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סה|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עב|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עו|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|מד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|סה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|ע}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פז|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צב|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|לט}}{{ש}}
{{צת|משלי|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ו|לא}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|לד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|ח}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|איכה|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|יג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|כ}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|כא}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|כז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|כה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|כז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|כז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|מא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|כה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|יז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|לא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|יא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|כז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|כט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|לו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|מז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|לח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|מב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|מ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|לט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|יד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו נ]]</text>
      <sha1>2z2qyugcb3yn99ngkkeextva0q2lo5w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350762</id>
    <revision>
      <id>3024615</id>
      <parentid>893142</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:58:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024615</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26371" sha1="q0boi3fq8rvs4y4v3jd9xgodzc5u3ny" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ט|ו כ}}

{{צת|בראשית|א|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|לט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|מ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|מד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|לז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|מא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|לו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|נא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|נב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|מא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|מג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|מד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|לה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|כז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|מ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|מא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|סה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|עא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|מ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|נז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|סד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|כז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|כח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|לב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|מח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|ל}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|לז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|מ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|מח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|נה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|נח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|מא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|לו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|לט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|מ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|מד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|מט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|מב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יב|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|טז|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|כח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|לה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לט|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לט|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מז|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נו|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|לה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|לא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|מ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|מא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ב|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|נ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|ל}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|לט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|מ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לה|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|לו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|ד}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|א}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|הושע|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|הושע|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|יואל|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|י}}{{ש}}
{{צת|יונה|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|לו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|מ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כו|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מ|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מג|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נ|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|ל}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עט|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פא|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|לד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צב|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטז|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|מג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|מה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|מז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלט|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמג|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמג|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|ח}}{{ש}}
{{צת|רות|א|ח}}{{ש}}
{{צת|רות|א|טז}}{{ש}}
{{צת|רות|א|יט}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|י}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|י}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|י}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|טו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|יז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|יח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|יט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|כח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|כד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|כח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|לח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|יט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|כח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|מ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|מד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|נג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|לט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|כג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו י]]</text>
      <sha1>q0boi3fq8rvs4y4v3jd9xgodzc5u3ny</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350763</id>
    <revision>
      <id>3024623</id>
      <parentid>840518</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:14:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024623</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5839" sha1="b052lwmjii0jwr3y1nfypsucbruim4o" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו פ|ו ק}}

{{צת|בראשית|א|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|א|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|נז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|לח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|מז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נב|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נד|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סב|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|לד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|ל}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|ל}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|כה}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|הושע|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ב|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נח|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סג|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עב|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פג|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|א}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו צ]]</text>
      <sha1>b052lwmjii0jwr3y1nfypsucbruim4o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350764</id>
    <revision>
      <id>3024608</id>
      <parentid>994202</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:50:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024608</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="90717" sha1="k55f2y8pjgyswr4d0n5aaywz03d3qjy" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ד|ו ו}}

{{צת|בראשית|א|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|מב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|מו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|מז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|סו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|לו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|מג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|מה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|לו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|מח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|לו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|לח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יא|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|מ}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|לז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|לו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|לז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|לח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|מא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|לז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|מג}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|כז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|לו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|כז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|לד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|לז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|לא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|מד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|מה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|מה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|נא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|לז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|מד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|מה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|סא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|לח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|מא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|מז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|נ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|נא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|נד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|לט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|מ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|מא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|מו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|נג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|נה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|לא}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|לט}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|מא}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|מג}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|מד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|ל}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|כז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|כז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|כט}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|כט}}{{ש}}
{{צת|דברים|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כד|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כה|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|לד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|לז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|סג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|סח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|כז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|כט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|לג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|לד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|כז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|כט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|לא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|לב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|לד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|לו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|לז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|לח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|לט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|מג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יב|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|כז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יד|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|ל}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|לא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|מח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|נג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|סג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|כח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|כט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|מב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|כח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|ל}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|לד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|לו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|מא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|לא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|לג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|לב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|כו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|לו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|כו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|ל}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|כט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|כט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|לב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|מט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|נ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|לא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|לא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|כח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|כט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|לא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|כו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|לד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|לו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|לט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|מ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|מא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|מ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|מב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|מד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|מט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|לז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|לט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|מ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|מב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|לט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|מא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|מג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|מו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|מו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|מ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|נא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|סא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|סב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|מ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|מא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|מב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|מה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|מו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|מג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|מג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|מו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|מד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|מא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|לא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|ל}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לד|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לד|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לד|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לד|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לה|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|כז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|לא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|לז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מז|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סא|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סב|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|כח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יב|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|לג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|לח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|לז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|לח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|לה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|לב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|לב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|לח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|לט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|מד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|מח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|סא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|סב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|לח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|לט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|מו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|נג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|סב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|לד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|לח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|מד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|לד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|מא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|מד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|מח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|מט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כה|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כה|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כה|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|ל}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|ל}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לה|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לה|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|לב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|לג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|לה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|לח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|ל}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|הושע|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|יד}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|א|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|א|ז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|א|ח}}{{ש}}
{{צת|עמוס|א|י}}{{ש}}
{{צת|עמוס|א|יב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|א|יד}}{{ש}}
{{צת|עמוס|א|טו}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ו|י}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|יב}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|יד}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|כא}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|ג}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|ז}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|ח}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|ט}}{{ש}}
{{צת|יונה|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|יונה|ב|י}}{{ש}}
{{צת|יונה|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|יונה|ג|י}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|מיכה|א|ו}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|נחום|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|א|י}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|ט}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|חגי|א|יב}}{{ש}}
{{צת|חגי|א|יג}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|ט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|יד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|טו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|א}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|י|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|י|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|א|יג}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ט|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|לח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|לט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מ|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נ|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|לז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|לג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|מו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|נז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צב|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|ל}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|לז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|כז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטו|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטו|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכט|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלח|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמה|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|לג}}{{ש}}
{{צת|משלי|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|לא}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|כו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|כח}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|לה|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|י}}{{ש}}
{{צת|רות|א|ג}}{{ש}}
{{צת|רות|א|ה}}{{ש}}
{{צת|רות|א|ז}}{{ש}}
{{צת|רות|א|יד}}{{ש}}
{{צת|רות|א|יח}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|י}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|א}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|א}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ז|א}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ז|י}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|מב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|כט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|כט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|כט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|ט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|י}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|לו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|מב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|א|ח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|לב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|ו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|ח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|יח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|כ}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|כא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|כב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|כה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|כו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|ל}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|לט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|א|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|עא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|לא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|לב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|ב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|לה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|לו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|כה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|כז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|כח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|לא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|ל}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|לב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|לח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|לט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|לח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|לט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|מט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|מג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|לט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|מ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|מב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|מג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|מד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|מז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|נב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|נג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|נד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|נז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|נח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|נט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|ס}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|סא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|סג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|סד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|סה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|סו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|מ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כ|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כז|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|יב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ה]]</text>
      <sha1>k55f2y8pjgyswr4d0n5aaywz03d3qjy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350765</id>
    <revision>
      <id>3024627</id>
      <parentid>2843808</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:21:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024627</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26772" sha1="s26e9ll3z2u6z4mzsaaamn3x71hu8wj" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ש|ז א}}

{{צת|בראשית|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|לו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|לז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|לח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|מא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|מ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|לז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|מ}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|לח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|לח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|נד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|לה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|לו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|לט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|מב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|נב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|נה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|נו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|נא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|נג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|לח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|לט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|מג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|מה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|מח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|נב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|מג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|לא}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|מו}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|לה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|מד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|לו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|מו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|נד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|לד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|לב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|מג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|מה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|מה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|לח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|לט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|מח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|נב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|לט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|מ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|מג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|מז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|מ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לט|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נו|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|סג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|נא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|לז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|לו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|ל}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|מ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|מה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|מז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|ב}}{{ש}}
{{צת|הושע|ז|י}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|יד}}{{ש}}
{{צת|יונה|ב|א}}{{ש}}
{{צת|יונה|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ז|י}}{{ש}}
{{צת|נחום|א|יד}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|י}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|ג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|יא}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|א}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|א}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|א|ח}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|א|ט}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מט|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פו|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צט|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|כז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|מא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|ל}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|לו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|טז}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|יד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|א}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|י}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|כט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|ל}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|יז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|לב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|כב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|כו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|כה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|לד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|לח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|י}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|ב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|יא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|יב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|כט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|לד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|לח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|סט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|כו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|ל}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|כט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|כז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|לא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|מא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|נא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|נב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|נ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כז|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|יט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ת]]</text>
      <sha1>s26e9ll3z2u6z4mzsaaamn3x71hu8wj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350766</id>
    <revision>
      <id>3024621</id>
      <parentid>840523</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:08:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024621</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4025" sha1="j6nejmzu97ma3ecib5mcz25acnty492" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ס|ו פ}}

{{צת|בראשית|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|נז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|מח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|כט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|מז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|טו}}{{ש}}
{{צת|הושע|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|לא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|ח}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|ל}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|מ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|לט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|מג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|ט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ע]]</text>
      <sha1>j6nejmzu97ma3ecib5mcz25acnty492</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350768</id>
    <revision>
      <id>3024626</id>
      <parentid>840529</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:20:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024626</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7241" sha1="p8cz9qonaqblxzuuunkbm9d2mbnn5o6" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ר|ו ת}}

{{צת|בראשית|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|מ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|מט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|לח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|סה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|לה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|מ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|לד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|מא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|לב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|ל}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|כט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|נב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|מה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|מח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נ|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נו|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|כח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|לו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|מו}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|כח}}{{ש}}
{{צת|איוב|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|כג}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|ח}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|טז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|ל}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|א|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|יח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ש]]</text>
      <sha1>p8cz9qonaqblxzuuunkbm9d2mbnn5o6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351024</id>
    <revision>
      <id>3024631</id>
      <parentid>842370</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:33:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמת העיצוב</comment>
      <origin>3024631</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="244" sha1="6wubnyvk0nynq91rush20rznz2kmptl" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ג|ז ה}}

{{צת|במדבר|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ד]]</text>
      <sha1>6wubnyvk0nynq91rush20rznz2kmptl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351025</id>
    <revision>
      <id>3024635</id>
      <parentid>842371</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:45:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024635</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="172" sha1="lezrnke6auo0egrhs0xxcwhixp5x7h3" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ו|ז ח}}

{{צת|ישעיהו|טז|יג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ז]]</text>
      <sha1>lezrnke6auo0egrhs0xxcwhixp5x7h3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351026</id>
    <revision>
      <id>3024636</id>
      <parentid>842372</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:45:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024636</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170" sha1="fslmezgltu4gnf3q8ki2uelgcywptji" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ז|ז ט}}

{{צת|תהלים|קמג|ה}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ח]]</text>
      <sha1>fslmezgltu4gnf3q8ki2uelgcywptji</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351027</id>
    <revision>
      <id>3024637</id>
      <parentid>842373</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:46:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024637</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164" sha1="ryscut5sql209x3p5v6x51x2ctg1s44" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ח|ז י}}

{{צת|קהלת|י|א}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ט]]</text>
      <sha1>ryscut5sql209x3p5v6x51x2ctg1s44</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351028</id>
    <revision>
      <id>3024644</id>
      <parentid>842375</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:53:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168" sha1="005ukggh2otlext44b5xb3xue7aonjo" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז נ|ז ע}}

{{צת|שופטים|א|ל}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ס]]</text>
      <sha1>005ukggh2otlext44b5xb3xue7aonjo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351029</id>
    <revision>
      <id>3024645</id>
      <parentid>842376</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:54:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="166" sha1="kwe3cnkkp0nalwkj08tj84em5ebfie4" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ע|ז צ}}

{{צת|תהלים|צ|ה}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז פ]]</text>
      <sha1>kwe3cnkkp0nalwkj08tj84em5ebfie4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351030</id>
    <revision>
      <id>3024647</id>
      <parentid>842377</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:56:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="206" sha1="ms22vrr7aw8sqkqdgajvu3zd84p46u5" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז צ|ז ר}}

{{צת|ויקרא|יד|נד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיב|ד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ק]]</text>
      <sha1>ms22vrr7aw8sqkqdgajvu3zd84p46u5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351031</id>
    <revision>
      <id>3024649</id>
      <parentid>842380</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:58:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3024649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="166" sha1="n279buzid30lffob6dcrf0mpsvhfyoq" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ר|ז ת}}

{{צת|איכה|ג|יט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ש]]</text>
      <sha1>n279buzid30lffob6dcrf0mpsvhfyoq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>355448</id>
    <revision>
      <id>3024570</id>
      <parentid>3023605</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:27:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הסרת פסוק שמקומו כאן מוטל בספק.</comment>
      <origin>3024570</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="336" sha1="4mlh5ow76udohxrt2tqum6gql2bar6n" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ת|ד ב}}

{{צת|ויקרא|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|לו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד א]]</text>
      <sha1>4mlh5ow76udohxrt2tqum6gql2bar6n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>357929</id>
    <revision>
      <id>3024596</id>
      <parentid>3023958</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:12:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="897" sha1="6jmtuvk4y6uv6ltor9bxso22s8i8vd5" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ס|ה פ}}

{{צת|במדבר|טז|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|ז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|כ}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ע]]</text>
      <sha1>6jmtuvk4y6uv6ltor9bxso22s8i8vd5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>357930</id>
    <revision>
      <id>3024597</id>
      <parentid>3023959</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:13:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="880" sha1="3z6w480ef906ki7ej8xciw8v71pjtjo" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ע|ה צ}}

{{צת|בראשית|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|יט}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|א}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|יא}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|טו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה פ]]</text>
      <sha1>3z6w480ef906ki7ej8xciw8v71pjtjo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>357931</id>
    <revision>
      <id>3024598</id>
      <parentid>3023960</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:17:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024598</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="907" sha1="gl6hnd1are80nztth0f8i5dicawmdrb" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה פ|ה ק}}

{{צת|בראשית|מח|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|כח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|מא}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מו|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מו|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צז|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צז|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיג|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|לג}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ח|ד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה צ]]</text>
      <sha1>gl6hnd1are80nztth0f8i5dicawmdrb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות כ מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>358218</id>
    <revision>
      <id>3024749</id>
      <parentid>868368</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:32:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-40116-29</username>
        <id>46009</id>
      </contributor>
      <comment>פסוק נוסף לשם כ-ם</comment>
      <origin>3024749</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="222" sha1="fs9lcghx2qh18lwrdu0sfnulvg5be55" xml:space="preserve">כי החרשתי בלו עצמיי כל היום
כי שמש ומגן יהוה אלהים חן וכבוד יתן יהוה לא ימנע טוב להלכים בתמים. ספר תהלים • פרק פ&quot;ד • פסוק י&quot;ב</text>
      <sha1>fs9lcghx2qh18lwrdu0sfnulvg5be55</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024750</id>
      <parentid>3024749</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:33:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-40116-29</username>
        <id>46009</id>
      </contributor>
      <origin>3024750</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="223" sha1="i01ilnjcvgtdkc5nxsawf6s4k79naws" xml:space="preserve">כי החרשתי בלו עצמיי כל היום

כי שמש ומגן יהוה אלהים חן וכבוד יתן יהוה לא ימנע טוב להלכים בתמים. ספר תהלים • פרק פ&quot;ד • פסוק י&quot;ב</text>
      <sha1>i01ilnjcvgtdkc5nxsawf6s4k79naws</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>359972</id>
    <revision>
      <id>3024634</id>
      <parentid>917279</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:44:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמת העיצוב לשאר הדפים</comment>
      <origin>3024634</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1482" sha1="fllbz8ysjsw1j44s28mr8as37l69b75" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ה|ז ז}}

{{צת|בראשית|ה|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|נט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ל|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לד|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מז|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צח|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיח|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיח|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמה|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|כז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|לא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כז|יג}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|יג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ו]]</text>
      <sha1>fllbz8ysjsw1j44s28mr8as37l69b75</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370268</id>
    <revision>
      <id>3024592</id>
      <parentid>3023722</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:01:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024592</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2900" sha1="356bcqqwo465rj98srje1tf3zvzku82" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה י|ה ל}}

{{צת|בראשית|כד|מג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ל|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|א|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נה|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|לא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|לה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מב|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עה|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פה|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פו|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פח|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|מז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|כז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לה|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|לד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|כט}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|א|ז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|יד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה כ]]</text>
      <sha1>356bcqqwo465rj98srje1tf3zvzku82</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370269</id>
    <revision>
      <id>3024617</id>
      <parentid>929467</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024617</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24060" sha1="tvpd0e0dw2p83yktyp0cc6jyr1kaqmh" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו כ|ו מ}}

{{צת|בראשית|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|מט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|סד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|לט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|מו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|לח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|מא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|מד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|מה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|מא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|מב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|מו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|מז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|מז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|סב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|מ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|כט}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|כז}}{{ש}}
{{צת|דברים|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כה|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כה|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|מה}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|לד|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|לב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|מ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|מב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יד|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|לח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טז|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|כז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|לא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|לא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|לג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|לט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|מ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|לה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|נא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|נז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|לג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|לט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|כט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|לא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|מד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|מו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|מט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|נ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|נא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|לד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|לח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|לד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|מא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|מד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כד|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|סג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|לט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|לט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|מא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|מה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|נג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|מ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|כח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|לד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לט|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לט|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מז|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ס|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|מב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|מו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|ס}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|לב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|כח}}{{ש}}
{{צת|הושע|א|ד}}{{ש}}
{{צת|הושע|א|ה}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|י}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|א|ב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|ט}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|א|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|א|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|נה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|לז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכה|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכח|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|לד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|לד}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ח|י}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יא|י}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|ח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|ד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|לז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|י}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|לט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|לח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|לט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|מד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|יח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ל]]</text>
      <sha1>tvpd0e0dw2p83yktyp0cc6jyr1kaqmh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370302</id>
    <revision>
      <id>3024603</id>
      <parentid>929469</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:22:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10332" sha1="6lsyeq5chcczic7ij2sxqv88lvxmjp8" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ת|ו ב}}

{{צת|בראשית|ג|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|לו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|לז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|כז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|לו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|לט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|מ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|מא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|מה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|נא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|מ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|מא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|מד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|מה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|כה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|כג|כג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|לז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|מא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|כז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לה|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|י|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|מג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|ט}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|יואל|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|לו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פ|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|ל}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|ג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|לח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|לט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|מא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|מג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|מד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|מט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|ז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|כ}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|כז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|כו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|לח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|לט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|מב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|טז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו א]]</text>
      <sha1>6lsyeq5chcczic7ij2sxqv88lvxmjp8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370336</id>
    <revision>
      <id>3024601</id>
      <parentid>3023962</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:19:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="628" sha1="s1phxj4zwiodplwtdq3e7zzjkn9kbed" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ר|ה ת}}

{{צת|דברים|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יח|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|כז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פ|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|יב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|כט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ש]]</text>
      <sha1>s1phxj4zwiodplwtdq3e7zzjkn9kbed</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ג</title>
    <ns>1</ns>
    <id>370379</id>
    <revision>
      <id>3024630</id>
      <parentid>2778553</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:31:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3024630</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="783" sha1="b6a1uf0s7sjlfwweyxyd43ghmlomlt0" xml:space="preserve">בנוגע לשם זעליג:
* {{צת|תהלים|קיב|ד}}

על פי המובא בספר שלחן מנחם חלק א' עמוד ר&quot;מ:

''&quot;על פי פסק דין בהלכות שמות גיטין, הרי הוא '''זעליק''', ואומר תהלים קיב, ד'. עד שימצא פסוק מתאים בדיוק&quot;.
''

וראה כאן עמוד 11: [http://www.teshura.com/Tzfasman-Simpson-%20-%20Sivan%208%2C%205772.pdf תשורה]

הגר&quot;ח קנייבסקי הורה לומר &quot;זה לי עשרים שנה.....&quot; [[מיוחד:תרומות/147.234.64.52|147.234.64.52]] 00:10, 25 ביוני 2023 (IDT)

:וזה מתאים בתור פסוק המתחיל ומסתיים באות? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 19:31, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>b6a1uf0s7sjlfwweyxyd43ghmlomlt0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024638</id>
      <parentid>3024630</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:49:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה למשתמש Kurpaph ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3024638</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1153" sha1="jt5vtwekz5e0qwi0d59m0dkinpd0jyt" xml:space="preserve">בנוגע לשם זעליג:
* {{צת|תהלים|קיב|ד}}

על פי המובא בספר שלחן מנחם חלק א' עמוד ר&quot;מ:

''&quot;על פי פסק דין בהלכות שמות גיטין, הרי הוא '''זעליק''', ואומר תהלים קיב, ד'. עד שימצא פסוק מתאים בדיוק&quot;.
''

וראה כאן עמוד 11: [http://www.teshura.com/Tzfasman-Simpson-%20-%20Sivan%208%2C%205772.pdf תשורה]

הגר&quot;ח קנייבסקי הורה לומר &quot;זה לי עשרים שנה.....&quot; [[מיוחד:תרומות/147.234.64.52|147.234.64.52]] 00:10, 25 ביוני 2023 (IDT)

:וזה מתאים בתור פסוק המתחיל ומסתיים באות? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 19:31, 15 ביולי 2026 (IDT)
:: הפסוק &quot;זה לי עשרים שנה...&quot; מסתיים באות מ'. הוא מתאים לפסוק המתחיל ומסתיים באות ז מ אבל לא לכאן. הגר&quot;ח זצ&quot;ל איננו עוד עימנו לשאול אותו לפשר הוראתו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:49, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jt5vtwekz5e0qwi0d59m0dkinpd0jyt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024651</id>
      <parentid>3024638</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3024651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1314" sha1="qy07iqo01tqmwjgjuueqhfjwlio1s33" xml:space="preserve">בנוגע לשם זעליג:
* {{צת|תהלים|קיב|ד}}

על פי המובא בספר שלחן מנחם חלק א' עמוד ר&quot;מ:

''&quot;על פי פסק דין בהלכות שמות גיטין, הרי הוא '''זעליק''', ואומר תהלים קיב, ד'. עד שימצא פסוק מתאים בדיוק&quot;.
''

וראה כאן עמוד 11: [http://www.teshura.com/Tzfasman-Simpson-%20-%20Sivan%208%2C%205772.pdf תשורה]

הגר&quot;ח קנייבסקי הורה לומר &quot;זה לי עשרים שנה.....&quot; [[מיוחד:תרומות/147.234.64.52|147.234.64.52]] 00:10, 25 ביוני 2023 (IDT)

:וזה מתאים בתור פסוק המתחיל ומסתיים באות? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 19:31, 15 ביולי 2026 (IDT)
:: הפסוק &quot;זה לי עשרים שנה...&quot; מסתיים באות מ'. הוא מתאים לפסוק המתחיל ומסתיים באות ז מ אבל לא לכאן. הגר&quot;ח זצ&quot;ל איננו עוד עימנו לשאול אותו לפשר הוראתו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:49, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::אם כך, העמוד הזה צריך להימחק? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:00, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qy07iqo01tqmwjgjuueqhfjwlio1s33</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024652</id>
      <parentid>3024651</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:04:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה למשתמש Kurpaph ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3024652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1749" sha1="4p6qkrnzlr5q89esjhyycdz8y1vi1ky" xml:space="preserve">בנוגע לשם זעליג:
* {{צת|תהלים|קיב|ד}}

על פי המובא בספר שלחן מנחם חלק א' עמוד ר&quot;מ:

''&quot;על פי פסק דין בהלכות שמות גיטין, הרי הוא '''זעליק''', ואומר תהלים קיב, ד'. עד שימצא פסוק מתאים בדיוק&quot;.
''

וראה כאן עמוד 11: [http://www.teshura.com/Tzfasman-Simpson-%20-%20Sivan%208%2C%205772.pdf תשורה]

הגר&quot;ח קנייבסקי הורה לומר &quot;זה לי עשרים שנה.....&quot; [[מיוחד:תרומות/147.234.64.52|147.234.64.52]] 00:10, 25 ביוני 2023 (IDT)

:וזה מתאים בתור פסוק המתחיל ומסתיים באות? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 19:31, 15 ביולי 2026 (IDT)
:: הפסוק &quot;זה לי עשרים שנה...&quot; מסתיים באות מ'. הוא מתאים לפסוק המתחיל ומסתיים באות ז מ אבל לא לכאן. הגר&quot;ח זצ&quot;ל איננו עוד עימנו לשאול אותו לפשר הוראתו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:49, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::אם כך, העמוד הזה צריך להימחק? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:00, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::: לא להימחק. החלק הראשון ובו פסק ההלכה של האדמו&quot;ר מליובאוויטש לגבי השם זעליק רלוונטי לכאן, למי ששמו זעליג, והציון לדף השיחה חשוב לענ&quot;ד. רק הפסקה האחרונה לגבי &quot;זה לי עשרים שנה&quot; לא נתבררה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:04, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>4p6qkrnzlr5q89esjhyycdz8y1vi1ky</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024660</id>
      <parentid>3024652</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:45:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3181" sha1="c6qsq1gwc7860g263tfm7tngbxhcr5r" xml:space="preserve">בנוגע לשם זעליג:
* {{צת|תהלים|קיב|ד}}

על פי המובא בספר שלחן מנחם חלק א' עמוד ר&quot;מ:

''&quot;על פי פסק דין בהלכות שמות גיטין, הרי הוא '''זעליק''', ואומר תהלים קיב, ד'. עד שימצא פסוק מתאים בדיוק&quot;.
''

וראה כאן עמוד 11: [http://www.teshura.com/Tzfasman-Simpson-%20-%20Sivan%208%2C%205772.pdf תשורה]

הגר&quot;ח קנייבסקי הורה לומר &quot;זה לי עשרים שנה.....&quot; [[מיוחד:תרומות/147.234.64.52|147.234.64.52]] 00:10, 25 ביוני 2023 (IDT)

:וזה מתאים בתור פסוק המתחיל ומסתיים באות? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 19:31, 15 ביולי 2026 (IDT)
:: הפסוק &quot;זה לי עשרים שנה...&quot; מסתיים באות מ'. הוא מתאים לפסוק המתחיל ומסתיים באות ז מ אבל לא לכאן. הגר&quot;ח זצ&quot;ל איננו עוד עימנו לשאול אותו לפשר הוראתו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:49, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::אם כך, העמוד הזה צריך להימחק? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:00, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::: לא להימחק. החלק הראשון ובו פסק ההלכה של האדמו&quot;ר מליובאוויטש לגבי השם זעליק רלוונטי לכאן, למי ששמו זעליג, והציון לדף השיחה חשוב לענ&quot;ד. רק הפסקה האחרונה לגבי &quot;זה לי עשרים שנה&quot; לא נתבררה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:04, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא הבנתי מה מסובך: אין בתנ&quot;ך אף פסוק המתחיל בז' ומסיים בג', כמו שגם אין פסוקים לעוד כמה צירופי אותיות. הבעיה היא שבמקרה הזה יש גם שם לא נדיר שמשתמש באותיות הללו, ולכן נתעוררה השאלה איך ינהג אדם ששמו 'זעליג' לפי המנהג לומר פסוק המתחיל ומסתיים באותיות השם. פתרון אחד הוא לבחור [[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ק]], בגלל הכתיב החלופי 'זעליק' (כך מביאים בשם הרב זעליג ראובן בנגיס), ופתרון שני הוא לומר את הפסוק &quot;זה לי עשרים שנה&quot;, '''לא''' בגלל אות הסיום שלו, אלא כי הוא פותח במילים 'זה לי' שמזכירות את 'זעליג' [כמו שמי ששמו נזכר בפירוש בפסוק אינו צריך שהאותיות תתאמנה]. בקובץ אור ישראל (מאנסי) ל&quot;א הציעו גם לומר פסוק שיש בו ראשי תיבות 'זליג' או שיש בו את כל אותיות השם (כמו [[דברים לב ז]]). אף אחד מהפתרונות אינו מושלם, כי באמת פשוט אין פסוק מתאים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 20:45, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>c6qsq1gwc7860g263tfm7tngbxhcr5r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024666</id>
      <parentid>3024660</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:50:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה למשתמש בן עדריאל ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3024666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3381" sha1="jplx1ri73e77uvsczikxhs8tf8heoil" xml:space="preserve">בנוגע לשם זעליג:
* {{צת|תהלים|קיב|ד}}

על פי המובא בספר שלחן מנחם חלק א' עמוד ר&quot;מ:

''&quot;על פי פסק דין בהלכות שמות גיטין, הרי הוא '''זעליק''', ואומר תהלים קיב, ד'. עד שימצא פסוק מתאים בדיוק&quot;.
''

וראה כאן עמוד 11: [http://www.teshura.com/Tzfasman-Simpson-%20-%20Sivan%208%2C%205772.pdf תשורה]

הגר&quot;ח קנייבסקי הורה לומר &quot;זה לי עשרים שנה.....&quot; [[מיוחד:תרומות/147.234.64.52|147.234.64.52]] 00:10, 25 ביוני 2023 (IDT)

:וזה מתאים בתור פסוק המתחיל ומסתיים באות? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 19:31, 15 ביולי 2026 (IDT)
:: הפסוק &quot;זה לי עשרים שנה...&quot; מסתיים באות מ'. הוא מתאים לפסוק המתחיל ומסתיים באות ז מ אבל לא לכאן. הגר&quot;ח זצ&quot;ל איננו עוד עימנו לשאול אותו לפשר הוראתו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:49, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::אם כך, העמוד הזה צריך להימחק? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:00, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::: לא להימחק. החלק הראשון ובו פסק ההלכה של האדמו&quot;ר מליובאוויטש לגבי השם זעליק רלוונטי לכאן, למי ששמו זעליג, והציון לדף השיחה חשוב לענ&quot;ד. רק הפסקה האחרונה לגבי &quot;זה לי עשרים שנה&quot; לא נתבררה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:04, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::::לא הבנתי מה מסובך: אין בתנ&quot;ך אף פסוק המתחיל בז' ומסיים בג', כמו שגם אין פסוקים לעוד כמה צירופי אותיות. הבעיה היא שבמקרה הזה יש גם שם לא נדיר שמשתמש באותיות הללו, ולכן נתעוררה השאלה איך ינהג אדם ששמו 'זעליג' לפי המנהג לומר פסוק המתחיל ומסתיים באותיות השם. פתרון אחד הוא לבחור [[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ק]], בגלל הכתיב החלופי 'זעליק' (כך מביאים בשם הרב זעליג ראובן בנגיס), ופתרון שני הוא לומר את הפסוק &quot;זה לי עשרים שנה&quot;, '''לא''' בגלל אות הסיום שלו, אלא כי הוא פותח במילים 'זה לי' שמזכירות את 'זעליג' [כמו שמי ששמו נזכר בפירוש בפסוק אינו צריך שהאותיות תתאמנה]. בקובץ אור ישראל (מאנסי) ל&quot;א הציעו גם לומר פסוק שיש בו ראשי תיבות 'זליג' או שיש בו את כל אותיות השם (כמו [[דברים לב ז]]). אף אחד מהפתרונות אינו מושלם, כי באמת פשוט אין פסוק מתאים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 20:45, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::::: יישר כח על ההסבר. זה ממש לא היה ברור בדברי האלמוני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:50, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jplx1ri73e77uvsczikxhs8tf8heoil</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370594</id>
    <revision>
      <id>3024622</id>
      <parentid>931153</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:13:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024622</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3968" sha1="axqf7ymojolnlh66du9cyth57mi84jx" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ע|ו צ}}

{{צת|בראשית|כה|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|לז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|לו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|נב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|לו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|מד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|מו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|מ}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|כז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|יז}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|יח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|מז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|לח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|י}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו פ]]</text>
      <sha1>axqf7ymojolnlh66du9cyth57mi84jx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370640</id>
    <revision>
      <id>3024594</id>
      <parentid>3023956</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:09:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון פסוק</comment>
      <origin>3024594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5854" sha1="atjkv0y64iynj1xqs18fk6jgqwk16nc" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ל|ה נ}}

{{צת|בראשית|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|לג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|כט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נ|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נה|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נה|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|לא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|מג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|לב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|ט}}{{ש}}
{{צת|הושע|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|הושע|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|יואל|א|ה}}{{ש}}
{{צת|יואל|א|יב}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ב|א}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נח|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ס|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קג|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קח|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיד|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטו|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיז|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכה|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכו|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמט|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|כו|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|לב}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|כח}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|א|טו}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה מ]]</text>
      <sha1>atjkv0y64iynj1xqs18fk6jgqwk16nc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370641</id>
    <revision>
      <id>3024595</id>
      <parentid>931316</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:10:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת תבניות</comment>
      <origin>3024595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1525" sha1="fdfqrxq5lrdtqxofcqg8zfrw8ynm57y" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה מ|ה ס}}

{{צת|בראשית|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|נז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נ|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נב|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פח|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכז|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|יב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה נ]]</text>
      <sha1>fdfqrxq5lrdtqxofcqg8zfrw8ynm57y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370642</id>
    <revision>
      <id>3024599</id>
      <parentid>931317</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:17:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="536" sha1="980n2bin0051akhx2e1kmh37z2nl1ye" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה צ|ה ר}}

{{צת|ישעיהו|מג|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|כג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|כה}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ק]]</text>
      <sha1>980n2bin0051akhx2e1kmh37z2nl1ye</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370643</id>
    <revision>
      <id>3024602</id>
      <parentid>931318</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:19:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1820" sha1="2ntwyht8niv2wuc8qpt545u0wy4gw7c" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ש|ו א}}

{{צת|בראשית|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|לז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|כז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|טז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|נחום|ב|א}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|ל}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|כז}}{{ש}}
{{צת|איכה|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כח|יט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ת]]</text>
      <sha1>2ntwyht8niv2wuc8qpt545u0wy4gw7c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370644</id>
    <revision>
      <id>3024606</id>
      <parentid>931145</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:43:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024606</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="714" sha1="2xe92drgdz5ozmzz85pxs5nk2m1izy4" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ב|ו ד}}

{{צת|בראשית|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|ל}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|ל}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ג]]</text>
      <sha1>2xe92drgdz5ozmzz85pxs5nk2m1izy4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370645</id>
    <revision>
      <id>3024609</id>
      <parentid>2879745</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:51:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024609</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60704" sha1="3j4rlb51v9b6a4suynemrzzey051vma" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ה|ו ז}}

{{צת|בראשית|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ט|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יב|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יח|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|לו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|לז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|מח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|ס}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|סז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|כה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כו|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|מג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|מט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לג|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|יז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מ|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|לז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|לח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|מב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|נה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|לה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|לד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מה|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|ו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מח|יח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|לג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|א}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|נ|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|לד}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|י|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יא|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|מג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|מד}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|מח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|נ}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|יד|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|מב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|מג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|לו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|כח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|לג|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|לה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|כד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|לז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|לא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|לה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|לא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|לא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ח|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|לה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|מב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|נה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|מז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|לג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|א}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|מא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|כז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|נ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|נב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|נד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|לט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|יט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|נ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|נד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|לו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|פח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|פט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|מ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|לא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|מ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|כו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ל|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|כ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|לח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|מב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|מז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|מח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|נב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|נד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|לג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|כז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|לא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|לג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כא|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|כב|כט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|לז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|נ}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ו|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|א}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|כא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|כח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|ל}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|מו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|י}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|כח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|כח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|לב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|ל}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|לא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|לב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ו|לד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|כט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|ל}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|כח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|ל}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|לח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|נג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|נה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|נו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|י|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|כח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|לב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יד|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טו|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|יט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|כט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|ל}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|כו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|כח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יט|ל}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|מב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ו|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|מא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|מח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|נב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|לט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|מא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|מג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|מז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|נא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|נד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|נז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יח|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|לד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|לו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|לח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כב|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כו|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כז|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כח|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כט|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|לא|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ב|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ג|לט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|י|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|כט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יג|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|כו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|לב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|מ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|מב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יט|מג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|י}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|מט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|מז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|נט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|מג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יז|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|מב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|מב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|מ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|נא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|נד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|א|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ג|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|לט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|מב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|לח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|כו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|ל}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|כח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ד|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|לב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כה|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לד|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לה|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|לח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לט|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|ל}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|לא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נג|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נג|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נג|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נו|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סא|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סב|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סד|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סד|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סד|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סד|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|ל}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|י|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|לד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|לו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|כח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|לג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|לד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|לא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לז|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מ|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|לה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|לב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|לב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|נז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|סד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|לג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|לד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|מז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|ל}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לו|לה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לז|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|לד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|לז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|מו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|מח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מו|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|י}}{{ש}}
{{צת|הושע|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|הושע|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|הושע|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|הושע|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|ח}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|יואל|ג|א}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|כז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|י}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|יונה|א|טו}}{{ש}}
{{צת|יונה|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|יונה|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|יונה|ד|א}}{{ש}}
{{צת|מיכה|א|ז}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|א|יד}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|צפניה|א|ו}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ג|א}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|א}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|א}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|י|ט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|א|יב}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|מ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מה|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מט|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נב|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סב|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סד|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עב|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עב|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|כח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|לו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|לז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|לח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|מא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|נד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|נו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|נח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|סו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|כו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צ|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|כח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|מג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|מד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|מ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|מה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|לב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קל|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלב|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|לא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|לב}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|טז|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|ל}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|יז}}{{ש}}
{{צת|רות|א|א}}{{ש}}
{{צת|רות|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|רות|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|יג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|יד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|יב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|כב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|י}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|ז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|כ}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|כה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|יח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|כח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|לב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|מג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|מה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|א|ז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|סח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|כא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|ל}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|א|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ב|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|כט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|לג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|לז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|א}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|לא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|לג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|לז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|לח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|כ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|מה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|מג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|י|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|מג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כט|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יח|לב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|יז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ו]]</text>
      <sha1>3j4rlb51v9b6a4suynemrzzey051vma</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370646</id>
    <revision>
      <id>3024611</id>
      <parentid>931149</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:54:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024611</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1081" sha1="fs5aom2o66jnx1tlljv546kwvlvkcav" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ו|ו ח}}

{{צת|בראשית|לו|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ו|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|א}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|מו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כח|כב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ז]]</text>
      <sha1>fs5aom2o66jnx1tlljv546kwvlvkcav</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370647</id>
    <revision>
      <id>3024612</id>
      <parentid>931150</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:54:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024612</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4523" sha1="p1ywoji95s3kl23pit1ru53nwelg6b7" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ז|ו ט}}

{{צת|בראשית|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|כו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לח|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לז|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|א|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|לד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|מג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|מא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|מו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|כה|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|נו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כב|כו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|מה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כג|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|נ}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|י|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ב|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לד|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נג|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|מ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|מב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|א}}{{ש}}
{{צת|הושע|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|א|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|כג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כז|כב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|יז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|ח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ח]]</text>
      <sha1>p1ywoji95s3kl23pit1ru53nwelg6b7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370648</id>
    <revision>
      <id>3024613</id>
      <parentid>931151</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:56:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024613</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2340" sha1="bfeitkjx9kbom0c8khiuik9x5j2hncx" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ח|ו י}}

{{צת|בראשית|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|כט}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|יד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כז}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|טז|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|מה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כה|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מו|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|יח}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ג|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|לח}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|רות|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ט|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|י|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יז|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|ו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ט]]</text>
      <sha1>bfeitkjx9kbom0c8khiuik9x5j2hncx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370649</id>
    <revision>
      <id>3024620</id>
      <parentid>931152</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:07:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024620</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1226" sha1="68373rzhxyjogra1d75h16f7s91s7mv" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו נ|ו ע}}

{{צת|בראשית|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|סה}}{{ש}}
{{צת|שמות|א|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|טז|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|לה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|כח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|ל}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ט|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|ז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|לב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|י|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|יג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|כ}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ס]]</text>
      <sha1>68373rzhxyjogra1d75h16f7s91s7mv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370650</id>
    <revision>
      <id>3024624</id>
      <parentid>931154</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:15:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024624</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2309" sha1="qm3offputpcvsprc9t59nm8hpc4ovu2" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו צ|ו ר}}

{{צת|בראשית|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כא|י}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|יא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כד|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כב|לה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|כ}}{{ש}}
{{צת|שופטים|א|לד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|א}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|לג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|ד}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|נחום|א|יג}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עה|יא}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|מג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|מ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כד|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|טו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ו ק]]</text>
      <sha1>qm3offputpcvsprc9t59nm8hpc4ovu2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370651</id>
    <revision>
      <id>3024640</id>
      <parentid>931155</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:50:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024640</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="490" sha1="m78k2gtt08964v5agcnhj5mc9zr2djf" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז י|ז ל}}

{{צת|במדבר|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|מ}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נ|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|נג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|נה}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז כ]]</text>
      <sha1>m78k2gtt08964v5agcnhj5mc9zr2djf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370652</id>
    <revision>
      <id>3024642</id>
      <parentid>931156</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:52:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1423" sha1="b2ehad3mzsvbzmys4ip4ordjlj4kdmo" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ל|ז נ}}

{{צת|בראשית|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|מא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לב|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|לז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כה|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|כח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|יג}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|יב}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נ|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|מח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|נא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|נב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמב|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|כד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|א|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|ל}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כג|ד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז מ]]</text>
      <sha1>b2ehad3mzsvbzmys4ip4ordjlj4kdmo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370653</id>
    <revision>
      <id>3024646</id>
      <parentid>931157</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:56:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="306" sha1="cwk2kz8avi5buujrrhkfzgbsnvya8kt" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז פ|ז ק}}

{{צת|ויקרא|יא|מו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|יח|יז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז צ]]</text>
      <sha1>cwk2kz8avi5buujrrhkfzgbsnvya8kt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370654</id>
    <revision>
      <id>3024650</id>
      <parentid>931158</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:58:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3024650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="453" sha1="5rplb8efci8o7fc8xrctyyuzbh60ane" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ש|ח א}}

{{צת|יהושע|א|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|יב}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מ|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|כה}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ז|ח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ז ת]]</text>
      <sha1>5rplb8efci8o7fc8xrctyyuzbh60ane</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח עדות המזרח/קינות לתשעה באב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>378374</id>
    <revision>
      <id>3024659</id>
      <parentid>3024292</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:35:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3024659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43432" sha1="7h8dw3r4g4v1lhi7ve2p8kp7u24bq1x" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==ליל תשעה באב==
{{הור2|
בקהילות צפון אפריקה ומרוקו, נוהגים להתחיל את תפילת ערבית ב[[#קינות לפני ערבית|מספר קינות]], ולאחריהן אומרים מזמור על נהרות בבל ותפילת ערבית. מקורן של קינות אלו שלפני ערבית בעיקרו ממשוררי ספרד, אבן גבירול, ריה&quot;ל וכו', והיו נוהגים לקונן אותן בשבתות של תקופת בין המצרים כרשויות לקטעי התפילה, (רשויות ל&quot;נשמת&quot;, ל&quot;קדיש&quot;, ל&quot;יוצר&quot;, להפטרה ועוד). לרוב הקינה מרמזת לחלק התפילה אליו הוא שייך,לדוג׳: &quot;ואילו פינו מלא שירה כים&quot; - &quot;ואילו יללה מלא פינו&quot;. בד&quot;כ הבית האחרון של כל קינה מסיים בדברי נחמה ולכן כיום כשמקוננים אותן בתשעה באב עצמו אין אומרים את בתי הנחמה. עם השנים בוטל מנהג זה משום אבלות בפרהסיה, אמנם את הבית האחרון של קינת &quot;אשחר עדתי&quot; - (מחדש חדשים וכו') נוהגים גם היום בקהילות מרוקו לומר בהכרזת ר&quot;ח אב.

מנהג המזרחים בירושלים להתחיל בקריאת [[#שירת האזינו|שירת האזינו]] במקאם חיג'אז המעורר לבכי, ואז להמשיך על נהרות בבל ותפילת ערבית.
}}
===קינות לפני ערבית===
====דברי נביאים העתידות ידעו====
{{:דברי נביאים העתידות ידעו}}

==== '''לו ישקלו רעי''' מהומתי====
{{הור|מחבר: רבי לוי אבן אלתבאן}}

{{:לו ישקלו רעי מהומתי}}

====נשמת שדודים נדודים====
{{הור|יש מדלגים על הפיוט הבא.}}

{{:נשמת שדודים נדודים}}

====לפדות עם דל====
{{:לפדות עם דל}}

==== שנה בשנה ====
{{:שנה בשנה אהגה כיונה}}

====יונה נכאבה====
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

{{:יונה נכאבה}}

==== שמעו והאזינו ====
{{:שמעו והאזינו}}

====נשמת ילדים שוממים====
{{הור|יש מדלגים על הפיוט הבא.}}

{{הור|מחבר: רבי יעקב מלמד תינוקות מקשטיליה}}

{{:נשמת ילדים שוממים}}

==== '''את אויביך אל''' ====
{{הור|מנגינת &quot;לפדות עם דל&quot;}}

{{:את אויביך אל תשמיד}}

====יום כמו נד====
{{:יום כמו נד}}

====עד אן צבי מדח====
{{הור|מחבר:רבי יהודה הלוי. מנגינת &quot;יהודה וישראל&quot;/&quot;חסרה&quot;}}

{{:עד אן צבי מודח}}

====אשחר עדתי====
{{:אשחר עדתי}}

==== אפתח פי להודות ====
{{:אפתח פי להודות}}

==== אריה שאג ====
{{:אריה שאג ועלה באפו}}

==== איך משכני עליון====
{{:איך משכני עליון}}

====הלנופלים תקומה====
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

{{:הלנופלים תקומה}}

==== '''נשמת אמונים''' ====
{{:נשמת אמונים רגזו וחלו}}

====נלאה להיליל====
{{הור|מחבר: רבי משה אבן עזרא}}

{{:נלאה להיליל על שברנו}}

==== היכל ה' היכל ה' ====

{{:היכל ה'}}

====יום נלחמו בי====
{{:יום נלחמו בי יחד שכני}}

====קול אהלה תתיפח====
{{:קול אהלה תתיפח}}

====בורא עד אנה====

{{:בורא עד אנה}}

===שירת האזינו===
א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב. ג כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. ד הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. ה שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל. ו הֲ לַיְהוָה תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. ז זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. ח בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ט כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. י יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. יא כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. יב יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. יג יַרְכִּבֵהוּ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. יד חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. טו וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. טז יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ. יז יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. יח צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. יט וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו. כ וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם. כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. כב כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים. כג אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם. כד מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר. כה מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה. כו אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם. כז לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל זֹאת. כח כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. כט לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם. ל אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהוָה הִסְגִּירָם. לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. לב כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ. לג חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר. לד הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי. לה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. לו כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. לז וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ. לח אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה. לט רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. מ כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. מא אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. מב אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. מג הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. (דברים לב, א-מג)

===תפילת ערבית===
{{הור2|מתחילים במזמור קל&quot;ז, על נהרות בבל, ואז מתפללים ערבית כבכל יום עד לאחר עמידה.}}{{ש}}
{{רקע אפור}}
{{הור|יש מקדימים:}}{{ש}}
{{:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו}}
{{סוף}}
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

{{הור2|ומתפללים [[סידור/נוסח עדות המזרח/חול/ערבית|תפילת ערבית]] עד לאחר עמידה. בעמידה מוסיפים [[עננו]]. יש הנוהגים לומר את [[תפילת נחם]], ואילו מנהג צפון אפריקה לאמרו אך ורק במנחה, משום שאין הנחמות שייכות עד אז.}}

===קינות לאחר ערבית===
====למי אבכה====
{{:למי אבכה וכף אכה}}

==== אקרא בבכיה רבה ====
{{:אקרא בבכיה רבה}}
==== אילילה אלכה שולל ====
{{:אילילה אלכה שולל}}
==== איכה ====
{{מגירה|[[מגילת איכה]]|
אֵיכָ֣ה׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֨תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס ׃ ס ב בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כָּל־רֵעֶ֨יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים ׃ ס ג גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֨נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִיא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים ׃ ס ד דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֨יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ ׃ ס ה הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר ׃ ס ו וַיֵּצֵ֥א מן-בת [מִבַּת]־צִיּ֖וֹן כָּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף ׃ ס ז זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ ׃ ס ח חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֨וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר ׃ ס ט טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת־עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב ׃ ס י יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ ׃ ס יא כָּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְּשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ מחמודיהם [מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם] בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה ׃ ס יב ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֗וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ ׃ ס יג מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֨נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה ׃ ס יד נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם ׃ ס טו סִלָּ֨ה כָל־אַבִּירַ֤י׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה ׃ ס טז עַל־אֵ֣לֶּה׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב ׃ ס יז פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם ׃ ס יח צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כָל־עמים [הָֽעַמִּ֗ים] וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי ׃ ס יט קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֨כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם ׃ ס כ רְאֵ֨ה יְהוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת ׃ ס כא שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כָּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֽוֹנִי ׃ ס כב תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֨יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי: פ

איכה פרק ב

א אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֨יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ ׃ ס ב בִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜י לא [וְלֹ֣א] חָמַ֗ל אֵת כָּל־נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ ׃ ס ג גָּדַ֣ע בָּֽחֳרִי־אַ֗ף כֹּל קֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יב אָח֛וֹר יְמִינ֖וֹ מִפְּנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וַיִּבְעַ֤ר בְּיַעֲקֹב֙ כְּאֵ֣שׁ לֶֽהָבָ֔ה אָכְלָ֖ה סָבִֽיב ׃ ס ד דָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜וֹ כְּאוֹיֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינוֹ֙ כְּצָ֔ר וַֽיַּהֲרֹ֔ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֨הֶל֙ בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ ׃ ס ה הָיָ֨ה אֲדֹנָ֤י׀ כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כָּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֨רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה ׃ ס ו וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכּ֔וֹ שִׁחֵ֖ת מוֹעֲד֑וֹ שִׁכַּ֨ח יְהוָ֤ה׀ בְּצִיּוֹן֙ מוֹעֵ֣ד וְשַׁבָּ֔ת וַיִּנְאַ֥ץ בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ מֶ֥לֶךְ וְכֹהֵֽן ׃ ס ז זָנַ֨ח אֲדֹנָ֤י׀ מִזְבְּחוֹ֙ נִאֵ֣ר מִקְדָּשׁ֔וֹ הִסְגִּיר֙ בְּיַד־אוֹיֵ֔ב חוֹמֹ֖ת אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ ק֛וֹל נָתְנ֥וּ בְּבֵית־יְהוָ֖ה כְּי֥וֹם מוֹעֵֽד ׃ ס ח חָשַׁ֨ב יְהוָ֤ה׀ לְהַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּ֔וֹן נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־הֵשִׁ֥יב יָד֖וֹ מִבַּלֵּ֑עַ וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל וְחוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ ׃ ס ט טָבְע֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהוָֽה ׃ ס י יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֨רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם ׃ ס יא כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֨רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּֽעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה ׃ ס יב לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם ׃ ס יג מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מָ֤ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ ׃ ס יד נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֹנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שביתך [שְׁבוּתֵ֑ךְ] וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים ׃ ס טו סָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֨יִם֙ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑ם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂ לְכָל־הָאָֽרֶץ ׃ ס טז פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ ׃ ס יז עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֨יִךְ֙ אוֹיֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ ׃ ס יח צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדֹנָ֑י חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּוֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ ׃ ס יט ק֣וּמִי׀ רֹ֣נִּי בליל [בַלַּ֗יְלָה] לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֨יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֨פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת ׃ ס כ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא ׃ ס כא שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֨גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ ׃ ס כב תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף־יְהוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם ׃ פ

איכה פרק ג

 
א אֲנִ֤י הַגֶּ֨בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ ׃ ב אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר ׃ ג אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כָּל־הַיּֽוֹם ׃ ס ד בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי ׃ ה בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה ׃ ו בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם ׃ ס ז גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחָשְׁתִּֽי ׃ ח גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי ׃ ט גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה ׃ י ס דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י אריה [אֲרִ֖י] בְּמִסְתָּרִֽים ׃ יא דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם ׃ יב דָּרַ֤ךְ קַשְׁתּוֹ֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ ׃ ס יג הֵבִיא֙ בְּכִלְיוֹתָ֔י בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֽוֹ ׃ יד הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכָל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כָּל־הַיּֽוֹם ׃ טו הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה ׃ טז ס וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר ׃ יז וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה ׃ יח וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהוָֽה ׃ ס יט זְכָר־עָנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ ׃ כ זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר ותשיח [וְתָשׁ֥וֹחַ]  עָלַ֖י נַפְשִֽׁי ׃ כא זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל ׃ ס כב חַֽסְדֵ֤י יְהוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו ׃ כג חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ ׃ כד חֶלְקִ֤י יְהוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ ׃ ס כה ט֤וֹב יְהוָה֙ לְקוָֹ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ ׃ כו ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהוָֽה ׃ כז ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו ׃ כח ס יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו ׃ כט יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה ׃ ל יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה ׃ לא ס כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי ׃ לב כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חסדו [חֲסָדָֽיו] ׃ לג כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ ׃ ס לד לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ ׃ לה לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן ׃ לו לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה ׃ ס לז מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה ׃ לח מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב ׃ לט מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חטאו [חֲטָאָֽיו] ׃ ס מ נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֨ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהוָֽה ׃ מא נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֨נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם ׃ מב נַ֤חְנוּ פָשַׁ֨עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ ׃ ס מג סַכֹּ֤תָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ ׃ מד סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה ׃ מה סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים ׃ ס מו פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כָּל־אֹיְבֵֽינוּ ׃ מז פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר ׃ מח פַּלְגֵי־מַ֨יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי ׃ ס מט עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת ׃ נ עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם ׃ נא עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי ׃ ס נב צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם ׃ נג צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי ׃ נד צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי ׃ נה ס קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהוָ֔ה מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת ׃ נו קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אָזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי ׃ נז קָרַ֨בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא ׃ ס נח רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי ׃ נט רָאִ֤יתָה יְהוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שָׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי ׃ ס רָאִ֨יתָה֙ כָּל־נִקְמָתָ֔ם כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי ׃ סא ס שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהוָ֔ה כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי ׃ סב שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיוֹנָ֔ם עָלַ֖י כָּל־הַיּֽוֹם ׃ סג שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם ׃ ס סד תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם ׃ סה תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם ׃ סו תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהוָֽה ׃ פ

איכה פרק ד

 
א אֵיכָה֙ יוּעַ֣ם זָהָ֔ב יִשְׁנֶ֖א הַכֶּ֣תֶם הַטּ֑וֹב תִּשְׁתַּפֵּ֨כְנָה֙ אַבְנֵי־קֹ֔דֶשׁ בְּרֹ֖אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת ׃ ס ב בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים הַמְסֻלָּאִ֖ים בַּפָּ֑ז אֵיכָ֤ה נֶחְשְׁבוּ֙ לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י יוֹצֵֽר ׃ ס ג גַּם־תנין [תַּנִּים֙] חָ֣לְצוּ שַׁ֔ד הֵינִ֖יקוּ גּוּרֵיהֶ֑ן בַּת־עַמִּ֣י לְאַכְזָ֔ר ‎כי ענים [כַּיְעֵנִ֖ים] בַּמִּדְבָּֽר ׃ ס ד דָּבַ֨ק לְשׁ֥וֹן יוֹנֵ֛ק אֶל־חִכּ֖וֹ בַּצָּמָ֑א עֽוֹלָלִים֙ שָׁ֣אֲלוּ לֶ֔חֶם פֹּרֵ֖שׂ אֵ֥ין לָהֶֽם ׃ ה ס הָאֹֽכְלִים֙ לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים נָשַׁ֖מּוּ בַּחוּצ֑וֹת הָאֱמֻנִים֙ עֲלֵ֣י תוֹלָ֔ע חִבְּק֖וּ אַשְׁפַּתּֽוֹת ׃ ס ו וַיִּגְדַּל֙ עֲוֹ֣ן בַּת־עַמִּ֔י מֵֽחַטַּ֖את סְדֹ֑ם הַֽהֲפוּכָ֣ה כְמוֹ־רָ֔גַע וְלֹא־חָ֥לוּ בָ֖הּ יָדָֽיִם ׃ ס ז זַכּ֤וּ נְזִירֶ֨יהָ֙ מִשֶּׁ֔לֶג צַח֖וּ מֵחָלָ֑ב אָ֤דְמוּ עֶ֨צֶם֙ מִפְּנִינִ֔ים סַפִּ֖יר גִּזְרָתָֽם ׃ ס ח חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תָּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ ׃ ס ט טוֹבִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤ם יָז֨וּבוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ת שָׂדָֽי ׃ ס י יְדֵ֗י נָשִׁים֙ רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת בִּשְּׁל֖וּ יַלְדֵיהֶ֑ן הָי֤וּ לְבָרוֹת֙ לָ֔מוֹ בְּשֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי ׃ ס יא כִּלָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־חֲמָת֔וֹ שָׁפַ֖ךְ חֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ וַיַּצֶּת־אֵ֣שׁ בְּצִיּ֔וֹן וַתֹּ֖אכַל יְסוֹדֹתֶֽיהָ ׃ ס יב לֹ֤א הֶאֱמִ֨ינוּ֙ מַלְכֵי־אֶ֔רֶץ וכל [כֹּ֖ל] יֹשְׁבֵ֣י תֵבֵ֑ל כִּ֤י יָבֹא֙ צַ֣ר וְאוֹיֵ֔ב בְּשַׁעֲרֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם ׃ ס יג מֵֽחַטֹּ֣את נְבִיאֶ֔יהָ עֲוֹנ֖וֹת כֹּהֲנֶ֑יהָ הַשֹּׁפְכִ֥ים בְּקִרְבָּ֖הּ דַּ֥ם צַדִּיקִֽים ׃ ס יד נָע֤וּ עִוְרִים֙ בַּֽחוּצ֔וֹת נְגֹֽאֲל֖וּ בַּדָּ֑ם בְּלֹ֣א יֽוּכְל֔וּ יִגְּע֖וּ בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם ׃ ס טו ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ ס֤וּרוּ ס֨וּרוּ֙ אַל־תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגּוֹיִ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יפוּ לָגֽוּר ׃ ס טז פְּנֵ֤י יְהוָה֙ חִלְּקָ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַבִּיטָ֑ם פְּנֵ֤י כֹהֲנִים֙ לֹ֣א נָשָׂ֔אוּ זקנים [וּזְקֵנִ֖ים] לֹ֥א חָנָֽנוּ ׃ ס יז עודינה [עוֹדֵ֙ינוּ֙] תִּכְלֶ֣ינָה עֵינֵ֔ינוּ אֶל־עֶזְרָתֵ֖נוּ הָ֑בֶל בְּצִפִּיָּתֵ֣נוּ צִפִּ֔ינוּ אֶל־גּ֖וֹי לֹ֥א יוֹשִֽׁעַ ׃ ס יח צָד֣וּ צְעָדֵ֔ינוּ מִלֶּ֖כֶת בִּרְחֹבֹתֵ֑ינוּ קָרַ֥ב קִצֵּ֛ינוּ מָלְא֥וּ יָמֵ֖ינוּ כִּי־בָ֥א קִצֵּֽינוּ ׃ ס יט קַלִּ֤ים הָיוּ֙ רֹדְפֵ֔ינוּ מִנִּשְׁרֵ֖י שָׁמָ֑יִם עַל־הֶהָרִ֣ים דְּלָקֻ֔נוּ בַּמִּדְבָּ֖ר אָ֥רְבוּ לָֽנוּ ׃ ס כ ר֤וּחַ אַפֵּ֨ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִיתוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם ׃ ס כא שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־אֱד֔וֹם יושבתי [יוֹשֶׁ֖בֶת] בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־עָלַ֨יִךְ֙ תַּעֲבָר־כּ֔וֹס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי ׃ ס כב תַּם־עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ : פ

איכה פרק ה

 
א זְכֹ֤ר יְהוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ הביט [הַבִּ֖יטָה] וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ ׃ ב נַחֲלָתֵ֨נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנָכְרִֽים ׃ ג יְתוֹמִ֤ים הָיִ֨ינוּ֙ אין [וְאֵ֣ין]  אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת ׃ ד מֵימֵ֨ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ ׃ ה עַ֤ל צַוָּארֵ֨נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ לא [וְלֹ֥א] הֽוּנַֽח־לָֽנוּ ׃ ו מִצְרַ֨יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם ׃ ז אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ אינם אנחנו [וְאֵינָ֔ם וַאֲנַ֖חְנוּ] עֲוֹנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ ׃ ח עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם ׃ ט בְּנַפְשֵׁ֨נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר ׃ י עוֹרֵ֨נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפ֥וֹת רָעָֽב ׃ יא נָשִׁים֙ בְּצִיּ֣וֹן עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה ׃ יב שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ ׃ יג בַּחוּרִים֙ טְח֣וֹן נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ ׃ יד זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם ׃ טו שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ ׃ טז נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ ׃ יז עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ ׃ יח עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ ׃ פ יט אַתָּ֤ה יְהוָה֙ לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְדֹ֥ר וָדֽוֹר ׃ כ לָ֤מָּה לָנֶ֨צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים ׃ כא הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה׀ אֵלֶ֨יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה]  חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם ׃ כב כִּי אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד: פ [הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה׀ אֵלֶ֨יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה]  חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם}}

====זכור ה׳ מה היה לנו====
{{:זכור ה' - אקונן בכל שנה}}

==== בליל זה יבכיון ====
{{#קטע:בליל זה יבכיון|מזרח}}

==== מדי שנה קינה ====
{{:מדי שנה קינה}}

====על זה היה דוה לבנו====
{{:על זה היה דוה לבנו}}

==== על יום חורבן היכל מקודש ====
{{:על יום חורבן היכל מקודש}}

==== אוי כי ירד אש====

{{:אוי כי ירד אש}}

====זכור ה' ליהודה ולאפרים====

{{:זכור ה' ליהודה ואפרים}}

====אליכם עדה קדושה====

{{:אליכם עדה קדושה}}

====אוי כי קינה רבת ====

{{הור2|קינה למוצאי שבת:}}

{{:אוי כי קינה רבת}}

==== אני הגבר אקונן ====

{{הור2|קינה למוצאי שבת:}}

{{:אני הגבר אקונן}}

==== אז בחטאינו ====

{{#קטע:אז בחטאינו|מזרח}}

==== עורה נא ימינך רמה ====

{{:עורה נא ימינך רמה}}

{{הור2|ומונין שנות החורבן וממשיכים &quot;ואתה קדוש&quot;, [[קדושה דסידרא]] של בית האבל, ואחר כך קדיש מיוחד לבניין בית המקדש השלישי (יש שמונין אחרי הקדיש).}}

==== על היכלי חבלי כנחש נושך ====

{{הור2|יש אומרים גם קינה זו:}}

{{:על היכלי חבלי כנחש הולך}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|יש אומרים גם קינה זו:}}

{{#קטע:על היכלי אבכה|מזרח}}
&lt;references /&gt;

==קינות ליום תשעה באב==
* הועבר לדף [[סידור/נוסח עדות המזרח/שחרית לתשעה באב]].

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>7h8dw3r4g4v1lhi7ve2p8kp7u24bq1x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>386126</id>
    <revision>
      <id>3024572</id>
      <parentid>3023609</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:32:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024572</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="716" sha1="5kw92schnfyk3xkq8avixqt3z99aj8t" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ה|ד ז}}

{{צת|שמות|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ק|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמה|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|טז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|א}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|יב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ו]]</text>
      <sha1>5kw92schnfyk3xkq8avixqt3z99aj8t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>401072</id>
    <revision>
      <id>3024575</id>
      <parentid>3020961</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:38:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו מס' 3</comment>
      <origin>3024575</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="106682" sha1="2shrh6bv0zojgcnsyukcsywdw8r3hwx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס&quot;א-2001

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;א, 916|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|6114)), ((909|תיקון|6113)), ((942|הודעת מערכת ות&quot;ט|6115)), ((1033|תיקון מס' 2|6122)); &lt;!-- ((תשס&quot;ב, 465|הוראת שעה|6154)), --&gt; ((תשס&quot;ב, 466|תיקון|6154)), &lt;!-- ((582|הוראת שעה (תיקון)|6159)), --&gt; ((822|תיקון מס' 2|6174)); ((תשס&quot;ד, 126|תיקון|6282)), ((700|תיקון מס' 2|6322)), ((722|תיקון מס' 3|6325)); ((תשס&quot;ה, 199|תיקון|6351)), ((452|תיקון מס' 2|6372)), ((600|הוראת שעה|6379)); ((תשס&quot;ו, 335|תיקון|6452)); ((תשס&quot;ז, 408|תיקון|6547)), ((606|תיקון מס' 2|6568)), ((682|תיקון מס' 3|6575)); ((תשס&quot;ח, 252|תיקון|6631)); ((תשס&quot;ט, 115|תיקון|6723)), ((1249|תיקון מס' 2|6805)), ((1250|הוראת שעה|6805)); ((תש&quot;ע, 888|תיקון|6870)), ((1012|תיקון מס' 2|6884)), ((1476|תיקון מס' 3 - הוראת שעה (תיקון) [צ&quot;ל: הוראת שעה] [תשס&quot;ט]|6917)); ((תשע&quot;א, 152|תיקון|6940)), ((510|תיקון והוראת שעה|6965)), ((693|הוראת שעה [תשס&quot;ט] (תיקון)|6976)); ((תשע&quot;ג, 1370|הוראת שעה|7259)); ((תשע&quot;ד, 1738|תיקון|7419)); ((תשע&quot;ה, 1397|תיקון|7536)), ((1398|תיקון מס' 2|7536)), ((1843|הוראת שעה [תשע&quot;ג] (תיקון)|7545)), ((1843|תיקון מס' 3|7545)), ((1843|תיקון מס' 4|7545)), ((1844|תיקון מס' 5|7545)), ((1864|תיקון מס' 6|7547)); ((תשע&quot;ו, 506|תיקון|7596)), ((510|תיקון מס' 2|7596)), ((1111|תיקון מס' 3|7654)), ((1482|תיקון מס' 4|7680)); ((תשע&quot;ז, 950|תיקון|7798)); ((תשע&quot;ח, 208|הוראת שעה|7884)), ((912|הוראת שעה (תיקון)|7940)), ((1935|תיקון|7997)), ((2143|תיקון מס' 2|8015)), ((2144|תיקון מס' 3|8015)), ((2203|תיקון מס' 4|8023)), ((2204|תיקון (תיקון)|8023)); ((תשע&quot;ט, 1782|הוראת שעה [תשע&quot;ח] (תיקון)|8145)); ((תשפ&quot;ב, 1259|תיקון|9829)), ((1732|תיקון מס' 2|9925)), ((2138|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 3]|10011)), ((2906|תיקון מס' 4|10162)), ((3135|תיקון מס' 5|10198)), ((3136|תיקון מס' 6|10198)); ((תשפ&quot;ג, 1054|תיקון|10567)), ((1092|תיקון מס' 2|10580)), ((2142|תיקון מס' 3|10730)), ((2142|תיקון מס' 4|10730)), ((2145|תיקון מס' 5|10730)); ((תשפ&quot;ד, 490|תיקון|10895)); ((תשפ&quot;ה, 1216|תיקון|11760)), ((1772|תיקון מס' 2|11869)), ((1772|תיקון מס' 3|11869)), ((1773|תיקון מס' 4|11869)), ((1774|תיקון מס' 5|11869)), ((2390|תיקון מס' 6|12009)); ((תשפ&quot;ו, 138|תיקון|12076)), ((2243|תיקון מס' 2|12430)), ((2418|תיקון מס' 3|12475)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-3 --&gt;

''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ט, 920|הודעה|6777)); ((תש&quot;ע, 716|הודעה|6863)); ((תשע&quot;ב, 724|הודעה|7085)); ((תשע&quot;ג, 642|הודעה|7213)); ((תשע&quot;ד, 546|הודעה|7332)); ((תשע&quot;ה, 716|הודעה|7480)); ((תשע&quot;ח, 912|הודעה|7940)); ((תשע&quot;ט, 1916|הודעה|8158)); ((תש&quot;ף, 422|הודעה|8327)); ((תשפ&quot;ב, 1642|הודעה|9901)); ((תשפ&quot;ג, 880|הודעה|10508)); ((תשפ&quot;ד, 1282|הודעה|11058)); ((תשפ&quot;ה, 622|הודעה|11632)); ((תשפ&quot;ו, 766|הודעה|12199)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ו) --&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 16]] [[+|ו-55]] [[לחוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]], מחליטה ועדת הכנסת לאמור:

__TOC__

== פרק א': שירותי תקשורת, עיתונים ודברי דואר ==

@ 1. שירותי תקשורת (תיקון: [הודעות], תשע&quot;ו, תשפ&quot;ה-3)
: (א) הכנסת תממן לחבר הכנסת -
:: (1) תשלום בעבור שירותי תקשורת בביתו של חבר הכנסת, ובכלל זה טלפון, אינטרנט ושידורים בכבלים, בלוויין או באמצעות שיטת שידורים אחרת, בסכום חודשי של 500 שקלים חדשים; בעד כהונה בחלק של חודש ישולם תשלום באופן יחסי;
:: (2) חשב הכנסת רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקה (1) ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשינויים בעלות שירותי התקשורת;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (3א) (((נמחקה);))
:: (4)(א) מכשיר רדיו-טלפון-נייד (להלן - טלפון סלולרי) אחד, לפי אישור חשב הכנסת, ובלבד שיירשם על שמו של חבר הכנסת; מימון הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון סלולרי כאמור ייעשה מתוך התקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית לפי [[סעיף 27]];
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) ניצל חבר הכנסת את כל תקציבו השנתי לפעילות פרלמנטרית לפי [[סעיף 27]], ושילמה הכנסת הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון הסלולרי עבורו, ינוכו משכרו ההוצאות העודפות שהכנסת נשאה בתשלומן.
: (ב) (((בוטל).))

@ 2. עיתונים
: הכנסת תממן לחבר הכנסת מנוי על שני עיתונים יומיים המודפסים בישראל, לפי בחירתו.

@ 3. דואר (תיקון: תשס&quot;א-3, תשע&quot;ו)
: (א) הכנסת תממן לחבר הכנסת, מתוך תקציבו השנתי לפעילות פרלמנטרית לפי [[סעיף 27]] -
:: (1) משלוח דברי דואר ממשכן הכנסת הנושאים את שמו, למעט דבר דואר הנשלח 75 ימים לפני יום הבחירות לכנסת;
:: (2) עד 750 מכתבים רגילים בשנה מחוץ למשכן הכנסת, במעטפות מבוילות שהונפקו לשם כך, ונושאות את שמו; חבר הכנסת אינו רשאי להעביר את מכסת המכתבים האמורה לחבר כנסת אחר.
: (ב) חבר הכנסת לא ישלח דברי דואר לפי סעיף קטן (א) אלא לשם מילוי תפקידו, והוא אינו רשאי לשלוח כאמור דברי דואר שמסר לו אדם או גורם אחר, לרבות מפלגתו, או בעבור מי מהם.

@ 4. (תיקון: תשע&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק א'1: הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ג-4) ==

@ 5. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ג-4)
: בהחלטה זו -
:- &quot;הוצאות מלון&quot; - הוצאות בעבור לינה בבית מלון, ארוחת בוקר ושירותים נוספים הניתנים על ידי בית המלון אגב הלינה;
:- &quot;ועדה&quot; - ועדה מועדות הכנסת, לרבות ועדה לענינים מסוימים, ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדה משותפת או ועדת משנה;
:- &quot;הוועדה הציבורית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 50 לחוק הכנסת]];
:- &quot;חוק הכנסת&quot; - [[חוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;קרוב משפחה&quot; - בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ.

== פרק ב': הוצאות שהיה בחוץ לארץ ובבתי מלון בישראל, שכר דירה, ביגוד, כלכלה ואירוח (תיקון: תשפ&quot;ג-4) ==

@ 6. תשלום בעבור נסיעה לחוץ לארץ בשליחות הכנסת (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) הכנסת תממן לחבר הכנסת היוצא לחוץ לארץ בשליחות הכנסת את הוצאות הטיסה והוצאות המלון, וכן תממן קצובת שהייה כמקובל לגבי עובדי המדינה לגבי המדינה שבה ישהה, לרבות במקרה שבו האירוח הוא על חשבון המארח.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הכנסת תממן ליושב ראש הכנסת היוצא לחוץ לארץ בשליחות הכנסת תשלומים אלה בעבור נסיעתו:
:: (1) אם נסע בהזמנת יושב ראש פרלמנט או ראש מדינה זרה:
::: (א) הוצאות טיסה והוצאות מלון בעבורו ובעבור בן זוגו המצטרף אליו;
::: (ב) קצובת שהייה כאמור בסעיף קטן (א) בעבורו, ותוספת של 40% מהסכום האמור בעבור בן זוגו המצטרף אליו;
:: (2) אם נסע שלא בהזמנה כאמור בפסקה (1) - את התשלומים המפורטים באותה פסקה בעבורו, וככל שהוא מצא כי יש צורך בצירוף בן זוגו לנסיעה במימון הכנסת - גם את התשלומים המפורטים באותה פסקה בעבור בן זוגו המצטרף אליו.

@ 7. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 8. תשלום הוצאות מלון בישראל ליושב ראש הכנסת
: הוצאות מלון בישראל של יושב ראש הכנסת ישולמו על ידי הכנסת -
: (1) בירושלים - כל עוד אין לו דירת שרד בירושלים או שדירתו הפרטית באזור ירושלים אינה משמשת גם כדירת שרד, כאמור [[בסעיף 6(ב) להחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ&quot;ז-1986]];
: (2) מחוץ לירושלים - לצורך מילוי תפקידו כיושב ראש הכנסת.

@ 9. תשלום הוצאות מלון של ממלא מקום יושב ראש הכנסת
: הוצאות מלון בירושלים של סגן יושב ראש הכנסת, אשר מקום מגוריו הקבוע איננו בירושלים ואשר לן בו לצורך מלוי תפקידו כממלא מקום יושב ראש הכנסת, ישולמו על ידי הכנסת.

@ 10. תשלום הוצאות מלון לחבר הכנסת (תיקון: תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט, תשע&quot;ה-6, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ה-2)
: (א) הוצאות מלון בירושלים של חבר הכנסת, אשר מקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים ואשר לן בו בלילה שבין שני ימי ישיבה רגילים, ישולמו על ידי הכנסת.
: (ב)(1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), זכאי חבר הכנסת, שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 100 ק&quot;מ לפחות, להוצאות מלון בירושלים כאשר הוא נשאר ללון בה לרגל השתתפות בישיבה או בסיור של ועדה ביום שלפני יום ישיבה של מליאת הכנסת או ביום שלאחריה, או לרגל השתתפות בישיבותיה של ועדה, יום אחרי יום.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 100 ק&quot;מ לפחות, ולא ניצל את מלוא זכאותו להוצאות מלון בירושלים לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי להוצאות מלון גם כאשר הוא נשאר ללון בירושלים ביום שלפני יום ישיבה של מליאת הכנסת או ביום שלאחריה, במקום לילות שבהם לא ניצל את זכאותו כאמור באותה שנה; זכאות לפי פסקה זו תהיה באישור מראש של חשב הכנסת, ולא ישולמו לחבר הכנסת הוצאות לפי פסקה זו עבור יותר משמונה לילות בשנה.
: (ב1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 140 ק&quot;מ לפחות, זכאי להוצאות מלון בירושלים כאשר הוא נשאר ללון בה במוצאי שבת או ביום ראשון לשם השתתפות בישיבת ועדה ביום שלמוחרת, ובלבד שהישיבה נקבעה לשעה 10:00 לכל המאוחר, והוא השתתף בה החל מאותה השעה.
: (ג) המנהל הכללי של הכנסת רשאי לאשר, במקרים מיוחדים, בכל עת, הוצאות מלון של חבר הכנסת, באופן חריג, אם הוכח להנחת דעתו שיש הצדקה ענינית לכך.
: (ד) הוראות אלה יחולו לעניין מס הכנסה המוטל על חבר הכנסת לפי סעיף זה:
:: (1) המס המוטל על חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 100 ק&quot;מ לפחות, ולעניין יושב ראש ועדה קבועה של הכנסת מבין הוועדות המנויות [[בסעיף 100 לתקנון הכנסת]] בלבד - 50 ק&quot;מ לפחות, יהיה על חשבון הכנסת;
:: (2) לעניין חבר הכנסת שפסקה (1) אינה חלה עליו, המס יהיה על חשבון הכנסת רק במקרים אלה:
::: (א) עד 60 לינות בשנה;
::: (ב) הוצאות המלון אושרו לפי סעיף קטן (ג).

@ 11. אופן תשלום הוצאות מלון
: הוצאות מלון ישולמו על ידי הכנסת ישירות לבית המלון על סמך חשבונית שתומצא לחשב הכנסת.

@ 12. השתתפות בהוצאות שכר דירה (תיקון: תשס&quot;ט, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ה-2, [הודעות])
: (א) חבר הכנסת שמתקיימים בו כל אלה זכאי להשתתפות בתשלום הוצאות שכר דירה בירושלים ובסביבותיה, בסכום חודשי שלא יעלה על 4,600 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 5,033 ש&quot;ח))) -
:: (1) יש לו מקום מגורים קבוע, שבו הוא ממשיך להתגורר גם בתקופת השכירות, ואשר אינו נמצא בירושלים ובסביבותיה;
:: (2) הוא שוכר דירה בירושלים או בסביבותיה למגוריו בלבד, לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת, והדירה לא תשמש בתקופת השכירות לכל מטרה אחרת;
:: (3) הוא העביר לחשב הכנסת חוזה שכירות להנחת דעתו של החשב; בחוזה תיכלל הוראה בדבר אפשרות הפסקת השכירות אם יחדל השוכר לכהן בתפקידו;
:: (4) הוא חתם על הצהרה, בנוסח המפורט [[בתוספת השניה 1]].
: (ב) מס הכנסה המוטל לפי סעיף זה על חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 100 ק&quot;מ לפחות, יהיה על חשבון הכנסת.

@ 13. תשלום הוצאות ביגוד
: חבר הכנסת זכאי, לצורך רכישת ביגוד, לסכום שנתי כמקובל לגבי המנהלים הכללים במשרדי הממשלה, ובאותם תנאים.

@ 14. תשלום הוצאות כלכלה (תיקון: [הודעות])
: (א) לחבר הכנסת ישולם, לכסוי הוצאות כלכלתו, סכום של 79 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 126 ש&quot;ח))) בעד כל יום השתתפות בישיבת הכנסת או בישיבה או בסיור של ועדה.
: (ב) ליושב ראש הכנסת ישולם סכום של 1,966 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 3,200 ש&quot;ח))) לחודש, לכיסוי הוצאות כלכלתו.
: (ג) לממלא מקומו של יושב ראש הכנסת ישולם סכום של 79 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 126 ש&quot;ח))) ליום לכיסוי הוצאות כלכלתו בימים שבהם הוא ממלא תפקיד בכנסת שלא בתקופת כנסי הכנסת.

@ 15. כיסוי הוצאות אירוח מחוץ לכנסת של יושב ראש הכנסת
: הכנסת תממן ליושב ראש הכנסת את מלוא ההוצאות שהוצאו על אירוח מחוץ לכנסת, ובלבד שנתקיימו כל אלה -
: (1) האירוח הוא במסגרת מילוי תפקידו כיושב ראש הכנסת;
: (2) מספר האורחים בכל פעם לא יעלה על עשרה.

== פרק ג': הוצאות רכב ==

@ 16. תשלומים לבעלי רכב
: חבר הכנסת הנוסע לצורך מילוי תפקידו ברכב הנמצא בבעלותו או ברשותו, והמשלם את מלוא הוצאות החזקתו, זכאי להחזר התשלומים לפי התעריפים המשולמים לעובדי מדינה בעלי רכב שירות, וכפוף לכללים האלה:
: (1) שיעור החזר ההוצאות יהיה בהתאם למקום מגוריו של חבר הכנסת, כמפורט להלן:
:: (א) בעבור 2,000 ק&quot;מ לחודש - אם מקום מגוריו בין רחובות לנתניה, בירושלים וסביבתה, ביהודה והשומרון;
:: (ב) בעבור 2,500 ק&quot;מ לחודש - אם מקום מגוריו דרומית לרחובות ועד באר שבע או צפונית לנתניה ועד חיפה;
:: (ג) בעבור 3,000 ק&quot;מ לחודש - אם מקום מגוריו דרומית לבאר שבע או צפונית לחיפה או במחוז הצפון;
: (2) מחבר הכנסת שלא נכח בכנסת ביום שמתקיימת בו ישיבת הכנסת ינוכה סכום השווה ל-¹⁄₂₅ מהסכום לו הוא זכאי לפי פסקה (1);
: (3) לחבר הכנסת שהשתתף בישיבת ועדה כהגדרתה [[בסעיף 5]] או בסיור של ועדה כאמור ביום שבו מליאת הכנסת אינה מקיימת ישיבה, ישולם סכום נוסף בשיעור של ¹⁄₂₅ מהסכום לו הוא זכאי לפי פסקה (1);
: (4) חבר הכנסת לא יידרש לדווח על נסיעותיו;
: (5) החזר דמי הרישוי ודמי הביטוח יעשה לפי הוראות החשב הכללי, ואולם הבסיס לחישוב תשלומים אלה יהיה מכונית בסדר גודל של 1501–2000 סמ&quot;ק, כאשר שיעור הביטוח לצרכי התשלום הוא בהתאם לחישוב השתתפות המדינה בביטוח מקיף של רכב עובד המדינה, בסכום המרבי שנקבע, כאשר הפרמיה בשקלים מחושבת לפי רכב שגילו שלש שנים;
: (6) התשלומים אשר יבוצעו על ידי חשב הכנסת לפי סעיף זה יהיו בהתאם להוראות למחזיקי רכב שירות בשירות המדינה.

@ 17. כיסוי הוצאות מיוחדות ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון
: על אף האמור [[בסעיף 16]], ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ישולמו, לכסוי הוצאותיו המיוחדות לרגל תפקידו, הוצאות נסיעה בשיעור שנקבע [[בסעיף 16(1)(ג)]].

@ 18. תשלומים בעבור העמדת רכב לרשות חבר הכנסת (תיקון: תשע&quot;ו)
: הועמד רכב לרשותו של חבר הכנסת בהתאם להוראות [[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם=|סעיף 13א(ד) לחוק החסינות]], זכאי מי שהעמיד לרשותו את הרכב להחזר תשלומים בהתאם להוראות [[סעיף 16]], למעט פסקה (5).

@ 19. הצהרה
: (א) לא יבוצעו תשלומים לפי [[סעיפים 16]] [[ו-17]] אלא אם כן ניתנה הצהרה על ידי חבר הכנסת, בנוסח המפורט [[בתוספת השלישית]].
: (ב) מי שהעמיד רכב לרשותו של חבר הכנסת כאמור [[בסעיף 18]], זכאי להחזר תשלומים רק לאחר שחבר הכנסת חתם על הצהרה, בנוסח המפורט [[בתוספת הרביעית]].
: (ג) חל שינוי באחד מן הפרטים המנויים בהצהרות לפי סעיף זה, יודיע חבר הכנסת על השינוי לחשב הכנסת.

@ 20. החזר הוצאות נסיעה (תיקון: [הודעות])
: (א) חבר הכנסת שאין ברשותו רכב זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום קבוע של 1,084 שקלים חדשים לחודש (((מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 1,765 ש&quot;ח לחודש))).
: (ב) מחבר הכנסת שלא נכח בכנסת ביום שמתקיימת בו ישיבת הכנסת, ינוכה סכום השווה ל-¹⁄₂₅ מהסכום לו הוא זכאי לפי סעיף קטן (א).
: (ג) לחבר-הכנסת שהשתתף בישיבת ועדה כהגדרתה [[בסעיף 5]] או בסיור של ועדה כאמור ביום שבו מליאת הכנסת אינה מקיימת ישיבה, ישולם סכום נוסף בשיעור של ¹⁄₂₅ מהסכום לו הוא זכאי לפי סעיף קטן (א).

@ 21. שימוש ברכב שהועמד על ידי הכנסת (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) חבר הכנסת רשאי, לפי בחירתו, לקבל לשימושו רכב שתעמיד לרשותו הכנסת, על חשבונה, במקום הוצאות נסיעה והחזקת רכב לפי [[פרק זה]].
: (ב) הוצאות החזקת הרכב שהועמד לרשות חבר הכנסת לפי סעיף זה ישולמו במלואן על ידי הכנסת.
: (ג) חבר הכנסת המשתמש ברכב שהעמידה לרשותו הכנסת לפי סעיף זה, זכאי להחזר הוצאות בעבור חניה שביצע לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת; ההחזר יבוצע לפי הצהרה שיגיש חבר הכנסת, בהתאם לטופס [[שבתוספת הרביעית 1]].

@ 21א. תשלום בעד נסיעה בכביש אגרה ובנתיב מהיר (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ה-5)
: הכנסת תממן לחבר הכנסת תשלום בעד נסיעתו בכביש אגרה, וכמו כן, תממן לחבר הכנסת תשלום בעד נסיעתו בנתיב מהיר בעבור דמי נסיעה העולים על 15 שקלים חדשים, בהשתתפות עצמית של חבר הכנסת בסך של 15 שקלים חדשים, הכול ברכב שהעמידה הכנסת לרשותו של חבר הכנסת כאמור [[בסעיף 21]] בלבד; הכנסת תתקשר בהסכם עם החברה המפעילה את כביש האגרה או את הנתיב המהיר באופן שיבטיח את תשלום התעריף הנמוך ביותר לנסיעה, בין באמצעות התקנת מכשיר בכלי הרכב ובין בדרך אחרת; התקנת מכשיר כאמור תיעשה על חשבון הכנסת והעברתו מן הרכב אסורה.

@ 21ב. גילום מס בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב לצורכי מיגון (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: (א) מס הכנסה המוטל על יושב ראש הכנסת או על ראש האופוזיציה בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב שהכנסת מעמידה לרשות מי מהם לצורכי מיגון יהיה על חשבון הכנסת.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסה הנובעת משדרוג רכב&quot; - חלק ההכנסה השווה להפרש החיובי שבין אלה:
::: (1) שווי השימוש המזערי ברכב שאפשר להעמיד לרשות יושב ראש הכנסת או ראש האופוזיציה, בידי הכנסת, שאפשר להתקין בו אמצעי מיגון לפי הנחיות גורמי הביטחון;
::: (2) שווי השימוש המרבי ברכב שאפשר להעמיד לרשות רוב חברי הכנסת בידי הכנסת;
::- &quot;שווי השימוש&quot; - כמשמעותו [[בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ&quot;ז-1987]].

== פרק ד': קרן השתלמות (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 22. (תיקון: תשס&quot;ד-3) : (((בוטל).))

@ 23. תשלומים לקרן השתלמות
: לחבר הכנסת שהצטרף לקרן השתלמות ישולם, לשם העברה לקרן ההשתלמות, סכום של 7.5% מהשכר המשתלם לו על פי [[סעיפים 2 עד 4 להחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ&quot;ז-1986]] (להלן - השכר).

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

== פרק ה': תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ו) ==

@ 26. מטרה (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ו)
: מטרתו של [[פרק זה]] לקבוע תקציב שנתי, אשר לו יהיה זכאי חבר הכנסת, לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידו וההוצאות הנחוצות לו לשם שמירה על הקשר עם ציבור הבוחרים, לרבות קיום לשכה פרלמנטרית, הכל לשם מילוי תפקידו כנבחר ציבור; חבר הכנסת רשאי להשתמש בתקציב השנתי לתכלית זו בלבד, בזהירות הראויה ובהתאם לכללים ואמות המידה שנקבעו [[בפרק זה]].

@ 27. תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה-3, [הודעות])
: (א) חבר הכנסת זכאי לתקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית בסך 108,240 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2025; בשנת 2026, 110,795 ש&quot;ח))); חבר הכנסת ישתמש בתקציבו השנתי לפעילותו הפרלמנטרית והציבורית השוטפת למטרה כאמור [[בסעיף 26]] בלבד, ולא ישתמש בו לצורכי מפלגתו או לצורכי התמודדותו בבחירות מקדימות.
: (ב) חבר הכנסת רשאי לשכור מתקציבו השנתי לשכה פרלמנטרית וכן משרד או חדר ישיבות לשימוש זמני או חד-פעמי, והכול בהתאם להוראות [[סעיף 31]]; לענין זה, &quot;לשכה פרלמנטרית&quot; - משרד המשמש את חבר הכנסת לצורך קיום קשר עם הציבור, לפי הסכם בין חבר הכנסת לבין המשכיר, שמתקיימים לגביו התנאים האמורים [[בפרק זה]], לרבות שלט המציין כי זו לשכה פרלמנטרית של חבר הכנסת.
: (ג) בלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 32(א)]], חבר הכנסת רשאי להשתמש בתקציבו השנתי לצורך רכישת פריטים ושירותים כמפורט [[בתוספות השישית]] [[והשביעית]] בלבד, ואולם חבר הכנסת לא ירכוש ריהוט וציוד מתקציבו השנתי לאחר היום הקובע, כהגדרתו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]]; חשב הכנסת, באישור הועדה הציבורית, רשאי לאשר רכישת פריטים ושירותים נוספים.
:: ((ראו [[תוספת 7 נספח 1|פריטים ושירותים נוספים שניתן לרכוש מהתקציב השנתי בנוסף לאמור בתוספת השישית ובתוספת השביעית]], כפי שקבע חשב הכנסת באישור הוועדה הציבורית.))
: (ד) חבר כנסת חדש זכאי לתוספת של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 12,008 ש&quot;ח))) לתקציב השנתי, ב-12 החודשים הראשונים לכהונתו, ואם קיבל תוספת כאמור וחזר לכהן באותה כנסת, לא יקבלה שנית; לעניין זה, &quot;חבר כנסת חדש&quot; - מי שלא כיהן כחבר הכנסת ערב תחילת כהונתו.
: (ה) חבר הכנסת המכהן כנציג הכנסת בוועדה לבחירת שופטים שלפי [[סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה]], זכאי לתוספת של 30,626 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 33,506 ש&quot;ח))) לתקציב השנתי שתשמש רק לקבלת ייעוץ בקשר לחברותו בוועדה, מיועץ שהוא משפטן; חבר הכנסת רשאי לשלם ליועץ כאמור גם מתקציבו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ד).

@ 28. זכאות חבר הכנסת לחלק יחסי מהתקציב השנתי (תיקון: תשפ&quot;ב-6)
: (א) החל חבר הכנסת לכהן במהלך שנת כספים או חדל לכהן במהלכה, יהיה זכאי באותה שנת כספים לחלק היחסי מן התקציב השנתי כאמור [[בסעיף 27(א)]], בהתאם לתקופת כהונתו באותה שנה.
: (ב) החל חבר הכנסת לכהן כחבר בוועדה לבחירת שופטים במהלך שנת כספים או חדל לכהן בוועדה במהלכה יהיה זכאי באותה שנת כספים לחלק היחסי מהתוספת לתקציב השנתי כאמור [[בסעיף 27(ה)]], בהתאם לתקופת כהונתו באותה שנה.

@ 29. תקציב שר וסגן שר (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-4, [הודעות])
: על אף הוראות [[סעיף 27]], שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת או שכהונתו בכנסת נפסקה לפי הוראות [[סעיף 42ג לחוק-יסוד: הכנסת]], זכאי לתקציב שנתי בהתאם להוראות [[פרק זה]] בסך של 53,300 שקלים חדשים (((מתואם ליוני 2016; בשנת 2026, 64,003 ש&quot;ח))), ושר שאינו חבר הכנסת - לתקציב שנתי בסך של 5,040 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 6,052 ש&quot;ח))) שבו יוכל להשתמש לצורכי דואר לפי [[סעיף 3]] בלבד.

@ 30. זכאות שר וסגן שר לחלק יחסי מהתקציב השנתי
: מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר במהלך שנת כספים או חדל לכהן כשר או כסגן שר במהלך שנת כספים, יחולו באותה שנת כספים הוראות אלה:
: (1) מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר עד יום 30 ביוני - יהיה זכאי למחצית התקציב השנתי לו היה זכאי לפי [[סעיף 27]], לפי הענין, בתוספת מחצית התקציב השנתי לו הוא זכאי לפי [[סעיף 29]];
: (2) מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר ביום 1 ביולי או לאחריו - יהיה זכאי לחלק היחסי של התקציב השנתי לו היה זכאי כחבר הכנסת לפי [[סעיף 27]], לפי הענין, בתוספת החלק היחסי של התקציב השנתי לו הוא זכאי לפי [[סעיף 29]];
: (3) חדל חבר הכנסת לכהן כשר או כסגן שר במהלך שנת כספים - יחולו הוראות פסקה (2);
: (4) מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר במהלך שנת כספים וחדל לכהן במהלך אותה שנה, יהיה זכאי לחלק היחסי של התקציב השנתי לו היה זכאי לפי [[סעיף 29]], בתוספת החלק היחסי של התקציב השנתי לו הוא זכאי כחבר הכנסת לפי [[סעיף 27]], לפי הענין, ובלבד שתקציבו השנתי לא יפחת מהתקציב השנתי כאמור בפסקה (1).

@ 31. שכירת לשכה פרלמנטרית (תיקון: תשס&quot;ב-2, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ג-4)
: (א) לא ישכור חבר הכנסת לשכה פרלמנטרית אלא לאחר שהודיע לחשב הכנסת על רצונו לעשות כן והתקיימו כל אלה:
:: (1) הונפק לו חוזה שכירות אחיד על ידי חשב הכנסת;
:: (2) טיוטת חוזה השכירות אושרה על ידי הועדה לבדיקת חוזים; לענין זה, &quot;הועדה לבדיקת חוזים&quot; - ועדה בת שלושה חברים, שהם המנהל הכללי של הכנסת, חשב הכנסת ונציג היועץ המשפטי לכנסת;
:: (3) חוזה השכירות נחתם בין חבר הכנסת לבין המשכיר.
: (ב) חבר הכנסת יגיש לחשב הכנסת את טיוטת החוזה טרם כניסתו למושכר, בצירוף הצהרה כי לא מתקיימות במושכר המגבלות האמורות בסעיף קטן (ד), בהתאם לטופס [[שבתוספת החמישית]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) הועדה לבדיקת חוזים לא תאשר את חוזה השכירות -
:: (1) אם אין היתר לנהל במקום משרד, על פי דין;
:: (2) אם שירותי המשרד ניתנים באמצעות קרוב משפחה של חבר הכנסת או של יועצו הפרלמנטרי, או שותף או עובד של קרוב משפחה של מי מהם;
:: (3) אם המשרד הועמד לרשותו של חבר הכנסת על ידי מפלגתו;
:: (4) אם המשרד הועמד לרשותו של חבר הכנסת על ידי גוף שגם בו הוא מכהן;
:: (5) אם דמי השכירות שדורש המשכיר הם בלתי סבירים או בלתי מקובלים;
:: (6) אם יש בניהול לשכה פרלמנטרית במשרד, כדי לעורר חשש לניגוד ענינים או לקבלת טובת הנאה על ידי חבר הכנסת;
:: (7) אם באותה קומת בנין יש יותר מלשכה פרלמנטרית אחת של חבר הכנסת מאותה סיעה.
: (ה) נכנס חבר הכנסת למושכר בטרם אושר חוזה השכירות על ידי הועדה לבדיקת חוזים, לא יקבל מימון בעבור התקופה שקדמה למועד מתן האישור, אלא אם כן אישרה ועדת הכנסת, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיפורטו בהחלטתה, מימון בעבור התקופה האמורה, כולה או חלקה.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על שכירת משרד או חדר ישיבות לשימוש זמני או חד-פעמי, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הוראות סעיפים קטנים (א)(1) ו-(ד)(7) לא יחולו.

@ 32. רכישת ריהוט וציוד (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ו-3)
: (א) רכישת ריהוט וציוד ללשכה פרלמנטרית וללשכתו של חבר הכנסת במשכן הכנסת במסגרת התקציב השנתי לפי [[סעיף 27]], תיעשה מבין הפריטים המנויים [[בתוספת השביעית]] בלבד.
: (ב) רכישה לפי סעיף קטן (א) תבוצע על ידי הכנסת, לפי בקשת חבר הכנסת, מתוך רשימה של ריהוט וציוד שיקבע חשב הכנסת, בהתאם למקובל בהתקשרויות של הכנסת עם ספקים; כן רשאי חבר הכנסת לרכוש ריהוט וציוד הנמצאים במחסן הכנסת, במחיר שיקבע חשב הכנסת.
: (ג) ריהוט וציוד שנרכשו לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 1]] הם רכוש הכנסת, ויוחזרו לכנסת עם סיום כהונתו של חבר הכנסת, או עם פינוי הלשכה הפרלמנטרית, או במועד מוקדם יותר לפי בקשת חבר הכנסת.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), חבר הכנסת רשאי לרכוש עם סיום כהונתו כחבר הכנסת את הריהוט והציוד שעליו להחזיר לכנסת, לפי ערכם ביום שבו הודיע על כך לחשב הכנסת; על רכישה כאמור יחולו הוראות לעניין ניכוי בעד פחת לפי [[פקודת מס הכנסה]], ואולם חשב הכנסת רשאי לקבוע אחרת לגבי סוגים שונים של ריהוט וציוד, בהתאם לצורכי הכנסת.

@ 33. הגבלה על רכישה (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ג-4)
: (א) לא יקבל חבר הכנסת משרד, ציוד או ריהוט בלא תמורה או בתמורה נמוכה באופן בלתי סביר מהתמורה המקובלת, אלא אם כן הוכיח כי אין בכך משום קבלת טובת הנאה או חשש לניגוד עניינים.
: (ב) חבר הכנסת לא יעשה שימוש בתקציבו השנתי לרכישה של פריטים ושירותים, לשכירות של משרד או של לשכה פרלמנטרית או לכל תשלום אחר מקרוב משפחתו, מקרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי, מתאגיד שבבעלות קרוב משפחה של מי מהם, או משותף או מעובד של קרוב משפחה של מי מהם.
: (ג) חשב הכנסת, באישור הוועדה הציבורית, רשאי להתיר במקרים חריגים שימוש בתקציב השנתי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), אם חבר הכנסת הוכיח צורך מיוחד בכך.

@ 34. העסקת עובדים (תיקון: תשע&quot;ו, תשפ&quot;ג-4, [הודעות])
: (א) חבר הכנסת רשאי להעסיק בלשכתו הפרלמנטרית עובדים המועסקים על ידי קבלן כוח אדם, או לקבל שירותי משרד מאת קבלן כוח אדם או מאת מי שהוא עוסק מורשה, ובלבד שלא יעסיק עובד שהוא קרוב משפחתו או קרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי.
: (ב) סך כל ההוצאה על העסקת עובדים בלשכה פרלמנטרית לא יעלה על 4,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 6,511 ש&quot;ח))) ברוטו לחודש שימומנו מהתקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית.

@ 35. (תיקון: תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 36. חבר הכנסת שמפלגתו העמידה לרשותו משרד (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו)
: (א) חבר הכנסת שמפלגתו העמידה לרשותו משרד המשמש אותו גם כלשכה פרלמנטרית, לא יהיה רשאי להשתמש בתקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית להוצאות הקשורות, במישרין או בעקיפין, למשרד שהועמד לרשותו על ידי מפלגתו, אלא לצורך רכישת שירותי משרד בלבד.
: (ב) הלשכה הפרלמנטרית תשמש לפעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת, ולא תשמש מטה מפלגה או לצורך פעילות המפלגה.

@ 37. לשכה פרלמנטרית בביתו של חבר הכנסת (תיקון: תשע&quot;ו)
: חבר הכנסת המקיים לשכה פרלמנטרית בדירת מגוריו אינו זכאי להשתמש בתקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית להוצאות הקשורות ללשכה זו, במישרין או בעקיפין.

@ 38. צבירת תקציב (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ב-6, [הודעות])
: (א) חבר הכנסת אשר לא הוציא את מלוא סכום התקציב השנתי העומד לרשותו לפי [[סעיף 27(א)]] [[או 29]] עד תום שנת הכספים, זכאי, כל שנה, להעביר לשנה שלאחר מכן סכום שלא יעלה על 12,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2004; בשנת 2026, 14,410 ש&quot;ח))), במשך כל תקופת כהונתה של אותה כנסת, ולעניין חבר כנסת חדש כאמור [[בסעיף 27(ד)]] - סכום שלא יעלה על 22,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 26,418 ש&quot;ח))), ב-12 החודשים הראשונים לכהונתו ובתקופת כהונתה של אותה כנסת; התוספת לתקציב השנתי כאמור [[בסעיף 27(ה)]] לא תועבר משנה לשנה אף אם לא נוצלה במלואה.
: (ב) חבר הכנסת לא יהיה זכאי להעביר יתרה כספית כלשהי לפי [[פרק זה]] מכנסת יוצאת לכנסת שלאחריה.

@ 39. ביצוע תשלומים (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ט-2, [הודעות])
: (א) חבר הכנסת לא יוציא הוצאה מהתקציב השנתי העומד לרשותו לפי [[פרק זה]] אלא אם כן אושרה מראש על ידי חשב הכנסת; שילם חבר הכנסת לספק בטרם אושרה הוצאה כאמור, לא יקבל החזר בעבור אותה הוצאה.
: (ב) לא יאשר חשב הכנסת הוצאה מהתקציב השנתי לפי [[פרק זה]], אלא אם כן הוצגה בפניו חשבונית מס מהספק; לענין זה, &quot;חשבונית מס&quot; - כמשמעותה [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], כשהיא חתומה גם על ידי חבר הכנסת.
: (ג) אישר חשב הכנסת הוצאה כאמור בסעיף קטן (ב), יעביר את הסכום הנקוב בחשבונית המס ישירות לספק.
: (ד) חשב הכנסת רשאי שלא לאשר הוצאה מהתקציב השנתי העומד לרשות חבר הכנסת אם נוכח שההוצאה אינה לצורך המטרה האמורה [[בסעיף 26]] או שהיא גבוהה באופן בלתי סביר.
: (ד1) התשלום לחבר הכנסת בעבור רכישת ציוד משרדי לא יעלה על סכום שקבע חשב הכנסת, בהתאם למחיר שמשלמת הכנסת בהתקשרויותיה עם ספקים לציוד דומה או לפי מחיר סביר אחר שיקבע.
: (ה)(1) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג) לא יחולו על הוצאה בסכום שאינו עולה על 2,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 2,905 ש&quot;ח))).
:: (2) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על רכישה דרך האינטרנט, ובלבד שאושרה מראש בידי חשב הכנסת; חשב הכנסת יחזיר לחבר הכנסת את סכום הרכישה כנגד הצגת אסמכתה על התשלום.
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על הוצאות לתשלום ארנונה, חשמל, מים, טלפון, ועד בית וגז.

@ 40. דיווח
: (א) חשב הכנסת יגיש לחבר הכנסת, בתוך חודש מתום שנת הכספים, דוח מפורט על רכישותיו והוצאותיו מהתקציב השנתי לפי החלטה זו.
: (ב) חבר הכנסת יאשר את הדו&quot;ח כאמור בסעיף קטן (א) או יעיר את הערותיו בתוך 15 ימים מיום קבלתו; לא אישר חבר הכנסת את הדוח או לא התקבלו הערות בתוך התקופה האמורה, יראו את הדוח כנכון.
: (ג) דוחות כאמור בסעיף קטן (א) יהיו פתוחים לעיון הציבור, ויוצגו בספריית הכנסת ובאתר האינטרנט של הכנסת.

== פרק ה1: יועצים פרלמנטריים (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד) ==

@ 40א. זכאות ליועצים פרלמנטריים (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2)
: לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת, תממן הכנסת בעבור חבר הכנסת העסקת שלושה יועצים פרלמנטריים.

@ 40ב. מעמד (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד)
: היועץ הפרלמנטרי הוא עובדו של חבר הכנסת ולא של הכנסת, והוא חב לחבר הכנסת ולו בלבד חובת נאמנות כעובד למעבידו, על כל הנגזר מחובת נאמנות זו.

@ 40ג. תנאי העסקה (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד)
: (א) היועץ הפרלמנטרי ייבחר על ידי חבר הכנסת לפי שיקול דעתו; חבר הכנסת הוא שיקבע את מועד תחילת עבודת היועץ הפרלמנטרי אצלו וסיומה ואת המטלות שיבצע, והוא יפקח על עבודת היועץ, בהיותו מעבידו היחיד.
: (ב) היועץ הפרלמנטרי יועסק במשרה מלאה ויעמוד לרשותו של חבר הכנסת בימים ובשעות שחבר הכנסת יקבע.
: (ג) שכר היועץ הפרלמנטרי, תשלומי חובה על פי דין ותשלומים אחרים, ישולמו לו על ידי חבר הכנסת המעסיק, באמצעות הכנסת, והכל לפי [[פרק זה]] ובכפוף למילוי תנאיו.

@ 40ד. מהות התפקיד (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד)
: היועץ הפרלמנטרי יסייע לחבר הכנסת במילוי תפקידו בלבד, ולא יועסק על ידו לצרכים אחרים.

@ 40ה. חוזה העסקה (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד)
: חבר הכנסת יעביר לחשב הכנסת, עם תחילת העסקת היועץ הפרלמנטרי וכן עד ה-31 בדצמבר של כל שנה, חוזה העסקה, חתום בידי חבר הכנסת ובידי היועץ הפרלמנטרי, וזאת כתנאי להעברת שכר ותשלומים אחרים ליועץ.

@ 40ו. סייג להעסקה (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ו-2)
: (א) חבר הכנסת לא יעסיק יועץ פרלמנטרי שהוא קרוב משפחתו או קרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים חריגים רשאית הוועדה הציבורית לאשר לחבר הכנסת שפנה אליה בכתב להעסיק יועץ פרלמנטרי שהוא קרוב משפחה של יועץ פרלמנטרי אחר שחבר הכנסת מעסיק, לתקופה שתקבע, לפי הצרכים ונסיבות העניין.

@ 40ז. (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 40ח. יועץ פרלמנטרי נוסף (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט-3, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ח-5, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ה-6)
: (א) אלה זכאים להעסיק יועץ פרלמנטרי רביעי:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) יושב ראש הכנסת לשעבר, שכיהן כיושב ראש הכנסת שמונה עשר חודשים לפחות או מלוא תקופת כהונתה של הכנסת, המכהן כחבר הכנסת, בתקופת כהונתה של הכנסת שבה נבחר ליושב ראש וכן בתקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה;
:: (3) יושב ראש ועדה קבועה של הכנסת מבין הוועדות המנויות [[בסעיף 100 לתקנון הכנסת]] בלבד;
:: (4) יושב ראש ועדה לעניין מסוים שהוקמה לפי [[סעיף 108 לתקנון הכנסת]], למעט ועדה שתקופת כהונתה הוגבלה בהחלטת הכנסת על הקמתה, וכן יושב ראש הוועדה כאמור [[בסעיף 105א לתקנון הכנסת]];
:: (4א) יושב ראש ועדת האתיקה של חברי הכנסת;
:: (4ב) יושב ראש הוועדה המסדרת ויושב ראש ועדה זמנית שבחרה הוועדה המסדרת לפי [[סעיף 2א(ה) לחוק הכנסת]], ובלבד שהעסיקו ארבעה יועצים פרלמנטריים לפי סעיף זה לפני תחילת כהונתם בתפקיד, וכל עוד נמשכת העסקתם של אותם ארבעה יועצים;
:: (5) יושב ראש הקואליציה ומרכז סיעות האופוזיציה; הסיעה שראש הממשלה חבר בה והסיעה שראש האופוזיציה חבר בה יודיעו ליושב ראש הכנסת על זהות יושב ראש הקואליציה ועל זהות מרכז סיעות האופוזיציה, לפי העניין, לאחר כינון הממשלה; לעניין זה, כהונתם של ממלאי תפקידים אלה תחל עם מסירת ההודעה ותסתיים עם מסירת הודעה על סיום כהונתם או בתום כהונתה של הכנסת שבה כוננה אותה ממשלה, לפי המוקדם;
:: (6) חבר הכנסת שיועצו הפרלמנטרי חלה במחלה קשה שאינה מאפשרת לו לבצע את עבודתו באופן רגיל, לאחר שקיבל אישור מראש מאת הוועדה הציבורית ולתקופה שתקבע; העסקה לפי פסקה זו תיעשה במקרים חריגים בלבד.
: (א1) (((פקע).))
: (ב) (((בוטל).))

@ 40ט. שכר (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ו)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) שכרו החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי יהיה 9,868 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2025))), והוא יקבל תוספת ותק של 4% מהשכר הבסיסי לשכרו החודשי לאחר תום כל שנת עבודה מלאה כיועץ פרלמנטרי, עוזר, יועץ או עובד במשרת אמון אצל שר, סגן שר, מנהל כללי של משרד ממשלתי, או מנהל של יחידת סמך או של תאגיד שהוקם בחוק, עובד הכנסת שעסק בתוקף עבודתו בפועל בעניינים מקצועיים שמהותם העבודה הפרלמנטרית או עובד בצוות פרלמנטרי כהגדרתו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]];
:: (2) שכרו החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי שמתקיים בו אחד מאלה, על סמך אישורים שהגיש לחשב הכנסת, יהיה 10,774 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2025))), והוא יקבל תוספת ותק של 4% מהשכר הבסיסי לשכרו החודשי לאחר תום כל שנת עבודה מלאה כאמור בפסקה (1):
::: (א) הוא בעל תואר אקדמי מוכר של מוסד להשכלה גבוהה;
::: (ב) הוא בעל הסמכה לרבנות לפי אישור הרבנות הראשית לישראל או למד תכנית מלאה בישיבה גבוהה או בכולל שש שנים לפחות לאחר הגיעו לגיל 18;
::: (ג) הוא בעל ניסיון מצטבר של ארבע שנים מלאות לפחות, בעבודה באחד או יותר מהתפקידים כאמור בפסקה (1);
:: (3) על אף האמור בפסקה (2), שכרו החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי בעל תואר שני או שלישי, יהיה 11,339 שקלים חדשים (((נכון ליולי 2025))), והוא יקבל תוספת ותק של 5% מהשכר הבסיסי לשכרו החודשי לאחר תום כל שנת עבודה מלאה כאמור בפסקה (1);
:: (4) יועץ פרלמנטרי יקבל תוספת ותק לשכרו החודשי בשיעור של 1% מהשכר הבסיסי כאמור בפסקאות (1) עד (3) בעבור כל שנת עבודה מלאה שבה עסק לפני תחילת עבודתו כיועץ פרלמנטרי בעיסוק שאינו מנוי בפסקה (1); הוותק לחישוב התוספת ייקבע בהתאם לכללי ההכרה בוותק המקובלים בשירות המדינה בדירוג המינהלי או בדירוג המח&quot;ר לבעלי תואר אקדמי או למי שמתקיים בו האמור בפסקה (2)(ב), ולרבות עבודה כעיתונאי לגבי תקופה שבה נשא תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית; הוועדה הציבורית רשאית להכיר גם במקצועות נוספים לעניין ותק כאמור.
: (ב) סך תוספות הוותק לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על 60% מהשכר החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי כאמור באותן פסקאות.
: (ג) תוספת הותק כאמור בסעיף קטן (א) תשולם ליועץ הפרלמנטרי לפי שכרו הבסיסי בעת התשלום.
: (ד) השכר הבסיסי של היועץ הפרלמנטרי יתעדכן בהתאם להסכמי השכר והסכמי המסגרת החלים על כלל עובדי המדינה, ומענק המשולם לפי הסכמים כאמור לרוב עובדי המדינה ישולם, בכפוף לתנאי הזכאות לו ולכללים באשר לאופן חישובו, גם ליועץ פרלמנטרי.
: (ה) השכר הבסיסי, תוספת הוותק ותוספות לפי סעיף קטן (ד) יהוו יחד את שכרו הקובע של היועץ הפרלמנטרי.
: (ו) (((נמחק).))

@ 40י. החזר הוצאות ותשלומים אחרים (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ח-4, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-5, [הודעות])
: (א) נוסף על השכר לפי [[סעיף 40ט]], רשאית הכנסת לממן בעבור חבר הכנסת ליועץ הפרלמנטרי החזר הוצאות ותשלומים אחרים כמפורט להלן:
:: (1) השתתפות בהוצאות שימוש במכשיר רדיו-טלפון-נייד בסכום החודשי הנקוב [[בתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס&quot;ב-2002]];
:: (2) השתתפות בהוצאות נסיעה, כלכלה ולינה בסכומים שלהלן בהתאם למרחק שבין משכן הכנסת לבין מקום מגוריו הקבוע:
::: (א) עד 100 ק&quot;מ - 1,845 שקלים חדשים בחודש (((מתואם ליולי 2022; בשנת 2026, 2,053 ש&quot;ח)));
::: (ב) מעל 100 ק&quot;מ עד 150 ק&quot;מ - 2,255 שקלים חדשים בחודש (((מתואם ליולי 2022; בשנת 2026, 2,509 ש&quot;ח)));
::: (ג) מעל 150 ק&quot;מ - 2,293 שקלים חדשים בחודש (((מתואם ליולי 2022; בשנת 2026, 2,851 ש&quot;ח)));
:: (3) השתתפות בהוצאות לינה בירושלים של יועץ פרלמנטרי, אשר מקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, שתשולם כנגד חשבוניות או קבלות בסכום שלא יעלה על 400 שקלים חדשים ללילה (((נכון לשנת 2018))), או סכום גבוה יותר שיקבע חשב הכנסת בשל מחסור זמני במקום לינה, או בהתאם לשינויים בעלות הלינה, ובלבד שמתקיים אחד מתנאים אלה:
::: (א) הלינה היא בלילה שבין שני ימי ישיבות של מליאת הכנסת, ומקום מגוריו הקבוע של היועץ הפרלמנטרי מרוחק מירושלים 100 ק&quot;מ לפחות;
::: (ב) ישיבת הכנסת או ישיבת ועדה מועדות הכנסת שבה השתתף חבר הכנסת המעסיק את היועץ הפרלמנטרי הסתיימה אחרי השעה 23:00, ולמחרת היום מתקיימת במשכן הכנסת ישיבה של הכנסת או של ועדה שבה משתתף חבר הכנסת כאמור; לעניין זה יראו את שעת סיום הישיבה כשעה שעליה הודיע מראש מזכיר הכנסת לחברי הכנסת ולחשב הכנסת, אם הודיע, אף אם הישיבה הסתיימה בפועל לפני השעה הנקובה לעיל;
::: (ג) היועץ הפרלמנטרי נדרש להישאר עם חבר הכנסת במשכן הכנסת, ביום שבו התקיימה ישיבה של הכנסת או של ועדה שבה השתתף חבר הכנסת, עד שעה מאוחרת שבה, בהתאם לקביעת חשב הכנסת, אין תחבורה ציבורית סדירה למקום מגוריו של היועץ;
::: (ד) לינת יועץ פרלמנטרי אחד בלבד שמעסיק חבר הכנסת הלן בירושלים לפי הוראות [[סעיף 10]] המפורטות להלן, כפי שיודיע חבר הכנסת לחשב הכנסת, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:::: (1) היועץ הפרלמנטרי נדרש ללון בירושלים בשל לינת חבר הכנסת בירושלים עקב השתתפותו בישיבה או בסיור של ועדה כאמור [[בסעיף 10(ב)(1)]], ומקום מגוריו הקבוע של היועץ הפרלמנטרי מרוחק מירושלים 100 ק&quot;מ לפחות;
:::: (2) היועץ הפרלמנטרי נדרש ללון בירושלים במוצאי שבת או ביום ראשון בשל לינת חבר הכנסת בירושלים עקב השתתפותו בישיבת ועדה ביום שלמוחרת כאמור [[בסעיף 10(ב1)]], ומקום מגוריו הקבוע של היועץ הפרלמנטרי מרוחק מירושלים 100 ק&quot;מ לפחות וסמוך למקום מגוריו של חבר הכנסת;
:: (4) קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, לפי בחירת היועץ הפרלמנטרי בשיעורים המקובלים לגבי כלל עובדי המדינה; הפרשות אלה ישמשו גם לכיסוי חבותו של חבר הכנסת לפיצויי פיטורים, ככל שיגיעו ליועץ הפרלמנטרי, ויבוצעו על פי אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים לפי [[סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]];
:: (5) תשלום שנתי עבור ביגוד בסכום של 2,095 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 2,516 ש&quot;ח))), שישולם באופן יחסי מדי חודש עם השכר;
:: (6) תשלומים לקרן השתלמות, בשיעור של 7.5% מהשכר הקובע כמשמעותו [[בסעיף 40ט(ה)]], לפי בקשת היועץ הפרלמנטרי, שתוגש לקרן ההשתלמות באמצעות חשב הכנסת, ובלבד שהיועץ הסכים להעביר לקרן ההשתלמות 2.5% משכרו הקובע;
:: (7) דמי הבראה, לפי צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה;
:: (8) דמי מחלה כחוק;
:: (9) דמי חופשה שנתית כחוק;
:: (10) שי לחג, בכסף או בשווה כסף, בסכום שנתי של 1,100 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2025))); חשב הכנסת יקבע את אופן התשלום ומועדיו ואת הסכום שישולם בכל מועד;
:: (11) תוספת מעונות (זכויות הוריות), כפי שהיא משולמת לעובדי המדינה;
:: (12)(א) מענק בעד השתתפות בקורס ליועצים פרלמנטריים מטעם הכנסת; בעד נוכחות מלאה בשמונה מפגשים בקורס הכולל עשרה מפגשים יינתן מענק של 5,000 שקלים חדשים, ובעד נוכחות מלאה בחמישה עד שבעה מפגשים בקורס כאמור - מחצית הסכום האמור;
::: (ב) מענק ישולם ליועץ פרלמנטרי פעם אחת בלבד, אף אם שולמה רק מחציתו, ובעד השתתפות בקורס אחד בלבד, בכל תקופות עבודתו בתפקיד יועץ פרלמנטרי, עם שכר החודש שלאחר החודש שבו הסתיים הקורס, ובלבד שהיועץ הפרלמנטרי משמש בתפקידו במועד התשלום;
::: (ג) הוועדה הציבורית רשאית לקבוע סכומים שונים מהאמור בפסקת משנה (א) אם מתכונת הקורס שונתה באופן מהותי;
::: (ד) על אף האמור בפסקה זו, במקרה שבו התעורר ספק בדבר התקיימות התנאים למתן מענק, רשאית הוועדה הציבורית להחליט כי יועץ פרלמנטרי יקבל מענק, בסכום שתקבע, אף אם לא התקיימו בו כל התנאים כאמור;
:: (13) בשנת 2025 - נופש או הטבה אחרת בעין שתארגן הכנסת ליועץ פרלמנטרי ששירת שירות מילואים ממושך בתקופה שמיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), ובלבד שהוא משמש בתפקידו במועד שבו תינתן ההטבה כאמור; חשב הכנסת יקבע את תנאי הזכאות להטבה לפי פסקה זו ואת תנאי ההטבה ועלותה.
: (ב)(1) כל התשלומים המפורטים [[בסעיף 40ט]] ובסעיף קטן (א) יחויבו במס הכנסה כדין בידי המקבל.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מס הכנסה המוטל לפי סעיף קטן (א)(3) ו-(13) יהיה על חשבון הכנסת.
: (ג) יועץ פרלמנטרי יודיע בכתב לחשב הכנסת בלא דיחוי על כל שינוי במקום מגוריו הקבוע.
: (ד) לעניין חישוב המרחק בין משכן הכנסת למקום מגוריו של היועץ הפרלמנטרי, לשם החזר הוצאות ותשלומים לפי סעיף זה, לא יובאו בחשבון כבישי אגרה.

@ 40יא. מימון חבות חבר הכנסת (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד)
: הכנסת תממן בעבור חבר הכנסת כל חבות חוקית שתוטל עליו בשל היותו מעסיקו של היועץ הפרלמנטרי.

@ 40יב. היתר כניסה (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד)
: היועץ הפרלמנטרי יקבל היתר כניסה למשכן הכנסת, בכפוף להוראות [[חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 40יג. הפסקת העסקה (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד)
: (א) העסקתו של יועץ פרלמנטרי תופסק באחד מאלה:
:: (1) חבר הכנסת המעסיק חדל לכהן בתפקידו, או מונה לשר או לסגן שר;
:: (2) הסתיימה העסקת היועץ בין ביוזמת היועץ ובין ביוזמת חבר הכנסת.
: (ב) חבר הכנסת יודיע בכתב לחשב הכנסת על הפסקת ההתקשרות עם היועץ הפרלמנטרי, עם היוודע השינוי במעמדו של חבר הכנסת או עם מסירת ההודעה על סיום ההעסקה, לפי הענין.

@ 40יד. עיסוק נוסף (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) יועץ פרלמנטרי לא יעסוק בעיסוק נוסף, בשכר או שאינו בשכר, שאינו הולם את מעמדו של יועץ פרלמנטרי או שמונע ממנו לשמש בתפקידו כיועץ פרלמנטרי במשרה מלאה.
: (ב) יועץ פרלמנטרי המעוניין לעסוק בעיסוק נוסף בשכר לא יעשה כן אלא לאחר שחבר הכנסת המעסיק אותו אישר זאת בכתב, ולאחר שהיועץ המשפטי לכנסת אישר בכתב כי העיסוק אינו מעורר חשש לניגוד עניינים.
: (ג) שכרו של יועץ פרלמנטרי מעיסוק נוסף בשנה לא יעלה על מחצית משכרו הקובע כמשמעותו [[בסעיף 40ט(ה)]] ששולם לו באותה שנה, ואם הועסק כיועץ פרלמנטרי בחלק מהשנה - על מחצית משכרו הקובע כאמור בחודשי העסקתו על ידי חבר הכנסת; על אף האמור, הוועדה הציבורית רשאית להחליט כי יועץ פרלמנטרי רשאי לקבל שכר גבוה יותר מעיסוק נוסף, כפי שתקבע.
: (ד) יועץ פרלמנטרי המעוניין לעסוק בעיסוק נוסף בשכר יעביר לחשב הכנסת את אישור חבר הכנסת המעסיק, אישור היועץ המשפטי לכנסת והודעה בדבר שכרו מהעיסוק הנוסף, כאמור בסעיף זה.

@ 40טו. יועץ פרלמנטרי מחליף בתקופת שירות מילואים (תיקון: תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-4)
: (א) חבר הכנסת שיועצו הפרלמנטרי משרת בשירות מילואים רשאי להעסיק במקומו, בתקופת ההיעדרות מהעבודה בשל שירות המילואים, יועץ פרלמנטרי מחליף, לתקופה שלא תפחת משבעה ימים רצופים.
: (ב) חשב הכנסת יורה על תנאי העסקתו של יועץ פרלמנטרי מחליף, ורשאי הוא להורות על תנאים החורגים מהוראות [[פרק זה]], ובלבד שהיועץ הפרלמנטרי המחליף יהיה זכאי לשכר קובע לפי הוראות [[סעיף 40ט]] בעד תקופת העסקתו.
: (ג) חבר הכנסת יעביר לחשבות הכנסת בהקדם האפשרי את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת תגמול מהמוסד לביטוח לאומי בעד ימי השירות במילואים של יועצו הפרלמנטרי; לא העביר חבר הכנסת את המסמכים כאמור, יפחית חשב הכנסת את התשלומים המשולמים ליועץ הפרלמנטרי המחליף מהתקציב השנתי העומד לרשותו של חבר הכנסת לפי [[פרק ה']].

== פרק ו': חופשה ליושב ראש הכנסת ==

@ 41. חופשה ליושב ראש הכנסת
: יושב ראש הכנסת זכאי לחופשה של עשרים ושישה ימי עבודה בשנה; לגבי תקופת כהונה בחלק משנה יבוא במקום עשרים ושישה הימים חלק יחסי מהם כיחס החלק לשנה שלמה.

@ 42. צבירת חופשה
: יתרת חופשה של יושב ראש הכנסת שלא נוצלה, ניתנת לצבירה, אך לא יותר מעשרים ימים בשנה ולא יותר מששים וחמישה ימים בסך הכל; לגבי תקופת כהונה בחלק משנה יבוא במקום עשרים הימים חלק יחסי מהם כיחס החלק לשנה שלמה.

@ 43. פדיון חופשה
: יושב ראש הכנסת אשר חדל לכהן כיושב ראש הכנסת, תשולם לו תמורת חופשתו הצבורה כפדיון חופשה.

== פרק ז': הענקות ותשלומים לראש האופוזיציה ==

@ 44. שירותי תקשורת (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו)
: נוסף על האמור [[בסעיף 1(א)(4)]], זכאי ראש האופוזיציה, כמשמעותו [[בסעיף 11 לחוק הכנסת, התשנ&quot;ד-1994]] (להלן - ראש האופוזיציה), למימון הוצאות רכישה, אחזקה ושימוש בטלפון סלולרי שיהיה רשום על שם עוזרו הבכיר כאמור [[בסעיף 49ב]].

@ 45. עיתונים
: נוסף על האמור [[בסעיף 2]], זכאי ראש האופוזיציה למימון מנוי על עיתון יומי אחד נוסף, המודפס בישראל.

@ 46. (תיקון: תשע&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 47. הוצאות שהיה בחוץ לארץ (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) כפוף לאמור [[בסעיף 6]], זכאי ראש האופוזיציה למימון הכנסת של הוצאות שהייתו בחוץ לארץ, לצורך מילוי תפקידו כראש האופוזיציה, לתקופה שאינה עולה על 10 ימים בשנה; הוראה זו תחול גם על עוזר או יועץ פרלמנטרי אחד של ראש האופוזיציה אשר נלווה לנסיעתו לחוץ לארץ.
: (ב) לא ימומנו ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן הגיש ראש האופוזיציה, לגבי כל נסיעה, דו&quot;ח לחשב הכנסת על משך תקופת השהיה בחוץ לארץ, ומטרת הנסיעה.

@ 48. תקציב שנתי (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו)
: ראש האופוזיציה זכאי לתקציב שנתי, בסכום הגבוה ב-15% מהסכום האמור [[בסעיף 27(א)]].

@ 49. הוצאות כיבוד ואירוח (תיקון: [הודעות])
: הכנסת תממן לראש האופוזיציה הוצאות שהוצאו על ידו לאירוח, בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים לשנה (((מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 32,560 ש&quot;ח לשנה))), ובלבד שהצהיר כי האירוח הוא במסגרת מילוי תפקידו כראש האופוזיציה.

@ 49א. הוצאות מיגון (תיקון: תשס&quot;א)
: הכנסת תממן את הוצאות האבטחה והמיגון של ראש האופוזיציה, כפי שיקבעו שירותי הביטחון.

@ 49ב. עוזר בכיר (תיקון: תשס&quot;ח, תשפ&quot;ד)
: (א) נוסף על זכאותו לפי [[פרק ה1]], זכאי ראש האופוזיציה לעוזר בכיר במשרה מלאה, שייבחר על ידיו ויהיה עובד הכנסת המועסק במשרת אמון.
: (ב) ראש האופוזיציה יקבע את מועד תחילת עבודת העוזר הבכיר אצלו וסיומה, ואת המטלות שיבצע; עם סיום כהונתו של ראש האופוזיציה בתפקידו, תחדל העסקתו של העוזר הבכיר, אלא אם כן ראש האופוזיציה החדש יבקש להמשיך את העסקתו.
: (ג) העוזר הבכיר יועסק בדרגה 150 בדירוג עוזרים בכירים בלשכת שר (דירוג 864), ושכרו יתעדכן בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה; שאר תנאי העסקתו יהיו לפי המקובל בשירות המדינה לאותה דרגה.
: (ד) לעניין מימון עבור הצטרפות העוזר הבכיר לנסיעת ראש האופוזיציה לחוץ לארץ, בהזמנה או במימון של גורם ציבורי, יחולו הוראות [[סעיף 14א(ח) לכללי האתיקה לחברי הכנסת]], כפי שהן חלות על מימון עבור הצטרפות יועץ פרלמנטרי, לרבות לעניין מימון על ידי מפלגתו של ראש האופוזיציה; אין באמור כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 47(א)]], או מהוראות [[-|סעיף 14א(ח) האמור]] לעניין צירוף יועץ פרלמנטרי לנסיעה לחוץ לארץ.

@ 50. סייג
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על ראש האופוזיציה שזכאי לשירותים דומים מאוצר המדינה, למשך תקופת זכאותו כאמור.

== פרק ז1: הענקות ותשלומים שונים (תיקון: תשס&quot;ב) ==

@ 50א. לימודי שפה (תיקון: תשס&quot;ב, [הודעות])
: (א) חבר הכנסת זכאי לתקציב שנתי של 3,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 4,851 ש&quot;ח))), לצורך לימודי שפה שאינה שפת אימו, וכן לתשלום מס הכנסה שהוא חייב בו בגין תשלום הסכום האמור.
: (ב) התשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם על ידי הכנסת ישירות למורה או לבית הספר ללימוד שפות, על סמך חשבונית שתומצא לחשב הכנסת.

@ 50ב. הכשרה בשימוש בכלי יריה (תיקון: תשס&quot;ב)
: (א) הכנסת תממן לחבר הכנסת את ההכשרה המתאימה בשימוש בכלי יריה ועריכת מטווח במקרים האלה, אם אישר קצין הכנסת, בכתב, כי נשיאת כלי היריה נחוצה לשמירה על ביטחונו של חבר הכנסת:
:: (1) לצורך קבלת תעודת הרשאה לשאת כלי יריה של הכנסת, כאמור [[בסעיף 12א לחוק החסינות]];
:: (2) לצורך קבלת רישיון לנשיאה או להחזקה של כלי יריה, בהתאם [[לחוק כלי היריה, התש&quot;ט-1949]], והתקנות לפיו.
: (ב) התשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם על ידי הכנסת ישירות למטווח הקליעה שבו קיבל חבר הכנסת את ההכשרה, על סמך חשבונית שתומצא לחשב הכנסת.

@ 50ג. ייעוץ בדבר ביטוח פנסיוני (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: הכנסת תממן לחבר הכנסת הזכאי לפנסיה צוברת, כמשמעותה [[בסעיף 1א לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ&quot;ט-1969]], ייעוץ חד-פעמי בדבר ביטוח פנסיוני, עם תחילת כהונתו הראשונה כחבר הכנסת, באמצעות יועץ מקצועי שעמו התקשרה הכנסת.

@ 50ד. בדיקה רפואית תקופתית (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ב, [הודעות])
: חבר הכנסת זכאי למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי שאישר רופא הכנסת, בסכום שלא יעלה על 1,600 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 1,843 ש&quot;ח))) ושיושלם כנגד חשבונית או קבלה ממכון רפואי כאמור.

@ 50ה. התאמות בשל מוגבלות בניידות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ה-7, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-6, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ה-4)
: (א)(1) הכנסת תממן התאמות ושירותים הנדרשים לצורך מילוי תפקידו של חבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות בשל לקות פיסית הזכאי לגמלת ניידות לפי [[הסכם בדבר גמלת ניידות]] שנערך לפי [[סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], או לגמלה דומה במהותה בשל היותו נכה או נפגע לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)=|חוק הנכים]] או [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה=|חוק נפגעי פעולות איבה]] כהגדרתם [[חוק הביטוח הלאומי|בחוק האמור]] (בסעיף זה - גמלת ניידות), והכל כפי שיקבע המנהל הכללי של הכנסת לפי הצרכים ונסיבות העניין.
:: (2) בתוקף סמכותו לפי פסקה (1) רשאי המנהל הכללי של הכנסת לאשר העסקת עובד אחד שיסייע לחבר הכנסת בקשר למוגבלותו, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים - עובד אחד נוסף שיסייע לחבר הכנסת כאמור; עובדים כאמור יועסקו על ידי הכנסת בהסכמת חבר הכנסת או על ידי חבר הכנסת, כפי שיחליט המנהל הכללי של הכנסת, ובהיקף המשרה שיחליט; בכפוף לאמור, לעניין עובד שיועסק על ידי חבר הכנסת, יחולו על העסקתו הוראות [[פרק ה'1]] ואולם אם הועסק כנהג - יחולו על העסקתו הוראות [[פרק ה'1]], בשינויים המחויבים ובשינויים כאמור בפסקה (4).
:: (2א) אישור להעסקת עובד לפי פסקה (2) יינתן לתקופה שיקבע המנהל הכללי של הכנסת, אשר תסתיים לכל המאוחר בתום כהונתה של אותה הכנסת; המנהל הכללי של הכנסת רשאי להאריך את תוקפו של אישור שניתן לתקופה קצרה יותר, וכן רשאי הוא לקצר את התקופה שלגביה ניתן אישור, אם נוכח שחל שינוי לטובה בקשר למוגבלות בניידות של חבר הכנסת; חבר הכנסת שקיבל אישור לפי פסקה זו יודיע למנהל הכללי של הכנסת על שינוי כאמור.
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), המנהל הכללי של הכנסת רשאי לאשר מימון התאמות ושירותים כאמור בפסקאות אלה לחבר הכנסת שאינו זכאי לגמלת ניידות כאמור בפסקה (1) אם הוא מוגבל בניידות בשל לקות פיסית באופן זמני; אישור לפי פסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על חודשיים, והמנהל הכללי של הכנסת רשאי להאריכו בחודש אחד בלבד.
:: (4) אישר המנהל הכללי של הכנסת מימון בעבור העסקת נהג לחבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות לפי פסקה (2), יועסק הנהג על ידי חבר הכנסת, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) על אף האמור [[בסעיף 40ג(ב)]], המנהל הכללי של הכנסת רשאי לקבוע כי הוא יועסק במשרה חלקית; הועסק הנהג בחלקיות משרה שאינה עולה על שני שלישים ממשרה מלאה, לא יחולו עליו הוראות [[סעיף 40יד(ג)]];
::: (ב) הוא יועסק בדרגה 500, 502 או 506, לפי הוותק שלו, בדירוג נהגים בשירות המדינה (דירוג 764 - נהג שר), ושכרו יתעדכן בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה; שאר תנאי העסקתו יהיו לפי המקובל בשירות המדינה לאותה דרגה למעט תוספות שכר שעניינן אבטחה, ואולם אם נקבעו לאותו עניין תנאי העסקה החלים עליו לפי החלטה זו - יגברו התנאים שלפי החלטה זו;
::: (ג) הוראות [[סעיפים 40ט]] [[ו-40י(א)(2) ו-(12)]] לא יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו;
::: (ג1) על אף האמור בפסקאות משנה (ב) ו-(ג), הוא רשאי להודיע לחשב הכנסת כי הוראות [[סעיפים 40ט]] [[ו-40י(א)(2)]] יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו במקום הוראות פסקת משנה (ב), ולעניין תוספת ותק כאמור [[בסעיף 40ט]] יובאו בחשבון גם כל תקופות עבודתו כנהג של חבר כנסת, שר או סגן שר; הודעה כאמור תימסר עם תחילת עבודתו של הנהג, והודעה המשנה הודעה קודמת תחול החל ב-1 בחודש שלאחר מסירתה;
::: (ד) נוסף על זכאותו להשתתפות בהוצאות לינה בירושלים לפי [[סעיף 40י(א)(3)]], הוא זכאי להשתתפות בהוצאות לינה באישור חשב הכנסת אם הוא נדרש ללון במרחק ממקום מגוריו בשל העובדה שחבר הכנסת אינו לן בביתו; מס הכנסה המוטל עליו לפי פסקת משנה זו יהיה על חשבון הכנסת;
::: (ה) נוסף על האמור [[בסעיף 40יד]], בימים שבהם הוא עובד אצל חבר הכנסת הוא לא יעסוק בעיסוק נוסף שעיקרו נהיגה, או בלימוד נהיגה.
:: (5) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (4), הכנסת תממן התאמות ושירותים הנדרשים לצורך מילוי תפקידו של חבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות באופן משמעותי בשל לקות פיזית והוכרו לו אחוזי נכות, אף אם אינו זכאי לגמלה כאמור בפסקה (1), והכול כפי שתקבע הוועדה הציבורית לפי הצרכים ונסיבות העניין; הוראות סעיף זה יחולו לעניין זה בשינוים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) בכל מקום, במקום המנהל הכללי של הכנסת תבוא הוועדה הציבורית;
::: (ב) הוועדה הציבורית רשאית לאשר העסקת עובד אחד בלבד, שיועסק על ידי חבר הכנסת, בהיקף משרה שתקבע.
: (ב) חבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות כאמור בסעיף קטן (א), יפנה בכתב למנהל הכללי של הכנסת, יציין מהם ההתאמות והשירותים שלהם הוא נזקק בשל מוגבלותו ולאיזו תקופה הם נחוצים לו, וכי במימונם על ידי הכנסת לא יהיה משום תשלום כפל מאוצר המדינה ויציג מסמכים המעידים על הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור.
: (ג) המנהל הכללי של הכנסת רשאי לבקש מחבר הכנסת שפנה כאמור בסעיף קטן (ב), אם הוא סבור שהדבר חיוני בנסיבות העניין, מידע ומסמכים בדבר הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור, ובדבר סיוע או תשלומים אחרים שחבר הכנסת מקבל ממקורות אחרים בשל מוגבלותו.
: (ד) לא ימומנו התאמות ושירותים כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בכך משום תשלום כפל מאוצר המדינה.
: (ה) המנהל הכללי של הכנסת ישמור על סודיות המידע שמסר לו חבר הכנסת לפי סעיף זה, ולא יגלה כל פרט ממנו אלא בהסכמת חבר הכנסת או לצורך מילוי הוראות לפי כל דין.
: (ו) התאמות ושירותים שקבע המנהל הכללי של הכנסת לפי סעיף זה לא ייחשבו כשכר או כהטבה אחרת הניתנים לחבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות.

