ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.11 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 1223 3025142 2992736 2026-07-17T14:00:23Z OpenLawBot 8112 [3025124] תיקון מס' 79 ו-80 3025142 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000191}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 110|חוק הבחירות לכנסת השניה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208018.pdf}}, {{ח:תיבה|210|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211818.pdf}}, {{ח:תיבה|215|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208020.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208019.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208022.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 14|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211823.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 18|חוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208024.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311002.pdf}}. '''נוסח משולב ישן:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 30|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_311000.pdf}}, {{ח:תיבה|52|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211824.pdf}}, {{ח:תיבה|55|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317292.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208025.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208026.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 73|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_303795.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 66|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208027.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210100.pdf}}, {{ח:תיבה|114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311002.pdf}}. '''נוסח משולב ישן:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311002.pdf}}, {{ח:תיבה|147|תיקון מס׳ 1|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208029.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208028.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 124|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208030.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 264|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208032.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208033.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 71|חוק פנקס הבוחרים (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209237.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 2|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208034.pdf}}, {{ח:תיבה|14|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317266.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208036.pdf}}, {{ח:תיבה|103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311009.pdf}}. '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 24|חוק פנקס הבוחרים לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209248.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209246.pdf}}, {{ח:תיבה|111|הוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209245.pdf}}, {{ח:תיבה|130|הוראות שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209244.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209243.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 54|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209242.pdf}}, {{ח:תיבה|218|הוראות שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209241.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 10|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209240.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 66|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 267|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209238.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 71|הוראות שונות|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209237.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 11|תיקון מס׳ 8 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208034.pdf}}, {{ח:תיבה|96|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209236.pdf}}, {{ח:תיבה|103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311009.pdf}}. '''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ט, 103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311009.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208035.pdf}}, {{ח:תיבה|204|חוק הבחירות (אישור תוקפם של חוקים)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208037.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 2|הוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208038.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 41|חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208006.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208040.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_211799.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208041.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 10|חוק הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208004.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 2 לחוק הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 74|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208042.pdf}}, {{ח:תיבה|76, 77, 77|חוק הבחירות לכנסת התשיעית (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208044.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 136|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208046.pdf}}, {{ח:תיבה|136|חוק הבחירות לכנסת התשיעית (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208045.pdf}}, {{ח:תיבה|137|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208047.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 116, 118, 118|חוק הבחירות לכנסת העשירית (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208050.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208048.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208049.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208051.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208052.pdf}}, {{ח:תיבה|281|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208053.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 203|חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208003.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 106|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 133, 137, 137|חוק הבחירות לכנסת האחת־עשרה (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210150.pdf}}, {{ח:תיבה|166|חוק הבחירות לכנסת האחת־עשרה (הוראות שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 196|תיקון מס׳ 9 לחוק־יסוד: הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 217|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210515.pdf}}, {{ח:תיבה|236|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210503.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 181|חוק הבחירות לכנסת השתים־עשרה (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210644.pdf}}, {{ח:תיבה|182|לחוק הבחירות לכנסת השתים־עשרה (הוראות שעה) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210669.pdf}}, {{ח:תיבה|247|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 12|חוק הבחירות לכנסת השתים־עשרה (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210701.pdf}}, {{ח:תיבה|72|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210725.pdf}}, {{ח:תיבה|102|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317293.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 162|חוק לתיקון דיני הבחירות (מקום קלפי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210639.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 50|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210705.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון מס׳ 12 לחוק־יסוד: הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210826.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 2|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210807.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210899.pdf}}, {{ח:תיבה|80|חוק הבחירות לכנסת השלוש־עשרה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210920.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210908.pdf}}, {{ח:תיבה|193|חוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210835.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210870.pdf}}, {{ח:תיבה|225|חוק־יסוד: הממשלה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 30|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211271.pdf}}, {{ח:תיבה|100|חוק הבחירות לכנסת הארבע־עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211251.pdf}}, {{ח:תיבה|113|תיקון מס׳ 5 לחוק־יסוד: הממשלה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211243.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211238.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 74|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211382.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 60|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211597.pdf}}, {{ח:תיבה|62|חוק הבחירות לכנסת החמש־עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211598.pdf}}, {{ח:תיבה|75|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211608.pdf}}, {{ח:תיבה|76|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211609.pdf}}, {{ח:תיבה|76|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211610.pdf}}, {{ח:תיבה|143|חוק הבחירות לכנסת החמש־עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211632.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 157|חוק איסור שימוש בקמיעות בבחירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 56|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300289.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300301.pdf}}, {{ח:תיבה|96|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (הוראת שעה לעניין בחירות מיוחדות לראש הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300307.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300308.pdf}}, {{ח:תיבה|99|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300309.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 42 [צ״ל: תיקון מס׳ 43] (יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300310.pdf}}, {{ח:תיבה|448|חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300416.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 2|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק־יסוד: הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300420.pdf}}, {{ח:תיבה|411|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300489.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 12|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300562.pdf}}, {{ח:תיבה|20|חוק הבחירות לכנסת השש־עשרה (קיצור מועדים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300565.pdf}}, {{ח:תיבה|22|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300566.pdf}}, {{ח:תיבה|34|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת ולרשויות מקומיות (פנקס הבוחרים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 309|תיקון מס׳ 18 לחוק הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299612.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300981.pdf}}, {{ח:תיבה|529|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299608.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 4|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299908.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300001.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300024.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 142|חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300048.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 515|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 620|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301158.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 922|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 4|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 286|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301555.pdf}}, {{ח:תיבה|347|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301595.pdf}}, {{ח:תיבה|603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 104, 107, 107|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306609.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 451|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381805.pdf}}, {{ח:תיבה|462|חוק הצבעה באמצעות תעודה צבאית אישית (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 138|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489233.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491928.pdf}}, {{ח:תיבה|714|תיקון מס׳ 36 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502450.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 339|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות)|https://fs.knesset.gov.il/21/law/21_lsr_548808.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6, 8, 8|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 196, 201, 203|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 903, 909|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 763, 767|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: הוראות מיוחדות בדבר הבחירות לראשות הממשלה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מפת הבחירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ועדות הבחירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: פנקס הבוחרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הכנה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הודעה לבוחר והצגת רשימות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: בקשות, עררים וערעורים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הוראות משלימות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: רשימות מועמדים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: ההצבעה וספירת הקולות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: תוצאות הבחירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הבחירות בקרב חיילים ושוטרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הבחירות בכלי שיט}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י2|פרק י׳2: הבחירות בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י3|פרק י׳3: בחירות בבתי חולים ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י3א|פרק י׳3א: הצבעה בבתי אבות {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י3ב|פרק י׳3ב: הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י3ג|פרק י׳3ג: הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י4|פרק י׳4: הצבעת מזכיר ועדת קלפי, חברי ועדת קלפי, חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: עונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|תגמול לבעלי תפקידים המועסקים רק ביום הבחירות או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ז־2, תשל״ח, תשנ״ב־3, תשנ״ב־7, תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ו־2, תשנ״ו־4, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ב, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ז}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוחר“ – בעל זכות לבחור לכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבחירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה המרכזית“ – ועדת הבחירות המרכזית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע לגיל הזכאות לבחור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה אזורית“ – ועדת בחירות אזורית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המרשם“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המילואים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום שליפת הפנקס“ – יום ה׳ שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כלי שיט ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם האוכלוסין“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק המרשם}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס הבוחרים“ – פנקס הבוחרים שהוכן לפי הוראות חוק זה הכולל את כלל רשימות הבוחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת בוחרים“ – רשימה של בעלי זכות לבחור לכנסת שהוכנה לפי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליפת הפנקס“ – גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת פנקס בוחרים“ או ”שנת פנקס“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|2|ההצבעה רק לפי הרישום בפנקס|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ב־7, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ג־2, תשס״א־3, תשס״ב, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} הזכות להצביע בבחירות לכנסת נתונה רק למי שרשום בפנקס הבוחרים. {{ח:סעיף|3|מיהו בן 18|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ב־7, תשנ״ו־2, תשנ״ו־4, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ב, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת, ייחשב בן 18 שנה כל מי שיום הולדתו ה־18 חל לא יאוחר מיום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} לא ידוע יום לידתו של אדם, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}. {{ח:סעיף|4|הזכות להגיש רשימת מועמדים|תיקון: תשמ״א־4, תשמ״ד, תשנ״ו־5}} {{ח:ת}} מפלגה רשאית להגיש רשימת מועמדים לכנסת. {{ח:סעיף|4א||תיקון: תשנ״ב־5, תשנ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|5|ההצבעה בעד רשימות מועמדים|תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב}} {{ח:ת}} ההצבעה תהיה בעד רשימות מועמדים שפורסמו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 65|לסעיף 65}}. {{ח:סעיף|6|תחום ההצבעה|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} לא תהיה הצבעה אלא בתחום היבשה של ישראל, בכלי שיט ישראליים ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל; הוראה זו לא תחול על ההצבעה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}. {{ח:סעיף|7|ריתוק לקלפי|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״א, תשנ״ו־4, תשס״א־2, תשס״א־5, תשס״ג, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ו}} {{ח:ת}} כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי אשר רשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו; הוראה זו לא תחול על מי שמצביע לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}, {{ח:פנימי|סעיף 68ב|סעיף 68ב}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרקים ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|י׳}}, {{ח:פנימי|פרק י1|י׳1}}, {{ח:פנימי|פרק י2|י׳2}}, {{ח:פנימי|פרק י3|י׳3}} {{ח:פנימי|פרק י4|או י׳4}}, {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:פנימי|פרק י3ג|או י׳3ג}} בתקופת תוקפו. {{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: הוראות מיוחדות בדבר הבחירות לראשות הממשלה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב}} {{ח:סעיף|7א||תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7ב||תיקון: תשנ״ב־7, תשס״א־5, תשס״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7ב1||תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט־5, תשס״א־6, תשס״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7ג||תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מפת הבחירות}} {{ח:סעיף|8|אזורי בחירות|תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} ”נפה“, לענין סעיף זה – נפה שקבעה הממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לענין הכנת הבחירות וההצבעה תהא כל נפה אזור בחירות; ואולם אם היו בנפה למעלה מ־400 אזורי קלפי, רשאית הועדה המרכזית לקבוע שיהיו בה יותר מאזור בחירות אחד, ובלבד שבכל אחד מהם יהיו לא פחות מ־100 אזורי קלפי; החלטה לענין זה תתקבל לא יאוחר מהיום ה־42 לפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} ישוב ששטחו נמצא בתחומיהן של יותר מנפה אחת תקבע הועדה המרכזית את אזור הבחירות שבו ייכלל. {{ח:תת|(ד)}} מצאה הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות, כי מטעמי ניהול הבחירות יש הצדקה לכלול יישוב באזור בחירות מסוים, רשאית היא לקבוע את אזור הבחירות שבו ייכלל, ובלבד שאזורי הבחירות יהיו שטחים רצופים. {{ח:סעיף|9|אזורי קלפי}} {{ח:ת}} שטח המדינה יחולק לאזורי קלפי; כל אחד מאזורי הקלפי יסומן במספר. {{ח:סעיף|10|היקף של אזור קלפי}} {{ח:ת}} אזור קלפי לא יכלול יותר מישוב אחד; לענין זה יראו את כל תחומה של עיריה או של מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, כישוב אחד. {{ח:סעיף|11|מספר הבוחרים באזור קלפי|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} אזור קלפי לא יכלול יותר מ־800 בוחרים; ואולם רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, להעלות את המספר באזור קלפי פלוני עד 900. {{ח:סעיף|12|תיחום אזורי קלפי|תיקון: תשל״ח־2, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} אזור קלפי יהא שטח רצוף; ואולם בישוב פלוני או בחלק ממנו שבו אי אפשר לתחום אזורי קלפי לפי סימון של שטח, רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, לקבוע שתושבי הישוב או תושבי אותו חלק ממנו, ערוכים לפי סדר האלף־בית של שמות משפחותיהם, ייחשבו כאזור קלפי או כאזורי קלפי. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, לקבוע לבוחרים הרשומים במרשם האוכלוסין כתושבי ישוב פלוני, אך מענם המפורט באותו ישוב אינו רשום, אזורי קלפי מיוחדים בתחום הישוב; יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו רשאים לצרף אזור קלפי מיוחד כאמור לאזור קלפי אחר באותו יישוב, לא יאוחר מהיום ה־31 שלפני יום הבחירות, גם אם רשומים בו 100 בוחרים או יותר, והודעה על כך תפורסם כפי שיחליטו. {{ח:סעיף|13|קביעת אזורי קלפי|תיקון: תשל״ג־4, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־70 שלפני יום הבחירות, תקבע הועדה המרכזית את התחומים של אזורי הקלפי על פי הצעת שר הפנים שתוגש לה לא יאוחר מהיום ה־80 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המרכזית רשאית, לא יאוחר מהיום ה־70 לפני הבחירות, לקבוע על פי הצעת שר הפנים, אזור קלפי לישוב שלא נקבע לו אזור קלפי לפי סעיף קטן (א), ואזורי קלפי מיוחדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ב)}}. {{ח:סעיף|14|אזור אחד לתוצאות הבחירות}} {{ח:ת}} לענין תוצאות הבחירות יראו את שטח ישראל כולו כאזור אחד. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ועדות הבחירות}} {{ח:סעיף|15|ועדות הבחירות}} {{ח:תת|(א)}} לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות מרכזית תוך 60 יום מיום כינוסה של כל כנסת חדשה; ועדה יוצאת תכהן עד להקמת ועדה חדשה. {{ח:תת|(ב)}} בכל אזור בחירות תוקם ועדת בחירות אזורית, ובכל אזור קלפי – ועדת קלפי; ועדות אלה יפעלו לפי ההוראות שנקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|16|ועדת הבחירות המרכזית – הרכבה}} {{ח:תת|(א)}} חברי הועדה המרכזית יהיו נציגי הסיעות של הכנסת. {{ח:תת|(ב)}} שלושים מקומות בועדה המרכזית יתחלקו כך: {{ח:תתת|(1)}} לכל סיעה שיש לה בכנסת ארבעה חברים או יותר יהיה מקום אחד לכל ארבעה חברי הסיעה; {{ח:תתת|(2)}} המקומות שנשארו אחרי החלוקה לפי פסקה (1) יתחלקו בין הסיעות שהשתתפו בחלוקה זו לפי גודל העודפים של מספר חבריהן; {{ח:תתת|(3)}} היו לשתי סיעות או יותר עודפים שווים, ולא נשארו מקומות לכולן, יכריע ביניהן יושב ראש הכנסת על פי גורל; {{ח:תתת|(4)}} נשארו מקומות פנויים אחרי החלוקה לפי פסקאות (1) ו־(2) יוקטן מספר חברי הועדה לפי סעיף קטן זה במספר המקומות שנשארו פנויים כאמור. {{ח:תת|(ג)}} כל סיעה שלא הגיעה לייצוג לפי סעיף קטן (ב) יהיה לה בועדה המרכזית חבר אחד. {{ח:תת|(ד)}} לכל חבר הועדה המרכזית יהיה ממלא מקום קבוע. {{ח:תת|(ה)}} כל סיעה תגיש ליושב ראש הכנסת, תוך 50 יום מיום כינוס הכנסת, רשימה של נציגיה בועדה המרכזית ושל ממלאי מקומם, על שמות משפחותיהם, שמותיהם הפרטיים ומענם. {{ח:תת|(ו)}} שר, סגן שר, עובד המדינה – פרט למורה – וחייל בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} או בשירות־קבע של צבא־הגנה לישראל, לא יהיו חברים, ולא ממלאי מקום של חברים, בועדה המרכזית. {{ח:תת|(ז)}} הועדה המרכזית מוסמכת לפעול אף אם מספר חבריה אינו שלם. {{ח:סעיף|16א|גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית|תיקון: תשע״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים ותנאים שלפיהם ישולם מתקציב הוועדה המרכזית גמול או החזר הוצאות לחבר הוועדה המרכזית בעבור השתתפות בישיבות הוועדה המרכזית, ובכלל זה ישיבות של חלק מחבריה כפי שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים, ואת שיעוריהם, והכול בהתחשב בכללים הנוהגים לעניין גמול והחזר הוצאות בוועדות ציבוריות בשירות המדינה ובמועצות בתאגידים שהוקמו לפי חוק. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית)|כללי הבחירות לכנסת (גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לא ישולם גמול לחבר הוועדה המרכזית שהוא חבר הכנסת, נושא משרה שיפוטית, עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או שהוא זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעבור ההשתתפות; ואולם יכול שישולם לחבר כאמור החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות, ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות; בפסקה זו, ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. {{ח:סעיף|17|ועדת הבחירות המרכזית – יושב ראש וסגנים|תיקון: תשל״ח־3, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה המרכזית יהיה אחד משופטי בית המשפט העליון שייבחר לכך על ידי שופטים אלה, ויהא נוסף על חברי הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}; בחירתו תהיה על פי בקשת יושב ראש הכנסת ולא יאוחר מהיום ה־60 מיום כינוסה של הכנסת. {{ח:תת|(ב)}} נפטר יושב ראש הועדה המרכזית, התפטר או קבע נשיא בית המשפט העליון שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יבחרו שופטי בית המשפט העליון שופט אחר מביניהם לכהן כיושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} בעת בחירת יושב ראש הועדה המרכזית ייבחר אחד משופטי בית המשפט העליון על ידי שופטים אלה כממלא מקומו של היושב ראש, והוא יכהן זמנית אם נפטר היושב ראש, התפטר או נשיא בית המשפט העליון קבע שנבצר מהיושב ראש למלא תפקידו. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} נשיא בית המשפט העליון יודיע ליושב ראש הכנסת על תוצאות הבחירות ועל החלטותיו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ו)}} ליושב ראש הועדה המרכזית יהיו סגנים שייבחרו על ידי הועדה המרכזית מבין חבריה; מספר הסגנים יהיה ארבעה, אולם ועדת הכנסת רשאית להגדיל מספר זה עד לשמונה; ארבעה מהסגנים יהיו מארבע הסיעות הגדולות שבכנסת, ואם הוגדל מספר הסגנים כאמור, תקבע ועדת הכנסת מאיזו סיעה יהיו הסגנים הנוספים. {{ח:סעיף|17א|עובדי ועדת הבחירות המרכזית|תיקון: תשע״ג, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)|(1)}} עובדי הוועדה המרכזית דינם כדין שאר עובדי המדינה, ואולם בקבלת הוראות ולגבי פיטורים יהיו נתונים למרותו של יושב ראש הוועדה המרכזית, והוא רשאי להסמיך לכך את המנהל הכללי של הוועדה המרכזית. {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)|כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לא יועסק כעובד הוועדה המרכזית, יבצע תפקיד בעבורה או ייתן לה שירות מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת יושב ראש הוועדה המרכזית, לשמש עובד הוועדה, לבצע בעבורה תפקיד או לתת לה שירות, אם העבודה, התפקיד או השירות נמנים עם הסוגים שנקבעו לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)|(1)}} לא ימונה לעובד הוועדה המרכזית מי שיש לו זיקה אישית או עסקית למפלגה או לגורם בכיר בה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, חבר במפלגה, או מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות, ולעניין המנהל הכללי של הוועדה המרכזית – מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בשבע השנים שקדמו להצגת המועמדות. {{ח:תתת|(2)}} עובד הוועדה המרכזית לא יעסוק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה. {{ח:תתת|(3)}} מי שהיה עובד הוועדה המרכזית לא יעסוק בפעילות מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה בשנה שאחרי תום תקופת עבודתו. {{ח:תתת|(4)}} לעניין סעיף קטן זה – {{ח:תתתת|(א)}} לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית; {{ח:תתתת|(ב)}} מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה. {{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמועסק בוועדה המרכזית בתקופה הסמוכה לבחירות או למשאל עם, בלבד. {{ח:סעיף|17ב|תגמול לבעלי תפקידים|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם, על העסקתם של בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} המועסקים רק ביום הבחירות לכנסת או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} – לא יחולו; {{ח:תתת|(2)}} יראו את התשלום שנקבע בעד העסקתם ככולל את השכר וכל התשלומים והזכויות המגיעים להם בעד ביצוע העבודה לפי כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם; {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, המועד לתשלום שכר העבודה של בעלי התפקידים לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|החוק האמור}}, ובכלל זה לעניין {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 1|ההגדרה ”היום הקובע“ שבסעיף 1 שבו}}, הוא 60 ימים לאחר יום הבחירות לכנסת. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א), כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 30|סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} לעניין העסקתם של בעלי תפקידים שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} או בעלי תפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} שמועסקים בתקופה שאינה התקופה האמורה באותו סעיף קטן. {{ח:סעיף|18|ועדת הבחירות המרכזית – ישיבה ראשונה}} {{ח:ת}} יושב ראש הכנסת יזמן את הועדה המרכזית לישיבתה הראשונה שתתקיים לא יאוחר מהיום ה־15 שלאחר מסירת ההודעה בכנסת על הרכבה של הועדה, ויודיע על כך לשר הפנים לפחות יומיים לפני מועד הישיבה. {{ח:סעיף|19|ועדות בחירות אזוריות – הרכבן|תיקון: תשכ״ט, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הועדות האזוריות יתמנו על ידי הועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של כל ועדה אזורית והרכבה הסיעתי יהיו כשל הועדה המרכזית. {{ח:תת|(ג)}} לחברים של ועדה אזורית יהיו ממלאי מקום, שיתמנו על ידי הועדה המרכזית בזמן מינוי הועדה האזורית; מספרם והרכבם הסיעתי של ממלאי המקום יהיו כשל אותה ועדה אזורית. {{ח:תת|(ד)}} המועמדים לועדה אזורית וממלאי מקומם יוצעו לועדה המרכזית על ידי באי כוח הסיעות או ממלאי מקומם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(א)}}. {{ח:תת|(ה)}} ועדה אזורית מוסמכת לפעול אף אם מספר חבריה אינו שלם. {{ח:סעיף|20|ועדות בחירות אזוריות – יושב ראש וסגנים|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז, תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש של כל ועדה אזורית יהיה שופט שיתמנה לאותה ועדה על ידי נשיא בית המשפט העליון, ויהא נוסף על חברי הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}; מינוים של יושבי ראש הועדות האזוריות יהיה על פי בקשת יושב ראש הועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־60 שלאחר מינויו של יושב ראש הוועדה המרכזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}; בעת מינוי יושב ראש לכל ועדה אזורית ימנה לו נשיא בית המשפט העליון גם ממלא מקום, שיכהן באופן זמני אם היושב ראש נפטר או התפטר, או אם יושב ראש הוועדה המרכזית קבע שנבצר ממנו למלא את תפקידו. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המרכזית תמנה לכל ועדה אזורית, מבין חברי אותה ועדה אזורית, שלושה סגני יושב ראש בהתחשב במספר החברים של כל סיעה בוועדה המרכזית ביחס למספר החברים הכולל בוועדה המרכזית, למעט היושב ראש; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים את האופן והמועדים למינוי סגנים כאמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (אופן ומועדים למינוי סגנים ליושב ראש של ועדה אזורית)|כללי הבחירות לכנסת (אופן ומועדים למינוי סגנים ליושב ראש של ועדה אזורית), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|21|ועדות קלפי|תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״א־7, תשמ״א־6, תשנ״ב־6, תשס״ג־3, תשס״ו־2, תשע״ח, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־3, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הועדה המרכזית תקבע לא יאוחר מהיום ה־40 לפני הבחירות את מספר חבריה של כל אחת מועדות הקלפי ואת הרכבה הסיעתי מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית, וכן תקבע את הסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, ובלבד שבכל ועדת קלפי יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות. {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשנות את קביעת הוועדה המרכזית לפי פסקה (1) בדבר ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, גם אם בשל כך ישתנה מספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הבקשה לשינוי ההרכב נעשתה בהסכמה בין הסיעות שבהן התבקש שינוי ההרכב; {{ח:תתתת|(ב)}} בוועדת הקלפי יהיו מיוצגות, לאחר השינוי, לא פחות משלוש סיעות והאיזון בין הסיעות המרכיבות את הקלפי יישמר; {{ח:תתתת|(ג)}} מספר הנציגים של כל סיעה בכל ועדות הקלפי, לאחר השינוי, לא יפחת מהמספר שקבעה הוועדה המרכזית לפי פסקה (1); {{ח:תתתת|(ד)}} מספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות, לאחר השינוי, לא ישתנה ביותר מ־20% ממספר הנציגים שקבעה הוועדה המרכזית לפי פסקה (1). {{ח:תת|(א1)}} יושב ראש ועדה אזורית רשאי לשנות, לעניין האזור שבו פועלת אותה ועדה אזורית, את קביעת הוועדה המרכזית לפי סעיף קטן (א)(1) בדבר ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, ואת החלטת יושב ראש הוועדה המרכזית לפי סעיף קטן (א)(2), ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הבקשה לשינוי ההרכב נעשתה בהסכמה בין הסיעות שבהן התבקש שינוי ההרכב; {{ח:תתת|(2)}} בועדת הקלפי יהיו מיוצגות, לאחר השינוי, לא פחות משלוש סיעות והאיזון בין הסיעות המרכיבות את הקלפי יישמר; {{ח:תתת|(3)}} מספר הנציגים של כל סיעה באותו אזור שבו פועלת הועדה האזורית, לא ישתנה; {{ח:תתת|(4)}} יושב ראש הוועדה האזורית יודיע לוועדה המרכזית את החלטתו. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המרכזית תמסור בכתב פירוט של החלטותיה האמורות בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} לכל סיעה – לגבי כל ועדות הקלפי; {{ח:תתת|(2)}} לכל ועדה אזורית – לגבי ועדות הקלפי שבתחומה; {{ח:תתת|(3)}} לכל מזכיר של ועדת קלפי – לגבי ועדת הקלפי שבה הוא מכהן. {{ח:תת|(ג)}} בהתאם להחלטות הועדה המרכזית האמורות בסעיף קטן (א)(1), ולשינויים שנעשו בהחלטות אלה לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו־(א1) (בסעיף זה – ההרכב הסופי של ועדות הקלפי) ימנו הועדות האזוריות את יושבי ראש ועדות הקלפי. {{ח:תת|(ד)}} נקבע ההרכב הסופי של ועדת קלפי וסיעה לא הודיעה לועדה האזורית את שמות נציגיה המכהנים כיושבי ראש ועדות קלפי תוך תקופה שנקבעה בכללים לפי סעיף קטן (ח), תורכב ועדת הקלפי בלי נציגי אותה סיעה. {{ח:תת|(ה)}} כל סיעה תמנה את נציגיה אשר יכהנו כסגני יושבי ראש ועדות הקלפי וכחברי ועדת קלפי בהתאם להרכב הסופי של ועדות הקלפי, ורשאית היא למנות ממלאי מקום קבועים לכל חבר. {{ח:תת|(ו)}} כל סיעה רשאית, בכל עת, בדרך שנקבעה בתקנות, להחליף את נציגה בועדת הקלפי ואת ממלאי מקומו. {{ח:תת|(ז)}} מי שביום הבחירות הוא בן שבע עשרה ומעלה כשיר להיות חבר ועדת קלפי. {{ח:תת|(ח)}} יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע כללים לביצוע סעיף זה, ובכלל זה כללים לעניין אופן הגשת הבקשות לשינוי ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו־(א1), המועדים להגשתן ולהכרעה בהן ודרכי הטיפול בהן, ולעניין האופן והמועדים למינוי ולהעברת הפרטים של יושבי ראש ועדות הקלפי והחברים בוועדות הקלפי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי)|כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:סעיף|21א|מזכיר ועדת קלפי|תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״ו, תשנ״ב־6, תשס״ג, תש״ף־2, תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה המרכזית ימנה, לאחר התייעצות עם סגניו, מזכיר לועדת קלפי, והוא רשאי להסמיך יושב ראש של ועדה אזורית למנות, לאחר התייעצות עם סגניו הוא, מזכיר לועדת הקלפי. {{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה מזכיר אלא אם כן הצהיר כי לא היה חבר מפלגה, או כי לא נטל חלק בפעילות מטעם מפלגה בשלוש השנים שקדמו ליום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ד)}} מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי. {{ח:סעיף|22|חילופי גברי בועדה המרכזית ובועדה אזורית}} {{ח:ת}} כל סיעה רשאית להחליף את נציגיה בועדה המרכזית ובועדה אזורית ואת ממלאי מקומם על ידי מתן הודעה של בא כוחה ליושב ראש הועדה המרכזית ולשר הפנים, ובהחלפת נציג בועדה אזורית – גם ליושב ראש אותה ועדה. {{ח:סעיף|23|הודעה על הרכב הועדה המרכזית והועדות האזוריות|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על הרכבה של הועדה המרכזית תינתן בכנסת על ידי יושב ראש הכנסת תוך 14 יום מיום הקמת הועדה המרכזית ותפורסם מטעם הכנסת ברשומות תוך 10 ימים מן היום שניתנה בכנסת. {{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בהרכב הועדה המרכזית, יפרסם יושב ראש הוועדה המרכזית הודעה על כך ברשומות תוך 10 ימים מיום שקיבל את ההודעה על השינוי וככל האפשר לפני יום הבחירות ואולם הודעה על שינוי יושב ראש הוועדה המרכזית תפורסם מטעם הכנסת. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על הרכבן של הועדות האזוריות תפורסם על ידי הועדה המרכזית במקום ובצורה שנקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|24|מנין, רוב וכו׳ בועדות הבחירות|תיקון: תשכ״ט, תשנ״ב־6, תשנ״ו, תשס״ג, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבה של הועדה המרכזית ושל ועדה אזורית יהיה שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו לישיבה כאמור בסעיף קטן (א1); לא נכח מנין כזה כעבור שעה מן הזמן שנקבע להתחלת הישיבה, תהיה הישיבה חוקית בכל מספר של נוכחים, ובלבד שיהא נוכח יושב ראש הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה, תהיה הישיבה חוקית אם נכחו לפחות מחצית מחברי הועדה. {{ח:תת|(א1)}} הזמנה לישיבה לענין סעיף קטן (א) תהיה לפחות 24 שעות מראש; ביומיים שלפני יום הבחירות תהיה הזמנה לישיבה בהזמנה אישית או בדרך הטלפון, במברק או בפקסימיליה, לפחות שעה אחת מראש; ביום הבחירות ועד סיכום התוצאות, עריכת הפרוטוקול והעברת חומר הבחירות לועדה המרכזית או לועדה האזורית, תפעל הועדה ברציפות. {{ח:תת|(ב)}} החלטות של הועדה המרכזית, של ועדה אזורית ושל ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, רשאי יושב ראש הישיבה להכריע. {{ח:תת|(ג)}} ממלא מקום של חבר רשאי להשתתף בישיבות הועדה בתורת חבר בהעדרו של חבר הועדה. {{ח:תת|(ד)}} בישיבות של הועדה המרכזית, של הועדות האזוריות ושל ועדות הקלפי רשאים להיות נוכחים, כמשקיפים בלבד, נציג אחד של כל רשימת מועמדים שפורסמה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 65|לסעיף 65}} ואינה מיוצגת באותה ועדה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} בענינים שבהם הוענקו סמכות או תפקיד ליושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, יחולו עליהם הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) הנוגעים לועדה המרכזית, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ט)|(1)}} ישיבת ועדת הקלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים נוכחים ובלבד שנכח בה גם מזכיר הוועדה, ואולם בעת ספירת הקולות תהיה הישיבה חוקית אם נכחו בה נציגים של שתי סיעות לפחות מלבד המזכיר; נכח חבר אחד בלבד לא תתקיים ספירת קולות אף אם נכח בה המזכיר, עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי סעיף קטן (ט1). {{ח:תתת|(2)}} נעדרו מישיבת ועדת קלפי יושב ראש הועדה וסגנו, ימלא הקשיש שבין החברים את תפקידי יושב ראש הועדה עד שיבוא יושב ראש הועדה או סגנו. {{ח:תת|(ט1)}} נוכח יושב ראש של ועדה אזורית כי קלפי לא נפתחה במועד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(א)}} עקב היעדרם של חברי ועדת הקלפי או מזכיר הוועדה או כי בועדת הקלפי נכח חבר אחד בלבד או שהיה צורך להחליף את המזכיר, ימנה יושב ראש הועדה האזורית חבר ועדת קלפי או מזכיר, לפי העניין לפי הוראות שיתן יושב ראש הועדה המרכזית ביחד עם סגניו; חבר ועדת קלפי או מזכיר יתמנה מבין אלה שנמצאו ראויים להתמנות מזכירים לועדות קלפי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}. {{ח:תת|(ט2)}} מונה מזכיר לפי סעיף קטן (ט1) או שהיה צורך להחליף מזכיר לפי אותו סעיף קטן רשאי יושב ראש של ועדה אזורית, כל עוד לא החלה ספירת הקולות, להחליט, על אף הוראות סעיף קטן (ט), כי, עד שיגיע מזכיר, הישיבה תהיה חוקית אף בהעדר מזכיר; החליט כאמור, יתן הוראות ליושב ראש ועדת הקלפי בענין פעולת הוועדה עד שיגיע מזכיר. {{ח:תת|(י)}} בהעדר היושב ראש של ועדת קלפי ימלא סגן היושב ראש את מקומו למשך ההיעדרות. {{ח:תת|(יא)}} החלטות של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה. {{ח:סעיף|24א|קיום ישיבות בהיוועדות חזותית|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:תת|(א)}} נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה, ניתן לקיימה בדרך של היוועדות חזותית בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה, לאחר ששקל בין היתר את נושא הישיבה, הורה על כך, אלא אם כן רבע מחברי הוועדה התנגדו לכך; {{ח:תתת|(2)}} כל חברי הוועדה הסכימו לכך; הסכמה כאמור יכול שתהיה גם לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין בקשה לאשר או לסרב לאשר השתתפות של מועמד או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת לא יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו הוראות סעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ג)}} ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה הזמנתו לוועדה לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. {{ח:תת|(ד)}} התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יושב ראש הוועדה להתיר למי מהם שביקש זאת להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית. {{ח:תת|(ה)}} החלטה בישיבה לפי סעיף זה תתקבל לאחר שלכל חבר ועדה ניתנה אפשרות להשתתף בדיון ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה אחרת. {{ח:תת|(ו)}} סבר משתתף בישיבה כי בשל קיומה וניהולה של הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בישיבה או לשמוע או להשמיע את עמדתו או שלא התקיימו התנאים לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול. {{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א) עד (ז)}} יחולו על ישיבת ועדה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ח)}} בהזמנה לישיבה המתקיימת בדרך של היוועדות חזותית לפי סעיף זה יצוין כי הישיבה תתקיים בדרך האמורה ויפורטו בה הנחיות לעניין ההשתתפות בישיבה. {{ח:תת|(ט)}} לעניין סעיף זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. {{ח:סעיף|25|קביעת סיעות הכנסת|תיקון: תש״ל־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ו־5, תשס״א־4, תשע״א, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לענין הקמת הועדה המרכזית יראו רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת – כסיעה, ומספר חברי הסיעה כמספר המועמדים שנבחרו; בא כוחה של רשימת המועמדים וממלא מקומו יהיו בא כוחה של הסיעה וממלא מקומו. {{ח:תת|(א1)}} קמה סיעה בכנסת עקב התפלגות או מיזוג של סיעות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 60|בסעיף 60 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}, תודיע הסיעה בכתב לוועדת הכנסת, במועד ההתפלגות או המיזוג, מיהם בא כוחה וממלא מקומו, והודעה על כך תפורסם ברשומות מטעם הכנסת ותימסר ליושב ראש הוועדה המרכזית. {{ח:תת|(ב)}} כל סיעה רשאית בכל עת, על ידי הודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, להחליף באי כוחה וממלאי מקומם; ההודעה תימסר בידי בא כוח הסיעה או ממלא מקומו, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה אחרת; הודעה על באי כוח הסיעות וממלאי מקומם ועל כל שינוי בהם, תפורסם ברשומות מטעם הכנסת ותימסר ליושב ראש הוועדה המרכזית. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב4)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב5)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב6)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב7)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} השתנה הרכבה הסיעתי של הכנסת, או שמה של סיעה או מספר חבריה, ואישרה ועדת הכנסת את השינוי, ישתנה בהתאם לכך ההרכב הסיעתי של כל ועדות הבחירות, או שם הסיעה; ואולם – {{ח:תתת|(1)}} אם השינוי בהרכב הסיעתי היה צירוף של שתי סיעות או יותר של הכנסת ושינוי זה נעשה לאחר היום ה־49 שלפני יום הבחירות, ישתנה ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי שבהן נותרו נציגים של פחות משלוש סיעות כתוצאה מהשינוי האמור; יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, יקבע מחדש את ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי; {{ח:תתת|(2)}} אם השינוי בהרכב הסיעתי היה התפלגות ושינוי זה נעשה לאחר מינוי חברי הועדות האזוריות, לא יביא השינוי לידי שינוי בהרכב הסיעתי של הועדה המרכזית, הועדות האזוריות וועדות הקלפי; לסיעה שנותרה ללא ייצוג בעקבות השינוי יהיה בועדה המרכזית ובועדות האזוריות חבר אחד בדעה מייעצת. {{ח:תת|(ד)}} לענין רשימות המועמדים יובא בחשבון כל שינוי בהרכבה הסיעתי של הכנסת שחל ואושר כאמור עד יומיים לפני תום המועד להגשת רשימות אלה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|25א|סמכות לעריכת עסקאות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} לצורך פעילות ועדת הבחירות, מורשה יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה המרכזית שהורשה לכך על ידיו, יחד עם חשב הוועדה המרכזית או עובד בכיר בחשבות הוועדה המרכזית שהורשה לכך על ידי היושב ראש, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור; הרשאות שניתנו לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: פנקס הבוחרים}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הכנה}} {{ח:סעיף|26|פנקס בוחרים|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ו־4, תשנ״ט־2, תשס״ב, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} לכל מועד בחירות יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום שליפת הפנקס היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה־18 חל לא יאוחר מיום הבחירות; לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} ”מען“ – לרבות ציון במרשם האוכלוסין של ישוב בלבד. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} לשם הכנת פנקס הבוחרים תוכן לכל אזור קלפי רשימת בוחרים שתכלול כל אדם שמענו רשום בתחום אזור הקלפי והעומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקס הבוחרים לתוקף יפרסם שר הפנים הודעה ברשומות. {{ח:תת|(ה)|(1)}} שר הפנים יאפשר לכל בעל זכות בחירה לקבל באינטרנט, בתקופה המתחילה לכל המאוחר בתום שלושה ימים מיום כניסת פנקס הבוחרים לתוקף ועד יום הבחירות, מידע בדבר מספר הקלפי שבה הוא זכאי להצביע, מקום הקלפי ומספרו הסידורי של בעל זכות הבחירה ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה הקלפי. {{ח:תתת|(2)}} בעל זכות בחירה רשאי, בבקשה בכתב שתישלח בדואר רשום, לבקש משר הפנים כי יסיר מהאינטרנט מידע כאמור בפסקה (1) הנוגע אליו; הוגשה בקשה כאמור, יוסר המידע נושא הבקשה בתוך עשרה ימים מיום קבלת הבקשה. {{ח:תתת|(3)}} שר הפנים יפרסם בעיתונות הודעה בדבר כוונתו לתת מידע כאמור בפסקה (1) ובדבר זכותו של בעל זכות הבחירה לבקש את הסרת המידע כאמור בפסקה (2), עשרה ימים לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף. {{ח:סעיף|27|אין לשנות את פנקס הבוחרים|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} אין להכניס שינוי בפנקס הבוחרים אלא לפי פסק דין שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}. {{ח:סעיף|28||תיקון: תשל״ג, תשל״ז־2, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ו־4, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|29|פרטי הרשימות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} רשימת בוחרים תפרט את שם המשפחה של כל בוחר, שמו הפרטי, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו; והכל לפי הרשום במרשם האוכלוסין ביום שליפת הפנקס. {{ח:סעיף|30|סדר השמות ברשימה}} {{ח:ת}} ברשימת בוחרים יהיו שמות הבוחרים ערוכים זה מתחת לזה לפי סדר האלף־בית של שמות המשפחה ומסומנים במספרים סידוריים; בוחר שאין לו שם משפחה יירשם לפי סדר האלף־בית של שמו הפרטי. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הודעה לבוחר והצגת רשימות}} {{ח:סעיף|31||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|32||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|33|מסירת מידע לציבור|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־3, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} כל אדם זכאי לפנות בכתב או בטלפון למשרד הפנים, ולברר אם הוא או זולתו נכללים בפנקס הבוחרים ביום הפניה, וכן את מקום הקלפי שברשימת הבוחרים שבה כלול שמם, ואם הקלפי נגישה לאנשים המוגבלים בניידות. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יפרסם מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הדרך לקבל מידע לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, בין השאר, בהתחשב בצנעת הפרט. {{ח:סעיף|34||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־3, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|35||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|36||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|37||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|38||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|39|מסירת מידע מפנקס הבוחרים למפלגות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־3, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשע״ד־2, תשע״ז, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום ה־150 שלפני יום הבחירות, ואם התקבל חוק לפיזור הכנסת, הקובע מועד בחירות בתוך פרק זמן קצר יותר, או נוצרה עילה לקיום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 11|סעיפים 11(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 29|או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת}} – יום היווצרות העילה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע פנקס“ – רשימה הכוללת את שם המשפחה, השם הפרטי, שם האב או האם, המען ומספר הזהות במרשם האוכלוסין של בעלי הזכות לבחור שימלאו להם ביום הבחירות 18 שנים לפחות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – מפלגה שיש לה ייצוג בכנסת או מפלגה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}} (בחוק זה – חוק המפלגות), שבא כוחה הודיע בכתב לשר הפנים כי בכוונתה להגיש רשימת מועמדים בבחירות. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ימסור למפלגה או לסיעה בכנסת, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מידע פנקס, וכן רשימה של אזורי הקלפי ותחומיהם ושל מקומות הקלפי, הנכונים ליום הקובע, לרבות בדבר מקומות של קלפיות הנגישות לאנשים המוגבלים בניידות – לא יאוחר מעשרה ימים לאחר היום הקובע; {{ח:תתת|(2)}} מידע פנקס כאמור בפסקה (1), הנכון ליום שליפת הפנקס – לא יאוחר משבוע לאחר יום כניסתו של פנקס הבוחרים לתוקף. {{ח:תת|(ג)}} מידע פנקס כאמור בסעיף קטן (ב) יימסר למפלגה או לסיעה, לאחר שתתחייב בכתב, בנוסח שקבע שר הפנים, בידי בא כוחה שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 19ב|סעיף 19ב לחוק המפלגות}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, או ממלאי מקומם ובידי האחראי לטיפול במידע מטעם המפלגה או הסיעה, שלא תעשה שימוש במידע פנקס, לרבות העברתו לאחר, אלא לצורכי התמודדותה בבחירות ולצורכי קשר עם ציבור הבוחרים. {{ח:תת|(ד)}} שר הפנים רשאי להורות כי באמצעי האלקטרוני או המגנטי הנמסר לפי סעיף זה ייכלל אמצעי הגנה; לענין זה, ”אמצעי הגנה“ – לרבות הוספת מידע לזיהוי הקובץ. {{ח:תת|(ה)}} שר הפנים יודיע לראש הרשות להגנת הפרטיות, לאילו מפלגות או סיעות נמסר מידע פנקס; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ו)}} שר הפנים ימסור, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע פנקס לועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, לפי בקשת יושב ראש הועדה המרכזית; המידע יימסר לא יאוחר מעשרה ימים לאחר מסירת הבקשה. {{ח:תת|(ז)}} שר הפנים ימסור לוועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, ביום העשירי שלפני יום הבחירות, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע על פטירה של אדם הרשום בפנקס הבוחרים שפטירתו נרשמה במרשם האוכלוסין. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: בקשות, עררים וערעורים}} {{ח:סעיף|40|בקשה לתיקון פרטי הבוחר|תיקון: תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} נוכח אדם כי אינו זכאי להיות כלול בפנקס הבוחרים או כי פרט מהפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}} המתייחסים אליו נרשם באופן לא נכון, רשאי הוא להגיש לשר הפנים בקשה מנומקת בכתב לתיקון הרישום, לאחר שפעל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק המרשם}} ובהתאם לדין, לתיקון המידע ששימש בסיס להכנת הפנקס. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועדת הבחירות המרכזית רשאי להגיש לשר הפנים בקשה שלא לכלול בפנקס הבוחרים אדם שייכלל בו שלא כדין מפאת טעות במרשם האוכלוסין, משום שהוא אינו בגיר, או נפטר או אינו אזרח ישראלי או תושב ישראל. {{ח:תת|(ג)}} לבקשה לפי סעיף זה יצורפו ראיות, לרבות פסק דין וצילום הספח של תעודת הזהות המעיד על שינוי מען אם נעשה; העתק הבקשה והראיות לפי סעיף קטן (ב) יישלחו לאדם שאת שמו מבקשים שלא לכלול בפנקס הבוחרים בדואר רשום לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין והמען המפורט בבקשה, והעתק אישור המשלוח יצורף לבקשה. {{ח:תת|(ד)}} בקשה כאמור בסעיף זה יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר – {{ח:תתת|(1)}} מהיום ה־35 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים אם הוגשה הבקשה לפי סעיף קטן (א); {{ח:תתת|(2)}} מהיום ה־40 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים אם הוגשה הבקשה לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ה)}} שר הפנים יתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות קביעת סדרי הגשת בקשות, וכן יפרסם לציבור מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הוראות סעיף זה ואת סדרי הגשת הבקשות. {{ח:סעיף|41||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשנ״ו־4, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|42||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|43||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|44|הכרעה בבקשות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} שר הפנים יכריע בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שאת שמו מבקשים שלא לכלול בפנקס הבוחרים – {{ח:תת|(1)}} בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}; {{ח:תת|(2)}} בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}}; {{ח:ת}} והכל לא יאוחר מהיום ה־25 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים. {{ח:סעיף|45||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־3, תשמ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46|עתירה מינהלית|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} מי שבקשתו נדחתה או לא קיבל הודעה על החלטת שר הפנים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}}, ולענין בקשה שהתקבלה לגבי אדם אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} גם אותו אדם, רשאי לעתור נגד החלטת שר הפנים או נגד אי קבלת ההודעה. {{ח:תת|(ב)}} העתירה תוגש בתוך שבוע מיום החלטת שר הפנים או מהיום שבו היתה אמורה להימסר, אך לא יאוחר מהיום ה־17 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים. {{ח:תת|(ג)}} העתירה תוגש כעתירה מינהלית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}} ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – חוק בתי משפט לענינים מינהליים), בכפוף להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ד)}} העתירה תוגש לבית המשפט לענינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא היישוב שבו רשום מענו של הבוחר שעל פרטי רישומו במרשם האוכלוסין נסבה העתירה. {{ח:סעיף|47||תיקון: תשמ״א, תשס״א־3, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|48|ראיות|תיקון: תשמ״א, תשס״א־3, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} כל רשות מרשויות המדינה וכל רשות מקומית חייבות לתת, ללא אגרה, כל תעודה וכל אישור הדרושים לצורך העתירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}. {{ח:סעיף|49|הרכב בית המשפט ופסק הדין|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} בית המשפט לענינים מינהליים ידון בעתירה בשופט אחד; פסק דינו יהיה סופי ואין לערער עליו; פסק הדין יינתן ויימסר לשר הפנים בתוך שבועיים מיום הגשת העתירה אך לא יאוחר מהיום שלפני יום שליפת הפנקס. {{ח:סעיף|50||תיקון: תשמ״א, תשס״א־3, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|51||תיקון: תשמ״א, תשס״א־3, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הוראות משלימות}} {{ח:סעיף|52|הוראות בנוגע לחיילים|תיקון: תשמ״א, תשס״א־3, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם יושב ראש הועדה המרכזית, להורות הוראות מיוחדות לגבי חיילים בכל הנוגע להגשת בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, לדיון בהן ולמסירת החלטות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, ושר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם יושב ראש הועדה המרכזית, להורות הוראות מיוחדות לגבי חיילים בכל הנוגע להגשת עתירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, לדיון בהן ולמסירת פסקי הדין; הוראות כאלה אינן טעונות פרסום ברשומות או כל פרסום אחר, והן יובאו לידיעת החיילים ושאר הנוגעים בדבר בדרך שיקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון. {{ח:סעיף|53|השלמת פרטים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} שר הפנים יתקן פרטים במרשם האוכלוסין בהתאם להחלטותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}} ולפסקי דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}, בתוך 3 ימים מיום מתן ההחלטה או מיום מתן פסק הדין, אך לא יאוחר מיום שליפת הפנקס. {{ח:סעיף|53א|שינוי בפנקס הבוחרים – לפי החלטת בית המשפט לענינים מינהליים|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} מצא אדם כי הוא אינו כלול בפנקס הבוחרים רשאי הוא, בתוך 5 ימים מיום כניסת הפנקס לתוקף, להגיש עתירה לכל בית משפט לענינים מינהליים ולבקש לכללו בפנקס הבוחרים; ואולם לא יהיה אדם זכאי להגיש עתירה לפי סעיף זה שענינה הוא שינוי מענו הרשום בפנקס הבוחרים. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לענינים מינהליים יחליט בענין הכללת אותו אדם בפנקס הבוחרים לא יאוחר מהיום ה־25 שלפני יום הבחירות; החלטתו תהיה סופית. {{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לענינים מינהליים שיש לכלול את העותר בפנקס הבוחרים, יתקן שר הפנים את הפנקס ויכלול בו את העותר עד היום ה־20 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|54||תיקון: תשל״ג, תשל״ז־2, תשל״ח, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55א||תיקון: תשל״ג־4, תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ז, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55ב|הודעה לקראת בחירות|תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} לא יאוחר מ־21 ימים לפני יום הבחירות תישלח, לכל מי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים, הודעה בדבר המען המפורט של הקלפי ששמו נכלל ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע בה. {{ח:סעיף|55ג||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: רשימות מועמדים}} {{ח:סעיף|56|הוראות בענין עובדי מדינה, חיילים, שוטרים וסוהרים|תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשמ״א־6, תשמ״ד, תשנ״ב־6, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5, תשנ״ט־3, תשס״א־7, תשס״ו־2, תשס״ז, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”עובד המדינה“ – לרבות עובד תאגיד שהוקם בחוק. {{ח:תת|(א1)}} אלה לא יהיו מועמדים לכנסת: {{ח:תתת|(1)}} עובד המדינה שדרגתו היא אחת מארבע הדרגות העליונות בכל סולם דירוג; {{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה בדרגה נמוכה מהדרגה השלישית שמתחת לדרגה העליונה בכל דירוג, אם לתפקידו נקבע מתח דרגות הכולל את הדרגה השלישית האמורה; {{ח:תתת|(3)}} קציני צבא בכל דרגה שהיא בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל; {{ח:תתת|(4)}} שוטר במשטרת ישראל וסוהר בשירות בתי הסוהר, {{ח:תת}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 11|סעיף 11(א) לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}} קובע כי בכל תקופת כהונתם, לא יהיו הנגיד והמשנה לנגיד חבר כנסת או חבר מועצה של רשות מקומית, ולא יכללו ברשימת מועמדים בבחירות לכנסת או למועצה של רשות מקומית.}} {{ח:תת}} זולת אם חדלו להיות עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים כאמור, לפני היום הקובע; {{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – {{ח:תתת|(1)}} לענין ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, ונציב בתי הסוהר – שלוש שנים לפני יום הבחירות שלאחר יום השחרור משירות; לענין בחירות שיתקיימו לאחר הבחירות האמורות יהיו המנויים בפסקה זו רשאים להיות מועמדים לכנסת אף אם טרם חלפו שלוש שנים כאמור; {{ח:תתת|(2)}} לענין עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים שאינם מנויים בפסקה (1) – 100 ימים לפני יום הבחירות; לענין בחירות מוקדמות שביום שבו נקבע המועד לעריכתן לפי כל דין נותרו פחות מ־110 ימים עד לעריכתן, יהיה היום הקובע – 10 ימים מיום קביעת המועד האמור. {{ח:תת|(ב)}} עובד המדינה – פרט למורה – חייל בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} וכן חייל בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל שסעיף קטן (א1) אינו חל עליהם, ששמו נכלל באחת מרשימות המועמדים, יופסק שירותו מיום הגשת רשימת המועמדים ועד יום הבחירות, ואם נהיה לחבר הכנסת – כל זמן היותו חבר הכנסת. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מועמד ששמו נכלל ברשימת מועמדים שאושרה, לא ישרת שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}} מיום אישור הרשימה ועד יום הבחירות. {{ח:סעיף|56א||תיקון: תשמ״א־5, תשס״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|56ב|החלטת יושב ראש הועדה המרכזית לענין קלון|תיקון: תשס״א}} {{ח:ת}} לענין החלטה בדבר עבירה שיש עמה קלון לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק־יסוד: הכנסת}} (להלן – חוק היסוד), יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)|(א)}} מועמד יגיש לועדה המרכזית, יחד עם כתב ההסכמה להיות מועמד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(ט)}} הצהרה לענין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק היסוד}}; {{ח:תתת|(ב)}} מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שהורשע כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק היסוד}} ומבקש כי יושב ראש הועדה המרכזית יחליט כי אין עם העבירה משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה המרכזית בקשה בצירוף כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין, לא יאוחר מיום הגשת רשימות המועמדים; {{ח:תתת|(ג)}} החלטת יושב ראש הועדה המרכזית תהיה סופית ותימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־28 שלפני יום הבחירות; {{ח:תת|(2)|(א)|(1)}} נידון מועמד למאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק היסוד}}, ופסק הדין נעשה סופי בתקופה שבין יום לאחר הגשת רשימת המועמדים ועד ערב יום תחילת כהונתו כחבר הכנסת, יודיע על כך ליושב ראש הועדה המרכזית; {{ח:תתתת|(2)}} ביקש המועמד לקבוע כי אין עם העבירה שעליה נידון משום קלון, יגיש בקשה כאמור בפסקה (1)(ב); {{ח:תתתת|(3)}} הודעה או בקשה כאמור וכל חומר אחר הנוגע לענין יוגשו ליושב ראש הועדה המרכזית בתוך שבעה ימים מיום שפסק הדין נעשה סופי; {{ח:תתתת|(4)}} לא הגיש המועמד בקשה כאמור, דינו כדין מי שהתפטר מיום ההודעה אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; {{ח:תתת|(ב)}} יושב ראש הועדה המרכזית ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית; החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, רשאי הוא להורות על פרסום ההחלטה כפי שיקבע; {{ח:תתת|(ג)}} החליט יושב ראש הועדה המרכזית לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר מיום מתן ההחלטה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על כך תפורסם ברשומות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|נוהל הטיפול בבקשות לקביעת היעדר קלון|נוהל הטיפול בבקשות לקביעת היעדר קלון, התשע״ד–2013}}.}} {{ח:סעיף|56ג|הגבלת הזכות להיבחר בשל הרשעה בעבירת טרור או ביטחון חמורה|תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:ת}} עבירת טרור או ביטחון חמורה לעניין הגבלת הזכות להיבחר לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק־יסוד: הכנסת}} היא אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז סימן ב|סימן ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז סימן ד|או ד׳ לפרק ז׳ בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שעונשה עשר שנות מאסר או יותר. {{ח:סעיף|57|הגשת רשימות מועמדים|תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשמ״א־4, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ב־5, תשנ״ב־6, תשנ״ב־7, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ב, תשס״ב־2, תשע״א, תשע״ה־3, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים תכיל לא יותר מ־120 שמות של אנשים הזכאים להיבחר ושהסכימו להכללת שמם ברשימה; השמות יהיו מסומנים כל אחד במספר סידורי. {{ח:תת|(ב)}} הרשימה תפרט את שמו הפרטי של כל מועמד ושם משפחתו, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ומענו; רשימת מועמדים שמגישות שתי מפלגות או יותר (בחוק זה – רשימת מועמדים משותפת) תציין גם את השתייכותו המפלגתית של כל מועמד. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} מפלגה תגיש רשימת מועמדים על גבי טופס שנקבע בתקנות, והיא תחתם בידי בא כוחה או בידי ממלא מקומו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 19ב|בסעיף 19ב לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}; רשימת מועמדים משותפת תיחתם בידי באי כוחן של כל אותן מפלגות או ממלאי מקומם. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ט)|(1)}} רשימת מועמדים, בצירוף כתב הסכמה של כל אחד מהמועמדים חתום על ידו, תוגש לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־49 שלפני יום הבחירות בשעה 22:00; יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע בכללים את הנוסח והצורה של כתב ההסכמה. {{ח:תתת|(2)}} רשימת המועמדים תוגש בידי בא־כוח המפלגה או ממלא מקומו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 19ב|בסעיף 19ב לחוק המפלגות}}, או בידי אדם אחר שבא־כוח המפלגה או ממלא מקומו ייפו את כוחו להגיש את רשימת המועמדים; ייפוי הכוח ייחתם בפני עורך דין או בפני עובד של הוועדה המרכזית שיושב ראש הוועדה המרכזית הסמיך לכך. {{ח:תתת|(3)}} על ימי ההגשה, שעותיה ומקומה תפרסם הועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־55 שלפני יום הבחירות, הודעה בדרך שתקבע. {{ח:תת|(ט1)}} בכתב ההסכמה כאמור בסעיף קטן (ט) יצהיר המועמד הצהרה זו: {{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולהימנע מלפעול בניגוד לעקרונות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}}“. {{ח:תת|(ט2)}} ברשימת מועמדים המוגשת לוועדה המרכזית לפי סעיף זה לא יופיע כל שינוי כמפורט להלן: החלפת מועמד פלוני במועמד אחר, מחיקה או הוספה של שם מועמד, שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה או שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד. {{ח:תת|(י)}} עם קבלת רשימת מועמדים תאשר הועדה המרכזית בכתב את הגשתה, בציון היום והשעה. {{ח:סעיף|57א|איסור הסכמים בדבר רשימות מועמדים|תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} לא ייעשה הסכם ולא תינתן התחייבות הבאים להבטיח מקום ברשימת מועמדים לכנסת לחבר כנסת מסויים או לקבוצת אנשים, אלא לאחר היום ה־90 שלפני יום הבחירות לכנסת. {{ח:סעיף|58|כל מועמד – ברשימה אחת בלבד}} {{ח:ת}} אדם יוכל להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד; מי שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר, תמחוק הועדה המרכזית את שמו מכל הרשימות. {{ח:סעיף|59|באי כוח רשימות המועמדים}} {{ח:ת}} המגישים רשימת מועמדים רשאים לציין בה שני אנשים, אחד כבא כוח הרשימה ואחד כממלא מקומו; באין ציון כזה יראו את האדם החתום ראשון למגישים כבא כוח הרשימה, ואת השני כממלא מקומו. {{ח:סעיף|60||תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״א־4, תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|61|כינוי ואות של רשימת מועמדים|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ו־5, תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשע״ח־3, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים תישא כינוי עם עד שלוש אותיות שונות של האלף־בית העברי, להבדילה מרשימות מועמדים אחרות. {{ח:תת|(ב)}} מפלגה המיוצגת בכנסת היוצאת על ידי סיעה, זכות עדיפות לה לסמן את רשימתה בכינוי, באות או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת היוצאת, או בכינוי או באות או באותיות ששימשו את המפלגה במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, אף אם הם שונים משמה של המפלגה; שתי מפלגות או יותר המיוצגות בכנסת היוצאת על ידי סיעה אחת או יותר, והמגישות רשימת מועמדים משותפת, זכות עדיפות להן לסמן את רשימתן בכינויים או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היו מסומנות רשימות המועמדים שלהן בבחירות לכנסת היוצאת, או בכינוי או באות או באותיות ששימשו את המפלגה במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, והוא אף אם המספר הכולל של האותיות עולה על שלוש. {{ח:תת|(ג)}} לא תישא רשימת מועמדים את הכינוי, האות או האותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת מועמדים של מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, אלא בהסכמתו בכתב של בא כוח אותה סיעה; היו שתי מפלגות או יותר מיוצגות בכנסת היוצאת על ידי סיעה אחת – בהסכמתו של בא כוח אותה סיעה. {{ח:תת|(ג1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג) רשאית רשימת מועמדים לשאת אות או אותיות שבהן היתה מסומנת רשימת מועמדים של מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, אם אותה מפלגה אינה מסמנת את רשימתה באות או באותיות האמורות ולא נתנה את הסכמתה לסימון רשימת מועמדים אחרת בהן. {{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שהקדים להגיש את רשימתו, זכותו לבחור כינוי ואות או אותיות – קודמת. {{ח:תת|(ה)}} רשימת מועמדים שלא ניתנו לה כינוי או אות על ידי מגישיה, תתן לה הועדה המרכזית, בכפוף להוראות סעיף זה, כינוי ואות, שתי אותיות או שלוש אותיות. {{ח:תת|(ו)}} רשימת מועמדים לא תישא כינוי, אות או אותיות העלולים להטעות. {{ח:סעיף|62|ליקויים הניתנים לתיקון|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} הוגשה רשימת מועמדים שלא בהתאם להוראות חוק זה, תודיע הועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־43 שלפני יום הבחירות, לבא־כוח הרשימה ולממלא מקומו על הליקוי, והם רשאים לתקן את הליקוי לא יאוחר מהיום ה־39 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|62א|ליקויים שאינם ניתנים לתיקון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א}} {{ח:ת}} אלה הליקויים שאינם ניתנים לתיקון: {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2)}} כתב הסכמה של מועמד שאינו חתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(ט)}}; {{ח:תת|(3)}} שינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(ט2)}}. {{ח:סעיף|62ב|מחיקת מועמד שאינו כשיר|תיקון: תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הוועדה המרכזית כי מתקיים אחד מאלה, יורה על מחיקת שמו של מועמד מרשימת המועמדים: {{ח:תתת|(1)}} מועמד אינו כשיר להתמודד, לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7|או 7 לחוק־יסוד: הכנסת}}; {{ח:תתת|(2)}} רשימת מועמדים לא תיקנה ליקוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}} או שיש ליקוי שאינו ניתן לתיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}}. {{ח:תת|(ב)}} הורה יושב ראש הוועדה המרכזית על מחיקה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למועמד, לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות; לעניין ערעור על מחיקה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לגבי החלטת יושב ראש הוועדה המרכזית לעניין קלון לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיף 56ב}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ב|הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|63|אישור רשימות המועמדים|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשנ״ו, תשע״א, תשפ״ו}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים שאינה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}} ושהוגשה כהלכה או שתוקנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} ולאחר שנמחקו ממנה מועמדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ב|סעיף 62ב}}, תאשר אותה הועדה המרכזית ותודיע על כך, לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו. {{ח:סעיף|63א|מחיקת מועמד המנוע מלהשתתף בבחירות|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־3, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לקבוע כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}}, תיחתם בידי שליש מחברי הועדה המרכזית ותוגש לועדה המרכזית לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שם המועמד; החלטת הועדה לפי סעיף קטן זה תינתן לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} החליטה הועדה המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}}, תודיע על כך למועמד ותעביר מיד את החלטתה ונימוקיה לאישור בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ג)}} אישר בית המשפט העליון את ההחלטה, תמחק הועדה המרכזית את שמו של המועמד מרשימת המועמדים. {{ח:תת|(ד)}} דחתה הועדה המרכזית את הבקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א1)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} בהליך של אישור החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ב) או בערעור על החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט העליון בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון, ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־23 שלפני יום הבחירות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|נוהל הטיפול בבקשות לפסילת רשימת מועמדים או מועמד לכנסת|נוהל הטיפול בבקשות לפסילת רשימת מועמדים או מועמד לכנסת, התשע״ט–2019}}.