@ 50ו. נהג לחבר כנסת מאובטח (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-6, תשפ&quot;ג)
: (א) המנהל הכללי של הכנסת, לאחר שקיבל המלצה של קצין הכנסת כי הדבר דרוש לצורכי אבטחתו של חבר הכנסת, רשאי לאשר העסקת נהג לחבר כנסת (בהחלטה זו - חבר כנסת מאובטח).
: (ב) המנהל הכללי של הכנסת יאשר העסקת נהג אחד לחבר כנסת מאובטח, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים - נהג אחד נוסף, והכול בהיקף המשרה שיחליט המנהל הכללי; אישור להעסקת נהג לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה, שמתקיימים בה צורכי האבטחה כאמור בסעיף קטן (א) בלבד; המנהל הכללי של הכנסת רשאי להאריך את תוקף האישור לפי הצורך.
: (ג) נהג של חבר כנסת מאובטח יועסק על ידי חבר הכנסת, ויחולו על העסקתו הוראות [[פרק ה'1]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 40ג(ב)]], המנהל הכללי של הכנסת רשאי לקבוע כי הוא יועסק במשרה חלקית; הועסק הנהג בחלקיות משרה שאינה עולה על שני שלישים ממשרה מלאה, לא יחולו עליו הוראות [[סעיף 40יד(ג)]];
:: (2) על אף האמור [[בסעיף 40ד]], הוא ישמש כנהג לחבר הכנסת גם שלא במילוי תפקידו של חבר הכנסת;
:: (3) הוא יועסק בדרגה 500, 502 או 506, לפי הוותק שלו, בדירוג נהגים בשירות המדינה (דירוג 764 - נהג שר), ושכרו יתעדכן בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה; שאר תנאי העסקתו יהיו לפי המקובל בשירות המדינה לאותה דרגה לרבות תוספות שכר שעניינן אבטחה, אולם אם נקבעו לאותו עניין תנאי העסקה החלים עליו לפי החלטה זו - יגברו התנאים שלפי החלטה זו;
:: (4) הוראות [[סעיפים 40ט]] [[ו-40י(א)(2) ו-(12)]] לא יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו;
:: (4א) על אף האמור בפסקאות (3) ו-(4), הוא רשאי להודיע לחשב הכנסת כי הוראות [[סעיפים 40ט]] [[ו-40י(א)(2)]] יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו במקום הוראות פסקה (3), ולעניין תוספת ותק כאמור [[בסעיף 40ט]] יובאו בחשבון גם כל תקופות עבודתו כנהג של חבר כנסת, שר או סגן שר; הודעה כאמור תימסר עם תחילת עבודתו של הנהג, והודעה המשנה הודעה קודמת תחול החל ב-1 בחודש שלאחר מסירתה;
:: (5) נוסף על זכאותו להשתתפות בהוצאות לינה בירושלים לפי [[סעיף 40י(א)(3)]], הוא זכאי להשתתפות בהוצאות לינה באישור חשב הכנסת אם הוא נדרש ללון במרחק ממקום מגוריו בשל העובדה שחבר הכנסת אינו לן בביתו; מס הכנסה המוטל עליו לפי פסקה זו יהיה על חשבון הכנסת.
:: (6) נוסף על האמור [[בסעיף 40יד]], בימים שבהם הוא עובד אצל חבר הכנסת הוא לא יעסוק בעיסוק נוסף שעיקרו נהיגה, או בלימוד נהיגה.
: (ד) נהג של חבר כנסת מאובטח יישמע להוראות קצין הכנסת בכל הנוגע לענייני ביטחון ואבטחה, וישתתף בהדרכות מקצועיות כפי שיקבע קצין הכנסת; לא פעל הנהג בהתאם להוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך קצין הכנסת לחבר הכנסת ולמנהל הכללי של הכנסת, וקצין הכנסת רשאי להמליץ לחבר הכנסת להביא לסיום העסקתו של הנהג.

@ 50ז. התאמות בשל חירשות (תיקון: תשפ&quot;ב-2)
: (א) הכנסת תממן התאמות ושירותים הנדרשים למילוי תפקידו של חבר הכנסת שהוא אדם עם חירשות הנעזר דרך קבע במתורגמן לשפת הסימנים, כפי שתקבע הוועדה הציבורית לפי הצרכים ונסיבות העניין.
: (ב) בתוקף סמכותה לפי סעיף קטן (א) רשאית הוועדה הציבורית לאשר לחבר הכנסת להעסיק עובד אחד שישמש כמתורגמן לשפת הסימנים.
: (ג) על העסקתו של מתורגמן כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו הוראות [[פרק ה'1]] בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף האמור [[בסעיף 40ט(א)]], שכרו החודשי הבסיסי יהיה כשכרו של יועץ פרלמנטרי כאמור באותו סעיף קטן, בתוספת סך תוספות הוותק המרבי כאמור [[בסעיף 40ט(ב)]], והוא לא יהיה זכאי לתוספות ותק נוספות;
:: (2) נוסף על זכאותו להשתתפות בהוצאות לינה בירושלים לפי [[סעיף 40י(א)(3)]], הוא זכאי להשתתפות בהוצאות לינה באישור חשב הכנסת אם הוא נדרש ללון במרחק ממקום מגוריו בשל העובדה שחבר הכנסת אינו לן בביתו, לשם עבודתו הפרלמנטרית; מס הכנסה המוטל עליו לפי פסקה זו יהיה על חשבון הכנסת.
: (ד) חבר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) יפנה בכתב לוועדה הציבורית, יציין מהם ההתאמות והשירותים שלהם הוא נזקק בשל מוגבלותו ולאיזו תקופה הם נחוצים לו וכי במימונם על ידי הכנסת לא יהיה משום תשלום כפל מאוצר המדינה, ויציג מסמכים המעידים על הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור.
: (ה) הוועדה הציבורית רשאית לבקש מחבר הכנסת שפנה אליה כאמור בסעיף קטן (ד), אם היא סבורה שהדבר חיוני בנסיבות העניין, מידע ומסמכים בדבר הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור ובדבר סיוע או תשלומים אחרים שחבר הכנסת מקבל ממקורות אחרים בשל מוגבלותו.
: (ו) לא ימומנו התאמות ושירותים כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בכך משום תשלום כפל מאוצר המדינה.

== פרק ח': הוראות שונות ==

@ 51. הצמדה (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-5, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ה-3)
: הסכומים המפורטים בהחלטה זו, למעט [[סעיפים 1(א)(1)]], [[21א]], [[40ט]] [[ו-40י(א)(1), (3), (10) ו-(12)]], יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 בדצמבר שקדם לו; הסכומים המעודכנים כאמור יעוגלו לשקל החדש הקרוב.

@ 52. ביטול
: החלטות שכר חברי הכנסת שנתקבלו מכוח [[סעיף 55 לחוק הכנסת|סעיף 5 לחוק שכר חברי הכנסת]] לפני תחילתה של החלטה זו, למעט ההחלטות בדבר תשלום בעד שירותים רפואיים - בטלות.

@ 53. תחילה
: (א) תחילתה של החלטה זו, למעט הוראות [[פרק א']], ביום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001).
: (ב) תחילתן של הוראות [[פרק א']] ביום כ&quot;ט בתמוז התש&quot;ס (1 באוגוסט 2000).

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשפ&quot;ה-3) ==
== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשפ&quot;ה-3) ==

== תוספת שניה 1 (תיקון: תשס&quot;ט) ==
==== ((([[סעיף 12]]))) ====
=== הצהרה ===
@ : אני, חבר הכנסת .................... מצהיר בזה כדלקמן:
: (1) בכוונתי לשכור דירה שתשמש אותי למגורי בימים שבהם אני שוהה בירושלים לצורך מילוי תפקידי כחבר הכנסת (להלן - הדירה), על פי הוראות [[החלטה זו|סעיף 12 להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס&quot;א-2001]];
: (2) מקום מגורי הקבוע הוא .................... ואמשיך להתגורר בו גם בתקופת השכירות;
: (3) הדירה תשמש למגוריי כאמור בפסקה (1), ולא תשמש לכל מטרה אחרת;
: (4) חוזה השכירות כולל הוראה בדבר אפשרות הפסקת השכירות אם אחדל לכהן בתפקידי.
@ : {{טורים שווים ממורכז | (([צ&quot;ל: {{טקסט תחתי|..............................|חבר הכנסת}}])) | (([צ&quot;ל: {{טקסט תחתי|..............................|תאריך}}]))}}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 19(א)]]))) ====
=== הצהרה ===
@ : אני, חבר הכנסת .................... מצהיר בזה כי רכב מספר .................... אשר נמצא ברשותי, משמש אותי לצורך מלוי תפקידי כחבר הכנסת ואני משלם את מלוא הוצאות החזקתו.
@ : הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת תשלום הוצאות רכב.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|..............................|תאריך}}}}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 19(ב)]]))) ====
=== הצהרה ===
@ (תיקון: תשע&quot;ו) : אני, חבר הכנסת .................... מצהיר בזה כי רכב מספר .................... הועמד לרשותי על ידי .................... בהתאם להוראות [[סעיף 13א(ד) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי&quot;א-1951]].
@ : הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת תשלום הוצאות רכב.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|..............................|תאריך}}}}

== תוספת רביעית 1 (תיקון: תשס&quot;ה) ==
==== ((([[סעיף 21(ג)]]))) ====
=== הצהרה ===
@ : אני, חבר הכנסת .................... מצהיר בזאת כי התשלום בעבור חניה, בהתאם לאישורים המצורפים, נעשה לצורך מילוי תפקידי כחבר הכנסת ולגבי הרכב שהעמידה לרשותי הכנסת.
@ : הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר הוצאות בעבור חניה במילוי התפקיד.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|..............................|תאריך}}}}

== תוספת חמישית ==
==== ((([[סעיף 31(ב)]]))) ====
=== הצהרה ===
@ (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ג-4) : אני, חבר הכנסת .................... מצהיר בזה כדלקמן:
: (1) בכוונתי לשכור משרד שישמש אותי כלשכה פרלמנטרית / כמשרד או כחדר ישיבות לשימוש זמני או חד-פעמי {{מוקטן|(מחק את המיותר)}} בכתובת ........................................ (להלן - המשרד), על פי הוראות [[החלטה זו|פרק ה' להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס&quot;א-2001]];
: (2) קיים היתר על פי דין לנהל במקום האמור משרד;
: (3) שירותי המשרד לא יינתנו לי על ידי קרוב משפחתי או קרוב משפחה של יועצי הפרלמנטרי, או שותף או עובד של קרוב משפחה כאמור; לעניין זה, &quot;קרוב משפחה&quot; - בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ;
: (4) המשרד לא הועמד לרשותי על ידי מפלגתי, ולא ישמש מטה המפלגה או לצורך פעילות המפלגה;
: (5) המשרד לא הועמד לרשותי על ידי גוף שבו אני מכהן;
: (6) לפי מיטב ידיעתי, דמי השכירות הם סבירים ומקובלים;
: (7) אין בשכירות כאמור כדי לעורר חשש לניגוד ענינים או לקבלת טובת הנאה כלשהי על ידי.
@ : הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם אישור חוזה השכירות של הלשכה הפרלמנטרית / המשרד או חדר הישיבות לשימוש זמני או חד-פעמי {{מוקטן|(מחק את המיותר)}}
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|..............................|תאריך}}}}

== תוספת שישית (תיקון: תשס&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 27(ג)]]))) ====
@ 1. : ספרות מקצועית ופרסומים, עיתונים וכתבי עת
@ 2. : מינויים למערכות מידע
@ 3. : לימודי שפה
@ 4. : משלוח דברי דואר
@ 5. : שירותי דפוס
@ 6. (תיקון: תשפ&quot;ה-3) : דמי מינוי לספק אינטרנט ולספק חבילת שידורים בסיסית בכבלים, בלוויין או באמצעות שיטת שידורים אחרת, והכול רק בלשכה פרלמנטרית כאמור [[בסעיף 27(ב)]]
@ 7. (תיקון: תשע&quot;ו) : כיבוד קל ושתייה קלה בלשכה בכנסת, בלשכה הפרלמנטרית או מחוצה להן; התשלום יבוצע לפי הצהרה שיגיש חבר הכנסת, בהתאם לטופס שלהלן
@ 8. : דמי רישום והוצאות מלון של חבר הכנסת לצורך כנס מקצועי או כנס הקשור בעבודתו הפרלמנטרית
@ 9. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : זימונית לחבר הכנסת וליועציו הפרלמנטריים
@ 10. (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו) : מכשיר טלפון סלולרי אחד לשימושו של כל יועץ פרלמנטרי, והוצאות האחזקה והשימוש בו עבור יועץ שניצל את כל התקציב לפי [[סעיף 40י(א)(1)]]
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ה) : מפגשי הסברה ומסיבות עיתונאים המתייחסים בעיקרם לעבודתו הפרלמנטרית והציבורית של חבר הכנסת
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-3) : שכר, החזר הוצאות ותשלומים אחרים ליועץ שיעסיק חבר הכנסת למשך תקופת חפיפה שלא תעלה על חודש עם יועצו הפרלמנטרי, ובלבד שלא יעלו על המפורט [[בסעיפים 40ט]] [[ו-40י]]; הוראות [[פרק ה1]] לא יחולו על היועץ האמור בתקופת החפיפה; פרט זה לא יחול לעניין נהג המועסק על ידי חבר הכנסת לפי [[סעיף 50ה]] [[או 50ו]]
@ 13. (תיקון: תשע&quot;ו) : הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון הסלולרי האמור [[בסעיף 1(א)(4)]] וכן מכשיר טלפון סלולרי אחד נוסף לשימושו של חבר הכנסת והוצאות האחזקה והשימוש בו; התשלום בעבור הטלפון הסלולרי הנוסף יבוצע לפי הצהרה שיגיש חבר הכנסת, בהתאם לטופס שלהלן
@ 14. (תיקון: תשע&quot;ו) : מכשיר טלפון נייח אחד לדירתו של חבר הכנסת לפי קביעת חשב הכנסת.

=== הצהרה לעניין כיבוד קל (תיקון: תשע&quot;ו) ===
==== (((לפי [[פרט 7 לתוספת השישית]]))) ====
@ : אני, חבר הכנסת .................... מצהיר בזה כי הוצאות כיבוד קל ושתייה קלה בסך .......... שקלים חדשים, בהתאם לאישורים המצורפים, נעשו לשם מילוי תפקידי כחבר הכנסת.
@ : הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר הוצאות בעבור רכישת כיבוד קל.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|..............................|תאריך}}}}

=== הצהרה לעניין טלפון סלולרי (תיקון: תשע&quot;ו) ===
==== (((לפי [[פרט 13 לתוספת השישית]]))) ====
@ : אני, חבר הכנסת .................... מצהיר בזה כי טלפון סלולרי שמספרו .................... נמצא בשימושי לשם מילוי תפקידי כחבר הכנסת.
@ : הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון סלולרי זה.
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|..............................|תאריך}}}}

== תוספת שביעית (תיקון: תשס&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 32(א)]]))) (תיקון: תשע&quot;ו) ====
@ 1. : ריהוט משרדי
@ 2. : צורכי משרד
@ 3. : טלוויזיה
@ 4. (תיקון: תשע&quot;ו) : מקרר משרדי, טוסטר, מיקרוגל
@ 5. (תיקון: תשס&quot;ט-2) : (((נמחק)))
@ 6. : מחשבים
@ 7. : מדפסת
@ 8. : פקסימיליה
@ 9. : טלפונים
@ 10. : מכונת צילום
@ 11. : מגרסת נייר
@ 12. : טייפ מנהלים

&lt;פרסום&gt; ח' בסיון התשס&quot;א (30 במאי 2001)
&lt;חתימה&gt; יוסי כץ, יושב ראש ועדת הכנסת

----

=== פריטים ושירותים נוספים שניתן לרכוש מהתקציב השנתי בנוסף לאמור [[בתוספת השישית]] [[החלטה זו|ובתוספת השביעית להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס&quot;א-2001]] &lt;עוגן נספח 1&gt; __NOTOC__ ===
=== {{מוקטן|כפי שקבע חשב הכנסת באישור הוועדה הציבורית לפי [[סעיף 27(ג) להחלטה]]}} ===
@ 1. : יועץ מקצועי בעל התמחות בתחומים הקשורים למילוי תפקידו של חבר הכנסת, כגון יועץ כלכלי, יועץ משפטי, יועץ תקשורת או אחר, ובלבד שיוצג בפני חשב הכנסת הסכם שבו יובהר בין היתר כי לא מתקיימים בין חבר הכנסת לבין היועץ יחסי עבודה. לא יאושר יועץ לסיוע בעניינים שבהם עוסקים באופן רגיל ושוטף היועצים הפרלמנטריים.
@ 2. : אגרת בית משפט ושכר טרחת עו&quot;ד, בהליכים משפטיים בנושאים ציבוריים הקשורים למילוי תפקידו של חבר הכנסת.
@ 3. : גלישה באינטרנט במשרדו של חבר הכנסת, לרבות קו טלפון לצורך זה.
@ 4. : בנייה ואחזקה של אתר אינטרנט (אם האתר קשור לאתר המפלגה - ובלבד שאין בכך משום מימון עקיף למפלגה) וניהול חשבונות ברשתות החברתיות, והכול בקשר לפעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת, לרבות תוכן כגון סרטונים ותמונות לשימוש באתר האינטרנט וברשתות החברתיות, וכן קמפיינים ממומנים.
@ 5. : שידורי טלוויזיה בכבלים או בלווין בביתו או במשרדו של חבר הכנסת - החבילה הבסיסית בלבד.
@ 6. : תשלום למרצה או למנחה בכנס שעורך חבר הכנסת והקשור לפעילותו הפרלמנטרית (לא כנס המאורגן על ידי המפלגה), לרבות תשלום בעד הסעת משתתפים לכנס, ובלבד שהכנס נערך במשכן הכנסת.
@ 7. : כרטיס טיסה לאילת עבור חבר הכנסת ויועץ פרלמנטרי אחד המתלווה אליו בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת, למעט בערב שבת או במוצאי שבת.
@ 8. : שירותי אבטחה ללשכה הפרלמנטרית.
@ 9. : סקר הקשור באופן הדוק לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת.
@ 10. : (((נמחק)))
@ 11. : (((נמחק)))
@ 12. : תקליטור עם פרטי חברי המפלגה.
@ 13. : מכונת קפה למשרדו של חבר הכנסת.
@ 14. : מימון עבור קורסים מקצועיים ליועץ פרלמנטרי, הקשורים לעבודתו כיועצו של חבר הכנסת ואשר מאורגנים על ידי הכנסת, אם החליט חבר הכנסת על השתתפותו של יועצו בקורס כאמור (למשל - קורס אנגלית, תקשורת, ממשל).
@ 15. : מסך טלוויזיה דק בגודל של עד 50 אינטש (חה&quot;כ רשאי להשלים מכיסו רכישה של טלוויזיה גדולה יותר).
@ 16. : (((נמחק)))
@ 17. : (((נמחק)))
@ 18. : מונית לנתב&quot;ג וחזרה, או חניה בנתב&quot;ג, ובלבד שחבר הכנסת טס לחו&quot;ל בנסיעה הקשורה למילוי התפקיד.
@ 19. : המרת קלטות וידאו ותקליטור DVD, בעניין הקשור למילוי התפקיד.
@ 20. : מצלמה ואביזרים נלווים לשימוש במצלמה.
@ 21. : כספת, לרבות התקנתה.
@ 22. : מתנה שחבר הכנסת מעניק במסגרת תפקידו בנסיעתו לחו&quot;ל, או למשלחת מחו&quot;ל שהגיעה לארץ, ובלבד שמדובר במתנה צנועה שנרכשה מהמתנות המוצעות במחסן הכנסת.
@ 23. : מתנה שחבר הכנסת מעניק במסגרת תפקידו במפגש שנערך עימו במשכן הכנסת או בלשכה הפרלמנטרית, ובלבד שמדובר במתנה צנועה שנרכשה מהמתנות המוצעות במחסן הכנסת (כגון עט, סיכה, החסן נייד).
@ 24. : צילומי תדמית, לרבות איפור לצורכי הצילום.
@ 25. : אוזניות המיועדות לשימוש בטלפון נייד, לרבות אלחוטיות.
@ 26. : מערכת ממוחשבת לניהול פעילות חבר הכנסת לקשר עם הציבור.
@ 27. : חבילת מסרונים מחברה להפצת מסרונים.

=== הבהרות חשב הכנסת, באישור הוועדה הציבורית, לפריטים והשירותים הנרכשים מהתקציב השנתי &lt;עוגן נספח 2&gt; __NOTOC__ ===
@ 1. : חבר הכנסת המבקש לממן מהתקציב השנתי רכישות ספרות, שירותי דפוס, סקרים וכד' יפרט בפני חשב הכנסת את מהות הפריטים שעבורם מבוקש התשלום.
@ 2. : תשלום עבור ספרות מקצועית ופרסומים, עיתונים וכתבי עת ([[פריט 1 בתוספת השישית]]) - יינתן רק עבור פריטים הקשורים באופן ישיר לפעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת.
@ 3. : מימון עבור כיבוד קל ([[פריט 7 לתוספת השישית]]) - מובהר כי אין לממן ארוחות, וכי הכוונה לכיבוד עבור אירוח הקשור לפעילות הפרלמנטרית.
@ 4. : תשלום עבור הוצאות לינה של חבר הכנסת לצורך כנס מקצועי או כנס הקשור בעבודתו הפרלמנטרית ([[פריט 8 לתוספת השישית]]) - יינתן רק עבור לינה במקום המרוחק יותר מ-150 ק&quot;מ מביתו של חבר הכנסת.
@ 5. : (((נמחק)))
@ 6. : טלוויזיה ([[פריט 3 בתוספת השביעית]]) - תותר רכישה של פריט אחד בלבד, שיוצב במשרדו של חבר הכנסת - בכנסת או בלשכה הפרלמנטרית.
@ 7. : מחשבים, מדפסת וציוד נלווה, פקס ([[$ תוספת 7|פריטים 6]], [[$ תוספת 7|7]] [[ו-8 לתוספת השביעית]]) - תותר רכישה של ארבעה פריטים בלבד (בין אם מחשב נייח ובין אם נייד).
@ 8. : (((נמחק)))
@ 9. : לא תותר רכישת מוצרים בחו&quot;ל (אך תותר רכישת מוצרים ב-Duty-Free).
@ 10. : הבהרה כללית לעניין רכישות לפני סיום הכהונה: ככלל, מצאת הכנסת לפגרת בחירות, או בתקופה שלפני סיום כהונתו של חבר הכנסת, לא יותרו רכישות מהתקציב השנתי. חשב הכנסת, באישור הוועדה הציבורית, יתיר שימוש בתקציב השנתי לצורך הפעילות המיידית והשוטפת של חבר הכנסת בלבד.
@ 11. : (((נמחק)))
@ 12. : לא תותר העסקת עובדים מהתקציב השנתי.
@ 13. : לא יותרו רכישות הפריטים הבאים: מתנות, מקרן, נגן mp3.
@ 14. : לא יותר מימון לצורך הדפסה ופרסום של מודעות אבל.
@ 15. : לעניין פריטים שניתן לפרסם עליהם את פרטי ההתקשרות עם חברי הכנסת ויש להם שימוש נוסף (כגון: לוח שנה) - רכישתם מותרת ובלבד שעלותם צנועה על מנת שלא ייחשבו מתנה בעלת ערך כספי.</text>
      <sha1>2shrh6bv0zojgcnsyukcsywdw8r3hwx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>407053</id>
    <revision>
      <id>3024590</id>
      <parentid>3020985</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3024575] תיקון תשפ&quot;ו מס' 3</comment>
      <origin>3024590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131883" sha1="ksgsqm3a2ft9dnrufqdy7xgdjmq07vp" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 916|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6114.pdf}}, {{ח:תיבה|909|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6113.pdf}}, {{ח:תיבה|942|הודעת מערכת ות״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6115.pdf}}, {{ח:תיבה|1033|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 466|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6154.pdf}}, {{ח:תיבה|822|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6174.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 126|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6282.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6322.pdf}}, {{ח:תיבה|722|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6325.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 199|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6351.pdf}}, {{ח:תיבה|452|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6372.pdf}}, {{ח:תיבה|600|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6379.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 335|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6452.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 408|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6547.pdf}}, {{ח:תיבה|606|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6568.pdf}}, {{ח:תיבה|682|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6575.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 252|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6631.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 115|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6723.pdf}}, {{ח:תיבה|1249|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6805.pdf}}, {{ח:תיבה|1250|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6805.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 888|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6870.pdf}}, {{ח:תיבה|1012|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6884.pdf}}, {{ח:תיבה|1476|תיקון מס׳ 3 – הוראת שעה (תיקון) [צ״ל: הוראת שעה] [תשס״ט]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6917.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 152|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6940.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון והוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6965.pdf}}, {{ח:תיבה|693|הוראת שעה [תשס״ט] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6976.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1370|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1738|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7419.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1397|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7536.pdf}}, {{ח:תיבה|1398|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7536.pdf}}, {{ח:תיבה|1843|הוראת שעה [תשע״ג] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7545.pdf}}, {{ח:תיבה|1843|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7545.pdf}}, {{ח:תיבה|1843|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7545.pdf}}, {{ח:תיבה|1844|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7545.pdf}}, {{ח:תיבה|1864|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7547.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 506|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7596.pdf}}, {{ח:תיבה|510|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7596.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7654.pdf}}, {{ח:תיבה|1482|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7680.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 950|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7798.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 208|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7884.pdf}}, {{ח:תיבה|912|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7940.pdf}}, {{ח:תיבה|1935|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7997.pdf}}, {{ח:תיבה|2143|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8015.pdf}}, {{ח:תיבה|2144|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8015.pdf}}, {{ח:תיבה|2203|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8023.pdf}}, {{ח:תיבה|2204|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1782|הוראת שעה [תשע״ח] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8145.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1259|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9829.pdf}}, {{ח:תיבה|1732|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9925.pdf}}, {{ח:תיבה|2138|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10011.pdf}}, {{ח:תיבה|2906|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10162.pdf}}, {{ח:תיבה|3135|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10198.pdf}}, {{ח:תיבה|3136|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10198.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1054|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10567.pdf}}, {{ח:תיבה|1092|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10580.pdf}}, {{ח:תיבה|2142|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10730.pdf}}, {{ח:תיבה|2142|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10730.pdf}}, {{ח:תיבה|2145|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10730.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 490|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10895.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1216|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11760.pdf}}, {{ח:תיבה|1772|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11869.pdf}}, {{ח:תיבה|1772|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11869.pdf}}, {{ח:תיבה|1773|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11869.pdf}}, {{ח:תיבה|1774|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11869.pdf}}, {{ח:תיבה|2390|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12009.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 138|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12076.pdf}}, {{ח:תיבה|2243|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12430.pdf}}, {{ח:תיבה|2418|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12475.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ט, 920|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6777.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 716|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6863.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 724|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7085.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 642|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 546|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7332.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 716|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7480.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 912|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7940.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1916|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8158.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 422|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8327.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1642|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9901.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 880|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1282|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11058.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 622|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11632.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 766|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12199.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 55|ו־55}} {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}, מחליטה ועדת הכנסת לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: שירותי תקשורת, עיתונים ודברי דואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוצאות שהיה בחוץ לארץ ובבתי מלון בישראל, שכר דירה, ביגוד, כלכלה ואירוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוצאות רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: קרן השתלמות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה1: יועצים פרלמנטריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: חופשה ליושב ראש הכנסת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הענקות ותשלומים לראש האופוזיציה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז1: הענקות ותשלומים שונים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2-1|תוספת שניה 1: {{מוקטן|הצהרה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|הצהרה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|הצהרה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4-1|תוספת רביעית 1: {{מוקטן|הצהרה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|הצהרה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: שירותי תקשורת, עיתונים ודברי דואר}}

{{ח:סעיף|1|שירותי תקשורת|תיקון: [הודעות], תשע״ו, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת תממן לחבר הכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} תשלום בעבור שירותי תקשורת בביתו של חבר הכנסת, ובכלל זה טלפון, אינטרנט ושידורים בכבלים, בלוויין או באמצעות שיטת שידורים אחרת, בסכום חודשי של 500 שקלים חדשים; בעד כהונה בחלק של חודש ישולם תשלום באופן יחסי;
{{ח:תתת|(2)}} חשב הכנסת רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקה (1) ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשינויים בעלות שירותי התקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)|(א)}} מכשיר רדיו־טלפון־נייד (להלן – טלפון סלולרי) אחד, לפי אישור חשב הכנסת, ובלבד שיירשם על שמו של חבר הכנסת; מימון הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון סלולרי כאמור ייעשה מתוך התקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} ניצל חבר הכנסת את כל תקציבו השנתי לפעילות פרלמנטרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, ושילמה הכנסת הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון הסלולרי עבורו, ינוכו משכרו ההוצאות העודפות שהכנסת נשאה בתשלומן.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|2|עיתונים}}
{{ח:ת}} הכנסת תממן לחבר הכנסת מנוי על שני עיתונים יומיים המודפסים בישראל, לפי בחירתו.

{{ח:סעיף|3|דואר|תיקון: תשס״א־3, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת תממן לחבר הכנסת, מתוך תקציבו השנתי לפעילות פרלמנטרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} –
{{ח:תתת|(1)}} משלוח דברי דואר ממשכן הכנסת הנושאים את שמו, למעט דבר דואר הנשלח 75 ימים לפני יום הבחירות לכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} עד 750 מכתבים רגילים בשנה מחוץ למשכן הכנסת, במעטפות מבוילות שהונפקו לשם כך, ונושאות את שמו; חבר הכנסת אינו רשאי להעביר את מכסת המכתבים האמורה לחבר כנסת אחר.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הכנסת לא ישלח דברי דואר לפי סעיף קטן (א) אלא לשם מילוי תפקידו, והוא אינו רשאי לשלוח כאמור דברי דואר שמסר לו אדם או גורם אחר, לרבות מפלגתו, או בעבור מי מהם.

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק א1|פרק א׳1: הגדרות|תיקון: תשפ״ג־4}}

{{ח:סעיף|5|הגדרות|תיקון: תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} בהחלטה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות מלון“ – הוצאות בעבור לינה בבית מלון, ארוחת בוקר ושירותים נוספים הניתנים על ידי בית המלון אגב הלינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה מועדות הכנסת, לרבות ועדה לענינים מסוימים, ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדה משותפת או ועדת משנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה הציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 50|בסעיף 50 לחוק הכנסת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכנסת“ – {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוצאות שהיה בחוץ לארץ ובבתי מלון בישראל, שכר דירה, ביגוד, כלכלה ואירוח|תיקון: תשפ״ג־4}}

{{ח:סעיף|6|תשלום בעבור נסיעה לחוץ לארץ בשליחות הכנסת|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת תממן לחבר הכנסת היוצא לחוץ לארץ בשליחות הכנסת את הוצאות הטיסה והוצאות המלון, וכן תממן קצובת שהייה כמקובל לגבי עובדי המדינה לגבי המדינה שבה ישהה, לרבות במקרה שבו האירוח הוא על חשבון המארח.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הכנסת תממן ליושב ראש הכנסת היוצא לחוץ לארץ בשליחות הכנסת תשלומים אלה בעבור נסיעתו:
{{ח:תתת|(1)}} אם נסע בהזמנת יושב ראש פרלמנט או ראש מדינה זרה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוצאות טיסה והוצאות מלון בעבורו ובעבור בן זוגו המצטרף אליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} קצובת שהייה כאמור בסעיף קטן (א) בעבורו, ותוספת של 40% מהסכום האמור בעבור בן זוגו המצטרף אליו;
{{ח:תתת|(2)}} אם נסע שלא בהזמנה כאמור בפסקה (1) – את התשלומים המפורטים באותה פסקה בעבורו, וככל שהוא מצא כי יש צורך בצירוף בן זוגו לנסיעה במימון הכנסת – גם את התשלומים המפורטים באותה פסקה בעבור בן זוגו המצטרף אליו.

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8|תשלום הוצאות מלון בישראל ליושב ראש הכנסת}}
{{ח:ת}} הוצאות מלון בישראל של יושב ראש הכנסת ישולמו על ידי הכנסת –
{{ח:תת|(1)}} בירושלים – כל עוד אין לו דירת שרד בירושלים או שדירתו הפרטית באזור ירושלים אינה משמשת גם כדירת שרד, כאמור {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת#סעיף 6|בסעיף 6(ב) להחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1986}};
{{ח:תת|(2)}} מחוץ לירושלים – לצורך מילוי תפקידו כיושב ראש הכנסת.

{{ח:סעיף|9|תשלום הוצאות מלון של ממלא מקום יושב ראש הכנסת}}
{{ח:ת}} הוצאות מלון בירושלים של סגן יושב ראש הכנסת, אשר מקום מגוריו הקבוע איננו בירושלים ואשר לן בו לצורך מלוי תפקידו כממלא מקום יושב ראש הכנסת, ישולמו על ידי הכנסת.

{{ח:סעיף|10|תשלום הוצאות מלון לחבר הכנסת|תיקון: תשס״ז־2, תשס״ט, תשע״ה־6, תשע״ח־4, תשפ״ב, תשפ״ב־4, תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוצאות מלון בירושלים של חבר הכנסת, אשר מקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים ואשר לן בו בלילה שבין שני ימי ישיבה רגילים, ישולמו על ידי הכנסת.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), זכאי חבר הכנסת, שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות, להוצאות מלון בירושלים כאשר הוא נשאר ללון בה לרגל השתתפות בישיבה או בסיור של ועדה ביום שלפני יום ישיבה של מליאת הכנסת או ביום שלאחריה, או לרגל השתתפות בישיבותיה של ועדה, יום אחרי יום.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות, ולא ניצל את מלוא זכאותו להוצאות מלון בירושלים לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי להוצאות מלון גם כאשר הוא נשאר ללון בירושלים ביום שלפני יום ישיבה של מליאת הכנסת או ביום שלאחריה, במקום לילות שבהם לא ניצל את זכאותו כאמור באותה שנה; זכאות לפי פסקה זו תהיה באישור מראש של חשב הכנסת, ולא ישולמו לחבר הכנסת הוצאות לפי פסקה זו עבור יותר משמונה לילות בשנה.
{{ח:תת|(ב1)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 140 ק״מ לפחות, זכאי להוצאות מלון בירושלים כאשר הוא נשאר ללון בה במוצאי שבת או ביום ראשון לשם השתתפות בישיבת ועדה ביום שלמוחרת, ובלבד שהישיבה נקבעה לשעה 10:00 לכל המאוחר, והוא השתתף בה החל מאותה השעה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של הכנסת רשאי לאשר, במקרים מיוחדים, בכל עת, הוצאות מלון של חבר הכנסת, באופן חריג, אם הוכח להנחת דעתו שיש הצדקה ענינית לכך.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות אלה יחולו לעניין מס הכנסה המוטל על חבר הכנסת לפי סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} המס המוטל על חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות, ולעניין יושב ראש ועדה קבועה של הכנסת מבין הוועדות המנויות {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת#סעיף 100|בסעיף 100 לתקנון הכנסת}} בלבד – 50 ק״מ לפחות, יהיה על חשבון הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חבר הכנסת שפסקה (1) אינה חלה עליו, המס יהיה על חשבון הכנסת רק במקרים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 60 לינות בשנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוצאות המלון אושרו לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|11|אופן תשלום הוצאות מלון}}
{{ח:ת}} הוצאות מלון ישולמו על ידי הכנסת ישירות לבית המלון על סמך חשבונית שתומצא לחשב הכנסת.

{{ח:סעיף|12|השתתפות בהוצאות שכר דירה|תיקון: תשס״ט, תשפ״ג־2, תשפ״ה־2, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת שמתקיימים בו כל אלה זכאי להשתתפות בתשלום הוצאות שכר דירה בירושלים ובסביבותיה, בסכום חודשי שלא יעלה על 4,600 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 5,033 ש״ח)}} –
{{ח:תתת|(1)}} יש לו מקום מגורים קבוע, שבו הוא ממשיך להתגורר גם בתקופת השכירות, ואשר אינו נמצא בירושלים ובסביבותיה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא שוכר דירה בירושלים או בסביבותיה למגוריו בלבד, לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת, והדירה לא תשמש בתקופת השכירות לכל מטרה אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} הוא העביר לחשב הכנסת חוזה שכירות להנחת דעתו של החשב; בחוזה תיכלל הוראה בדבר אפשרות הפסקת השכירות אם יחדל השוכר לכהן בתפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} הוא חתם על הצהרה, בנוסח המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2-1|בתוספת השניה 1}}.
{{ח:תת|(ב)}} מס הכנסה המוטל לפי סעיף זה על חבר הכנסת שמקום מגוריו הקבוע מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות, יהיה על חשבון הכנסת.

{{ח:סעיף|13|תשלום הוצאות ביגוד}}
{{ח:ת}} חבר הכנסת זכאי, לצורך רכישת ביגוד, לסכום שנתי כמקובל לגבי המנהלים הכללים במשרדי הממשלה, ובאותם תנאים.

{{ח:סעיף|14|תשלום הוצאות כלכלה|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לחבר הכנסת ישולם, לכסוי הוצאות כלכלתו, סכום של 79 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 126 ש״ח)}} בעד כל יום השתתפות בישיבת הכנסת או בישיבה או בסיור של ועדה.
{{ח:תת|(ב)}} ליושב ראש הכנסת ישולם סכום של 1,966 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 3,200 ש״ח)}} לחודש, לכיסוי הוצאות כלכלתו.
{{ח:תת|(ג)}} לממלא מקומו של יושב ראש הכנסת ישולם סכום של 79 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 126 ש״ח)}} ליום לכיסוי הוצאות כלכלתו בימים שבהם הוא ממלא תפקיד בכנסת שלא בתקופת כנסי הכנסת.

{{ח:סעיף|15|כיסוי הוצאות אירוח מחוץ לכנסת של יושב ראש הכנסת}}
{{ח:ת}} הכנסת תממן ליושב ראש הכנסת את מלוא ההוצאות שהוצאו על אירוח מחוץ לכנסת, ובלבד שנתקיימו כל אלה –
{{ח:תת|(1)}} האירוח הוא במסגרת מילוי תפקידו כיושב ראש הכנסת;
{{ח:תת|(2)}} מספר האורחים בכל פעם לא יעלה על עשרה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוצאות רכב}}

{{ח:סעיף|16|תשלומים לבעלי רכב}}
{{ח:ת}} חבר הכנסת הנוסע לצורך מילוי תפקידו ברכב הנמצא בבעלותו או ברשותו, והמשלם את מלוא הוצאות החזקתו, זכאי להחזר התשלומים לפי התעריפים המשולמים לעובדי מדינה בעלי רכב שירות, וכפוף לכללים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שיעור החזר ההוצאות יהיה בהתאם למקום מגוריו של חבר הכנסת, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעבור 2,000 ק״מ לחודש – אם מקום מגוריו בין רחובות לנתניה, בירושלים וסביבתה, ביהודה והשומרון;
{{ח:תתת|(ב)}} בעבור 2,500 ק״מ לחודש – אם מקום מגוריו דרומית לרחובות ועד באר שבע או צפונית לנתניה ועד חיפה;
{{ח:תתת|(ג)}} בעבור 3,000 ק״מ לחודש – אם מקום מגוריו דרומית לבאר שבע או צפונית לחיפה או במחוז הצפון;
{{ח:תת|(2)}} מחבר הכנסת שלא נכח בכנסת ביום שמתקיימת בו ישיבת הכנסת ינוכה סכום השווה ל־&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;25&lt;/sub&gt; מהסכום לו הוא זכאי לפי פסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} לחבר הכנסת שהשתתף בישיבת ועדה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} או בסיור של ועדה כאמור ביום שבו מליאת הכנסת אינה מקיימת ישיבה, ישולם סכום נוסף בשיעור של &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;25&lt;/sub&gt; מהסכום לו הוא זכאי לפי פסקה (1);
{{ח:תת|(4)}} חבר הכנסת לא יידרש לדווח על נסיעותיו;
{{ח:תת|(5)}} החזר דמי הרישוי ודמי הביטוח יעשה לפי הוראות החשב הכללי, ואולם הבסיס לחישוב תשלומים אלה יהיה מכונית בסדר גודל של 1501–2000 סמ״ק, כאשר שיעור הביטוח לצרכי התשלום הוא בהתאם לחישוב השתתפות המדינה בביטוח מקיף של רכב עובד המדינה, בסכום המרבי שנקבע, כאשר הפרמיה בשקלים מחושבת לפי רכב שגילו שלש שנים;
{{ח:תת|(6)}} התשלומים אשר יבוצעו על ידי חשב הכנסת לפי סעיף זה יהיו בהתאם להוראות למחזיקי רכב שירות בשירות המדינה.

{{ח:סעיף|17|כיסוי הוצאות מיוחדות ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ישולמו, לכסוי הוצאותיו המיוחדות לרגל תפקידו, הוצאות נסיעה בשיעור שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(1)(ג)}}.

{{ח:סעיף|18|תשלומים בעבור העמדת רכב לרשות חבר הכנסת|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} הועמד רכב לרשותו של חבר הכנסת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם#סעיף 13א|סעיף 13א(ד) לחוק החסינות}}, זכאי מי שהעמיד לרשותו את הרכב להחזר תשלומים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, למעט פסקה (5).

{{ח:סעיף|19|הצהרה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יבוצעו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} אלא אם כן ניתנה הצהרה על ידי חבר הכנסת, בנוסח המפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהעמיד רכב לרשותו של חבר הכנסת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, זכאי להחזר תשלומים רק לאחר שחבר הכנסת חתם על הצהרה, בנוסח המפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי באחד מן הפרטים המנויים בהצהרות לפי סעיף זה, יודיע חבר הכנסת על השינוי לחשב הכנסת.

{{ח:סעיף|20|החזר הוצאות נסיעה|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת שאין ברשותו רכב זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום קבוע של 1,084 שקלים חדשים לחודש {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 1,765 ש״ח לחודש)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחבר הכנסת שלא נכח בכנסת ביום שמתקיימת בו ישיבת הכנסת, ינוכה סכום השווה ל־&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;25&lt;/sub&gt; מהסכום לו הוא זכאי לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לחבר־הכנסת שהשתתף בישיבת ועדה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} או בסיור של ועדה כאמור ביום שבו מליאת הכנסת אינה מקיימת ישיבה, ישולם סכום נוסף בשיעור של &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;25&lt;/sub&gt; מהסכום לו הוא זכאי לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|21|שימוש ברכב שהועמד על ידי הכנסת|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת רשאי, לפי בחירתו, לקבל לשימושו רכב שתעמיד לרשותו הכנסת, על חשבונה, במקום הוצאות נסיעה והחזקת רכב לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוצאות החזקת הרכב שהועמד לרשות חבר הכנסת לפי סעיף זה ישולמו במלואן על ידי הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הכנסת המשתמש ברכב שהעמידה לרשותו הכנסת לפי סעיף זה, זכאי להחזר הוצאות בעבור חניה שביצע לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת; ההחזר יבוצע לפי הצהרה שיגיש חבר הכנסת, בהתאם לטופס {{ח:פנימי|תוספת 4-1|שבתוספת הרביעית 1}}.

{{ח:סעיף|21א|תשלום בעד נסיעה בכביש אגרה ובנתיב מהיר|תיקון: תשס״ד, תשע״ה־5}}
{{ח:ת}} הכנסת תממן לחבר הכנסת תשלום בעד נסיעתו בכביש אגרה, וכמו כן, תממן לחבר הכנסת תשלום בעד נסיעתו בנתיב מהיר בעבור דמי נסיעה העולים על 15 שקלים חדשים, בהשתתפות עצמית של חבר הכנסת בסך של 15 שקלים חדשים, הכול ברכב שהעמידה הכנסת לרשותו של חבר הכנסת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} בלבד; הכנסת תתקשר בהסכם עם החברה המפעילה את כביש האגרה או את הנתיב המהיר באופן שיבטיח את תשלום התעריף הנמוך ביותר לנסיעה, בין באמצעות התקנת מכשיר בכלי הרכב ובין בדרך אחרת; התקנת מכשיר כאמור תיעשה על חשבון הכנסת והעברתו מן הרכב אסורה.

{{ח:סעיף|21ב|גילום מס בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב לצורכי מיגון|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מס הכנסה המוטל על יושב ראש הכנסת או על ראש האופוזיציה בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב שהכנסת מעמידה לרשות מי מהם לצורכי מיגון יהיה על חשבון הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה הנובעת משדרוג רכב“ – חלק ההכנסה השווה להפרש החיובי שבין אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שווי השימוש המזערי ברכב שאפשר להעמיד לרשות יושב ראש הכנסת או ראש האופוזיציה, בידי הכנסת, שאפשר להתקין בו אמצעי מיגון לפי הנחיות גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(2)}} שווי השימוש המרבי ברכב שאפשר להעמיד לרשות רוב חברי הכנסת בידי הכנסת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי השימוש“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)|בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: קרן השתלמות|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23|תשלומים לקרן השתלמות}}
{{ח:ת}} לחבר הכנסת שהצטרף לקרן השתלמות ישולם, לשם העברה לקרן ההשתלמות, סכום של 7.5% מהשכר המשתלם לו על פי {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת#סעיף 2|סעיפים 2 עד 4 להחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1986}} (להלן – השכר).

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית|תיקון: תשס״ה, תשע״ו}}

{{ח:סעיף|26|מטרה|תיקון: תשס״ה, תשע״ו}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} לקבוע תקציב שנתי, אשר לו יהיה זכאי חבר הכנסת, לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידו וההוצאות הנחוצות לו לשם שמירה על הקשר עם ציבור הבוחרים, לרבות קיום לשכה פרלמנטרית, הכל לשם מילוי תפקידו כנבחר ציבור; חבר הכנסת רשאי להשתמש בתקציב השנתי לתכלית זו בלבד, בזהירות הראויה ובהתאם לכללים ואמות המידה שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|27|תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ו, תשפ״ב־6, תשפ״ג־4, תשפ״ה־3, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת זכאי לתקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית בסך 108,240 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025; בשנת 2026, 110,795 ש״ח)}}; חבר הכנסת ישתמש בתקציבו השנתי לפעילותו הפרלמנטרית והציבורית השוטפת למטרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}} בלבד, ולא ישתמש בו לצורכי מפלגתו או לצורכי התמודדותו בבחירות מקדימות.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הכנסת רשאי לשכור מתקציבו השנתי לשכה פרלמנטרית וכן משרד או חדר ישיבות לשימוש זמני או חד־פעמי, והכול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}; לענין זה, ”לשכה פרלמנטרית“ – משרד המשמש את חבר הכנסת לצורך קיום קשר עם הציבור, לפי הסכם בין חבר הכנסת לבין המשכיר, שמתקיימים לגביו התנאים האמורים {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לרבות שלט המציין כי זו לשכה פרלמנטרית של חבר הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}}, חבר הכנסת רשאי להשתמש בתקציבו השנתי לצורך רכישת פריטים ושירותים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספות השישית}} {{ח:פנימי|תוספת 7|והשביעית}} בלבד, ואולם חבר הכנסת לא ירכוש ריהוט וציוד מתקציבו השנתי לאחר היום הקובע, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}; חשב הכנסת, באישור הועדה הציבורית, רשאי לאשר רכישת פריטים ושירותים נוספים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:פנימי|תוספת 7 נספח 1|פריטים ושירותים נוספים שניתן לרכוש מהתקציב השנתי בנוסף לאמור בתוספת השישית ובתוספת השביעית}}, כפי שקבע חשב הכנסת באישור הוועדה הציבורית.}}
{{ח:תת|(ד)}} חבר כנסת חדש זכאי לתוספת של 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 12,008 ש״ח)}} לתקציב השנתי, ב־12 החודשים הראשונים לכהונתו, ואם קיבל תוספת כאמור וחזר לכהן באותה כנסת, לא יקבלה שנית; לעניין זה, ”חבר כנסת חדש“ – מי שלא כיהן כחבר הכנסת ערב תחילת כהונתו.
{{ח:תת|(ה)}} חבר הכנסת המכהן כנציג הכנסת בוועדה לבחירת שופטים שלפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה}}, זכאי לתוספת של 30,626 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 33,506 ש״ח)}} לתקציב השנתי שתשמש רק לקבלת ייעוץ בקשר לחברותו בוועדה, מיועץ שהוא משפטן; חבר הכנסת רשאי לשלם ליועץ כאמור גם מתקציבו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ד).

{{ח:סעיף|28|זכאות חבר הכנסת לחלק יחסי מהתקציב השנתי|תיקון: תשפ״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} החל חבר הכנסת לכהן במהלך שנת כספים או חדל לכהן במהלכה, יהיה זכאי באותה שנת כספים לחלק היחסי מן התקציב השנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(א)}}, בהתאם לתקופת כהונתו באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} החל חבר הכנסת לכהן כחבר בוועדה לבחירת שופטים במהלך שנת כספים או חדל לכהן בוועדה במהלכה יהיה זכאי באותה שנת כספים לחלק היחסי מהתוספת לתקציב השנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ה)}}, בהתאם לתקופת כהונתו באותה שנה.

{{ח:סעיף|29|תקציב שר וסגן שר|תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ו־4, [הודעות]}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת או שכהונתו בכנסת נפסקה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42ג|סעיף 42ג לחוק־יסוד: הכנסת}}, זכאי לתקציב שנתי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} בסך של 53,300 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם ליוני 2016; בשנת 2026, 64,003 ש״ח)}}, ושר שאינו חבר הכנסת – לתקציב שנתי בסך של 5,040 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 6,052 ש״ח)}} שבו יוכל להשתמש לצורכי דואר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} בלבד.

{{ח:סעיף|30|זכאות שר וסגן שר לחלק יחסי מהתקציב השנתי}}
{{ח:ת}} מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר במהלך שנת כספים או חדל לכהן כשר או כסגן שר במהלך שנת כספים, יחולו באותה שנת כספים הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר עד יום 30 ביוני – יהיה זכאי למחצית התקציב השנתי לו היה זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, לפי הענין, בתוספת מחצית התקציב השנתי לו הוא זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:תת|(2)}} מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר ביום 1 ביולי או לאחריו – יהיה זכאי לחלק היחסי של התקציב השנתי לו היה זכאי כחבר הכנסת לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, לפי הענין, בתוספת החלק היחסי של התקציב השנתי לו הוא זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:תת|(3)}} חדל חבר הכנסת לכהן כשר או כסגן שר במהלך שנת כספים – יחולו הוראות פסקה (2);
{{ח:תת|(4)}} מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר במהלך שנת כספים וחדל לכהן במהלך אותה שנה, יהיה זכאי לחלק היחסי של התקציב השנתי לו היה זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, בתוספת החלק היחסי של התקציב השנתי לו הוא זכאי כחבר הכנסת לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, לפי הענין, ובלבד שתקציבו השנתי לא יפחת מהתקציב השנתי כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|31|שכירת לשכה פרלמנטרית|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־2, תשס״ז־2, תשס״ט־2, תשע״ו, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישכור חבר הכנסת לשכה פרלמנטרית אלא לאחר שהודיע לחשב הכנסת על רצונו לעשות כן והתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הונפק לו חוזה שכירות אחיד על ידי חשב הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} טיוטת חוזה השכירות אושרה על ידי הועדה לבדיקת חוזים; לענין זה, ”הועדה לבדיקת חוזים“ – ועדה בת שלושה חברים, שהם המנהל הכללי של הכנסת, חשב הכנסת ונציג היועץ המשפטי לכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} חוזה השכירות נחתם בין חבר הכנסת לבין המשכיר.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הכנסת יגיש לחשב הכנסת את טיוטת החוזה טרם כניסתו למושכר, בצירוף הצהרה כי לא מתקיימות במושכר המגבלות האמורות בסעיף קטן (ד), בהתאם לטופס {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} הועדה לבדיקת חוזים לא תאשר את חוזה השכירות –
{{ח:תתת|(1)}} אם אין היתר לנהל במקום משרד, על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} אם שירותי המשרד ניתנים באמצעות קרוב משפחה של חבר הכנסת או של יועצו הפרלמנטרי, או שותף או עובד של קרוב משפחה של מי מהם;
{{ח:תתת|(3)}} אם המשרד הועמד לרשותו של חבר הכנסת על ידי מפלגתו;
{{ח:תתת|(4)}} אם המשרד הועמד לרשותו של חבר הכנסת על ידי גוף שגם בו הוא מכהן;
{{ח:תתת|(5)}} אם דמי השכירות שדורש המשכיר הם בלתי סבירים או בלתי מקובלים;
{{ח:תתת|(6)}} אם יש בניהול לשכה פרלמנטרית במשרד, כדי לעורר חשש לניגוד ענינים או לקבלת טובת הנאה על ידי חבר הכנסת;
{{ח:תתת|(7)}} אם באותה קומת בנין יש יותר מלשכה פרלמנטרית אחת של חבר הכנסת מאותה סיעה.
{{ח:תת|(ה)}} נכנס חבר הכנסת למושכר בטרם אושר חוזה השכירות על ידי הועדה לבדיקת חוזים, לא יקבל מימון בעבור התקופה שקדמה למועד מתן האישור, אלא אם כן אישרה ועדת הכנסת, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיפורטו בהחלטתה, מימון בעבור התקופה האמורה, כולה או חלקה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שכירת משרד או חדר ישיבות לשימוש זמני או חד־פעמי, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: הוראות סעיפים קטנים (א)(1) ו־(ד)(7) לא יחולו.

{{ח:סעיף|32|רכישת ריהוט וציוד|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ז־2, תשס״ט־2, תשע״ו, תשפ״ג־3, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} רכישת ריהוט וציוד ללשכה פרלמנטרית וללשכתו של חבר הכנסת במשכן הכנסת במסגרת התקציב השנתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, תיעשה מבין הפריטים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} רכישה לפי סעיף קטן (א) תבוצע על ידי הכנסת, לפי בקשת חבר הכנסת, מתוך רשימה של ריהוט וציוד שיקבע חשב הכנסת, בהתאם למקובל בהתקשרויות של הכנסת עם ספקים; כן רשאי חבר הכנסת לרכוש ריהוט וציוד הנמצאים במחסן הכנסת, במחיר שיקבע חשב הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ריהוט וציוד שנרכשו לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}} הם רכוש הכנסת, ויוחזרו לכנסת עם סיום כהונתו של חבר הכנסת, או עם פינוי הלשכה הפרלמנטרית, או במועד מוקדם יותר לפי בקשת חבר הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), חבר הכנסת רשאי לרכוש עם סיום כהונתו כחבר הכנסת את הריהוט והציוד שעליו להחזיר לכנסת, לפי ערכם ביום שבו הודיע על כך לחשב הכנסת; על רכישה כאמור יחולו הוראות לעניין ניכוי בעד פחת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, ואולם חשב הכנסת רשאי לקבוע אחרת לגבי סוגים שונים של ריהוט וציוד, בהתאם לצורכי הכנסת.

{{ח:סעיף|33|הגבלה על רכישה|תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ג־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקבל חבר הכנסת משרד, ציוד או ריהוט בלא תמורה או בתמורה נמוכה באופן בלתי סביר מהתמורה המקובלת, אלא אם כן הוכיח כי אין בכך משום קבלת טובת הנאה או חשש לניגוד עניינים.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הכנסת לא יעשה שימוש בתקציבו השנתי לרכישה של פריטים ושירותים, לשכירות של משרד או של לשכה פרלמנטרית או לכל תשלום אחר מקרוב משפחתו, מקרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי, מתאגיד שבבעלות קרוב משפחה של מי מהם, או משותף או מעובד של קרוב משפחה של מי מהם.
{{ח:תת|(ג)}} חשב הכנסת, באישור הוועדה הציבורית, רשאי להתיר במקרים חריגים שימוש בתקציב השנתי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), אם חבר הכנסת הוכיח צורך מיוחד בכך.

{{ח:סעיף|34|העסקת עובדים|תיקון: תשע״ו, תשפ״ג־4, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת רשאי להעסיק בלשכתו הפרלמנטרית עובדים המועסקים על ידי קבלן כוח אדם, או לקבל שירותי משרד מאת קבלן כוח אדם או מאת מי שהוא עוסק מורשה, ובלבד שלא יעסיק עובד שהוא קרוב משפחתו או קרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי.
{{ח:תת|(ב)}} סך כל ההוצאה על העסקת עובדים בלשכה פרלמנטרית לא יעלה על 4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 6,511 ש״ח)}} ברוטו לחודש שימומנו מהתקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית.

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36|חבר הכנסת שמפלגתו העמידה לרשותו משרד|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת שמפלגתו העמידה לרשותו משרד המשמש אותו גם כלשכה פרלמנטרית, לא יהיה רשאי להשתמש בתקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית להוצאות הקשורות, במישרין או בעקיפין, למשרד שהועמד לרשותו על ידי מפלגתו, אלא לצורך רכישת שירותי משרד בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הלשכה הפרלמנטרית תשמש לפעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת, ולא תשמש מטה מפלגה או לצורך פעילות המפלגה.

{{ח:סעיף|37|לשכה פרלמנטרית בביתו של חבר הכנסת|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} חבר הכנסת המקיים לשכה פרלמנטרית בדירת מגוריו אינו זכאי להשתמש בתקציב השנתי לפעילות פרלמנטרית להוצאות הקשורות ללשכה זו, במישרין או בעקיפין.

{{ח:סעיף|38|צבירת תקציב|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ו, תשפ״ב־6, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת אשר לא הוציא את מלוא סכום התקציב השנתי העומד לרשותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|או 29}} עד תום שנת הכספים, זכאי, כל שנה, להעביר לשנה שלאחר מכן סכום שלא יעלה על 12,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2004; בשנת 2026, 14,410 ש״ח)}}, במשך כל תקופת כהונתה של אותה כנסת, ולעניין חבר כנסת חדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ד)}} – סכום שלא יעלה על 22,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 26,418 ש״ח)}}, ב־12 החודשים הראשונים לכהונתו ובתקופת כהונתה של אותה כנסת; התוספת לתקציב השנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ה)}} לא תועבר משנה לשנה אף אם לא נוצלה במלואה.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הכנסת לא יהיה זכאי להעביר יתרה כספית כלשהי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} מכנסת יוצאת לכנסת שלאחריה.

{{ח:סעיף|39|ביצוע תשלומים|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ז־2, תשס״ט־2, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת לא יוציא הוצאה מהתקציב השנתי העומד לרשותו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא אם כן אושרה מראש על ידי חשב הכנסת; שילם חבר הכנסת לספק בטרם אושרה הוצאה כאמור, לא יקבל החזר בעבור אותה הוצאה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר חשב הכנסת הוצאה מהתקציב השנתי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, אלא אם כן הוצגה בפניו חשבונית מס מהספק; לענין זה, ”חשבונית מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, כשהיא חתומה גם על ידי חבר הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} אישר חשב הכנסת הוצאה כאמור בסעיף קטן (ב), יעביר את הסכום הנקוב בחשבונית המס ישירות לספק.
{{ח:תת|(ד)}} חשב הכנסת רשאי שלא לאשר הוצאה מהתקציב השנתי העומד לרשות חבר הכנסת אם נוכח שההוצאה אינה לצורך המטרה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}} או שהיא גבוהה באופן בלתי סביר.
{{ח:תת|(ד1)}} התשלום לחבר הכנסת בעבור רכישת ציוד משרדי לא יעלה על סכום שקבע חשב הכנסת, בהתאם למחיר שמשלמת הכנסת בהתקשרויותיה עם ספקים לציוד דומה או לפי מחיר סביר אחר שיקבע.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג) לא יחולו על הוצאה בסכום שאינו עולה על 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2007; בשנת 2026, 2,905 ש״ח)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על רכישה דרך האינטרנט, ובלבד שאושרה מראש בידי חשב הכנסת; חשב הכנסת יחזיר לחבר הכנסת את סכום הרכישה כנגד הצגת אסמכתה על התשלום.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הוצאות לתשלום ארנונה, חשמל, מים, טלפון, ועד בית וגז.

{{ח:סעיף|40|דיווח}}
{{ח:תת|(א)}} חשב הכנסת יגיש לחבר הכנסת, בתוך חודש מתום שנת הכספים, דוח מפורט על רכישותיו והוצאותיו מהתקציב השנתי לפי החלטה זו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הכנסת יאשר את הדו״ח כאמור בסעיף קטן (א) או יעיר את הערותיו בתוך 15 ימים מיום קבלתו; לא אישר חבר הכנסת את הדוח או לא התקבלו הערות בתוך התקופה האמורה, יראו את הדוח כנכון.
{{ח:תת|(ג)}} דוחות כאמור בסעיף קטן (א) יהיו פתוחים לעיון הציבור, ויוצגו בספריית הכנסת ובאתר האינטרנט של הכנסת.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה1: יועצים פרלמנטריים|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|40א|זכאות ליועצים פרלמנטריים|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לצורך מילוי תפקידו כחבר הכנסת, תממן הכנסת בעבור חבר הכנסת העסקת שלושה יועצים פרלמנטריים.

{{ח:סעיף|40ב|מעמד|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} היועץ הפרלמנטרי הוא עובדו של חבר הכנסת ולא של הכנסת, והוא חב לחבר הכנסת ולו בלבד חובת נאמנות כעובד למעבידו, על כל הנגזר מחובת נאמנות זו.

{{ח:סעיף|40ג|תנאי העסקה|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היועץ הפרלמנטרי ייבחר על ידי חבר הכנסת לפי שיקול דעתו; חבר הכנסת הוא שיקבע את מועד תחילת עבודת היועץ הפרלמנטרי אצלו וסיומה ואת המטלות שיבצע, והוא יפקח על עבודת היועץ, בהיותו מעבידו היחיד.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ הפרלמנטרי יועסק במשרה מלאה ויעמוד לרשותו של חבר הכנסת בימים ובשעות שחבר הכנסת יקבע.
{{ח:תת|(ג)}} שכר היועץ הפרלמנטרי, תשלומי חובה על פי דין ותשלומים אחרים, ישולמו לו על ידי חבר הכנסת המעסיק, באמצעות הכנסת, והכל לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}} ובכפוף למילוי תנאיו.

{{ח:סעיף|40ד|מהות התפקיד|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} היועץ הפרלמנטרי יסייע לחבר הכנסת במילוי תפקידו בלבד, ולא יועסק על ידו לצרכים אחרים.

{{ח:סעיף|40ה|חוזה העסקה|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} חבר הכנסת יעביר לחשב הכנסת, עם תחילת העסקת היועץ הפרלמנטרי וכן עד ה־31 בדצמבר של כל שנה, חוזה העסקה, חתום בידי חבר הכנסת ובידי היועץ הפרלמנטרי, וזאת כתנאי להעברת שכר ותשלומים אחרים ליועץ.

{{ח:סעיף|40ו|סייג להעסקה|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד, תשפ״ג־4, תשפ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת לא יעסיק יועץ פרלמנטרי שהוא קרוב משפחתו או קרוב משפחה של יועצו הפרלמנטרי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים חריגים רשאית הוועדה הציבורית לאשר לחבר הכנסת שפנה אליה בכתב להעסיק יועץ פרלמנטרי שהוא קרוב משפחה של יועץ פרלמנטרי אחר שחבר הכנסת מעסיק, לתקופה שתקבע, לפי הצרכים ונסיבות העניין.

{{ח:סעיף|40ז||תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40ח|יועץ פרלמנטרי נוסף|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ח, תשס״ט־3, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ח־5, תשפ״ב־2, תשפ״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} אלה זכאים להעסיק יועץ פרלמנטרי רביעי:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הכנסת לשעבר, שכיהן כיושב ראש הכנסת שמונה עשר חודשים לפחות או מלוא תקופת כהונתה של הכנסת, המכהן כחבר הכנסת, בתקופת כהונתה של הכנסת שבה נבחר ליושב ראש וכן בתקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה;
{{ח:תתת|(3)}} יושב ראש ועדה קבועה של הכנסת מבין הוועדות המנויות {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת#סעיף 100|בסעיף 100 לתקנון הכנסת}} בלבד;
{{ח:תתת|(4)}} יושב ראש ועדה לעניין מסוים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת#סעיף 108|סעיף 108 לתקנון הכנסת}}, למעט ועדה שתקופת כהונתה הוגבלה בהחלטת הכנסת על הקמתה, וכן יושב ראש הוועדה כאמור {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת#סעיף 105א|בסעיף 105א לתקנון הכנסת}};
{{ח:תתת|(4א)}} יושב ראש ועדת האתיקה של חברי הכנסת;
{{ח:תתת|(4ב)}} יושב ראש הוועדה המסדרת ויושב ראש ועדה זמנית שבחרה הוועדה המסדרת לפי {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 2א|סעיף 2א(ה) לחוק הכנסת}}, ובלבד שהעסיקו ארבעה יועצים פרלמנטריים לפי סעיף זה לפני תחילת כהונתם בתפקיד, וכל עוד נמשכת העסקתם של אותם ארבעה יועצים;
{{ח:תתת|(5)}} יושב ראש הקואליציה ומרכז סיעות האופוזיציה; הסיעה שראש הממשלה חבר בה והסיעה שראש האופוזיציה חבר בה יודיעו ליושב ראש הכנסת על זהות יושב ראש הקואליציה ועל זהות מרכז סיעות האופוזיציה, לפי העניין, לאחר כינון הממשלה; לעניין זה, כהונתם של ממלאי תפקידים אלה תחל עם מסירת ההודעה ותסתיים עם מסירת הודעה על סיום כהונתם או בתום כהונתה של הכנסת שבה כוננה אותה ממשלה, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(6)}} חבר הכנסת שיועצו הפרלמנטרי חלה במחלה קשה שאינה מאפשרת לו לבצע את עבודתו באופן רגיל, לאחר שקיבל אישור מראש מאת הוועדה הציבורית ולתקופה שתקבע; העסקה לפי פסקה זו תיעשה במקרים חריגים בלבד.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40ט|שכר|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו, תשע״א־2, תשע״ד, תשפ״ב־4, תשפ״ג־5, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} שכרו החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי יהיה 9,868 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2025)}}, והוא יקבל תוספת ותק של 4% מהשכר הבסיסי לשכרו החודשי לאחר תום כל שנת עבודה מלאה כיועץ פרלמנטרי, עוזר, יועץ או עובד במשרת אמון אצל שר, סגן שר, מנהל כללי של משרד ממשלתי, או מנהל של יחידת סמך או של תאגיד שהוקם בחוק, עובד הכנסת שעסק בתוקף עבודתו בפועל בעניינים מקצועיים שמהותם העבודה הפרלמנטרית או עובד בצוות פרלמנטרי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(2)}} שכרו החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי שמתקיים בו אחד מאלה, על סמך אישורים שהגיש לחשב הכנסת, יהיה 10,774 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2025)}}, והוא יקבל תוספת ותק של 4% מהשכר הבסיסי לשכרו החודשי לאחר תום כל שנת עבודה מלאה כאמור בפסקה (1):
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל תואר אקדמי מוכר של מוסד להשכלה גבוהה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל הסמכה לרבנות לפי אישור הרבנות הראשית לישראל או למד תכנית מלאה בישיבה גבוהה או בכולל שש שנים לפחות לאחר הגיעו לגיל 18;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא בעל ניסיון מצטבר של ארבע שנים מלאות לפחות, בעבודה באחד או יותר מהתפקידים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), שכרו החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי בעל תואר שני או שלישי, יהיה 11,339 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2025)}}, והוא יקבל תוספת ותק של 5% מהשכר הבסיסי לשכרו החודשי לאחר תום כל שנת עבודה מלאה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(4)}} יועץ פרלמנטרי יקבל תוספת ותק לשכרו החודשי בשיעור של 1% מהשכר הבסיסי כאמור בפסקאות (1) עד (3) בעבור כל שנת עבודה מלאה שבה עסק לפני תחילת עבודתו כיועץ פרלמנטרי בעיסוק שאינו מנוי בפסקה (1); הוותק לחישוב התוספת ייקבע בהתאם לכללי ההכרה בוותק המקובלים בשירות המדינה בדירוג המינהלי או בדירוג המח״ר לבעלי תואר אקדמי או למי שמתקיים בו האמור בפסקה (2)(ב), ולרבות עבודה כעיתונאי לגבי תקופה שבה נשא תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית; הוועדה הציבורית רשאית להכיר גם במקצועות נוספים לעניין ותק כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} סך תוספות הוותק לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על 60% מהשכר החודשי הבסיסי של יועץ פרלמנטרי כאמור באותן פסקאות.
{{ח:תת|(ג)}} תוספת הותק כאמור בסעיף קטן (א) תשולם ליועץ הפרלמנטרי לפי שכרו הבסיסי בעת התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} השכר הבסיסי של היועץ הפרלמנטרי יתעדכן בהתאם להסכמי השכר והסכמי המסגרת החלים על כלל עובדי המדינה, ומענק המשולם לפי הסכמים כאמור לרוב עובדי המדינה ישולם, בכפוף לתנאי הזכאות לו ולכללים באשר לאופן חישובו, גם ליועץ פרלמנטרי.
{{ח:תת|(ה)}} השכר הבסיסי, תוספת הוותק ותוספות לפי סעיף קטן (ד) יהוו יחד את שכרו הקובע של היועץ הפרלמנטרי.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|40י|החזר הוצאות ותשלומים אחרים|תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ז־3, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4, תשפ״ב־4, תשפ״ה, תשפ״ה־5, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על השכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40ט|סעיף 40ט}}, רשאית הכנסת לממן בעבור חבר הכנסת ליועץ הפרלמנטרי החזר הוצאות ותשלומים אחרים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} השתתפות בהוצאות שימוש במכשיר רדיו־טלפון־נייד בסכום החודשי הנקוב {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס״ב–2002}};
{{ח:תתת|(2)}} השתתפות בהוצאות נסיעה, כלכלה ולינה בסכומים שלהלן בהתאם למרחק שבין משכן הכנסת לבין מקום מגוריו הקבוע:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 100 ק״מ – 1,845 שקלים חדשים בחודש {{ח:הערה|(מתואם ליולי 2022; בשנת 2026, 2,053 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מעל 100 ק״מ עד 150 ק״מ – 2,255 שקלים חדשים בחודש {{ח:הערה|(מתואם ליולי 2022; בשנת 2026, 2,509 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} מעל 150 ק״מ – 2,293 שקלים חדשים בחודש {{ח:הערה|(מתואם ליולי 2022; בשנת 2026, 2,851 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} השתתפות בהוצאות לינה בירושלים של יועץ פרלמנטרי, אשר מקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים, שתשולם כנגד חשבוניות או קבלות בסכום שלא יעלה על 400 שקלים חדשים ללילה {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018)}}, או סכום גבוה יותר שיקבע חשב הכנסת בשל מחסור זמני במקום לינה, או בהתאם לשינויים בעלות הלינה, ובלבד שמתקיים אחד מתנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הלינה היא בלילה שבין שני ימי ישיבות של מליאת הכנסת, ומקום מגוריו הקבוע של היועץ הפרלמנטרי מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות;
{{ח:תתתת|(ב)}} ישיבת הכנסת או ישיבת ועדה מועדות הכנסת שבה השתתף חבר הכנסת המעסיק את היועץ הפרלמנטרי הסתיימה אחרי השעה 23:00, ולמחרת היום מתקיימת במשכן הכנסת ישיבה של הכנסת או של ועדה שבה משתתף חבר הכנסת כאמור; לעניין זה יראו את שעת סיום הישיבה כשעה שעליה הודיע מראש מזכיר הכנסת לחברי הכנסת ולחשב הכנסת, אם הודיע, אף אם הישיבה הסתיימה בפועל לפני השעה הנקובה לעיל;
{{ח:תתתת|(ג)}} היועץ הפרלמנטרי נדרש להישאר עם חבר הכנסת במשכן הכנסת, ביום שבו התקיימה ישיבה של הכנסת או של ועדה שבה השתתף חבר הכנסת, עד שעה מאוחרת שבה, בהתאם לקביעת חשב הכנסת, אין תחבורה ציבורית סדירה למקום מגוריו של היועץ;
{{ח:תתתת|(ד)}} לינת יועץ פרלמנטרי אחד בלבד שמעסיק חבר הכנסת הלן בירושלים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} המפורטות להלן, כפי שיודיע חבר הכנסת לחשב הכנסת, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} היועץ הפרלמנטרי נדרש ללון בירושלים בשל לינת חבר הכנסת בירושלים עקב השתתפותו בישיבה או בסיור של ועדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ב)(1)}}, ומקום מגוריו הקבוע של היועץ הפרלמנטרי מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות;
{{ח:תתתתת|(2)}} היועץ הפרלמנטרי נדרש ללון בירושלים במוצאי שבת או ביום ראשון בשל לינת חבר הכנסת בירושלים עקב השתתפותו בישיבת ועדה ביום שלמוחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ב1)}}, ומקום מגוריו הקבוע של היועץ הפרלמנטרי מרוחק מירושלים 100 ק״מ לפחות וסמוך למקום מגוריו של חבר הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, לפי בחירת היועץ הפרלמנטרי בשיעורים המקובלים לגבי כלל עובדי המדינה; הפרשות אלה ישמשו גם לכיסוי חבותו של חבר הכנסת לפיצויי פיטורים, ככל שיגיעו ליועץ הפרלמנטרי, ויבוצעו על פי אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 14|סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(5)}} תשלום שנתי עבור ביגוד בסכום של 2,095 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 2,516 ש״ח)}}, שישולם באופן יחסי מדי חודש עם השכר;
{{ח:תתת|(6)}} תשלומים לקרן השתלמות, בשיעור של 7.5% מהשכר הקובע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 40ט|בסעיף 40ט(ה)}}, לפי בקשת היועץ הפרלמנטרי, שתוגש לקרן ההשתלמות באמצעות חשב הכנסת, ובלבד שהיועץ הסכים להעביר לקרן ההשתלמות 2.5% משכרו הקובע;
{{ח:תתת|(7)}} דמי הבראה, לפי צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה;
{{ח:תתת|(8)}} דמי מחלה כחוק;
{{ח:תתת|(9)}} דמי חופשה שנתית כחוק;
{{ח:תתת|(10)}} שי לחג, בכסף או בשווה כסף, בסכום שנתי של 1,100 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2025)}}; חשב הכנסת יקבע את אופן התשלום ומועדיו ואת הסכום שישולם בכל מועד;
{{ח:תתת|(11)}} תוספת מעונות (זכויות הוריות), כפי שהיא משולמת לעובדי המדינה;
{{ח:תתת|(12)|(א)}} מענק בעד השתתפות בקורס ליועצים פרלמנטריים מטעם הכנסת; בעד נוכחות מלאה בשמונה מפגשים בקורס הכולל עשרה מפגשים יינתן מענק של 5,000 שקלים חדשים, ובעד נוכחות מלאה בחמישה עד שבעה מפגשים בקורס כאמור – מחצית הסכום האמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מענק ישולם ליועץ פרלמנטרי פעם אחת בלבד, אף אם שולמה רק מחציתו, ובעד השתתפות בקורס אחד בלבד, בכל תקופות עבודתו בתפקיד יועץ פרלמנטרי, עם שכר החודש שלאחר החודש שבו הסתיים הקורס, ובלבד שהיועץ הפרלמנטרי משמש בתפקידו במועד התשלום;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוועדה הציבורית רשאית לקבוע סכומים שונים מהאמור בפסקת משנה (א) אם מתכונת הקורס שונתה באופן מהותי;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקה זו, במקרה שבו התעורר ספק בדבר התקיימות התנאים למתן מענק, רשאית הוועדה הציבורית להחליט כי יועץ פרלמנטרי יקבל מענק, בסכום שתקבע, אף אם לא התקיימו בו כל התנאים כאמור;
{{ח:תתת|(13)}} בשנת 2025 – נופש או הטבה אחרת בעין שתארגן הכנסת ליועץ פרלמנטרי ששירת שירות מילואים ממושך בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), ובלבד שהוא משמש בתפקידו במועד שבו תינתן ההטבה כאמור; חשב הכנסת יקבע את תנאי הזכאות להטבה לפי פסקה זו ואת תנאי ההטבה ועלותה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כל התשלומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 40ט|בסעיף 40ט}} ובסעיף קטן (א) יחויבו במס הכנסה כדין בידי המקבל.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מס הכנסה המוטל לפי סעיף קטן (א)(3) ו־(13) יהיה על חשבון הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} יועץ פרלמנטרי יודיע בכתב לחשב הכנסת בלא דיחוי על כל שינוי במקום מגוריו הקבוע.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין חישוב המרחק בין משכן הכנסת למקום מגוריו של היועץ הפרלמנטרי, לשם החזר הוצאות ותשלומים לפי סעיף זה, לא יובאו בחשבון כבישי אגרה.

{{ח:סעיף|40יא|מימון חבות חבר הכנסת|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} הכנסת תממן בעבור חבר הכנסת כל חבות חוקית שתוטל עליו בשל היותו מעסיקו של היועץ הפרלמנטרי.

{{ח:סעיף|40יב|היתר כניסה|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} היועץ הפרלמנטרי יקבל היתר כניסה למשכן הכנסת, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|40יג|הפסקת העסקה|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} העסקתו של יועץ פרלמנטרי תופסק באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חבר הכנסת המעסיק חדל לכהן בתפקידו, או מונה לשר או לסגן שר;
{{ח:תתת|(2)}} הסתיימה העסקת היועץ בין ביוזמת היועץ ובין ביוזמת חבר הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הכנסת יודיע בכתב לחשב הכנסת על הפסקת ההתקשרות עם היועץ הפרלמנטרי, עם היוודע השינוי במעמדו של חבר הכנסת או עם מסירת ההודעה על סיום ההעסקה, לפי הענין.

{{ח:סעיף|40יד|עיסוק נוסף|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} יועץ פרלמנטרי לא יעסוק בעיסוק נוסף, בשכר או שאינו בשכר, שאינו הולם את מעמדו של יועץ פרלמנטרי או שמונע ממנו לשמש בתפקידו כיועץ פרלמנטרי במשרה מלאה.
{{ח:תת|(ב)}} יועץ פרלמנטרי המעוניין לעסוק בעיסוק נוסף בשכר לא יעשה כן אלא לאחר שחבר הכנסת המעסיק אותו אישר זאת בכתב, ולאחר שהיועץ המשפטי לכנסת אישר בכתב כי העיסוק אינו מעורר חשש לניגוד עניינים.
{{ח:תת|(ג)}} שכרו של יועץ פרלמנטרי מעיסוק נוסף בשנה לא יעלה על מחצית משכרו הקובע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 40ט|בסעיף 40ט(ה)}} ששולם לו באותה שנה, ואם הועסק כיועץ פרלמנטרי בחלק מהשנה – על מחצית משכרו הקובע כאמור בחודשי העסקתו על ידי חבר הכנסת; על אף האמור, הוועדה הציבורית רשאית להחליט כי יועץ פרלמנטרי רשאי לקבל שכר גבוה יותר מעיסוק נוסף, כפי שתקבע.
{{ח:תת|(ד)}} יועץ פרלמנטרי המעוניין לעסוק בעיסוק נוסף בשכר יעביר לחשב הכנסת את אישור חבר הכנסת המעסיק, אישור היועץ המשפטי לכנסת והודעה בדבר שכרו מהעיסוק הנוסף, כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|40טו|יועץ פרלמנטרי מחליף בתקופת שירות מילואים|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת שיועצו הפרלמנטרי משרת בשירות מילואים רשאי להעסיק במקומו, בתקופת ההיעדרות מהעבודה בשל שירות המילואים, יועץ פרלמנטרי מחליף, לתקופה שלא תפחת משבעה ימים רצופים.
{{ח:תת|(ב)}} חשב הכנסת יורה על תנאי העסקתו של יועץ פרלמנטרי מחליף, ורשאי הוא להורות על תנאים החורגים מהוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק זה}}, ובלבד שהיועץ הפרלמנטרי המחליף יהיה זכאי לשכר קובע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40ט|סעיף 40ט}} בעד תקופת העסקתו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הכנסת יעביר לחשבות הכנסת בהקדם האפשרי את כל המסמכים הנדרשים לשם קבלת תגמול מהמוסד לביטוח לאומי בעד ימי השירות במילואים של יועצו הפרלמנטרי; לא העביר חבר הכנסת את המסמכים כאמור, יפחית חשב הכנסת את התשלומים המשולמים ליועץ הפרלמנטרי המחליף מהתקציב השנתי העומד לרשותו של חבר הכנסת לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: חופשה ליושב ראש הכנסת}}

{{ח:סעיף|41|חופשה ליושב ראש הכנסת}}
{{ח:ת}} יושב ראש הכנסת זכאי לחופשה של עשרים ושישה ימי עבודה בשנה; לגבי תקופת כהונה בחלק משנה יבוא במקום עשרים ושישה הימים חלק יחסי מהם כיחס החלק לשנה שלמה.

{{ח:סעיף|42|צבירת חופשה}}
{{ח:ת}} יתרת חופשה של יושב ראש הכנסת שלא נוצלה, ניתנת לצבירה, אך לא יותר מעשרים ימים בשנה ולא יותר מששים וחמישה ימים בסך הכל; לגבי תקופת כהונה בחלק משנה יבוא במקום עשרים הימים חלק יחסי מהם כיחס החלק לשנה שלמה.

{{ח:סעיף|43|פדיון חופשה}}
{{ח:ת}} יושב ראש הכנסת אשר חדל לכהן כיושב ראש הכנסת, תשולם לו תמורת חופשתו הצבורה כפדיון חופשה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הענקות ותשלומים לראש האופוזיציה}}

{{ח:סעיף|44|שירותי תקשורת|תיקון: תשע״ד, תשע״ו}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1(א)(4)}}, זכאי ראש האופוזיציה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994}} (להלן – ראש האופוזיציה), למימון הוצאות רכישה, אחזקה ושימוש בטלפון סלולרי שיהיה רשום על שם עוזרו הבכיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ב|בסעיף 49ב}}.

{{ח:סעיף|45|עיתונים}}
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, זכאי ראש האופוזיציה למימון מנוי על עיתון יומי אחד נוסף, המודפס בישראל.

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47|הוצאות שהיה בחוץ לארץ|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} כפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, זכאי ראש האופוזיציה למימון הכנסת של הוצאות שהייתו בחוץ לארץ, לצורך מילוי תפקידו כראש האופוזיציה, לתקופה שאינה עולה על 10 ימים בשנה; הוראה זו תחול גם על עוזר או יועץ פרלמנטרי אחד של ראש האופוזיציה אשר נלווה לנסיעתו לחוץ לארץ.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימומנו ההוצאות כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן הגיש ראש האופוזיציה, לגבי כל נסיעה, דו״ח לחשב הכנסת על משך תקופת השהיה בחוץ לארץ, ומטרת הנסיעה.

{{ח:סעיף|48|תקציב שנתי|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ו}}
{{ח:ת}} ראש האופוזיציה זכאי לתקציב שנתי, בסכום הגבוה ב־15% מהסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(א)}}.

{{ח:סעיף|49|הוצאות כיבוד ואירוח|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:ת}} הכנסת תממן לראש האופוזיציה הוצאות שהוצאו על ידו לאירוח, בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים לשנה {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 32,560 ש״ח לשנה)}}, ובלבד שהצהיר כי האירוח הוא במסגרת מילוי תפקידו כראש האופוזיציה.

{{ח:סעיף|49א|הוצאות מיגון|תיקון: תשס״א}}
{{ח:ת}} הכנסת תממן את הוצאות האבטחה והמיגון של ראש האופוזיציה, כפי שיקבעו שירותי הביטחון.

{{ח:סעיף|49ב|עוזר בכיר|תיקון: תשס״ח, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על זכאותו לפי {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה1}}, זכאי ראש האופוזיציה לעוזר בכיר במשרה מלאה, שייבחר על ידיו ויהיה עובד הכנסת המועסק במשרת אמון.
{{ח:תת|(ב)}} ראש האופוזיציה יקבע את מועד תחילת עבודת העוזר הבכיר אצלו וסיומה, ואת המטלות שיבצע; עם סיום כהונתו של ראש האופוזיציה בתפקידו, תחדל העסקתו של העוזר הבכיר, אלא אם כן ראש האופוזיציה החדש יבקש להמשיך את העסקתו.
{{ח:תת|(ג)}} העוזר הבכיר יועסק בדרגה 150 בדירוג עוזרים בכירים בלשכת שר (דירוג 864), ושכרו יתעדכן בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה; שאר תנאי העסקתו יהיו לפי המקובל בשירות המדינה לאותה דרגה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין מימון עבור הצטרפות העוזר הבכיר לנסיעת ראש האופוזיציה לחוץ לארץ, בהזמנה או במימון של גורם ציבורי, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|כללי האתיקה לחברי הכנסת#סעיף 14א|סעיף 14א(ח) לכללי האתיקה לחברי הכנסת}}, כפי שהן חלות על מימון עבור הצטרפות יועץ פרלמנטרי, לרבות לעניין מימון על ידי מפלגתו של ראש האופוזיציה; אין באמור כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א)}}, או מהוראות {{ח:חיצוני|כללי האתיקה לחברי הכנסת#סעיף 14א|סעיף 14א(ח) האמור}} לעניין צירוף יועץ פרלמנטרי לנסיעה לחוץ לארץ.

{{ח:סעיף|50|סייג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} לא יחולו על ראש האופוזיציה שזכאי לשירותים דומים מאוצר המדינה, למשך תקופת זכאותו כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז1: הענקות ותשלומים שונים|תיקון: תשס״ב}}

{{ח:סעיף|50א|לימודי שפה|תיקון: תשס״ב, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הכנסת זכאי לתקציב שנתי של 3,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2001; בשנת 2026, 4,851 ש״ח)}}, לצורך לימודי שפה שאינה שפת אימו, וכן לתשלום מס הכנסה שהוא חייב בו בגין תשלום הסכום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם על ידי הכנסת ישירות למורה או לבית הספר ללימוד שפות, על סמך חשבונית שתומצא לחשב הכנסת.

{{ח:סעיף|50ב|הכשרה בשימוש בכלי יריה|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת תממן לחבר הכנסת את ההכשרה המתאימה בשימוש בכלי יריה ועריכת מטווח במקרים האלה, אם אישר קצין הכנסת, בכתב, כי נשיאת כלי היריה נחוצה לשמירה על ביטחונו של חבר הכנסת:
{{ח:תתת|(1)}} לצורך קבלת תעודת הרשאה לשאת כלי יריה של הכנסת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם#סעיף 12א|בסעיף 12א לחוק החסינות}};
{{ח:תתת|(2)}} לצורך קבלת רישיון לנשיאה או להחזקה של כלי יריה, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|לחוק כלי היריה, התש״ט–1949}}, והתקנות לפיו.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם על ידי הכנסת ישירות למטווח הקליעה שבו קיבל חבר הכנסת את ההכשרה, על סמך חשבונית שתומצא לחשב הכנסת.

{{ח:סעיף|50ג|ייעוץ בדבר ביטוח פנסיוני|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:ת}} הכנסת תממן לחבר הכנסת הזכאי לפנסיה צוברת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969}}, ייעוץ חד־פעמי בדבר ביטוח פנסיוני, עם תחילת כהונתו הראשונה כחבר הכנסת, באמצעות יועץ מקצועי שעמו התקשרה הכנסת.

{{ח:סעיף|50ד|בדיקה רפואית תקופתית|תיקון: תשס״ז, תשפ״ב, [הודעות]}}
{{ח:ת}} חבר הכנסת זכאי למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי שאישר רופא הכנסת, בסכום שלא יעלה על 1,600 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 1,843 ש״ח)}} ושיושלם כנגד חשבונית או קבלה ממכון רפואי כאמור.

{{ח:סעיף|50ה|התאמות בשל מוגבלות בניידות|תיקון: תש״ע, תשע״ה־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6, תשפ״ב־5, תשפ״ג, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הכנסת תממן התאמות ושירותים הנדרשים לצורך מילוי תפקידו של חבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות בשל לקות פיסית הזכאי לגמלת ניידות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם בדבר גמלת ניידות}} שנערך לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, או לגמלה דומה במהותה בשל היותו נכה או נפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} או {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}} כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק האמור}} (בסעיף זה – גמלת ניידות), והכל כפי שיקבע המנהל הכללי של הכנסת לפי הצרכים ונסיבות העניין.
{{ח:תתת|(2)}} בתוקף סמכותו לפי פסקה (1) רשאי המנהל הכללי של הכנסת לאשר העסקת עובד אחד שיסייע לחבר הכנסת בקשר למוגבלותו, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים – עובד אחד נוסף שיסייע לחבר הכנסת כאמור; עובדים כאמור יועסקו על ידי הכנסת בהסכמת חבר הכנסת או על ידי חבר הכנסת, כפי שיחליט המנהל הכללי של הכנסת, ובהיקף המשרה שיחליט; בכפוף לאמור, לעניין עובד שיועסק על ידי חבר הכנסת, יחולו על העסקתו הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}} ואולם אם הועסק כנהג – יחולו על העסקתו הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}, בשינויים המחויבים ובשינויים כאמור בפסקה (4).
{{ח:תתת|(2א)}} אישור להעסקת עובד לפי פסקה (2) יינתן לתקופה שיקבע המנהל הכללי של הכנסת, אשר תסתיים לכל המאוחר בתום כהונתה של אותה הכנסת; המנהל הכללי של הכנסת רשאי להאריך את תוקפו של אישור שניתן לתקופה קצרה יותר, וכן רשאי הוא לקצר את התקופה שלגביה ניתן אישור, אם נוכח שחל שינוי לטובה בקשר למוגבלות בניידות של חבר הכנסת; חבר הכנסת שקיבל אישור לפי פסקה זו יודיע למנהל הכללי של הכנסת על שינוי כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), המנהל הכללי של הכנסת רשאי לאשר מימון התאמות ושירותים כאמור בפסקאות אלה לחבר הכנסת שאינו זכאי לגמלת ניידות כאמור בפסקה (1) אם הוא מוגבל בניידות בשל לקות פיסית באופן זמני; אישור לפי פסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על חודשיים, והמנהל הכללי של הכנסת רשאי להאריכו בחודש אחד בלבד.
{{ח:תתת|(4)}} אישר המנהל הכללי של הכנסת מימון בעבור העסקת נהג לחבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות לפי פסקה (2), יועסק הנהג על ידי חבר הכנסת, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(ב)}}, המנהל הכללי של הכנסת רשאי לקבוע כי הוא יועסק במשרה חלקית; הועסק הנהג בחלקיות משרה שאינה עולה על שני שלישים ממשרה מלאה, לא יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40יד|סעיף 40יד(ג)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא יועסק בדרגה 500, 502 או 506, לפי הוותק שלו, בדירוג נהגים בשירות המדינה (דירוג 764 – נהג שר), ושכרו יתעדכן בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה; שאר תנאי העסקתו יהיו לפי המקובל בשירות המדינה לאותה דרגה למעט תוספות שכר שעניינן אבטחה, ואולם אם נקבעו לאותו עניין תנאי העסקה החלים עליו לפי החלטה זו – יגברו התנאים שלפי החלטה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40ט|סעיפים 40ט}} {{ח:פנימי|סעיף 40י|ו־40י(א)(2) ו־(12)}} לא יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו;
{{ח:תתתת|(ג1)}} על אף האמור בפסקאות משנה (ב) ו־(ג), הוא רשאי להודיע לחשב הכנסת כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40ט|סעיפים 40ט}} {{ח:פנימי|סעיף 40י|ו־40י(א)(2)}} יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו במקום הוראות פסקת משנה (ב), ולעניין תוספת ותק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ט|בסעיף 40ט}} יובאו בחשבון גם כל תקופות עבודתו כנהג של חבר כנסת, שר או סגן שר; הודעה כאמור תימסר עם תחילת עבודתו של הנהג, והודעה המשנה הודעה קודמת תחול החל ב־1 בחודש שלאחר מסירתה;
{{ח:תתתת|(ד)}} נוסף על זכאותו להשתתפות בהוצאות לינה בירושלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 40י|סעיף 40י(א)(3)}}, הוא זכאי להשתתפות בהוצאות לינה באישור חשב הכנסת אם הוא נדרש ללון במרחק ממקום מגוריו בשל העובדה שחבר הכנסת אינו לן בביתו; מס הכנסה המוטל עליו לפי פסקת משנה זו יהיה על חשבון הכנסת;
{{ח:תתתת|(ה)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 40יד|בסעיף 40יד}}, בימים שבהם הוא עובד אצל חבר הכנסת הוא לא יעסוק בעיסוק נוסף שעיקרו נהיגה, או בלימוד נהיגה.
{{ח:תתת|(5)}} בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (4), הכנסת תממן התאמות ושירותים הנדרשים לצורך מילוי תפקידו של חבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות באופן משמעותי בשל לקות פיזית והוכרו לו אחוזי נכות, אף אם אינו זכאי לגמלה כאמור בפסקה (1), והכול כפי שתקבע הוועדה הציבורית לפי הצרכים ונסיבות העניין; הוראות סעיף זה יחולו לעניין זה בשינוים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בכל מקום, במקום המנהל הכללי של הכנסת תבוא הוועדה הציבורית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוועדה הציבורית רשאית לאשר העסקת עובד אחד בלבד, שיועסק על ידי חבר הכנסת, בהיקף משרה שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות כאמור בסעיף קטן (א), יפנה בכתב למנהל הכללי של הכנסת, יציין מהם ההתאמות והשירותים שלהם הוא נזקק בשל מוגבלותו ולאיזו תקופה הם נחוצים לו, וכי במימונם על ידי הכנסת לא יהיה משום תשלום כפל מאוצר המדינה ויציג מסמכים המעידים על הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של הכנסת רשאי לבקש מחבר הכנסת שפנה כאמור בסעיף קטן (ב), אם הוא סבור שהדבר חיוני בנסיבות העניין, מידע ומסמכים בדבר הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור, ובדבר סיוע או תשלומים אחרים שחבר הכנסת מקבל ממקורות אחרים בשל מוגבלותו.
{{ח:תת|(ד)}} לא ימומנו התאמות ושירותים כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בכך משום תשלום כפל מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל הכללי של הכנסת ישמור על סודיות המידע שמסר לו חבר הכנסת לפי סעיף זה, ולא יגלה כל פרט ממנו אלא בהסכמת חבר הכנסת או לצורך מילוי הוראות לפי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} התאמות ושירותים שקבע המנהל הכללי של הכנסת לפי סעיף זה לא ייחשבו כשכר או כהטבה אחרת הניתנים לחבר הכנסת שהוא מוגבל בניידות.

{{ח:סעיף|50ו|נהג לחבר כנסת מאובטח|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ח־6, תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של הכנסת, לאחר שקיבל המלצה של קצין הכנסת כי הדבר דרוש לצורכי אבטחתו של חבר הכנסת, רשאי לאשר העסקת נהג לחבר כנסת (בהחלטה זו – חבר כנסת מאובטח).
{{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של הכנסת יאשר העסקת נהג אחד לחבר כנסת מאובטח, ובמקרים חריגים ומטעמים מיוחדים – נהג אחד נוסף, והכול בהיקף המשרה שיחליט המנהל הכללי; אישור להעסקת נהג לפי סעיף זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה, שמתקיימים בה צורכי האבטחה כאמור בסעיף קטן (א) בלבד; המנהל הכללי של הכנסת רשאי להאריך את תוקף האישור לפי הצורך.
{{ח:תת|(ג)}} נהג של חבר כנסת מאובטח יועסק על ידי חבר הכנסת, ויחולו על העסקתו הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 40ג|בסעיף 40ג(ב)}}, המנהל הכללי של הכנסת רשאי לקבוע כי הוא יועסק במשרה חלקית; הועסק הנהג בחלקיות משרה שאינה עולה על שני שלישים ממשרה מלאה, לא יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40יד|סעיף 40יד(ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 40ד|בסעיף 40ד}}, הוא ישמש כנהג לחבר הכנסת גם שלא במילוי תפקידו של חבר הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} הוא יועסק בדרגה 500, 502 או 506, לפי הוותק שלו, בדירוג נהגים בשירות המדינה (דירוג 764 – נהג שר), ושכרו יתעדכן בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה; שאר תנאי העסקתו יהיו לפי המקובל בשירות המדינה לאותה דרגה לרבות תוספות שכר שעניינן אבטחה, אולם אם נקבעו לאותו עניין תנאי העסקה החלים עליו לפי החלטה זו – יגברו התנאים שלפי החלטה זו;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40ט|סעיפים 40ט}} {{ח:פנימי|סעיף 40י|ו־40י(א)(2) ו־(12)}} לא יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו;
{{ח:תתת|(4א)}} על אף האמור בפסקאות (3) ו־(4), הוא רשאי להודיע לחשב הכנסת כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40ט|סעיפים 40ט}} {{ח:פנימי|סעיף 40י|ו־40י(א)(2)}} יחולו לגבי שכרו ותנאי עבודתו במקום הוראות פסקה (3), ולעניין תוספת ותק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ט|בסעיף 40ט}} יובאו בחשבון גם כל תקופות עבודתו כנהג של חבר כנסת, שר או סגן שר; הודעה כאמור תימסר עם תחילת עבודתו של הנהג, והודעה המשנה הודעה קודמת תחול החל ב־1 בחודש שלאחר מסירתה;
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על זכאותו להשתתפות בהוצאות לינה בירושלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 40י|סעיף 40י(א)(3)}}, הוא זכאי להשתתפות בהוצאות לינה באישור חשב הכנסת אם הוא נדרש ללון במרחק ממקום מגוריו בשל העובדה שחבר הכנסת אינו לן בביתו; מס הכנסה המוטל עליו לפי פסקה זו יהיה על חשבון הכנסת.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 40יד|בסעיף 40יד}}, בימים שבהם הוא עובד אצל חבר הכנסת הוא לא יעסוק בעיסוק נוסף שעיקרו נהיגה, או בלימוד נהיגה.
{{ח:תת|(ד)}} נהג של חבר כנסת מאובטח יישמע להוראות קצין הכנסת בכל הנוגע לענייני ביטחון ואבטחה, וישתתף בהדרכות מקצועיות כפי שיקבע קצין הכנסת; לא פעל הנהג בהתאם להוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך קצין הכנסת לחבר הכנסת ולמנהל הכללי של הכנסת, וקצין הכנסת רשאי להמליץ לחבר הכנסת להביא לסיום העסקתו של הנהג.

{{ח:סעיף|50ז|התאמות בשל חירשות|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} הכנסת תממן התאמות ושירותים הנדרשים למילוי תפקידו של חבר הכנסת שהוא אדם עם חירשות הנעזר דרך קבע במתורגמן לשפת הסימנים, כפי שתקבע הוועדה הציבורית לפי הצרכים ונסיבות העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בתוקף סמכותה לפי סעיף קטן (א) רשאית הוועדה הציבורית לאשר לחבר הכנסת להעסיק עובד אחד שישמש כמתורגמן לשפת הסימנים.
{{ח:תת|(ג)}} על העסקתו של מתורגמן כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1}} בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 40ט|בסעיף 40ט(א)}}, שכרו החודשי הבסיסי יהיה כשכרו של יועץ פרלמנטרי כאמור באותו סעיף קטן, בתוספת סך תוספות הוותק המרבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40ט|בסעיף 40ט(ב)}}, והוא לא יהיה זכאי לתוספות ותק נוספות;
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על זכאותו להשתתפות בהוצאות לינה בירושלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 40י|סעיף 40י(א)(3)}}, הוא זכאי להשתתפות בהוצאות לינה באישור חשב הכנסת אם הוא נדרש ללון במרחק ממקום מגוריו בשל העובדה שחבר הכנסת אינו לן בביתו, לשם עבודתו הפרלמנטרית; מס הכנסה המוטל עליו לפי פסקה זו יהיה על חשבון הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} חבר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א) יפנה בכתב לוועדה הציבורית, יציין מהם ההתאמות והשירותים שלהם הוא נזקק בשל מוגבלותו ולאיזו תקופה הם נחוצים לו וכי במימונם על ידי הכנסת לא יהיה משום תשלום כפל מאוצר המדינה, ויציג מסמכים המעידים על הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה הציבורית רשאית לבקש מחבר הכנסת שפנה אליה כאמור בסעיף קטן (ד), אם היא סבורה שהדבר חיוני בנסיבות העניין, מידע ומסמכים בדבר הצורך בהתאמות ובשירותים כאמור ובדבר סיוע או תשלומים אחרים שחבר הכנסת מקבל ממקורות אחרים בשל מוגבלותו.
{{ח:תת|(ו)}} לא ימומנו התאמות ושירותים כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בכך משום תשלום כפל מאוצר המדינה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|51|הצמדה|תיקון: תשס״ד־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ה־5, תשע״ו, תשפ״ב־4, תשפ״ה־3}}
{{ח:ת}} הסכומים המפורטים בהחלטה זו, למעט {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21א|21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 40ט|40ט}} {{ח:פנימי|סעיף 40י|ו־40י(א)(1), (3), (10) ו־(12)}}, יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב־15 בדצמבר שקדם לו; הסכומים המעודכנים כאמור יעוגלו לשקל החדש הקרוב.

{{ח:סעיף|52|ביטול}}
{{ח:ת}} החלטות שכר חברי הכנסת שנתקבלו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 55|סעיף 5 לחוק שכר חברי הכנסת}} לפני תחילתה של החלטה זו, למעט ההחלטות בדבר תשלום בעד שירותים רפואיים – בטלות.

{{ח:סעיף|53|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתה של החלטה זו, למעט הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}} ביום כ״ט בתמוז התש״ס (1 באוגוסט 2000).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשפ״ה־3}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשפ״ה־3}}
{{ח:קטע2|תוספת 2-1|תוספת שניה 1|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}})}}}}
{{ח:קטע3||הצהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} בכוונתי לשכור דירה שתשמש אותי למגורי בימים שבהם אני שוהה בירושלים לצורך מילוי תפקידי כחבר הכנסת (להלן – הדירה), על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001}};
{{ח:תת|(2)}} מקום מגורי הקבוע הוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ואמשיך להתגורר בו גם בתקופת השכירות;
{{ח:תת|(3)}} הדירה תשמש למגוריי כאמור בפסקה (1), ולא תשמש לכל מטרה אחרת;
{{ח:תת|(4)}} חוזה השכירות כולל הוראה בדבר אפשרות הפסקת השכירות אם אחדל לכהן בתפקידי.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{ח:הערה|[צ״ל: {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חבר הכנסת}}]}} | {{ח:הערה|[צ״ל: {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}]}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||הצהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי רכב מספר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אשר נמצא ברשותי, משמש אותי לצורך מלוי תפקידי כחבר הכנסת ואני משלם את מלוא הוצאות החזקתו.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת תשלום הוצאות רכב.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||הצהרה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו}}
{{ח:ת}} אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי רכב מספר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הועמד לרשותי על ידי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם#סעיף 13א|סעיף 13א(ד) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת תשלום הוצאות רכב.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 4-1|תוספת רביעית 1|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ג)}})}}}}
{{ח:קטע3||הצהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזאת כי התשלום בעבור חניה, בהתאם לאישורים המצורפים, נעשה לצורך מילוי תפקידי כחבר הכנסת ולגבי הרכב שהעמידה לרשותי הכנסת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר הוצאות בעבור חניה במילוי התפקיד.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||הצהרה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־2, תשע״ו, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} בכוונתי לשכור משרד שישמש אותי כלשכה פרלמנטרית / כמשרד או כחדר ישיבות לשימוש זמני או חד־פעמי {{מוקטן|(מחק את המיותר)}} בכתובת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (להלן – המשרד), על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳ להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001}};
{{ח:תת|(2)}} קיים היתר על פי דין לנהל במקום האמור משרד;
{{ח:תת|(3)}} שירותי המשרד לא יינתנו לי על ידי קרוב משפחתי או קרוב משפחה של יועצי הפרלמנטרי, או שותף או עובד של קרוב משפחה כאמור; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, אח או הורה, וכן בן זוג, צאצא, אח או הורה של כל אחד מאלה, לרבות קרוב כאמור עקב נישואין או אימוץ;
{{ח:תת|(4)}} המשרד לא הועמד לרשותי על ידי מפלגתי, ולא ישמש מטה המפלגה או לצורך פעילות המפלגה;
{{ח:תת|(5)}} המשרד לא הועמד לרשותי על ידי גוף שבו אני מכהן;
{{ח:תת|(6)}} לפי מיטב ידיעתי, דמי השכירות הם סבירים ומקובלים;
{{ח:תת|(7)}} אין בשכירות כאמור כדי לעורר חשש לניגוד ענינים או לקבלת טובת הנאה כלשהי על ידי.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם אישור חוזה השכירות של הלשכה הפרלמנטרית / המשרד או חדר הישיבות לשימוש זמני או חד־פעמי {{מוקטן|(מחק את המיותר)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} ספרות מקצועית ופרסומים, עיתונים וכתבי עת

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} מינויים למערכות מידע

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} לימודי שפה

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} משלוח דברי דואר

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:ת}} שירותי דפוס

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשפ״ה־3|עוגן=תוספת 6 פרט 6}}
{{ח:ת}} דמי מינוי לספק אינטרנט ולספק חבילת שידורים בסיסית בכבלים, בלוויין או באמצעות שיטת שידורים אחרת, והכול רק בלשכה פרלמנטרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ב)}}

{{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 6 פרט 7}}
{{ח:ת}} כיבוד קל ושתייה קלה בלשכה בכנסת, בלשכה הפרלמנטרית או מחוצה להן; התשלום יבוצע לפי הצהרה שיגיש חבר הכנסת, בהתאם לטופס שלהלן

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 6 פרט 8}}
{{ח:ת}} דמי רישום והוצאות מלון של חבר הכנסת לצורך כנס מקצועי או כנס הקשור בעבודתו הפרלמנטרית

{{ח:סעיף*|9||תיקון: תשע״ד, תשע״ו|עוגן=תוספת 6 פרט 9}}
{{ח:ת}} זימונית לחבר הכנסת וליועציו הפרלמנטריים

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע״ד, תשע״ו|עוגן=תוספת 6 פרט 10}}
{{ח:ת}} מכשיר טלפון סלולרי אחד לשימושו של כל יועץ פרלמנטרי, והוצאות האחזקה והשימוש בו עבור יועץ שניצל את כל התקציב לפי {{ח:פנימי|סעיף 40י|סעיף 40י(א)(1)}}

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 6 פרט 11}}
{{ח:ת}} מפגשי הסברה ומסיבות עיתונאים המתייחסים בעיקרם לעבודתו הפרלמנטרית והציבורית של חבר הכנסת

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 6 פרט 12}}
{{ח:ת}} שכר, החזר הוצאות ותשלומים אחרים ליועץ שיעסיק חבר הכנסת למשך תקופת חפיפה שלא תעלה על חודש עם יועצו הפרלמנטרי, ובלבד שלא יעלו על המפורט {{ח:פנימי|סעיף 40ט|בסעיפים 40ט}} {{ח:פנימי|סעיף 40י|ו־40י}}; הוראות {{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה1}} לא יחולו על היועץ האמור בתקופת החפיפה; פרט זה לא יחול לעניין נהג המועסק על ידי חבר הכנסת לפי {{ח:פנימי|סעיף 50ה|סעיף 50ה}} {{ח:פנימי|סעיף 50ו|או 50ו}}

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 6 פרט 13}}
{{ח:ת}} הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון הסלולרי האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1(א)(4)}} וכן מכשיר טלפון סלולרי אחד נוסף לשימושו של חבר הכנסת והוצאות האחזקה והשימוש בו; התשלום בעבור הטלפון הסלולרי הנוסף יבוצע לפי הצהרה שיגיש חבר הכנסת, בהתאם לטופס שלהלן

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 6 פרט 14}}
{{ח:ת}} מכשיר טלפון נייח אחד לדירתו של חבר הכנסת לפי קביעת חשב הכנסת.

{{ח:קטע3||הצהרה לעניין כיבוד קל|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|פרט 7 לתוספת השישית}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי הוצאות כיבוד קל ושתייה קלה בסך . . . . . . . . . . שקלים חדשים, בהתאם לאישורים המצורפים, נעשו לשם מילוי תפקידי כחבר הכנסת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר הוצאות בעבור רכישת כיבוד קל.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}}}

{{ח:קטע3||הצהרה לעניין טלפון סלולרי|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(לפי {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 13|פרט 13 לתוספת השישית}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, חבר הכנסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי טלפון סלולרי שמספרו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נמצא בשימושי לשם מילוי תפקידי כחבר הכנסת.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הצהרה זו ניתנת לחשבות הכנסת לשם קבלת החזר הוצאות אחזקה ושימוש בטלפון סלולרי זה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חבר הכנסת}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}}}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א)}})}}|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 פרט 1}}
{{ח:ת}} ריהוט משרדי

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 7 פרט 2}}
{{ח:ת}} צורכי משרד

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 7 פרט 3}}
{{ח:ת}} טלוויזיה

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 7 פרט 4}}
{{ח:ת}} מקרר משרדי, טוסטר, מיקרוגל

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ט־2|עוגן=תוספת 7 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 7 פרט 6}}
{{ח:ת}} מחשבים

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 7 פרט 7}}
{{ח:ת}} מדפסת

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 7 פרט 8}}
{{ח:ת}} פקסימיליה

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 7 פרט 9}}
{{ח:ת}} טלפונים

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 7 פרט 10}}
{{ח:ת}} מכונת צילום

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 7 פרט 11}}
{{ח:ת}} מגרסת נייר

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 7 פרט 12}}
{{ח:ת}} טייפ מנהלים

{{ח:חתימות|ח׳ בסיון התשס״א (30 במאי 2001)}}
* '''יוסי כץ'''&lt;br&gt;יושב ראש ועדת הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע3|תוספת 7 נספח 1|פריטים ושירותים נוספים שניתן לרכוש מהתקציב השנתי בנוסף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} {{ח:פנימי|תוספת 7|ובתוספת השביעית להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001}}}}
{{ח:קטע3||{{מוקטן|כפי שקבע חשב הכנסת באישור הוועדה הציבורית לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ג) להחלטה}}}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} יועץ מקצועי בעל התמחות בתחומים הקשורים למילוי תפקידו של חבר הכנסת, כגון יועץ כלכלי, יועץ משפטי, יועץ תקשורת או אחר, ובלבד שיוצג בפני חשב הכנסת הסכם שבו יובהר בין היתר כי לא מתקיימים בין חבר הכנסת לבין היועץ יחסי עבודה. לא יאושר יועץ לסיוע בעניינים שבהם עוסקים באופן רגיל ושוטף היועצים הפרלמנטריים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} אגרת בית משפט ושכר טרחת עו״ד, בהליכים משפטיים בנושאים ציבוריים הקשורים למילוי תפקידו של חבר הכנסת.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} גלישה באינטרנט במשרדו של חבר הכנסת, לרבות קו טלפון לצורך זה.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} בנייה ואחזקה של אתר אינטרנט (אם האתר קשור לאתר המפלגה – ובלבד שאין בכך משום מימון עקיף למפלגה) וניהול חשבונות ברשתות החברתיות, והכול בקשר לפעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת, לרבות תוכן כגון סרטונים ותמונות לשימוש באתר האינטרנט וברשתות החברתיות, וכן קמפיינים ממומנים.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} שידורי טלוויזיה בכבלים או בלווין בביתו או במשרדו של חבר הכנסת – החבילה הבסיסית בלבד.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} תשלום למרצה או למנחה בכנס שעורך חבר הכנסת והקשור לפעילותו הפרלמנטרית (לא כנס המאורגן על ידי המפלגה), לרבות תשלום בעד הסעת משתתפים לכנס, ובלבד שהכנס נערך במשכן הכנסת.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} כרטיס טיסה לאילת עבור חבר הכנסת ויועץ פרלמנטרי אחד המתלווה אליו בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת, למעט בערב שבת או במוצאי שבת.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} שירותי אבטחה ללשכה הפרלמנטרית.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} סקר הקשור באופן הדוק לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} תקליטור עם פרטי חברי המפלגה.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} מכונת קפה למשרדו של חבר הכנסת.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} מימון עבור קורסים מקצועיים ליועץ פרלמנטרי, הקשורים לעבודתו כיועצו של חבר הכנסת ואשר מאורגנים על ידי הכנסת, אם החליט חבר הכנסת על השתתפותו של יועצו בקורס כאמור (למשל – קורס אנגלית, תקשורת, ממשל).

{{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 15}}
{{ח:ת}} מסך טלוויזיה דק בגודל של עד 50 אינטש (חה״כ רשאי להשלים מכיסו רכישה של טלוויזיה גדולה יותר).

{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 18}}
{{ח:ת}} מונית לנתב״ג וחזרה, או חניה בנתב״ג, ובלבד שחבר הכנסת טס לחו״ל בנסיעה הקשורה למילוי התפקיד.

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 19}}
{{ח:ת}} המרת קלטות וידאו ותקליטור DVD, בעניין הקשור למילוי התפקיד.

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 20}}
{{ח:ת}} מצלמה ואביזרים נלווים לשימוש במצלמה.

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 21}}
{{ח:ת}} כספת, לרבות התקנתה.

{{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 22}}
{{ח:ת}} מתנה שחבר הכנסת מעניק במסגרת תפקידו בנסיעתו לחו״ל, או למשלחת מחו״ל שהגיעה לארץ, ובלבד שמדובר במתנה צנועה שנרכשה מהמתנות המוצעות במחסן הכנסת.

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 23}}
{{ח:ת}} מתנה שחבר הכנסת מעניק במסגרת תפקידו במפגש שנערך עימו במשכן הכנסת או בלשכה הפרלמנטרית, ובלבד שמדובר במתנה צנועה שנרכשה מהמתנות המוצעות במחסן הכנסת (כגון עט, סיכה, החסן נייד).

{{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 24}}
{{ח:ת}} צילומי תדמית, לרבות איפור לצורכי הצילום.

{{ח:סעיף*|25||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 25}}
{{ח:ת}} אוזניות המיועדות לשימוש בטלפון נייד, לרבות אלחוטיות.

{{ח:סעיף*|26||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 26}}
{{ח:ת}} מערכת ממוחשבת לניהול פעילות חבר הכנסת לקשר עם הציבור.

{{ח:סעיף*|27||עוגן=תוספת 7 נספח 1 פרט 27}}
{{ח:ת}} חבילת מסרונים מחברה להפצת מסרונים.

{{ח:קטע3|תוספת 7 נספח 2|הבהרות חשב הכנסת, באישור הוועדה הציבורית, לפריטים והשירותים הנרכשים מהתקציב השנתי}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} חבר הכנסת המבקש לממן מהתקציב השנתי רכישות ספרות, שירותי דפוס, סקרים וכד׳ יפרט בפני חשב הכנסת את מהות הפריטים שעבורם מבוקש התשלום.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} תשלום עבור ספרות מקצועית ופרסומים, עיתונים וכתבי עת ({{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 1|פריט 1 בתוספת השישית}}) – יינתן רק עבור פריטים הקשורים באופן ישיר לפעילותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} מימון עבור כיבוד קל ({{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 7|פריט 7 לתוספת השישית}}) – מובהר כי אין לממן ארוחות, וכי הכוונה לכיבוד עבור אירוח הקשור לפעילות הפרלמנטרית.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} תשלום עבור הוצאות לינה של חבר הכנסת לצורך כנס מקצועי או כנס הקשור בעבודתו הפרלמנטרית ({{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 8|פריט 8 לתוספת השישית}}) – יינתן רק עבור לינה במקום המרוחק יותר מ־150 ק״מ מביתו של חבר הכנסת.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} טלוויזיה ({{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 3|פריט 3 בתוספת השביעית}}) – תותר רכישה של פריט אחד בלבד, שיוצב במשרדו של חבר הכנסת – בכנסת או בלשכה הפרלמנטרית.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} מחשבים, מדפסת וציוד נלווה, פקס ({{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 6|פריטים 6}}, {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 7|7}} {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט 8|ו־8 לתוספת השביעית}}) – תותר רכישה של ארבעה פריטים בלבד (בין אם מחשב נייח ובין אם נייד).

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} לא תותר רכישת מוצרים בחו״ל (אך תותר רכישת מוצרים ב־Duty-Free).

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} הבהרה כללית לעניין רכישות לפני סיום הכהונה: ככלל, מצאת הכנסת לפגרת בחירות, או בתקופה שלפני סיום כהונתו של חבר הכנסת, לא יותרו רכישות מהתקציב השנתי. חשב הכנסת, באישור הוועדה הציבורית, יתיר שימוש בתקציב השנתי לצורך הפעילות המיידית והשוטפת של חבר הכנסת בלבד.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}}

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} לא תותר העסקת עובדים מהתקציב השנתי.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} לא יותרו רכישות הפריטים הבאים: מתנות, מקרן, נגן mp3.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} לא יותר מימון לצורך הדפסה ופרסום של מודעות אבל.

{{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 7 נספח 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} לעניין פריטים שניתן לפרסם עליהם את פרטי ההתקשרות עם חברי הכנסת ויש להם שימוש נוסף (כגון: לוח שנה) – רכישתם מותרת ובלבד שעלותם צנועה על מנת שלא ייחשבו מתנה בעלת ערך כספי.
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ksgsqm3a2ft9dnrufqdy7xgdjmq07vp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>456645</id>
    <revision>
      <id>3024694</id>
      <parentid>3024039</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T19:01:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="153525" sha1="3s0gjpft8pkoak5sij8j7h3hy6722e8" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי במדבר}}

==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה==

===פיסקה א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה א-ד'''
{{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ה א]]-ב), 
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל&quot; ([[במדבר יט כ]]). 
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;'''; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. 

{{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש &quot;בניין אב משני כתובים&quot;}} '''&quot;צַו&quot;''', הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. 
אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... 
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר ה ב]]-ד). 
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''&quot; ([[ויקרא כד ב]]-ג). 
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. 
מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו &quot;צו את&quot;}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, 
וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. 

{{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי &quot;צו&quot; מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ&quot; ([[דברים ג כח]]). 
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. 

{{הע-שמאל|דרשה נוספת על &quot;צו&quot;, גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה &quot;צו&quot; מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ&quot; ([[ויקרא כד ב]]). 
'''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;'''. 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם&quot; ([[במדבר לה ב]]). 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי&quot; ([[במדבר כח ב]]). 
הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. 
וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר לד ב]]). 
תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ.&quot; ([[בראשית ב טז]]-יז). 

{{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, &quot;שלושה מחנות הם&quot;. ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב &quot;ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם&quot;, כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה.
מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}'''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''' – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! 

{{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! 

{{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות &quot;מחיצות&quot;.}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב&quot;'''? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. 

{{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה &quot;דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא&quot;: המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}'''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''', שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. 
תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: &quot;בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ&quot; ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. 
מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, 
אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ.

{{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} 
כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} 
כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} 
כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} 

{{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? 
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. 
אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;'''כל''' צרוע&quot; וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;'''. 
בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. 
אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ&quot; ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''', אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. 

{{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה&quot;'''. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;מזכר '''עד''' נקבה תשלחום&quot;.}}'''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 
אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי &quot;וכל טמא&quot; ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''', אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, 
מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. 
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, 
תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! 
הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. 
וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! 

{{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, 
אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. 
יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. 

{{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבד לעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] &quot;על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים&quot;.}}רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ&quot; ([[ויקרא יז טז]]). 
עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. 
אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? 
אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! 

{{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}'''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב&quot;ק דכלים א י.]]}}'''&quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם&quot;''', מִכָּאן אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. 
מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, 
מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. 

{{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב&quot;ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}'''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot;''', חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם&quot; ([[ויקרא טז טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם&quot; ([[ויקרא טו לא]]). 
וְאוֹמֵר: '''&quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot;'''. 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ&quot; ([[במדבר לה לד]]). 

{{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] &quot;שלא היה בהן סומין&quot; וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. 
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. 

{{הע-שמאל|רשב&quot;י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת&quot; ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. 
מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו&quot; ([[שמות לד ל]]). 

{{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ.
}}

===פיסקה ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ה-ז'''

{{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;''' ([[במדבר ה ה]]-ו).
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'...
אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר&quot; ([[ויקרא ה כא]]-כב).
אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ.
זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד!

{{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ &quot;לֵאמֹר&quot; – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב&quot;ק א ב.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר&quot; ([[שמות כא לג]]),
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה!

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: &quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot; ([[שמות כא לד]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה&quot; ([[שמות כב ה]]).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;'''? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש &quot;מעל בה'&quot;. בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}'''&quot;כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]).
אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;'''.

{{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב&quot;ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}'''&quot;לִמְעֹל מָעַל&quot;'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א ה כה]]),
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'&quot; ([[דברי הימים א י יג]]),
וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: &quot;צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ&quot; ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: &quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot; ([[במדבר ה יב]]).
הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.

{{הע-שמאל|&quot;נפש&quot; הוא מונח רחב יותר מ&quot;איש או אשה&quot;, כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה.
טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא&quot;'''.

{{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן?
אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש &quot;הנפש ההיא&quot;.}}'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ,
וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]).

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''.

{{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא.
ר' נתן דורש &quot;הנפש&quot; – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}'''&quot;וְהִתְוַדּוּ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ&quot; ([[ויקרא ה ה]]).
אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ&quot;'''.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי.
}}

===פיסקה ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ז'''

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא  אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}'''&quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו.
שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן',
לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ&quot;''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו.

{{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}&quot;'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot; ([[ויקרא ה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;'''.

{{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע&quot;ש ד א,]] מחלוקת ת&quot;ק ור' אלעזר בר&quot;ש.}}'''&quot;וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו&quot;''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה.
מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע.

{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב&quot;ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב&quot;ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב&quot;א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}'''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ&quot; ([[ויקרא ה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;'''.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵית דִּין, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל.
מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

===פיסקה ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ח'''
{{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע&quot;י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב&quot;ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא.]]}}'''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;'''?
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ.

{{הע-שמאל|דורש &quot;להשיב&quot; – כל נגזל שניתן להשיב לו.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;'''.

{{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;''', הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

{{הע-שמאל|המילה &quot;אשם&quot; מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}'''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;''', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;''', הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;'''? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}}'''&quot;לַה' לַכֹּהֵן&quot;''', קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. 

{{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש.
אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר.
ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}'''&quot;לַכֹּהֵן&quot;''' – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;'''.
אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר.
הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ?
הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי,
{{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}}
דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי!
אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}}
הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר!

{{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}'''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ,
וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;'''. 
כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה,
אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן.
{{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}}וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'.
וְהוּא אוֹמֵר '''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;''' וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. 

{{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}'''&quot;מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים&quot;''' וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא.
וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;. 
אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן (לוֹ) לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים&quot;: יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ!
}}

===פיסקה ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ט'''
'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע&quot;י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח,
שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ&quot; ([[דברים יח ד]]).
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. 

{{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע&quot;י הכהנים ובני ביתם, ולא ע&quot;י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית.
וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה.
נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על &quot;'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל&quot;.}}'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. 
אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא &quot;לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה&quot; ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל;
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

{{הע-שמאל|מפרש את ה&quot;תרומה&quot; כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים (&quot;מוקרבים&quot;) אליו לירושלים.}}'''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה&quot;'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן&quot;? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[שמות כג יט]]),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה&quot;''',
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים.
}}

===פיסקה ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה י'''

{{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע&quot;י הבעלים, ואילו  המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''' ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''.
מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים,
וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים.

{{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר,
הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ.

{{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע&quot;י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע&quot;ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה &quot;להוסיף&quot;, המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'&quot; ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים,
אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

{{הע-שמאל|הכינוי &quot;קדש&quot; לעניין מע&quot;ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע&quot;ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים.
וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים!
הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן,
וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן.
וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם,
וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ!
הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן,
וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן.
וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם,
וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ,
וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן.
אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים,
וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: &quot;קֹדֶשׁ&quot; – שֶׁל בְּעָלִים.
אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ&quot; ([[ויקרא יט כה]]).
לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ.

{{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח יט]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''.
מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו&quot;מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו&quot;מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו&quot;מ – יכול בעל הבית לתת את התרו&quot;מ לאיזה כהן שירצה.}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעל הבית מדד את התרו&quot;מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם,
יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''&quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''!
אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה&quot;'''?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה-30 – אין מוציאים אותו מידו.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}}
יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''.
{{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''.
}}

===פיסקה ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יב-יד'''

{{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ&quot; ([[דברים כד א]]) וְגוֹ',
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט.
אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ.
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''',
הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה!

{{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}'''&quot;אִישׁ אִישׁ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}'''&quot;כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן!
כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: &quot;דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ&quot;! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ.

'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה!
אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע&quot;''',
הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן.

{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל&quot; ([[דברי הימים א י יג]]),
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: &quot;צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ&quot; ([[דברי הימים ב כו יח]]),
וְאוֹמֵר '''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}'''&quot;וְשָׁכַב אִישׁ&quot;''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ.

{{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה.
הדרשה מציגה את הביטוי &quot;ושכב איש אותה&quot; כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}'''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ,
כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֹתָהּ&quot;''', וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ.

{{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק&quot;ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע&quot;י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו,
מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא הָעֶרְוָה.

{{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא.

{{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם.
הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ.

{{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד.
לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה (&quot;קינוי&quot;) ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז&quot;ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}'''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה.
אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן:
וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}'''&quot;וְנִסְתְּרָה&quot;''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''',
סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ.

{{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי &quot;עד&quot;, שנראה כ&quot;כל עדות שיש בה&quot;!}}'''&quot;וְעֵד אֵין בָּהּ&quot;''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת&quot; ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד',
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵד&quot; הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'.

{{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}'''&quot;וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה.

{{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה.

{{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}'''&quot;וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה.

{{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם.
והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}'''&quot;אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה&quot;''',
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל - פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה,
סוֹטָה, חֲמוּרָה - דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה!

{{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת.
טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''' '''&quot;וְהִיא לֹא נִטְמָאָה&quot;'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה?
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק.
וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי,
כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי.
וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד;
מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל.
מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר.
אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר!
}}

===פיסקה ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה טו'''

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}'''&quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot;''' ([[במדבר ה טו]]): 
מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. 
וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. 
סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? 
אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? 
דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. 

{{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}'''&quot;וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ&quot;''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. 
וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. 
הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. 

'''&quot;עֲשִׂירִת הָאֵיפָה&quot;''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. 

{{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז&quot;ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}'''&quot;קֶמַח&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; 
אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. 
'''&quot;שְׂעֹרִים&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, 
אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. 
כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. 

{{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}'''&quot;לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן&quot;''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. 
כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. 
אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה&quot;'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. 
וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''&quot;כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא&quot;'''. 

{{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב&quot;ה (למעלה) תפגע גם בו!}}'''&quot;מִנְחַת קְנָאֹת&quot;''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. 
'''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;'''! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. 

{{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים.
הוא דורש לפי המידה &quot;כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט&quot;, אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת!
הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר (&quot;מידת הדין&quot;) לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה...&quot; ([[במדבר ה כח]]).
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''', מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! 
אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! 
אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! 
זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. 
כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? 
אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. 
שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;. 
מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. 
&quot;לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר&quot; ([[דניאל ד כד]]-כו). 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]]
רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! 
אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. 
וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. 
רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. 
וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot; ([[במדבר ה כז]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;? 
אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. 
וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! 
}}

===פיסקה ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה טז'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש &quot;אותה&quot; ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}}'''&quot;וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}}'''&quot;וְהֶעֱמִידָהּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר, שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת.
}}

===פיסקה י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יז'''
{{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים&quot;''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. 

{{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}'''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה,
אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ.

{{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}}'''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 

{{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת&quot;ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת&quot;ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}'''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ.
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים.
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן.
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן!

{{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח&quot;'''? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת&quot;''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]).
נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא.

{{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}'''&quot;יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם&quot;''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. 
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר.
}}

===פיסקה יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יח'''

{{הע-שמאל|הביטוי &quot;לפני ה'&quot; חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}'''&quot;וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'&quot;''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף.

{{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה.
לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]]
ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}'''&quot;וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה&quot;''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ&quot; ([[שמואל ב יג יט]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ.
הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים.
הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.
אֶלָּא: '''&quot;לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה&quot;''', סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.
כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה.
אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ.
אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן.
אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה&quot; ([[יחזקאל כג מח]]).

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ&quot;''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו.
הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}'''&quot;וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן.
דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ &quot;מָרִים&quot; עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן.
}}

===פיסקה יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יט'''

{{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע&quot;י הכהן.}}'''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה.
מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;אל האשה&quot;, בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}'''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן&quot;.
אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן?

{{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה &quot;אמן אמן&quot;, והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot; ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה.

{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה&quot;'''? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז&quot;ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע&quot;י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}'''&quot;אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ&quot;'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת.
אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה.
הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם!
אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים.
כְּגוֹן: &quot;אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם&quot; ([[איוב טו יח]]).
וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים.
אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים:
לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל.
אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה.
}}

===פיסקה יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כ'''
{{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}}'''&quot;וְאַתְּ כִּי שָׂטִית&quot;''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ.
שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִי נִטְמֵאת&quot;'''! 

{{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}}'''&quot;וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. 

{{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}}}'''&quot;מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס.
עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. 

===פיסקה יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כא'''
{{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ&quot;ל מכונה שם &quot;שבועת ה'&quot;, והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה&quot;''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.

{{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}'''&quot;יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה&quot; ([[ויקרא ה א]]),
אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן:
נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה.
מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה.
וּמָה אָלָה בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.

{{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}}'''&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''' – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. 

{{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}'''&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''' – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. 
'''&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''', הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ.
}}

===פיסקה טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כא-כב'''

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי &quot;קנאות&quot;. ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}'''&quot;בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;''' ([[במדבר ה כא]]-כב), 
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. 
אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot; ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;'''? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת - הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ;
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. 
וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}'''&quot;וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן&quot;''', אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. 
וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. 
אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. 
זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר}}. 

{{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית &quot;אמן&quot; וגלגול השבועה. 
לעניין עניית ה&quot;אמן&quot;, ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] &quot;מפי אחרים&quot;, וכן בתחילת פרקים ד, ה שם.
לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. 
כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. 
הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ&quot;אָמֵן&quot;. 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ&quot;אָמֵן&quot;.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. 
שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. 

{{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו &quot;אינו יכול להשביעו&quot; – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. 
גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? 
}}

===פיסקה טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כג'''

'''&quot;וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן&quot;''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאֵלֶּה&quot;'''.

{{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}'''&quot;הַכֹּהֵן&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;וְכָתַב&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב&quot; ([[דברים כד א]]),
וּמַה &quot;וְכָתַב&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף '''&quot;וְכָתַב&quot;''' הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הַכֹּהֵן&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}'''&quot;בַּסֵּפֶר וּמָחָה&quot;''' – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה.
מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;'''.
וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים&quot;''', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,
אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם,
סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה.

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}'''&quot;וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים&quot;''' – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים.
}}

===פיסקה יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כד-כו'''

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כו]])!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}},
מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

{{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת&quot;ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''',
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה:
עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה.

{{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]]
לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. 
לדעת ת&quot;ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן,
וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.
רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.

{{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}.
'''&quot;מִיַּד הָאִשָּׁה&quot;''' – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה (&quot;הולכה&quot;) – מדרום מערב לו.}}'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה&quot;''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם&quot; ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה:
מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.
מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה.
'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִפְנֵי ה'&quot; הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב.
'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה.

{{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}'''&quot;וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה&quot;''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה,
'''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פיסקה יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כז'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] &quot;ושאר הגוף לא פלט&quot;.}}'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;''' ([[במדבר ה כז]]), אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָאוּ בָהּ&quot;'''.
 
{{הע-שמאל|ראו שם, &quot;בירך התחילה בעבירה תחילה&quot; וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדם ממי שהתחיל ועד למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}אֲנִי אֶקְרָא '''&quot;וּבָאוּ בָהּ&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;'''? 
אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה&quot; ([[בראשית ז כג]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים&quot; ([[בראשית יט יא]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ&quot; ([[שמות יד ד]]). 
פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ&quot; ([[דברים יג טז]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
אַף כָּאן: &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, 
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! 

{{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד.
הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}'''&quot;וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה&quot;''' – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: &quot;יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!&quot; 
לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: &quot;שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית&quot;! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי&quot; ([[ישעיה סה טו]]). 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ&quot; ([[ירמיה ד ב]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ&quot; ([[בראשית יב ג]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מח כ]]). 
}}

===פיסקה יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כח'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי &quot;וטהורה היא&quot; כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי &quot;אם לא...&quot;
מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו.
המימרה של רשב&quot;י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' ([[במדבר ה כח]]), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;'''? 
אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, 
אֶלָּא '''&quot;אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ&quot; ([[ויקרא כ י]]). 
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. 
יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? 
אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! 
אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר&quot; ([[דברים כד א]]). 

{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}}'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: 

{{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. 
האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}}'''&quot;וְנִקְּתָה&quot;''' – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. 

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}'''&quot;וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''', שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! 
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;'''? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. 
נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. 

{{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''', מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. 

{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. 
הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. 
}}

===פיסקה כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כט'''
'''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת&quot;''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה.
לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;תורת הקנאות&quot; שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}'''&quot;אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ&quot;''', לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}, שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם.
אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר ה טו]]),
הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}'''&quot;תַּחַת אִישָׁהּ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot; ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תַּחַת אִישָׁהּ&quot;''', לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה.
}}

===פיסקה כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ל-לא'''
{{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי &quot;וניקה האיש ההוא מעוון&quot; (פס' לא): מה חטאו של הבעל?
הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}'''&quot;אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא&quot; ([[במדבר ה יד]]),
אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת.
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;'''. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת.
'''&quot;וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''' ([[במדבר ה ל]]-לא),
אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה.

{{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}'''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''', שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! 
אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה&quot;'''.

{{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב&quot;א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: 
הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ&quot;'''!

{{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח &quot;רבי אומר אני אכריע&quot; וכו'.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;! 

{{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה  לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב&quot;ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;'''? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – '''הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ'''.
וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, 
כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ, וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט&quot; ([[הושע ד יד]]).
אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''' – אֶת עֲוֹן הַהוּא.
}}</text>
      <sha1>3s0gjpft8pkoak5sij8j7h3hy6722e8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/שלח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>458579</id>
    <revision>
      <id>3024582</id>
      <parentid>3020022</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:48:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024582</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="154865" sha1="8ge82a363vu8bob27ypm9k0n309t6m8" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת שלח לך==

===פיסקה קז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''עַל במדבר טו ב-יג''' 
{{הע-שמאל|מצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי הכניסה לה. ר' ישמעאל דורש את הדין הזה מ'כי תבואו... מושבותיכם', אבל ר' עקיבא מקשה, שהמילה 'מושבותיכם' נמצאת גם במצוות השבת, שאינה תלויה בארץ ישראל;
ר' ישמעאל נאלץ להחריג את השבת ולטעון שבגלל חומרתה היא נוהגת גם בחו&quot;ל, אבל שאר המצוות שנזכר בהן &quot;מושבותיכם&quot; נוהגות רק בא&quot;י.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot;''' ([[במדבר טו ב]]), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ וָאֵילָךְ, אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ מִיָּד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ&quot; ([[דברים יז יד]]). 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בִּיאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. 
אַף פּוֹרֵט אֲנִי לְכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot; – בָּאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot; ([[ויקרא כג ג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּ&quot;ל? 
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין צָרִיךְ! מָה אִם מִצְוֹת, קַלּוֹת, נוֹהֲגוֹת בְּחוּ&quot;ל וּבָאָרֶץ, שַׁבָּת, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּ&quot;ל? 

{{הע-שמאל|התלמיד מודה לר' עקיבא שנסכי ציבור הוקרבו גם במדבר, אבל לדעתו נסכי יחיד הוקרבו רק בא&quot;י, כדלעיל.
רשב&quot;י לומד מכאן שנסכים הוקרבו בבמות יחיד, בניגוד לדעת ר' מאיר [[ביאור:תוספתא/זבחים/יג#ה|בתוספתא זבחים יג ה.]]}}אָמַר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב הַיָּחִיד בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל הַנְּסָכִים, שֶׁיְּהוּ קְרֵבִים בַּבָּמָה. 

{{הע-שמאל|במקדש היו עשר מנורות (ראו [[מלכים א ז מט]]) ועשרה כיורים (ראו [[מלכים א ז לח]]); לכן יש צורך להגביל את כמות הנסכים.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, כָּךְ נְרַבֶּה נִסְכֵּי בֵית עוֹלָמִים מִנִּסְכֵי אֹהֶל מוֹעֵד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;''' ([[במדבר טו ג]])! 
מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד – לֹא רִבָּה בַּנְּסָכִים! 

{{הע-שמאל|הדרשה פותחת בצמצום חובת הנסכים מ&quot;אשה&quot; ל&quot;עולה&quot;, מרחיבה אותה גם לשלמים ולתודה, מגבילה שוב דווקא לקרבנות רשות של היחיד (בניגוד לחטאת ולאשם), וחוזרת ומרחיבה גם לעולות ושלמי ציבור.}}'''&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַקָּרֵב לָאִשִּׁים יִטְעוֹן נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עֹלָה&quot;'''. 
אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֶבַח&quot;. תּוֹדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''אוֹ''' זֶבַח&quot;. 
מַשְׁמָע מֵבִיא אֵלּוּ, וּמֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה&quot;. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה. 
מַשְׁמָע מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ, וּמוֹצִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בְּמוֹעֲדֵיכֶם&quot; – לְהָבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים. 
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים, וּמֵבִיא אֶת חַטַּאת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח&quot; ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל. 
מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. 
יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵין בָּאִין בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. 

{{הע-שמאל|כאן מצמצם ר' יאשיה את חובת הנסכים לקרבנות בהמה. ר' יונתן מסיק זאת מאיזכור השלמים, שאינם נוהגים בעוף, ולומד מהפסוק שמתנדב עולה או שלמים סתם יכול להסתפק בהבאת עולה מבקר '''או''' מצאן, ואינו חייב להביא גם מהבקר וגם מהצאן.
דרשה דומה נדרשת גם על ויקרא א, לגבי עולה – וממנה לומדים שגם קרבן הפסח יכול להיות מן הכבשים '''או''' מן העיזים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ד|מכילתא פסחא ד.]]}}'''&quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;''' ([[במדבר טו ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;''' שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עוֹלַת הָעוֹף תִּטְעַן נְסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;. יָצְאתָה עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁלֹּא תִטְעַן נְסָכִים – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;אוֹ זָבַח&quot;''': מַה זֶּבַח – מִין בְּהֵמָה, אַף עוֹלָה – מִין בְּהֵמָה. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;'''. 
שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה' וּ'שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת|גם בקר וגם צאן}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַבָּקָר '''אוֹ''' מִן הַצֹּאן&quot;. 
מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד לְפֶסַח. 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot; ([[שמות יב ה]]). 
מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּבָשִׂים '''אוֹ''' מִן הָעִזִּים&quot; ([[ויקרא א י]]) וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר. 
וּמָה עוֹלָה, חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד; פֶּסַח, הַקַּל, דִּין הוּא שֶׁיִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot;? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 

{{הע-שמאל|איסי מנסה ללמוד את ההלכה מכבשי עצרת, ששניהם מאותו מין (כבשים), למרות שהם שנים. הראיה נדחית, כי כבשי עצרת הם קרבן נדיר, המתקיים רק פעם בשנה; הוא חוזר ומנסה ללמוד אותה משעירי חטאות הציבור, המובאים ביום כיפור, במועדים ובראשי חדשים, וכולם שעירי עיזים – ועדיין הנסיון נדחה, כי אין קרבנות אלו מוקרבים בימי חול; לבסוף הוא מנסה ללמוד זאת מחטאת היחיד – ושוב נדחה, כי חטאת היא קרבן חובה. לכן צריך את המילה המפורשת &quot;או&quot;.}}אִיסֵּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: '''&quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;''' – מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמַה כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁהֵם זְקוּקִים לָבֹא שְׁנַיִם, כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
עוֹלָה, שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לָבֹא שְׁנַיִם, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם. 
וַהֲרֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים וּשְׂעִירֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹכִיחוּ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָם, וְכָשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
וְהֵן יוֹכִיחוּ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – תִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – אֵינָן בָּאִים בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם? 
הֲרֵי חַטָּאת תּוֹכִיחַ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, וּכְשֵׁרָה לָבֹא בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּכְשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. 
וְהִיא תּוֹכִיחַ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה – שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּחַטָּאת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. 
תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן&quot;'''? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! 

{{הע-שמאל|גם אשה המקריבה קרבן בהמה חייבת להביא נסכים.}}'''&quot;וְהִקְרִיב&quot;''' ([[במדבר טו ד]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַמַּקְרִיב&quot;''', מִכָּל מָקוֹם! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג, א ומשנה ה,]] לדעת ת&quot;ק. כמות השמן והיין צריכה להיות מספיקה לקרבן המינימלי.}}'''&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב&quot;''', רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב, לְכָל הַמִּתְנַדֵּב בַּמִּנְחָה – שֶׁלֹּא יִפְחֹת {{ב|מֵעִשָּׂרוֹן|סולת}} וְלוֹג שֶׁמֶן! 
'''&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִת הַהִין&quot;''' ([[במדבר טו ד]]-ה), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנֶּסֶךְ. 

{{הע-שמאל|אם התנדב להביא גם עולה וגם שלמים צריך להביא נסכים כפולים, לשני הקרבנות.}}'''&quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח&quot;''' ([[במדבר טו ה]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;''', 
שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח&quot;. 
מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 

{{הע-שמאל|ר' אליעזר דרש את הפרשה מדרש משלו, ואבא חנין מוסר אותו כאן ובהמשך. הדרשה הנוכחית משווה את נסכי העולה לנסכי השלמים. הנסכים תלויים רק במין הבהמה ולא בסוג הקרבן.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – שֶׁיִּשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 

{{הע-שמאל|המצורע שנרפא מביא עולה, חטאת ואשם  – ומביא עליהם נסכים, למרות שבדרך כלל אין נסכים לחטאות ולאשמות, כפי שראינו בתחילת הפיסקה; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]]
עולת יולדת היא כבש, וחייבת בנסכים, למרות שאם אין ידה משגת להביא כבש היא מביאה שתי ציפורים בלי נסכים.
אחד עשר במעשר הוא תוצאה של טעות בספירה: אם הרועה מנה בטעות את הכבש ה11 כאילו הוא עשירי (לעניין מעשר בהמה) – יש להקריב את הכבש עם נסכיו, למרות שהמעשר עצמו אינו  חייב בנסכים; כי נדבה מקודשת יותר ממעשר בהמה; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]]}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה&quot;''' – זוֹ עוֹלַת מְצוֹרָע; '''&quot;לַזֶּבַח&quot;''' – זוֹ חַטָּאתוֹ; '''&quot;אוֹ לַזֶּבַח&quot;''' – זוֹ אֲשָׁמוֹ. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''&quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot;''' – לְהָבִיא עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאַיִל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot;''' הֲרֵי אַיִל אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot;'''? לְהָבִיא אֶת עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot;''' – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. 

'''&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot;''' ([[במדבר טו ו]]), בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי {{ב|כֶּבֶשׂ|בן שנה}} לְנִסְכֵּי {{ב|אַיִל|בן יותר מ-13 חודשים}}. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן בָּקָר טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים. 

{{הע-שמאל|ההבדל בין כבש לאיל תלוי בזמן – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]
גם כאן מוסר אבא חנין בשם ר' אליעזר את דרשתו, הדומה לדרשת ת&quot;ק ואף מבליטה את הצפיה להקטנת כמות נסכי האיל.}}אִם לָמַדְתִּי לְבֶן בָּקָר, שֶׁלֹּא חָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר – כָּךְ לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot;''': בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר – מָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נְרַבֶּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה&quot;'''. מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל! 

{{הע-שמאל|למרות שכמות הסולת בכבש שהוקרב עם קרבן העומר היא כפולה מהרגיל – שני עשרונים – השמן והיין הבאים עימו הם בכמות רגילה; וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה&quot;''' – {{ב|לְהָבִיא אַיִל עוֹלָה|כדלהלן}} כוּ'. 
'''&quot;תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
הוֹאִיל וְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, וְאַיִל הָעוֹלָה טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת. 
אִם לָמַדְתִּי לְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא כָּפַל נְסָכָיו, אַף אַיִל הָעוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא יַכְפִּיל נְסָכָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין&quot;''' ([[במדבר טו ו]]-ז), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו כָּךְ כָּפַל נְסָכָיו! 

{{הע-שמאל|למרות שכמויות השמן והיין שוות, לכל נוזל יש דרך שימוש שונה; וראו גם לעיל, על פס' ד.
הקב&quot;ה כמובן אינו צריך את ה'''ריח''' של הקרבנות אלא נחת '''רוח''' שישראל עובדים אותו כהלכה. דורש ריח – רוח.}}'''&quot;וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין&quot;''' ([[במדבר טו ז]]), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ. 
'''&quot;תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''', נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. 

{{הע-שמאל|הדרשה הופיעה לעיל בדיון על פס' ג.}}'''&quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר&quot;''' ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. 
יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵינָן בָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה – שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. 

{{הע-שמאל|תחילת הדרשה הופיעה לעיל על פס' ה; בהמשך דורש את לשון היחיד ולומד ממנה שצריך להביא נסכים לפי מספר הבהמות שמקריב.
הדרשה של ר' אליעזר, הנמסרת ע&quot;י אבא חנין, דומה לדרשתו לעיל על פס' ה, אלא שכאן הוא עוסק בשור עולה, שנסכיו זהים לאלו של שור שלמים.}}'''&quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'&quot;''', שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים'.  
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;'''; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר 'הֲרֵי עָלַי חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לְעוֹלָה, חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לִשְׁלָמִים'; שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לְכֻלָּם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;''', מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 
מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים – שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. 

{{הע-שמאל|השימושים ביין ובשמן הם שונים; ראו גם לעיל בדרשה על פס' ד ועל פס' ז.
את היין מנסכים לא על האש שבמזבח, שהרי היא עלולה לכבות – אלא בספלי הכסף הנמצאים בראש המזבח, ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]]
בסיום חוזרים על הדרשה שהופיעה לעיל על פס' ז, על &quot;ריח ניחוח&quot;.}}'''&quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר... וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר... וְיַיִן תַּקְרִיב לַנָּסֶךְ&quot;''' ([[במדבר טו ח]]-י), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ! 
'''&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' ([[במדבר טו י]]), עַל גַּבֵּי סְפָלִים. אַתָּה אוֹמֵר עַל גַּבֵּי סְפָלִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים? 
אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ מְכַבֶּה אֶת הַמְּדוּרָה! וְהַתּוֹרָה אָמְרָה &quot;אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה&quot; ([[ויקרא ו ו]]). 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;'''? עַל גַּבֵּי סְפָלִים. 
'''&quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' – נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה על פס' ו}}'''&quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot;''' ([[במדבר טו יא]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַבָּקָר טָעוּן נְסָכִים. 
אִם לָמַדְתִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל; מָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּרַבֶּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot;'''. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים – לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר! 

{{הע-שמאל|כאשר מגיע הכבש לגיל שנתיים (למעשה מגיל 13 חדשים) הוא נקרא 'איל', ונסכיו אינם משתנים שוב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]
אם מקריב נקבה (לשלמים) – אפילו אם היא בת יותר משנתיים הנסכים נשארים כנסכי כבש.}}'''&quot;אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שָׁנָה|כבש}} לְנִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שְׁתַּיִם|איל}}, כָּךְ תַּחֲלֹק לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שָׁנָה לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם. 
לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ! 
'''&quot;אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כִּבְשָׂה לְנִסְכֵּי רָחֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים&quot;'''. 
'''&quot;אוֹ בָעִזִּים&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי גְּדִי לְנִסְכֵּי תַּיִשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בָעִזִּים&quot;''', מַקִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּעִזִּים לְקָטָן שֶׁבַּכְּשָׂבִים: מַה זֶּה שְׁלֹשָׁה לוּגִין – אַף זֶה שְׁלֹשָׁה לוּגִין. 

{{הע-שמאל|כמות הנסכים תלויה במספר ובסוג הבהמות שהוקרבו בפועל, ואין להקטין אותה או להגדיל אותה. את איסור הגדלת הנסכים לומד ר' יאשיה מסוף הפסוק. ר' יונתן לומד אותו מפס' יג, ומסוף פס' יב הוא לומד שאין להכפיל את הנסכים אפילו אם שומרים על היחס בין היין והשמן.}}'''&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;''' ([[במדבר טו יב]]), אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, תְּמוּרוֹתֵיהֶם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;'''!  
'''&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;''', שֶׁלֹּא יְמַעֵט. אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot;''' ([[במדבר טו יג]]) שֶׁלֹּא יְמַעֵט! 
אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;'''. אוֹ אִם רָצָה לִכְפֹּל – יִכְפֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot;'''.
 {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}}מִיכָּן אָמְרוּ: מְעָרְבִים נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי פָרִים, נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים, 
שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר, שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ. אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכִּין כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יב#משנה ד|מנחות יב ד.]]
לעניין אחד עשר שבמעשר בהמה – ראו לעיל בדרשה על פס' ה.}}מִיכָּן אָמְרוּ: הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי יַיִן', לוֹג – לֹא יָבִיא; שְׁנַיִם – לֹא יָבִיא; שְׁלֹשָׁה – יָבִיא; אַרְבָּעָה – יָבִיא; 
חֲמִשָּׁה – לֹא יָבִיא; שִׁשָּׁה – יָבִיא; מִיכֵּן וָאֵילָךְ – יָבִיא; כְּשֵׁם שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא חוֹבָה – כָּךְ יָחִיד מִתְנַדֵּב נְדָבָה. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot; – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. 

{{הע-שמאל|גויים יכולים לשלוח קרבנות, אם הבהמות ששלחו תמימות וכשרות להקרבה; אבל אינם יכולים לשלוח עימם נסכים. 
מהמשנה המצוטטת כאן (ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ו|שקלים ז ו,]]) נראה שהנכרי יכול, אם רצה, לשלוח גם נסכים.
וראו [[נזיר סב א]], שר' עקיבא דורש נדרים ונדבות של גויים מ&quot;איש איש&quot; [[ויקרא כב יח]].}}'''&quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot;''' ([[במדבר טו יג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת... וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ&quot; וגו' ([[ויקרא כב כד]]-כה). 
אֵלֶּה אִי אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם, אֲבָל אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם תְּמִימִים! 
אַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה, זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה: יִשְׂרָאֵל מֵבִיא עוֹלָה וְהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה. 
אִי מָה יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, אַף הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot;'''. 
יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים! יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּכָה&quot;'''. 
מִיכֵּן אָמְרוּ: גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְלֹא שִׁלַּח עִמָּהּ נְסָכִים – יִקָּרְבוּ נְסָכִים מִשֶּׁל צִבּוּר! 
}}

===פיסקה קח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו יד''' 
{{הע-שמאל|הדרשה אינה מפרשת את ההתיחסות לגר כקשורה לעניין הנסכים, אלא יוצרת קרבן גיור, המחייב את הגרים, והוא מורכב משתי ציפורים (תורים או בני יונה) – ששתיהן לעולה.
הקרבן הזה מקביל לקרבן שהקריבו ישראל בהר סיני, שהיה עולת בהמה, ראו [[שמות כד ה]]. בנוסף אליו חייבים הגרים במילה ובטבילה.
מרכז הדרשה הוא ההשוואה של רבי בין ישראל בהר סיני לבין הגרים: ההשוואה אינה שלמה, בגלל ההבדל בסוג קרבן העולה.}}'''&quot;וְכִי יָגוּר&quot;''' ([[במדבר טו יד]]) אֵין לִי אֶלָּא הַמִּתְגַּיֵּר, שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''. 
'''&quot;וְעָשָׂה אִשֶּׁה&quot;''' {{ב|מִין דָּמִים|מהחי}}. אַתָּה אוֹמֵר מִין דָּמִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִין מִנְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּכֶם&quot;. 
מָה אַתֶּם מִין דָּמִים, אַף הַגֵּרִים מִין דָּמִים! אִי, מָה יִשְׂרָאֵל בְּדַם בְּהֵמָה – אַף הַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לָכֶם&quot;, לָכֶם הִקְדַּשְׁתִּים בְּדַם בְּהֵמָה, וְלֹא הִקְדַּשְׁתִּים לַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ה|תוספתא כריתות א ה.]] רבי טוען שאין הצדקה להבחנה בין הגרים לבין ישראל, כי גם ישראל עברו גיור ביציאת מצרים; אכן הקרבן היה שונה.}}רַבִּי אוֹמֵר: מָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא בָּאוּ לַבְּרִית אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים – בְּמִילָה וּבִטְבִילָה וּבְהַרְצָיַית קָרְבָּן – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! 
אִי, מָה יִשְׂרָאֵל, בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים – אַף הַגֵּרִים בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;'''; אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶה הוּא מִין דָּמִים שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְאֵין לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? 
אִי אַתָּה מוֹצֵא {{ב|אֶלָּא בְּעוֹלַת הָעוֹף|שהרי העור של עולת בהמה מותר לשימוש לכהנים}}! 
תֹּאמַר לְהָבִיא {{ב|פְּרֵידָה אַחַת|תור או גוזל יחיד}} – אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ פְּרֵידָה אַחַת קְרֵבָה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! 
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַקִּינִּין שֶׁבַּתּוֹרָה – חֶצְיָן עוֹלָה חֶצְיָן לְחַטָּאת, חוּץ מִשֶּׁל גֵּר, מִפְּנֵי {{ב|שֶׁכֻּלּוֹ כָּלִיל לָאִשִּׁים|עולה}}! 
  {{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לעניין הנסכים. אם רצה הגר להביא קרבן בהמה, דינו בעניין הנסכים זהה לדין ישראל מלידה.}}'''&quot;כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: 
הוֹאִיל וּמָצִינוּ {{ב|שֶׁחִלְּקָה תּוֹרָה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו|שכל הקן הוא עולות}} – כָּךְ תַּחֲלֹק אֶת נְסָכָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''': מָה אַתֶּם, שִׁשָּׁה לַפָּר וְאַרְבָּעָה לָאַיִל וּשְׁלֹשָׁה לַכֶּבֶשׂ – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! 
}}

===פיסקה קט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו טו-טז''' 
{{הע-שמאל|הפסוק מרבה בפירוש את הגרים, ואילו החלת דיני הנסכים גם על נשים נלמדת מהביטוי 'חוקה אחת לכם'. הביטוי &quot;קהל&quot; כשלעצמו אינו כולל בהכרח את הנשים!}} '''&quot;הַקָּהָל&quot;''' ([[במדבר טו טו]]), 
אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים, נָשִׁים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם&quot;'''.

{{הע-שמאל|בפס' ב נאמר &quot;דבר אל בני ישראל&quot;. כיוון שמצוות הנסכים חלה גם על גרים – צריך לציין זאת במפורש, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]]}}'''&quot;וְלַגֵּר הַגָּר&quot;''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים.
שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא בסוף ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סט|לעיל פיסקה סט.]]}} '''&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.

{{הע-שמאל|הביטוי &quot;לפני ה'&quot; מרמז לציץ בגזרה שווה, וגם למשמעות &quot;בעיני ה'&quot;, שהקב&quot;ה מתרצה וסולח לישראל ולגרים באותה מידה, למרות שבפסוק הנ&quot;ל מופיע רק &quot;עוון הקדשים אשר יקדישו '''בני ישראל'''&quot;.}}'''&quot;כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'&quot; ([[שמות כח לח]]),
אֵין לִי אֶלָּא הַצִּיץ מְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל, לַגֵּרִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה עא|לעיל פיסקה עא.]]}}'''&quot;תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם&quot;''' ([[במדבר טו טז]]), בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה!
}}

===פיסקה קי===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו יז-כא''' 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל טען (לעיל פיסקה קז) שמצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי שנכנסו אליה; אבל בעניין מצוות חלה הוא מודה שהיא חלה מיד עם הכניסה לארץ, שהרי לא כתוב בה &quot;ישיבה בארץ&quot;; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ז|תוספתא מנחות ו ז.]]}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה&quot;''' ([[במדבר טו יז]]-יח), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שִׁנָּה הַכָּתוּב בִּיאָה זוֹ מִכָּל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! 
שֶׁבְּכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא אוֹמֵר &quot;וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[שמות יב כה]]), &quot;וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[שמות יג ה]], [[דברים יא כט]]).
וְכָאן הוּא אוֹמֵר '''&quot;בְּבֹאֲכֶם&quot;''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ – מִיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּחַלָּה! 

{{הע-שמאל|ר' יהודה מסביר את המחלוקת בין ר' אליעזר לר' עקיבא כויכוח על פרשנות הביטוי 'לחם הארץ': האם מדובר על לחם מתבואה שצמחה בארץ או על לחם שנאפה בארץ. ר' עקיבא נעזר גם בביטוי &quot;שמה&quot;, הרומז לדעתו על לחם &quot;משם&quot;, מחו&quot;ל.}}'''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה&quot;''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ&quot;ל שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָרֶץ חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר ([[ביאור:משנה חלה פרק ב|חלה ב א.]]). 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ&quot;ל שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר טו יט]]) – לְהוֹצִיא אֶת שֶׁל חוּ&quot;ל. 
וְרַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שָׁמָּה&quot;, בֵּין שֶׁל אֶרֶץ בֵּין שֶׁל חוּ&quot;ל. 
יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;, בֵּין בָּאָרֶץ וּבֵין בְּחוּ&quot;ל. 
וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שָׁמָּה&quot;: שָׁם אַתָּה חַיָּב, חוּץ לְשָׁם אַתָּה פָּטוּר. 

{{הע-שמאל|לרשימת חמשת מיני הדגן ראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ד,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ז|מנחות י ז,]] [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|ופסחים ב ה.]] כאן מודגשת המסקנה ממשנת פסחים, שחמשת מיני דגן עלולים להחמיץ, ולכן דווקא מהם אופים מצה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא ח.]]}}'''&quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;''' ([[במדבר טו יט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot;''' ([[במדבר טו כ]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר פֵּרוֹת בַּמַּשְׁמָע? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן &quot;לֶחֶם&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֶחֶם&quot; ([[דברים טז ג]]). 
מָה לֶחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. 
וְאֵלּוּ הֵן: חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. 
יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן, וְהַפְּרָגִים וְהַשֻּׁמְשְׁמִים – שֶׁאֵינָן בָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. 

{{הע-שמאל|ר' יאשיה חולק על הדרשה הקודמת, שפירשה את הפסוק על הפרשת חלה. יש קשרים רבים בין החלה לתרומה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט]] ואכן ר' יאשיה מוצא בפרשתנו גם את איזכור התרומה הגדולה.
ר' יונתן מוצא צורך בחזרה על הביטוי &quot;תרומה לה'&quot;: החלה היא חובה, ולכן יש להפריש אותה אפילו אם הבצק נטמא, כפי שקורה בדרך כלל – ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ג|בחלה ב ג.]]}}'''&quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;''' – בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּתְרוּמַת חַלָּה? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot; – הֲרֵי תְּרוּמַת חַלָּה אֲמוּרָה! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;? 
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה. 
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'&quot;. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. 

{{הע-שמאל|למרות הכינוי &quot;'''ראשית''' עריסותיכם&quot;, שעשוי להתפרש כחמרי הגלם של הבצק – הקמח, אין להפריש חלה מן הקמח (ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה]]), אלא רק לאחר שעירבו אותו במים. לדעת ר' יוחנן בן נורי, מיצירת הבצק ולישתו (המכונה 'גלגול' בקמח חיטה ו'טמטום' בקמח שעורה) – אין לאכול ממנו עד שיפריש את החלה, והאוכלו לפני כן חייב מיתה בידי שמים. ר' עקיבא מסמן את גמר המלאכה של הכנת הבצק המחייב את הפרשת החלה בקרימת הלחם בתנור, כלומר תחילת האפיה שלו. וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג|חלה ג, א]] ומשנה ו.}}'''&quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' ([[במדבר טו כ]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקְּמָחִים בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''', מִשֶּׁתִּתְעָרֵס! מִיכָּן אָמְרוּ: אוֹכְלִים עֲרַאי מִן הָעִסָּה עַד שֶׁתִּתְגַלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. 
גִּלְגְּלָה בַּחִטִּים וְטִמְטְמָה בַּשְּׂעוֹרִים – הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה! 
כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֶנֶת מַיִם – מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כַּשִּׁעוּר. 
שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה מִן הַקֶּמַח. אֵיזוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּהּ? קְרִימָתָהּ בַּתַּנּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: מִשֶּׁתִּגָּלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. 

{{הע-שמאל|גם ר' יוחנן בן נורי מודה לר' עקיבא שבדיעבד, אם לא הפריש חלה מהבצק – יפריש אותה מהלחם האפוי.}}הֲרֵי שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִסָּה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ חַלָּה מִן הַלֶּחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם '''מִלֶּחֶם''' הָאָרֶץ&quot; מִכָּל מָקוֹם. 
יַפְרִישׁ מִן הָעִסָּה אַחַת וּמִן הַלֶּחֶם אַחַת, וְיַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַלּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ&quot;: 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אַחַת – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, אַחַת; מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, {{ב|עוֹלָה בְּאֶחָד מֵאָה|אם התערבה בחולין שכמותם יותר מפי מאה ממנה}} – אַף חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ. 

{{הע-שמאל|ר' יאשיה מדמה את החלה לתרומה גדולה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט.]] ר' יונתן מנסה להשוות את החלה לתרומת מעשר, ששיעורה מפורש – מעשר מן המעשר, ודורש להפריש עשירית מן הבצק; אבל ר' יאשיה סותר את דבריו בעזרת הפסוק &quot;כתרומת גורן&quot; – כלומר כתרומה גדולה.}}וּמַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אִם נָפְלָה {{ב|לְתוֹךְ מֵאָה|פי מאה או פחות מזה}} – מְדַמַּעַת וְחַיֶּבֶת בַּחֹמֶשׁ – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: אַתָּה מַקִּישׁוֹ לִתְרוּמַת גֹּרֶן, סְתוּמָה; אֲנִי אַקִּישֶׁנּוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, הַמְּפֹרֶשֶׁת! 
אָמַר לוֹ: וְתִנָּטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה? אָמַר לוֹ: תִּנָּטֵל! 
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ&quot;, לִתְרוּמַת גֹּרֶן הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא הִקַּשְׁתִּיהָ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר! 

{{הע-שמאל|פסוק כ היה עלול להתפרש שאת הבצק הראשון שיכינו בא&quot;י יתנו כחלה וכל שאר העיסות לא יהיו חייבות בחלה. הצמצום &quot;'''מ'''ראשית עריסותיכם&quot; מלמד שמכל עיסה יש להפריש חלק לחלה.}}'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' ([[במדבר טו כא]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּעִסּוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;; מִקְצָתָהּ, וְלֹא כֻּלָּהּ. 

{{הע-שמאל|מתנות עניים חייבות בחלה, למרות שהן פטורות מהמעשר; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ג|חלה א ג.]]}}'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''' – לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה שְּׁאָר הַפֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;; לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. 

{{הע-שמאל|הצד השני של אותו הק&quot;ו: למרות שמתנות עניים חייבות בחלה – דווקא המתנות מחמשת המינים חייבות בה ולא שאר הפירות, ראו גם לעיל בדרשה על פס' יט.}}'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''', לְהוֹצִיא שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ חַיָּבִים בַּחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֶחֶם&quot;. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;לֶחֶם&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֶחֶם&quot;; מַה לֶּחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים. 

{{הע-שמאל|קדשים פטורים מהחלה, וראו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ג|תוספתא חלה א ג-ד.]] עיסת מע&quot;ש בירושלים אמנם מקודשת, אבל כיוון שהיא נאכלת לבעלים היא חייבת בחלה.}}'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עִסַּת תְּרוּמָה וְעִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּמַּשְׁמָע?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot;; אֶת שֶׁהַמּוּרָם קֹדֶשׁ וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
וְלֹא שֶׁזֶּה וָזֶה קֹדֶשׁ! אֲבָל אָמְרוּ: עִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 

{{הע-שמאל|שיעורי החלה – ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ז|חלה ב ז.]]
ר' יהודה רואה את ההבדלים בין הנחתום לבעל הבית כהבדל מגדרי: הוא טוען שנשים מקמצות יותר מגברים, ולכן החמירו בשיעור החלה של האשה והקילו בשיעור החלה של הנחתום – הגבר, אבל מעיקר הדין מספיק לכולם לתת חלה של 1/48; אבל חכמים טוענים שהשיעור תלוי בגודל העיסה, וראיה לדבריהם מהמשנה שם, שהאשה שאופה כמות גדולה למכור בשוק – דינה כדין הנחתום, והגבר האופה לעצמו או לבנו – דינו כדין האופה לעצמו; והשוו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ו|תוספתא חלה א ו.]]
רשב&quot;י מכשיר בדיעבד גם חלה של 1/60.}}'''&quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot;''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר חַלָּה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;''', עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. 
מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: שִׁעוּר חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְשֶׁל נַחְתּוֹם – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מִכ&quot;ד וְשֶׁל נַחְתּוֹם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה? 
לְפִי שֶׁהָאִישׁ – עֵינוֹ יָפָה, וְהָאִשָּׁה – עֵינָהּ רָעָה, וּכְשֶׁתִּפְחֹת – לֹא תִּפְחֹת מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;''', עַד שֶׁיְּהֵא בָּזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבָזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. 
מִיכָּן אָמְרוּ: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁעוֹשֶׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה; וְהָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה וּמוֹכֶרֶת בַּשּׁוּק – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
נִטְמְאָת עִסָּתָהּ, שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. 
נִטְמְאָת מְזִידָה – נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹטֵא נִשְׂכָּר. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים – יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן. 

{{הע-שמאל|יבולי ספיחי השביעית חייבים בחלה, למרות שהם פטורים מהמעשרות אפילו לבעל הבית; וראו [[ביאור:משנה שביעית פרק ט#משנה ט|שביעית ט ט.]]}}'''&quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה שְּׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. 
עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה? 
וַהֲרֵי לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה יוֹכִיחוּ, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר וְחַיָּבִים בַּחַלָּה! 
וְהֵן יוֹכִיחוּ לְעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – שֶׁתִּהְיֶה חַיֶּבֶת בַּחַלָּה! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁמִּינָם חַיָּבִים בַּמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ חַיָּבִים בַּחַלָּה. 
תֹּאמַר בְּעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁמִּינָהּ פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ תְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''', לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁתְּהֵא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. 
מִיכָּן אָמְרוּ: הָאוֹכֵל מֵעִסַּת שְׁבִיעִית עַד שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ – חַיָּב מִיתָה! 
}}

===פיסקה קיא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו כב-כו''' 
{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירות בין פרשתנו לבין [[ויקרא ד]], שם מופיע פר לחטאת כקרבן הציבור. הדרשה טוענת שכאן מדובר בעבירה מסוימת אחת – ע&quot;ז, ועליה מביאים פר לעולה והיחיד מביא עז לחטאת; וראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#י|תוספתא הוריות א י.]]}}'''&quot;וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ&quot;''' ([[במדבר טו כב]]), עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פָּר.
וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ – לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִדּוֹן {{ב|בַּקְּבוּעָה|עז, חטאת ליחיד בע&quot;ז – ולא שעיר}},
שֶׁיְּהֵא צִבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פַּר וְשָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת; לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! 

{{הע-שמאל|שתי דרשות המיועדות לטעון שכאן מדובר דווקא בע&quot;ז; יתכן שהן רומזות לנוצרים שהפרו את הברית וגילו פנים בתורה ופרקו מעליהם את עול ההלכה: הראשונה דורשת את 'כל המצוות' – 'דברי הברית' – 'לעבור בריתו', שנאמר על עובד ע&quot;ז; ורבי דורש גזירה שווה &quot;כל&quot; ישירות מכאן לע&quot;ז; וראו גם [[ביאור:מכילתא_מנוקדת_ומעוצבת/מסכתא_דפסחא_בא#פָּרָשָׁה_ה|מכילתא פסחא ה,]] שם מאשימים את ישראל בע&quot;ז במצרים.}} '''&quot;וְכִי תִּשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ&quot;''', בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כד]]).
יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! 
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְו‍ֹת&quot;'''; בָּאוּ כָּל הַמִּצְו‍ֹת לְלַמֵּד עַל מִצְוָה אַחַת.
מָה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת פּוֹרֵק עֹל, וּמֵפֵר בְּרִית, {{ב|וּמְגַלֶּה פָּנִים|מתחצף}} בַּתּוֹרָה,
אַף הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה אַחַת פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה.
וְאֵיזוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ&quot; ([[דברים יז ב]]). 
וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית&quot; ([[דברים כח סט]]). 

רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּל&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּל&quot; ([[שמות כ ד]]).
מַה כֹּל הָאָמוּר לְהַלָּן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כֹּל הָאָמוּר כָּאן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 

{{הע-שמאל|רשימת '''כל''' המצוות שציווה הקב&quot;ה בהיסטוריה המקראית בדורות השונים, לאדם, לאבות, למשה וכן עשר הדברות – נדרשת '''כאילו''' העובד ע&quot;ז כפר בכולן; עבירה אחת שקולה כנגד התורה כולה, שנאמרה כולה בבת אחת (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב]]).
בסוף הדרשה מופיעה הדרשה החיובית: הכופר בע&quot;ז כאילו מודה בכל התורה כולה, וראו [[מגילה יג א]]. הדרשה מכוונת ליהודים הכופרים בע&quot;ז ואינם מקפידים על כל המצוות האחרות (עמי הארץ, ובדומה לרוב הציבור ה&quot;חילוני&quot; בימינו) – וליהודים העובדים את הקב&quot;ה בשיתוף עם אלים נוספים. וראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/ג#יב|תוספתא בכורות ג יב]] &quot;חשוד על ע&quot;ז חשוד על כל מצות שבתורה&quot; [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יא#פיסקה נד|וספרי דברים סוף נד.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]). 
&quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים&quot; וְגוֹ' ([[תהלים סב יב]]), &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'&quot; ([[ירמיה כג כט]]). 
מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר טו כג]]). 
מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ נְבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'&quot;'''. 
וּמִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''. 
וּמֵהֵיכָן הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת אֶת הָאָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם&quot; ([[בראשית ב טז]]). 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ הַנְּבִיאִים, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת. 
וְכָל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. 

{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}}'''&quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כד]]), יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! 

{{הע-שמאל|בעבירה אחרת של הציבור מביאים פר לחטאת ואילו כאן - פר לעולה ושעיר לחטאת, וביום הכיפורים מביאים שני שעירים לחטאת ואיל לעולה. הדרשה עוסקת בהבדלים בין שלושת הקרבנות הללו, ומדגישה שכאן מביאים רק פר אחד לעולה ורק שעיר אחד לחטאת. דורש &quot;אחד&quot;.}}'''&quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה – מֵבִיא פָּר לְחַטָּאת. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא פָּר לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר... '''אֶחָד''' לְעֹלָה וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ&quot;. 
אוֹ אַף לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּשְׁפָּט&quot;, כַּסֵּדֶר הָאָמוּר! 
'''&quot;וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, מֵבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּשְׂעִיר עִזִּים '''אֶחָד''' לְחַטָּאת&quot;! 

{{הע-שמאל|אם השגגה היא של בית הדין הגדול, יש להקריב קרבן לכל בית דין של כל שבט, ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכל השבטים  חייבים לשלוח קרבנות כדי שכל הציבור יתכפר.
ר' אליעזר טוען שאפילו אם היה הציבור מזיד בעבודה זרה הם יכולים   להסתמך על ההוראה השגויה של בית הדין ולהתכפר, כאילו היו שוגגים. רבי אינו מרחיק לכת עד כדי כך, ודורש שלפחות חלק מהציבור יהיו שוגגים כדי לאפשר את הכפרה, וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ד|הוריות א ד]] – המשנה מחמירה עוד יותר מרבי ודורשת מכל היחידים המזידים קרבן יחיד.}}'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר טו כה]]), 
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם עִכֵּב אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים וְלֹא הֵבִיא, שֶׁהוּא מְעַכֵּב אֶת הַכַּפָּרָה. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם&quot;'''. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין שׁוֹגְגִין בֵּין מְזִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת זְדוֹן הַצִּבּוּר כִּשְׁגָגָה, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְזִידִין – יְהוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה! 
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''! 
רַבִּי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיוּ מִקְצָת צִבּוּר שׁוֹגְגִים וּמִקְצָתָן מְזִידִים – שֶׁיִּהְיוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;'''! 

{{הע-שמאל|ר' יאשיה מחייב את כל השבטים שחטאו בשגגה בגלל הוריית אחד מבתי הדין השבטיים; ר' יונתן חולק עליו, ומחייב 12 פרים רק על הוראת בית הדין הגדול. ר' יהודה מחייב על שגגת בית הדין השבטי רק את השבט בפר יחיד ופוטר את שאר השבטים; במקרה של שגגה בבית הדין הגדול הוא מסכים עם קודמיו; רשב&quot;י מחייב על הוריה בטעות של בי&quot;ד הגדול 13 פרים; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#ח|ותוספתא הוריות א ח.]]}}'''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;''', רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, וְעָשׂוּ שְׁאָר שְׁבָטִים 
מִנַּיִן שֶׁיְּהוּ מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;'''. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, שֶׁהוּא מֵבִיא. 
עָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, מִנַּיִן שֶׁשְּׁאָר שְׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;'''! 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּינוֹ – אוֹתוֹ שֵׁבֶט חַיָּב וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִים. 
עָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אוֹתוֹ שֵׁבֶט מֵבִיא פָּר וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו. 
וּמָה הֵן מְבִיאִים עַל יָדָיו? שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר; שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: פַּר אֶחָד לְבֵית דִּין. 
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת; אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מִתְחַיֵּב פַּר וּמִתְחַיֵּב שָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת! לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! 

{{הע-שמאל|שני כללים המקובלים על כל התנאים החלוקים לעיל: בי&quot;ד שבטי או בי&quot;ד גדול מתחייב רק אם רוב הציבור (השבט או העם כולו) נשמע להם ועשו כהוראתם; דין פרי ושעירי ע&quot;ז דומה, מבחינת מספר הפרים – לדין פרי החטאת של הוראותם בשאר המצוות.}}רֹב הַשֵּׁבֶט – כְּכָל הַשֵּׁבֶט; רֹב הַצִּבּוּר – כְּכָל הַצִּבּוּר!  
'''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;''' – זוֹ עוֹלָה, '''&quot;וְחַטָּאתָם&quot;''' – זוֹ חַטָּאת, '''&quot;עַל שִׁגְגָתָם&quot;''' – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר! 
'''&quot;עַל שִׁגְגָתָם&quot;''' – שֶׁיְּהֵא חַטָּאתָן כְּשִׁגְגָתָן: מַה שִּׁגְגָתָן, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים – אַף חַטָּאתָם, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים! 

{{הע-שמאל|כל הציבור שחטא בשגגה מתכפר בקרבן של בית הדין, כולל נשים וגרים – אבל לא הכהן הגדול שהורה לעצמו, ואינו תלוי בהוראת בית הדין; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב|הוריות ב א-ג.]] הכהן אינו חלק אוטומטי מהציבור בענייני הכפרה, וגם ביום כיפור הוא מתכפר בפר מיוחד ולא עם שאר הציבור. אם הוא שגג בע&quot;ז הוא מביא עז, כמו היחיד. אבל כהן גדול שאינו מורה לעצמו אלא שוגג עם הציבור – פטור מהשעירה, כאמור במשנה שם.}}'''&quot;וְנִסְלַח&quot;''' ([[במדבר טו כו]]) – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''. 
'''&quot;וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם&quot;''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים; שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה,
וּמָשִׁיחַ מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה, 
אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. 
}}

===פיסקה קיב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו כז-לא''' 
{{הע-שמאל|בעבירת ע&quot;ז נדונים המשיח והנשיא כיחידים ומביאים עז, ורק בית הדין מביא שעיר לחטאת ופר לעולה; קרבן העז מכונה 'קבועה', כי בדרך כלל מביאים אותו.}}'''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''' ([[במדבר טו כז]]), 
עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עֲלֵיהֶם כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, נָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִים פָּר. 
הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ, לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִידּוֹן בִּקְבוּעָה: 
שֶׁיְּהוּ יָחִיד וְנָשִׂיא וּמָשִׁיחַ מְבִיאִים עָלֶיהָ עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! 

{{הע-שמאל|שתי דרשות דומות, הלומדות מקרבן הציבור לקרבן היחיד: הראשונה לומדת מההקשר ומסמיכות הפרשיות, והדרשה השניה, של ר' יצחק, לומדת מעצם השינוי בין קרבנות על שגגת ע&quot;ז מקרבנות שגגה רגילים.}}בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
אָמַרְתָּ: בַּמֶּה הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בַּעֲבוֹדָה זָרָה! 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? 
הֲרֵי אַתָּה דָן: צִבּוּר הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו. 
וְיָחִיד הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו; מַה לְּהַלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 

{{הע-שמאל|המזיד אינו מתכפר בקרבן, וראו לקמן פס' ל ובדרשה עליו.
עז בת שנתה – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}}'''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמְּזִידָה. 
'''&quot;וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת&quot;''' – זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵז&quot; צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בַּת שְׁנָתָהּ! 

{{הע-שמאל|השוגג צריך כפרה, כי הדרשן מניח שיש לו אשמה מסויימת מחטאים קודמים, למרות שחטא בטעות. והשוו [[מכות י ב]].
שתי דרשות מקילות בצורך בכפרה על עבירת ע&quot;ז בשוגג: 'דקדוקי ע&quot;ז' הם עבירות שאין עליהן עונש מוות במזיד, כגון מחבק ומנשק ע&quot;ז, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו.]] דורש 'בחטאה': בע&quot;ז אינו צריך לכפר על הדקדוקים וחייב כפרה רק על חטא גמור, למרות שבשאר האיסורים חייב גם אם רק התחיל בחטא. כמו כן אינו חייב כפרה באשם תלוי על ספק ע&quot;ז בשגגה, אלא רק על הוודאי. (ההקלה האחרונה אינה מופיעה בהלכה התלמודית אלא רק כאן.)}}'''&quot;בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה. 
'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֵג&quot;''' ([[במדבר טו כח]]), חֲטָאִים שֶׁבְּיָדוֹ, הֵם גָּרְמוּ לוֹ שֶׁיָּבֹא לְבֵית הַחַטָּאת! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֵיהֶם.
עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֶיהָ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה! 
'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק; שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל סְפֵקָן. 
עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל סְפֵקָהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק! 
'''&quot;וְנִסְלַח לוֹ&quot;''' – סְלִיחָה גְמוּרָה, כְּכָל הַסְּלִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 

{{הע-שמאל|דרשה משונה, המוציאה את הנשים מהמתכפרים על שגגת ע&quot;ז וסותרת את הדרשה דלעיל פיסקה קיא על &quot;ונסלח&quot;.}}'''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר טו כט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת&quot; ([[ויקרא כג מב]]) שׁוֹמֵעַ אֲנִי: אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;; זֶה בָּנָה אָב, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶזְרָח&quot; – בִּזְכָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 

{{הע-שמאל|דורש 'בבני ישראל', שאין כפרה לגוי.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? – שֶׁהָיָה בַּדִּין: יִשְׂרָאֵל נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה – וְהַגּוֹיִים נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה – אַף הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''': יִשְׂרָאֵל מְבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה! 

{{הע-שמאל|שכל היחידים שווים בקרבנם – עז.}}'''&quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם&quot;''' – לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת|פר}}, {{ב|וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה|פר ושעיר}}, 
וּמָשִׁיחַ {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת|פר}}, וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. 
[אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְווֹת יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה!]
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. 
כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם&quot;''' לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ! 

{{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מכאן לכל החטאות בתורה, שהן מובאות דווקא בעבירות שהעושה אותן בזדון חייב כרת.}}'''&quot;לָעֹשֶׂה בִשְׁגָגָה&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – כַּעֲבוֹדָה זָרָה. 
מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיֻחֶדֶת, מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. 
אַף כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. 

{{הע-שמאל|משחק מילים: מגדף – הגדה של דופי. מנשה העביר ביקורת על התורה כאילו היא ספר חול, ומצא בה סיפורים מיותרים לפי דעתו, כגון סיפור הדודאים והפירוט של תולדות עשו; וראו [[בראשית רבה עב א]]-ה, וכן [[בראשית רבה פב יד]], שחז&quot;ל חיפשו ומצאו טעמים בשני המקומות הללו.}}'''&quot;וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה&quot;''' ([[במדבר טו ל]]) – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה, כִּמְנַשֶּׁה בֶן חִזְקִיָּה. 
'''&quot;אֶת ה' הוּא '''מְגַדֵּף'''&quot;''' – שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ '''בְּהַגָּדָה שֶׁל דֹּפִי''' לִפְנֵי הַמָּקוֹם. 
אָמַר: לֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא &quot;וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים&quot; ([[בראשית ל יד]])? 
וְלֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא &quot;וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע&quot; ([[בראשית לו כב]])? 
עָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי? אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ?&quot; ([[תהלים נ כ]]-כא). 
כִּסְבוּר אַתָּה, שֶׁמָּא כְּדַרְכֵי בָּשָׂר וָדָם דַּרְכֵי הַמָּקוֹם? &quot;אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ&quot;! ([[תהלים נ כא]]).

{{הע-שמאל|הגישה המחפשת בתורה טעם לפגם – מדומה כאן לתחילת העבירה, הגוררת אחריה עבירות קשות ממנה, כשם שחוט דק עלול לגרור חבל עבה; לכן אין לדאוג רק מפני העבירה הראשונה שביצע אלא מפני הבאות אחריה, וראו [[בראשית רבה כב ו]] [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ב|ואבות ד ב.]]}} בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָו‍ֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹתֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה&quot; ([[ישעיה ה יח]])! 
תְּחִלָּתוֹ שֶׁל חֵטְא הוּא דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל כּוּכְיָא, אֲבָל סוֹפוֹ הֱיוֹת &quot;כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה&quot;! 
רַבִּי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת לִשְׁמָהּ – אַל יִשְׂמַח לְאוֹתָהּ מִצְוָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה! 
וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת – אַל יִדְאַג לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. 

{{הע-שמאל|דורש מגדף-מגרף, שהמגדף כביכול אינו משאיר לקב&quot;ה מקום בעולם אלא חוטף הכל לעצמו, כאדם שגומר את הקערה ומרוקן אותה לגמרי; והוא חמור מעובד ע&quot;ז שמשאיר גם לקב&quot;ה מקום, כמי שאוכל מחצית מהקערה.
לעניין עונש הכרת, המפריד בין החוטא לעם ומציל בדרך זו את העם – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה ע|לעיל ע.]]}}'''&quot;אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת הַקְּעָרָה וְחִסַּרְתָּהּ.' 
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת כָּל הַקְּעָרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא שִׁיַּרְתָּהּ מִמֶּנָּה כְּלוּם'! 
'''&quot;וְנִכְרְתָה&quot;''', אֵין הַכְּרֵתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. 
'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
'''&quot;מֵעַמֶּיהָ&quot;''' – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם. 

{{הע-שמאל|חז&quot;ל מזהים את העבריין עם קבוצות וזרמים דתיים בימיהם: הצדוקים כפרו בתושב&quot;ע, ולדעת חז&quot;ל ביזו בכך את דבר הקב&quot;ה. הם נמנים כאן עם האפיקורסים הכופרים גם בתורה שבכתב.
המגלה פנים נוהג בחוצפה כלפי התורה ומבזה אותה ברבים, והמפר את המילה מיפר בכך את הברית הלאומית עם הקב&quot;ה. הכוונה כאן היא למושכים בערלתם שניסו להסתיר את המילה כדי להשתלב בתרבות ההלניסטית, ולנוצרים הפאוליניים, שזלזלו במצוות וביטלו את המילה ([[האיגרת אל הרומאים פרק ז|האיגרת אל הרומאים ז פס' ו.]])
לדברי ר' אלעזר המודעי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|אבות ג יא,]] [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|תוספתא סנהדרין יב ה;]] יתכן שהוא מתכוון לנוצרים הראשונים שפגעו בקדשים שבמקדש ובמועדים המקודשים. אמנם היו ביניהם גם מקפידים במצוות אחרות, אבל הקבוצה של הנוצרים כולה כדאית להידחות מן העולם.}}'''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''' ([[במדבר טו לא]]) – זֶה צְדוֹקִי. 
'''&quot;וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר&quot;''' – זֶה אֶפִּיקוֹרוֹס. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''' – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. 
'''&quot;וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר&quot;''' – זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. 
מִיכַּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, 
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה – כְּדַיְי הוּא לִדְחוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. 

{{הע-שמאל|ביזוי דבר ה' הוא אפילו על הלכה אחת כלשהי או פסוק אחד; והשוו [[הבשורה על פי מתי פרק ה|מתי ה פס' יח-יט:]] מדובר על אדם הכופר בתוקף המחייב של המצווה &quot;הקטנה&quot;, ולאו דווקא על מי שאינו מקיים אותה!
ר' מאיר ור' נתן מפרשים את הביטוי על ת&quot;ח שאינו לומד ומלמד כראוי.}}אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי, חוּץ מִדָּבָר זֶה – זֶהוּ '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''! 
אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה אָמַר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ, וְדָבָר זֶה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרוֹ – זֶהוּ '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''! 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: זֶה הַלָּמֵד וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה לַאֲחֵרִים. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה הַיָּכוֹל לִלְמוֹד וְאֵינוֹ לוֹמֵד. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשות הקודמות שלפיהן יתכן שגם בעל מצוות רבות יחשב כמבזה את דבר ה', מזהה אותו ר' נהוראי עם מי שמבזה את כל התורה ואינו מכבד אותה כלל, ור' ישמעאל מזהה אותו עם עובד ע&quot;ז.}}רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: זֶה שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל עִקָּר. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;'''. 
שֶׁבִּזָּה עַל דִּבּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה: 
&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי&quot; ([[שמות כ ב]]-ג)! 

{{הע-שמאל|דוגמא נאה להבדלים בדרכי המדרש של ר' עקיבא ושל ר' ישמעאל: השני אינו דורש כל מילה, וקובע 'דברה תורה בלשון בני אדם'. כאן הוא מקשה על ר' עקיבא, הדורש את הכפילות 'הכרת תכרת' לשני העולמות, ומצביע על פסוק שלישי 'ונכרתה הנפש ההיא', והרי אין מי שטוען לשלושה עולמות!}}'''&quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''', הִכָּרֵת – בָּעוֹלָם הַזֶּה, תִּכָּרֵת – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שָׁלֹשׁ כְּרִיתוֹת בִּשְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת?... 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם! 

{{הע-שמאל|העוון דבק בנפש גם לאחר מות בעליה, ואינו ניתן להסרה אלא בתשובה. אם עשה תשובה – נמחל לו, וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|בתוספתא סנהדרין יב ה,]] שאפילו למנשה, המלך החוטא הגדול, נמחל לאחר שעשה תשובה. וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ח|יומא ח ח.]]
הפסוק מדברים נדרש: כאשר 'שחת' – לא לו הם בניו, ואינם קשורים לקב&quot;ה, אבל אם לא שיחת וחזרו בתשובה – הרי הם בניו והם לו.}}'''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''', כָּל הַמֵּתִים – בְּמִיתָה מִתְכַּפְּרִים. 
אֲבָל זוֹ – עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּתְהִי עֲו‍ֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם&quot; ([[יחזקאל לב כז]]). 
אוֹ אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''', וְלֹא כָּל זְמַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם&quot; ([[דברים לב ה]]): 
כְּשֶׁמּוּמָם בָּם – אֵינָם בָּנָיו, וּכְשֶׁאֵין מוּמָם בָּם – בָּנָיו הֵם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים&quot; ([[שמות כ ה]]), 
יָכוֹל, אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְּהֵא נִפְקֶדֶת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ&quot;'''. בָּהּ עָו‍ֹן תָּלוּי, 

{{הע-שמאל|הדרשה של ר' ישמעאל על הכרת, המבדיל בין הנפש החוטאת לבין הדורות הבאים, והמייחסת את האשמה ואת העונש דווקא לחוטא עצמו – דומה לדרשה דלעיל פס' ל, של ר' עקיבא!}}וְאֵין נִפְקֶדֶת לֹא עַל בָּנִים וְלֹא עַל שִׁלֵּשִׁים וְלֹא עַל רִבֵּעִים. 

{{הע-שמאל|ר' נתן טוען, בניגוד לדרשה דלעיל, שלעיתים עשויה הנפש להיענש לאחר המוות ולכפר על החטא, ועוונה לא יהיה בה. הוא מנחם כך את הקרובים של אנשים שגופותיהם נטרפו או התבזו.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: סִימָן טוֹב הוּא לָאָדָם, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ. 
מֵת, לֹא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר, אֲכָלַתּוּ חַיָּה אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים – הֲרֵי זֶה סִימָן טוֹב, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ! 
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ&quot; ([[ירמיה ח ב]])! 

{{הע-שמאל|רשב&quot;א מסיק מהביטוי 'עוונה בה' את הדין העתידי, המוכיח לדעתו את תחיית המתים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מִיכַּאן זִיַּפְתִּי סִפְרֵי כּוּתִיִּים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים 'אֵין מֵתִים חַיִּים!' 
אָמַרְתִּי לָהֶם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ'. 
אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן לְיוֹם הַדִּין! 
}}

===פיסקה קיג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לב-לג''' 
{{הע-שמאל|מיד כשהגיעו למדבר סיני, אחרי השבת ששמרו באילים (ראו [[שמות טז ל]]) – חיללו את השבת השניה.}}'''&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;''' ([[במדבר טו לב]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אֶלָּא שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, וּשְׁנִיָּה חִלְּלוּ. 

{{הע-שמאל|מקושש הוא תיאור המעשה של האיש, ולא שמו.}}'''&quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''', תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. אַתָּה אוֹמֵר תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִישׁ וּשְׁמוֹ מְקֹשֵׁשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''' ([[במדבר טו לג]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;? תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא מזהה את המקושש עם צלפחד, שבנותיו אמרו שמת במדבר בחטאו. ר' יהודה נוזף בו בטענה שאפילו אם הוא צודק אין לגלות מה שהתורה רצתה להסתיר; והוא טוען שצלפחד היה מהמעפילים – חטא פחות גדול מזה של המקושש.}}וּמִי הָיָה? זֶה צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: נֶאֱמַר כָּאן &quot;מִדְבָּר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מִדְבָּר&quot; ([[במדבר כז ג]]). 
מַה מִּדְבָּר הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל הָאוֹמֵר צְלָפְחָד מְקֹשֵׁשׁ הָיָה. 
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּיסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
אֶלָּא מֵאַיִן הָיָה? מִן הַמַּעְפִּילִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר&quot; ([[במדבר יד מד]]). 

{{הע-שמאל|השומרים התרו בו והודיעו לו שיומת בסקילה כי עבר על &quot;קוצר&quot; בשבת; דורש &quot;המוצאים&quot; שמצאו שחייב מיתה; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]] החובה המופיעה שם להודיע למקושש באיזו מיתה יומת סותרת את הפשט, שלפיו לא ידעו כיצד ימיתוהו, אם בכלל.}}'''&quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''', מַגִּיד שֶׁמִּינָּה מֹשֶׁה שׁוֹמְרִים, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ. 
'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;''' ([[במדבר טו לג]]) עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ&quot;? מַגִּיד שֶׁהִתְרוּ בוֹ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ. 
מִיכָּן לְכָל אֲבוֹת מְלָאכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁמַּתְרִים בָּהֶם מֵעֵין מְלַאכְתָּן. 

{{הע-שמאל|התראה בעבודה זרה מתחייבת כי הפסוק 'על פי שנים עדים...' ([[דברים יז ו]]), שנדרש [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ט|במכות א ט]] על ההתראה – עוסק בעובדי ע&quot;ז, וממנה לומד ר' יצחק שכל חייבי מיתה צריכים התראה.}}רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! מָה עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּתְרוּ בוֹ – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהִתְרוּ בוֹ וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאוּהוּ אֵצֶל מֹשֶׁה. 

{{הע-שמאל|ר' יאשיה קורא את הפסוק בסדר הפוך: הביאוהו לפני אהרון ואחר כך לפני משה.
ר' אליעזר מפרש בדומה לפשט, שהביאו אותו לפני משה ואהרון שהיו יחדיו (בבית המדרש); וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח.]]}}'''&quot;אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה&quot;''', אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הֵיאַךְ הָיָה יוֹדֵעַ? 
אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם. 
}}

===פיסקה קיד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לד-לו''' 
{{הע-שמאל|מדרך ההריגה של המקושש לומדים הלכות הוצאה להורג לדורות. חייבי המיתה נחבשים בזמן המשפט ואינם משוחררים להימלט.}}'''&quot;וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר&quot;''' ([[במדבר טו לד]]), מַגִּיד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶחְבָּשִׁים. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|בתוספתא סנהדרין יא א,]] שההתראה כולל גם את דרך ההמתה הצפויה, כאן משה אינו יודע כיצד יש להמית את המקושש.}}'''&quot;כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot;''', וַהֲלֹא כָּתוּב &quot;מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; ([[שמות לא יד]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי לֹא פֹרַשׁ&quot;'''?  
אֶלָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יָמוּת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ! 
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ&quot;''' ([[במדבר טו לה]]) – לְדוֹרוֹת; '''&quot;רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot;''' – לְשָׁעָה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כא#פיסקה רכ|ספרי דברים רכ]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רמ|ושם רמ.]] בשלב הראשון רוגמים אותו העדים במעמד כל הקהל: הם מפילים אותו מהגג ואם לא מת עדיין – מניחים עליו אבן גדולה אחת; ורק אם לא מת מהנפילה ומהאבן משתתפים כולם בהמתתו; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד.]]}}'''&quot;כָּל הָעֵדָה&quot;''' – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה. אַתָּה אוֹמֵר בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה, אוֹ '''&quot;כָּל הָעֵדָה&quot;''' כְּשָׁמוּעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ&quot; ([[דברים יז ז]])! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל הָעֵדָה&quot;'''? בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א,]] על מיקום ההוצאה להורג.}}&quot;'''וַיּוֹצִיאוּ''' אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה&quot; ([[במדבר טו לו]]), מְלַמֵּד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶהֱרָגִים חוּץ לְבֵית דִּין. 
'''&quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot;''', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''&quot;בָּאֲבָנִים&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן&quot; ([[ויקרא כד כג]]). 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת; אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו; 
נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ – הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – הָעֵד הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. 
אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – רְגִימָתוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה&quot; ([[דברים יז ז]]). 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם &quot;רָגוֹם '''אֹתוֹ בָאֲבָנִים&quot;''', וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם &quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד,]] שר' אליעזר מחייב תליה של כל הנסקלים.}}'''&quot;כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;''', אָמַר לָהֶם: סִקְלוּהוּ – וְסָקָלוּ; תְּלוּהוּ – וְתָלוּ. 
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁיִּתְלוּ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ&quot; ([[דברים כא כב]]), דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 

{{הע-שמאל|משה לא ידע כיצד יש להמית את המקושש כדי שהמקושש יגרום לדין ההמתה להילמד, וראו בתחילת הפיסקה. לעיקרון &quot;מגלגלים זכות ע&quot;י זכאי&quot; וכו' ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#יב|תוספתא יומא ד יב.]]}}אָמַר רַבִּי חִידְקָא, שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: 
יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יוּמַת. 
רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה; אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יָדָיו! 
לְכָךְ מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב! 
}}

===פיסקה קטו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר טו לז-מא''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/א#ח|תוספתא קידושין א ח,]] שהיו נשים שנהגו להטיל ציצית בבגדיהן, וכן דעת חכמים – בניגוד לרשב&quot;י. לפי התוספתא מסכימים שני הצדדים שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמה, והמחלוקת היא האם ציצית היא כזאת.
ר' יהודה מסכים עם רשב&quot;י, ומסביר את הציצית המוטלת בטלית האשה כבגד משותף גם לבעלה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''' ([[במדבר טו לז]]-לח), אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִן הַצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, נָשִׁים פְּטוּרוֹת. 
שֶׁזֶּה הַכְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּנָשִׁים; בִּכְשֵׁרִים וְלֹא {{ב|בַּפְּסוּלִים|בעבדים}}! 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: בְּיִחוּד בִּטְּלוּ חֲכָמִים אֶת הָרְדִיד שֶׁל אִשָּׁה מִן הַצִּיצִית, 
וְלֹא חִיְּבוּ בְּטַלִּית – אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים שֶׁבַּעֲלָהּ מִתְכַּסֶּה בָּהּ. 

{{הע-שמאל|שני הבתים הסכימו שאין שיעור לאורך חוטי הציצית, כשם שאין מקסימום לאורך הלולב.
ציצית חדשה צריכה להיעשות כדעת בית שמאי, משלושה חוטים לבנים ('גדילים') וחוט תכלת אחד; אבל אם היתה ציצית כשרה והחוטים נקרעו – כל זמן שנשאר גדם לחוט באורך כלשהו היא אינה נפסלת בכך; והשוו לאיזוב שממנו מזים מי חטאת [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|בפרה יא ט.]]}}'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''' ([[במדבר טו לח]]), אֵין &quot;צִיצִת&quot; אֶלָּא דָּבָר הַיּוֹצֵא, וְדָבָר כָּל שֶׁהוּא. 
וּכְבָר נִכְנְסוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לַעֲלִיַּת יוֹנָתָן בֶּן בְּתֵירָה, וְאָמְרוּ: צִיצִית אֵין לָהּ שִׁעוּר. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ: לוּלָב אֵין לוֹ שִׁעוּר. 
'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גְּדִלִים&quot; ([[דברים כב יב]]). 
מִכַּמָּה גְּדִילִים אַתָּה עוֹשֶׂה? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. 
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר וּרְבִיעִית שֶׁל תְּכֵלֶת, וַהֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי. 
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלָּתָהּ; אֲבָל שִׁיְּרֶיהָ וְגַרְדּוּמֶיהָ – כָּל שֶׁהוּא! 

{{הע-שמאל|יש בציצית חלק קשור, המכונה 'גדיל' או 'גדילה', ויש חלק המכונה 'ציצית' שהוא חוטים דקים יותר היוצאים מהגדיל. מהפסוק בדברים לומדים גם שאין להטיל ציצית אלא בבגד בן 4 כנפות דווקא.
וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]]}}'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ צִיצִית? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גְּדִלִים&quot;. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ גְּדִלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;צִיצִת&quot;. 
הָא כֵּיצַד? שֶׁתְּהֵא גְּדִילָה יוֹצְאָה מִן הַכָּנָף, וְצִיצִית מִן הַגְּדִילָה! 
'''&quot;עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ&quot; ([[דברים כב יב]]); יָצְאוּ בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה מִן הַמַּשְׁמָע. 

{{הע-שמאל|מצוות ציצית תלויה בבגד ולא באדם הלובש אותו, ולכן כסות הסומא חייבת בציצית ואילו כסות הלילה פטורה ממנה.}}מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ&quot; – פְּרָט לְכָרִים וּכְסָתוֹת. 
אוֹ &quot;אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ&quot; שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כְּסוּת לַיְלָה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ&quot;''' ([[במדבר טו לט]]), בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. 
וְאִם הָיְתָה מְיֻחֶדֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – תְּהֵא חַיֶּבֶת בְּצִיצִית! 
מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֶת כְּסוּת לַיְלָה וּמוֹצִיא אֶת כְּסוּת סוּמָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 

{{הע-שמאל|חוטי הציצית צריכים להיות טוויים ושזורים, כי נאמר 'פתיל'.
הם צריכים להיות מחוברים לגוף הבגד ולא לפתיל הקשור אליו. מקומם אינו ממש בפינת הבגד אלא מרוחק ממנו מעט. בדיעבד גם ציצית הנמצאת בפינת הבגד כשרה לדעת ת&quot;ק, אבל ר' אליעזר בן יעקב פוסל.
החיבור של הציצית לבגד אינו באריגה אלא ב'תפירה', כלומר חוטי הציצית נפרדים מהחוטים הארוגים בבגד.
מחלוקת האם הציציות מעכבות זו את זו, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ג#משנה ז|מנחות ג ז.]]}}'''&quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה צֶמֶר כְּמוֹת שֶׁהוּא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף '''פְּתִיל''' תְּכֵלֶת&quot;, טָווּי וְשָׁזוּר! אֵין לִי אֶלָּא תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר, לָבָן מִנַּיִן? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה תֵּן תְּכֵלֶת וְתֵן לָבָן, מַה תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר – אַף לָבָן טָווּי וְשָׁזוּר! 
'''&quot;וְנָתְנוּ&quot;''' – עַל מְקוֹם הָאָרִיג, וְלֹא עַל מְקוֹם הַפְּתִיל! נְתָנָהּ עַל מְקוֹם הַפְּתִיל – כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. 
עַל קֶרֶן – כְּשֵׁרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹסֵל, לְפִי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה &quot;עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ&quot; וְלֹא עַל שְׁמֹנֶה! 
'''&quot;וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֶאֶרְגֶנָּה עִמָּהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתְנוּ&quot;'''. הָא כֵּיצַד? – תּוֹפְרָהּ עִמָּהּ! 
אַרְבָּעָה צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת הֵן; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְווֹת הֵם. 

{{הע-שמאל|דרשות של משחקי מילים על 'תכלת' ועל 'ציצית'. הדרשות קושרות את מצוות ציצית ליציאת מצרים.
פסוקי שיר השירים נדרשים על מכת בכורות, והם מרמזים לדילוג של הקב&quot;ה על בתי ישראל בזמן מכת בכורות ואת הגנתו על מי שנשאר מאחורי הכותל ולא יצא מביתו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז.]]}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''תְּכֵל'''ת? עַל שֵׁם שֶׁנִּ'''תְכַּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בִּבְכוֹרֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; ([[שמות יב כט]]). 
דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם שֶׁ'''כָּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם; דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''צִיצִ'''ית? עַל שֵׁם שֶׁהֵ'''צִיץ''' הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵ'''צִיץ''' מִן הַחֲרַכִּים&quot; ([[שיר השירים ב ח]]-ט). 

{{הע-שמאל|דרשות על 'כנף' ועל גילוי שכינה הנגרם בדרך אסוציאטיבית מהתכלת שבציצית: המתבונן בציצית רואה &quot;אותו&quot;, את הקב&quot;ה!}}רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;בַּיָּמִים הָהֵמָּה, 
אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי&quot; ([[זכריה ח כג]]). 
וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת כָּנָף, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה&quot; ([[איוב לח יג]]). 
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: &quot;וּרְאִיתֶם אוֹתָם&quot; לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא &quot;וּרְאִיתֶם '''אֹתוֹ'''&quot; ([[במדבר טו לט]]).
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה, 
שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא&quot; ([[יחזקאל א כו]]). 

{{הע-שמאל|דרשות על סדר הפרשיות בקריאת שמע, והשוו לדרשות ר' יהושע בן קורחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב, ב.]] ולדרשת רשב&quot;י ב[[ברכות יד ב]].
בזמן הדרשן המופיע כאן עדיין לא היה נהוג לקרוא בערב את פרשת ציצית, שהרי המצווה אינה נוהגת בלילה.}}'''&quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם&quot;''' – זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע. 
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'? 
אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּמִעֵט בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה? 
אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא פָּרָשַׁת שְׁמַע! תִּקְדַּם פָּרָשַׁת שְׁמַע לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'. 
אוֹ תִּקְדַּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' לְפָרָשַׁת שְׁמַע? 
אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמִעֵט בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. 
תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת צִיצִית לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'! 
אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַּיּוֹם. 
אוֹ יְהֵא קוֹרֵא שָׁלֹשׁ בָּעֶרֶב, כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵא שָׁלֹשׁ בַּשַּׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ&quot;, בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת שְׁמַע, שֶׁהִיא לִלְמֹד – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. 
וְתִקְדֹּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁהִיא לְלַמֵּד – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת. 
שֶׁעַל כָּךְ נִתְּנָה תוֹרָה: לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. 

{{הע-שמאל|עדיף לקיים את כל המצוות, ולא רק את מצוות ציצית; אבל המקיים מצוות ציצית '''כאילו''' קיים את כולן; וראו לקמן, בסוף הפיסקה, הסיפור על תלמידו של ר' חייא והזונה.}}'''&quot;וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 

{{הע-שמאל|הפסוקים מקהלת ומתהלים מנגידים את הטוב – המלך – מול החוטא – דובר השקר; ההנגדה הזאת מתפרשת כהנגדה בין חז&quot;ל והמינים – הנוצרים הראשונים.
שמשון חטא בזנות כי הלך אחרי עיניו, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]]
ע&quot;ז מדומה לזנות בהרבה מקומות בתנ&quot;ך.}}'''&quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;''' – זוֹ מִינוּת, 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ, אֲסוּרִים יָדֶיהָ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ&quot; ([[קהלת ז כו]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים... כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר&quot; ([[תהלים סג יב]]). 
'''&quot;וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot;''' – זוֹ זְנוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן... אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי&quot; ([[שופטים יד ג]])! 
'''&quot;אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם&quot;''' – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים&quot; ([[שופטים ח לג]]). 

{{הע-שמאל|ר' נתן מפרש את כל הפסוק על ניאוף.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹסוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. 

{{הע-שמאל|התופעה של עיוור חוטא מוכיחה שהלב מוביל את העיניים ולא ההפך.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot; – מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. 
אוֹ הַלֵּב אַחַר הָעֵינַיִם? אָמַרְתָּ: וַהֲלֹא יֵשׁ סוּמָא שֶׁעוֹשֶׂה כָּל תּוֹעֵבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;? מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. 

{{הע-שמאל|הפסוק מקהלת נראה כמנוגד לפסוק שלנו, שהרי הוא קורא לבחור ללכת בדרכי ליבו. ר' ישמעאל מפרש את הפסוק מקהלת לפי הפסוק שלנו, שדרכי הלב הן הדרכים הישרות.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ... וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ&quot; ([[קהלת יא ט]]) – בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. 
אוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;. 

{{הע-שמאל|עולמם של חכמים אחרי החורבן כלל הרבה מצוות שלא ניתן לקיימן, אבל עצם הזכרון שלהן נחשב כקיומן, וראו גם לעיל &quot;המקיים מצוות ציצית מעלים עליו כאילו קיים כל המצוות כולן&quot;.}}'''&quot;לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם&quot;''' ([[במדבר טו מ]]), לַעֲשׂוֹת זִכָּרוֹן כְּמַעֲשֶׂה. 

{{הע-שמאל|ההקשר הוא 'ועשיתם את כל מצותי'. מכאן שקיום כל המצוות מקדש את המקיים אותן.}}'''&quot;וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם&quot;''' – זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת, 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת צִיצִית? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בִּקְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. 

{{הע-שמאל|רבי דורש בניגוד לפשט, שמצוות הציצית לבדה מקדשת את המקיים אותה, אפילו אם לא קיים את כל שאר המצוות. הציצית אינה אמצעי לקיום שאר המצוות אלא היא חשובה כשלעצמה, וראו גם בסיפור שבסוף הפיסקה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא תחילת כ:]] &quot;כשהמקום מחדש מצוה על ישראל, הוא מוסיף להם קדושה.&quot;}}רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קְדֹשִׁים תִּהְיוּ&quot; ([[ויקרא יט ב]]) – הֲרֵי קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת אֲמוּרָה. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם&quot;? זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית! מַגִּיד שֶׁהַצִּיצִית מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשות על &quot;תכלת&quot;, שקושרות אותה ליציאת מצרים; כאן מביאים הסברים אחרים לקשר הנ&quot;ל.
אדם עלול לזייף את צבע התכלת, ולהכין ציצית באמצעות צבעים מהצומח, לכן מזכיר הפסוק את מכת בכורות במצרים, שבה מתו לעיתים כמה בנים באותו בית; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג,]] על פסוק לג. מצוות ציצית, המועדת לזיופים, מושווית לאיסורי עריות שעשו נשות מצרים בסתר. לעניין הסתר והגלוי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|אבות ד ד.]]}}'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''' ([[במדבר טו מא]]), וְכִי מָה עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם לְכָאן? 
אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמַר: הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן צִבְעוֹנִים וְקָלָא אִילָן, וְהֵם דּוֹמִים לַתְּכֵלֶת, וּמִי מוֹדִיעַ עָלַי בְּגָלוּי? 
&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;, דְּעוּ מֶה עָשִׂיתִי לָהֶם לַמִּצְרִיִּים, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר – וּפִרְסַמְתִּים בְּגָלוּי! 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם מְפַרְסְמוֹ בְּגָלוּי – קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה! 

{{הע-שמאל|שעבוד ישראל במצרים מוצג כהכנה לשעבודם ע&quot;י הקב&quot;ה! – כך מנומקת קבלת עול מלכות שמים בכלל, וממילא קבלת כל המצוות; אין ייחוד למצוות ציצית דווקא.}}דָּבָר אַחֵר: לָמָּה מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה? מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בֶּן אוֹהֲבוֹ, וּכְשֶׁפְּדָאוֹ – לֹא פְּדָאוֹ לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא לְשׁוּם עֶבֶד. 
שֶׁאִם יִגְזֹר וְלֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל עָלָיו – יֹאמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! 
כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה אָמַר לוֹ: נְעֹל לִי סַנְדָּלַי, וּטֹל לְפָנַי כֵּלִים לְהוֹלִיךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ. 
הִתְחִיל הַבֵּן הַהוּא מְנַתֵּק – הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! 
כָּךְ כְּשֶׁפָּדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, לֹא פְּדָאָם לְשׁוּם בָּנִים אֶלָּא לְשׁוּם עֲבָדִים. 
כְּשֶׁיִּגְזֹר וְלֹא יִהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם – יֹאמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! 
כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לַמִּדְבָּר – הִתְחִיל לִגְזֹר עֲלֵיהֶם מִקְצָת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת, כְּגוֹן שַׁבָּת וַעֲרָיוֹת, צִיצִית וּתְפִלִּין. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְנַתְּקִים, אָמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! עַל מְנָת כֵּן פָּדִיתִי אֶתְכֶם, עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה גּוֹזֵר וְאַתֶּם מְקַיְּמִים! 

{{הע-שמאל|היעוד של הגאולה והיציאה מהגלות הוא ההצדקה לקיום המצוות בגלות; התקווה לגאולה היא המחייבת את ישראל לנאמנותם לקב&quot;ה. הגאולה עצמה תגיע לאחר חבלי משיח שיכללו דבר חרב ורעב. הדבר והחרב – יד חזקה וזרוע נטויה – מופיעים, מלווים באותן הדרשות, גם בהגדה של פסח על [[דברים כו ח]], וגם שם הם נראים מכוונים כלפי ישראל; וראו [[יחזקאל ו יב]].
לפי הדרשה האסונות מבשרים על הגאולה, והגאולה מחייבת את קיום המצוות בגלות!
וראו גם בהמשך הפיסקה:&quot;אני ה' אלהיכם&quot; &quot;אני ה' אלהיכם&quot; שתי פעמים: &quot;אני ה' אלהיכם&quot; – אני עתיד לשלם שכר, &quot;אני ה' אלהיכם&quot; – עתיד ליפרע.}}&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot; {{ב|עוֹד|שוב}}? 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה צִוָּנוּ הַמָּקוֹם, לֹא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִטֹּל שָׂכָר? לֹא עוֹשִׂים וְלֹא נוֹטְלִים שָׂכָר! 
כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִיחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יָצְאוּ אֵלַי אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי&quot; ([[יחזקאל כ א]]). 
אָמְרוּ לוֹ: יְחֶזְקֵאל, עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, לֹא יָצָא מֵרְשׁוּתוֹ? אָמַר לָהֶם: הֵן! 
אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וּמְכָרָנוּ הַמָּקוֹם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם – יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ! 
אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ עַל מְנָת לַחֲזֹר, שֶׁמָּא יָצָא חוּץ לִרְשׁוּתוֹ? 
&quot;וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹה לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים: נִהְיֶה כַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ וּכְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם&quot; ([[יחזקאל כ לב]]-לג): 
&quot;בְּ'''יָד''' חֲזָקָה&quot; – זֶה הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה&quot; ([[שמות ט ג]]).
&quot;וּבִזְרוֹעַ '''נְטוּיָה'''&quot; – זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם&quot; ([[דברי הימים א כא טז]]), 
&quot;וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה&quot; – זֶה רָעָב. אַחַר שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת הַלָּלוּ זוֹ אַחַר זוֹ, וְאַחַר כָּךְ אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם עַל כָּרְחֲכֶם. 
לְכָךְ נֶאֱמַר עוֹד &quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;. 

{{הע-שמאל|ר' נתן לומד מהסיפור דלקמן, שבו הזהיר במצוות ציצית זכה בעוה&quot;ז באשה יפה – 'ובעולם הבא איני יודע כמה'!
גיבור הסיפור, תלמידו של ר' חייא, זהיר במצוות ציצית, אבל לא במצוות אחרות, והולך לזונה רומאית מפורסמת ויקרה. אבל מצוות הציצית מצילה אותו מהחטא!
וראו לעיל, בדרשה על &quot;וראיתם אותו וזכרתם...&quot; ובדרשה על &quot;והייתם קדושים&quot; – שם דנו בשאלה האם מצוות הציצית חשובה כשלעצמה או שהיא אמצעי לקיום כל שאר המצוות.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ! צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית. 
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וְהָיְתָה נוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ. 
שִׁגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבְעָה לוֹ זְמַן; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ. 
נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָּהּ: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקָּבַעְתָּ לוֹ זְמַן – הֲרֵי הוּא יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַבַּיִת. 
אָמְרָה לָהּ: יִכָּנֵס! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס – הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וְהִיא הָיְתָה בָּעֶלְיוֹנָה, 
וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת סַפְסָלִין שֶׁל כֶּסֶף וְעֶלְיוֹן שֶׁל זָהָב. 
כֵּיוָן {{ב|שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה|התפשט כדי לשכב עם הזונה}} בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְנִדְמוּ לוֹ כְּאַרְבָּעָה עֵדִים וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו. 
{{הע-שמאל|הזונה נשבעת בגפה של רומי – בכוחה של רומא, ששלטה בעולם כולו – שבועה אופיינית לגויים; ואילו היהודי נשבע בעבודת המקדש. הזונה מתפעלת מכוחה של הציצית ומעמידת היהודי בנסיון ונשבעת גם היא בעבודה; בהמשך היא מתגיירת ונישאת ליהודי בהיתר, ובכך מגשימה את חלומותיהם של החכמים על הישגים מיניים, ומגלמת את שכרו של מקיים המצווה בעולם הזה.}}מִיָּד {{ב|נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע|הירידה הפיזית מהמיטה השביעית מסמלת את ההימנעות של האדם מהחלומות האומניפוטנטיים שלו}}. אַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. 
אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר מַה מּוּם רָאִיתָ בִּי! 
אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה! לֹא רָאִיתִי בָּךְ מוּם! שֶׁאֵין כְּיָפְיֵךְ בְּכָל הָעוֹלָם! 
אֶלָּא מִצְוָה קַלָּה צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְכָתַב בָּהּ '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' שְׁתֵּי פְּעָמִים. 
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר, '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – עָתִיד לִפָּרַע. 
אָמְרָה לוֹ: הָעֲבוֹדָה! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתִּכְתֹּב לִי שִׁמְךָ וְשֵׁם עִירְךָ וְשֵׁם מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לָמֵד בּוֹ תּוֹרָה! 
וְכָתַב לָהּ שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם רַבּוֹ וְשֵׁם מִדְרָשׁוֹ שֶׁלָּמַד בּוֹ תּוֹרָה. 
עָמְדָה וּבִזְבְּזָה אֶת כָּל מָמוֹנָהּ: שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת, שְׁלִישׁ לָעֲנִיִּים, וּשְׁלִישׁ נָטְלָה עִמָּהּ. 
וּבָאתָה וְעָמְדָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא. 
אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, גַּיְּרֵנִי! אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים? הוֹצִיאָה לוֹ כְּתָב שֶׁבְּיָדָהּ. 
אָמַר לוֹ: עֲמֹד, זְכֵה בְּמִקָּחֲךָ! 
אוֹתָן הַמַּצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לְךָ בְּאִסּוּר – תַּצִּיעַ לְךָ בְּהֶתֵּר! זֶה מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! 
}}</text>
      <sha1>8ge82a363vu8bob27ypm9k0n309t6m8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/קרח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>459037</id>
    <revision>
      <id>3024662</id>
      <parentid>3011462</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:46:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126641" sha1="1zshywdkjbhfzhfoyemewy7r7u4brq2" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת קרח==

===פיסקה קטז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח א-ז'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מסביר מדוע נאמרו הדברים לאהרון ולא למשה; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' ([[במדבר יח א]]).
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לְמִי הַדָּבָר מָסוּר? לְאוֹתוֹ שֶׁמַּזְהִירִים.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה ור' יונתן מציעים הצעות שונות להגדרת &quot;עוון המקדש&quot;: ר' יאשיה מזהה אותו עם החובה שהכהן יקריב את הקרבן במודעות לבעלים שהביא את הקרבן, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָרַק אֶת הַדָּם כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָדוּעַ לְשֵׁם מִי זְרָקוֹ,
וְהִקְטִיר אֶת הַחֵלֶב כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי הִקְטִירוֹ – שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ&quot;.
{{הע-שמאל|ר' יונתן טוען שעוון המקדש הוא זלזול בקדשים: התיחסות אליהם בעיקר מצד מתנות הכהונה ולא כקרבן לקב&quot;ה, כשם שנהגו בני עלי, שלקחו את הבשר לפני הקטרת החלבים. יש לפנינו רמז לביקורת על שחיתות בכהונה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָכָה בַּבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים, בֶּחָזֶה וָשׁוֹק קֹדֶם הֶקְטֵר חֲלָבִים,
שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;'''.
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל בְּנֵי עֵלִי – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב, וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד&quot; ([[שמואל א ב טו]]-יז).
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ מִנְהַג בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קָדָשַׁי בָּזִית&quot; ([[יחזקאל כב ח]]).

{{הע-שמאל|השיפוט בעוון הזלזול בקדשים הוא בסמכות בית הדין של הכהנים; לעניין בית הדין עצמו, שהתקיים לצד בית הדין של חכמים – ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ב|סנהדרין ז ב.]] היו עוונות שנדונו בבית דין זה ואחרות – בבית דין אחר.}}'''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' – זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
אַתָּה אוֹמֵר זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה, אוֹ זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר {{ב|לְבֵית דִּין|של חכמים}}?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]) – הֲרֵי עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לְבֵית דִּין אָמוּר,
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;'''? זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.

{{הע-שמאל|ראו פס' א, שהזכיר גם את &quot;בית אביך&quot;, שלכאורה מחייב את הלוויים בעוונות הכהנים; פס' כג מתייחס ללוויים ומבחין אותם – לפי הדרשה – מהכהנים. (ולפי הפשט – מישראל)}}אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים, אֲבָל לְוִיִּם יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם&quot; ([[במדבר יח כג]]).

{{הע-שמאל|שתי דרשות המבחינות בין הלוויים לבנות לוי, שאינן מורישות את הלווייה לבניהן.}}'''&quot;וְגַם אֶת אַחֶיךָ&quot;''' ([[במדבר יח ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף יִשְׂרָאֵל בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;'''! 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֵׁבֶט אָבִיךָ&quot;''', זָכָה עַמְרָם שֶׁיִּקָּרֵא שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ.
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶת אַחֶיךָ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים!

{{הע-שמאל|כאן מקומם של &quot;בית אביך אתך&quot; שבפס' א! – ראו לעיל.
הלוויים אינם עובדים את הכהנים, אלא מסייעים להם בעבודת ה', והם יכולים להתמנות גם למשרות חשובות במקדש, כגון גזבר או אמרכל – ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב,]] אבל למעשה בדרך כלל היו כהנים ממלאים משרות אלו, ראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/ב#י|תוספתא הוריות ב י.]]}}'''&quot;הַקְרֵב אִתָּךְ&quot;''', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;אִתָּךְ&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן '''&quot;אִתָּךְ&quot;''',
מַה '''&quot;אִתָּךְ&quot;''' הָאָמוּר לְהַלָּן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף '''&quot;אִתָּךְ&quot;''' הָאָמוּר כָּאן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהַזְהִיר אֶת הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר עַל דּוּכָנָם!
'''&quot;וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ&quot;''', בַּעֲבוֹדָתָם, וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים. אַתָּה אוֹמֵר יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים,
אוֹ יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יח ג]]). עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ, יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם,
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְלֹא לַכֹּהֲנִים!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים.

{{הע-שמאל|הכהנים שומרים על המקדש מבפנים, והלוויים מבחוץ; ראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מדות א א.]]}}'''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;''' – הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ.
אַתָּה אוֹמֵר הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ, אוֹ אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִבִּפְנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;? הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!

{{הע-שמאל|הלוויים שומרים לא את הכהנים אלא את האהל. ראיה נוספת לטענה דלעיל שאינם עובדים את הכהנים.
עזרא הציג את השירה כמשימה של הלוויים בפירוש, ראו [[עזרא ג י]]. כאן היא רמוזה בביטוי 'גם הם גם אתם', המציג את הלוויים כקרובים לעבודת המזבח של הכהנים. את אותו הביטוי דורשים גם במובן של איסור על הלוויים למלא את מקום הכהנים (בניגוד לרצונו של קרח), וההפך; וכן איסור על הלוויים המשוררים למלא את מקום הלוויים השוערים וההפך.}}'''&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יח ג]]), זוֹ הִיא {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ|לעיל}}: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים!
'''&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ&quot;''' – זֶה הָאָרוֹן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ד כ]]).
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל&quot; ([[שמות יט יט]]) – מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה!
'''&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ&quot;''' – אַזְהָרָה, '''&quot;וְלֹא יָמוּתוּ&quot;''' – עֹנֶשׁ.
אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;'''!
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;גַּם אַתֶּם&quot;'''; וּכְבָר בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָה,
אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ! שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים, וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים!

{{הע-שמאל|רבי דורש את אותן הלכות מפרקים א-ג בבמדבר, ודורש 'הזר הקרב' – גם ללוי שרצה להיות כהן וכדומה; ואת האמור כאן הוא דורש על קרח ועדתו, שבקשו לעצמם כהונה.}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם; וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וִחְיוּ&quot; ([[במדבר ד יח]]-יט).
אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי קְהָת, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג י]]).
&quot;וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם&quot;, אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִדוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר א נא]]).
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו,
שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;? לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב אֶת כָּל הָעִנְיָן.

'''&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ&quot;''' ([[במדבר יח ד]]), זֶה {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ|לעיל}}: הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!

{{הע-שמאל|לעניין עונש ואזהרה השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]]}}'''&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]); עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ה|יומא א ה,]] על המתחים בין זקני בית דין לבין זקני הכהונה.}}'''&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' ([[במדבר יח ה]]), הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁתְּהֵא הָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ;
שֶׁכְּשֶׁעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ – הֵם כּוֹלִים אֶת הַפֻּרְעָנוּת מִלָּבֹא לָעוֹלָם!

{{הע-שמאל|הצירוף &quot;ולא... עוד...&quot; מלמד שכבר יש תקדים בעייתי שיש למנוע את הישנותו.}}'''&quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עוֹד&quot;''', אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל&quot; ([[בראשית ט יא]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר הָיָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם&quot; ([[ויקרא יז ז]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר זָבְחוּ.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; ([[במדבר יח כב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא {{ב|שֶׁכְּבָר קָרְבוּ|עדת קורח}}.
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יָצָא הַקֶּצֶף&quot; ([[במדבר יז יא]])!

{{הע-שמאל|ראו לעיל בתחילת הפיסקה}}&quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְאֵין מְסוּרִים לַכֹּהֲנִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|תוספתא סנהדרין ז סוף א,]] שהסנהדרין היתה בודקת את היוחסין של הכהנים.}}&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]).
מִיכָּן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: כָּל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ אַל יִהְיֶה אֶלָּא בְּךָ וּבְבָנֶיךָ!
&quot;וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: מָקוֹם הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית לַפָּרֹכֶת, שֶׁשָּׁם בּוֹדְקִים יִחוּסֵי כְּהוּנָּה!

{{הע-שמאל|לעניין מתנה בפיס ראו [[ביאור:משנה שבת פרק כג#משנה ב|שבת כג ב,]] שגם ביו&quot;ט הטילו גורלות על הקדשים; לעניין העבודה בפיס ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק ב#משנה ב|יומא ב, ב-ד.]]
עבודת המקדש קיימת אפילו כשאין מקדש באכילת התרומה ע&quot;י הכהנים בטהרה, ומכאן החובה עליהם ליטול את ידיהם לפני האכילה; וראו גם [[ביאור:משנה חגיגה פרק ב#משנה ה|חגיגה ב ה,]] שהיו שהחמירו בנטילת ידים גם לחולין. רבי מדייק שדווקא נטילת ידים נצרכת לאכילה ולא קידוש רגלים.}}'''&quot;וַעֲבַדְתֶּם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי מְעֹרְבָּבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''': מַה מַּתָּנָה בְּפַיִס – אַף עֲבוֹדָה בְּפַיִס!
'''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''', לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ:
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – אַף אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
וּכְבָר נִשְׁתַּהָא {{ב|רַבִּי טַרְפוֹן|שהיה כהן}} מִלָּבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאִיתָ לְהִשְׁתַּהוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד.
אָמַר לוֹ: הֲלֹא כָּל דְּבָרֶיךָ תֵּמַהּ! וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה עַכְשָׁיו?
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''', לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ.
רַבִּי אוֹמֵר: לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ,
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – כָּךְ אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
אִי מַה לְהַלָּן יָדָיו וְרַגְלָיו, אַף כָּאן יָדָיו וְרַגְלָיו? אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ יָדָיו וְרַגְלָיו – מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא יָדָיו – אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא יָדָיו. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים נְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה!

{{הע-שמאל|דורש 'קרב'-קרבן, שדווקא אם מקריב קרבן חייב מיתה, ואין מדובר על קרבת מקום; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח-ט,]] שישראל וגם כהנים בעלי מומים נכנסים לעזרת הכהנים, אם הם טהורים.}}'''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;''' לַעֲבוֹדָה. אַתָּה אוֹמֵר לַעֲבוֹדָה, אוֹ לַעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה?
אָמַרְתָּ: וּמַה בַּעַל מוּם, שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה -לֹא עָנַשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה,
זָר, שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;'''? לַעֲבוֹדָה!

{{הע-שמאל|טמאים אינם נכנסים להר הבית, ראו שם; קל וחומר שאינם מקריבים קרבנות! מכאן שאיסור ההקרבה הוא אפילו לישראל טהורים, שוב – בניגוד לרצונו של קורח.}}'''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;''', אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁעָבַד בְּטֻמְאָה?
אָמַרְתָּ: אִם הַנִּכְנָס בְּטֻמְאָה שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה – חַיָּב, קַל וָחֹמֶר לַעֲבוֹדָה!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה!

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|בסנהדרין ט ו,]] כר' יוחנן בן נורי; אבל חכמים שם אינם מחייבים את הזר שעבד במקדש במיתה בידי אדם כלל, אלא במיתה בידי שמים, כנדב ואביהו! וראו גם [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ב|תוספתא כריתות א ב,]] כדעתם.}}'''&quot;יוּמָת&quot;''', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[דברים יג ו]])|נביא שהדיח}}. מַה &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – סְקִילָה, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – סְקִילָה!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[ויקרא כ י]])|הנואף}}. מַה &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּחֶנֶק, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – בְּחֶנֶק!
'''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;''', עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם'''&quot;.
}}

===פיסקה קיז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ח-יד'''
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' ישמעאל בתחילת פיסקה קטז: שם הוא מסביר מדוע נאמרה הנבואה לאהרון; וכאן הדרשן טוען שהיא נאמרה למשה, כי אהרון הופיע לעיל בפרק יז בגוף שלישי.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר יח ח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה – שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן!

{{הע-שמאל|דברי ר' ישמעאל הצירוף &quot;ואני הנה&quot; או &quot;ואני הנני&quot; מורה על רצון ושמחה מצד הקב&quot;ה, והפסוק על המבול מוכיח שגם בהכחדת הרשעים יש שמחה לפני הקב&quot;ה, בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|למכילתא שירה א,]] שם נאמר על מלחמת יהושפט &quot;לא היתה שמחה לפניו במרום, על אובדן שלרשעים&quot;!}}'''&quot;וַאֲנִי&quot;''' – בְּרָצוֹן, '''&quot;הִנֵּה&quot;''' – בְּשִׂמְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ו יז]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם? אָמַר לָהֶם: יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו מִן הָעוֹלָם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה&quot; ([[משלי יא י]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ, וְאוֹמֵר לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה&quot; ([[תהלים ג ט]]),
וְאוֹמֵר: &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ&quot; ([[תהלים י טז]]),
וְאוֹמֵר: &quot;יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ&quot; ([[תהלים קד לה]]).

{{הע-שמאל|השמחה היא שמחת הכהנים בעבודתם, ובזכותה הם זוכים במתנות.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;וַאֲנִי&quot;''' – מוֹסִיף עַל עֲבוֹדָתָם, '''&quot;הִנֵּה&quot;''' – בְּשִׂמְחָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).

{{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפרשיות. לעניין הקשר בין הערעור של קרח על הכהונה השוו לעיל פיסקה קטז, בדברי רבי על &quot;גם הם גם אתם&quot;.}}'''&quot;לְכֹל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל כָּל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶן בַּיִת, וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה, וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה לוֹ בְּעַרְכָּיִים.
בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים!
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח. &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).

{{הע-שמאל|אין כאן מקומה של הדרשה, שנאמרה על המשך [[במדבר יז ה]] &quot;ולא יהיה כקרח וכעדתו&quot;, בעניין מחתות השרופים.}}הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים!

{{הע-שמאל|האם הגדולה של אהרון מתבטאת במתנות הכהונה, או שהיא מתבטאת במשיחתו בשמן והמתנות הן תוצאה של המשיחה?}}&quot;'''לְךָ''' נְתַתִּים&quot; – בִּזְכוּתְךָ; &quot;לְמָשְׁחָה&quot; – אֵין מָשְׁחָה אֶלָּא גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זֹאת מָשְׁחַת אַהֲרֹן וּמָשְׁחַת בָּנָיו&quot; ([[ויקרא ז לה]]).
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין &quot;מָשְׁחָה&quot; אֶלָּא שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן&quot; ([[תהלים קלג ב]])!
&quot;וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּת בָּנֶיךָ; &quot;לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.

{{הע-שמאל|העורות של עולות הבהמה שייכים לכהנים.}}&quot;זֶה יִהְיֶה לְךָ '''מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ'''&quot; ([[במדבר יח ט]]), אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ מְקֻדָּשׁ הַקֳּדָשִׁים,
שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְיֵשׁ לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה!

{{הע-שמאל|הדרשה מזהה כאן את כל המתנות הקשורות לקרבנות: מנחות הציבור והיחיד; חטאות הציבור והיחיד; אשמות ודאי וספק; גזל הגר ושמן המצורע. המתנות ניתנות לכהנים בזכות אהרון ובניו, כפי שנאמר כבר לעיל, בדרשה על פס' ח.}}'''&quot;כָּל קָרְבָּנָם&quot;''' – אֵלּוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים; '''&quot;לְכָל מִנְחָתָם&quot;''' – זוֹ מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת נְדָבָה.
'''&quot;וּלְכָל חַטֹּאתָם&quot;''' – זוֹ חַטַּאת יָחִיד וְחַטַּאת צִבּוּר, וְחַטַּאת הָעוֹף וְחַטַּאת בְּהֵמָה.
'''&quot;וּלְכָל אֲשָׁמָם&quot;''' – זֶה אָשָׁם וַדַּאי וְאָשָׁם תָּלוּי, וְאָשָׁם נָזִיר וְאָשָׁם מְצֹרָע.
'''&quot;אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי&quot;''' – {{ב|זֶה גֶּזֶל הַגֵּר|מדובר על אשם גזילות ולא על הגזילה עצמה}}.
'''&quot;קֹדֶשׁ קָדָשִׁים&quot;''' – זֶה לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע.
'''&quot;לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ&quot;''' – בִּזְכוּתְךָ וּבִזְכוּת בָּנֶיךָ.

{{הע-שמאל|אמנם אין לאכול בקדש הקדשים ממש, אבל יש לאכול את המתנות במקום קדוש, &quot;לפנים מן הקלעים&quot; ([[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ג|זבחים ה ג-ה]]). ר' יהודה מעיר שמותר לאכול את המתנות הללו גם בהיכל, אם יש סכנה לאכלם בעזרה.}}'''&quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;''' ([[במדבר יח י]]), כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|הַגּוֹיִם שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הָעֲזָרָה|בזמן מלחמה}},
{{הע-שמאל|ראו זבחים שם.}}מִנַּיִן לְקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁנֶּאֱכָלִים אֲפִלּוּ בַּהֵיכָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;. 
&quot;כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק יא#משנה ה|תרומות יא ה,]] שאם הכהן מעוניין בעצמות יש לשרפן, ואם הוא רוצה יכול  להפקירן ולהשליכן.}}'''&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר?
שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה, שֶׁיִּתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה.
שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.

{{הע-שמאל|כאן נמנים הקדשים הקלים, שברובם  יש לפחות חלק לכהנים – ודיניהם: יש לאכלם בטהרה בירושלים.}}'''&quot;וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם&quot;''' וְגוֹ' ([[במדבר יח יא]]), 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית,
כָּךְ כָּלַל אֶת קָדָשִׁים קַלִּים, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית!
'''&quot;לְכֹל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לְהָבִיא אֶת הַדָּבָר הַטָּעוּן תְּנוּפָה!
'''&quot;לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot;''', שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
'''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;''', כָּרַַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא לִטְהוֹרִים.

{{הע-שמאל|קבוצת מתנות כהונה שלישית – קדשי הגבול, שיש לאכלם בטהרה בא&quot;י.}}'''&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot;''' ([[במדבר יח יב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית, 
כָּךְ כָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
'''&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot;''' – זוֹ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר,
'''&quot;רֵאשִׁיתָם&quot;''' – זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז. '''&quot;אֲשֶׁר יִתְּנוּ&quot;''' – זֶה הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. '''&quot;לַה'&quot;''' – זוֹ חַלָּה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|ביכורים ב ד.]]
לנתינת הביכורים לכהן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ה|לעיל פיסקה ה.]]}}'''&quot;בִּכּוּרֵי כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם'''&quot; ([[במדבר יח יג]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַתְּרוּמָה, וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַבִּכּוּרִים,
אִם לָמַדְתִּי עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלֶיהָ בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע – אַף הַבִּכּוּרִים לֹא תְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בִּכּוּרֵי כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם&quot;''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע!
'''&quot;אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיִּהְיוּ נְתוּנִים לַכֹּהֵן!

'''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;''' – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot; (פס' יא)?

{{הע-שמאל|לעניין זכויות המאורסת לכהן ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ב|כתובות ה ב-ג:]] המנהג הקדום היה שהבעל מתחייב לפרנס את אשתו (אם הוא כהן – גם בתרומה) החל משמלאו 12 חדשים לאירוסין, אפילו אם לא הכניס אותה לחופה, אבל מאוחר יותר בוטלה החובה הזאת.
מובאת כאן גישה המאפשרת גם לתושבים  ולשכירים של כהנים (גויים שאינם עבדים, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו]]), ולא רק לעבדיהם – לאכול תרומה, והגישה הזאת נדחית ע&quot;י הפסוק מויקרא.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;'''? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּנְשׂוּאָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;''', הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;'''? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמֵבִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר!
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם מִקְרָא: &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot; ([[שמות יב מה]])?
תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ; אֲבָל תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתְךָ – יֹאכַל בּוֹ.
אוֹ מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, וּמֵבִיא אֶת אֲרוּסָה; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;'''? חוּץ מִתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר.
אוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר: &quot;תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ&quot; ([[ויקרא כב י]]), בֵּין בִּרְשׁוּתְךָ בֵּין שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ!

{{הע-שמאל|ר' יהודה מחזיק בגישה שארוסה אוכלת תרומה, אבל הוא כבר מכיר את השינוי, שקבע &quot;אין האשה אוכלת בתרומה – עד שתכנס לחופה&quot;. ([[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]])}}וּכְבָר שָׁלַח יוֹחָנָן בֶּן בַּג בַּג אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה בִּנְצִיבִין.
אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
שָׁלַח לוֹ: וְאַתָּה, אֵין אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ? מֻחְזָקַנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּחַדְרֵי תּוֹרָה – וְלִידּוֹן בְּקַל וָחֹמֶר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ!
וּמַה שִּׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה;
בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה?
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
נִכְנְסָה לַחֻפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה – אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה; וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.

{{הע-שמאל|דין חרם שלא פירשו המחרימים למה כוונתם עמום: ר' יוסי ור' יהודה בן בבא קובעים שהוא שייך לכהנים; ר' יהודה בן בתירא משייך אותו לבדק הבית ואילו ר' שמעון דן אותו כקדשי מזבח; וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|ערכין ח ו,]] שם לא הופיעה דעת ר' שמעון; וראו שם משנה ה.}}'''&quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;''' ([[במדבר יח יד]]), אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל; חֶרְמֵי גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כָּל''' חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל.&quot;
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לְבֶדֶק הַבַּיִת&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַךְ כָּל חֵרֶם&quot; ([[ויקרא כז כח]]); &quot;אַךְ&quot; חִלֵּק.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַשֵּׁם&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
ר&quot;ש אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot;.
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;!
}}

===פיסקה קיח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח טו-יט'''
{{הע-שמאל|בעל מום נקרא אדם, ומכאן שמדובר גם על בהמה בעלת מום, למרות שאין להקריב אותה; אבל חיה, שאינה ראויה כלל לקרבן – הוצאה.}}'''&quot;כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר יח טו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף חַיָּה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'&quot;, לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַחַיָּה וּמוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, לְהָבִיא אֶת בַּעַל מוּם.

{{הע-שמאל|הלוויים פטורים מפדיון בכור אדם ולכן גם מבכורות בהמה; לעניין הלוויים השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א,]] שמחייבים אותם בבכורות בהמה טהורה; אבל ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טז|מכילתא פסחא טז,]] שפוטרת אותם, כמו כאן.
לעניין הבא אחרי הנפלים ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ג|בכורות ג א]] [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|ושם ח א.]]
את פדיון בכור האדם ופטר החמור ואת בכור הבהמה יכול אדם לתת לכהן בכל מקום,  ולאו דווקא במקדש או בירושלים.
לעניין שלושים ימי טיפול בבכור הבהמה – השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד, א]] – שם מבחינים בין בהמה גסה לבהמה דקה, וכאן לא.}}&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;, אֵת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בוֹ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בוֹ בַּבְּהֵמָה.
יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶם בָּאָדָם – לֹא יִהְיֶה לְךָ בָּהֶם בַּבְּהֵמָה.
&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot; מַקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה:
מַה בְּכוֹר בְּהֵמָה, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה – אַף בְּכוֹר אָדָם, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה.
מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְגוֹ' וּבְכֹרוֹת בְּקַרְכֶם&quot; ([[דברים יב ו]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף בִּרְחוֹק מָקוֹם יִהְיֶה חוֹבָה עָלָיו לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;: מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
וּמַה בְּכוֹר אָדָם מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.

{{הע-שמאל|מדובר כנראה על פטר חמור שמת לפני שפדה אותו בשה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ז|בכורות א ז:]] העיר המת צריך להיקבר ואינו נאכל ע&quot;י הכלבים; וראו גם דעת ר' אליעזר במשנה ו שם, שאפילו אם פדה אותו ואחר כך מת העיר – יש לקברו. ר' טרפון קובע שאין לפדות עיר לאחר מותו.}}'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', זוֹ הִיא שְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר שֶׁמֵּת, מַהֵּן בְּעָלִים לִפְדּוֹתוֹ וּלְהַאֲכִילוֹ לַכְּלָבִים.
דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: &quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot; – פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַחַיָּה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַמֵּתָה.
פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַטְּמֵאָה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַטְּהוֹרָה.

{{הע-שמאל|בניגוד לדעת הקראים, שנהגו לפדות כל בכור שלא ניתן להקריבו, מצומצם כאן הפדיון דווקא לפטר חמור, ולפדיונו דווקא בשה; וראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/א#ג|תוספתא בכורות א ג-ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|ומכילתא פסחא יח.]]}}'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות יג יג]]).
פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בְּכוֹר כָּל שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה.
אוֹ פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וּשְׁאָר כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְסוּת וְכֵלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות לד כ]]): בְּשֶׂה אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בִּכְסוּת וְכֵלִים.

{{הע-שמאל|הדרשה מציעה לפרש את פדיון הבהמה הטמאה על פדיון מקדשי בדק הבית, ולא על בכור; כלומר רשאי אדם להקדיש בהמה טמאה לבדק הבית בתנאי שמיד יפדה אותה ויתן לבדק הבית את ערכה בתוספת חומש; ראו למשל [[ביאור:תוספתא/ערכין/ג#ז|תוספתא ערכין ג ז.]]
פדיון הבן אכן מתבצע לאחר שהגיע התינוק ל30 יום, אבל פדיון בהמה שהוקדשה מתבצע מיד.}}אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁפּוֹדִים בְּהֵמָה טְמֵאָה –
תְּנֵהוּ עִנְיָן שֶׁמַּקְדִּישִׁים בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְחוֹזְרִים וּפוֹדִים אוֹתָהּ מֵהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת.
&quot;תִּפְדֶּה&quot; – מִיָּד. אַתָּה אוֹמֵר תִּפְדֶּה מִיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; ([[במדבר יח טז]]).
הַנִּפְדֶּה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים – נִפְדֶּה לְאַחַר זְמַן. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּפְדֶּה&quot;? תִּפְדֶּה מִיָּד.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|מכילתא פסחא יח:]] פדיון האדם אינו דווקא בכסף, אלא גם בנכסים אחרים – אם אינם מקרקעין עבדים או שטרות, כלומר בדברים הדומים לכסף, בהתאם למידת 'כלל ופרט וכלל', למרות שהסדר בתורה הוא כלל וכלל ופרט. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ח|בכורות ח ח.]]}}'''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה&quot;''' – כְּלָל; &quot;בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; &quot;וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot; ([[שמות יג יג]]) – חָזַר וְכָלַל.
אוֹ כָּלַל בַּכְּלָל רִאשׁוֹן? אָמַרְתָּ לַאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אֵין אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט!
לוֹמַר לְךָ: מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, נְכָסִין הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת – אַף הַכְּלָל, אֵין לִי אֶלָּא נְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת.
מִכָּאן אָמְרוּ: בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּמִשְּׁטָרוֹת וּמִקַּרְקָעוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אַף בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/ו#יג|תוספתא בכורות ו יג:]] יש לנקוב בסכום בזמן הפדיון.}}&quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף&quot;, אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף.
שָׁוֶה כֶּסֶף מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot;!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ה|בכורות ב ה:]] כלאים בין עז לכבש פטור מהבכורה.
בכור בהמה טהורה אינו נפדה גם בדיעבד.}}'''&quot;אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר&quot;''' ([[במדבר יח יז]]) – שׁוֹר, שׁוֹר גָּמוּר; &quot;אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב&quot; – כֶּשֶׂב גָּמוּר, &quot;אוֹ בְכוֹר עֵז&quot; – עֵז גָּמוּר! לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם!
'''&quot;לֹא תִפְדֶּה&quot;''', יָכוֹל אִם פְּדָאוֹ יִהְיֶה פָדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;.

{{הע-שמאל|דמם של הבכור מעשר הבהמה והפסח נשפך על המזבח בשפיכה אחת, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יאשיה לומד זאת מהמילים 'קדש הם, את דמם תזרוק... ואת חלבם תקטיר' שגם מעשר ופסח טעונים שפיכת דם, ור' יצחק לומד זאת מספר דברים. 
ר' יצחק לומד מהפסוק שלנו שיש להקריב על המזבח את חלבי הפסח ומעשר הבהמה, ודורש את הביטויים &quot;ולא ילין חלב חגי&quot; ([[שמות כג יח]]), &quot;ולא ילין לבקר&quot; וכו' ([[שמות לד כה]]) – לנושאים אחרים.
ר' אליעזר בדעה שהקטר החלבים של הפסח נאמר בפסוקים הנ&quot;ל, והקטר החלבים של מעשר הבהמה עולה בקל וחומר, וחוזר לדעת ר' יאשיה.}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot; לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים יב כז]]).
לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;? – לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּטְעוֹן הֶקְטֵר חֲלָבִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַדִּין:
וּמַה שְׁאָר קֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא שָׁווּ מַתַּן דָּמָם – שָׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם.
מַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁשָּׁווּ מַתַּן דָּמָן – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּשְׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;? – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ|כר' יאשיה}}.

{{הע-שמאל|חלבי הבכור מועטים מחלבי השלמים, שהרי אינם כוללים את הכליות ואת היותרת, ובכבש אינם כוללים את האליה; לכן טוענת הדרשה שיש למעט גם בשפיכת הדם משתי מתנות (בשלמים) למתנה אחת; וקשה, שהרי דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
בהמשך (&quot;או חילוף&quot;) דורשים את אותו ק&quot;ו מהצד השני, ולומדים ממנו שיש להרבות בזריקות הדם של השלמים יותר מאלו של הבכור. הפעם המסקנה מלווה בפסוק המוכיח שאכן את דם השלמים שופכים על כל צידי המזבח, ולא מצאנו ביטוי כמו &quot;המזבח סביב&quot; בבכור, מעשר או פסח.}}'''&quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – מַתָּנָה אַחַת. אַתָּה אוֹמֵר מַתָּנָה אַחַת, אוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁל אַרְבַּע?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
אוֹ חִלּוּף: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים רִבָּה בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּרְבֶּה בַּדָּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים... סָבִיב&quot; ([[ויקרא ג ב]]) – שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע!
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי; בָּטֵל אוֹ חִלּוּף, וְזָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;? מַתָּנָה אַחַת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יד|ספרא נדבה פרשה יד ז.]]}}'''&quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;''', בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּחֵלֶב תּוֹתָב וּקְרוּם נִקְלָף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּשֻּׁמָּן שֶׁבּוֹ?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּדָּמִים מִעֵט בַּחֲלָבִים; כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּדָּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּחֲלָבִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;, בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו:]] אם נפלו מהמזבח לפני חצות הלילה יש להחזירם כדי שישרפו שם. לעניין &quot;נחת רוח&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|לעיל קז,]] אין הקב&quot;ה זקוק לקרבנות.}}'''&quot;אִשֶּׁה&quot;''', אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים, אֵינוֹ נִרְצֶה עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ!
'''&quot;רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' – נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יוסי הגלילי מנסה לדמות את הבכור לחטאת, שהרי שני הקרבנות נאכלים לכהן חוץ מחלק שמוקרב, בניגוד לשלמים, שרוב בשרם נאכל ע&quot;י הבעלים;
ר' עקיבא מנסה בתחילה להצביע על הפסוק שלנו כבסיס להשוואה בין הבכור לבין החזה והשוק של שלמים, שנאכלים ע&quot;י הכהנים, אבל ר' יוסי הגלילי מדמה את הבכור לחזה ושוק של תודה. ר' עקיבא נסוג מההשוואה לשלמים, ובמקומה הוא דורש את הכפילות בפסוק &quot;לך יהיה – יהיה לך&quot;, שהבכור נאכל בעתיד, ומכאן שהוא נאכל גם למחרת הקרבתו;
ר' ישמעאל טוען שקרבן התודה כולו נגזר מקרבן השלמים, שנאמר &quot;זאת תורת השלמים... אם על תודה&quot; ([[ויקרא ז יא]]-יב), וקיצור זמן האכילה מיוחד לתודה דווקא ולא ניתן ללמוד ממנו על קרבנות אחרים כגון הבכור.}}'''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה&quot;''' ([[במדבר יח יח]]),
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יִהְיֶה נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
וְזוֹ שְׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה לַחֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר לְכַמָּה נֶאֱכָל? דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לַמְּדֵנוּ! אָמַר לָהֶם: בְּכוֹר קָדָשִׁים קַלִּים, וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים.
מַה שְּׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שָׁם, כְּשֶׁבָּא תְּחִלָּה לְשַׁמֵּשׁ אֶת חֲכָמִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, חַטָּאת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבְכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן.
מַה חַטָּאת נֶאֱכֶלֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לְכָל אָדָם!
נִסְתַּלֵּק רַבִּי טַרְפוֹן וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ בְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַתָּה מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה, נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה – כָּךְ הַבְּכוֹר, יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: &quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;'''.
אֶלָּא רִבָּה בוֹ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחַת, שֶׁיְּהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תּוֹדָה מֵאַיִן לְמֵדָה? לֹא מִשְּׁלָמִים?
וְדָבָר הַלָּמֵד מִמָּקוֹם אַחֵר, אַתָּה בָּא לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ, לָמֵד מִן הַלָּמֵד?
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!

{{הע-שמאל|דבר אחר אינו דורש מהכפילות את הארכת זמן האכילה של הבכור אלא את נתינת הבכור בעל המום לכהן, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד א.]]}}דָּבָר אַחֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;''', אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם, שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן; שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מציע דרשה משלו כדי להוכיח שהבכור מאכל לשני ימים ולילה אחד: שחיטת הבכור התמים היא תוך שנה מההמלטה שלו, אבל הפסוק 'שנה בשנה' מלמד שלעיתים ניתן לחרוג לשנה השניה לחיי הבכור, כי נוסף יום לאחר שחיטתו., וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכה|ספרי דברים קכה.]]}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. אַתָּה אוֹמֵר לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה&quot; ([[דברים טו כ]]) מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!

{{הע-שמאל|פרשת הבכורות באה כפירוט בין הכלל שבפס' טו לכלל שבפס' יט; והשוו לדרשה דלעיל לפס' טז, הכוללת גם כללים מספר שמות.}}'''&quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר יח יט]]),
יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף; וְזוֹ – כּוֹלְלָהּ בַּתְּחִלָּה וְכוֹלְלָהּ בַּסּוֹף וּפוֹרֵט בְּאֶמְצָעוֹ!
'''&quot;נְתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot;''' – שֶׁיִּנְהוֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.

{{הע-שמאל|הדרשן בדעה שהמלח בריא ואף מרפא חולים.}}'''&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה'&quot;''', כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּבְרִיא אֶת אֲחֵרִים!
}}

===פיסקה קיט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כ-כד''' 
{{הע-שמאל|נחלת א&quot;י היתה מוגבלת לגברים ישראלים בלבד. דורש &quot;אבותם&quot; ו&quot;איש&quot;.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם; אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&quot;''' ([[במדבר יח כ]]).
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר כו נג]]), הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע!
כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים, וְגֵרִים, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים, וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בַּמַּשְׁמָע!
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – יָצְאוּ כֹהֲנִים.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; ([[במדבר יח כג]]) – יָצְאוּ לְוִיִּם.
&quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ&quot; ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים.
&quot;אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו&quot; ([[במדבר כו נד]]) – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.

{{הע-שמאל|הדרת הכהנים והלוויים מנחלת הארץ היא לזכותם, שהרי פרנסתם מובטחת על חשבון המקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסג|ספרי דברים קסג.]] האליטה שנוצרה כך הכרחית להתפתחותה של תרבות, ביחוד בעולם העתיק.}}&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ; &quot;וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם&quot; – בַּבִּזָּה.
&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot; – עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל, וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּתַן לְבָנָיו מַתָּנוֹת, וּלִבְנוֹ אֶחָד לֹא נָתַן שׁוּם מַתָּנָה.
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתִּי לְךָ מַתָּנָה, עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי&quot; ([[ויקרא ו י]]), &quot;אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן&quot; ([[דברים יח א]]).

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חלה/ב#ח|תוספתא חלה ב ח,]] שם מחולקות המתנות לשלוש קבוצות, וגם המניה שלהן שונה – אבל גם שם הן מסתכמות ב24 מתנות.
הביכורים ובכור בהמה טהורה נמנים בין המתנות שבגבולין למרות שלמעשה נותנים אותם במקדש, כי הכהן רשאי להוציא אותם מהמקדש ולאכלם בכל מקום שירצה, ורובם שלו – חוץ מהחלבים של הבכור.
&quot;זיקת תרומה&quot; היא המדומע, כלומר חולין שהתערבו בתרומה, ויש למכרה לכהנים דווקא ולכן מחירה נמוך.}}&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot;, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּגְּבוּלִין.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ? חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְעוֹר הָעוֹלָה, וּמוֹתַר לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע,
וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְשִׁירֵי מְנָחוֹת, וּתְרוּמַת תּוֹדָה, וּתְרוּמַת חָזֶה וָשׁוֹק, וּזְרוֹעַ אֵיל נָזִיר.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבַּגְּבוּלִים? תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וּבִכּוּרִים, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וְהַמַּתָּנוֹת,
בְּכוֹר אָדָם, וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וְהַחֲרָמִים, וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וְגֵזֶל הַגֵּר.
כָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לַכֹּהֲנִים, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ זִיקַת תְּרוּמָה.

{{הע-שמאל|זכותם של הכהנים במתנות התפרשה דווקא לאחר המרד של קורח, וכך, בסופו של החשבון, הרויח אהרון מהמרד נגדו.
המשל הופיע לעיל בפיסקה קיז, ושם גם ההערה שקרח גם מן הבלועים וגם מהשרופים.}}שִׂמְחָה גְדוֹלָה הָיְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן בַּיּוֹם שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ בְרִית בַּמַּתָּנוֹת.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי! לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה,
וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְּעַרְכָּיִם.
[בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִם!]
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח, &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים.

{{הע-שמאל|הדרשה נמצאת גם ב[[בראשית רבה סח יב]], בשם בר קפרא; והובאה כאן כי יש בה השוואה של הכהנים למלאכים.}}רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ,
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, וְקָרְבָּנוֹת מֻקְרָבִים, וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים – וּשְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; ([[בראשית כח יב]]).
אֵין חֲלוֹם אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּתְרוֹן: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
&quot;וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה&quot; – אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת קְרֵבִים, שֶׁרֵיחָם עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.
&quot;וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; – אֵלּוּ כֹּהֲנִים הַמְּשָׁרְתִים, שֶׁעוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּכֶּבֶשׁ.
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; – &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[עמוס ט א]])!

{{הע-שמאל|בנבואות הנחמה מכונים ישראל 'כהנים'; והדבר מעיד על חשיבות הכהנים; הכהן המוצג במלאכי מתואר כמלאך, בדומה לדרשה על הסולם דלעיל; אבל המדרש ממהר להעיר שמדובר דווקא בכהן ת&quot;ח, המלמד תורה; כהן שאינו עוסק בתורה הוא כחיה.}}חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּכֹהֲנִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם, חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ&quot; ([[ישעיה סא ו]]).
חֲבִיבִין כֹּהֲנִים, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא&quot; ([[מלאכי ב ז]]).
בַּזְּמַן שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצְאָה מִפִּיו – הֲרֵי הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; וְאִם לָאו – הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה, וְכִבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת אֶת קוֹנָהּ.

{{הע-שמאל|כהכנה להעמדת התורה מול הכהונה ומול המלכות מופיעה כאן דרשה על לימוד התורה של דוד המלך. הדרשה מבוססת בעיקר על תהלים קיט. המתפרש כתפילה של ת&quot;ח. הדרשה מורה שדוד רצה לזכות גם בכתר התורה.}}חֲבִיבָה תּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל – לֹא שָׁאַל אֶלָּא תּוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ&quot; ([[תהלים קיט סח]]).
טוּבְךָ עָדִיף עָלַי וְעַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, יַעֲדִיף טוּבְךָ עָלַי וְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ!
וְאוֹמֵר: &quot;סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד&quot; ([[תהלים קיט קיז]]).
שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ; שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד וְיֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי לִשְׁנוֹת.
אוֹ שֶׁמָּא אֲטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וַאֲטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לָעוֹלָם הַבָּא!
אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁאֲלוּנִי מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לַהֲשִׁיבָם, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לְעֵינֵיהֶם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַאֲדַבְּרָה בְעֵדְוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ&quot; ([[תהלים קיט מו]]).
וְאוֹמֵר: &quot;זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשִׁי שְׁלֵיוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּבֵית מְגוּרָי&quot; ([[תהלים קיט נד]]), בַּמְּעָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה&quot; ([[תהלים נז א]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי&quot; ([[תהלים קיט קט]]).
אֲבָל מִשֶּׁלָּמַד דָּוִד תּוֹרָה וְנִתְרַגֵּל בָּהּ, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף&quot; ([[תהלים קיט עב]]).
שֶׁזָּהָב וָכֶסֶף מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל תּוֹרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם&quot; ([[תהלים קלט יז]]), וְאוֹמֵר: &quot;זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה' אֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ז יט]]).

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יג|אבות ד יג,]] שם מוסיף ר' שמעון לשלושת הכתרים גם כתר שם טוב העולה על גביהן. כאן הדרשה מכוונת להעדפת כתר התורה על שני האחרים, ונראה שהיא רומזת לתחרות בסוף ימי בית שני בין הכהנים לבין חכמים – בין הצדוקים לפרושים. היא טוענת שכתר התורה אינו שייך למשפחה מסוימת ואפילו לא לעם ישראל, אלא הוא מאפשר גדולה לכל באי העולם, והוא המאפשר גישה לכתרים האחרים.
הדרשה דלעיל, על תהלים קיט, מכוונת להעדפת כתר התורה על כתר המלכות, והדרשה שלפניה, התולה את גדולת הכהן בכך שהוא מלמד תורה – מכוונת להעדפת התורה על  פני הכהונה.}}נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם; כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת.
כֶּתֶר כְּהֻנָּה – זָכָה בוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ; כֶּתֶר מַלְכוּת – זָכָה בוֹ דָוִד וּנְטָלוֹ. הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח,
כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם, לוֹמַר: אִלּוּ הָיָה כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת מֻנָּחִים, הָיִיתִי זוֹכֶה בָּהֶן וְנוֹטְלָן!
הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה תּוֹכָחָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם; שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים, וְזָכָה בְּכֻלָּם.
וְכָל מִי שֶׁאֵין זוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים וְלֹא זָכָה בְּאֶחָד מֵהֶם.
וְאִם תֹּאמַר: מִי גָדוֹל {{ב|מִשְּׁנֵיהֶם|משלשתם}}? הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
מִי גָדוֹל, הַמַּמְלִיךְ אוֹ הַמּוֹלֵךְ? הֱוֵי אוֹמֵר: הַמַּמְלִיךְ! הָעוֹשֶׂה שָׂרִים אוֹ הָעוֹשֶׂה שְׂרָרָה? הֱוֵי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה שָׂרִים!
כָּל עַצְמָן שֶׁל שְׁנֵי כְתָרִים הַלָּלוּ, אֵין בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ... בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ&quot; ([[משלי ח טו]]-טז).

{{הע-שמאל|ממשיך לפרט את ההיררכיה בין שלושת הכתרים, וטוען שכתר הכהונה גדול מכתר המלכות: השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שם נאמר שהברית עם בית דוד נכרתה על תנאי, ואילו הברית עם הכהנים והתורה ניתנו שלא על תנאי. לכן יש כהנים צדיקים ורשעים – וכולם כהנים, אבל מלכים רשעים אינם בברית ואין להם זכויות מלוכה. התנאת זכויות המלכים מופיעה בפירוש בפסוק מתהלים, ומופיעה גם במגילת קהלת המיוחסת לשלמה המלך; וברית הכהנים היא &quot;ברית מלח עולם&quot;, וראו במכילתא שם.}} גְּדוֹלָה בְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן מִבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְדָוִד:
אַהֲרֹן זִכָּה לְבָנִים צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים, וְדָוִד זִכָּה לַצַּדִּיקִים וְלֹא לָרְשָׁעִים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;'''אִם''' יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ&quot; ([[תהלים קלב יב]]).
וְאוֹמֵר: &quot;סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם&quot; ([[קהלת יב יג]]):
&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ&quot;!

{{הע-שמאל|הדרשה משווה בין הברית והפריבילגיות של הכהנים לאלו של הלוויים. וראו לעיל פיסקה קיז, שהברית עם הכהנים נאמרה בשמחה. כאן חולקים ר' יאשיה ור' יונתן אם גם הברית ללוויים נאמרה בשמחה – ראו שם שדורשים &quot;ואני הנה&quot;. כאן דורש ר' יונתן &quot;הנה נתתי&quot; באותו אופן. כמו כן הם חולקים האם מתנת הלוויים – המעשר הראשון – הועבר ללוויים מהקב&quot;ה או שהוא שכר עבודה, המועבר ישירות אליהם.}}&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כא]]),

מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַכְּהֻנָּה, כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לַלְוִיָּה!
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה נֶאֶמְרָה בְשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי, וְזוֹ בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ בְשִׂמְחָה נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;.
אֵין &quot;הִנֵּה&quot; אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה – קְנָאָן הַשֵּׁם וּנְתָנָן לַכְּהֻנָּה, וְזוֹ &quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ קְנָאָהּ הַשֵּׁם וּנְתָנָהּ לַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ... לַה' הוּא&quot; ([[ויקרא כז ל]]).
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה&quot;,
מַה נַחֲלָה אֵין מִשְׁתַּנָּה מִמְּקוֹמָהּ – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵין מִשְׁתַּנֶּה מִמְּקוֹמוֹ:

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אמנם גם אם לא עבד, עדיין הלוי זכאי למעשר ראשון, אבל אם היתה לו הזדמנות לעבוד והוא סירב – הפסיד את זכותו.
וראו [[עזרא ח טו]], שרוב הלוויים לא עלו מבבל, ואולי לכן מרחיב כאן המדרש בחובתם להגיע למקדש ולעבוד בו.}} &quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;, אִם עָבַד – יִטֹּל, וְאִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל!

{{הע-שמאל|כאן מקופלים האזהרה והעונש בפסוק אחד, בניגוד לרוב העונשים שיש לחפש להם אזהרות בפסוקים רחוקים.}}&quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כב]]) – אַזְהָרָה; &quot;לָשֵׂאת חֵטְאת לָמוּת&quot; – עֹנֶשׁ.

{{הע-שמאל|אם נדון בשיטת ר' יאשיה לעיל, שהמעשר הוא כעין שכר ללוויים, יכול  להיות שלוי מסויים לא ירצה לעבוד ויוותר על המעשר, ובפרט בשנת השמיטה, שאין בה מעשר; אבל הדרשה אינה מאפשרת ללוי לבחור אם הוא רוצה לעבוד, אלא מחייבת אותו לכך.}}&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot; ([[במדבר יח כג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי: רָצָה – יַעֲבֹד, לֹא רָצָה – לֹא יַעֲבֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;, בְּעַל כָּרְחוֹ!
&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot; וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא שָׁנִים שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶם. שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;.

{{הע-שמאל|הכהן, למרות חשיבותו היתרה, אינו מורשה לעשות את עבודת הלוי; וראו לעיל פיסקה קטז.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם לֵוִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲבֹד כֹּהֵן? וְהַדִּין נוֹתֵן:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לְוִיִּם – כָּשְׁרוּ כֹהֲנִים; כָּאן, שֶׁכָּשְׁרוּ לְוִיִּם, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּכְשְׁרוּ כֹהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;!
&quot;וְהֵם יִשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנָם&quot;, אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם&quot;!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה רטז ובתחילת פיסקה זו.}}&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;, שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot;.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַלְוִיִּם בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;!

{{הע-שמאל|מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו אסור כמו תרומה גדולה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ח#משנה ב|תרומות ח ב.]] 
אם הבעלים של התבואה רוצה הוא רשאי להפריש לתרומת מעשר יותר ממאית התבואה, ולחשב את התוספת כתרומת מעשר על תבואה שאינה לפניו, כי תרומת מעשר ניתן לתת גם שלא &quot;מן המוקף&quot;; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}} &quot;כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה&quot; ([[במדבר יח כד]]), {{ב|קְרָאוֹ הַכָּתוּב|את המעשר}} &quot;תְּרוּמָה&quot; עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה עַל מָקוֹם אַחֵר – רַשַּׁאי!

{{הע-שמאל|שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}מִיכָּן אַתָּה דָן לִתְרוּמָה: מָה אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
דָּבָר אַחֵר: וּמָה אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ תַּלְמוּד וּמִכֹּחַ יִרְאָה, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל –
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

{{הע-שמאל|הזכות על א&quot;י נובעת מהנחלה השבטית, ולא בקיום המקדש. (הזכות הזאת היא בתוקף גם אם אין אנו שומרים את שייכותנו השבטית המדויקת). וכמוה גם זכות הלוויים במעשר, למרות האמור לעיל פס' כא.}}&quot;נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot; וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת; שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְנַחֲלָה&quot;.
מַה נַחֲלָה, נוֹהֶגֶת בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, נוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת!

{{הע-שמאל|שבט לוי אינו מקבל נחלה לא בחלוקת הארץ ולא במס המוטל על שאר השבטים. גם ערי הלוויים (ראו [[ויקרא כה כד]]-כה) אינן נחלת שבט לוי אלא הן שייכות לשבטי ישראל והלוויים גרים בהן.}}&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; (פס' כג)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;?
שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, אֲבָל מִשֶּׁיְּחַלְּקוּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְצֶה לוֹ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;!
דָּבָר אַחֵר: &quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ&quot; וְגוֹ' ([[דברים ז א]]).
אֲבָל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי לֹא שָׁמַעְנוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כֵּן&quot;, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ!
}}

===פיסקה קכ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כו''' 
{{הע-שמאל|פס' כא ניתן להתפרש כמדבר על מעשר מהקרקע, והשוו לסוף פיסקה קיט. כאן ברור שמדובר על פירות, כי בפס' כז נאמר &quot;כדגן מן הגורן&quot;, ולכן אפשר לחזור ולהסביר גם את פרשת מעשר ראשון כעוסקת בפירות ולא בנחלה.}}'''&quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם&quot;''', 
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כא]]), בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּפֵירוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;, מַגִּיד שֶׁבְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
לְפִי שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ – נִתַּן לָהֶם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּפֵּרוֹת.

{{הע-שמאל|חמש דרשות על 'ממנו'; הראשונה דורשת ממנו – ממינו, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד;]] הדרשה השניה לומדת מתרומת מעשר שגם ההפרשה לכהן בקרבן התודה היא של עשירית, ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרשה ז|ספרא צו פרשה ז, א]] וכן [[ויקרא ז יד]]; הדרשות השלישית והרביעית דורשות ממנו כפשטו, שהמורם צריך להיות דומה ליבול הכללי, ולכן אין לתרום תרומת מעשר מהחדש על הישן וכו'. ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א, ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה;]] הדרשה החמישית קוראת ממנו – כמוהו, כלומר מקישה את המעשר לתרומת המעשר, שהמעשר הראשון הוא חובה כשם שהתרומה חובה.}}&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – מִמִּין עַל מִינוֹ, וְלֹא מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ: 
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – מֻפְנֶה, לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה.
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר,
וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ!
&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot; – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ.

וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כז ל]]), שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל,
וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ!

&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;, וְכִי מַה לָּמַדְנוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה?
אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר – חוֹבָה, אַף מַעְשַׂר רִאשׁוֹן – חוֹבָה!
}}

===פיסקה קכא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כז-כט'''
{{הע-שמאל|יתכן שאדם יפריש תרומה, ואין תרומתו תרומה, ראו למשל [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א, ג-ה.]]}}'''&quot;וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב&quot;''' ([[במדבר יח כז]]), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵימָתַי נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם תְּרוּמָה? כְּשֶׁהִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי.
לֹא הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי – לֹא נֶחְשָׁב לָכֶם תְּרוּמָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ז|תרומות א ז.]] מהדרשה נראה שראוי לכתחילה להפריש במדה, בניגוד למשנה.}}אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּמִדָּה – כָּךְ עוֹלָה בְּאֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה! 

&quot;כַּדָּגָן '''מִן הַגֹּרֶן''' וְכַמְלֵאָה '''מִן הַיָּקֶב'''&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;,

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה י|תרומות א י,]] וכן [[ביאור:משנה מעשרות פרק א#משנה ו|מעשרות א ו-ז.]]}}שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתְרוֹם שִׁבֳּלִים שֶׁל חִטִּים, וַעֲנָבִים מִן הַיַּיִן, וְזֵתִים מִן הַשֶּׁמֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן&quot;, מִן הַגָּמוּר! מִיכָּן אָמְרוּ: הַתְּבוּאָה – מִשֶּׁתִּמָּרֵחַ, וְהַיַּיִן – מִשֶּׁיִּקָּפֶה, וְהַשֶּׁמֶן – מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה!

{{הע-שמאל|למרות האמור לעיל [[במדבר יח כ]] היו בהרבה מקרים פירות שגדלו ברשות הכהנים. הדרשה קובעת, על  סמך הביטוי  'גם אתם', שגם הכהנים חייבים להפריש תרומות ומעשרות, למרות שהם מפרישים אותן עבור עצמם.}}&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כו]]),
יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים אֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם.
הוֹאִיל וְאֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּטִבּוּלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ '''גַם אַתֶּם''' תְּרוּמַת ה'&quot;!

{{הע-שמאל|ר' שמעון לומד את החובה שחלה גם על הכהנים להפריש תרו&quot;מ – ממצוות חלה; יתכן שהוא דורש את [[במדבר טו יח]] כמופנה גם אל הכהנים. את החובה על הלוויים להפריש מהיבול שלהם מעשר ולתת ממנו תרומת מעשר הוא לומד מ&quot;גם אתם&quot;.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! מַה חַלָּה, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּכָל הַפֵּרוֹת – נוֹהֶגֶת בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים. 
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הַפֵּרוֹת – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּנְהוֹג בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם&quot;? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַעֲשֵׂר שֶׁל עַצְמָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot;!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט לפס' כד: שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}&quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot;, בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּכֹּל. 
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?

אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ יִרְאָה וּמִכֹּחַ תַּלְמוּד – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל.
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה ט|חלה ד ט.]] כהן עם הארץ אינו מקבל תרומה תרומת מעשר וחלה. כאן נראה שגם את שאר המתנות אין לתת לו.}}&quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;, מָה אַהֲרֹן – חָבֵר; אַף בָּנָיו – חֲבֵרִים. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין נוֹתְנִים מַתָּנוֹת אֶלָּא לֶחָבֵר!

'''&quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה' מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''' ([[במדבר יח כט]]),
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot; ([[במדבר יח כח]]) – הֲרֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר אָמוּר.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קי|לעיל קי.]] גם כאן רואה ר' יאשיה ייתור ולומד שוב על תרומה גדולה, ור' יונתן לומד שתרומת מעשר היא חובה.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;? בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי ר' יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה!
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;, חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת!

{{הע-שמאל|לומד 'מקדשו'-מקדשו, מקדש אותו ומדמע אלא אם החולין היו פי 100 מהתרומה; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|תרומות ד ז.]]
ההמשך מתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ה#משנה ב|לתרומות ה ב:]] סאה תרומה טמאה שנפלה ל100 סאין חולין טהורות – יוציאו את הסאה ויתנו אותה לכהנים ואין צורך לשרוף אותה, כי תרומה שהוצאה מהטבל התירה את עצמה באכילה, והתרומה הטמאה בטלה ב100 סאין חולין, ק&quot;ו שבוטלה טומאתה. נראה שהדרשן מיקל אף יותר מחכמים במשנה הנ&quot;ל, הנזהרים שלא לטמא את הסאה שניתנת לכהנים, וראו שם משנה ד.
רבי מציע ק&quot;ו נוסף המתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|לתרומות ד ז:]] תרומה שנפלה ל100 סאין חולין – בטלה במיעוטה, ואין צורך להעלות סאה לכהנים, קל וחומר מתרומה טמאה שנפלה ל100 סאין חולין טהורות.}}&quot;מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;, שֶׁאִם נָפַל לְתוֹכוֹ – הֲרֵי הוּא מְקַדְּשׁוֹ! מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. 
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא:
אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הָאִסּוּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְאִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְמֻתָּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!

{{הע-שמאל|דיני ביטול ברוב של איסורי הנאה נוספים נלמדים מגזירה שווה; אבל כיוון שבכלאי הכרם ובעורלה נכפל האיסור – הביטול שלהם הוא לא מאחד ומאה אלא באחד ומאתים, ראו [[ביאור:משנה ערלה פרק ב|ערלה ב א.]]}}אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה, שֶׁהִיא עוֹלָה; עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[שמות כב כח]]) וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[דברים כב ט]]). 
מַה מְּלֵאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, שֶׁהִיא עוֹלָה – אַף מְלֵאָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שֶׁהִיא עוֹלָה!
אִי מַה לְּהַלָּן בְּמֵאָה וְאֶחָד, אַף כָּאן בְּמֵאָה וְאֶחָד?
אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁכָּפַל אֶת הָאִסּוּר – כָּפַל אֶת הַהַעֲלָאָה; מָקוֹם שֶׁלֹּא כָּפַל אֶת הָאִסּוּר – לֹא כָּפַל הַעֲלָאָה!
מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
}}

===פיסקה קכב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ל-לב''' 
{{הע-שמאל|'אזהרה לבית דין' – אזהרה לענייני בית הדין שעלולה לגרום עונש ללוויים.
ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה.}}'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב&quot;''' ([[במדבר יח ל]]). 
הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל לְוִיִּם, שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִים אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. 

{{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני ולתרומה, מעשר ראשון שהופרשה תרומתו הוא חולין גמור, ואין בו כל קדושה, וראו גם בדרשה הבאה, שניתן לאכלו אפילו בקבר – מקום טמא.}}&quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כו]]). 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב 'תְּרוּמָה' – יְהֵא בִּקְדֻשָּׁתוֹ עוֹלָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ'. 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
'''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' ([[במדבר יח לא]]) – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּתְרוּמָה קְרוּיָה 'תְּרוּמָה' וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן קָרוּי 'תְּרוּמָה', 
אִם לָמַדְתִּי לִתְרוּמָה, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לֹא יִהְיֶה נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 

{{הע-שמאל|בת ישראל המאורסת ללוי עדיין אינה זכאית לאכול את המעשר, כי עדיין לא נכנסה לביתו, וראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ט#משנה ד|יבמות ט ד;]] אבל היא מוסמכת למנות שליח שיתרום מהמעשר הראשון של הארוס תרומת מעשר. 
בת כהן המאורסת ללוי אוכלת, לפי הדרשה, בתרומה ואינה אוכלת את המעשר. והשוו [[ביאור:משנה יבמות פרק ז#משנה ד|יבמות ז ד,]] שהאירוסין פוסלים אותה מאכילת תרומה בבית אביה, בניגוד לדרשה – ואינם מאכילים אותה במעשר בבית ארוסה.}}'''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת. 
אוֹ תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? אָמַרְתָּ: אִם אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, לֹא תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''', לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט על פס' כא; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אם הלוי סירב לעבוד במקדש, למרות שהיתה לו הזדמנות – הפסיד את זכותו למעשר.}}'''&quot;כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם&quot;''', אִם עָבַד – יִטֹּל; אִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל! 
מִכָּאן אָמְרוּ: בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל עֲבוֹדַת לְוִיָּה חוּץ מִדָּבָר אֶחָד – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּלְּוִיָּה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה, וכאן מקור החובה – דורש 'חלבו'. וראו גם בתחילת הפיסקה.
החובה להפריש מן היפה חלה גם על ישראל שקיבל רשות להפריש את תרומת המעשר, ואפילו אם היבול נטמא ואינו מופרש למעשה – קריאת השם 'תרומת מעשר' היא על החלק היפה.}}'''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' ([[במדבר יח לב]]), מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּבְחָר, שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' וְגוֹ'. אֵין לִי אֶלָּא בֶּן לֵוִי; יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִלֵּוִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;!''' 
'''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כו]]). 
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ.&quot;''' 

{{הע-שמאל|המחלוקת היא בדרשה על הביטוי &quot;קדשי בני ישראל&quot;: ר' יונתן מפרש זאת כפניה לכהנים וללוויים, שמקבלים את קדשי ישראל; ור' יאשיה דורש &quot;ואת קדשי לא תחללו ולא תמותו – בני ישראל&quot;, כלומר הפניה היא לישראל כולם.}}הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן.   
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ&quot;. 
סָלִיק סֵפֶר וַיְדַבֵּר, שו&quot;ח בָּרַיְתוֹת.
}}</text>
      <sha1>1zshywdkjbhfzhfoyemewy7r7u4brq2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024689</id>
      <parentid>3024662</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:50:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024689</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="127007" sha1="siy0619vpw9alf8bsnoa4ylgu4oaqhb" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת קרח==

===פיסקה קטז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח א-ז'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מסביר מדוע נאמרו הדברים לאהרון ולא למשה; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' ([[במדבר יח א]]).
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לְמִי הַדָּבָר מָסוּר? לְאוֹתוֹ שֶׁמַּזְהִירִים.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה ור' יונתן מציעים הצעות שונות להגדרת &quot;עוון המקדש&quot;: ר' יאשיה מזהה אותו עם החובה שהכהן יקריב את הקרבן במודעות לבעלים שהביא את הקרבן, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָרַק אֶת הַדָּם כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָדוּעַ לְשֵׁם מִי זְרָקוֹ,
וְהִקְטִיר אֶת הַחֵלֶב כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי הִקְטִירוֹ – שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ&quot;.
{{הע-שמאל|ר' יונתן טוען שעוון המקדש הוא זלזול בקדשים: התיחסות אליהם בעיקר מצד מתנות הכהונה ולא כקרבן לקב&quot;ה, כשם שנהגו בני עלי, שלקחו את הבשר לפני הקטרת החלבים. יש לפנינו רמז לביקורת על שחיתות בכהונה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָכָה בַּבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים, בֶּחָזֶה וָשׁוֹק קֹדֶם הֶקְטֵר חֲלָבִים,
שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;'''.
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל בְּנֵי עֵלִי – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב, וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד&quot; ([[שמואל א ב טו]]-יז).
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ מִנְהַג בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קָדָשַׁי בָּזִית&quot; ([[יחזקאל כב ח]]).