}} {{ח:סעיף|64|ערעור|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ה, תשנ״ו, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־3, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} סירבה הועדה המרכזית לאשר רשימת מועמדים, כולה או אחד משמות המועמדים שלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א}}, או את הכינוי או את האות של הרשימה, תודיע הועדה על כך, לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו, והם רשאים, לא יאוחר מהיום ה־28 שלפני יום הבחירות, לערער על הסירוב לפני בית המשפט העליון. {{ח:תת|(א1)}} אישרה הועדה המרכזית רשימת מועמדים, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או יושב ראש הועדה המרכזית או לפחות רבע מחברי הועדה המרכזית, לערער על כך לפני בית המשפט העליון, לא יאוחר מהיום ה־28 שלפני יום הבחירות, בטענה שהרשימה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}}. {{ח:תת|(ב)}} בערעור לפי סעיף זה ידון בית המשפט העליון בשלושה שופטים ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־23 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב1)}} בערעור על החלטת הועדה המרכזית לאשר או לסרב לאשר השתתפות של רשימת מועמדים בבחירות לכנסת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}}, ידון בית המשפט העליון, על אף האמור בסעיף קטן (ב), בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים)|תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים), תשי״ט–1959}}.}} {{ח:סעיף|65|פרסום רשימות המועמדים|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד־4, תשמ״ה}} {{ח:ת}} הועדה המרכזית תפרסם ברשומות, לא יאוחר מהיום ה־9 שלפני יום הבחירות, את רשימות המועמדים כפי שאישרה היא או כפי שהחליט בית המשפט העליון לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}; הפרסום יציין כינוי ואות של כל רשימה. {{ח:סעיף|66||תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|67|התקשרות בין רשימות מועמדים|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} רשימות מועמדים רשאיות להתקשר ביניהן לשם חלוקת המנדטים, אך אין רשימה רשאית להתקשר אלא עם רשימה אחת בלבד, ואין תוצאה להתקשרות אלא זו הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}. {{ח:תת|(ב)}} על התקשרות של רשימות מועמדים יש למסור לועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־11 שלפני יום הבחירות, הודעה בכתב חתומה בידי באי כוח שתי הרשימות או ממלאי מקומם. {{ח:תת|(ג)}} הועדה המרכזית תפרסם התקשרויותיהן של רשימות מועמדים ברשומות ובעתונים יומיים לא יאוחר מהיום ה־8 שלפני יום הבחירות. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: ההצבעה וספירת הקולות}} {{ח:סעיף|68|מקום קלפי|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־4, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לכל אזור קלפי תהיה קלפי אחת; הקלפי תעמוד בתחום אזור הקלפי אם לא החליטה הועדה המרכזית על מקום אחר בשים לב לנסיבות שבאזור; מקום הקלפי ייקבע, ככל האפשר, תוך מגמה להקטין את המרחק בין הקלפי לבין מקום המגורים של הזכאים לבחור בה. {{ח:תת|(ב)}} מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המיועד למוסד ציבורי־פוליטי, ואף לא בבית כנסת או במקום תפילה אחר. {{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מהיום ה־70 שלפני יום הבחירות תקבע הוועדה המרכזית את מקומות הקלפי לבחירות לפי רשימה של מקומות הקלפי שמסר לה שר הפנים לא יאוחר מהיום ה־80 שלפני יום הבחירות או במועד מוקדם יותר לפי בקשת יושב ראש הוועדה המרכזית. {{ח:תת|(ג1)|(1)}} נוכחו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו כי במתחם אחד יוצבו כמה מקומות קלפי ומספר הבוחרים הרשומים ברשימת הבוחרים הקשורה לאזור קלפי אחד שונה באופן מהותי ממספר הבוחרים ברשימת בוחרים הקשורה לאזור קלפי אחר באותו מתחם, רשאים הם, לא יאוחר מיום לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, להורות על עריכת איזון כמפורט בפסקה (3) בין רשימות הבוחרים הקשורות לאזורי הקלפי שבאותו מתחם, ובלבד שהפער במספר הבוחרים בין רשימות כאמור עולה על 100; לעניין זה, ”מתחם“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 68א|בסעיף 68א(ג2)}}. {{ח:תתת|(2)}} בהחלטה על עריכת איזון כאמור בפסקה (1) רשאים יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו לקבוע כי עקב האיזון יבוטלו מקומות קלפי, ובלבד שמספר הבוחרים הרשום לאחר הביטול בכל רשימת בוחרים כאמור באותה פסקה לא יעלה על 700. {{ח:תתת|(3)}} החליטו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו על עריכת איזון כאמור בפסקה (1), יעביר יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך בוחרים מרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחד לרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחר באותו מתחם, לפי סדר האלף־בית של שמות משפחותיהם. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על מקום הקלפי תפורסם, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, במקום ובצורה שקבעה הועדה המרכזית. {{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, רשאי להורות כי בכל מקום קלפי לא יוצבו יותר משני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו. {{ח:סעיף|68א|הצבעת אנשים המוגבלים בניידות|תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ג־4, תשס״ו־3, תשע״א, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} בכל ישוב יהיה לפחות מקום קלפי אחד שיש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות ובישוב שמספר הקלפיות בו עולה על 20 יהיו לפחות שני מקומות קלפי כאמור; שר הפנים יקבע בתקנות את הסידורים הנדרשים. {{ח:תת|(ב)}} בישוב שיש בו יותר מעשרת אלפים תושבים ביום ה־60 שלפני יום הבחירות יהיה, לפחות, מקום קלפי אחד כאמור בסעיף קטן (א), לכל שטח גיאוגרפי רצוף שבו עד כעשרת אלפים תושבים. {{ח:תת|(ג)}} נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו כי בישוב פלוני אין מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א), ולא ניתן להתקין, באמצעים סבירים, מקום קלפי כאמור, רשאים הם להורות כי האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על ישוב זה; האמור בסעיף קטן זה יחול גם לגבי מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ג1)}} בכל מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א) תציב הרשות המקומית תמרור זמני שיהיה בתוקף ביום הבחירות, ויבטיח שני מקומות חניה המיועדים לאנשים המוגבלים בניידות; ראש הרשות המקומית או מי שהוא מינה לכך ינקוט את כל האמצעים הדרושים לקיום הוראה זו. {{ח:תת|(ג2)}} היו במתחם אחד כמה מקומות קלפי שכל אחד מהם יש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית לקבוע כי רק אחד ממקומות הקלפי שבמתחם ייקבע כקלפי לפי הוראות סעיף זה; לעניין זה, ”מתחם“ – מבנה או כמה מבנים הסמוכים זה לזה. {{ח:תת|(ד)}} אדם המוגבל בניידות רשאי להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} אדם המוגבל בניידות המצביע בקלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף זה, יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(א) ו־(ב)}}, ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מוגבל בניידות, ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות, והבוחר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. {{ח:תתת|(2)}} היתה מוגבלותו בניידות של אדם ניכרת לעין, או שהציג תעודה המעידה על כך שהוא מוגבל בניידות, רשאי מזכיר ועדת הקלפי לפטור אותו מחתימה על טופס כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ו)}} ספירת הקולות של בוחרים שהצביעו בקלפיות לפי הוראות סעיף זה תהיה בדרך שקבע שר הפנים. {{ח:תת|(ז)}} מידע בדבר דרכי ההצבעה לפי סעיף זה ובדבר מיקום הקלפיות לאנשים המוגבלים בניידות, יפורסם לציבור, לרבות בכלי התקשורת האלקטרוניים, בדרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”אדם מוגבל בניידות“ – אדם שמפאת מצבו הגופני הוא מוגבל בניידות ומסיבה זו אינו יכול להצביע במקום הקלפי שרשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו. {{ח:תת|(ט)}} סעיף זה, מטרתו להבטיח את מימוש זכותם של אנשים המוגבלים בניידות, להצביע, למשך פרק הזמן שיעבור עד למתן אפשרות גישה עצמאית ובטוחה, בכל מקומות הקלפי בארץ. {{ח:סעיף|68א1||תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|68ב|הצבעת נשים השוהות במקלט לנשים מוכות|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״א־5, תשס״ג, תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מקלט“ – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, בפיקוח משרד העבודה והרווחה. {{ח:תת|(ב)}} אישה השוהה במקלט רשאית להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות, ימסור שר העבודה והרווחה ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה של כל המקלטים ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שנקבע בתקנות; לא יצוין מענו המדויק של מקלט. {{ח:תת|(ד)}} ביום הבחירות תיתן מנהלת מקלט לכל שוהה במקלט, אישור בכתב להצביע כאמור בסעיף קטן (א) לפי טופס שנקבע בתקנות ואשר נמסר לה מראש על ידי הועדה המרכזית. {{ח:תת|(ה)}} שוהה במקלט המצביעה בקלפי לפי סעיף זה, תזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(א) ו־(ב)}}, תציג אישור הצבעה כאמור בסעיף קטן (ד), תשים את מעטפת ההצבעה בתוך מעטפה חיצונית. {{ח:תת|(ו)}} ועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחרת, את מספר זהותה במרשם האוכלוסין ואת מענה, והבוחרת תטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ז)}} אישור ההצבעה יוחזר לבוחרת בתום הצבעתה, לאחר שמזכיר ועדת הקלפי חתם על האישור בציון שמו ושם משפחתו. {{ח:תת|(ח)}} ספירת הקולות של בוחרות שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ט)}} אדם שבמהלך תפקידו הגיעה אליו ידיעה, לגבי זהות אישה השוהה במקלט, מען מקלט, או כל פרט שיכול לזהות אישה השוהה במקלט, ישמרו בסוד; יושב ראש הועדה המרכזית רשאי לתת הוראות לענין שמירה על סודיות מידע לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|69|הפקעת מקומות בשביל ועדות קלפי}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה המרכזית רשאי, אם ראה צורך בכך, להפקיע זמנית מקומות – למעט מקומות מגורים ומשרדים פרטיים – שישמשו מקום עבודה לועדות קלפי בימי עבודתן או מקומות קלפי ביום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} בעד הפקעה לפי סעיף זה ישולם פיצוי כפי שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית. {{ח:סעיף|70|הוראות במקרים מיוחדים|תיקון: תשכ״ט, תשנ״ב־6, תשנ״ו, תשס״ג, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, שבאזור קלפי פלוני יהיו פחות מ־100 בוחרים, רשאים הם, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, לא יאוחר מהיום ה־10 שלפני יום הבחירות, לצרף אותו לאזור הקלפי הקרוב ביותר ושהמרחק אליו סביר בעיניהם, ויודיעו על כך מיד לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעים בדבר בצורה שימצאו למתאימה; כל אדם המתנגד לצירוף רשאי, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, להביא טענותיו לפני היושב ראש וסגניו והם יחליטו בדבר סופית לא יאוחר מ־5 ימים לפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, שבאזור קלפי פלוני יעלה מספר הבוחרים על 900, או שמסיבה אחרת צפוי במקום קלפי פלוני תור של מצביעים העשוי לעכב יתר על המידה את הצבעתם של אלה שבאו להצביע, רשאים הם, לא יאוחר מהיום ה־6 שלפני יום הבחירות, להורות שבאותו אזור קלפי תהיה קלפי שניה; ניתנה הוראה כאמור, יעשו היושב ראש וסגניו מיד את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} יקבעו את מקום הקלפי השניה; {{ח:תתת|(2)}} יקבעו מי מהבוחרים של אותו אזור קלפי יצביע בקלפי השניה; {{ח:תתת|(3)}} יודיעו, במקום ובצורה שימצאו לנכון, על מקום הקלפי השניה ועל הבוחרים שיצביעו בה; {{ח:תתת|(4)}} יקבעו מי מחברי ועדת הקלפי של אותו אזור קלפי ומי מממלאי המקום של חברים אלה יהוו את ועדת הקלפי של הקלפי השניה לצורך ההצבעה וספירת הקולות, ורשאים הם, לצורך זה, למנות חברים נוספים לועדת הקלפי של אותו אזור קלפי, ובלבד שכל החברים יהיו מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית ושבכל ועדה יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות מבין סיעות הכנסת היוצאת; {{ח:תתת|(5)}} יקבעו מי מחברי ועדת הקלפי יהיה יושב ראש ומי מהם יהיה סגן יושב ראש של ועדת הקלפי השניה; {{ח:תתת|(6)}} ימנו מזכיר לועדת הקלפי השניה. {{ח:תת|(ג)}} נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, תוך 70 יום לפני יום הבחירות, כי מקום קלפי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ג)}} שוב אינו מתאים ליעודו כמקום קלפי כתוצאה משינויים בנסיבות, רשאים הם לקבוע מקום קלפי אחר ולהודיע על כך לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעים בדבר במקום ובצורה שימצאו לנכון. {{ח:סעיף|70א|סמכויות מיוחדות|תיקון: תש״ל, תשל״ג־4, תשל״ז־4, תשמ״א־3, תשמ״ד־3, תשמ״ח־3, תשפ״א, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} ראו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, בערב יום הבחירות או ביום הבחירות, כי קיימות באזור קלפי פלוני נסיבות מיוחדות המונעות או העלולות, לדעתם, למנוע את המהלך התקין של ההצבעה, רשאים הם להורות על דחיית פתיחת הקלפי, על הפסקת ההצבעה ועל חידושה וכן על הוספת זמן להצבעה, ובלבד שלא תותר הצבעה כעבור יותר מ־24 שעות מהשעה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}} לסגירת הקלפיות, ורשאים הם להורות כי ההצבעה תיעשה באופן שמצביע חבר ועדת קלפי, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 116יט|סעיף 116יט(ב) ו־(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} בהוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו הסידורים להבטחת קיום הבחירות באותו אזור קלפי, לרבות מקום הקלפי, הרכב ועדת הקלפי וכל דבר אחר המתחייב מן ההוראה העיקרית. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו יודיעו על ההוראות לפי סעיף זה לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעות בדבר, במקום ובאופן שיראו לנכון; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:סעיף|71|מסירת רשימות הבוחרים|תיקון: תשל״ז, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־15 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית חמישה עתקים מפנקס הבוחרים שיעמוד בתקפו ביום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות תמסור הועדה המרכזית לכל ועדת קלפי, בשני עתקים, את רשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה קלפי, כפי שנמסרה לועדה המרכזית על ידי שר הפנים לפי סעיף קטן (א); הרשימה האמורה תימסר לידי מזכיר ועדת הקלפי. {{ח:סעיף|71א|קביעת שירותים ציבוריים|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־45 שלפני יום הבחירות תקבע הועדה המרכזית את סוגי השירותים שייראו כשירותים ציבוריים לענין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 10|סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת}} ואת שעות הפעלתם; הועדה תפרסם הודעה בדבר הקביעה האמורה, בדרך הנראית לה, לא יאוחר מהיום ה־35 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|72|זמן ההצבעה|תיקון: תשמ״א־4}} {{ח:תת|(א)}} הקלפי תהיה פתוחה להצבעה ביום הבחירות ללא הפסקה מ־7 בבוקר עד 10 בלילה, אך בישוב שמספר הזכאים להצביע בו אינו עולה על 350 תהיה הקלפי פתוחה מ־8 בבוקר עד 8 בלילה; הקלפי תיסגר לפני השעות האמורות אם כבר הצביעו כל הזכאים להצביע בה. {{ח:תת|(ב)}} מי שהגיע למקום הקלפי תוך שעות ההצבעה, זכאי להצביע גם אם נתעכבה הצבעתו עד אחרי גמר שעות ההצבעה. {{ח:סעיף|73|נוכחות במקום הקלפי|תיקון: תשל״ג־4, תשע״ז}} {{ח:ת}} בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי זולת חברי ועדת הקלפי או ממלא מקומו של חבר הועדה שנעדר, משקיפים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24(ד)}}, מזכיר ועדת הקלפי, חברי הועדה המרכזית והועדה האזורית, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא כוחו ושוטרים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר וכן עובדי הוועדה המרכזית ועובדי הוועדות האזוריות הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73א|בסעיף 73א}}. {{ח:סעיף|73א|קביעת כללים לעניין נוכחות עובדים במקום הקלפי|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים סוגי עבודות או תפקידים שעובדי הוועדה המרכזית או הוועדה האזורית שמבצעים אותם ביום הבחירות יהיו רשאים להימצא אף הם במקום הקלפי בשעות ההצבעה לצורך מילוי תפקידם. {{ח:סעיף|74|זיהוי הבוחרים|תיקון: תשכ״ט, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ו, תשס״א־6, תשס״ג, תשס״ו־2, תשע״ז־2, תשפ״א, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי. {{ח:תת|(ב)}} כאמצעי זיהוי ישמש אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תעודת זהות שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק המרשם}}; {{ח:תתת|(2)}} דרכון ישראלי תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתת|(3)}} רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תתת|(4)}} תעודת חבר הכנסת שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951}}; {{ח:תתת|(5)}} תעודה צבאית תקפה; לעניין סעיף זה, ”תעודה צבאית“ – התעודה הצבאית האישית שהונפקה לחייל בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} או בשירות קבע של צבא הגנה לישראל, על ידי צבא הגנה לישראל, הכוללת תמונה, שם ומספר זהות, שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בהוראות, לפי הצעת ראש המטה הכללי. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבחירות לכנסת (הזדהות באמצעות תעודה צבאית אישית)|הוראות הבחירות לכנסת (הזדהות באמצעות תעודה צבאית אישית), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת|(ג)}} מי שהצביע, תעביר ועדת הקלפי ברשימת הבוחרים, קו על שמו ועל יתר פרטיו, ותציין לצד שמו את שעת הצבעתו; בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}}, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או מי שהוא הסמיך לשם כך רשאי למסור מידע בדבר נוכחות במקום הקלפי שהוא חיוני לגוף חוקר לשם חקירה פלילית של עבירה לפי חוק זה, ובתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} – למסור מידע כאמור שהוא חיוני למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפדימיולוגית. {{ח:סעיף|74א|מעטפות הצבעה|תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב, תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} צבע מעטפות ההצבעה בבחירות יהיה כחול, אלא אם כן החליטה הועדה המרכזית אחרת, וצורתן תיקבע על ידי יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו. {{ח:תת|(ב)}} מעטפות ההצבעה יהיו אטומות. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הקלפי תמסור לכל בוחר שזוהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(א)}} מעטפת הצבעה אחת. {{ח:סעיף|75|אופן ההצבעה|תיקון: תשנ״ב־7, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} וכך מצביעים: בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, נותן הבוחר פתק הצבעה לתוך מעטפת ההצבעה שניתנה לו על ידי ועדת הקלפי; את המעטפה הוא מטיל לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ב)}} מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להביא איתו מלווה, שפרטיו יירשמו בפרוטוקול, כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה – {{ח:תתת|(1)}} לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה המצביע; {{ח:תתת|(2)}} לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים. {{ח:תת|(ג)}} התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי. {{ח:סעיף|76|פתקי הצבעה|תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב, תשע״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} פתקי הצבעה יהיו מודפסים על פי דוגמה שאישרה הועדה המרכזית, ועליהם אות, או כינוי ואות, של הרשימה ותו לא. {{ח:תת|(ב)}} רשימת מועמדים רשאית להוסיף לאות הרשימה ולכינויה העבריים את האות ואת הכינוי הערביים שהועדה המרכזית אישרה כמקבילים לאות ולכינוי העבריים, והבוחר רשאי להשתמש בפתק הצבעה בעברית בלבד או בעברית עם התרגום לערבית. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} במקום פתק מודפס בהתאם להוראות הקודמות, יכול לשמש להצבעה גם פתק ריק שעליו מסומנים בכתב־יד בעברית, בערבית או בשתי השפות יחד כאמור בסעיף קטן (ב), אות הרשימה או האות עם הכינוי, ותו לא, ובלבד שסומנו בעט בצבע כחול; כל בוחר רשאי לקבל מועדת הקלפי פתק ריק. {{ח:תת|(ד)}} בפתק הצבעה שיש עליו אות של אחת מרשימות המועמדים עם כינוי שונה מן הכינוי שאושר לפי חוק זה לאותה רשימה – ייחשב הקול על פי האות. {{ח:סעיף|77|הספקת פתקי הצבעה|תיקון: תשנ״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המרכזית תדפיס פתקי הצבעה של כל רשימות המועמדים שפורסמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}} בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א) ו־(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} כמות פתקי ההצבעה של כל רשימה כאמור תהיה כמספר הבוחרים הרשומים בפנקס הבוחרים בתוספת שלושים אחוזים. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, רשאי לקבוע כמות אחרת מזו הנקובה בסעיף קטן (ב) ואת מספר הפתקים אשר יודפסו בעברית ובערבית. {{ח:תת|(ד)}} הועדה המרכזית תעביר את פתקי ההצבעה לכל ועדות הקלפי לפחות יומיים לפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|78|קולות פסולים|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד, תשנ״א, תשנ״ב־7, תשנ״ו־3, תשנ״ט, תשנ״ט־6, תשס״א־5, תשס״ב, תשע״ה־3, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} אלה יהיו קולות פסולים: {{ח:תתת|(1)}} פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}, או שגדלו, צבעו או הדפסתו שונים ממה שקבעה הועדה המרכזית; {{ח:תתת|(2)}} פתק הצבעה ריק, שאינו מתאים להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}, או שצורת הכתיבה שונה מזו שקבעה הועדה המרכזית; {{ח:תתת|(3)}} סימן או דבר במעטפת הצבעה או בפתק הצבעה העשוי לזהות את המצביע; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהשימוש בפתק הצבעה ריק לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ג)}}; {{ח:תתת|(4)}} מעטפת הצבעה שנתן בוחר לתוכה יותר מפתק הצבעה אחד; אולם אם היו במעטפת הצבעה לא יותר משלושה פתקי הצבעה זהים לא ייפסל הקול בשל כך, אך הפתקים הנוספים לא יובאו בחשבון; {{ח:תתת|(4א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} מעטפה שאינה מאלה שסיפקה הועדה המרכזית; {{ח:תתת|(6)}} מעטפת הצבעה של בוחר שהגיעה לועדה המרכזית לאחר היום הראשון שלאחר יום הבחירות; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} מותר לקבוע בתקנות הוראות נוספות בדבר פסילת קולות, ובלבד שהחלטת הועדה המרכזית בענין זה נתקבלה ברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה. {{ח:סעיף|79|ספירת הקולות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ז, תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ב־3, תשנ״ב־7, תשנ״ב־6, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} ספירת הקולות תהיה בכל קלפי על ידי ועדת הקלפי מיד אחרי גמר ההצבעה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הקלפי תערוך פרוטוקול בטופס אחיד שנקבע בתקנות, על פתיחת הקלפי, על מהלך ההצבעה ועל ספירת הקולות, ותעביר מיד את הפרוטוקול עם כל חומר ההצבעה לועדה האזורית; הפרוטוקול ירשם ביד מזכיר ועדת הקלפי שירשום בו גם את הערותיו ואת ההערות של חברי הוועדה והמשקיפים לענין ניהול הקלפי והאזור הסמוך לה. {{ח:תת|(ג)}} הועדה האזורית תעביר מיד את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי שבאזורה עם כל חומר הבחירות לועדה המרכזית. {{ח:תת|(ד)}} פרוטוקול של ועדת קלפי ושל ועדה אזורית ייחתם בידי שניים מחברי הועדה לפחות, וביניהם יושב ראש הועדה או סגן יושב ראש, וכן ביד מזכיר הועדה; כל אחד מחברי הועדה וכל משקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}, וכל חבר של הועדה המרכזית, רשאי להוסיף בפרוטוקול את הערותיו. {{ח:תת|(ה)}} יושב ראש ועדה אזורית, יושב ראש הוועדה המרכזית, וממלאי מקומם, רשאים לתקן בפרוטוקול של ועדת קלפי – {{ח:תתת|(1)}} טעות חשבונית בסיכום מנין הקולות הכשרים, הקולות הפסולים או מנין המצביעים; {{ח:תתת|(2)}} טעות או השמטה בהעתקת מספר הקולות הכשרים לרשימת מועמדים מגליון ספירת הקולות לפרוטוקול; {{ח:תתת|(3)}} רישום קולות כשרים לרשימת מועמדים שנרשמו בטעות לרשימת מועמדים אחרת ומחיקת קולות אלה מרשימת המועמדים האחרת. {{ח:תת|(ו)}} תיקונים כאמור בסעיף קטן (ה) ייעשו לפי שיקול דעתו של יושב ראש הועדה האזורית או המרכזית, וממלאי מקומם, על סמך הרישומים של ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, על סמך גליונות ספירת קולות וגליונות פסילת קולות, וכן על סמך הערות של ועדת הקלפי או של מזכיר ועדת הקלפי שיכול שיימסרו בעל פה. {{ח:תת|(ז)}} רשימה של התיקונים כאמור בסעיף קטן (ה) אשר נעשו בועדות האזוריות ובועדה המרכזית תימסר לסגני יושב ראש הועדה המרכזית. {{ח:סעיף|79א|שמירת מסמכים|תיקון: תשנ״ו, תשס״א־5, תשע״ה, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המרכזית תשמור במקום בטוח את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי עם כל חומר הבחירות שנתקבל מהועדות האזוריות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיף 79(ג)}}, עד לאחר תום המועד להגשת ערעורי בחירות, ואם הוגשו ערעורי בחירות – עד לאחר מתן פסק דין חלוט בהם; אחרי המועדים האמורים, תשמיד הועדה המרכזית את חומר הבחירות כאמור, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר; אולם את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי תשמור הועדה המרכזית עד יום הבחירות לכנסת הבאה. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להורות כי חומר הבחירות שברשות הוועדה הנוגע לקלפי מסוימת, כולו או חלקו, לא יושמד, או יושמד במועד אחר, כפי שיחליט, והכול לתקופות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לתקופה שלא תעלה על 90 ימים – אם הדבר נדרש לשם בדיקה אם מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 90 ימים; {{ח:תתת|(2)}} לתקופה שלא תעלה על שנה – אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, ויושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, פנה לגוף חוקר והודיע לו על קיומו של חשד כאמור; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם; בפסקה זו, ”גוף חוקר“ – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות. {{ח:תת|(ב)}} זכאות לעיון בחומר הבחירות ובכלל זה בפרוטוקולים כאמור בסעיף זה, או צילום החומר כאמור תמורת תשלום, וסייגים לזכאות כאמור, יהיו לפי כללים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות)|כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:סעיף|80||תיקון: תשנ״ב־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: תוצאות הבחירות}} {{ח:סעיף|81|חלוקת המנדטים|תיקון: תשל״ג־3, תשנ״ב, תשנ״ד־2, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות מועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ־3.25% (שלושה אחוזים ורבע) מסך כל הקולות הכשרים. {{ח:תת|(ב)}} סך כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים יחולק למספר חברי הכנסת, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה ”המודד“. {{ח:תת|(ג)}} כל רשימה המשתתפת בחלוקת המנדטים תזכה במספר מנדטים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים במודד. {{ח:תת|(ד)}} המנדטים שנותרו אחרי חלוקת המנדטים לפי סעיף קטן (ג) יחולקו בין הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים באופן זה: {{ח:תתת|(1)}} לכל רשימה ייקבע ”מודד רשימה“ על ידי חילוק מספר הקולות הכשרים שקיבלה למספר המנדטים שזכתה בהם לפי סעיף קטן (ג) נוסף אחד; {{ח:תתת|(2)}} הרשימה שקיבלה את מודד הרשימה הגדול ביותר, תזכה במנדט נוסף; היו לשתי רשימות או יותר מודדי רשימה שווים, תכריע הגרלה שתערוך הועדה המרכזית, איזו מהן תזכה במנדט הנוסף; {{ח:תתת|(3)}} החלוקה לפי הוראות פסקאות (1) ו־(2) תימשך עד שיחולקו כל המנדטים, כשלרשימה שזכתה במנדט נוסף לפי פסקה (2) ייקבע מודד רשימה חדש בהתחשב במנדט הנוסף; {{ח:תתת|(4)}} רשימה שלא קיבלה יותר ממחצית כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים, וזכתה במחצית כל המנדטים, לא תוסיף להשתתף בחלוקת המנדטים, והחלוקה תימשך בין הרשימות האחרות. {{ח:סעיף|82|חלוקת מנדטים במקרה של רשימות קשורות}} {{ח:תת|(א)}} שתי רשימות מועמדים שהתקשרו ביניהן ייחשבו לענין חלוקת המנדטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ד)}} כרשימה אחת בעלת מספר הקולות הכשרים שקיבלו שתיהן יחד ובעלת המנדטים שזכו בהן שתיהן יחד, ובלבד שכל אחת מהן בפני עצמה קיבלה את אחוז הקולות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} המנדטים שזכו בהם שתי הרשימות הקשורות יחולקו ביניהן לפי שיטת החלוקה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81}} לגבי חלוקת כל המנדטים בין כל הרשימות. {{ח:סעיף|83|קביעת חברי הכנסת}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים שזכתה במנדטים, יהיו האנשים ששמותיהם נקובים בראש הרשימה, בזה אחר זה, חברי הכנסת. {{ח:סעיף|84|פרסום תוצאות הבחירות}} {{ח:תת|(א)}} משנסתיימה ספירת הקולות ותוך המועד הקבוע לכך {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק־יסוד: הכנסת}} תפרסם הועדה המרכזית ברשומות את תוצאות הבחירות; ההודעה תפרט – {{ח:תתת|(1)}} את מספר הקולות הכשרים שנמסרו לכל אחת מרשימות המועמדים; {{ח:תתת|(2)}} את מספר הקולות שנמצאו פסולים; {{ח:תתת|(3)}} את מספר המנדטים שבהם זכתה כל אחת מרשימות המועמדים; {{ח:תתת|(4)}} את שמות האנשים שנבחרו חברי הכנסת מכל רשימה ורשימה. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} תהיה הודעה לפי סעיף זה ראיה חותכת לחלוקת המנדטים ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה. {{ח:תת|(ג)}} הועדה המרכזית תמציא לכל אדם שנבחר תעודה חתומה בידי יושב ראש הועדה או שנים מסגני היושב ראש, המאשרת שהוא נבחר חבר הכנסת. {{ח:סעיף|85||תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|86|ערעור בחירות|תיקון: תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשנ״ט־4, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על תוצאות הבחירות בטענה – {{ח:תתת|(1)}} שהבחירות בכללן או בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; {{ח:תתת|(2)}} שהמנדטים לא חולקו כחוק; {{ח:תתת|(3)}} שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק – {{ח:תת}} ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות. {{ח:תת|(א1)}} ערעור בחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} ידון כערעור מינהלי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|חוק בתי משפט לענינים מינהליים}}, בכפוף להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים תוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות; ואולם בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להאריך את המועד; בית המשפט ידון בערעור בשלושה. {{ח:תת|(ג)}} המשיבים בערעור יהיו יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית, שר הפנים וכן בא כוחה של סיעה וחבר הכנסת שהערעור נוגע להם. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי – {{ח:תתת|(1)}} לבטל את הבחירות בכללן או בקלפי מסויימת ולצוות על עריכתן שנית במועד שיקבע; {{ח:תתת|(2)}} להכריז שפלוני לא נבחר לחבר הכנסת וכי אדם אחר נבחר; {{ח:תתת|(3)}} לקבוע מחדש את חלוקת הקולות בין רשימות המועמדים, ולהכריז לפי זה על תוצאות הבחירות. {{ח:תת|(ה)}} על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים ניתן לערער לבית המשפט העליון בשאלה משפטית אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון; הערעור יוגש תוך שלושים ימים מיום מתן פסק הדין. {{ח:תת|(ו)}} החליט בית המשפט לענינים מינהליים על ביטול הבחירות בכללן, רשאי כל אחד מהמנויים בסעיף קטן (א) לערער על פסק הדין לפני בית המשפט העליון בזכות ובכל ענין, גם אם לא היה צד להליך בבית המשפט לענינים מינהליים, ובית המשפט העליון ידון בערעור בחמישה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ח)}} ערעור לפי סעיף זה לא יעכב את עבודת הכנסת, ותוצאות הערעור לא יגרעו מחוקיות ההחלטות שנתקבלו על ידיה. {{ח:סעיף|86א|בחירות לאחר קבלת ערעור בחירות|תיקון: תשמ״ט־2, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט על עריכת בחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 86|בסעיף 86(ד)(1)}}, יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים כפי שתקבע ועדת הבחירות המרכזית המכהנת אותה שעה; על מועד הבחירות החוזרות ועל השינויים האמורים תפרסם ועדת הבחירות המרכזית הודעה ברשומות ובכל דרך שתמצא לנכון. {{ח:תת|(ב)}} פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור, שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו. {{ח:סעיף|87|חילופי מועמדים|תיקון: תשס״א־5, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} מועמד יכול להתפטר בכל עת; את ההתפטרות יגיש המועמד בעצמו בכתב או ישלח אותה מחוץ לארץ במברק או במסמך אחר מאושר על ידי קונסול ישראלי או על ידי נוטריון, אל יושב ראש הועדה המרכזית, ואם כבר נבחר יושב ראש הכנסת – אל יושב ראש הכנסת; כתב התפטרות מוקדם – פסול. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} התפטר או נפטר מועמד אחרי פרסום רשימות המועמדים ולפני יום הבחירות, תפרסם הועדה המרכזית הודעה על כך ברשומות. {{ח:סעיף|88|חסינות פרלמנטרית}} {{ח:תת|(א)}} מתום יום הבחירות ייהנו הנבחרים מחסינות פרלמנטרית; נבחר שנמצא במעצר או במאסר, ישוחרר מיד אחרי פרסום תוצאות הבחירות, אולם אם היה במעצר או במאסר בשל פשע, ישוחרר – אם לא שוחרר לפני כן על ידי השלטונות המוסמכים – כעבור ארבעה עשר יום לאחר פתיחת הכנסת, זולת אם החליטה בינתיים הכנסת ליטול את חסינותו. {{ח:תת|(ב)}} מועמד שהיה לחבר הכנסת אחרי יום הבחירות ייהנה מחסינות פרלמנטרית מן היום שהיה לחבר הכנסת; אם היה אותו יום במעצר או במאסר, ישוחרר מיד, אולם אם היה במעצר או במאסר בשל פשע, ישוחרר – אם לא שוחרר לפני כן על ידי השלטונות המוסמכים – כעבור ארבעה עשר יום לאחר היום שהיה לחבר הכנסת, זולת אם החליטה בינתיים הכנסת ליטול את חסינותו. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הבחירות בקרב חיילים ושוטרים}} {{ח:סעיף|89|הגדרות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשמ״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיילים“ – חיילים בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, בשירות קבע או בשירות מילואים פעיל של צבא־הגנה לישראל, לרבות חיילים בכלי שיט של צבא־הגנה לישראל הנמצאים ביום הבחירות מחוץ לנמל ישראלי וכן הנמנים על חיל המשטרה ושירות בתי־הסוהר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחנה צבא“ – לרבות משלט וכל שטח ומקום אחר המיועד אך ורק לצבא־הגנה לישראל. {{ח:סעיף|90|קלפיות לחיילים|תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשמ״ח־3, תשנ״ט, תשע״ז, תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חיילים רשאים להצביע בקלפיות מיוחדות לחיילים; יושב ראש הועדה המרכזית יקבע את מקומות הקלפיות האלה לפי המלצת ראש המטה הכללי או בא־כוחו, והודעה על מקומות אלה תפורסם במקום ובצורה שנקבעו בתקנות {{ח:תת|(ב)}} חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים אינו מרותק לקלפי מסויימת. {{ח:תת|(ג)}} ההצבעה בקלפיות לחיילים תהיה במועדים שנקבעו בתקנות או על פיהן ויכול שתתקיים במהלך 168 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה ביום הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}} (בסעיף קטן זה – מועד סגירת הקלפיות), ובלבד שקביעת מועדי הצבעה שיחלו לפני 72 השעות המסתיימות במועד סגירת הקלפיות תהיה בהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו. {{ח:תת|(ד)}} בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום קלפי לחיילים זולת חברי הועדה המרכזית, חברי ועדת הקלפי, נציג ראש המטה הכללי או בא־כוחו, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא־כוחו, חיילים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר, וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73א|בסעיף 73א}}. {{ח:תת|(ה)}} ועדות הקלפי לקלפיות לחיילים יתמנו בידי ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לכך; הועדה תהיה בת שני חברים שהם חיילים בשירות חובה שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון; החייל בעל הדרגה הגבוהה ביותר ישמש יושב ראש ועדת הקלפי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} ועדות הקלפי לקלפיות לחיילים יתמנו בידי ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לכך; הועדה תהיה בת שני חברים שהם חיילים בשירות חובה שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון, חיילים בשירות קבע אשר דרגתם אינה גבוהה מדרגת רב־סמל ראשון או חיילים בשירות מילואים שדרגתם אינה גבוהה מדרגת רב־סמל מתקדם; החייל בעל הדרגה הגבוהה ביותר ישמש יושב ראש ועדת הקלפי. {{ח:סעיף|91|הצבעה של חיילים|תיקון: תשכ״ט, תש״ל, תשל״ג־4, תשל״ז־3, תשל״ז־4, תשמ״א־2, תשמ״א־3, תשמ״ד־2, תשמ״ד־3, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשנ״ב־6, תשנ״ב־7, תשס״ב, תשס״ו־2, תש״ף־2, תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים חייב לזהות את עצמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} או בתעודת החייל שלו או בתעודת השוטר שלו או בתעודת הסוהר שלו. {{ח:תת|(ב)}} חייל המצביע בקלפי לחיילים ישים את המעטפה הנזכרת {{ח:פנימי|סעיף 74א|בסעיפים 74א}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75(א)}} לתוך מעטפה שניה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין, ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ב1)}} שוטר שהצביע כאמור בקלפי לחיילים וזיהה את עצמו באמצעי זיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}}, יציג ליושב ראש ועדת הקלפי את התעודה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95(א)}}. {{ח:תת|(ג)}} ספירת הקולות של אלה שהצביעו בקלפיות לחיילים תהיה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב־ראש הועדה המרכזית וסגניו, לתת הוראות בדבר אמצעי הזיהוי של חיילים הנמצאים באזורים שקבע לענין זה בהתייעצות ובהסכמה כאמור ובדבר הסימון שיעיד כי החייל הצביע לכנסת; קביעת האזורים וההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיראה שר הפנים לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא)|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:סעיף|92|תעמולה בין חיילים|תיקון: תשנ״ב־6, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} תעמולת בחירות בכתב מותרת בין חיילים כמו בין לא־חיילים, אולם – {{ח:תתת|(1)}} שום תעמולה לא תהיה מכוונת לחיילים בלבד; {{ח:תתת|(2)}} שום חומר תעמולה לא יודבק או ייתלה במחנה צבא חוץ מן האמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} בא כוח רשימת מועמדים רשאי להגיש לועדה המרכזית את שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, ואלה יפורסמו במחנות צה״ל במקום ובדרך שיקבעו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבטחון או בא כוחו. {{ח:תת|(ג)}} תעמולת בחירות ברבים בעל־פה, על כל צורותיה, אסורה במחנה צבא. {{ח:תת|(ד)}} בשני החדשים האחרונים שלפני יום הבחירות לא יהיו במחנות צבא פעולות הסברה מלבד על נושאים צבאיים, טכניים או מדעיים ומלבד שיעורים לעברית. {{ח:סעיף|93|חופשה לחיילים}} {{ח:ת}} המטה הכללי יורה שבמידת האפשרות הצבאית תינתן לחיילים חופשה שתאפשר להם להשתתף באסיפות בחירות. {{ח:סעיף|94|ביקורים במחנות צבא}} {{ח:ת}} יושב ראש הועדה המרכזית או חבר הועדה שהסמיכה לכך, רשאי, בתנאים שקבעה הועדה, לבקר בכל מחנה צבא כדי לבדוק אם נתמלאו בו הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|95|הצבעה של שוטרים|תיקון: תשל״ג־2, תשמ״א־7, תשמ״ד, תשמ״ד־4, תשמ״ח־3, תשנ״ב־3, תשנ״ט, תשס״א־3, תשס״א־6, תשס״ו־3, תשע״א, תש״ף־2, תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי {{ח:פנימי|סעיף 116יח|סעיף 116יח}}, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהנפיקה לו ועדת הבחירות המרכזית. שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי {{ח:פנימי|סעיף 116יח|סעיף 116יח}}, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהנפיקה לו ועדת הבחירות המרכזית. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”שוטר“ – לרבות עובד שירות הביטחון הכללי. {{ח:סעיף|95א|הצבעת עובדים מסויימים|תיקון: תשכ״ט, תש״ל, תשל״ג־4, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשמ״ח־3}} {{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי לתת הוראות, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות באזורים שנקבעו לענין סעיף זה בידי שר הפנים, בהתייעצות ובהסכמה כאמור, מתוך השטחים המוחזקים על ידי צבא הגנה לישראל, והם עובדי צבא הגנה לישראל או עובדים אחרים המועסקים באותם אזורים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בהן בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור; ההוראות האמורות אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא)|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:סעיף|95ב|הצבעת המוחזקים במשמורת הצבא שאינם חיילים|תיקון: תשס״ו־2}} {{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר הביטחון ובהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי להתקין תקנות או לתת הוראות, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות כדין במשמורת של הצבא והם אינם חיילים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא)|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הבחירות בכלי שיט}} {{ח:סעיף|96|מסירת רשימה של כלי השיט|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם שר התחבורה, רשימה של כל כלי השיט וכן כל ידיעה בקשר לכלי השיט שבקשה הועדה. {{ח:סעיף|97|קביעת כלי השיט לצורך הצבעה|תיקון: תשמ״א־6, תשנ״ו}} {{ח:ת}} הועדה המרכזית תקבע, לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות, את כלי השיט שבהם תתקיים הצבעה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}; לא תקבע הועדה כלי שיט כאמור אם סברה אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שביום ההצבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} יימצאו בו פחות מ־14 אזרחים ישראליים בני 18 ומעלה; {{ח:תתת|(2)}} שביום הבחירות יימצא כלי השיט בנמל ישראלי. {{ח:סעיף|98|רשאים להצביע}} {{ח:ת}} מי שנמצא בתור ימאי או בתור נוסע בכלי שיט שנקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}} רשאי להצביע באותו כלי שיט. {{ח:סעיף|99|יום ההצבעה|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} ההצבעה בכלי שיט תתקיים ביום ה־12 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|100|אחראים|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בכל כלי שיט שבו מתקיימת הצבעה תמנה הועדה המרכזית, לא יאוחר מ־40 יום לפני יום הבחירות, שני אחראים לארגון ההצבעה ולניהולה (להלן – אחראים); אחד האחראים יהיה הקברניט, ואם אינו אזרח ישראלי – הימאי בעל הדרגה הגבוהה ביותר מבין הימאים אזרחי ישראל שבכלי השיט, והשני יהיה הימאי בעל הותק הגדול ביותר מבין הימאים שבכלי השיט שאינם קצינים ושהם אזרחים ישראליים. {{ח:תת|(ב)}} היו בכלי שיט יותר מימאי אחד כשיר להיות אחראי, יהיה לאחראי הקשיש שבהם. {{ח:תת|(ג)}} הועדה המרכזית תמנה ממלאי מקום לכל אחראי; ממלא מקום יפעל בתור אחראי אם נבצר מן האחראי למלא תפקידו. {{ח:תת|(ד)}} שני האחראים בכלי שיט יפעלו בכל ענין לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} בצוותא. {{ח:סעיף|101|חומר הצבעה|תיקון: תשמ״א־7, תשנ״ו}} {{ח:ת}} לא יאוחר מ־35 יום לפני יום הבחירות ישלח יושב ראש הועדה המרכזית לאחראים את כתבי המינוי שלהם ושל ממלאי מקומם, קלפי, מלאי של מעטפות הצבעה פנימיות וחיצוניות, פתקי הצבעה ריקים וחומר בחירות אחר, הכל כפי שאישר יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו. {{ח:סעיף|102|לוח מודעות|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} מיד לאחר קבלת כתבי המינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}} יקבעו האחראים במקום בולט בכלי השיט לוח מודעות ועליו ידביקו הודעה על הקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}} ועל יום ההצבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, את ההודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} מיד לאחר קבלתן והודעות אחרות על סדרי ההצבעה; לא יהיו מודעות אחרות על הלוח. {{ח:סעיף|103|שעות ההצבעה ומקומה|תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} האחראים יקבעו את שעות ההצבעה, ובלבד שיהיו לא פחות משמונה שעות להצבעה, ויפרסמו, לא יאוחר מ־48 שעות לפני תחילת ההצבעה, הודעה על לוח המודעות בדבר שעות ההצבעה ומקום ההצבעה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|104|רשימות המועמדים|תיקון: תשמ״א־7}} {{ח:ת}} לאחר שאושרו רשימות המועמדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63}} ישלח יושב ראש הועדה המרכזית לאחראים הודעה על האות והכינוי שאושרו לכל אחת מרשימות המועמדים ועל שמו של המועמד הראשון בכל רשימת מועמדים שאושרה. {{ח:סעיף|105||תיקון: תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|106||תיקון: תשנ״ב־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|107|זיהוי המצביעים|תיקון: תשכ״ט, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הרוצה להצביע בכלי שיט חייב לזהות את עצמו בפני האחראים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|108|תא ההצבעה|תיקון: תשמ״א־7}} {{ח:ת}} האחראים יקבעו תא להצבעה המסתיר את הבוחר מעיני הזולת וידאגו שיהיה בו מכשיר כתיבה ופתקי הצבעה ריקים מאלה שסופקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}. {{ח:סעיף|109|נוכחות במקום ההצבעה}} {{ח:ת}} בשעות ההצבעה לא יימצא במקום ההצבעה שום אדם זולת האחראים ובוחרים שהותרו להימצא בו לשם הצבעה. {{ח:סעיף|110|אופן ההצבעה|תיקון: תשמ״א־7, תשנ״ב־7, תשס״ב, תשע״א, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} נזדהה הבוחר, יתנו לו האחראים מעטפת הצבעה; בתא ההצבעה יכתוב הבוחר על פתק ההצבעה את אות הרשימה שבעדה הוא מצביע או את האות עם הכינוי, וייתן את הפתק במעטפת ההצבעה; את המעטפה ייתן לתוך מעטפה חיצונית; האחראים יציינו על המעטפה החיצונית את שם הבוחר, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות; והבוחר יתן אותה לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ב)}} מותר לבוחר להשתמש בפתק הצבעה מודפס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76}}. {{ח:סעיף|111|פרוטוקול}} {{ח:ת}} האחראים ינהלו פרוטוקול על מהלך ההצבעה בטופס שנקבע בתקנות ויחתמו עליו עם תום ההצבעה. {{ח:סעיף|112|שיגור חומר הצבעה לועדה המרכזית}} {{ח:ת}} מיד לאחר תום ההצבעה ינעלו ויחתמו האחראים את הקלפי וישלחו אותה ביחד עם הפרוטוקול לועדה המרכזית בדואר אויר רשום או באופן אחר שעליו הורה יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם שר הפנים. {{ח:סעיף|113|הטיפול במעטפות ההצבעה}} {{ח:תת|(א)}} שמירת הקלפיות, פתיחתן, בדיקת מעטפות ההצבעה וספירת הקולות יהיו בידי הועדה המרכזית על פי הסדרים שקבעה. {{ח:תת|(ב)}} היתה בקלפי מעטפת הצבעה של מי שאיננו בעל זכות לבחור או של מי שכבר הצביע, תשמיד הועדה המרכזית את המעטפה בלי לפתחה. {{ח:סעיף|114|צרורות פסולים|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשס״ב}} {{ח:ת}} חומר הצבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 112|בסעיף 112}}, שהגיע לידי יושב ראש הועדה המרכזית או למי שהוא הסמיכו לקבלתו, לאחר יום הבחירות, לא תטפל בו הועדה המרכזית ותורה להשמידו; על ההשמדה ייערך פרוטוקול. {{ח:סעיף|115|חיסיון}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין אחר לא תיערך בקורת בצרורות המיועדים לועדה המרכזית. {{ח:סעיף|116|סייגים לתעמולת בחירות}} {{ח:תת|(א)}} לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על־ידי אסיפות או רמקולים. {{ח:תת|(ב)}} בכלי שיט לא יוצג ברבים ולא יחולק חומר תעמולה זולת חומר שהמציאה הועדה המרכזית ובהתאם להוראותיה. {{ח:תת|(ג)}} משעה 7 בערב שלפני יום ההצבעה ועד תום ההצבעה לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על־ידי העברת שידורי רדיו ברמקולים. {{ח:תת|(ד)}} הקברניט וכל ימאי בדרגת קצין לא יקחו חלק בתעמולת בחירות בכלי שיט; העובר על הוראה זו יהיה אחראי אחריות משמעתית, בנוסף לאחריותו הפלילית. {{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:סעיף|116א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיר“ – מי שביום הבחירות נתון במשמורת בבית סוהר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עציר“ – מי שביום הבחירות נתון במשמורת המשטרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית סוהר“ – בית סוהר או בית סוהר ארעי, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מעצר“ – מקום שבו נתונים עצירים במשמורת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוהר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}. {{ח:סעיף|116ב|קלפיות לאסירים ולעצירים|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ב־6, תשנ״ו, תשע״א}} {{ח:תת|(א)|(1)}} לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור השר לביטחון הפנים ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי הסוהר ובתי המעצר ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שייקבע בתקנות. {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע, על פי הרשימה האמורה בפסקה (1) ולאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא מינה לכך, מקומות קלפי מיוחדים לאסירים ולעצירים (להלן – קלפיות לאסירים); קלפי לאסירים יכול שתהיה ניידת. {{ח:תת|(ב)}} אסיר או עציר רשאים להצביע בקלפי לאסירים בבית הסוהר, בבית המעצר או בתחנת המשטרה שבהם הם נמצאים ביום הבחירות, או בקלפי לאסירים הקרובה לאותו מקום; האחראי על החזקת אסיר או עציר יעשה את הסידורים שיאפשרו לו להגיע לקלפי לאסירים כדי להצביע; האחראי יודיע לאסיר או לעציר על סידורים אלה ככל האפשר לפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} סוהרים הנמצאים ביום הבחירות בבית סוהר יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים וכן יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים חברי ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, וכן יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים הנמצאת בבית מעצר – שוטרים הנמצאים ביום הבחירות בבית המעצר. {{ח:סעיף|116ג|הרכב ועדות קלפי|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} ועדות הקלפי לאסירים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית; הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בידי יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית. {{ח:תת|(ב)}} על ועדות קלפי לאסירים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}; לא יחולו עליהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}. {{ח:תת|(ג)}} סיעה המיוצגת בועדה המרכזית והרוצה למנות נציגים לועדת קלפי לאסירים, תמסור ליושב ראש הועדה המרכזית או למי שהוא מינה לכך רשימה של הנציגים המוצעים, לא יאוחר מ־30 ימים לפני יום הבחירות; הרשימה תיחתם ביד בא כוח הסיעה ותכלול את הפרטים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} שם הסיעה; {{ח:תתת|(2)}} השם הפרטי ושם המשפחה של הנציג; {{ח:תתת|(3)}} מספר הזהות של הנציג; {{ח:תתת|(4)}} מען הנציג. {{ח:תת|(ד)}} מינוי חברי ועדות הקלפי לאסירים טעון אישור שר המשטרה או מי שהוא מינה לכך; יושב ראש הועדה המרכזית או מי שהוא מינה לכך, יעביר את הרשימות לשר המשטרה או למי שהוא מינה לכך והוא יחליט, לא יאוחר מ־20 ימים לפני יום הבחירות, על אישור של נציג או על סירוב לאשרו; הודעה על החלטה כאמור תישלח לבא כוח הסיעה הנוגעת בדבר. {{ח:תת|(ה)}} בא כוח הסיעה רשאי לערור לפני יושב ראש הועדה המרכזית על החלטה לפי סעיף קטן (ד) שלא לאשר נציג של אותה סיעה; הערר יוגש לא יאוחר מ־15 ימים מיום שנתקבלה ההודעה על ההחלטה. {{ח:תת|(ו)}} אין חובה להביא לידיעת בא כוח סיעה את הנימוקים להחלטה שלא לאשר נציג של הסיעה, אולם הם יובאו לידיעת יושב ראש הועדה המרכזית הדן בערר על אותה החלטה. {{ח:סעיף|116ד|סדרי הצבעה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ב־7, תשס״ב, תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר המשטרה, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות לאסירים, ובכלל זה את שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסויימת. {{ח:תת|(ב)}} הרוצה להצביע בקלפי לאסירים חייב לזהות עצמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} או בכרטיס אסיר שהונפק על ידי שירות בתי הסוהר. {{ח:תת|(ג)}} המצביע בקלפי לאסירים ישים את המעטפה הנזכרת {{ח:פנימי|סעיף 74א|בסעיפים 74א}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75(א)}} לתוך מעטפה שניה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ד)}} ספירת הקולות של אלה שהצביעו בקלפיות לאסירים תהיה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ה)}} בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי לאסירים זולת חברי הועדה המרכזית, חברי ועדת הקלפי, מזכיר ועדת הקלפי ונציג של שר המשטרה, בוחר שהותר לו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא־כוחו, סוהרים או שוטרים במספר הדרוש, לדעת ועדת הקלפי, לשם שמירה על הסדר, וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73א|בסעיף 73א}}. {{ח:תת|(ו)}} בתא ההצבעה תוצג הודעה על רשימות המועמדים שאושרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, בצירוף האות והכינוי שאושרו לכל רשימה וכן שמו של המועמד הראשון ברשימה; ההודעה תוכן בידי יושב ראש הועדה המרכזית. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות לאסירים ובדבר שעות ההצבעה)|כללי הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות לאסירים ובדבר שעות ההצבעה), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:סעיף|116ה|תעמולת בחירות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} תעמולת בחירות המתפרסמת ומשודרת בכלי התקשורת תהא מותרת בין כתלי בתי הסוהר ובתי המעצר, במידת האפשר; יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר המשטרה, יקבע כללים לענין הדרך שבה תופעל הוראה זו ומידת הפעלתה. {{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור בסעיף קטן (א) אסורה כל תעמולת בחירות בין כתלי בית סוהר או בית מעצר, בין בכתב ובין בעל פה. {{ח:תת|(ג)}} שום תעמולה לא תהיה מכוונת לאסירים או לעצירים בלבד. {{ח:תת|(ד)}} בכל בית סוהר, ובמידת האפשר גם בכל בית מעצר, יותקן לוח שעליו יודבקו שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, שיומצאו לועדה המרכזית; אסירים ועצירים יהיו רשאים לעיין בלוחות האמורים, בתנאים ובזמנים שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית בהתייעצות עם שר המשטרה, בשים לב לכך שלא ייפגעו הסדר והבטחון. {{ח:סעיף|116ו|סמכויות מיוחדות|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70א|סעיף 70א}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר. {{ח:קטע2|פרק י2|פרק י׳2: הבחירות בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל|תיקון: תשנ״א}} {{ח:סעיף|116ז|רשאים להצביע|תיקון: תשנ״א, תשנ״ב־4, תשנ״ו, תשנ״ט, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בוחר שהוא עובד המדינה או עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל, או קרן היסוד, הנמצא במדינת חוץ עקב עבודתו, רשאי להצביע בקלפי מיוחדת שתוצב בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל (להלן – הנציגות); גם בן זוגו של עובד המדינה כאמור וילדו שגילו אינו עולה על עשרים שנים, ושהם בוחרים, יהיו רשאים להצביע באותה קלפי; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ – לרבות חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד“ – לרבות שליח של אחד מהמוסדות האמורים, ובלבד ששליחותו היא לתקופה של שנה לפחות. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על עובד כאמור באותו סעיף קטן שראש הממשלה או שר הבטחון הודיעו לנציב שירות המדינה כי מטעמים של בטחון המדינה אין הוא רשאי להצביע. {{ח:סעיף|116ח|יום ההצבעה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} ההצבעה בנציגויות תתקיים ביום ה־12 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|116ט|סדרי ההצבעה והוראות אחרות|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} על ההצבעה בנציגויות יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיפים 100 עד 116}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכן בשינויים אחרים ככל שיידרשו, והם ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית בהתייעצות עם שר הפנים ועם שר החוץ. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|קביעת הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל)|קביעת הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:סעיף|116י|רשימת הרשאים להצביע בנציגויות|תיקון: תשנ״א, תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור שר החוץ לוועדה המרכזית, רשימה של הנציגויות. {{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות ימסור יושב־ראש הוועדה המרכזית לפקידים המוסמכים רשימה של הנציגויות. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות יודיעו הפקידים המוסמכים לכל עובד, לבן־זוגו ולילדו על זכותם להצביע בנציגות; להודעה תצורף רשימת הנציגויות האמורה בסעיף קטן (ב) וכן יפורטו בהודעה ימי ההצבעה בנציגויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 116ח|בסעיף 116ח}}; נוסח ההודעה ופרטיה ייקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ה)}} מי שלא קיבל הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) וטוען שהוא זכאי להצביע בנציגות, רשאי לערור על כך לפני יושב ראש הוועדה המרכזית, והחלטתו תהיה סופית. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה – ”פקיד מוסמך“ – {{ח:תתת|(1)}} לענין עובדי המדינה, בני זוגם וילדיהם – נציב שירות המדינה; {{ח:תתת|(2)}} לענין עובדי ההסתדרות הציונית העולמית, בני זוגם וילדיהם – המזכיר הכללי של ההסתדרות הציונית העולמית; {{ח:תתת|(3)}} לענין עובדי הסוכנות היהודית, בני זוגם וילדיהם – המנהל הכללי של הסוכנות היהודית; {{ח:תתת|(4)}} לענין עובדי הקרן הקיימת לישראל, בני זוגם וילדיהם – המנהל הכללי של הקרן הקיימת לישראל; {{ח:תתת|(5)}} לענין עובדי קרן היסוד, בני זוגם וילדיהם – המנהל הכללי של קרן היסוד. {{ח:סעיף|116יא||תיקון: תשנ״א, תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק י3|פרק י׳3: בחירות בבתי חולים ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״ג־4}} {{ח:סעיף|116יב|הגדרות|תיקון: תשנ״ו־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאושפז“ – בוחר שביום הבחירות היה מאושפז בבית חולים, למעט מי שביום הבחירות התקבל לאשפוז במחלקת אשפוז יום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המכיל לפחות 50 מיטות לחולים. {{ח:סעיף|116יג|קלפיות למאושפזים|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ט, תשס״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} מאושפז רשאי להצביע בקלפי למאושפזים המוצבת בבית חולים שבו הוא מאושפז. {{ח:תת|(א1)}} בקלפי למאושפזים יהיו רשאים להצביע גם שוטרים המוצבים בה לשם שמירת הסדר, וכן עובדי הצוות הרפואי של בית החולים אם נוכח מנהל בית החולים או מי שמנהל בית החולים הסמיכו לכך כי קרוב לודאי שאותו עובד לא יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו בדרך אחרת; לעובד כאמור יינתן אישור בכתב המעיד על זכאותו להצביע בקלפי למאושפזים לפי טופס שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור שר הבריאות ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה של כל בתי החולים ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית, יקבע, לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, את בתי החולים שבהם יוצבו קלפיות למאושפזים; הקלפי תעמוד, במידת האפשר, במקום מרכזי בבית החולים שהוא נוח לגישה למאושפזים; יושב ראש הועדה המרכזית יקבע את מקום הקלפי בתוך בית החולים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך, ורשאי הוא לקבוע כי בבית חולים יוצבו יותר מקלפי אחת או שקלפי אחת תוצב במקומות שונים בבית החולים או בבתי חולים שונים, בשעות שייקבעו על ידו. {{ח:סעיף|116יד|הרכב ועדות קלפי|תיקון: תשנ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} ועדות הקלפי למאושפזים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית; הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בידי יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית. {{ח:תת|(ב)}} על ועדות קלפי למאושפזים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ט1)}}. {{ח:סעיף|116טו|סדרי ההצבעה|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות למאושפזים, ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסויימת, וכן הוראות בדבר דרך הפרסום בבתי החולים של שעות ההצבעה ושל מקום הקלפי בבית החולים. {{ח:תת|(ב)}} ביום הבחירות, לפני פתיחת הקלפי בבית החולים, יתן בית החולים לכל מאושפז אישור בכתב בדבר היותו מאושפז לפי טופס שנקבע בתקנות; מאושפז שהתקבל לבית החולים ביום הבחירות עד לשעות שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך, יקבל אישור כאמור עם אשפוזו. {{ח:תת|(ג)}} מאושפז המבקש להצביע בקלפי למאושפזים יזהה את עצמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} ויציג אישור כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} המצביע בקלפי למאושפזים ישים את המעטפה הנזכרת {{ח:פנימי|סעיף 74א|בסעיפים 74א}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75(א)}} לתוך מעטפה שניה; ועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ה)}} העברת הקלפיות למאושפזים לידי הועדה המרכזית וספירת קולות המצביעים בהן תהיה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים ובמוסדות מוכרים)|הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים ובמוסדות מוכרים), התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:סעיף|116טז|תעמולת בחירות|תיקון: תשנ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} חומר תעמולה לא יודבק ולא ייתלה בבית חולים חוץ מן האמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} בא כוח רשימת מועמדים רשאי להגיש לועדה המרכזית את שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, ואלה יפורסמו בבתי חולים במקום ובדרך שיקבעו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך. {{ח:תת|(ג)}} תעמולת בחירות ברבים, בעל־פה, על כל צורותיה, אסורה בבית חולים. {{ח:סעיף|116יז|סמכויות מיוחדות|תיקון: תשנ״ו־4}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70א|סעיף 70א}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על הבחירות בבתי חולים. {{ח:סעיף|116יז1|הצבעת אנשים המוגבלים בניידות השוהים במוסד|תיקון: תשס״ג־4, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} אדם המוגבל בניידות השוהה עקב כך במוסד שהוכר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י3|פרק זה}} (בסעיף זה – מוסד מוכר) על ידי שר העבודה והרווחה רשאי להצביע בקלפי המוצבת במוסד שבו הוא שוהה. {{ח:תת|(ב)}} שר העבודה והרווחה רשאי להכיר במוסד שבו מתגוררים, במהלך חייהם הרגיל, לפחות 50 אנשים המוגבלים בניידות, עקב מוגבלותם זו, והנמצא בפיקוח של משרד העבודה והרווחה, כמוסד שבו תוצב קלפי לצורך הצבעה של האנשים האמורים; סעיף זה לא יחול על בית אבות. {{ח:תת|(ג)}} הוראות חוק זה יחולו על הצבעה במוסד מוכר, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}}, במקום ”שר הבריאות“ יבוא ”שר העבודה והרווחה“; {{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}} המלווה יהיה מזכיר ועדת הקלפי. {{ח:קטע2|פרק י3א|פרק י׳3א: הצבעה בבתי אבות {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:סעיף|116יז2||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז3||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז4||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז5||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק י3ב|פרק י׳3ב: הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:סעיף|116יז6||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז7||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז8||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז9||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק י3ג|פרק י׳3ג: הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|פרק י3ג|פרק זה}} חל הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:סעיף|116יז10|הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק י3ג|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם ציבורי“ – {{ח:תתתת|(1)}} הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; {{ח:תתתת|(2)}} רשות מקומית; {{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שהוקם בחוק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפונה“ – אדם שעזב את מקום מגוריו עקב המצב הביטחוני, מאז יום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) וטרם חזר להתגורר בו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קלפי ייעודית למפונים“ – קלפי המיועדת להצבעה של מפונים. {{ח:תת|(ב)}} בוחר שהוא מפונה רשאי להצביע בבחירות בקלפי ייעודית למפונים או בכל קלפי שנקבעה כקלפי להצבעת אנשים המוגבלים בניידות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} גורם ציבורי ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית, לפי דרישתו, מידע סטטיסטי בדבר מספר המפונים הידועים לו, ולעניין רשות מקומית – מספר המפונים שעברו להתגורר בה, והכול בחלוקה לפי יישוב ורחוב, אם המידע ברשות הגורם הציבורי. {{ח:תתת|(2)}} מסירת המידע כאמור בפסקה (1) תהיה בדרך ובמועדים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית, ולא יחולו עליה הוראות שנקבעו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23ז|סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ד)}} מידע שנמסר לפי סעיף קטן (ג) ישמש את הוועדה המרכזית לשם קביעת מקומות הקלפי כאמור בסעיף קטן (ה), והוא יימחק בסמוך ליום פרסום תוצאות הבחירות ולא יאוחר מ־14 ימים מאותו מועד. {{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע את המקומות שיוצבו בהם קלפיות ייעודיות למפונים; היושב ראש יקבע את מקומות הקלפי כאמור לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, והוא רשאי לעדכן את קביעתו מזמן לזמן. {{ח:סעיף|116יז11|הרכב ועדות הקלפי בקלפיות ייעודיות למפונים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:תת|(א)}} ועדות הקלפי בקלפיות הייעודיות למפונים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדה המרכזית; מספר החברים בהן והרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית. {{ח:תת|(ב)}} על ועדות קלפי בקלפיות ייעודיות למפונים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ט1)}}. {{ח:סעיף|116יז12|סדרי הצבעה בקלפי ייעודית למפונים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע הוראות המסדירות את ההצבעה בקלפיות ייעודיות למפונים, ובכלל זה הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות, סדרי ההצבעה בהן ושעות הצבעה בקלפיות הייעודיות בכלל או בקלפי מסוימת. {{ח:תת|(ב)}} הוועדההמרכזיתתפרסםהודעהבדברמקומותהקלפיות הייעודיות למפונים, וסדרי ההצבעה ושעות ההצבעה בהן באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית ובכל דרך נוספת אחרת שתיראה ליושב ראש הוועדה יעילה ונגישה לקבוצות שונות באוכלוסייה. {{ח:תת|(ג)}} מפונה המצביע בקלפי ייעודית למפונים או בקלפי שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}, יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(א) ו־(ב)}}, ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מפונה ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות, והוא יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ד)}} ספירת הקולות של מי שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א(ו)}}. {{ח:סעיף|116יז13|סמכויות מיוחדות לגבי קלפי ייעודית למפונים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70א|סעיף 70א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי {{ח:פנימי|פרק י3ג|פרק זה}}. {{ח:קטע2|פרק י4|פרק י׳4: הצבעת מזכיר ועדת קלפי, חברי ועדת קלפי, חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות|תיקון: תשס״ג, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:סעיף|116יח|הצבעת מזכיר ועדת קלפי|תיקון: תשס״ג, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מזכיר ועדת קלפי רשאי להצביע בקלפי שבה הוא משמש מזכיר, ואולם זיהויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} יהיה בפני יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ב)}} מזכיר המצביע כאמור בסעיף קטן (א) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות והמזכיר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ג)}} ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לענין ספירת הקולות של בוחרים שהצביעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}. {{ח:סעיף|116יט|הצבעת חברי ועדת קלפי ומשקיפים|תיקון: תשס״ו, תש״ע, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר ועדת קלפי רשאי להצביע בקלפי שבה הוא משמש חבר, אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות למילוי תפקידו של חבר ועדת הקלפי אשר בשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו; {{ח:תתת|(2)}} הוא שימש חבר באותה קלפי לפחות שש שעות רצופות שבהן היתה הקלפי פתוחה להצבעה. {{ח:תת|(א1)}} מזכיר ועדת הקלפי יציין בפרוטוקול את שמם ומספר זהותם במרשם האוכלוסין של חברי ועדת הקלפי שהצביעו בקלפי שבה שימשו חברים, ויאשר כי התקיים האמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועדת קלפי, המצביע כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החבר המצביע) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי, למעט החבר המצביע, תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות; החבר המצביע יטיל את המעטפה לעיני חברי ועדת הקלפי הנותרים לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ב1)}} הוראות סעיפים קטנים (א)(2), (א1) ו־(ב) יחולו גם על משקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}. {{ח:תת|(ג)}} ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א(ו)}}. {{ח:סעיף|116יט1|הצבעת חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} חבר הוועדה המרכזית ועובד של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית רשאים להצביע בקלפי שבאזור הבחירות שבו הם משמשים בתפקידם ביום הבחירות, בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי {{ח:פנימי|סעיף 116יח|סעיף 116יח}}, ובלבד שיושב ראש הוועדה המרכזית, או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, נוכח כי קיימות נסיבות הקשורות למילוי תפקידו של החבר או העובד ביום הבחירות שבשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו, והוא הציג תעודה שהנפיקה לו הוועדה המרכזית ובה צוין כי הוא רשאי להצביע כאמור בסעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע מקומות קלפי מיוחדים במקום מושבה של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית לשם הצבעה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הרכב ועדות הקלפי ואופן ההצבעה, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 116יח|סעיף 116יח}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות במקומות קלפי מיוחדים במקום מושבן של ועדות בחירות)|הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות במקומות קלפי מיוחדים במקום מושבן של ועדות בחירות), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עובד“ – לרבות מי שעובד בוועדה, מבצע בעבורה תפקיד או מעניק לה שירות ביום הבחירות בלבד. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: עונשין}} {{ח:סעיף|117|זיוף פנקס או רשימה}} {{ח:תת|(א)}} המזייף פנקס בוחרים או רשימת בוחרים והמשנה או משמיד אחד מאלה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 10,000 לירות; נעברה העבירה על ידי מי שממונה על הכנת הפנקס או הרשימה, החזקתם, שמירתם או הצגתם, דינו – מאסר ארבע עשרה שנה או קנס 10,000 לירות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#תוספת 2 פרט 8|פסקה (7) לתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}, לא תחול על עבירה לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|118||תיקון: תשס״א־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|118א|שימוש שלא כדין במידע פנקס|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} העושה שימוש במידע פנקס או המוסר מידע ממידע פנקס כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}} שלא לצורכי התמודדות בבחירות או לצורכי קשר עם ציבור הבוחרים, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|119|הפרעת הבחירות|תיקון: תשל״ז, תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות: {{ח:תתת|(1)}} המפריע את המהלך הסדיר של הבחירות; {{ח:תתת|(2)}} המכין או המפיץ פתקי הצבעה שאינם בהתאם להוראות חוק זה; {{ח:תתת|(3)}} המפריע לבוחר בהצבעה או המונע אותו מהצביע; {{ח:תתת|(4)}} המטפל בקלפי בלי רשות או המוציא קלפי מרשות הממונים עליה; {{ח:תתת|(5)}} המתערב בלי רשות בפתיחת קלפי או בספירת הקולות; {{ח:תתת|(6)}} המשמיד, המלכלך, המסמן, המעלים או הלוקח שלא כדין פתק הצבעה המצוי בתא הצבעה במקום קלפי, באופן העשוי להפריע להצבעה; {{ח:תתת|(7)}} המשמיד, המעלים או הלוקח שלא כדין חומר הצבעה שיש להעבירו לועדה אזורית או לועדה המרכזית; {{ח:תתת|(8)}} המשמיד מעטפת הצבעה מן המעטפות שהוצאו מן הקלפי לפני שנכללה בספירת הקולות. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי חבר של ועדת בחירות או על ידי אדם הממונה על קלפי או על שמירת הסדר במקום הקלפי, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות; בסעיף קטן זה, ”אדם הממונה על קלפי“ – לרבות חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי. {{ח:סעיף|120|נטישת חומר הצבעה|תיקון: תשל״ז, תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} יושב ראש ועדת קלפי או ממלא מקומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} או מזכיר ועדת קלפי, הנוטש, לאחר גמר ספירת הקולות, את פרוטוקול ההצבעה או את חומר ההצבעה האמורים {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיף 79}}, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות. {{ח:סעיף|121|אי־<wbr>מילוי חובה על־<wbr>ידי אחראי|תיקון: תשל״ז, תשנ״ט}} {{ח:ת}} אחראי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} או {{ח:פנימי|פרק י2|פרק י׳2}} שלא מילא חובה המוטלת עליו באותו פרק, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות. {{ח:סעיף|122|שחיתות ואיום|תיקון: תשל״ז, תשנ״ב־2, תש״ס}} {{ח:ת}} ואלה דינם מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות: {{ח:תת|(1)}} הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; {{ח:תת|(2)}} המקבל או המסכים לקבל שוחד, לעצמו או לאדם אחר, כדי שיצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; {{ח:תת|(3)}} המאיים על בוחר בגרימת נזק, לו או לאדם אחר, אם הבוחר יצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; {{ח:תת|(4)}} המבטיח לבוחר עבודה אם יצביע או יימנע מהצביע בעד רשימת מועמדים מסויימת; {{ח:תת|(5)}} המפטר או מאיים לפטר אדם מעבודה או מונע או מאיים למנוע ממנו קבלת עבודה כדי שיצביע או לא יצביע או משום שהצביע או לא הצביע בעד רשימת מועמדים מסויימת או משום שנמנע או לא נמנע מהצבעה, או כדי שיימנע או לא יימנע או משום שנמנע או לא נמנע מתעמולת בחירות, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; {{ח:תת|(6)}} המשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת, בדרך של השבעה, קללה, נידוי, חרם, נדר, התרת נדר, הבטחה להעניק ברכה, או מתן קמיע; לענין זה, ”קמיע“ – לרבות כל חפץ שבעיני חלק מהציבור יש ביכולתו להיטיב או להרע עמו. {{ח:סעיף|123|דרכי שוחד}} {{ח:ת}} אין נפקא מינה בשוחד – {{ח:תת|(1)}} אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, למעט הובלת בוחר בכלי רכב אל מקום הקלפי וממנו לצורך הצבעתו; {{ח:תת|(2)}} אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; {{ח:תת|(3)}} אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר, אם ניתן לידי הלוקח או בשביל הלוקח לידי אדם אחר, אם ניתן מתחילה או בדיעבד, ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר. {{ח:סעיף|124|הצבעה שלא כחוק|תיקון: תשל״ז, תשנ״ב־7, תשס״א־3, תשס״א־6, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} ואלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש לצורך זיהויו בפני ועדת קלפי או בפני אחראי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} באמצעי זיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} או בפנקס זיהוי שאינם שלו, או שנעשה בהם רישום או שינוי כלשהם שלא כדין, בכוונה להטעות את ועדת הקלפי או את האחראי, ולא הוכיח כי השימוש היה בתום לב; {{ח:תתת|(2)}} המצביע יותר מפעם אחת, בין באותה קלפי ובין בקלפיות שונות; {{ח:תתת|(3)}} המטיל בכוונה לתוך הקלפי יותר ממעטפה אחת, בין שיש בה פתק הצבעה ובין שהיא ריקה. {{ח:תת|(ב)}} נעברה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי או שאיפשר אחד מהם את ביצוע העבירה בידי אחר, דינו חמש שנות מאסר או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|125|הפקעת שכר אולמות|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} הדורש או המקבל בעד השכרה של אולם לשם אסיפת בחירות שכר העולה על השכר הממוצע שקיבל בשנה שקדמה לשנת הבחירות בעד השכרת אותו אולם למטרות דומות, דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות. {{ח:סעיף|126|עבירות אחרות בקשר לבחירות|תיקון: תשל״ז, תשנ״ו, תשס״ו־2, תשע״א, תשפ״ו}} {{ח:ת}} אלה דינם מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 לירות: {{ח:תת|(1)}} המפריע למהלך הסדיר של אסיפת תעמולה לבחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}; {{ח:תת|(2)}} המסיר, המשמיד או המלכלך מודעה בעניני בחירות מטעם ועדת בחירות או מודעה שיש בה תעמולת בחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, למעט מודעה שהודבקה בביתו, חנותו או משרדו בלי הסכמתו או שעבר זמנה של המודעה; {{ח:תת|(3)}} המשמיד או המעלים חומר תעמולה לבחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, או המונע באופן אחר חומר כזה מלהגיע לתעודתו החוקית; {{ח:תת|(3א)}} החותם על טופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68א|בסעיף 68א(ה)(1)}} והוא אינו מוגבל בניידות, {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} או על טופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 116יז12|בסעיף 116יז12(ג)}} והוא אינו מפונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 116יז10|בסעיף 116יז10}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(5)}} המנהל ביום הבחירות תעמולת בחירות, בכתב, בעל־פה או בצורה אחרת, במקום קלפי או במרחק של 5 מטרים משער כניסה למקום קלפי ובמקום קלפי שאין בו חצר וגדר חיצונית – 10 מטרים מהקירות החיצוניים של מקום הקלפי; בפסקה זו, ”מקום קלפי“ – שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה; {{ח:תת|(5א)}} מי שעבר על איסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}}; {{ח:תת|(6)}} המפר הוראה מהוראות חוק זה שלא נזכרה {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}. {{ח:סעיף|127|תעמולת בחירות אגב טיפול בעניני תעודת זהות|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} עובד המדינה, פקיד של הועדה המרכזית, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי, וכן הממונה על מחנה עולים או פקיד מפקידיו, הממלא טופס בקשה לתעודת זהות לזולתו, או המקבל לידו תלוש רישום של זולתו לשם העברת התלוש ללשכת מרשם האוכלוסין, ואגב כך מנהל תעמולת בחירות, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות. {{ח:סעיף|128|סמכות וכו׳|תיקון: תשס״א־4}} {{ח:ת}} לענין עבירות לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} – {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2)}} לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה רשאי לעכב את הליכי המשפט. {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: שונות}} {{ח:סעיף|129|תעמולה עד מתי|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} משעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות ובכל יום הבחירות לא תהיה תעמולת בחירות על־ידי אסיפות, תהלוכות, רמקולים או שידורים ברדיו ובטלוויזיה. {{ח:סעיף|130|תעמולת בחירות על־<wbr>ידי עובדי הציבור וחיילים|תיקון: תשכ״ט, תשנ״ב־6, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} עובד המדינה, לרבות עובד של תאגיד שהוקם בחוק וכן עובד של ועדת הבחירות, עובד של רשות מקומית, של הסוכנות היהודית או של הקרן הקיימת לישראל, אשר יש להם סמכות מינהלית לרבות סמכות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת-חירום)|תקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945}}, או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} חיילים בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} או בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל וכן המשרתים בשירות מילואים על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}} לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה על הוראות סעיף קטן (א) יורה, בנוסף על כל עונש, על השעייתו מעבודתו או ממילוי תפקידו, ללא תשלום, עד ליום הבחירות; אין בהוראה זו כדי למנוע העמדת אותו אדם לדין משמעת. {{ח:סעיף|131|אי־<wbr>הפעלה של סמכויות להטלת עוצר}} {{ח:ת}} ביום הבחירות וביום שלפני כן לא יופעלו הסמכויות להטלת עוצר לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת-חירום)|תקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945}}, אלא באישור הועדה המרכזית; הוראה זו לא תחול במקרה שבאותו זמן יתנהלו בשטח המדינה פעולות מלחמתיות. {{ח:סעיף|132|חופש תנועה בשטחים מיוחדים|תיקון: תשכ״ט}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המרכזית תמליץ לפני הממונים על השטחים שבהם מוגבל חופש התנועה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת-חירום)|תקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|תקנות־שעת־חירום (אזורי בטחון), תש״ט–1949}}, על פעילי הגופים המיוצגים בכנסת היוצאת ועל פעילי רשימות המועמדים שיש לתת להם רשיונות לתנועה חפשית בשטחים אלה; ההמלצה תינתן לפי הצעת באי־כוחם של אותם הגופים והרשימות; הממונים האמורים יתנו את הרשיונות ותקפם יהיה מן היום ה־42 שלפני יום הבחירות ועד למחרת יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} חופש התנועה של חברי ועדות הקלפי ושל משקיפים לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}} באזורי פעולתם ביום הבחירות, חופש התעמולה בכתב ובעל־פה, וכן יתר סדרי הבחירות, יהיו בשטחים האמורים בסעיף קטן (א) כמו בשאר שטחי המדינה. {{ח:תת|(ג)}} על חברי הועדה המרכזית, ועל חברי הועדות האזוריות באזורי פעולתן, לא יחולו בשטחים האמורים בסעיף קטן (א) כל הגבלות של חופש התנועה מיום בחירתם או מינוים ועד למחרת יום הבחירות. {{ח:סעיף|132א|סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מצב מיוחד בעורף“ ו”שעת התקפה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום קלפי“ – שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו בעת מצב מיוחד בעורף ובשעת התקפה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}} או בהוראות לפיו, יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – הרמטכ״ל), רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}} שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה לבחירות, לרבות לעניין השוהים בהם; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו באותו אזור לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}}, ובלבד שיאפשרו את מימוש זכות ההצבעה ואת מהלכן התקין של הבחירות; על הוראות כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70א|סעיף 70א(ג)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים, בהתייעצות עם הרמטכ״ל, בכל הנוגע ליישום או לתחולת הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}} שיש בהן כדי להשפיע על המהלך התקין של הבחירות. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) לא יחולו על סמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}} שעניינן מתן אות אזעקה או הנחיה מקדימה שניתנה בשל התקפת אויב לצורך הגנה מיידית על חיי אדם. {{ח:סעיף|133|הוראות בנוגע למרכזי קליטה לעולים|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} האולמות הציבוריים במרכזי קליטה לעולים שבהם נוהגים לכנס אסיפות, יועמדו על ידי הממונים על מרכזי הקליטה לרשותן של הסיעות שבכנסת היוצאת ושל רשימות המועמדים לשם עריכת אסיפות בחירות. {{ח:תת|(ב)}} הממונים על מרכזי קליטה לעולים יקציבו לסיעות שבכנסת היוצאת ולרשימות המועמדים מקום מתאים להדבקה של מצעיהן, העתק או תקציר מרשימת המועמדים ומודעות על אסיפות בחירות. {{ח:תת|(ג)}} הועדות האזוריות יתנו הוראות לשם קיום סעיפים קטנים (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ד)}} בנוגע לחופש הכניסה ולחופש התעמולה לבחירות, דינם של מרכזי קליטה לעולים כדין שאר ישובים. {{ח:תת|(ה)}} בתחומי מרכזי קליטה לעולים, דינם של פקידי הסוכנות היהודית המטפלים בעולים כדין עובדי המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)}}. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”מרכזי קליטה לעולים“ – לרבות כל מקום שנמצאים בו עולים והמנוהל בידי משרד העליה והקליטה או הסוכנות היהודית. {{ח:סעיף|134|תקציב|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:ת}} ועדת הכספים של הכנסת תקבע את תקציב ועדות הבחירות על פי הצעת הועדה המרכזית; אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב ראש הועדה המרכזית שיהיה ממונה על הוצאתם. {{ח:סעיף|134א|הסעת בוחרים|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} הסעת בעלי זכות הצבעה לשם הצבעה בבחירות לכנסת מתחום גבולותיו של יישוב אחד למשנהו וחזרה, תמומן מאוצר המדינה באמצעות הוועדה המרכזית; היא תבוצע בקווי תחבורה ולמרחקים שתקבע הוועדה המרכזית ובהתאם לנהלים ולסידורים שתורה עליהם; ההסעה תהיה ביום הבחירות, אולם הוועדה המרכזית רשאית להתיר הסעה סמוך ליום הבחירות. {{ח:סעיף|135||תיקון: תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|136|זכות לשכר ליום הבחירות|תיקון: תשע״ד־3, תש״ף־2}} {{ח:ת}} עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החדשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת. {{ח:סעיף|136א|תשלום שכר לעובד שאינו אזרח ישראלי|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ ו”צו הרחבה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1ג|בסעיף 1ג לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת נשים“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – עובד שאינו אזרח ישראלי המועסק בענף הסיעוד על ידי יחיד, בענף המלונאות, בענף ההסעדה, בענף הבניין, בענף החקלאות או בענף התעשייה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לעובד המועסק בעבודתו ביום הבחירות לא ישולם שכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}; {{ח:תתת|(2)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לשכרו הרגיל ביום הבחירות. {{ח:תת|(ג)|(1)}} עובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות אף על פי שנדרש לעבוד באותו היום, לא ישולם לו שכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}; {{ח:תתת|(2)}} עובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות זכאי לתשלום לפי שכרו הרגיל בעד היעדרותו, אם הוא זכאי לתשלום לפי חוקי עבודה, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, או הסדר קיבוצי, ובלבד שההיעדרות היא בשל אחת הנסיבות האלה: {{ח:תתתת|(א)}} מחלה; {{ח:תתתת|(ב)}} חופשה שנתית; {{ח:תתתת|(ג)}} ימי חג; {{ח:תתתת|(ד)}} מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית; {{ח:תתתת|(ה)}} אבל; {{ח:תתתת|(ו)}} היעדרות מותרת לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7 לחוק עבודת נשים}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מזכות של עובד שנקבעה בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה. {{ח:סעיף|137|קובלנות ובקשות}} {{ח:ת}} כל קובלנה בקשר למעשה או למחדל לפי חוק זה מסורה לסמכותה היחידה של הועדה המרכזית; שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד בקשר למעשה או למחדל כזה או בקשר להחלטה או להוראה של הועדה המרכזית, של יושב ראש הועדה וסגניו, של יושב ראש הועדה, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי – חוץ מן המקרים שלגביהם ישנה בחוק זה הוראה אחרת. {{ח:סעיף|138|מסירת חומר לחברי הועדה המרכזית}} {{ח:תת|(א)}} כל חבר של הועדה המרכזית וכל משקיף בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24(ד)}} רשאי לעיין ברשימה של ועדות הקלפי וחבריהן מיד לאחר שנתמנו ועדות אלה, ולהעתיקה. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המרכזית רשאית להחליט שיימסרו לה ידיעות שבכתב נוספות. {{ח:סעיף|139|רישום ואזרחות}} {{ח:ת}} רישומו של אדם בפנקס בוחרים לא ישמש הוכחה לטענה, ולא ישמש מניעה להכחשת הטענה, שהוא אזרח ישראלי או שהוא נמצא בישראל כדין. {{ח:סעיף|140|הוצאת תעודת זהות}} {{ח:ת}} לשכות מרשם האוכלוסין אינן חייבות להוציא תעודת זהות למי שלא ביקש אותה לפחות ארבעה עשר יום לפני יום הבחירות, אך מי שביקש תעודה עד אותו יום, חייבת לשכת המרשם להוציאה עד היום שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|141|ימי מנוחה|תיקון: תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} חל מועד מהמועדים הנקובים בחוק זה ביום שנקבע בחוק כיום שבתון, למעט יום הבחירות לכנסת, או באחד מימי המנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום. {{ח:סעיף|142|הארכת מועדים|תיקון: תשל״ד, תש״ף}} {{ח:ת}} כל מקום שחוק זה קובע שפעולה מסויימת תיעשה מספר מסויים של ימים לפני יום הבחירות, רשאית הועדה המרכזית, אם ראתה סיבה מספקת לכך וברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה, להאריך את המועד לאותה פעולה עד לחמישה ימים נוספים. {{ח:סעיף|143|אי־<wbr>הארכה של מועד ערעור|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} על עתירות וערעורים לפי חוק זה לא יחול {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}} או כל הוראה בחיקוק אחר המאפשרת הארכת מועדים. {{ח:סעיף|144|פטור מאגרות וממס|תיקון: תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} ערעור לפי חוק זה פטור מאגרות בית משפט. {{ח:סעיף|144א|הוראות לענין קיום הבחירות|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} אי הצבת תמרור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68א|בסעיף 68א(ג1)}} לא ימנע את קיום הבחירות ולא יהווה עילת ערעור על תוצאות הבחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}. {{ח:סעיף|144ב|סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בשל התפשטות נגיף הקורונה|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו ועם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע הוראות בעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות}}, שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה בבחירות ועל הנכנסים אליהם והשוהים בהם, אם הן דרושות לשם קיום הבחירות תוך שמירה על בריאות הציבור וצמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 8|סעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות}}, ובלבד שיאפשרו הצבעה של כל בוחר אף אם נמצא כי הוא חייב בבידוד. {{ח:תת|(ב)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעות להצבעה בקלפיות מיוחדות לחיילים ייקבעו גם בהתייעצות עם ראש המטה הכללי או בא־כוחו. {{ח:תת|(ג)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעות להצבעה בקלפיות לאסירים ייקבעו גם בהתייעצות עם נציב בתי הסוהר. {{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות}}. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק סמכויות מיוחדות“ – {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום הפתוח לציבור“ ו”מרחב ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|בחוק סמכויות מיוחדות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום קלפי“ – כל מקום שנקבע כמקום קלפי לפי חוק זה, ובכלל זה במקום הפתוח לציבור או במרחב הציבורי. {{ח:סעיף|145|תקנות והוראות־<wbr>שעה|תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשמ״ו־2, תשמ״ח־3, תשנ״ו־4, תשע״ט, תש״ף־2, תשפ״א־2, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי בהסכמת הועדה המרכזית או על פי המלצתה להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לחוק זה, במידה שחוק זה אינו מכיל הוראות לגביו, ובכלל זה בענינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הכנת הבחירות, הנהלתן וקביעת תוצאותיהן; {{ח:תתת|(2)}} סדר הדיונים בועדות הבחירות; {{ח:תתת|(3)}} שמירה על רשימות הבוחרים מזמן מסירתן על ידי שר הפנים לידי הועדה המרכזית; {{ח:תתת|(4)}} סדר הבחירות בין חיילים; {{ח:תתת|(5)}} סדר הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר; {{ח:תתת|(6)}} סדר הבחירות בכלי שיט; {{ח:תתת|(6א)}} סדר הבחירות בבתי חולים; {{ח:תתת|(7)}} כל ענין שעליו נאמר בחוק זה שייקבע בתקנות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת|תקנות הבחירות לכנסת, תשל״ג–1973}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תקנות בדבר סדר הבחירות בין חיילים יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבטחון והן אינן טעונות פרסום ברשומות; בדיונים של הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות בין חיילים או לבחירות בשטחים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132(א)}} ישתתף שר הבטחון או בא־כוחו. {{ח:תת|(ג)}} תקנות בדבר סדר הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר יותקנו לאחר התייעצות עם שר המשטרה; בדיונים של הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות אלה רשאי להשתתף שר המשטרה או בא כוחו. {{ח:תת|(ג1)}} תקנות בדבר סדר הבחירות בבתי חולים יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות; בדיוני הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות אלה רשאי להשתתף שר הבריאות או בא כוחו. {{ח:תת|(ד)}} בתקופה שבין 90 יום לפני יום הבחירות ועד יום פרסום תוצאות הבחירות ברשומות רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו, או רשאית הוועדה המרכזית אם ביקש זאת אחד מהסגנים לגבי הצעה שהניח היושב ראש לפני הסגנים ליתן הוראות־שעה בענינים האמורים בסעיף קטן (א); הוראה שיושב ראש הועדה קבע שהיא סוטה מהתקנות לפי סעיף קטן (א) לא תתקבל אלא אם ראתה הועדה שנסיבות השעה מצדיקות אותה הוראה; הוראות לפי סעיף קטן זה יכולות להיות כלליות או לחול על אזורי בחירות או ועדות בחירות מסויימים; הן יפורסמו או יובאו לידיעת הנוגעים בהן כפי שהועדה המרכזית תמצא לנכון; הן אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון רשאי, תוך 24 שעות מהחלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) בענינים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, לערער על ההחלטה לפני ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אם לדעתו עלולה ההחלטה לפגוע בבטחון המדינה; ועדת החוץ והבטחון רשאית לאשר, לבטל או לשנות את החלטת הועדה המרכזית או לקבל החלטה אחרת במקומה. {{ח:תת|(ו)}} סמכות הנתונה לפי סעיף זה לועדה המרכזית תהא נתונה, לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, ליושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו. {{ח:סעיף|145א|תקנות סדרי דין בענין עתירות וערעורים|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בכל הנוגע לעתירות ולערעורים לפי חוק זה; הותקנו תקנות בענין עתירה מינהלית או ערעור מינהלי לפי סעיף זה, לא יחולו באותו ענין התקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|חוק בתי משפט לענינים מינהליים}}. {{ח:סעיף|146|אצילת סמכויות|תיקון: תשמ״א־7, תשמ״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי לאצול מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} {{ח:פנימי|סעיף 71|וסעיף 71(א)}}; אצל שר הפנים מסמכותו להכריע בעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, יפרסם על כך הודעה ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המרכזית רשאית לאצול מסמכויותיה ליושב ראש הועדה יחד עם סגניו ולהעביר לביצועם תפקידים המוטלים עליה, למעט הסמכויות או התפקידים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}}, {{ח:פנימי|סעיף 137|137}}, {{ח:פנימי|סעיף 142|142}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145}} והסמכות שלא לאשר רשימת מועמדים. {{ח:סעיף|147|הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ל־2, תשנ״ב־6}} {{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, יכללו בפנקס הבוחרים – בוחרים שמענם הרשום במרשם האוכלוסין נמצא בשטח המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל והם יהיו רשאים להצביע במקום מגוריהם לפי הוראות חוק זה; שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הועדה המרכזית, יתן הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכל ענין אחר הנוגע להצבעתם של בוחרים כאמור; הוראות אלה יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך ששר הפנים ימצא לנכון לאחר התייעצות עם יושב ראש הועדה המרכזית; הן אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:סעיף|148|הוראות מעבר}} {{ח:ת}} בשנה המתחילה ביום ט״ו בחשון תשכ״ט (6 בנובמבר 1968) ייעשו הפעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68(ג)}} במועד הקבוע בהם אולם לא יאוחר מ־42 יום לפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|149|חסינות החוק}} {{ח:ת}} תקנות־שעת־חירום אין בכוחן לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים. {{ח:סעיף|150|ביצוע}} {{ח:ת}} שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה; כל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות יגישו את העזרה שתדרוש מהם הועדה המרכזית. {{ח:ת}} {{ח:הערה|סמכויות שר הפנים, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, הואצלו למנכ״ל משרד הפנים ולמפקח על הבחירות (י״פ תשס״ה, 801).}} {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}})}}}} {{ח:קטע3||תגמול לבעלי תפקידים המועסקים רק ביום הבחירות או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} חבר ועדת קלפי שמינו סיעה או יושב ראש ועדת בחירות אזורית; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} משקיף בוועדת קלפי שהסיעה שמינתה אותו החליטה לשלם לו שכר; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} מזכיר ועדת קלפי שמינתה הוועדה המרכזית; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} מפקח טוהר הבחירות שמעסיקה הוועדה המרכזית; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} אב בית במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:ת}} מאבטח במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת פרט 7}} {{ח:ת}} סדרן במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; {{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ו|עוגן=תוספת פרט 8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות. {{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום כ״ט באדר תשכ״ט (19 במרס 1969).}} * '''זרח ורהפטיג'''<br>שר הדתות<br>ממלא מקום שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{מיזמים|ויקיפדיה=חוק הבחירות לכנסת}} {{חוקי בחירות}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 6s4ohbeqymg293u87xy5ifdrblo5sgu 3025164 3025142 2026-07-17T14:30:30Z OpenLawBot 8112 [3025161] 3025164 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000191}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 110|חוק הבחירות לכנסת השניה|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208018.pdf}}, {{ח:תיבה|210|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_211818.pdf}}, {{ח:תיבה|215|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208020.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208019.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208022.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 14|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211823.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 18|חוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208024.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311002.pdf}}. '''נוסח משולב ישן:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 30|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_311000.pdf}}, {{ח:תיבה|52|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_211824.pdf}}, {{ח:תיבה|55|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317292.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208025.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208026.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 73|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_303795.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 66|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208027.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_210100.pdf}}, {{ח:תיבה|114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311002.pdf}}. '''נוסח משולב ישן:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311002.pdf}}, {{ח:תיבה|147|תיקון מס׳ 1|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208029.pdf}}, {{ח:תיבה|148|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208028.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 124|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208030.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 264|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208032.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208033.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 71|חוק פנקס הבוחרים (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209237.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 2|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208034.pdf}}, {{ח:תיבה|14|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317266.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208036.pdf}}, {{ח:תיבה|103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311009.pdf}}. '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 24|חוק פנקס הבוחרים לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209248.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209246.pdf}}, {{ח:תיבה|111|הוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209245.pdf}}, {{ח:תיבה|130|הוראות שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209244.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209243.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 54|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209242.pdf}}, {{ח:תיבה|218|הוראות שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209241.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 10|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209240.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 66|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 267|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209238.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 71|הוראות שונות|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209237.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 11|תיקון מס׳ 8 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208034.pdf}}, {{ח:תיבה|96|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209236.pdf}}, {{ח:תיבה|103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311009.pdf}}. '''נוסח משולב:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ט, 103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311009.pdf}}, {{ח:תיבה|196|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208035.pdf}}, {{ח:תיבה|204|חוק הבחירות (אישור תוקפם של חוקים)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208037.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 2|הוראות שעה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208038.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 41|חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208006.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208040.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_211799.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208041.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 10|חוק הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208004.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 2 לחוק הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 74|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208042.pdf}}, {{ח:תיבה|76, 77, 77|חוק הבחירות לכנסת התשיעית (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208044.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 136|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208046.pdf}}, {{ח:תיבה|136|חוק הבחירות לכנסת התשיעית (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208045.pdf}}, {{ח:תיבה|137|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208047.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 116, 118, 118|חוק הבחירות לכנסת העשירית (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208050.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208048.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208049.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208051.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208052.pdf}}, {{ח:תיבה|281|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208053.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 203|חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208003.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 106|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 133, 137, 137|חוק הבחירות לכנסת האחת־עשרה (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210150.pdf}}, {{ח:תיבה|166|חוק הבחירות לכנסת האחת־עשרה (הוראות שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210219.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 196|תיקון מס׳ 9 לחוק־יסוד: הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 217|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210515.pdf}}, {{ח:תיבה|236|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210503.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 181|חוק הבחירות לכנסת השתים־עשרה (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210644.pdf}}, {{ח:תיבה|182|לחוק הבחירות לכנסת השתים־עשרה (הוראות שעה) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210669.pdf}}, {{ח:תיבה|247|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 12|חוק הבחירות לכנסת השתים־עשרה (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210701.pdf}}, {{ח:תיבה|72|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210725.pdf}}, {{ח:תיבה|102|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317293.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 162|חוק לתיקון דיני הבחירות (מקום קלפי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210639.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 50|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210705.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון מס׳ 12 לחוק־יסוד: הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210826.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 2|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210807.pdf}}, {{ח:תיבה|10|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210899.pdf}}, {{ח:תיבה|80|חוק הבחירות לכנסת השלוש־עשרה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210920.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210908.pdf}}, {{ח:תיבה|193|חוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210835.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210870.pdf}}, {{ח:תיבה|225|חוק־יסוד: הממשלה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210707.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 30|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211271.pdf}}, {{ח:תיבה|100|חוק הבחירות לכנסת הארבע־עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211251.pdf}}, {{ח:תיבה|113|תיקון מס׳ 5 לחוק־יסוד: הממשלה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211243.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211238.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 74|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211382.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 60|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211597.pdf}}, {{ח:תיבה|62|חוק הבחירות לכנסת החמש־עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211598.pdf}}, {{ח:תיבה|75|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211608.pdf}}, {{ח:תיבה|76|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211609.pdf}}, {{ח:תיבה|76|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211610.pdf}}, {{ח:תיבה|143|חוק הבחירות לכנסת החמש־עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211632.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 157|חוק איסור שימוש בקמיעות בבחירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 56|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300289.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300301.pdf}}, {{ח:תיבה|96|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (הוראת שעה לעניין בחירות מיוחדות לראש הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300307.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300308.pdf}}, {{ח:תיבה|99|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300309.pdf}}, {{ח:תיבה|100|תיקון מס׳ 42 [צ״ל: תיקון מס׳ 43] (יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300310.pdf}}, {{ח:תיבה|448|חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300416.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 2|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק־יסוד: הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300420.pdf}}, {{ח:תיבה|411|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300489.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 12|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300562.pdf}}, {{ח:תיבה|20|חוק הבחירות לכנסת השש־עשרה (קיצור מועדים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300565.pdf}}, {{ח:תיבה|22|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300566.pdf}}, {{ח:תיבה|34|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת ולרשויות מקומיות (פנקס הבוחרים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 309|תיקון מס׳ 18 לחוק הכנסת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299612.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300981.pdf}}, {{ח:תיבה|529|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299608.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 4|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299908.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300001.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300024.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 142|חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300048.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 515|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 620|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301158.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 922|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 4|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 286|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301555.pdf}}, {{ח:תיבה|347|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301595.pdf}}, {{ח:תיבה|603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 104, 107, 107|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306609.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 451|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381805.pdf}}, {{ח:תיבה|462|חוק הצבעה באמצעות תעודה צבאית אישית (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 138|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489233.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491928.pdf}}, {{ח:תיבה|714|תיקון מס׳ 36 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502450.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 339|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות)|https://fs.knesset.gov.il/21/law/21_lsr_548808.