{{הע-שמאל|השיפוט בעוון הזלזול בקדשים הוא בסמכות בית הדין של הכהנים; לעניין בית הדין עצמו, שהתקיים לצד בית הדין של חכמים – ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ב|סנהדרין ז ב.]] היו עוונות שנדונו בבית דין זה ואחרות – בבית דין אחר.}}'''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' – זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
אַתָּה אוֹמֵר זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה, אוֹ זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר {{ב|לְבֵית דִּין|של חכמים}}?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]) – הֲרֵי עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לְבֵית דִּין אָמוּר,
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;'''? זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.

{{הע-שמאל|ראו פס' א, שהזכיר גם את &quot;בית אביך&quot;, שלכאורה מחייב את הלוויים בעוונות הכהנים; פס' כג מתייחס ללוויים ומבחין אותם – לפי הדרשה – מהכהנים. (ולפי הפשט – מישראל)}}אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים, אֲבָל לְוִיִּם יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם&quot; ([[במדבר יח כג]]).

{{הע-שמאל|שתי דרשות המבחינות בין הלוויים לבנות לוי, שאינן מורישות את הלווייה לבניהן.}}'''&quot;וְגַם אֶת אַחֶיךָ&quot;''' ([[במדבר יח ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף יִשְׂרָאֵל בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;'''! 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֵׁבֶט אָבִיךָ&quot;''', זָכָה עַמְרָם שֶׁיִּקָּרֵא שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ.
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶת אַחֶיךָ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים!

{{הע-שמאל|כאן מקומם של &quot;בית אביך אתך&quot; שבפס' א! – ראו לעיל.
הלוויים אינם עובדים את הכהנים, אלא מסייעים להם בעבודת ה', והם יכולים להתמנות גם למשרות חשובות במקדש, כגון גזבר או אמרכל – ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב,]] אבל למעשה בדרך כלל היו כהנים ממלאים משרות אלו, ראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/ב#י|תוספתא הוריות ב י.]]}}'''&quot;הַקְרֵב אִתָּךְ&quot;''', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;אִתָּךְ&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן '''&quot;אִתָּךְ&quot;''',
מַה '''&quot;אִתָּךְ&quot;''' הָאָמוּר לְהַלָּן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף '''&quot;אִתָּךְ&quot;''' הָאָמוּר כָּאן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהַזְהִיר אֶת הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר עַל דּוּכָנָם!
'''&quot;וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ&quot;''', בַּעֲבוֹדָתָם, וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים. אַתָּה אוֹמֵר יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים,
אוֹ יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יח ג]]). עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ, יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם,
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְלֹא לַכֹּהֲנִים!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים.

{{הע-שמאל|הכהנים שומרים על המקדש מבפנים, והלוויים מבחוץ; ראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מדות א א.]]}}'''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;''' – הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ.
אַתָּה אוֹמֵר הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ, אוֹ אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִבִּפְנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;? הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!

{{הע-שמאל|הלוויים שומרים לא את הכהנים אלא את האהל. ראיה נוספת לטענה דלעיל שאינם עובדים את הכהנים.
עזרא הציג את השירה כמשימה של הלוויים בפירוש, ראו [[עזרא ג י]]. כאן היא רמוזה בביטוי 'גם הם גם אתם', המציג את הלוויים כקרובים לעבודת המזבח של הכהנים. את אותו הביטוי דורשים גם במובן של איסור על הלוויים למלא את מקום הכהנים (בניגוד לרצונו של קרח), וההפך; וכן איסור על הלוויים המשוררים למלא את מקום הלוויים השוערים וההפך.}}'''&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יח ג]]), זוֹ הִיא {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ|לעיל}}: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים!
'''&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ&quot;''' – זֶה הָאָרוֹן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ד כ]]).
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל&quot; ([[שמות יט יט]]) – מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה!
'''&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ&quot;''' – אַזְהָרָה, '''&quot;וְלֹא יָמוּתוּ&quot;''' – עֹנֶשׁ.
אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;'''!
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;גַּם אַתֶּם&quot;'''; וּכְבָר בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָה,
אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ! שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים, וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים!

{{הע-שמאל|רבי דורש את אותן הלכות מפרקים א-ג בבמדבר, ודורש 'הזר הקרב' – גם ללוי שרצה להיות כהן וכדומה; ואת האמור כאן הוא דורש על קרח ועדתו, שבקשו לעצמם כהונה.}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם; וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וִחְיוּ&quot; ([[במדבר ד יח]]-יט).
אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי קְהָת, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג י]]).
&quot;וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם&quot;, אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִדוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר א נא]]).
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו,
שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;? לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב אֶת כָּל הָעִנְיָן.

'''&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ&quot;''' ([[במדבר יח ד]]), זֶה {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ|לעיל}}: הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!

{{הע-שמאל|לעניין עונש ואזהרה השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]]}}'''&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]); עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ה|יומא א ה,]] על המתחים בין זקני בית דין לבין זקני הכהונה.}}'''&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' ([[במדבר יח ה]]), הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁתְּהֵא הָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ;
שֶׁכְּשֶׁעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ – הֵם כּוֹלִים אֶת הַפֻּרְעָנוּת מִלָּבֹא לָעוֹלָם!

{{הע-שמאל|הצירוף &quot;ולא... עוד...&quot; מלמד שכבר יש תקדים בעייתי שיש למנוע את הישנותו.}}'''&quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עוֹד&quot;''', אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל&quot; ([[בראשית ט יא]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר הָיָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם&quot; ([[ויקרא יז ז]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר זָבְחוּ.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; ([[במדבר יח כב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא {{ב|שֶׁכְּבָר קָרְבוּ|עדת קורח}}.
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יָצָא הַקֶּצֶף&quot; ([[במדבר יז יא]])!

{{הע-שמאל|ראו לעיל בתחילת הפיסקה}}&quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְאֵין מְסוּרִים לַכֹּהֲנִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|תוספתא סנהדרין ז סוף א,]] שהסנהדרין היתה בודקת את היוחסין של הכהנים.}}&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]).
מִיכָּן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: כָּל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ אַל יִהְיֶה אֶלָּא בְּךָ וּבְבָנֶיךָ!
&quot;וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת&quot;, מִיכָּן אָמְרוּ: מָקוֹם הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית לַפָּרֹכֶת, שֶׁשָּׁם בּוֹדְקִים יִחוּסֵי כְּהוּנָּה!

{{הע-שמאל|לעניין מתנה בפיס ראו [[ביאור:משנה שבת פרק כג#משנה ב|שבת כג ב,]] שגם ביו&quot;ט הטילו גורלות על הקדשים; לעניין העבודה בפיס ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק ב#משנה ב|יומא ב, ב-ד.]]
עבודת המקדש קיימת אפילו כשאין מקדש באכילת התרומה ע&quot;י הכהנים בטהרה, ומכאן החובה עליהם ליטול את ידיהם לפני האכילה; וראו גם [[ביאור:משנה חגיגה פרק ב#משנה ה|חגיגה ב ה,]] שהיו שהחמירו בנטילת ידים גם לחולין. רבי מדייק שדווקא נטילת ידיים נצרכת לאכילה ולא קידוש רגלים.}}'''&quot;וַעֲבַדְתֶּם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי מְעֹרְבָּבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''': מַה מַּתָּנָה בְּפַיִס – אַף עֲבוֹדָה בְּפַיִס!
'''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''', לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ:
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – אַף אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
וּכְבָר נִשְׁתַּהָא {{ב|רַבִּי טַרְפוֹן|שהיה כהן}} מִלָּבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאִיתָ לְהִשְׁתַּהוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד.
אָמַר לוֹ: הֲלֹא כָּל דְּבָרֶיךָ תֵּמַהּ! וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה עַכְשָׁיו?
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''', לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ.
רַבִּי אוֹמֵר: לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ,
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – כָּךְ אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
אִי מַה לְהַלָּן יָדָיו וְרַגְלָיו, אַף כָּאן יָדָיו וְרַגְלָיו? אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ יָדָיו וְרַגְלָיו – מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא יָדָיו – אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא יָדָיו. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים נְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה!

{{הע-שמאל|דורש 'קרב'-קרבן, שדווקא אם מקריב קרבן חייב מיתה, ואין מדובר על קרבת מקום; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח-ט,]] שישראל וגם כהנים בעלי מומים נכנסים לעזרת הכהנים, אם הם טהורים.}}'''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;''' לַעֲבוֹדָה. אַתָּה אוֹמֵר לַעֲבוֹדָה, אוֹ לַעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה?
אָמַרְתָּ: וּמַה בַּעַל מוּם, שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה -לֹא עָנַשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה,
זָר, שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;'''? לַעֲבוֹדָה!

{{הע-שמאל|טמאים אינם נכנסים להר הבית, ראו שם; קל וחומר שאינם מקריבים קרבנות! מכאן שאיסור ההקרבה הוא אפילו לישראל טהורים, שוב – בניגוד לרצונו של קורח.}}'''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;''', אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁעָבַד בְּטֻמְאָה?
אָמַרְתָּ: אִם הַנִּכְנָס בְּטֻמְאָה שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה – חַיָּב, קַל וָחֹמֶר לַעֲבוֹדָה!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה!

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|בסנהדרין ט ו,]] כר' יוחנן בן נורי; אבל חכמים שם אינם מחייבים את הזר שעבד במקדש במיתה בידי אדם כלל, אלא במיתה בידי שמים, כנדב ואביהו! וראו גם [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ב|תוספתא כריתות א ב,]] כדעתם.}}'''&quot;יוּמָת&quot;''', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[דברים יג ו]])|נביא שהדיח}}. מַה &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – סְקִילָה, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – סְקִילָה!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[ויקרא כ י]])|הנואף}}. מַה &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּחֶנֶק, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – בְּחֶנֶק!
'''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;''', עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם'''&quot;.
}}

===פיסקה קיז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ח-יד'''
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' ישמעאל בתחילת פיסקה קטז: שם הוא מסביר מדוע נאמרה הנבואה לאהרון; וכאן הדרשן טוען שהיא נאמרה למשה, כי אהרון הופיע לעיל בפרק יז בגוף שלישי.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר יח ח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה – שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן!

{{הע-שמאל|דברי ר' ישמעאל הצירוף &quot;ואני הנה&quot; או &quot;ואני הנני&quot; מורה על רצון ושמחה מצד הקב&quot;ה, והפסוק על המבול מוכיח שגם בהכחדת הרשעים יש שמחה לפני הקב&quot;ה, בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|למכילתא שירה א,]] שם נאמר על מלחמת יהושפט &quot;לא היתה שמחה לפניו במרום, על אובדן שלרשעים&quot;!}}'''&quot;וַאֲנִי&quot;''' – בְּרָצוֹן, '''&quot;הִנֵּה&quot;''' – בְּשִׂמְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ו יז]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם? אָמַר לָהֶם: יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו מִן הָעוֹלָם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה&quot; ([[משלי יא י]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ, וְאוֹמֵר לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה&quot; ([[תהלים ג ט]]),
וְאוֹמֵר: &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ&quot; ([[תהלים י טז]]),
וְאוֹמֵר: &quot;יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ&quot; ([[תהלים קד לה]]).

{{הע-שמאל|השמחה היא שמחת הכהנים בעבודתם, ובזכותה הם זוכים במתנות.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;וַאֲנִי&quot;''' – מוֹסִיף עַל עֲבוֹדָתָם, '''&quot;הִנֵּה&quot;''' – בְּשִׂמְחָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).

{{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפרשיות. לעניין הקשר בין הערעור של קרח על הכהונה השוו לעיל פיסקה קטז, בדברי רבי על &quot;גם הם גם אתם&quot;.}}'''&quot;לְכֹל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל כָּל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶן בַּיִת, וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה, וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה לוֹ בְּעַרְכָּיִים.
בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים!
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח. &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).

{{הע-שמאל|אין כאן מקומה של הדרשה, שנאמרה על המשך [[במדבר יז ה]] &quot;ולא יהיה כקרח וכעדתו&quot;, בעניין מחתות השרופים.}}הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים!

{{הע-שמאל|האם הגדולה של אהרון מתבטאת במתנות הכהונה, או שהיא מתבטאת במשיחתו בשמן והמתנות הן תוצאה של המשיחה?}}&quot;'''לְךָ''' נְתַתִּים&quot; – בִּזְכוּתְךָ; &quot;לְמָשְׁחָה&quot; – אֵין מָשְׁחָה אֶלָּא גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זֹאת מָשְׁחַת אַהֲרֹן וּמָשְׁחַת בָּנָיו&quot; ([[ויקרא ז לה]]).
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין &quot;מָשְׁחָה&quot; אֶלָּא שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן&quot; ([[תהלים קלג ב]])!
&quot;וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּת בָּנֶיךָ; &quot;לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.

{{הע-שמאל|העורות של עולות הבהמה שייכים לכהנים.}}&quot;זֶה יִהְיֶה לְךָ '''מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ'''&quot; ([[במדבר יח ט]]), אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ מְקֻדָּשׁ הַקֳּדָשִׁים,
שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְיֵשׁ לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה!

{{הע-שמאל|הדרשה מזהה כאן את כל המתנות הקשורות לקרבנות: מנחות הציבור והיחיד; חטאות הציבור והיחיד; אשמות ודאי וספק; גזל הגר ושמן המצורע. המתנות ניתנות לכהנים בזכות אהרון ובניו, כפי שנאמר כבר לעיל, בדרשה על פס' ח.}}'''&quot;כָּל קָרְבָּנָם&quot;''' – אֵלּוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים; '''&quot;לְכָל מִנְחָתָם&quot;''' – זוֹ מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת נְדָבָה.
'''&quot;וּלְכָל חַטֹּאתָם&quot;''' – זוֹ חַטַּאת יָחִיד וְחַטַּאת צִבּוּר, וְחַטַּאת הָעוֹף וְחַטַּאת בְּהֵמָה.
'''&quot;וּלְכָל אֲשָׁמָם&quot;''' – זֶה אָשָׁם וַדַּאי וְאָשָׁם תָּלוּי, וְאָשָׁם נָזִיר וְאָשָׁם מְצֹרָע.
'''&quot;אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי&quot;''' – {{ב|זֶה גֶּזֶל הַגֵּר|מדובר על אשם גזילות ולא על הגזילה עצמה}}.
'''&quot;קֹדֶשׁ קָדָשִׁים&quot;''' – זֶה לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע.
'''&quot;לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ&quot;''' – בִּזְכוּתְךָ וּבִזְכוּת בָּנֶיךָ.

{{הע-שמאל|אמנם אין לאכול בקדש הקדשים ממש, אבל יש לאכול את המתנות במקום קדוש, &quot;לפנים מן הקלעים&quot; ([[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ג|זבחים ה ג-ה]]). ר' יהודה מעיר שמותר לאכול את המתנות הללו גם בהיכל, אם יש סכנה לאכלם בעזרה.}}'''&quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;''' ([[במדבר יח י]]), כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|הַגּוֹיִם שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הָעֲזָרָה|בזמן מלחמה}},
{{הע-שמאל|ראו זבחים שם.}}מִנַּיִן לְקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁנֶּאֱכָלִים אֲפִלּוּ בַּהֵיכָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;. 
&quot;כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק יא#משנה ה|תרומות יא ה,]] שאם הכהן מעוניין בעצמות יש לשרפן, ואם הוא רוצה יכול  להפקירן ולהשליכן.}}'''&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר?
שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה, שֶׁיִּתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה.
שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.

{{הע-שמאל|כאן נמנים הקדשים הקלים, שברובם  יש לפחות חלק לכהנים – ודיניהם: יש לאכלם בטהרה בירושלים.}}'''&quot;וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם&quot;''' וְגוֹ' ([[במדבר יח יא]]), 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית,
כָּךְ כָּלַל אֶת קָדָשִׁים קַלִּים, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית!
'''&quot;לְכֹל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לְהָבִיא אֶת הַדָּבָר הַטָּעוּן תְּנוּפָה!
'''&quot;לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot;''', שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
'''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;''', כָּרַַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא לִטְהוֹרִים.

{{הע-שמאל|קבוצת מתנות כהונה שלישית – קדשי הגבול, שיש לאכלם בטהרה בא&quot;י.}}'''&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot;''' ([[במדבר יח יב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית, 
כָּךְ כָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
'''&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot;''' – זוֹ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר,
'''&quot;רֵאשִׁיתָם&quot;''' – זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז. '''&quot;אֲשֶׁר יִתְּנוּ&quot;''' – זֶה הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. '''&quot;לַה'&quot;''' – זוֹ חַלָּה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|ביכורים ב ד.]]
לנתינת הביכורים לכהן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ה|לעיל פיסקה ה.]]}}'''&quot;בִּכּוּרֵי כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם'''&quot; ([[במדבר יח יג]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַתְּרוּמָה, וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַבִּכּוּרִים,
אִם לָמַדְתִּי עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלֶיהָ בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע – אַף הַבִּכּוּרִים לֹא תְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בִּכּוּרֵי כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם&quot;''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע!
'''&quot;אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיִּהְיוּ נְתוּנִים לַכֹּהֵן!

'''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;''' – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot; (פס' יא)?

{{הע-שמאל|לעניין זכויות המאורסת לכהן ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ב|כתובות ה ב-ג:]] המנהג הקדום היה שהבעל מתחייב לפרנס את אשתו (אם הוא כהן – גם בתרומה) החל משמלאו 12 חדשים לאירוסין, אפילו אם לא הכניס אותה לחופה, אבל מאוחר יותר בוטלה החובה הזאת.
מובאת כאן גישה המאפשרת גם לתושבים  ולשכירים של כהנים (גויים שאינם עבדים, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו]]), ולא רק לעבדיהם – לאכול תרומה, והגישה הזאת נדחית ע&quot;י הפסוק מויקרא.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;'''? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּנְשׂוּאָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;''', הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;'''? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמֵבִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר!
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם מִקְרָא: &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot; ([[שמות יב מה]])?
תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ; אֲבָל תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתְךָ – יֹאכַל בּוֹ.
אוֹ מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, וּמֵבִיא אֶת אֲרוּסָה; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;'''? חוּץ מִתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר.
אוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר: &quot;תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ&quot; ([[ויקרא כב י]]), בֵּין בִּרְשׁוּתְךָ בֵּין שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ!

{{הע-שמאל|ר' יהודה מחזיק בגישה שארוסה אוכלת תרומה, אבל הוא כבר מכיר את השינוי, שקבע &quot;אין האשה אוכלת בתרומה – עד שתכנס לחופה&quot;. ([[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]])}}וּכְבָר שָׁלַח יוֹחָנָן בֶּן בַּג בַּג אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה בִּנְצִיבִין.
אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
שָׁלַח לוֹ: וְאַתָּה, אֵין אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ? מֻחְזָקַנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּחַדְרֵי תּוֹרָה – וְלִידּוֹן בְּקַל וָחֹמֶר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ!
וּמַה שִּׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה;
בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה?
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
נִכְנְסָה לַחֻפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה – אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה; וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.

{{הע-שמאל|דין חרם שלא פירשו המחרימים למה כוונתם עמום: ר' יוסי ור' יהודה בן בבא קובעים שהוא שייך לכהנים; ר' יהודה בן בתירא משייך אותו לבדק הבית ואילו ר' שמעון דן אותו כקדשי מזבח; וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|ערכין ח ו,]] שם לא הופיעה דעת ר' שמעון; וראו שם משנה ה.}}'''&quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;''' ([[במדבר יח יד]]), אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל; חֶרְמֵי גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כָּל''' חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל.&quot;
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לְבֶדֶק הַבַּיִת&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַךְ כָּל חֵרֶם&quot; ([[ויקרא כז כח]]); &quot;אַךְ&quot; חִלֵּק.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַשֵּׁם&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
ר&quot;ש אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot;.
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;!
}}

===פיסקה קיח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח טו-יט'''
{{הע-שמאל|בעל מום נקרא אדם, ומכאן שמדובר גם על בהמה בעלת מום, למרות שאין להקריב אותה; אבל חיה, שאינה ראויה כלל לקרבן – הוצאה.}}'''&quot;כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר יח טו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף חַיָּה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'&quot;''', לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַחַיָּה וּמוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;''', לְהָבִיא אֶת בַּעַל מוּם.

{{הע-שמאל|הלוויים פטורים מפדיון בכור אדם ולכן גם מבכורות בהמה; לעניין הלוויים השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א,]] שמחייבים אותם בבכורות בהמה טהורה; אבל ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טז|מכילתא פסחא טז,]] שפוטרת אותם, כמו כאן.
לעניין הבא אחרי הנפלים ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ג|בכורות ג א]] [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|ושם ח א.]]
את פדיון בכור האדם ופטר החמור ואת בכור הבהמה יכול אדם לתת לכהן בכל מקום,  ולאו דווקא במקדש או בירושלים.
לעניין שלושים ימי טיפול בבכור הבהמה – השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד, א]] – שם מבחינים בין בהמה גסה לבהמה דקה, וכאן לא.}}'''&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;''', אֵת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בוֹ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בוֹ בַּבְּהֵמָה.
יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶם בָּאָדָם – לֹא יִהְיֶה לְךָ בָּהֶם בַּבְּהֵמָה.
'''&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;''', מַקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה:
מַה בְּכוֹר בְּהֵמָה, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה – אַף בְּכוֹר אָדָם, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה.
מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְגוֹ' וּבְכֹרוֹת בְּקַרְכֶם&quot; ([[דברים יב ו]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף בִּרְחוֹק מָקוֹם יִהְיֶה חוֹבָה עָלָיו לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;: מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
וּמַה בְּכוֹר אָדָם מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.

{{הע-שמאל|מדובר כנראה על פטר חמור שמת לפני שפדה אותו בשה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ז|בכורות א ז:]] העיר המת צריך להיקבר ואינו נאכל ע&quot;י הכלבים; וראו גם דעת ר' אליעזר במשנה ו שם, שאפילו אם פדה אותו ואחר כך מת העיר – יש לקברו. ר' טרפון קובע שאין לפדות עיר לאחר מותו.}}'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', זוֹ הִיא שְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר שֶׁמֵּת, מַהֵּן בְּעָלִים לִפְדּוֹתוֹ וּלְהַאֲכִילוֹ לַכְּלָבִים.
דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: '''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''' – פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַחַיָּה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַמֵּתָה.
פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַטְּמֵאָה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַטְּהוֹרָה.

{{הע-שמאל|בניגוד לדעת הקראים, שנהגו לפדות כל בכור שלא ניתן להקריבו, מצומצם כאן הפדיון דווקא לפטר חמור, ולפדיונו דווקא בשה; וראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/א#ג|תוספתא בכורות א ג-ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|ומכילתא פסחא יח.]]}}'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות יג יג]]).
פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בְּכוֹר כָּל שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה.
אוֹ פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וּשְׁאָר כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְסוּת וְכֵלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות לד כ]]): בְּשֶׂה אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בִּכְסוּת וְכֵלִים.

{{הע-שמאל|הדרשה מציעה לפרש את פדיון הבהמה הטמאה על פדיון מקדשי בדק הבית, ולא על בכור; כלומר רשאי אדם להקדיש בהמה טמאה לבדק הבית בתנאי שמיד יפדה אותה ויתן לבדק הבית את ערכה בתוספת חומש; ראו למשל [[ביאור:תוספתא/ערכין/ג#ז|תוספתא ערכין ג ז.]]
פדיון הבן אכן מתבצע לאחר שהגיע התינוק ל-30 יום, אבל פדיון בהמה שהוקדשה מתבצע מיד.}}אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁפּוֹדִים בְּהֵמָה טְמֵאָה –
תְּנֵהוּ עִנְיָן שֶׁמַּקְדִּישִׁים בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְחוֹזְרִים וּפוֹדִים אוֹתָהּ מֵהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת.
'''&quot;תִּפְדֶּה&quot;''' – מִיָּד. אַתָּה אוֹמֵר תִּפְדֶּה מִיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot;''' ([[במדבר יח טז]]).
הַנִּפְדֶּה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים – נִפְדֶּה לְאַחַר זְמַן. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּפְדֶּה&quot;? תִּפְדֶּה מִיָּד.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|מכילתא פסחא יח:]] פדיון האדם אינו דווקא בכסף, אלא גם בנכסים אחרים – אם אינם מקרקעין עבדים או שטרות, כלומר בדברים הדומים לכסף, בהתאם למידת 'כלל ופרט וכלל', למרות שהסדר בתורה הוא כלל וכלל ופרט. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ח|בכורות ח ח.]]}}'''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה&quot;''' – כְּלָל; &quot;בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; &quot;וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot; ([[שמות יג יג]]) – חָזַר וְכָלַל.
אוֹ כָּלַל בַּכְּלָל רִאשׁוֹן? אָמַרְתָּ לַאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אֵין אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט!
לוֹמַר לְךָ: מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, נְכָסִין הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת – אַף הַכְּלָל, אֵין לִי אֶלָּא נְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת.
מִכָּאן אָמְרוּ: בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּמִשְּׁטָרוֹת וּמִקַּרְקָעוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אַף בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/ו#יג|תוספתא בכורות ו יג:]] יש לנקוב בסכום בזמן הפדיון.}}'''&quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף.
שָׁוֶה כֶּסֶף מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ה|בכורות ב ה:]] כלאים בין עז לכבש פטור מהבכורה.
בכור בהמה טהורה אינו נפדה גם בדיעבד.}}'''&quot;אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר&quot;''' ([[במדבר יח יז]]) – שׁוֹר, שׁוֹר גָּמוּר; '''&quot;אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב&quot;''' – כֶּשֶׂב גָּמוּר, '''&quot;אוֹ בְכוֹר עֵז&quot;''' – עֵז גָּמוּר! לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם!
'''&quot;לֹא תִפְדֶּה&quot;''', יָכוֹל אִם פְּדָאוֹ יִהְיֶה פָדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;'''.

{{הע-שמאל|דמם של הבכור, מעשר הבהמה והפסח נשפך על המזבח בשפיכה אחת, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יאשיה לומד זאת מהמילים 'קדש הם, את דמם תזרוק... ואת חלבם תקטיר' שגם מעשר ופסח טעונים שפיכת דם, ור' יצחק לומד זאת מספר דברים. 
ר' יצחק לומד מהפסוק שלנו שיש להקריב על המזבח את חלבי הפסח ומעשר הבהמה, ודורש את הביטויים &quot;ולא ילין חלב חגי&quot; ([[שמות כג יח]]), &quot;ולא ילין לבקר&quot; וכו' ([[שמות לד כה]]) – לנושאים אחרים.
ר' אליעזר בדעה שהקטר החלבים של הפסח נאמר בפסוקים הנ&quot;ל, והקטר החלבים של מעשר הבהמה עולה בקל וחומר, וחוזר לדעת ר' יאשיה.}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''&quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים יב כז]]).
לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;'''? – לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּטְעוֹן הֶקְטֵר חֲלָבִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַדִּין:
וּמַה שְׁאָר קֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא שָׁווּ מַתַּן דָּמָם – שָׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם.
מַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁשָּׁווּ מַתַּן דָּמָן – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּשְׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;'''? – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ|כר' יאשיה}}.

{{הע-שמאל|חלבי הבכור מועטים מחלבי השלמים, שהרי אינם כוללים את הכליות ואת היותרת, ובכבש אינם כוללים את האליה; לכן טוענת הדרשה שיש למעט גם בשפיכת הדם משתי מתנות (בשלמים) למתנה אחת; וקשה, שהרי דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
בהמשך (&quot;או חילוף&quot;) דורשים את אותו ק&quot;ו מהצד השני, ולומדים ממנו שיש להרבות בזריקות הדם של השלמים יותר מאלו של הבכור. הפעם המסקנה מלווה בפסוק המוכיח שאכן את דם השלמים שופכים על כל צידי המזבח, ולא מצאנו ביטוי כמו &quot;המזבח סביב&quot; בבכור, מעשר או פסח.}}'''&quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – מַתָּנָה אַחַת. אַתָּה אוֹמֵר מַתָּנָה אַחַת, אוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁל אַרְבַּע?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
אוֹ חִלּוּף: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים רִבָּה בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּרְבֶּה בַּדָּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים... סָבִיב&quot; ([[ויקרא ג ב]]) – שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע!
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי; בָּטֵל אוֹ חִלּוּף, וְזָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;'''? מַתָּנָה אַחַת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יד|ספרא נדבה פרשה יד ז.]]}}'''&quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;''', בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּחֵלֶב תּוֹתָב וּקְרוּם נִקְלָף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּשֻּׁמָּן שֶׁבּוֹ?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּדָּמִים מִעֵט בַּחֲלָבִים; כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּדָּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּחֲלָבִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;''', בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו:]] אם נפלו מהמזבח לפני חצות הלילה יש להחזירם כדי שישרפו שם. לעניין &quot;נחת רוח&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|לעיל קז,]] אין הקב&quot;ה זקוק לקרבנות.}}'''&quot;אִשֶּׁה&quot;''', אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים, אֵינוֹ נִרְצֶה עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ!
'''&quot;רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' – נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יוסי הגלילי מנסה לדמות את הבכור לחטאת, שהרי שני הקרבנות נאכלים לכהן חוץ מחלק שמוקרב, בניגוד לשלמים, שרוב בשרם נאכל ע&quot;י הבעלים;
ר' עקיבא מנסה בתחילה להצביע על הפסוק שלנו כבסיס להשוואה בין הבכור לבין החזה והשוק של שלמים, שנאכלים ע&quot;י הכהנים, אבל ר' יוסי הגלילי מדמה את הבכור לחזה ושוק של תודה. ר' עקיבא נסוג מההשוואה לשלמים, ובמקומה הוא דורש את הכפילות בפסוק &quot;לך יהיה – יהיה לך&quot;, שהבכור נאכל בעתיד, ומכאן שהוא נאכל גם למחרת הקרבתו;
ר' ישמעאל טוען שקרבן התודה כולו נגזר מקרבן השלמים, שנאמר &quot;זאת תורת השלמים... אם על תודה&quot; ([[ויקרא ז יא]]-יב), וקיצור זמן האכילה מיוחד לתודה דווקא ולא ניתן ללמוד ממנו על קרבנות אחרים כגון הבכור.}}'''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה&quot;''' ([[במדבר יח יח]]),
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יִהְיֶה נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
וְזוֹ שְׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה לַחֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר לְכַמָּה נֶאֱכָל? דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לַמְּדֵנוּ! אָמַר לָהֶם: בְּכוֹר קָדָשִׁים קַלִּים, וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים.
מַה שְּׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שָׁם, כְּשֶׁבָּא תְּחִלָּה לְשַׁמֵּשׁ אֶת חֲכָמִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, חַטָּאת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבְכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן.
מַה חַטָּאת נֶאֱכֶלֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לְכָל אָדָם!
נִסְתַּלֵּק רַבִּי טַרְפוֹן וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ בְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַתָּה מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה, נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה – כָּךְ הַבְּכוֹר, יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: &quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;'''.
אֶלָּא רִבָּה בוֹ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחַת, שֶׁיְּהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תּוֹדָה מֵאַיִן לְמֵדָה? לֹא מִשְּׁלָמִים?
וְדָבָר הַלָּמֵד מִמָּקוֹם אַחֵר, אַתָּה בָּא לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ, לָמֵד מִן הַלָּמֵד?
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!

{{הע-שמאל|דבר אחר אינו דורש מהכפילות את הארכת זמן האכילה של הבכור אלא את נתינת הבכור בעל המום לכהן, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד א.]]}}דָּבָר אַחֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;''', אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם, שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן; שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מציע דרשה משלו כדי להוכיח שהבכור מאכל לשני ימים ולילה אחד: שחיטת הבכור התמים היא תוך שנה מההמלטה שלו, אבל הפסוק 'שנה בשנה' מלמד שלעיתים ניתן לחרוג לשנה השניה לחיי הבכור, כי נוסף יום לאחר שחיטתו., וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכה|ספרי דברים קכה.]]}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. אַתָּה אוֹמֵר לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה&quot; ([[דברים טו כ]]) מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!

{{הע-שמאל|פרשת הבכורות באה כפירוט בין הכלל שבפס' טו לכלל שבפס' יט; והשוו לדרשה דלעיל לפס' טז, הכוללת גם כללים מספר שמות.}}'''&quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר יח יט]]),
יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף; וְזוֹ – כּוֹלְלָהּ בַּתְּחִלָּה וְכוֹלְלָהּ בַּסּוֹף וּפוֹרֵט בְּאֶמְצָעוֹ!
'''&quot;נְתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot;''' – שֶׁיִּנְהוֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.

{{הע-שמאל|הדרשן בדעה שהמלח בריא ואף מרפא חולים.}}'''&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה'&quot;''', כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּבְרִיא אֶת אֲחֵרִים!
}}

===פיסקה קיט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כ-כד''' 
{{הע-שמאל|נחלת א&quot;י היתה מוגבלת לגברים ישראלים בלבד. דורש &quot;אבותם&quot; ו&quot;איש&quot;.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם; אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&quot;''' ([[במדבר יח כ]]).
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר כו נג]]), הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע!
כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים, וְגֵרִים, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים, וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בַּמַּשְׁמָע!
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – יָצְאוּ כֹהֲנִים.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; ([[במדבר יח כג]]) – יָצְאוּ לְוִיִּם.
&quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ&quot; ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים.
&quot;אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו&quot; ([[במדבר כו נד]]) – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.

{{הע-שמאל|הדרת הכהנים והלוויים מנחלת הארץ היא לזכותם, שהרי פרנסתם מובטחת על חשבון המקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסג|ספרי דברים קסג.]] האליטה שנוצרה כך הכרחית להתפתחותה של תרבות, ביחוד בעולם העתיק.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot;''' – בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ; '''&quot;וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם&quot;''' – בַּבִּזָּה.
'''&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot;''' – עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל, וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּתַן לְבָנָיו מַתָּנוֹת, וּלִבְנוֹ אֶחָד לֹא נָתַן שׁוּם מַתָּנָה.
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתִּי לְךָ מַתָּנָה, עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי&quot; ([[ויקרא ו י]]), &quot;אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן&quot; ([[דברים יח א]]).

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חלה/ב#ח|תוספתא חלה ב ח,]] שם מחולקות המתנות לשלוש קבוצות, וגם המניה שלהן שונה – אבל גם שם הן מסתכמות ב24 מתנות.
הביכורים ובכור בהמה טהורה נמנים בין המתנות שבגבולין למרות שלמעשה נותנים אותם במקדש, כי הכהן רשאי להוציא אותם מהמקדש ולאכלם בכל מקום שירצה, ורובם שלו – חוץ מהחלבים של הבכור.
&quot;זיקת תרומה&quot; היא המדומע, כלומר חולין שהתערבו בתרומה, ויש למכרה לכהנים דווקא ולכן מחירה נמוך.}}'''&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot;''', עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּגְּבוּלִין.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ? חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְעוֹר הָעוֹלָה, וּמוֹתַר לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע,
וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְשִׁירֵי מְנָחוֹת, וּתְרוּמַת תּוֹדָה, וּתְרוּמַת חָזֶה וָשׁוֹק, וּזְרוֹעַ אֵיל נָזִיר.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבַּגְּבוּלִים? תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וּבִכּוּרִים, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וְהַמַּתָּנוֹת,
בְּכוֹר אָדָם, וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וְהַחֲרָמִים, וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וְגֵזֶל הַגֵּר.
כָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לַכֹּהֲנִים, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ זִיקַת תְּרוּמָה.

{{הע-שמאל|זכותם של הכהנים במתנות התפרשה דווקא לאחר המרד של קורח, וכך, בסופו של החשבון, הרויח אהרון מהמרד נגדו.
המשל הופיע לעיל בפיסקה קיז, ושם גם ההערה שקרח גם מן הבלועים וגם מהשרופים.}}שִׂמְחָה גְדוֹלָה הָיְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן בַּיּוֹם שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ בְרִית בַּמַּתָּנוֹת.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי! לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה,
וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְּעַרְכָּיִם.
[בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִם!]
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח, &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים.

{{הע-שמאל|הדרשה נמצאת גם ב[[בראשית רבה סח יב]], בשם בר קפרא; והובאה כאן כי יש בה השוואה של הכהנים למלאכים.}}רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ,
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, וְקָרְבָּנוֹת מֻקְרָבִים, וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים – וּשְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; ([[בראשית כח יב]]).
אֵין חֲלוֹם אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּתְרוֹן: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
&quot;וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה&quot; – אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת קְרֵבִים, שֶׁרֵיחָם עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.
&quot;וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; – אֵלּוּ כֹּהֲנִים הַמְּשָׁרְתִים, שֶׁעוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּכֶּבֶשׁ.
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; – &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[עמוס ט א]])!

{{הע-שמאל|בנבואות הנחמה מכונים ישראל 'כהנים'; והדבר מעיד על חשיבות הכהנים; הכהן המוצג במלאכי מתואר כמלאך, בדומה לדרשה על הסולם דלעיל; אבל המדרש ממהר להעיר שמדובר דווקא בכהן ת&quot;ח, המלמד תורה; כהן שאינו עוסק בתורה הוא כחיה.}}חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּכֹהֲנִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם, חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ&quot; ([[ישעיה סא ו]]).
חֲבִיבִין כֹּהֲנִים, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא&quot; ([[מלאכי ב ז]]).
בַּזְּמַן שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצְאָה מִפִּיו – הֲרֵי הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; וְאִם לָאו – הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה, וְכִבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת אֶת קוֹנָהּ.

{{הע-שמאל|כהכנה להעמדת התורה מול הכהונה ומול המלכות מופיעה כאן דרשה על לימוד התורה של דוד המלך. הדרשה מבוססת בעיקר על תהלים קיט. המתפרש כתפילה של ת&quot;ח. הדרשה מורה שדוד רצה לזכות גם בכתר התורה.}}חֲבִיבָה תּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל – לֹא שָׁאַל אֶלָּא תּוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ&quot; ([[תהלים קיט סח]]).
טוּבְךָ עָדִיף עָלַי וְעַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, יַעֲדִיף טוּבְךָ עָלַי וְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ!
וְאוֹמֵר: &quot;סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד&quot; ([[תהלים קיט קיז]]).
שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ; שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד וְיֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי לִשְׁנוֹת.
אוֹ שֶׁמָּא אֲטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וַאֲטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לָעוֹלָם הַבָּא!
אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁאֲלוּנִי מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לַהֲשִׁיבָם, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לְעֵינֵיהֶם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַאֲדַבְּרָה בְעֵדְוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ&quot; ([[תהלים קיט מו]]).
וְאוֹמֵר: &quot;זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשִׁי שְׁלֵיוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּבֵית מְגוּרָי&quot; ([[תהלים קיט נד]]), בַּמְּעָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה&quot; ([[תהלים נז א]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי&quot; ([[תהלים קיט קט]]).
אֲבָל מִשֶּׁלָּמַד דָּוִד תּוֹרָה וְנִתְרַגֵּל בָּהּ, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף&quot; ([[תהלים קיט עב]]).
שֶׁזָּהָב וָכֶסֶף מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל תּוֹרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם&quot; ([[תהלים קלט יז]]), וְאוֹמֵר: &quot;זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה' אֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ז יט]]).

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יג|אבות ד יג,]] שם מוסיף ר' שמעון לשלושת הכתרים גם כתר שם טוב העולה על גביהן. כאן הדרשה מכוונת להעדפת כתר התורה על שני האחרים, ונראה שהיא רומזת לתחרות בסוף ימי בית שני בין הכהנים לבין חכמים – בין הצדוקים לפרושים. היא טוענת שכתר התורה אינו שייך למשפחה מסוימת ואפילו לא לעם ישראל, אלא הוא מאפשר גדולה לכל באי העולם, והוא המאפשר גישה לכתרים האחרים.
הדרשה דלעיל, על תהלים קיט, מכוונת להעדפת כתר התורה על כתר המלכות, והדרשה שלפניה, התולה את גדולת הכהן בכך שהוא מלמד תורה – מכוונת להעדפת התורה על  פני הכהונה.}}נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם; כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת.
כֶּתֶר כְּהֻנָּה – זָכָה בוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ; כֶּתֶר מַלְכוּת – זָכָה בוֹ דָוִד וּנְטָלוֹ. הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח,
כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם, לוֹמַר: אִלּוּ הָיָה כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת מֻנָּחִים, הָיִיתִי זוֹכֶה בָּהֶן וְנוֹטְלָן!
הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה תּוֹכָחָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם; שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים, וְזָכָה בְּכֻלָּם.
וְכָל מִי שֶׁאֵין זוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים וְלֹא זָכָה בְּאֶחָד מֵהֶם.
וְאִם תֹּאמַר: מִי גָדוֹל {{ב|מִשְּׁנֵיהֶם|משלשתם}}? הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
מִי גָדוֹל, הַמַּמְלִיךְ אוֹ הַמּוֹלֵךְ? הֱוֵי אוֹמֵר: הַמַּמְלִיךְ! הָעוֹשֶׂה שָׂרִים אוֹ הָעוֹשֶׂה שְׂרָרָה? הֱוֵי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה שָׂרִים!
כָּל עַצְמָן שֶׁל שְׁנֵי כְתָרִים הַלָּלוּ, אֵין בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ... בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ&quot; ([[משלי ח טו]]-טז).

{{הע-שמאל|ממשיך לפרט את ההיררכיה בין שלושת הכתרים, וטוען שכתר הכהונה גדול מכתר המלכות: השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שם נאמר שהברית עם בית דוד נכרתה על תנאי, ואילו הברית עם הכהנים והתורה ניתנו שלא על תנאי. לכן יש כהנים צדיקים ורשעים – וכולם כהנים, אבל מלכים רשעים אינם בברית ואין להם זכויות מלוכה. התנאת זכויות המלכים מופיעה בפירוש בפסוק מתהלים, ומופיעה גם במגילת קהלת המיוחסת לשלמה המלך; וברית הכהנים היא &quot;ברית מלח עולם&quot;, וראו במכילתא שם.}}גְּדוֹלָה בְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן מִבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְדָוִד:
אַהֲרֹן זִכָּה לְבָנִים צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים, וְדָוִד זִכָּה לַצַּדִּיקִים וְלֹא לָרְשָׁעִים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;'''אִם''' יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ&quot; ([[תהלים קלב יב]]).
וְאוֹמֵר: &quot;סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם&quot; ([[קהלת יב יג]]):
&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ&quot;!

{{הע-שמאל|הדרשה משווה בין הברית והפריבילגיות של הכהנים לאלו של הלוויים. וראו לעיל פיסקה קיז, שהברית עם הכהנים נאמרה בשמחה. כאן חולקים ר' יאשיה ור' יונתן אם גם הברית ללוויים נאמרה בשמחה – ראו שם שדורשים &quot;ואני הנה&quot;. כאן דורש ר' יונתן &quot;הנה נתתי&quot; באותו אופן. כמו כן הם חולקים האם מתנת הלוויים – המעשר הראשון – הועבר ללוויים מהקב&quot;ה או שהוא שכר עבודה, המועבר ישירות אליהם.}}&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כא]]),
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַכְּהֻנָּה, כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לַלְוִיָּה!
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה נֶאֶמְרָה בְשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי, וְזוֹ בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ בְשִׂמְחָה נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;.
אֵין &quot;הִנֵּה&quot; אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה – קְנָאָן הַשֵּׁם וּנְתָנָן לַכְּהֻנָּה, וְזוֹ &quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ קְנָאָהּ הַשֵּׁם וּנְתָנָהּ לַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ... לַה' הוּא&quot; ([[ויקרא כז ל]]).
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה&quot;,
מַה נַחֲלָה אֵין מִשְׁתַּנָּה מִמְּקוֹמָהּ – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵין מִשְׁתַּנֶּה מִמְּקוֹמוֹ:

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אמנם גם אם לא עבד, עדיין הלוי זכאי למעשר ראשון, אבל אם היתה לו הזדמנות לעבוד והוא סירב – הפסיד את זכותו.
וראו [[עזרא ח טו]], שרוב הלוויים לא עלו מבבל, ואולי לכן מרחיב כאן המדרש בחובתם להגיע למקדש ולעבוד בו.}}'''&quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;''', אִם עָבַד – יִטֹּל, וְאִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל!

{{הע-שמאל|כאן מקופלים האזהרה והעונש בפסוק אחד, בניגוד לרוב העונשים שיש לחפש להם אזהרות בפסוקים רחוקים.}}'''&quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר יח כב]]) – אַזְהָרָה; &quot;לָשֵׂאת חֵטְאת לָמוּת&quot; – עֹנֶשׁ.

{{הע-שמאל|אם נדון בשיטת ר' יאשיה לעיל, שהמעשר הוא כעין שכר ללוויים, יכול  להיות שלוי מסוים לא ירצה לעבוד ויוותר על המעשר, ובפרט בשנת השמיטה, שאין בה מעשר; אבל הדרשה אינה מאפשרת ללוי לבחור אם הוא רוצה לעבוד, אלא מחייבת אותו לכך.}}'''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;''' ([[במדבר יח כג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;''',
שׁוֹמֵעַ אֲנִי: רָצָה – יַעֲבֹד, לֹא רָצָה – לֹא יַעֲבֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;''', בְּעַל כָּרְחוֹ!
'''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;''' וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא שָׁנִים שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶם. שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;'''.

{{הע-שמאל|הכהן, למרות חשיבותו היתרה, אינו מורשה לעשות את עבודת הלוי; וראו לעיל פיסקה קטז.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם לֵוִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲבֹד כֹּהֵן? וְהַדִּין נוֹתֵן:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לְוִיִּם – כָּשְׁרוּ כֹהֲנִים; כָּאן, שֶׁכָּשְׁרוּ לְוִיִּם, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּכְשְׁרוּ כֹהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;'''!
'''&quot;וְהֵם יִשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנָם&quot;''', אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קטז ובתחילת פיסקה זו.}}'''&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''', שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
'''&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot;'''.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַלְוִיִּם בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;'''!

{{הע-שמאל|מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו אסור כמו תרומה גדולה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ח#משנה ב|תרומות ח ב.]] 
אם הבעלים של התבואה רוצה הוא רשאי להפריש לתרומת מעשר יותר ממאית התבואה, ולחשב את התוספת כתרומת מעשר על תבואה שאינה לפניו, כי תרומת מעשר ניתן לתת גם שלא &quot;מן המוקף&quot;; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}}'''&quot;כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;''' ([[במדבר יח כד]]), {{ב|קְרָאוֹ הַכָּתוּב|את המעשר}} &quot;תְּרוּמָה&quot; עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה עַל מָקוֹם אַחֵר – רַשַּׁאי!

{{הע-שמאל|שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}מִיכָּן אַתָּה דָן לִתְרוּמָה: מָה אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
דָּבָר אַחֵר: וּמָה אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ תַּלְמוּד וּמִכֹּחַ יִרְאָה, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל –
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

{{הע-שמאל|הזכות על א&quot;י נובעת מהנחלה השבטית, ולא בקיום המקדש. (הזכות הזאת היא בתוקף גם אם אין אנו שומרים את שייכותנו השבטית המדויקת). וכמוה גם זכות הלוויים במעשר, למרות האמור לעיל פס' כא.}}'''&quot;נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;''' וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת; שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְנַחֲלָה&quot;'''.
מַה נַחֲלָה, נוֹהֶגֶת בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, נוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת!

{{הע-שמאל|שבט לוי אינו מקבל נחלה לא בחלוקת הארץ ולא במס המוטל על שאר השבטים. גם ערי הלוויים (ראו [[ויקרא כה כד]]-כה) אינן נחלת שבט לוי אלא הן שייכות לשבטי ישראל והלוויים גרים בהן.}}'''&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; (פס' כג)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;'''?
שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, אֲבָל מִשֶּׁיְּחַלְּקוּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְצֶה לוֹ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;'''!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ&quot; וְגוֹ' ([[דברים ז א]]).
אֲבָל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי לֹא שָׁמַעְנוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל כֵּן&quot;''', לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ!
}}

===פיסקה קכ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כו''' 
{{הע-שמאל|פס' כא ניתן להתפרש כמדבר על מעשר מהקרקע, והשוו לסוף פיסקה קיט. כאן ברור שמדובר על פירות, כי בפס' כז נאמר &quot;כדגן מן הגורן&quot;, ולכן אפשר לחזור ולהסביר גם את פרשת מעשר ראשון כעוסקת בפירות ולא בנחלה.}}'''&quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם&quot;''', 
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כא]]), בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּפֵירוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''', מַגִּיד שֶׁבְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
לְפִי שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ – נִתַּן לָהֶם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּפֵּרוֹת.

{{הע-שמאל|חמש דרשות על 'ממנו'; הראשונה דורשת ממנו – ממינו, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד;]] הדרשה השניה לומדת מתרומת מעשר שגם ההפרשה לכהן בקרבן התודה היא של עשירית, ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרשה ז|ספרא צו פרשה ז, א]] וכן [[ויקרא ז יד]]; הדרשות השלישית והרביעית דורשות ממנו כפשטו, שהמורם צריך להיות דומה ליבול הכללי, ולכן אין לתרום תרומת מעשר מהחדש על הישן וכו'. ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א, ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה;]] הדרשה החמישית קוראת ממנו – כמוהו, כלומר מקישה את המעשר לתרומת המעשר, שהמעשר הראשון הוא חובה כשם שהתרומה חובה.}}'''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot;''' – מִמִּין עַל מִינוֹ, וְלֹא מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ: 
'''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot;''' – מֻפְנֶה, לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה.
'''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר,
וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ!
'''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ.

וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כז ל]]), שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל,
וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ!

'''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;''', וְכִי מַה לָּמַדְנוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה?
אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר – חוֹבָה, אַף מַעְשַׂר רִאשׁוֹן – חוֹבָה!
}}

===פיסקה קכא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כז-כט'''
{{הע-שמאל|יתכן שאדם יפריש תרומה, ואין תרומתו תרומה, ראו למשל [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א, ג-ה.]]}}'''&quot;וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב&quot;''' ([[במדבר יח כז]]), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵימָתַי נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם תְּרוּמָה? כְּשֶׁהִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי.
לֹא הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי – לֹא נֶחְשָׁב לָכֶם תְּרוּמָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ז|תרומות א ז.]] מהדרשה נראה שראוי לכתחילה להפריש במדה, בניגוד למשנה.}}אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּמִדָּה – כָּךְ עוֹלָה בְּאֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה י|תרומות א י,]] וכן [[ביאור:משנה מעשרות פרק א#משנה ו|מעשרות א ו-ז.]]}}&quot;כַּדָּגָן '''מִן הַגֹּרֶן''' וְכַמְלֵאָה '''מִן הַיָּקֶב'''&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתְרוֹם שִׁבֳּלִים שֶׁל חִטִּים, וַעֲנָבִים מִן הַיַּיִן, וְזֵתִים מִן הַשֶּׁמֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן&quot;, מִן הַגָּמוּר! מִיכָּן אָמְרוּ: הַתְּבוּאָה – מִשֶּׁתִּמָּרֵחַ, וְהַיַּיִן – מִשֶּׁיִּקָּפֶה, וְהַשֶּׁמֶן – מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה!

{{הע-שמאל|למרות האמור לעיל [[במדבר יח כ]] היו בהרבה מקרים פירות שגדלו ברשות הכהנים. הדרשה קובעת, על  סמך הביטוי  'גם אתם', שגם הכהנים חייבים להפריש תרומות ומעשרות, למרות שהם מפרישים אותן עבור עצמם.}}'''&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot;''' ([[במדבר יח כח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כו]]),
יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים אֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם.
הוֹאִיל וְאֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּטִבּוּלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ '''גַם אַתֶּם''' תְּרוּמַת ה'&quot;!

{{הע-שמאל|ר' שמעון לומד את החובה שחלה גם על הכהנים להפריש תרו&quot;מ – ממצוות חלה; יתכן שהוא דורש את [[במדבר טו יח]] כמופנה גם אל הכהנים. את החובה על הלוויים להפריש מהיבול שלהם מעשר ולתת ממנו תרומת מעשר הוא לומד מ&quot;גם אתם&quot;.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! מַה חַלָּה, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּכָל הַפֵּרוֹת – נוֹהֶגֶת בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים. 
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הַפֵּרוֹת – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּנְהוֹג בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם&quot;'''? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַעֲשֵׂר שֶׁל עַצְמָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט לפס' כד: שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}'''&quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּכֹּל. 
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ יִרְאָה וּמִכֹּחַ תַּלְמוּד – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל.
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה ט|חלה ד ט.]] כהן עם הארץ אינו מקבל תרומה תרומת מעשר וחלה. כאן נראה שגם את שאר המתנות אין לתת לו.}}'''&quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;''', מָה אַהֲרֹן – חָבֵר; אַף בָּנָיו – חֲבֵרִים. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין נוֹתְנִים מַתָּנוֹת אֶלָּא לֶחָבֵר!

'''&quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה' מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''' ([[במדבר יח כט]]),
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot; ([[במדבר יח כח]]) – הֲרֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר אָמוּר.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קי|לעיל קי.]] גם כאן רואה ר' יאשיה ייתור ולומד שוב על תרומה גדולה, ור' יונתן לומד שתרומת מעשר היא חובה.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;'''? בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי ר' יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה!
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;''', חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת!

{{הע-שמאל|לומד 'מקדשו'-מקדשו, מקדש אותו ומדמע אלא אם החולין היו פי 100 מהתרומה; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|תרומות ד ז.]]
ההמשך מתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ה#משנה ב|לתרומות ה ב:]] סאה תרומה טמאה שנפלה ל-100 סאין חולין טהורות – יוציאו את הסאה ויתנו אותה לכהנים ואין צורך לשרוף אותה, כי תרומה שהוצאה מהטבל התירה את עצמה באכילה, והתרומה הטמאה בטלה ב-100 סאין חולין, ק&quot;ו שבוטלה טומאתה. נראה שהדרשן מיקל אף יותר מחכמים במשנה הנ&quot;ל, הנזהרים שלא לטמא את הסאה שניתנת לכהנים, וראו שם משנה ד.
רבי מציע ק&quot;ו נוסף המתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|לתרומות ד ז:]] תרומה שנפלה ל-100 סאין חולין – בטלה במיעוטה, ואין צורך להעלות סאה לכהנים, קל וחומר מתרומה טמאה שנפלה ל-100 סאין חולין טהורות.}}&quot;מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;, שֶׁאִם נָפַל לְתוֹכוֹ – הֲרֵי הוּא מְקַדְּשׁוֹ! מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. 
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא:
אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הָאִסּוּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְאִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְמֻתָּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!

{{הע-שמאל|דיני ביטול ברוב של איסורי הנאה נוספים נלמדים מגזירה שווה; אבל כיוון שבכלאי הכרם ובעורלה נכפל האיסור – הביטול שלהם הוא לא מאחד ומאה אלא באחד ומאתים, ראו [[ביאור:משנה ערלה פרק ב|ערלה ב א.]]}}אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה, שֶׁהִיא עוֹלָה; עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[שמות כב כח]]) וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[דברים כב ט]]). 
מַה מְּלֵאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, שֶׁהִיא עוֹלָה – אַף מְלֵאָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שֶׁהִיא עוֹלָה!
אִי מַה לְּהַלָּן בְּמֵאָה וְאֶחָד, אַף כָּאן בְּמֵאָה וְאֶחָד?
אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁכָּפַל אֶת הָאִסּוּר – כָּפַל אֶת הַהַעֲלָאָה; מָקוֹם שֶׁלֹּא כָּפַל אֶת הָאִסּוּר – לֹא כָּפַל הַעֲלָאָה!
מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
}}

===פיסקה קכב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ל-לב''' 
{{הע-שמאל|'אזהרה לבית דין' – אזהרה לענייני בית הדין שעלולה לגרום עונש ללוויים.
ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה.}}'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב&quot;''' ([[במדבר יח ל]]). 
הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל לְוִיִּם, שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִים אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. 

{{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני ולתרומה, מעשר ראשון שהופרשה תרומתו הוא חולין גמור, ואין בו כל קדושה, וראו גם בדרשה הבאה, שניתן לאכלו אפילו בקבר – מקום טמא.}}'''&quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot;''' וְגוֹ', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כו]]). 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב 'תְּרוּמָה' – יְהֵא בִּקְדֻשָּׁתוֹ עוֹלָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ'. 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
'''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' ([[במדבר יח לא]]) – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּתְרוּמָה קְרוּיָה 'תְּרוּמָה' וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן קָרוּי 'תְּרוּמָה', 
אִם לָמַדְתִּי לִתְרוּמָה, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לֹא יִהְיֶה נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 

{{הע-שמאל|בת ישראל המאורסת ללוי עדיין אינה זכאית לאכול את המעשר, כי עדיין לא נכנסה לביתו, וראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ט#משנה ד|יבמות ט ד;]] אבל היא מוסמכת למנות שליח שיתרום מהמעשר הראשון של הארוס תרומת מעשר. 
בת כהן המאורסת ללוי אוכלת, לפי הדרשה, בתרומה ואינה אוכלת את המעשר. והשוו [[ביאור:משנה יבמות פרק ז#משנה ד|יבמות ז ד,]] שהאירוסין פוסלים אותה מאכילת תרומה בבית אביה, בניגוד לדרשה – ואינם מאכילים אותה במעשר בבית ארוסה.}}'''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת. 
אוֹ תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? אָמַרְתָּ: אִם אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, לֹא תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''', לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט על פס' כא; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אם הלוי סירב לעבוד במקדש, למרות שהיתה לו הזדמנות – הפסיד את זכותו למעשר.}}'''&quot;כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם&quot;''', אִם עָבַד – יִטֹּל; אִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל! 
מִכָּאן אָמְרוּ: בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל עֲבוֹדַת לְוִיָּה חוּץ מִדָּבָר אֶחָד – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּלְּוִיָּה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה, וכאן מקור החובה – דורש 'חלבו'. וראו גם בתחילת הפיסקה.
החובה להפריש מן היפה חלה גם על ישראל שקיבל רשות להפריש את תרומת המעשר, ואפילו אם היבול נטמא ואינו מופרש למעשה – קריאת השם 'תרומת מעשר' היא על החלק היפה.}}'''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' ([[במדבר יח לב]]), מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּבְחָר, שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' וְגוֹ'. אֵין לִי אֶלָּא בֶּן לֵוִי; יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִלֵּוִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;!''' 
'''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כו]]). 
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ.&quot;''' 

{{הע-שמאל|המחלוקת היא בדרשה על הביטוי &quot;קדשי בני ישראל&quot;: ר' יונתן מפרש זאת כפניה לכהנים וללוויים, שמקבלים את קדשי ישראל; ור' יאשיה דורש &quot;ואת קדשי לא תחללו ולא תמותו – בני ישראל&quot;, כלומר הפניה היא לישראל כולם.}}הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן.   
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''&quot;וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ&quot;'''. 
סָלִיק סֵפֶר וַיְדַבֵּר, שו&quot;ח בָּרַיְתוֹת.
}}</text>
      <sha1>siy0619vpw9alf8bsnoa4ylgu4oaqhb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024691</id>
      <parentid>3024689</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:51:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="127025" sha1="ljhvqag0p6u0krhxmh3ctix882wr7as" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת קרח==

===פיסקה קטז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח א-ז'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל מסביר מדוע נאמרו הדברים לאהרון ולא למשה; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' ([[במדבר יח א]]).
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לְמִי הַדָּבָר מָסוּר? לְאוֹתוֹ שֶׁמַּזְהִירִים.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה ור' יונתן מציעים הצעות שונות להגדרת &quot;עוון המקדש&quot;: ר' יאשיה מזהה אותו עם החובה שהכהן יקריב את הקרבן במודעות לבעלים שהביא את הקרבן, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָרַק אֶת הַדָּם כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָדוּעַ לְשֵׁם מִי זְרָקוֹ,
וְהִקְטִיר אֶת הַחֵלֶב כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי הִקְטִירוֹ – שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ&quot;.
{{הע-שמאל|ר' יונתן טוען שעוון המקדש הוא זלזול בקדשים: התיחסות אליהם בעיקר מצד מתנות הכהונה ולא כקרבן לקב&quot;ה, כשם שנהגו בני עלי, שלקחו את הבשר לפני הקטרת החלבים. יש לפנינו רמז לביקורת על שחיתות בכהונה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם זָכָה בַּבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים, בֶּחָזֶה וָשׁוֹק קֹדֶם הֶקְטֵר חֲלָבִים,
שֶׁהַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים עָוֹן עַל כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;'''.
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל בְּנֵי עֵלִי – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב, וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד&quot; ([[שמואל א ב טו]]-יז).
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָן שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם – אֶלָּא עַל שֶׁנָּהֲגוּ מִנְהַג בִּזָּיוֹן בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קָדָשַׁי בָּזִית&quot; ([[יחזקאל כב ח]]).

{{הע-שמאל|השיפוט בעוון הזלזול בקדשים הוא בסמכות בית הדין של הכהנים; לעניין בית הדין עצמו, שהתקיים לצד בית הדין של חכמים – ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ב|סנהדרין ז ב.]] היו עוונות שנדונו בבית דין זה ואחרות – בבית דין אחר.}}'''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' – זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.
אַתָּה אוֹמֵר זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה, אוֹ זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר {{ב|לְבֵית דִּין|של חכמים}}?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[במדבר יח ז]]) – הֲרֵי עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לְבֵית דִּין אָמוּר,
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;'''? זֶה עֲוֹן דָּבָר הַמָּסוּר לִכְהוּנָּה.

{{הע-שמאל|ראו פס' א, שהזכיר גם את &quot;בית אביך&quot;, שלכאורה מחייב את הלוויים בעוונות הכהנים; פס' כג מתייחס ללוויים ומבחין אותם – לפי הדרשה – מהכהנים. (ולפי הפשט – מישראל)}}אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים, אֲבָל לְוִיִּם יִשְׂאוּ עֲוֹן כֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם&quot; ([[במדבר יח כג]]).

{{הע-שמאל|שתי דרשות המבחינות בין הלוויים לבנות לוי, שאינן מורישות את הלווייה לבניהן.}}'''&quot;וְגַם אֶת אַחֶיךָ&quot;''' ([[במדבר יח ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף יִשְׂרָאֵל בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;'''! 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֵׁבֶט אָבִיךָ&quot;''', זָכָה עַמְרָם שֶׁיִּקָּרֵא שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ.
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;מַטֵּה לֵוִי&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶת אַחֶיךָ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים!

{{הע-שמאל|כאן מקומם של &quot;בית אביך אתך&quot; שבפס' א! – ראו לעיל.
הלוויים אינם עובדים את הכהנים, אלא מסייעים להם בעבודת ה', והם יכולים להתמנות גם למשרות חשובות במקדש, כגון גזבר או אמרכל – ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב,]] אבל למעשה בדרך כלל היו כהנים ממלאים משרות אלו, ראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/ב#י|תוספתא הוריות ב י.]]}}'''&quot;הַקְרֵב אִתָּךְ&quot;''', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;אִתָּךְ&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן '''&quot;אִתָּךְ&quot;''',
מַה '''&quot;אִתָּךְ&quot;''' הָאָמוּר לְהַלָּן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף '''&quot;אִתָּךְ&quot;''' הָאָמוּר כָּאן, בַּלְוִיִּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהַזְהִיר אֶת הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר עַל דּוּכָנָם!
'''&quot;וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ&quot;''', בַּעֲבוֹדָתָם, וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים. אַתָּה אוֹמֵר יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים,
אוֹ יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יח ג]]). עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתְךָ, יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם,
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot; ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְלֹא לַכֹּהֲנִים!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים.

{{הע-שמאל|הכהנים שומרים על המקדש מבפנים, והלוויים מבחוץ; ראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מדות א א.]]}}'''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;''' – הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ.
אַתָּה אוֹמֵר הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ, אוֹ אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִבִּפְנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;? הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!

{{הע-שמאל|הלוויים שומרים לא את הכהנים אלא את האהל. ראיה נוספת לטענה דלעיל שאינם עובדים את הכהנים.
עזרא הציג את השירה כמשימה של הלוויים בפירוש, ראו [[עזרא ג י]]. כאן היא רמוזה בביטוי 'גם הם גם אתם', המציג את הלוויים כקרובים לעבודת המזבח של הכהנים. את אותו הביטוי דורשים גם במובן של איסור על הלוויים למלא את מקום הכהנים (בניגוד לרצונו של קרח), וההפך; וכן איסור על הלוויים המשוררים למלא את מקום הלוויים השוערים וההפך.}}'''&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יח ג]]), זוֹ הִיא {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ|לעיל}}: יְשָׁרְתוּךָ בַּעֲבוֹדָתָם וּמַנֵּה מֵהֶם גִּזְבָּרִים וַאֲמַרְכָּלִים!
'''&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ&quot;''' – זֶה הָאָרוֹן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ד כ]]).
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל&quot; ([[שמות יט יט]]) – מִיכָּן רֶמֶז לַשִּׁיר מִן הַתּוֹרָה!
'''&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ&quot;''' – אַזְהָרָה, '''&quot;וְלֹא יָמוּתוּ&quot;''' – עֹנֶשׁ.
אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;'''!
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;גַּם אַתֶּם&quot;'''; וּכְבָר בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָה,
אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ! שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים, וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים!

{{הע-שמאל|רבי דורש את אותן הלכות מפרקים א-ג בבמדבר, ודורש 'הזר הקרב' – גם ללוי שרצה להיות כהן וכדומה; ואת האמור כאן הוא דורש על קרח ועדתו, שבקשו לעצמם כהונה.}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם; וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וִחְיוּ&quot; ([[במדבר ד יח]]-יט).
אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי קְהָת, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג י]]).
&quot;וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם&quot;, אֵין לִי אֶלָּא לְוִיִּם, שֶׁעֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת כֹּהֲנִים. כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִדוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר א נא]]).
מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו,
שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;? לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב אֶת כָּל הָעִנְיָן.

'''&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ&quot;''' ([[במדבר יח ד]]), זֶה {{ב|שֶׁאָמַרְנוּ|לעיל}}: הַכֹּהֲנִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ!

{{הע-שמאל|לעניין עונש ואזהרה השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]]}}'''&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; ([[במדבר ג לח]]); עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק א#משנה ה|יומא א ה,]] על המתחים בין זקני בית דין לבין זקני הכהונה.}}'''&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' ([[במדבר יח ה]]), הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל,
לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁתְּהֵא הָעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ;
שֶׁכְּשֶׁעֲבוֹדָה נַעֲשֵׂית כְּתִקְנָהּ – הֵם כּוֹלִים אֶת הַפֻּרְעָנוּת מִלָּבֹא לָעוֹלָם!

{{הע-שמאל|הצירוף &quot;ולא... עוד...&quot; מלמד שכבר יש תקדים בעייתי שיש למנוע את הישנותו.}}'''&quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עוֹד&quot;''', אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל&quot; ([[בראשית ט יא]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר הָיָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם&quot; ([[ויקרא יז ז]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;? אֶלָּא שֶׁכְּבָר זָבְחוּ.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; ([[במדבר יח כב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא {{ב|שֶׁכְּבָר קָרְבוּ|עדת קורח}}.
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף&quot;, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹד&quot;, אֶלָּא שֶׁכְּבָר קָצַף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יָצָא הַקֶּצֶף&quot; ([[במדבר יז יא]])!

{{הע-שמאל|ראו לעיל בתחילת הפיסקה}}'''&quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה'&quot;''' ([[במדבר יח ו]]), לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים וְאֵין מְסוּרִים לַכֹּהֲנִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|תוספתא סנהדרין ז סוף א,]] שהסנהדרין היתה בודקת את היוחסין של הכהנים.}}'''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' ([[במדבר יח ז]]).
מִיכָּן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: כָּל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ אַל יִהְיֶה אֶלָּא בְּךָ וּבְבָנֶיךָ!
'''&quot;וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת&quot;''', מִיכָּן אָמְרוּ: מָקוֹם הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית לַפָּרֹכֶת, שֶׁשָּׁם בּוֹדְקִים יִחוּסֵי כְּהוּנָּה!

{{הע-שמאל|לעניין מתנה בפיס ראו [[ביאור:משנה שבת פרק כג#משנה ב|שבת כג ב,]] שגם ביו&quot;ט הטילו גורלות על הקדשים; לעניין העבודה בפיס ראו למשל [[ביאור:משנה יומא פרק ב#משנה ב|יומא ב, ב-ד.]]
עבודת המקדש קיימת אפילו כשאין מקדש באכילת התרומה ע&quot;י הכהנים בטהרה, ומכאן החובה עליהם ליטול את ידיהם לפני האכילה; וראו גם [[ביאור:משנה חגיגה פרק ב#משנה ה|חגיגה ב ה,]] שהיו שהחמירו בנטילת ידים גם לחולין. רבי מדייק שדווקא נטילת ידיים נצרכת לאכילה ולא קידוש רגלים.}}'''&quot;וַעֲבַדְתֶּם&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי מְעֹרְבָּבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''': מַה מַּתָּנָה בְּפַיִס – אַף עֲבוֹדָה בְּפַיִס!
'''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''', לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ:
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – אַף אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
וּכְבָר נִשְׁתַּהָא {{ב|רַבִּי טַרְפוֹן|שהיה כהן}} מִלָּבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מָה רָאִיתָ לְהִשְׁתַּהוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד.
אָמַר לוֹ: הֲלֹא כָּל דְּבָרֶיךָ תֵּמַהּ! וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה עַכְשָׁיו?
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''', לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ.
רַבִּי אוֹמֵר: לַעֲשׂוֹת אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים כַּעֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ,
מַה עֲבוֹדַת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד – כָּךְ אֲכִילַת קָדָשִׁים בִּגְבוּלִים, מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל.
אִי מַה לְהַלָּן יָדָיו וְרַגְלָיו, אַף כָּאן יָדָיו וְרַגְלָיו? אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ יָדָיו וְרַגְלָיו – מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו,
מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא יָדָיו – אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא יָדָיו. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים נְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה!

{{הע-שמאל|דורש 'קרב'-קרבן, שדווקא אם מקריב קרבן חייב מיתה, ואין מדובר על קרבת מקום; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח-ט,]] שישראל וגם כהנים בעלי מומים נכנסים לעזרת הכהנים, אם הם טהורים.}}'''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;''' לַעֲבוֹדָה. אַתָּה אוֹמֵר לַעֲבוֹדָה, אוֹ לַעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה?
אָמַרְתָּ: וּמַה בַּעַל מוּם, שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה -לֹא עָנַשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה,
זָר, שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;'''? לַעֲבוֹדָה!

{{הע-שמאל|טמאים אינם נכנסים להר הבית, ראו שם; קל וחומר שאינם מקריבים קרבנות! מכאן שאיסור ההקרבה הוא אפילו לישראל טהורים, שוב – בניגוד לרצונו של קורח.}}'''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;''', אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁעָבַד בְּטֻמְאָה?
אָמַרְתָּ: אִם הַנִּכְנָס בְּטֻמְאָה שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה – חַיָּב, קַל וָחֹמֶר לַעֲבוֹדָה!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;? אֲפִילוּ עוֹבֵד בְּטָהֳרָה!

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|בסנהדרין ט ו,]] כר' יוחנן בן נורי; אבל חכמים שם אינם מחייבים את הזר שעבד במקדש במיתה בידי אדם כלל, אלא במיתה בידי שמים, כנדב ואביהו! וראו גם [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ב|תוספתא כריתות א ב,]] כדעתם.}}'''&quot;יוּמָת&quot;''', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[דברים יג ו]])|נביא שהדיח}}. מַה &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – סְקִילָה, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – סְקִילָה!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;יוּמָת&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ב|&quot;יוּמָת&quot; ([[ויקרא כ י]])|הנואף}}. מַה &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּחֶנֶק, אַף &quot;יוּמָת&quot; הָאָמוּר כָּאן – בְּחֶנֶק!
'''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;''', עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם'''&quot;.
}}

===פיסקה קיז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ח-יד'''
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' ישמעאל בתחילת פיסקה קטז: שם הוא מסביר מדוע נאמרה הנבואה לאהרון; וכאן הדרשן טוען שהיא נאמרה למשה, כי אהרון הופיע לעיל בפרק יז בגוף שלישי.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר יח ח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַדִּבּוּר לְמֹשֶׁה – שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן!

{{הע-שמאל|דברי ר' ישמעאל הצירוף &quot;ואני הנה&quot; או &quot;ואני הנני&quot; מורה על רצון ושמחה מצד הקב&quot;ה, והפסוק על המבול מוכיח שגם בהכחדת הרשעים יש שמחה לפני הקב&quot;ה, בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|למכילתא שירה א,]] שם נאמר על מלחמת יהושפט &quot;לא היתה שמחה לפניו במרום, על אובדן שלרשעים&quot;!}}'''&quot;וַאֲנִי&quot;''' – בְּרָצוֹן, '''&quot;הִנֵּה&quot;''' – בְּשִׂמְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ&quot; ([[בראשית ו יז]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם? אָמַר לָהֶם: יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו מִן הָעוֹלָם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה&quot; ([[משלי יא י]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ, וְאוֹמֵר לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה&quot; ([[תהלים ג ט]]),
וְאוֹמֵר: &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ&quot; ([[תהלים י טז]]),
וְאוֹמֵר: &quot;יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ&quot; ([[תהלים קד לה]]).

{{הע-שמאל|השמחה היא שמחת הכהנים בעבודתם, ובזכותה הם זוכים במתנות.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;וַאֲנִי&quot;''' – מוֹסִיף עַל עֲבוֹדָתָם, '''&quot;הִנֵּה&quot;''' – בְּשִׂמְחָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).

{{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפרשיות. לעניין הקשר בין הערעור של קרח על הכהונה השוו לעיל פיסקה קטז, בדברי רבי על &quot;גם הם גם אתם&quot;.}}'''&quot;לְכֹל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל כָּל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶן בַּיִת, וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה, וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה לוֹ בְּעַרְכָּיִים.
בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים!
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח. &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).

{{הע-שמאל|אין כאן מקומה של הדרשה, שנאמרה על המשך [[במדבר יז ה]] &quot;ולא יהיה כקרח וכעדתו&quot;, בעניין מחתות השרופים.}}הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים!

{{הע-שמאל|האם הגדולה של אהרון מתבטאת במתנות הכהונה, או שהיא מתבטאת במשיחתו בשמן והמתנות הן תוצאה של המשיחה?}}&quot;'''לְךָ''' נְתַתִּים&quot; – בִּזְכוּתְךָ; &quot;לְמָשְׁחָה&quot; – אֵין מָשְׁחָה אֶלָּא גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זֹאת מָשְׁחַת אַהֲרֹן וּמָשְׁחַת בָּנָיו&quot; ([[ויקרא ז לה]]).
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין &quot;מָשְׁחָה&quot; אֶלָּא שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן&quot; ([[תהלים קלג ב]])!
&quot;וּלְבָנֶיךָ&quot; – בִּזְכוּת בָּנֶיךָ; &quot;לְחָק עוֹלָם&quot; – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.

{{הע-שמאל|העורות של עולות הבהמה שייכים לכהנים.}}&quot;זֶה יִהְיֶה לְךָ '''מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ'''&quot; ([[במדבר יח ט]]), אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ מְקֻדָּשׁ הַקֳּדָשִׁים,
שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְיֵשׁ לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה!

{{הע-שמאל|הדרשה מזהה כאן את כל המתנות הקשורות לקרבנות: מנחות הציבור והיחיד; חטאות הציבור והיחיד; אשמות ודאי וספק; גזל הגר ושמן המצורע. המתנות ניתנות לכהנים בזכות אהרון ובניו, כפי שנאמר כבר לעיל, בדרשה על פס' ח.}}'''&quot;כָּל קָרְבָּנָם&quot;''' – אֵלּוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים; '''&quot;לְכָל מִנְחָתָם&quot;''' – זוֹ מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת נְדָבָה.
'''&quot;וּלְכָל חַטֹּאתָם&quot;''' – זוֹ חַטַּאת יָחִיד וְחַטַּאת צִבּוּר, וְחַטַּאת הָעוֹף וְחַטַּאת בְּהֵמָה.
'''&quot;וּלְכָל אֲשָׁמָם&quot;''' – זֶה אָשָׁם וַדַּאי וְאָשָׁם תָּלוּי, וְאָשָׁם נָזִיר וְאָשָׁם מְצֹרָע.
'''&quot;אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי&quot;''' – {{ב|זֶה גֶּזֶל הַגֵּר|מדובר על אשם גזילות ולא על הגזילה עצמה}}.
'''&quot;קֹדֶשׁ קָדָשִׁים&quot;''' – זֶה לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע.
'''&quot;לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ&quot;''' – בִּזְכוּתְךָ וּבִזְכוּת בָּנֶיךָ.

{{הע-שמאל|אמנם אין לאכול בקדש הקדשים ממש, אבל יש לאכול את המתנות במקום קדוש, &quot;לפנים מן הקלעים&quot; ([[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ג|זבחים ה ג-ה]]). ר' יהודה מעיר שמותר לאכול את המתנות הללו גם בהיכל, אם יש סכנה לאכלם בעזרה.}}'''&quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;''' ([[במדבר יח י]]), כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|הַגּוֹיִם שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הָעֲזָרָה|בזמן מלחמה}},
{{הע-שמאל|ראו זבחים שם.}}מִנַּיִן לְקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁנֶּאֱכָלִים אֲפִלּוּ בַּהֵיכָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;. 
&quot;כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ&quot;, כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק יא#משנה ה|תרומות יא ה,]] שאם הכהן מעוניין בעצמות יש לשרפן, ואם הוא רוצה יכול  להפקירן ולהשליכן.}}'''&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר?
שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה, שֶׁיִּתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה.
שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.

{{הע-שמאל|כאן נמנים הקדשים הקלים, שברובם  יש לפחות חלק לכהנים – ודיניהם: יש לאכלם בטהרה בירושלים.}}'''&quot;וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם&quot;''' וְגוֹ' ([[במדבר יח יא]]), 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית,
כָּךְ כָּלַל אֶת קָדָשִׁים קַלִּים, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית!
'''&quot;לְכֹל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לְהָבִיא אֶת הַדָּבָר הַטָּעוּן תְּנוּפָה!
'''&quot;לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot;''', שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
'''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;''', כָּרַַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן עַל קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶאֱכָלִים אֶלָּא לִטְהוֹרִים.

{{הע-שמאל|קבוצת מתנות כהונה שלישית – קדשי הגבול, שיש לאכלם בטהרה בא&quot;י.}}'''&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot;''' ([[במדבר יח יב]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית, 
כָּךְ כָּלַל הַכָּתוּב אֶת קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, לִגְזֹר דִּין וְלִכְרֹת לָהֶם בְּרִית.
'''&quot;כָּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot;''' – זוֹ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר,
'''&quot;רֵאשִׁיתָם&quot;''' – זוֹ רֵאשִׁית הַגֵּז. '''&quot;אֲשֶׁר יִתְּנוּ&quot;''' – זֶה הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. '''&quot;לַה'&quot;''' – זוֹ חַלָּה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|ביכורים ב ד.]]
לנתינת הביכורים לכהן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ה|לעיל פיסקה ה.]]}}'''&quot;בִּכּוּרֵי כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם'''&quot; ([[במדבר יח יג]]), בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַתְּרוּמָה, וּקְדֻשָּׁה חָלָה עַל הַבִּכּוּרִים,
אִם לָמַדְתִּי עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עָלֶיהָ בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע – אַף הַבִּכּוּרִים לֹא תְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בִּכּוּרֵי כֹל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם&quot;''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁתְּהֵא קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע!
'''&quot;אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיִּהְיוּ נְתוּנִים לַכֹּהֵן!

'''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;''' – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot; (פס' יא)?

{{הע-שמאל|לעניין זכויות המאורסת לכהן ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ב|כתובות ה ב-ג:]] המנהג הקדום היה שהבעל מתחייב לפרנס את אשתו (אם הוא כהן – גם בתרומה) החל משמלאו 12 חדשים לאירוסין, אפילו אם לא הכניס אותה לחופה, אבל מאוחר יותר בוטלה החובה הזאת.
מובאת כאן גישה המאפשרת גם לתושבים  ולשכירים של כהנים (גויים שאינם עבדים, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו]]), ולא רק לעבדיהם – לאכול תרומה, והגישה הזאת נדחית ע&quot;י הפסוק מויקרא.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;'''? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּנְשׂוּאָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;''', הֲרֵי נְשׂוּאָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;'''? לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁתְּהֵא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמֵבִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר!
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם מִקְרָא: &quot;תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ&quot; ([[שמות יב מה]])?
תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ; אֲבָל תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתְךָ – יֹאכַל בּוֹ.
אוֹ מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, וּמֵבִיא אֶת אֲרוּסָה; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: '''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;'''? חוּץ מִתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר.
אוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר: &quot;תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ&quot; ([[ויקרא כב י]]), בֵּין בִּרְשׁוּתְךָ בֵּין שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתְךָ!

{{הע-שמאל|ר' יהודה מחזיק בגישה שארוסה אוכלת תרומה, אבל הוא כבר מכיר את השינוי, שקבע &quot;אין האשה אוכלת בתרומה – עד שתכנס לחופה&quot;. ([[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]])}}וּכְבָר שָׁלַח יוֹחָנָן בֶּן בַּג בַּג אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה בִּנְצִיבִין.
אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לַכֹּהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה.
שָׁלַח לוֹ: וְאַתָּה, אֵין אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ? מֻחְזָקַנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּחַדְרֵי תּוֹרָה – וְלִידּוֹן בְּקַל וָחֹמֶר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ!
וּמַה שִּׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵין בִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה;
בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּיאָתָהּ קוֹנָה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא כֶּסֶף קוֹנֶה אוֹתָהּ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה?
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲרוּסָה בַּת יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
נִכְנְסָה לַחֻפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה – אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה; וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.

{{הע-שמאל|דין חרם שלא פירשו המחרימים למה כוונתם עמום: ר' יוסי ור' יהודה בן בבא קובעים שהוא שייך לכהנים; ר' יהודה בן בתירא משייך אותו לבדק הבית ואילו ר' שמעון דן אותו כקדשי מזבח; וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|ערכין ח ו,]] שם לא הופיעה דעת ר' שמעון; וראו שם משנה ה.}}'''&quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;''' ([[במדבר יח יד]]), אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל; חֶרְמֵי גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כָּל''' חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל.&quot;
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לְבֶדֶק הַבַּיִת&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַךְ כָּל חֵרֶם&quot; ([[ויקרא כז כח]]); &quot;אַךְ&quot; חִלֵּק.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ&quot; ([[ויקרא כז כא]]).
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַשֵּׁם&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot; ([[ויקרא כז כח]]).
ר&quot;ש אוֹמֵר: סְתָם חֲרָמִים – לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'&quot;.
אוֹ אֲפִלּוּ פֵּרֵשׁ &quot;לַכֹּהֵן&quot;? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;!
}}

===פיסקה קיח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח טו-יט'''
{{הע-שמאל|בעל מום נקרא אדם, ומכאן שמדובר גם על בהמה בעלת מום, למרות שאין להקריב אותה; אבל חיה, שאינה ראויה כלל לקרבן – הוצאה.}}'''&quot;כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר יח טו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף חַיָּה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'&quot;''', לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַחַיָּה וּמוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;''', לְהָבִיא אֶת בַּעַל מוּם.

{{הע-שמאל|הלוויים פטורים מפדיון בכור אדם ולכן גם מבכורות בהמה; לעניין הלוויים השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א,]] שמחייבים אותם בבכורות בהמה טהורה; אבל ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טז|מכילתא פסחא טז,]] שפוטרת אותם, כמו כאן.
לעניין הבא אחרי הנפלים ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ג|בכורות ג א]] [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|ושם ח א.]]
את פדיון בכור האדם ופטר החמור ואת בכור הבהמה יכול אדם לתת לכהן בכל מקום,  ולאו דווקא במקדש או בירושלים.
לעניין שלושים ימי טיפול בבכור הבהמה – השוו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד, א]] – שם מבחינים בין בהמה גסה לבהמה דקה, וכאן לא.}}'''&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;''', אֵת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בוֹ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בוֹ בַּבְּהֵמָה.
יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶם בָּאָדָם – לֹא יִהְיֶה לְךָ בָּהֶם בַּבְּהֵמָה.
'''&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;''', מַקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה:
מַה בְּכוֹר בְּהֵמָה, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה – אַף בְּכוֹר אָדָם, נְפָלִים פּוֹטְרִים מִן הַבְּכוֹרָה.
מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְגוֹ' וּבְכֹרוֹת בְּקַרְכֶם&quot; ([[דברים יב ו]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף בִּרְחוֹק מָקוֹם יִהְיֶה חוֹבָה עָלָיו לְטַפֵּל בּוֹ וּלְהַבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה&quot;: מַה בְּכוֹר אָדָם, רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה רַשַּׁאי נוֹתְנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.
וּמַה בְּכוֹר אָדָם מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה מִיטַּפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.

{{הע-שמאל|מדובר כנראה על פטר חמור שמת לפני שפדה אותו בשה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ז|בכורות א ז:]] העיר המת צריך להיקבר ואינו נאכל ע&quot;י הכלבים; וראו גם דעת ר' אליעזר במשנה ו שם, שאפילו אם פדה אותו ואחר כך מת העיר – יש לקברו. ר' טרפון קובע שאין לפדות עיר לאחר מותו.}}'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', זוֹ הִיא שְׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר שֶׁמֵּת, מַהֵּן בְּעָלִים לִפְדּוֹתוֹ וּלְהַאֲכִילוֹ לַכְּלָבִים.
דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: '''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''' – פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַחַיָּה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַמֵּתָה.
פּוֹדֶה אַתָּה אֶת הַטְּמֵאָה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה אֶת הַטְּהוֹרָה.

{{הע-שמאל|בניגוד לדעת הקראים, שנהגו לפדות כל בכור שלא ניתן להקריבו, מצומצם כאן הפדיון דווקא לפטר חמור, ולפדיונו דווקא בשה; וראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/א#ג|תוספתא בכורות א ג-ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|ומכילתא פסחא יח.]]}}'''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות יג יג]]).
פֶּטֶר חֲמוֹר אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בְּכוֹר כָּל שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה.
אוֹ פֶּטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וּשְׁאָר כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְסוּת וְכֵלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר &quot;וּפֶטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה&quot; ([[שמות לד כ]]): בְּשֶׂה אַתָּה פּוֹדֶה, וְאִי אַתָּה פּוֹדֶה בִּכְסוּת וְכֵלִים.

{{הע-שמאל|הדרשה מציעה לפרש את פדיון הבהמה הטמאה על פדיון מקדשי בדק הבית, ולא על בכור; כלומר רשאי אדם להקדיש בהמה טמאה לבדק הבית בתנאי שמיד יפדה אותה ויתן לבדק הבית את ערכה בתוספת חומש; ראו למשל [[ביאור:תוספתא/ערכין/ג#ז|תוספתא ערכין ג ז.]]
פדיון הבן אכן מתבצע לאחר שהגיע התינוק ל-30 יום, אבל פדיון בהמה שהוקדשה מתבצע מיד.}}אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁפּוֹדִים בְּהֵמָה טְמֵאָה –
תְּנֵהוּ עִנְיָן שֶׁמַּקְדִּישִׁים בְּהֵמָה טְמֵאָה לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְחוֹזְרִים וּפוֹדִים אוֹתָהּ מֵהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת.
'''&quot;תִּפְדֶּה&quot;''' – מִיָּד. אַתָּה אוֹמֵר תִּפְדֶּה מִיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot;''' ([[במדבר יח טז]]).
הַנִּפְדֶּה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים – נִפְדֶּה לְאַחַר זְמַן. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תִּפְדֶּה&quot;? תִּפְדֶּה מִיָּד.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יח|מכילתא פסחא יח:]] פדיון האדם אינו דווקא בכסף, אלא גם בנכסים אחרים – אם אינם מקרקעין עבדים או שטרות, כלומר בדברים הדומים לכסף, בהתאם למידת 'כלל ופרט וכלל', למרות שהסדר בתורה הוא כלל וכלל ופרט. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ח|בכורות ח ח.]]}}'''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה&quot;''' – כְּלָל; &quot;בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים&quot; – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; &quot;וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה&quot; ([[שמות יג יג]]) – חָזַר וְכָלַל.
אוֹ כָּלַל בַּכְּלָל רִאשׁוֹן? אָמַרְתָּ לַאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אֵין אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט!
לוֹמַר לְךָ: מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, נְכָסִין הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת – אַף הַכְּלָל, אֵין לִי אֶלָּא נְכָסִים הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת.
מִכָּאן אָמְרוּ: בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּמִשְּׁטָרוֹת וּמִקַּרְקָעוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אַף בַּכֹּל פּוֹדִים בְּכוֹר אָדָם חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בכורות/ו#יג|תוספתא בכורות ו יג:]] יש לנקוב בסכום בזמן הפדיון.}}'''&quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף.
שָׁוֶה כֶּסֶף מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ה|בכורות ב ה:]] כלאים בין עז לכבש פטור מהבכורה.
בכור בהמה טהורה אינו נפדה גם בדיעבד.}}'''&quot;אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר&quot;''' ([[במדבר יח יז]]) – שׁוֹר, שׁוֹר גָּמוּר; '''&quot;אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב&quot;''' – כֶּשֶׂב גָּמוּר, '''&quot;אוֹ בְכוֹר עֵז&quot;''' – עֵז גָּמוּר! לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם!
'''&quot;לֹא תִפְדֶּה&quot;''', יָכוֹל אִם פְּדָאוֹ יִהְיֶה פָדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;'''.

{{הע-שמאל|דמם של הבכור, מעשר הבהמה והפסח נשפך על המזבח בשפיכה אחת, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יאשיה לומד זאת מהמילים 'קדש הם, את דמם תזרוק... ואת חלבם תקטיר' שגם מעשר ופסח טעונים שפיכת דם, ור' יצחק לומד זאת מספר דברים. 
ר' יצחק לומד מהפסוק שלנו שיש להקריב על המזבח את חלבי הפסח ומעשר הבהמה, ודורש את הביטויים &quot;ולא ילין חלב חגי&quot; ([[שמות כג יח]]), &quot;ולא ילין לבקר&quot; וכו' ([[שמות לד כה]]) – לנושאים אחרים.
ר' אליעזר בדעה שהקטר החלבים של הפסח נאמר בפסוקים הנ&quot;ל, והקטר החלבים של מעשר הבהמה עולה בקל וחומר, וחוזר לדעת ר' יאשיה.}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''&quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהֶם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים יב כז]]).
לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח, שֶׁיִּטְעוֹן שְׁפִיכָה אַחַת.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;'''? – לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּטְעוֹן הֶקְטֵר חֲלָבִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַדִּין:
וּמַה שְׁאָר קֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא שָׁווּ מַתַּן דָּמָם – שָׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם.
מַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁשָּׁווּ מַתַּן דָּמָן – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּשְׁווּ הֶקְטֵר חֶלְבָּם? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קֹדֶשׁ הֵם&quot;'''? – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ|כר' יאשיה}}.

{{הע-שמאל|חלבי הבכור מועטים מחלבי השלמים, שהרי אינם כוללים את הכליות ואת היותרת, ובכבש אינם כוללים את האליה; לכן טוענת הדרשה שיש למעט גם בשפיכת הדם משתי מתנות (בשלמים) למתנה אחת; וקשה, שהרי דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
בהמשך (&quot;או חילוף&quot;) דורשים את אותו ק&quot;ו מהצד השני, ולומדים ממנו שיש להרבות בזריקות הדם של השלמים יותר מאלו של הבכור. הפעם המסקנה מלווה בפסוק המוכיח שאכן את דם השלמים שופכים על כל צידי המזבח, ולא מצאנו ביטוי כמו &quot;המזבח סביב&quot; בבכור, מעשר או פסח.}}'''&quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – מַתָּנָה אַחַת. אַתָּה אוֹמֵר מַתָּנָה אַחַת, אוֹ שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁל אַרְבַּע?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
אוֹ חִלּוּף: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים רִבָּה בַּדָּמִים, כָּאן, שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּרְבֶּה בַּדָּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים... סָבִיב&quot; ([[ויקרא ג ב]]) – שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע!
דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי; בָּטֵל אוֹ חִלּוּף, וְזָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּחֲלָבִים מִעֵט בַּדָּמִים, כָּאן שֶׁמִּעֵט בַּחֲלָבִים אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּדָּמִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;'''? מַתָּנָה אַחַת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יד|ספרא נדבה פרשה יד ז.]]}}'''&quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;''', בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּחֵלֶב תּוֹתָב וּקְרוּם נִקְלָף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּשֻּׁמָּן שֶׁבּוֹ?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּדָּמִים מִעֵט בַּחֲלָבִים; כָּאן, שֶׁמִּעֵט בַּדָּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּמַעֵט בַּחֲלָבִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר&quot;''', בְּחֵלֶב תּוֹתָב קְרוּם וְנִקְלַף הַכָּתוּב מְדַבֵּר!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו:]] אם נפלו מהמזבח לפני חצות הלילה יש להחזירם כדי שישרפו שם. לעניין &quot;נחת רוח&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|לעיל קז,]] אין הקב&quot;ה זקוק לקרבנות.}}'''&quot;אִשֶּׁה&quot;''', אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָאִשִּׁים, אֵינוֹ נִרְצֶה עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ!
'''&quot;רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''' – נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ח|זבחים ה ח.]] ר' יוסי הגלילי מנסה לדמות את הבכור לחטאת, שהרי שני הקרבנות נאכלים לכהן חוץ מחלק שמוקרב, בניגוד לשלמים, שרוב בשרם נאכל ע&quot;י הבעלים;
ר' עקיבא מנסה בתחילה להצביע על הפסוק שלנו כבסיס להשוואה בין הבכור לבין החזה והשוק של שלמים, שנאכלים ע&quot;י הכהנים, אבל ר' יוסי הגלילי מדמה את הבכור לחזה ושוק של תודה. ר' עקיבא נסוג מההשוואה לשלמים, ובמקומה הוא דורש את הכפילות בפסוק &quot;לך יהיה – יהיה לך&quot;, שהבכור נאכל בעתיד, ומכאן שהוא נאכל גם למחרת הקרבתו;
ר' ישמעאל טוען שקרבן התודה כולו נגזר מקרבן השלמים, שנאמר &quot;זאת תורת השלמים... אם על תודה&quot; ([[ויקרא ז יא]]-יב), וקיצור זמן האכילה מיוחד לתודה דווקא ולא ניתן ללמוד ממנו על קרבנות אחרים כגון הבכור.}}'''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה&quot;''' ([[במדבר יח יח]]),
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יִהְיֶה נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
וְזוֹ שְׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה לַחֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר לְכַמָּה נֶאֱכָל? דָּרַשׁ רַבִּי טַרְפוֹן: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לַמְּדֵנוּ! אָמַר לָהֶם: בְּכוֹר קָדָשִׁים קַלִּים, וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים.
מַה שְּׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שָׁם, כְּשֶׁבָּא תְּחִלָּה לְשַׁמֵּשׁ אֶת חֲכָמִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, חַטָּאת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבְכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן.
מַה חַטָּאת נֶאֱכֶלֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים מִדָּבָר שֶׁהוּא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר.
אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לְכָל אָדָם!
נִסְתַּלֵּק רַבִּי טַרְפוֹן וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ בְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף בְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַתָּה מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה:
מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה, נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה – כָּךְ הַבְּכוֹר, יְהֵא נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה!
אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ אֲנִי דּוֹרֵשׁ: &quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;, אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;'''.
אֶלָּא רִבָּה בוֹ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחַת, שֶׁיְּהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תּוֹדָה מֵאַיִן לְמֵדָה? לֹא מִשְּׁלָמִים?
וְדָבָר הַלָּמֵד מִמָּקוֹם אַחֵר, אַתָּה בָּא לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ, לָמֵד מִן הַלָּמֵד?
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: '''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְהִקִּישׁ אֶת הַבְּכוֹר לֶחָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים: מַה חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.
אַף הַבְּכוֹר יְהֵא נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!

{{הע-שמאל|דבר אחר אינו דורש מהכפילות את הארכת זמן האכילה של הבכור אלא את נתינת הבכור בעל המום לכהן, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד א.]]}}דָּבָר אַחֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְךָ יִהְיֶה&quot;''', אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם, שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן; שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מציע דרשה משלו כדי להוכיח שהבכור מאכל לשני ימים ולילה אחד: שחיטת הבכור התמים היא תוך שנה מההמלטה שלו, אבל הפסוק 'שנה בשנה' מלמד שלעיתים ניתן לחרוג לשנה השניה לחיי הבכור, כי נוסף יום לאחר שחיטתו., וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכה|ספרי דברים קכה.]]}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. אַתָּה אוֹמֵר לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה&quot; ([[דברים טו כ]]) מְלַמֵּד שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד!

{{הע-שמאל|פרשת הבכורות באה כפירוט בין הכלל שבפס' טו לכלל שבפס' יט; והשוו לדרשה דלעיל לפס' טז, הכוללת גם כללים מספר שמות.}}'''&quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר יח יט]]),
יֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁכּוֹלֵל בַּתְּחִלָּה וּפוֹרֵט בַּסּוֹף, פּוֹרֵט בַּתְּחִלָּה וְכוֹלֵל בַּסּוֹף; וְזוֹ – כּוֹלְלָהּ בַּתְּחִלָּה וְכוֹלְלָהּ בַּסּוֹף וּפוֹרֵט בְּאֶמְצָעוֹ!
'''&quot;נְתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם&quot;''' – שֶׁיִּנְהוֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.

{{הע-שמאל|הדרשן בדעה שהמלח בריא ואף מרפא חולים.}}'''&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה'&quot;''', כָּרַת הַכָּתוּב בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּבְרִיא אֶת אֲחֵרִים!
}}

===פיסקה קיט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כ-כד''' 
{{הע-שמאל|נחלת א&quot;י היתה מוגבלת לגברים ישראלים בלבד. דורש &quot;אבותם&quot; ו&quot;איש&quot;.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם; אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&quot;''' ([[במדבר יח כ]]).
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot; ([[במדבר כו נג]]), הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע!
כֹּהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים, וְגֵרִים, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים, וְטֻמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בַּמַּשְׁמָע!
&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot; – יָצְאוּ כֹהֲנִים.
&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; ([[במדבר יח כג]]) – יָצְאוּ לְוִיִּם.
&quot;לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ&quot; ([[במדבר כו נה]]) – יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים.
&quot;אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו&quot; ([[במדבר כו נד]]) – יָצְאוּ נָשִׁים, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.

{{הע-שמאל|הדרת הכהנים והלוויים מנחלת הארץ היא לזכותם, שהרי פרנסתם מובטחת על חשבון המקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסג|ספרי דברים קסג.]] האליטה שנוצרה כך הכרחית להתפתחותה של תרבות, ביחוד בעולם העתיק.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot;''' – בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ; '''&quot;וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם&quot;''' – בַּבִּזָּה.
'''&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot;''' – עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל, וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּתַן לְבָנָיו מַתָּנוֹת, וּלִבְנוֹ אֶחָד לֹא נָתַן שׁוּם מַתָּנָה.
אָמַר לוֹ: בְּנִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַתִּי לְךָ מַתָּנָה, עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל וְעַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה שׁוֹתֶה!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי&quot; ([[ויקרא ו י]]), &quot;אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן&quot; ([[דברים יח א]]).

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/חלה/ב#ח|תוספתא חלה ב ח,]] שם מחולקות המתנות לשלוש קבוצות, וגם המניה שלהן שונה – אבל גם שם הן מסתכמות ב24 מתנות.
הביכורים ובכור בהמה טהורה נמנים בין המתנות שבגבולין למרות שלמעשה נותנים אותם במקדש, כי הכהן רשאי להוציא אותם מהמקדש ולאכלם בכל מקום שירצה, ורובם שלו – חוץ מהחלבים של הבכור.
&quot;זיקת תרומה&quot; היא המדומע, כלומר חולין שהתערבו בתרומה, ויש למכרה לכהנים דווקא ולכן מחירה נמוך.}}'''&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ&quot;''', עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לָהֶם לַכֹּהֲנִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּגְּבוּלִין.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּמִּקְדָּשׁ? חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְעוֹר הָעוֹלָה, וּמוֹתַר לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע,
וּמוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְשִׁירֵי מְנָחוֹת, וּתְרוּמַת תּוֹדָה, וּתְרוּמַת חָזֶה וָשׁוֹק, וּזְרוֹעַ אֵיל נָזִיר.
וּמָה אֵלּוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁבַּגְּבוּלִים? תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וּבִכּוּרִים, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וְהַמַּתָּנוֹת,
בְּכוֹר אָדָם, וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וְהַחֲרָמִים, וּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וְגֵזֶל הַגֵּר.
כָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִתְּנוּ לַכֹּהֲנִים, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ זִיקַת תְּרוּמָה.

{{הע-שמאל|זכותם של הכהנים במתנות התפרשה דווקא לאחר המרד של קורח, וכך, בסופו של החשבון, הרויח אהרון מהמרד נגדו.
המשל הופיע לעיל בפיסקה קיז, ושם גם ההערה שקרח גם מן הבלועים וגם מהשרופים.}}שִׂמְחָה גְדוֹלָה הָיְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן בַּיּוֹם שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ בְרִית בַּמַּתָּנוֹת.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: לְטוֹבָתִי נִשְׁבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי! לְטוֹבָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ!
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת וְנָתַן לוֹ שָׂדֶה אַחַת בְּמַתָּנָה,
וְלֹא כָתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְּעַרְכָּיִם.
[בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַשָּׂדֶה; אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבוֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַשָּׂדֶה?
בּוֹא, וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִים! כָּךְ בָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל הַכְּהֻנָּה כְּנֶגְדּוֹ.
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה יָבֹא וִיעַרְעֵר כְּנֶגְדְּךָ עַל הַכְּהֻנָּה? בּוֹא וַאֲנִי כּוֹתֵב וַאֲנִי חוֹתֵם וַאֲנִי מַעֲלֶה לְךָ בְּעַרְכָּיִם!]
לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ סָמוּךְ לְקֹרַח, &quot;זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יז ה]]).
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה קֹרַח מִן הַבְּלוּעִים וּמִן הַשְּׂרוּפִים.

{{הע-שמאל|הדרשה נמצאת גם ב[[בראשית רבה סח יב]], בשם בר קפרא; והובאה כאן כי יש בה השוואה של הכהנים למלאכים.}}רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ,
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי, וְקָרְבָּנוֹת מֻקְרָבִים, וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים – וּשְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; ([[בראשית כח יב]]).
אֵין חֲלוֹם אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּתְרוֹן: &quot;וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
&quot;וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה&quot; – אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת קְרֵבִים, שֶׁרֵיחָם עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.
&quot;וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ&quot; – אֵלּוּ כֹּהֲנִים הַמְּשָׁרְתִים, שֶׁעוֹלִים וְיוֹרְדִים בַּכֶּבֶשׁ.
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; – &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; ([[עמוס ט א]])!

{{הע-שמאל|בנבואות הנחמה מכונים ישראל 'כהנים'; והדבר מעיד על חשיבות הכהנים; הכהן המוצג במלאכי מתואר כמלאך, בדומה לדרשה על הסולם דלעיל; אבל המדרש ממהר להעיר שמדובר דווקא בכהן ת&quot;ח, המלמד תורה; כהן שאינו עוסק בתורה הוא כחיה.}}חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּכֹהֲנִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם, חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ&quot; ([[ישעיה סא ו]]).
חֲבִיבִין כֹּהֲנִים, כְּשֶׁהוּא מְכַנָּן – אֵין מְכַנָּן אֶלָּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא&quot; ([[מלאכי ב ז]]).
בַּזְּמַן שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצְאָה מִפִּיו – הֲרֵי הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; וְאִם לָאו – הֲרֵי הוּא כְּחַיָּה, וְכִבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת אֶת קוֹנָהּ.

{{הע-שמאל|כהכנה להעמדת התורה מול הכהונה ומול המלכות מופיעה כאן דרשה על לימוד התורה של דוד המלך. הדרשה מבוססת בעיקר על תהלים קיט. המתפרש כתפילה של ת&quot;ח. הדרשה מורה שדוד רצה לזכות גם בכתר התורה.}}חֲבִיבָה תּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל – לֹא שָׁאַל אֶלָּא תּוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ&quot; ([[תהלים קיט סח]]).
טוּבְךָ עָדִיף עָלַי וְעַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, יַעֲדִיף טוּבְךָ עָלַי וְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ!
וְאוֹמֵר: &quot;סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד&quot; ([[תהלים קיט קיז]]).
שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ; שֶׁלֹּא אֶהֱא לוֹמֵד וְיֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי לִשְׁנוֹת.
אוֹ שֶׁמָּא אֲטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וַאֲטַהֵר אֶת הַטָּמֵא, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לָעוֹלָם הַבָּא!
אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁאֲלוּנִי מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לַהֲשִׁיבָם, וְנִמְצֵאתִי בּוֹשׁ לְעֵינֵיהֶם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַאֲדַבְּרָה בְעֵדְוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ&quot; ([[תהלים קיט מו]]).
וְאוֹמֵר: &quot;זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשִׁי שְׁלֵיוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּבֵית מְגוּרָי&quot; ([[תהלים קיט נד]]), בַּמְּעָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה&quot; ([[תהלים נז א]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי&quot; ([[תהלים קיט קט]]).
אֲבָל מִשֶּׁלָּמַד דָּוִד תּוֹרָה וְנִתְרַגֵּל בָּהּ, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף&quot; ([[תהלים קיט עב]]).
שֶׁזָּהָב וָכֶסֶף מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל תּוֹרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם&quot; ([[תהלים קלט יז]]), וְאוֹמֵר: &quot;זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה' אֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ז יט]]).

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יג|אבות ד יג,]] שם מוסיף ר' שמעון לשלושת הכתרים גם כתר שם טוב העולה על גביהן. כאן הדרשה מכוונת להעדפת כתר התורה על שני האחרים, ונראה שהיא רומזת לתחרות בסוף ימי בית שני בין הכהנים לבין חכמים – בין הצדוקים לפרושים. היא טוענת שכתר התורה אינו שייך למשפחה מסוימת ואפילו לא לעם ישראל, אלא הוא מאפשר גדולה לכל באי העולם, והוא המאפשר גישה לכתרים האחרים.
הדרשה דלעיל, על תהלים קיט, מכוונת להעדפת כתר התורה על כתר המלכות, והדרשה שלפניה, התולה את גדולת הכהן בכך שהוא מלמד תורה – מכוונת להעדפת התורה על  פני הכהונה.}}נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם; כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת.
כֶּתֶר כְּהֻנָּה – זָכָה בוֹ אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ; כֶּתֶר מַלְכוּת – זָכָה בוֹ דָוִד וּנְטָלוֹ. הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה מֻנָּח,
כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם, לוֹמַר: אִלּוּ הָיָה כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת מֻנָּחִים, הָיִיתִי זוֹכֶה בָּהֶן וְנוֹטְלָן!
הֲרֵי כֶּתֶר תּוֹרָה תּוֹכָחָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם; שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים, וְזָכָה בְּכֻלָּם.
וְכָל מִי שֶׁאֵין זוֹכֶה בּוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּם מֻנָּחִים וְלֹא זָכָה בְּאֶחָד מֵהֶם.
וְאִם תֹּאמַר: מִי גָדוֹל {{ב|מִשְּׁנֵיהֶם|משלשתם}}? הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
מִי גָדוֹל, הַמַּמְלִיךְ אוֹ הַמּוֹלֵךְ? הֱוֵי אוֹמֵר: הַמַּמְלִיךְ! הָעוֹשֶׂה שָׂרִים אוֹ הָעוֹשֶׂה שְׂרָרָה? הֱוֵי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה שָׂרִים!
כָּל עַצְמָן שֶׁל שְׁנֵי כְתָרִים הַלָּלוּ, אֵין בָּאִים אֶלָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ... בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ&quot; ([[משלי ח טו]]-טז).

{{הע-שמאל|ממשיך לפרט את ההיררכיה בין שלושת הכתרים, וטוען שכתר הכהונה גדול מכתר המלכות: השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שם נאמר שהברית עם בית דוד נכרתה על תנאי, ואילו הברית עם הכהנים והתורה ניתנו שלא על תנאי. לכן יש כהנים צדיקים ורשעים – וכולם כהנים, אבל מלכים רשעים אינם בברית ואין להם זכויות מלוכה. התנאת זכויות המלכים מופיעה בפירוש בפסוק מתהלים, ומופיעה גם במגילת קהלת המיוחסת לשלמה המלך; וברית הכהנים היא &quot;ברית מלח עולם&quot;, וראו במכילתא שם.}}גְּדוֹלָה בְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְאַהֲרֹן מִבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה לוֹ לְדָוִד:
אַהֲרֹן זִכָּה לְבָנִים צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים, וְדָוִד זִכָּה לַצַּדִּיקִים וְלֹא לָרְשָׁעִים!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;'''אִם''' יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ&quot; ([[תהלים קלב יב]]).
וְאוֹמֵר: &quot;סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם&quot; ([[קהלת יב יג]]):
&quot;בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִיא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ&quot;!

{{הע-שמאל|הדרשה משווה בין הברית והפריבילגיות של הכהנים לאלו של הלוויים. וראו לעיל פיסקה קיז, שהברית עם הכהנים נאמרה בשמחה. כאן חולקים ר' יאשיה ור' יונתן אם גם הברית ללוויים נאמרה בשמחה – ראו שם שדורשים &quot;ואני הנה&quot;. כאן דורש ר' יונתן &quot;הנה נתתי&quot; באותו אופן. כמו כן הם חולקים האם מתנת הלוויים – המעשר הראשון – הועבר ללוויים מהקב&quot;ה או שהוא שכר עבודה, המועבר ישירות אליהם.}}&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כא]]),
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַכְּהֻנָּה, כָּךְ בְּרִית כְּרוּתָה לַלְוִיָּה!
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה נֶאֶמְרָה בְשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי, וְזוֹ בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ בְשִׂמְחָה נֶאֶמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;.
אֵין &quot;הִנֵּה&quot; אֶלָּא שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ&quot; ([[שמות ד יד]]).
כָּל מִצְוֹת כְּהֻנָּה – קְנָאָן הַשֵּׁם וּנְתָנָן לַכְּהֻנָּה, וְזוֹ &quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אַף זוֹ קְנָאָהּ הַשֵּׁם וּנְתָנָהּ לַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ... לַה' הוּא&quot; ([[ויקרא כז ל]]).
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה&quot;,
מַה נַחֲלָה אֵין מִשְׁתַּנָּה מִמְּקוֹמָהּ – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אֵין מִשְׁתַּנֶּה מִמְּקוֹמוֹ:

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אמנם גם אם לא עבד, עדיין הלוי זכאי למעשר ראשון, אבל אם היתה לו הזדמנות לעבוד והוא סירב – הפסיד את זכותו.
וראו [[עזרא ח טו]], שרוב הלוויים לא עלו מבבל, ואולי לכן מרחיב כאן המדרש בחובתם להגיע למקדש ולעבוד בו.}}'''&quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;''', אִם עָבַד – יִטֹּל, וְאִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל!

{{הע-שמאל|כאן מקופלים האזהרה והעונש בפסוק אחד, בניגוד לרוב העונשים שיש לחפש להם אזהרות בפסוקים רחוקים.}}'''&quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר יח כב]]) – אַזְהָרָה; &quot;לָשֵׂאת חֵטְאת לָמוּת&quot; – עֹנֶשׁ.

{{הע-שמאל|אם נדון בשיטת ר' יאשיה לעיל, שהמעשר הוא כעין שכר ללוויים, יכול  להיות שלוי מסוים לא ירצה לעבוד ויוותר על המעשר, ובפרט בשנת השמיטה, שאין בה מעשר; אבל הדרשה אינה מאפשרת ללוי לבחור אם הוא רוצה לעבוד, אלא מחייבת אותו לכך.}}'''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;''' ([[במדבר יח כג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים&quot;''',
שׁוֹמֵעַ אֲנִי: רָצָה – יַעֲבֹד, לֹא רָצָה – לֹא יַעֲבֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;''', בְּעַל כָּרְחוֹ!
'''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;''' וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא שָׁנִים שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶם. שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;'''.

{{הע-שמאל|הכהן, למרות חשיבותו היתרה, אינו מורשה לעשות את עבודת הלוי; וראו לעיל פיסקה קטז.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם לֵוִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲבֹד כֹּהֵן? וְהַדִּין נוֹתֵן:
וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא כָּשְׁרוּ לְוִיִּם – כָּשְׁרוּ כֹהֲנִים; כָּאן, שֶׁכָּשְׁרוּ לְוִיִּם, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּכְשְׁרוּ כֹהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;'''!
'''&quot;וְהֵם יִשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנָם&quot;''', אָמַרְתָּ: יִשְׂרָאֵל לֹא יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים יִשְׂאוּ עֲו‍ֹן לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵם יִשְׂאוּ עֲו‍ֹנָם&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קטז ובתחילת פיסקה זו.}}'''&quot;חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''', שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת.
'''&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ&quot;'''.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַלְוִיִּם בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;'''!

{{הע-שמאל|מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו אסור כמו תרומה גדולה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ח#משנה ב|תרומות ח ב.]] 
אם הבעלים של התבואה רוצה הוא רשאי להפריש לתרומת מעשר יותר ממאית התבואה, ולחשב את התוספת כתרומת מעשר על תבואה שאינה לפניו, כי תרומת מעשר ניתן לתת גם שלא &quot;מן המוקף&quot;; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}}'''&quot;כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;''' ([[במדבר יח כד]]), {{ב|קְרָאוֹ הַכָּתוּב|את המעשר}} &quot;תְּרוּמָה&quot; עַד שֶׁיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה עַל מָקוֹם אַחֵר – רַשַּׁאי!

{{הע-שמאל|שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}מִיכָּן אַתָּה דָן לִתְרוּמָה: מָה אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
דָּבָר אַחֵר: וּמָה אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל – תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ תַּלְמוּד וּמִכֹּחַ יִרְאָה, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל –
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

{{הע-שמאל|הזכות על א&quot;י נובעת מהנחלה השבטית, ולא בקיום המקדש. (הזכות הזאת היא בתוקף גם אם אין אנו שומרים את שייכותנו השבטית המדויקת). וכמוה גם זכות הלוויים במעשר, למרות האמור לעיל פס' כא.}}'''&quot;נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;''' וְגוֹ'.
אֵין לִי אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת; שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְנַחֲלָה&quot;'''.
מַה נַחֲלָה, נוֹהֶגֶת בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, נוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת!

{{הע-שמאל|שבט לוי אינו מקבל נחלה לא בחלוקת הארץ ולא במס המוטל על שאר השבטים. גם ערי הלוויים (ראו [[ויקרא כה כד]]-כה) אינן נחלת שבט לוי אלא הן שייכות לשבטי ישראל והלוויים גרים בהן.}}'''&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot; (פס' כג)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;'''?
שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, אֲבָל מִשֶּׁיְּחַלְּקוּ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַקְצֶה לוֹ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;'''!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עַל כֵּן אָמַרְתִּי&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ&quot; וְגוֹ' ([[דברים ז א]]).
אֲבָל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי לֹא שָׁמַעְנוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל כֵּן&quot;''', לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ!
}}

===פיסקה קכ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כו''' 
{{הע-שמאל|פס' כא ניתן להתפרש כמדבר על מעשר מהקרקע, והשוו לסוף פיסקה קיט. כאן ברור שמדובר על פירות, כי בפס' כז נאמר &quot;כדגן מן הגורן&quot;, ולכן אפשר לחזור ולהסביר גם את פרשת מעשר ראשון כעוסקת בפירות ולא בנחלה.}}'''&quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם&quot;''', 
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כא]]), בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
אַתָּה אוֹמֵר בְּפֵירוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''', מַגִּיד שֶׁבְּפֵירוֹת הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
לְפִי שֶׁלֹּא נִתַּן לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ – נִתַּן לָהֶם אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּפֵּרוֹת.

{{הע-שמאל|חמש דרשות על 'ממנו'; הראשונה דורשת ממנו – ממינו, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד;]] הדרשה השניה לומדת מתרומת מעשר שגם ההפרשה לכהן בקרבן התודה היא של עשירית, ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרשה ז|ספרא צו פרשה ז, א]] וכן [[ויקרא ז יד]]; הדרשות השלישית והרביעית דורשות ממנו כפשטו, שהמורם צריך להיות דומה ליבול הכללי, ולכן אין לתרום תרומת מעשר מהחדש על הישן וכו'. ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א, ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה;]] הדרשה החמישית קוראת ממנו – כמוהו, כלומר מקישה את המעשר לתרומת המעשר, שהמעשר הראשון הוא חובה כשם שהתרומה חובה.}}'''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot;''' – מִמִּין עַל מִינוֹ, וְלֹא מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ: 
'''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot;''' – מֻפְנֶה, לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה.
'''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר,
וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ!
'''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ.

וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כז ל]]), שֶׁלֹּא יִתְרוֹם מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּ&quot;ל,
וְלֹא מִפֵּירוֹת חוּ&quot;ל עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ!

'''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;''', וְכִי מַה לָּמַדְנוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה?
אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר – חוֹבָה, אַף מַעְשַׂר רִאשׁוֹן – חוֹבָה!
}}

===פיסקה קכא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח כז-כט'''
{{הע-שמאל|יתכן שאדם יפריש תרומה, ואין תרומתו תרומה, ראו למשל [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א, ג-ה.]]}}'''&quot;וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב&quot;''' ([[במדבר יח כז]]), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵימָתַי נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם תְּרוּמָה? כְּשֶׁהִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי.
לֹא הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי – לֹא נֶחְשָׁב לָכֶם תְּרוּמָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ז|תרומות א ז.]] מהדרשה נראה שראוי לכתחילה להפריש במדה, בניגוד למשנה.}}אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּמִדָּה – כָּךְ עוֹלָה בְּאֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה י|תרומות א י,]] וכן [[ביאור:משנה מעשרות פרק א#משנה ו|מעשרות א ו-ז.]]}}&quot;כַּדָּגָן '''מִן הַגֹּרֶן''' וְכַמְלֵאָה '''מִן הַיָּקֶב'''&quot; – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;,
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִתְרוֹם שִׁבֳּלִים שֶׁל חִטִּים, וַעֲנָבִים מִן הַיַּיִן, וְזֵתִים מִן הַשֶּׁמֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן&quot;, מִן הַגָּמוּר! מִיכָּן אָמְרוּ: הַתְּבוּאָה – מִשֶּׁתִּמָּרֵחַ, וְהַיַּיִן – מִשֶּׁיִּקָּפֶה, וְהַשֶּׁמֶן – מִשֶּׁיֵּרֵד לָעוּקָה!

{{הע-שמאל|למרות האמור לעיל [[במדבר יח כ]] היו בהרבה מקרים פירות שגדלו ברשות הכהנים. הדרשה קובעת, על  סמך הביטוי  'גם אתם', שגם הכהנים חייבים להפריש תרומות ומעשרות, למרות שהם מפרישים אותן עבור עצמם.}}'''&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot;''' ([[במדבר יח כח]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח כו]]),
יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, אֲבָל כֹּהֲנִים אֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם.
הוֹאִיל וְאֵין נוֹתְנִים מַעֲשֵׂר לַלְוִיִּם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּטִבּוּלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֵּן תָּרִימוּ '''גַם אַתֶּם''' תְּרוּמַת ה'&quot;!

{{הע-שמאל|ר' שמעון לומד את החובה שחלה גם על הכהנים להפריש תרו&quot;מ – ממצוות חלה; יתכן שהוא דורש את [[במדבר טו יח]] כמופנה גם אל הכהנים. את החובה על הלוויים להפריש מהיבול שלהם מעשר ולתת ממנו תרומת מעשר הוא לומד מ&quot;גם אתם&quot;.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! מַה חַלָּה, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּכָל הַפֵּרוֹת – נוֹהֶגֶת בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים. 
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁנּוֹהֵג בְּכָל הַפֵּרוֹת – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּנְהוֹג בְּפֵרוֹת כֹּהֲנִים?
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם&quot;'''? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַעֲשֵׂר שֶׁל עַצְמָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה'&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט לפס' כד: שלוש דרשות המיועדות לטעון שהתרומה, כמו המעשרות, נוהגת בכל הפירות, ולא רק בשבעת המינים; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ג|בכורים ב ג.]]
שלוש הדרשות מבוססות על קל וחומר – התרומה חמורה מהמעשר: השניה מראה את יתרונה בכך שהיא נוהגת גם בראשית הגז, המכונה &quot;תרומה&quot;, השלישית מצביעה על כך שהתרומה אוסרת את האכילה אלא אם הופרשה, והמעשר הוא מצוות עשה, אבל אינו אוסר את האכילה (אם הופרשה תרומת המעשר.)}}'''&quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּכֹּל. 
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!
דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ יִרְאָה וּמִכֹּחַ תַּלְמוּד – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל.
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה – דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה ט|חלה ד ט.]] כהן עם הארץ אינו מקבל תרומה תרומת מעשר וחלה. כאן נראה שגם את שאר המתנות אין לתת לו.}}'''&quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;''', מָה אַהֲרֹן – חָבֵר; אַף בָּנָיו – חֲבֵרִים. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין נוֹתְנִים מַתָּנוֹת אֶלָּא לֶחָבֵר!

'''&quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה' מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''' ([[במדבר יח כט]]),
בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם&quot; ([[במדבר יח כח]]) – הֲרֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר אָמוּר.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קי|לעיל קי.]] גם כאן רואה ר' יאשיה ייתור ולומד שוב על תרומה גדולה, ור' יונתן לומד שתרומת מעשר היא חובה.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִכֹּל מַתְּנוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;'''? בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי ר' יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה!
אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תָּרִימוּ אֶת כָּל תְּרוּמַת ה'&quot;''', חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת!

{{הע-שמאל|לומד 'מקדשו'-מקדשו, מקדש אותו ומדמע אלא אם החולין היו פי 100 מהתרומה; ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|תרומות ד ז.]]
ההמשך מתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ה#משנה ב|לתרומות ה ב:]] סאה תרומה טמאה שנפלה ל-100 סאין חולין טהורות – יוציאו את הסאה ויתנו אותה לכהנים ואין צורך לשרוף אותה, כי תרומה שהוצאה מהטבל התירה את עצמה באכילה, והתרומה הטמאה בטלה ב-100 סאין חולין, ק&quot;ו שבוטלה טומאתה. נראה שהדרשן מיקל אף יותר מחכמים במשנה הנ&quot;ל, הנזהרים שלא לטמא את הסאה שניתנת לכהנים, וראו שם משנה ד.
רבי מציע ק&quot;ו נוסף המתיחס [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ז|לתרומות ד ז:]] תרומה שנפלה ל-100 סאין חולין – בטלה במיעוטה, ואין צורך להעלות סאה לכהנים, קל וחומר מתרומה טמאה שנפלה ל-100 סאין חולין טהורות.}}&quot;מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;, שֶׁאִם נָפַל לְתוֹכוֹ – הֲרֵי הוּא מְקַדְּשׁוֹ! מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. 
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא:
אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הָאִסּוּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְאִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם יַעֲלֶה אִסּוּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר; קַל וָחֹמֶר לְמֻתָּר מִן הַמֻּתָּר – לְהֶתֵּר!

{{הע-שמאל|דיני ביטול ברוב של איסורי הנאה נוספים נלמדים מגזירה שווה; אבל כיוון שבכלאי הכרם ובעורלה נכפל האיסור – הביטול שלהם הוא לא מאחד ומאה אלא באחד ומאתים, ראו [[ביאור:משנה ערלה פרק ב|ערלה ב א.]]}}אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה, שֶׁהִיא עוֹלָה; עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[שמות כב כח]]) וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מְלֵאָה&quot; ([[דברים כב ט]]). 
מַה מְּלֵאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, שֶׁהִיא עוֹלָה – אַף מְלֵאָה הָאֲמוּרָה כָּאן – שֶׁהִיא עוֹלָה!
אִי מַה לְּהַלָּן בְּמֵאָה וְאֶחָד, אַף כָּאן בְּמֵאָה וְאֶחָד?
אָמַרְתָּ: מָקוֹם שֶׁכָּפַל אֶת הָאִסּוּר – כָּפַל אֶת הַהַעֲלָאָה; מָקוֹם שֶׁלֹּא כָּפַל אֶת הָאִסּוּר – לֹא כָּפַל הַעֲלָאָה!
מִיכָּן אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, עָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
}}

===פיסקה קכב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יח ל-לב''' 
{{הע-שמאל|'אזהרה לבית דין' – אזהרה לענייני בית הדין שעלולה לגרום עונש ללוויים.
ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה.}}'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב&quot;''' ([[במדבר יח ל]]). 
הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁל לְוִיִּם, שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִים אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. 

{{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני ולתרומה, מעשר ראשון שהופרשה תרומתו הוא חולין גמור, ואין בו כל קדושה, וראו גם בדרשה הבאה, שניתן לאכלו אפילו בקבר – מקום טמא.}}'''&quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot;''' וְגוֹ', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot; ([[במדבר יח כו]]). 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב 'תְּרוּמָה' – יְהֵא בִּקְדֻשָּׁתוֹ עוֹלָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם&quot; וְגוֹ'. 
מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. 
'''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' ([[במדבר יח לא]]) – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּתְרוּמָה קְרוּיָה 'תְּרוּמָה' וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן קָרוּי 'תְּרוּמָה', 
אִם לָמַדְתִּי לִתְרוּמָה, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לֹא יִהְיֶה נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָקוֹם טָהוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''' – אֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר! 

{{הע-שמאל|בת ישראל המאורסת ללוי עדיין אינה זכאית לאכול את המעשר, כי עדיין לא נכנסה לביתו, וראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ט#משנה ד|יבמות ט ד;]] אבל היא מוסמכת למנות שליח שיתרום מהמעשר הראשון של הארוס תרומת מעשר. 
בת כהן המאורסת ללוי אוכלת, לפי הדרשה, בתרומה ואינה אוכלת את המעשר. והשוו [[ביאור:משנה יבמות פרק ז#משנה ד|יבמות ז ד,]] שהאירוסין פוסלים אותה מאכילת תרומה בבית אביה, בניגוד לדרשה – ואינם מאכילים אותה במעשר בבית ארוסה.}}'''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת. 
אוֹ תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? אָמַרְתָּ: אִם אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, לֹא תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;''', לְהָבִיא אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל הַמְאֹרֶסֶת לְלֵוִי, שֶׁתְּהֵא נוֹתֶנֶת רְשׁוּת! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קיט על פס' כא; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ז|תוספתא דמאי ב ז:]] אם הלוי סירב לעבוד במקדש, למרות שהיתה לו הזדמנות – הפסיד את זכותו למעשר.}}'''&quot;כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם&quot;''', אִם עָבַד – יִטֹּל; אִם לֹא עָבַד – לֹא יִטֹּל! 
מִכָּאן אָמְרוּ: בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל עֲבוֹדַת לְוִיָּה חוּץ מִדָּבָר אֶחָד – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּלְּוִיָּה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ו|תרומות ב ו,]] שיש לתרום מן היפה, וכאן מקור החובה – דורש 'חלבו'. וראו גם בתחילת הפיסקה.
החובה להפריש מן היפה חלה גם על ישראל שקיבל רשות להפריש את תרומת המעשר, ואפילו אם היבול נטמא ואינו מופרש למעשה – קריאת השם 'תרומת מעשר' היא על החלק היפה.}}'''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' ([[במדבר יח לב]]), מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמֻּבְחָר, שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;''' וְגוֹ'. אֵין לִי אֶלָּא בֶּן לֵוִי; יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מִלֵּוִי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא&quot;!''' 
'''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר&quot; ([[במדבר יח כו]]). 
אֵין לִי אֶלָּא תְּרוּמָה טְהוֹרָה; תְּרוּמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ.&quot;''' 

{{הע-שמאל|המחלוקת היא בדרשה על הביטוי &quot;קדשי בני ישראל&quot;: ר' יונתן מפרש זאת כפניה לכהנים וללוויים, שמקבלים את קדשי ישראל; ור' יאשיה דורש &quot;ואת קדשי לא תחללו ולא תמותו – בני ישראל&quot;, כלומר הפניה היא לישראל כולם.}}הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן.   
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''&quot;וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ&quot;'''. 
סָלִיק סֵפֶר וַיְדַבֵּר, שו&quot;ח בָּרַיְתוֹת.
}}</text>
      <sha1>ljhvqag0p6u0krhxmh3ctix882wr7as</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>459357</id>
    <revision>
      <id>3024720</id>
      <parentid>2930924</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T22:51:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2024</comment>
      <origin>3024720</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3523" sha1="3pw07ng3k9pdkkreokzossvmyefli7c" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2024

&lt;מאגר תקן 2167182 קוד a163Y00000ELDcVQAX&gt;

&lt;מקור&gt; '''צו תשס&quot;ד:''' ((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 266|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון)|6294)). '''צו תשס&quot;ו:''' ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 1000|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון)|6500)). '''צו תשס&quot;ח:''' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 1142|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|6694)). '''צו תש&quot;ע:''' ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 1433|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|6913)). '''צו תשע&quot;ב:''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 489|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|7067)). '''צו תשע&quot;ב:''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1553|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה) (מס' 2)|7149)). '''צו תשע&quot;ד:''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 60|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|7295)). '''צו תשע&quot;ד (2):''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1477|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה) (מס' 2)|7393)), ((1792|ת&quot;ט|7425)). '''צו תשע&quot;ד (3):''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1791|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה) (מס' 3)|7425)). '''צו תשע&quot;ו:''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 462|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|7592)). '''צו תשע&quot;ט:''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1970|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|8163)). '''צו תשפ&quot;ב:''' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1582|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|9893)). '''צו תשפ&quot;ה:''' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 594|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|11625)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 26א(א)(1)]] [[=החוק|לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]] (להלן - החוק), באישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. שירות מוכר לתכלית ביטחון
: שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר: הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון: שמירה - במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו [[בסעיף 26א(א)(1) לחוק]]:
: (1) משרד הביטחון;
: (2) יחידות סמך של משרד הביטחון;
: (3) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.

@ 2. תחילה ותוקף
: תחילתו של צו זה ביום א' בטבת התשפ&quot;ה (1 בינואר 2025) ותוקפו עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027).

&lt;פרסום&gt; כ&quot;א בכסלו התשפ&quot;ה (22 בדצמבר 2024)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>3pw07ng3k9pdkkreokzossvmyefli7c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>459358</id>
    <revision>
      <id>3024721</id>
      <parentid>2930925</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T22:57:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025</comment>
      <origin>3024721</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4939" sha1="8rxha844pel79eokb9d7rbevi1t462t" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025

&lt;מאגר תקן 2167177 קוד a163Y00000ELDcnQAH&gt;

&lt;מקור&gt; '''צו תש&quot;ס:''' ((ק&quot;ת תש&quot;ס, 74|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|6005)). '''צו תשס&quot;א:''' ((ק&quot;ת תשס&quot;א, 86|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|6065)). '''צו תשס&quot;ב:''' ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 60|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|6130)). '''צו תשס&quot;ג:''' ((ק&quot;ת תשס&quot;ג, 394|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|6219)), ((1001|תיקון|6259)). '''צו תשס&quot;ד:''' ((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 266|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|6294)). '''צו תשס&quot;ה:''' ((ק&quot;ת תשס&quot;ה, 652|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים)|6387)). '''צו תשס&quot;ו:''' ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 1000|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים)|6500)). '''צו תשס&quot;ז:''' ((ק&quot;ת תשס&quot;ז, 1128|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|6611)). '''צו תש&quot;ע:''' ((ק&quot;ת תש&quot;ע, 110|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|6824)). '''צו תשע&quot;א:''' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 1106|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|7010)). '''צו תשע&quot;ד:''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1504|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)|7396)). '''צו תשע&quot;ו:''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 958|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)|7641)); ((תשע&quot;ז, 1084|תיקון|7815)). '''צו תשע&quot;ט:''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1906|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)|8157)). '''צו תשפ&quot;ב:''' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1650|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|9902)). '''צו תשפ&quot;ה:''' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 626|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|11633)). '''צו תשפ&quot;ו:''' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 552|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|12167)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 26א(א)(2)]] [[=החוק|לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר החינוך, שר העלייה והקליטה ושר המשפטים, לאחר ששוכנעתי, בשים לב לנסיבות העניין לעת הזו, כי אם לא ייעשו הפעילויות המנויות בצו זה בידי יוצא צבא בשירות סדיר, לא יושגו כנדרש יעדים ביטחוניים-לאומיים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור:

@ 1. שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים
: הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי [[סעיף 26א(א)(2) לחוק]]:
: (1) בתחום החינוך - שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם - לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר;
: (2) בתחום העלייה והקליטה - שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר &quot;נתיב&quot; ובפיקוח משרד ראש הממשלה.

@ 2. תחילה
: תחילתו של צו זה ביום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026).

@ 3. תוקף
: תוקפו של צו זה עד יום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027).

&lt;פרסום&gt; ח' בטבת התשפ&quot;ו (28 בדצמבר 2025)
&lt;חתימה&gt; ישראל כ&quot;ץ שר הביטחון</text>
      <sha1>8rxha844pel79eokb9d7rbevi1t462t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>459379</id>
    <revision>
      <id>3024725</id>
      <parentid>2925740</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T23:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3024720] צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2024</comment>
      <origin>3024725</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4677" sha1="nthtqx66ta7f5n7y74fdi7ajl5lrwg7" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה), התשפ״ה–2024}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
'''צו תשס״ד:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 266|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6294.pdf}}. '''צו תשס״ו:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 1000|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6500.pdf}}. '''צו תשס״ח:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 1142|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6694.pdf}}. '''צו תש״ע:''' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 1433|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6913.pdf}}. '''צו תשע״ב:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 489|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7067.pdf}}. '''צו תשע״ב:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 1553|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7149.pdf}}. '''צו תשע״ד:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 60|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7295.pdf}}. '''צו תשע״ד (2):''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 1477|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7393.pdf}}, {{ח:תיבה|1792|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7425.pdf}}. '''צו תשע״ד (3):''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 1791|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7425.pdf}}. '''צו תשע״ו:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 462|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7592.pdf}}. '''צו תשע״ט:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 1970|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8163.pdf}}. '''צו תשפ״ב:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1582|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9893.pdf}}. '''צו תשפ״ה:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 594|צו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11625.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26א|סעיף 26א(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} (להלן – החוק), באישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|שירות מוכר לתכלית ביטחון}}
{{ח:ת}} שירות ביחידות צבאיות בתפקידי מינהלה, בתפקידים ייעודים, בתפקידים מקצועיים, הכוללים בין השאר: הפעלת מערכות קשר ומערכות טכנולוגיית מידע, עיבוד מודיעין, הפעלת מחשב, מחקר ופיתוח בידי עתודאים ופעילויות הנלוות לתפקידים אלה ביחידה הצבאית, כגון: שמירה – במסגרות המפורטות להלן, הוא שירות מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26א|בסעיף 26א(א)(1) לחוק}}:
{{ח:תת|(1)}} משרד הביטחון;
{{ח:תת|(2)}} יחידות סמך של משרד הביטחון;
{{ח:תת|(3)}} יחידות סמך של משרד ראש הממשלה.

{{ח:סעיף|2|תחילה ותוקף}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ותוקפו עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

{{ח:חתימות|כ״א בכסלו התשפ״ה (22 בדצמבר 2024)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>nthtqx66ta7f5n7y74fdi7ajl5lrwg7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>459429</id>
    <revision>
      <id>3024724</id>
      <parentid>2925739</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T23:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3024721] צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2025</comment>
      <origin>3024724</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6334" sha1="bzy2ezq2kyv2tq7jwdql1217kmb7bza" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים־לאומיים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2025}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
'''צו תש״ס:''' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ס, 74|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6005.pdf}}. '''צו תשס״א:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״א, 86|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6065.pdf}}. '''צו תשס״ב:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 60|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6130.pdf}}. '''צו תשס״ג:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 394|צו שירות ביטחון (קביעת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6219.pdf}}, {{ח:תיבה|1001|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6259.pdf}}. '''צו תשס״ד:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 266|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6294.pdf}}. '''צו תשס״ה:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ה, 652|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6387.pdf}}. '''צו תשס״ו:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 1000|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6500.pdf}}. '''צו תשס״ז:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ז, 1128|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6611.pdf}}. '''צו תש״ע:''' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 110|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6824.pdf}}. '''צו תשע״א:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 1106|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7010.pdf}}. '''צו תשע״ד:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 1504|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7396.pdf}}. '''צו תשע״ו:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 958|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7641.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1084|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7815.pdf}}. '''צו תשע״ט:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 1906|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8157.pdf}}. '''צו תשפ״ב:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1650|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9902.pdf}}. '''צו תשפ״ה:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 626|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11633.pdf}}. '''צו תשפ״ו:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 552|צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים–לאומיים) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12167.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26א|סעיף 26א(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר החינוך, שר העלייה והקליטה ושר המשפטים, לאחר ששוכנעתי, בשים לב לנסיבות העניין לעת הזו, כי אם לא ייעשו הפעילויות המנויות בצו זה בידי יוצא צבא בשירות סדיר, לא יושגו כנדרש יעדים ביטחוניים־לאומיים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים־&lt;wbr&gt;לאומיים}}
{{ח:ת}} הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26א|סעיף 26א(א)(2) לחוק}}:
{{ח:תת|(1)}} בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים; החברה להגנת הטבע; נאות קדומים; עמותת לוטם – לימודי טבע משולבים; בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר;
{{ח:תת|(2)}} בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר ”נתיב“ ובפיקוח משרד ראש הממשלה.

{{ח:סעיף|2|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026).

{{ח:סעיף|3|תוקף}}
{{ח:ת}} תוקפו של צו זה עד יום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027).

{{ח:חתימות|ח׳ בטבת התשפ״ו (28 בדצמבר 2025)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bzy2ezq2kyv2tq7jwdql1217kmb7bza</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:A3811</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1724855</id>
    <revision>
      <id>3024739</id>
      <parentid>2901071</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T08:27:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* מיזם ספר החוקים */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3024739</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="335" sha1="kc5ewt36742yqdpvdzqfqy4slu2vj62" xml:space="preserve">{{בה}} [[משתמש:Shahar9261|Shahar9261]] ([[שיחת משתמש:Shahar9261|שיחה]]) 16:30, 19 בינואר 2025 (IST)

== מיזם ספר החוקים ==

{{הסבר בוט חוקים|חוק שירות בטחון}}

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:27, 16 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>kc5ewt36742yqdpvdzqfqy4slu2vj62</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1726318</id>
    <revision>
      <id>3024686</id>
      <parentid>3024176</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:45:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024686</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1724" sha1="hz9y7kwi7szrf5kml0uzwaka1x5og7a" xml:space="preserve">לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות ישראל. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר.
{{חיפוש2}}
=לוח הפיוטים=
&lt;big&gt;&lt;b&gt;
*[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים|מחזור אשכנז]]&lt;/b&gt;&lt;/big&gt; 
**[[/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]]
**[[/מחזור אשכנז/פיוטים מכתבי יד|פיוטים מכתבי יד]]&lt;big&gt;&lt;b&gt;
*[[/מחזור ספרדי/]]
*[[/תכלאל/]]
*[[/מחזור בני רומא/]]&lt;/b&gt;&lt;/big&gt; 
==מנהגים ישנים (1)==
{{הור2|מפתחות למנהגים נוספים שהגיעו לדפוס, רובם אינם נהוגים עוד.}}
*[[/רומניא/]]
*[[/פרובנס/]]
*[[/קטלוניה/]]
*[[/אראגון/]]
*[[/שפתי רננות/]]
*[[/ארג'יל/]]
*[[/אוראן ותלמסאן/]]
*[[/קונסטנטין/]]
*[[/תוניס/]]
*[[/אהבת הקדמונים/]]
*[[/סיסילייא/]]
*[[/ארם צובא/]]
*[[/קוצ'ין/]]
*[[/סליחות תימנים (ישן)/]]
*[[/פורטוגל/]]

==מנהגים ישנים (2)==
{{הור2|מחזורי תפילה שנדפסו לאחר שבטל המנהג.}}
*[[/סידור רס&quot;ג/]] (בבל)
*[[/מחזור ויטרי/]] (צרפת)
*[[/תשלום אבודרהם/]] (ספרד)
*[[/סרע&quot;ג (מהד' קורונל)/]] (ספרד)

==מנהגים ישנים (3)==
{{הור2|מנהגים ממוסדים שלא נדפסו.}}
*[[/אפ&quot;ם/]]
*[[/מגנצא/]] (בתקופת מהרי&quot;ל)
==מנהגים ישנים (4)==
{{הור2|רשימות פיוטים ממחזורים שונים.}}</text>
      <sha1>hz9y7kwi7szrf5kml0uzwaka1x5og7a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728789</id>
    <revision>
      <id>3024664</id>
      <parentid>3024485</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:47:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12773" sha1="i3irpexss89rht23mt015bzaqr1ngou" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סח|ב|סח א|סט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סח עמוד ב] והקטר חלביו וכו'. תניא, אמר רבי שמעון: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים כשרים כל הלילה, ואין ממתינים להם עד שתחשך. הרכבתו והבאתו וכו'. ורמינהו: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חותכין יבלת במקדש, אבל לא במדינה. ואם בכלי - כאן וכאן אסור! רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא. חד אמר: אידי ואידי ביד, הא - בלחה, הא - ביבשה. וחד אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אידי ואידי בלחה, ולא קשיא: הא - ביד, הא - בכלי, ולמאן דאמר הא ביד הא בכלי מאי טעמא לא אמר אידי ואידי ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה? - אמר לך: יבשה מפרך פריכא. ולמאן דאמר אידי ואידי ביד, ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה, מאי טעמא לא אמר אידי ואידי בלחה ולא קשיא הא ביד הא בכלי? - אמר לך: כלי - הא קתני התם - אם בכלי - כאן וכאן אסור. - ואידך: הא דקתני כלי הכא - פלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע אתא לאשמועינן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אליעזר ומה אם שחיטה וכו'. רבי יהושע לטעמיה, דאמר: שמחת יום טוב נמי מצוה היא. דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך, וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם. רבי אליעזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו, חציו לה' וחציו לכם. (עב&quot;ם סימן) אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - יום שניתנה בו תורה הוא. אמר רבה: הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - וקראת לשבת ענג. אמר רב יוסף: הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם - מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב ביה. מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא, לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי. עצרת - יום שניתנה בו תורה, פוריא - ימי משתה ושמחה כתיב, }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעלי יומא דכיפורי - דתני חייא בר רב מדפתי: ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה (הם) מתענין? והלא בעשירי מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשעה בו - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא? רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה, ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר: חדאי נפשאי, חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי. איני? והאמר רבי אלעזר: אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי! - מעיקרא כי עביד איניש - אדעתא דנפשיה קא עביד. אמר רב אשי: ולמאי דקאמר רבי אליעזר נמי יום טוב רשות - אית ליה פירכא: ומה יום טוב שהתיר בו מלאכה של רשות - לא התיר שבות שעמה, שבת שלא התיר בה אלא מלאכה של מצוה - אינו דין שלא תתיר שבות שעמה? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=חק בלק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כשירין כל הלילה''' - כדכתיב ([[ויקרא ו]]) על מוקדה על המזבח כל הלילה ויכול להקטירן כל הלילה ואע&quot;פ כן אין ממתינין להם עד שתחשך אלא מחללין שבת עליהן כדכתיב ([[במדבר כח]]) עולת שבת בשבתו על עולת התמיד אלמא חביב למהר מצוה בשעתה:

'''חותכין יבלת במקדש''' - דלא גזרו על השבות במקדש:

'''הא והא ביד''' - שחותכה בידו ולא בסכין דאין בה אלא משום שבות ואפילו הכי אסור בלחה הואיל ומצי למיעבד מאתמול וההיא דעירובין ביבשה דאפילו שבות ליכא וכר' אליעזר לא מצי לאוקמא לההיא דעירובין ונימא ר' אליעזר היא דאמר במתני' דוחין משום דקתני התם ואם בכלי דהוי מלאכה גמורה כאן וכאן אסור ואי ר' אליעזר היא הא אמר מכשירי מצוה דוחין את השבת אפילו במלאכה גמורה במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}} דתנן ר' אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת:

'''הא''' - דעירובין ביד ומתניתין בכלי דהוי מלאכה גמורה ובעירובין בפרק בתרא איתא נמי כולה הך סוגיא ומקשינן התם והא גבי שבות תני לה דקתני אלו שמשום שבות לא אידחו כו' אלמא לאו בכלי קאי:

'''מפרך פריכא''' - ולא קרי לה חתיכה:

'''מאי טעמא לא אמר הא ביד הא בכלי''' - ונוקמא למתני' דעירובין נמי בלחה:

'''הא קתני התם''' - בעירובין דאסור ולמה לי למיהדר למסתמא הכא בפסחים:

'''ור' יהושע''' - דמפיק שמחת יום טוב ראיה לפסח אזיל לטעמיה דאמר שמחת יום טוב מצוה היא ואפ&quot;ה לא דחיא שבות הראוי לעשות מבעוד יום:

'''דבעינן נמי לכם''' - שישמח בו במאכל ומשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו:

'''כל האוכל ושותה כו'''' - בפ' בתרא דיומא מוקמינן להא דרשא אליבא דמאן דאמר אין אדם מוזהר על תוספת עינוי להתחיל ולהתענות מבעוד יום ואפילו למאן דאית ליה מוסיפין מחול על קודש מקרא אחרינא נפקא ליה מבחריש ובקציר תשבות הילכך כי אתא האי בתשעה להכי אתא והכי קאמר מה שאתם עושים בתשעה דהיינו אכילה ושתיה אני קורא עינוי:

'''תילתא''' - שלישי לבטן ומובחר הוא:

'''עבדי לי''' - היה מצוה לאנשי ביתו להכין לו סעודה:

'''אי לאו האי יומא''' - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף ומה ביני לבינם:

'''ותלי''' - נשען:

'''חדאי נפשאי''' - שמחי נפשי:

'''לך קראי לך תנאי''' - בשבילך ולצורכך שניתי וקריתי:

'''איני''' - וכי אין הנאה בתלמוד תורה אלא ללומדיה לבדם:

'''אם לא בריתי''' - של יומם ולילה דהיינו תלמוד תורה שכתוב בו ([[יהושע א]]) והגית בו יומם ולילה:

'''אית ליה פירכא''' - למילתיה דאמר מלאכת מצוה דוחה כל שכן שבות דמצוה שפיר מהדר ליה ר' יהושע יום טוב יוכיח מקל וחומר ומה שמחת יום טוב שהיא רשות והתרת' בו משום מלאכה לא התרתה בו משום שבות שבת שלא התרתה בה אלא מלאכ' מצוה כגון שחיטת קרבנות צבור אינו דין שלא תתיר שבות אפי' של מצוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סח ב מפרך פריכא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סח_ב_מפרך פריכא]]
'''מפרך''' פריכא. הילכך ההוא דעירובין ליכא לאוקמא ביבשה דהא קתני סיפא ואם בכלי כאן וכאן אסור ויבשה כיון דמפרכא אפילו בכלי נמי שריא והכי מוכח בפרק בתרא ד[[עירובין קג א|עירובין (דף קג)]]:
[[File:תוס פסחים 6 סח ב ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סח_ב_ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו]]
''' ומה''' שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו כו'. תימה לר&quot;י מה קל וחומר הוא זה דלמא שאני הני משום דאפשר לעשותן מערב שבת ור' אליעזר גופיה אית ליה זה החילוק ומשום הכי בפ' רבי אליעזר דמילה (שבת קלב.) מצריך תרי קראי חד למילה וחד למכשיריה משום דאפשר לעשותן מערב שבת דאמר התם מילה וכל מכשיריה דוחין את השבת דברי ר' אליעזר מנא ליה לרבי אליעזר הא דאמר קרא וביום השמיני ביום ואפילו בשבת והדר קאמר ע&quot;כ לא פליגי רבנן עליה אלא במכשירים אבל מילה דברי הכל דחיא מנא לן והשתא מאי קבעי מנא לן תיפוק מההוא קרא דביום דדריש מיניה ר' אליעזר מכשירים אע&quot;כ משום דבעינן תרי קראי למילה ולמכשיריה כדפרישי' ונראה לר&quot;י דודאי לר' אליעזר לא צריך האי קל וחומר דהא אפילו מכשירי פסח דהוו מלאכה גמורה דחו שבת אע&quot;ג דאפשר לעשותן מערב שבת כדקאמר (לקמן סט.) בגמרא וליעבריה דהא שמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר מכשירי מצוה דחו והא דקאמרינן הכא ק&quot;ו לדבריהם דרבנן קאמר כלומר אף על גב דאפשר לעשותן מערב שבת כיון דליכא אלא שבות בעלמא יותר יש להתירם משחיטה עצמה דהיא מלאכה גמורה אף על גב דאי אפשר לעשותה מבערב ותימה לר&quot;י מכשירי פסח מנא ליה לרבי אליעזר דדחו שבת דהא גבי מילה מצריך תרי קראי וכי תימא דגמר מסוכה ולולב ומצה ושופר ועומר ושתי הלחם דמוכח התם דדחו מכשיריהם שבת הא איכא למיפרך דמה להנך שכן בשעת דחייתו מיד יכול לקיים מצותן אבל פסח אינו נאכל אלא בלילה ועוד אי מהתם יליף אמאי איצטריך במועדו גבי פסח דקאמר ר' אליעזר עקרת מה שכתוב בתורה במועדו אפי' בשבת:
[[File:תוס פסחים 6 סח ב מה ראיה רשות למצוה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סח_ב_מה ראיה רשות למצוה]]
''' מה''' ראיה רשות למצוה. משמע דמכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מערב יו&quot;ט אסירי לר' אליעזר והקשה ר&quot;ש כהן דבריש תולין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קלז|ב}} אמרינן דרבי אליעזר עדיפא מדר' יהודה ושרי אפי' מכשירי דאפשר מערב יו&quot;ט ותירץ לו ר&quot;י דלא שרי אלא דוקא במשמרת דלא דמיא מלאכה כולי האי:

''' הכל''' מודים בעצרת דבעינן לכם. תימה לריב&quot;א א&quot;כ מאי קאמר רבי אליעזר מה ראיה רשות למצוה דנימא עצרת תוכיח שהיא מצוה וי&quot;ל דהא דבעי רבי אליעזר בעצרת לכם לאו דוקא מקרא אלא מסברא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סח|ב}}</text>
      <sha1>i3irpexss89rht23mt015bzaqr1ngou</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024680</id>
      <parentid>3024664</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:17:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12946" sha1="tec9mcxbmzcw1xt8eaaxsgihg83hkqk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סח|ב|סח א|סט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סח עמוד ב] והקטר חלביו וכו'. תניא, אמר רבי שמעון: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים כשרים כל הלילה, ואין ממתינים להם עד שתחשך. הרכבתו והבאתו וכו'. ורמינהו: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חותכין יבלת במקדש, אבל לא במדינה. ואם בכלי - כאן וכאן אסור! רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא. חד אמר: אידי ואידי ביד, הא - בלחה, הא - ביבשה. וחד אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אידי ואידי בלחה, ולא קשיא: הא - ביד, הא - בכלי, ולמאן דאמר הא ביד הא בכלי מאי טעמא לא אמר אידי ואידי ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה? - אמר לך: יבשה מפרך פריכא. ולמאן דאמר אידי ואידי ביד, ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה, מאי טעמא לא אמר אידי ואידי בלחה ולא קשיא הא ביד הא בכלי? - אמר לך: כלי - הא קתני התם - אם בכלי - כאן וכאן אסור. - ואידך: הא דקתני כלי הכא - פלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע אתא לאשמועינן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אליעזר ומה אם שחיטה וכו'. רבי יהושע לטעמיה, דאמר: שמחת יום טוב נמי מצוה היא. דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך, וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם. רבי אליעזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו, חציו לה' וחציו לכם. (עב&quot;ם סימן) אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - יום שניתנה בו תורה הוא. אמר רבה: הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - וקראת לשבת ענג. אמר רב יוסף: הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם - מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב ביה. מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא, לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי. עצרת - יום שניתנה בו תורה, פוריא - ימי משתה ושמחה כתיב, }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעלי יומא דכיפורי - דתני חייא בר רב מדפתי: ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה (הם) מתענין? והלא בעשירי מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשעה בו - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא? רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה, ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר: חדאי נפשאי, חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי. איני? והאמר רבי אלעזר: אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי! - מעיקרא כי עביד איניש - אדעתא דנפשיה קא עביד. אמר רב אשי: ולמאי דקאמר רבי אליעזר נמי יום טוב רשות - אית ליה פירכא: ומה יום טוב שהתיר בו מלאכה של רשות - לא התיר שבות שעמה, שבת שלא התיר בה אלא מלאכה של מצוה - אינו דין שלא תתיר שבות שעמה? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=חק בלק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כשירין כל הלילה''' - כדכתיב ([[ויקרא ו]]) על מוקדה על המזבח כל הלילה ויכול להקטירן כל הלילה ואע&quot;פ כן אין ממתינין להם עד שתחשך אלא מחללין שבת עליהן כדכתיב ([[במדבר כח]]) עולת שבת בשבתו על עולת התמיד אלמא חביב למהר מצוה בשעתה:

'''חותכין יבלת במקדש''' - דלא גזרו על השבות במקדש:

'''הא והא ביד''' - שחותכה בידו ולא בסכין דאין בה אלא משום שבות ואפילו הכי אסור בלחה הואיל ומצי למיעבד מאתמול וההיא דעירובין ביבשה דאפילו שבות ליכא וכר' אליעזר לא מצי לאוקמא לההיא דעירובין ונימא ר' אליעזר היא דאמר במתני' דוחין משום דקתני התם ואם בכלי דהוי מלאכה גמורה כאן וכאן אסור ואי ר' אליעזר היא הא אמר מכשירי מצוה דוחין את השבת אפילו במלאכה גמורה במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}} דתנן ר' אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת:

'''הא''' - דעירובין ביד ומתניתין בכלי דהוי מלאכה גמורה ובעירובין בפרק בתרא איתא נמי כולה הך סוגיא ומקשינן התם והא גבי שבות תני לה דקתני אלו שמשום שבות לא אידחו כו' אלמא לאו בכלי קאי:

'''מפרך פריכא''' - ולא קרי לה חתיכה:

'''מאי טעמא לא אמר הא ביד הא בכלי''' - ונוקמא למתני' דעירובין נמי בלחה:

'''הא קתני התם''' - בעירובין דאסור ולמה לי למיהדר למסתמא הכא בפסחים:

'''ור' יהושע''' - דמפיק שמחת יום טוב ראיה לפסח אזיל לטעמיה דאמר שמחת יום טוב מצוה היא ואפ&quot;ה לא דחיא שבות הראוי לעשות מבעוד יום:

'''דבעינן נמי לכם''' - שישמח בו במאכל ומשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו:

'''כל האוכל ושותה כו'''' - בפ' בתרא דיומא מוקמינן להא דרשא אליבא דמאן דאמר אין אדם מוזהר על תוספת עינוי להתחיל ולהתענות מבעוד יום ואפילו למאן דאית ליה מוסיפין מחול על קודש מקרא אחרינא נפקא ליה מבחריש ובקציר תשבות הילכך כי אתא האי בתשעה להכי אתא והכי קאמר מה שאתם עושים בתשעה דהיינו אכילה ושתיה אני קורא עינוי:

'''תילתא''' - שלישי לבטן ומובחר הוא:

'''עבדי לי''' - היה מצוה לאנשי ביתו להכין לו סעודה:

'''אי לאו האי יומא''' - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף ומה ביני לבינם:

'''ותלי''' - נשען:

'''חדאי נפשאי''' - שמחי נפשי:

'''לך קראי לך תנאי''' - בשבילך ולצורכך שניתי וקריתי:

'''איני''' - וכי אין הנאה בתלמוד תורה אלא ללומדיה לבדם:

'''אם לא בריתי''' - של יומם ולילה דהיינו תלמוד תורה שכתוב בו ([[יהושע א]]) והגית בו יומם ולילה:

'''אית ליה פירכא''' - למילתיה דאמר מלאכת מצוה דוחה כל שכן שבות דמצוה שפיר מהדר ליה ר' יהושע יום טוב יוכיח מקל וחומר ומה שמחת יום טוב שהיא רשות והתרת' בו משום מלאכה לא התרתה בו משום שבות שבת שלא התרתה בה אלא מלאכ' מצוה כגון שחיטת קרבנות צבור אינו דין שלא תתיר שבות אפי' של מצוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סח ב מפרך פריכא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סח_ב_מפרך פריכא]]
'''מפרך''' פריכא. הילכך ההוא דעירובין ליכא לאוקמא ביבשה דהא קתני סיפא ואם בכלי כאן וכאן אסור ויבשה כיון דמפרכא אפילו בכלי נמי שריא והכי מוכח בפרק בתרא ד[[עירובין קג א|עירובין (דף קג)]]:
[[File:תוס פסחים 6 סח ב ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סח_ב_ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו]]
''' ומה''' שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו כו'. תימה לר&quot;י מה קל וחומר הוא זה דלמא שאני הני משום דאפשר לעשותן מערב שבת ור' אליעזר גופיה אית ליה זה החילוק ומשום הכי בפ' רבי אליעזר דמילה (שבת קלב.) מצריך תרי קראי חד למילה וחד למכשיריה משום דאפשר לעשותן מערב שבת דאמר התם מילה וכל מכשיריה דוחין את השבת דברי ר' אליעזר מנא ליה לרבי אליעזר הא דאמר קרא וביום השמיני ביום ואפילו בשבת והדר קאמר ע&quot;כ לא פליגי רבנן עליה אלא במכשירים אבל מילה דברי הכל דחיא מנא לן והשתא מאי קבעי מנא לן תיפוק מההוא קרא דביום דדריש מיניה ר' אליעזר מכשירים אע&quot;כ משום דבעינן תרי קראי למילה ולמכשיריה כדפרישי' ונראה לר&quot;י דודאי לר' אליעזר לא צריך האי קל וחומר דהא אפילו מכשירי פסח דהוו מלאכה גמורה דחו שבת אע&quot;ג דאפשר לעשותן מערב שבת כדקאמר (לקמן סט.) בגמרא וליעבריה דהא שמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר מכשירי מצוה דחו והא דקאמרינן הכא ק&quot;ו לדבריהם דרבנן קאמר כלומר אף על גב דאפשר לעשותן מערב שבת כיון דליכא אלא שבות בעלמא יותר יש להתירם משחיטה עצמה דהיא מלאכה גמורה אף על גב דאי אפשר לעשותה מבערב ותימה לר&quot;י מכשירי פסח מנא ליה לרבי אליעזר דדחו שבת דהא גבי מילה מצריך תרי קראי וכי תימא דגמר מסוכה ולולב ומצה ושופר ועומר ושתי הלחם דמוכח התם דדחו מכשיריהם שבת הא איכא למיפרך דמה להנך שכן בשעת דחייתו מיד יכול לקיים מצותן אבל פסח אינו נאכל אלא בלילה ועוד אי מהתם יליף אמאי איצטריך במועדו גבי פסח דקאמר ר' אליעזר עקרת מה שכתוב בתורה במועדו אפי' בשבת:
[[File:תוס פסחים 6 סח ב מה ראיה רשות למצוה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סח_ב_מה ראיה רשות למצוה]]
''' מה''' ראיה רשות למצוה. משמע דמכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מערב יו&quot;ט אסירי לר' אליעזר והקשה ר&quot;ש כהן דבריש תולין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קלז|ב}} אמרינן דרבי אליעזר עדיפא מדר' יהודה ושרי אפי' מכשירי דאפשר מערב יו&quot;ט ותירץ לו ר&quot;י דלא שרי אלא דוקא במשמרת דלא דמיא מלאכה כולי האי:
[[File:תוס פסחים 6 סח ב הכל מודים בעצרת דבעינן לכם.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סח_ב_הכל מודים בעצרת דבעינן לכם]]
''' הכל''' מודים בעצרת דבעינן לכם. תימה לריב&quot;א א&quot;כ מאי קאמר רבי אליעזר מה ראיה רשות למצוה דנימא עצרת תוכיח שהיא מצוה וי&quot;ל דהא דבעי רבי אליעזר בעצרת לכם לאו דוקא מקרא אלא מסברא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סח|ב}}</text>
      <sha1>tec9mcxbmzcw1xt8eaaxsgihg83hkqk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728790</id>
    <revision>
      <id>3024692</id>
      <parentid>2939144</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:52:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024692</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12456" sha1="11qnui7inqv6ubvhscr3r8diqohz0be" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] ורבי אליעזר - שבות דמצוה עדיף ליה. תניא, אמר רבי אליעזר: ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת, דאיתעביד ליה מצוה - לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת! אמר לו רבי עקיבא: דמה לי, אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת - שהרי דחתה שחיטה את השבת. תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת - שלא דחתה שחיטה את השבת. דבר אחר: שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע. אי הכי משחט נמי לא נשחט, שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע! אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה, והדר אמר ליה הך דמה לי אם דחו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח וכו'. תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו. אמר לו: רבי, אל תכפירני בשעת הדין, כך מקובלני ממך: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הזאה שבות היא, ואינה דוחה את השבת. וכי מאחר דהוא אגמריה מאי טעמא קא הדר ביה? - אמר עולא: רבי אליעזר כי אגמריה - הזאה דתרומה אגמריה, דתרומה גופה לא דחיא שבת. רבי עקיבא נמי, כי אותביה - הזאה דתרומה אותביה, שהיא מצוה והיא משום שבות. והוא סבר: הזאה דפסח קא מותיב ליה. מתיב רבה: השיב רבי עקיבא ואמר: הזאת טמא מת תוכיח, שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח, שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת! אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה, וכי מאחר דאגמריה מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר? - רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא רבי עקיבא לאדכוריה גמריה. ונימא ליה בהדיה! - סבר לאו אורח ארעא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת? מכדי טלטולי בעלמא הוא, תדחי שבת משום פסח! - אמר רבה: גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. ולרבי אליעזר ניעבריה, דהא אמר רבי אליעזר: מכשירי מצוה דוחין את השבת! - אמרי: הני מילי - היכא דגברא גופיה חזי, ורמי חיובא עליה. אבל הכא, דגברא גופיה לא חזי - לא רמי חיובא עליה. אמר רבה: לדברי רבי אליעזר, קטן בריא - מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא חזי ליה. קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו - דהא לא חזי ליה. אמר רבא: ואי בריא הוא - למה ליה חמין להברותו? אלא אמר רבא: הכל חולין הן אצל מילה, אחד קטן בריא ואחד קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא לא חזי. איתיביה אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ערל שלא מל - ענוש כרת, דברי רבי אליעזר. והא הכא, דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת, אלמא: רמי חיובא עליה! אמר רבה: קסבר רבי אליעזר: אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ורבי אליעזר''' -  אמר לך האי לאו קל וחומר הוא דשבות מצוה עדיפא משבות דרשות הלכך יום טוב דשמחתו רשות גזרו על שבות שלה אבל שבת דדחיית מלאכה שבו משום מצוה היא לא גזרו חכמים בה על השבות לדחות את המצוה:

'''שלאחר שחיטה''' -  מיחוי קרביו ואע&quot;ג דאיתעביד ליה צורך גבוה:

'''לא ידחו כו'''' -  בתמיה למיעבד צורכי גבוה:

'''דמה לי''' -  כלומר דין הוא כן ומה לי לתמוה שהרי דחתה שחיטה כבר את שבת במצותה הלכך הואיל וניתנה לדחות כבר לא גזרו בה שוב על שבות הצריך:

'''ברישא''' -  אמר ליה האי טעמא שמא ימצא זבח פסול:

'''ופרכיה''' -  ואמר ליה א&quot;כ משחט נמי לא נשחוט:

'''בשחיטה השבתני''' -  דבר שחוק וגיחוך שאמרת או חילוף ומה אם הזאה שהיא שבות אינה דוחה שחיטה לא כל שכן שלא תדחה ובאת לעקור את מה שכתוב בו במועדו ויודע היית שאין זה ק&quot;ו:

'''אל תכפירני''' -  אל תכפור במה שלימדתני הזאה אע&quot;פ שהיא שבות אינה דוחה ולכך דנתי קל וחומר זה לפניך אע&quot;פ שאינו כדאי אלא כדי שתשים אל לבך אחרי שבא זה לדון שחיטה מהזאה מכלל דבהזאה פשיטא ליה דלא דחיא מתוך כך תזכור מה שלימדתני דלא דחיא ותחזור בך ממה שאתה אומר ועליה אני דן:

'''בשעת הדין''' -  בשעה זו שאנו דנין עליה:

'''ומאחר דאגמריה''' -  ר' אליעזר גופיה דלא דחיא מאי טעמא פריך ואמר עליה אני דן:

'''הזאה דתרומה''' -  הבא להזות עליו ליטהר כדי לאכול תרומה אגמריה דלא דחיא שבת דהא הפרשת תרומה גופא לא דחיא שבת:

'''הזאת טמא מת כו'''' -  אלמא דבהזאת פסח השיבו וקאמר אינה דוחה שבת אלמא דאגמריה ר' אליעזר דאינה דוחה מדפשיטא ליה כולי האי:

'''אלא ודאי הזאת פסח אגמריה''' -  ומאי גזירת שבות איכא בהזאה גזירה שמא יעבירנה בידו וכשהיה דן עליה עם ר' עקיבא שכח דבר זה מלמודו והכי נמי אמרינן בע&quot;א בפרק כל הצלמים (דף מו:) ר' אליעזר גמריה איעקר ליה ואתא ר' עקיבא לאדכוריה גמריה:

'''דוחין את השבת''' -  אפי' מלאכה גמורה במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}}:

'''היכא דגברא חזי''' -  כגון להביא איזמל למילה דרך רשות הרבים שכבר התינוק ראוי למול אבל היכא דגברא לא חזי כגון האי טמא לא רמיא חיובא עליה ואין אלו מכשירי מצוה:

'''אמר רבה לדברי רבי אליעזר''' -  דאמר כל היכא דגברא לא חזי ליכא חיובא עליה:

'''קטן בריא''' -  דבלאו רחיצה ראוי למול:

'''מחמין לו חמין''' -  בשבת קודם מילה:

'''להברותו''' -  להיות בריא וחזק:

'''קטן חולה''' -  שכל זמן שלא ירחצוהו בחמין לא יראה למול ואם ירחצוהו יראה למילה:

'''הכל אצל מילה חולין הן''' -  כל זמן שלא נרחצו בחמין ואפילו לרבי אליעזר צריך להיות לו מחמי חמין מערב שבת:

'''איתיביה אביי ערל''' -  גדול שלא מל ערב הפסח:

'''ענוש כרת''' -  בשביל שהיה ראוי לתקן מו' שעות מזמן דשחיטת הפסח ולמעלה ולא ניתקן ולא דמי לטמא ושהיה בדרך רחוקה שאין יכולין לתקן באותן שש שעות ומיקמי הכי לא רמיא חיובא עלייהו אלמא אע&quot;ג דלא חזיא רמיא מצוה עליה היכא דאפשר למיתקן והזאה נמי תדחה שבת דהא מצוה רמיא עליה ליתקן לכך ואי קשיא הא דקיימא לן (לקמן דף צב.) הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וצריך הזאה שלישי ושביעי ואפילו מל אינו ראוי הא אוקמינן לההיא בערל נכרי שנתגייר בפרק האשה: הכי גרסינן אמר רבה קסבר ר' אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט א אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת]]
'''אם''' דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת כו'. פי' בקונטרס מיחוי קרביו ותימה לר&quot;י מה ראיה מייתי דילמא שאני התם משום דלא אפשר למיעבד מאתמול ונראה לר&quot;י דמכשירי מצוה שלאחר שחיטה דקאמר היינו הקטר חלבים דאפשר להמתין עד הלילה ודחי שבת וכן יש בירושלמי דקא אמר ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו אע&quot;פ שאפשר להמתין למוצאי שבת מה לי מכשירין שלאחר שחיטה כו' והא דפריך משחט נמי לא לשחוט אע&quot;ג דשחיטה לא אפשר מ&quot;מ פריך משום שכבר הוכיח שאין חילוק בין אפשר ללא אפשר מדשרינן הקטר חלבים:

''' הזאה''' דתרומה אגמריה. ואית לן למימר דר' אליעזר הי' סבור דבהזאה דפסח קאמר ר&quot;ע ולכך היה משיב ועליה אני דן שתהא מותרת דהשתא סבירא לן דהזאה דפסח דחיא שבת וקאמר ליה ר&quot;ע זה חילוף שהיה סבור שר' אליעזר היה טועה במה שלמדו דאינה דוחה:

''' דתרומה''' גופה לא דחיא שבת. וא&quot;ת נילף דתידחי שבת מכל הנהו וי&quot;ל משום דיכול לקיים מצות אכילת תרומה אחר השבת:

''' שמא''' יעבירנה ארבע אמות. וא&quot;ת ואמאי חיישינן להכי הלא נושא מי חטאת טמא ויחזור ויטמא את המים ויש לומר דמעביר בכלי אבנים ובכלי גללים דלא מקבלי טומאה:

''' קטן''' בריא מחמין כו' דהא חזי. דווקא לר' אליעזר יש חילוק בין חזי ללא חזי אבל ר' עקיבא אינו מחלק כלל דהא קאמר במתני' הזאה תוכיח:

''' לא''' שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין כו'. וכי אמר רבי אליעזר דמכשירי מילה דחו שבת ה&quot;מ היכא שהוחמו חמין מערב שבת דחזי:

''' מדקמהדר''' אטמא שרץ קסבר אין שוחטין כו'. מכל מקום חייב הוא כרת לפי שהיה יכול לטבול ואז היו שוחטין וזורקין עליו כדאמר לקמן שוחטין וזורקין על טבול יום דשימשא ממילא ערבא:

''' שוחטין''' וזורקין כו'. וא&quot;ת אי שוחטי' וזורקי' על טמא שרץ אמאי כתב רחמנא טמא אינו עושה פסח פשיטא דהא כתיב איש לפי אכלו לעכב דבעינן גברא דחזי לאכילה כדמוכח בכיצד צולין (לקמן עח:) ונראה לרשב&quot;א דאיצטריך לאשמעינן דחייב בפסח שני דלא נימא דמיפטר משום דשני תשלומין דראשון הוא דחזי בראשון חזי בשני דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדאמר לקמן גבי חגיגה בכיצד צולין (לקמן פ.) אי נמי איצטריך למימרא דציבור עבדי בטומאה כדדרשינן איש כי יהיה טמא איש נדחה ואין ציבור נדחין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|א}}</text>
      <sha1>11qnui7inqv6ubvhscr3r8diqohz0be</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024696</id>
      <parentid>3024692</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T19:08:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12600" sha1="t9kjbbshc7duiqo03dyh52km11gckka" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] ורבי אליעזר - שבות דמצוה עדיף ליה. תניא, אמר רבי אליעזר: ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת, דאיתעביד ליה מצוה - לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת! אמר לו רבי עקיבא: דמה לי, אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת - שהרי דחתה שחיטה את השבת. תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת - שלא דחתה שחיטה את השבת. דבר אחר: שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע. אי הכי משחט נמי לא נשחט, שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע! אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה, והדר אמר ליה הך דמה לי אם דחו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח וכו'. תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו. אמר לו: רבי, אל תכפירני בשעת הדין, כך מקובלני ממך: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הזאה שבות היא, ואינה דוחה את השבת. וכי מאחר דהוא אגמריה מאי טעמא קא הדר ביה? - אמר עולא: רבי אליעזר כי אגמריה - הזאה דתרומה אגמריה, דתרומה גופה לא דחיא שבת. רבי עקיבא נמי, כי אותביה - הזאה דתרומה אותביה, שהיא מצוה והיא משום שבות. והוא סבר: הזאה דפסח קא מותיב ליה. מתיב רבה: השיב רבי עקיבא ואמר: הזאת טמא מת תוכיח, שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח, שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת! אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה, וכי מאחר דאגמריה מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר? - רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא רבי עקיבא לאדכוריה גמריה. ונימא ליה בהדיה! - סבר לאו אורח ארעא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת? מכדי טלטולי בעלמא הוא, תדחי שבת משום פסח! - אמר רבה: גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. ולרבי אליעזר ניעבריה, דהא אמר רבי אליעזר: מכשירי מצוה דוחין את השבת! - אמרי: הני מילי - היכא דגברא גופיה חזי, ורמי חיובא עליה. אבל הכא, דגברא גופיה לא חזי - לא רמי חיובא עליה. אמר רבה: לדברי רבי אליעזר, קטן בריא - מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא חזי ליה. קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו - דהא לא חזי ליה. אמר רבא: ואי בריא הוא - למה ליה חמין להברותו? אלא אמר רבא: הכל חולין הן אצל מילה, אחד קטן בריא ואחד קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא לא חזי. איתיביה אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ערל שלא מל - ענוש כרת, דברי רבי אליעזר. והא הכא, דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת, אלמא: רמי חיובא עליה! אמר רבה: קסבר רבי אליעזר: אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ורבי אליעזר''' -  אמר לך האי לאו קל וחומר הוא דשבות מצוה עדיפא משבות דרשות הלכך יום טוב דשמחתו רשות גזרו על שבות שלה אבל שבת דדחיית מלאכה שבו משום מצוה היא לא גזרו חכמים בה על השבות לדחות את המצוה:

'''שלאחר שחיטה''' -  מיחוי קרביו ואע&quot;ג דאיתעביד ליה צורך גבוה:

'''לא ידחו כו'''' -  בתמיה למיעבד צורכי גבוה:

'''דמה לי''' -  כלומר דין הוא כן ומה לי לתמוה שהרי דחתה שחיטה כבר את שבת במצותה הלכך הואיל וניתנה לדחות כבר לא גזרו בה שוב על שבות הצריך:

'''ברישא''' -  אמר ליה האי טעמא שמא ימצא זבח פסול:

'''ופרכיה''' -  ואמר ליה א&quot;כ משחט נמי לא נשחוט:

'''בשחיטה השבתני''' -  דבר שחוק וגיחוך שאמרת או חילוף ומה אם הזאה שהיא שבות אינה דוחה שחיטה לא כל שכן שלא תדחה ובאת לעקור את מה שכתוב בו במועדו ויודע היית שאין זה ק&quot;ו:

'''אל תכפירני''' -  אל תכפור במה שלימדתני הזאה אע&quot;פ שהיא שבות אינה דוחה ולכך דנתי קל וחומר זה לפניך אע&quot;פ שאינו כדאי אלא כדי שתשים אל לבך אחרי שבא זה לדון שחיטה מהזאה מכלל דבהזאה פשיטא ליה דלא דחיא מתוך כך תזכור מה שלימדתני דלא דחיא ותחזור בך ממה שאתה אומר ועליה אני דן:

'''בשעת הדין''' -  בשעה זו שאנו דנין עליה:

'''ומאחר דאגמריה''' -  ר' אליעזר גופיה דלא דחיא מאי טעמא פריך ואמר עליה אני דן:

'''הזאה דתרומה''' -  הבא להזות עליו ליטהר כדי לאכול תרומה אגמריה דלא דחיא שבת דהא הפרשת תרומה גופא לא דחיא שבת:

'''הזאת טמא מת כו'''' -  אלמא דבהזאת פסח השיבו וקאמר אינה דוחה שבת אלמא דאגמריה ר' אליעזר דאינה דוחה מדפשיטא ליה כולי האי:

'''אלא ודאי הזאת פסח אגמריה''' -  ומאי גזירת שבות איכא בהזאה גזירה שמא יעבירנה בידו וכשהיה דן עליה עם ר' עקיבא שכח דבר זה מלמודו והכי נמי אמרינן בע&quot;א בפרק כל הצלמים (דף מו:) ר' אליעזר גמריה איעקר ליה ואתא ר' עקיבא לאדכוריה גמריה:

'''דוחין את השבת''' -  אפי' מלאכה גמורה במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}}:

'''היכא דגברא חזי''' -  כגון להביא איזמל למילה דרך רשות הרבים שכבר התינוק ראוי למול אבל היכא דגברא לא חזי כגון האי טמא לא רמיא חיובא עליה ואין אלו מכשירי מצוה:

'''אמר רבה לדברי רבי אליעזר''' -  דאמר כל היכא דגברא לא חזי ליכא חיובא עליה:

'''קטן בריא''' -  דבלאו רחיצה ראוי למול:

'''מחמין לו חמין''' -  בשבת קודם מילה:

'''להברותו''' -  להיות בריא וחזק:

'''קטן חולה''' -  שכל זמן שלא ירחצוהו בחמין לא יראה למול ואם ירחצוהו יראה למילה:

'''הכל אצל מילה חולין הן''' -  כל זמן שלא נרחצו בחמין ואפילו לרבי אליעזר צריך להיות לו מחמי חמין מערב שבת:

'''איתיביה אביי ערל''' -  גדול שלא מל ערב הפסח:

'''ענוש כרת''' -  בשביל שהיה ראוי לתקן מו' שעות מזמן דשחיטת הפסח ולמעלה ולא ניתקן ולא דמי לטמא ושהיה בדרך רחוקה שאין יכולין לתקן באותן שש שעות ומיקמי הכי לא רמיא חיובא עלייהו אלמא אע&quot;ג דלא חזיא רמיא מצוה עליה היכא דאפשר למיתקן והזאה נמי תדחה שבת דהא מצוה רמיא עליה ליתקן לכך ואי קשיא הא דקיימא לן (לקמן דף צב.) הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וצריך הזאה שלישי ושביעי ואפילו מל אינו ראוי הא אוקמינן לההיא בערל נכרי שנתגייר בפרק האשה: הכי גרסינן אמר רבה קסבר ר' אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט א אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת]]
'''אם''' דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת כו'. פי' בקונטרס מיחוי קרביו ותימה לר&quot;י מה ראיה מייתי דילמא שאני התם משום דלא אפשר למיעבד מאתמול ונראה לר&quot;י דמכשירי מצוה שלאחר שחיטה דקאמר היינו הקטר חלבים דאפשר להמתין עד הלילה ודחי שבת וכן יש בירושלמי דקא אמר ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו אע&quot;פ שאפשר להמתין למוצאי שבת מה לי מכשירין שלאחר שחיטה כו' והא דפריך משחט נמי לא לשחוט אע&quot;ג דשחיטה לא אפשר מ&quot;מ פריך משום שכבר הוכיח שאין חילוק בין אפשר ללא אפשר מדשרינן הקטר חלבים:
[[File:תוס פסחים 6 סט א הזאה דתרומה אגמריה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_הזאה דתרומה אגמריה]]
''' הזאה''' דתרומה אגמריה. ואית לן למימר דר' אליעזר הי' סבור דבהזאה דפסח קאמר ר&quot;ע ולכך היה משיב ועליה אני דן שתהא מותרת דהשתא סבירא לן דהזאה דפסח דחיא שבת וקאמר ליה ר&quot;ע זה חילוף שהיה סבור שר' אליעזר היה טועה במה שלמדו דאינה דוחה:

''' דתרומה''' גופה לא דחיא שבת. וא&quot;ת נילף דתידחי שבת מכל הנהו וי&quot;ל משום דיכול לקיים מצות אכילת תרומה אחר השבת:

''' שמא''' יעבירנה ארבע אמות. וא&quot;ת ואמאי חיישינן להכי הלא נושא מי חטאת טמא ויחזור ויטמא את המים ויש לומר דמעביר בכלי אבנים ובכלי גללים דלא מקבלי טומאה:

''' קטן''' בריא מחמין כו' דהא חזי. דווקא לר' אליעזר יש חילוק בין חזי ללא חזי אבל ר' עקיבא אינו מחלק כלל דהא קאמר במתני' הזאה תוכיח:

''' לא''' שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין כו'. וכי אמר רבי אליעזר דמכשירי מילה דחו שבת ה&quot;מ היכא שהוחמו חמין מערב שבת דחזי:

''' מדקמהדר''' אטמא שרץ קסבר אין שוחטין כו'. מכל מקום חייב הוא כרת לפי שהיה יכול לטבול ואז היו שוחטין וזורקין עליו כדאמר לקמן שוחטין וזורקין על טבול יום דשימשא ממילא ערבא:

''' שוחטין''' וזורקין כו'. וא&quot;ת אי שוחטי' וזורקי' על טמא שרץ אמאי כתב רחמנא טמא אינו עושה פסח פשיטא דהא כתיב איש לפי אכלו לעכב דבעינן גברא דחזי לאכילה כדמוכח בכיצד צולין (לקמן עח:) ונראה לרשב&quot;א דאיצטריך לאשמעינן דחייב בפסח שני דלא נימא דמיפטר משום דשני תשלומין דראשון הוא דחזי בראשון חזי בשני דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדאמר לקמן גבי חגיגה בכיצד צולין (לקמן פ.) אי נמי איצטריך למימרא דציבור עבדי בטומאה כדדרשינן איש כי יהיה טמא איש נדחה ואין ציבור נדחין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|א}}</text>
      <sha1>t9kjbbshc7duiqo03dyh52km11gckka</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024699</id>
      <parentid>3024696</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T19:29:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024699</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12757" sha1="8ouogubenemmqbchygviz39jogy6w5f" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] ורבי אליעזר - שבות דמצוה עדיף ליה. תניא, אמר רבי אליעזר: ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת, דאיתעביד ליה מצוה - לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת! אמר לו רבי עקיבא: דמה לי, אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת - שהרי דחתה שחיטה את השבת. תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת - שלא דחתה שחיטה את השבת. דבר אחר: שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע. אי הכי משחט נמי לא נשחט, שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע! אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה, והדר אמר ליה הך דמה לי אם דחו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח וכו'. תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו. אמר לו: רבי, אל תכפירני בשעת הדין, כך מקובלני ממך: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הזאה שבות היא, ואינה דוחה את השבת. וכי מאחר דהוא אגמריה מאי טעמא קא הדר ביה? - אמר עולא: רבי אליעזר כי אגמריה - הזאה דתרומה אגמריה, דתרומה גופה לא דחיא שבת. רבי עקיבא נמי, כי אותביה - הזאה דתרומה אותביה, שהיא מצוה והיא משום שבות. והוא סבר: הזאה דפסח קא מותיב ליה. מתיב רבה: השיב רבי עקיבא ואמר: הזאת טמא מת תוכיח, שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח, שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת! אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה, וכי מאחר דאגמריה מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר? - רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא רבי עקיבא לאדכוריה גמריה. ונימא ליה בהדיה! - סבר לאו אורח ארעא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת? מכדי טלטולי בעלמא הוא, תדחי שבת משום פסח! - אמר רבה: גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. ולרבי אליעזר ניעבריה, דהא אמר רבי אליעזר: מכשירי מצוה דוחין את השבת! - אמרי: הני מילי - היכא דגברא גופיה חזי, ורמי חיובא עליה. אבל הכא, דגברא גופיה לא חזי - לא רמי חיובא עליה. אמר רבה: לדברי רבי אליעזר, קטן בריא - מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא חזי ליה. קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו - דהא לא חזי ליה. אמר רבא: ואי בריא הוא - למה ליה חמין להברותו? אלא אמר רבא: הכל חולין הן אצל מילה, אחד קטן בריא ואחד קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא לא חזי. איתיביה אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ערל שלא מל - ענוש כרת, דברי רבי אליעזר. והא הכא, דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת, אלמא: רמי חיובא עליה! אמר רבה: קסבר רבי אליעזר: אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ורבי אליעזר''' -  אמר לך האי לאו קל וחומר הוא דשבות מצוה עדיפא משבות דרשות הלכך יום טוב דשמחתו רשות גזרו על שבות שלה אבל שבת דדחיית מלאכה שבו משום מצוה היא לא גזרו חכמים בה על השבות לדחות את המצוה:

'''שלאחר שחיטה''' -  מיחוי קרביו ואע&quot;ג דאיתעביד ליה צורך גבוה:

'''לא ידחו כו'''' -  בתמיה למיעבד צורכי גבוה:

'''דמה לי''' -  כלומר דין הוא כן ומה לי לתמוה שהרי דחתה שחיטה כבר את שבת במצותה הלכך הואיל וניתנה לדחות כבר לא גזרו בה שוב על שבות הצריך:

'''ברישא''' -  אמר ליה האי טעמא שמא ימצא זבח פסול:

'''ופרכיה''' -  ואמר ליה א&quot;כ משחט נמי לא נשחוט:

'''בשחיטה השבתני''' -  דבר שחוק וגיחוך שאמרת או חילוף ומה אם הזאה שהיא שבות אינה דוחה שחיטה לא כל שכן שלא תדחה ובאת לעקור את מה שכתוב בו במועדו ויודע היית שאין זה ק&quot;ו:

'''אל תכפירני''' -  אל תכפור במה שלימדתני הזאה אע&quot;פ שהיא שבות אינה דוחה ולכך דנתי קל וחומר זה לפניך אע&quot;פ שאינו כדאי אלא כדי שתשים אל לבך אחרי שבא זה לדון שחיטה מהזאה מכלל דבהזאה פשיטא ליה דלא דחיא מתוך כך תזכור מה שלימדתני דלא דחיא ותחזור בך ממה שאתה אומר ועליה אני דן:

'''בשעת הדין''' -  בשעה זו שאנו דנין עליה:

'''ומאחר דאגמריה''' -  ר' אליעזר גופיה דלא דחיא מאי טעמא פריך ואמר עליה אני דן:

'''הזאה דתרומה''' -  הבא להזות עליו ליטהר כדי לאכול תרומה אגמריה דלא דחיא שבת דהא הפרשת תרומה גופא לא דחיא שבת:

'''הזאת טמא מת כו'''' -  אלמא דבהזאת פסח השיבו וקאמר אינה דוחה שבת אלמא דאגמריה ר' אליעזר דאינה דוחה מדפשיטא ליה כולי האי:

'''אלא ודאי הזאת פסח אגמריה''' -  ומאי גזירת שבות איכא בהזאה גזירה שמא יעבירנה בידו וכשהיה דן עליה עם ר' עקיבא שכח דבר זה מלמודו והכי נמי אמרינן בע&quot;א בפרק כל הצלמים (דף מו:) ר' אליעזר גמריה איעקר ליה ואתא ר' עקיבא לאדכוריה גמריה:

'''דוחין את השבת''' -  אפי' מלאכה גמורה במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}}:

'''היכא דגברא חזי''' -  כגון להביא איזמל למילה דרך רשות הרבים שכבר התינוק ראוי למול אבל היכא דגברא לא חזי כגון האי טמא לא רמיא חיובא עליה ואין אלו מכשירי מצוה:

'''אמר רבה לדברי רבי אליעזר''' -  דאמר כל היכא דגברא לא חזי ליכא חיובא עליה:

'''קטן בריא''' -  דבלאו רחיצה ראוי למול:

'''מחמין לו חמין''' -  בשבת קודם מילה:

'''להברותו''' -  להיות בריא וחזק:

'''קטן חולה''' -  שכל זמן שלא ירחצוהו בחמין לא יראה למול ואם ירחצוהו יראה למילה:

'''הכל אצל מילה חולין הן''' -  כל זמן שלא נרחצו בחמין ואפילו לרבי אליעזר צריך להיות לו מחמי חמין מערב שבת:

'''איתיביה אביי ערל''' -  גדול שלא מל ערב הפסח:

'''ענוש כרת''' -  בשביל שהיה ראוי לתקן מו' שעות מזמן דשחיטת הפסח ולמעלה ולא ניתקן ולא דמי לטמא ושהיה בדרך רחוקה שאין יכולין לתקן באותן שש שעות ומיקמי הכי לא רמיא חיובא עלייהו אלמא אע&quot;ג דלא חזיא רמיא מצוה עליה היכא דאפשר למיתקן והזאה נמי תדחה שבת דהא מצוה רמיא עליה ליתקן לכך ואי קשיא הא דקיימא לן (לקמן דף צב.) הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וצריך הזאה שלישי ושביעי ואפילו מל אינו ראוי הא אוקמינן לההיא בערל נכרי שנתגייר בפרק האשה: הכי גרסינן אמר רבה קסבר ר' אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט א אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת]]
'''אם''' דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת כו'. פי' בקונטרס מיחוי קרביו ותימה לר&quot;י מה ראיה מייתי דילמא שאני התם משום דלא אפשר למיעבד מאתמול ונראה לר&quot;י דמכשירי מצוה שלאחר שחיטה דקאמר היינו הקטר חלבים דאפשר להמתין עד הלילה ודחי שבת וכן יש בירושלמי דקא אמר ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו אע&quot;פ שאפשר להמתין למוצאי שבת מה לי מכשירין שלאחר שחיטה כו' והא דפריך משחט נמי לא לשחוט אע&quot;ג דשחיטה לא אפשר מ&quot;מ פריך משום שכבר הוכיח שאין חילוק בין אפשר ללא אפשר מדשרינן הקטר חלבים:
[[File:תוס פסחים 6 סט א הזאה דתרומה אגמריה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_הזאה דתרומה אגמריה]]
''' הזאה''' דתרומה אגמריה. ואית לן למימר דר' אליעזר הי' סבור דבהזאה דפסח קאמר ר&quot;ע ולכך היה משיב ועליה אני דן שתהא מותרת דהשתא סבירא לן דהזאה דפסח דחיא שבת וקאמר ליה ר&quot;ע זה חילוף שהיה סבור שר' אליעזר היה טועה במה שלמדו דאינה דוחה:
[[File:.תוס פסחים סט א דתרומה גופה לא דחיא שבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_סט_א_דתרומה גופה לא דחיא שבת]]
''' דתרומה''' גופה לא דחיא שבת. וא&quot;ת נילף דתידחי שבת מכל הנהו וי&quot;ל משום דיכול לקיים מצות אכילת תרומה אחר השבת:

''' שמא''' יעבירנה ארבע אמות. וא&quot;ת ואמאי חיישינן להכי הלא נושא מי חטאת טמא ויחזור ויטמא את המים ויש לומר דמעביר בכלי אבנים ובכלי גללים דלא מקבלי טומאה:

''' קטן''' בריא מחמין כו' דהא חזי. דווקא לר' אליעזר יש חילוק בין חזי ללא חזי אבל ר' עקיבא אינו מחלק כלל דהא קאמר במתני' הזאה תוכיח:

''' לא''' שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין כו'. וכי אמר רבי אליעזר דמכשירי מילה דחו שבת ה&quot;מ היכא שהוחמו חמין מערב שבת דחזי:

''' מדקמהדר''' אטמא שרץ קסבר אין שוחטין כו'. מכל מקום חייב הוא כרת לפי שהיה יכול לטבול ואז היו שוחטין וזורקין עליו כדאמר לקמן שוחטין וזורקין על טבול יום דשימשא ממילא ערבא:

''' שוחטין''' וזורקין כו'. וא&quot;ת אי שוחטי' וזורקי' על טמא שרץ אמאי כתב רחמנא טמא אינו עושה פסח פשיטא דהא כתיב איש לפי אכלו לעכב דבעינן גברא דחזי לאכילה כדמוכח בכיצד צולין (לקמן עח:) ונראה לרשב&quot;א דאיצטריך לאשמעינן דחייב בפסח שני דלא נימא דמיפטר משום דשני תשלומין דראשון הוא דחזי בראשון חזי בשני דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדאמר לקמן גבי חגיגה בכיצד צולין (לקמן פ.) אי נמי איצטריך למימרא דציבור עבדי בטומאה כדדרשינן איש כי יהיה טמא איש נדחה ואין ציבור נדחין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|א}}</text>
      <sha1>8ouogubenemmqbchygviz39jogy6w5f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024701</id>
      <parentid>3024699</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T19:40:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024701</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12911" sha1="6doz5f5ehu7qaywednk8m3a7ckjkhgx" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] ורבי אליעזר - שבות דמצוה עדיף ליה. תניא, אמר רבי אליעזר: ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת, דאיתעביד ליה מצוה - לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת! אמר לו רבי עקיבא: דמה לי, אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת - שהרי דחתה שחיטה את השבת. תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת - שלא דחתה שחיטה את השבת. דבר אחר: שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע. אי הכי משחט נמי לא נשחט, שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע! אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה, והדר אמר ליה הך דמה לי אם דחו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח וכו'. תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו. אמר לו: רבי, אל תכפירני בשעת הדין, כך מקובלני ממך: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הזאה שבות היא, ואינה דוחה את השבת. וכי מאחר דהוא אגמריה מאי טעמא קא הדר ביה? - אמר עולא: רבי אליעזר כי אגמריה - הזאה דתרומה אגמריה, דתרומה גופה לא דחיא שבת. רבי עקיבא נמי, כי אותביה - הזאה דתרומה אותביה, שהיא מצוה והיא משום שבות. והוא סבר: הזאה דפסח קא מותיב ליה. מתיב רבה: השיב רבי עקיבא ואמר: הזאת טמא מת תוכיח, שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח, שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת! אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה, וכי מאחר דאגמריה מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר? - רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא רבי עקיבא לאדכוריה גמריה. ונימא ליה בהדיה! - סבר לאו אורח ארעא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת? מכדי טלטולי בעלמא הוא, תדחי שבת משום פסח! - אמר רבה: גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. ולרבי אליעזר ניעבריה, דהא אמר רבי אליעזר: מכשירי מצוה דוחין את השבת! - אמרי: הני מילי - היכא דגברא גופיה חזי, ורמי חיובא עליה. אבל הכא, דגברא גופיה לא חזי - לא רמי חיובא עליה. אמר רבה: לדברי רבי אליעזר, קטן בריא - מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא חזי ליה. קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו - דהא לא חזי ליה. אמר רבא: ואי בריא הוא - למה ליה חמין להברותו? אלא אמר רבא: הכל חולין הן אצל מילה, אחד קטן בריא ואחד קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא לא חזי. איתיביה אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ערל שלא מל - ענוש כרת, דברי רבי אליעזר. והא הכא, דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת, אלמא: רמי חיובא עליה! אמר רבה: קסבר רבי אליעזר: אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ורבי אליעזר''' -  אמר לך האי לאו קל וחומר הוא דשבות מצוה עדיפא משבות דרשות הלכך יום טוב דשמחתו רשות גזרו על שבות שלה אבל שבת דדחיית מלאכה שבו משום מצוה היא לא גזרו חכמים בה על השבות לדחות את המצוה:

'''שלאחר שחיטה''' -  מיחוי קרביו ואע&quot;ג דאיתעביד ליה צורך גבוה:

'''לא ידחו כו'''' -  בתמיה למיעבד צורכי גבוה:

'''דמה לי''' -  כלומר דין הוא כן ומה לי לתמוה שהרי דחתה שחיטה כבר את שבת במצותה הלכך הואיל וניתנה לדחות כבר לא גזרו בה שוב על שבות הצריך:

'''ברישא''' -  אמר ליה האי טעמא שמא ימצא זבח פסול:

'''ופרכיה''' -  ואמר ליה א&quot;כ משחט נמי לא נשחוט:

'''בשחיטה השבתני''' -  דבר שחוק וגיחוך שאמרת או חילוף ומה אם הזאה שהיא שבות אינה דוחה שחיטה לא כל שכן שלא תדחה ובאת לעקור את מה שכתוב בו במועדו ויודע היית שאין זה ק&quot;ו:

'''אל תכפירני''' -  אל תכפור במה שלימדתני הזאה אע&quot;פ שהיא שבות אינה דוחה ולכך דנתי קל וחומר זה לפניך אע&quot;פ שאינו כדאי אלא כדי שתשים אל לבך אחרי שבא זה לדון שחיטה מהזאה מכלל דבהזאה פשיטא ליה דלא דחיא מתוך כך תזכור מה שלימדתני דלא דחיא ותחזור בך ממה שאתה אומר ועליה אני דן:

'''בשעת הדין''' -  בשעה זו שאנו דנין עליה:

'''ומאחר דאגמריה''' -  ר' אליעזר גופיה דלא דחיא מאי טעמא פריך ואמר עליה אני דן:

'''הזאה דתרומה''' -  הבא להזות עליו ליטהר כדי לאכול תרומה אגמריה דלא דחיא שבת דהא הפרשת תרומה גופא לא דחיא שבת:

'''הזאת טמא מת כו'''' -  אלמא דבהזאת פסח השיבו וקאמר אינה דוחה שבת אלמא דאגמריה ר' אליעזר דאינה דוחה מדפשיטא ליה כולי האי:

'''אלא ודאי הזאת פסח אגמריה''' -  ומאי גזירת שבות איכא בהזאה גזירה שמא יעבירנה בידו וכשהיה דן עליה עם ר' עקיבא שכח דבר זה מלמודו והכי נמי אמרינן בע&quot;א בפרק כל הצלמים (דף מו:) ר' אליעזר גמריה איעקר ליה ואתא ר' עקיבא לאדכוריה גמריה:

'''דוחין את השבת''' -  אפי' מלאכה גמורה במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}}:

'''היכא דגברא חזי''' -  כגון להביא איזמל למילה דרך רשות הרבים שכבר התינוק ראוי למול אבל היכא דגברא לא חזי כגון האי טמא לא רמיא חיובא עליה ואין אלו מכשירי מצוה:

'''אמר רבה לדברי רבי אליעזר''' -  דאמר כל היכא דגברא לא חזי ליכא חיובא עליה:

'''קטן בריא''' -  דבלאו רחיצה ראוי למול:

'''מחמין לו חמין''' -  בשבת קודם מילה:

'''להברותו''' -  להיות בריא וחזק:

'''קטן חולה''' -  שכל זמן שלא ירחצוהו בחמין לא יראה למול ואם ירחצוהו יראה למילה:

'''הכל אצל מילה חולין הן''' -  כל זמן שלא נרחצו בחמין ואפילו לרבי אליעזר צריך להיות לו מחמי חמין מערב שבת:

'''איתיביה אביי ערל''' -  גדול שלא מל ערב הפסח:

'''ענוש כרת''' -  בשביל שהיה ראוי לתקן מו' שעות מזמן דשחיטת הפסח ולמעלה ולא ניתקן ולא דמי לטמא ושהיה בדרך רחוקה שאין יכולין לתקן באותן שש שעות ומיקמי הכי לא רמיא חיובא עלייהו אלמא אע&quot;ג דלא חזיא רמיא מצוה עליה היכא דאפשר למיתקן והזאה נמי תדחה שבת דהא מצוה רמיא עליה ליתקן לכך ואי קשיא הא דקיימא לן (לקמן דף צב.) הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וצריך הזאה שלישי ושביעי ואפילו מל אינו ראוי הא אוקמינן לההיא בערל נכרי שנתגייר בפרק האשה: הכי גרסינן אמר רבה קסבר ר' אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט א אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת]]
'''אם''' דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת כו'. פי' בקונטרס מיחוי קרביו ותימה לר&quot;י מה ראיה מייתי דילמא שאני התם משום דלא אפשר למיעבד מאתמול ונראה לר&quot;י דמכשירי מצוה שלאחר שחיטה דקאמר היינו הקטר חלבים דאפשר להמתין עד הלילה ודחי שבת וכן יש בירושלמי דקא אמר ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו אע&quot;פ שאפשר להמתין למוצאי שבת מה לי מכשירין שלאחר שחיטה כו' והא דפריך משחט נמי לא לשחוט אע&quot;ג דשחיטה לא אפשר מ&quot;מ פריך משום שכבר הוכיח שאין חילוק בין אפשר ללא אפשר מדשרינן הקטר חלבים:
[[File:תוס פסחים 6 סט א הזאה דתרומה אגמריה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_הזאה דתרומה אגמריה]]
''' הזאה''' דתרומה אגמריה. ואית לן למימר דר' אליעזר הי' סבור דבהזאה דפסח קאמר ר&quot;ע ולכך היה משיב ועליה אני דן שתהא מותרת דהשתא סבירא לן דהזאה דפסח דחיא שבת וקאמר ליה ר&quot;ע זה חילוף שהיה סבור שר' אליעזר היה טועה במה שלמדו דאינה דוחה:
[[File:.תוס פסחים סט א דתרומה גופה לא דחיא שבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_סט_א_דתרומה גופה לא דחיא שבת]]
''' דתרומה''' גופה לא דחיא שבת. וא&quot;ת נילף דתידחי שבת מכל הנהו וי&quot;ל משום דיכול לקיים מצות אכילת תרומה אחר השבת:
[[File:תוס פסחים 6 סט א שמא יעבירנה ארבע אמות.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_שמא יעבירנה ארבע אמות]]
''' שמא''' יעבירנה ארבע אמות. וא&quot;ת ואמאי חיישינן להכי הלא נושא מי חטאת טמא ויחזור ויטמא את המים ויש לומר דמעביר בכלי אבנים ובכלי גללים דלא מקבלי טומאה:

''' קטן''' בריא מחמין כו' דהא חזי. דווקא לר' אליעזר יש חילוק בין חזי ללא חזי אבל ר' עקיבא אינו מחלק כלל דהא קאמר במתני' הזאה תוכיח:

''' לא''' שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין כו'. וכי אמר רבי אליעזר דמכשירי מילה דחו שבת ה&quot;מ היכא שהוחמו חמין מערב שבת דחזי:

''' מדקמהדר''' אטמא שרץ קסבר אין שוחטין כו'. מכל מקום חייב הוא כרת לפי שהיה יכול לטבול ואז היו שוחטין וזורקין עליו כדאמר לקמן שוחטין וזורקין על טבול יום דשימשא ממילא ערבא:

''' שוחטין''' וזורקין כו'. וא&quot;ת אי שוחטי' וזורקי' על טמא שרץ אמאי כתב רחמנא טמא אינו עושה פסח פשיטא דהא כתיב איש לפי אכלו לעכב דבעינן גברא דחזי לאכילה כדמוכח בכיצד צולין (לקמן עח:) ונראה לרשב&quot;א דאיצטריך לאשמעינן דחייב בפסח שני דלא נימא דמיפטר משום דשני תשלומין דראשון הוא דחזי בראשון חזי בשני דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדאמר לקמן גבי חגיגה בכיצד צולין (לקמן פ.) אי נמי איצטריך למימרא דציבור עבדי בטומאה כדדרשינן איש כי יהיה טמא איש נדחה ואין ציבור נדחין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|א}}</text>
      <sha1>6doz5f5ehu7qaywednk8m3a7ckjkhgx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024703</id>
      <parentid>3024701</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T19:58:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024703</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13079" sha1="kadl7jt9qm6aajsmdb8puzbgpaqsnkx" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] ורבי אליעזר - שבות דמצוה עדיף ליה. תניא, אמר רבי אליעזר: ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת, דאיתעביד ליה מצוה - לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת! אמר לו רבי עקיבא: דמה לי, אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת - שהרי דחתה שחיטה את השבת. תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת - שלא דחתה שחיטה את השבת. דבר אחר: שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע. אי הכי משחט נמי לא נשחט, שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע! אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה, והדר אמר ליה הך דמה לי אם דחו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח וכו'. תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו. אמר לו: רבי, אל תכפירני בשעת הדין, כך מקובלני ממך: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הזאה שבות היא, ואינה דוחה את השבת. וכי מאחר דהוא אגמריה מאי טעמא קא הדר ביה? - אמר עולא: רבי אליעזר כי אגמריה - הזאה דתרומה אגמריה, דתרומה גופה לא דחיא שבת. רבי עקיבא נמי, כי אותביה - הזאה דתרומה אותביה, שהיא מצוה והיא משום שבות. והוא סבר: הזאה דפסח קא מותיב ליה. מתיב רבה: השיב רבי עקיבא ואמר: הזאת טמא מת תוכיח, שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח, שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת! אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה, וכי מאחר דאגמריה מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר? - רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא רבי עקיבא לאדכוריה גמריה. ונימא ליה בהדיה! - סבר לאו אורח ארעא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת? מכדי טלטולי בעלמא הוא, תדחי שבת משום פסח! - אמר רבה: גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. ולרבי אליעזר ניעבריה, דהא אמר רבי אליעזר: מכשירי מצוה דוחין את השבת! - אמרי: הני מילי - היכא דגברא גופיה חזי, ורמי חיובא עליה. אבל הכא, דגברא גופיה לא חזי - לא רמי חיובא עליה. אמר רבה: לדברי רבי אליעזר, קטן בריא - מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא חזי ליה. קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו - דהא לא חזי ליה. אמר רבא: ואי בריא הוא - למה ליה חמין להברותו? אלא אמר רבא: הכל חולין הן אצל מילה, אחד קטן בריא ואחד קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא לא חזי. איתיביה אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ערל שלא מל - ענוש כרת, דברי רבי אליעזר. והא הכא, דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת, אלמא: רמי חיובא עליה! אמר רבה: קסבר רבי אליעזר: אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ורבי אליעזר''' -  אמר לך האי לאו קל וחומר הוא דשבות מצוה עדיפא משבות דרשות הלכך יום טוב דשמחתו רשות גזרו על שבות שלה אבל שבת דדחיית מלאכה שבו משום מצוה היא לא גזרו חכמים בה על השבות לדחות את המצוה:

'''שלאחר שחיטה''' -  מיחוי קרביו ואע&quot;ג דאיתעביד ליה צורך גבוה:

'''לא ידחו כו'''' -  בתמיה למיעבד צורכי גבוה:

'''דמה לי''' -  כלומר דין הוא כן ומה לי לתמוה שהרי דחתה שחיטה כבר את שבת במצותה הלכך הואיל וניתנה לדחות כבר לא גזרו בה שוב על שבות הצריך:

'''ברישא''' -  אמר ליה האי טעמא שמא ימצא זבח פסול:

'''ופרכיה''' -  ואמר ליה א&quot;כ משחט נמי לא נשחוט:

'''בשחיטה השבתני''' -  דבר שחוק וגיחוך שאמרת או חילוף ומה אם הזאה שהיא שבות אינה דוחה שחיטה לא כל שכן שלא תדחה ובאת לעקור את מה שכתוב בו במועדו ויודע היית שאין זה ק&quot;ו:

'''אל תכפירני''' -  אל תכפור במה שלימדתני הזאה אע&quot;פ שהיא שבות אינה דוחה ולכך דנתי קל וחומר זה לפניך אע&quot;פ שאינו כדאי אלא כדי שתשים אל לבך אחרי שבא זה לדון שחיטה מהזאה מכלל דבהזאה פשיטא ליה דלא דחיא מתוך כך תזכור מה שלימדתני דלא דחיא ותחזור בך ממה שאתה אומר ועליה אני דן:

'''בשעת הדין''' -  בשעה זו שאנו דנין עליה:

'''ומאחר דאגמריה''' -  ר' אליעזר גופיה דלא דחיא מאי טעמא פריך ואמר עליה אני דן:

'''הזאה דתרומה''' -  הבא להזות עליו ליטהר כדי לאכול תרומה אגמריה דלא דחיא שבת דהא הפרשת תרומה גופא לא דחיא שבת:

'''הזאת טמא מת כו'''' -  אלמא דבהזאת פסח השיבו וקאמר אינה דוחה שבת אלמא דאגמריה ר' אליעזר דאינה דוחה מדפשיטא ליה כולי האי:

'''אלא ודאי הזאת פסח אגמריה''' -  ומאי גזירת שבות איכא בהזאה גזירה שמא יעבירנה בידו וכשהיה דן עליה עם ר' עקיבא שכח דבר זה מלמודו והכי נמי אמרינן בע&quot;א בפרק כל הצלמים (דף מו:) ר' אליעזר גמריה איעקר ליה ואתא ר' עקיבא לאדכוריה גמריה:

'''דוחין את השבת''' -  אפי' מלאכה גמורה במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}}:

'''היכא דגברא חזי''' -  כגון להביא איזמל למילה דרך רשות הרבים שכבר התינוק ראוי למול אבל היכא דגברא לא חזי כגון האי טמא לא רמיא חיובא עליה ואין אלו מכשירי מצוה:

'''אמר רבה לדברי רבי אליעזר''' -  דאמר כל היכא דגברא לא חזי ליכא חיובא עליה:

'''קטן בריא''' -  דבלאו רחיצה ראוי למול:

'''מחמין לו חמין''' -  בשבת קודם מילה:

'''להברותו''' -  להיות בריא וחזק:

'''קטן חולה''' -  שכל זמן שלא ירחצוהו בחמין לא יראה למול ואם ירחצוהו יראה למילה:

'''הכל אצל מילה חולין הן''' -  כל זמן שלא נרחצו בחמין ואפילו לרבי אליעזר צריך להיות לו מחמי חמין מערב שבת:

'''איתיביה אביי ערל''' -  גדול שלא מל ערב הפסח:

'''ענוש כרת''' -  בשביל שהיה ראוי לתקן מו' שעות מזמן דשחיטת הפסח ולמעלה ולא ניתקן ולא דמי לטמא ושהיה בדרך רחוקה שאין יכולין לתקן באותן שש שעות ומיקמי הכי לא רמיא חיובא עלייהו אלמא אע&quot;ג דלא חזיא רמיא מצוה עליה היכא דאפשר למיתקן והזאה נמי תדחה שבת דהא מצוה רמיא עליה ליתקן לכך ואי קשיא הא דקיימא לן (לקמן דף צב.) הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וצריך הזאה שלישי ושביעי ואפילו מל אינו ראוי הא אוקמינן לההיא בערל נכרי שנתגייר בפרק האשה: הכי גרסינן אמר רבה קסבר ר' אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט א אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת]]
'''אם''' דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת כו'. פי' בקונטרס מיחוי קרביו ותימה לר&quot;י מה ראיה מייתי דילמא שאני התם משום דלא אפשר למיעבד מאתמול ונראה לר&quot;י דמכשירי מצוה שלאחר שחיטה דקאמר היינו הקטר חלבים דאפשר להמתין עד הלילה ודחי שבת וכן יש בירושלמי דקא אמר ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו אע&quot;פ שאפשר להמתין למוצאי שבת מה לי מכשירין שלאחר שחיטה כו' והא דפריך משחט נמי לא לשחוט אע&quot;ג דשחיטה לא אפשר מ&quot;מ פריך משום שכבר הוכיח שאין חילוק בין אפשר ללא אפשר מדשרינן הקטר חלבים:
[[File:תוס פסחים 6 סט א הזאה דתרומה אגמריה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_הזאה דתרומה אגמריה]]
''' הזאה''' דתרומה אגמריה. ואית לן למימר דר' אליעזר הי' סבור דבהזאה דפסח קאמר ר&quot;ע ולכך היה משיב ועליה אני דן שתהא מותרת דהשתא סבירא לן דהזאה דפסח דחיא שבת וקאמר ליה ר&quot;ע זה חילוף שהיה סבור שר' אליעזר היה טועה במה שלמדו דאינה דוחה:
[[File:.תוס פסחים סט א דתרומה גופה לא דחיא שבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_סט_א_דתרומה גופה לא דחיא שבת]]
''' דתרומה''' גופה לא דחיא שבת. וא&quot;ת נילף דתידחי שבת מכל הנהו וי&quot;ל משום דיכול לקיים מצות אכילת תרומה אחר השבת:
[[File:תוס פסחים 6 סט א שמא יעבירנה ארבע אמות.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_שמא יעבירנה ארבע אמות]]
''' שמא''' יעבירנה ארבע אמות. וא&quot;ת ואמאי חיישינן להכי הלא נושא מי חטאת טמא ויחזור ויטמא את המים ויש לומר דמעביר בכלי אבנים ובכלי גללים דלא מקבלי טומאה:
[[File:תוס פסחים 6 סט א קטן בריא מחמין כו' דהא חזי.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_קטן בריא מחמין כו' דהא חזי]]
''' קטן''' בריא מחמין כו' דהא חזי. דווקא לר' אליעזר יש חילוק בין חזי ללא חזי אבל ר' עקיבא אינו מחלק כלל דהא קאמר במתני' הזאה תוכיח:

''' לא''' שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין כו'. וכי אמר רבי אליעזר דמכשירי מילה דחו שבת ה&quot;מ היכא שהוחמו חמין מערב שבת דחזי:

''' מדקמהדר''' אטמא שרץ קסבר אין שוחטין כו'. מכל מקום חייב הוא כרת לפי שהיה יכול לטבול ואז היו שוחטין וזורקין עליו כדאמר לקמן שוחטין וזורקין על טבול יום דשימשא ממילא ערבא:

''' שוחטין''' וזורקין כו'. וא&quot;ת אי שוחטי' וזורקי' על טמא שרץ אמאי כתב רחמנא טמא אינו עושה פסח פשיטא דהא כתיב איש לפי אכלו לעכב דבעינן גברא דחזי לאכילה כדמוכח בכיצד צולין (לקמן עח:) ונראה לרשב&quot;א דאיצטריך לאשמעינן דחייב בפסח שני דלא נימא דמיפטר משום דשני תשלומין דראשון הוא דחזי בראשון חזי בשני דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדאמר לקמן גבי חגיגה בכיצד צולין (לקמן פ.) אי נמי איצטריך למימרא דציבור עבדי בטומאה כדדרשינן איש כי יהיה טמא איש נדחה ואין ציבור נדחין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|א}}</text>
      <sha1>kadl7jt9qm6aajsmdb8puzbgpaqsnkx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024706</id>
      <parentid>3024703</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T20:08:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024706</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13301" sha1="10x5u3rbltr24aqk8q66iqqjn3dnfqx" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] ורבי אליעזר - שבות דמצוה עדיף ליה. תניא, אמר רבי אליעזר: ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת, דאיתעביד ליה מצוה - לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת! אמר לו רבי עקיבא: דמה לי, אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת - שהרי דחתה שחיטה את השבת. תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת - שלא דחתה שחיטה את השבת. דבר אחר: שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע. אי הכי משחט נמי לא נשחט, שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע! אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה, והדר אמר ליה הך דמה לי אם דחו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח וכו'. תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו. אמר לו: רבי, אל תכפירני בשעת הדין, כך מקובלני ממך: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הזאה שבות היא, ואינה דוחה את השבת. וכי מאחר דהוא אגמריה מאי טעמא קא הדר ביה? - אמר עולא: רבי אליעזר כי אגמריה - הזאה דתרומה אגמריה, דתרומה גופה לא דחיא שבת. רבי עקיבא נמי, כי אותביה - הזאה דתרומה אותביה, שהיא מצוה והיא משום שבות. והוא סבר: הזאה דפסח קא מותיב ליה. מתיב רבה: השיב רבי עקיבא ואמר: הזאת טמא מת תוכיח, שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח, שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת! אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה, וכי מאחר דאגמריה מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר? - רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא רבי עקיבא לאדכוריה גמריה. ונימא ליה בהדיה! - סבר לאו אורח ארעא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת? מכדי טלטולי בעלמא הוא, תדחי שבת משום פסח! - אמר רבה: גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. ולרבי אליעזר ניעבריה, דהא אמר רבי אליעזר: מכשירי מצוה דוחין את השבת! - אמרי: הני מילי - היכא דגברא גופיה חזי, ורמי חיובא עליה. אבל הכא, דגברא גופיה לא חזי - לא רמי חיובא עליה. אמר רבה: לדברי רבי אליעזר, קטן בריא - מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא חזי ליה. קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו - דהא לא חזי ליה. אמר רבא: ואי בריא הוא - למה ליה חמין להברותו? אלא אמר רבא: הכל חולין הן אצל מילה, אחד קטן בריא ואחד קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא לא חזי. איתיביה אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ערל שלא מל - ענוש כרת, דברי רבי אליעזר. והא הכא, דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת, אלמא: רמי חיובא עליה! אמר רבה: קסבר רבי אליעזר: אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ורבי אליעזר''' -  אמר לך האי לאו קל וחומר הוא דשבות מצוה עדיפא משבות דרשות הלכך יום טוב דשמחתו רשות גזרו על שבות שלה אבל שבת דדחיית מלאכה שבו משום מצוה היא לא גזרו חכמים בה על השבות לדחות את המצוה:

'''שלאחר שחיטה''' -  מיחוי קרביו ואע&quot;ג דאיתעביד ליה צורך גבוה:

'''לא ידחו כו'''' -  בתמיה למיעבד צורכי גבוה:

'''דמה לי''' -  כלומר דין הוא כן ומה לי לתמוה שהרי דחתה שחיטה כבר את שבת במצותה הלכך הואיל וניתנה לדחות כבר לא גזרו בה שוב על שבות הצריך:

'''ברישא''' -  אמר ליה האי טעמא שמא ימצא זבח פסול:

'''ופרכיה''' -  ואמר ליה א&quot;כ משחט נמי לא נשחוט:

'''בשחיטה השבתני''' -  דבר שחוק וגיחוך שאמרת או חילוף ומה אם הזאה שהיא שבות אינה דוחה שחיטה לא כל שכן שלא תדחה ובאת לעקור את מה שכתוב בו במועדו ויודע היית שאין זה ק&quot;ו:

'''אל תכפירני''' -  אל תכפור במה שלימדתני הזאה אע&quot;פ שהיא שבות אינה דוחה ולכך דנתי קל וחומר זה לפניך אע&quot;פ שאינו כדאי אלא כדי שתשים אל לבך אחרי שבא זה לדון שחיטה מהזאה מכלל דבהזאה פשיטא ליה דלא דחיא מתוך כך תזכור מה שלימדתני דלא דחיא ותחזור בך ממה שאתה אומר ועליה אני דן:

'''בשעת הדין''' -  בשעה זו שאנו דנין עליה:

'''ומאחר דאגמריה''' -  ר' אליעזר גופיה דלא דחיא מאי טעמא פריך ואמר עליה אני דן:

'''הזאה דתרומה''' -  הבא להזות עליו ליטהר כדי לאכול תרומה אגמריה דלא דחיא שבת דהא הפרשת תרומה גופא לא דחיא שבת:

'''הזאת טמא מת כו'''' -  אלמא דבהזאת פסח השיבו וקאמר אינה דוחה שבת אלמא דאגמריה ר' אליעזר דאינה דוחה מדפשיטא ליה כולי האי:

'''אלא ודאי הזאת פסח אגמריה''' -  ומאי גזירת שבות איכא בהזאה גזירה שמא יעבירנה בידו וכשהיה דן עליה עם ר' עקיבא שכח דבר זה מלמודו והכי נמי אמרינן בע&quot;א בפרק כל הצלמים (דף מו:) ר' אליעזר גמריה איעקר ליה ואתא ר' עקיבא לאדכוריה גמריה:

'''דוחין את השבת''' -  אפי' מלאכה גמורה במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}}:

'''היכא דגברא חזי''' -  כגון להביא איזמל למילה דרך רשות הרבים שכבר התינוק ראוי למול אבל היכא דגברא לא חזי כגון האי טמא לא רמיא חיובא עליה ואין אלו מכשירי מצוה:

'''אמר רבה לדברי רבי אליעזר''' -  דאמר כל היכא דגברא לא חזי ליכא חיובא עליה:

'''קטן בריא''' -  דבלאו רחיצה ראוי למול:

'''מחמין לו חמין''' -  בשבת קודם מילה:

'''להברותו''' -  להיות בריא וחזק:

'''קטן חולה''' -  שכל זמן שלא ירחצוהו בחמין לא יראה למול ואם ירחצוהו יראה למילה:

'''הכל אצל מילה חולין הן''' -  כל זמן שלא נרחצו בחמין ואפילו לרבי אליעזר צריך להיות לו מחמי חמין מערב שבת:

'''איתיביה אביי ערל''' -  גדול שלא מל ערב הפסח:

'''ענוש כרת''' -  בשביל שהיה ראוי לתקן מו' שעות מזמן דשחיטת הפסח ולמעלה ולא ניתקן ולא דמי לטמא ושהיה בדרך רחוקה שאין יכולין לתקן באותן שש שעות ומיקמי הכי לא רמיא חיובא עלייהו אלמא אע&quot;ג דלא חזיא רמיא מצוה עליה היכא דאפשר למיתקן והזאה נמי תדחה שבת דהא מצוה רמיא עליה ליתקן לכך ואי קשיא הא דקיימא לן (לקמן דף צב.) הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וצריך הזאה שלישי ושביעי ואפילו מל אינו ראוי הא אוקמינן לההיא בערל נכרי שנתגייר בפרק האשה: הכי גרסינן אמר רבה קסבר ר' אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט א אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת]]
'''אם''' דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת כו'. פי' בקונטרס מיחוי קרביו ותימה לר&quot;י מה ראיה מייתי דילמא שאני התם משום דלא אפשר למיעבד מאתמול ונראה לר&quot;י דמכשירי מצוה שלאחר שחיטה דקאמר היינו הקטר חלבים דאפשר להמתין עד הלילה ודחי שבת וכן יש בירושלמי דקא אמר ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו אע&quot;פ שאפשר להמתין למוצאי שבת מה לי מכשירין שלאחר שחיטה כו' והא דפריך משחט נמי לא לשחוט אע&quot;ג דשחיטה לא אפשר מ&quot;מ פריך משום שכבר הוכיח שאין חילוק בין אפשר ללא אפשר מדשרינן הקטר חלבים:
[[File:תוס פסחים 6 סט א הזאה דתרומה אגמריה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_הזאה דתרומה אגמריה]]
''' הזאה''' דתרומה אגמריה. ואית לן למימר דר' אליעזר הי' סבור דבהזאה דפסח קאמר ר&quot;ע ולכך היה משיב ועליה אני דן שתהא מותרת דהשתא סבירא לן דהזאה דפסח דחיא שבת וקאמר ליה ר&quot;ע זה חילוף שהיה סבור שר' אליעזר היה טועה במה שלמדו דאינה דוחה:
[[File:.תוס פסחים סט א דתרומה גופה לא דחיא שבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_סט_א_דתרומה גופה לא דחיא שבת]]
''' דתרומה''' גופה לא דחיא שבת. וא&quot;ת נילף דתידחי שבת מכל הנהו וי&quot;ל משום דיכול לקיים מצות אכילת תרומה אחר השבת:
[[File:תוס פסחים 6 סט א שמא יעבירנה ארבע אמות.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_שמא יעבירנה ארבע אמות]]
''' שמא''' יעבירנה ארבע אמות. וא&quot;ת ואמאי חיישינן להכי הלא נושא מי חטאת טמא ויחזור ויטמא את המים ויש לומר דמעביר בכלי אבנים ובכלי גללים דלא מקבלי טומאה:
[[File:תוס פסחים 6 סט א קטן בריא מחמין כו' דהא חזי.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_קטן בריא מחמין כו' דהא חזי]]
''' קטן''' בריא מחמין כו' דהא חזי. דווקא לר' אליעזר יש חילוק בין חזי ללא חזי אבל ר' עקיבא אינו מחלק כלל דהא קאמר במתני' הזאה תוכיח:
[[File:תוס פסחים 6 סט א לא שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_לא שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין]]
''' לא''' שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין כו'. וכי אמר רבי אליעזר דמכשירי מילה דחו שבת ה&quot;מ היכא שהוחמו חמין מערב שבת דחזי:

''' מדקמהדר''' אטמא שרץ קסבר אין שוחטין כו'. מכל מקום חייב הוא כרת לפי שהיה יכול לטבול ואז היו שוחטין וזורקין עליו כדאמר לקמן שוחטין וזורקין על טבול יום דשימשא ממילא ערבא:

''' שוחטין''' וזורקין כו'. וא&quot;ת אי שוחטי' וזורקי' על טמא שרץ אמאי כתב רחמנא טמא אינו עושה פסח פשיטא דהא כתיב איש לפי אכלו לעכב דבעינן גברא דחזי לאכילה כדמוכח בכיצד צולין (לקמן עח:) ונראה לרשב&quot;א דאיצטריך לאשמעינן דחייב בפסח שני דלא נימא דמיפטר משום דשני תשלומין דראשון הוא דחזי בראשון חזי בשני דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדאמר לקמן גבי חגיגה בכיצד צולין (לקמן פ.) אי נמי איצטריך למימרא דציבור עבדי בטומאה כדדרשינן איש כי יהיה טמא איש נדחה ואין ציבור נדחין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|א}}</text>
      <sha1>10x5u3rbltr24aqk8q66iqqjn3dnfqx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024726</id>
      <parentid>3024706</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T04:42:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024726</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13496" sha1="lz0e714nc8co0phe6b3ydp4d27ymvw4" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] ורבי אליעזר - שבות דמצוה עדיף ליה. תניא, אמר רבי אליעזר: ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת, דאיתעביד ליה מצוה - לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת! אמר לו רבי עקיבא: דמה לי, אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת - שהרי דחתה שחיטה את השבת. תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת - שלא דחתה שחיטה את השבת. דבר אחר: שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע. אי הכי משחט נמי לא נשחט, שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע! אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה, והדר אמר ליה הך דמה לי אם דחו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח וכו'. תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו. אמר לו: רבי, אל תכפירני בשעת הדין, כך מקובלני ממך: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הזאה שבות היא, ואינה דוחה את השבת. וכי מאחר דהוא אגמריה מאי טעמא קא הדר ביה? - אמר עולא: רבי אליעזר כי אגמריה - הזאה דתרומה אגמריה, דתרומה גופה לא דחיא שבת. רבי עקיבא נמי, כי אותביה - הזאה דתרומה אותביה, שהיא מצוה והיא משום שבות. והוא סבר: הזאה דפסח קא מותיב ליה. מתיב רבה: השיב רבי עקיבא ואמר: הזאת טמא מת תוכיח, שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח, שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת! אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה, וכי מאחר דאגמריה מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר? - רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא רבי עקיבא לאדכוריה גמריה. ונימא ליה בהדיה! - סבר לאו אורח ארעא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת? מכדי טלטולי בעלמא הוא, תדחי שבת משום פסח! - אמר רבה: גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. ולרבי אליעזר ניעבריה, דהא אמר רבי אליעזר: מכשירי מצוה דוחין את השבת! - אמרי: הני מילי - היכא דגברא גופיה חזי, ורמי חיובא עליה. אבל הכא, דגברא גופיה לא חזי - לא רמי חיובא עליה. אמר רבה: לדברי רבי אליעזר, קטן בריא - מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא חזי ליה. קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו - דהא לא חזי ליה. אמר רבא: ואי בריא הוא - למה ליה חמין להברותו? אלא אמר רבא: הכל חולין הן אצל מילה, אחד קטן בריא ואחד קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא לא חזי. איתיביה אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ערל שלא מל - ענוש כרת, דברי רבי אליעזר. והא הכא, דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת, אלמא: רמי חיובא עליה! אמר רבה: קסבר רבי אליעזר: אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ורבי אליעזר''' -  אמר לך האי לאו קל וחומר הוא דשבות מצוה עדיפא משבות דרשות הלכך יום טוב דשמחתו רשות גזרו על שבות שלה אבל שבת דדחיית מלאכה שבו משום מצוה היא לא גזרו חכמים בה על השבות לדחות את המצוה:

'''שלאחר שחיטה''' -  מיחוי קרביו ואע&quot;ג דאיתעביד ליה צורך גבוה:

'''לא ידחו כו'''' -  בתמיה למיעבד צורכי גבוה:

'''דמה לי''' -  כלומר דין הוא כן ומה לי לתמוה שהרי דחתה שחיטה כבר את שבת במצותה הלכך הואיל וניתנה לדחות כבר לא גזרו בה שוב על שבות הצריך:

'''ברישא''' -  אמר ליה האי טעמא שמא ימצא זבח פסול:

'''ופרכיה''' -  ואמר ליה א&quot;כ משחט נמי לא נשחוט:

'''בשחיטה השבתני''' -  דבר שחוק וגיחוך שאמרת או חילוף ומה אם הזאה שהיא שבות אינה דוחה שחיטה לא כל שכן שלא תדחה ובאת לעקור את מה שכתוב בו במועדו ויודע היית שאין זה ק&quot;ו:

'''אל תכפירני''' -  אל תכפור במה שלימדתני הזאה אע&quot;פ שהיא שבות אינה דוחה ולכך דנתי קל וחומר זה לפניך אע&quot;פ שאינו כדאי אלא כדי שתשים אל לבך אחרי שבא זה לדון שחיטה מהזאה מכלל דבהזאה פשיטא ליה דלא דחיא מתוך כך תזכור מה שלימדתני דלא דחיא ותחזור בך ממה שאתה אומר ועליה אני דן:

'''בשעת הדין''' -  בשעה זו שאנו דנין עליה:

'''ומאחר דאגמריה''' -  ר' אליעזר גופיה דלא דחיא מאי טעמא פריך ואמר עליה אני דן:

'''הזאה דתרומה''' -  הבא להזות עליו ליטהר כדי לאכול תרומה אגמריה דלא דחיא שבת דהא הפרשת תרומה גופא לא דחיא שבת:

'''הזאת טמא מת כו'''' -  אלמא דבהזאת פסח השיבו וקאמר אינה דוחה שבת אלמא דאגמריה ר' אליעזר דאינה דוחה מדפשיטא ליה כולי האי:

'''אלא ודאי הזאת פסח אגמריה''' -  ומאי גזירת שבות איכא בהזאה גזירה שמא יעבירנה בידו וכשהיה דן עליה עם ר' עקיבא שכח דבר זה מלמודו והכי נמי אמרינן בע&quot;א בפרק כל הצלמים (דף מו:) ר' אליעזר גמריה איעקר ליה ואתא ר' עקיבא לאדכוריה גמריה:

'''דוחין את השבת''' -  אפי' מלאכה גמורה במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}}:

'''היכא דגברא חזי''' -  כגון להביא איזמל למילה דרך רשות הרבים שכבר התינוק ראוי למול אבל היכא דגברא לא חזי כגון האי טמא לא רמיא חיובא עליה ואין אלו מכשירי מצוה:

'''אמר רבה לדברי רבי אליעזר''' -  דאמר כל היכא דגברא לא חזי ליכא חיובא עליה:

'''קטן בריא''' -  דבלאו רחיצה ראוי למול:

'''מחמין לו חמין''' -  בשבת קודם מילה:

'''להברותו''' -  להיות בריא וחזק:

'''קטן חולה''' -  שכל זמן שלא ירחצוהו בחמין לא יראה למול ואם ירחצוהו יראה למילה:

'''הכל אצל מילה חולין הן''' -  כל זמן שלא נרחצו בחמין ואפילו לרבי אליעזר צריך להיות לו מחמי חמין מערב שבת:

'''איתיביה אביי ערל''' -  גדול שלא מל ערב הפסח:

'''ענוש כרת''' -  בשביל שהיה ראוי לתקן מו' שעות מזמן דשחיטת הפסח ולמעלה ולא ניתקן ולא דמי לטמא ושהיה בדרך רחוקה שאין יכולין לתקן באותן שש שעות ומיקמי הכי לא רמיא חיובא עלייהו אלמא אע&quot;ג דלא חזיא רמיא מצוה עליה היכא דאפשר למיתקן והזאה נמי תדחה שבת דהא מצוה רמיא עליה ליתקן לכך ואי קשיא הא דקיימא לן (לקמן דף צב.) הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וצריך הזאה שלישי ושביעי ואפילו מל אינו ראוי הא אוקמינן לההיא בערל נכרי שנתגייר בפרק האשה: הכי גרסינן אמר רבה קסבר ר' אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט א אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת]]
'''אם''' דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת כו'. פי' בקונטרס מיחוי קרביו ותימה לר&quot;י מה ראיה מייתי דילמא שאני התם משום דלא אפשר למיעבד מאתמול ונראה לר&quot;י דמכשירי מצוה שלאחר שחיטה דקאמר היינו הקטר חלבים דאפשר להמתין עד הלילה ודחי שבת וכן יש בירושלמי דקא אמר ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו אע&quot;פ שאפשר להמתין למוצאי שבת מה לי מכשירין שלאחר שחיטה כו' והא דפריך משחט נמי לא לשחוט אע&quot;ג דשחיטה לא אפשר מ&quot;מ פריך משום שכבר הוכיח שאין חילוק בין אפשר ללא אפשר מדשרינן הקטר חלבים:
[[File:תוס פסחים 6 סט א הזאה דתרומה אגמריה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_הזאה דתרומה אגמריה]]
''' הזאה''' דתרומה אגמריה. ואית לן למימר דר' אליעזר הי' סבור דבהזאה דפסח קאמר ר&quot;ע ולכך היה משיב ועליה אני דן שתהא מותרת דהשתא סבירא לן דהזאה דפסח דחיא שבת וקאמר ליה ר&quot;ע זה חילוף שהיה סבור שר' אליעזר היה טועה במה שלמדו דאינה דוחה:
[[File:.תוס פסחים סט א דתרומה גופה לא דחיא שבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_סט_א_דתרומה גופה לא דחיא שבת]]
''' דתרומה''' גופה לא דחיא שבת. וא&quot;ת נילף דתידחי שבת מכל הנהו וי&quot;ל משום דיכול לקיים מצות אכילת תרומה אחר השבת:
[[File:תוס פסחים 6 סט א שמא יעבירנה ארבע אמות.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_שמא יעבירנה ארבע אמות]]
''' שמא''' יעבירנה ארבע אמות. וא&quot;ת ואמאי חיישינן להכי הלא נושא מי חטאת טמא ויחזור ויטמא את המים ויש לומר דמעביר בכלי אבנים ובכלי גללים דלא מקבלי טומאה:
[[File:תוס פסחים 6 סט א קטן בריא מחמין כו' דהא חזי.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_קטן בריא מחמין כו' דהא חזי]]
''' קטן''' בריא מחמין כו' דהא חזי. דווקא לר' אליעזר יש חילוק בין חזי ללא חזי אבל ר' עקיבא אינו מחלק כלל דהא קאמר במתני' הזאה תוכיח:
[[File:תוס פסחים 6 סט א לא שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_לא שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין]]
''' לא''' שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין כו'. וכי אמר רבי אליעזר דמכשירי מילה דחו שבת ה&quot;מ היכא שהוחמו חמין מערב שבת דחזי:
[[File:תוס פסחים 6 סט א מדקמהדר אטמא שרץ קסבר אין שוחטין.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_מדקמהדר אטמא שרץ קסבר אין שוחטין]]
''' מדקמהדר''' אטמא שרץ קסבר אין שוחטין כו'. מכל מקום חייב הוא כרת לפי שהיה יכול לטבול ואז היו שוחטין וזורקין עליו כדאמר לקמן שוחטין וזורקין על טבול יום דשימשא ממילא ערבא:

''' שוחטין''' וזורקין כו'. וא&quot;ת אי שוחטי' וזורקי' על טמא שרץ אמאי כתב רחמנא טמא אינו עושה פסח פשיטא דהא כתיב איש לפי אכלו לעכב דבעינן גברא דחזי לאכילה כדמוכח בכיצד צולין (לקמן עח:) ונראה לרשב&quot;א דאיצטריך לאשמעינן דחייב בפסח שני דלא נימא דמיפטר משום דשני תשלומין דראשון הוא דחזי בראשון חזי בשני דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדאמר לקמן גבי חגיגה בכיצד צולין (לקמן פ.) אי נמי איצטריך למימרא דציבור עבדי בטומאה כדדרשינן איש כי יהיה טמא איש נדחה ואין ציבור נדחין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|א}}</text>
      <sha1>lz0e714nc8co0phe6b3ydp4d27ymvw4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024727</id>
      <parentid>3024726</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T05:07:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024727</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13627" sha1="e9h7gsy48y0t2mxaa5z35jt3b4jtgmg" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] ורבי אליעזר - שבות דמצוה עדיף ליה. תניא, אמר רבי אליעזר: ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת, דאיתעביד ליה מצוה - לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת! אמר לו רבי עקיבא: דמה לי, אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת - שהרי דחתה שחיטה את השבת. תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת - שלא דחתה שחיטה את השבת. דבר אחר: שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע. אי הכי משחט נמי לא נשחט, שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע! אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה, והדר אמר ליה הך דמה לי אם דחו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השיב רבי עקיבא ואמר הזאה תוכיח וכו'. תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו. אמר לו: רבי, אל תכפירני בשעת הדין, כך מקובלני ממך: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הזאה שבות היא, ואינה דוחה את השבת. וכי מאחר דהוא אגמריה מאי טעמא קא הדר ביה? - אמר עולא: רבי אליעזר כי אגמריה - הזאה דתרומה אגמריה, דתרומה גופה לא דחיא שבת. רבי עקיבא נמי, כי אותביה - הזאה דתרומה אותביה, שהיא מצוה והיא משום שבות. והוא סבר: הזאה דפסח קא מותיב ליה. מתיב רבה: השיב רבי עקיבא ואמר: הזאת טמא מת תוכיח, שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח, שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת! אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה, וכי מאחר דאגמריה מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר? - רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא רבי עקיבא לאדכוריה גמריה. ונימא ליה בהדיה! - סבר לאו אורח ארעא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת? מכדי טלטולי בעלמא הוא, תדחי שבת משום פסח! - אמר רבה: גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. ולרבי אליעזר ניעבריה, דהא אמר רבי אליעזר: מכשירי מצוה דוחין את השבת! - אמרי: הני מילי - היכא דגברא גופיה חזי, ורמי חיובא עליה. אבל הכא, דגברא גופיה לא חזי - לא רמי חיובא עליה. אמר רבה: לדברי רבי אליעזר, קטן בריא - מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא חזי ליה. קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו - דהא לא חזי ליה. אמר רבא: ואי בריא הוא - למה ליה חמין להברותו? אלא אמר רבא: הכל חולין הן אצל מילה, אחד קטן בריא ואחד קטן חולה - אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא לא חזי. איתיביה אביי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ערל שלא מל - ענוש כרת, דברי רבי אליעזר. והא הכא, דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת, אלמא: רמי חיובא עליה! אמר רבה: קסבר רבי אליעזר: אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ורבי אליעזר''' -  אמר לך האי לאו קל וחומר הוא דשבות מצוה עדיפא משבות דרשות הלכך יום טוב דשמחתו רשות גזרו על שבות שלה אבל שבת דדחיית מלאכה שבו משום מצוה היא לא גזרו חכמים בה על השבות לדחות את המצוה:

'''שלאחר שחיטה''' -  מיחוי קרביו ואע&quot;ג דאיתעביד ליה צורך גבוה:

'''לא ידחו כו'''' -  בתמיה למיעבד צורכי גבוה:

'''דמה לי''' -  כלומר דין הוא כן ומה לי לתמוה שהרי דחתה שחיטה כבר את שבת במצותה הלכך הואיל וניתנה לדחות כבר לא גזרו בה שוב על שבות הצריך:

'''ברישא''' -  אמר ליה האי טעמא שמא ימצא זבח פסול:

'''ופרכיה''' -  ואמר ליה א&quot;כ משחט נמי לא נשחוט:

'''בשחיטה השבתני''' -  דבר שחוק וגיחוך שאמרת או חילוף ומה אם הזאה שהיא שבות אינה דוחה שחיטה לא כל שכן שלא תדחה ובאת לעקור את מה שכתוב בו במועדו ויודע היית שאין זה ק&quot;ו:

'''אל תכפירני''' -  אל תכפור במה שלימדתני הזאה אע&quot;פ שהיא שבות אינה דוחה ולכך דנתי קל וחומר זה לפניך אע&quot;פ שאינו כדאי אלא כדי שתשים אל לבך אחרי שבא זה לדון שחיטה מהזאה מכלל דבהזאה פשיטא ליה דלא דחיא מתוך כך תזכור מה שלימדתני דלא דחיא ותחזור בך ממה שאתה אומר ועליה אני דן:

'''בשעת הדין''' -  בשעה זו שאנו דנין עליה:

'''ומאחר דאגמריה''' -  ר' אליעזר גופיה דלא דחיא מאי טעמא פריך ואמר עליה אני דן:

'''הזאה דתרומה''' -  הבא להזות עליו ליטהר כדי לאכול תרומה אגמריה דלא דחיא שבת דהא הפרשת תרומה גופא לא דחיא שבת:

'''הזאת טמא מת כו'''' -  אלמא דבהזאת פסח השיבו וקאמר אינה דוחה שבת אלמא דאגמריה ר' אליעזר דאינה דוחה מדפשיטא ליה כולי האי:

'''אלא ודאי הזאת פסח אגמריה''' -  ומאי גזירת שבות איכא בהזאה גזירה שמא יעבירנה בידו וכשהיה דן עליה עם ר' עקיבא שכח דבר זה מלמודו והכי נמי אמרינן בע&quot;א בפרק כל הצלמים (דף מו:) ר' אליעזר גמריה איעקר ליה ואתא ר' עקיבא לאדכוריה גמריה:

'''דוחין את השבת''' -  אפי' מלאכה גמורה במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}}:

'''היכא דגברא חזי''' -  כגון להביא איזמל למילה דרך רשות הרבים שכבר התינוק ראוי למול אבל היכא דגברא לא חזי כגון האי טמא לא רמיא חיובא עליה ואין אלו מכשירי מצוה:

'''אמר רבה לדברי רבי אליעזר''' -  דאמר כל היכא דגברא לא חזי ליכא חיובא עליה:

'''קטן בריא''' -  דבלאו רחיצה ראוי למול:

'''מחמין לו חמין''' -  בשבת קודם מילה:

'''להברותו''' -  להיות בריא וחזק:

'''קטן חולה''' -  שכל זמן שלא ירחצוהו בחמין לא יראה למול ואם ירחצוהו יראה למילה:

'''הכל אצל מילה חולין הן''' -  כל זמן שלא נרחצו בחמין ואפילו לרבי אליעזר צריך להיות לו מחמי חמין מערב שבת:

'''איתיביה אביי ערל''' -  גדול שלא מל ערב הפסח:

'''ענוש כרת''' -  בשביל שהיה ראוי לתקן מו' שעות מזמן דשחיטת הפסח ולמעלה ולא ניתקן ולא דמי לטמא ושהיה בדרך רחוקה שאין יכולין לתקן באותן שש שעות ומיקמי הכי לא רמיא חיובא עלייהו אלמא אע&quot;ג דלא חזיא רמיא מצוה עליה היכא דאפשר למיתקן והזאה נמי תדחה שבת דהא מצוה רמיא עליה ליתקן לכך ואי קשיא הא דקיימא לן (לקמן דף צב.) הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וצריך הזאה שלישי ושביעי ואפילו מל אינו ראוי הא אוקמינן לההיא בערל נכרי שנתגייר בפרק האשה: הכי גרסינן אמר רבה קסבר ר' אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט א אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת]]
'''אם''' דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה השבת כו'. פי' בקונטרס מיחוי קרביו ותימה לר&quot;י מה ראיה מייתי דילמא שאני התם משום דלא אפשר למיעבד מאתמול ונראה לר&quot;י דמכשירי מצוה שלאחר שחיטה דקאמר היינו הקטר חלבים דאפשר להמתין עד הלילה ודחי שבת וכן יש בירושלמי דקא אמר ר' אליעזר אימורי ציבור יוכיחו אע&quot;פ שאפשר להמתין למוצאי שבת מה לי מכשירין שלאחר שחיטה כו' והא דפריך משחט נמי לא לשחוט אע&quot;ג דשחיטה לא אפשר מ&quot;מ פריך משום שכבר הוכיח שאין חילוק בין אפשר ללא אפשר מדשרינן הקטר חלבים:
[[File:תוס פסחים 6 סט א הזאה דתרומה אגמריה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_הזאה דתרומה אגמריה]]
''' הזאה''' דתרומה אגמריה. ואית לן למימר דר' אליעזר הי' סבור דבהזאה דפסח קאמר ר&quot;ע ולכך היה משיב ועליה אני דן שתהא מותרת דהשתא סבירא לן דהזאה דפסח דחיא שבת וקאמר ליה ר&quot;ע זה חילוף שהיה סבור שר' אליעזר היה טועה במה שלמדו דאינה דוחה:
[[File:.תוס פסחים סט א דתרומה גופה לא דחיא שבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_סט_א_דתרומה גופה לא דחיא שבת]]
''' דתרומה''' גופה לא דחיא שבת. וא&quot;ת נילף דתידחי שבת מכל הנהו וי&quot;ל משום דיכול לקיים מצות אכילת תרומה אחר השבת:
[[File:תוס פסחים 6 סט א שמא יעבירנה ארבע אמות.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_שמא יעבירנה ארבע אמות]]
''' שמא''' יעבירנה ארבע אמות. וא&quot;ת ואמאי חיישינן להכי הלא נושא מי חטאת טמא ויחזור ויטמא את המים ויש לומר דמעביר בכלי אבנים ובכלי גללים דלא מקבלי טומאה:
[[File:תוס פסחים 6 סט א קטן בריא מחמין כו' דהא חזי.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_קטן בריא מחמין כו' דהא חזי]]
''' קטן''' בריא מחמין כו' דהא חזי. דווקא לר' אליעזר יש חילוק בין חזי ללא חזי אבל ר' עקיבא אינו מחלק כלל דהא קאמר במתני' הזאה תוכיח:
[[File:תוס פסחים 6 סט א לא שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_לא שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין]]
''' לא''' שנא חלש ולא שנא בריא אין מחמין לו חמין כו'. וכי אמר רבי אליעזר דמכשירי מילה דחו שבת ה&quot;מ היכא שהוחמו חמין מערב שבת דחזי:
[[File:תוס פסחים 6 סט א מדקמהדר אטמא שרץ קסבר אין שוחטין.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_מדקמהדר אטמא שרץ קסבר אין שוחטין]]
''' מדקמהדר''' אטמא שרץ קסבר אין שוחטין כו'. מכל מקום חייב הוא כרת לפי שהיה יכול לטבול ואז היו שוחטין וזורקין עליו כדאמר לקמן שוחטין וזורקין על טבול יום דשימשא ממילא ערבא:
[[File:תוס פסחים 6 סט א שוחטין וזורקין.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_א_שוחטין וזורקין]]
''' שוחטין''' וזורקין כו'. וא&quot;ת אי שוחטי' וזורקי' על טמא שרץ אמאי כתב רחמנא טמא אינו עושה פסח פשיטא דהא כתיב איש לפי אכלו לעכב דבעינן גברא דחזי לאכילה כדמוכח בכיצד צולין (לקמן עח:) ונראה לרשב&quot;א דאיצטריך לאשמעינן דחייב בפסח שני דלא נימא דמיפטר משום דשני תשלומין דראשון הוא דחזי בראשון חזי בשני דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדאמר לקמן גבי חגיגה בכיצד צולין (לקמן פ.) אי נמי איצטריך למימרא דציבור עבדי בטומאה כדדרשינן איש כי יהיה טמא איש נדחה ואין ציבור נדחין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|א}}</text>
      <sha1>e9h7gsy48y0t2mxaa5z35jt3b4jtgmg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728791</id>
    <revision>
      <id>3024729</id>
      <parentid>2939145</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T05:46:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024729</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12399" sha1="lbo1r6r7o6fwx3jnsc7ozifpixwb61r" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|ב|סט א|ע א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד ב] וכל שאילו ביחיד נדחה - בציבור עבדי בטומאה. וכל מילתא דאיתא בציבור - איתא ביחיד, וכל מילתא דליתא בציבור - ליתא ביחיד. ערילות, דאי כוליה ציבור ערלים נינהו - אמרינן להו קומו מהולו נפשייכו ועבידי פסחא, יחיד נמי אמרינן ליה: קום מהול ועביד פסחא. ואי לא מהיל ועביד - ענוש כרת. טומאה, דאי כוליה ציבורא טמאין נינהו לא מדינן עלייהו, אלא עבדי בטומאה - יחיד נמי פטור. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: והרי פסח שני, דליתיה בציבור ואיתיה ביחיד! אמר ליה: שאני התם, דהא עבד ליה ציבורא בראשון. מיתיבי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יכול לא יהא ענוש כרת אלא שהיה טהור, ושלא היה בדרך רחוקה. ערל וטמא שרץ ושאר כל הטמאים מנין? תלמוד לומר והאיש. מדקא מהדר אטמא שרץ - קסבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. דאי שוחטין וזורקין על טמא שרץ - למה ליה לאהדוריה עליה - היינו טהור! אלמא: אף על גב דלא חזי חיובא עליה. ואף על גב דליתיה בציבור - איתיה ביחיד. אלא אמר רבא: קסבר רבי אליעזר שוחטין וזורקין על טמא שרץ, והוא הדין לטמא מת בשביעי שלו. - הזאה למאי - לאכילה, אכילת פסחים לא מעכבא! אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא: אם כן נמצא פסח נשחט שלא לאוכליו! - אמר ליה: שלא לאוכליו לחולה ולזקן דלא חזי, אבל האי - מיחזא חזי, תקוני הוא דלא מתקן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלל אמר רבי עקיבא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכה כרבי עקיבא. ותנן נמי גבי מילה כי האי גוונא, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת. מילה, שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת. ואמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכה כרבי עקיבא. וצריכא, דאי אשמעינן גבי פסח - התם (דהוא מכשירי) +מסורת הש&quot;ס: [הוא דמכשירי]+ מצוה לא דחו שבת - משום דלא נכרתו עליה שלש עשרה בריתות, אבל מילה דנכרתו עליה שלש עשרה בריתות - אימא לידחי. ואי אשמעינן מילה - התם הוא דמכשירי מצוה לא דחו שבת דליכא כרת, אבל פסח דאיכא כרת - אימא לידחי, צריכא. }}
משנה. {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אימתי מביא חגיגה עמו - בזמן שהוא בא בחול, בטהרה, ובמועט. ובזמן שהוא בא בשבת, במרובה, ובטומאה - אין מביאין עמו חגיגה. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגה היתה באה מן הצאן, מן הבקר, מן הכבשים ומן העזים, מן הזכרים ומן הנקבות, }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונאכלת לשני ימים ולילה אחד. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. מאי תנא דקתני חגיגה? - תנא הרכבתו והבאתו דלא דחי שבת וקתני נמי חגיגה דלא דחיא שבת, והכי קאמר: אימתי מביאין עמו חגיגה - בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובמועט. אמר רב אשי: שמע מינה: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגת ארבעה עשר }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכל שביחיד נדחה''' - והכי פירושא היינו טעמא דר' אליעזר לא רמיא חיובא דפסח אטמא מת בשביעי שלו הואיל ולא חזי ואערל רמיא חיובא ואע&quot;ג דלא חזי ומשום דלא דמיא מצות הזאה למצות מילה דמצות הזאה כדי לעשות פסח לא רמיא אציבור שהרי מותרין לעשות בטומאה אע&quot;פ שיכולין ליטהר דקסבר רבי אליעזר אין שוחטין וזורקין על יחיד טמא שרץ שלא טבל ואף על פי שראוי לערב וכן על טמא מת שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח שראוי נמי לערב וטמא שרץ נקט משום דפלוגתא גביה הוא בפ' האשה (דף צ:) וכיון דקא סבר אין שוחטין וזורקין על היחיד אלא נדחה לשני על כרחיך ציבור עושין בטומאה אם ירצו דכל שביחיד נדחה ציבור עושין בטומאה דכתיב איש איש נדחה ואין ציבור נדחין אלמא לא רמיא מצות הזאה דפסח אציבור ומילתא דליתיה בציבור ליתיה ביחיד דמצות פסח יחד לכל ישראל נאמר אבל ערילות דלא נדחה אצל ציבור ולא הותרו לעשות פסח ערלים ואילו כולהו ציבור ערלים אמרי' להו קומו מהולו יחיד נמי אמרינן ליה בחול קום מהול והזאה דציבור לא אמרי' להו קומו אזו:

'''יחיד נמי''' - לא רמיא חובה עלויה להזות וכיון דלא רמיא עליה לא ניתנה שבת לדחות אצלה אבל אי הוה סבירא ליה כמאן דאמר שוחטין וזורקין על טמא שרץ כיון דלא קרינא ביה איש נדחה לא הוה קרינא נמי אין ציבור נידחין למישרינהו לעשות בטומאה אלא אמרינן להו קומו אזו ומדרמי' הזאה אציבור הוה רמיא נמי איחיד כדי להתירו באכילה ודחיא שבת:

'''אמר ליה''' - התם האי דאיתיה ביחיד משום דעבוד ציבור בראשון הוא ואי לא עבוד ציבור בראשון כגון רוב ציבור זבין דלא הותרה טומאת זיבה בציבור ומיעוטן טמאי מתים אין עושין לא את הראשון ולא את השני:

'''ערל וטמא שרץ ושאר''' - הדומין לו כגון כל טמאי טומאת ערב שראויין ליתקן וכגון טמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח:

'''מדקא מיהדר אטמא שרץ''' - לאיתויי מקרא יתירא שמע מינה סבירא ליה להאי תנא אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ דאי סבירא ליה שוחטין וזורקין עליו למה לי לאהדורי עליה מקרא יתירא לחיוביה ממילא הוא עומד בכרת שהרי הוא כטהור גמור שראוי לעשות פסחו על ידי שליח לשולחו בעזרה דכי פטר קרא מכרת הנך דלא יכלו לעשות פסח פטר אלא ודאי אין שוחטין וזורקין עליו סבירא ליה ואפילו הכי מיחייב ליה כרת משום דיכול לטבול וליתקן משהגיע זמן שחיטה ואף על גב דציבור כי האי גוונא לא אמרינן להו זילו טבולו דכיון דיחיד נדחה ציבור עבדי בטומאה:

'''אלא אמר רבא''' - אי הוה סבירא ליה אין שוחטין דמעכבא ליה הזאתו משחיטת פסחו ודאי דחיא שבת לר' אליעזר אע&quot;ג דליתא בציבור אלא קסבר שוחטין וזורקין הלכך הזאה למאי אתיא לאכילה דהא לא מיעכבא לה לשחיטה ולזריקה:

'''אכילת פסחים לא מיעכבא''' - והא דכתיב ([[שמות יב]]) איש לפי אכלו למצוה:

'''אם כן''' - דטמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח בשבת שוחטין וזורקין עליו ואע&quot;פ שאין סופו להזות היום:

'''נמצא פסח זה נשחט שלא לאוכליו''' - ותנן באידך פירקא (לעיל דף סא.): שחטו שלא לאוכליו פסול:

'''כלל א&quot;ר עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת''' - כגון הבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו:

'''ותנן נמי''' - גבי מילה:

'''וצריכא''' - לרב לאשמעינן הלכה כרבי עקיבא בתרוייהו: מילה שלש עשרה בריתות נאמר בה באותה פרשה שנאמרה לאברהם ([[בראשית יז]]):

'''דליכא כרת''' - לבו ביום אם ימול למחר:

'''מתני' אימתי מביאין עמו חגיגה''' - בגמרא בעי מאי תנא לעיל דקתני חגיגה:

'''עמו''' - עם הפסח בארבעה עשר בניסן כדיליף בגמרא:

'''בזמן שבא בחול ובטהרה''' - דאף על גב דפסח דחי שבת וטומאה חגיגה לא דחיא שבת:

'''ובמועט''' - שהיה הפסח מועט לאכילת בני החבורה ואוכלין החגיגה תחלה כדי שיהא פסח גמר שביעתן ותיחשב להן אכילה:

'''במרובה''' - שהיתה חבורה מועטת ודי להם פסח לבדו:

'''מן הצאן ומן הבקר כו'''' - מה שאין כן בפסח שאינו בא מן הבקר ולא מן הנקבות:

'''גמ' תנא הרכבתו כו'''' - וקאמר נמי בהך סיפא אימתי מביאין כו' ואשמעינן דחגיגה נמי לא דחיא שבת אפילו שחיטה דילה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט ב אכילת פסחים לא מעכבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_אכילת פסחים לא מעכבא]]
'''אכילת''' פסחים לא מעכבא. פי' בכי האי גוונא שיש בידו לתקן עצמו ואינו מתקן לא מעכבא אבל בטמא גמור מעכבא דהוי דומיא דחולה וזקן ולא כפירוש הקונטרס דפי' דהא דכתיב איש לפי אכלו היינו למצוה דהא לעיל (דף סא.) אוקימנא ליה לעכב ומסיק בכיצד צולין (דף עח:) מאיש לפי אכלו דבעי' גברא דחזי לאכילה:

''' האי''' מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן. הקשה ריב&quot;א א&quot;כ אמאי אמר ר&quot;א לעיל ערל שלא מל ענוש כרת הא מיחזא חזי אלא דלא איתקן וי&quot;ל דשאני התם דמחוסר מעשה בגופו וחשבינן ליה שלא לאוכליו:

''' הלכה''' כר&quot;ע. הא דלא פריך הלכתא למשיחא מפורש [בפ' ד' מיתות סנהדרין] (דף נא:):

''' וצריכא''' דאי אשמעינן כו'. אדרב יהודה עביד צריכותא אמאי איצטריך למיפסק בתרוייהו כר&quot;ע דאי אדר' עקיבא הוה ליה לאצרוכי ההיא דפרק שתי הלחם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|צו|א}} גבי חביתי כהן גדול דמסיק התם כלל א&quot;ר עקיבא כו':

''' אבל''' מילה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות אימא דנידחי. תימה מה מועיל מה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות הא איכא קרא באפי נפשיה למכשירין כדפי' לעיל ונראה לרשב&quot;א לפרש דאי לאו דפסק רב יהודה כר&quot;ע גבי מילה ה&quot;א דסבירא ליה בכל מקום כר' אליעזר וגבי פסח דפסק כר&quot;ע היינו להחמיר מדרבנן שלא יהו מכשירין דוחין שבת אבל גבי מילה דנכרתו עליה י&quot;ג בריתות לא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|ב}}</text>
      <sha1>lbo1r6r7o6fwx3jnsc7ozifpixwb61r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024730</id>
      <parentid>3024729</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T05:58:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024730</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12600" sha1="j6eb9ubdy5rf50vqfbt5gblzv2bavgf" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|ב|סט א|ע א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד ב] וכל שאילו ביחיד נדחה - בציבור עבדי בטומאה. וכל מילתא דאיתא בציבור - איתא ביחיד, וכל מילתא דליתא בציבור - ליתא ביחיד. ערילות, דאי כוליה ציבור ערלים נינהו - אמרינן להו קומו מהולו נפשייכו ועבידי פסחא, יחיד נמי אמרינן ליה: קום מהול ועביד פסחא. ואי לא מהיל ועביד - ענוש כרת. טומאה, דאי כוליה ציבורא טמאין נינהו לא מדינן עלייהו, אלא עבדי בטומאה - יחיד נמי פטור. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: והרי פסח שני, דליתיה בציבור ואיתיה ביחיד! אמר ליה: שאני התם, דהא עבד ליה ציבורא בראשון. מיתיבי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יכול לא יהא ענוש כרת אלא שהיה טהור, ושלא היה בדרך רחוקה. ערל וטמא שרץ ושאר כל הטמאים מנין? תלמוד לומר והאיש. מדקא מהדר אטמא שרץ - קסבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. דאי שוחטין וזורקין על טמא שרץ - למה ליה לאהדוריה עליה - היינו טהור! אלמא: אף על גב דלא חזי חיובא עליה. ואף על גב דליתיה בציבור - איתיה ביחיד. אלא אמר רבא: קסבר רבי אליעזר שוחטין וזורקין על טמא שרץ, והוא הדין לטמא מת בשביעי שלו. - הזאה למאי - לאכילה, אכילת פסחים לא מעכבא! אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא: אם כן נמצא פסח נשחט שלא לאוכליו! - אמר ליה: שלא לאוכליו לחולה ולזקן דלא חזי, אבל האי - מיחזא חזי, תקוני הוא דלא מתקן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלל אמר רבי עקיבא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכה כרבי עקיבא. ותנן נמי גבי מילה כי האי גוונא, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת. מילה, שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת. ואמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכה כרבי עקיבא. וצריכא, דאי אשמעינן גבי פסח - התם (דהוא מכשירי) +מסורת הש&quot;ס: [הוא דמכשירי]+ מצוה לא דחו שבת - משום דלא נכרתו עליה שלש עשרה בריתות, אבל מילה דנכרתו עליה שלש עשרה בריתות - אימא לידחי. ואי אשמעינן מילה - התם הוא דמכשירי מצוה לא דחו שבת דליכא כרת, אבל פסח דאיכא כרת - אימא לידחי, צריכא. }}
משנה. {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אימתי מביא חגיגה עמו - בזמן שהוא בא בחול, בטהרה, ובמועט. ובזמן שהוא בא בשבת, במרובה, ובטומאה - אין מביאין עמו חגיגה. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגה היתה באה מן הצאן, מן הבקר, מן הכבשים ומן העזים, מן הזכרים ומן הנקבות, }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונאכלת לשני ימים ולילה אחד. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. מאי תנא דקתני חגיגה? - תנא הרכבתו והבאתו דלא דחי שבת וקתני נמי חגיגה דלא דחיא שבת, והכי קאמר: אימתי מביאין עמו חגיגה - בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובמועט. אמר רב אשי: שמע מינה: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגת ארבעה עשר }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכל שביחיד נדחה''' - והכי פירושא היינו טעמא דר' אליעזר לא רמיא חיובא דפסח אטמא מת בשביעי שלו הואיל ולא חזי ואערל רמיא חיובא ואע&quot;ג דלא חזי ומשום דלא דמיא מצות הזאה למצות מילה דמצות הזאה כדי לעשות פסח לא רמיא אציבור שהרי מותרין לעשות בטומאה אע&quot;פ שיכולין ליטהר דקסבר רבי אליעזר אין שוחטין וזורקין על יחיד טמא שרץ שלא טבל ואף על פי שראוי לערב וכן על טמא מת שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח שראוי נמי לערב וטמא שרץ נקט משום דפלוגתא גביה הוא בפ' האשה (דף צ:) וכיון דקא סבר אין שוחטין וזורקין על היחיד אלא נדחה לשני על כרחיך ציבור עושין בטומאה אם ירצו דכל שביחיד נדחה ציבור עושין בטומאה דכתיב איש איש נדחה ואין ציבור נדחין אלמא לא רמיא מצות הזאה דפסח אציבור ומילתא דליתיה בציבור ליתיה ביחיד דמצות פסח יחד לכל ישראל נאמר אבל ערילות דלא נדחה אצל ציבור ולא הותרו לעשות פסח ערלים ואילו כולהו ציבור ערלים אמרי' להו קומו מהולו יחיד נמי אמרינן ליה בחול קום מהול והזאה דציבור לא אמרי' להו קומו אזו:

'''יחיד נמי''' - לא רמיא חובה עלויה להזות וכיון דלא רמיא עליה לא ניתנה שבת לדחות אצלה אבל אי הוה סבירא ליה כמאן דאמר שוחטין וזורקין על טמא שרץ כיון דלא קרינא ביה איש נדחה לא הוה קרינא נמי אין ציבור נידחין למישרינהו לעשות בטומאה אלא אמרינן להו קומו אזו ומדרמי' הזאה אציבור הוה רמיא נמי איחיד כדי להתירו באכילה ודחיא שבת:

'''אמר ליה''' - התם האי דאיתיה ביחיד משום דעבוד ציבור בראשון הוא ואי לא עבוד ציבור בראשון כגון רוב ציבור זבין דלא הותרה טומאת זיבה בציבור ומיעוטן טמאי מתים אין עושין לא את הראשון ולא את השני:

'''ערל וטמא שרץ ושאר''' - הדומין לו כגון כל טמאי טומאת ערב שראויין ליתקן וכגון טמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח:

'''מדקא מיהדר אטמא שרץ''' - לאיתויי מקרא יתירא שמע מינה סבירא ליה להאי תנא אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ דאי סבירא ליה שוחטין וזורקין עליו למה לי לאהדורי עליה מקרא יתירא לחיוביה ממילא הוא עומד בכרת שהרי הוא כטהור גמור שראוי לעשות פסחו על ידי שליח לשולחו בעזרה דכי פטר קרא מכרת הנך דלא יכלו לעשות פסח פטר אלא ודאי אין שוחטין וזורקין עליו סבירא ליה ואפילו הכי מיחייב ליה כרת משום דיכול לטבול וליתקן משהגיע זמן שחיטה ואף על גב דציבור כי האי גוונא לא אמרינן להו זילו טבולו דכיון דיחיד נדחה ציבור עבדי בטומאה:

'''אלא אמר רבא''' - אי הוה סבירא ליה אין שוחטין דמעכבא ליה הזאתו משחיטת פסחו ודאי דחיא שבת לר' אליעזר אע&quot;ג דליתא בציבור אלא קסבר שוחטין וזורקין הלכך הזאה למאי אתיא לאכילה דהא לא מיעכבא לה לשחיטה ולזריקה:

'''אכילת פסחים לא מיעכבא''' - והא דכתיב ([[שמות יב]]) איש לפי אכלו למצוה:

'''אם כן''' - דטמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח בשבת שוחטין וזורקין עליו ואע&quot;פ שאין סופו להזות היום:

'''נמצא פסח זה נשחט שלא לאוכליו''' - ותנן באידך פירקא (לעיל דף סא.): שחטו שלא לאוכליו פסול:

'''כלל א&quot;ר עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת''' - כגון הבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו:

'''ותנן נמי''' - גבי מילה:

'''וצריכא''' - לרב לאשמעינן הלכה כרבי עקיבא בתרוייהו: מילה שלש עשרה בריתות נאמר בה באותה פרשה שנאמרה לאברהם ([[בראשית יז]]):

'''דליכא כרת''' - לבו ביום אם ימול למחר:

'''מתני' אימתי מביאין עמו חגיגה''' - בגמרא בעי מאי תנא לעיל דקתני חגיגה:

'''עמו''' - עם הפסח בארבעה עשר בניסן כדיליף בגמרא:

'''בזמן שבא בחול ובטהרה''' - דאף על גב דפסח דחי שבת וטומאה חגיגה לא דחיא שבת:

'''ובמועט''' - שהיה הפסח מועט לאכילת בני החבורה ואוכלין החגיגה תחלה כדי שיהא פסח גמר שביעתן ותיחשב להן אכילה:

'''במרובה''' - שהיתה חבורה מועטת ודי להם פסח לבדו:

'''מן הצאן ומן הבקר כו'''' - מה שאין כן בפסח שאינו בא מן הבקר ולא מן הנקבות:

'''גמ' תנא הרכבתו כו'''' - וקאמר נמי בהך סיפא אימתי מביאין כו' ואשמעינן דחגיגה נמי לא דחיא שבת אפילו שחיטה דילה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט ב אכילת פסחים לא מעכבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_אכילת פסחים לא מעכבא]]
'''אכילת''' פסחים לא מעכבא. פי' בכי האי גוונא שיש בידו לתקן עצמו ואינו מתקן לא מעכבא אבל בטמא גמור מעכבא דהוי דומיא דחולה וזקן ולא כפירוש הקונטרס דפי' דהא דכתיב איש לפי אכלו היינו למצוה דהא לעיל (דף סא.) אוקימנא ליה לעכב ומסיק בכיצד צולין (דף עח:) מאיש לפי אכלו דבעי' גברא דחזי לאכילה:
[[File:תוס פסחים 6 סט ב האי מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_האי מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן]]
''' האי''' מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן. הקשה ריב&quot;א א&quot;כ אמאי אמר ר&quot;א לעיל ערל שלא מל ענוש כרת הא מיחזא חזי אלא דלא איתקן וי&quot;ל דשאני התם דמחוסר מעשה בגופו וחשבינן ליה שלא לאוכליו:

''' הלכה''' כר&quot;ע. הא דלא פריך הלכתא למשיחא מפורש [בפ' ד' מיתות סנהדרין] (דף נא:):

''' וצריכא''' דאי אשמעינן כו'. אדרב יהודה עביד צריכותא אמאי איצטריך למיפסק בתרוייהו כר&quot;ע דאי אדר' עקיבא הוה ליה לאצרוכי ההיא דפרק שתי הלחם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|צו|א}} גבי חביתי כהן גדול דמסיק התם כלל א&quot;ר עקיבא כו':

''' אבל''' מילה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות אימא דנידחי. תימה מה מועיל מה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות הא איכא קרא באפי נפשיה למכשירין כדפי' לעיל ונראה לרשב&quot;א לפרש דאי לאו דפסק רב יהודה כר&quot;ע גבי מילה ה&quot;א דסבירא ליה בכל מקום כר' אליעזר וגבי פסח דפסק כר&quot;ע היינו להחמיר מדרבנן שלא יהו מכשירין דוחין שבת אבל גבי מילה דנכרתו עליה י&quot;ג בריתות לא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|ב}}</text>
      <sha1>j6eb9ubdy5rf50vqfbt5gblzv2bavgf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024732</id>
      <parentid>3024730</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T06:22:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024732</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12709" sha1="8wx32iklna8bfiu3uxzm2pczckn0vo8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|ב|סט א|ע א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד ב] וכל שאילו ביחיד נדחה - בציבור עבדי בטומאה. וכל מילתא דאיתא בציבור - איתא ביחיד, וכל מילתא דליתא בציבור - ליתא ביחיד. ערילות, דאי כוליה ציבור ערלים נינהו - אמרינן להו קומו מהולו נפשייכו ועבידי פסחא, יחיד נמי אמרינן ליה: קום מהול ועביד פסחא. ואי לא מהיל ועביד - ענוש כרת. טומאה, דאי כוליה ציבורא טמאין נינהו לא מדינן עלייהו, אלא עבדי בטומאה - יחיד נמי פטור. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: והרי פסח שני, דליתיה בציבור ואיתיה ביחיד! אמר ליה: שאני התם, דהא עבד ליה ציבורא בראשון. מיתיבי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יכול לא יהא ענוש כרת אלא שהיה טהור, ושלא היה בדרך רחוקה. ערל וטמא שרץ ושאר כל הטמאים מנין? תלמוד לומר והאיש. מדקא מהדר אטמא שרץ - קסבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. דאי שוחטין וזורקין על טמא שרץ - למה ליה לאהדוריה עליה - היינו טהור! אלמא: אף על גב דלא חזי חיובא עליה. ואף על גב דליתיה בציבור - איתיה ביחיד. אלא אמר רבא: קסבר רבי אליעזר שוחטין וזורקין על טמא שרץ, והוא הדין לטמא מת בשביעי שלו. - הזאה למאי - לאכילה, אכילת פסחים לא מעכבא! אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא: אם כן נמצא פסח נשחט שלא לאוכליו! - אמר ליה: שלא לאוכליו לחולה ולזקן דלא חזי, אבל האי - מיחזא חזי, תקוני הוא דלא מתקן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלל אמר רבי עקיבא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכה כרבי עקיבא. ותנן נמי גבי מילה כי האי גוונא, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת. מילה, שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת. ואמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכה כרבי עקיבא. וצריכא, דאי אשמעינן גבי פסח - התם (דהוא מכשירי) +מסורת הש&quot;ס: [הוא דמכשירי]+ מצוה לא דחו שבת - משום דלא נכרתו עליה שלש עשרה בריתות, אבל מילה דנכרתו עליה שלש עשרה בריתות - אימא לידחי. ואי אשמעינן מילה - התם הוא דמכשירי מצוה לא דחו שבת דליכא כרת, אבל פסח דאיכא כרת - אימא לידחי, צריכא. }}
משנה. {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אימתי מביא חגיגה עמו - בזמן שהוא בא בחול, בטהרה, ובמועט. ובזמן שהוא בא בשבת, במרובה, ובטומאה - אין מביאין עמו חגיגה. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגה היתה באה מן הצאן, מן הבקר, מן הכבשים ומן העזים, מן הזכרים ומן הנקבות, }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונאכלת לשני ימים ולילה אחד. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. מאי תנא דקתני חגיגה? - תנא הרכבתו והבאתו דלא דחי שבת וקתני נמי חגיגה דלא דחיא שבת, והכי קאמר: אימתי מביאין עמו חגיגה - בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובמועט. אמר רב אשי: שמע מינה: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגת ארבעה עשר }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכל שביחיד נדחה''' - והכי פירושא היינו טעמא דר' אליעזר לא רמיא חיובא דפסח אטמא מת בשביעי שלו הואיל ולא חזי ואערל רמיא חיובא ואע&quot;ג דלא חזי ומשום דלא דמיא מצות הזאה למצות מילה דמצות הזאה כדי לעשות פסח לא רמיא אציבור שהרי מותרין לעשות בטומאה אע&quot;פ שיכולין ליטהר דקסבר רבי אליעזר אין שוחטין וזורקין על יחיד טמא שרץ שלא טבל ואף על פי שראוי לערב וכן על טמא מת שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח שראוי נמי לערב וטמא שרץ נקט משום דפלוגתא גביה הוא בפ' האשה (דף צ:) וכיון דקא סבר אין שוחטין וזורקין על היחיד אלא נדחה לשני על כרחיך ציבור עושין בטומאה אם ירצו דכל שביחיד נדחה ציבור עושין בטומאה דכתיב איש איש נדחה ואין ציבור נדחין אלמא לא רמיא מצות הזאה דפסח אציבור ומילתא דליתיה בציבור ליתיה ביחיד דמצות פסח יחד לכל ישראל נאמר אבל ערילות דלא נדחה אצל ציבור ולא הותרו לעשות פסח ערלים ואילו כולהו ציבור ערלים אמרי' להו קומו מהולו יחיד נמי אמרינן ליה בחול קום מהול והזאה דציבור לא אמרי' להו קומו אזו:

'''יחיד נמי''' - לא רמיא חובה עלויה להזות וכיון דלא רמיא עליה לא ניתנה שבת לדחות אצלה אבל אי הוה סבירא ליה כמאן דאמר שוחטין וזורקין על טמא שרץ כיון דלא קרינא ביה איש נדחה לא הוה קרינא נמי אין ציבור נידחין למישרינהו לעשות בטומאה אלא אמרינן להו קומו אזו ומדרמי' הזאה אציבור הוה רמיא נמי איחיד כדי להתירו באכילה ודחיא שבת:

'''אמר ליה''' - התם האי דאיתיה ביחיד משום דעבוד ציבור בראשון הוא ואי לא עבוד ציבור בראשון כגון רוב ציבור זבין דלא הותרה טומאת זיבה בציבור ומיעוטן טמאי מתים אין עושין לא את הראשון ולא את השני:

'''ערל וטמא שרץ ושאר''' - הדומין לו כגון כל טמאי טומאת ערב שראויין ליתקן וכגון טמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח:

'''מדקא מיהדר אטמא שרץ''' - לאיתויי מקרא יתירא שמע מינה סבירא ליה להאי תנא אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ דאי סבירא ליה שוחטין וזורקין עליו למה לי לאהדורי עליה מקרא יתירא לחיוביה ממילא הוא עומד בכרת שהרי הוא כטהור גמור שראוי לעשות פסחו על ידי שליח לשולחו בעזרה דכי פטר קרא מכרת הנך דלא יכלו לעשות פסח פטר אלא ודאי אין שוחטין וזורקין עליו סבירא ליה ואפילו הכי מיחייב ליה כרת משום דיכול לטבול וליתקן משהגיע זמן שחיטה ואף על גב דציבור כי האי גוונא לא אמרינן להו זילו טבולו דכיון דיחיד נדחה ציבור עבדי בטומאה:

'''אלא אמר רבא''' - אי הוה סבירא ליה אין שוחטין דמעכבא ליה הזאתו משחיטת פסחו ודאי דחיא שבת לר' אליעזר אע&quot;ג דליתא בציבור אלא קסבר שוחטין וזורקין הלכך הזאה למאי אתיא לאכילה דהא לא מיעכבא לה לשחיטה ולזריקה:

'''אכילת פסחים לא מיעכבא''' - והא דכתיב ([[שמות יב]]) איש לפי אכלו למצוה:

'''אם כן''' - דטמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח בשבת שוחטין וזורקין עליו ואע&quot;פ שאין סופו להזות היום:

'''נמצא פסח זה נשחט שלא לאוכליו''' - ותנן באידך פירקא (לעיל דף סא.): שחטו שלא לאוכליו פסול:

'''כלל א&quot;ר עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת''' - כגון הבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו:

'''ותנן נמי''' - גבי מילה:

'''וצריכא''' - לרב לאשמעינן הלכה כרבי עקיבא בתרוייהו: מילה שלש עשרה בריתות נאמר בה באותה פרשה שנאמרה לאברהם ([[בראשית יז]]):

'''דליכא כרת''' - לבו ביום אם ימול למחר:

'''מתני' אימתי מביאין עמו חגיגה''' - בגמרא בעי מאי תנא לעיל דקתני חגיגה:

'''עמו''' - עם הפסח בארבעה עשר בניסן כדיליף בגמרא:

'''בזמן שבא בחול ובטהרה''' - דאף על גב דפסח דחי שבת וטומאה חגיגה לא דחיא שבת:

'''ובמועט''' - שהיה הפסח מועט לאכילת בני החבורה ואוכלין החגיגה תחלה כדי שיהא פסח גמר שביעתן ותיחשב להן אכילה:

'''במרובה''' - שהיתה חבורה מועטת ודי להם פסח לבדו:

'''מן הצאן ומן הבקר כו'''' - מה שאין כן בפסח שאינו בא מן הבקר ולא מן הנקבות:

'''גמ' תנא הרכבתו כו'''' - וקאמר נמי בהך סיפא אימתי מביאין כו' ואשמעינן דחגיגה נמי לא דחיא שבת אפילו שחיטה דילה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט ב אכילת פסחים לא מעכבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_אכילת פסחים לא מעכבא]]
'''אכילת''' פסחים לא מעכבא. פי' בכי האי גוונא שיש בידו לתקן עצמו ואינו מתקן לא מעכבא אבל בטמא גמור מעכבא דהוי דומיא דחולה וזקן ולא כפירוש הקונטרס דפי' דהא דכתיב איש לפי אכלו היינו למצוה דהא לעיל (דף סא.) אוקימנא ליה לעכב ומסיק בכיצד צולין (דף עח:) מאיש לפי אכלו דבעי' גברא דחזי לאכילה:
[[File:תוס פסחים 6 סט ב האי מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_האי מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן]]
''' האי''' מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן. הקשה ריב&quot;א א&quot;כ אמאי אמר ר&quot;א לעיל ערל שלא מל ענוש כרת הא מיחזא חזי אלא דלא איתקן וי&quot;ל דשאני התם דמחוסר מעשה בגופו וחשבינן ליה שלא לאוכליו:
[[File:תוס פסחים 6 סט ב הלכה כר&quot;ע.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_הלכה כר&quot;ע]]
''' הלכה''' כר&quot;ע. הא דלא פריך הלכתא למשיחא מפורש [בפ' ד' מיתות סנהדרין] (דף נא:):

''' וצריכא''' דאי אשמעינן כו'. אדרב יהודה עביד צריכותא אמאי איצטריך למיפסק בתרוייהו כר&quot;ע דאי אדר' עקיבא הוה ליה לאצרוכי ההיא דפרק שתי הלחם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|צו|א}} גבי חביתי כהן גדול דמסיק התם כלל א&quot;ר עקיבא כו':

''' אבל''' מילה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות אימא דנידחי. תימה מה מועיל מה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות הא איכא קרא באפי נפשיה למכשירין כדפי' לעיל ונראה לרשב&quot;א לפרש דאי לאו דפסק רב יהודה כר&quot;ע גבי מילה ה&quot;א דסבירא ליה בכל מקום כר' אליעזר וגבי פסח דפסק כר&quot;ע היינו להחמיר מדרבנן שלא יהו מכשירין דוחין שבת אבל גבי מילה דנכרתו עליה י&quot;ג בריתות לא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|ב}}</text>
      <sha1>8wx32iklna8bfiu3uxzm2pczckn0vo8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024733</id>
      <parentid>3024732</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T06:34:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024733</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12854" sha1="fchf6ldtdy5xp0x8r0sxn5l0xsj4789" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|ב|סט א|ע א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד ב] וכל שאילו ביחיד נדחה - בציבור עבדי בטומאה. וכל מילתא דאיתא בציבור - איתא ביחיד, וכל מילתא דליתא בציבור - ליתא ביחיד. ערילות, דאי כוליה ציבור ערלים נינהו - אמרינן להו קומו מהולו נפשייכו ועבידי פסחא, יחיד נמי אמרינן ליה: קום מהול ועביד פסחא. ואי לא מהיל ועביד - ענוש כרת. טומאה, דאי כוליה ציבורא טמאין נינהו לא מדינן עלייהו, אלא עבדי בטומאה - יחיד נמי פטור. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: והרי פסח שני, דליתיה בציבור ואיתיה ביחיד! אמר ליה: שאני התם, דהא עבד ליה ציבורא בראשון. מיתיבי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יכול לא יהא ענוש כרת אלא שהיה טהור, ושלא היה בדרך רחוקה. ערל וטמא שרץ ושאר כל הטמאים מנין? תלמוד לומר והאיש. מדקא מהדר אטמא שרץ - קסבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. דאי שוחטין וזורקין על טמא שרץ - למה ליה לאהדוריה עליה - היינו טהור! אלמא: אף על גב דלא חזי חיובא עליה. ואף על גב דליתיה בציבור - איתיה ביחיד. אלא אמר רבא: קסבר רבי אליעזר שוחטין וזורקין על טמא שרץ, והוא הדין לטמא מת בשביעי שלו. - הזאה למאי - לאכילה, אכילת פסחים לא מעכבא! אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא: אם כן נמצא פסח נשחט שלא לאוכליו! - אמר ליה: שלא לאוכליו לחולה ולזקן דלא חזי, אבל האי - מיחזא חזי, תקוני הוא דלא מתקן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלל אמר רבי עקיבא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכה כרבי עקיבא. ותנן נמי גבי מילה כי האי גוונא, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת. מילה, שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת. ואמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכה כרבי עקיבא. וצריכא, דאי אשמעינן גבי פסח - התם (דהוא מכשירי) +מסורת הש&quot;ס: [הוא דמכשירי]+ מצוה לא דחו שבת - משום דלא נכרתו עליה שלש עשרה בריתות, אבל מילה דנכרתו עליה שלש עשרה בריתות - אימא לידחי. ואי אשמעינן מילה - התם הוא דמכשירי מצוה לא דחו שבת דליכא כרת, אבל פסח דאיכא כרת - אימא לידחי, צריכא. }}
משנה. {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אימתי מביא חגיגה עמו - בזמן שהוא בא בחול, בטהרה, ובמועט. ובזמן שהוא בא בשבת, במרובה, ובטומאה - אין מביאין עמו חגיגה. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגה היתה באה מן הצאן, מן הבקר, מן הכבשים ומן העזים, מן הזכרים ומן הנקבות, }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונאכלת לשני ימים ולילה אחד. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. מאי תנא דקתני חגיגה? - תנא הרכבתו והבאתו דלא דחי שבת וקתני נמי חגיגה דלא דחיא שבת, והכי קאמר: אימתי מביאין עמו חגיגה - בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובמועט. אמר רב אשי: שמע מינה: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגת ארבעה עשר }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכל שביחיד נדחה''' - והכי פירושא היינו טעמא דר' אליעזר לא רמיא חיובא דפסח אטמא מת בשביעי שלו הואיל ולא חזי ואערל רמיא חיובא ואע&quot;ג דלא חזי ומשום דלא דמיא מצות הזאה למצות מילה דמצות הזאה כדי לעשות פסח לא רמיא אציבור שהרי מותרין לעשות בטומאה אע&quot;פ שיכולין ליטהר דקסבר רבי אליעזר אין שוחטין וזורקין על יחיד טמא שרץ שלא טבל ואף על פי שראוי לערב וכן על טמא מת שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח שראוי נמי לערב וטמא שרץ נקט משום דפלוגתא גביה הוא בפ' האשה (דף צ:) וכיון דקא סבר אין שוחטין וזורקין על היחיד אלא נדחה לשני על כרחיך ציבור עושין בטומאה אם ירצו דכל שביחיד נדחה ציבור עושין בטומאה דכתיב איש איש נדחה ואין ציבור נדחין אלמא לא רמיא מצות הזאה דפסח אציבור ומילתא דליתיה בציבור ליתיה ביחיד דמצות פסח יחד לכל ישראל נאמר אבל ערילות דלא נדחה אצל ציבור ולא הותרו לעשות פסח ערלים ואילו כולהו ציבור ערלים אמרי' להו קומו מהולו יחיד נמי אמרינן ליה בחול קום מהול והזאה דציבור לא אמרי' להו קומו אזו:

'''יחיד נמי''' - לא רמיא חובה עלויה להזות וכיון דלא רמיא עליה לא ניתנה שבת לדחות אצלה אבל אי הוה סבירא ליה כמאן דאמר שוחטין וזורקין על טמא שרץ כיון דלא קרינא ביה איש נדחה לא הוה קרינא נמי אין ציבור נידחין למישרינהו לעשות בטומאה אלא אמרינן להו קומו אזו ומדרמי' הזאה אציבור הוה רמיא נמי איחיד כדי להתירו באכילה ודחיא שבת:

'''אמר ליה''' - התם האי דאיתיה ביחיד משום דעבוד ציבור בראשון הוא ואי לא עבוד ציבור בראשון כגון רוב ציבור זבין דלא הותרה טומאת זיבה בציבור ומיעוטן טמאי מתים אין עושין לא את הראשון ולא את השני:

'''ערל וטמא שרץ ושאר''' - הדומין לו כגון כל טמאי טומאת ערב שראויין ליתקן וכגון טמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח:

'''מדקא מיהדר אטמא שרץ''' - לאיתויי מקרא יתירא שמע מינה סבירא ליה להאי תנא אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ דאי סבירא ליה שוחטין וזורקין עליו למה לי לאהדורי עליה מקרא יתירא לחיוביה ממילא הוא עומד בכרת שהרי הוא כטהור גמור שראוי לעשות פסחו על ידי שליח לשולחו בעזרה דכי פטר קרא מכרת הנך דלא יכלו לעשות פסח פטר אלא ודאי אין שוחטין וזורקין עליו סבירא ליה ואפילו הכי מיחייב ליה כרת משום דיכול לטבול וליתקן משהגיע זמן שחיטה ואף על גב דציבור כי האי גוונא לא אמרינן להו זילו טבולו דכיון דיחיד נדחה ציבור עבדי בטומאה:

'''אלא אמר רבא''' - אי הוה סבירא ליה אין שוחטין דמעכבא ליה הזאתו משחיטת פסחו ודאי דחיא שבת לר' אליעזר אע&quot;ג דליתא בציבור אלא קסבר שוחטין וזורקין הלכך הזאה למאי אתיא לאכילה דהא לא מיעכבא לה לשחיטה ולזריקה:

'''אכילת פסחים לא מיעכבא''' - והא דכתיב ([[שמות יב]]) איש לפי אכלו למצוה:

'''אם כן''' - דטמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח בשבת שוחטין וזורקין עליו ואע&quot;פ שאין סופו להזות היום:

'''נמצא פסח זה נשחט שלא לאוכליו''' - ותנן באידך פירקא (לעיל דף סא.): שחטו שלא לאוכליו פסול:

'''כלל א&quot;ר עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת''' - כגון הבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו:

'''ותנן נמי''' - גבי מילה:

'''וצריכא''' - לרב לאשמעינן הלכה כרבי עקיבא בתרוייהו: מילה שלש עשרה בריתות נאמר בה באותה פרשה שנאמרה לאברהם ([[בראשית יז]]):

'''דליכא כרת''' - לבו ביום אם ימול למחר:

'''מתני' אימתי מביאין עמו חגיגה''' - בגמרא בעי מאי תנא לעיל דקתני חגיגה:

'''עמו''' - עם הפסח בארבעה עשר בניסן כדיליף בגמרא:

'''בזמן שבא בחול ובטהרה''' - דאף על גב דפסח דחי שבת וטומאה חגיגה לא דחיא שבת:

'''ובמועט''' - שהיה הפסח מועט לאכילת בני החבורה ואוכלין החגיגה תחלה כדי שיהא פסח גמר שביעתן ותיחשב להן אכילה:

'''במרובה''' - שהיתה חבורה מועטת ודי להם פסח לבדו:

'''מן הצאן ומן הבקר כו'''' - מה שאין כן בפסח שאינו בא מן הבקר ולא מן הנקבות:

'''גמ' תנא הרכבתו כו'''' - וקאמר נמי בהך סיפא אימתי מביאין כו' ואשמעינן דחגיגה נמי לא דחיא שבת אפילו שחיטה דילה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט ב אכילת פסחים לא מעכבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_אכילת פסחים לא מעכבא]]
'''אכילת''' פסחים לא מעכבא. פי' בכי האי גוונא שיש בידו לתקן עצמו ואינו מתקן לא מעכבא אבל בטמא גמור מעכבא דהוי דומיא דחולה וזקן ולא כפירוש הקונטרס דפי' דהא דכתיב איש לפי אכלו היינו למצוה דהא לעיל (דף סא.) אוקימנא ליה לעכב ומסיק בכיצד צולין (דף עח:) מאיש לפי אכלו דבעי' גברא דחזי לאכילה:
[[File:תוס פסחים 6 סט ב האי מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_האי מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן]]
''' האי''' מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן. הקשה ריב&quot;א א&quot;כ אמאי אמר ר&quot;א לעיל ערל שלא מל ענוש כרת הא מיחזא חזי אלא דלא איתקן וי&quot;ל דשאני התם דמחוסר מעשה בגופו וחשבינן ליה שלא לאוכליו:
[[File:תוס פסחים 6 סט ב הלכה כר&quot;ע.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_הלכה כר&quot;ע]]
''' הלכה''' כר&quot;ע. הא דלא פריך הלכתא למשיחא מפורש [בפ' ד' מיתות סנהדרין] (דף נא:):
[[File:תוס פסחים 6 סט ב וצריכא דאי אשמעינן.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_וצריכא דאי אשמעינן]]
''' וצריכא''' דאי אשמעינן כו'. אדרב יהודה עביד צריכותא אמאי איצטריך למיפסק בתרוייהו כר&quot;ע דאי אדר' עקיבא הוה ליה לאצרוכי ההיא דפרק שתי הלחם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|צו|א}} גבי חביתי כהן גדול דמסיק התם כלל א&quot;ר עקיבא כו':

''' אבל''' מילה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות אימא דנידחי. תימה מה מועיל מה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות הא איכא קרא באפי נפשיה למכשירין כדפי' לעיל ונראה לרשב&quot;א לפרש דאי לאו דפסק רב יהודה כר&quot;ע גבי מילה ה&quot;א דסבירא ליה בכל מקום כר' אליעזר וגבי פסח דפסק כר&quot;ע היינו להחמיר מדרבנן שלא יהו מכשירין דוחין שבת אבל גבי מילה דנכרתו עליה י&quot;ג בריתות לא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|ב}}</text>
      <sha1>fchf6ldtdy5xp0x8r0sxn5l0xsj4789</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024735</id>
      <parentid>3024733</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T06:52:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024735</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13087" sha1="dz2dhj71nz36l4wvy3rya843cta2fw0" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סט|ב|סט א|ע א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד ב] וכל שאילו ביחיד נדחה - בציבור עבדי בטומאה. וכל מילתא דאיתא בציבור - איתא ביחיד, וכל מילתא דליתא בציבור - ליתא ביחיד. ערילות, דאי כוליה ציבור ערלים נינהו - אמרינן להו קומו מהולו נפשייכו ועבידי פסחא, יחיד נמי אמרינן ליה: קום מהול ועביד פסחא. ואי לא מהיל ועביד - ענוש כרת. טומאה, דאי כוליה ציבורא טמאין נינהו לא מדינן עלייהו, אלא עבדי בטומאה - יחיד נמי פטור. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: והרי פסח שני, דליתיה בציבור ואיתיה ביחיד! אמר ליה: שאני התם, דהא עבד ליה ציבורא בראשון. מיתיבי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יכול לא יהא ענוש כרת אלא שהיה טהור, ושלא היה בדרך רחוקה. ערל וטמא שרץ ושאר כל הטמאים מנין? תלמוד לומר והאיש. מדקא מהדר אטמא שרץ - קסבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. דאי שוחטין וזורקין על טמא שרץ - למה ליה לאהדוריה עליה - היינו טהור! אלמא: אף על גב דלא חזי חיובא עליה. ואף על גב דליתיה בציבור - איתיה ביחיד. אלא אמר רבא: קסבר רבי אליעזר שוחטין וזורקין על טמא שרץ, והוא הדין לטמא מת בשביעי שלו. - הזאה למאי - לאכילה, אכילת פסחים לא מעכבא! אמר ליה רב אדא בר אבא לרבא: אם כן נמצא פסח נשחט שלא לאוכליו! - אמר ליה: שלא לאוכליו לחולה ולזקן דלא חזי, אבל האי - מיחזא חזי, תקוני הוא דלא מתקן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כלל אמר רבי עקיבא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכה כרבי עקיבא. ותנן נמי גבי מילה כי האי גוונא, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת. מילה, שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת. ואמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכה כרבי עקיבא. וצריכא, דאי אשמעינן גבי פסח - התם (דהוא מכשירי) +מסורת הש&quot;ס: [הוא דמכשירי]+ מצוה לא דחו שבת - משום דלא נכרתו עליה שלש עשרה בריתות, אבל מילה דנכרתו עליה שלש עשרה בריתות - אימא לידחי. ואי אשמעינן מילה - התם הוא דמכשירי מצוה לא דחו שבת דליכא כרת, אבל פסח דאיכא כרת - אימא לידחי, צריכא. }}
משנה. {{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אימתי מביא חגיגה עמו - בזמן שהוא בא בחול, בטהרה, ובמועט. ובזמן שהוא בא בשבת, במרובה, ובטומאה - אין מביאין עמו חגיגה. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגה היתה באה מן הצאן, מן הבקר, מן הכבשים ומן העזים, מן הזכרים ומן הנקבות, }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונאכלת לשני ימים ולילה אחד. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. מאי תנא דקתני חגיגה? - תנא הרכבתו והבאתו דלא דחי שבת וקתני נמי חגיגה דלא דחיא שבת, והכי קאמר: אימתי מביאין עמו חגיגה - בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובמועט. אמר רב אשי: שמע מינה: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגת ארבעה עשר }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכל שביחיד נדחה''' - והכי פירושא היינו טעמא דר' אליעזר לא רמיא חיובא דפסח אטמא מת בשביעי שלו הואיל ולא חזי ואערל רמיא חיובא ואע&quot;ג דלא חזי ומשום דלא דמיא מצות הזאה למצות מילה דמצות הזאה כדי לעשות פסח לא רמיא אציבור שהרי מותרין לעשות בטומאה אע&quot;פ שיכולין ליטהר דקסבר רבי אליעזר אין שוחטין וזורקין על יחיד טמא שרץ שלא טבל ואף על פי שראוי לערב וכן על טמא מת שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח שראוי נמי לערב וטמא שרץ נקט משום דפלוגתא גביה הוא בפ' האשה (דף צ:) וכיון דקא סבר אין שוחטין וזורקין על היחיד אלא נדחה לשני על כרחיך ציבור עושין בטומאה אם ירצו דכל שביחיד נדחה ציבור עושין בטומאה דכתיב איש איש נדחה ואין ציבור נדחין אלמא לא רמיא מצות הזאה דפסח אציבור ומילתא דליתיה בציבור ליתיה ביחיד דמצות פסח יחד לכל ישראל נאמר אבל ערילות דלא נדחה אצל ציבור ולא הותרו לעשות פסח ערלים ואילו כולהו ציבור ערלים אמרי' להו קומו מהולו יחיד נמי אמרינן ליה בחול קום מהול והזאה דציבור לא אמרי' להו קומו אזו:

'''יחיד נמי''' - לא רמיא חובה עלויה להזות וכיון דלא רמיא עליה לא ניתנה שבת לדחות אצלה אבל אי הוה סבירא ליה כמאן דאמר שוחטין וזורקין על טמא שרץ כיון דלא קרינא ביה איש נדחה לא הוה קרינא נמי אין ציבור נידחין למישרינהו לעשות בטומאה אלא אמרינן להו קומו אזו ומדרמי' הזאה אציבור הוה רמיא נמי איחיד כדי להתירו באכילה ודחיא שבת:

'''אמר ליה''' - התם האי דאיתיה ביחיד משום דעבוד ציבור בראשון הוא ואי לא עבוד ציבור בראשון כגון רוב ציבור זבין דלא הותרה טומאת זיבה בציבור ומיעוטן טמאי מתים אין עושין לא את הראשון ולא את השני:

'''ערל וטמא שרץ ושאר''' - הדומין לו כגון כל טמאי טומאת ערב שראויין ליתקן וכגון טמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח:

'''מדקא מיהדר אטמא שרץ''' - לאיתויי מקרא יתירא שמע מינה סבירא ליה להאי תנא אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ דאי סבירא ליה שוחטין וזורקין עליו למה לי לאהדורי עליה מקרא יתירא לחיוביה ממילא הוא עומד בכרת שהרי הוא כטהור גמור שראוי לעשות פסחו על ידי שליח לשולחו בעזרה דכי פטר קרא מכרת הנך דלא יכלו לעשות פסח פטר אלא ודאי אין שוחטין וזורקין עליו סבירא ליה ואפילו הכי מיחייב ליה כרת משום דיכול לטבול וליתקן משהגיע זמן שחיטה ואף על גב דציבור כי האי גוונא לא אמרינן להו זילו טבולו דכיון דיחיד נדחה ציבור עבדי בטומאה:

'''אלא אמר רבא''' - אי הוה סבירא ליה אין שוחטין דמעכבא ליה הזאתו משחיטת פסחו ודאי דחיא שבת לר' אליעזר אע&quot;ג דליתא בציבור אלא קסבר שוחטין וזורקין הלכך הזאה למאי אתיא לאכילה דהא לא מיעכבא לה לשחיטה ולזריקה:

'''אכילת פסחים לא מיעכבא''' - והא דכתיב ([[שמות יב]]) איש לפי אכלו למצוה:

'''אם כן''' - דטמא מת שחל שביעי שלו בערב הפסח בשבת שוחטין וזורקין עליו ואע&quot;פ שאין סופו להזות היום:

'''נמצא פסח זה נשחט שלא לאוכליו''' - ותנן באידך פירקא (לעיל דף סא.): שחטו שלא לאוכליו פסול:

'''כלל א&quot;ר עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת''' - כגון הבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו:

'''ותנן נמי''' - גבי מילה:

'''וצריכא''' - לרב לאשמעינן הלכה כרבי עקיבא בתרוייהו: מילה שלש עשרה בריתות נאמר בה באותה פרשה שנאמרה לאברהם ([[בראשית יז]]):

'''דליכא כרת''' - לבו ביום אם ימול למחר:

'''מתני' אימתי מביאין עמו חגיגה''' - בגמרא בעי מאי תנא לעיל דקתני חגיגה:

'''עמו''' - עם הפסח בארבעה עשר בניסן כדיליף בגמרא:

'''בזמן שבא בחול ובטהרה''' - דאף על גב דפסח דחי שבת וטומאה חגיגה לא דחיא שבת:

'''ובמועט''' - שהיה הפסח מועט לאכילת בני החבורה ואוכלין החגיגה תחלה כדי שיהא פסח גמר שביעתן ותיחשב להן אכילה:

'''במרובה''' - שהיתה חבורה מועטת ודי להם פסח לבדו:

'''מן הצאן ומן הבקר כו'''' - מה שאין כן בפסח שאינו בא מן הבקר ולא מן הנקבות:

'''גמ' תנא הרכבתו כו'''' - וקאמר נמי בהך סיפא אימתי מביאין כו' ואשמעינן דחגיגה נמי לא דחיא שבת אפילו שחיטה דילה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סט ב אכילת פסחים לא מעכבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_אכילת פסחים לא מעכבא]]
'''אכילת''' פסחים לא מעכבא. פי' בכי האי גוונא שיש בידו לתקן עצמו ואינו מתקן לא מעכבא אבל בטמא גמור מעכבא דהוי דומיא דחולה וזקן ולא כפירוש הקונטרס דפי' דהא דכתיב איש לפי אכלו היינו למצוה דהא לעיל (דף סא.) אוקימנא ליה לעכב ומסיק בכיצד צולין (דף עח:) מאיש לפי אכלו דבעי' גברא דחזי לאכילה:
[[File:תוס פסחים 6 סט ב האי מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_האי מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן]]
''' האי''' מיחזא חזי ותקוני הוא דלא איתקן. הקשה ריב&quot;א א&quot;כ אמאי אמר ר&quot;א לעיל ערל שלא מל ענוש כרת הא מיחזא חזי אלא דלא איתקן וי&quot;ל דשאני התם דמחוסר מעשה בגופו וחשבינן ליה שלא לאוכליו:
[[File:תוס פסחים 6 סט ב הלכה כר&quot;ע.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_הלכה כר&quot;ע]]
''' הלכה''' כר&quot;ע. הא דלא פריך הלכתא למשיחא מפורש [בפ' ד' מיתות סנהדרין] (דף נא:):
[[File:תוס פסחים 6 סט ב וצריכא דאי אשמעינן.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_וצריכא דאי אשמעינן]]
''' וצריכא''' דאי אשמעינן כו'. אדרב יהודה עביד צריכותא אמאי איצטריך למיפסק בתרוייהו כר&quot;ע דאי אדר' עקיבא הוה ליה לאצרוכי ההיא דפרק שתי הלחם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|צו|א}} גבי חביתי כהן גדול דמסיק התם כלל א&quot;ר עקיבא כו':
[[File:תוס פסחים 6 סט ב אבל מילה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות אימא דנידחי.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סט_ב_אבל מילה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות אימא דנידחי]]
''' אבל''' מילה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות אימא דנידחי. תימה מה מועיל מה שנכרתו עליה י&quot;ג בריתות הא איכא קרא באפי נפשיה למכשירין כדפי' לעיל ונראה לרשב&quot;א לפרש דאי לאו דפסק רב יהודה כר&quot;ע גבי מילה ה&quot;א דסבירא ליה בכל מקום כר' אליעזר וגבי פסח דפסק כר&quot;ע היינו להחמיר מדרבנן שלא יהו מכשירין דוחין שבת אבל גבי מילה דנכרתו עליה י&quot;ג בריתות לא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סט ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סט|ב}}</text>
      <sha1>dz2dhj71nz36l4wvy3rya843cta2fw0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ע א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728792</id>
    <revision>
      <id>3024752</id>
      <parentid>2939146</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:56:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024752</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11490" sha1="l9qvfut4pis83mww2ldpjr4gcix0hb0" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ע|א|סט ב|ע ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ע עמוד א] לאו חובה היא, דאי סלקא דעתך חובה היא - תיתי בשבת, ותיתי במרובה, ותיתי בטומאה. ובמועט מיהו מאי טעמא אתיא? כדתניא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגה הבאה עם הפסח נאכלת תחילה, כדי שיהא פסח נאכל על השבע. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונאכלת לשני ימים וכו'. מתניתין דלא כבן תימא. דתניא, בן תימא אומר: חגיגה הבאה עם הפסח - הרי היא כפסח, ואינה נאכלת אלא ליום ולילה. וחגיגת חמשה עשר נאכלת לשני ימים ולילה אחד. }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחגיגת ארבעה עשר יוצא בה משום שמחה, ואין יוצא בה משום חגיגה. מאי טעמיה דבן תימא? כדמתני רב לחייא בריה: ולא ילין לבקר זבח חג הפסח. זבח חג - זה חגיגה, הפסח - כמשמעו. ואמר רחמנא לא ילין. איבעיא להו: לבן תימא, נאכלת צלי או אין נאכלת צלי? כי אקשיה רחמנא לפסח - ללינה, אבל לצלי - לא. או דילמא לא שנא? - תא שמע: הלילה הזה כולו צלי. ואמר רב חסדא: זו דברי בן תימא. שמע מינה. איבעיא להו: לבן תימא, באה מן הבקר או אינה באה מן הבקר, באה מן הנקבות או אינה באה מן הנקבות, באה בת שתי שנים או אינה באה בת שתי שנים? כי אקשיה רחמנא לפסח - למידי דאכילה, אבל לכל מילי - לא. או דילמא לא שנא? - תא שמע: חגיגה הבאה עם הפסח - הרי היא כפסח, באה מן הצאן ואינה באה מן הבקר, באה מן הזכרים ואינה באה מן הנקבות, באה בת שנתה ואינה באה בת שתי שנים. ואינה נאכלת אלא ליום ולילה, ואינה נאכלת אלא צלי, ואינה נאכלת אלא למנויו. מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא - בן תימא, שמע מינה: כולהו מילתא בעינן. שמע מינה. איבעיא להו: לבן תימא, יש בה משום שבירת עצם או אין בה משום שבירת העצם? אף על גב דכי אקשיה רחמנא לפסח - אמר קרא בו - בו ולא בחגיגה. או דילמא האי בו - בכשר ולא בפסול הוא דאתא? - תא שמע: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|סכין שנמצאת בארבעה עשר - שוחט בה מיד, }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשלשה עשר שונה ומטביל. קופיץ, בין בזה ובין בזה - שונה ומטביל. מני? אילימא רבנן - מאי שנא סכין דמטביל - דחזיא לפסח, קופיץ נמי הא חזי לחגיגה! אלא לאו דבן תימא היא, ושמע מינה: יש בה משום שבירת העצם. - לא, לעולם רבנן, וכגון שבא בשבת. והא מדקתני סיפא: חל ארבעה עשר להיות בשבת - שוחט בה מיד, ובחמשה עשר שוחט בה מיד. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נמצאת קופיץ קשורה לסכין - הרי היא כסכין. מכלל דרישא לאו בשבת עסקינן! ואלא שבא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''על השבע''' - שיהו נהנין באכילתו ותיחשב להן:

'''ונאכלת לשני ימים''' - חגיגת חמשה עשר דנפקא לן במסכת חגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|ט|א}} מוחגותם אותו:

'''יוצא בו משום שמחה''' - אם עיכבה עד למחר ושחטה יוצא בה משום שמחה משום שלמי שמחה ואע&quot;ג שמופרשת ועומדת היא כבר ושלמי שמחה חובה הן והא דקי&quot;ל (לקמן דף עא.) כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין כדתניא בסיפרי וזבחת פסח כו' עד צאן ובקר והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים א&quot;כ למה נאמר בקר להקיש כל הבא מצאן ובקר לפסח מה פסח דבר שהוא חובה ואינו בא אלא מן החולין אף כאן שהוא חובה ואינו בא אלא מן החולין הני מילי בחובות דעלמא אבל שלמי שמחה איתרבי במס' חגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|ח|א}} מדתניא בסיפרי ושמחת לרבות כל מיני שמחה יכול אף בעופות ומנחות תלמוד לומר בחגך מי שחגיגה באה מהן יצאו עופות מכאן אמרו ישראל יוצאים ידי חובתן בנדרים ונדבות כו' אע&quot;ג דמחויב ועומד הוא:

'''ואין יוצא בה''' - משום חגיגת חמשה עשר כדאמרן דבר שיש בו חובה אינו בא אלא מן החולין כלומר משלו ולא ממה שהוא מחויב ועומד וזו כבר נתקדשה מאתמול:

'''מאי טעמא''' - דאמר אין נאכלין אלא ליום ולילה:

'''נאכלת צלי''' - צריך לאוכלה צלי:

'''הלילה הזה כולו צלי''' - מתני' היא בפרק בתרא כולו צלי ואפי' החגיגה:

'''למידי דאכילה''' - דאזהרת לינה צווי אכילה היא:

'''האי סברא''' - אינה נאכלת אלא ליום ולילה:

'''שמע מינה כולהו אתיין''' - כולהו מילי דפסח אתיין בחגיגה בההוא היקשא:

'''שוחט בה''' - פסחו מיד ואין צריך להטבילה זה המוצאה דמסתמא הטבילוה בעליה אם טמאה היתה הטבילוה בשלשה עשר כדי שיהא הערב שמש ותהא טהורה בארבעה עשר:

'''שונה ומטביל''' - כלומר אע&quot;פ שספק שמא הטבילוה הבעלים זה שונה ומטביל' מספק שמא עדיין לא הטבילוה שהיה להן שהות ביום להטבילה ולהעריב שמשה:

'''קופיץ''' - סכין גדול הוא ורובן אינן לשחיטה אלא לחיתוך בשר ולשבירת עצמות:

'''בין בזה בין בזה''' - אפילו נמצאת בארבעה עשר:

'''שונה ומטביל''' - דמתוך שאין שבירת העצם בפסח אין הבעלים צריכין לה כל ארבעה עשר עד למחר ויש לומר לא הטבילה שהיה לו שהות ביום להטבילה סמוך לבין השמשות לצורך מחר:

'''מני''' - הא דמשמע דאין שבירת עצמות בערב הפסח:

'''אי נימא רבנן''' - דלא מקשי חגיגה לפסח ואין בה איסור שבירת עצם:

'''מאי שנא סכין דמטביל''' - לה בעליה מאתמול ומוקמינן לה השתא בחזקת טהרה למוצאה משום דחזיא ליה לבעלים בארבעה עשר לפסח לשחוט הילכך אטבלה מאתמול דניהוי ליה הערב שמש והא לא חיישינן שמא אבדה לו זה ימים רבים דודאי היום נפלה ממנו דמתוך שבשעת הרגל העם רב אין שוהה שם במקום נפילתה שלא תמצא:

'''חזי לחגיגה''' - לשבירת עצמות ואטבלה מאתמול ואמאי המוצאה בארבעה עשר שונה ומטביל:

'''שבא''' - ערב הפסח בשבת דאין חגיגה באה עמו הלכך לא צריכה לבעלים בארבעה עשר:

'''חל ארבעה עשר להיות בשבת שוחט''' - בקופיץ זה מיד ואין צריך להטביל דאע&quot;ג דשמא בעלים היה להן סכין לשחוט ולא היתה קופיץ זו להן אלא לשבירת עצמות והיום אין שבירת העצם בשבת אפילו הכי כיון דצריכה להן ביום טוב אחר שבת כבר הטבילוה מערב שבת דהא בשבת לא מצו לאטבולה כדאמרינן במסכת ביצה (ד' יז:) חל יום טוב להיות אחר שבת מטבילין את הכל מלפני השבת:

'''ובחמשה עשר''' - אם מצאה ביום טוב עצמו:

'''שוחט בה''' - שלמים מיד דודאי הטבילוה בעלים מאתמול:

'''הרי היא כסכין''' - ואפילו נמצאת בארבעה עשר שחל להיות בחול שוחט בה מיד דודאי הוטבלה עם הסכין בשלשה עשר הואיל וקשורה עמו:

'''מכלל דרישא''' - דקתני בין בזה בין בזה שונה ומטביל:

'''לאו בשבת עסקינן''' - דאם לא כן קשיא רישא אסיפא ואפילו הכי קאמר דאין בו שבירת עצמות אלמא אסור לשבור עצמות בחגיגת ארבעה עשר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 ע א לאו חובה היא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_ע_א_לאו חובה היא]]
'''לאו''' חובה היא. כלומר אינו חייב מן התורה להביאה דאי ס&quot;ד חובה היא מן התורה שוב אין לנו לומר שיש חילוק בין שבת לחול דהוי קרבן הקבוע לו זמן ותיתי במרובה ובטומאה אלא ודאי לאו חובה היא ואינה באה אלא כדי שיאכל הפסח על השבע ואומר ריב&quot;א דמשמע בירושלמי דהא דפסח נאכל על השבע היינו מדרבנן גזירה משום שבירת עצם שאם לא היתה באה על השבע מתוך שהוא רעב לאכול הבשר שסביב העצמות היה בא לידי שבירתן וקשה לר&quot;י דהשתא משמע דלרבנן דבן תימא דבסמוך הויא חגיגת ארבעה עשר דרבנן ולקמן (דף עא.) משמע שהיא מן התורה דתניא לא ילין מן הבשר וגו' לימד על חגיגת ארבעה עשר שנאכלת לשני ימים ויש לומר דאשכחן בפ&quot;ק דחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|ח|א}} תנא דסבירא ליה שהיא מדרבנן דקאמר רב אשי הא קמ&quot;ל חגיגת חמשה עשר אין חגיגת ארבעה עשר לא אלמא קסבר חגיגת י&quot;ד לאו דאורייתא והשתא לבן תימא ולתנא דלקמן דאית להו חגיגת ארבעה עשר דאורייתא דחי שבת והשתא אתי שפיר ההיא דריש תמיד נשחט (לעיל נט:) בארבעה עשר שחל להיות בשבת כו':

''' והא''' מדקתני סיפא חל י&quot;ד להיות בשבת כו'. וא&quot;ת אמאי לא פריך אי בשבת היכי שרי להטביל כלים הא קיימא לן דלא מזין ולא טובלין ולא פירכא היא דאיכא למימר שונה ומטביל לאחר י&quot;ט וי&quot;ד וי&quot;ג (שחל להיות בשבת) אמציאה קאי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|ע א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|ע|א}}</text>
      <sha1>l9qvfut4pis83mww2ldpjr4gcix0hb0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024754</id>
      <parentid>3024752</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T11:24:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024754</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11681" sha1="fa95rthsr2yzkn7z4117ibgvoifkjzp" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ע|א|סט ב|ע ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ע עמוד א] לאו חובה היא, דאי סלקא דעתך חובה היא - תיתי בשבת, ותיתי במרובה, ותיתי בטומאה. ובמועט מיהו מאי טעמא אתיא? כדתניא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חגיגה הבאה עם הפסח נאכלת תחילה, כדי שיהא פסח נאכל על השבע. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ונאכלת לשני ימים וכו'. מתניתין דלא כבן תימא. דתניא, בן תימא אומר: חגיגה הבאה עם הפסח - הרי היא כפסח, ואינה נאכלת אלא ליום ולילה. וחגיגת חמשה עשר נאכלת לשני ימים ולילה אחד. }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וחגיגת ארבעה עשר יוצא בה משום שמחה, ואין יוצא בה משום חגיגה. מאי טעמיה דבן תימא? כדמתני רב לחייא בריה: ולא ילין לבקר זבח חג הפסח. זבח חג - זה חגיגה, הפסח - כמשמעו. ואמר רחמנא לא ילין. איבעיא להו: לבן תימא, נאכלת צלי או אין נאכלת צלי? כי אקשיה רחמנא לפסח - ללינה, אבל לצלי - לא. או דילמא לא שנא? - תא שמע: הלילה הזה כולו צלי. ואמר רב חסדא: זו דברי בן תימא. שמע מינה. איבעיא להו: לבן תימא, באה מן הבקר או אינה באה מן הבקר, באה מן הנקבות או אינה באה מן הנקבות, באה בת שתי שנים או אינה באה בת שתי שנים? כי אקשיה רחמנא לפסח - למידי דאכילה, אבל לכל מילי - לא. או דילמא לא שנא? - תא שמע: חגיגה הבאה עם הפסח - הרי היא כפסח, באה מן הצאן ואינה באה מן הבקר, באה מן הזכרים ואינה באה מן הנקבות, באה בת שנתה ואינה באה בת שתי שנים. ואינה נאכלת אלא ליום ולילה, ואינה נאכלת אלא צלי, ואינה נאכלת אלא למנויו. מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא - בן תימא, שמע מינה: כולהו מילתא בעינן. שמע מינה. איבעיא להו: לבן תימא, יש בה משום שבירת עצם או אין בה משום שבירת העצם? אף על גב דכי אקשיה רחמנא לפסח - אמר קרא בו - בו ולא בחגיגה. או דילמא האי בו - בכשר ולא בפסול הוא דאתא? - תא שמע: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|סכין שנמצאת בארבעה עשר - שוחט בה מיד, }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בשלשה עשר שונה ומטביל. קופיץ, בין בזה ובין בזה - שונה ומטביל. מני? אילימא רבנן - מאי שנא סכין דמטביל - דחזיא לפסח, קופיץ נמי הא חזי לחגיגה! אלא לאו דבן תימא היא, ושמע מינה: יש בה משום שבירת העצם. - לא, לעולם רבנן, וכגון שבא בשבת. והא מדקתני סיפא: חל ארבעה עשר להיות בשבת - שוחט בה מיד, ובחמשה עשר שוחט בה מיד. }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נמצאת קופיץ קשורה לסכין - הרי היא כסכין. מכלל דרישא לאו בשבת עסקינן! ואלא שבא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''על השבע''' - שיהו נהנין באכילתו ותיחשב להן:

'''ונאכלת לשני ימים''' - חגיגת חמשה עשר דנפקא לן במסכת חגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|ט|א}} מוחגותם אותו:

'''יוצא בו משום שמחה''' - אם עיכבה עד למחר ושחטה יוצא בה משום שמחה משום שלמי שמחה ואע&quot;ג שמופרשת ועומדת היא כבר ושלמי שמחה חובה הן והא דקי&quot;ל (לקמן דף עא.) כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין כדתניא בסיפרי וזבחת פסח כו' עד צאן ובקר והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים א&quot;כ למה נאמר בקר להקיש כל הבא מצאן ובקר לפסח מה פסח דבר שהוא חובה ואינו בא אלא מן החולין אף כאן שהוא חובה ואינו בא אלא מן החולין הני מילי בחובות דעלמא אבל שלמי שמחה איתרבי במס' חגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|ח|א}} מדתניא בסיפרי ושמחת לרבות כל מיני שמחה יכול אף בעופות ומנחות תלמוד לומר בחגך מי שחגיגה באה מהן יצאו עופות מכאן אמרו ישראל יוצאים ידי חובתן בנדרים ונדבות כו' אע&quot;ג דמחויב ועומד הוא:

'''ואין יוצא בה''' - משום חגיגת חמשה עשר כדאמרן דבר שיש בו חובה אינו בא אלא מן החולין כלומר משלו ולא ממה שהוא מחויב ועומד וזו כבר נתקדשה מאתמול:

'''מאי טעמא''' - דאמר אין נאכלין אלא ליום ולילה:

'''נאכלת צלי''' - צריך לאוכלה צלי:

'''הלילה הזה כולו צלי''' - מתני' היא בפרק בתרא כולו צלי ואפי' החגיגה:

'''למידי דאכילה''' - דאזהרת לינה צווי אכילה היא:

'''האי סברא''' - אינה נאכלת אלא ליום ולילה:

'''שמע מינה כולהו אתיין''' - כולהו מילי דפסח אתיין בחגיגה בההוא היקשא:

'''שוחט בה''' - פסחו מיד ואין צריך להטבילה זה המוצאה דמסתמא הטבילוה בעליה אם טמאה היתה הטבילוה בשלשה עשר כדי שיהא הערב שמש ותהא טהורה בארבעה עשר:

'''שונה ומטביל''' - כלומר אע&quot;פ שספק שמא הטבילוה הבעלים זה שונה ומטביל' מספק שמא עדיין לא הטבילוה שהיה להן שהות ביום להטבילה ולהעריב שמשה:

'''קופיץ''' - סכין גדול הוא ורובן אינן לשחיטה אלא לחיתוך בשר ולשבירת עצמות:

'''בין בזה בין בזה''' - אפילו נמצאת בארבעה עשר:

'''שונה ומטביל''' - דמתוך שאין שבירת העצם בפסח אין הבעלים צריכין לה כל ארבעה עשר עד למחר ויש לומר לא הטבילה שהיה לו שהות ביום להטבילה סמוך לבין השמשות לצורך מחר:

'''מני''' - הא דמשמע דאין שבירת עצמות בערב הפסח:

'''אי נימא רבנן''' - דלא מקשי חגיגה לפסח ואין בה איסור שבירת עצם:

'''מאי שנא סכין דמטביל''' - לה בעליה מאתמול ומוקמינן לה השתא בחזקת טהרה למוצאה משום דחזיא ליה לבעלים בארבעה עשר לפסח לשחוט הילכך אטבלה מאתמול דניהוי ליה הערב שמש והא לא חיישינן שמא אבדה לו זה ימים רבים דודאי היום נפלה ממנו דמתוך שבשעת הרגל העם רב אין שוהה שם במקום נפילתה שלא תמצא:

'''חזי לחגיגה''' - לשבירת עצמות ואטבלה מאתמול ואמאי המוצאה בארבעה עשר שונה ומטביל:

'''שבא''' - ערב הפסח בשבת דאין חגיגה באה עמו הלכך לא צריכה לבעלים בארבעה עשר:

'''חל ארבעה עשר להיות בשבת שוחט''' - בקופיץ זה מיד ואין צריך להטביל דאע&quot;ג דשמא בעלים היה להן סכין לשחוט ולא היתה קופיץ זו להן אלא לשבירת עצמות והיום אין שבירת העצם בשבת אפילו הכי כיון דצריכה להן ביום טוב אחר שבת כבר הטבילוה מערב שבת דהא בשבת לא מצו לאטבולה כדאמרינן במסכת ביצה (ד' יז:) חל יום טוב להיות אחר שבת מטבילין את הכל מלפני השבת:

'''ובחמשה עשר''' - אם מצאה ביום טוב עצמו:

'''שוחט בה''' - שלמים מיד דודאי הטבילוה בעלים מאתמול:

'''הרי היא כסכין''' - ואפילו נמצאת בארבעה עשר שחל להיות בחול שוחט בה מיד דודאי הוטבלה עם הסכין בשלשה עשר הואיל וקשורה עמו:

'''מכלל דרישא''' - דקתני בין בזה בין בזה שונה ומטביל:

'''לאו בשבת עסקינן''' - דאם לא כן קשיא רישא אסיפא ואפילו הכי קאמר דאין בו שבירת עצמות אלמא אסור לשבור עצמות בחגיגת ארבעה עשר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 ע א לאו חובה היא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_ע_א_לאו חובה היא]]
'''לאו''' חובה היא. כלומר אינו חייב מן התורה להביאה דאי ס&quot;ד חובה היא מן התורה שוב אין לנו לומר שיש חילוק בין שבת לחול דהוי קרבן הקבוע לו זמן ותיתי במרובה ובטומאה אלא ודאי לאו חובה היא ואינה באה אלא כדי שיאכל הפסח על השבע ואומר ריב&quot;א דמשמע בירושלמי דהא דפסח נאכל על השבע היינו מדרבנן גזירה משום שבירת עצם שאם לא היתה באה על השבע מתוך שהוא רעב לאכול הבשר שסביב העצמות היה בא לידי שבירתן וקשה לר&quot;י דהשתא משמע דלרבנן דבן תימא דבסמוך הויא חגיגת ארבעה עשר דרבנן ולקמן (דף עא.) משמע שהיא מן התורה דתניא לא ילין מן הבשר וגו' לימד על חגיגת ארבעה עשר שנאכלת לשני ימים ויש לומר דאשכחן בפ&quot;ק דחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|ח|א}} תנא דסבירא ליה שהיא מדרבנן דקאמר רב אשי הא קמ&quot;ל חגיגת חמשה עשר אין חגיגת ארבעה עשר לא אלמא קסבר חגיגת י&quot;ד לאו דאורייתא והשתא לבן תימא ולתנא דלקמן דאית להו חגיגת ארבעה עשר דאורייתא דחי שבת והשתא אתי שפיר ההיא דריש תמיד נשחט (לעיל נט:) בארבעה עשר שחל להיות בשבת כו':
[[File:תוס פסחים 6 ע א והא מדקתני סיפא חל י&quot;ד להיות בשבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_ע_א_והא מדקתני סיפא חל י&quot;ד להיות בשבת]]
''' והא''' מדקתני סיפא חל י&quot;ד להיות בשבת כו'. וא&quot;ת אמאי לא פריך אי בשבת היכי שרי להטביל כלים הא קיימא לן דלא מזין ולא טובלין ולא פירכא היא דאיכא למימר שונה ומטביל לאחר י&quot;ט וי&quot;ד וי&quot;ג (שחל להיות בשבת) אמציאה קאי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|ע א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|ע|א}}</text>
      <sha1>fa95rthsr2yzkn7z4117ibgvoifkjzp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1731183</id>
    <revision>
      <id>3024614</id>
      <parentid>3018692</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:56:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* 'אינם נהוגים עוד' */</comment>
      <origin>3024614</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5084" sha1="nkfpa9moa4679lo75flztho3dlzq3zm" xml:space="preserve">== סליחות עלזאס עיו&quot;כ ==

מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו&quot;כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו&quot;כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ&quot;ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער&quot;ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT)

:צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false מהדו' זולצבאך תקצ&quot;ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ&quot;אדון מועד כתיקח&quot; ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער&quot;ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT)
=='אינם נהוגים עוד'==
דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו&quot;כ (אני מעריך שביו&quot;כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST)

:תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST)
::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע&quot;ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו&quot;א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT)
אני תוהה אם ראוי ליצור לוח למנהג אפ&quot;ם. מחד גיסא זו חריגה מהעקרון שקבענו בתור גבול, כי מנהג אפ&quot;ם לא נדפס מעולם. מאידך גיסא הוא דומה בהרבה מובנים ליתר המנהגים שכן נכללו כאן – מספר מצומצם של קהילות ששימרו את מנהג צרפת הקדום בימים נוראים, כמו הלוח של פרובנס שהשתמר במספר חד ספרתי של קהילות, וכמו רבים ממנהגי ספרד ששימרו בימים נוראים בלבד סדר של קהילה מקומית (קטלוניה, אראגון, מנהגי אלג'יריה), ואף כי הם לא הדפיסו את סדרם, הם המשיכו לומר את הפיוטים של מנהג צרפת עד המאה העשרים כמעט, תוך מחזורים כתובי יד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:56, 15 ביולי 2026 (IDT)

== איטליה ==

האם אתה יכול להביא את לוח הפיוטים הנהוג בנוסח איטליא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:26, 3 ביוני 2026 (IDT)

:[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:54, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>nkfpa9moa4679lo75flztho3dlzq3zm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024654</id>
      <parentid>3024614</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:26:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* 'אינם נהוגים עוד' */ תגובה</comment>
      <origin>3024654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6424" sha1="0opec15437q2k9144xhjh2ubp3by0el" xml:space="preserve">== סליחות עלזאס עיו&quot;כ ==

מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו&quot;כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו&quot;כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ&quot;ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער&quot;ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT)

:צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false מהדו' זולצבאך תקצ&quot;ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ&quot;אדון מועד כתיקח&quot; ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער&quot;ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT)
=='אינם נהוגים עוד'==
דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו&quot;כ (אני מעריך שביו&quot;כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST)

:תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST)
::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע&quot;ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו&quot;א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT)
אני תוהה אם ראוי ליצור לוח למנהג אפ&quot;ם. מחד גיסא זו חריגה מהעקרון שקבענו בתור גבול, כי מנהג אפ&quot;ם לא נדפס מעולם. מאידך גיסא הוא דומה בהרבה מובנים ליתר המנהגים שכן נכללו כאן – מספר מצומצם של קהילות ששימרו את מנהג צרפת הקדום בימים נוראים, כמו הלוח של פרובנס שהשתמר במספר חד ספרתי של קהילות, וכמו רבים ממנהגי ספרד ששימרו בימים נוראים בלבד סדר של קהילה מקומית (קטלוניה, אראגון, מנהגי אלג'יריה), ואף כי הם לא הדפיסו את סדרם, הם המשיכו לומר את הפיוטים של מנהג צרפת עד המאה העשרים כמעט, תוך מחזורים כתובי יד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:56, 15 ביולי 2026 (IDT)

:כמובן שאין איסור חמור להוסיף מפתחות לפי כ&quot;י ואם יש סיבה טובה אפשר לעשות זאת. אם רוצים נוכל גם להוסיף מדור עבור כתבי יד באופן כללי כדי שאם מישהו רוצה לשתף עם הציבור רשימות פרטיות שהכין מכתבי יד שונים הוא יוכל לעשות זאת כאן. כלומר גם כשמדובר ב'סתם' מחזור ולא כזה שמייצג מנהג מסוים (יהיו שיטענו שכמעט כל מחזור מייצג מנהג מקומי כלשהו). 
:לגבי מנהג אפ&quot;ם, מאחר שהוספתי דף עבור פיוטים מכ&quot;י של מנהג אשכנז וצרפת, בעיקר בעקבות ר' דניאל גולדשמידט שבמחזור שלו החשיב אותם לענפים שונים של אותו מנהג, אולי הלוח של מנהג אפ&quot;ם מקומו שם, כי בסך הכול זהו שריד של מנהג צרפת לימי&quot;נ (כמדומני שמדובר רק על ימי&quot;נ). למיטב זכרוני במנהג זה רק פיוטי הסליחות ליו&quot;כ הם ברובם ספרדיים, ושאר הפיוטים הם ∓ מנהג צרפת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)

== איטליה ==

האם אתה יכול להביא את לוח הפיוטים הנהוג בנוסח איטליא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:26, 3 ביוני 2026 (IDT)

:[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:54, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0opec15437q2k9144xhjh2ubp3by0el</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024655</id>
      <parentid>3024654</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:26:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* 'אינם נהוגים עוד' */ תגובה</comment>
      <origin>3024655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6614" sha1="qyzw82t6mazvbzds7pb1y7h1h9sredx" xml:space="preserve">== סליחות עלזאס עיו&quot;כ ==

מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו&quot;כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו&quot;כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ&quot;ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער&quot;ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT)

:צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false מהדו' זולצבאך תקצ&quot;ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ&quot;אדון מועד כתיקח&quot; ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער&quot;ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT)
=='אינם נהוגים עוד'==
דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו&quot;כ (אני מעריך שביו&quot;כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST)

:תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST)
::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע&quot;ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו&quot;א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT)
:::'זכור לאברהם' שומר בעיקר מנהגי מרוקו ופיוטיהם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)
אני תוהה אם ראוי ליצור לוח למנהג אפ&quot;ם. מחד גיסא זו חריגה מהעקרון שקבענו בתור גבול, כי מנהג אפ&quot;ם לא נדפס מעולם. מאידך גיסא הוא דומה בהרבה מובנים ליתר המנהגים שכן נכללו כאן – מספר מצומצם של קהילות ששימרו את מנהג צרפת הקדום בימים נוראים, כמו הלוח של פרובנס שהשתמר במספר חד ספרתי של קהילות, וכמו רבים ממנהגי ספרד ששימרו בימים נוראים בלבד סדר של קהילה מקומית (קטלוניה, אראגון, מנהגי אלג'יריה), ואף כי הם לא הדפיסו את סדרם, הם המשיכו לומר את הפיוטים של מנהג צרפת עד המאה העשרים כמעט, תוך מחזורים כתובי יד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:56, 15 ביולי 2026 (IDT)

:כמובן שאין איסור חמור להוסיף מפתחות לפי כ&quot;י ואם יש סיבה טובה אפשר לעשות זאת. אם רוצים נוכל גם להוסיף מדור עבור כתבי יד באופן כללי כדי שאם מישהו רוצה לשתף עם הציבור רשימות פרטיות שהכין מכתבי יד שונים הוא יוכל לעשות זאת כאן. כלומר גם כשמדובר ב'סתם' מחזור ולא כזה שמייצג מנהג מסוים (יהיו שיטענו שכמעט כל מחזור מייצג מנהג מקומי כלשהו). 
:לגבי מנהג אפ&quot;ם, מאחר שהוספתי דף עבור פיוטים מכ&quot;י של מנהג אשכנז וצרפת, בעיקר בעקבות ר' דניאל גולדשמידט שבמחזור שלו החשיב אותם לענפים שונים של אותו מנהג, אולי הלוח של מנהג אפ&quot;ם מקומו שם, כי בסך הכול זהו שריד של מנהג צרפת לימי&quot;נ (כמדומני שמדובר רק על ימי&quot;נ). למיטב זכרוני במנהג זה רק פיוטי הסליחות ליו&quot;כ הם ברובם ספרדיים, ושאר הפיוטים הם ∓ מנהג צרפת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)

== איטליה ==

האם אתה יכול להביא את לוח הפיוטים הנהוג בנוסח איטליא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:26, 3 ביוני 2026 (IDT)

:[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:54, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qyzw82t6mazvbzds7pb1y7h1h9sredx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024656</id>
      <parentid>3024655</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:31:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* 'אינם נהוגים עוד' */ תגובה</comment>
      <origin>3024656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7015" sha1="tcab2aazt01jwkb1yfeadspnhg1jnu0" xml:space="preserve">== סליחות עלזאס עיו&quot;כ ==

מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו&quot;כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו&quot;כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ&quot;ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער&quot;ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT)

:צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false מהדו' זולצבאך תקצ&quot;ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ&quot;אדון מועד כתיקח&quot; ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער&quot;ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT)
=='אינם נהוגים עוד'==
דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו&quot;כ (אני מעריך שביו&quot;כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST)

:תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST)
::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע&quot;ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו&quot;א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT)
:::'זכור לאברהם' שומר בעיקר מנהגי מרוקו ופיוטיהם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)
::::מנהגי תונס ולוב עדיין נהוגים בתונס ובג'רבא, ובפריז (AJJ), ובאופן חלקי בעוד מקומות בעולם. מנהגי אלג'יר עם הקרובות והכל לא ידוע לי על מקומות ששמרו עליהם אבל יכול להיות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:31, 15 ביולי 2026 (IDT)
אני תוהה אם ראוי ליצור לוח למנהג אפ&quot;ם. מחד גיסא זו חריגה מהעקרון שקבענו בתור גבול, כי מנהג אפ&quot;ם לא נדפס מעולם. מאידך גיסא הוא דומה בהרבה מובנים ליתר המנהגים שכן נכללו כאן – מספר מצומצם של קהילות ששימרו את מנהג צרפת הקדום בימים נוראים, כמו הלוח של פרובנס שהשתמר במספר חד ספרתי של קהילות, וכמו רבים ממנהגי ספרד ששימרו בימים נוראים בלבד סדר של קהילה מקומית (קטלוניה, אראגון, מנהגי אלג'יריה), ואף כי הם לא הדפיסו את סדרם, הם המשיכו לומר את הפיוטים של מנהג צרפת עד המאה העשרים כמעט, תוך מחזורים כתובי יד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:56, 15 ביולי 2026 (IDT)

:כמובן שאין איסור חמור להוסיף מפתחות לפי כ&quot;י ואם יש סיבה טובה אפשר לעשות זאת. אם רוצים נוכל גם להוסיף מדור עבור כתבי יד באופן כללי כדי שאם מישהו רוצה לשתף עם הציבור רשימות פרטיות שהכין מכתבי יד שונים הוא יוכל לעשות זאת כאן. כלומר גם כשמדובר ב'סתם' מחזור ולא כזה שמייצג מנהג מסוים (יהיו שיטענו שכמעט כל מחזור מייצג מנהג מקומי כלשהו). 
:לגבי מנהג אפ&quot;ם, מאחר שהוספתי דף עבור פיוטים מכ&quot;י של מנהג אשכנז וצרפת, בעיקר בעקבות ר' דניאל גולדשמידט שבמחזור שלו החשיב אותם לענפים שונים של אותו מנהג, אולי הלוח של מנהג אפ&quot;ם מקומו שם, כי בסך הכול זהו שריד של מנהג צרפת לימי&quot;נ (כמדומני שמדובר רק על ימי&quot;נ). למיטב זכרוני במנהג זה רק פיוטי הסליחות ליו&quot;כ הם ברובם ספרדיים, ושאר הפיוטים הם ∓ מנהג צרפת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)

== איטליה ==

האם אתה יכול להביא את לוח הפיוטים הנהוג בנוסח איטליא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:26, 3 ביוני 2026 (IDT)

:[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:54, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>tcab2aazt01jwkb1yfeadspnhg1jnu0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024658</id>
      <parentid>3024656</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:33:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* 'אינם נהוגים עוד' */ תגובה</comment>
      <origin>3024658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7260" sha1="b70djzvmop7bhrjvdi8dfo7kcp1u1mt" xml:space="preserve">== סליחות עלזאס עיו&quot;כ ==

מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו&quot;כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו&quot;כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ&quot;ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער&quot;ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT)

:צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false מהדו' זולצבאך תקצ&quot;ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ&quot;אדון מועד כתיקח&quot; ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער&quot;ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT)
=='אינם נהוגים עוד'==
דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו&quot;כ (אני מעריך שביו&quot;כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST)

:תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST)
::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע&quot;ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו&quot;א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT)
:::'זכור לאברהם' שומר בעיקר מנהגי מרוקו ופיוטיהם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)
::::מנהגי תונס ולוב עדיין נהוגים בתונס ובג'רבא, ובפריז (AJJ), ובאופן חלקי בעוד מקומות בעולם. מנהגי אלג'יר עם הקרובות והכל לא ידוע לי על מקומות ששמרו עליהם אבל יכול להיות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:31, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::::מנהג רומניא יש אחד או שני בתי כנסת בארצות הברית שומרים קצת מה פיוטים ותו לא. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:33, 15 ביולי 2026 (IDT)
אני תוהה אם ראוי ליצור לוח למנהג אפ&quot;ם. מחד גיסא זו חריגה מהעקרון שקבענו בתור גבול, כי מנהג אפ&quot;ם לא נדפס מעולם. מאידך גיסא הוא דומה בהרבה מובנים ליתר המנהגים שכן נכללו כאן – מספר מצומצם של קהילות ששימרו את מנהג צרפת הקדום בימים נוראים, כמו הלוח של פרובנס שהשתמר במספר חד ספרתי של קהילות, וכמו רבים ממנהגי ספרד ששימרו בימים נוראים בלבד סדר של קהילה מקומית (קטלוניה, אראגון, מנהגי אלג'יריה), ואף כי הם לא הדפיסו את סדרם, הם המשיכו לומר את הפיוטים של מנהג צרפת עד המאה העשרים כמעט, תוך מחזורים כתובי יד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:56, 15 ביולי 2026 (IDT)

:כמובן שאין איסור חמור להוסיף מפתחות לפי כ&quot;י ואם יש סיבה טובה אפשר לעשות זאת. אם רוצים נוכל גם להוסיף מדור עבור כתבי יד באופן כללי כדי שאם מישהו רוצה לשתף עם הציבור רשימות פרטיות שהכין מכתבי יד שונים הוא יוכל לעשות זאת כאן. כלומר גם כשמדובר ב'סתם' מחזור ולא כזה שמייצג מנהג מסוים (יהיו שיטענו שכמעט כל מחזור מייצג מנהג מקומי כלשהו). 
:לגבי מנהג אפ&quot;ם, מאחר שהוספתי דף עבור פיוטים מכ&quot;י של מנהג אשכנז וצרפת, בעיקר בעקבות ר' דניאל גולדשמידט שבמחזור שלו החשיב אותם לענפים שונים של אותו מנהג, אולי הלוח של מנהג אפ&quot;ם מקומו שם, כי בסך הכול זהו שריד של מנהג צרפת לימי&quot;נ (כמדומני שמדובר רק על ימי&quot;נ). למיטב זכרוני במנהג זה רק פיוטי הסליחות ליו&quot;כ הם ברובם ספרדיים, ושאר הפיוטים הם ∓ מנהג צרפת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)

== איטליה ==

האם אתה יכול להביא את לוח הפיוטים הנהוג בנוסח איטליא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:26, 3 ביוני 2026 (IDT)

:[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:54, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>b70djzvmop7bhrjvdi8dfo7kcp1u1mt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024665</id>
      <parentid>3024658</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:49:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* 'אינם נהוגים עוד' */ תגובה</comment>
      <origin>3024665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7842" sha1="3t4gdgjz5ypkmenyq265uvw6zl4hux5" xml:space="preserve">== סליחות עלזאס עיו&quot;כ ==

מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו&quot;כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו&quot;כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ&quot;ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער&quot;ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT)

:צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false מהדו' זולצבאך תקצ&quot;ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ&quot;אדון מועד כתיקח&quot; ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער&quot;ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT)
=='אינם נהוגים עוד'==
דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו&quot;כ (אני מעריך שביו&quot;כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST)

:תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST)
::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע&quot;ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו&quot;א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT)
:::'זכור לאברהם' שומר בעיקר מנהגי מרוקו ופיוטיהם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)
::::מנהגי תונס ולוב עדיין נהוגים בתונס ובג'רבא, ובפריז (AJJ), ובאופן חלקי בעוד מקומות בעולם. מנהגי אלג'יר עם הקרובות והכל לא ידוע לי על מקומות ששמרו עליהם אבל יכול להיות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:31, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::::מנהג רומניא יש אחד או שני בתי כנסת בארצות הברית שומרים קצת מה פיוטים ותו לא. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:33, 15 ביולי 2026 (IDT)
אני תוהה אם ראוי ליצור לוח למנהג אפ&quot;ם. מחד גיסא זו חריגה מהעקרון שקבענו בתור גבול, כי מנהג אפ&quot;ם לא נדפס מעולם. מאידך גיסא הוא דומה בהרבה מובנים ליתר המנהגים שכן נכללו כאן – מספר מצומצם של קהילות ששימרו את מנהג צרפת הקדום בימים נוראים, כמו הלוח של פרובנס שהשתמר במספר חד ספרתי של קהילות, וכמו רבים ממנהגי ספרד ששימרו בימים נוראים בלבד סדר של קהילה מקומית (קטלוניה, אראגון, מנהגי אלג'יריה), ואף כי הם לא הדפיסו את סדרם, הם המשיכו לומר את הפיוטים של מנהג צרפת עד המאה העשרים כמעט, תוך מחזורים כתובי יד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:56, 15 ביולי 2026 (IDT)

:כמובן שאין איסור חמור להוסיף מפתחות לפי כ&quot;י ואם יש סיבה טובה אפשר לעשות זאת. אם רוצים נוכל גם להוסיף מדור עבור כתבי יד באופן כללי כדי שאם מישהו רוצה לשתף עם הציבור רשימות פרטיות שהכין מכתבי יד שונים הוא יוכל לעשות זאת כאן. כלומר גם כשמדובר ב'סתם' מחזור ולא כזה שמייצג מנהג מסוים (יהיו שיטענו שכמעט כל מחזור מייצג מנהג מקומי כלשהו). 
:לגבי מנהג אפ&quot;ם, מאחר שהוספתי דף עבור פיוטים מכ&quot;י של מנהג אשכנז וצרפת, בעיקר בעקבות ר' דניאל גולדשמידט שבמחזור שלו החשיב אותם לענפים שונים של אותו מנהג, אולי הלוח של מנהג אפ&quot;ם מקומו שם, כי בסך הכול זהו שריד של מנהג צרפת לימי&quot;נ (כמדומני שמדובר רק על ימי&quot;נ). למיטב זכרוני במנהג זה רק פיוטי הסליחות ליו&quot;כ הם ברובם ספרדיים, ושאר הפיוטים הם ∓ מנהג צרפת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)
::הנספח הכולל לפיוטים מכ&quot;י צרפת ואשכנז מצד אחד יש בו יתרון כי למרות שהנוסחים בהחלט שונים, אבל השתמשו במידה רבה באוסף פיוטים משותף. אבל יש בו גם חסרונות, ביניהם שזה בינתיים לא נותן מקום לרשימה ספציפית המייצגת את המחזור הצרפתי, ובפרט מנהג אפ&quot;ם שכאמור שרד גם בימי הדפוס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:49, 15 ביולי 2026 (IDT)

== איטליה ==

האם אתה יכול להביא את לוח הפיוטים הנהוג בנוסח איטליא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:26, 3 ביוני 2026 (IDT)

:[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:54, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>3t4gdgjz5ypkmenyq265uvw6zl4hux5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024670</id>
      <parentid>3024665</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:56:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* 'אינם נהוגים עוד' */ תגובה</comment>
      <origin>3024670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8107" sha1="85h0bfwmfe6sqvtge2l9g8gkbemz7yg" xml:space="preserve">== סליחות עלזאס עיו&quot;כ ==

מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו&quot;כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו&quot;כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ&quot;ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער&quot;ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT)

:צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false מהדו' זולצבאך תקצ&quot;ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ&quot;אדון מועד כתיקח&quot; ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער&quot;ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT)
=='אינם נהוגים עוד'==
דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו&quot;כ (אני מעריך שביו&quot;כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST)

:תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST)
::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע&quot;ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו&quot;א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT)
:::'זכור לאברהם' שומר בעיקר מנהגי מרוקו ופיוטיהם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)
::::מנהגי תונס ולוב עדיין נהוגים בתונס ובג'רבא, ובפריז (AJJ), ובאופן חלקי בעוד מקומות בעולם. מנהגי אלג'יר עם הקרובות והכל לא ידוע לי על מקומות ששמרו עליהם אבל יכול להיות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:31, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::::מנהג רומניא יש אחד או שני בתי כנסת בארצות הברית שומרים קצת מה פיוטים ותו לא. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:33, 15 ביולי 2026 (IDT)
אני תוהה אם ראוי ליצור לוח למנהג אפ&quot;ם. מחד גיסא זו חריגה מהעקרון שקבענו בתור גבול, כי מנהג אפ&quot;ם לא נדפס מעולם. מאידך גיסא הוא דומה בהרבה מובנים ליתר המנהגים שכן נכללו כאן – מספר מצומצם של קהילות ששימרו את מנהג צרפת הקדום בימים נוראים, כמו הלוח של פרובנס שהשתמר במספר חד ספרתי של קהילות, וכמו רבים ממנהגי ספרד ששימרו בימים נוראים בלבד סדר של קהילה מקומית (קטלוניה, אראגון, מנהגי אלג'יריה), ואף כי הם לא הדפיסו את סדרם, הם המשיכו לומר את הפיוטים של מנהג צרפת עד המאה העשרים כמעט, תוך מחזורים כתובי יד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:56, 15 ביולי 2026 (IDT)

:כמובן שאין איסור חמור להוסיף מפתחות לפי כ&quot;י ואם יש סיבה טובה אפשר לעשות זאת. אם רוצים נוכל גם להוסיף מדור עבור כתבי יד באופן כללי כדי שאם מישהו רוצה לשתף עם הציבור רשימות פרטיות שהכין מכתבי יד שונים הוא יוכל לעשות זאת כאן. כלומר גם כשמדובר ב'סתם' מחזור ולא כזה שמייצג מנהג מסוים (יהיו שיטענו שכמעט כל מחזור מייצג מנהג מקומי כלשהו). 
:לגבי מנהג אפ&quot;ם, מאחר שהוספתי דף עבור פיוטים מכ&quot;י של מנהג אשכנז וצרפת, בעיקר בעקבות ר' דניאל גולדשמידט שבמחזור שלו החשיב אותם לענפים שונים של אותו מנהג, אולי הלוח של מנהג אפ&quot;ם מקומו שם, כי בסך הכול זהו שריד של מנהג צרפת לימי&quot;נ (כמדומני שמדובר רק על ימי&quot;נ). למיטב זכרוני במנהג זה רק פיוטי הסליחות ליו&quot;כ הם ברובם ספרדיים, ושאר הפיוטים הם ∓ מנהג צרפת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)
::הנספח הכולל לפיוטים מכ&quot;י צרפת ואשכנז מצד אחד יש בו יתרון כי למרות שהנוסחים בהחלט שונים, אבל השתמשו במידה רבה באוסף פיוטים משותף. אבל יש בו גם חסרונות, ביניהם שזה בינתיים לא נותן מקום לרשימה ספציפית המייצגת את המחזור הצרפתי, ובפרט מנהג אפ&quot;ם שכאמור שרד גם בימי הדפוס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:49, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::אפשר בשלב זה לייחד לו מקום נפרד שם, מבחינתי בסדר גם בדף אחר אם זו נטיית הלב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:56, 15 ביולי 2026 (IDT)

== איטליה ==

האם אתה יכול להביא את לוח הפיוטים הנהוג בנוסח איטליא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:26, 3 ביוני 2026 (IDT)

:[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:54, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>85h0bfwmfe6sqvtge2l9g8gkbemz7yg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024684</id>
      <parentid>3024670</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:36:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* 'אינם נהוגים עוד' */</comment>
      <origin>3024684</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8650" sha1="lp5ultswhi7nloxbec0a7w01rnhftxb" xml:space="preserve">== סליחות עלזאס עיו&quot;כ ==

מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו&quot;כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו&quot;כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ&quot;ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער&quot;ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT)

:צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&amp;printsec=frontcover&amp;source=gbs_ge_summary_r&amp;cad=0#v=onepage&amp;q&amp;f=false מהדו' זולצבאך תקצ&quot;ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ&quot;אדון מועד כתיקח&quot; ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער&quot;ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT)
=='אינם נהוגים עוד'==
דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו&quot;כ (אני מעריך שביו&quot;כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST)

:תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST)
::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע&quot;ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו&quot;א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT)
:::'זכור לאברהם' שומר בעיקר מנהגי מרוקו ופיוטיהם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)
::::מנהגי תונס ולוב עדיין נהוגים בתונס ובג'רבא, ובפריז (AJJ), ובאופן חלקי בעוד מקומות בעולם. מנהגי אלג'יר עם הקרובות והכל לא ידוע לי על מקומות ששמרו עליהם אבל יכול להיות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:31, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::::מנהג רומניא יש אחד או שני בתי כנסת בארצות הברית שומרים קצת מה פיוטים ותו לא. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:33, 15 ביולי 2026 (IDT)
אני תוהה אם ראוי ליצור לוח למנהג אפ&quot;ם. מחד גיסא זו חריגה מהעקרון שקבענו בתור גבול, כי מנהג אפ&quot;ם לא נדפס מעולם. מאידך גיסא הוא דומה בהרבה מובנים ליתר המנהגים שכן נכללו כאן – מספר מצומצם של קהילות ששימרו את מנהג צרפת הקדום בימים נוראים, כמו הלוח של פרובנס שהשתמר במספר חד ספרתי של קהילות, וכמו רבים ממנהגי ספרד ששימרו בימים נוראים בלבד סדר של קהילה מקומית (קטלוניה, אראגון, מנהגי אלג'יריה), ואף כי הם לא הדפיסו את סדרם, הם המשיכו לומר את הפיוטים של מנהג צרפת עד המאה העשרים כמעט, תוך מחזורים כתובי יד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:56, 15 ביולי 2026 (IDT)

:כמובן שאין איסור חמור להוסיף מפתחות לפי כ&quot;י ואם יש סיבה טובה אפשר לעשות זאת. אם רוצים נוכל גם להוסיף מדור עבור כתבי יד באופן כללי כדי שאם מישהו רוצה לשתף עם הציבור רשימות פרטיות שהכין מכתבי יד שונים הוא יוכל לעשות זאת כאן. כלומר גם כשמדובר ב'סתם' מחזור ולא כזה שמייצג מנהג מסוים (יהיו שיטענו שכמעט כל מחזור מייצג מנהג מקומי כלשהו). 
:לגבי מנהג אפ&quot;ם, מאחר שהוספתי דף עבור פיוטים מכ&quot;י של מנהג אשכנז וצרפת, בעיקר בעקבות ר' דניאל גולדשמידט שבמחזור שלו החשיב אותם לענפים שונים של אותו מנהג, אולי הלוח של מנהג אפ&quot;ם מקומו שם, כי בסך הכול זהו שריד של מנהג צרפת לימי&quot;נ (כמדומני שמדובר רק על ימי&quot;נ). למיטב זכרוני במנהג זה רק פיוטי הסליחות ליו&quot;כ הם ברובם ספרדיים, ושאר הפיוטים הם ∓ מנהג צרפת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:26, 15 ביולי 2026 (IDT)
::הנספח הכולל לפיוטים מכ&quot;י צרפת ואשכנז מצד אחד יש בו יתרון כי למרות שהנוסחים בהחלט שונים, אבל השתמשו במידה רבה באוסף פיוטים משותף. אבל יש בו גם חסרונות, ביניהם שזה בינתיים לא נותן מקום לרשימה ספציפית המייצגת את המחזור הצרפתי, ובפרט מנהג אפ&quot;ם שכאמור שרד גם בימי הדפוס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:49, 15 ביולי 2026 (IDT)
:::אפשר בשלב זה לייחד לו מקום נפרד שם, מבחינתי בסדר גם בדף אחר אם זו נטיית הלב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:56, 15 ביולי 2026 (IDT)
::::בעיני זה תלוי בשאלה עד כמה המנהג הגיע לגיבוש סופי. אם הוא הגיע במאות האחרונות לכדי גיבוש, כדאי לעשות עבורו לוח/רשימה נפרדת, כמו ליתר המנהגים המגובשים, אע&quot;פ שלא נדפס. אם לא, אפשר להסתפק בהכללת פיוטיו בין יתר הפיוטים מכתבי היד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:36, 15 ביולי 2026 (IDT)

== איטליה ==

האם אתה יכול להביא את לוח הפיוטים הנהוג בנוסח איטליא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:26, 3 ביוני 2026 (IDT)

:[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:54, 3 ביוני 2026 (IDT)</text>
      <sha1>lp5ultswhi7nloxbec0a7w01rnhftxb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3024676</id>
      <parentid>3024393</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:03:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות נוספות */ לא יודע למה נשמט כאן (וגם לא יודע למה נשמט מהמנהג המאוחר – מופיע בכל כתבי היד המערביים)</comment>
      <origin>3024676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238487" sha1="s2ensi98m6aj9dszz2osnhevar6asep" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו (פיוט)]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
==תיקון חצות==
* [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
*[[קול ברמה נשמע ביללה]]
*[[עד מתי ה']]
*[[בהיכלך שמיר ושית]]
*[[על היכלי אבכה]]
*[[עורה נא ימינך רמה]]

=הערות=</text>
      <sha1>s2ensi98m6aj9dszz2osnhevar6asep</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732627</id>
    <revision>
      <id>3024679</id>
      <parentid>3022961</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:09:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שחרית */</comment>
      <origin>3024679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15323" sha1="05qgqh4yqbrzyygaohp6z37zz3h3hie" xml:space="preserve">==תפילות חול==
*שחרית: [[אדון העולמים]]
*לשני וחמישי: 
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
**לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]
==תפילות שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכה דודי]]
**[[בר יוחאי]]
**[[יגדל]]
**לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]]
*[[אל אדון]]
*להכנסת ס&quot;ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]]
*לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]]
*[[אדון עולם]]
*למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
*לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]]

==ראש חודש==
*לליל ר&quot;ח: [[שער הרחמים]]
==ד' צומות==
===עשירי בטבת===
*[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*[[שעה עליון לקול אביון]]
*[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
===שבעה עשר בתמוז===
*[[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]]
*[[שעה נאסר]]
*[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]
===צום גדליה===
*[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*[[יוקם דם עבדיך]]
*תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]
===צום אסתר===
*[[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*[[יהירים קמו]]
*[[איך זרים אכזרים]]
*תחינה: [[ה' אויב גבר]]
===לד' צומות===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]

==תשעה באב==
===ערבית===
*פתיחה: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
*קינות: 
**[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
**[[בליל זה יבכיון]]
**[[מדי שנה קינה]]
**[[על זה היה דוה לבנו]]
**[[על יום חורבן היכל מקודש]]
**[[אוי כי ירד אש]]
**[[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
**[[אליכם עדה קדושה]]
**[[אז בבית שביינו]]
**[[עורה נא ימינך רמה]]
**[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===שחרית===
*קינות:
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
**[[ירדתי לתחתיות]]
**[[דוק וחוג רעשו]]
**[[שכינה צועקת בהרע]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[דממו שרפים]]
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
**[[אך זה היום]]
**[[עד מתי ה']]
**[[איכה צאן ההרגה]]
**[[שאי קינה במגינה]]
**[[גרושים מבית תענוגיהם]]
**[[איך נוי שודד]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
**[[אלי עדתי והילילי]]
**[[שאו קינה בקול מרה]]
**[[איך ידידות נפשי]]
**[[שכורת ולא מיין]]
**[[יונה מה לך מקוננת]]
**[[יום אכפי הכבדתי]]
**[[אומללה יולדת השבעה]]
**[[איך נוי חטאתי השמימה]]
**[[אבכה ועל שוד זבולי]]
**[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
**[[עיני עיני יורדה מים]]
**[[הרגת ביום אפך]]
**[[שומרון קול תתן]]
**[[קול יללה אשמיעה]]
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
**[[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] (שלם)
**[[יום חובי ענה בי]]
**[[אמרה ציון איך יצאוני בני]]
**[[אח ועבד הדימוני]]
**[[ארץ צבי תפרש כפיה]]
**[[זכור ה' מה היה לאבותינו]]
**[[אהה ידועת מכאובות]]
**[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
**[[לשכינה עלתה]]
**[[אללי לי אללי]]
*להוצאת ס&quot;ת:
**[[על היכלי אבכה]]
**[[על שוד היכלנו]]
**[[ספר אמרי שפר]]
**[[ספדי והילילי]]
**קינה על הספר: [[קומי וספדי תורה]]
**[[במקום אשרי העם]]
**[[במקום ישמחו השמים]]
*סיום:
**לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
**אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]]
**נחמה: [[תרומם שפלה]]

===מנחה===
*[[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
*[[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]
*[[אנא אב הרחמן אל עליון]]

==חופה==
*[[אהוב מהר המור]]

==הצדקת הדין==
*הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת
*נצדיק דין אהוב
*הצור תמים… אהוב ירחמו
*[[רחם נא עליו]]
*צור ממעונו

==מספדות==
*אהובי וחמודי נסע וילך
*בזכרי יום הדין
*אהוב ירחמו שוכן ערבות
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפר
*אבכה ואקונן קינה אחר קינה
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה
*אהוב ירחמו מרעיף מטרים
*אהוב הוא ה' אלהים
*אהוב ירחמו שוכן מרומים
*נעימה בנשים

==רגלים==
*בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[אצולה לפנים]]
===ליל הסדר===
*בקידוש: [[תרומה הבדילנו]]
*[[דיינו]]
*בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]]

===תיקון הטל===
*[[שזופת שמש]]

===אזהרות===
*פתיחה: [[אמון יום זה]]
*מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
*מצוות ל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]

===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*ליום א:
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[ענה אתויים]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*ליום ב:
**[[למען אב עקד בן]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*ליום ג:
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[אנא האל הנקדש]]
*ליום ד:
**[[למען אב ידעך]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[אנא השם בכסאו]]
*ליום ה:
**[[למענך תקיף]]
**[[ענה איומה]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
*ליום ו:
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[למען אב נם יוקח נא]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ענה איומים בעוז]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*להושענא רבה:
**(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים)
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]

===תיקון הגשם===
*[[שפעת רביבים]]

===שמחת תורה===
*[[מברך רחמנא]]
*[[אמונה יצרה]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[אנה משה רחימא]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*[[חדו חדו רבנן]]
*[[אשמחה בדודי]]
*[[סימן טוב יהיה לכל]]
*[[מפי אל]] (קצר)
*[[מפי אל]] (ארוך)
*[[כי בשם אדיר תצאון]]
==אשמורות==
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' איה חסדיך הראשונים]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*מרנות:
**[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
**מתרצה ברחמים
**[[שומר ישראל]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]]
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*[[אם תאהב דרך]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]]
*י&quot;א בשחרית: [[שופט כל הארץ]]
*לתקיעת שופר:
**[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
**[[המלך ה']]
*סליחות לליל ב':
**[[יעלו לאלף ולרבבה]]
**[[רומה אלהים שמך לקדש]]
**[[בליל זה בראש השנה]]
**[[מנומם בעת קומם]]
**[[שירו לאל שיר חדש]]
**[[יום זה למול מלך ישפר]]
**[[ישראל עם קדוש]]

==יום כיפור==
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*[[יראים שלחוני]]
*סדר העבודה:
**פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]]
**[[אתה כוננת עולם מראש]]
**[[שנת אורה שנת ברכה]]
**[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**([[אבל בחטאינו]])
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
**([[תתמוך גורלנו]])
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]]
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחות לנעילה:
**[[ידידיך מאמש]]
**[[את גומל מערבות]]
**[[בנשף קדמתי]]
**[[עם ה' השלחה]]
**[[עב קל ממרומיך]]
**[[אשר לו כל תפילה]]
**[[בני ישראל שמחו]]

===סליחות===
* פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ליל יום כיפור:
** [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[ירצה עם אביון]]
** [[דלתיך הלילה]]
** [[ישראל בחירי אל]]
** [[יצורים וצפון]]
** [[אשר לו ים וחרבה]]
** [[אלהים שחרתיך]]
** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]]
*ליום:
** [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
** [[רחמיך שאלתי]]
** [[יצו האל לדל שואל]]
** [[ילוד יעקב יצעק]]
** [[ימינך נושא עווני]]
** [[ידידי אל ברכוהו]]
** [[ביום זה כפור עוונינו]]
** [[ישראל עמך שמך במו קדש]]
** [[בעשור לחדש ביום בוא]]
** [[לשערי חסדיך]]
** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
** [[לכו נפיל פנינו]]
** [[יקירים אדירים]]
** [[שנאנים שאננים]]
** [[ידי דלים נחשלים]]
** [[יה שמך ארוממך]]
** [[יה למתי צפנת]]
** [[יצרי ראשית צרי]]
** [[יחו לשון חזות אישון]]
** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]]
** [[יונה פותה]]
** [[יה אנה אמצאך]]
** [[אל איום שלח פדיום]]
** [[שטפוני דמעותי]]
** [[יעזוב רשע נתיבו]]
** [[מלך במעונך נשגב]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אם עוונות יענו בנו]]
** [[לאט האל בעם נדכה]]
** [[אליך אלכה]]
** [[ליום להיטיב תקרא]]
** [[ירושלים למוגיך השקי]]
** [[ירושלים האנחי]]
** [[יונה נשאתה]]
** [[אלהי קדם מעונה]]
** [[יונות הושתו שכם]]
** [[יונה מה תהגי]]
** [[לכם בני ציון הכואבים]]
** [[יה מלאך שמך בקרבו]]
** [[יוני גאיות הומות בפחדן]]
** [[שבועה קבועה]]
** [[שכולה עכורה]]
** [[שנותינו ספו]]
** [[שולחה אמי בעוונותי]]
** [[שדודים נדודים]]
** [[שחורה ונאוה]]
** [[צור ישראל קדושו]]
** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]]
** [[צורנו הקשיבה]]
** [[צהלי יונה בתולת ישראל]]
** [[צר ומצוק מצאוני]]
** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]]
** [[צמח בימינו תביא אלהינו]]
** [[צדקות אלהי אזכירה]]
** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]]
** [[צוחתנו תשמעה]]
** סליחות מסידור רס&quot;ג:
*** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
*** [[תפן להקשיב ממעונים]]
*** [[אזון שלש עשרה מדות]]
*** [[תאחר מיום זכרון]]
*** [[אשחר תשועתך]]
*** [[תהום השוטף על ראשי צפה]]
*** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
*** [[אל תתעלם מתחנתי]]
*** [[אביר יום העשור]]
*** [[אערוץ ביום צומי]]
*** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]]
*** [[אחננה לך רחום]]
*** [[אמרתי נגזרתי]]
*** [[הרבינו לפשוע]]
** [[דרכי שבעה רועים]]

===נצ'ד אלרחמים===
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]]
*[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]]
*[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]]
*[[הביטה וראה את אנחותינו]]
*[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]]
*[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]
*[[רחמנא דא היא אוריתך]]
*[[אב הרחמן מלא רחמים]]
*[[רחמנא חטינן]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]]
*[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]]
*מרנות:
**[[תורתא דמרביא]]
**[[ה' את הוא אלהא מלך]]
**[[אסתכל בעמך]]
**[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]]
**[[ה' דבידיה אסו]]
**[[ה' דסגיאין רחמוהי]]
**[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]]
**[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]]
**[[את הוא אלהא דגלן]]
**[[ה' אלהא דכל דמטמר]]
**[[מלך עלמין דגלגלוהי]]
**[[אכן אתה אל]]
**[[במאי פומא נפתח]]
**[[הא כעיני עבדיא]]
**[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]]
**[[שלמא לכון שארא דישראל]]
**[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]]
**[[אנא אלהי הנאדר]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>05qgqh4yqbrzyygaohp6z37zz3h3hie</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024698</id>
      <parentid>3024679</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T19:20:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>לא ממש פיוט</comment>
      <origin>3024698</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15319" sha1="djyx7lfhsyxf4ciy37lwkewdp254n9l" xml:space="preserve">==תפילות חול==
*שחרית: [[אדון העולמים]]
*לשני וחמישי: 
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
**לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]
==תפילות שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכה דודי]]
**[[בר יוחאי]]
**[[יגדל]]
**לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]]
*[[אל אדון]]
*להכנסת ס&quot;ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]]
*לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]]
*[[אדון עולם]]
*למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
*לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]]

==ראש חודש==
*לליל ר&quot;ח: [[שער הרחמים]]
==ד' צומות==
===עשירי בטבת===
*[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*[[שעה עליון לקול אביון]]
*[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
===שבעה עשר בתמוז===
*[[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]]
*[[שעה נאסר]]
*[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]
===צום גדליה===
*[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*[[יוקם דם עבדיך]]
*תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]
===צום אסתר===
*[[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*[[יהירים קמו]]
*[[איך זרים אכזרים]]
*תחינה: [[ה' אויב גבר]]
===לד' צומות===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]

==תשעה באב==
===ערבית===
*פתיחה: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
*קינות: 
**[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
**[[בליל זה יבכיון]]
**[[מדי שנה קינה]]
**[[על זה היה דוה לבנו]]
**[[על יום חורבן היכל מקודש]]
**[[אוי כי ירד אש]]
**[[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
**[[אליכם עדה קדושה]]
**[[אז בבית שביינו]]
**[[עורה נא ימינך רמה]]
**[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===שחרית===
*קינות:
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
**[[ירדתי לתחתיות]]
**[[דוק וחוג רעשו]]
**[[שכינה צועקת בהרע]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[דממו שרפים]]
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
**[[אך זה היום]]
**[[עד מתי ה']]
**[[איכה צאן ההרגה]]
**[[שאי קינה במגינה]]
**[[גרושים מבית תענוגיהם]]
**[[איך נוי שודד]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
**[[אלי עדתי והילילי]]
**[[שאו קינה בקול מרה]]
**[[איך ידידות נפשי]]
**[[שכורת ולא מיין]]
**[[יונה מה לך מקוננת]]
**[[יום אכפי הכבדתי]]
**[[אומללה יולדת השבעה]]
**[[איך נוי חטאתי השמימה]]
**[[אבכה ועל שוד זבולי]]
**[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
**[[עיני עיני יורדה מים]]
**[[הרגת ביום אפך]]
**[[שומרון קול תתן]]
**[[קול יללה אשמיעה]]
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
**[[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] (שלם)
**[[יום חובי ענה בי]]
**[[אמרה ציון איך יצאוני בני]]
**[[אח ועבד הדימוני]]
**[[ארץ צבי תפרש כפיה]]
**[[זכור ה' מה היה לאבותינו]]
**[[אהה ידועת מכאובות]]
**[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
**[[לשכינה עלתה]]
**[[אללי לי אללי]]
*להוצאת ס&quot;ת:
**[[על היכלי אבכה]]
**[[על שוד היכלנו]]
**[[ספר אמרי שפר]]
**[[ספדי והילילי]]
**קינה על הספר: [[קומי וספדי תורה]]
**[[במקום אשרי העם]]
**[[במקום ישמחו השמים]]
*סיום:
**לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
**אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]]
**נחמה: תרומם שפלה

===מנחה===
*[[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
*[[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]
*[[אנא אב הרחמן אל עליון]]

==חופה==
*[[אהוב מהר המור]]

==הצדקת הדין==
*הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת
*נצדיק דין אהוב
*הצור תמים… אהוב ירחמו
*[[רחם נא עליו]]
*צור ממעונו

==מספדות==
*אהובי וחמודי נסע וילך
*בזכרי יום הדין
*אהוב ירחמו שוכן ערבות
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפר
*אבכה ואקונן קינה אחר קינה
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה
*אהוב ירחמו מרעיף מטרים
*אהוב הוא ה' אלהים
*אהוב ירחמו שוכן מרומים
*נעימה בנשים

==רגלים==
*בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[אצולה לפנים]]
===ליל הסדר===
*בקידוש: [[תרומה הבדילנו]]
*[[דיינו]]
*בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]]

===תיקון הטל===
*[[שזופת שמש]]

===אזהרות===
*פתיחה: [[אמון יום זה]]
*מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
*מצוות ל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]

===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*ליום א:
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[ענה אתויים]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*ליום ב:
**[[למען אב עקד בן]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*ליום ג:
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[אנא האל הנקדש]]
*ליום ד:
**[[למען אב ידעך]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[אנא השם בכסאו]]
*ליום ה:
**[[למענך תקיף]]
**[[ענה איומה]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
*ליום ו:
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[למען אב נם יוקח נא]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ענה איומים בעוז]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*להושענא רבה:
**(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים)
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]

===תיקון הגשם===
*[[שפעת רביבים]]

===שמחת תורה===
*[[מברך רחמנא]]
*[[אמונה יצרה]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[אנה משה רחימא]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*[[חדו חדו רבנן]]
*[[אשמחה בדודי]]
*[[סימן טוב יהיה לכל]]
*[[מפי אל]] (קצר)
*[[מפי אל]] (ארוך)
*[[כי בשם אדיר תצאון]]
==אשמורות==
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' איה חסדיך הראשונים]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*מרנות:
**[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
**מתרצה ברחמים
**[[שומר ישראל]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]]
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*[[אם תאהב דרך]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]]
*י&quot;א בשחרית: [[שופט כל הארץ]]
*לתקיעת שופר:
**[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
**[[המלך ה']]
*סליחות לליל ב':
**[[יעלו לאלף ולרבבה]]
**[[רומה אלהים שמך לקדש]]
**[[בליל זה בראש השנה]]
**[[מנומם בעת קומם]]
**[[שירו לאל שיר חדש]]
**[[יום זה למול מלך ישפר]]
**[[ישראל עם קדוש]]

==יום כיפור==
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*[[יראים שלחוני]]
*סדר העבודה:
**פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]]
**[[אתה כוננת עולם מראש]]
**[[שנת אורה שנת ברכה]]
**[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**([[אבל בחטאינו]])
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
**([[תתמוך גורלנו]])
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]]
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחות לנעילה:
**[[ידידיך מאמש]]
**[[את גומל מערבות]]
**[[בנשף קדמתי]]
**[[עם ה' השלחה]]
**[[עב קל ממרומיך]]
**[[אשר לו כל תפילה]]
**[[בני ישראל שמחו]]

===סליחות===
* פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ליל יום כיפור:
** [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[ירצה עם אביון]]
** [[דלתיך הלילה]]
** [[ישראל בחירי אל]]
** [[יצורים וצפון]]
** [[אשר לו ים וחרבה]]
** [[אלהים שחרתיך]]
** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]]
*ליום:
** [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
** [[רחמיך שאלתי]]
** [[יצו האל לדל שואל]]
** [[ילוד יעקב יצעק]]
** [[ימינך נושא עווני]]
** [[ידידי אל ברכוהו]]
** [[ביום זה כפור עוונינו]]
** [[ישראל עמך שמך במו קדש]]
** [[בעשור לחדש ביום בוא]]
** [[לשערי חסדיך]]
** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
** [[לכו נפיל פנינו]]
** [[יקירים אדירים]]
** [[שנאנים שאננים]]
** [[ידי דלים נחשלים]]
** [[יה שמך ארוממך]]
** [[יה למתי צפנת]]
** [[יצרי ראשית צרי]]
** [[יחו לשון חזות אישון]]
** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]]
** [[יונה פותה]]
** [[יה אנה אמצאך]]
** [[אל איום שלח פדיום]]
** [[שטפוני דמעותי]]
** [[יעזוב רשע נתיבו]]
** [[מלך במעונך נשגב]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אם עוונות יענו בנו]]
** [[לאט האל בעם נדכה]]
** [[אליך אלכה]]
** [[ליום להיטיב תקרא]]
** [[ירושלים למוגיך השקי]]
** [[ירושלים האנחי]]
** [[יונה נשאתה]]
** [[אלהי קדם מעונה]]
** [[יונות הושתו שכם]]
** [[יונה מה תהגי]]
** [[לכם בני ציון הכואבים]]
** [[יה מלאך שמך בקרבו]]
** [[יוני גאיות הומות בפחדן]]
** [[שבועה קבועה]]
** [[שכולה עכורה]]
** [[שנותינו ספו]]
** [[שולחה אמי בעוונותי]]
** [[שדודים נדודים]]
** [[שחורה ונאוה]]
** [[צור ישראל קדושו]]
** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]]
** [[צורנו הקשיבה]]
** [[צהלי יונה בתולת ישראל]]
** [[צר ומצוק מצאוני]]
** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]]
** [[צמח בימינו תביא אלהינו]]
** [[צדקות אלהי אזכירה]]
** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]]
** [[צוחתנו תשמעה]]
** סליחות מסידור רס&quot;ג:
*** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
*** [[תפן להקשיב ממעונים]]
*** [[אזון שלש עשרה מדות]]
*** [[תאחר מיום זכרון]]
*** [[אשחר תשועתך]]
*** [[תהום השוטף על ראשי צפה]]
*** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
*** [[אל תתעלם מתחנתי]]
*** [[אביר יום העשור]]
*** [[אערוץ ביום צומי]]
*** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]]
*** [[אחננה לך רחום]]
*** [[אמרתי נגזרתי]]
*** [[הרבינו לפשוע]]
** [[דרכי שבעה רועים]]

===נצ'ד אלרחמים===
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]]
*[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]]
*[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]]
*[[הביטה וראה את אנחותינו]]
*[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]]
*[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]
*[[רחמנא דא היא אוריתך]]
*[[אב הרחמן מלא רחמים]]
*[[רחמנא חטינן]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]]
*[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]]
*מרנות:
**[[תורתא דמרביא]]
**[[ה' את הוא אלהא מלך]]
**[[אסתכל בעמך]]
**[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]]
**[[ה' דבידיה אסו]]
**[[ה' דסגיאין רחמוהי]]
**[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]]
**[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]]
**[[את הוא אלהא דגלן]]
**[[ה' אלהא דכל דמטמר]]
**[[מלך עלמין דגלגלוהי]]
**[[אכן אתה אל]]
**[[במאי פומא נפתח]]
**[[הא כעיני עבדיא]]
**[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]]
**[[שלמא לכון שארא דישראל]]
**[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]]
**[[אנא אלהי הנאדר]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>djyx7lfhsyxf4ciy37lwkewdp254n9l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברכי אצולה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732874</id>
    <revision>
      <id>3024700</id>
      <parentid>3023829</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T19:31:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3024700</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11023" sha1="0ckql90arhnsjq4mf9hee5h7cwve6xq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ק|פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי, ויש שייחסוהו בטעות לרמב&quot;ן, וראו בדף השיחה.}}{{ש}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|colspan =&quot;4&quot; |{{מר|'''בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קד א}}'''}}
{{פיסקה בטבלה}}{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|אֲ}}צוּלָה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|אַ}}דִּיר הַנֶּאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ
|{{סי|אֵ}}ל נַעֲרָץ בְּסוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ
|{{סי|אֵ}}ין קָדוֹשׁ|כַּייָ|ש&quot;א ב ב|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|בָּ}}רָה מִנַּחֲלֵי בוֹר נִמְשֶׁכֶת
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|בּ}}וֹחֲרֵךְ לְפָנָיו לָלֶכֶת
|{{סי|בּ}}וֹרֶכֶת לְפָנָיו וּבִשְׁמוֹ מִתְבָּרֶכֶת
|{{סי|בְּ}}רוּכָה אַתְּ|לַייָ|רות ג י|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|גְּ}}לוּיָה לַלֵּב וְנֶעְלֶמֶת מִמַּרְאֶה
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|גָּ}}בֹהַּ וְשָׁפָל יִרְאֶה
|{{סי|גֹּ}}דֶל מַעֲשָׂיו לְסַפֵּר כָּל פֶּה יִלְאֶה
|{{סי|גְּ}}דֹלִים מַעֲשֵׂי|יְיָ|תהלים קיא ב|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|דְּ}}לֵה וְנוֹשֵׂאת הַגּוּף בְּלִי מִשְׁעָן
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|דּ}}וֹלֶה עַל בְּלִימָה אֹהֶל בַּל יִצְעָן
|{{סי|דֵּ}}עָה חוֹנֵן בְּנֵי אָדָם, לְמַעַן
|{{סי|דַּ}}עַת צִדְקוֹת|יְיָ|מיכה ו ה|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|הַ}}מִּתְאַמֶּצֶת לְהַחֲזִיק בְּשׁוּלָיו
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|הַ}}מְקָרְבֵךְ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתֵךְ לַהֲדֹם רַגְלָיו
|{{סי|הֱ}}יוֹתֵךְ לְפָנָיו כְּכָל הָעוֹמְדִים עָלָיו
|{{סי|הַ}}נִּגָּשִׁים אֶל|יְיָ|שמות יט כב|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|וִ}}עוּדָה הַשְּׁלוּחָה לְחַכֵּם לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|וָ}}תִיק הַשּׁוֹלְחֵךְ לְמִחְיַת בָּשָׂר וָדָם
|{{סי|וְ}}הַמַּקְדִּירָם בְּהִלָּקְחֵךְ וְשָׁבוּ לִיסוֹדָם
|{{סי|וְ}}עָלַיִךְ יִזְרַח|יְיָ|ישעיהו ס ב|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|זַ}}כָּה בְּעַד מַחֲשַׁכֵּי הַגּוּף מְאִירָה
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|זֹ}}הַר הָעוֹלָם אָיֹם וְנוֹרָא
|{{סי|זָ}}קַף שַׁעֲרֵי צֶדֶק וַיִּקְרָא
|{{סי|זֶ}}ה הַשַּׁעַר|לַייָ|תהלים קיח כ|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|חַ}}יָּה בְּקֶרֶב מֵתִים עֲצוּרָה
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|חַ}}י הָעוֹלָמִים נֶאְזָר בִּגְבוּרָה
|{{סי|ח}}וֹנֵן וּמְכַבֵּד לִמְכַבְּדֵי הַתּוֹרָה
|{{סי|חֵ}}ן וְכָבוֹד יִתֵּן|יְיָ|תהלים פד יב|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|טְ}}הוֹרָה כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם וּצְבָאָם
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|ט}}וֹב לְקֹוָיו אֲשֶׁר לִכְבוֹדוֹ בְּרָאָם
|{{סי|טֶ}}רֶם יָבִינוּ הֱכִינָם וּקְרָאָם
|{{סי|טַ}}עֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב|יְיָ|תהלים לד ט|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|י}}וֹדַעַת חֵפֶץ תְּמִים דֵּעִים
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|י}}וֹדֵעַ חֶפְצָךְ וּמַשְׁלִימוֹ לִרְגָעִים
|{{סי|י}}וֹרֶה חַטָּאִים, וְאוּלַי הַפּוֹשְׁעִים
|{{סי|יִ}}זְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל|יְיָ|תהלים כב כח|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|כְּ}}בוּדָּה בַת מֶלֶךְ חֲשׁוּקָה
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|כְּ}}בוֹד מוֹרֵךְ מִצְוָה לֹא נִפְלֵאת וְלֹא רְחוֹקָה
|{{סי|כֹּ}}ה תַעֲשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה
|{{סי|כִּ}}י בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם|יְיָ|ירמיהו ט כג|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|ל}}וֹבֶשֶׁת חַיִּים וּמִתְקַדֶּשֶׁת מִפִּגְרֵי מֵתִים
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה וּקְדוֹשִׁים לְפָנָיו מְשָׁרְתִים
|{{סי|לִ}}מּוּדֵי שֶׁבַח תְּמִידִים וְלא נִצְמָתִים
|{{סי|לַ}}עֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם|יְיָ|דברים יח ה|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|מִ}}פָאֶרֶת בְּקִרְבָּהּ אֶל אֱלֹהֶיהָ תִּתְהַלֵּל
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|מְ}}רוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּתוֹ {{סי|מִ}}י יְמַלֵּל 
|וְכָל הַנְּשָׁמָה לוֹ תְהַלֵּל
|{{סי|מִ}}דֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית|יְיָ|ש&quot;א א ז|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|נִ}}צֶּבֶת עַל מַלְכָּהּ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|נִ}}שְׁקָף עַל אֶרֶץ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ
|{{סי|נְ}}תוּנִים מַלְאָכָיו לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ
|{{סי|נֹ}}שְׂאֵי כְּלֵי|יְיָ|ישעיהו נב יא|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|ס}}וֹבֶלֶת אֵבָרִים עַל אֶבְרַת רוּחַ חַיָּה
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|ס}}וֹעֵד עוֹלָם בְּמַעֲמַד עֵצָה וְתוּשִׁיָּה
|{{סי|ס}}וֹד צַדִּיקִים יְסוֹד עוֹלָם הָיָה
|{{סי|ס}}וֹמֵךְ צַדִּיקִים|יְיָ|תהלים לז יז|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|ע}}וֹטָה תִפְאֶרֶת וְהָדָר תִּתְאַזָּר
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|ע}}וֹשֶׂה אֲשֶׁר חָפֵץ וּמְקַיֵּים אֲשֶׁר גָּזַר
|{{סי|עָ}}רִיצִים יִירָאוּהוּ וְיֹאמַר כָּל נֶעְזָר
|{{סי|עֶ}}זְרִי מֵעִם|יְיָ|תהלים קכא ב|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|פְּ}}נִינָה פָּנְתָה לְאֵלֹהֶיהָ מְסִלּוֹת
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|פּ}}וֹעֲלֵךְ לִשְׁמוֹ נָאווּ תְהִלּוֹת
|{{סי|פָּ}}נָה אֵל תְּפִלָּתֵךְ בְּרוּצֵךְ לְחַלּוֹת
|{{סי|פְּ}}נֵי הָאָדֹן|יְיָ|שמות כג יז|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|צ}}וּרַת שֵׂכֶל בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ נְתוּנָה
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|צ}}וּר מֵכִין עוֹלָם וְאֵין קֵצֶה לִתְבוּנָה
|{{סי|צֶ}}דֶק יִקְרָאֵהוּ וֶאֱמוּנָה
|{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה|יְיָ|תהלים קיט קלז|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|קְ}}דֻשַּׁת שַׁדַּי אֲשֶׁר מַחֲזֵהוּ תֶחֱזֶה
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וּמְקֻדָּשׁ בְּפִי כָּל חֹזֶה
|{{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַקְדִּשׁוּהוּ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה
|{{סי|קָ}}דוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ|יְיָ|ישעיהו ו ג|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|ר}}וֹדֶפֶת צֶדֶק עַל עִקְּבוֹת אֱלֹהִים
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|ר}}וֹכֵב שָׁמַיִם לְעֶזְרַת כְּמֵהִים
|{{סי|רָ}}מִים יהוֹדוּהוּ וְיָעִידוּ גְבֹהִים
|{{סי|רָ}}ם עַל כָּל גּוֹיִם|יְיָ|תהלים קיג ד|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|שׁ}}וֹכֶנֶת בָּתֵּי חֹמֶר וִיסוֹדָהּ בַּשְּׁחָקִים
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|שַׁ}}דַּי הַנִּקְדָּשׁ בְּשֶׁבַע כִּתּוֹת צַדִּיקִים
|{{סי|שְׁ}}מוּרִים מִכָּל טִנּוּף וּמִכָּל עָוֹן מְנֻקִּים
|{{סי|שָׁ}}ם יְתַנּוּ צִדְקוֹת|יְיָ|שופטים ה יא|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|בָּרְכִי|{{סי|תְּ}}לוּיָה בִּימִין עֶלְיוֹן וּנְצוּרָה כְאִישׁוֹן
|{{מילת קבע|אֶת שֵׁם}} {{סי|תְּ}}מִים דֵּעִים בָּרוּךְ בַּלֵּב וּמְבֹרָךְ בַּלָּשׁוֹן
|{{סי|תִּ}}כֵּן נְשָׁמוֹת עִם הַמָּאוֹר הָרִאשׁוֹן
|{{סי|תְּ}}חִלַּת דִּבֶּר|יְיָ|הושע א ב|בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ}}
{{מסתגב|{{רווח}}|{{סי|יָ}}חִיד {{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ {{סי|וּ}}מִמְּקוֹר {{סי|דַּ}}לּוּת {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ 
|הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרַח, בְּאוֹרְךָ נַהֲלֵנוּ
|שִמְךָ וּכְבוֹדֶךָ אֵל נְסָה עָלֵינוּ
|אֶת פָּנֶיךָ|יְיָ|תהלים כז ח}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי תוכחה]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:מסתג'אב]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>0ckql90arhnsjq4mf9hee5h7cwve6xq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למי אבכה וכף אכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733116</id>
    <revision>
      <id>3024710</id>
      <parentid>3022955</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T20:26:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2129" sha1="le19e9qegdlmb7k9nqhr5fiomcft6p9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קינה לפני קריאת מגילת איכה בליל תשעה באב, למנהגי הספרדים, תימן ואיטליה}}
&lt;/noinclude&gt;לְמִי אֶבְכֶּה, וְכַף אַכֶּה, וּבִבְכִי / אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן{{ש}}
הֲלַמִּקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים / אֲשֶׁר עוֹרְבִים, וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן{{ש}}
וְעַל דּוּכָן, אֲשֶׁר הוּכַן, לְלֵוִי / לְנַצֵּחַ בְּשִׁיר לָאֵל וְרַנֵּן{{ש}}
אֱהִי מַשְׁמִים, עֲלֵי אוּרִים וְתֻמִּים / אֲשֶׁר שָׁם כֹּהֲנֵי מִשְׁמָר יְכוֹנֵן{{ש}}
וְעַל הֶרֶג חֲכָמִים, בֵּית אֱלֹהִים / וּבָא קוֹסֵם קְסָמִים, גַּם מְעוֹנֵן{{ש}}
וְאֵיכָה חָשְׁכָה, אוֹר הַהֲלָכָה / וְהַתַּלְמוּד, כְּמוֹ גַלְמוּד, מִי יְבוֹנֵן&lt;noinclude&gt;{{הערה|הערת ויקיעורך: בסוגר זה יש תנועה עודפת, ואולי יש לגרוס 'כְּגַלְמוּד'.}}&lt;/noinclude&gt;{{ש}}
וְסוֹד תּוֹרָה, הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה / וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן{{ש}}
חֲלָלִים, נָפְלוּ עוֹלְלִים, וְיוֹנְקִים / וְאֵין מֵקִים, וְאֵין חוֹמֵל וְחוֹנֵן{{ש}}
לְזֹאת כָּל יוֹם וְכָל לַיִל אֲיֵלִיל / בְּרָב חֶבֶל, כְּמוֹ אָבֵל, וְאוֹנֵן{{ש}}
וּמַר אֶסְפֹּד, וְאָח אֶקְרָא לְקִפּוֹד / וּמִדְּמָעַי עֲפַר צִיּוֹן אֲחוֹנֵן{{ש}}
וְאֶחְדַּל מִשְּׁמֹעַ קוֹל מְרַנֵּן / וְאֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד אֲקוֹנֵן.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרובה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>le19e9qegdlmb7k9nqhr5fiomcft6p9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736420</id>
    <revision>
      <id>3024740</id>
      <parentid>3024326</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T08:53:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024740</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55943" sha1="26gywm2gnkhthrfxuxyjg21d0w59hf5" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו
|רישום הקודם=פרק ו
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ח
|רישום הבא=פרק ח
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק שביעי==
{{מרכז|{{ק|אספסיינוס כבש את העיר גדר (נ&quot;א גברה) ועלה על יודפת ואחרי מצור ממושך נפלה העיר בידו באשמת בוגד אחד.}}}}

{{חול|
'''א.''' ואספסיינוס עלה על העיר גברה{{הערה|נ&quot;א גדרה, גם ערבה.}} וכבש אותה מיד, כי מצא אותה עזובה מאנשי־מלחמה ובבואו בשעריה צוה להמית את כל בחוריה, אולם הרומאים לא שׂמו פדות בין זקן ונער, בשׂנאתם הגדולה ליהודים ובזכרם את התועבה אשר נעשתה לצסטיוס. ולא את העיר לבד שילח אספסיינוס באש, כי־אם גם את כל הכפרים והערים הקטנות אשר מסביב; את אלה מצא ריקות מאדם, ובאלה מכר את היושבים לעבדים.

'''ב.''' ובבוא יוסף אל העיר, אשר בקש להִשָּׂגב שם מפני האויב, חרדו יושביה חרדה גדולה, כי אמרו אנשי טבריה אל לבם, אשר לא נמלט יוסף על נפשו לולא נואש כלה מתקוות הנצחון במלחמה. ואמנם לא שגו האנשים במחשבתם על יוסף, כי כבר צפה את אחרית היהודים הרעה והבין, כי רק באחת יִוָשׁעו, אם יִנָּחמו על מעשיהם. ואף כי האמין יוסף, אשר יסלחו הרומאים לחטאתו, בכל־זאת נקל היה לו למות שבעתים{{הערה|ביוונית „הרבה פעמים“, πολλάκις. ויש מי שתרגם „מאה“ וגם „אלף“.}} מבְּגוד בארץ אבותיו ומִנַבֵּל את משרת שר־הצבא, אשר הפקיד העם בידו, כדי למצֹא רֶווח והצלה בידי העם, אשר נשלח להלחם בו. על־כן גמר אֹמר לכתוב אל ראשי הממשלה בירושלים ולהודיעם את הדברים לאשורם, מבלי להפריז במידת כוח השׂונאים – פן יֵצא עליו שם רע, כי הוא רך־לבב – וגם מבלי להקטין את הסכנה – פן יבואו ראשי העם להתחזק במרדם, אחרי החִילם להנחם על מעשיהם. ועם המכתב הזה דרש יוסף מהם לענות אותו במהרה, אולי הם בוחרים לכרות ברית שלום עם הרומאים, או לשלוח לו צבא, אשר כח בידו לעמוד מפני השונאים, אם יגזרו משפטם להלחם ברומאים. ואת המכתב הזה נתן יוסף בידי רצים ממהרים להביאו אל ירושלים.

'''ג.''' ואספסיינוס גמר לעלות על יודפת להשחיתה, בשמעו כי נמלטו לתוכה רבים מאויביו ובדעתו כי המקום הוא משׂגב חזק לבני הגליל. הוא שלח לפניו חיל רגלים ורוכבים ליישר את הדרך העולה שמה, כי היתה דרך מלאה אבנים וקשה היה ללכת ברגל ורוכבי הסוסים לא יכלו לעבור בה כלל. לקץ ארבעה ימים כילו האנשים את עבודתם ובקעו מסלה רחבה למעבר אנשי־הצבא, וביום החמישי, בעשרים ואחד לחֹדש ארטמיסיוס (אייָּר){{הערה|שנת ג&quot;א תתכ&quot;ז – 67 למנין הנהוג.}}, מיהר יוסף לבוא מטבריה אל יודפת ולחזק את לב היהודים אשר נפל עליהם. ואחד הפליטים הנופלים אל הרומאים הביא לאספסינוס את הבשׂורה הטובה, כי בא האיש הזה אל המבצר, ועל־כן החיש אספסיינוס ועלה להילחם בעיר, כי אמר בליבו להכניע את כל ארץ יהודה בכבשו את המבצר הזה, אם יעלה בידו לתפוש את יוסף בכפו. הוא שמח לבשורה הזאת כמוצא אושר רב, בהאמינו, כי בגזרת האלהים נפל האיש הזה – אשר נחשב לגדול בחכמתו מכל שונאיו – בפחת אשר כרה לו בידיו, – ומיד שלח אלף רוכבים תחת פקודת פלצידוס ושר־העשרה אֵיבּוּטִיּוּס, איש גבור־חיל וחכם־לב, וצוה אותם לסגור על העיר, פן ימָלט יוסף ממנה.

'''ד.''' ולמחרת היום לקח אספסיינוס אל כל צבאו ונסע גם הוא אחרי הרוכבים עד בואו לעת ערב לפני חומת יודפת. הוא חנה עם צבאו מצפון לעיר על גבעה רחוקה ממנה שבע פרסאות, כי בקש להראות לאויביו עין בעין את כל חילו העצום ולהפיל עליהם את פחדו. וכן היה, אימה וחשכה נפלה על היהודים, עד אשר לא מצא איש כח בנפשו לצאת משערי החומה. אולם הרומאים לא רצו להשתער על העיר בלילה ההוא, כי קצרה נפשם מעמל הדרך כל היום, על־כן הקיפו את העיר במערכה כפולה ועליה הציגו בשורה שלישית את הרוכבים לסגור על כל מוצאי העיר, אבל הדבר הזה הפיח בלב היהודים עֹז וגבורה למלחמה, כי ראו אשר אבד להם מנוס. כי אמנם האונס מפליא לגַבּר חיילים במלחמה!

'''ה.''' וכעלות הבוקר התנפלו הרומאים על העיר, והיהודים החונים בשדה (לפני שער־העיר) החזיקו מעמד בראשונה לפני הרומאים. אך כאשר שלח אספסיינוס את רובי־הקשת ואת הקלעים ואת כל היורים למיניהם וצוה עליהם לירות ביהודים, והוא העפיל לעלות עם חיל הרגלים על ראש הסלע התלול, אשר משם היה קל לתפוש את החומה, חרד יוסף לגורל העיר ויצא להלחם ברומאים בראש כל חיל היהודים. הם התנפלו בהמון על הרומאים וגרשו אותם מן החומה והגדילו להראות את גבורת ימינם ועוצם רוחם. אולם מספר הנופלים מקרב היהודים לא קטן ממספר חללי שונאיהם. כי במידה שהוסיף היאוש גבורה ליהודים, ככה חזקה הבושׁת (פן יִנָּגפו לפני שונאיהם) את רוח הרומאים, ואלה נלחמו בדעת הקרב ובכח ימינם ואלה באומץ לב ובחמת עֶברה, וכל היום ערכו מלחמה, ובלילה שקטו. והיהודים פצעו רבים מן הרומאים והמיתו בהם שלשה־עשר איש. ומהם נפלו שבעה־עשר חללים ושש מאות איש נפצעו.

'''ו.''' וביום המחרת יצאו היהודים עוד הפעם מן העיר לקראת הרומאים הנלחמים עליה והתנגחו אתם ביתר עֹז, כי החיל אשר עשו ביום אתמול, בעוד אשר לא קוו להחזיק מעמד – הוסיף להם כח ועצמה לעמוד אף הפעם על נפשם בפני הרומאים, אשר גם הם נלחמו בשארית גבורה, יען אשר בושו, כי לא עלה בידם לנצח את אויביהם חיש מהר ולמפלה נחשב הדבר בעיניהם, וחמתם בערה מאד. ועד היום החמישי השתערו הרומאים על החומה בלי־הרף, ובני יודפת יצאו לקראתם ונלחמו אתם לפני השערים. והיהודים לא חתו מעֹצם כוח שונאיהם וגם הרומאים לא עיפו ממצור העיר הקשה.

'''ז.''' והעיר יודפת נמצאה כמעט כולה בראש סלע תלול, המוקף מעברים תהומות אין־חֵקר, ובנסות איש להשקיף למטה תחשכנה עיניו מעומק פי התהום, ורק מרוח צפון נמצאה דרך אל העיר, כי שם נבנתה בצלע ההר, ואת המקום הזה ביצר יוסף בהקימו את חומת העיר, לבל יוכלו האויבים להגיע משם אל ראש ההר, המתנשא למעלה. ועוד הרים הקיפו את העיר מסביב, ועל־כן נסתרה מכל עבריה מעיני אדם בטרם הגיע אליה. זאת היתה תכונת יודפת הבצורה.

'''ח.''' אספסיינוס אמר להתגבר על טבע המקום וגם על אומץ־לב היהודים המגינים עליו וגמר לחזק את עבודת המצור. הוא קרא את שרי צבאותיו להיווָּעץ אִתּם בדבר מלחמת התנופה במבצר, והם יעצו עצה לשפוך סוללה במקום אשר משם יוכלו לגשת אל החומה. על־כן שלח את כל הצבא להביא את החומר הדרוש, והם חצבו בהרים אשר מסביב לעיר ויחד עם העצים הביאו אבנים לאין־מספר. ולמחסה מן החצים העפים ממעלה מתח חלק הצבא מקלעת ענפים על משוכות עצים, ותחת הציפוי לא ניזוקו אנשי הצבא כמעט ממטר אבני הבליסטראות, אשר נִתּך עליהם מן החומה, ושפכו את הסוללה במנוחה, וחבריהם עדרו את התללים הקרובים והספיקו להם עפר לעבודה. ככה נחלק הצבא לשלשה משמרות בעבודה הזאת, ואיש לא הלך בטל. והיהודים השליכו מן החומה צורי־אבנים גדולים וכל מיני קלעים על ציפוי אנשי המלחמה, ואף כי לא הצליחו לפלח אותו, החרידו בקול המֻלת מַפּצם את עושי המלאכה.

&lt;!-- עד כאן הגהת כתיב מלא --&gt;
'''ט.''' אחרי־כן הציג אספסינוס מסביב את מכונות הקלע, ומספר הכלים היה מאה וששים, וצוה לנגח בהם את היהודים העומדים על החומה. זורקי החצים (הקטפולטות) הקיאו להבי־ברזל{{הערה|לונכות (לונכיאות).}} ואבנים גדולות בנות משקל ככר עפו מן הבליסטראות ולפידי אש וחצים נגרו בהמון ולא נתנו ליהודים לדרוך ברגליהם על החומה, ואף לצאת ולבוא בחוצות העיר. כי גם המון דורכי־הקשת הערבים וכל הרובים והקַלָעים ירו על העיר עם המכונות יחד. וכאשר נבצר מהיהודים להשיב מלחמה לאויביהם מראש החומה, לא חבקו את ידיהם, רק עשו כמעשה שודדים והגיחו מן העיר חבורות חבורות וקרעו את צפּוי בעלי־המלאכה והכו בהם, ומדי הניסם אותם הרסו את הסוללה ושלחו את המשוכה עם כל הקורות באש. לאחרונה הבין אספסינוס כי סבת הנזק היא פרוד חלקי הסוללה, וכי הרוָחים אשר בין החלקים נותנים ליהודים מקום לפרוץ בו, ועל־כן צוה לחבּר את כל המשוכות לאחת, ובזה התלכדו גם חלקי הצבא העובד במלאכה ולא יכלו עוד היהודים להבקיעם.

'''י.''' והסוללה הלכה הלוך וגדול וכמעט הגיעה עד מרום צנות החומה. ויוסף הבין, כי רעה נגד פניו, אם לא ימצא תחבולה לסַכּל את עצת הרומאים. ועל־כן אסף את הבונים וצוה אותם להוסיף על גֹבה החומה, וכאשר ענוהו האנשים, כי אין לאֵל־ידם לעשות המלאכה תחת מטר־החצים ואבני־הקלע, מצא תחבולה להגן עליהם. הוא צוה להקים מחיצת עצים [על החומה] ולשטוח עליה עורות בקר חדשים (לחים), אשר התכנסו בפני אבני־הקלע ועצרו אותן ויתר החצים והחניתות צנחו מעליהם ושבו אחור. וגם לפידי האש דעכו בלֵחָם. ותחת המחסה הזה עבדו הבונים במנוחה יומם ולילה והרימו את חומת העיר עשרים אמה. וגם הקימו עליה מגדלים רבים ושׂמו עליה צנה חזקה. והרומאים, אשר האמינו, כי עוד מעט תעמודנה רגליהם בקרב העיר, התעצבו אל לבם מאד על הדבר הזה, כי נבהלו מתחבולת יוסף ומאֹמץ לב בני העיר.

'''יא.''' וגם אספסינוס התרגז לתחבולת יוסף המחֻכּמה ולעֹז רוח אנשי יודפת, אשר החליפו כֹח למראה החומה הבנויה והגיחו משערי העיר על הרומאים ומדי יום ביומו התנגשו אִתּם בגדודים קטנים וחבלו עליהם מזמות ערמה כמעשה השודדים וגזלו כל אשר בא לידם, ואת יתר מלאכת הרומאים שלחו באש. עד אשר עצר אספסינוס את צבאו מהלחם וגמר לחנות מסביב לעיר ולכבשה בהכריתו לה משען לחם. הוא חשב, כי בבוא מחסור ומצוק יפנו אליו אנשי העיר לבקש חנינה, ואם יקשו את ערפם, יסופו ברעב. ועוד אמר בלבו, כי גם במלחמה יקל לו להכניעם, אם ירפה מהם הפעם ויתנפל עליהם לקץ ימים, כאשר יכשל כֹּחם. על־כן צוה לשמור על כל מוצאי העיר ומבואיה.

'''יב.''' ולחם נמצא בעיר לרֹב וגם יתר מיני מזונות, מלבד מלח. אולם מים חסרו שם, כי לא היו מעינות בקרב העיר ויושביה מצאו ספוקם במי־גשמים, ואין הגשמים מצויים בה בימות הקיץ, ויען אשר החל המצור בעצם הימים ההם, תקפה עצבת נוראה את לב האנשים, ביראם פן יגועו בצמא, וצערם גדל מאד, כאִלו כבר אזלו כל המים מכליהם. אך יוסף ראה, כי העיר עשירה בכל מיני אֹכל והאנשים בה גבורי חיל ורצה להאריך את זמן המצור, למען הכזיב את תקות הרומאים, ועל־כן חלק את המים במשׂורה לכל יושבי העיר. אולם הזהירות הזאת היתה קשה ליושבי העיר ממחסור, ובמדה אשר לא יכלו לשתות לרויה ככל אות־נפשם הלך צמאונם הלוך וגדול ונפשם היתה שוקקה כאִלו כבר התעלפה בצמא. ואמנם מחסור המים הזה לא נעלם מעיני הרומאים, כי בהשקיפם ממעל בעד חומת העיר ראו את האנשים נאספים אל מקום אחד ומחלקים את המים במדה, וכוננו אל המקום ההוא את כלי־הקלע המהירים והמיתו יהודים רבים.

'''יג.''' ואספסינוס האמין, כי לא ימָּשׁכו עוד הימים, עד אשר יאזלו כל מי הבארות והנצורים יסגירו את עירם בעל־כרחם. אולם יוסף אמר להכזיב את תקותו זאת וצוה רבים מאנשי העיר לטבול בגדיהם במים ולתלות אותם מסביב לצנות החומה, עד אשר נטפה כל החומה מים. לדבר הזה נפלה רוח הרומאים, כי נבהלו בראותם את היהודים – אשר אמרו עליהם בלבם, כי אין להם מים לשתות – מפזרים מים רבים למעשי תעתועים. על־כן נואש ראש־הצבא מתקותו לכבוש את העיר במחסור ובמצוק ופנה עוד הפעם להִלחם בה בחֹזק־יד, ולדבר הזה נשאו היהודים את נפשם, אחרי אשר אפסה כל תקותם להושיע את עירם ולהציל את נפשותיהם, כי בחרו למות בחרב מלגוע ברעב ובצמא.

'''יד.''' ואחרי התחבולה הזאת מצא יוסף עוד עצה טובה לעצמו. דרך נקרה צרה וקשה למדרך רגל, אשר לא שוטטו בה עיני הרומאים, בחלק העמק ממערב, שלח מכתבים בידי אנשיו אל היהודים הרחוקים כטוב בעיניו וקבל מהם מתנות, עד כי נמצאו לו מיני אֹכל רבים, אשר כבר חסרו ליושבי העיר. הוא צוה את שלוחיו לזחול על ארבע, בעברם על צופי הרומאים ולכסות את בשרם בעורות למען ידמו ככלבים בעיניהם. אבל לאחרונה גלו הצופים את ערמת יוסף וחנו סביב על הנקרה.

'''טו.''' יוסף נוכח עתה לראות, כי לא תוכל העיר להחזיק מעמד לאֹרך־ימים וכי קשה יהיה לו להציל את נפשו אם ישאר בעיר. ועל־כן נועץ עם טובי־העיר לברוח ממנה. אולם הדבר נודע לכל בני העיר והם נבהלו אליו בהמון וחִלו את פניו לבל יעזוב אותם, כי אליו לבדו נשואות עיניהם. הן אם ישאר בעיר, לא יחדלו מקוות לישועה, כי כל איש יֵצא למלחמה תחת פקֻדתו ברוח נכונה. וגם לא יאות לו לברוח מפני האויבים ולעזוב את אוהביו לנפשם, כי בזה יעשה כמעשה החובל הקופץ בעת הסערה מתוך האניה, אשר ירד אליה בעת מנוחת הים, ויפיל את עירם אל התהום, כי איש מהם לא יעצור כח לצאת לקרב לקראת האויב אחר עזוב אותם האיש, אשר בו עשו חיל.

'''טז.''' ויוסף כסה מהם, כי הוא מבקש לשים לדרך פעמיו, למען מַלֵּט את נפשו, והודיע אותם, כי רק לטובתם הוא מבקש לעשות את הדבר, כי בהשארו בעיר לא יועיל להם הרבה, אם יעלה בידם להחלץ מן המצר, ואם יפלו בנופלים, יאבד אִתּם יחד חנם. אולם אם יצליח בידו להמלט מן המצור, הנה יוכל לעשות להם ישועה גדולה, כי יאסוף את יושבי ארץ הגליל במהרה ויביא מלחמה חדשה על הרומאים וימשוך אותם לסור מעל העיר. והן גם אינו רואה, במה יוכל להועילם, אם ישאר אצלם – הלא נהפוך הוא, כי בזה הוא מעורר את חמת הרומאים לחזק את המצור, כי חשוב בעיניהם מאד לתפוש אותו בכפם, אולם כאשר ישמעו הרומאים, כי ברח מן המבצר, יוּנח לעיר הרבה מחרון־אפם. אבל בדברים האלה לא הניח יוסף את דעת האנשים ועוד הלהיב את רוחם להחזיק בו. הנערים והזקנים והנשים עם עולליהן השתטחו לפניו ביללה וחבקו את רגליו וכֻלם החזיקו בו וגעו לפניו בבכיה והתחננו אליו להשאר אִתּם יחד בצרה. ואין אני חושב, כי עשו זאת מקנאתם בו פן יִמָּלט מצרה, כי־אם בהאמינם אשר ממנו תבוא ישועתם. הם בטחו, כי לא תאֻנה להם רעה אם ישאר יוסף בקרבם!

'''יז.''' ויוסף הבין, כי רק אם תהיינה אזניו קשובות לדברי האנשים, ידברו אליו תחנונים, ואולם אם יתחזק בדעתו־ יתנו עליו משמר; וגם תשוקתו לעזוב את העיר רפתה מאד לשמע בכי העם – על־כן גמר בלבו להשאר בעיר, והתאזר בגבורת היאוש אשר תקפה את כל העיר וקרא אל העם: „הנה הגיעה השעה לצאת לקרָב, כי אין לנו עוד תקוה להמלט; וטוב יהיה, כי נקנה לנו שם טוב במחיר חיינו ולפני מותנו במלחמה נפליא לעשות גבורות לזכרון לדור אחרון“. ובדבּרו זאת פנה למלא אחרי דברו. הוא יצא עם גבורי המלחמה והפיץ את שומרי הרומאים והבקיע את מקום מחנם ונתק את העורות אשר התכסו בהם שופכי הסוללה ושלח אש במעשה ידם. וגם ביום השני עשה כדבר הזה, וככה עשה גם ביום השלישי ועוד ימים רבים ולילות רצופים לא נלאה להלחם באויב.

'''יח.''' והרומאים נמצאו בצרה מידי הגיחו היהודים מן העיר, כי בושו להסוג אחור מפניהם, וכאשר נטו היהודים מהם לא יכלו לרדוף אחריהם, כי פגרו מלכת תחת משׂא כלי־נשקם. והיהודים היו מחישים את מעשיהם כפעם בפעם ונמלטים אל העיר טרם מצאה אותם רעה. על כן צוה אספסינוס על אנשי־חילו לכבוש את כעסם ולבלי הלחם באנשים ההולכים למות, כי היאוש מפיח שארית גבורה בקרבם, אולם חמתם תשקע בהחטיאם את המטרה כדעוך אש קוצים, ולרומאים יאות לנצח בהשקט ובבטחה, כי אינם עושים מלחמה באֹנס, רק למען הרחיב את גבולם. ואת מושכי־הקשת הערבים והקלעים הסורים ורובי־האבנים שלח להרגיע את היהודים, גם המון כלי־הקלע הגדולים לא נח ולא שקט. והיהודים נטו מעל כלי־המשחית האלה, אולם לעת הצליחו לגשת אל שונאיהם מקרוב והחצים העפים למרחוק העבירו אותם, קשתה ידם על הרומאים, כי נלחמו ברוח עזה ושמו נפשם בכפם; וכאשר עיפו הלוחמים בשתי המערכות, מהרו חבריהם לבוא תמורתם.

'''יט.''' ככה ארך זמן המצור והנצורים הוסיפו להגיח משערי העיר, ואספסינוס האמין כמעט, כי היהודים שמו עליו מצור תחת מצור; וכאשר קרבו הסוללות אל מרום החומה, צוה להביא את האיל (איל־הברזל). האיל הוא קורה ארֻכּה כדמות תֹּרן [של אניה] ובקָצֶהָ נמצא מטיל־ברזל כתבנית איל, ועל־כן נקראה בשם הזה. ובתוֶך היא תלויה בחבלים – כעל מוט עגלה – על קורה שניה הנטועה משתי קצותיה על עמודים חזקים. ואנשים רבים מושכים את הקורה לאחור ואחרי־כן הם דוחפים אותה כֻּלם יחדו אל עבר פניהם והיא מנגחת את החומה במטיל הברזל אשר בקָצֶהָ. ולא נמצא מגדל נשגב או חומה עבה, אשר יוכלו לעמוד לאֹרך ימים בפני המהלומות האלה, וגם אם ישאו אותן בראשונה. ראש צבא הרומאים אמר לנסות את כֹּחו בדבר הזה, כי רצה הפעם לקחת את העיר בחֹזק־יד, בראותו אשר מצור העיר מביא נזק לרומאים, כי אין היהודים אוספים את ידיהם. הרומאים הקריבו אל העיר את זורקי־החצים (הקטפולטות) ויתר כלי הקלע, לגרש בהם את השונאים, אשר נִסו לעצור אותם מעל החומה, והחלו לירות ביהודים ויחד אִתּם קרבו רובי־קשת והקלעים. וכאשר לא ערבו עוד היהודים את לבם לעלות על החומה הקריבו אנשי־צבא אחרים את איל־הברזל, המצֻפּה כֻלּוֹ זמורות וממעל לצִפּוי נמצא עוד מכסה עור לסוכך על המכונה ועל האנשים אשר עליה. למגח הראשון הזדעזעה החומה, וצעקת יושבי העיר עלתה השמימה, כאִלו כבר נפלו בידי אויביהם.

'''כ.''' ובראות יוסף, כי הרומאים שולחים את כל מכותיהם אל מקום אחד ועוד מעט תִּבָּקע החומה, התחַכּם לעצור רגע קטן את כֹּח המכונה. הוא צוה להוריד שקים מלאים קש ומֹץ אל המקום אשר יראו את האיל נִשׂא שמה תמיד, למען יתעה במהלכו וגם למען יקבלו השקים הרכים את מגח האיל ויחלישו את כחו. בגלל הדבר הזה כִלוּ הרומאים זמן רב לריק, כי בכל מקום אשר כוננו אליו מכונת הרעש, שמה שלשלו האנשים את שׂקיהם ממעלה והשיבו את מגח האיל אחור, עד כי לא נפגעה החומה. ולאחרונה מצאו הרומאים תחבולה להפר את עצת היהודים, כי עשו להם מוטות ארֻכּים וקשרו בקצותיהם חרמשים ובזה כרתו את השקים. ומני אז החלה המכונה לנגח ביתר עֹז והחומה, אשר נבנתה זה עתה, התמוטטה תחתיה. על־כן מהרו אנשי יוסף להגן על נפשם באש. הם לקחו את כל חֹמר השרפה, אשר מצאה ידם, והגיחו מן העיר בשלשה ראשים ושרפו את מכונות הרומאים ואת מקלעות סֻכּותיהם ואת סוללותיהם גם־יחד, והרומאים לא עמדו על נפשם, כי נבהלו מעֹז אף שונאיהם ולא קמה בהם רוח, ובעוד הם מבקשים להעזר עלתה הלהבה למעלה, כי כהרף־עין לחכה האש את הכֹּפר והזפת והגפרית ואכלה סביב, וברגע אחד היו לבער כל בניני הרומאים, אשר הקימו בזעת אפם.

'''כא.''' ובאותו מעמד עשה איש אחד מן היהודים ושמו אלעזר בן שמי, יליד כפר סבא (או סב) בגליל, דבר־גבורה לשם ולזֵכר עולם, כי הרים אבן גדולה מאד והשליך אותה בכח גדול מראש החומה על מכונת הרעש, עד אשר התיז את ראש האיל, ואחרי זאת קפץ לתוך מחנה השונאים ולקח משם את ראש האיל ובמנוחה גדולה נשא אותו על החומה, וכל האויבים שׂמו אותו מטרה לחציהם והוא נתן את בשרו למכים, כי לא היה מכֻסה מגן, וחמשה חצים נחתו בו. אך אלעזר לא שׂם לב לדבר הזה, עד אשר עלה על ראש החומה. וכל האנשים ראו עין בעין את מעשה גבורתו. ואז קרס מעצמת מכאובי פצעיו ונפל למטה עם ראש האיל. ואחריו הפליאו לעשות גבורה שני האחים נטירא ופיליפוס, אנשי כפר רוּמָא, גם הם ילידי הגליל, כי קפצו אל תוך הלגיון העשירי והתנפלו בעֹצם־יד ובזרוע נטויה על הרומאים, עד אשר נתקו את שורותיהם, ובכל מקום אשר פנו שמה הפיצו את כל האויבים מפניהם.

'''כב.''' ואחרי הדברים האלה לקחו יוסף ויתר אנשיו עוד הפעם לפידי אש והניסו את הלגיון החמישי ואת הלגיון העשירי{{הערה|אולי צריך להיות הלגיון החמשה־עשר.}} ושרפו את המכונות ואת הסוֹככים יחד עם הסוללה ויתר הרומאים קדמו את פני הסכנה והעלו מכסֵה עפר על המכונות ועל כל מלאכת העץ אשר להם. לעת ערב החליפו הרומאים כח והקריבו עוד הפעם את איל־הברזל לנגח את החומה במקום אשר התרועעה, ואז ירה אחד הלוחמים [היהודים] מעל החומה ופגע את אספסינוס בעקבו. הפצע היה קל, כי כח המכה רפה ממרחק המקום. אולם מהומה גדולה קמה בקרב מחנה הרומאים לדבר הזה, כי למראה דם המכה נבהלו העומדים מקרוב והשמועה עברה בכל הצבא, ורבים הרפו מעבודת המצור ורצו בפחד ובבהלה לראות את פני המפקד. ולראשונה מהר טיטוס לבוא, כי חרד לנפש אביו, והמון הצבא נמוג מאהבתו לראש־הצבא ובראותו את חרדת בנו. אבל אספסינוס מהר להשיב את נפש בנו המפחד ולהשקיט את סערת הצבא, כי הבליג על מכאוביו ושקד להראות את פניו לעיני כל האנשים, אשר פחדו לחייו. ובדבר הזה העירם לגַבּר חיָלים במלחמתם עם היהודים. כי כל איש מאנשי־הצבא שמח עתה לצאת לקראת הסכנה ולקחת נקמה בעד המפקד, ובקול צעקה חִזקו איש את אחיו ומהרו אל החומה.

'''כג.''' המונים המונים מאנשי יוסף נפלו חללים מחִצי האויבים ומאבני הקלע, ובכל־זאת לא משו מן החומה והמטירו אש וברזל ואבנים על שולחי האיל, אשר עמדו תחת מצפה הענפים. אולם כמעט לא עשו רעה לרומאים, בעוד אשר הם נפלו חללים בלי הרף, כי האויב היה רואה אותם והם לא ראוהו, יען אשר בלפידי האש האירו את פניהם ונעשו למטרה לחצי השונא, אשר ראה אותם כמו בעצם היום, ואולם הם לא ראו את מכונות הקלע למרחוק, ועל־כן היה קשה להם להשמר מפגעיהן. וכח כלי־הרובים המהירים וזורקי החצים היה חזק מאד, עד כי פלחו אנשים רבים בבת־אחת, והֹלם אבני הבליסטראות עקר את צנות החומה ופוצץ את קצות המגדלים, ולא נמצא המון אנשים גדול, אשר לא היה בכח מטַר האבנים הגדולות לנפץ את כֻּלו מבלי השאיר לו שריד. את כח המכונות האלה יבין כל איש מהמעשים אשר קרו בלילה ההוא, כי איש אחד מהעומדים על־יד יוסף נפגע באבן שלוחה [מאחת המכונות], והיא הסירה את ראשו וצנפה את גלגלתו במרחק של שלשה ריסים. ובבֹּקר נפגעה אשה הרה בבטנה בצאתה מפתח ביתה והילד הגיח מבטן אמו מהלך חצי ריס. כה גדול היה כח הבליסטראות! אולם עוד נורא מזה היה קול רעש המכונות ונפץ אבני הקלע. ותלי פגרים התגלגלו בהמֻלה מעל החומה, וצעקת הנשים בתוך העיר עלתה עד לב השמים ולקולן ענתה אנקת החללים מחוץ. ובמקום המלחמה נטפה כל החומה דם ועל ערֵמות הנופלים כמעט יכלו השונאים לעלות עד מרום החומה. ונורא מכל הפחדים האלה היה הד ההרים מסביב, אשר ענו לכל הקולות ולא היה קץ לבלהות הלילה ההוא על אֹזן שומעת ועין רואה. רבים ממגני יודפת מתו אז מות גבורים, ועוד רבים מהם נפצעו. אחרי יגיע רב נבקעה החומה לעת אשמרת הבֹּקר תחת מפּץ המכונות, אשר לא חדל אף רגע, אך בטרם הספיקו הרומאים להטיל את מכונות־העליה{{הערה|מכונת־העליה היא סֻלם עם גשר מתפרק, שמטילים אותו למקום הפרץ בחומה, למען יעלו אנשי־הצבא.}} ולעלות בהן אל פרץ החומה, מהרו היהודים לכסות את שברם בכלי־נשקם ולבצר את מקום הפרץ.

'''כד.''' אחרי מנוחה קצרה מעמל הלילה אסף אספסינוס את צבאו לפנות בקר לכבוש את העיר בסערה, וברצותו לגרש מתוך פרצי החומה את היהודים, העומדים לו לשטן, צוה לגבורי הרוכבים אשר לו לרדת מעל סוסיהם ולחגור את כל כלי־זינם ולהתיצב בשלש שורות לפני פרץ החומה ולשלוח את חניתותיהם לפניהם, למען אשר יבקיעו לראשונה אל העיר, אחרי אשר יטילו את מכונות־העליה, ואחריהם הציג במערכה את גבורי הרגלים, ואת יתר הרוכבים ערך ממול החומה לאֹרך כל צלעות ההרים, לבל יוכל אחד הבורחים מן השבי להִסָּתר. ומאחוריהם הציג את רובי־הקשת וצוה עליהם לכונן חציהם על יתר, וכה אמר גם אל הקַלעים ואל המנצחים על המכונות ואת יתר אנשי־צבאו צוה לקחת סֻלמות ולהגישם אל חלקי החומה אשר טרם נבקעו, למען ינסו היהודים לעצור את השונאים האלה ויעזבו את משמר פרץ־החומה, בעוד אשר הנשארים יסוגו אחור מפחד החצים ואבני הקלע ויפַנו את דרך מבוא החומה.

'''כה.''' יוסף הבין את מחשבת אספסינוס, ועל־כן שלח את הזקנים ועיפי המלחמה אל יתר חלקי החומה, בהאמינו כי לא יקרה אותם פגע, ואל מקום פרץ־החומה שלח את גבורי צבאו, ובראש כֻּלם ששה ששה אנשים (לגדוד) על־פי הגורל, לעבור לפניהם, וגם הוא היה בין הששה. הוא צוה עליהם לאטום את אזניהם, לבל יבהלו מקול תרועת הלגיונות, ולכרוע על ברכיהם ולכסות עליהם בשלטיהם נגד החצים ואבני הקלע, וגם אמר להם להסוג אחור מעט עד אשר יריקו רובי־החצים את אשפותיהם, ולהיות עתידים לרגע, אשר בו יטילו הרומאים את מכונות־העליה על פרץ החומה, – למען התנפל עליהם ולצאת לקראת השונאים על הגשרים אשר להם: „היום הזה ילָחם כל איש מכם לא למען הציל את עירו, רק למען קחת נקם על חרבנה, על־כן ישים לנגד עיניו את מראה הזקנים והטף הנשחטים בידי האויב ואת פני הנשים העתידות לֵהרג במהרה ויאסוף את כל זעמו על הצרות הבאות וישפוך אותו על ראשי עושי הרעה“.

'''כו.''' ככה ערך יוסף את צבאו להִלחם משני עבריו. ובראות יושבי העיר אשר לא לקחו חלק במלחמה, הנשים והטף, כי העיר מֻקפה במערכה משֻׁלשת, – כי איש מהרומאים השומרים על מוצאי העיר מכבר לא נשלח להלחם [בפרץ החומה] – ועל־יד החומה הפרוצה עומדים אויבים וחרבות שלופות בידיהם, וההרים אשר ממעל לעיר נוצצים מרֹב נשק, והרובים הערבים דורכים את קשתותיהם, הרימו קול יללת נהי, כאלו כבר בא האסון אשר יראו ממנו. ויוסף ירא פן תרפינה הנשים את לב קרוביהן בבכין, וצוה לסגור אותן בבתיהן ולהפיל אימה עליהן, למען תשקטנה תחתיהן, והוא פנה אל מקומו בפרץ החומה, אשר עלה לו בגורל, ואל הרומאים המקריבים את סֻלמיהם מול יתר חלקי החומה לא שׂם את לבו, ובצפּיתו צִפּה אל רעם כּלי־הקלע.

'''כז.''' פתאם תקעו מחצצרי כל הלגיונות והצבא הריע לעֻמתם בקול ענות גבורה, ואור היום חשך בפני המון החצים ואבני הקלע, אשר עפו מכל עבָרים. אולם אנשי יוסף שמרו את פקֻדתו ואטמו את אזניהם, לבל ישמעו את קול הצעקה והשאון, וכסו את בשרם, לבל יפגעו בהם החצים, וכאשר הטילו הרומאים את מכונות־המעבר, קפצו היהודים על הגשרים טרם דרכו עליהם רגלי המשליכים אותם, והתנגחו עם העולים על הגשרים וגִלו את כל אֹמץ נפשם וגבורת ידם, ואף כי הגיעו מים עד נפש, שקדו בכל כֹּחם להראות, כי לא נופלים הם בגבורתם מצריהם הבטוחים מפחד רעה. הם לא הרפו מן הרומאים עד אשר נפלו חללים או הכריעו אותם. אולם מעט מעט עיפו מכֹּבד המלחמה ולא נמצאו אנשי־חיל חליפתם, בעוד אשר בצבא הרומאים באו כפעם בפעם אנשי־צבא חדשים למלא חיש מהר את מקום העיֵפים. על־כן חִזקו הרומאים איש את אחיו והתלכדו יחד והתכסו במגינהם עד היותם כגוף מֻצק אחד ובעבי המערכה כֻּלה לחצו את היהודים, וכמעט עלו על החומה.

'''כח.''' ובעת הצרה הזֹאת לִמד האֹנס את יוסף עצה טובה – כי כן הוא דרך האֹנס להפליא מזִמות לעת תקֹף היאוש – והוא צוה לשפוך שמן רותח על האויבים המתלכדים במגינהם. ואנשיו הביאו במהרה את השמן בהמון, כאלו כבר היה מוכן אצלם לדָבר, ושפכו אותו מכל עבר על הרומאים, ואחרי־זאת השליכו עליהם גם את כדי השמן הלוהטים מחֹם. השמן הקודח הזה לִהט את הרומאים והפיץ את מערכותיהם, ובמכאובים נוראים התגלגלו מעל החומה, כי על־נקלה חדר השמן דרך הנשק הסוכך עליהם והשתפך על־פני כל גופם מקדקדם ועד פעמי רגליהם ואכל את בשרם כאש להבה, יען אשר תכונת השמן להתחמם על־נקלה ולהתקרר רק מעט מעט מפני דשנו. והרומאים היו חבושים ואסורים בקובעיהם ובשריוניהם ולא עצרו כח להרחיק מהם את השׂרפה, על־כן קפצו למעלה וגם התעטפו מעצמת מכאובם עד אשר נפלו מעל הגשרים. ואלה אשר הפכו את פניהם מול אחיהם, המעפילים לעלות אחריהם, כרעו על־נקלה בידי היהודים, אשר הכו בהם מאחור.

'''כט.''' אולם גם בעצם התלאה הזאת לא כשל כח הרומאים – כאשר לא אבדה גם עצה מן היהודים. – ואף כי ראו אנשי־הצבא את צרת חבריהם הנכוים, הוסיפו לעלות אחריהם על היהודים שופכי השמן וכל אחד חרף את רעהו, כי הוא עומד לו לשטן בדרך גבורתו. והיהודים מצאו תחבולה חדשה, ושפכו קש יוני{{הערה|שם הצמח ביונית „טיליס“ ותרגמתי על־פי השם הרומי foenus graecum.}} מבֻשׁל על קרשי רצפת הגשרים, להכשׁיל את הרומאים, והם מעדו וצנחו למטה. ולא יכלו עוד אנשי־הצבא לעמוד על רגליהם ברצותם לפנות לאחור או לעלות על האויב; אלה נפלו אחורנית על הגשר ונרמסו ברגלי אחיהם ורבים נפלו על מכסה הסוללה ובמפלתם היו למטרה לחצי היהודים. כי כאשר כשלו הרומאים היתה הרוָחה ליהודים ולא הֻטל עוד עליהם להלחם בהם פנים אל פנים ומצאו שעת־הכֹּשר לירות בהם מרחוק. ואחרי הרעה הרבה, אשר מצאה את אנשי הצבא ביום ההוא, קרא אליהם ראש־הצבא למשוך את ידיהם בבוא הערב. רבים מהם נפלו חללים ועוד רבים מאלה נפצעו. ומהיהודים נפלו רק ששה חללים וכשׁלש מאות פצועים נִשׂאו ממקום הקרב. המלחמה הזאת היתה בעשׂרים לחֹדש דַיְסִיּוֹס (סיון).

'''ל.''' אספסינוס אמר לנחם את לב אנשי־צבאו אחרי הפגע הזה, אולם ראה, כי חמתם התלקחה מאד ואין הם דורשים תנחומים, כי־אם מבקשים לעשות מעשה, על־כן צוה להרים את הסוללות ולהקים שלשה מגדלים, חמשים רגל גֹבה האחד, ולצפּוֹת אותם ברזל מכל עבריהם, למען יהיו מֻצקים בכֹבד משקלם ולא תשלֹט בהם האש. ואחרי־זאת העמיד את המגדלים בראשי הסוללות והעלה עליהם את נושאי הרמחים ואת רובי־הקשת וגם הציג בהם כלי־קלע קלים ויחד אִתּם את הקַלעים החזקים. והרומאים, אשר לא נראו מפני גֹבה המגדלים והצִּנות, ירו בעומדים על החומה, אשר היו למול עיניהם. והיהודים לא יכלו לנטות הצדה על־נקלה מפני החצים ואבני הקלע, אשר עפוּ מעל לראשיהם, וגם לא יכלו להלחם באויביהם הנעלמים, ולמגִנת לבם ראו בעיניהם, כי אין ידם משיגה לשלח את הקֶלע עד מרום המגדלים, וגם אין האש שולטת בצפוי הברזל, על־כן ירדו מראש החומה ויצאו כפעם בפעם השערה לגרש את השונאים המעפילים לעלות. ככה החזיקו עוד אנשי יודפת מעמד, אף כי בכל יום ויום נפלו רבים מהם חללים ונבצר מהם לגמול לשונאיהם רעה, מלבד אשר עצרו אותם בהשליכם את נפשם מנגד.

'''לא.''' ובימים ההם שלח אספסינוס את טרַיָּנוס, ראש הלגיון העשירי, עם אלף רוכבים ואלפים רגלים על יפה, אחת הערים הקרובות אל ידפת, אשר התעוררה למרוד ברומאים, בראותה, כי בני יודפת עומדים על נפשם בפני האויב זמן רב, כאשר לא האמין איש מראש. טרַיָּנוס חשב, כי יקשה בידו לכבוש את העיר, אשר נוסף על משגב מקומה היתה מֻקפה חומה כפולה. בראותו, כי יצאו יושבי העיר לקראתו מוכנים לקרב, התנפל עליהם והניסם מהרה וגם רדף אחריהם. בהגיע הבורחים עד החומה הראשונה הדביקו אותם הרומאים ובאו יחד אִתּם בשעריה. וכאשר בקשו היהודים לבוא גם מבית לחומה השניה, סגרו לפניהם אחיהם יושבי העיר את שעריה, כי פחדו פן יפלו האויבים יחד אִתּם אל העיר. אכן אחת גזר האלהים למסור את יושבי הגליל בכף הרומאים להרג ולאבדן! האנשים עמדו בהמון גדול ודפקו בשערי העיר ונקבו את שמות אחיהם והפצירו בהם למַלט את נפשם, ועוד הם מתחננים, והנה נפלו חללים, כי את החומה הראשונה כבשו האויבים ואת השניה סגרו לפניהם אחיהם. הם נלחצו בין המצרים, בין שתי החומות בתוֶך ונדחקו יחדו, ורבים המיתו איש את אחיו או נפלו על חרבם, ורבים כרעו בחרב הרומאים, כי לא קמה בהם עוד רוח להלחם בהם ומלבד פחד האויבים דִכּא בגד אחיהם את נפשם. הם מתו במאֵרה על שפתיהם, ולא את הרומאים קללו, כי־אם את אחיהם, עצמם ובשרם. ומספּר כל הנופלים היה שנים־עשר אלף איש. טרַיָּנוס הבין, כי העיר ריקה עתה מאנשי־חיל, וגם אם נמצאו בקרבה אנשים, לא יעמוד לבם מפני גֹדל יראתם, אולם הוא קִדֵשׁ את כבוש העיר לראש־הצבא ושלח מלאכים אל אספסינוס לבקשהו, כי ימַלא את ידי בנו טיטוס להשלים את הנצחון [למען יִקָרא שמו עליו]. ואספסינוס אמר בלבו, כי עוד עבודה רבה נכונה לכובשי העיר, ועל־כן נתן בידי בנו חמש מאות רוכבים ואלף אנשי־צבא רגלים. טיטוס מהר לעלות על העיר והציג את צבאותיו במערכה והפקיד על האגף השׂמאלי את טרַיָּנוס, והוא עמד בראש האגף הימני. וכאשר הביאו אנשי־הצבא מכל עברים סֻלמות לעלות בהם על החומה, נלחמו הגלילים זמן קצר, ואחרי־כן עזבו את המצודה, ואנשי טיטוס קפצו אל תוך העיר וכבשו אותה במהרה. אולם כאשר נטשו הרומאים בתוך העיר, קמה עליהם מלחמה קשה, כי בחורי החיל התנפלו עליהם ברחובות והנשים השליכו עליהם מן הבתים כל דבר אשר בא לידן. וכשש שעות ארכה המלחמה הזאת, עד אשר ספו כל היהודים אנשי המלחמה ויתר העם נפל ברחובות העיר ובבתיה בחרב הרומאים, אשר לא חמלו על זקן ונער ולא חִיו כל נפש זכר, מלבד הילדים, כי אותם מכרו לעבדים עם הנשים יחדו. ומספר כל ההרוגים יחד עם הנופלים במלחמה הראשונה [בין החומות] היה חמשה־עשר אלף איש, ומספר השבויים אלפַּים ומאה ושלשים. הצרה הזאת באה על יושבי הגליל ביום עשרים וחמשה לחדש דַיסיוס (סיון).

'''לב.''' וגם השומרונים לא נחלצו אז מצרה, כי הם נאספו בהר גריזים, אשר למקום קדוש הוא נחשב בעיניהם, ונשארו במקום ההוא. אולם אספתם זו נתנה עֵדיה, כי למלחמה הם נושאים את נפשם, ולא לקחו מוסר מהרעה אשר מצאה את שכניהם [היהודים]. לשׁמע נצחונות הרומאים גדלה קנאתם, ולא שׂמו לב לרפיון כחם, רק חכו בקֹצר רוח לעת מהומה. אספסינוס יעץ לקדם את פני המרד הזה ולהפר את מזִמותיהם, כי אף אם נמצאו מִשמרי הרומאים בכל ארץ שמרון, בכל־זאת ירא מפני ההמון הגדול הנאסף והערוך למלחמה. על־כן שלח עליו את צֶרְאַלִּיס, ראש הלגיון החמישי, עם שש מאות רוכבים ושלשת אלפים רגלים. וכראות צֶרְאַלִּיס את השונאים הרבים העומדים בראש ההר, אמר בלבו, כי לא יוכל להעפיל ולעלות בשלום על ראש ההר למען יתגרה אִתּם מלחמה, ועל־כן עמד למטה ושמר על ההמון כל היום. ולא נמצאו אז לשמרונים מים די מחסורם, כי הימים היו ימי עצם הקיץ וההמון לא הספיק להִצְטַיֵּד, והשמש להטה מאד ביום ההוא, עד אשר גועו אחדים מן השומרונים בצמא, ורבים מהם ברחו אל הרומאים, כי בחרו בחיי עבדים ממָות אשר כזה. וכאשר שמע צראליס מפיהם, כי גם נפשות הנשארים התעטפו עליהם מהיסורים הנוראים, עלה על ראש ההר וערך את צבאו במעגל מסביב לאויבים ולראשונה קרא עליהם לכרות אִתּוֹ ברית ולפרק את כלי־נשקם, למען יתן להם את נפשם לשלל. וכאשר לא שמעו השמרונים לדבריו, השתער עליהם והמית את כֻּלָם יחד, אחד־עשר אלף ושש מאות איש. והדבר הזה נעשה ביום עשרים ושבעה לחדש דַיסיוס (סיון). אלה הרעות אשר מצאו את השמרונים.

'''לג.''' ויושבי יודפת חִזקו את לבם להביש את תקות הרומאים ולא שבו אחור מפני כל הנוראות. אולם ביום הארבעים ושבעה [למצור העיר] התרוממה סוללת הרומאים ממעל לחומת העיר, ואחד מבני העיר נפל אל אספסינוס ביום ההוא ובִשׂר לו, כי רק מתי־מספר נשארו להגן על העיר, וגם הם רפי־אונים, כי כשל כחם מלילות הנדודים התכוּפים ומכֹּבד הקרָבות הרצופים ולא יוכלו לעמוד על נפשם בפני הנלחמים אִתּם ביד חזקה. והאיש הוסיף עוד לדַבּר, כי גם בערמה ילָכדוּ יושבי העיר על־נקלה, אם ינסה איש להתנפל לעת האשמורה האחרונה )אשמֹרת הבֹּקר), יען כי אז הם אומרים למצֹא שעת מרגוע מהבלהות, ותרדמת שחרית נופלת על האנשים העיפים והיגעים, וגם הצופים נמים את שנתם. על־כן יעץ האיש להשתער על העיר בשעה הזאת. ואמנם אספסינוס לא הִרבה להאמין בדברי הפליט, בדעתו כי היהודים נאמנים בברית אחים ואינם פוחדים מכל יסורים. כי עוד לפני זאת נתפש אחד מפליטי יודפת ועמד בכל העִנויים הקשים, כאשר דשו האויבים את בשרו וגם שׂמו אותו באש, לחקור ממנו את הדברים אשר נעשו בעיר, והוא לא הוציא אף הגה מפיו וקבל באור־פנים את המות, כאשר הוקע על הצלב. אולם נדמה בעיניו (בעיני אספסינוס), כי שמץ אמת נמצא בדברי הבוגד, ואולי גם כל דבריו נאמנים, וגם הבין, כי בנפול הרומאים בפח לא תצמח להם רעה גדולה, על־כן צוה לשים משמר על הבוגד והכין את צבאו לעלות על העיר ולכבשה.

'''לד.''' ולמועד האמור עלו הרומאים חרש על החומה. ולראשונה עלה טיטוס עם דוֹמיטיוּס סַבּינוס אחד משרי־האלף, בראש מתי־מספר מן הלגיון החמישי והלגיון העשירי. הם שחטו את הצופים [הנמים] ובאו אל העיר ואחריהם עלו סקסטוס קַלִוַריוס (נ&quot;א צראליס) שר־האלף ופלָצידוּס עם צבאותיהם. וכבר נכבש ראש הגבעה ורגלי הרומאים עמדו בתוך העיר, וכבר עלה השחר – ועוד לא חשו המנֻצחים, כי נפלו בידי הרומאים, כי רבים שקעו בתרדמה עזה אחרי עמלם הקשה. וגם הנעוֹרים משנתם לא ידעו דבר, כי במקרה פשט אז ענן־ערפל על העיר ועיניהם חשכו מראות. ורק כאשר פרצו כל צבאות הרומאים בתוך העיר, הקיצו האנשים, למען יראו בעיניהם את האסון אשר מצאם ויוָכחו ברגע מותם, כי נפלה עירם ביד צר. והרומאים זכרו את כל התלאות אשר עברו עליהם בעת המצור ולא נתנו חנינה לאיש ולא ידעו רחמים, רק לחצו את העם מראש העיר אל המורד בחמת רצח. גם האנשים אשר היה עוד בהם כח להִלחם, לא יכלו לעמוד על נפשם במקום הקשה ההוא (במורד). הם נדחקו ברחובות והתגלגלו במקומות המשֻׁפּעים, והמון הצבא הרומאי נשפך כזֶרם מראש ההר וכסה עליהם. והדבר הזה העיר רבים מבחורי חיל יוסף לטרוף את נפשם בכפם, כי בראותם אשר אין לאל־ידם להמית אף איש אחד מן הרומאים, מאנו למות בידי השונאים ונאספו יחד אל מקום אחד בקצה העיר ושלחו יד בנפשם.

'''לה.''' ואחדים משומרי העיר הספיקו להִמלט לשמועה הראשונה על־דבר כבוש העיר ועלו על אחד המגדלים בצפון העיר ועמדו על נפשם עת־מזער, וכאשר שתו עליהם המונות האויבים מסביב, פרשו אליהם היהודים את ידם לשלום, אך אחרו את המועד וברצון נתנו לרומאים העולים אליהם לשחטם. וכמעט יכלו הרומאים להתגאות, כי בקץ המצור לא נפל אף אחד מהם חלל, לולא נהרג אחד הרומאים בעת כבוש העיר, הוא אנטוניוס שר־המאה אשר נפל בפח. כי אחד האנשים הרבים והעצומים אשר נמלטו אל המערות, התחנן אליו להושיט אליו את ידו, לאות כי יציל את נפשו ויעזור לו בעלותו מן המערה, ואנטוניוס לא נזהר ושלח אליו את ידו, והיהודי מִהר לתקוע את החנית בין רגליו והמית אותו כרגע.

'''לו.''' ביום ההוא המיתו הרומאים רק את ההמון אשר ראו עיניהם. ובימים הבאים חקרו את המחבואים ושחטו את האנשים אשר הסתתרו במנהרות ובמערות, והמיתו זקן ונער, ורק לנשים ולעוללים נתנו את נפשם לשלל. ומספר השבויים היה אלף ומאתים, אך מספר המתים בעת הכבוש ובמלחמות אשר היו לפניו הגיע עד ארבעים אלף. ואספסינוס צוה להרוס את העיר עד היסוד ולשלוח באש את כל מצודותיה. ככה נפלה יודפת בשנת שלש־עשרה לממשלת נירון בראש־חֹדשׁ פַּנֵּמוֹס (תמוז).

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>26gywm2gnkhthrfxuxyjg21d0w59hf5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024741</id>
      <parentid>3024740</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T08:53:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3024741</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55943" sha1="28q1n284wg2st4xiif3ktp4d0bjzszg" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו
|רישום הקודם=פרק ו
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ח
|רישום הבא=פרק ח
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק שביעי==
{{מרכז|{{ק|אספסיינוס כבש את העיר גדר (נ&quot;א גברה) ועלה על יודפת ואחרי מצור ממושך נפלה העיר בידו באשמת בוגד אחד.}}}}

{{חול|
'''א.''' ואספסיינוס עלה על העיר גברה{{הערה|נ&quot;א גדרה, גם ערבה.}} וכבש אותה מיד, כי מצא אותה עזובה מאנשי־מלחמה ובבואו בשעריה צוה להמית את כל בחוריה, אולם הרומאים לא שׂמו פדות בין זקן ונער, בשׂנאתם הגדולה ליהודים ובזכרם את התועבה אשר נעשתה לצסטיוס. ולא את העיר לבד שילח אספסיינוס באש, כי־אם גם את כל הכפרים והערים הקטנות אשר מסביב; את אלה מצא ריקות מאדם, ובאלה מכר את היושבים לעבדים.

'''ב.''' ובבוא יוסף אל העיר, אשר בקש להִשָּׂגב שם מפני האויב, חרדו יושביה חרדה גדולה, כי אמרו אנשי טבריה אל לבם, אשר לא נמלט יוסף על נפשו לולא נואש כלה מתקוות הנצחון במלחמה. ואמנם לא שגו האנשים במחשבתם על יוסף, כי כבר צפה את אחרית היהודים הרעה והבין, כי רק באחת יִוָשׁעו, אם יִנָּחמו על מעשיהם. ואף כי האמין יוסף, אשר יסלחו הרומאים לחטאתו, בכל־זאת נקל היה לו למות שבעתים{{הערה|ביוונית „הרבה פעמים“, πολλάκις. ויש מי שתרגם „מאה“ וגם „אלף“.}} מבְּגוד בארץ אבותיו ומִנַבֵּל את משרת שר־הצבא, אשר הפקיד העם בידו, כדי למצֹא רֶווח והצלה בידי העם, אשר נשלח להלחם בו. על־כן גמר אֹמר לכתוב אל ראשי הממשלה בירושלים ולהודיעם את הדברים לאשורם, מבלי להפריז במידת כוח השׂונאים – פן יֵצא עליו שם רע, כי הוא רך־לבב – וגם מבלי להקטין את הסכנה – פן יבואו ראשי העם להתחזק במרדם, אחרי החִילם להנחם על מעשיהם. ועם המכתב הזה דרש יוסף מהם לענות אותו במהרה, אולי הם בוחרים לכרות ברית שלום עם הרומאים, או לשלוח לו צבא, אשר כח בידו לעמוד מפני השונאים, אם יגזרו משפטם להלחם ברומאים. ואת המכתב הזה נתן יוסף בידי רצים ממהרים להביאו אל ירושלים.

'''ג.''' ואספסיינוס גמר לעלות על יודפת להשחיתה, בשמעו כי נמלטו לתוכה רבים מאויביו ובדעתו כי המקום הוא משׂגב חזק לבני הגליל. הוא שלח לפניו חיל רגלים ורוכבים ליישר את הדרך העולה שמה, כי היתה דרך מלאה אבנים וקשה היה ללכת ברגל ורוכבי הסוסים לא יכלו לעבור בה כלל. לקץ ארבעה ימים כילו האנשים את עבודתם ובקעו מסלה רחבה למעבר אנשי־הצבא, וביום החמישי, בעשרים ואחד לחֹדש ארטמיסיוס (אייָּר){{הערה|שנת ג&quot;א תתכ&quot;ז – 67 למנין הנהוג.}}, מיהר יוסף לבוא מטבריה אל יודפת ולחזק את לב היהודים אשר נפל עליהם. ואחד הפליטים הנופלים אל הרומאים הביא לאספסינוס את הבשׂורה הטובה, כי בא האיש הזה אל המבצר, ועל־כן החיש אספסיינוס ועלה להילחם בעיר, כי אמר בליבו להכניע את כל ארץ יהודה בכבשו את המבצר הזה, אם יעלה בידו לתפוש את יוסף בכפו. הוא שמח לבשורה הזאת כמוצא אושר רב, בהאמינו, כי בגזרת האלהים נפל האיש הזה – אשר נחשב לגדול בחכמתו מכל שונאיו – בפחת אשר כרה לו בידיו, – ומיד שלח אלף רוכבים תחת פקודת פלצידוס ושר־העשרה אֵיבּוּטִיּוּס, איש גבור־חיל וחכם־לב, וצוה אותם לסגור על העיר, פן ימָלט יוסף ממנה.

'''ד.''' ולמחרת היום לקח אספסיינוס אל כל צבאו ונסע גם הוא אחרי הרוכבים עד בואו לעת ערב לפני חומת יודפת. הוא חנה עם צבאו מצפון לעיר על גבעה רחוקה ממנה שבע פרסאות, כי בקש להראות לאויביו עין בעין את כל חילו העצום ולהפיל עליהם את פחדו. וכן היה, אימה וחשכה נפלה על היהודים, עד אשר לא מצא איש כח בנפשו לצאת משערי החומה. אולם הרומאים לא רצו להשתער על העיר בלילה ההוא, כי קצרה נפשם מעמל הדרך כל היום, על־כן הקיפו את העיר במערכה כפולה ועליה הציגו בשורה שלישית את הרוכבים לסגור על כל מוצאי העיר, אבל הדבר הזה הפיח בלב היהודים עֹז וגבורה למלחמה, כי ראו אשר אבד להם מנוס. כי אמנם האונס מפליא לגַבּר חיילים במלחמה!

'''ה.''' וכעלות הבוקר התנפלו הרומאים על העיר, והיהודים החונים בשדה (לפני שער־העיר) החזיקו מעמד בראשונה לפני הרומאים. אך כאשר שלח אספסיינוס את רובי־הקשת ואת הקלעים ואת כל היורים למיניהם וצוה עליהם לירות ביהודים, והוא העפיל לעלות עם חיל הרגלים על ראש הסלע התלול, אשר משם היה קל לתפוש את החומה, חרד יוסף לגורל העיר ויצא להלחם ברומאים בראש כל חיל היהודים. הם התנפלו בהמון על הרומאים וגרשו אותם מן החומה והגדילו להראות את גבורת ימינם ועוצם רוחם. אולם מספר הנופלים מקרב היהודים לא קטן ממספר חללי שונאיהם. כי במידה שהוסיף היאוש גבורה ליהודים, ככה חזקה הבושׁת (פן יִנָּגפו לפני שונאיהם) את רוח הרומאים, ואלה נלחמו בדעת הקרב ובכח ימינם ואלה באומץ לב ובחמת עֶברה, וכל היום ערכו מלחמה, ובלילה שקטו. והיהודים פצעו רבים מן הרומאים והמיתו בהם שלשה־עשר איש. ומהם נפלו שבעה־עשר חללים ושש מאות איש נפצעו.

'''ו.''' וביום המחרת יצאו היהודים עוד הפעם מן העיר לקראת הרומאים הנלחמים עליה והתנגחו אתם ביתר עֹז, כי החיל אשר עשו ביום אתמול, בעוד אשר לא קוו להחזיק מעמד – הוסיף להם כח ועצמה לעמוד אף הפעם על נפשם בפני הרומאים, אשר גם הם נלחמו בשארית גבורה, יען אשר בושו, כי לא עלה בידם לנצח את אויביהם חיש מהר ולמפלה נחשב הדבר בעיניהם, וחמתם בערה מאד. ועד היום החמישי השתערו הרומאים על החומה בלי־הרף, ובני יודפת יצאו לקראתם ונלחמו אתם לפני השערים. והיהודים לא חתו מעֹצם כוח שונאיהם וגם הרומאים לא עיפו ממצור העיר הקשה.

'''ז.''' והעיר יודפת נמצאה כמעט כולה בראש סלע תלול, המוקף מעברים תהומות אין־חֵקר, ובנסות איש להשקיף למטה תחשכנה עיניו מעומק פי התהום, ורק מרוח צפון נמצאה דרך אל העיר, כי שם נבנתה בצלע ההר, ואת המקום הזה ביצר יוסף בהקימו את חומת העיר, לבל יוכלו האויבים להגיע משם אל ראש ההר, המתנשא למעלה. ועוד הרים הקיפו את העיר מסביב, ועל־כן נסתרה מכל עבריה מעיני אדם בטרם הגיע אליה. זאת היתה תכונת יודפת הבצורה.

'''ח.''' אספסיינוס אמר להתגבר על טבע המקום וגם על אומץ־לב היהודים המגינים עליו וגמר לחזק את עבודת המצור. הוא קרא את שרי צבאותיו להיווָּעץ אִתּם בדבר מלחמת התנופה במבצר, והם יעצו עצה לשפוך סוללה במקום אשר משם יוכלו לגשת אל החומה. על־כן שלח את כל הצבא להביא את החומר הדרוש, והם חצבו בהרים אשר מסביב לעיר ויחד עם העצים הביאו אבנים לאין־מספר. ולמחסה מן החצים העפים ממעלה מתח חלק הצבא מקלעת ענפים על משוכות עצים, ותחת הציפוי לא ניזוקו אנשי הצבא כמעט ממטר אבני הבליסטראות, אשר נִתּך עליהם מן החומה, ושפכו את הסוללה במנוחה, וחבריהם עדרו את התללים הקרובים והספיקו להם עפר לעבודה. ככה נחלק הצבא לשלשה משמרות בעבודה הזאת, ואיש לא הלך בטל. והיהודים השליכו מן החומה צורי־אבנים גדולים וכל מיני קלעים על ציפוי אנשי המלחמה, ואף כי לא הצליחו לפלח אותו, החרידו בקול המולת מַפּצם את עושי המלאכה.

&lt;!-- עד כאן הגהת כתיב מלא --&gt;
'''ט.''' אחרי־כן הציג אספסינוס מסביב את מכונות הקלע, ומספר הכלים היה מאה וששים, וצוה לנגח בהם את היהודים העומדים על החומה. זורקי החצים (הקטפולטות) הקיאו להבי־ברזל{{הערה|לונכות (לונכיאות).}} ואבנים גדולות בנות משקל ככר עפו מן הבליסטראות ולפידי אש וחצים נגרו בהמון ולא נתנו ליהודים לדרוך ברגליהם על החומה, ואף לצאת ולבוא בחוצות העיר. כי גם המון דורכי־הקשת הערבים וכל הרובים והקַלָעים ירו על העיר עם המכונות יחד. וכאשר נבצר מהיהודים להשיב מלחמה לאויביהם מראש החומה, לא חבקו את ידיהם, רק עשו כמעשה שודדים והגיחו מן העיר חבורות חבורות וקרעו את צפּוי בעלי־המלאכה והכו בהם, ומדי הניסם אותם הרסו את הסוללה ושלחו את המשוכה עם כל הקורות באש. לאחרונה הבין אספסינוס כי סבת הנזק היא פרוד חלקי הסוללה, וכי הרוָחים אשר בין החלקים נותנים ליהודים מקום לפרוץ בו, ועל־כן צוה לחבּר את כל המשוכות לאחת, ובזה התלכדו גם חלקי הצבא העובד במלאכה ולא יכלו עוד היהודים להבקיעם.

'''י.''' והסוללה הלכה הלוך וגדול וכמעט הגיעה עד מרום צנות החומה. ויוסף הבין, כי רעה נגד פניו, אם לא ימצא תחבולה לסַכּל את עצת הרומאים. ועל־כן אסף את הבונים וצוה אותם להוסיף על גֹבה החומה, וכאשר ענוהו האנשים, כי אין לאֵל־ידם לעשות המלאכה תחת מטר־החצים ואבני־הקלע, מצא תחבולה להגן עליהם. הוא צוה להקים מחיצת עצים [על החומה] ולשטוח עליה עורות בקר חדשים (לחים), אשר התכנסו בפני אבני־הקלע ועצרו אותן ויתר החצים והחניתות צנחו מעליהם ושבו אחור. וגם לפידי האש דעכו בלֵחָם. ותחת המחסה הזה עבדו הבונים במנוחה יומם ולילה והרימו את חומת העיר עשרים אמה. וגם הקימו עליה מגדלים רבים ושׂמו עליה צנה חזקה. והרומאים, אשר האמינו, כי עוד מעט תעמודנה רגליהם בקרב העיר, התעצבו אל לבם מאד על הדבר הזה, כי נבהלו מתחבולת יוסף ומאֹמץ לב בני העיר.

'''יא.''' וגם אספסינוס התרגז לתחבולת יוסף המחֻכּמה ולעֹז רוח אנשי יודפת, אשר החליפו כֹח למראה החומה הבנויה והגיחו משערי העיר על הרומאים ומדי יום ביומו התנגשו אִתּם בגדודים קטנים וחבלו עליהם מזמות ערמה כמעשה השודדים וגזלו כל אשר בא לידם, ואת יתר מלאכת הרומאים שלחו באש. עד אשר עצר אספסינוס את צבאו מהלחם וגמר לחנות מסביב לעיר ולכבשה בהכריתו לה משען לחם. הוא חשב, כי בבוא מחסור ומצוק יפנו אליו אנשי העיר לבקש חנינה, ואם יקשו את ערפם, יסופו ברעב. ועוד אמר בלבו, כי גם במלחמה יקל לו להכניעם, אם ירפה מהם הפעם ויתנפל עליהם לקץ ימים, כאשר יכשל כֹּחם. על־כן צוה לשמור על כל מוצאי העיר ומבואיה.

'''יב.''' ולחם נמצא בעיר לרֹב וגם יתר מיני מזונות, מלבד מלח. אולם מים חסרו שם, כי לא היו מעינות בקרב העיר ויושביה מצאו ספוקם במי־גשמים, ואין הגשמים מצויים בה בימות הקיץ, ויען אשר החל המצור בעצם הימים ההם, תקפה עצבת נוראה את לב האנשים, ביראם פן יגועו בצמא, וצערם גדל מאד, כאִלו כבר אזלו כל המים מכליהם. אך יוסף ראה, כי העיר עשירה בכל מיני אֹכל והאנשים בה גבורי חיל ורצה להאריך את זמן המצור, למען הכזיב את תקות הרומאים, ועל־כן חלק את המים במשׂורה לכל יושבי העיר. אולם הזהירות הזאת היתה קשה ליושבי העיר ממחסור, ובמדה אשר לא יכלו לשתות לרויה ככל אות־נפשם הלך צמאונם הלוך וגדול ונפשם היתה שוקקה כאִלו כבר התעלפה בצמא. ואמנם מחסור המים הזה לא נעלם מעיני הרומאים, כי בהשקיפם ממעל בעד חומת העיר ראו את האנשים נאספים אל מקום אחד ומחלקים את המים במדה, וכוננו אל המקום ההוא את כלי־הקלע המהירים והמיתו יהודים רבים.

'''יג.''' ואספסינוס האמין, כי לא ימָּשׁכו עוד הימים, עד אשר יאזלו כל מי הבארות והנצורים יסגירו את עירם בעל־כרחם. אולם יוסף אמר להכזיב את תקותו זאת וצוה רבים מאנשי העיר לטבול בגדיהם במים ולתלות אותם מסביב לצנות החומה, עד אשר נטפה כל החומה מים. לדבר הזה נפלה רוח הרומאים, כי נבהלו בראותם את היהודים – אשר אמרו עליהם בלבם, כי אין להם מים לשתות – מפזרים מים רבים למעשי תעתועים. על־כן נואש ראש־הצבא מתקותו לכבוש את העיר במחסור ובמצוק ופנה עוד הפעם להִלחם בה בחֹזק־יד, ולדבר הזה נשאו היהודים את נפשם, אחרי אשר אפסה כל תקותם להושיע את עירם ולהציל את נפשותיהם, כי בחרו למות בחרב מלגוע ברעב ובצמא.

'''יד.''' ואחרי התחבולה הזאת מצא יוסף עוד עצה טובה לעצמו. דרך נקרה צרה וקשה למדרך רגל, אשר לא שוטטו בה עיני הרומאים, בחלק העמק ממערב, שלח מכתבים בידי אנשיו אל היהודים הרחוקים כטוב בעיניו וקבל מהם מתנות, עד כי נמצאו לו מיני אֹכל רבים, אשר כבר חסרו ליושבי העיר. הוא צוה את שלוחיו לזחול על ארבע, בעברם על צופי הרומאים ולכסות את בשרם בעורות למען ידמו ככלבים בעיניהם. אבל לאחרונה גלו הצופים את ערמת יוסף וחנו סביב על הנקרה.

'''טו.''' יוסף נוכח עתה לראות, כי לא תוכל העיר להחזיק מעמד לאֹרך־ימים וכי קשה יהיה לו להציל את נפשו אם ישאר בעיר. ועל־כן נועץ עם טובי־העיר לברוח ממנה. אולם הדבר נודע לכל בני העיר והם נבהלו אליו בהמון וחִלו את פניו לבל יעזוב אותם, כי אליו לבדו נשואות עיניהם. הן אם ישאר בעיר, לא יחדלו מקוות לישועה, כי כל איש יֵצא למלחמה תחת פקֻדתו ברוח נכונה. וגם לא יאות לו לברוח מפני האויבים ולעזוב את אוהביו לנפשם, כי בזה יעשה כמעשה החובל הקופץ בעת הסערה מתוך האניה, אשר ירד אליה בעת מנוחת הים, ויפיל את עירם אל התהום, כי איש מהם לא יעצור כח לצאת לקרב לקראת האויב אחר עזוב אותם האיש, אשר בו עשו חיל.

'''טז.''' ויוסף כסה מהם, כי הוא מבקש לשים לדרך פעמיו, למען מַלֵּט את נפשו, והודיע אותם, כי רק לטובתם הוא מבקש לעשות את הדבר, כי בהשארו בעיר לא יועיל להם הרבה, אם יעלה בידם להחלץ מן המצר, ואם יפלו בנופלים, יאבד אִתּם יחד חנם. אולם אם יצליח בידו להמלט מן המצור, הנה יוכל לעשות להם ישועה גדולה, כי יאסוף את יושבי ארץ הגליל במהרה ויביא מלחמה חדשה על הרומאים וימשוך אותם לסור מעל העיר. והן גם אינו רואה, במה יוכל להועילם, אם ישאר אצלם – הלא נהפוך הוא, כי בזה הוא מעורר את חמת הרומאים לחזק את המצור, כי חשוב בעיניהם מאד לתפוש אותו בכפם, אולם כאשר ישמעו הרומאים, כי ברח מן המבצר, יוּנח לעיר הרבה מחרון־אפם. אבל בדברים האלה לא הניח יוסף את דעת האנשים ועוד הלהיב את רוחם להחזיק בו. הנערים והזקנים והנשים עם עולליהן השתטחו לפניו ביללה וחבקו את רגליו וכֻלם החזיקו בו וגעו לפניו בבכיה והתחננו אליו להשאר אִתּם יחד בצרה. ואין אני חושב, כי עשו זאת מקנאתם בו פן יִמָּלט מצרה, כי־אם בהאמינם אשר ממנו תבוא ישועתם. הם בטחו, כי לא תאֻנה להם רעה אם ישאר יוסף בקרבם!

'''יז.''' ויוסף הבין, כי רק אם תהיינה אזניו קשובות לדברי האנשים, ידברו אליו תחנונים, ואולם אם יתחזק בדעתו־ יתנו עליו משמר; וגם תשוקתו לעזוב את העיר רפתה מאד לשמע בכי העם – על־כן גמר בלבו להשאר בעיר, והתאזר בגבורת היאוש אשר תקפה את כל העיר וקרא אל העם: „הנה הגיעה השעה לצאת לקרָב, כי אין לנו עוד תקוה להמלט; וטוב יהיה, כי נקנה לנו שם טוב במחיר חיינו ולפני מותנו במלחמה נפליא לעשות גבורות לזכרון לדור אחרון“. ובדבּרו זאת פנה למלא אחרי דברו. הוא יצא עם גבורי המלחמה והפיץ את שומרי הרומאים והבקיע את מקום מחנם ונתק את העורות אשר התכסו בהם שופכי הסוללה ושלח אש במעשה ידם. וגם ביום השני עשה כדבר הזה, וככה עשה גם ביום השלישי ועוד ימים רבים ולילות רצופים לא נלאה להלחם באויב.

'''יח.''' והרומאים נמצאו בצרה מידי הגיחו היהודים מן העיר, כי בושו להסוג אחור מפניהם, וכאשר נטו היהודים מהם לא יכלו לרדוף אחריהם, כי פגרו מלכת תחת משׂא כלי־נשקם. והיהודים היו מחישים את מעשיהם כפעם בפעם ונמלטים אל העיר טרם מצאה אותם רעה. על כן צוה אספסינוס על אנשי־חילו לכבוש את כעסם ולבלי הלחם באנשים ההולכים למות, כי היאוש מפיח שארית גבורה בקרבם, אולם חמתם תשקע בהחטיאם את המטרה כדעוך אש קוצים, ולרומאים יאות לנצח בהשקט ובבטחה, כי אינם עושים מלחמה באֹנס, רק למען הרחיב את גבולם. ואת מושכי־הקשת הערבים והקלעים הסורים ורובי־האבנים שלח להרגיע את היהודים, גם המון כלי־הקלע הגדולים לא נח ולא שקט. והיהודים נטו מעל כלי־המשחית האלה, אולם לעת הצליחו לגשת אל שונאיהם מקרוב והחצים העפים למרחוק העבירו אותם, קשתה ידם על הרומאים, כי נלחמו ברוח עזה ושמו נפשם בכפם; וכאשר עיפו הלוחמים בשתי המערכות, מהרו חבריהם לבוא תמורתם.

'''יט.''' ככה ארך זמן המצור והנצורים הוסיפו להגיח משערי העיר, ואספסינוס האמין כמעט, כי היהודים שמו עליו מצור תחת מצור; וכאשר קרבו הסוללות אל מרום החומה, צוה להביא את האיל (איל־הברזל). האיל הוא קורה ארֻכּה כדמות תֹּרן [של אניה] ובקָצֶהָ נמצא מטיל־ברזל כתבנית איל, ועל־כן נקראה בשם הזה. ובתוֶך היא תלויה בחבלים – כעל מוט עגלה – על קורה שניה הנטועה משתי קצותיה על עמודים חזקים. ואנשים רבים מושכים את הקורה לאחור ואחרי־כן הם דוחפים אותה כֻּלם יחדו אל עבר פניהם והיא מנגחת את החומה במטיל הברזל אשר בקָצֶהָ. ולא נמצא מגדל נשגב או חומה עבה, אשר יוכלו לעמוד לאֹרך ימים בפני המהלומות האלה, וגם אם ישאו אותן בראשונה. ראש צבא הרומאים אמר לנסות את כֹּחו בדבר הזה, כי רצה הפעם לקחת את העיר בחֹזק־יד, בראותו אשר מצור העיר מביא נזק לרומאים, כי אין היהודים אוספים את ידיהם. הרומאים הקריבו אל העיר את זורקי־החצים (הקטפולטות) ויתר כלי הקלע, לגרש בהם את השונאים, אשר נִסו לעצור אותם מעל החומה, והחלו לירות ביהודים ויחד אִתּם קרבו רובי־קשת והקלעים. וכאשר לא ערבו עוד היהודים את לבם לעלות על החומה הקריבו אנשי־צבא אחרים את איל־הברזל, המצֻפּה כֻלּוֹ זמורות וממעל לצִפּוי נמצא עוד מכסה עור לסוכך על המכונה ועל האנשים אשר עליה. למגח הראשון הזדעזעה החומה, וצעקת יושבי העיר עלתה השמימה, כאִלו כבר נפלו בידי אויביהם.

'''כ.''' ובראות יוסף, כי הרומאים שולחים את כל מכותיהם אל מקום אחד ועוד מעט תִּבָּקע החומה, התחַכּם לעצור רגע קטן את כֹּח המכונה. הוא צוה להוריד שקים מלאים קש ומֹץ אל המקום אשר יראו את האיל נִשׂא שמה תמיד, למען יתעה במהלכו וגם למען יקבלו השקים הרכים את מגח האיל ויחלישו את כחו. בגלל הדבר הזה כִלוּ הרומאים זמן רב לריק, כי בכל מקום אשר כוננו אליו מכונת הרעש, שמה שלשלו האנשים את שׂקיהם ממעלה והשיבו את מגח האיל אחור, עד כי לא נפגעה החומה. ולאחרונה מצאו הרומאים תחבולה להפר את עצת היהודים, כי עשו להם מוטות ארֻכּים וקשרו בקצותיהם חרמשים ובזה כרתו את השקים. ומני אז החלה המכונה לנגח ביתר עֹז והחומה, אשר נבנתה זה עתה, התמוטטה תחתיה. על־כן מהרו אנשי יוסף להגן על נפשם באש. הם לקחו את כל חֹמר השרפה, אשר מצאה ידם, והגיחו מן העיר בשלשה ראשים ושרפו את מכונות הרומאים ואת מקלעות סֻכּותיהם ואת סוללותיהם גם־יחד, והרומאים לא עמדו על נפשם, כי נבהלו מעֹז אף שונאיהם ולא קמה בהם רוח, ובעוד הם מבקשים להעזר עלתה הלהבה למעלה, כי כהרף־עין לחכה האש את הכֹּפר והזפת והגפרית ואכלה סביב, וברגע אחד היו לבער כל בניני הרומאים, אשר הקימו בזעת אפם.

'''כא.''' ובאותו מעמד עשה איש אחד מן היהודים ושמו אלעזר בן שמי, יליד כפר סבא (או סב) בגליל, דבר־גבורה לשם ולזֵכר עולם, כי הרים אבן גדולה מאד והשליך אותה בכח גדול מראש החומה על מכונת הרעש, עד אשר התיז את ראש האיל, ואחרי זאת קפץ לתוך מחנה השונאים ולקח משם את ראש האיל ובמנוחה גדולה נשא אותו על החומה, וכל האויבים שׂמו אותו מטרה לחציהם והוא נתן את בשרו למכים, כי לא היה מכֻסה מגן, וחמשה חצים נחתו בו. אך אלעזר לא שׂם לב לדבר הזה, עד אשר עלה על ראש החומה. וכל האנשים ראו עין בעין את מעשה גבורתו. ואז קרס מעצמת מכאובי פצעיו ונפל למטה עם ראש האיל. ואחריו הפליאו לעשות גבורה שני האחים נטירא ופיליפוס, אנשי כפר רוּמָא, גם הם ילידי הגליל, כי קפצו אל תוך הלגיון העשירי והתנפלו בעֹצם־יד ובזרוע נטויה על הרומאים, עד אשר נתקו את שורותיהם, ובכל מקום אשר פנו שמה הפיצו את כל האויבים מפניהם.

'''כב.''' ואחרי הדברים האלה לקחו יוסף ויתר אנשיו עוד הפעם לפידי אש והניסו את הלגיון החמישי ואת הלגיון העשירי{{הערה|אולי צריך להיות הלגיון החמשה־עשר.}} ושרפו את המכונות ואת הסוֹככים יחד עם הסוללה ויתר הרומאים קדמו את פני הסכנה והעלו מכסֵה עפר על המכונות ועל כל מלאכת העץ אשר להם. לעת ערב החליפו הרומאים כח והקריבו עוד הפעם את איל־הברזל לנגח את החומה במקום אשר התרועעה, ואז ירה אחד הלוחמים [היהודים] מעל החומה ופגע את אספסינוס בעקבו. הפצע היה קל, כי כח המכה רפה ממרחק המקום. אולם מהומה גדולה קמה בקרב מחנה הרומאים לדבר הזה, כי למראה דם המכה נבהלו העומדים מקרוב והשמועה עברה בכל הצבא, ורבים הרפו מעבודת המצור ורצו בפחד ובבהלה לראות את פני המפקד. ולראשונה מהר טיטוס לבוא, כי חרד לנפש אביו, והמון הצבא נמוג מאהבתו לראש־הצבא ובראותו את חרדת בנו. אבל אספסינוס מהר להשיב את נפש בנו המפחד ולהשקיט את סערת הצבא, כי הבליג על מכאוביו ושקד להראות את פניו לעיני כל האנשים, אשר פחדו לחייו. ובדבר הזה העירם לגַבּר חיָלים במלחמתם עם היהודים. כי כל איש מאנשי־הצבא שמח עתה לצאת לקראת הסכנה ולקחת נקמה בעד המפקד, ובקול צעקה חִזקו איש את אחיו ומהרו אל החומה.

'''כג.''' המונים המונים מאנשי יוסף נפלו חללים מחִצי האויבים ומאבני הקלע, ובכל־זאת לא משו מן החומה והמטירו אש וברזל ואבנים על שולחי האיל, אשר עמדו תחת מצפה הענפים. אולם כמעט לא עשו רעה לרומאים, בעוד אשר הם נפלו חללים בלי הרף, כי האויב היה רואה אותם והם לא ראוהו, יען אשר בלפידי האש האירו את פניהם ונעשו למטרה לחצי השונא, אשר ראה אותם כמו בעצם היום, ואולם הם לא ראו את מכונות הקלע למרחוק, ועל־כן היה קשה להם להשמר מפגעיהן. וכח כלי־הרובים המהירים וזורקי החצים היה חזק מאד, עד כי פלחו אנשים רבים בבת־אחת, והֹלם אבני הבליסטראות עקר את צנות החומה ופוצץ את קצות המגדלים, ולא נמצא המון אנשים גדול, אשר לא היה בכח מטַר האבנים הגדולות לנפץ את כֻּלו מבלי השאיר לו שריד. את כח המכונות האלה יבין כל איש מהמעשים אשר קרו בלילה ההוא, כי איש אחד מהעומדים על־יד יוסף נפגע באבן שלוחה [מאחת המכונות], והיא הסירה את ראשו וצנפה את גלגלתו במרחק של שלשה ריסים. ובבֹּקר נפגעה אשה הרה בבטנה בצאתה מפתח ביתה והילד הגיח מבטן אמו מהלך חצי ריס. כה גדול היה כח הבליסטראות! אולם עוד נורא מזה היה קול רעש המכונות ונפץ אבני הקלע. ותלי פגרים התגלגלו בהמֻלה מעל החומה, וצעקת הנשים בתוך העיר עלתה עד לב השמים ולקולן ענתה אנקת החללים מחוץ. ובמקום המלחמה נטפה כל החומה דם ועל ערֵמות הנופלים כמעט יכלו השונאים לעלות עד מרום החומה. ונורא מכל הפחדים האלה היה הד ההרים מסביב, אשר ענו לכל הקולות ולא היה קץ לבלהות הלילה ההוא על אֹזן שומעת ועין רואה. רבים ממגני יודפת מתו אז מות גבורים, ועוד רבים מהם נפצעו. אחרי יגיע רב נבקעה החומה לעת אשמרת הבֹּקר תחת מפּץ המכונות, אשר לא חדל אף רגע, אך בטרם הספיקו הרומאים להטיל את מכונות־העליה{{הערה|מכונת־העליה היא סֻלם עם גשר מתפרק, שמטילים אותו למקום הפרץ בחומה, למען יעלו אנשי־הצבא.}} ולעלות בהן אל פרץ החומה, מהרו היהודים לכסות את שברם בכלי־נשקם ולבצר את מקום הפרץ.

'''כד.''' אחרי מנוחה קצרה מעמל הלילה אסף אספסינוס את צבאו לפנות בקר לכבוש את העיר בסערה, וברצותו לגרש מתוך פרצי החומה את היהודים, העומדים לו לשטן, צוה לגבורי הרוכבים אשר לו לרדת מעל סוסיהם ולחגור את כל כלי־זינם ולהתיצב בשלש שורות לפני פרץ החומה ולשלוח את חניתותיהם לפניהם, למען אשר יבקיעו לראשונה אל העיר, אחרי אשר יטילו את מכונות־העליה, ואחריהם הציג במערכה את גבורי הרגלים, ואת יתר הרוכבים ערך ממול החומה לאֹרך כל צלעות ההרים, לבל יוכל אחד הבורחים מן השבי להִסָּתר. ומאחוריהם הציג את רובי־הקשת וצוה עליהם לכונן חציהם על יתר, וכה אמר גם אל הקַלעים ואל המנצחים על המכונות ואת יתר אנשי־צבאו צוה לקחת סֻלמות ולהגישם אל חלקי החומה אשר טרם נבקעו, למען ינסו היהודים לעצור את השונאים האלה ויעזבו את משמר פרץ־החומה, בעוד אשר הנשארים יסוגו אחור מפחד החצים ואבני הקלע ויפַנו את דרך מבוא החומה.

'''כה.''' יוסף הבין את מחשבת אספסינוס, ועל־כן שלח את הזקנים ועיפי המלחמה אל יתר חלקי החומה, בהאמינו כי לא יקרה אותם פגע, ואל מקום פרץ־החומה שלח את גבורי צבאו, ובראש כֻּלם ששה ששה אנשים (לגדוד) על־פי הגורל, לעבור לפניהם, וגם הוא היה בין הששה. הוא צוה עליהם לאטום את אזניהם, לבל יבהלו מקול תרועת הלגיונות, ולכרוע על ברכיהם ולכסות עליהם בשלטיהם נגד החצים ואבני הקלע, וגם אמר להם להסוג אחור מעט עד אשר יריקו רובי־החצים את אשפותיהם, ולהיות עתידים לרגע, אשר בו יטילו הרומאים את מכונות־העליה על פרץ החומה, – למען התנפל עליהם ולצאת לקראת השונאים על הגשרים אשר להם: „היום הזה ילָחם כל איש מכם לא למען הציל את עירו, רק למען קחת נקם על חרבנה, על־כן ישים לנגד עיניו את מראה הזקנים והטף הנשחטים בידי האויב ואת פני הנשים העתידות לֵהרג במהרה ויאסוף את כל זעמו על הצרות הבאות וישפוך אותו על ראשי עושי הרעה“.

'''כו.''' ככה ערך יוסף את צבאו להִלחם משני עבריו. ובראות יושבי העיר אשר לא לקחו חלק במלחמה, הנשים והטף, כי העיר מֻקפה במערכה משֻׁלשת, – כי איש מהרומאים השומרים על מוצאי העיר מכבר לא נשלח להלחם [בפרץ החומה] – ועל־יד החומה הפרוצה עומדים אויבים וחרבות שלופות בידיהם, וההרים אשר ממעל לעיר נוצצים מרֹב נשק, והרובים הערבים דורכים את קשתותיהם, הרימו קול יללת נהי, כאלו כבר בא האסון אשר יראו ממנו. ויוסף ירא פן תרפינה הנשים את לב קרוביהן בבכין, וצוה לסגור אותן בבתיהן ולהפיל אימה עליהן, למען תשקטנה תחתיהן, והוא פנה אל מקומו בפרץ החומה, אשר עלה לו בגורל, ואל הרומאים המקריבים את סֻלמיהם מול יתר חלקי החומה לא שׂם את לבו, ובצפּיתו צִפּה אל רעם כּלי־הקלע.

'''כז.''' פתאם תקעו מחצצרי כל הלגיונות והצבא הריע לעֻמתם בקול ענות גבורה, ואור היום חשך בפני המון החצים ואבני הקלע, אשר עפו מכל עבָרים. אולם אנשי יוסף שמרו את פקֻדתו ואטמו את אזניהם, לבל ישמעו את קול הצעקה והשאון, וכסו את בשרם, לבל יפגעו בהם החצים, וכאשר הטילו הרומאים את מכונות־המעבר, קפצו היהודים על הגשרים טרם דרכו עליהם רגלי המשליכים אותם, והתנגחו עם העולים על הגשרים וגִלו את כל אֹמץ נפשם וגבורת ידם, ואף כי הגיעו מים עד נפש, שקדו בכל כֹּחם להראות, כי לא נופלים הם בגבורתם מצריהם הבטוחים מפחד רעה. הם לא הרפו מן הרומאים עד אשר נפלו חללים או הכריעו אותם. אולם מעט מעט עיפו מכֹּבד המלחמה ולא נמצאו אנשי־חיל חליפתם, בעוד אשר בצבא הרומאים באו כפעם בפעם אנשי־צבא חדשים למלא חיש מהר את מקום העיֵפים. על־כן חִזקו הרומאים איש את אחיו והתלכדו יחד והתכסו במגינהם עד היותם כגוף מֻצק אחד ובעבי המערכה כֻּלה לחצו את היהודים, וכמעט עלו על החומה.

'''כח.''' ובעת הצרה הזֹאת לִמד האֹנס את יוסף עצה טובה – כי כן הוא דרך האֹנס להפליא מזִמות לעת תקֹף היאוש – והוא צוה לשפוך שמן רותח על האויבים המתלכדים במגינהם. ואנשיו הביאו במהרה את השמן בהמון, כאלו כבר היה מוכן אצלם לדָבר, ושפכו אותו מכל עבר על הרומאים, ואחרי־זאת השליכו עליהם גם את כדי השמן הלוהטים מחֹם. השמן הקודח הזה לִהט את הרומאים והפיץ את מערכותיהם, ובמכאובים נוראים התגלגלו מעל החומה, כי על־נקלה חדר השמן דרך הנשק הסוכך עליהם והשתפך על־פני כל גופם מקדקדם ועד פעמי רגליהם ואכל את בשרם כאש להבה, יען אשר תכונת השמן להתחמם על־נקלה ולהתקרר רק מעט מעט מפני דשנו. והרומאים היו חבושים ואסורים בקובעיהם ובשריוניהם ולא עצרו כח להרחיק מהם את השׂרפה, על־כן קפצו למעלה וגם התעטפו מעצמת מכאובם עד אשר נפלו מעל הגשרים. ואלה אשר הפכו את פניהם מול אחיהם, המעפילים לעלות אחריהם, כרעו על־נקלה בידי היהודים, אשר הכו בהם מאחור.

'''כט.''' אולם גם בעצם התלאה הזאת לא כשל כח הרומאים – כאשר לא אבדה גם עצה מן היהודים. – ואף כי ראו אנשי־הצבא את צרת חבריהם הנכוים, הוסיפו לעלות אחריהם על היהודים שופכי השמן וכל אחד חרף את רעהו, כי הוא עומד לו לשטן בדרך גבורתו. והיהודים מצאו תחבולה חדשה, ושפכו קש יוני{{הערה|שם הצמח ביונית „טיליס“ ותרגמתי על־פי השם הרומי foenus graecum.}} מבֻשׁל על קרשי רצפת הגשרים, להכשׁיל את הרומאים, והם מעדו וצנחו למטה. ולא יכלו עוד אנשי־הצבא לעמוד על רגליהם ברצותם לפנות לאחור או לעלות על האויב; אלה נפלו אחורנית על הגשר ונרמסו ברגלי אחיהם ורבים נפלו על מכסה הסוללה ובמפלתם היו למטרה לחצי היהודים. כי כאשר כשלו הרומאים היתה הרוָחה ליהודים ולא הֻטל עוד עליהם להלחם בהם פנים אל פנים ומצאו שעת־הכֹּשר לירות בהם מרחוק. ואחרי הרעה הרבה, אשר מצאה את אנשי הצבא ביום ההוא, קרא אליהם ראש־הצבא למשוך את ידיהם בבוא הערב. רבים מהם נפלו חללים ועוד רבים מאלה נפצעו. ומהיהודים נפלו רק ששה חללים וכשׁלש מאות פצועים נִשׂאו ממקום הקרב. המלחמה הזאת היתה בעשׂרים לחֹדש דַיְסִיּוֹס (סיון).

'''ל.''' אספסינוס אמר לנחם את לב אנשי־צבאו אחרי הפגע הזה, אולם ראה, כי חמתם התלקחה מאד ואין הם דורשים תנחומים, כי־אם מבקשים לעשות מעשה, על־כן צוה להרים את הסוללות ולהקים שלשה מגדלים, חמשים רגל גֹבה האחד, ולצפּוֹת אותם ברזל מכל עבריהם, למען יהיו מֻצקים בכֹבד משקלם ולא תשלֹט בהם האש. ואחרי־זאת העמיד את המגדלים בראשי הסוללות והעלה עליהם את נושאי הרמחים ואת רובי־הקשת וגם הציג בהם כלי־קלע קלים ויחד אִתּם את הקַלעים החזקים. והרומאים, אשר לא נראו מפני גֹבה המגדלים והצִּנות, ירו בעומדים על החומה, אשר היו למול עיניהם. והיהודים לא יכלו לנטות הצדה על־נקלה מפני החצים ואבני הקלע, אשר עפוּ מעל לראשיהם, וגם לא יכלו להלחם באויביהם הנעלמים, ולמגִנת לבם ראו בעיניהם, כי אין ידם משיגה לשלח את הקֶלע עד מרום המגדלים, וגם אין האש שולטת בצפוי הברזל, על־כן ירדו מראש החומה ויצאו כפעם בפעם השערה לגרש את השונאים המעפילים לעלות. ככה החזיקו עוד אנשי יודפת מעמד, אף כי בכל יום ויום נפלו רבים מהם חללים ונבצר מהם לגמול לשונאיהם רעה, מלבד אשר עצרו אותם בהשליכם את נפשם מנגד.

'''לא.''' ובימים ההם שלח אספסינוס את טרַיָּנוס, ראש הלגיון העשירי, עם אלף רוכבים ואלפים רגלים על יפה, אחת הערים הקרובות אל ידפת, אשר התעוררה למרוד ברומאים, בראותה, כי בני יודפת עומדים על נפשם בפני האויב זמן רב, כאשר לא האמין איש מראש. טרַיָּנוס חשב, כי יקשה בידו לכבוש את העיר, אשר נוסף על משגב מקומה היתה מֻקפה חומה כפולה. בראותו, כי יצאו יושבי העיר לקראתו מוכנים לקרב, התנפל עליהם והניסם מהרה וגם רדף אחריהם. בהגיע הבורחים עד החומה הראשונה הדביקו אותם הרומאים ובאו יחד אִתּם בשעריה. וכאשר בקשו היהודים לבוא גם מבית לחומה השניה, סגרו לפניהם אחיהם יושבי העיר את שעריה, כי פחדו פן יפלו האויבים יחד אִתּם אל העיר. אכן אחת גזר האלהים למסור את יושבי הגליל בכף הרומאים להרג ולאבדן! האנשים עמדו בהמון גדול ודפקו בשערי העיר ונקבו את שמות אחיהם והפצירו בהם למַלט את נפשם, ועוד הם מתחננים, והנה נפלו חללים, כי את החומה הראשונה כבשו האויבים ואת השניה סגרו לפניהם אחיהם. הם נלחצו בין המצרים, בין שתי החומות בתוֶך ונדחקו יחדו, ורבים המיתו איש את אחיו או נפלו על חרבם, ורבים כרעו בחרב הרומאים, כי לא קמה בהם עוד רוח להלחם בהם ומלבד פחד האויבים דִכּא בגד אחיהם את נפשם. הם מתו במאֵרה על שפתיהם, ולא את הרומאים קללו, כי־אם את אחיהם, עצמם ובשרם. ומספּר כל הנופלים היה שנים־עשר אלף איש. טרַיָּנוס הבין, כי העיר ריקה עתה מאנשי־חיל, וגם אם נמצאו בקרבה אנשים, לא יעמוד לבם מפני גֹדל יראתם, אולם הוא קִדֵשׁ את כבוש העיר לראש־הצבא ושלח מלאכים אל אספסינוס לבקשהו, כי ימַלא את ידי בנו טיטוס להשלים את הנצחון [למען יִקָרא שמו עליו]. ואספסינוס אמר בלבו, כי עוד עבודה רבה נכונה לכובשי העיר, ועל־כן נתן בידי בנו חמש מאות רוכבים ואלף אנשי־צבא רגלים. טיטוס מהר לעלות על העיר והציג את צבאותיו במערכה והפקיד על האגף השׂמאלי את טרַיָּנוס, והוא עמד בראש האגף הימני. וכאשר הביאו אנשי־הצבא מכל עברים סֻלמות לעלות בהם על החומה, נלחמו הגלילים זמן קצר, ואחרי־כן עזבו את המצודה, ואנשי טיטוס קפצו אל תוך העיר וכבשו אותה במהרה. אולם כאשר נטשו הרומאים בתוך העיר, קמה עליהם מלחמה קשה, כי בחורי החיל התנפלו עליהם ברחובות והנשים השליכו עליהם מן הבתים כל דבר אשר בא לידן. וכשש שעות ארכה המלחמה הזאת, עד אשר ספו כל היהודים אנשי המלחמה ויתר העם נפל ברחובות העיר ובבתיה בחרב הרומאים, אשר לא חמלו על זקן ונער ולא חִיו כל נפש זכר, מלבד הילדים, כי אותם מכרו לעבדים עם הנשים יחדו. ומספר כל ההרוגים יחד עם הנופלים במלחמה הראשונה [בין החומות] היה חמשה־עשר אלף איש, ומספר השבויים אלפַּים ומאה ושלשים. הצרה הזאת באה על יושבי הגליל ביום עשרים וחמשה לחדש דַיסיוס (סיון).

'''לב.''' וגם השומרונים לא נחלצו אז מצרה, כי הם נאספו בהר גריזים, אשר למקום קדוש הוא נחשב בעיניהם, ונשארו במקום ההוא. אולם אספתם זו נתנה עֵדיה, כי למלחמה הם נושאים את נפשם, ולא לקחו מוסר מהרעה אשר מצאה את שכניהם [היהודים]. לשׁמע נצחונות הרומאים גדלה קנאתם, ולא שׂמו לב לרפיון כחם, רק חכו בקֹצר רוח לעת מהומה. אספסינוס יעץ לקדם את פני המרד הזה ולהפר את מזִמותיהם, כי אף אם נמצאו מִשמרי הרומאים בכל ארץ שמרון, בכל־זאת ירא מפני ההמון הגדול הנאסף והערוך למלחמה. על־כן שלח עליו את צֶרְאַלִּיס, ראש הלגיון החמישי, עם שש מאות רוכבים ושלשת אלפים רגלים. וכראות צֶרְאַלִּיס את השונאים הרבים העומדים בראש ההר, אמר בלבו, כי לא יוכל להעפיל ולעלות בשלום על ראש ההר למען יתגרה אִתּם מלחמה, ועל־כן עמד למטה ושמר על ההמון כל היום. ולא נמצאו אז לשמרונים מים די מחסורם, כי הימים היו ימי עצם הקיץ וההמון לא הספיק להִצְטַיֵּד, והשמש להטה מאד ביום ההוא, עד אשר גועו אחדים מן השומרונים בצמא, ורבים מהם ברחו אל הרומאים, כי בחרו בחיי עבדים ממָות אשר כזה. וכאשר שמע צראליס מפיהם, כי גם נפשות הנשארים התעטפו עליהם מהיסורים הנוראים, עלה על ראש ההר וערך את צבאו במעגל מסביב לאויבים ולראשונה קרא עליהם לכרות אִתּוֹ ברית ולפרק את כלי־נשקם, למען יתן להם את נפשם לשלל. וכאשר לא שמעו השמרונים לדבריו, השתער עליהם והמית את כֻּלָם יחד, אחד־עשר אלף ושש מאות איש. והדבר הזה נעשה ביום עשרים ושבעה לחדש דַיסיוס (סיון). אלה הרעות אשר מצאו את השמרונים.

'''לג.''' ויושבי יודפת חִזקו את לבם להביש את תקות הרומאים ולא שבו אחור מפני כל הנוראות. אולם ביום הארבעים ושבעה [למצור העיר] התרוממה סוללת הרומאים ממעל לחומת העיר, ואחד מבני העיר נפל אל אספסינוס ביום ההוא ובִשׂר לו, כי רק מתי־מספר נשארו להגן על העיר, וגם הם רפי־אונים, כי כשל כחם מלילות הנדודים התכוּפים ומכֹּבד הקרָבות הרצופים ולא יוכלו לעמוד על נפשם בפני הנלחמים אִתּם ביד חזקה. והאיש הוסיף עוד לדַבּר, כי גם בערמה ילָכדוּ יושבי העיר על־נקלה, אם ינסה איש להתנפל לעת האשמורה האחרונה )אשמֹרת הבֹּקר), יען כי אז הם אומרים למצֹא שעת מרגוע מהבלהות, ותרדמת שחרית נופלת על האנשים העיפים והיגעים, וגם הצופים נמים את שנתם. על־כן יעץ האיש להשתער על העיר בשעה הזאת. ואמנם אספסינוס לא הִרבה להאמין בדברי הפליט, בדעתו כי היהודים נאמנים בברית אחים ואינם פוחדים מכל יסורים. כי עוד לפני זאת נתפש אחד מפליטי יודפת ועמד בכל העִנויים הקשים, כאשר דשו האויבים את בשרו וגם שׂמו אותו באש, לחקור ממנו את הדברים אשר נעשו בעיר, והוא לא הוציא אף הגה מפיו וקבל באור־פנים את המות, כאשר הוקע על הצלב. אולם נדמה בעיניו (בעיני אספסינוס), כי שמץ אמת נמצא בדברי הבוגד, ואולי גם כל דבריו נאמנים, וגם הבין, כי בנפול הרומאים בפח לא תצמח להם רעה גדולה, על־כן צוה לשים משמר על הבוגד והכין את צבאו לעלות על העיר ולכבשה.

'''לד.''' ולמועד האמור עלו הרומאים חרש על החומה. ולראשונה עלה טיטוס עם דוֹמיטיוּס סַבּינוס אחד משרי־האלף, בראש מתי־מספר מן הלגיון החמישי והלגיון העשירי. הם שחטו את הצופים [הנמים] ובאו אל העיר ואחריהם עלו סקסטוס קַלִוַריוס (נ&quot;א צראליס) שר־האלף ופלָצידוּס עם צבאותיהם. וכבר נכבש ראש הגבעה ורגלי הרומאים עמדו בתוך העיר, וכבר עלה השחר – ועוד לא חשו המנֻצחים, כי נפלו בידי הרומאים, כי רבים שקעו בתרדמה עזה אחרי עמלם הקשה. וגם הנעוֹרים משנתם לא ידעו דבר, כי במקרה פשט אז ענן־ערפל על העיר ועיניהם חשכו מראות. ורק כאשר פרצו כל צבאות הרומאים בתוך העיר, הקיצו האנשים, למען יראו בעיניהם את האסון אשר מצאם ויוָכחו ברגע מותם, כי נפלה עירם ביד צר. והרומאים זכרו את כל התלאות אשר עברו עליהם בעת המצור ולא נתנו חנינה לאיש ולא ידעו רחמים, רק לחצו את העם מראש העיר אל המורד בחמת רצח. גם האנשים אשר היה עוד בהם כח להִלחם, לא יכלו לעמוד על נפשם במקום הקשה ההוא (במורד). הם נדחקו ברחובות והתגלגלו במקומות המשֻׁפּעים, והמון הצבא הרומאי נשפך כזֶרם מראש ההר וכסה עליהם. והדבר הזה העיר רבים מבחורי חיל יוסף לטרוף את נפשם בכפם, כי בראותם אשר אין לאל־ידם להמית אף איש אחד מן הרומאים, מאנו למות בידי השונאים ונאספו יחד אל מקום אחד בקצה העיר ושלחו יד בנפשם.

'''לה.''' ואחדים משומרי העיר הספיקו להִמלט לשמועה הראשונה על־דבר כבוש העיר ועלו על אחד המגדלים בצפון העיר ועמדו על נפשם עת־מזער, וכאשר שתו עליהם המונות האויבים מסביב, פרשו אליהם היהודים את ידם לשלום, אך אחרו את המועד וברצון נתנו לרומאים העולים אליהם לשחטם. וכמעט יכלו הרומאים להתגאות, כי בקץ המצור לא נפל אף אחד מהם חלל, לולא נהרג אחד הרומאים בעת כבוש העיר, הוא אנטוניוס שר־המאה אשר נפל בפח. כי אחד האנשים הרבים והעצומים אשר נמלטו אל המערות, התחנן אליו להושיט אליו את ידו, לאות כי יציל את נפשו ויעזור לו בעלותו מן המערה, ואנטוניוס לא נזהר ושלח אליו את ידו, והיהודי מִהר לתקוע את החנית בין רגליו והמית אותו כרגע.

'''לו.''' ביום ההוא המיתו הרומאים רק את ההמון אשר ראו עיניהם. ובימים הבאים חקרו את המחבואים ושחטו את האנשים אשר הסתתרו במנהרות ובמערות, והמיתו זקן ונער, ורק לנשים ולעוללים נתנו את נפשם לשלל. ומספר השבויים היה אלף ומאתים, אך מספר המתים בעת הכבוש ובמלחמות אשר היו לפניו הגיע עד ארבעים אלף. ואספסינוס צוה להרוס את העיר עד היסוד ולשלוח באש את כל מצודותיה. ככה נפלה יודפת בשנת שלש־עשרה לממשלת נירון בראש־חֹדשׁ פַּנֵּמוֹס (תמוז).

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>28q1n284wg2st4xiif3ktp4d0bjzszg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יונה נכאבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738832</id>
    <revision>
      <id>3024566</id>
      <parentid>3024525</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:06:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>עוד כמה תיקונים אחרי קריאת כתב היד. בקטעי גניזה נשמר נוסח שונה מעט.</comment>
      <origin>3024566</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4510" sha1="gwl7n83m0q9mxz213v7zr97o88nqblb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יונה נכאבה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]]{{הערה|כך כתבו אפרים חזן (סיני פ) ודב ירדן, וכך נראה מתבנית הפיוט. צונץ ודווידזון כתבו שהוא גאולה.}}
| מועד = [[:קטגוריה:שבת חזון|שבת 'איכה']]{{הערה|כלומר השבת שלפני תשעה באב, בה קוראים להפטרה [[ישעיהו א #א כא|{{צ|איכה היתה לזונה}}]].}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2051}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת שמע בשבת חזון, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח הדפוסים==
&lt;/noinclude&gt;{{סי|י}}וֹנָה נִכְאָבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת דַּהֲבָא{{ר1}}
כְּאִישׁוֹן וּבָנוֹת / צוּרָה הַשָּׁבָה
{{רפרן|הזחה=3|יונה}}

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהוֹרָא / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
==הפיוט השלם==
{{סי|י}}וֹנָה נִכְאֲבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / לַהַב הַיְקוֹד{{ש}}
כִּי צוּרָהּ וְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת כָּתְבָה{{ר1}}
וּבְאִישׁוֹן וּבָבוֹת / צוּרָהּ חָצְבָה

{{סי|וּ}}לְמָתַי קְצוּצַת / אֵבֶר תִּהְיֶה{{ש}}
יוֹנָתְךָ רְצוּצַת / צָרִים אֶהְיֶה{{ש}}
דּוֹדָהּ אֵיךְ נְפוּצַת / קִנָּהּ תִּהְיֶה{{ר1}}
לִמְאֹד תַּאֲבָה / לִנְוֵה עָזְבָה{{ר1}}
וּבְאֶרֶץ עֲרָבוֹת / הִנֵּה שֹׁכְבָה

{{סי|דַּ}}לְתֵי הַשְּׂשׁוֹנִים / בַּעֲדָהּ סֻגְּרוּ{{ש}}
הָחִישׁ תַּחֲנוּנִים / לָהּ אָז נִדְבְּרוּ{{ש}}
וּבְלִבָּהּ שְׁאוֹנִים / יֶהְמוּ יֶחְמְרוּ{{ר1}}
שִׁמְשָׁהּ עָרְבָה / דָּתְךָ כָּתְבָה{{ר1}}
הוֹצִיא אֶל רְחוֹבוֹת / אֶת שֶׁאָהֲבָה

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהָרָה / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gwl7n83m0q9mxz213v7zr97o88nqblb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עד אן צבי מודח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738838</id>
    <revision>
      <id>3024554</id>
      <parentid>3024531</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:31:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024554</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3395" sha1="egb4fpcdl46q0s478csl9b4j0jh2f4m" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= עד אן צבי מודח
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי גאולה|גאולה]]?
| תת-סוג = 
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ע-58}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;עַד אָן צְבִי מֻדָּח וְאֵין מְקַבֵּץ לוֹ {{ש}}
נִגַּשׂ וְגַם נֶאֱנָח גָּבַר מְאֹד חִילוֹ {{ש}}
יִצְעַק וּמַר יִצְרַח מְאֹד עַל שֹׁד חֶבְלוֹ{{ר1}}
וּמְחָרְפוֹ / וּמְגַדְּפוֹ / וַיִּרְדְּפוֹ / עַל צַוָּארוֹ שָׂם עֹל
{{רפרן|הזחה=2|יַשְׁמִיד וְלֹא יַחְמֹל וְהוּא יִסְבֹּל}}

וָאֶצְעַק חָמָס / לָאֵל וְאֵין עֹנֶה{{ש}}
עַל כֵּן מְאֹד נָמָס / לִבִּי, וְגַם נַעֲנֶה{{ש}}
גַּבִּי אֲשַׁו מִרְמָס / אֶל זָר וְאֶל מוֹנֶה{{ר1}}
וְאֶדְאָגָה / מִדְּאָגָה / וְאֶשְׁאָגָה / מִבּוֹר עָמֹק כִּשְׁאוֹל
{{רפרן|הזחה=2|יַשְׁמִיד וְלֹא יַחְמֹל וְהוּא יִסְבֹּל}}

יָרְשׁוּ בְּנֵי זָרִים / כָּל מַחְמַד עֵינַי {{ש}}
וַיֵּלְכוּ בַגּוֹלָה / שְׁבָטַי וְגַם בָּנַי {{ש}}
וַיַּעֲשׂוּ כָלָה / קָדְשִׁי וּמִשְׁכָּנִי {{ר1}}
הָרְגוּ בְאַף / נָשִׁים וְטַף / כָּרְתוּ עָנָף / צוֹרְרַי, וְנָתְנוּ קוֹל
{{רפרן|הזחה=2|יַשְׁמִיד וְלֹא יַחְמֹל וְהוּא יִסְבֹּל}}

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אֵל / עוּרָה וְהִנָּשֵׂא{{ש}}
וּפְדֵה בְרַחֲמִים אֵל / עַם דַּל בְּךָ חוֹסֶה{{ש}}
מַהֵר וְחִישׁ גּוֹאֵל / לָנוּ יְהִי מַחְסֶה{{ר1}} 
אֵל יוֹצְרִי / שְׁלַח צֳרִי / כִּי אֵין צוּרִי / בִּלְעָדֶיךָ לִגְאֹל
{{רפרן|הזחה=2|כִּי אֵין צוּרִי בִּלְעָדֶיךָ לִגְאֹל}}&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>egb4fpcdl46q0s478csl9b4j0jh2f4m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738912</id>
    <revision>
      <id>3024715</id>
      <parentid>3022937</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T20:38:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3024715</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5726" sha1="g6czzg9p31lbpsg8w77ayb4wdfn2yq5" xml:space="preserve">{{הור2|הבית הראשון נאמר כרשות ל{{צ|על נהרות בבל}} במנהג הספרדים. התימנים אומרים בנוסף את הפיוט כולו ביום תשעה באב, ובליל תשעה באב אומרים את הבית הראשון כמו הספרדים, ויש שמשלימים את הפיוט גם אז, ויש שאמרו את שלושת הקטעים שמסיימים בפסוקי {{צ|אֵיכָה}} לפני הפרק המתאים בקריאת איכה.}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל חָשְׁכָה / יִפְעַת מְאוֹרוֹתֵינוּ{{ש}}
וְהֶמְיַת יִלְלָתֵנוּ דָּעֲכָה / אֶת קוֹל חֲצוֹצְרוֹתֵינוּ{{ש}}
בַּת בָּבֶל שְׂמָחוֹת עָרְכָה / נֶגֶד מְרוֹרוֹתֵינוּ {{ש}}
וַאֲנַחְנוּ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ / תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.{{ממס|תהלים קלז ב}}&lt;noinclude&gt;
{{רפרן|וַאֲנַחְנוּ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ}}

שׁוֹדְדִים רוֹאֵי לְוִיַּי וְכֹהֲנַי / אֲשֶׁר צוּר אוֹתָם מָכָר {{ש}}
שָׁאוֹל שָׁאֲלוּ שָׁרַי וְנוֹגְנַי / שִׁיר בַּמִּקְדָּשׁ נִזְכָּר {{ש}}
אֵיךְ יִהְיוּ שִׁירוֹת דּוּכָנַי / נְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר {{ש}}
אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ / עַל אַדְמַת נֵכָר.{{ממס|תהלים קלז ד|שם פסוק ד}}
{{רפרן|וַאֲנַחְנוּ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ}}

אִם לְקִינָה הִנֵּה לְמַדְנוּהָ / וְשִׁירָה לֹא מְצָאנוּהָ {{ש}}
קִינָה בְּנוֹת יַעֲנָה יַעֲנוּהָ / וְגַם תַּנִּים יְתַנּוּהָ {{ש}}
בְּנוֹת צִיּוֹן יְקוֹנְנוּהָ / וְאַתֶּם הַאֲזִינוּהָ {{ש}}
הִיא הַשִּׁירָה אֲשֶׁר מֵאָז שַׁרְנוּהָ / קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ.{{ממס|יחזקאל לב טז}}
{{רפרן|וַאֲנַחְנוּ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ}}

גָּלָה כָבוֹד מֵאֹהָלָיו / וְשֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדָד {{ש}}
יְיֵלִילוּ שִׁירוֹת הֵיכָלָיו / כִּי מַחְמַדָּם שֻׁדָּד {{ש}}
שִׁבַּר זֶרַע לֵוִי כֵלָיו / וְכַף יִסְפֹּק וְיִתְנוֹדָד {{ש}}
וְכִנּוֹר דָּוִד יַעֲנֶה מֵאֵלָיו / אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד.{{ממס|איכה א א}}
{{רפרן|וַאֲנַחְנוּ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ}}

אָסָף – אָסַף הוֹ הוֹ וְאוֹיָה / וַיַּכֶּה יָרֵךְ בְּכַפּוֹ {{ש}}
וִידוּתוּן בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה / לְמִקְדָּשׁ חָרַב סִפּוֹ {{ש}}
וּבְנֵי קֹרַח יוֹסִיפוּ בִכְיָה / עַל יוֹם חָשַׁךְ נִשְׁפּוֹ {{ש}}
וּבְנֵי מֹשֶׁה בְנֶהִי נִהְיָה / אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ.{{ממס|איכה ב א}}
{{רפרן|וַאֲנַחְנוּ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ}}

אֵיךְ הָיְתָה הָעֲזָרָה וְהַהַרְאֵל / מִשְׂרְפוֹת גַּחַל וְלַהַב {{ש}}
הוֹי מִקְדַּשׁ אֲרִיאֵל / הַנָּעִים וְהַנֶּאֱהָב {{ש}}
גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל / וְסָר מִמְשָׁל וְרַהַב {{ש}}
כָּל רוֹאֵה בְנֵי צִיּוֹן שׁוֹאֵל / אֵיכָה יוּעַם זָהָב.{{ממס|איכה ד א}}
{{רפרן|וַאֲנַחְנוּ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ}}

הַר הַמּוֹר וְגִבְעַת הַלְּבוֹנָה / נָמַר רֵיחָם וְשָׁנָה {{ש}}
מִיּוֹם נַעֲלָה עֲנַן הַשְּׁכִינָה / שָׁכְנָה עָלָיו עֲנָנָה {{ש}}
וַיְהִי לִי חֹק נְהִי וְקִינָה / מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה {{ש}}
לִקְרֹא אֵיכָה הָיְתָה לְזֹנָה / קִרְיָה נֶאֱמָנָה.{{ממס|ישעיהו א כא}}
{{רפרן|וַאֲנַחְנוּ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ}}

צִיּוֹן חֲקוּקָה עַל כַּפַּיִם / הַשְׂמְאִילִי הַיְמִינִי {{ש}}
אִם נִדָּחֵךְ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם / מַרְאַיִךְ הַרְאִינִי {{ש}}
מִכּוּשׁ וּמֵאֶרֶץ מְרָתַיִם / לְאַהֲבָתֵךְ תְּעִירִינִי {{ש}}
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם / תִּשְׁכַּח יְמִינִי.{{ממס|תהלים קלז ה}}
{{רפרן|וַאֲנַחְנוּ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>g6czzg9p31lbpsg8w77ayb4wdfn2yq5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור ה' - אקונן בכל שנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738915</id>
    <revision>
      <id>3024716</id>
      <parentid>3023548</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T20:47:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3024716</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4537" sha1="gnoygytjukrnvps26eh2l0rq82uvcz3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= זכור ה' - אקונן בכל שנה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-7354}}, {{אוצר השירה|ז-98}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בליל תשעה באב מיד אחר קריאת [[מגילת איכה]].
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;
{{הור|הקינה מיוסדת על פסוק [[איכה ה א]] ועל [[תהלים כב]]. סימן: '''א&quot;ב''' (עד נ'. כ' ול' כפולים)}}
{|
|-
| זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
| הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{סי|אֲ}}קוֹנֵן בְּכָל שָׁנָה וְדִמְעָתִי אַתְמִיד{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
| {{סי|בָּ}}אתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{סי|גָּ}}לָה כְבוֹדִי וּמְאוֹרִי הוּעָם{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
| אַף {{סי|דֻּ}}חַפְתִּי מִזְּבוּלִי וְהִנְנִי חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{סי|הֲ}}לָמוּנִי כוּתִיִּים&lt;noinclude&gt; {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|עֲרֵלִים}}&lt;/noinclude&gt; וְחֵרְפוּ וְשָׁאֲגוּ לְמוּלִי{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
| {{סי|וְ}}כָל רוֹאַי יַלְעִיגוּ לִי{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{סי|זֶ}}רַע מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כִזְאֵבִים{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
| {{סי|חָ}}רְבוּ מִקְדָּשִׁי וּסְבָבֻנִי פָּרִים רַבִּים{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{סי|טִ}}אֲטוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְגֹרַשְׁתִּי מִמְּנוּחִי{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
| {{סי|יָ}}בֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{סי|כִּ}}לּוּנִי זָרִים וְנָגְעָה נַפְשִׁי עַד מָוֶת{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
| {{סי|כִּ}}י דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְּצַלְמָוֶת{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{סי|לִ}}נְבָלָה שָׂמוּנִי וְדָרְכוּ בַגִּתּוֹת בְּתוּלוֹתַי{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
| {{סי|לָ}}אָרֶץ נִשְׁפַךְ כְּבֵדִי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתַי{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
| {{סי|מֵ}}הַר אֶל גִּבְעָה הִתְעַלְּלוּ בָם שׂוֹטְנַי{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
| {{סי|נָ}}אֲקוּ וְצָעֲקוּ אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲדֹנָי{{ש-רווח|1em}} || {{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:זכור ה' (קינות)]]</text>
      <sha1>gnoygytjukrnvps26eh2l0rq82uvcz3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/ערכים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739955</id>
    <revision>
      <id>3024569</id>
      <parentid>3023496</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:24:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* א-4686 */</comment>
      <origin>3024569</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="148090" sha1="4nuxjyurpvkf00x1ngvsp3h0arvcy6g" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}

==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}

==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}

(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-120==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ&quot;פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}}

==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי&quot;ת – סי' א&quot;ב יוספא בירבי בער זצ&quot;ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר&quot;ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}}

==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}

==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

==א-1238==
'''[[אהבני מנוער|אהבני מנער צור מושיב יחידים]]'''. – זולת לפסח – סי' יוסף בר יצחק [אבן אביתור]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338003 185].{{ש}}
(*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 159.{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

==א-2096==
'''[[אז בהיות כלה|אז בהיות כלה דרה בבית גרות]]'''. – זולת לחתן – סי' אמתי הקטן יחיה הרבה בתורה חזק [בן שפטיה]. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא|רומניא]] ח&quot;ב ב [126:] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא א|רומניא א]] (רסד); [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא ב|רומניא ב]] (תמ&quot;ח) [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337985 167] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= 46].{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

==א-2146==
'''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א&quot;ב (עד אות עי&quot;ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&amp;hl=iw&amp;pg=PP1#v=onepage&amp;q&amp;f=false 135].{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

==א-2152==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט&quot;ו (2) מן הקרובה: &quot;[[שושן עמק]]&quot; לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=37&amp;hilite= 33].{{ש}}

==א-2153==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט&quot;ו, (1) מן הקרובה: &quot;[[שושן עמק]]&quot; לפי מנהג פולין. * נמצא ג&quot;כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&amp;hl=iw&amp;pg=PP1#v=onepage&amp;q&amp;f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=37&amp;hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106.

==א-2154==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט&quot;ז (1) מן הקרובה: &quot;[[שושן עמק]]&quot; לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=37&amp;hilite= 33].

==א-2155==
'''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט&quot;ז (2) מן הקרובה: &quot;[[שושן עמק]]&quot; לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=37&amp;hilite= 33].

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}
==א-2817==
'''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&amp;printsec=frontcover&amp;hl=fr#v=onepage&amp;q&amp;f=false *].{{ש}}
איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

==א-3005==
'''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149].

==א-3006==
'''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע&quot;י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}}

==א-3022==
'''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א&quot;ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;א 118 ח&quot;ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ&quot;א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&amp;st=&amp;pgnum=22&amp;hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&amp;st=&amp;pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=89 ח&quot;ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}
==א-3774==
'''[[אל מחוללי|אל מחוללי שמע קולי כפי חילי אהללה]]'''. — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב 276 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=677 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 303, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=465 *], {{ש}} [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 134, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=237 *].


אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162.

==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
(*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות.

==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

==א-5900==
'''[[אמרות ה' אמרות טהורות]]'''. – קרובה לשבועות [ריט&quot;ע]. חלקי הקרובה: א. (מגן): אמרות ה' – סי' א&quot;ב; (חתימה): ישראל ושבטיו סברו – סי' יוסף. ב. (מחיה): תורת ה' תמימה משיבת נפש – סי' תשר&quot;ק; (חתימה): יחדו וועדו סגני – סי' יוסף. ג. (משלש): אמיצי שחק ופליאי תבל – סי' א&quot;ת ב&quot;ש. ד. (אתה קדוש): ארוממך נצח בעוז וברננים. ה. יהי ברדתו מגבוהים – סי' יוסף בר שמואל. ו. (פזמון): אדיר ונאור קורא הדורות. ז. (פזמון): איומה חשוקה. ח. (ובכן): אז מראשית כל מפעל. ט. (דברין): וירד אביר לבאר קשות ורכות. י. (סלוק): חסר, ואולי הוא הסלוק הנזכר בתוספות [[ערכין ב ב|ערכין ב:]] ד&quot;ה: היודע להתעטף. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337952 134–136].{{ש}}

==א-5905==
'''[[אמרות ה' נחמות|אמרות י&quot;י נחמות הבאות תמהר תחיש י&quot;י צבאות]]'''. – קינה – סי' אברהם בר שמואל חזק וחזק [משפייער]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סלוניקי|א סלוניקי]], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338102 284].

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

[[אמת יהגה חכי]]

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

[[אנכי אנכי אנחם]]

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

==א-6951==
'''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א&quot;ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&amp;st=&amp;pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494].

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}
==א-7354==
'''[[זכור ה' - אקונן בכל שנה|אקונן בכל שנה ודמעתי אתמיד]]'''. — סי' א - נו&quot;ן.* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תפלת ישרים|תפלת ישרים]] ח&quot;ב 104 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012520410205171/NLI?volumeItem=2 *].{{ש}}
(*) ערך זה נכפל ראה לקמן [[#ז-98|ז-98]].

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

==א-7691==
'''[[ארץ לא מטוהרה|ארץ לא מטוהרה עיר הכמרים]]'''. – קינה – סי' א&quot;ב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [224].{{ש}}(*)[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#גזרות|גזרות]] 201.

==א-7694==
'''[[ארץ מטה ורעשה|ארץ מטה ורעשה בסהר שלישי התגעשה]]'''. – קרובה לא' דשבועות – [קליר]. חלקי הקרובה: א. (מגן): ארץ מטה ורעשה – סי' א–למ&quot;ד; חתימה: גורלי תמוך לגונני. ב. (מחיה): מן ההר למעוניו – סי' מ–צד&quot;י; חתימה: אלהים הזיל משחקים. ג. (משלש): קדוש הופיע מפארן – סי' ק'–תי&quot;ו. ד. (אתה קדוש – אל נא): 1) אנכי בשם אל שדי – סלי סי' ומסיים: חי וקים... וקדוש. 2) אז בכתב אשורית – סי' אלעזר בירבי קליר, ומסיים באל נא לעולם וכו'. ה. (ובכן ה' קנני ראשית דרכו): אלפים שנה נמתקתי בחכי – סי' א&quot;ב (נוסד על משלי ח' כ&quot;ב–כ&quot;ט). ו. (סדר): מכיל י&quot;ב פיוטים שנוסדו על שמות י&quot;ט, י&quot;ד; כ, א–י&quot;ח. ואלו הם: 1. אתו מצות וחקים – סי' א&quot;ב. 2. תתו קול עוז אל אלים – סי' תשר&quot;ק. 3. אשר כל פעלו תמים – סי' א&quot;ב. 4. תעות זורחים וצוללים – סי' תשר&quot;ק. 5. את שם אדיר באדירים – סי' א&quot;ב. 6. תכלית כל פעל רום ותחתונים – סי' תשר&quot;ק. 7. אזון להוריך בחבור אמונים – סי' א&quot;ב. 8. תור וסור מאנשי דמים – סי' תשר&quot;ק. 9. אל תתערב במנאפים – סי' א&quot;ב. 10. תרחק מחבורת גנבים – סי' תשר&quot;ק. 11. אטום שפתיך מתפלוצים – סי' א&quot;ב. 12. תחמודות בתים ואהלים – סי' תשר&quot;ק. ז. (סלוק): אלה העדות והחקים אשר נתנו לעם חשוקים. הערה: בדפוסים שלנו נשמטו מן הא&quot;ב של ח&quot;ה מאות עי&quot;ן עד רי&quot;ש ונדפסו בפני עצמם מתוך מחזור כ&quot;י ברעסלוי, ע&quot;י האאס (עיין למטה) ועוד פעם ע&quot;י א. משכן ברבעון האנגלי (עי' למטה), אולם הוא מיחסם לר' שמעון בן יצחק בן אבון ולא ידעתי הא מנין לו. לפי הנראה לא נודעה לו הוצאת האאס שקדמה להוצאתו. * אסב 147: [בדפוס זה הפיוט הוא לב' דשבועות]; כל בו ח&quot;ד 336 מד&quot;א-שבועות 153 ובשאר דא&quot;ש. האאס 11 רבעון האנגלי מ&quot;ח ח&quot;א 553 [בשני הדפוסים האחרונים נמצאו רק הבתים הנשמטים בדפוסים האחרים]. ל 35 צ 46.{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

[[אשיר במישרים]]

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

[[אשר לו ים ויבשת]]

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}

==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

[[בימים ההם ובעת ההיא]]

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

==ב-726==
'''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת&quot;ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

==ב-1071==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|בנר מצוה ותורה אור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 98.

בנשף קדמתי{{ש}}

==ב-1086==
'''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 156:
בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

==ב-1277==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|בצל ידך תכסה]]'''. – פיוט לסכות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 103.

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}

=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}
==ה-352==
'''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}}
הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}

=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

[[ויכון עולם על מלאתו]]

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

+ '''[[זכור  ה' מה היה לנו|זכור  ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אוי מה היה לנו]]'''. —  זהו [[איכה ה|קפיטל ה']] מ[[מגילת איכה]] עם הוספת התיבה &quot;אוי&quot; בכל דלת והתיבות &quot;אוי מה היה לנו&quot; בכל סוגר.{{ש}}
==ז-98==
'''[[זכור ה' - אקונן בכל שנה|זכור  ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אוי מה היה לנו. אקונן בכל שנה ודמעתי אתמיד]]'''. — קינה – סי א' נו&quot;ן –. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארבע תעניות|ארבע תעניות]] 64: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018402320205171/NLI *],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דברי הצומות|דברי הצומות]] 76 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013150970205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סא|סא]] 225: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010959360205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קול ה' תחנה|קול ה' תחנה]] 122 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020273410205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 6:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תפלת ישרים|תפלת ישרים]] ח&quot;ב 104 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012520410205171/NLI?volumeItem=2 *] [מובא ג&quot;כ בכרך ראשון סי' [[#א-7354|7354]]].{{ש}}

==ז-99==
'''[[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור  ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אמה&quot;ל נחלתנו נהפכה לזרים אוי בתינו לנכרים אמה&quot;ל יתומים היינו ואין אב אוי אמותינו מקוננות בחדש אב אמה&quot;ל]]'''. — * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד [3], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות-אליקים|קינות-אליקים]] 52: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010067170205171/NLI *]
==ז-101==
'''[[זכור ה' - בתינו לנכרים אכזרים|זכור  ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אמה&quot;ל נחלתנו נהפכה לזרים אוי בתינו לנכרים אכזרים אמה&quot;ל יתומים היינו ואמותינו כאלמנות]]'''. — * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קלא ו|קלא ח&quot;ו]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#המ&quot;ב|המ&quot;ב]] ח&quot;ג 67.

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

==ח-33==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|חג המצות שמרו]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 101.

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

[[יום שאת ויתר]]

יום שבת וכפורים{{ש}}

==י-1934==
'''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו&quot;ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני &quot;מגן אבות&quot;; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

[[יום שבת קדש נתן צור ישעי]]

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

[[יום שקם שבט]]

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

[[יונה בחגוי סלע נחבאה]]

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

==כ-387==
'''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}}
(*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 102 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל-שבועות|פרנקל-שבועות]] 68.

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}
==כ-486==
'''[[כנסת ישראל|כנסת ישראל זועקת בקולה צרה כמבכירה וקול כחילה]]''' (*)צ&quot;ל 'כחולה'. תחינה לי&quot;ז תמוז – סי' אליה חזק [בר שמעיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] 574 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 *] [רק ראשיתה], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&amp;st=&amp;pgnum=354 178], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI ח&quot;א] 161, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=17 14] סי' 21, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338212 394] [מנסח: צועקת],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=22&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= 18] [צונץ ולאנדסהוטה מיחסים אותו לאליהו סתם אבל שד&quot;ל מיחסו לאליהו בר שמעיה].{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

==ל-1086==
'''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&amp;st=&amp;pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ&quot;ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&amp;st=&amp;pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל&quot;א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח&quot;ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

[[מושיע ומגן לנו חוסים]]

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

==פ-243==
'''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון.

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

[[תחילת כל מעש]]

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>4nuxjyurpvkf00x1ngvsp3h0arvcy6g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי שבעה עשר בתמוז</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744564</id>
    <revision>
      <id>3024717</id>
      <parentid>3022775</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T21:10:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים לפי מועד]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="127" sha1="5x5lqmoiuf5g206nuhlrkic15yer32f" xml:space="preserve">[[קטגוריה:שבעה עשר בתמוז]]
[[קטגוריה:י&quot;ז תמוז]]
[[קטגוריה:פיוטים לפי מועד]]</text>
      <sha1>5x5lqmoiuf5g206nuhlrkic15yer32f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לאל אשר שבת מכל המעשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744882</id>
    <revision>
      <id>3024610</id>
      <parentid>3024022</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:51:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>העיצוב התבניתי בעקבות פליישר, היוצרות בהתהוותם והתפתחותם, עמ' 48</comment>
      <origin>3024610</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1126" sha1="6hxu5ho83l55pxo867jntapt3hq6ui1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אֵל אֲשֶׁר שָׁבַת / מִכָּל הַמַּעֲשִֹים / בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה / וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ{{ש}}
תִּפְאֶרֶת עָטָה / לְיוֹם הַמְּנוּחָה / עֹנֶג קָרָא / לְיוֹם הַשַּׁבָּת{{ש}}
זֶה שֶׁבַח / שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי / שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל / מִכָּל מְלַאכְתּוֹ{{ש}}
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי / מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר / מִזְמוֹר שִׁיר / לְיוֹם הַשַּׁבָּת {{ממס|תהלים צב}}

{{הור|לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו, שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוֹצֵר כֹּל, הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ.}}

[[קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור]]</text>
      <sha1>6hxu5ho83l55pxo867jntapt3hq6ui1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744898</id>
    <revision>
      <id>3024551</id>
      <parentid>3024270</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T12:28:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3024551</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1761" sha1="5j3j7dcaoo261o3x83mm16pxpligx0w" xml:space="preserve">(יא, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;חכמת דל תשא ראשו ובין נדיבים תשיבנו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(יא, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אל תהלל אדם בתארו ואל תתעב אדם מכ[וע]ר במראהו:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(יא, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אליל בעוף דברה וראש תנובות פריה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(יא, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;בעטה א[פ]ר אל תהתל ואל תקלס במרירי יום:{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(יא, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כי פלאות מעשי ייי ונעלם מ[אדם] פעלו:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(יא, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;רבים נדכאים ישבו על כסא ובל [עלים] על לב עטו צניף:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(יא, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;רבים נשאים נקלו מאד וגם נכבדים נתנו ביד:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(יא, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;בטרם תחקר אל תסלף בקר לפנים ואחר תזיף:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(יא, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;אל תשיב דבר טרם תשמע ובתוך שיחה אל תדבר:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(יא, ט) באין עצמה אל תתחר ובריב זדים לא תקומם:

(יא, י) בני למה תרבה עסקך ואין להרבות לא ינקה:

(יא, י) בני אם תרוץ לא תגיע ואם תבקש לא תמצא:

(יא, יא) יש עמל ויגע ורץ וכדי כן הוא מתאחר:

(יא, יב) יש רשש ואבד מהלך חסר כח ויותר א[ו]נש:

(יא, יב) ועין ייי צפתהו לטוב וינעריהו מעפר צחנה:
{{לא נשלם}}

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=37 סמנד פרק יא]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>5j3j7dcaoo261o3x83mm16pxpligx0w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/455</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744914</id>
    <revision>
      <id>3024736</id>
      <parentid>3023927</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T08:06:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3024736</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4101" sha1="bdmegk0i7wyi9tekcfre9214gt03ktm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪884‬‬

חתימת המשנה וההוספות
&lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt;
במס׳ שבועות יאמר רב יוסף ([[שבועות ד א|ד׳ ד׳ ע״א]]) ״רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי״
ועל כן כאשר פרכינן דהא רבי עצמו לא סבר כן, אמרינן ״נסיב אליבא דר׳ עקיבא
וליה לא סבירא ליה״.

והדברים הוחלטו כן במתיבתא מחכמי הוועד נגד דעת רבי כמו שנתבאר.

אבל במס׳ חולין שם בא לשונו של ר׳ יוחנן ״ראה '''רבי''' דבריו של ר׳
שמעון״ אשר בזה הכונה שראה דבריו להלכה ופסק כן.

וגם אם נרצה לדחוק ולאמר כי &quot;ראה רבי דבריו&quot; הוא שיגרא דלישנא והכונה
על בית הוועד בכלל ולא על רבי,

אבל במקום הזה הוא הוראה של הלכה למעשה, ועל כן מכיון שבבית הוועד
החליטו ההלכה הי׳ לו לרבי לפסוק כן, גם אם לא נטה דעתו לזה.

והוא ממש ענין הדברים במס׳ [[נידה ט ב|נדה ד׳ ט׳]]:

״תנו רבנן מעשה ועשה רבי כר׳ אליעזר לאחר שנזכר אמר כדי הוא ר׳ אליעזר
לסמוך עליו בשעת הדחק מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כר'
אליעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביר כוותיה אלא דלא איתמר הלכתא לא
כמר ולא כמר ומאי לאחר שנזכר לאחר שנזכר דלא יחיד פליג עליה אלא רבים
פליגי עליה אמר כדי הוא ר׳ אליעזר ליסמוך עליו בשעת הדחק.״

ומבואר דאף שזה ודאי דדעתו של רבי נטה אחרי דברי ר׳ אליעזר שהרי
מפני זה פסק לפני מה שנזכר כמותו,

בכל זה אם כבר הוחלט הדין בכית הוועד אמרינן ״אילימא לאחר שנזכר דאין
הלכה כר׳ אליעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביר כוותיה״.

ועל כן בהיות כאן הלכה למעשה שהורה רבי, הכל אחת אם גם הוא הסכים
עם חכמי הוועד או לא כיון שנפסקה הלכה בבית הוועד כן, הי׳ ראוי לרבי לפסוק
כן, ממש כמו שהי׳ גם הוא ביניהם.

וגם אם תהי׳ כוונת ר׳ יוחנן, ״ראה רבי דבריו של ר' שמעון בכסוי הדם
ושנאו בלשון חכמים&quot; לא על רבי עצמו כי אם על חכמי הוועד אשר החליטו
לפסוק כן, מקשינן בפשיטות:

״וכי תימא קסבר שחיטה שאינה ראוי׳ שמה שחיטה והאמר ר׳ חייא בר אבא
‬‫אמר ר׳ יוחנן ראה רבי דבריו וכו׳&quot;.

והדברים ברורים ומלמדים על עצמן.
&lt;קטע סוף=פרק נט/&gt;

פרק ס*)

ההוספות בחתימת המשנה.

&lt;קטע התחלה=פרק ס/&gt;
‬‬
ואמנם כן כי לבד המלאכה הגדולה מההכרעה והסתמות ולבד ההוספות
מדברי שני הדורות מאחרי החרבן אשר נשארו בהם עוללות שעדין לא באו במשנה
וראו הכרח להוסיפם בהמשנה עצמה, ולבד בירורי הגרסאות במשנה, הנה לבד כל
זה יש שם הוספות רבות בימי חתימת המשנה, הנוגעים לעצם הבנת המשנה אם דברי
המשנה ביסודה או דברי התנאים אשר כבר נטבעו במשנה לפני חתימת המשנה.

*) הפרקים האחרונים האצה לא הי׳ להסי מהדורא אחרונה מ‪ T‬הפחבר והגס ^‪ 6‬נמכלגז‬
‫‪ rs‬כל‪.‬הפנינים בהכליר‪ .‬הבירור אמרהי להדפיסם כמו סמצאהים מבלי הוספה או פגרעס והספק‬
‫ירד לסוף דעה המחבר‪ .‬וחבל על דאבח‪ .‬המו־צ‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bdmegk0i7wyi9tekcfre9214gt03ktm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/446</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744955</id>
    <revision>
      <id>3024688</id>
      <parentid>3024146</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:48:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>הערה</comment>
      <origin>3024688</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7208" sha1="oo1tapndy9y8xeu0crspybs12x78vlv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד}}
אֶל־הַקֹּֽצְרִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|19}}וַיֹּ֥אמֶר אֶל־אָבִ֖יו רֹאשִׁ֣י{{מ:פסק}}רֹאשִׁ֑י וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַנַּ֔עַר שָׂאֵ֖הוּ אֶל־אִמּֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|כ}}וַיִּ֨שָּׂאֵ֔הוּ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ עַד־הַֽצׇּֽהֳרַ֖יִם וַיָּמֹֽת׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|21}}וַתַּ֙עַל֙ וַתַּשְׁכִּבֵ֔הוּ עַל־מִטַּ֖ת אִ֣ישׁ הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּסְגֹּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וַתֵּצֵֽא׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|22}}וַתִּקְרָא֮ אֶל־אִישָׁהּ֒ וַתֹּ֗אמֶר שִׁלְחָ֨ה נָ֥א לִי֙ אֶחָ֣ד מִן־הַנְּעָרִ֔ים וְאַחַ֖ת הָֽאֲתֹנ֑וֹת וְאָר֛וּצָה עַד־אִ֥ישׁ הָֽאֱלֹהִ֖ים וְאָשֽׁוּבָה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|23}}וַיֹּ֗אמֶר מַ֠דּוּעַ אַ֣תְּי{{הערה|{{גדול|אַתִּ֣י}} – {{גדול|אַ֣תְּ}} ק'}} הֹלֶ֤כֶתי{{הערה|{{גדול|הֹלַ֤כְתִּי}} – {{גדול|הוֹלֶ֤כֶת}} ק'}} אֵלָיו֙ הַיּ֔וֹם לֹֽא־חֹ֖דֶשׁ וְלֹ֣א שַׁבָּ֑ת וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃{{הערה|ע&quot;כ}} {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|24}}וַתַּֽחֲבֹשׁ֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֹּ֥אמֶר אֶל־נַֽעֲרָ֖הּ נְהַ֣ג וָלֵ֑ךְ אַל־תַּֽעֲצׇר־לִ֣י לִרְכֹּ֔ב כִּ֖י אִם־אָמַ֥רְתִּי לָֽךְ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|כה}}וַתֵּ֗לֶךְ וַתָּבֹ֛א אֶל־אִ֥ישׁ הָֽאֱלֹהִ֖ים אֶל־הַ֣ר הַכַּרְמֶ֑ל וַ֠יְהִי כִּרְא֨וֹת אִישׁ־הָֽאֱלֹהִ֤ים אוֹתָהּ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־גֵּֽיחֲזִ֣י נַֽעֲר֔וֹ הִנֵּ֖ה הַשּֽׁוּנַמִּ֥ית הַלָּֽז׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|26}}עַתָּה֮ רֽוּץ־נָ֣א לִקְרָאתָהּ֒ וֶֽאֱמׇר־לָ֗הּ הֲשָׁל֥וֹם לָ֛ךְ הֲשָׁל֥וֹם לְאִישֵׁ֖ךְ הֲשָׁל֣וֹם לַיָּ֑לֶד וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|27}}וַתָּבֹ֞א אֶל־אִ֤ישׁ הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־הָהָ֔ר וַתַּֽחֲזֵ֖ק בְּרַגְלָ֑יו וַיִּגַּ֨שׁ גֵּֽיחֲזִ֜י לְהׇדְפָ֗הּ וַיֹּאמֶר֩ אִ֨ישׁ הָֽאֱלֹהִ֤ים הַרְפֵּה־לָהּ֙ כִּֽי־נַפְשָׁ֣הּ מָֽרָה־לָ֔הּ וַֽיהֹוָה֙ הֶֽעְלִ֣ים מִמֶּ֔נִּי וְלֹ֥א הִגִּ֖יד לִֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|28}}וַתֹּ֕אמֶר הֲשָׁאַ֥לְתִּי בֵ֖ן מֵאֵ֣ת אֲדֹנִ֑י הֲל֣וֹא אָמַ֔רְתִּי לֹ֥א תַשְׁלֶ֖ה אֹתִֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|29}}וַיֹּ֨אמֶר לְגֵֽיחֲזִ֜י חֲגֹ֣ר מׇתְנֶ֗יךָ וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָֽדְךָ֮ וָלֵךְ֒ כִּ֤י תִמְצָא־אִישׁ֙ לֹ֣א תְבָֽרְכֶ֔נּוּ וְכִֽי־יְבָֽרֶכְךָ֥ אִ֖ישׁ לֹ֣א תַֽעֲנֶ֑נּוּ וְשַׂמְתָּ֥ מִשְׁעַנְתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י הַנָּֽעַר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|ל}}וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ם הַנַּ֔עַר חַי־יְהֹוָ֥ה וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖ אִם־אֶֽעֶזְבֶ֑ךָּ וַיָּ֖קׇם וַיֵּ֥לֶךְ אַֽחֲרֶֽיהָ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|31}}וְגֵֽחֲזִ֞י עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֗ם וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמִּשְׁעֶ֙נֶת֙ עַל־פְּנֵ֣י הַנַּ֔עַר וְאֵ֥ין ק֖וֹל וְאֵ֣ין קָ֑שֶׁב וַיָּ֤שׇׁב לִקְרָאתוֹ֙ וַיַּגֶּד־ל֣וֹ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א הֵקִ֖יץ הַנָּֽעַר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|32}}וַיָּבֹ֥א אֱלִישָׁ֖ע הַבָּ֑יְתָה וְהִנֵּ֤ה הַנַּ֙עַר֙ מֵ֔ת מֻשְׁכָּ֖ב עַל־מִטָּתֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|33}}וַיָּבֹ֕א וַיִּסְגֹּ֥ר הַדֶּ֖לֶת בְּעַ֣ד שְׁנֵיהֶ֑ם וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|34}}וַיַּ֜עַל וַיִּשְׁכַּ֣ב עַל־הַיֶּ֗לֶד וַיָּשֶׂם֩ פִּ֨יו עַל־פִּ֜יו וְעֵינָ֤יו עַל־עֵינָיו֙ וְכַפָּ֣יו עַל־כַּפָּ֔ו{{הערה|{{גדול|כַּפָּיו}} ק'}} וַיִּגְהַ֖ר עָלָ֑יו וַיָּ֖חׇם בְּשַׂ֥ר הַיָּֽלֶד׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|לה}}וַיָּ֜שׇׁב וַיֵּ֣לֶךְ בַּבַּ֗יִת אַחַ֥ת הֵ֙נָּה֙ וְאַחַ֣ת הֵ֔נָּה וַיַּ֖עַל וַיִּגְהַ֣ר עָלָ֑יו וַיְזוֹרֵ֤ר הַנַּ֙עַר֙ עַד־שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים וַיִּפְקַ֥ח הַנַּ֖עַר אֶת־עֵינָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|36}}וַיִּקְרָ֣א אֶל־גֵּֽיחֲזִ֗י וַיֹּ֙אמֶר֙ קְרָא֙ אֶל־הַשֻּׁנַמִּ֣ית הַזֹּ֔את וַיִּקְרָאֶ֖הָ וַתָּבֹ֣א אֵלָ֑יו וַיֹּ֖אמֶר שְׂאִ֥י בְנֵֽךְ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|37}}וַתָּבֹא֙ וַתִּפֹּ֣ל עַל־רַגְלָ֔יו וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתִּשָּׂ֥א אֶת־בְּנָ֖הּ וַתֵּצֵֽא׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|ד|38}}וֶֽאֱלִישָׁ֞ע שָׁ֤ב הַגִּלְגָּ֙לָה֙ וְהָֽרָעָ֣ב בָּאָ֔רֶץ וּבְנֵי֙ הַנְּבִיאִ֔ים יֽשְׁבִ֖ים לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְנַֽעֲר֗וֹ שְׁפֹת֙ הַסִּ֣יר הַגְּדוֹלָ֔ה וּבַשֵּׁ֥ל נָזִ֖יד לִבְנֵ֥י הַנְּבִיאִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|39}}וַיֵּצֵ֨א אֶחָ֣ד אֶל־הַשָּׂדֶה֮ לְלַקֵּ֣ט אֹרֹת֒ וַיִּמְצָא֙ גֶּ֣פֶן שָׂדֶ֔ה וַיְלַקֵּ֥ט מִמֶּ֛נּוּ פַּקֻּעֹ֥ת שָׂדֶ֖ה מְלֹ֣א בִגְד֑וֹ וַיָּבֹ֗א וַיְפַלַּ֛ח אֶל־סִ֥יר הַנָּזִ֖יד כִּי־לֹ֥א יָדָֽעוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|מ}}וַיִּֽצְק֥וּ לַֽאֲנָשִׁ֖ים לֶֽאֱכ֑וֹל וַ֠יְהִי כְּאׇכְלָ֨ם מֵֽהַנָּזִ֜יד וְהֵ֣מָּה צָעָ֗קוּ וַיֹּֽאמְר֨וּ מָ֤וֶת בַּסִּיר֙ אִ֣ישׁ הָֽאֱלֹהִ֔ים וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לֶֽאֱכֹֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|41}}וַיֹּ֙אמֶר֙ וּקְחוּ־קֶ֔מַח
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>oo1tapndy9y8xeu0crspybs12x78vlv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק-יסוד: לימוד תורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744964</id>
    <revision>
      <id>3024553</id>
      <parentid>3024486</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T13:00:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3024552] עדכון (פורסם ברשומות)</comment>
      <origin>3024553</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="744" sha1="c6kde9jiowo8y2y4xekprsgbc10jo2j" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק־יסוד: לימוד תורה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר2|2198907}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 3543|חוק־יסוד: לימוד תורה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|לימוד תורה}}
{{ח:ת}} לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

{{ח:חתימות}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>c6kde9jiowo8y2y4xekprsgbc10jo2j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024589</id>
      <parentid>3024553</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T15:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3024578]</comment>
      <origin>3024589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="828" sha1="nxzgbhnbruf2p5iba6t4iz2jhkd57rs" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק־יסוד: לימוד תורה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר2|2198907}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 3543|חוק־יסוד: לימוד תורה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|לימוד תורה}}
{{ח:ת}} לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ח בתמוז התשפ״ו (13 ביולי 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>nxzgbhnbruf2p5iba6t4iz2jhkd57rs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024746</id>
      <parentid>3024589</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3024743]</comment>
      <origin>3024746</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="881" sha1="kgm92dzxrkrf0t5te5k4ahy9hvfbmzg" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק־יסוד: לימוד תורה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר2|2198907}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 3543|חוק־יסוד: לימוד תורה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14112739.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|לימוד תורה}}
{{ח:ת}} לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ח בתמוז התשפ״ו (13 ביולי 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>kgm92dzxrkrf0t5te5k4ahy9hvfbmzg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' נחמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744972</id>
    <revision>
      <id>3024632</id>
      <parentid>3024291</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T16:35:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>הגהות מכ&quot;י פרמה 2404 (שהוא העתקה של מחזור שלוניקי הנדפס)</comment>
      <origin>3024632</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4314" sha1="54bf8edi3wziisxcu1iptufgojn110k" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אברהם בר שמואל חזק ואמץ'''}}

{{סי|אִ}}מְרוֹת יְיָ נֶחָמוֹת הַנִּבָּאוֹת / תְּמַהֵר וְתָחִישׁ יְיָ צְבָאוֹת / עֲשֵׂה עִמִּי לְטוֹבָה אוֹת{{ממס|תהלים פו יז|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|בָּ}}אוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ / הִנָּם טְבוּעִים מִשְּׁאוֹן מוֹרְדֶיךָ / קוּמָה יְיָ אֵל נְשָׂא יָדֶךָ{{ממס|תהלים י יב}} {{ש}}
{{סי|רֻ}}בֵּי תּוֹרוֹתָיו בְּחוּצוֹת מִרְמָס / מָלְאוּ בָּתֵּיהֶם שֹׁד וְחָמָס / וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס{{ממס|שמואל א טו ט}} {{ש}}
{{סי|הָ}}אוֹיֵב מַכֶּה עַמִּי בְּמַטֵּהוּ / תַּחַת שִׁבְטוֹ הַמֵּת עוֹדֵהוּ / קוּמָה יְיָ קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ{{ממס|תהלים יז יג}} {{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי עָקַת רָשָׁע הַמִּתְנַשֵּׂא / לְהַכְרִית זִכְרִי נַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא  / קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ וְהִנָּשֵׂא{{ממס|תהלים ז ז|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|בֶּ}}אֱדוֹם שָׁכְנָה נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים / מִיּוֹם לְיוֹם חַיַּי תְּלוּאִים / שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים{{ממס|תהלים צד ג|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|רְ}}עָצוּנִי רְצָצוּנִי וְלַבֹּקֶר לֹא גָרְמוּ / נָא לָכֶם דֹּמּוּ יִדְמוּ / בְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּמּוּ{{ממס|מלכים ב ז יג|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵב לְבָבִי כְּאֶבֶן הָאָזֶל / מִיַּד זֶה מִי יָשִׁיב גֶּזֶל / הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל{{ממס|דברים ג יא}} {{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוֹחַ מִגִּבּוֹר אֵיךְ יֻקַּח / אַף שִׁנָּיו הוּרַק בְּרֶקַח / צְרוֹר הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ לָקַח{{ממס|משלי ז כ|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|וּ}}מַדָּעִי שָׁב לֵידַע הַנֶּעֱלָם / גָּבוֹהַּ מִכָּל גָּבוֹהַּ הוּא גְּאָלָם / וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם{{ממס|דברים לג כז}} {{ש}}
{{סי|אָ}}כֵן בְּיָדוֹ הַיְּכֹלֶת לְהַשְׁמִיד עוֹיְנַי / אוֹתִי לִגְאוֹל כְּפִי הֶגְיוֹנַי / אִם חָפֵץ בָּנוּ יְיָ{{ממס|במדבר יד ח}} {{ש}}
{{סי|לַ}}אדֹנִי דִּבֵּר אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ לְרַגְלֶיךָ / אָסִיר{{הערה|אולי צריך להיות: אֶשְׁכָּר.}} לְמִנְחָה יָשִׁיבוּ אֵלֶיךָ / עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ{{ממס|תהלים קי ג}} {{ש}}
{{סי|ח}}וּשָׁה יְיָ וּנְקֹם נִקְמָתֶךָ / נִקְמַת הֵיכָלְךָ וְנִקְמַת תּוֹרָתֶךָ / וְנִקְמַת אַחֶיךָ אַנְשֵׁי גְּאֻלָּתֶךָ{{ממס|יחזקאל יא טו|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|זָ}}רִים אוֹיְבֵיהֶם וְעִמָּם הִצּוּ / וּשְׁאָר מִזְעָר מֵהֶם קָמְצוּ / וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ{{ממס|ויקרא יד מא}} {{ש}}
{{סי|ק}}וֹל דָּמָם יָבוֹא לְפָנֶיךָ אֵל / וְתַרְאֶה אִם זְרוֹעַ לָךְ כָּאֵל / יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים יד ז}} {{ש}}
{{סי|וְאַמֵּץ}} וְחַזֵּק אֶת הֲמוֹנַי / וְהַעֲבֵר קוֹל בְּכָל מְדָנַי / וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי יְיָ.{{ממס|רות ג יג}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>54bf8edi3wziisxcu1iptufgojn110k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק-יסוד: לימוד תורה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744991</id>
    <revision>
      <id>3024552</id>
      <parentid>3024478</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T12:31:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון (פורסם ברשומות)</comment>
      <origin>3024552</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="561" sha1="r84705u5v6ru9qf6cglkg9hzhf2ns4y" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק-יסוד: לימוד תורה

&lt;מאגר תיקון 2198907&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 3543|חוק-יסוד: לימוד תורה)).

@ 1. לימוד תורה
: לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* יצחק הרצוג, נשיא המדינה
* אמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת


&lt;ויקי&gt;
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>r84705u5v6ru9qf6cglkg9hzhf2ns4y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024578</id>
      <parentid>3024552</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T14:42:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024578</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="655" sha1="exa6stp1m8getwvce4d66iwmdqc9ipa" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק-יסוד: לימוד תורה

&lt;מאגר תיקון 2198907&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 3543|חוק-יסוד: לימוד תורה)).

@ 1. לימוד תורה
: לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בתמוז התשפ&quot;ו (13 ביולי 2026).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* יצחק הרצוג, נשיא המדינה
* אמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>exa6stp1m8getwvce4d66iwmdqc9ipa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024743</id>
      <parentid>3024578</parentid>
      <timestamp>2026-07-16T10:24:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024743</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="667" sha1="myt0x2zvmlbrguk651rqq1mgc9pkbe9" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק-יסוד: לימוד תורה

&lt;מאגר תיקון 2198907&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 3543|חוק-יסוד: לימוד תורה|25:14112739)).

@ 1. לימוד תורה
: לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בתמוז התשפ&quot;ו (13 ביולי 2026).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* יצחק הרצוג, נשיא המדינה
* אמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>myt0x2zvmlbrguk651rqq1mgc9pkbe9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745007</id>
    <revision>
      <id>3024544</id>
      <timestamp>2026-07-15T12:00:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3024503] כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3024544</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5990" sha1="fi5voy97zuphurishoovfaogq4182tz" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2414|כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12474.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 3|סעיף 3(ב)(1)(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} (להלן – החוק), ובאישור שר האנרגיה והתשתיות, קובעת רשות החשמל כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופן מקוון“ – באמצעות אתר אינטרנט שהגישה אליו היא פתוחה ואינה דורשת רישום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספק“ – ההספק בקילו־ואט שעמדת טעינה יכולה לספק ברגע נתון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – אדם הרוכש חשמל ממפעיל עמדת טעינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח מזדמן“ – לקוח שאינו לקוח קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח קבוע“ – לקוח רשום אצל מפעיל עמדת טעינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסופון אשראי“, ”עמדת טעינה“, ”עמדת טעינה מהירה“ ו”עמדת טעינה אולטרה מהירה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון)#סעיף 15ג|בתקנה 15ג לתקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון), התשנ״ח–1997}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל עמדת טעינה“ – אדם האחראי לניהול עמדת טעינה ותפעולה ומוכר חשמל ללקוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום פרטי“ – מקום שאינו מקום ציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ה|בסעיף 19ה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טעינה איטית“ – עמדת טעינה שהספק הטעינה המרבי בה נמוך מ־50 קילו־ואט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טעינה ייעודית“ – עמדת טעינה הממוקמת במקום ציבורי, שאינה פתוחה לציבור, והיא מיועדת בעיקרה לשימוש העובדים במקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חשמלי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|2|פטור מחובת רישיון להספקת חשמל מעמדות טעינה}}
{{ח:ת}} מפעיל עמדת טעינה שהוא אחד מאלה יהיה פטור מרישיון הספקה:
{{ח:תת|(1)}} מפעיל עמדת טעינה המפעיל עמדת טעינה שממוקמת במקום פרטי או עמדת טעינה ייעודית;
{{ח:תת|(2)}} מפעיל עמדת טעינה המפעיל עמדת טעינה במקום ציבורי שאינה עמדת טעינה ייעודית (להלן – עמדת טעינה ציבורית), ושההספק המרבי המצטבר של כל עמדות הטעינה הציבוריות שהוא מפעיל אינו עולה על 8 מגה־ואט, ובלבד שהוא עומד בכל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} הוא מפרסם את מחיר הטעינה בהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} בעמדת טעינה איטית – באופן מקוון או בסמוך לעמדת הטעינה, באופן ברור ובמקום גלוי לעין;
{{ח:תתתת|(2)}} בעמדת טעינה מהירה או בעמדת טעינה אולטרה מהירה – בסמוך לעמדת הטעינה, באופן ברור ובמקום גלוי לעין;
{{ח:תתת|(ב)}} הוא אינו מחייב את לקוחותיו לצרוך זמן מזערי של שירותי טעינת רכב חשמלי בטעינה נתונה;
{{ח:תתת|(ג)}} אם הוא מפעיל עמדת טעינה מהירה או עמדת טעינה אולטרה מהירה – בעמדת טעינה כאמור שהוא מפעיל הלקוח שלו יכול לשלם במסופון אשראי בלא צורך ברישום;
{{ח:תתת|(ד)}} הוא יספק שירות טעינה בעמדת הטעינה לכל לקוח מזדמן, בלא הפליה, ולא ייתן עדיפות ללקוחותיו הקבועים על פני לקוחות מזדמנים, ואולם לא יראו בקביעת מחיר שונה ללקוח קבוע כהפליה או כמתן עדיפות לפי פסקת משנה זו.

{{ח:סעיף|3|חובת דיווח מפעיל עמדת טעינה}}
{{ח:ת}} מפעיל עמדת טעינה הפטור מרישיון ידווח לרשות על מיקום, על הספק מרבי ועל סוג עמדת הטעינה, לפי דרישתה.

{{ח:סעיף|4|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום י״ב באב התשפ״ו (26 ביולי 2026), ואולם תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(2)(א) ו־(ג)}} ביום ב׳ בטבת התשפ״ח (1 בינואר 2028).

{{ח:חתימות|כ״ט בתמוז התשפ״ו (14 ביולי 2026)}}
* '''אמיר שביט'''&lt;br&gt;יושב ראש רשות החשמל
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>fi5voy97zuphurishoovfaogq4182tz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1745008</id>
    <redirect title="שיחה:כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)" />
    <revision>
      <id>3024545</id>
      <timestamp>2026-07-15T12:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3024545</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145" sha1="ezvvwwz7uk3gcmm7flfhtblnxz9uoux" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]]</text>
      <sha1>ezvvwwz7uk3gcmm7flfhtblnxz9uoux</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1745009</id>
    <revision>
      <id>3024546</id>
      <timestamp>2026-07-15T12:00:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3024546</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-40016-02</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1745010</id>
    <revision>
      <id>3024584</id>
      <timestamp>2026-07-15T14:50:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* מגילה כג ב */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3024584</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="163" sha1="i65elu1y2lnuehpw028rnpdks4u1878" xml:space="preserve">== מגילה כג ב ==

{{ניסויים|מגילה כג ב}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:50, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>i65elu1y2lnuehpw028rnpdks4u1878</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1745011</id>
    <revision>
      <id>3024653</id>
      <timestamp>2026-07-15T17:20:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לז א|לז ב|לח א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף לז ב}}  ==תרגום לעברית== וכו'. ספר עליון שהרי ממנו יוצא הכל, ממנו יוצאת כתיבה. ספר אמצעי כללות של מעלה ומטה. שתורה שבכתב אדם הראשון. ספר שלישי שנקרא תולדת אדם, וזהו של צדיקים גמורים. זהו שכתוב: &quot;זֶה סֵפֶר...&quot;</comment>
      <origin>3024653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4835" sha1="58cgtb6lytyslp30sg58sx8hdul0wtr" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לז א|לז ב|לח א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף לז ב}}

==תרגום לעברית==
וכו'. ספר עליון שהרי ממנו יוצא הכל, ממנו יוצאת כתיבה. ספר אמצעי כללות של מעלה ומטה. שתורה שבכתב אדם הראשון. ספר שלישי שנקרא תולדת אדם, וזהו של צדיקים גמורים. זהו שכתוב: &quot;זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ה|א}}, זה צדיק, ודאי שעושה תולדות. &quot;בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים&quot; {{ממ|בראשית|ה|א}}, שהרי ודאי אז נתקן הכל למעלה ומטה, והתקיימו בדוגמה אחת. זכר ונקבה בראם, סתם אחד נכלל באחד.

שנינו, כתוב: &quot;מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה' בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב&quot; {{ממ|משלי|יח|י}}. זהו ספר תולדות אדם שרץ באותו מגדל. המגדל הזה מה מעשהו? אלא זהו מגדל דוד, וזהו &quot;מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה'&quot;, והכל אחד. כאן ידוע לבני האמונה זהו ודאי ספר תולדות.

ואמר רבי אבא, ספר ודאי ירד לו לאדם הראשון, ובו היה יודע חכמה עליונה. וספר זה הגיע לבני אלוהים חכמי הדור, ומי שזכה להתבונן בו, ידע בו חכמה עליונה. ומתבוננים בו ויודעים בו. וספר זה הוריד אותו בעל הסודות, ושלושה שליחים ממונים לפניו. ובשעה שיצא אדם מגן עדן, אחז באותו ספר. כשיצא ברח ממנו, התפלל ובכה לפני ריבונו, והשיבו לו אותו כמו מקודם, כדי שלא תשכח חכמה מבני אדם וישתדלו לדעת את אדונם.

וכן שנינו: ספר היה לו לחנוך, וזה ספר ממקום של ספר תולדות אדם היה, וזהו סוד החכמה, שהרי מהארץ ניטל, זהו שכתוב &quot;וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים&quot; {{ממ|בראשית|ה|כד}}. והוא הנער, שכתוב: &quot;חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ&quot; {{ממ|משלי|כב|ו}}. וכל גנזים עליונים נמסרו בידו. וזה מסר ונתן ועשה שליחותו. ואלף מפתחות נמסרו בידו. ומאה ברכות לוקח בכל יום וקושר קשרים לאדונו.

מהעולם לקח אותו הקדוש ברוך הוא לשמש. זהו שכתוב: כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים&quot; {{ממ|בראשית|ה|כד}}. ומזה נמסר ספר שנקרא ספרו של חנוך. בשעה שאחז אותו הקדוש ברוך הוא, הראה לו כל גנזים עליונים. הראה לו עץ החיים באמצע הגן והעלים שלו וענפיו, והכל ראינו בספרו. אשרי אותם חסידים עליונים שחכמה עליונה התגלתה להם ולא נשכחה מהם לעולמים, כפי שאתה אומר: &quot;סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם&quot; {{ממ|תהלים|כה|יד}}.

וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר&quot; {{ממ|בראשית|ו|ג}}. רבי אחא אמר: באותו זמן היה אותו נהר ששופע ויוצא, מוציא רוח עליונה מעץ החיים ומוריק באילן, ונמשכות רוחות לתוך בני אדם זמנים רבים. עד שעלו רעות והתיצבו לפתח. אז הסתלקה רוח עליונה מאותו אילן בשעה שפרחו נשמות בבני אדם. זהו שכתוב: &quot;לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם&quot;, לתת לעולם בשעה שפרחו נשמות בבני אדם.

&quot;בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר&quot; {{ממ|בראשית|ו|ג}}, רבי אלעזר אמר: &quot;בְּשַׁגַּם&quot; זה משה, שהוא מאיר ללבנה, ומכוח זה עומדים בני אדם בעולם זמנים רבים. &quot;וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot;, רמז למשה, שעל ידו נתנה תורה. ואז מוריק חיים לבני אדם מאותו עץ החיים. וכך היה, אלמלא שחטאו ישראל, זהו שכתוב : &quot;חָרוּת עַל הַלֻּחֹת&quot; {{ממ|שמות|לב|טז}}, חרות ממלאך המוות, שהרי עץ החיים היה מושך למטה. ועל בשג&quot;ם שהוא בשר עומד הדבר להריק רוח של חיים. בשגם אחוז למטה, אחוז למעלה. ועל זה שנינו משה לא מת, אלא התכנס</text>
      <sha1>58cgtb6lytyslp30sg58sx8hdul0wtr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארץ צבי תפרש כפיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745012</id>
    <revision>
      <id>3024657</id>
      <timestamp>2026-07-15T17:32:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מהתכלאל</comment>
      <origin>3024657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7167" sha1="objw9jnxwiwm5qovy5vn9ylpl2odzyy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם''' (אבן עזרא)}}

{{סי|אֶ}}רֶץ צְבִי תְּפָרֵשׁ כַּפֶּיהָ / וְקוֹל נַאֲקָתָהּ בְּאָזְנָי {{ש}}
אַיֵּה אוֹתוֹת אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי / כִּי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי {{ש}}
אוֹ אַיֵּה אָהֳלָה וְאָהֳלִיבָה / כִּי זָרִים עַל פָּנָי {{ש}}
אַיֵּה אֲלָפַי אַיֵּה רִבְבוֹתַי / כִּי יְרָשׁוּנִי שׂוֹטְנָי {{ש}}
אַיֵּה נְגִידַי אַיֵּה רוֹעַי / כִּי נָפוֹצוּ הֲמוֹנָי {{ש}}
אַיֵּה נְבִיאַי אַיֵּה חֲכָמַי / כִּי נִבְעוּ מַצְפּוּנָי {{ש}}
אַיֵּה כֹהֲנַי אַיֵּה לְוִיַּי / כִּי שָׁבְתוּ קָרְבָּנָי {{ש}}
אַיֵּה שָׁרַי אַיֵּה נוֹגְנַי / כִּי בְנוֹת יַעֲנָה שׁוֹכְנָי {{ש}}
שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי / וַאֲסַפֵּר כָּל יְגוֹנָי {{ש}}
נָא אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי / אַל תָּאִיצוּ בָנָי {{ש}}
כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם / כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ.{{ממס|רות א יג}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|בַּ}}ת צִיּוֹן אֲחוֹתִי אַשְׁרֵךְ / וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵךְ {{ש}}
הֲשָׁכַחְתְּ אֲחוֹתֵךְ שׁוֹמְרוֹן / הַיּוֹשֶׁבֶת מִמּוּלֵךְ {{ש}}
הִגְלַנִי תִּגְלַת פִּלְנְאֶסֶר / וְאַתְּ שְׁלֵוָה בְּהֵיכָלֵךְ {{ש}}
וַתִּרְאִינִי שְׁבוּיַת חֶרֶב / וּמַלְכִּי בַּשְּׁבִי הוֹלֵךְ {{ש}}
וַתְּהִי אַרְצִי כְּאֶרֶץ אֲחוֹתֵךְ / אֲשֶׁר מִשְּׁמֹאלֵךְ {{ש}}
וְהִתְנַחַמְתִּי, כִּי יָדַעְתִּי / כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֵךְ {{ש}}
וְעַתָּה אֲנִי אֶל נְהַר גּוֹזָן / אָגֹז נִזְרִי וְאַשְׁלֵךְ {{ש}}
וְאֵיךְ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת / בְּעֵת בּוֹאֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ {{ש}}
וְהַעֲלִי עוֹלוֹת לִפְנֵי אֲרוֹן הַבְּרִית / וְהַשְׁמִיעִי אֶת קוֹלֵךְ {{ש}}
כִּי לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנַיִךְ / בְּעַד אֲחוֹתֵךְ בְּהִתְפַּלְּלֵךְ {{ש}}
לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ / וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יג}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|רַ}}ב הַדֶּרֶךְ בֵּינוֹתֵינוּ / וְלֹא נִשְׁמַע מְרִי שִׂיחִי {{ש}}
דֹּמִּי אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה / הֵרָגְעִי וָנוֹחִי {{ש}}
אֲנִי יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ / הֱסִיתוּנִי מַדּוּחִי {{ש}}
וְעָזַבְתִּי תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ / וַעֲזָבַנִי כֹחִי {{ש}}
וְכַשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים / וּבָקְעוּ עִיר מִבְטַחִי {{ש}}
וַיִּשְׂרְפוּ הֵיכַל יְיָ / וְסָר זִבְחִי וְנִיחוֹחִי {{ש}}
לֹא אָרוֹן וְלֹא אוּרִים וְתֻמִּים / וְכִמְעַט אָבַד נִצְחִי {{ש}}
וְעַתָּה אֲנִי גֹלָה וְסוּרָה / בְּיַד עַבְדִּי בְּיַד אֲחִי {{ש}}
דַּבְּרִי עַל לִבִּי אֲחוֹתִי / וְאוֹתִי אַל תּוֹכִיחִי {{ש}}
כִּי חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי / אֲשֶׁר חֲמָתָם שֹׁתָה רוּחִי.{{ממס|איוב ו ד}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|הָ}}יִינוּ בְנוֹת אֵם אַחַת / וּמִקְרֶה אֶחָד קְרָאָנוּ {{ש}}
נַעֲשֶׂה מִסְפֵּד תַּמְרוּרִים / כִּי אֵל הִסְגִּירָנוּ {{ש}}
הִכְעַסְנוּהוּ בְּלֹא אֱלֹהִים / וּבְלֹא עָם הֱמִירָנוּ {{ש}}
וּלְפָנִים שָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ / וּבִכְבוֹדוֹ פִּאֲרָנוּ {{ש}}
וּמִדֵּי שָׁמַרְנוּ דָתוֹ / כְּבַת עַיִן שְׁמָרָנוּ {{ש}}
וּמִדֵּי בָּעַטְנוּ בְּתוֹרָתוֹ / בְּמַטֵּה אַף יִסְּרָנוּ {{ש}}
וְלֹא הִבִּיט אֶל בְּרִית אָבוֹת / וּמֵעַל פָּנָיו הֱסִירָנוּ {{ש}}
כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ / וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ {{ש}}
הֲלֹא מִמִּצְרַיִם גְּאָלָנוּ / וְעֵת צָרָה עֲזָרָנוּ {{ש}}
וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְיָ / וּבַגּוֹיִם זֵרָנוּ {{ש}}
הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ / לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ.{{ממס|בראשית לא טו}} 
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|מָ}}ה אוֹסִיף אֱלֹהַי לַחְשֹׁב / וּמַחְשְׁבוֹתַי תִּרְאֶינָה {{ש}}
וְטֶרֶם עֲרֹךְ פִּי דִבְרָתִי / אַתָּה תֵדָעֶנָּה {{ש}}
וְאֵיךְ תַּחֲרִישׁ, וְחֶרְפַּת שִׁמְךָ / יוֹם יוֹם תִּשְׁמָעֶנָּה {{ש}}
הֲלָנֶצַח נִמְכְּרָה אִמִּי / אֲשֶׁר לֹא תִגְאָלֶנָּה {{ש}}
נִחַמְתַּנִי בְּבוֹא מְשִׁיחִי / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה {{ש}}
וְכָל תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה / מִי זֶה יִשָּׂאֶנָּה {{ש}}
וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתִי / וְתִקְוָתִי מִי יְשׁוּרֶנָּה  {{ש}}
קוּם קַח אֶת דָּתְךָ מְהֵרָה / וְזָר לֹא יִקָּחֶנָּה {{ש}}
זְכֹר לִי אַהֲבָתֶךָ / וְאַהֲבַת כְּלוּלוֹתַי זְכָר נָא {{ש}}
וְאַשְׁמָתִי רֵאשִׁית וְאַחֲרִית / לֹא תִזְכְּרֶנָּה {{ש}}
כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה.{{ממס|ש&quot;א א טז}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>objw9jnxwiwm5qovy5vn9ylpl2odzyy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024669</id>
      <parentid>3024657</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:51:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:סיומת מקראית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7210" sha1="srmbkf4u3m99foseamylxityzubyqe8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם''' (אבן עזרא)}}

{{סי|אֶ}}רֶץ צְבִי תְּפָרֵשׁ כַּפֶּיהָ / וְקוֹל נַאֲקָתָהּ בְּאָזְנָי {{ש}}
אַיֵּה אוֹתוֹת אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי / כִּי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי {{ש}}
אוֹ אַיֵּה אָהֳלָה וְאָהֳלִיבָה / כִּי זָרִים עַל פָּנָי {{ש}}
אַיֵּה אֲלָפַי אַיֵּה רִבְבוֹתַי / כִּי יְרָשׁוּנִי שׂוֹטְנָי {{ש}}
אַיֵּה נְגִידַי אַיֵּה רוֹעַי / כִּי נָפוֹצוּ הֲמוֹנָי {{ש}}
אַיֵּה נְבִיאַי אַיֵּה חֲכָמַי / כִּי נִבְעוּ מַצְפּוּנָי {{ש}}
אַיֵּה כֹהֲנַי אַיֵּה לְוִיַּי / כִּי שָׁבְתוּ קָרְבָּנָי {{ש}}
אַיֵּה שָׁרַי אַיֵּה נוֹגְנַי / כִּי בְנוֹת יַעֲנָה שׁוֹכְנָי {{ש}}
שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי / וַאֲסַפֵּר כָּל יְגוֹנָי {{ש}}
נָא אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי / אַל תָּאִיצוּ בָנָי {{ש}}
כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם / כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ.{{ממס|רות א יג}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|בַּ}}ת צִיּוֹן אֲחוֹתִי אַשְׁרֵךְ / וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵךְ {{ש}}
הֲשָׁכַחְתְּ אֲחוֹתֵךְ שׁוֹמְרוֹן / הַיּוֹשֶׁבֶת מִמּוּלֵךְ {{ש}}
הִגְלַנִי תִּגְלַת פִּלְנְאֶסֶר / וְאַתְּ שְׁלֵוָה בְּהֵיכָלֵךְ {{ש}}
וַתִּרְאִינִי שְׁבוּיַת חֶרֶב / וּמַלְכִּי בַּשְּׁבִי הוֹלֵךְ {{ש}}
וַתְּהִי אַרְצִי כְּאֶרֶץ אֲחוֹתֵךְ / אֲשֶׁר מִשְּׁמֹאלֵךְ {{ש}}
וְהִתְנַחַמְתִּי, כִּי יָדַעְתִּי / כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֵךְ {{ש}}
וְעַתָּה אֲנִי אֶל נְהַר גּוֹזָן / אָגֹז נִזְרִי וְאַשְׁלֵךְ {{ש}}
וְאֵיךְ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת / בְּעֵת בּוֹאֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ {{ש}}
וְהַעֲלִי עוֹלוֹת לִפְנֵי אֲרוֹן הַבְּרִית / וְהַשְׁמִיעִי אֶת קוֹלֵךְ {{ש}}
כִּי לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנַיִךְ / בְּעַד אֲחוֹתֵךְ בְּהִתְפַּלְּלֵךְ {{ש}}
לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ / וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יג}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|רַ}}ב הַדֶּרֶךְ בֵּינוֹתֵינוּ / וְלֹא נִשְׁמַע מְרִי שִׂיחִי {{ש}}
דֹּמִּי אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה / הֵרָגְעִי וָנוֹחִי {{ש}}
אֲנִי יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ / הֱסִיתוּנִי מַדּוּחִי {{ש}}
וְעָזַבְתִּי תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ / וַעֲזָבַנִי כֹחִי {{ש}}
וְכַשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים / וּבָקְעוּ עִיר מִבְטַחִי {{ש}}
וַיִּשְׂרְפוּ הֵיכַל יְיָ / וְסָר זִבְחִי וְנִיחוֹחִי {{ש}}
לֹא אָרוֹן וְלֹא אוּרִים וְתֻמִּים / וְכִמְעַט אָבַד נִצְחִי {{ש}}
וְעַתָּה אֲנִי גֹלָה וְסוּרָה / בְּיַד עַבְדִּי בְּיַד אֲחִי {{ש}}
דַּבְּרִי עַל לִבִּי אֲחוֹתִי / וְאוֹתִי אַל תּוֹכִיחִי {{ש}}
כִּי חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי / אֲשֶׁר חֲמָתָם שֹׁתָה רוּחִי.{{ממס|איוב ו ד}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|הָ}}יִינוּ בְנוֹת אֵם אַחַת / וּמִקְרֶה אֶחָד קְרָאָנוּ {{ש}}
נַעֲשֶׂה מִסְפֵּד תַּמְרוּרִים / כִּי אֵל הִסְגִּירָנוּ {{ש}}
הִכְעַסְנוּהוּ בְּלֹא אֱלֹהִים / וּבְלֹא עָם הֱמִירָנוּ {{ש}}
וּלְפָנִים שָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ / וּבִכְבוֹדוֹ פִּאֲרָנוּ {{ש}}
וּמִדֵּי שָׁמַרְנוּ דָתוֹ / כְּבַת עַיִן שְׁמָרָנוּ {{ש}}
וּמִדֵּי בָּעַטְנוּ בְּתוֹרָתוֹ / בְּמַטֵּה אַף יִסְּרָנוּ {{ש}}
וְלֹא הִבִּיט אֶל בְּרִית אָבוֹת / וּמֵעַל פָּנָיו הֱסִירָנוּ {{ש}}
כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ / וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ {{ש}}
הֲלֹא מִמִּצְרַיִם גְּאָלָנוּ / וְעֵת צָרָה עֲזָרָנוּ {{ש}}
וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְיָ / וּבַגּוֹיִם זֵרָנוּ {{ש}}
הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ / לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ.{{ממס|בראשית לא טו}} 
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|מָ}}ה אוֹסִיף אֱלֹהַי לַחְשֹׁב / וּמַחְשְׁבוֹתַי תִּרְאֶינָה {{ש}}
וְטֶרֶם עֲרֹךְ פִּי דִבְרָתִי / אַתָּה תֵדָעֶנָּה {{ש}}
וְאֵיךְ תַּחֲרִישׁ, וְחֶרְפַּת שִׁמְךָ / יוֹם יוֹם תִּשְׁמָעֶנָּה {{ש}}
הֲלָנֶצַח נִמְכְּרָה אִמִּי / אֲשֶׁר לֹא תִגְאָלֶנָּה {{ש}}
נִחַמְתַּנִי בְּבוֹא מְשִׁיחִי / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה {{ש}}
וְכָל תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה / מִי זֶה יִשָּׂאֶנָּה {{ש}}
וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתִי / וְתִקְוָתִי מִי יְשׁוּרֶנָּה  {{ש}}
קוּם קַח אֶת דָּתְךָ מְהֵרָה / וְזָר לֹא יִקָּחֶנָּה {{ש}}
זְכֹר לִי אַהֲבָתֶךָ / וְאַהֲבַת כְּלוּלוֹתַי זְכָר נָא {{ש}}
וְאַשְׁמָתִי רֵאשִׁית וְאַחֲרִית / לֹא תִזְכְּרֶנָּה {{ש}}
כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה.{{ממס|ש&quot;א א טז}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>srmbkf4u3m99foseamylxityzubyqe8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024674</id>
      <parentid>3024669</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:נוסח תימן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7247" sha1="t6owz62ejstbc6jrxud51zk9six4u0j" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם''' (אבן עזרא)}}

{{סי|אֶ}}רֶץ צְבִי תְּפָרֵשׁ כַּפֶּיהָ / וְקוֹל נַאֲקָתָהּ בְּאָזְנָי {{ש}}
אַיֵּה אוֹתוֹת אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי / כִּי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי {{ש}}
אוֹ אַיֵּה אָהֳלָה וְאָהֳלִיבָה / כִּי זָרִים עַל פָּנָי {{ש}}
אַיֵּה אֲלָפַי אַיֵּה רִבְבוֹתַי / כִּי יְרָשׁוּנִי שׂוֹטְנָי {{ש}}
אַיֵּה נְגִידַי אַיֵּה רוֹעַי / כִּי נָפוֹצוּ הֲמוֹנָי {{ש}}
אַיֵּה נְבִיאַי אַיֵּה חֲכָמַי / כִּי נִבְעוּ מַצְפּוּנָי {{ש}}
אַיֵּה כֹהֲנַי אַיֵּה לְוִיַּי / כִּי שָׁבְתוּ קָרְבָּנָי {{ש}}
אַיֵּה שָׁרַי אַיֵּה נוֹגְנַי / כִּי בְנוֹת יַעֲנָה שׁוֹכְנָי {{ש}}
שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי / וַאֲסַפֵּר כָּל יְגוֹנָי {{ש}}
נָא אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי / אַל תָּאִיצוּ בָנָי {{ש}}
כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם / כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ.{{ממס|רות א יג}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|בַּ}}ת צִיּוֹן אֲחוֹתִי אַשְׁרֵךְ / וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵךְ {{ש}}
הֲשָׁכַחְתְּ אֲחוֹתֵךְ שׁוֹמְרוֹן / הַיּוֹשֶׁבֶת מִמּוּלֵךְ {{ש}}
הִגְלַנִי תִּגְלַת פִּלְנְאֶסֶר / וְאַתְּ שְׁלֵוָה בְּהֵיכָלֵךְ {{ש}}
וַתִּרְאִינִי שְׁבוּיַת חֶרֶב / וּמַלְכִּי בַּשְּׁבִי הוֹלֵךְ {{ש}}
וַתְּהִי אַרְצִי כְּאֶרֶץ אֲחוֹתֵךְ / אֲשֶׁר מִשְּׁמֹאלֵךְ {{ש}}
וְהִתְנַחַמְתִּי, כִּי יָדַעְתִּי / כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֵךְ {{ש}}
וְעַתָּה אֲנִי אֶל נְהַר גּוֹזָן / אָגֹז נִזְרִי וְאַשְׁלֵךְ {{ש}}
וְאֵיךְ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת / בְּעֵת בּוֹאֵךְ אֶל הַמֶּלֶךְ {{ש}}
וְהַעֲלִי עוֹלוֹת לִפְנֵי אֲרוֹן הַבְּרִית / וְהַשְׁמִיעִי אֶת קוֹלֵךְ {{ש}}
כִּי לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנַיִךְ / בְּעַד אֲחוֹתֵךְ בְּהִתְפַּלְּלֵךְ {{ש}}
לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ / וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יג}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|רַ}}ב הַדֶּרֶךְ בֵּינוֹתֵינוּ / וְלֹא נִשְׁמַע מְרִי שִׂיחִי {{ש}}
דֹּמִּי אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה / הֵרָגְעִי וָנוֹחִי {{ש}}
אֲנִי יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ / הֱסִיתוּנִי מַדּוּחִי {{ש}}
וְעָזַבְתִּי תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ / וַעֲזָבַנִי כֹחִי {{ש}}
וְכַשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים / וּבָקְעוּ עִיר מִבְטַחִי {{ש}}
וַיִּשְׂרְפוּ הֵיכַל יְיָ / וְסָר זִבְחִי וְנִיחוֹחִי {{ש}}
לֹא אָרוֹן וְלֹא אוּרִים וְתֻמִּים / וְכִמְעַט אָבַד נִצְחִי {{ש}}
וְעַתָּה אֲנִי גֹלָה וְסוּרָה / בְּיַד עַבְדִּי בְּיַד אֲחִי {{ש}}
דַּבְּרִי עַל לִבִּי אֲחוֹתִי / וְאוֹתִי אַל תּוֹכִיחִי {{ש}}
כִּי חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי / אֲשֶׁר חֲמָתָם שֹׁתָה רוּחִי.{{ממס|איוב ו ד}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|הָ}}יִינוּ בְנוֹת אֵם אַחַת / וּמִקְרֶה אֶחָד קְרָאָנוּ {{ש}}
נַעֲשֶׂה מִסְפֵּד תַּמְרוּרִים / כִּי אֵל הִסְגִּירָנוּ {{ש}}
הִכְעַסְנוּהוּ בְּלֹא אֱלֹהִים / וּבְלֹא עָם הֱמִירָנוּ {{ש}}
וּלְפָנִים שָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ / וּבִכְבוֹדוֹ פִּאֲרָנוּ {{ש}}
וּמִדֵּי שָׁמַרְנוּ דָתוֹ / כְּבַת עַיִן שְׁמָרָנוּ {{ש}}
וּמִדֵּי בָּעַטְנוּ בְּתוֹרָתוֹ / בְּמַטֵּה אַף יִסְּרָנוּ {{ש}}
וְלֹא הִבִּיט אֶל בְּרִית אָבוֹת / וּמֵעַל פָּנָיו הֱסִירָנוּ {{ש}}
כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ / וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ {{ש}}
הֲלֹא מִמִּצְרַיִם גְּאָלָנוּ / וְעֵת צָרָה עֲזָרָנוּ {{ש}}
וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְיָ / וּבַגּוֹיִם זֵרָנוּ {{ש}}
הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ / לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ.{{ממס|בראשית לא טו}} 
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

{{סי|מָ}}ה אוֹסִיף אֱלֹהַי לַחְשֹׁב / וּמַחְשְׁבוֹתַי תִּרְאֶינָה {{ש}}
וְטֶרֶם עֲרֹךְ פִּי דִבְרָתִי / אַתָּה תֵדָעֶנָּה {{ש}}
וְאֵיךְ תַּחֲרִישׁ, וְחֶרְפַּת שִׁמְךָ / יוֹם יוֹם תִּשְׁמָעֶנָּה {{ש}}
הֲלָנֶצַח נִמְכְּרָה אִמִּי / אֲשֶׁר לֹא תִגְאָלֶנָּה {{ש}}
נִחַמְתַּנִי בְּבוֹא מְשִׁיחִי / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה {{ש}}
וְכָל תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה / מִי זֶה יִשָּׂאֶנָּה {{ש}}
וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתִי / וְתִקְוָתִי מִי יְשׁוּרֶנָּה  {{ש}}
קוּם קַח אֶת דָּתְךָ מְהֵרָה / וְזָר לֹא יִקָּחֶנָּה {{ש}}
זְכֹר לִי אַהֲבָתֶךָ / וְאַהֲבַת כְּלוּלוֹתַי זְכָר נָא {{ש}}
וְאַשְׁמָתִי רֵאשִׁית וְאַחֲרִית / לֹא תִזְכְּרֶנָּה {{ש}}
כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה.{{ממס|ש&quot;א א טז}}
{{רפרן|הזחה=2|כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְיָ}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>t6owz62ejstbc6jrxud51zk9six4u0j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום חובי ענה בי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745013</id>
    <revision>
      <id>3024663</id>
      <timestamp>2026-07-15T17:46:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מהתכלאל</comment>
      <origin>3024663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5102" sha1="9l6h7up17i0nc0c62oz1rdee1d8savn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יהודה לוי'''}}

{{סי|י}}וֹם חוֹבִי / עָנָה בִי / וַאֲנָחָה הֱצִיקַתְנִי {{ש}}
מֵעוֹנִי / וּמִמּוֹנִי / מִלְחָמָה בָּאַתְנִי {{ש}}
וָאֶדֹּם / עִם בַּת אֱדוֹם / וּבַת קֵדָר הֲדִמָּתְנִי {{ר1}}
הָשְׁבַּרְתִּי / קָדַרְתִּי / שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי.{{ממס|ירמיהו ח כא}}
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|הֵ}}יכָלִי / אוֹיָה לִי / כִּי שִׁירוֹ מַר יְיֵלִיל {{ש}}
יוֹם צָלַל / בְּדַם חָלָל / וְאוֹיֵב בּוֹ יִתְהַלָּל {{ש}}
לֵאמֹר הֵן / מְקוֹם כֹּהֵן / בַּדָּמִים יִתְגּוֹלָל {{ש}}
אָז הַדְּבִיר / קוֹל יַגְבִּיר / צוּר אֶת קָדְשׁוֹ חִלֵּל {{ר1}}
וְאָנֹכִי / אוֹיָה לִי כִי / רֶגֶל צָר דְּרָכָתְנִי
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|וּ}}שְׂרָפִים / מַקִּיפִים / לַגְּזֵרָה הַיּוֹצֵאת {{ש}}
מִתְחַנְּנִים / בְּעַד כֹּהֲנִים / בִּתְחִנָּה נִמְרֶצֶת {{ש}}
כִּי עֲלֵיהֶם / הוֹרְגֵיהֶם / חַרְבָּם אֵשׁ נוֹצֶצֶת {{ש}}
וְעִם אֵידָם / עוֹד יָדָם / בְּעַוְלָה מִתְאַמֶּצֶת {{ר1}}
וּשְׁכִינָה / בְּמַר עוֹנָה / חַטַּאתְכֶם הִגְלָתְנִי
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|דְּ}}ווּיוֹת לֵב / בְּיַד עוֹלֵב / שְׁבוּיוֹת לִבְנֵי אָמָה {{ש}}
וּבַחוּרִים / בַּחוֹרִים / מִתְעַלְּפִים בַּצָּמָא {{ש}}
וְעוֹלָלִים / פַּת שׁוֹאֲלִים / וְנִשְׁמָתָם נָשַׁמָּה {{ש}}
וַעֲנוּגוֹת / הַנְּהוּגוֹת / יְחֵפוֹת עַל הָאֲדָמָה {{ר1}}
לְזֹאת חַלְתִּי / וְחוֹלָלְתִּי / וְחַלְחָלָה אֲחָזַתְנִי
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|הָ}}הּ עֵדֶר / הֶהָדָר / הֲשָׁכַחְתָּ הַמַּרְבֵּץ {{ש}}
כִּי תִתְעֶה / בְּלִי מִרְעֶה / וְאֵין לַטְּלָאִים מְקַבֵּץ {{ש}}
וְתִתְמַרְמַר / וְתִזְעַק מַר / לְיוֹם גָּלוּ בְּנֵי יַעְבֵּץ {{ש}}
וְתַחַז / כִּי אָחַז / שָׁבָץ לוֹבְשֵׁי תַּשְׁבֵּץ {{ר1}}
וְצַעֲקָתָם / עַל גָּלוּתָם / לְקוֹנֵן מַר קָרָאתִי
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|לְ}}מָתַי אֵל / מֵאֲרִיאֵל / אֶת פָּנֶיךָ תַסְתִּיר {{ש}}
וְאֵין רוֹחֵם / לְיוֹם לוֹחֵם / בָּא בִרְחוֹבוֹת בֵּית תֵּר {{ש}}
חֲצִי הָעִיר / בָּאֵשׁ הִבְעִיר / שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּבִתֵּר {{ש}}
וּמַחֲצִיתָהּ / בְּשִׂמְחָתָה / וּבַל תִּרְאֶה חֵץ מְבַתֵּר {{ר1}}
וְתֶהְגֶּה כִי / אָנֹכִי / יַד צָר לֹא כְבָשָׁתְנִי
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|וְ}}הִיא בָזֹאת / לִמְזוּזוֹת / מִלְחָמָה קָרָבָה {{ש}}
וְנִבְהֲלָה / כִּי שֻׁכְּלָה / שְׁמוֹנִים אֶלֶף רְבָבָה {{ש}}
וְהוּשָׂמָה / לִשְׁמָמָה / כְּאָהֳלָה וּכְאָהֳלִיבָה {{ר1}}
וָאֹמַר הָהּ / לִי הָהּ / כִּי קִנְאָה צִמְּתָתְנִי 
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|יָ}}הּ רַחֵם / וְהִנָּחֵם / עַל רָעָה הַבָּאָה {{ש}}
הֱיֵה מָגֵן / וְחִישׁ הָגֵן / בְּעַד שְׁאֵרִית נִמְצָאָה {{ש}}
וְתָשִׁיב אֵל / מְעוֹן אֲרִיאֵל / הַשֶּׂה הַנַּהֲלָאָה {{ש}}
וּמֵרֵאשִׁית / אַחֲרִית שִׁית / טוֹב כִּי לִבִּי נִכְאָה {{ר1}}
וְהַבֹּשֶׁת / לִי כְקֶשֶׁת / כַּמַּטָּרָה שָׂמָתְנִי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>9l6h7up17i0nc0c62oz1rdee1d8savn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024673</id>
      <parentid>3024663</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:00:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:נוסח תימן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5139" sha1="17gtxtt48gmdc1766y15rz94blxx8ux" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יהודה לוי'''}}

{{סי|י}}וֹם חוֹבִי / עָנָה בִי / וַאֲנָחָה הֱצִיקַתְנִי {{ש}}
מֵעוֹנִי / וּמִמּוֹנִי / מִלְחָמָה בָּאַתְנִי {{ש}}
וָאֶדֹּם / עִם בַּת אֱדוֹם / וּבַת קֵדָר הֲדִמָּתְנִי {{ר1}}
הָשְׁבַּרְתִּי / קָדַרְתִּי / שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי.{{ממס|ירמיהו ח כא}}
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|הֵ}}יכָלִי / אוֹיָה לִי / כִּי שִׁירוֹ מַר יְיֵלִיל {{ש}}
יוֹם צָלַל / בְּדַם חָלָל / וְאוֹיֵב בּוֹ יִתְהַלָּל {{ש}}
לֵאמֹר הֵן / מְקוֹם כֹּהֵן / בַּדָּמִים יִתְגּוֹלָל {{ש}}
אָז הַדְּבִיר / קוֹל יַגְבִּיר / צוּר אֶת קָדְשׁוֹ חִלֵּל {{ר1}}
וְאָנֹכִי / אוֹיָה לִי כִי / רֶגֶל צָר דְּרָכָתְנִי
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|וּ}}שְׂרָפִים / מַקִּיפִים / לַגְּזֵרָה הַיּוֹצֵאת {{ש}}
מִתְחַנְּנִים / בְּעַד כֹּהֲנִים / בִּתְחִנָּה נִמְרֶצֶת {{ש}}
כִּי עֲלֵיהֶם / הוֹרְגֵיהֶם / חַרְבָּם אֵשׁ נוֹצֶצֶת {{ש}}
וְעִם אֵידָם / עוֹד יָדָם / בְּעַוְלָה מִתְאַמֶּצֶת {{ר1}}
וּשְׁכִינָה / בְּמַר עוֹנָה / חַטַּאתְכֶם הִגְלָתְנִי
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|דְּ}}ווּיוֹת לֵב / בְּיַד עוֹלֵב / שְׁבוּיוֹת לִבְנֵי אָמָה {{ש}}
וּבַחוּרִים / בַּחוֹרִים / מִתְעַלְּפִים בַּצָּמָא {{ש}}
וְעוֹלָלִים / פַּת שׁוֹאֲלִים / וְנִשְׁמָתָם נָשַׁמָּה {{ש}}
וַעֲנוּגוֹת / הַנְּהוּגוֹת / יְחֵפוֹת עַל הָאֲדָמָה {{ר1}}
לְזֹאת חַלְתִּי / וְחוֹלָלְתִּי / וְחַלְחָלָה אֲחָזַתְנִי
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|הָ}}הּ עֵדֶר / הֶהָדָר / הֲשָׁכַחְתָּ הַמַּרְבֵּץ {{ש}}
כִּי תִתְעֶה / בְּלִי מִרְעֶה / וְאֵין לַטְּלָאִים מְקַבֵּץ {{ש}}
וְתִתְמַרְמַר / וְתִזְעַק מַר / לְיוֹם גָּלוּ בְּנֵי יַעְבֵּץ {{ש}}
וְתַחַז / כִּי אָחַז / שָׁבָץ לוֹבְשֵׁי תַּשְׁבֵּץ {{ר1}}
וְצַעֲקָתָם / עַל גָּלוּתָם / לְקוֹנֵן מַר קָרָאתִי
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|לְ}}מָתַי אֵל / מֵאֲרִיאֵל / אֶת פָּנֶיךָ תַסְתִּיר {{ש}}
וְאֵין רוֹחֵם / לְיוֹם לוֹחֵם / בָּא בִרְחוֹבוֹת בֵּית תֵּר {{ש}}
חֲצִי הָעִיר / בָּאֵשׁ הִבְעִיר / שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּבִתֵּר {{ש}}
וּמַחֲצִיתָהּ / בְּשִׂמְחָתָה / וּבַל תִּרְאֶה חֵץ מְבַתֵּר {{ר1}}
וְתֶהְגֶּה כִי / אָנֹכִי / יַד צָר לֹא כְבָשָׁתְנִי
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|וְ}}הִיא בָזֹאת / לִמְזוּזוֹת / מִלְחָמָה קָרָבָה {{ש}}
וְנִבְהֲלָה / כִּי שֻׁכְּלָה / שְׁמוֹנִים אֶלֶף רְבָבָה {{ש}}
וְהוּשָׂמָה / לִשְׁמָמָה / כְּאָהֳלָה וּכְאָהֳלִיבָה {{ר1}}
וָאֹמַר הָהּ / לִי הָהּ / כִּי קִנְאָה צִמְּתָתְנִי 
{{רפרן|הזחה=2|הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִיקָתְנִי}}

{{סי|יָ}}הּ רַחֵם / וְהִנָּחֵם / עַל רָעָה הַבָּאָה {{ש}}
הֱיֵה מָגֵן / וְחִישׁ הָגֵן / בְּעַד שְׁאֵרִית נִמְצָאָה {{ש}}
וְתָשִׁיב אֵל / מְעוֹן אֲרִיאֵל / הַשֶּׂה הַנַּהֲלָאָה {{ש}}
וּמֵרֵאשִׁית / אַחֲרִית שִׁית / טוֹב כִּי לִבִּי נִכְאָה {{ר1}}
וְהַבֹּשֶׁת / לִי כְקֶשֶׁת / כַּמַּטָּרָה שָׂמָתְנִי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>17gtxtt48gmdc1766y15rz94blxx8ux</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרה ציון איך יצאוני בני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745014</id>
    <revision>
      <id>3024667</id>
      <timestamp>2026-07-15T17:51:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מהתכלאל</comment>
      <origin>3024667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4835" sha1="j15ujxh35w46phvfxt6c731y1h7lxlp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברם'''}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|אֵ}}יךְ יְצָאוּנִי בָנָי {{ש}}
בְּצֵאתָם מֵאֵשׁ / דָּת הַנְּתוּנָה מִסִּינָי {{ר1}}
בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ.{{ממס|במדבר יא ג}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|אִ}}שִּׁי אָכְלָה אֶתְכֶם {{ש}}
אַנְשֵׁי צִיּוֹן / אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיכֶם {{ר1}}
יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם.{{ממס|דברים לב לח}}
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|בָּ}}נַי כְּצִפּוֹר נִלְקָחוּ {{ש}}
בְּאַרְצוֹת זָרִים / מֵאֶרֶץ צְבִי נִדָּחוּ {{ש}}
בִּגְבוּרָתָם / בִּימֵי שַׁלְוָתָם בָּטָחוּ {{ש}}
בַּצַּר לָהֶם / לְשֵׁם נִשְׂגָּב לֹא בָרָחוּ {{ר1}}
אֵיכָה שָׁכְחוּ / מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ.{{ממס|משלי יח י}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|בְּ}}נֵי אֵל אָבַד שִׂבְרָם {{ש}}
חָשְׁכָה עֵינָם / כִּי כִבִּיתִי אוֹרָם {{ש}}
בְּכֹחַ יָדִי / עָצַמְתִּי עַל צוּרָם  {{ש}}
וְזֶה הָאוֹת / כִּי עַמּוֹ לְעֵינָיו יָחֳרָם {{ר1}}
וְאָמַר בְּקוֹל רָם / קִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|מ&quot;א יח כה}}
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|רָ}}עוֹתַי לִי טוֹבוּ {{ש}}
עַל שֵׁם קְדוֹשִׁי / תַּעֲנוּגִים לִי נֶחְשָׁבוּ {{ש}}
כִּי תוֹכְחוֹתָיו / לִי מִדְּבַשׁ עָרָבוּ {{ש}}
וְקִצֵּי יְשׁוּעוֹת / בָּנַי, עוֹד יִקְרָבוּ {{ר1}}
כִּי יָשׁוּבוּ / וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף יְיָ.{{ממס|במדבר כה ד}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|רָ}}אִיתִי אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי {{ש}}
וְדָתִי יְשָׁרָה / וְאֵין קֵץ לְשָׁנַי {{ש}}
וְאֵיךְ בְּנֵי צִיּוֹן / תּוּכְלוּ לַעֲמֹד לְפָנָי {{ש}}
וּבַמֶּה תְשׁוּבוּן / וְהִתְעַוְּתָה דָּת סִינַי {{ר1}}
וְהָיְתָה יַד יְיָ / בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם.{{ממס|שמואל א יב טו}}
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|מְ}}שַׂנְאֵי אֵל הֲלוֹא שְׁמַעְתֶּם {{ש}}
דִּבְרֵי נְבִיאָיו / וְאֵיךְ דָּתוֹ חֵרַפְתֶּם {{ש}}
וַתִּתְהַלְלוּ / בְּחֹק מִמֶּנָּה גְּנַבְתֶּם {{ש}} 
עַתָּה יָעִיר / יְמִין עֻזּוֹ, וַאֲבַדְתֶּם {{ר1}}
יַעַן אַתֶּם / הֲמִתֶּם אֶת עַם יְיָ.{{ממס|במדבר יז ו}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|מִ}}כֶּם נְבִיאִים גָּמְרוּ {{ש}}
וְהַקַּדְמוֹנִים / אִם אֱמֶת וְתָמִים דִּבְּרוּ {{ש}}
בְּבַיִת שֵׁנִי / תַּנְחוּמוֹת עָבְרוּ {{ש}}
וְעָבְרוּ אֶלֶף שָׁנִים / וְעוֹד מַה תְּשַׂבְּרוּ {{ר1}}
וְאֵיכָה תֹאמְרוּ / הוּא יָבוֹא וְיוֹשִׁיעֲכֶם
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / דֹּב אֹרֵב אֲרִי נֹהֵם {{ש}}
נְבוּאוֹת עֲתִידוֹת / אֱמֹר עַתָּה אַיֵּה הֵם {{ש}}
וְכִתְּתוּ גוֹיִם / לְאִתִּים, חַרְבוֹתֵיהֶם {{ש}}
וְנִקְבְּצוּ נְפוּצַי / וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שִׁבְטֵיהֶם {{ר1}}
וְקֹרָא לָהֶם / אַתֶּם כֹּהֲנֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו סא ו}} {{ר2}}
עַם הַקֹּדֶשׁ לַייָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סב יב}}
{{רפרן|הזחה=3|וקורא}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות]]
[[קטגוריה:שירי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>j15ujxh35w46phvfxt6c731y1h7lxlp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024668</id>
      <parentid>3024667</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T17:51:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:סיומת מקראית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4878" sha1="445i61cyw8w7r4f2wu27td5f5w057fh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברם'''}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|אֵ}}יךְ יְצָאוּנִי בָנָי {{ש}}
בְּצֵאתָם מֵאֵשׁ / דָּת הַנְּתוּנָה מִסִּינָי {{ר1}}
בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ.{{ממס|במדבר יא ג}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|אִ}}שִּׁי אָכְלָה אֶתְכֶם {{ש}}
אַנְשֵׁי צִיּוֹן / אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיכֶם {{ר1}}
יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם.{{ממס|דברים לב לח}}
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|בָּ}}נַי כְּצִפּוֹר נִלְקָחוּ {{ש}}
בְּאַרְצוֹת זָרִים / מֵאֶרֶץ צְבִי נִדָּחוּ {{ש}}
בִּגְבוּרָתָם / בִּימֵי שַׁלְוָתָם בָּטָחוּ {{ש}}
בַּצַּר לָהֶם / לְשֵׁם נִשְׂגָּב לֹא בָרָחוּ {{ר1}}
אֵיכָה שָׁכְחוּ / מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ.{{ממס|משלי יח י}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|בְּ}}נֵי אֵל אָבַד שִׂבְרָם {{ש}}
חָשְׁכָה עֵינָם / כִּי כִבִּיתִי אוֹרָם {{ש}}
בְּכֹחַ יָדִי / עָצַמְתִּי עַל צוּרָם  {{ש}}
וְזֶה הָאוֹת / כִּי עַמּוֹ לְעֵינָיו יָחֳרָם {{ר1}}
וְאָמַר בְּקוֹל רָם / קִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|מ&quot;א יח כה}}
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|רָ}}עוֹתַי לִי טוֹבוּ {{ש}}
עַל שֵׁם קְדוֹשִׁי / תַּעֲנוּגִים לִי נֶחְשָׁבוּ {{ש}}
כִּי תוֹכְחוֹתָיו / לִי מִדְּבַשׁ עָרָבוּ {{ש}}
וְקִצֵּי יְשׁוּעוֹת / בָּנַי, עוֹד יִקְרָבוּ {{ר1}}
כִּי יָשׁוּבוּ / וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף יְיָ.{{ממס|במדבר כה ד}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|רָ}}אִיתִי אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי {{ש}}
וְדָתִי יְשָׁרָה / וְאֵין קֵץ לְשָׁנַי {{ש}}
וְאֵיךְ בְּנֵי צִיּוֹן / תּוּכְלוּ לַעֲמֹד לְפָנָי {{ש}}
וּבַמֶּה תְשׁוּבוּן / וְהִתְעַוְּתָה דָּת סִינַי {{ר1}}
וְהָיְתָה יַד יְיָ / בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם.{{ממס|שמואל א יב טו}}
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|מְ}}שַׂנְאֵי אֵל הֲלוֹא שְׁמַעְתֶּם {{ש}}
דִּבְרֵי נְבִיאָיו / וְאֵיךְ דָּתוֹ חֵרַפְתֶּם {{ש}}
וַתִּתְהַלְלוּ / בְּחֹק מִמֶּנָּה גְּנַבְתֶּם {{ש}} 
עַתָּה יָעִיר / יְמִין עֻזּוֹ, וַאֲבַדְתֶּם {{ר1}}
יַעַן אַתֶּם / הֲמִתֶּם אֶת עַם יְיָ.{{ממס|במדבר יז ו}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|מִ}}כֶּם נְבִיאִים גָּמְרוּ {{ש}}
וְהַקַּדְמוֹנִים / אִם אֱמֶת וְתָמִים דִּבְּרוּ {{ש}}
בְּבַיִת שֵׁנִי / תַּנְחוּמוֹת עָבְרוּ {{ש}}
וְעָבְרוּ אֶלֶף שָׁנִים / וְעוֹד מַה תְּשַׂבְּרוּ {{ר1}}
וְאֵיכָה תֹאמְרוּ / הוּא יָבוֹא וְיוֹשִׁיעֲכֶם
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / דֹּב אֹרֵב אֲרִי נֹהֵם {{ש}}
נְבוּאוֹת עֲתִידוֹת / אֱמֹר עַתָּה אַיֵּה הֵם {{ש}}
וְכִתְּתוּ גוֹיִם / לְאִתִּים, חַרְבוֹתֵיהֶם {{ש}}
וְנִקְבְּצוּ נְפוּצַי / וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שִׁבְטֵיהֶם {{ר1}}
וְקֹרָא לָהֶם / אַתֶּם כֹּהֲנֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו סא ו}} {{ר2}}
עַם הַקֹּדֶשׁ לַייָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סב יב}}
{{רפרן|הזחה=3|וקורא}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות]]
[[קטגוריה:שירי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>445i61cyw8w7r4f2wu27td5f5w057fh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024672</id>
      <parentid>3024668</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:נוסח תימן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4915" sha1="9g2dwivaxa0q5dcziu8bovvvwj7hgm2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברם'''}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|אֵ}}יךְ יְצָאוּנִי בָנָי {{ש}}
בְּצֵאתָם מֵאֵשׁ / דָּת הַנְּתוּנָה מִסִּינָי {{ר1}}
בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ.{{ממס|במדבר יא ג}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|אִ}}שִּׁי אָכְלָה אֶתְכֶם {{ש}}
אַנְשֵׁי צִיּוֹן / אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיכֶם {{ר1}}
יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם.{{ממס|דברים לב לח}}
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|בָּ}}נַי כְּצִפּוֹר נִלְקָחוּ {{ש}}
בְּאַרְצוֹת זָרִים / מֵאֶרֶץ צְבִי נִדָּחוּ {{ש}}
בִּגְבוּרָתָם / בִּימֵי שַׁלְוָתָם בָּטָחוּ {{ש}}
בַּצַּר לָהֶם / לְשֵׁם נִשְׂגָּב לֹא בָרָחוּ {{ר1}}
אֵיכָה שָׁכְחוּ / מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ.{{ממס|משלי יח י}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|בְּ}}נֵי אֵל אָבַד שִׂבְרָם {{ש}}
חָשְׁכָה עֵינָם / כִּי כִבִּיתִי אוֹרָם {{ש}}
בְּכֹחַ יָדִי / עָצַמְתִּי עַל צוּרָם  {{ש}}
וְזֶה הָאוֹת / כִּי עַמּוֹ לְעֵינָיו יָחֳרָם {{ר1}}
וְאָמַר בְּקוֹל רָם / קִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם.{{ממס|מ&quot;א יח כה}}
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|רָ}}עוֹתַי לִי טוֹבוּ {{ש}}
עַל שֵׁם קְדוֹשִׁי / תַּעֲנוּגִים לִי נֶחְשָׁבוּ {{ש}}
כִּי תוֹכְחוֹתָיו / לִי מִדְּבַשׁ עָרָבוּ {{ש}}
וְקִצֵּי יְשׁוּעוֹת / בָּנַי, עוֹד יִקְרָבוּ {{ר1}}
כִּי יָשׁוּבוּ / וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף יְיָ.{{ממס|במדבר כה ד}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|רָ}}אִיתִי אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי {{ש}}
וְדָתִי יְשָׁרָה / וְאֵין קֵץ לְשָׁנַי {{ש}}
וְאֵיךְ בְּנֵי צִיּוֹן / תּוּכְלוּ לַעֲמֹד לְפָנָי {{ש}}
וּבַמֶּה תְשׁוּבוּן / וְהִתְעַוְּתָה דָּת סִינַי {{ר1}}
וְהָיְתָה יַד יְיָ / בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם.{{ממס|שמואל א יב טו}}
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / {{סי|מְ}}שַׂנְאֵי אֵל הֲלוֹא שְׁמַעְתֶּם {{ש}}
דִּבְרֵי נְבִיאָיו / וְאֵיךְ דָּתוֹ חֵרַפְתֶּם {{ש}}
וַתִּתְהַלְלוּ / בְּחֹק מִמֶּנָּה גְּנַבְתֶּם {{ש}} 
עַתָּה יָעִיר / יְמִין עֻזּוֹ, וַאֲבַדְתֶּם {{ר1}}
יַעַן אַתֶּם / הֲמִתֶּם אֶת עַם יְיָ.{{ממס|במדבר יז ו}}
{{רפרן|הזחה=2|בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְיָ}}

{{מילת קבע|אָמַר אוֹיֵב}} / {{סי|מִ}}כֶּם נְבִיאִים גָּמְרוּ {{ש}}
וְהַקַּדְמוֹנִים / אִם אֱמֶת וְתָמִים דִּבְּרוּ {{ש}}
בְּבַיִת שֵׁנִי / תַּנְחוּמוֹת עָבְרוּ {{ש}}
וְעָבְרוּ אֶלֶף שָׁנִים / וְעוֹד מַה תְּשַׂבְּרוּ {{ר1}}
וְאֵיכָה תֹאמְרוּ / הוּא יָבוֹא וְיוֹשִׁיעֲכֶם
{{רפרן|הזחה=2|יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם}}

{{מילת קבע|אָמְרָה צִיּוֹן}} / דֹּב אֹרֵב אֲרִי נֹהֵם {{ש}}
נְבוּאוֹת עֲתִידוֹת / אֱמֹר עַתָּה אַיֵּה הֵם {{ש}}
וְכִתְּתוּ גוֹיִם / לְאִתִּים, חַרְבוֹתֵיהֶם {{ש}}
וְנִקְבְּצוּ נְפוּצַי / וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שִׁבְטֵיהֶם {{ר1}}
וְקֹרָא לָהֶם / אַתֶּם כֹּהֲנֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו סא ו}} {{ר2}}
עַם הַקֹּדֶשׁ לַייָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סב יב}}
{{רפרן|הזחה=3|וקורא}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות]]
[[קטגוריה:שירי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>9g2dwivaxa0q5dcziu8bovvvwj7hgm2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יונה מה לך מקוננת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745015</id>
    <revision>
      <id>3024671</id>
      <timestamp>2026-07-15T17:59:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מהתכלאל</comment>
      <origin>3024671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5050" sha1="bhsc8fb9t8lny3xrarmovow89kzeu9n" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

{{סי|י}}וֹנָה מַה לָּךְ מְקוֹנֶנֶת / תַּרְבִּי תְלֻנּוֹת וַאֲנָחוֹת {{ש}}
צְאִי לִקְרָאתִי וְנִוָּכְחָה / אִם לֹא אֲעִידֵךְ בַּתּוֹכָחוֹת {{ש}}
הֲלֹא בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ / נַפְשׁוֹת נְקִיִּם נֶאֱנָחוֹת {{ש}}
שָׁפַכְתְּ דַּם נָבִיא וְכֹהֵן / וְתַלְמִיד עַל אֳרָחוֹת {{ש}}
בְּשָׁלְחִי זְכַרְיָה לְהוֹדִיעֵךְ / אֶת הַנְּתִיבוֹת הַנְּכוֹחוֹת {{ש}}
וַתִּשְׁפְּכִי דָמוֹ / וְהִנֵּה חַטֹּאתַיִךְ מְפֻתָּחוֹת {{ר1}}
וְתַחַת אֲבָנַיִךְ צוֹעֵק / יִדְרֹשׁ יְיָ נִקְמָתִי {{ר2}}
אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמִי / וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי.{{ממס|איוב טז יח}}
{{רפרן|הזחה=5|ארץ}}

{{סי|הָ}}לַךְ לְעַם אֵל בְּמַלְאֲכוּתוֹ / כִּי הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתוֹ {{ש}}
וַיִּצָּמְדוּ לַבְּעָלִים / וֵאלֹהִים עָזְבוּ וּבֵיתוֹ {{ש}}
וְהָעָם וְהַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו / וְשָׂרֵי יְהוּדָה לְעֻמָּתוֹ {{ש}}
וְרוּחַ אֱלֹהִים אָז לָבְשָׁה זְכַרְיָה / וְהֶחֱזִיק בְּתֻמָּתוֹ {{ש}}
וַיַּעַל מֵעַל לָעָם / וְכֹה אָמַר בַּעֲנוֹתוֹ {{ש}}
לָמָּה עֲזַבְתֶּם אֶת פִּי יְיָ / וְלֹא תַצְלִיחוּ בְּזוּלָתוֹ {{ר1}}
וְאִם אַתֶּם תִּקְשְׁרוּ עָלַי / אֲנִי לֹא אֶעֱזֹב צִדְקָתִי
{{רפרן|הזחה=2|אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמִי וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי}}

{{סי|וַ}}יִּקְשְׁרוּ עָלָיו יַחַד / וְאֵין אִישׁ מֵשִׂים עַל לְבָבוֹ {{ש}}
וְכָל אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לְסָקְלוֹ / בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ וְנִיבוֹ {{ש}}
וְהוּא מִתַּחַת יַד הוֹרְגָיו / צוֹעֵק לְיוֹאָשׁ בְּמַכְאוֹבוֹ {{ש}}
יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ זְכָר נָא / אֶת חֶסֶד אָבִי וְטוּבוֹ {{ש}}
הֵן אֵין בְּפִי עַוְלָה / כִּי אִם מִצְוַת שַׁדַּי לְעַם קְרוֹבוֹ {{ש}}
וְלָמָּה יְמִיתֵנִי כְּהַיּוֹם / לְהוֹסִיף פֶּשַׁע עַל חוֹבוֹ {{ר1}}
יֵרֶא יְיָ וְיִדְרֹשׁ / זֹאת מֵאֱלֹהַי שַׁאֲלָתִי 
{{רפרן|הזחה=2|אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמִי וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי}}

{{סי|דַּ}}יֵּךְ כָּל זֹאת אָהֳלִיבָה / אֵלֶּה חֲטָאַיִךְ יְרִיבוּךְ {{ש}}
הִנֵּה בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים / כִּדְבוֹרִים סַבּוּךְ סְבָבוּךְ {{ש}}
אֵלֶּה שָׂרְפוּ הֵיכָלֵךְ / וּלְמַעֲצֵבָה הִשְׁכִּיבוּךְ {{ש}}
אֵלֶּה הִגְלוּ יְלָדַיִךְ / וּמִכֹּהֲנַיִךְ הֶחֱרִיבוּךְ {{ש}}
אֵלֶּה מְכָרוּךְ בְּיַד שֵׂעִיר / וּבְנֵי אֲמָתֵךְ הֶעֱצִיבוּךְ {{ש}}
הִזָּכְרִי לַאֲשָׁמַיִךְ / גַּם הֵם תּוֹכָחוֹת יְשִׁיבוּךְ {{ר1}}
מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ / וְאֵין עוֹנֶה יוֹם קָרָאתִי
{{רפרן|הזחה=2|אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָמִי וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי}}

{{סי|הִ}}נֵּה פְשָׁעַי הוֹדֵיתִי / וְאֵין לִי מֵצַח רֹאשׁ לְהָרִים {{ש}}
לָכֵן אִם אַתְּ לֹא תַחְמֹל / אֶל מִי אֶת עֵינַי אָרִים {{ש}}
כִּי שֶׂה פְזוּרָה וְנִדָּחָה / כִּמְעַט תֹּאבַד בֵּין כְּפִירִים {{ש}}
וְיוֹנָה שָׁכְחָה אֶת קִנָּהּ / כִּמְעַט צָדוּהָ נְשָׁרִים {{ש}}
קַנֵּא לְשִׁמְךָ יָהּ / וְקַנֵּא לִבְנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים {{ש}}
וְרַחֵם עַל בֵּית הַתְּפִלָּה / אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ אַכְזָרִים {{ר1}}
וּפְדֵה עַמְּךָ מִשַּׁחַת / לֵאמֹר כֹּפֶר מָצָאתִי
{{רפרן|הזחה=2|וּפְדֵה עַמְּךָ מִשַּׁחַת לֵאמֹר כֹּפֶר מָצָאתִי}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>bhsc8fb9t8lny3xrarmovow89kzeu9n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אומללה יולדת השבעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745016</id>
    <revision>
      <id>3024675</id>
      <timestamp>2026-07-15T18:03:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מהתכלאל</comment>
      <origin>3024675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6744" sha1="ejen6h17mvkcu5f8mzsbthqwtdlfp9z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (משובש בחלקו)}}

{{סי|אֻ}}מְלְלָה יוֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה וּבִטְנָהּ נָפְחָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}נָפְלָה הִיא וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ לַטְּבִיחָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}עוּ כְּשׁוֹר לִפְנֵי טַבָּח וְנַפְשָׁם שָׁחָה{{ר1}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.{{ממס|תהלים מד כג}}
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

{{סי|דִּ}}בֶּר לַגָּדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְהִיא קוֹשֶׁרֶת קִינָה{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁתַּחֲוֵה וּסְגֹד לְצַלְמָא דְנָא{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא אָבָה וְקִיֶּם דָּת נֶאֱמָנָה{{ר1}}
לֹא לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְיָ קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא.{{ממס|שמות לד יד}}
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

{{סי|זָ}}ד עַל הַשֵּׁנִי בְּקוֹל לְהָרִים{{ש}}
הִשְׁתַּחֲוֵה לַצֶּלֶם פֶּן אָמִית אוֹתְךָ כַּאֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|טְ}}בָחוֹ וְלֹא אָבָה וְקִיַּם דָּת זְהוּרִים{{ר1}}
לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.{{ממס|שמות כ ב}}
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

{{סי|יֶ}}לֶד שְׁלִישִׁי לִבּוֹ לֹא הֻכְחָד{{ש}}
{{סי|כְּ}}נָם לוֹ הִשְׁתַּחֲוֵה לַצֶּלֶם פֶּן אוֹתְךָ אֶכְחָד{{ש}}
וְ{{סי|לֹ}}א אָבָה וְנֶהְרָג עַל שֵׁם הַמֶּלֶךְ הַמְּיֻחָד{{ר1}}
וְנָם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}}
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

{{סי|מִ}}הֲרוּ אֶת הָרְבִיעִי לִפְנֵי קֵיסָר לַעֲמֹד{{ש}}
{{סי|נָ}}ם לוֹ הִשְׁתַּחֲוֵה לַצֶּלֶם וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|שָׂ}}ח חָלִילָה לִּי וְנֶהְרָג עַל שֵׁם מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}}
וְנָם: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד.{{ממס|דברים ד לה}}
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

זָעַף וְהֵבִיא אֶת הַחֲמִישִׁי שֶׁבָּאַחִים{{ש}}
שָׂח לוֹ הִשְׁתַּחֲוֵה לַצֶּלֶם פֶּן תִּהְיֶה כְּאַחֶיךָ הַנִּטְבָּחִים{{ש}}
{{סי|צָ}}רַח חָלִילָה לִּי וְנֶהְרָג עַל שֵׁם שׁוֹכֵן גְּבוֹהִים{{ר1}}
וְנָם: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים.{{ממס|מ&quot;א יח לט}}
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

{{סי|קָ}}רָא אֶת הַשִּׁשִּׁי וְשָׁלַף עָלָיו חֶרֶב חַדּוֹ{{ש}}
וְנָם לוֹ הִשְׁתַּחֲוֵה לְצֶלֶם זֶה וְעָבְדוֹ{{ש}}
עָנָהוּ חָלִילָה לִּי וְנָתַן לַהֶרֶג גִּלְדּוֹ{{ר1}}
וְנָם: זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַייָ לְבַדּוֹ.{{ממס|שמות כב יט}}
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

צָעֲקָה אִמָּם חַיֶּיךָ הַמֶּלֶךְ לֹא נִשְׁאַר לִי רַק בֵּן אֶחָד{{ש}}
הַמְתֵּן עַל בְּנִי הַשְּׁבִיעִי רֶגַע אֶחָד{{ש}}
וַאֲחַבְּקֵהוּ וַאֲנַשְּׁקֵהוּ וְנִשְׁבַּע {{נוא|וְנִשְׂבַּע}} אֶחָד מֵאֶחָד{{ש}}
וְאַחַר כָּךְ צַוֵּה וְתִתֵּן חֶרֶב עַל צַוָּארֵינוּ יַחַד{{ר1}}
חָזַר וְאָמַר: אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד.{{ממס|ויקרא כב כח}}
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

הֱשִׁיבַתּוּ רָשָׁע מַה קִּיַּמְתָּ מֵהַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמָר לָךְ פָּסוּק זֶה לְבַדּוֹ{{ש}}
צִוָּה צָר לְהַפְרִיד בֵּינוֹ לְבֵינָה לְהַאֲבִידוֹ{{ש}}
לֹא חָס עַל יָפְיוֹ וַהֲרָגוֹ בְּחַרְבּוֹ{{ר1}}
בַּת קוֹל קוֹנְנָה: עַתָּה הָיִיתִי בַגּוֹיִם כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|הושע ח ח}}
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

צָעֲקָה אִמָּם בָּנַי אַתֶּם הוֹלְכִים אֵצֶל אַבְרָהָם בֶּאֱמֶת{{ש}}
אִמְרוּ לוֹ קַבֵּל שָׁלוֹם מֵאִמֵּנוּ הַנּוֹאֶמֶת{{ש}}
אַתָּה עָקַדְתָּ בְּנָךְ יְחִידָךְ וְהִצִּילוֹ אֵל אֱמֶת{{ש}}
וַאֲנִי נִשְׁחֲטוּ שִׁבְעָה בָנַי לְעֵינַי וְהִנְנִי כְּיוֹנָה נוֹהֶמֶת{{ר1}}
וַעֲלֵיהֶם נֹאמַר: בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת שׁוֹפֵט צֶדֶק בֶּאֱמֶת
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

בְּתִשְׁעָה בְּאָב מְקַבְּלֵי דָּת אֲמָרִים{{ש}}
צוּרָם אִם מָרוּ וְשָׁתוּ מַמְרוֹרִים{{ש}}
רַפֵּא שִׁבְרָם וּרְצֵם כְּאֵמוּרִים{{ר1}}
וּמֵאֶבְלָם תְּנַחֲמֵם וְאֶת נִסָּם תָּרִים
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

נַחֵם עַמְּךָ שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ש}}
תִּזְכֹּר לָנוּ בְּרִית אֵיתָנִים{{ש}}
קַבֵּץ מְפֻזָּרִים מֵאַרְבַּע פִּנִּים{{ר1}}
הַמִּתְעַנִּים לְפָנֶיךָ וְצוֹעֲקִים עַל עֲוֹנִים
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}

תִּזְכֹּר בְּרִיתְךָ אֶת הָאָבוֹת שְׁלָשְׁתָּם{{ש}}
תְּגַלֶּה הַקֵּץ הַסָּתוּם וְהַנֶחְתָּם{{ש}}
תְּרַפֵּא מַכַּת עַמְּךָ כַּאֲשֶׁר וִעַדְתָּם{{ר1}}
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם.{{ממס|ויקרא כו מד}}
{{רפרן|הזחה=2|כי עליך}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטים על חנה ושבעת בניה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>ejen6h17mvkcu5f8mzsbthqwtdlfp9z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אח ועבד הדימוני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745017</id>
    <revision>
      <id>3024677</id>
      <timestamp>2026-07-15T18:07:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} &lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם'''}}  אָח וְעֶבֶד הֲדִמּוּנִי / וַיִּתְּנוּ אַרְצִי שְׁמָמָה {{ר1}} אַיֵּה קִנְאָתְךָ, לָמָּה / יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים לב כז}} {{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָ...&quot;</comment>
      <origin>3024677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4651" sha1="k1bomlnr7xlg2hkupylu4s9rtx3h2uc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

אָח וְעֶבֶד הֲדִמּוּנִי / וַיִּתְּנוּ אַרְצִי שְׁמָמָה {{ר1}}
אַיֵּה קִנְאָתְךָ, לָמָּה / יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים לב כז}}
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

{{סי|אַ}}תֶּן נָשִׁים הַאֲזֵנָּה / אֶת אִמְרָתִי הַקָּשָׁה {{ש}}
הֲלִבִּי חָזָק כַּבַּרְזֶל / אִם יֵשׁ בְּשָׂרִי כַּנְּחוּשָׁה {{ש}}
דּוֹדִי רָאַנִי בַּשִּׁבְיָה / קָנָנִי לוֹ לְאִשָּׁה {{ש}}
אֶל תּוֹךְ בֵּיתוֹ הֱבִיאַנִי / וְכִסַּנִי שַׂלְמָה חֲדָשָׁה {{ש}}
שָׂטִיתִי תַּחַת אִישִׁי / עַל כֵּן הָיִיתִי גְרוּשָׁה {{ר1}}
אֵין לִי מַכִּיר, רַק עָלַי / כָּל הַמִּשְׁפָּחָה קָמָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב יד ז}}
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

{{סי|בָּ}}אֵל הַנִּרְאֶה לַלְּבָבוֹת / כִּחַשְׁתִּי וְלֹא רְאִיתִיהוּ {{ש}}
גַּם הוּא נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם / בַּצַּר לִי לֹא מְצָאתִיהוּ {{ש}}
לֹא עֲנִיתִיו יוֹם קָרָא / וְלֹא עָנָה יוֹם קְרָאתִיהוּ {{ש}}
הוּא קִנְאַנִי בְּלֹא עָם / וַאֲנִי בְּלֹא אֵל קִנֵּאתִיהוּ {{ש}}
לְעֶבֶד חִנָּם מְכָרַנִי / תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עֲבַדְתִּיהוּ {{ר1}}
כַּף סָפְקוּ עָלַי עוֹבְרִים / מִמֶּנִּי רָאוּ נְקָמָה
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

{{סי|ר}}וֹעִים בָּאוּ בַכֶּרֶם / וּלְמוֹרָשָׁה יְרָשׁוּהוּ {{ש}}
שָׁנָה בְשָׁנָה יִבְצְרוּהוּ / וּבַשְּׁבִיעִית לֹא יִטְּשׁוּהוּ {{ש}}
יִבְצְרוּהוּ וִיעוֹלְלוּהוּ / יִשְׁנוּהוּ וִישַׁלְּשׁוּהוּ {{ש}}
הֲיִצְלַח לְאַחֵר כָּל עֵץ בּוֹ / בִּהְיוֹתוֹ לַח וַיַּבְּשׁוּהוּ {{ש}}
וּמִגְדָּל אֲשֶׁר הָיָה בְּתוֹכוֹ / יַפִּילוּהוּ וְיִתְּשׁוּהוּ {{ר1}}
הוּא הַמִּגְדָּל, אֲשׁר רֹאשׁוֹ / מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה.{{ממס|בראשית כח יב}}
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

{{סי|הַ}}עוֹד קֵץ שִׁבְיִי אָרַךְ / וּפִצְעִי עוֹד יַשִּׂיגֵנִי {{ש}}
מְנוֹד הוּא לְאֻמִּים יִתְּנֵנִי / וְלִמְשָׁל עָם יַצִּיגֵנִי {{ש}}
אֵלֵךְ לְעַבְדִּי יַכֵּנִי / אָבוֹא לְאָחִי יְמוֹגְגֵנִי {{ש}}
אֲנִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ / כָּל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי {{ש}}
אָנָה אֵלֵךְ מִפָּנָיו / אֶל מָקוֹם הֲלֹא יַשִּׂיגֵנִי {{ר1}}
מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב / וּמֵחֲדָרִים אֵימָה.{{ממס|דברים לב כה}}
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

{{סי|מַ}}ה לְּךָ כִּי נִזְעַקְתָּ / הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי בְכוֹרִי {{ש}}
דֹּם כִּי הִנֵּה אָנֹכִי / בָּא אֵלֶיךָ כִּדְבָרִי {{ש}}
לַעֲבֹר בְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת / עַד אוֹבִילְךָ אֶל חֲדָרִי {{ש}}
שָׁמָּה אֲבוּסֵם, וְשַׂכֹּתִי / כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי {{ש}}
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי חַי אָנֹכִי / וְלֹא יַעֲבֹד בָּךְ עוֹד נָכְרִי {{ר1}}
וְעוֹד עִם בְּנִי עִם יִצְחָק / לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה.{{ממס|בראשית כא י}}
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>k1bomlnr7xlg2hkupylu4s9rtx3h2uc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024678</id>
      <parentid>3024677</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T18:08:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפיוט הועתק מהתכלאל</comment>
      <origin>3024678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4688" sha1="p1iu7pbht6dxqp05mxjuxaynej36zra" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

אָח וְעֶבֶד הֲדִמּוּנִי / וַיִּתְּנוּ אַרְצִי שְׁמָמָה {{ר1}}
אַיֵּה קִנְאָתְךָ, לָמָּה / יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים לב כז}}
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

{{סי|אַ}}תֶּן נָשִׁים הַאֲזֵנָּה / אֶת אִמְרָתִי הַקָּשָׁה {{ש}}
הֲלִבִּי חָזָק כַּבַּרְזֶל / אִם יֵשׁ בְּשָׂרִי כַּנְּחוּשָׁה {{ש}}
דּוֹדִי רָאַנִי בַּשִּׁבְיָה / קָנָנִי לוֹ לְאִשָּׁה {{ש}}
אֶל תּוֹךְ בֵּיתוֹ הֱבִיאַנִי / וְכִסַּנִי שַׂלְמָה חֲדָשָׁה {{ש}}
שָׂטִיתִי תַּחַת אִישִׁי / עַל כֵּן הָיִיתִי גְרוּשָׁה {{ר1}}
אֵין לִי מַכִּיר, רַק עָלַי / כָּל הַמִּשְׁפָּחָה קָמָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב יד ז}}
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

{{סי|בָּ}}אֵל הַנִּרְאֶה לַלְּבָבוֹת / כִּחַשְׁתִּי וְלֹא רְאִיתִיהוּ {{ש}}
גַּם הוּא נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם / בַּצַּר לִי לֹא מְצָאתִיהוּ {{ש}}
לֹא עֲנִיתִיו יוֹם קָרָא / וְלֹא עָנָה יוֹם קְרָאתִיהוּ {{ש}}
הוּא קִנְאַנִי בְּלֹא עָם / וַאֲנִי בְּלֹא אֵל קִנֵּאתִיהוּ {{ש}}
לְעֶבֶד חִנָּם מְכָרַנִי / תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עֲבַדְתִּיהוּ {{ר1}}
כַּף סָפְקוּ עָלַי עוֹבְרִים / מִמֶּנִּי רָאוּ נְקָמָה
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

{{סי|ר}}וֹעִים בָּאוּ בַכֶּרֶם / וּלְמוֹרָשָׁה יְרָשׁוּהוּ {{ש}}
שָׁנָה בְשָׁנָה יִבְצְרוּהוּ / וּבַשְּׁבִיעִית לֹא יִטְּשׁוּהוּ {{ש}}
יִבְצְרוּהוּ וִיעוֹלְלוּהוּ / יִשְׁנוּהוּ וִישַׁלְּשׁוּהוּ {{ש}}
הֲיִצְלַח לְאַחֵר כָּל עֵץ בּוֹ / בִּהְיוֹתוֹ לַח וַיַּבְּשׁוּהוּ {{ש}}
וּמִגְדָּל אֲשֶׁר הָיָה בְּתוֹכוֹ / יַפִּילוּהוּ וְיִתְּשׁוּהוּ {{ר1}}
הוּא הַמִּגְדָּל, אֲשׁר רֹאשׁוֹ / מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה.{{ממס|בראשית כח יב}}
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

{{סי|הַ}}עוֹד קֵץ שִׁבְיִי אָרַךְ / וּפִצְעִי עוֹד יַשִּׂיגֵנִי {{ש}}
מְנוֹד הוּא לְאֻמִּים יִתְּנֵנִי / וְלִמְשָׁל עָם יַצִּיגֵנִי {{ש}}
אֵלֵךְ לְעַבְדִּי יַכֵּנִי / אָבוֹא לְאָחִי יְמוֹגְגֵנִי {{ש}}
אֲנִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ / כָּל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי {{ש}}
אָנָה אֵלֵךְ מִפָּנָיו / אֶל מָקוֹם הֲלֹא יַשִּׂיגֵנִי {{ר1}}
מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב / וּמֵחֲדָרִים אֵימָה.{{ממס|דברים לב כה}}
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

{{סי|מַ}}ה לְּךָ כִּי נִזְעַקְתָּ / הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי בְכוֹרִי {{ש}}
דֹּם כִּי הִנֵּה אָנֹכִי / בָּא אֵלֶיךָ כִּדְבָרִי {{ש}}
לַעֲבֹר בְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת / עַד אוֹבִילְךָ אֶל חֲדָרִי {{ש}}
שָׁמָּה אֲבוּסֵם, וְשַׂכֹּתִי / כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי {{ש}}
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי חַי אָנֹכִי / וְלֹא יַעֲבֹד בָּךְ עוֹד נָכְרִי {{ר1}}
וְעוֹד עִם בְּנִי עִם יִצְחָק / לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה.{{ממס|בראשית כא י}}
{{רפרן|הזחה=2|לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם יָדֵנוּ רָמָה}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>p1iu7pbht6dxqp05mxjuxaynej36zra</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור ה' מה היה לאבותינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745018</id>
    <revision>
      <id>3024682</id>
      <timestamp>2026-07-15T18:27:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מהתכלאל</comment>
      <origin>3024682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2702" sha1="plotl7u84olghk29gtx57jjn24ksixd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לַאֲבוֹתֵינוּ {{ש}}
הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ
{{רפרן|הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ}}

זְכֹר יְיָ יוֹם בָּא אוֹיֵב וּגְדוּדוֹ{{ש}}
וַיָּשֶׂם עַל אֵם הַדֶּרֶךְ מַעֲמָדוֹ{{ש}}
וְאֶל צִיּוֹן הָיָה הַקֶּסֶם בְּיָדוֹ{{ש}}
וּבִתְרָפָיו שָׁאַל וְרָאָה בִּכְבֵדוֹ{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ לֹא רָאִינוּ אוֹתֹתֵינוּ
{{רפרן|הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ}}

זְכֹר יְיָ יוֹם בָּא בְּבֵיתְךָ גּוֹי אַכְזָר{{ש}}
וְיָד שָׁלַח וּבְשַׂר חֲסִידֶיךָ גָּזָר{{ש}}
וַיַּעַן אַיֵּה אֵל עֹז הִתְאַזָּר{{ש}}
וּמַה הוֹעִיל כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל זָר{{ש}}
נֶאֱלַמְנוּ וְיֵשׁ אִתָּנוּ שְׁפָתֵינוּ
{{רפרן|הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ}}

זְכֹר יְיָ יוֹם רַבָּה הַמִּגְעֶרֶת{{ש}}
וְנִשְׁאַרְנוּ עֲרֻמִּים מִכָּל תִּפְאֶרֶת{{ש}}
לֹא אָרוֹן לֹא כְרוּבִים וְלֹא כַפֹּרֶת{{ש}}
לֹא כֹהֵן וְלֹא עֲבוֹדָה וְלֹא מִשְׁמֶרֶת{{ש}}
וְלֹא עוֹלָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹתֵינוּ
{{רפרן|הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ}}

מַה יַּעֲשׂוּ זְרוּיִם בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{ש}}
אוֹ מַה יַּעֲשׂוּ שְׁבוּיִם לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
וּלְחָרֵף אֱלֹהִים חַיִּים שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם
{{רפרן|הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ}}

הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה{{ש}}
נְקֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ וְאֶת יְרִיבֵנוּ רִיבָה{{ש}}
וְאֶת אַחֲרִיתֵנוּ מֵרֵאשִׁיתֵנוּ הֵטִיבָה{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה
{{רפרן|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>plotl7u84olghk29gtx57jjn24ksixd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אפ&quot;ם</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1745019</id>
    <revision>
      <id>3024687</id>
      <timestamp>2026-07-15T18:47:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>התחלה, העתקתי מכ&quot;י טורינו ארכיון 1487 משנת תקצ&quot;ט.</comment>
      <origin>3024687</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2432" sha1="1st0ertv3futle94q0ux4lcob42yq91" xml:space="preserve">==ראש השנה==
===ערבית===
*מערבית ליום א': [[אמוני נבונים]]
*מערבית ליום ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]]
===שחרית ליום א'===
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
*קרובה
**רשות: [[ארעד ואפחד]]
**מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
**מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
**משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
**[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]]
**[[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]]
**[[באתי לחלותך]]
**[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום]]
**[[מלך עליון אל דר במרום]]
**[[את חיל יום פקודה#אדירי איומה|אדירי איומה]]
**[[לאל עורך דין]]
**סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*[[אז מאז כל מפעל|קדושה]]
**אז מאז כל מפעל סקרת
**אז מאז כל מפעל הכנת
*[[כי מקדישיך]]
*[[האוחז ביד מדת משפט]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף ליום א'===
*קרובה
**רשות: [[אסתופף באולמך]]
**מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
**מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
**משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
**[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]]
**קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
**[[אז אמרתי הנה באתי]]
**[[אלהי צורי אייחדו]]
**[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
**[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
**[[אתה בקרבנו מלך]]
**סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]
**וחיות אשר הנה מרובעות כסא
**ועמך תלואים בתשובה להתאחד
**תהלות כבודך
*[[כי מקדישיך]]
*[[האוחז ביד מדת משפט]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]
**אנסיכה מלכי
**זכר תחלת כל מעש
**אשא דעי בצדק
*[[היום תאמצנו]]</text>
      <sha1>1st0ertv3futle94q0ux4lcob42yq91</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024702</id>
      <parentid>3024687</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T19:48:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000998980205171 כ&quot;י טורינו 1489], בהשוואה לדברי גולדשמידט במאמרו ובמחזור.</comment>
      <origin>3024702</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2615" sha1="947775r2op9gd8mz26gzh5sssi13lpl" xml:space="preserve">==ראש השנה==
===מערביות ליל א'===
* [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קדושתא====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף ליום א'===
*קרובה
**רשות: [[אסתופף באולמך]]
**מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
**מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
**משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
**[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]]
**קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
**[[אז אמרתי הנה באתי]]
**[[אלהי צורי אייחדו]]
**[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
**[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
**[[אתה בקרבנו מלך]]
**סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]
**וחיות אשר הנה מרובעות כסא
**ועמך תלואים בתשובה להתאחד
**תהלות כבודך
*[[כי מקדישיך]]
*[[האוחז ביד מדת משפט]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]
**אנסיכה מלכי
**זכר תחלת כל מעש
**אשא דעי בצדק
*[[היום תאמצנו]]</text>
      <sha1>947775r2op9gd8mz26gzh5sssi13lpl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024707</id>
      <parentid>3024702</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T20:08:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024707</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3073" sha1="mh20qramr9m4d40xr5kpjp6ssr7xp5v" xml:space="preserve">==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[כי מקדישיך]]
*[[האוחז ביד מדת משפט]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)</text>
      <sha1>mh20qramr9m4d40xr5kpjp6ssr7xp5v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024708</id>
      <parentid>3024707</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T20:10:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3090" sha1="rqv2orbdnj1s3676goj856krejexr5t" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[כי מקדישיך]]
*[[האוחז ביד מדת משפט]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)</text>
      <sha1>rqv2orbdnj1s3676goj856krejexr5t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024712</id>
      <parentid>3024708</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T20:29:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024712</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3570" sha1="opp63nisp3x9hxenr5ntc8mx3yi2gy3" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|מחזור [[W:יהדות אסטי#נוסח אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)|אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)]], ענף של [[W:נוסח צרפת|מנהג צרפת]]. נהג בימים נוראים בקהילות [[W:אסטי|אסטי]], פוסאנו ו[[W:מונקאלוו|מונקאלוו]] אשר במחוז [[W:פיימונטה|פיימונטה]] בצפון-מערב [[W:איטליה|איטליה]] עד תחילת המאה ה-20, אבל לא ראה אור הדפוס.}}
==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[כי מקדישיך]]
*[[האוחז ביד מדת משפט]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)</text>
      <sha1>opp63nisp3x9hxenr5ntc8mx3yi2gy3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024719</id>
      <parentid>3024712</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T21:44:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>המשך העתקה מכ&quot;י הנ&quot;ל</comment>
      <origin>3024719</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6555" sha1="efq4jgw1zdnmajs3medrih6bmjo6ch0" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
{{הור2|מחזור [[W:יהדות אסטי#נוסח אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)|אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)]], ענף של [[W:נוסח צרפת|מנהג צרפת]]. נהג בימים נוראים בקהילות [[W:אסטי|אסטי]], פוסאנו ו[[W:מונקאלוו|מונקאלוו]] אשר במחוז [[W:פיימונטה|פיימונטה]] בצפון-מערב [[W:איטליה|איטליה]] עד תחילת המאה ה-20, אבל לא ראה אור הדפוס.}}
==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[כי מקדישיך]]
*[[האוחז ביד מדת משפט]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום ב'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אמון מאמרך]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
*רשות: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]]
* [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אדר והוד|אדר והוד]]
* [[יראים מבקשי פניך]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אתן לפועלי צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]] (כותרות בלבד)
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[אוירי ערץ]]
*[[לאל סודר דין]]
*סילוק: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום ב'===
*רשות: [[איככה אוכל פני להרים]]
*מגן: [[אגן הסהר#מגן|אגן הסהר]]
*מחיה: [[אגן הסהר#מחיה|תחבושת אילפת]]
*משלש: [[אגן הסהר#משלש|ברוח נשברה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ]]
*[[אגן הסהר#איום תמים דעים|אים תמים דעים]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אגן הסהר#אסלד לקורא הדורות|אסלד לקורא הדורות]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[כי מקדישיך]]
*[[האוחז ביד מדת משפט]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהללה אלהי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]</text>
      <sha1>efq4jgw1zdnmajs3medrih6bmjo6ch0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהה ידועת מכאובות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745020</id>
    <revision>
      <id>3024690</id>
      <timestamp>2026-07-15T18:51:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3024690</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5423" sha1="6srvias54df1cjjj27sff3qeieopydd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אֲהָהּ יְדוּעַת מַכְאוֹבוֹת / וְיֵדְעוּ עֵת תְּבוֹאֶנָה {{ש}}
בְּחֹדֶשׁ אָב יִתְחַדְּשׁוּ / וְיִשָּׂאוּנְהָ וְיַלְאוּנְהָ {{ש}}
יְמֵי אָב כְּאָב יְגַדְּלוּנְהָ / וְאֶל יוֹם אֵיד יְבִיאוּנְהָ {{ש}}
מוֹעֲדִי אִירָה חִצִּים / אֲשֶׁר לֹא יַחֲטִיאוּנְהָ {{ר1}}
תְּלָאוֹת אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּנְהָ / בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ
{{רפרן|הזחה=2|תְּלָאוֹת אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּנְהָ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ}}

אַחֵינוּ אַחֵינוּ / אַנְשֵׁי גְאֻלָּתֵנוּ {{ש}}
אֵיכָה עָבְרָה עֲלֵיהֶם / כּוֹס תַּרְעֵלָתֵנוּ {{ש}}
וְגַם אַתֶּם חֲלִיתֶם / בִּדְוֵי מַחֲלָתֵנוּ {{ש}}
אֵיכָה פִּתְאוֹם / נֶהֶפְכָה לְזָרִים נַחֲלָתֵנוּ {{ש}}
וְנָתְנוּ לְחָרְבָּה וְשַׁמָּה / אֶת בֵּית תְּפִלָּתֵנוּ {{ר1}}
וְעָם אֲשֶׁר לֹא יְשַׁחֲרוּנְהָ / אֵיכָה יִמְצָאוּנְהָ
{{רפרן|הזחה=2|תְּלָאוֹת אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּנְהָ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ}}

הֵן יְיָ לֹא שָׁנָה / בְּנֵי יַעֲקֹב אֵיךְ שְׁנִיתֶם {{ש}}
וְאֵיכָה מוּסָר יְיָ / מִבְּשַׂרְכֶם לֹא חֲזִיתֶם {{ש}}
וְתַחְבּוּלוֹת לְעֵת צָרָה / וְכָל תּוּשִׁיָּה עֲשִׂיתֶם {{ש}}
וְאֶת עוֹשָׂהּ וְיוֹצְרָהּ / מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם {{ש}}
וַתֹּאמְרוּ מִקְרֶה הוּא / וּלְרַפְּאוֹ דִּמִּיתֶם {{ש}}
רִפֵּאתֶם דֶּלֶף טוֹרֵד / וַאֲרֻבּוֹת רוּם נְשִׁיתֶם {{ש}}
אֵיכָה הִתְרַפֵּאתֶם / וְהַמַּחֲלָה לֹא רִפֵּאתֶם {{ר1}}
אֲשֶׁר מְשׁוּבוֹת יְבִיאוּנְהָ / וְהַתְּשׁוּבוֹת יְרַפְּאוּנְהָ
{{רפרן|הזחה=2|תְּלָאוֹת אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּנְהָ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ}}

אֵיךְ גֹּרְשׁוּ נְשֵׁי עַמִּי / מִבֵּית תַּעֲנוּגֵיהֶם {{ש}}
וְאֵיךְ צָדוּ צְעָדֵיהֶם / וְקַלּוּ מַשִּׂיגֵיהֶם {{ש}}
וַיֵּהָפְכוּ לְאֵבֶל / שַׁבַּתָּם וְחַגֵּיהֶם {{ש}}
לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם {{ש}}
אוֹי עַל סִפְרֵי תוֹרָה / וְהוֹי עַל שֹׁד הוֹגֵיהֶם {{ש}}
הַנֶּאֱחָזִים כַּדָּגִים / בִּמְצוֹד דַּיָּגֵיהֶם {{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה בֵּין אֲרָיוֹת / יְבַעֲתוּהָ שׁוֹאֲגֵיהֶם {{ר1}}
אוֹהֲבִים יִשְׂנָאוּנְהָ / וְהָאֲרָצוֹת יְקִיאוּנְהָ
{{רפרן|הזחה=2|תְּלָאוֹת אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּנְהָ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ}}

אֵיךְ שָׁכְנָה צִיּוֹן הֲרֵגָה / בְּעִיר דָּמִים שׁוֹפֶכֶת {{ש}}
בֵּין גֶּחָלִים / וְלַהַט חֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת {{ש}}
אֵיךְ צָדוּ צְעָדֵינוּ / בִּרְחוֹבָהּ מִלֶּכֶת {{ש}}
לוּלֵי זְרוֹעַ יְיָ / אוֹתָנוּ תּוֹמֶכֶת {{ש}}
אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ / בְּעֵת חֲמָתָם נִתֶּכֶת {{ש}}
וְהָיְתָה נִבְלָתֵנוּ / לַכְּלָבִים מֻשְׁלֶכֶת {{ש}}
הַשֶּׂה הַנַּהֲלָאָה / אֲשֶׁר בְּתוֹךְ חַיּוֹת מִתְהַלֶּכֶת {{ר1}}
בְּזָרִים יַקְנִיאוּנְהָ / וּבַשָּׁוְא יַשִּׁיאוּנְהָ
{{רפרן|הזחה=2|תְּלָאוֹת אֲשֶׁר יְבַקְשׁוּנְהָ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ}}

חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם / כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים {{ש}}
צֹאן אוֹבְדוֹת בֶּהָרִים / בֵּין אֲרָיוֹת וּכְפִירִים {{ש}}
עַד יְצַו עֲלֵיכֶם רוֹעֶה / וְיֵאָסְפוּ הָעֲדָרִים {{ש}}
מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי הַנְּמֵרִים {{ש}}
וּכְאֵשׁ קוֹצִים יְדֹעָכוּ / הַסּוֹבְבִים כַּדְּבוֹרִים {{ש}}
וְיוֹנָה תְּקַנֵּן בְּעֶבְרֵי פִי פַחַת / בֵּין נְשָׁרִים {{ש}}
תְּחַכֶּה אַחֲרִית יָמִים / וְאַחַר כָּל הַדְּבָרִים {{ר1}}
וְהֵם אֲשֶׁר יִשָּׂאוּנְהָ / אֶל עַם יִקְרָאוּנְהָ
{{רפרן|הזחה=2|וְהֵם אֲשֶׁר יִשָּׂאוּנְהָ אֶל עַם יִקְרָאוּנְהָ}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>6srvias54df1cjjj27sff3qeieopydd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא אב הרחמן אל עליון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745021</id>
    <revision>
      <id>3024695</id>
      <timestamp>2026-07-15T19:04:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מהתכלאל</comment>
      <origin>3024695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3925" sha1="ij973ggl2qmvbi03zgsuyvsevm7s4os" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''. מובאות מ[[ישעיהו סא ג]], [[ישעיהו סו י|סו ו]]}}

{{סי|אָ}}נָּא אָב הָרַחֲמָן אֵל עֶלְיוֹן{{ש}}
הַ{{סי|בִּ}}יטָה בְּרַחֲמִים אֶל עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילַת מָשׂוֹשׂ תְּמַהֵר בְּצִבְיוֹן {{ר1}}
לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן. פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר
{{רפרן|הזחה=2|לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר}}

{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי חֹק עַל פֶּה וְעַל סֵפֶר{{ש}}
{{סי|הָ}}עֵת תְּרַחֵם מִשְּׁמֵי שְׁמֵי שֶׁפֶר{{ש}}
{{סי|וְ}}הַעַל לִמְזוֹרָם חֹבֶשׁ וְכֹפֶר{{ר1}}
לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר
{{רפרן|הזחה=2|לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר}}

{{סי|זְ}}כֹר בְּרַחֲמֶיךָ נַחֲלַת חֶבֶל{{ש}}
{{סי|חַ}}יַּת בְּנֵי תְמוּתָה הַתֵּר מִכֶּבֶל{{ש}}
{{סי|טְ}}לָאֶיךָ הָסֵר שִׁכְמָם מִסֵּבֶל{{ר1}}
שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל
{{רפרן|הזחה=2|לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר}}

{{סי|יִ}}מָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְדִבְרֵי נְכוֹחָה{{ש}}
{{סי|כַּ}}אֲשֶׁר נִמְלָא קִינָה נֶהִי וְתוֹכֵחָה{{ש}}
{{סי|לִ}}בֵּנוּ יִשְׂמַח וְיֵיטִיב גֵּהָה{{ר1}}
מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה
{{רפרן|הזחה=2|לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר}}

{{סי|מְ}}שֹׁךְ אֶל מְעוֹנֶךָ אֵילֵי הַצֶּדֶק{{ש}}
{{סי|נִ}}לְקָטִים כְּשׁוֹשָׁן מִבֵּין חֵדֶק{{ש}}
{{סי|שׂ}}וֹחֲחִים תִּפְאַרְתֶּךָ בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק{{ר1}}
וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק
{{רפרן|הזחה=2|לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר}}

{{סי|עֲ}}זָרוֹת וְאוּלַמּוֹת עַד אָנָּא תְּנָאֵר{{ש}}
{{סי|פָּ}}נֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם הָאֵר{{ש}}
{{סי|צִ}}מְחֵי עֲדָתְךָ לִפְלֵיטָה הַשְׁאֵר{{ר1}}
מַטַּע יְיָ לְהִתְפָּאֵר
{{רפרן|הזחה=2|לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר}}

{{סי|קִ}}רְיַת עֲדָתְךָ תְּנַהֵג בִּנְתִיבֶיהָ{{ש}}
{{סי|רַ}}חֵק רְחוֹקֶיהָ עִם קְרוֹבֶיהָ{{ש}}
{{סי|שַׁ}}כַּח שֵׁם צָרֶיהָ וְאוֹיְבֶיהָ{{ר1}}
שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ
{{רפרן|הזחה=2|לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר}}

{{סי|תָּ}}שִׁיב שְׁכִינָתְךָ לְאֹהָלֶיהָ{{ש}}
{{סי|תֹּ}}אמַר דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ{{ש}}
{{סי|תַּ}}שְׁמִיעַ רְנָנוֹת בְּכָל גְּבוּלֶיהָ{{ר1}}
שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ
{{רפרן|הזחה=2|לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>ij973ggl2qmvbi03zgsuyvsevm7s4os</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אפ&quot;ם</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1745022</id>
    <revision>
      <id>3024697</id>
      <timestamp>2026-07-15T19:14:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* כ&quot;י JTS 4845 */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3024697</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6749" sha1="f33sci9q9314eg1l17hu9bdcfub3tqv" xml:space="preserve">== כ&quot;י JTS 4845 ==

אני מעלה לפה רשימה שמצאתי אצלי שעשיתי פעם מכ&quot;י JTS 4845, לא יודע עד כמה מדויקת ושלמה. מידי פעם יש מספרי עמודים כנראה לפי קובץ ה-pdf שהשתמשתי בו, משהו כמו תוספת של 6 על מספר העמוד בספר.

ראש השנה:
*מעריב:
*אמוני נכונים
 
יוצרות:
*מלך אזור גבורה
*כבודו איהל כהיום
 
שחרית יום א:
*רשות: ארעד ואפחד באימתה ופחד
*מגן: אתה חיל יום פקודה
*מחיה: תאלת זו
*משלש: אבן חוג
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*פיוט ה: אם אשר בצדק
*קיקלר: באתי לחלותך
*אאפיד נזר איום
*רהיט: מלך עליון אל דר במרום
*רהיט: אדירי איומה
*רהיט: לאל עורך דין
*סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ
*קדושה: אז מאז כל מפעל
*האוחז ביד מדת משפט
*ויאתיו כל לעבדך
 
מוסף יום א: 
*רשות: אסתופף באולמך
*מגן: אופד מאז
*מחיה: תפן במכון
*משלש: אף אורח
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*קיקלר: אומץ אדירי כל חפץ
*אז אמרתי הנה באתי
*אלהי צורי איחדו
*רהיט: מלך עליון ארתכי תרשישים
*רהיט: כל שנאני שחק
*רהיט: אתה בקרבנו מלך
*סילוק: ונתנה תוקף
*קדושה: וחיות אשר הנה
*היה עם פיפיות, אוחילה
*תקיעתא: אנסיכה מלכי
*היום תאמצנו (עמ' 35)
 
מעריב ליל ב:
*מלך אמיץ כח (חלקי)
 
יוצרות:
*יוצר: מלך אמון מאמרך
*אופן: כבודו איהל
 
קדושתא לשחרית יום ב:
*רשות: אתיתי לחננך
*מגן: אמרתך צרופה
*מחיה: תמים פעלך
*משלש: שולחתי במלאכות
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*שמו מפארים, אדר והוד
*יראים מבקשי פניך
*אתן לפועלי צדק
*מלך עליון אמיץ המנושא
*אוירי ערץ
*לאל סודר דין
*סילוק: אשר מי יעשה כמעשיך וכגבורותיך
*קדושה: אחד קדוש אש אוכלה
*האוחז ביד מדת משפט
*ויאתיו
 
מוסף יום ב:
*רשות: איככה אוכל פני להרים
*מגן: אגן הסהר
*מחיה: תחבושת אלפת
*משלש: ברוח נשברה
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*קיקלר: איום תמים דעים
*אז אמרתי הנה באתי
*אסלד לקורא הדורות
*רהיט: מלך עליון ארתיכי תרשישים
*רהיט: כל שנאני שחק
*רהיט: אתה בקרבנו מלך
*סילוק: ונתנה תוקף
*קדושה: וחיות אשר הנה מרובעות לכסא
*האוחז ביד מדת משפט (עמ' 57)
*ויאתיו
*היה עם פיפיות, אוחילה
*תקיעתא: אהללה אלהי
 
סליחות לערבית יו&quot;כ:
*ה' א' הצ' נורא בעליונים
*אמנם אלהי עולם
*ישראל משתחוים להדרת קדש
*ירצה עם אביון
*בליל כפור ועשור
*בלילי על משכבי
*דלתיך הלילה
*אמונים בני מאמינים
*ה' שמעה תפלת הלילה
*חטאנו: אותך אדרוש
*אתה מבין כל תעלומות לב
*אהיה אשר אהיה
*אל רחום שמך
*עננו ה'
*מי שענה
*רחמנא דעני
 
 
*יוצרות:
*יוצר: אז ביום כיפור (עמ' 77)
*אופן: קדוש אדיר
 
 
*שחרית:
*רשות: אימיך נשאתי
*מגן: אמצת עשור לכפור תמה
*מחיה: תאות נפש
*משלש: אחדת יום זה
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*קיקלר: מורה חטאים
*אדר יקר אלי
*אנא אלהים חיים
*אך אתים בחין
*אמרו לאלהים ארך אפים
*מעשה אלהינו אין מי בשחק
*אשר אומץ תהלתך
*על ישראל אמונתו
*אפסי ארץ
*מי כמוך אדיר במרומים
*אין כמוך באדירי מעלה
*האדרת והאמונה
*רוממו אדיר ונורא
*רוממו אל מלך נאמן
*נאמירך באימה
*אמונתך בעליונים
*הנקדש באלפי אלפים
*אילי שחק חצובי להבים
*אין מספר לגדודי
*סילוק: מי יתנה תוקף תהלתך
*קדושה: אחד קדוש אש אוכלה אש
*האוחז ביד מדת משפט (עמ' 93)
*האדיר בשמי עליות
*התכן מתחת
*האימן כפי שחקים
*ובכן מי לא ייראך
*ויאתיו
*וידוי: אתה מבין כל תעלומות לב
 
מוסף יום כיפור:
*רשות: ארעד ואפחד באימתה ופחד
*מגן: שושן עמק
*מחיה: יום מימים
*משלש: צפה בבת תמותה
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*אשא דעי למרחוק
*אין ערוך אליך
*אנא אזון שועת חנון ביום זה הסכת תחנון
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (104)
*אשר אימתך באראלי אומץ
*אמיצי שחקים ממעל
*אור נוגה עטיית מעילו
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך
*קדושה: אל ברוב עצות
*האוחז ביד מדת משפט
*המשך של ובכן מי לא ייראך
*ויאתיו
*היה עם פיפיות, אוחילה
*רשות: אתן תהלה לאל המהולל
*אתה כוננת עולם ברב חסד
*שנת אורה שנת ברכה (116)
*אתה מבין כל תעלומות לב
 
 
*מנחה:
*איתן הכיר אמונתך
*אתה הוא אלהינו
*אפאר למלכי בקדש
*אל אדיר רב חילו
*סילוק: כי רכובו ערבות
*קדושה: אחד קדוש אש אוכלה אש
*האוחז ביד מדת משפט
*המשך של ובכן מי לא ייראך
*ויאתיו
*אתה מבין כל תעלומות לב
 
 
*נעילה: 
*אשל צדק היום
*אתה הוא אלהינו
*אל אל יקוו (127)
*קדושה: וחיות בוערות לכס רם לויות
*האוחז ביד מדת משפט
*ויאתיו
*היה עם פיפיות, אוחילה (לפני סליחות)
*אז לפנות ערב
*אבן מעמסה
*ה' שמעה תפלת הנעילה
*קטעי פזמונים:
*ה' שמעה, לך ה' הצדקה תלבושת, חננו ה' חננו, כי הנה כחומר, רועה ישראל, מלאכי רחמים, ישראל נושע, אם עוונינו, אנקת מסלדיך, אדוני האדונים, ה' ה', המבדיל
*היום תאמצנו
[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:14, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>f33sci9q9314eg1l17hu9bdcfub3tqv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024713</id>
      <parentid>3024697</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T20:31:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* כ&quot;י JTS 4845 */ תגובה</comment>
      <origin>3024713</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6911" sha1="qh3jyag65v5409na8vcilx2596sapst" xml:space="preserve">== כ&quot;י JTS 4845 ==

אני מעלה לפה רשימה שמצאתי אצלי שעשיתי פעם מכ&quot;י JTS 4845, לא יודע עד כמה מדויקת ושלמה. מידי פעם יש מספרי עמודים כנראה לפי קובץ ה-pdf שהשתמשתי בו, משהו כמו תוספת של 6 על מספר העמוד בספר.

ראש השנה:
*מעריב:
*אמוני נכונים
 
יוצרות:
*מלך אזור גבורה
*כבודו איהל כהיום
 
שחרית יום א:
*רשות: ארעד ואפחד באימתה ופחד
*מגן: אתה חיל יום פקודה
*מחיה: תאלת זו
*משלש: אבן חוג
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*פיוט ה: אם אשר בצדק
*קיקלר: באתי לחלותך
*אאפיד נזר איום
*רהיט: מלך עליון אל דר במרום
*רהיט: אדירי איומה
*רהיט: לאל עורך דין
*סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ
*קדושה: אז מאז כל מפעל
*האוחז ביד מדת משפט
*ויאתיו כל לעבדך
 
מוסף יום א: 
*רשות: אסתופף באולמך
*מגן: אופד מאז
*מחיה: תפן במכון
*משלש: אף אורח
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*קיקלר: אומץ אדירי כל חפץ
*אז אמרתי הנה באתי
*אלהי צורי איחדו
*רהיט: מלך עליון ארתכי תרשישים
*רהיט: כל שנאני שחק
*רהיט: אתה בקרבנו מלך
*סילוק: ונתנה תוקף
*קדושה: וחיות אשר הנה
*היה עם פיפיות, אוחילה
*תקיעתא: אנסיכה מלכי
*היום תאמצנו (עמ' 35)
 
מעריב ליל ב:
*מלך אמיץ כח (חלקי)
 
יוצרות:
*יוצר: מלך אמון מאמרך
*אופן: כבודו איהל
 
קדושתא לשחרית יום ב:
*רשות: אתיתי לחננך
*מגן: אמרתך צרופה
*מחיה: תמים פעלך
*משלש: שולחתי במלאכות
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*שמו מפארים, אדר והוד
*יראים מבקשי פניך
*אתן לפועלי צדק
*מלך עליון אמיץ המנושא
*אוירי ערץ
*לאל סודר דין
*סילוק: אשר מי יעשה כמעשיך וכגבורותיך
*קדושה: אחד קדוש אש אוכלה
*האוחז ביד מדת משפט
*ויאתיו
 
מוסף יום ב:
*רשות: איככה אוכל פני להרים
*מגן: אגן הסהר
*מחיה: תחבושת אלפת
*משלש: ברוח נשברה
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*קיקלר: איום תמים דעים
*אז אמרתי הנה באתי
*אסלד לקורא הדורות
*רהיט: מלך עליון ארתיכי תרשישים
*רהיט: כל שנאני שחק
*רהיט: אתה בקרבנו מלך
*סילוק: ונתנה תוקף
*קדושה: וחיות אשר הנה מרובעות לכסא
*האוחז ביד מדת משפט (עמ' 57)
*ויאתיו
*היה עם פיפיות, אוחילה
*תקיעתא: אהללה אלהי
 
סליחות לערבית יו&quot;כ:
*ה' א' הצ' נורא בעליונים
*אמנם אלהי עולם
*ישראל משתחוים להדרת קדש
*ירצה עם אביון
*בליל כפור ועשור
*בלילי על משכבי
*דלתיך הלילה
*אמונים בני מאמינים
*ה' שמעה תפלת הלילה
*חטאנו: אותך אדרוש
*אתה מבין כל תעלומות לב
*אהיה אשר אהיה
*אל רחום שמך
*עננו ה'
*מי שענה
*רחמנא דעני
 
 
*יוצרות:
*יוצר: אז ביום כיפור (עמ' 77)
*אופן: קדוש אדיר
 
 
*שחרית:
*רשות: אימיך נשאתי
*מגן: אמצת עשור לכפור תמה
*מחיה: תאות נפש
*משלש: אחדת יום זה
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*קיקלר: מורה חטאים
*אדר יקר אלי
*אנא אלהים חיים
*אך אתים בחין
*אמרו לאלהים ארך אפים
*מעשה אלהינו אין מי בשחק
*אשר אומץ תהלתך
*על ישראל אמונתו
*אפסי ארץ
*מי כמוך אדיר במרומים
*אין כמוך באדירי מעלה
*האדרת והאמונה
*רוממו אדיר ונורא
*רוממו אל מלך נאמן
*נאמירך באימה
*אמונתך בעליונים
*הנקדש באלפי אלפים
*אילי שחק חצובי להבים
*אין מספר לגדודי
*סילוק: מי יתנה תוקף תהלתך
*קדושה: אחד קדוש אש אוכלה אש
*האוחז ביד מדת משפט (עמ' 93)
*האדיר בשמי עליות
*התכן מתחת
*האימן כפי שחקים
*ובכן מי לא ייראך
*ויאתיו
*וידוי: אתה מבין כל תעלומות לב
 
מוסף יום כיפור:
*רשות: ארעד ואפחד באימתה ופחד
*מגן: שושן עמק
*מחיה: יום מימים
*משלש: צפה בבת תמותה
*פיוט ד: אתה הוא אלהינו
*אשא דעי למרחוק
*אין ערוך אליך
*אנא אזון שועת חנון ביום זה הסכת תחנון
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (104)
*אשר אימתך באראלי אומץ
*אמיצי שחקים ממעל
*אור נוגה עטיית מעילו
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך
*קדושה: אל ברוב עצות
*האוחז ביד מדת משפט
*המשך של ובכן מי לא ייראך
*ויאתיו
*היה עם פיפיות, אוחילה
*רשות: אתן תהלה לאל המהולל
*אתה כוננת עולם ברב חסד
*שנת אורה שנת ברכה (116)
*אתה מבין כל תעלומות לב
 
 
*מנחה:
*איתן הכיר אמונתך
*אתה הוא אלהינו
*אפאר למלכי בקדש
*אל אדיר רב חילו
*סילוק: כי רכובו ערבות
*קדושה: אחד קדוש אש אוכלה אש
*האוחז ביד מדת משפט
*המשך של ובכן מי לא ייראך
*ויאתיו
*אתה מבין כל תעלומות לב
 
 
*נעילה: 
*אשל צדק היום
*אתה הוא אלהינו
*אל אל יקוו (127)
*קדושה: וחיות בוערות לכס רם לויות
*האוחז ביד מדת משפט
*ויאתיו
*היה עם פיפיות, אוחילה (לפני סליחות)
*אז לפנות ערב
*אבן מעמסה
*ה' שמעה תפלת הנעילה
*קטעי פזמונים:
*ה' שמעה, לך ה' הצדקה תלבושת, חננו ה' חננו, כי הנה כחומר, רועה ישראל, מלאכי רחמים, ישראל נושע, אם עוונינו, אנקת מסלדיך, אדוני האדונים, ה' ה', המבדיל
*היום תאמצנו
[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:14, 15 ביולי 2026 (IDT)

:תודה רבה בהחלט יקצר לנו העבודה! [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:31, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qh3jyag65v5409na8vcilx2596sapst</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/448</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1745023</id>
    <revision>
      <id>3024705</id>
      <timestamp>2026-07-15T20:00:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דף [[מלכים ב ה/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3024705</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4323" sha1="adqxxbvm5rcjbvioto27njqibno2vu6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד}}
נַֽעֲמָן֒ וָלֹ֕א יֻתַּן־נָ֣א לְעַבְדְּךָ֔ מַשָּׂ֥א צֶֽמֶד־פְּרָדִ֖ים אֲדָמָ֑ה כִּ֡י לוֹא־יַֽעֲשֶׂה֩ ע֨וֹד עַבְדְּךָ֜ עֹלָ֤ה וָזֶ֙בַח֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים כִּ֖י אִם־לַֽיהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|18}}לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה יִסְלַ֥ח יְהֹוָ֖ה לְעַבְדֶּ֑ךָ בְּב֣וֹא אֲדֹנִ֣י בֵית־רִמּוֹן֩ לְהִשְׁתַּֽחֲוֺ֨ת שָׁ֜מָּה וְה֣וּא{{מ:לגרמיה-2}} נִשְׁעָ֣ן עַל־יָדִ֗י וְהִשְׁתַּֽחֲוֵ֙יתִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן בְּהִשְׁתַּֽחֲוָיָ֙תִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן יִסְלַח־נא{{הערה|{{גדול|נָא־}} כתיב ולא קרי}} יְהֹוָ֥ה לְעַבְדְּךָ֖ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|19}}וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם וַיֵּ֥לֶךְ מֵֽאִתּ֖וֹ כִּבְרַ֥ת אָֽרֶץ׃{{הערה|ע&quot;כ}} {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כ}}וַיֹּ֣אמֶר גֵּֽיחֲזִ֗י נַעַר֮ אֱלִישָׁ֣ע אִֽישׁ־הָֽאֱלֹהִים֒ הִנֵּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} חָשַׂ֣ךְ אֲדֹנִ֗י אֵ֣ת נַֽעֲמָ֤ן הָֽאֲרַמִּי֙ הַזֶּ֔ה מִקַּ֥חַת מִיָּד֖וֹ אֵ֣ת אֲשֶׁר־הֵבִ֑יא חַי־יְהֹוָה֙ כִּֽי־אִם־רַ֣צְתִּי אַֽחֲרָ֔יו וְלָֽקַחְתִּ֥י מֵֽאִתּ֖וֹ מְאֽוּמָה{{הערה|נ&quot;א {{גדול|מֽוּמָה}}}}׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|21}}וַיִּרְדֹּ֥ף גֵּֽיחֲזִ֖י אַֽחֲרֵ֣י נַֽעֲמָ֑ן וַיִּרְאֶ֤ה נַֽעֲמָן֙ רָ֣ץ אַֽחֲרָ֔יו וַיִּפֹּ֞ל מֵעַ֧ל הַמֶּרְכָּבָ֛ה לִקְרָאת֖וֹ וַיֹּ֥אמֶר הֲשָׁלֽוֹם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|22}}וַיֹּ֣אמֶר{{מ:לגרמיה-2}} שָׁל֗וֹם אֲדֹנִי֮ שְׁלָחַ֣נִי לֵאמֹר֒ הִנֵּ֣ה עַתָּ֡ה זֶ֠ה בָּ֣אוּ אֵלַ֧י שְׁנֵֽי־נְעָרִ֛ים מֵהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים תְּנָה־נָּ֤א לָהֶם֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁתֵּ֖י חֲלִפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|23}}וַיֹּ֣אמֶר נַֽעֲמָ֔ן הוֹאֵ֖ל קַ֣ח כִּכָּרָ֑יִם וַיִּפְרׇץ־בּ֗וֹ וַיָּצַר֩ כִּכְּרַ֨יִם כֶּ֜סֶף בִּשְׁנֵ֣י חֲרִטִ֗ים וּשְׁתֵּי֙ חֲלִפ֣וֹת בְּגָדִ֔ים וַיִּתֵּן֙ אֶל־שְׁנֵ֣י נְעָרָ֔יו וַיִּשְׂא֖וּ לְפָנָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|24}}וַיָּבֹא֙ אֶל־הָעֹ֔פֶל וַיִּקַּ֥ח מִיָּדָ֖ם וַיִּפְקֹ֣ד בַּבָּ֑יִת וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הָֽאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵֽכוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כה}}וְהוּא־בָא֙ וַיַּֽעֲמֹ֣ד אֶל־אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע מֵאִַ֖ן{{הערה|{{גדול|מֵאָ֖ן}} – {{גדול|מֵאַ֖יִן}} ק'}} גֵּֽחֲזִ֑י וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־הָלַ֥ךְ עַבְדְּךָ֖ אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|26}}וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לֹֽא־לִבִּ֣י הָלַ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֧ר הָפַךְ־אִ֛ישׁ מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ לִקְרָאתֶ֑ךָ הַעֵ֞ת לָקַ֤חַת אֶת־הַכֶּ֙סֶף֙ וְלָקַ֣חַת בְּגָדִ֔ים וְזֵיתִ֤ים וּכְרָמִים֙ וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַֽעֲבָדִ֖ים וּשְׁפָחֽוֹת׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|27}}וְצָרַ֤עַת נַֽעֲמָן֙ תִּֽדְבַּק־בְּךָ֔ וּֽבְזַרְעֲךָ֖ לְעוֹלָ֑ם וַיֵּצֵ֥א מִלְּפָנָ֖יו מְצֹרָ֥ע כַּשָּֽׁלֶג׃
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>adqxxbvm5rcjbvioto27njqibno2vu6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024714</id>
      <parentid>3024705</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T20:35:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */ על פי דף [[מלכים ב ו/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3024714</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6848" sha1="0fh5awqipxp6yp0k9ndd3qg9zjbi2th" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד}}
נַֽעֲמָן֒ וָלֹ֕א יֻתַּן־נָ֣א לְעַבְדְּךָ֔ מַשָּׂ֥א צֶֽמֶד־פְּרָדִ֖ים אֲדָמָ֑ה כִּ֡י לוֹא־יַֽעֲשֶׂה֩ ע֨וֹד עַבְדְּךָ֜ עֹלָ֤ה וָזֶ֙בַח֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים כִּ֖י אִם־לַֽיהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|18}}לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה יִסְלַ֥ח יְהֹוָ֖ה לְעַבְדֶּ֑ךָ בְּב֣וֹא אֲדֹנִ֣י בֵית־רִמּוֹן֩ לְהִשְׁתַּֽחֲוֺ֨ת שָׁ֜מָּה וְה֣וּא{{מ:לגרמיה-2}} נִשְׁעָ֣ן עַל־יָדִ֗י וְהִשְׁתַּֽחֲוֵ֙יתִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן בְּהִשְׁתַּֽחֲוָיָ֙תִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן יִסְלַח־נא{{הערה|{{גדול|נָא־}} כתיב ולא קרי}} יְהֹוָ֥ה לְעַבְדְּךָ֖ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|19}}וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם וַיֵּ֥לֶךְ מֵֽאִתּ֖וֹ כִּבְרַ֥ת אָֽרֶץ׃{{הערה|ע&quot;כ}} {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כ}}וַיֹּ֣אמֶר גֵּֽיחֲזִ֗י נַעַר֮ אֱלִישָׁ֣ע אִֽישׁ־הָֽאֱלֹהִים֒ הִנֵּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} חָשַׂ֣ךְ אֲדֹנִ֗י אֵ֣ת נַֽעֲמָ֤ן הָֽאֲרַמִּי֙ הַזֶּ֔ה מִקַּ֥חַת מִיָּד֖וֹ אֵ֣ת אֲשֶׁר־הֵבִ֑יא חַי־יְהֹוָה֙ כִּֽי־אִם־רַ֣צְתִּי אַֽחֲרָ֔יו וְלָֽקַחְתִּ֥י מֵֽאִתּ֖וֹ מְאֽוּמָה{{הערה|נ&quot;א {{גדול|מֽוּמָה}}}}׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|21}}וַיִּרְדֹּ֥ף גֵּֽיחֲזִ֖י אַֽחֲרֵ֣י נַֽעֲמָ֑ן וַיִּרְאֶ֤ה נַֽעֲמָן֙ רָ֣ץ אַֽחֲרָ֔יו וַיִּפֹּ֞ל מֵעַ֧ל הַמֶּרְכָּבָ֛ה לִקְרָאת֖וֹ וַיֹּ֥אמֶר הֲשָׁלֽוֹם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|22}}וַיֹּ֣אמֶר{{מ:לגרמיה-2}} שָׁל֗וֹם אֲדֹנִי֮ שְׁלָחַ֣נִי לֵאמֹר֒ הִנֵּ֣ה עַתָּ֡ה זֶ֠ה בָּ֣אוּ אֵלַ֧י שְׁנֵֽי־נְעָרִ֛ים מֵהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים תְּנָה־נָּ֤א לָהֶם֙ כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁתֵּ֖י חֲלִפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|23}}וַיֹּ֣אמֶר נַֽעֲמָ֔ן הוֹאֵ֖ל קַ֣ח כִּכָּרָ֑יִם וַיִּפְרׇץ־בּ֗וֹ וַיָּצַר֩ כִּכְּרַ֨יִם כֶּ֜סֶף בִּשְׁנֵ֣י חֲרִטִ֗ים וּשְׁתֵּי֙ חֲלִפ֣וֹת בְּגָדִ֔ים וַיִּתֵּן֙ אֶל־שְׁנֵ֣י נְעָרָ֔יו וַיִּשְׂא֖וּ לְפָנָֽיו׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|24}}וַיָּבֹא֙ אֶל־הָעֹ֔פֶל וַיִּקַּ֥ח מִיָּדָ֖ם וַיִּפְקֹ֣ד בַּבָּ֑יִת וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הָֽאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵֽכוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|כה}}וְהוּא־בָא֙ וַיַּֽעֲמֹ֣ד אֶל־אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע מֵאִַ֖ן{{הערה|{{גדול|מֵאָ֖ן}} – {{גדול|מֵאַ֖יִן}} ק'}} גֵּֽחֲזִ֑י וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־הָלַ֥ךְ עַבְדְּךָ֖ אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|26}}וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לֹֽא־לִבִּ֣י הָלַ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֧ר הָפַךְ־אִ֛ישׁ מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ לִקְרָאתֶ֑ךָ הַעֵ֞ת לָקַ֤חַת אֶת־הַכֶּ֙סֶף֙ וְלָקַ֣חַת בְּגָדִ֔ים וְזֵיתִ֤ים וּכְרָמִים֙ וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַֽעֲבָדִ֖ים וּשְׁפָחֽוֹת׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|27}}וְצָרַ֤עַת נַֽעֲמָן֙ תִּֽדְבַּק־בְּךָ֔ וּֽבְזַרְעֲךָ֖ לְעוֹלָ֑ם וַיֵּצֵ֥א מִלְּפָנָ֖יו מְצֹרָ֥ע כַּשָּֽׁלֶג׃
{{סוף}}
'''{{מרכז|ו}}'''
{{טקסט מנוקד‎‎}}
{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|א}}וַיֹּֽאמְר֥וּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֖ים אֶל־אֱלִישָׁ֑ע הִנֵּה־נָ֣א הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֜חְנוּ יֽשְׁבִ֥ים שָׁ֛ם לְפָנֶ֖יךָ צַ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ו|2}}נֵֽלְכָה־נָּ֣א עַד־הַיַּרְדֵּ֗ן וְנִקְחָ֤ה מִשָּׁם֙ אִ֚ישׁ קוֹרָ֣ה אֶחָ֔ת וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֥נוּ שָׁ֛ם מָק֖וֹם לָשֶׁ֣בֶת שָׁ֑ם וַיֹּ֖אמֶר לֵֽכוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ו|3}}וַיֹּ֙אמֶר֙ הָֽאֶחָ֔ד ה֥וֹאֶל נָ֖א וְלֵ֣ךְ אֶת־עֲבָדֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֥י אֵלֵֽךְ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ו|4}}וַיֵּ֖לֶךְ אִתָּ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וַֽיִּגְזְר֖וּ הָעֵצִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ו|ה}}וַיְהִ֤י הָֽאֶחָד֙ מַפִּ֣יל הַקּוֹרָ֔ה וְאֶת־הַבַּרְזֶ֖ל נָפַ֣ל אֶל־הַמָּ֑יִם וַיִּצְעַ֥ק וַיֹּ֛אמֶר אֲהָ֥הּ אֲדֹנִ֖י וְה֥וּא שָׁאֽוּל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ו|6}}וַיֹּ֥אמֶר אִֽישׁ־הָֽאֱלֹהִ֖ים אָ֣נָה נָפָ֑ל וַיַּרְאֵ֙הוּ֙ אֶת־הַמָּק֔וֹם וַיִּקְצׇב־עֵץ֙ וַיַּשְׁלֵ֣ךְ שָׁ֔מָּה וַיָּ֖צֶף הַבַּרְזֶֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ו|7}}וַיֹּ֖אמֶר הָ֣רֶם לָ֑ךְ וַיִּשְׁלַ֥ח יָד֖וֹ וַיִּקָּחֵֽהוּ׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|ו|8}}וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הָיָ֥ה נִלְחָ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־עֲבָדָ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶל־מְק֛וֹם פְּלֹנִ֥י אַלְמֹנִ֖י תַּֽחֲנֹתִֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ו|9}}וַיִּשְׁלַ֞ח אִ֣ישׁ הָֽאֱלֹהִ֗ים אֶל־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר הִשָּׁ֕מֶר מֵֽעֲבֹ֖ר הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּי־שָׁ֖ם אֲרָ֥ם נְחִתִּֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ו|י}}וַיִּשְׁלַ֞ח מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁ֨ר אָֽמַר־ל֧וֹ אִישׁ־
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0fh5awqipxp6yp0k9ndd3qg9zjbi2th</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גלה כבוד מאוהליו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745024</id>
    <redirect title="על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו" />
    <revision>
      <id>3024709</id>
      <timestamp>2026-07-15T20:24:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מובא בתכלאל ע&quot;ח כמנהג &quot;יש מקומות&quot;</comment>
      <origin>3024709</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="570" sha1="9b9rh54qj9nkb2ufc838re20fq62n4a" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{רן|גָּלָה כָבוֹד מֵאֹהָלָיו / וְשֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד
יְיֵלִילוּ שִׁירוֹת הֵיכָלָיו / כִּי מַחְמַדָּיו שֻׁדַּד
שָׁבַר זְרוֹעַ לֵוִי וְכֵלָיו / וְכַף יִסְפֹּק וְיִתְנוֹדָד
וְכִנּוֹר דָּוִיד יַעֲנָה מֵאֵלָיו / אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד.}}

[[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>9b9rh54qj9nkb2ufc838re20fq62n4a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024711</id>
      <parentid>3024709</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T20:29:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]</comment>
      <origin>3024711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74" sha1="gbtxs7yedeg24q0sumfihkeju30u45l" xml:space="preserve">#הפניה[[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]</text>
      <sha1>gbtxs7yedeg24q0sumfihkeju30u45l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1745025</id>
    <revision>
      <id>3024718</id>
      <timestamp>2026-07-15T21:16:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ&quot;ו-2026  &lt;מאגר תיקון 2197909&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, [טרם פורסם]|חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ&quot;ו-2026)).  &lt;מבוא&gt; (('''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית; הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.'''))  _...&quot;</comment>
      <origin>3024718</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11235" sha1="m7cd5f50h1xj1janj2bix1lifts38g8" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מאגר תיקון 2197909&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, [טרם פורסם]|חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ&quot;ו-2026)).

&lt;מבוא&gt;
(('''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית; הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.'''))

__TOC__

== פרק א': חוות דעת ==

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בית משפט&quot; - מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק;
:- &quot;הרשות המבצעת&quot; - הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים;
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

@ 2. ייעוץ משפטי לממשלה
: במתן ייעוץ משפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בכל אלה:
:: (1) להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו;
:: (2) להשליט חוק ומשפט ברשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין.

@ 3. חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה
: (א) היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת ובכלל זה בענייני חקיקה, והוא רשאי לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך.
: (ב)  חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש טעם בכך.

@ 4. תוקף חוות דעת בכתב של היועץ המשפטי לממשלה
: בכפוף להוראות [[סעיף 5]], חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף ערב מתן חוות הדעת.

@ 5. חריגים לתוקפה המחייב של חוות הדעת
: (א) על אף האמור ב[[סעיף 4]], אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים:
:: (1) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת;
:: (2) הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות [[סעיף 4]] חלות עליו מהחובה האמורה.
: (ב) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(2), תניח את החלטתה על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה.
: (ג) (1) הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי.
:: (2) לא יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה בחיקוק כמתן חוות דעת לעניין [[סעיף 4]] ולעניין סעיף קטן (א)(2).

== פרק ב': ייצוג ==

@ 6. ייצוג הרשות המבצעת בהליכים בפני בית המשפט
: היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים בפני בית המשפט; בעשותו כן יסייע היועץ המשפטי לממשלה להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו, וייצגה בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד מקצוע עריכת הדין ועל יחס כבוד לבית המשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו.

@ 7. עמדת הרשות המבצעת
: הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בכל הליך המתנהל בפני בית משפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, והיא תיקבע בידי היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת.

@ 8. אי-הצגת עמדת הרשות המבצעת על ידי היועץ המשפטי לממשלה
: סבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת שנקבעה לפי [[סעיף 7]] בהליך מסוים, יודיע על כך לממשלה, לשר ולשר הנוגע בדבר.

@ 9. ייצוג חיצוני
: על אף האמור ב[[סעיף 7]], מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי [[סעיף 8]] או סבר שר הנוגע בדבר כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, תהיה הממשלה רשאית לקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת הרשות המבצעת  באמצעות עורך דין אחר שתקבע, וששכרו ישולם בדרך שתקבע.

@ 10. התייצבות היועץ המשפטי לממשלה
: (א) על אף האמור ב[[פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]]], נקבע כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים תוצג על ידי עורך דין אחר בהתאם להוראות [[סעיף 9]], לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך בפני בית המשפט ללא אישור הממשלה, ועדת שרים או השר או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה.
: (ב) סעיף זה לא יחול בהליכים בפני בית משפט בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי.

@ 11. ייצוג גופים אחרים
: על אף האמור בכל דין, כל גוף של המדינה שאינו חלק מהרשות המבצעת, לא ייוצג בפני בית משפט בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת אותו הגוף, ובכל הנוגע לכנסת - גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת.

@ 12. סייג לתחולה
: (א) הוראות פרק זה לא יחולו על אלה:
:: (1) הליכים בתחום המשפט הפלילי;
:: (2) סמכויות שהוקנו בחיקוק ליועץ המשפטי לממשלה;
:: (3) ייצוג גורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א)(2) כדי למנוע מהרשות המבצעת לקבוע את עמדתה לפי [[סעיף 7]], כשהיא צד להליך.

== פרק ג': הוראות כלליות ==

@ 13. טענה לעניין תוקפו של חוק
: ראה בית משפט בהליך שבפניו כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והרשות המבצעת תהיה רשאית להשמיע את טענותיה בפני בית המשפט, בהתאם להוראות פרק ב'.

@ 14. עצמאות שיקול הדעת
: (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2, 5(א)(2), 6 ו-7, יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו.
: (ב) בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ולא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין.

@ 15. פיקוח הממשלה והשר
: (א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה.
: (ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל של התחום הפלילי בפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה יביא בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה.
: (ג) (1) היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על פעולותיו, ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת.
:: (2) לבקשת השר, היועץ המשפטי לממשלה ימסור לו דין וחשבון על פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים.
:: (3) סבר היועץ המשפטי לממשלה כי פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2) לגבי מקרה מסוים עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה להעמיד את השר במצב של ניגוד עניינים -
::: (א) הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר כאמור בפסקה (1);
::: (ב) הוא ימסור את הדין וחשבון האמור בפסקה (2) לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(ב) או כדי להתיר לממשלה, לשר או לכל גורם אחר ברשות המבצעת להנחות את היועץ המשפטי לממשלה או להורות לו כיצד עליו לפעול בנוגע להליך פלילי מסוים.

@ 16. תיקון חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)
: ב[[חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי&quot;ח-1958]], בסעיף 4, בסופו יבוא &quot;בכפוף להוראות חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ&quot;ו-2026&quot;.

@ 17. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 18. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027).

@ 19. שמירת דינים
: אין בהוראות חוק זה כדי להוסיף על הסמכויות שהיו נתונות ליועץ המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה.

@ 20. הוראת מעבר
: בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ב' באב התשפ&quot;ו (15 ביולי 2026).</text>
      <sha1>m7cd5f50h1xj1janj2bix1lifts38g8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נאום התהליכים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745026</id>
    <revision>
      <id>3024728</id>
      <timestamp>2026-07-16T05:44:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>NilsHolgersson2</username>
        <id>37086</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת ערך עם תוכן נאומו של יאיר גולן מיום השואה 2016 - &quot;נאום התהליכים&quot;</comment>
      <origin>3024728</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6152" sha1="kkh5a5740xe55tr2gb5yul5migi89fg" xml:space="preserve">נאום ליום השואה, מאת יאיר גולן, 4 במאי 2016:

ניצולים יקרים, שר החינוך מר נפתלי בנט, אלוף במיל' דורון אלמוג, יו&quot;ר משואה פרופ' יצחק קשתי, מכובדיי כולכם.

באפריל 2015 ביקרתי את מפקדת צבא ארה&quot;ב באירופה. בדרכי משדה התעופה של פרנקפורט, שם נחתי, לשטוטגרט - משכנה של המפקדה, עברתי בכפר קטן ששמו גאו קניגס הופן, כפר בו נולדה סבתי, ובו אבי גדל בילדותו. זהו כפר ייחודי, ובו מוזיאון לקהילה היהודית העתיקה של הכפר. נכנסתי לבית הכנסת של הכפר, כיום משכנו של המוזיאון, ומולי תמונה, ובתמונה בני משפחתי שנספו בשואה. התרגשתי מאוד, וסיירתי במוזיאון שעה ארוכה. ביציאה נתבקשתי לכתוב דבר מה בספר האורחים, וכך עשיתי פעמיים: בפעם הראשונה כתבתי בדף משלי, ובפעם השנייה הוספתי על דבריו של אבי, עליו השלום, שביקר במוזיאון זה בשנת 2001. ברצוני להקריא לכם את הדברים שכתבתי לאבי. &quot;אבי היקר! בחלוף 14 שנים נוספות באתי לכאן כסגן הרמטכ&quot;ל של צה&quot;ל לכבד את זכרך וזכר כל בני משפחתנו, שנרצחו באכזריות נוראה על-ידי הנאצים ועוזריהם. אני יודע כד כמה עסקת כל חייך בבנייה וביצירה, ומעולם לא נתת לרגשי נקם לעוורך. באהבה ובהערכה עצומה&quot;, וחתמתי את שמי. ועם מסר זה, של בנייה ויצירה, באתי וכתבתי את הדברים הבאים.

השואה, בעיניי, חייבת להביא אותנו להרהורים עמוקים בדבר טיבו של האדם, גם כשאדם זה הוא אנו עצמנו; היא צריכה להביא אותנו להרהורים מעמיקים בדבר אחריותה של מנהיגות, ובדבר איכותה של חברה, והיא חייבת להוביל אותנו לחשיבה יסודית, על איך אנו - כאן ועכשיו - נוהגים בגר, ביתום ובאלמנה, ובאלו שדומים להם. השואה חייבת להוביל אותנו לחשיבה אודות חיינו הציבוריים, ועוד יותר מכך, היא חייבת להוביל את כל מי שיכול - ולא רק את מי שרוצה - לשאת באחריות ציבורית. כי אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70 ו-80 ו-90 שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו, היום, ב-2015.

הרי אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר. אין יותר קל ופשוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים. אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות.

ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו שלנו לעקור מקרבנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההתדרדרות המוסרית. למעשה, יום השואה הוא הזדמנות לחשבון נפש. אם יום הכיפורים הוא יום חשבון הנפש הפרטי, אז ראוי ואף הכרחי, שיום השואה יהיה, גם, יום חשבון הנפש הלאומי, ובחשבון הנפש הלאומי אנו חייבים לכלול תופעות עוכרות שלווה. לפני מספר שבועות עלה לדיון הציבורי עניין טוהר הנשק, וברצוני לומר מספר מילים בסוגיה זו. 

חריגות בשימוש בנשק, ופגיעה בטוהר הנשק, אירעו בתולדות צה&quot;ל מאז היווסדו. גאוותו של צה&quot;ל מאז ומעולם נסובה סביב יכולתנו לתחקר אירועים קשים, ללא משוא פנים, לתחקר התנהלות בעייתית באומץ, וליטול אחריות מלאה על הטוב, אך גם על הרע ועל הפסול. לא הצטדקנו. לא כיסינו. לא טייחנו, לא קרצנו עין. לא פלבלנו עיננו למרום, ולא תירצנו. דרכנו הייתה ותהיה דרך האמת והנשיאה באחריות, גם אם האמת קשה והאחריות כבדה. אנו מאמינים מאוד בצדקת דרכנו - אך לא כל דבר שאנו עושים צודק. אנו בוטחים ברמתו המוסרית של צה&quot;ל כארגון, אך איננו מתעלמים מחריגות של פרטים. אנו דורשים מחיילינו בדיוק את מה שאנו דורשים מעצמנו, ועומדים על כך, שדוגמה אישית תהיה טבע שני לכל מפקד. 

ביום השואה, עת אנו מתייחדים וזוכרים את ששת המיליונים מבני עמנו שנטבחו על אדמת אירופה, חובה עלינו לזכור את ששת המיליונים ועוד חצי מיליון, החיים כאן, ולשאול עצמנו מהי תכלית חזרתנו לארצנו, מה נכון לקדש ומה לא, מה נכון להעלות על נס ומה לא, ובעיקר - איך עלינו לממש יעודנו כאור לגויים וכחברת מופת. רק סוג כזה של זיכרון יש בכוחו להוות מצבה חיה ונושמת לבני עמנו, מצבה ראויה, מצבת אמת. אמר הנביא ישעיהו: &quot;חי, חי הוא יודך&quot; - נדע אנו לחיות חיים ראויים בשם זיכרון הקורבנות ולמען דורות שעוד יבואו. ונודה על הטוב בו זכינו, ונזכה לשומרו, ונלחם עד כלות, אם נדרש, כנגד כל צורר ואויב, ועל זכותנו לבנות, ועל חובתנו לדבוק בטוב.</text>
      <sha1>kkh5a5740xe55tr2gb5yul5migi89fg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לח א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1745027</id>
    <revision>
      <id>3024734</id>
      <timestamp>2026-07-16T06:37:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לז ב|לח א|לח ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף לח א}}  ==תרגום לעברית== מהעולם, והיה מאיר לירח, שהרי השמש אף על פי שנאסף מן העולם לא מת, אלא נכנס ומאיר לירח, כך משה.  דבר אחר, &quot;בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר&quot; {{ממ|בראשית|ו|ג}}, בהמשכת הרוח בבני אדם זמן רב, חוזר לה...&quot;</comment>
      <origin>3024734</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4527" sha1="09l8oezux6yls47schl4rfg1rgbu5g3" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לז ב|לח א|לח ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף לח א}}

==תרגום לעברית==
מהעולם, והיה מאיר לירח, שהרי השמש אף על פי שנאסף מן העולם לא מת, אלא נכנס ומאיר לירח, כך משה.

דבר אחר, &quot;בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר&quot; {{ממ|בראשית|ו|ג}}, בהמשכת הרוח בבני אדם זמן רב, חוזר להיות בשר להימשך אחר הגוף, ולהשתדל במעשים של העולם הזה. אמר רבי יצחק, כל הדורות שהשתכללו משת, כולם צדיקים וחסידים, לאחר מכן התפשטו והולידו, ולמדו אומנות העולם, להשמיד ברומחים ובחרבות, עד שבא נח והתקין להם תיקון העולם, לעבוד ולתקן את הארץ, שהרי בתחילה לא היו זורעים וקוצרים, לאחר מכן הוצרכו לזה, שכתוב &quot;עֹד כׇּל יְמֵי הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|ח|כב}}.

רבי אלעזר אמר, עתיד הקדוש ברוך הוא לתקן את העולם, ולתקן את הרוח בבני אדם כדי שיאריכו ימים לעולמים, זה שכתוב: &quot;כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי&quot; {{ממ|ישעיהו|סה|כב}}. וכתוב: &quot;בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי ה' דִּמְעָה מֵעַל כל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כׇּל הָאָרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר&quot; {{ממ|ישעיהו|כה|ח}}.

עד כאן הושלמו הדברים, מכאן ואילך סדר הפרשה:  

&quot;בְּרֵאשִׁית&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}, אמר רבי שמעון, הרי שנינו, שכאשר ברא הקדוש ברוך הוא את העולם חקק בחקיקות של סוד האמונה, תוך זהרים בסודות עליונים, וחקק למעלה וחקק למטה והכל בסוד אחד, ועשה עולם תחתון כעין עולם עליון, וזה עומד לקבלת זה, להיות הכל אחד בייחוד אחד, ובשביל כך הקדוש ברוך הוא חקק חקיקה של אותיות למעלה ולמטה, ובהן ברא עולמות.

ובוא ראה כעין שעשה הקדוש ברוך הוא את העולם, כך גם ברא אותו את אדם הראשון. פתח ואמר: &quot;וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית&quot; {{ממ|הושע|ו|ז}},  שהרי הקדוש ברוך הוא עיטר אותו בעיטורים עליונים, וברא אותו בשש קצוות העולם להיות שלם בכל, והכל זועזעו ויראו מפניו. שהרי כאשר נברא אדם נברא בדיוקן עליון, והיו מסתכלים באותו דיוקן וזועזעו ויראו מפניו, ולאחר מכן הכניס אותו הקדוש ברוך הוא לגן עדן, להתענג שם בתענוגים עליונים, והיו מלאכים עליונים סובבים אותו ומשרתים לפניו, וסודות ריבונם היו מודיעים לו. בוא ראה בשעה שהכניס אותו הקדוש ברוך הוא לגן עדן, היה רואה ומסתכל משם כל סודות עליונים וכל חכמה, כדי לדעת ולהסתכל בכבוד אדונו.

שבעה היכלות מדורים הם למעלה שהם סוד האמונה העליונה, ושבעה היכלות הם למטה, כעין של מעלה, והם ששה כעין של מעלה, ואחד טמיר וגנוז הוא למעלה, וכל אלו הם בסוד עליון, בשביל שכל אלו ההיכלות יש בהם כעין של מעלה, ויש בהם כעין של מטה, להיות כלול בדיוקן של סוד מעלה, ובדיוקן של סוד מטה, ובהם היה מדורו של אדם, ולאחר שגורש מגן עדן, התקין אותם הקדוש ברוך הוא לנשמותיהם של הצדיקים, להשתעשע בהם כראוי, מזיו של אותו כבוד עליון, וכל אחד ואחד נתקן כעין של מעלה, וכעין של מטה, כמו שפירשנוהו:

'''ההיכל הראשון''', מקום שהוא מתוקן למטה, להיות כעין של מעלה, והרי עוררו החברים מנהגי גן עדן, כמו שהוא בסוד עליון, ולא שולטת בו עין, פרט לנשמותיהם של הצדיקים, להיות</text>
      <sha1>09l8oezux6yls47schl4rfg1rgbu5g3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1745028</id>
    <revision>
      <id>3024738</id>
      <timestamp>2026-07-16T08:24:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לח א|לח ב|לט א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף לח ב}}  ==תרגום לעברית== חקוקים למעלה ולמטה, ולהסתכל משם בסוד אדונם, ובתענוג של מעלה.  ואלו הם הצדיקים שלא החליפו את כבוד אדונם בשביל יראה אחרת. כתוב: &quot;אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ&quot; {{משלי|יב|ד}}, סוד הא...&quot;</comment>
      <origin>3024738</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4465" sha1="3rge5kgjlgedf5cew5kzd546npp0swh" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לח א|לח ב|לט א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף לח ב}}

==תרגום לעברית==
חקוקים למעלה ולמטה, ולהסתכל משם בסוד אדונם, ובתענוג של מעלה.

ואלו הם הצדיקים שלא החליפו את כבוד אדונם בשביל יראה אחרת. כתוב: &quot;אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ&quot; {{משלי|יב|ד}}, סוד האמונה להידבק האדם באדונו, וְלִירא ממנו תמיד, ולא יסטה לימין ולשמאל, והרי ביארנו, שלא ילך האדם אחרי יראה אחרת שנקראת אשת זנונים, ובשל כך כתוב: &quot;לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה&quot; {{משלי|ז|ה}}.

היכל זה עומד בדמות של סוד עליון, משום שכאשר נשמות הצדיקים יוצאות מהעולם הזה, הן נכנסות לתוך היכלות אלו אשר בגן העדן שלמטה, ושם הן יושבות כל אחת ואחת, כל אותו הזמן שהנשמה צריכה לשבת שם, ובכל היכל והיכל ישנם דיוקנאות כעין של מעלה, ודיוקנאות כעין של מטה, ושם מתלבשת הנשמה בלבושים כעין העולם הזה, ומתעדנת שם כל אותו הזמן שהיא צריכה, עד שמגיע הזמן לעלות למקום עליון כפי שצריך, ומתוך אותו לבוש שהתלבשה בו, היא רואה דיוקנאות עליונים להביט בכבוד אדונה.

בהיכל זה ישנם אורות עליונים להסתכל, ונשמותיהם של אותם גרים שהתגיירו עומדות שם, ונכנסות שם להסתכל בכבוד העליון, ומתלבשות שם בלבוש אחד של אור שמאיר ואינו מאיר, וההיכל ההוא מוקף מאבן טובה וזהב, ושם ישנו פתח אחד שיורד מול פתחו של גיהנום, משם הן מביטות בכל אותם רשעים של עובדי עבודה זרה שלא נכנסו בברית הקיום הקדושה, ונרדפים על ידי אותם מלאכי חבלה, שמייסרים אותם באש דולקת, והן רואות ושמחות על כך שהתגיירו, ושלוש פעמים ביום הן מאירות מתוך אור עליון, ומשתעשעות שם, ומעליהן עובדיה, ואונקלוס הגר, ושאר גרים שהתגיירו, כעין זה למעלה, כאשר זוכות לעלות נשמותיהן להתעטר שם.

'''היכל שני'''. היכל זה עומד לפנים מאותו היכל ראשון, וזה הפתח הוא סמוך לפנים המערה של האבות, והיכל זה מאיר יותר מהראשון, כאן ישנן כל אבנים יקרות שמקיפות אותו, בתוך היכל זה ישנו אור אחד הכלול מכל הגוונים, והוא מאיר מלמעלה למטה, בהיכל זה עומדים אותם שסבלו ייסורים וחולאים בעולם הזה כדי להתקן, והיו מודים ומשבחים לאדונם בכל יום, ולא היו מבטלים תפילתם לעולם, לפנים מהיכל זה עומדים כל אותם שהיו מקדשים בכל כוחם את שם אדונם, והשיבו אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כוחם, ואלו הם עומדים בפנים פנים היכל זה, ואותו האור הכלול מכל הגוונים מאיר להם, מאותו האור הם עומדים ורואים אורות אחרים, שמתאחדים ואינם מתאחדים בתוכם, ומעליהם משיח, שהוא נכנס ועומד ביניהם ויורד אליהם.

הוא יוצא מהיכל זה, ונכנס בהיכל השלישי, ושם כל אותם בני חולאים וכאבים יתרים, וכל אותם תינוקות של בית רבן שלא השלימו ימיהם, וכל אותם שהיו עצובים על חורבן בית המקדש, והיו שופכים דמעות, כולם עומדים בהיכל ההוא, והוא מנחם אותם.

ויוצא מהיכל זה, ונכנס בהיכל הרביעי, ושם כל אותם אבלי ציון וירושלים, וכל אותם הרוגי שאר העמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות, והוא מתחיל לבכות</text>
      <sha1>3rge5kgjlgedf5cew5kzd546npp0swh</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>