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6, 8, 8|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 196, 201, 203|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 903, 909|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 763, 767|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: הוראות מיוחדות בדבר הבחירות לראשות הממשלה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מפת הבחירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ועדות הבחירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: פנקס הבוחרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הכנה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הודעה לבוחר והצגת רשימות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: בקשות, עררים וערעורים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הוראות משלימות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: רשימות מועמדים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: ההצבעה וספירת הקולות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: תוצאות הבחירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הבחירות בקרב חיילים ושוטרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הבחירות בכלי שיט}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י2|פרק י׳2: הבחירות בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י3|פרק י׳3: בחירות בבתי חולים ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י3א|פרק י׳3א: הצבעה בבתי אבות {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י3ב|פרק י׳3ב: הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י3ג|פרק י׳3ג: הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י4|פרק י׳4: הצבעת מזכיר ועדת קלפי, חברי ועדת קלפי, חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: עונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|תגמול לבעלי תפקידים המועסקים רק ביום הבחירות או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ג, תשל״ז־2, תשל״ח, תשנ״ב־3, תשנ״ב־7, תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ו־2, תשנ״ו־4, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ב, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ז}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוחר“ – בעל זכות לבחור לכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבחירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה המרכזית“ – ועדת הבחירות המרכזית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע לגיל הזכאות לבחור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה אזורית“ – ועדת בחירות אזורית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המרשם“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המילואים“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום שליפת הפנקס“ – יום ה׳ שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כלי שיט ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם האוכלוסין“ – המרשם המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק המרשם}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס הבוחרים“ – פנקס הבוחרים שהוכן לפי הוראות חוק זה הכולל את כלל רשימות הבוחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת בוחרים“ – רשימה של בעלי זכות לבחור לכנסת שהוכנה לפי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליפת הפנקס“ – גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת פנקס בוחרים“ או ”שנת פנקס“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|2|ההצבעה רק לפי הרישום בפנקס|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ב־7, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ג־2, תשס״א־3, תשס״ב, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} הזכות להצביע בבחירות לכנסת נתונה רק למי שרשום בפנקס הבוחרים. {{ח:סעיף|3|מיהו בן 18|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ב־7, תשנ״ו־2, תשנ״ו־4, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ב, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת, ייחשב בן 18 שנה כל מי שיום הולדתו ה־18 חל לא יאוחר מיום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} לא ידוע יום לידתו של אדם, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}. {{ח:סעיף|4|הזכות להגיש רשימת מועמדים|תיקון: תשמ״א־4, תשמ״ד, תשנ״ו־5}} {{ח:ת}} מפלגה רשאית להגיש רשימת מועמדים לכנסת. {{ח:סעיף|4א||תיקון: תשנ״ב־5, תשנ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|5|ההצבעה בעד רשימות מועמדים|תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב}} {{ח:ת}} ההצבעה תהיה בעד רשימות מועמדים שפורסמו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 65|לסעיף 65}}. {{ח:סעיף|6|תחום ההצבעה|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} לא תהיה הצבעה אלא בתחום היבשה של ישראל, בכלי שיט ישראליים ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל; הוראה זו לא תחול על ההצבעה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}. {{ח:סעיף|7|ריתוק לקלפי|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״א, תשנ״ו־4, תשס״א־2, תשס״א־5, תשס״ג, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ו}} {{ח:ת}} כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי אשר רשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו; הוראה זו לא תחול על מי שמצביע לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}, {{ח:פנימי|סעיף 68ב|סעיף 68ב}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרקים ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|י׳}}, {{ח:פנימי|פרק י1|י׳1}}, {{ח:פנימי|פרק י2|י׳2}}, {{ח:פנימי|פרק י3|י׳3}} {{ח:פנימי|פרק י4|או י׳4}}, {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:פנימי|פרק י3ג|או י׳3ג}} בתקופת תוקפו. {{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: הוראות מיוחדות בדבר הבחירות לראשות הממשלה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב}} {{ח:סעיף|7א||תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7ב||תיקון: תשנ״ב־7, תשס״א־5, תשס״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7ב1||תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט־5, תשס״א־6, תשס״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7ג||תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מפת הבחירות}} {{ח:סעיף|8|אזורי בחירות|תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} ”נפה“, לענין סעיף זה – נפה שקבעה הממשלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לענין הכנת הבחירות וההצבעה תהא כל נפה אזור בחירות; ואולם אם היו בנפה למעלה מ־400 אזורי קלפי, רשאית הועדה המרכזית לקבוע שיהיו בה יותר מאזור בחירות אחד, ובלבד שבכל אחד מהם יהיו לא פחות מ־100 אזורי קלפי; החלטה לענין זה תתקבל לא יאוחר מהיום ה־42 לפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} ישוב ששטחו נמצא בתחומיהן של יותר מנפה אחת תקבע הועדה המרכזית את אזור הבחירות שבו ייכלל. {{ח:תת|(ד)}} מצאה הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות, כי מטעמי ניהול הבחירות יש הצדקה לכלול יישוב באזור בחירות מסוים, רשאית היא לקבוע את אזור הבחירות שבו ייכלל, ובלבד שאזורי הבחירות יהיו שטחים רצופים. {{ח:סעיף|9|אזורי קלפי}} {{ח:ת}} שטח המדינה יחולק לאזורי קלפי; כל אחד מאזורי הקלפי יסומן במספר. {{ח:סעיף|10|היקף של אזור קלפי}} {{ח:ת}} אזור קלפי לא יכלול יותר מישוב אחד; לענין זה יראו את כל תחומה של עיריה או של מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, כישוב אחד. {{ח:סעיף|11|מספר הבוחרים באזור קלפי|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} אזור קלפי לא יכלול יותר מ־800 בוחרים; ואולם רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, להעלות את המספר באזור קלפי פלוני עד 900. {{ח:סעיף|12|תיחום אזורי קלפי|תיקון: תשל״ח־2, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} אזור קלפי יהא שטח רצוף; ואולם בישוב פלוני או בחלק ממנו שבו אי אפשר לתחום אזורי קלפי לפי סימון של שטח, רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, לקבוע שתושבי הישוב או תושבי אותו חלק ממנו, ערוכים לפי סדר האלף־בית של שמות משפחותיהם, ייחשבו כאזור קלפי או כאזורי קלפי. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, לקבוע לבוחרים הרשומים במרשם האוכלוסין כתושבי ישוב פלוני, אך מענם המפורט באותו ישוב אינו רשום, אזורי קלפי מיוחדים בתחום הישוב; יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו רשאים לצרף אזור קלפי מיוחד כאמור לאזור קלפי אחר באותו יישוב, לא יאוחר מהיום ה־31 שלפני יום הבחירות, גם אם רשומים בו 100 בוחרים או יותר, והודעה על כך תפורסם כפי שיחליטו. {{ח:סעיף|13|קביעת אזורי קלפי|תיקון: תשל״ג־4, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־70 שלפני יום הבחירות, תקבע הועדה המרכזית את התחומים של אזורי הקלפי על פי הצעת שר הפנים שתוגש לה לא יאוחר מהיום ה־80 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המרכזית רשאית, לא יאוחר מהיום ה־70 לפני הבחירות, לקבוע על פי הצעת שר הפנים, אזור קלפי לישוב שלא נקבע לו אזור קלפי לפי סעיף קטן (א), ואזורי קלפי מיוחדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ב)}}. {{ח:סעיף|14|אזור אחד לתוצאות הבחירות}} {{ח:ת}} לענין תוצאות הבחירות יראו את שטח ישראל כולו כאזור אחד. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ועדות הבחירות}} {{ח:סעיף|15|ועדות הבחירות}} {{ח:תת|(א)}} לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות מרכזית תוך 60 יום מיום כינוסה של כל כנסת חדשה; ועדה יוצאת תכהן עד להקמת ועדה חדשה. {{ח:תת|(ב)}} בכל אזור בחירות תוקם ועדת בחירות אזורית, ובכל אזור קלפי – ועדת קלפי; ועדות אלה יפעלו לפי ההוראות שנקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|16|ועדת הבחירות המרכזית – הרכבה}} {{ח:תת|(א)}} חברי הועדה המרכזית יהיו נציגי הסיעות של הכנסת. {{ח:תת|(ב)}} שלושים מקומות בועדה המרכזית יתחלקו כך: {{ח:תתת|(1)}} לכל סיעה שיש לה בכנסת ארבעה חברים או יותר יהיה מקום אחד לכל ארבעה חברי הסיעה; {{ח:תתת|(2)}} המקומות שנשארו אחרי החלוקה לפי פסקה (1) יתחלקו בין הסיעות שהשתתפו בחלוקה זו לפי גודל העודפים של מספר חבריהן; {{ח:תתת|(3)}} היו לשתי סיעות או יותר עודפים שווים, ולא נשארו מקומות לכולן, יכריע ביניהן יושב ראש הכנסת על פי גורל; {{ח:תתת|(4)}} נשארו מקומות פנויים אחרי החלוקה לפי פסקאות (1) ו־(2) יוקטן מספר חברי הועדה לפי סעיף קטן זה במספר המקומות שנשארו פנויים כאמור. {{ח:תת|(ג)}} כל סיעה שלא הגיעה לייצוג לפי סעיף קטן (ב) יהיה לה בועדה המרכזית חבר אחד. {{ח:תת|(ד)}} לכל חבר הועדה המרכזית יהיה ממלא מקום קבוע. {{ח:תת|(ה)}} כל סיעה תגיש ליושב ראש הכנסת, תוך 50 יום מיום כינוס הכנסת, רשימה של נציגיה בועדה המרכזית ושל ממלאי מקומם, על שמות משפחותיהם, שמותיהם הפרטיים ומענם. {{ח:תת|(ו)}} שר, סגן שר, עובד המדינה – פרט למורה – וחייל בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} או בשירות־קבע של צבא־הגנה לישראל, לא יהיו חברים, ולא ממלאי מקום של חברים, בועדה המרכזית. {{ח:תת|(ז)}} הועדה המרכזית מוסמכת לפעול אף אם מספר חבריה אינו שלם. {{ח:סעיף|16א|גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית|תיקון: תשע״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים ותנאים שלפיהם ישולם מתקציב הוועדה המרכזית גמול או החזר הוצאות לחבר הוועדה המרכזית בעבור השתתפות בישיבות הוועדה המרכזית, ובכלל זה ישיבות של חלק מחבריה כפי שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים, ואת שיעוריהם, והכול בהתחשב בכללים הנוהגים לעניין גמול והחזר הוצאות בוועדות ציבוריות בשירות המדינה ובמועצות בתאגידים שהוקמו לפי חוק. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית)|כללי הבחירות לכנסת (גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לא ישולם גמול לחבר הוועדה המרכזית שהוא חבר הכנסת, נושא משרה שיפוטית, עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או שהוא זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעבור ההשתתפות; ואולם יכול שישולם לחבר כאמור החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות, ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות; בפסקה זו, ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. {{ח:סעיף|17|ועדת הבחירות המרכזית – יושב ראש וסגנים|תיקון: תשל״ח־3, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה המרכזית יהיה אחד משופטי בית המשפט העליון שייבחר לכך על ידי שופטים אלה, ויהא נוסף על חברי הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}; בחירתו תהיה על פי בקשת יושב ראש הכנסת ולא יאוחר מהיום ה־60 מיום כינוסה של הכנסת. {{ח:תת|(ב)}} נפטר יושב ראש הועדה המרכזית, התפטר או קבע נשיא בית המשפט העליון שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יבחרו שופטי בית המשפט העליון שופט אחר מביניהם לכהן כיושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} בעת בחירת יושב ראש הועדה המרכזית ייבחר אחד משופטי בית המשפט העליון על ידי שופטים אלה כממלא מקומו של היושב ראש, והוא יכהן זמנית אם נפטר היושב ראש, התפטר או נשיא בית המשפט העליון קבע שנבצר מהיושב ראש למלא תפקידו. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} נשיא בית המשפט העליון יודיע ליושב ראש הכנסת על תוצאות הבחירות ועל החלטותיו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ו)}} ליושב ראש הועדה המרכזית יהיו סגנים שייבחרו על ידי הועדה המרכזית מבין חבריה; מספר הסגנים יהיה ארבעה, אולם ועדת הכנסת רשאית להגדיל מספר זה עד לשמונה; ארבעה מהסגנים יהיו מארבע הסיעות הגדולות שבכנסת, ואם הוגדל מספר הסגנים כאמור, תקבע ועדת הכנסת מאיזו סיעה יהיו הסגנים הנוספים. {{ח:סעיף|17א|עובדי ועדת הבחירות המרכזית|תיקון: תשע״ג, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)|(1)}} עובדי הוועדה המרכזית דינם כדין שאר עובדי המדינה, ואולם בקבלת הוראות ולגבי פיטורים יהיו נתונים למרותו של יושב ראש הוועדה המרכזית, והוא רשאי להסמיך לכך את המנהל הכללי של הוועדה המרכזית. {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם)|כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לא יועסק כעובד הוועדה המרכזית, יבצע תפקיד בעבורה או ייתן לה שירות מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת יושב ראש הוועדה המרכזית, לשמש עובד הוועדה, לבצע בעבורה תפקיד או לתת לה שירות, אם העבודה, התפקיד או השירות נמנים עם הסוגים שנקבעו לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)|(1)}} לא ימונה לעובד הוועדה המרכזית מי שיש לו זיקה אישית או עסקית למפלגה או לגורם בכיר בה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, חבר במפלגה, או מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות, ולעניין המנהל הכללי של הוועדה המרכזית – מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בשבע השנים שקדמו להצגת המועמדות. {{ח:תתת|(2)}} עובד הוועדה המרכזית לא יעסוק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה. {{ח:תתת|(3)}} מי שהיה עובד הוועדה המרכזית לא יעסוק בפעילות מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה בשנה שאחרי תום תקופת עבודתו. {{ח:תתת|(4)}} לעניין סעיף קטן זה – {{ח:תתתת|(א)}} לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית; {{ח:תתתת|(ב)}} מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה. {{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמועסק בוועדה המרכזית בתקופה הסמוכה לבחירות או למשאל עם, בלבד. {{ח:סעיף|17ב|תגמול לבעלי תפקידים|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם, על העסקתם של בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} המועסקים רק ביום הבחירות לכנסת או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} – לא יחולו; {{ח:תתת|(2)}} יראו את התשלום שנקבע בעד העסקתם ככולל את השכר וכל התשלומים והזכויות המגיעים להם בעד ביצוע העבודה לפי כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם; {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, המועד לתשלום שכר העבודה של בעלי התפקידים לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|החוק האמור}}, ובכלל זה לעניין {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 1|ההגדרה ”היום הקובע“ שבסעיף 1 שבו}}, הוא 60 ימים לאחר יום הבחירות לכנסת. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א), כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 30|סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} לעניין העסקתם של בעלי תפקידים שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} או בעלי תפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} שמועסקים בתקופה שאינה התקופה האמורה באותו סעיף קטן. {{ח:סעיף|18|ועדת הבחירות המרכזית – ישיבה ראשונה}} {{ח:ת}} יושב ראש הכנסת יזמן את הועדה המרכזית לישיבתה הראשונה שתתקיים לא יאוחר מהיום ה־15 שלאחר מסירת ההודעה בכנסת על הרכבה של הועדה, ויודיע על כך לשר הפנים לפחות יומיים לפני מועד הישיבה. {{ח:סעיף|19|ועדות בחירות אזוריות – הרכבן|תיקון: תשכ״ט, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הועדות האזוריות יתמנו על ידי הועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של כל ועדה אזורית והרכבה הסיעתי יהיו כשל הועדה המרכזית. {{ח:תת|(ג)}} לחברים של ועדה אזורית יהיו ממלאי מקום, שיתמנו על ידי הועדה המרכזית בזמן מינוי הועדה האזורית; מספרם והרכבם הסיעתי של ממלאי המקום יהיו כשל אותה ועדה אזורית. {{ח:תת|(ד)}} המועמדים לועדה אזורית וממלאי מקומם יוצעו לועדה המרכזית על ידי באי כוח הסיעות או ממלאי מקומם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(א)}}. {{ח:תת|(ה)}} ועדה אזורית מוסמכת לפעול אף אם מספר חבריה אינו שלם. {{ח:סעיף|20|ועדות בחירות אזוריות – יושב ראש וסגנים|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז, תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש של כל ועדה אזורית יהיה שופט שיתמנה לאותה ועדה על ידי נשיא בית המשפט העליון, ויהא נוסף על חברי הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}; מינוים של יושבי ראש הועדות האזוריות יהיה על פי בקשת יושב ראש הועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־60 שלאחר מינויו של יושב ראש הוועדה המרכזית לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}; בעת מינוי יושב ראש לכל ועדה אזורית ימנה לו נשיא בית המשפט העליון גם ממלא מקום, שיכהן באופן זמני אם היושב ראש נפטר או התפטר, או אם יושב ראש הוועדה המרכזית קבע שנבצר ממנו למלא את תפקידו. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המרכזית תמנה לכל ועדה אזורית, מבין חברי אותה ועדה אזורית, שלושה סגני יושב ראש בהתחשב במספר החברים של כל סיעה בוועדה המרכזית ביחס למספר החברים הכולל בוועדה המרכזית, למעט היושב ראש; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים את האופן והמועדים למינוי סגנים כאמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (אופן ומועדים למינוי סגנים ליושב ראש של ועדה אזורית)|כללי הבחירות לכנסת (אופן ומועדים למינוי סגנים ליושב ראש של ועדה אזורית), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|21|ועדות קלפי|תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״א־7, תשמ״א־6, תשנ״ב־6, תשס״ג־3, תשס״ו־2, תשע״ח, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־3, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הועדה המרכזית תקבע לא יאוחר מהיום ה־40 לפני הבחירות את מספר חבריה של כל אחת מועדות הקלפי ואת הרכבה הסיעתי מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית, וכן תקבע את הסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, ובלבד שבכל ועדת קלפי יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות. {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשנות את קביעת הוועדה המרכזית לפי פסקה (1) בדבר ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, גם אם בשל כך ישתנה מספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הבקשה לשינוי ההרכב נעשתה בהסכמה בין הסיעות שבהן התבקש שינוי ההרכב; {{ח:תתתת|(ב)}} בוועדת הקלפי יהיו מיוצגות, לאחר השינוי, לא פחות משלוש סיעות והאיזון בין הסיעות המרכיבות את הקלפי יישמר; {{ח:תתתת|(ג)}} מספר הנציגים של כל סיעה בכל ועדות הקלפי, לאחר השינוי, לא יפחת מהמספר שקבעה הוועדה המרכזית לפי פסקה (1); {{ח:תתתת|(ד)}} מספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות, לאחר השינוי, לא ישתנה ביותר מ־20% ממספר הנציגים שקבעה הוועדה המרכזית לפי פסקה (1). {{ח:תת|(א1)}} יושב ראש ועדה אזורית רשאי לשנות, לעניין האזור שבו פועלת אותה ועדה אזורית, את קביעת הוועדה המרכזית לפי סעיף קטן (א)(1) בדבר ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, ואת החלטת יושב ראש הוועדה המרכזית לפי סעיף קטן (א)(2), ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הבקשה לשינוי ההרכב נעשתה בהסכמה בין הסיעות שבהן התבקש שינוי ההרכב; {{ח:תתת|(2)}} בועדת הקלפי יהיו מיוצגות, לאחר השינוי, לא פחות משלוש סיעות והאיזון בין הסיעות המרכיבות את הקלפי יישמר; {{ח:תתת|(3)}} מספר הנציגים של כל סיעה באותו אזור שבו פועלת הועדה האזורית, לא ישתנה; {{ח:תתת|(4)}} יושב ראש הוועדה האזורית יודיע לוועדה המרכזית את החלטתו. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המרכזית תמסור בכתב פירוט של החלטותיה האמורות בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} לכל סיעה – לגבי כל ועדות הקלפי; {{ח:תתת|(2)}} לכל ועדה אזורית – לגבי ועדות הקלפי שבתחומה; {{ח:תתת|(3)}} לכל מזכיר של ועדת קלפי – לגבי ועדת הקלפי שבה הוא מכהן. {{ח:תת|(ג)}} בהתאם להחלטות הועדה המרכזית האמורות בסעיף קטן (א)(1), ולשינויים שנעשו בהחלטות אלה לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו־(א1) (בסעיף זה – ההרכב הסופי של ועדות הקלפי) ימנו הועדות האזוריות את יושבי ראש ועדות הקלפי. {{ח:תת|(ד)}} נקבע ההרכב הסופי של ועדת קלפי וסיעה לא הודיעה לועדה האזורית את שמות נציגיה המכהנים כיושבי ראש ועדות קלפי תוך תקופה שנקבעה בכללים לפי סעיף קטן (ח), תורכב ועדת הקלפי בלי נציגי אותה סיעה. {{ח:תת|(ה)}} כל סיעה תמנה את נציגיה אשר יכהנו כסגני יושבי ראש ועדות הקלפי וכחברי ועדת קלפי בהתאם להרכב הסופי של ועדות הקלפי, ורשאית היא למנות ממלאי מקום קבועים לכל חבר. {{ח:תת|(ו)}} כל סיעה רשאית, בכל עת, בדרך שנקבעה בתקנות, להחליף את נציגה בועדת הקלפי ואת ממלאי מקומו. {{ח:תת|(ז)}} מי שביום הבחירות הוא בן שבע עשרה ומעלה כשיר להיות חבר ועדת קלפי. {{ח:תת|(ח)}} יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע כללים לביצוע סעיף זה, ובכלל זה כללים לעניין אופן הגשת הבקשות לשינוי ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו־(א1), המועדים להגשתן ולהכרעה בהן ודרכי הטיפול בהן, ולעניין האופן והמועדים למינוי ולהעברת הפרטים של יושבי ראש ועדות הקלפי והחברים בוועדות הקלפי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי)|כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:סעיף|21א|מזכיר ועדת קלפי|תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״ו, תשנ״ב־6, תשס״ג, תש״ף־2, תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה המרכזית ימנה, לאחר התייעצות עם סגניו, מזכיר לועדת קלפי, והוא רשאי להסמיך יושב ראש של ועדה אזורית למנות, לאחר התייעצות עם סגניו הוא, מזכיר לועדת הקלפי. {{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה מזכיר אלא אם כן הצהיר כי לא היה חבר מפלגה, או כי לא נטל חלק בפעילות מטעם מפלגה בשלוש השנים שקדמו ליום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ד)}} מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי. {{ח:סעיף|22|חילופי גברי בועדה המרכזית ובועדה אזורית}} {{ח:ת}} כל סיעה רשאית להחליף את נציגיה בועדה המרכזית ובועדה אזורית ואת ממלאי מקומם על ידי מתן הודעה של בא כוחה ליושב ראש הועדה המרכזית ולשר הפנים, ובהחלפת נציג בועדה אזורית – גם ליושב ראש אותה ועדה. {{ח:סעיף|23|הודעה על הרכב הועדה המרכזית והועדות האזוריות|תיקון: תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על הרכבה של הועדה המרכזית תינתן בכנסת על ידי יושב ראש הכנסת תוך 14 יום מיום הקמת הועדה המרכזית ותפורסם מטעם הכנסת ברשומות תוך 10 ימים מן היום שניתנה בכנסת. {{ח:תת|(ב)}} חל שינוי בהרכב הועדה המרכזית, יפרסם יושב ראש הוועדה המרכזית הודעה על כך ברשומות תוך 10 ימים מיום שקיבל את ההודעה על השינוי וככל האפשר לפני יום הבחירות ואולם הודעה על שינוי יושב ראש הוועדה המרכזית תפורסם מטעם הכנסת. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על הרכבן של הועדות האזוריות תפורסם על ידי הועדה המרכזית במקום ובצורה שנקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|24|מנין, רוב וכו׳ בועדות הבחירות|תיקון: תשכ״ט, תשנ״ב־6, תשנ״ו, תשס״ג, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} המנין החוקי בישיבה של הועדה המרכזית ושל ועדה אזורית יהיה שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו לישיבה כאמור בסעיף קטן (א1); לא נכח מנין כזה כעבור שעה מן הזמן שנקבע להתחלת הישיבה, תהיה הישיבה חוקית בכל מספר של נוכחים, ובלבד שיהא נוכח יושב ראש הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה, תהיה הישיבה חוקית אם נכחו לפחות מחצית מחברי הועדה. {{ח:תת|(א1)}} הזמנה לישיבה לענין סעיף קטן (א) תהיה לפחות 24 שעות מראש; ביומיים שלפני יום הבחירות תהיה הזמנה לישיבה בהזמנה אישית או בדרך הטלפון, במברק או בפקסימיליה, לפחות שעה אחת מראש; ביום הבחירות ועד סיכום התוצאות, עריכת הפרוטוקול והעברת חומר הבחירות לועדה המרכזית או לועדה האזורית, תפעל הועדה ברציפות. {{ח:תת|(ב)}} החלטות של הועדה המרכזית, של ועדה אזורית ושל ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, רשאי יושב ראש הישיבה להכריע. {{ח:תת|(ג)}} ממלא מקום של חבר רשאי להשתתף בישיבות הועדה בתורת חבר בהעדרו של חבר הועדה. {{ח:תת|(ד)}} בישיבות של הועדה המרכזית, של הועדות האזוריות ושל ועדות הקלפי רשאים להיות נוכחים, כמשקיפים בלבד, נציג אחד של כל רשימת מועמדים שפורסמה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 65|לסעיף 65}} ואינה מיוצגת באותה ועדה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} בענינים שבהם הוענקו סמכות או תפקיד ליושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, יחולו עליהם הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) הנוגעים לועדה המרכזית, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ט)|(1)}} ישיבת ועדת הקלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים נוכחים ובלבד שנכח בה גם מזכיר הוועדה, ואולם בעת ספירת הקולות תהיה הישיבה חוקית אם נכחו בה נציגים של שתי סיעות לפחות מלבד המזכיר; נכח חבר אחד בלבד לא תתקיים ספירת קולות אף אם נכח בה המזכיר, עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי סעיף קטן (ט1). {{ח:תתת|(2)}} נעדרו מישיבת ועדת קלפי יושב ראש הועדה וסגנו, ימלא הקשיש שבין החברים את תפקידי יושב ראש הועדה עד שיבוא יושב ראש הועדה או סגנו. {{ח:תת|(ט1)}} נוכח יושב ראש של ועדה אזורית כי קלפי לא נפתחה במועד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72(א)}} עקב היעדרם של חברי ועדת הקלפי או מזכיר הוועדה או כי בועדת הקלפי נכח חבר אחד בלבד או שהיה צורך להחליף את המזכיר, ימנה יושב ראש הועדה האזורית חבר ועדת קלפי או מזכיר, לפי העניין לפי הוראות שיתן יושב ראש הועדה המרכזית ביחד עם סגניו; חבר ועדת קלפי או מזכיר יתמנה מבין אלה שנמצאו ראויים להתמנות מזכירים לועדות קלפי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}. {{ח:תת|(ט2)}} מונה מזכיר לפי סעיף קטן (ט1) או שהיה צורך להחליף מזכיר לפי אותו סעיף קטן רשאי יושב ראש של ועדה אזורית, כל עוד לא החלה ספירת הקולות, להחליט, על אף הוראות סעיף קטן (ט), כי, עד שיגיע מזכיר, הישיבה תהיה חוקית אף בהעדר מזכיר; החליט כאמור, יתן הוראות ליושב ראש ועדת הקלפי בענין פעולת הוועדה עד שיגיע מזכיר. {{ח:תת|(י)}} בהעדר היושב ראש של ועדת קלפי ימלא סגן היושב ראש את מקומו למשך ההיעדרות. {{ח:תת|(יא)}} החלטות של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה. {{ח:סעיף|24א|קיום ישיבות בהיוועדות חזותית|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:תת|(א)}} נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה, ניתן לקיימה בדרך של היוועדות חזותית בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הוועדה, לאחר ששקל בין היתר את נושא הישיבה, הורה על כך, אלא אם כן רבע מחברי הוועדה התנגדו לכך; {{ח:תתת|(2)}} כל חברי הוועדה הסכימו לכך; הסכמה כאמור יכול שתהיה גם לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין בקשה לאשר או לסרב לאשר השתתפות של מועמד או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת לא יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו הוראות סעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ג)}} ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה הזמנתו לוועדה לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. {{ח:תת|(ד)}} התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יושב ראש הוועדה להתיר למי מהם שביקש זאת להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית. {{ח:תת|(ה)}} החלטה בישיבה לפי סעיף זה תתקבל לאחר שלכל חבר ועדה ניתנה אפשרות להשתתף בדיון ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה אחרת. {{ח:תת|(ו)}} סבר משתתף בישיבה כי בשל קיומה וניהולה של הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בישיבה או לשמוע או להשמיע את עמדתו או שלא התקיימו התנאים לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול. {{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א) עד (ז)}} יחולו על ישיבת ועדה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ח)}} בהזמנה לישיבה המתקיימת בדרך של היוועדות חזותית לפי סעיף זה יצוין כי הישיבה תתקיים בדרך האמורה ויפורטו בה הנחיות לעניין ההשתתפות בישיבה. {{ח:תת|(ט)}} לעניין סעיף זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. {{ח:סעיף|25|קביעת סיעות הכנסת|תיקון: תש״ל־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ו־5, תשס״א־4, תשע״א, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לענין הקמת הועדה המרכזית יראו רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת – כסיעה, ומספר חברי הסיעה כמספר המועמדים שנבחרו; בא כוחה של רשימת המועמדים וממלא מקומו יהיו בא כוחה של הסיעה וממלא מקומו. {{ח:תת|(א1)}} קמה סיעה בכנסת עקב התפלגות או מיזוג של סיעות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הכנסת#סעיף 60|בסעיף 60 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}, תודיע הסיעה בכתב לוועדת הכנסת, במועד ההתפלגות או המיזוג, מיהם בא כוחה וממלא מקומו, והודעה על כך תפורסם ברשומות מטעם הכנסת ותימסר ליושב ראש הוועדה המרכזית. {{ח:תת|(ב)}} כל סיעה רשאית בכל עת, על ידי הודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, להחליף באי כוחה וממלאי מקומם; ההודעה תימסר בידי בא כוח הסיעה או ממלא מקומו, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה אחרת; הודעה על באי כוח הסיעות וממלאי מקומם ועל כל שינוי בהם, תפורסם ברשומות מטעם הכנסת ותימסר ליושב ראש הוועדה המרכזית. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב4)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב5)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב6)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב7)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} השתנה הרכבה הסיעתי של הכנסת, או שמה של סיעה או מספר חבריה, ואישרה ועדת הכנסת את השינוי, ישתנה בהתאם לכך ההרכב הסיעתי של כל ועדות הבחירות, או שם הסיעה; ואולם – {{ח:תתת|(1)}} אם השינוי בהרכב הסיעתי היה צירוף של שתי סיעות או יותר של הכנסת ושינוי זה נעשה לאחר היום ה־49 שלפני יום הבחירות, ישתנה ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי שבהן נותרו נציגים של פחות משלוש סיעות כתוצאה מהשינוי האמור; יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, יקבע מחדש את ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי; {{ח:תתת|(2)}} אם השינוי בהרכב הסיעתי היה התפלגות ושינוי זה נעשה לאחר מינוי חברי הועדות האזוריות, לא יביא השינוי לידי שינוי בהרכב הסיעתי של הועדה המרכזית, הועדות האזוריות וועדות הקלפי; לסיעה שנותרה ללא ייצוג בעקבות השינוי יהיה בועדה המרכזית ובועדות האזוריות חבר אחד בדעה מייעצת. {{ח:תת|(ד)}} לענין רשימות המועמדים יובא בחשבון כל שינוי בהרכבה הסיעתי של הכנסת שחל ואושר כאמור עד יומיים לפני תום המועד להגשת רשימות אלה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|25א|סמכות לעריכת עסקאות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} לצורך פעילות ועדת הבחירות, מורשה יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה המרכזית שהורשה לכך על ידיו, יחד עם חשב הוועדה המרכזית או עובד בכיר בחשבות הוועדה המרכזית שהורשה לכך על ידי היושב ראש, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור; הרשאות שניתנו לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: פנקס הבוחרים}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הכנה}} {{ח:סעיף|26|פנקס בוחרים|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ו־4, תשנ״ט־2, תשס״ב, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} לכל מועד בחירות יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום שליפת הפנקס היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה־18 חל לא יאוחר מיום הבחירות; לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} ”מען“ – לרבות ציון במרשם האוכלוסין של ישוב בלבד. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} לשם הכנת פנקס הבוחרים תוכן לכל אזור קלפי רשימת בוחרים שתכלול כל אדם שמענו רשום בתחום אזור הקלפי והעומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקס הבוחרים לתוקף יפרסם שר הפנים הודעה ברשומות. {{ח:תת|(ה)|(1)}} שר הפנים יאפשר לכל בעל זכות בחירה לקבל באינטרנט, בתקופה המתחילה לכל המאוחר בתום שלושה ימים מיום כניסת פנקס הבוחרים לתוקף ועד יום הבחירות, מידע בדבר מספר הקלפי שבה הוא זכאי להצביע, מקום הקלפי ומספרו הסידורי של בעל זכות הבחירה ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה הקלפי. {{ח:תתת|(2)}} בעל זכות בחירה רשאי, בבקשה בכתב שתישלח בדואר רשום, לבקש משר הפנים כי יסיר מהאינטרנט מידע כאמור בפסקה (1) הנוגע אליו; הוגשה בקשה כאמור, יוסר המידע נושא הבקשה בתוך עשרה ימים מיום קבלת הבקשה. {{ח:תתת|(3)}} שר הפנים יפרסם בעיתונות הודעה בדבר כוונתו לתת מידע כאמור בפסקה (1) ובדבר זכותו של בעל זכות הבחירה לבקש את הסרת המידע כאמור בפסקה (2), עשרה ימים לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף. {{ח:סעיף|27|אין לשנות את פנקס הבוחרים|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} אין להכניס שינוי בפנקס הבוחרים אלא לפי פסק דין שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}. {{ח:סעיף|28||תיקון: תשל״ג, תשל״ז־2, תשל״ח, תשל״ח־2, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ו־4, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|29|פרטי הרשימות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} רשימת בוחרים תפרט את שם המשפחה של כל בוחר, שמו הפרטי, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו; והכל לפי הרשום במרשם האוכלוסין ביום שליפת הפנקס. {{ח:סעיף|30|סדר השמות ברשימה}} {{ח:ת}} ברשימת בוחרים יהיו שמות הבוחרים ערוכים זה מתחת לזה לפי סדר האלף־בית של שמות המשפחה ומסומנים במספרים סידוריים; בוחר שאין לו שם משפחה יירשם לפי סדר האלף־בית של שמו הפרטי. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הודעה לבוחר והצגת רשימות}} {{ח:סעיף|31||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|32||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|33|מסירת מידע לציבור|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־3, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} כל אדם זכאי לפנות בכתב או בטלפון למשרד הפנים, ולברר אם הוא או זולתו נכללים בפנקס הבוחרים ביום הפניה, וכן את מקום הקלפי שברשימת הבוחרים שבה כלול שמם, ואם הקלפי נגישה לאנשים המוגבלים בניידות. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יפרסם מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הדרך לקבל מידע לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, בין השאר, בהתחשב בצנעת הפרט. {{ח:סעיף|34||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־3, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|35||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|36||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|37||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|38||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|39|מסירת מידע מפנקס הבוחרים למפלגות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־3, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4, תשע״ד־2, תשע״ז, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום ה־150 שלפני יום הבחירות, ואם התקבל חוק לפיזור הכנסת, הקובע מועד בחירות בתוך פרק זמן קצר יותר, או נוצרה עילה לקיום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 11|סעיפים 11(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 29|או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת}} – יום היווצרות העילה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע פנקס“ – רשימה הכוללת את שם המשפחה, השם הפרטי, שם האב או האם, המען ומספר הזהות במרשם האוכלוסין של בעלי הזכות לבחור שימלאו להם ביום הבחירות 18 שנים לפחות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – מפלגה שיש לה ייצוג בכנסת או מפלגה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}} (בחוק זה – חוק המפלגות), שבא כוחה הודיע בכתב לשר הפנים כי בכוונתה להגיש רשימת מועמדים בבחירות. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים ימסור למפלגה או לסיעה בכנסת, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מידע פנקס, וכן רשימה של אזורי הקלפי ותחומיהם ושל מקומות הקלפי, הנכונים ליום הקובע, לרבות בדבר מקומות של קלפיות הנגישות לאנשים המוגבלים בניידות – לא יאוחר מעשרה ימים לאחר היום הקובע; {{ח:תתת|(2)}} מידע פנקס כאמור בפסקה (1), הנכון ליום שליפת הפנקס – לא יאוחר משבוע לאחר יום כניסתו של פנקס הבוחרים לתוקף. {{ח:תת|(ג)}} מידע פנקס כאמור בסעיף קטן (ב) יימסר למפלגה או לסיעה, לאחר שתתחייב בכתב, בנוסח שקבע שר הפנים, בידי בא כוחה שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 19ב|סעיף 19ב לחוק המפלגות}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, או ממלאי מקומם ובידי האחראי לטיפול במידע מטעם המפלגה או הסיעה, שלא תעשה שימוש במידע פנקס, לרבות העברתו לאחר, אלא לצורכי התמודדותה בבחירות ולצורכי קשר עם ציבור הבוחרים. {{ח:תת|(ד)}} שר הפנים רשאי להורות כי באמצעי האלקטרוני או המגנטי הנמסר לפי סעיף זה ייכלל אמצעי הגנה; לענין זה, ”אמצעי הגנה“ – לרבות הוספת מידע לזיהוי הקובץ. {{ח:תת|(ה)}} שר הפנים יודיע לראש הרשות להגנת הפרטיות, לאילו מפלגות או סיעות נמסר מידע פנקס; בסעיף קטן זה, ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ו)}} שר הפנים ימסור, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע פנקס לועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, לפי בקשת יושב ראש הועדה המרכזית; המידע יימסר לא יאוחר מעשרה ימים לאחר מסירת הבקשה. {{ח:תת|(ז)}} שר הפנים ימסור לוועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, ביום העשירי שלפני יום הבחירות, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע על פטירה של אדם הרשום בפנקס הבוחרים שפטירתו נרשמה במרשם האוכלוסין. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: בקשות, עררים וערעורים}} {{ח:סעיף|40|בקשה לתיקון פרטי הבוחר|תיקון: תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} נוכח אדם כי אינו זכאי להיות כלול בפנקס הבוחרים או כי פרט מהפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}} המתייחסים אליו נרשם באופן לא נכון, רשאי הוא להגיש לשר הפנים בקשה מנומקת בכתב לתיקון הרישום, לאחר שפעל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק המרשם}} ובהתאם לדין, לתיקון המידע ששימש בסיס להכנת הפנקס. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועדת הבחירות המרכזית רשאי להגיש לשר הפנים בקשה שלא לכלול בפנקס הבוחרים אדם שייכלל בו שלא כדין מפאת טעות במרשם האוכלוסין, משום שהוא אינו בגיר, או נפטר או אינו אזרח ישראלי או תושב ישראל. {{ח:תת|(ג)}} לבקשה לפי סעיף זה יצורפו ראיות, לרבות פסק דין וצילום הספח של תעודת הזהות המעיד על שינוי מען אם נעשה; העתק הבקשה והראיות לפי סעיף קטן (ב) יישלחו לאדם שאת שמו מבקשים שלא לכלול בפנקס הבוחרים בדואר רשום לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין והמען המפורט בבקשה, והעתק אישור המשלוח יצורף לבקשה. {{ח:תת|(ד)}} בקשה כאמור בסעיף זה יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר – {{ח:תתת|(1)}} מהיום ה־35 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים אם הוגשה הבקשה לפי סעיף קטן (א); {{ח:תתת|(2)}} מהיום ה־40 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים אם הוגשה הבקשה לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ה)}} שר הפנים יתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות קביעת סדרי הגשת בקשות, וכן יפרסם לציבור מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הוראות סעיף זה ואת סדרי הגשת הבקשות. {{ח:סעיף|41||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשנ״ו־4, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|42||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|43||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|44|הכרעה בבקשות|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} שר הפנים יכריע בבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שאת שמו מבקשים שלא לכלול בפנקס הבוחרים – {{ח:תת|(1)}} בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)}}; {{ח:תת|(2)}} בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}}; {{ח:ת}} והכל לא יאוחר מהיום ה־25 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים. {{ח:סעיף|45||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ח־3, תשמ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|46|עתירה מינהלית|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} מי שבקשתו נדחתה או לא קיבל הודעה על החלטת שר הפנים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}}, ולענין בקשה שהתקבלה לגבי אדם אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} גם אותו אדם, רשאי לעתור נגד החלטת שר הפנים או נגד אי קבלת ההודעה. {{ח:תת|(ב)}} העתירה תוגש בתוך שבוע מיום החלטת שר הפנים או מהיום שבו היתה אמורה להימסר, אך לא יאוחר מהיום ה־17 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים. {{ח:תת|(ג)}} העתירה תוגש כעתירה מינהלית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}} ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – חוק בתי משפט לענינים מינהליים), בכפוף להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ד)}} העתירה תוגש לבית המשפט לענינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא היישוב שבו רשום מענו של הבוחר שעל פרטי רישומו במרשם האוכלוסין נסבה העתירה. {{ח:סעיף|47||תיקון: תשמ״א, תשס״א־3, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|48|ראיות|תיקון: תשמ״א, תשס״א־3, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} כל רשות מרשויות המדינה וכל רשות מקומית חייבות לתת, ללא אגרה, כל תעודה וכל אישור הדרושים לצורך העתירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}. {{ח:סעיף|49|הרכב בית המשפט ופסק הדין|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} בית המשפט לענינים מינהליים ידון בעתירה בשופט אחד; פסק דינו יהיה סופי ואין לערער עליו; פסק הדין יינתן ויימסר לשר הפנים בתוך שבועיים מיום הגשת העתירה אך לא יאוחר מהיום שלפני יום שליפת הפנקס. {{ח:סעיף|50||תיקון: תשמ״א, תשס״א־3, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|51||תיקון: תשמ״א, תשס״א־3, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הוראות משלימות}} {{ח:סעיף|52|הוראות בנוגע לחיילים|תיקון: תשמ״א, תשס״א־3, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם יושב ראש הועדה המרכזית, להורות הוראות מיוחדות לגבי חיילים בכל הנוגע להגשת בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, לדיון בהן ולמסירת החלטות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, ושר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם יושב ראש הועדה המרכזית, להורות הוראות מיוחדות לגבי חיילים בכל הנוגע להגשת עתירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, לדיון בהן ולמסירת פסקי הדין; הוראות כאלה אינן טעונות פרסום ברשומות או כל פרסום אחר, והן יובאו לידיעת החיילים ושאר הנוגעים בדבר בדרך שיקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון. {{ח:סעיף|53|השלמת פרטים|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} שר הפנים יתקן פרטים במרשם האוכלוסין בהתאם להחלטותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}} ולפסקי דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}, בתוך 3 ימים מיום מתן ההחלטה או מיום מתן פסק הדין, אך לא יאוחר מיום שליפת הפנקס. {{ח:סעיף|53א|שינוי בפנקס הבוחרים – לפי החלטת בית המשפט לענינים מינהליים|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} מצא אדם כי הוא אינו כלול בפנקס הבוחרים רשאי הוא, בתוך 5 ימים מיום כניסת הפנקס לתוקף, להגיש עתירה לכל בית משפט לענינים מינהליים ולבקש לכללו בפנקס הבוחרים; ואולם לא יהיה אדם זכאי להגיש עתירה לפי סעיף זה שענינה הוא שינוי מענו הרשום בפנקס הבוחרים. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לענינים מינהליים יחליט בענין הכללת אותו אדם בפנקס הבוחרים לא יאוחר מהיום ה־25 שלפני יום הבחירות; החלטתו תהיה סופית. {{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לענינים מינהליים שיש לכלול את העותר בפנקס הבוחרים, יתקן שר הפנים את הפנקס ויכלול בו את העותר עד היום ה־20 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|54||תיקון: תשל״ג, תשל״ז־2, תשל״ח, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55||תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55א||תיקון: תשל״ג־4, תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ז, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|55ב|הודעה לקראת בחירות|תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} לא יאוחר מ־21 ימים לפני יום הבחירות תישלח, לכל מי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים, הודעה בדבר המען המפורט של הקלפי ששמו נכלל ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע בה. {{ח:סעיף|55ג||תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ג־2, תשס״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: רשימות מועמדים}} {{ח:סעיף|56|הוראות בענין עובדי מדינה, חיילים, שוטרים וסוהרים|תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשמ״א־6, תשמ״ד, תשנ״ב־6, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5, תשנ״ט־3, תשס״א־7, תשס״ו־2, תשס״ז, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”עובד המדינה“ – לרבות עובד תאגיד שהוקם בחוק. {{ח:תת|(א1)}} אלה לא יהיו מועמדים לכנסת: {{ח:תתת|(1)}} עובד המדינה שדרגתו היא אחת מארבע הדרגות העליונות בכל סולם דירוג; {{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה בדרגה נמוכה מהדרגה השלישית שמתחת לדרגה העליונה בכל דירוג, אם לתפקידו נקבע מתח דרגות הכולל את הדרגה השלישית האמורה; {{ח:תתת|(3)}} קציני צבא בכל דרגה שהיא בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל; {{ח:תתת|(4)}} שוטר במשטרת ישראל וסוהר בשירות בתי הסוהר, {{ח:תת}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 11|סעיף 11(א) לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}} קובע כי בכל תקופת כהונתם, לא יהיו הנגיד והמשנה לנגיד חבר כנסת או חבר מועצה של רשות מקומית, ולא יכללו ברשימת מועמדים בבחירות לכנסת או למועצה של רשות מקומית.}} {{ח:תת}} זולת אם חדלו להיות עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים כאמור, לפני היום הקובע; {{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – {{ח:תתת|(1)}} לענין ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, ונציב בתי הסוהר – שלוש שנים לפני יום הבחירות שלאחר יום השחרור משירות; לענין בחירות שיתקיימו לאחר הבחירות האמורות יהיו המנויים בפסקה זו רשאים להיות מועמדים לכנסת אף אם טרם חלפו שלוש שנים כאמור; {{ח:תתת|(2)}} לענין עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים שאינם מנויים בפסקה (1) – 100 ימים לפני יום הבחירות; לענין בחירות מוקדמות שביום שבו נקבע המועד לעריכתן לפי כל דין נותרו פחות מ־110 ימים עד לעריכתן, יהיה היום הקובע – 10 ימים מיום קביעת המועד האמור. {{ח:תת|(ב)}} עובד המדינה – פרט למורה – חייל בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} וכן חייל בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל שסעיף קטן (א1) אינו חל עליהם, ששמו נכלל באחת מרשימות המועמדים, יופסק שירותו מיום הגשת רשימת המועמדים ועד יום הבחירות, ואם נהיה לחבר הכנסת – כל זמן היותו חבר הכנסת. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מועמד ששמו נכלל ברשימת מועמדים שאושרה, לא ישרת שירות מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}} מיום אישור הרשימה ועד יום הבחירות. {{ח:סעיף|56א||תיקון: תשמ״א־5, תשס״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|56ב|החלטת יושב ראש הועדה המרכזית לענין קלון|תיקון: תשס״א}} {{ח:ת}} לענין החלטה בדבר עבירה שיש עמה קלון לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק־יסוד: הכנסת}} (להלן – חוק היסוד), יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)|(א)}} מועמד יגיש לועדה המרכזית, יחד עם כתב ההסכמה להיות מועמד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(ט)}} הצהרה לענין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|סעיף 6 לחוק היסוד}}; {{ח:תתת|(ב)}} מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שהורשע כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק היסוד}} ומבקש כי יושב ראש הועדה המרכזית יחליט כי אין עם העבירה משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה המרכזית בקשה בצירוף כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין, לא יאוחר מיום הגשת רשימות המועמדים; {{ח:תתת|(ג)}} החלטת יושב ראש הועדה המרכזית תהיה סופית ותימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־28 שלפני יום הבחירות; {{ח:תת|(2)|(א)|(1)}} נידון מועמד למאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק היסוד}}, ופסק הדין נעשה סופי בתקופה שבין יום לאחר הגשת רשימת המועמדים ועד ערב יום תחילת כהונתו כחבר הכנסת, יודיע על כך ליושב ראש הועדה המרכזית; {{ח:תתתת|(2)}} ביקש המועמד לקבוע כי אין עם העבירה שעליה נידון משום קלון, יגיש בקשה כאמור בפסקה (1)(ב); {{ח:תתתת|(3)}} הודעה או בקשה כאמור וכל חומר אחר הנוגע לענין יוגשו ליושב ראש הועדה המרכזית בתוך שבעה ימים מיום שפסק הדין נעשה סופי; {{ח:תתתת|(4)}} לא הגיש המועמד בקשה כאמור, דינו כדין מי שהתפטר מיום ההודעה אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; {{ח:תתת|(ב)}} יושב ראש הועדה המרכזית ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית; החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, רשאי הוא להורות על פרסום ההחלטה כפי שיקבע; {{ח:תתת|(ג)}} החליט יושב ראש הועדה המרכזית לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר מיום מתן ההחלטה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על כך תפורסם ברשומות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|נוהל הטיפול בבקשות לקביעת היעדר קלון|נוהל הטיפול בבקשות לקביעת היעדר קלון, התשע״ד–2013}}.}} {{ח:סעיף|56ג|הגבלת הזכות להיבחר בשל הרשעה בעבירת טרור או ביטחון חמורה|תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:ת}} עבירת טרור או ביטחון חמורה לעניין הגבלת הזכות להיבחר לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק־יסוד: הכנסת}} היא אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז סימן ב|סימן ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז סימן ד|או ד׳ לפרק ז׳ בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שעונשה עשר שנות מאסר או יותר. {{ח:סעיף|57|הגשת רשימות מועמדים|תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשמ״א־4, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ב־5, תשנ״ב־6, תשנ״ב־7, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשנ״ו־5, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ב, תשס״ב־2, תשע״א, תשע״ה־3, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים תכיל לא יותר מ־120 שמות של אנשים הזכאים להיבחר ושהסכימו להכללת שמם ברשימה; השמות יהיו מסומנים כל אחד במספר סידורי. {{ח:תת|(ב)}} הרשימה תפרט את שמו הפרטי של כל מועמד ושם משפחתו, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ומענו; רשימת מועמדים שמגישות שתי מפלגות או יותר (בחוק זה – רשימת מועמדים משותפת) תציין גם את השתייכותו המפלגתית של כל מועמד. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} מפלגה תגיש רשימת מועמדים על גבי טופס שנקבע בתקנות, והיא תחתם בידי בא כוחה או בידי ממלא מקומו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 19ב|בסעיף 19ב לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}; רשימת מועמדים משותפת תיחתם בידי באי כוחן של כל אותן מפלגות או ממלאי מקומם. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ט)|(1)}} רשימת מועמדים, בצירוף כתב הסכמה של כל אחד מהמועמדים חתום על ידו, תוגש לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־49 שלפני יום הבחירות בשעה 22:00; יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע בכללים את הנוסח והצורה של כתב ההסכמה. {{ח:תתת|(2)}} רשימת המועמדים תוגש בידי בא־כוח המפלגה או ממלא מקומו כאמור {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 19ב|בסעיף 19ב לחוק המפלגות}}, או בידי אדם אחר שבא־כוח המפלגה או ממלא מקומו ייפו את כוחו להגיש את רשימת המועמדים; ייפוי הכוח ייחתם בפני עורך דין או בפני עובד של הוועדה המרכזית שיושב ראש הוועדה המרכזית הסמיך לכך. {{ח:תתת|(3)}} על ימי ההגשה, שעותיה ומקומה תפרסם הועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־55 שלפני יום הבחירות, הודעה בדרך שתקבע. {{ח:תת|(ט1)}} בכתב ההסכמה כאמור בסעיף קטן (ט) יצהיר המועמד הצהרה זו: {{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולהימנע מלפעול בניגוד לעקרונות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}}“. {{ח:תת|(ט2)}} ברשימת מועמדים המוגשת לוועדה המרכזית לפי סעיף זה לא יופיע כל שינוי כמפורט להלן: החלפת מועמד פלוני במועמד אחר, מחיקה או הוספה של שם מועמד, שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה או שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד. {{ח:תת|(י)}} עם קבלת רשימת מועמדים תאשר הועדה המרכזית בכתב את הגשתה, בציון היום והשעה. {{ח:סעיף|57א|איסור הסכמים בדבר רשימות מועמדים|תיקון: תשנ״א־2}} {{ח:ת}} לא ייעשה הסכם ולא תינתן התחייבות הבאים להבטיח מקום ברשימת מועמדים לכנסת לחבר כנסת מסויים או לקבוצת אנשים, אלא לאחר היום ה־90 שלפני יום הבחירות לכנסת. {{ח:סעיף|58|כל מועמד – ברשימה אחת בלבד}} {{ח:ת}} אדם יוכל להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד; מי שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר, תמחוק הועדה המרכזית את שמו מכל הרשימות. {{ח:סעיף|59|באי כוח רשימות המועמדים}} {{ח:ת}} המגישים רשימת מועמדים רשאים לציין בה שני אנשים, אחד כבא כוח הרשימה ואחד כממלא מקומו; באין ציון כזה יראו את האדם החתום ראשון למגישים כבא כוח הרשימה, ואת השני כממלא מקומו. {{ח:סעיף|60||תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״א־4, תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|61|כינוי ואות של רשימת מועמדים|תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ו־5, תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשע״ח־3, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} רשימת מועמדים תישא כינוי עם עד שלוש אותיות שונות של האלף־בית העברי, להבדילה מרשימות מועמדים אחרות. {{ח:תת|(ב)}} מפלגה המיוצגת בכנסת היוצאת על ידי סיעה, זכות עדיפות לה לסמן את רשימתה בכינוי, באות או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת היוצאת, או בכינוי או באות או באותיות ששימשו את המפלגה במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, אף אם הם שונים משמה של המפלגה; שתי מפלגות או יותר המיוצגות בכנסת היוצאת על ידי סיעה אחת או יותר, והמגישות רשימת מועמדים משותפת, זכות עדיפות להן לסמן את רשימתן בכינויים או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היו מסומנות רשימות המועמדים שלהן בבחירות לכנסת היוצאת, או בכינוי או באות או באותיות ששימשו את המפלגה במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, והוא אף אם המספר הכולל של האותיות עולה על שלוש. {{ח:תת|(ג)}} לא תישא רשימת מועמדים את הכינוי, האות או האותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת מועמדים של מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, אלא בהסכמתו בכתב של בא כוח אותה סיעה; היו שתי מפלגות או יותר מיוצגות בכנסת היוצאת על ידי סיעה אחת – בהסכמתו של בא כוח אותה סיעה. {{ח:תת|(ג1)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג) רשאית רשימת מועמדים לשאת אות או אותיות שבהן היתה מסומנת רשימת מועמדים של מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, אם אותה מפלגה אינה מסמנת את רשימתה באות או באותיות האמורות ולא נתנה את הסכמתה לסימון רשימת מועמדים אחרת בהן. {{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שהקדים להגיש את רשימתו, זכותו לבחור כינוי ואות או אותיות – קודמת. {{ח:תת|(ה)}} רשימת מועמדים שלא ניתנו לה כינוי או אות על ידי מגישיה, תתן לה הועדה המרכזית, בכפוף להוראות סעיף זה, כינוי ואות, שתי אותיות או שלוש אותיות. {{ח:תת|(ו)}} רשימת מועמדים לא תישא כינוי, אות או אותיות העלולים להטעות. {{ח:סעיף|62|ליקויים הניתנים לתיקון|תיקון: תשמ״ד, תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} הוגשה רשימת מועמדים שלא בהתאם להוראות חוק זה, תודיע הועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־43 שלפני יום הבחירות, לבא־כוח הרשימה ולממלא מקומו על הליקוי, והם רשאים לתקן את הליקוי לא יאוחר מהיום ה־39 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|62א|ליקויים שאינם ניתנים לתיקון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א}} {{ח:ת}} אלה הליקויים שאינם ניתנים לתיקון: {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2)}} כתב הסכמה של מועמד שאינו חתום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(ט)}}; {{ח:תת|(3)}} שינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(ט2)}}. {{ח:סעיף|62ב|מחיקת מועמד שאינו כשיר|תיקון: תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הוועדה המרכזית כי מתקיים אחד מאלה, יורה על מחיקת שמו של מועמד מרשימת המועמדים: {{ח:תתת|(1)}} מועמד אינו כשיר להתמודד, לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7|או 7 לחוק־יסוד: הכנסת}}; {{ח:תתת|(2)}} רשימת מועמדים לא תיקנה ליקוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}} או שיש ליקוי שאינו ניתן לתיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62א|בסעיף 62א}}. {{ח:תת|(ב)}} הורה יושב ראש הוועדה המרכזית על מחיקה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למועמד, לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות; לעניין ערעור על מחיקה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לגבי החלטת יושב ראש הוועדה המרכזית לעניין קלון לפי {{ח:פנימי|סעיף 56ב|סעיף 56ב}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56ב|הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|63|אישור רשימות המועמדים|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשנ״ו, תשע״א, תשפ״ו}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים שאינה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}} ושהוגשה כהלכה או שתוקנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} ולאחר שנמחקו ממנה מועמדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 62ב|סעיף 62ב}}, תאשר אותה הועדה המרכזית ותודיע על כך, לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו. {{ח:סעיף|63א|מחיקת מועמד המנוע מלהשתתף בבחירות|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ד־3, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לקבוע כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}}, תיחתם בידי שליש מחברי הועדה המרכזית ותוגש לועדה המרכזית לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שם המועמד; החלטת הועדה לפי סעיף קטן זה תינתן לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} החליטה הועדה המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}}, תודיע על כך למועמד ותעביר מיד את החלטתה ונימוקיה לאישור בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ג)}} אישר בית המשפט העליון את ההחלטה, תמחק הועדה המרכזית את שמו של המועמד מרשימת המועמדים. {{ח:תת|(ד)}} דחתה הועדה המרכזית את הבקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64(א1)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} בהליך של אישור החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ב) או בערעור על החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט העליון בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון, ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־23 שלפני יום הבחירות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|נוהל הטיפול בבקשות לפסילת רשימת מועמדים או מועמד לכנסת|נוהל הטיפול בבקשות לפסילת רשימת מועמדים או מועמד לכנסת, התשע״ט–2019}}.}} {{ח:סעיף|64|ערעור|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ה, תשנ״ו, תשס״ב־2, תשס״ג־4, תשס״ד־3, תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} סירבה הועדה המרכזית לאשר רשימת מועמדים, כולה או אחד משמות המועמדים שלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א}}, או את הכינוי או את האות של הרשימה, תודיע הועדה על כך, לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו, והם רשאים, לא יאוחר מהיום ה־28 שלפני יום הבחירות, לערער על הסירוב לפני בית המשפט העליון. {{ח:תת|(א1)}} אישרה הועדה המרכזית רשימת מועמדים, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או יושב ראש הועדה המרכזית או לפחות רבע מחברי הועדה המרכזית, לערער על כך לפני בית המשפט העליון, לא יאוחר מהיום ה־28 שלפני יום הבחירות, בטענה שהרשימה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}}. {{ח:תת|(ב)}} בערעור לפי סעיף זה ידון בית המשפט העליון בשלושה שופטים ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־23 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב1)}} בערעור על החלטת הועדה המרכזית לאשר או לסרב לאשר השתתפות של רשימת מועמדים בבחירות לכנסת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת}}, ידון בית המשפט העליון, על אף האמור בסעיף קטן (ב), בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים)|תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים), תשי״ט–1959}}.}} {{ח:סעיף|65|פרסום רשימות המועמדים|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד־4, תשמ״ה}} {{ח:ת}} הועדה המרכזית תפרסם ברשומות, לא יאוחר מהיום ה־9 שלפני יום הבחירות, את רשימות המועמדים כפי שאישרה היא או כפי שהחליט בית המשפט העליון לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}; הפרסום יציין כינוי ואות של כל רשימה. {{ח:סעיף|66||תיקון: תשל״ג־4, תשל״ז, תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|67|התקשרות בין רשימות מועמדים|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} רשימות מועמדים רשאיות להתקשר ביניהן לשם חלוקת המנדטים, אך אין רשימה רשאית להתקשר אלא עם רשימה אחת בלבד, ואין תוצאה להתקשרות אלא זו הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82}}. {{ח:תת|(ב)}} על התקשרות של רשימות מועמדים יש למסור לועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־11 שלפני יום הבחירות, הודעה בכתב חתומה בידי באי כוח שתי הרשימות או ממלאי מקומם. {{ח:תת|(ג)}} הועדה המרכזית תפרסם התקשרויותיהן של רשימות מועמדים ברשומות ובעתונים יומיים לא יאוחר מהיום ה־8 שלפני יום הבחירות. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: ההצבעה וספירת הקולות}} {{ח:סעיף|68|מקום קלפי|תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תשנ״ב־3, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשס״א־3, תשס״ג־4, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לכל אזור קלפי תהיה קלפי אחת; הקלפי תעמוד בתחום אזור הקלפי אם לא החליטה הועדה המרכזית על מקום אחר בשים לב לנסיבות שבאזור; מקום הקלפי ייקבע, ככל האפשר, תוך מגמה להקטין את המרחק בין הקלפי לבין מקום המגורים של הזכאים לבחור בה. {{ח:תת|(ב)}} מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המיועד למוסד ציבורי־פוליטי, ואף לא בבית כנסת או במקום תפילה אחר. {{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מהיום ה־70 שלפני יום הבחירות תקבע הוועדה המרכזית את מקומות הקלפי לבחירות לפי רשימה של מקומות הקלפי שמסר לה שר הפנים לא יאוחר מהיום ה־80 שלפני יום הבחירות או במועד מוקדם יותר לפי בקשת יושב ראש הוועדה המרכזית. {{ח:תת|(ג1)|(1)}} נוכחו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו כי במתחם אחד יוצבו כמה מקומות קלפי ומספר הבוחרים הרשומים ברשימת הבוחרים הקשורה לאזור קלפי אחד שונה באופן מהותי ממספר הבוחרים ברשימת בוחרים הקשורה לאזור קלפי אחר באותו מתחם, רשאים הם, לא יאוחר מיום לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, להורות על עריכת איזון כמפורט בפסקה (3) בין רשימות הבוחרים הקשורות לאזורי הקלפי שבאותו מתחם, ובלבד שהפער במספר הבוחרים בין רשימות כאמור עולה על 100; לעניין זה, ”מתחם“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 68א|בסעיף 68א(ג2)}}. {{ח:תתת|(2)}} בהחלטה על עריכת איזון כאמור בפסקה (1) רשאים יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו לקבוע כי עקב האיזון יבוטלו מקומות קלפי, ובלבד שמספר הבוחרים הרשום לאחר הביטול בכל רשימת בוחרים כאמור באותה פסקה לא יעלה על 700. {{ח:תתת|(3)}} החליטו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו על עריכת איזון כאמור בפסקה (1), יעביר יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך בוחרים מרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחד לרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחר באותו מתחם, לפי סדר האלף־בית של שמות משפחותיהם. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על מקום הקלפי תפורסם, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, במקום ובצורה שקבעה הועדה המרכזית. {{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, רשאי להורות כי בכל מקום קלפי לא יוצבו יותר משני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו. {{ח:סעיף|68א|הצבעת אנשים המוגבלים בניידות|תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ג־4, תשס״ו־3, תשע״א, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} בכל ישוב יהיה לפחות מקום קלפי אחד שיש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות ובישוב שמספר הקלפיות בו עולה על 20 יהיו לפחות שני מקומות קלפי כאמור; שר הפנים יקבע בתקנות את הסידורים הנדרשים. {{ח:תת|(ב)}} בישוב שיש בו יותר מעשרת אלפים תושבים ביום ה־60 שלפני יום הבחירות יהיה, לפחות, מקום קלפי אחד כאמור בסעיף קטן (א), לכל שטח גיאוגרפי רצוף שבו עד כעשרת אלפים תושבים. {{ח:תת|(ג)}} נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו כי בישוב פלוני אין מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א), ולא ניתן להתקין, באמצעים סבירים, מקום קלפי כאמור, רשאים הם להורות כי האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על ישוב זה; האמור בסעיף קטן זה יחול גם לגבי מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ג1)}} בכל מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א) תציב הרשות המקומית תמרור זמני שיהיה בתוקף ביום הבחירות, ויבטיח שני מקומות חניה המיועדים לאנשים המוגבלים בניידות; ראש הרשות המקומית או מי שהוא מינה לכך ינקוט את כל האמצעים הדרושים לקיום הוראה זו. {{ח:תת|(ג2)}} היו במתחם אחד כמה מקומות קלפי שכל אחד מהם יש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית לקבוע כי רק אחד ממקומות הקלפי שבמתחם ייקבע כקלפי לפי הוראות סעיף זה; לעניין זה, ”מתחם“ – מבנה או כמה מבנים הסמוכים זה לזה. {{ח:תת|(ד)}} אדם המוגבל בניידות רשאי להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} אדם המוגבל בניידות המצביע בקלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף זה, יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(א) ו־(ב)}}, ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מוגבל בניידות, ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות, והבוחר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. {{ח:תתת|(2)}} היתה מוגבלותו בניידות של אדם ניכרת לעין, או שהציג תעודה המעידה על כך שהוא מוגבל בניידות, רשאי מזכיר ועדת הקלפי לפטור אותו מחתימה על טופס כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ו)}} ספירת הקולות של בוחרים שהצביעו בקלפיות לפי הוראות סעיף זה תהיה בדרך שקבע שר הפנים. {{ח:תת|(ז)}} מידע בדבר דרכי ההצבעה לפי סעיף זה ובדבר מיקום הקלפיות לאנשים המוגבלים בניידות, יפורסם לציבור, לרבות בכלי התקשורת האלקטרוניים, בדרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”אדם מוגבל בניידות“ – אדם שמפאת מצבו הגופני הוא מוגבל בניידות ומסיבה זו אינו יכול להצביע במקום הקלפי שרשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו. {{ח:תת|(ט)}} סעיף זה, מטרתו להבטיח את מימוש זכותם של אנשים המוגבלים בניידות, להצביע, למשך פרק הזמן שיעבור עד למתן אפשרות גישה עצמאית ובטוחה, בכל מקומות הקלפי בארץ. {{ח:סעיף|68א1||תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|68ב|הצבעת נשים השוהות במקלט לנשים מוכות|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״א־5, תשס״ג, תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מקלט“ – מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, בפיקוח משרד העבודה והרווחה. {{ח:תת|(ב)}} אישה השוהה במקלט רשאית להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות, ימסור שר העבודה והרווחה ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה של כל המקלטים ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שנקבע בתקנות; לא יצוין מענו המדויק של מקלט. {{ח:תת|(ד)}} ביום הבחירות תיתן מנהלת מקלט לכל שוהה במקלט, אישור בכתב להצביע כאמור בסעיף קטן (א) לפי טופס שנקבע בתקנות ואשר נמסר לה מראש על ידי הועדה המרכזית. {{ח:תת|(ה)}} שוהה במקלט המצביעה בקלפי לפי סעיף זה, תזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(א) ו־(ב)}}, תציג אישור הצבעה כאמור בסעיף קטן (ד), תשים את מעטפת ההצבעה בתוך מעטפה חיצונית. {{ח:תת|(ו)}} ועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחרת, את מספר זהותה במרשם האוכלוסין ואת מענה, והבוחרת תטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ז)}} אישור ההצבעה יוחזר לבוחרת בתום הצבעתה, לאחר שמזכיר ועדת הקלפי חתם על האישור בציון שמו ושם משפחתו. {{ח:תת|(ח)}} ספירת הקולות של בוחרות שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ט)}} אדם שבמהלך תפקידו הגיעה אליו ידיעה, לגבי זהות אישה השוהה במקלט, מען מקלט, או כל פרט שיכול לזהות אישה השוהה במקלט, ישמרו בסוד; יושב ראש הועדה המרכזית רשאי לתת הוראות לענין שמירה על סודיות מידע לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|69|הפקעת מקומות בשביל ועדות קלפי}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה המרכזית רשאי, אם ראה צורך בכך, להפקיע זמנית מקומות – למעט מקומות מגורים ומשרדים פרטיים – שישמשו מקום עבודה לועדות קלפי בימי עבודתן או מקומות קלפי ביום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} בעד הפקעה לפי סעיף זה ישולם פיצוי כפי שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית. {{ח:סעיף|70|הוראות במקרים מיוחדים|תיקון: תשכ״ט, תשנ״ב־6, תשנ״ו, תשס״ג, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, שבאזור קלפי פלוני יהיו פחות מ־100 בוחרים, רשאים הם, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, לא יאוחר מהיום ה־10 שלפני יום הבחירות, לצרף אותו לאזור הקלפי הקרוב ביותר ושהמרחק אליו סביר בעיניהם, ויודיעו על כך מיד לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעים בדבר בצורה שימצאו למתאימה; כל אדם המתנגד לצירוף רשאי, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, להביא טענותיו לפני היושב ראש וסגניו והם יחליטו בדבר סופית לא יאוחר מ־5 ימים לפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, שבאזור קלפי פלוני יעלה מספר הבוחרים על 900, או שמסיבה אחרת צפוי במקום קלפי פלוני תור של מצביעים העשוי לעכב יתר על המידה את הצבעתם של אלה שבאו להצביע, רשאים הם, לא יאוחר מהיום ה־6 שלפני יום הבחירות, להורות שבאותו אזור קלפי תהיה קלפי שניה; ניתנה הוראה כאמור, יעשו היושב ראש וסגניו מיד את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} יקבעו את מקום הקלפי השניה; {{ח:תתת|(2)}} יקבעו מי מהבוחרים של אותו אזור קלפי יצביע בקלפי השניה; {{ח:תתת|(3)}} יודיעו, במקום ובצורה שימצאו לנכון, על מקום הקלפי השניה ועל הבוחרים שיצביעו בה; {{ח:תתת|(4)}} יקבעו מי מחברי ועדת הקלפי של אותו אזור קלפי ומי מממלאי המקום של חברים אלה יהוו את ועדת הקלפי של הקלפי השניה לצורך ההצבעה וספירת הקולות, ורשאים הם, לצורך זה, למנות חברים נוספים לועדת הקלפי של אותו אזור קלפי, ובלבד שכל החברים יהיו מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית ושבכל ועדה יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות מבין סיעות הכנסת היוצאת; {{ח:תתת|(5)}} יקבעו מי מחברי ועדת הקלפי יהיה יושב ראש ומי מהם יהיה סגן יושב ראש של ועדת הקלפי השניה; {{ח:תתת|(6)}} ימנו מזכיר לועדת הקלפי השניה. {{ח:תת|(ג)}} נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, תוך 70 יום לפני יום הבחירות, כי מקום קלפי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ג)}} שוב אינו מתאים ליעודו כמקום קלפי כתוצאה משינויים בנסיבות, רשאים הם לקבוע מקום קלפי אחר ולהודיע על כך לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעים בדבר במקום ובצורה שימצאו לנכון. {{ח:סעיף|70א|סמכויות מיוחדות|תיקון: תש״ל, תשל״ג־4, תשל״ז־4, תשמ״א־3, תשמ״ד־3, תשמ״ח־3, תשפ״א, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} ראו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, בערב יום הבחירות או ביום הבחירות, כי קיימות באזור קלפי פלוני נסיבות מיוחדות המונעות או העלולות, לדעתם, למנוע את המהלך התקין של ההצבעה, רשאים הם להורות על דחיית פתיחת הקלפי, על הפסקת ההצבעה ועל חידושה וכן על הוספת זמן להצבעה, ובלבד שלא תותר הצבעה כעבור יותר מ־24 שעות מהשעה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}} לסגירת הקלפיות, ורשאים הם להורות כי ההצבעה תיעשה באופן שמצביע חבר ועדת קלפי, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 116יט|סעיף 116יט(ב) ו־(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} בהוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו הסידורים להבטחת קיום הבחירות באותו אזור קלפי, לרבות מקום הקלפי, הרכב ועדת הקלפי וכל דבר אחר המתחייב מן ההוראה העיקרית. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו יודיעו על ההוראות לפי סעיף זה לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעות בדבר, במקום ובאופן שיראו לנכון; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:סעיף|71|מסירת רשימות הבוחרים|תיקון: תשל״ז, תשנ״ו־2, תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־15 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית חמישה עתקים מפנקס הבוחרים שיעמוד בתקפו ביום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות תמסור הועדה המרכזית לכל ועדת קלפי, בשני עתקים, את רשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה קלפי, כפי שנמסרה לועדה המרכזית על ידי שר הפנים לפי סעיף קטן (א); הרשימה האמורה תימסר לידי מזכיר ועדת הקלפי. {{ח:סעיף|71א|קביעת שירותים ציבוריים|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־45 שלפני יום הבחירות תקבע הועדה המרכזית את סוגי השירותים שייראו כשירותים ציבוריים לענין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 10|סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת}} ואת שעות הפעלתם; הועדה תפרסם הודעה בדבר הקביעה האמורה, בדרך הנראית לה, לא יאוחר מהיום ה־35 שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|72|זמן ההצבעה|תיקון: תשמ״א־4}} {{ח:תת|(א)}} הקלפי תהיה פתוחה להצבעה ביום הבחירות ללא הפסקה מ־7 בבוקר עד 10 בלילה, אך בישוב שמספר הזכאים להצביע בו אינו עולה על 350 תהיה הקלפי פתוחה מ־8 בבוקר עד 8 בלילה; הקלפי תיסגר לפני השעות האמורות אם כבר הצביעו כל הזכאים להצביע בה. {{ח:תת|(ב)}} מי שהגיע למקום הקלפי תוך שעות ההצבעה, זכאי להצביע גם אם נתעכבה הצבעתו עד אחרי גמר שעות ההצבעה. {{ח:סעיף|73|נוכחות במקום הקלפי|תיקון: תשל״ג־4, תשע״ז}} {{ח:ת}} בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי זולת חברי ועדת הקלפי או ממלא מקומו של חבר הועדה שנעדר, משקיפים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24(ד)}}, מזכיר ועדת הקלפי, חברי הועדה המרכזית והועדה האזורית, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא כוחו ושוטרים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר וכן עובדי הוועדה המרכזית ועובדי הוועדות האזוריות הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73א|בסעיף 73א}}. {{ח:סעיף|73א|קביעת כללים לעניין נוכחות עובדים במקום הקלפי|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים סוגי עבודות או תפקידים שעובדי הוועדה המרכזית או הוועדה האזורית שמבצעים אותם ביום הבחירות יהיו רשאים להימצא אף הם במקום הקלפי בשעות ההצבעה לצורך מילוי תפקידם. {{ח:סעיף|74|זיהוי הבוחרים|תיקון: תשכ״ט, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ו, תשס״א־6, תשס״ג, תשס״ו־2, תשע״ז־2, תשפ״א, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי. {{ח:תת|(ב)}} כאמצעי זיהוי ישמש אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תעודת זהות שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק המרשם}}; {{ח:תתת|(2)}} דרכון ישראלי תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתת|(3)}} רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תתת|(4)}} תעודת חבר הכנסת שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951}}; {{ח:תתת|(5)}} תעודה צבאית תקפה; לעניין סעיף זה, ”תעודה צבאית“ – התעודה הצבאית האישית שהונפקה לחייל בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} או בשירות קבע של צבא הגנה לישראל, על ידי צבא הגנה לישראל, הכוללת תמונה, שם ומספר זהות, שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בהוראות, לפי הצעת ראש המטה הכללי. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבחירות לכנסת (הזדהות באמצעות תעודה צבאית אישית)|הוראות הבחירות לכנסת (הזדהות באמצעות תעודה צבאית אישית), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת|(ג)}} מי שהצביע, תעביר ועדת הקלפי ברשימת הבוחרים, קו על שמו ועל יתר פרטיו, ותציין לצד שמו את שעת הצבעתו; בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 79א|סעיף 79א}}, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או מי שהוא הסמיך לשם כך רשאי למסור מידע בדבר נוכחות במקום הקלפי שהוא חיוני לגוף חוקר לשם חקירה פלילית של עבירה לפי חוק זה, ובתקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} – למסור מידע כאמור שהוא חיוני למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפדימיולוגית. {{ח:סעיף|74א|מעטפות הצבעה|תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב, תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} צבע מעטפות ההצבעה בבחירות יהיה כחול, אלא אם כן החליטה הועדה המרכזית אחרת, וצורתן תיקבע על ידי יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו. {{ח:תת|(ב)}} מעטפות ההצבעה יהיו אטומות. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הקלפי תמסור לכל בוחר שזוהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(א)}} מעטפת הצבעה אחת. {{ח:סעיף|75|אופן ההצבעה|תיקון: תשנ״ב־7, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} וכך מצביעים: בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, נותן הבוחר פתק הצבעה לתוך מעטפת ההצבעה שניתנה לו על ידי ועדת הקלפי; את המעטפה הוא מטיל לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ב)}} מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להביא איתו מלווה, שפרטיו יירשמו בפרוטוקול, כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה – {{ח:תתת|(1)}} לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה המצביע; {{ח:תתת|(2)}} לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים. {{ח:תת|(ג)}} התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי. {{ח:סעיף|76|פתקי הצבעה|תיקון: תשנ״ב־7, תשס״ב, תשע״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} פתקי הצבעה יהיו מודפסים על פי דוגמה שאישרה הועדה המרכזית, ועליהם אות, או כינוי ואות, של הרשימה ותו לא. {{ח:תת|(ב)}} רשימת מועמדים רשאית להוסיף לאות הרשימה ולכינויה העבריים את האות ואת הכינוי הערביים שהועדה המרכזית אישרה כמקבילים לאות ולכינוי העבריים, והבוחר רשאי להשתמש בפתק הצבעה בעברית בלבד או בעברית עם התרגום לערבית. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} במקום פתק מודפס בהתאם להוראות הקודמות, יכול לשמש להצבעה גם פתק ריק שעליו מסומנים בכתב־יד בעברית, בערבית או בשתי השפות יחד כאמור בסעיף קטן (ב), אות הרשימה או האות עם הכינוי, ותו לא, ובלבד שסומנו בעט בצבע כחול; כל בוחר רשאי לקבל מועדת הקלפי פתק ריק. {{ח:תת|(ד)}} בפתק הצבעה שיש עליו אות של אחת מרשימות המועמדים עם כינוי שונה מן הכינוי שאושר לפי חוק זה לאותה רשימה – ייחשב הקול על פי האות. {{ח:סעיף|77|הספקת פתקי הצבעה|תיקון: תשנ״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המרכזית תדפיס פתקי הצבעה של כל רשימות המועמדים שפורסמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}} בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א) ו־(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} כמות פתקי ההצבעה של כל רשימה כאמור תהיה כמספר הבוחרים הרשומים בפנקס הבוחרים בתוספת שלושים אחוזים. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, רשאי לקבוע כמות אחרת מזו הנקובה בסעיף קטן (ב) ואת מספר הפתקים אשר יודפסו בעברית ובערבית. {{ח:תת|(ד)}} הועדה המרכזית תעביר את פתקי ההצבעה לכל ועדות הקלפי לפחות יומיים לפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|78|קולות פסולים|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד, תשנ״א, תשנ״ב־7, תשנ״ו־3, תשנ״ט, תשנ״ט־6, תשס״א־5, תשס״ב, תשע״ה־3, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} אלה יהיו קולות פסולים: {{ח:תתת|(1)}} פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}, או שגדלו, צבעו או הדפסתו שונים ממה שקבעה הועדה המרכזית; {{ח:תתת|(2)}} פתק הצבעה ריק, שאינו מתאים להוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}, או שצורת הכתיבה שונה מזו שקבעה הועדה המרכזית; {{ח:תתת|(3)}} סימן או דבר במעטפת הצבעה או בפתק הצבעה העשוי לזהות את המצביע; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהשימוש בפתק הצבעה ריק לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(ג)}}; {{ח:תתת|(4)}} מעטפת הצבעה שנתן בוחר לתוכה יותר מפתק הצבעה אחד; אולם אם היו במעטפת הצבעה לא יותר משלושה פתקי הצבעה זהים לא ייפסל הקול בשל כך, אך הפתקים הנוספים לא יובאו בחשבון; {{ח:תתת|(4א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} מעטפה שאינה מאלה שסיפקה הועדה המרכזית; {{ח:תתת|(6)}} מעטפת הצבעה של בוחר שהגיעה לועדה המרכזית לאחר היום הראשון שלאחר יום הבחירות; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} מותר לקבוע בתקנות הוראות נוספות בדבר פסילת קולות, ובלבד שהחלטת הועדה המרכזית בענין זה נתקבלה ברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה. {{ח:סעיף|79|ספירת הקולות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ז, תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ב־3, תשנ״ב־7, תשנ״ב־6, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} ספירת הקולות תהיה בכל קלפי על ידי ועדת הקלפי מיד אחרי גמר ההצבעה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הקלפי תערוך פרוטוקול בטופס אחיד שנקבע בתקנות, על פתיחת הקלפי, על מהלך ההצבעה ועל ספירת הקולות, ותעביר מיד את הפרוטוקול עם כל חומר ההצבעה לועדה האזורית; הפרוטוקול ירשם ביד מזכיר ועדת הקלפי שירשום בו גם את הערותיו ואת ההערות של חברי הוועדה והמשקיפים לענין ניהול הקלפי והאזור הסמוך לה. {{ח:תת|(ג)}} הועדה האזורית תעביר מיד את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי שבאזורה עם כל חומר הבחירות לועדה המרכזית. {{ח:תת|(ד)}} פרוטוקול של ועדת קלפי ושל ועדה אזורית ייחתם בידי שניים מחברי הועדה לפחות, וביניהם יושב ראש הועדה או סגן יושב ראש, וכן ביד מזכיר הועדה; כל אחד מחברי הועדה וכל משקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}, וכל חבר של הועדה המרכזית, רשאי להוסיף בפרוטוקול את הערותיו. {{ח:תת|(ה)}} יושב ראש ועדה אזורית, יושב ראש הוועדה המרכזית, וממלאי מקומם, רשאים לתקן בפרוטוקול של ועדת קלפי – {{ח:תתת|(1)}} טעות חשבונית בסיכום מנין הקולות הכשרים, הקולות הפסולים או מנין המצביעים; {{ח:תתת|(2)}} טעות או השמטה בהעתקת מספר הקולות הכשרים לרשימת מועמדים מגליון ספירת הקולות לפרוטוקול; {{ח:תתת|(3)}} רישום קולות כשרים לרשימת מועמדים שנרשמו בטעות לרשימת מועמדים אחרת ומחיקת קולות אלה מרשימת המועמדים האחרת. {{ח:תת|(ו)}} תיקונים כאמור בסעיף קטן (ה) ייעשו לפי שיקול דעתו של יושב ראש הועדה האזורית או המרכזית, וממלאי מקומם, על סמך הרישומים של ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, על סמך גליונות ספירת קולות וגליונות פסילת קולות, וכן על סמך הערות של ועדת הקלפי או של מזכיר ועדת הקלפי שיכול שיימסרו בעל פה. {{ח:תת|(ז)}} רשימה של התיקונים כאמור בסעיף קטן (ה) אשר נעשו בועדות האזוריות ובועדה המרכזית תימסר לסגני יושב ראש הועדה המרכזית. {{ח:סעיף|79א|שמירת מסמכים|תיקון: תשנ״ו, תשס״א־5, תשע״ה, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המרכזית תשמור במקום בטוח את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי עם כל חומר הבחירות שנתקבל מהועדות האזוריות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיף 79(ג)}}, עד לאחר תום המועד להגשת ערעורי בחירות, ואם הוגשו ערעורי בחירות – עד לאחר מתן פסק דין חלוט בהם; אחרי המועדים האמורים, תשמיד הועדה המרכזית את חומר הבחירות כאמור, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר; אולם את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי תשמור הועדה המרכזית עד יום הבחירות לכנסת הבאה. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להורות כי חומר הבחירות שברשות הוועדה הנוגע לקלפי מסוימת, כולו או חלקו, לא יושמד, או יושמד במועד אחר, כפי שיחליט, והכול לתקופות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לתקופה שלא תעלה על 90 ימים – אם הדבר נדרש לשם בדיקה אם מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 90 ימים; {{ח:תתת|(2)}} לתקופה שלא תעלה על שנה – אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, ויושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, פנה לגוף חוקר והודיע לו על קיומו של חשד כאמור; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם; בפסקה זו, ”גוף חוקר“ – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות. {{ח:תת|(ב)}} זכאות לעיון בחומר הבחירות ובכלל זה בפרוטוקולים כאמור בסעיף זה, או צילום החומר כאמור תמורת תשלום, וסייגים לזכאות כאמור, יהיו לפי כללים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות)|כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:סעיף|80||תיקון: תשנ״ב־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: תוצאות הבחירות}} {{ח:סעיף|81|חלוקת המנדטים|תיקון: תשל״ג־3, תשנ״ב, תשנ״ד־2, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות מועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ־3.25% (שלושה אחוזים ורבע) מסך כל הקולות הכשרים. {{ח:תת|(ב)}} סך כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים יחולק למספר חברי הכנסת, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה ”המודד“. {{ח:תת|(ג)}} כל רשימה המשתתפת בחלוקת המנדטים תזכה במספר מנדטים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים במודד. {{ח:תת|(ד)}} המנדטים שנותרו אחרי חלוקת המנדטים לפי סעיף קטן (ג) יחולקו בין הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים באופן זה: {{ח:תתת|(1)}} לכל רשימה ייקבע ”מודד רשימה“ על ידי חילוק מספר הקולות הכשרים שקיבלה למספר המנדטים שזכתה בהם לפי סעיף קטן (ג) נוסף אחד; {{ח:תתת|(2)}} הרשימה שקיבלה את מודד הרשימה הגדול ביותר, תזכה במנדט נוסף; היו לשתי רשימות או יותר מודדי רשימה שווים, תכריע הגרלה שתערוך הועדה המרכזית, איזו מהן תזכה במנדט הנוסף; {{ח:תתת|(3)}} החלוקה לפי הוראות פסקאות (1) ו־(2) תימשך עד שיחולקו כל המנדטים, כשלרשימה שזכתה במנדט נוסף לפי פסקה (2) ייקבע מודד רשימה חדש בהתחשב במנדט הנוסף; {{ח:תתת|(4)}} רשימה שלא קיבלה יותר ממחצית כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים, וזכתה במחצית כל המנדטים, לא תוסיף להשתתף בחלוקת המנדטים, והחלוקה תימשך בין הרשימות האחרות. {{ח:סעיף|82|חלוקת מנדטים במקרה של רשימות קשורות}} {{ח:תת|(א)}} שתי רשימות מועמדים שהתקשרו ביניהן ייחשבו לענין חלוקת המנדטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ד)}} כרשימה אחת בעלת מספר הקולות הכשרים שקיבלו שתיהן יחד ובעלת המנדטים שזכו בהן שתיהן יחד, ובלבד שכל אחת מהן בפני עצמה קיבלה את אחוז הקולות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} המנדטים שזכו בהם שתי הרשימות הקשורות יחולקו ביניהן לפי שיטת החלוקה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81}} לגבי חלוקת כל המנדטים בין כל הרשימות. {{ח:סעיף|83|קביעת חברי הכנסת}} {{ח:ת}} רשימת מועמדים שזכתה במנדטים, יהיו האנשים ששמותיהם נקובים בראש הרשימה, בזה אחר זה, חברי הכנסת. {{ח:סעיף|84|פרסום תוצאות הבחירות}} {{ח:תת|(א)}} משנסתיימה ספירת הקולות ותוך המועד הקבוע לכך {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק־יסוד: הכנסת}} תפרסם הועדה המרכזית ברשומות את תוצאות הבחירות; ההודעה תפרט – {{ח:תתת|(1)}} את מספר הקולות הכשרים שנמסרו לכל אחת מרשימות המועמדים; {{ח:תתת|(2)}} את מספר הקולות שנמצאו פסולים; {{ח:תתת|(3)}} את מספר המנדטים שבהם זכתה כל אחת מרשימות המועמדים; {{ח:תתת|(4)}} את שמות האנשים שנבחרו חברי הכנסת מכל רשימה ורשימה. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} תהיה הודעה לפי סעיף זה ראיה חותכת לחלוקת המנדטים ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה. {{ח:תת|(ג)}} הועדה המרכזית תמציא לכל אדם שנבחר תעודה חתומה בידי יושב ראש הועדה או שנים מסגני היושב ראש, המאשרת שהוא נבחר חבר הכנסת. {{ח:סעיף|85||תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו, תשנ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|86|ערעור בחירות|תיקון: תשמ״ט־2, תשמ״ט־3, תשנ״ט־4, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על תוצאות הבחירות בטענה – {{ח:תתת|(1)}} שהבחירות בכללן או בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; {{ח:תתת|(2)}} שהמנדטים לא חולקו כחוק; {{ח:תתת|(3)}} שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק – {{ח:תת}} ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות. {{ח:תת|(א1)}} ערעור בחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} ידון כערעור מינהלי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|חוק בתי משפט לענינים מינהליים}}, בכפוף להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים תוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות; ואולם בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להאריך את המועד; בית המשפט ידון בערעור בשלושה. {{ח:תת|(ג)}} המשיבים בערעור יהיו יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית, שר הפנים וכן בא כוחה של סיעה וחבר הכנסת שהערעור נוגע להם. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי – {{ח:תתת|(1)}} לבטל את הבחירות בכללן או בקלפי מסויימת ולצוות על עריכתן שנית במועד שיקבע; {{ח:תתת|(2)}} להכריז שפלוני לא נבחר לחבר הכנסת וכי אדם אחר נבחר; {{ח:תתת|(3)}} לקבוע מחדש את חלוקת הקולות בין רשימות המועמדים, ולהכריז לפי זה על תוצאות הבחירות. {{ח:תת|(ה)}} על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים ניתן לערער לבית המשפט העליון בשאלה משפטית אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון; הערעור יוגש תוך שלושים ימים מיום מתן פסק הדין. {{ח:תת|(ו)}} החליט בית המשפט לענינים מינהליים על ביטול הבחירות בכללן, רשאי כל אחד מהמנויים בסעיף קטן (א) לערער על פסק הדין לפני בית המשפט העליון בזכות ובכל ענין, גם אם לא היה צד להליך בבית המשפט לענינים מינהליים, ובית המשפט העליון ידון בערעור בחמישה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ח)}} ערעור לפי סעיף זה לא יעכב את עבודת הכנסת, ותוצאות הערעור לא יגרעו מחוקיות ההחלטות שנתקבלו על ידיה. {{ח:סעיף|86א|בחירות לאחר קבלת ערעור בחירות|תיקון: תשמ״ט־2, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט על עריכת בחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 86|בסעיף 86(ד)(1)}}, יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים כפי שתקבע ועדת הבחירות המרכזית המכהנת אותה שעה; על מועד הבחירות החוזרות ועל השינויים האמורים תפרסם ועדת הבחירות המרכזית הודעה ברשומות ובכל דרך שתמצא לנכון. {{ח:תת|(ב)}} פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור, שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו. {{ח:סעיף|87|חילופי מועמדים|תיקון: תשס״א־5, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} מועמד יכול להתפטר בכל עת; את ההתפטרות יגיש המועמד בעצמו בכתב או ישלח אותה מחוץ לארץ במברק או במסמך אחר מאושר על ידי קונסול ישראלי או על ידי נוטריון, אל יושב ראש הועדה המרכזית, ואם כבר נבחר יושב ראש הכנסת – אל יושב ראש הכנסת; כתב התפטרות מוקדם – פסול. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} התפטר או נפטר מועמד אחרי פרסום רשימות המועמדים ולפני יום הבחירות, תפרסם הועדה המרכזית הודעה על כך ברשומות. {{ח:סעיף|88|חסינות פרלמנטרית}} {{ח:תת|(א)}} מתום יום הבחירות ייהנו הנבחרים מחסינות פרלמנטרית; נבחר שנמצא במעצר או במאסר, ישוחרר מיד אחרי פרסום תוצאות הבחירות, אולם אם היה במעצר או במאסר בשל פשע, ישוחרר – אם לא שוחרר לפני כן על ידי השלטונות המוסמכים – כעבור ארבעה עשר יום לאחר פתיחת הכנסת, זולת אם החליטה בינתיים הכנסת ליטול את חסינותו. {{ח:תת|(ב)}} מועמד שהיה לחבר הכנסת אחרי יום הבחירות ייהנה מחסינות פרלמנטרית מן היום שהיה לחבר הכנסת; אם היה אותו יום במעצר או במאסר, ישוחרר מיד, אולם אם היה במעצר או במאסר בשל פשע, ישוחרר – אם לא שוחרר לפני כן על ידי השלטונות המוסמכים – כעבור ארבעה עשר יום לאחר היום שהיה לחבר הכנסת, זולת אם החליטה בינתיים הכנסת ליטול את חסינותו. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הבחירות בקרב חיילים ושוטרים}} {{ח:סעיף|89|הגדרות|תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשמ״ח־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיילים“ – חיילים בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, בשירות קבע או בשירות מילואים פעיל של צבא־הגנה לישראל, לרבות חיילים בכלי שיט של צבא־הגנה לישראל הנמצאים ביום הבחירות מחוץ לנמל ישראלי וכן הנמנים על חיל המשטרה ושירות בתי־הסוהר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחנה צבא“ – לרבות משלט וכל שטח ומקום אחר המיועד אך ורק לצבא־הגנה לישראל. {{ח:סעיף|90|קלפיות לחיילים|תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשמ״ח־3, תשנ״ט, תשע״ז, תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חיילים רשאים להצביע בקלפיות מיוחדות לחיילים; יושב ראש הועדה המרכזית יקבע את מקומות הקלפיות האלה לפי המלצת ראש המטה הכללי או בא־כוחו, והודעה על מקומות אלה תפורסם במקום ובצורה שנקבעו בתקנות {{ח:תת|(ב)}} חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים אינו מרותק לקלפי מסויימת. {{ח:תת|(ג)}} ההצבעה בקלפיות לחיילים תהיה במועדים שנקבעו בתקנות או על פיהן ויכול שתתקיים במהלך 168 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה ביום הבחירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72|בסעיף 72}} (בסעיף קטן זה – מועד סגירת הקלפיות), ובלבד שקביעת מועדי הצבעה שיחלו לפני 72 השעות המסתיימות במועד סגירת הקלפיות תהיה בהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו. {{ח:תת|(ד)}} בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום קלפי לחיילים זולת חברי הועדה המרכזית, חברי ועדת הקלפי, נציג ראש המטה הכללי או בא־כוחו, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא־כוחו, חיילים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר, וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73א|בסעיף 73א}}. {{ח:תת|(ה)}} ועדות הקלפי לקלפיות לחיילים יתמנו בידי ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לכך; הועדה תהיה בת שני חברים שהם חיילים בשירות חובה שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון; החייל בעל הדרגה הגבוהה ביותר ישמש יושב ראש ועדת הקלפי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} ועדות הקלפי לקלפיות לחיילים יתמנו בידי ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לכך; הועדה תהיה בת שני חברים שהם חיילים בשירות חובה שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון, חיילים בשירות קבע אשר דרגתם אינה גבוהה מדרגת רב־סמל ראשון או חיילים בשירות מילואים שדרגתם אינה גבוהה מדרגת רב־סמל מתקדם; החייל בעל הדרגה הגבוהה ביותר ישמש יושב ראש ועדת הקלפי. {{ח:סעיף|91|הצבעה של חיילים|תיקון: תשכ״ט, תש״ל, תשל״ג־4, תשל״ז־3, תשל״ז־4, תשמ״א־2, תשמ״א־3, תשמ״ד־2, תשמ״ד־3, תשמ״ו, תשמ״ח־3, תשנ״ב־6, תשנ״ב־7, תשס״ב, תשס״ו־2, תש״ף־2, תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים חייב לזהות את עצמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} או בתעודת החייל שלו או בתעודת השוטר שלו או בתעודת הסוהר שלו. {{ח:תת|(ב)}} חייל המצביע בקלפי לחיילים ישים את המעטפה הנזכרת {{ח:פנימי|סעיף 74א|בסעיפים 74א}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75(א)}} לתוך מעטפה שניה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין, ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ב1)}} שוטר שהצביע כאמור בקלפי לחיילים וזיהה את עצמו באמצעי זיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}}, יציג ליושב ראש ועדת הקלפי את התעודה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95(א)}}. {{ח:תת|(ג)}} ספירת הקולות של אלה שהצביעו בקלפיות לחיילים תהיה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב־ראש הועדה המרכזית וסגניו, לתת הוראות בדבר אמצעי הזיהוי של חיילים הנמצאים באזורים שקבע לענין זה בהתייעצות ובהסכמה כאמור ובדבר הסימון שיעיד כי החייל הצביע לכנסת; קביעת האזורים וההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיראה שר הפנים לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא)|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:סעיף|92|תעמולה בין חיילים|תיקון: תשנ״ב־6, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} תעמולת בחירות בכתב מותרת בין חיילים כמו בין לא־חיילים, אולם – {{ח:תתת|(1)}} שום תעמולה לא תהיה מכוונת לחיילים בלבד; {{ח:תתת|(2)}} שום חומר תעמולה לא יודבק או ייתלה במחנה צבא חוץ מן האמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} בא כוח רשימת מועמדים רשאי להגיש לועדה המרכזית את שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, ואלה יפורסמו במחנות צה״ל במקום ובדרך שיקבעו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבטחון או בא כוחו. {{ח:תת|(ג)}} תעמולת בחירות ברבים בעל־פה, על כל צורותיה, אסורה במחנה צבא. {{ח:תת|(ד)}} בשני החדשים האחרונים שלפני יום הבחירות לא יהיו במחנות צבא פעולות הסברה מלבד על נושאים צבאיים, טכניים או מדעיים ומלבד שיעורים לעברית. {{ח:סעיף|93|חופשה לחיילים}} {{ח:ת}} המטה הכללי יורה שבמידת האפשרות הצבאית תינתן לחיילים חופשה שתאפשר להם להשתתף באסיפות בחירות. {{ח:סעיף|94|ביקורים במחנות צבא}} {{ח:ת}} יושב ראש הועדה המרכזית או חבר הועדה שהסמיכה לכך, רשאי, בתנאים שקבעה הועדה, לבקר בכל מחנה צבא כדי לבדוק אם נתמלאו בו הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|95|הצבעה של שוטרים|תיקון: תשל״ג־2, תשמ״א־7, תשמ״ד, תשמ״ד־4, תשמ״ח־3, תשנ״ב־3, תשנ״ט, תשס״א־3, תשס״א־6, תשס״ו־3, תשע״א, תש״ף־2, תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי {{ח:פנימי|סעיף 116יח|סעיף 116יח}}, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהנפיקה לו ועדת הבחירות המרכזית. שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי {{ח:פנימי|סעיף 116יח|סעיף 116יח}}, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהנפיקה לו ועדת הבחירות המרכזית. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”שוטר“ – לרבות עובד שירות הביטחון הכללי. {{ח:סעיף|95א|הצבעת עובדים מסויימים|תיקון: תשכ״ט, תש״ל, תשל״ג־4, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשמ״ח־3}} {{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי לתת הוראות, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות באזורים שנקבעו לענין סעיף זה בידי שר הפנים, בהתייעצות ובהסכמה כאמור, מתוך השטחים המוחזקים על ידי צבא הגנה לישראל, והם עובדי צבא הגנה לישראל או עובדים אחרים המועסקים באותם אזורים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בהן בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור; ההוראות האמורות אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא)|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:סעיף|95ב|הצבעת המוחזקים במשמורת הצבא שאינם חיילים|תיקון: תשס״ו־2}} {{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם שר הביטחון ובהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי להתקין תקנות או לתת הוראות, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות כדין במשמורת של הצבא והם אינם חיילים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא)|תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הבחירות בכלי שיט}} {{ח:סעיף|96|מסירת רשימה של כלי השיט|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם שר התחבורה, רשימה של כל כלי השיט וכן כל ידיעה בקשר לכלי השיט שבקשה הועדה. {{ח:סעיף|97|קביעת כלי השיט לצורך הצבעה|תיקון: תשמ״א־6, תשנ״ו}} {{ח:ת}} הועדה המרכזית תקבע, לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות, את כלי השיט שבהם תתקיים הצבעה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}; לא תקבע הועדה כלי שיט כאמור אם סברה אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שביום ההצבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} יימצאו בו פחות מ־14 אזרחים ישראליים בני 18 ומעלה; {{ח:תתת|(2)}} שביום הבחירות יימצא כלי השיט בנמל ישראלי. {{ח:סעיף|98|רשאים להצביע}} {{ח:ת}} מי שנמצא בתור ימאי או בתור נוסע בכלי שיט שנקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}} רשאי להצביע באותו כלי שיט. {{ח:סעיף|99|יום ההצבעה|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} ההצבעה בכלי שיט תתקיים ביום ה־12 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|100|אחראים|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בכל כלי שיט שבו מתקיימת הצבעה תמנה הועדה המרכזית, לא יאוחר מ־40 יום לפני יום הבחירות, שני אחראים לארגון ההצבעה ולניהולה (להלן – אחראים); אחד האחראים יהיה הקברניט, ואם אינו אזרח ישראלי – הימאי בעל הדרגה הגבוהה ביותר מבין הימאים אזרחי ישראל שבכלי השיט, והשני יהיה הימאי בעל הותק הגדול ביותר מבין הימאים שבכלי השיט שאינם קצינים ושהם אזרחים ישראליים. {{ח:תת|(ב)}} היו בכלי שיט יותר מימאי אחד כשיר להיות אחראי, יהיה לאחראי הקשיש שבהם. {{ח:תת|(ג)}} הועדה המרכזית תמנה ממלאי מקום לכל אחראי; ממלא מקום יפעל בתור אחראי אם נבצר מן האחראי למלא תפקידו. {{ח:תת|(ד)}} שני האחראים בכלי שיט יפעלו בכל ענין לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} בצוותא. {{ח:סעיף|101|חומר הצבעה|תיקון: תשמ״א־7, תשנ״ו}} {{ח:ת}} לא יאוחר מ־35 יום לפני יום הבחירות ישלח יושב ראש הועדה המרכזית לאחראים את כתבי המינוי שלהם ושל ממלאי מקומם, קלפי, מלאי של מעטפות הצבעה פנימיות וחיצוניות, פתקי הצבעה ריקים וחומר בחירות אחר, הכל כפי שאישר יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו. {{ח:סעיף|102|לוח מודעות|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} מיד לאחר קבלת כתבי המינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}} יקבעו האחראים במקום בולט בכלי השיט לוח מודעות ועליו ידביקו הודעה על הקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}} ועל יום ההצבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, את ההודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} מיד לאחר קבלתן והודעות אחרות על סדרי ההצבעה; לא יהיו מודעות אחרות על הלוח. {{ח:סעיף|103|שעות ההצבעה ומקומה|תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} האחראים יקבעו את שעות ההצבעה, ובלבד שיהיו לא פחות משמונה שעות להצבעה, ויפרסמו, לא יאוחר מ־48 שעות לפני תחילת ההצבעה, הודעה על לוח המודעות בדבר שעות ההצבעה ומקום ההצבעה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|104|רשימות המועמדים|תיקון: תשמ״א־7}} {{ח:ת}} לאחר שאושרו רשימות המועמדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63}} ישלח יושב ראש הועדה המרכזית לאחראים הודעה על האות והכינוי שאושרו לכל אחת מרשימות המועמדים ועל שמו של המועמד הראשון בכל רשימת מועמדים שאושרה. {{ח:סעיף|105||תיקון: תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|106||תיקון: תשנ״ב־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|107|זיהוי המצביעים|תיקון: תשכ״ט, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הרוצה להצביע בכלי שיט חייב לזהות את עצמו בפני האחראים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|108|תא ההצבעה|תיקון: תשמ״א־7}} {{ח:ת}} האחראים יקבעו תא להצבעה המסתיר את הבוחר מעיני הזולת וידאגו שיהיה בו מכשיר כתיבה ופתקי הצבעה ריקים מאלה שסופקו לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}. {{ח:סעיף|109|נוכחות במקום ההצבעה}} {{ח:ת}} בשעות ההצבעה לא יימצא במקום ההצבעה שום אדם זולת האחראים ובוחרים שהותרו להימצא בו לשם הצבעה. {{ח:סעיף|110|אופן ההצבעה|תיקון: תשמ״א־7, תשנ״ב־7, תשס״ב, תשע״א, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} נזדהה הבוחר, יתנו לו האחראים מעטפת הצבעה; בתא ההצבעה יכתוב הבוחר על פתק ההצבעה את אות הרשימה שבעדה הוא מצביע או את האות עם הכינוי, וייתן את הפתק במעטפת ההצבעה; את המעטפה ייתן לתוך מעטפה חיצונית; האחראים יציינו על המעטפה החיצונית את שם הבוחר, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות; והבוחר יתן אותה לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ב)}} מותר לבוחר להשתמש בפתק הצבעה מודפס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76}}. {{ח:סעיף|111|פרוטוקול}} {{ח:ת}} האחראים ינהלו פרוטוקול על מהלך ההצבעה בטופס שנקבע בתקנות ויחתמו עליו עם תום ההצבעה. {{ח:סעיף|112|שיגור חומר הצבעה לועדה המרכזית}} {{ח:ת}} מיד לאחר תום ההצבעה ינעלו ויחתמו האחראים את הקלפי וישלחו אותה ביחד עם הפרוטוקול לועדה המרכזית בדואר אויר רשום או באופן אחר שעליו הורה יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם שר הפנים. {{ח:סעיף|113|הטיפול במעטפות ההצבעה}} {{ח:תת|(א)}} שמירת הקלפיות, פתיחתן, בדיקת מעטפות ההצבעה וספירת הקולות יהיו בידי הועדה המרכזית על פי הסדרים שקבעה. {{ח:תת|(ב)}} היתה בקלפי מעטפת הצבעה של מי שאיננו בעל זכות לבחור או של מי שכבר הצביע, תשמיד הועדה המרכזית את המעטפה בלי לפתחה. {{ח:סעיף|114|צרורות פסולים|תיקון: תשל״ג־4, תשמ״ד, תשמ״ח־3, תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשס״ב}} {{ח:ת}} חומר הצבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 112|בסעיף 112}}, שהגיע לידי יושב ראש הועדה המרכזית או למי שהוא הסמיכו לקבלתו, לאחר יום הבחירות, לא תטפל בו הועדה המרכזית ותורה להשמידו; על ההשמדה ייערך פרוטוקול. {{ח:סעיף|115|חיסיון}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין אחר לא תיערך בקורת בצרורות המיועדים לועדה המרכזית. {{ח:סעיף|116|סייגים לתעמולת בחירות}} {{ח:תת|(א)}} לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על־ידי אסיפות או רמקולים. {{ח:תת|(ב)}} בכלי שיט לא יוצג ברבים ולא יחולק חומר תעמולה זולת חומר שהמציאה הועדה המרכזית ובהתאם להוראותיה. {{ח:תת|(ג)}} משעה 7 בערב שלפני יום ההצבעה ועד תום ההצבעה לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על־ידי העברת שידורי רדיו ברמקולים. {{ח:תת|(ד)}} הקברניט וכל ימאי בדרגת קצין לא יקחו חלק בתעמולת בחירות בכלי שיט; העובר על הוראה זו יהיה אחראי אחריות משמעתית, בנוסף לאחריותו הפלילית. {{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:סעיף|116א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיר“ – מי שביום הבחירות נתון במשמורת בבית סוהר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עציר“ – מי שביום הבחירות נתון במשמורת המשטרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית סוהר“ – בית סוהר או בית סוהר ארעי, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מעצר“ – מקום שבו נתונים עצירים במשמורת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוהר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}. {{ח:סעיף|116ב|קלפיות לאסירים ולעצירים|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ב־6, תשנ״ו, תשע״א}} {{ח:תת|(א)|(1)}} לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור השר לביטחון הפנים ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי הסוהר ובתי המעצר ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שייקבע בתקנות. {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע, על פי הרשימה האמורה בפסקה (1) ולאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא מינה לכך, מקומות קלפי מיוחדים לאסירים ולעצירים (להלן – קלפיות לאסירים); קלפי לאסירים יכול שתהיה ניידת. {{ח:תת|(ב)}} אסיר או עציר רשאים להצביע בקלפי לאסירים בבית הסוהר, בבית המעצר או בתחנת המשטרה שבהם הם נמצאים ביום הבחירות, או בקלפי לאסירים הקרובה לאותו מקום; האחראי על החזקת אסיר או עציר יעשה את הסידורים שיאפשרו לו להגיע לקלפי לאסירים כדי להצביע; האחראי יודיע לאסיר או לעציר על סידורים אלה ככל האפשר לפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} סוהרים הנמצאים ביום הבחירות בבית סוהר יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים וכן יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים חברי ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, וכן יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים הנמצאת בבית מעצר – שוטרים הנמצאים ביום הבחירות בבית המעצר. {{ח:סעיף|116ג|הרכב ועדות קלפי|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} ועדות הקלפי לאסירים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית; הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בידי יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית. {{ח:תת|(ב)}} על ועדות קלפי לאסירים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}; לא יחולו עליהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}. {{ח:תת|(ג)}} סיעה המיוצגת בועדה המרכזית והרוצה למנות נציגים לועדת קלפי לאסירים, תמסור ליושב ראש הועדה המרכזית או למי שהוא מינה לכך רשימה של הנציגים המוצעים, לא יאוחר מ־30 ימים לפני יום הבחירות; הרשימה תיחתם ביד בא כוח הסיעה ותכלול את הפרטים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} שם הסיעה; {{ח:תתת|(2)}} השם הפרטי ושם המשפחה של הנציג; {{ח:תתת|(3)}} מספר הזהות של הנציג; {{ח:תתת|(4)}} מען הנציג. {{ח:תת|(ד)}} מינוי חברי ועדות הקלפי לאסירים טעון אישור שר המשטרה או מי שהוא מינה לכך; יושב ראש הועדה המרכזית או מי שהוא מינה לכך, יעביר את הרשימות לשר המשטרה או למי שהוא מינה לכך והוא יחליט, לא יאוחר מ־20 ימים לפני יום הבחירות, על אישור של נציג או על סירוב לאשרו; הודעה על החלטה כאמור תישלח לבא כוח הסיעה הנוגעת בדבר. {{ח:תת|(ה)}} בא כוח הסיעה רשאי לערור לפני יושב ראש הועדה המרכזית על החלטה לפי סעיף קטן (ד) שלא לאשר נציג של אותה סיעה; הערר יוגש לא יאוחר מ־15 ימים מיום שנתקבלה ההודעה על ההחלטה. {{ח:תת|(ו)}} אין חובה להביא לידיעת בא כוח סיעה את הנימוקים להחלטה שלא לאשר נציג של הסיעה, אולם הם יובאו לידיעת יושב ראש הועדה המרכזית הדן בערר על אותה החלטה. {{ח:סעיף|116ד|סדרי הצבעה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ב־7, תשס״ב, תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר המשטרה, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות לאסירים, ובכלל זה את שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסויימת. {{ח:תת|(ב)}} הרוצה להצביע בקלפי לאסירים חייב לזהות עצמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} או בכרטיס אסיר שהונפק על ידי שירות בתי הסוהר. {{ח:תת|(ג)}} המצביע בקלפי לאסירים ישים את המעטפה הנזכרת {{ח:פנימי|סעיף 74א|בסעיפים 74א}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75(א)}} לתוך מעטפה שניה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ד)}} ספירת הקולות של אלה שהצביעו בקלפיות לאסירים תהיה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ה)}} בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי לאסירים זולת חברי הועדה המרכזית, חברי ועדת הקלפי, מזכיר ועדת הקלפי ונציג של שר המשטרה, בוחר שהותר לו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא־כוחו, סוהרים או שוטרים במספר הדרוש, לדעת ועדת הקלפי, לשם שמירה על הסדר, וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73א|בסעיף 73א}}. {{ח:תת|(ו)}} בתא ההצבעה תוצג הודעה על רשימות המועמדים שאושרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, בצירוף האות והכינוי שאושרו לכל רשימה וכן שמו של המועמד הראשון ברשימה; ההודעה תוכן בידי יושב ראש הועדה המרכזית. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות לאסירים ובדבר שעות ההצבעה)|כללי הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות לאסירים ובדבר שעות ההצבעה), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:סעיף|116ה|תעמולת בחירות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} תעמולת בחירות המתפרסמת ומשודרת בכלי התקשורת תהא מותרת בין כתלי בתי הסוהר ובתי המעצר, במידת האפשר; יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר המשטרה, יקבע כללים לענין הדרך שבה תופעל הוראה זו ומידת הפעלתה. {{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור בסעיף קטן (א) אסורה כל תעמולת בחירות בין כתלי בית סוהר או בית מעצר, בין בכתב ובין בעל פה. {{ח:תת|(ג)}} שום תעמולה לא תהיה מכוונת לאסירים או לעצירים בלבד. {{ח:תת|(ד)}} בכל בית סוהר, ובמידת האפשר גם בכל בית מעצר, יותקן לוח שעליו יודבקו שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, שיומצאו לועדה המרכזית; אסירים ועצירים יהיו רשאים לעיין בלוחות האמורים, בתנאים ובזמנים שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית בהתייעצות עם שר המשטרה, בשים לב לכך שלא ייפגעו הסדר והבטחון. {{ח:סעיף|116ו|סמכויות מיוחדות|תיקון: תשמ״ו־2}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70א|סעיף 70א}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר. {{ח:קטע2|פרק י2|פרק י׳2: הבחירות בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל|תיקון: תשנ״א}} {{ח:סעיף|116ז|רשאים להצביע|תיקון: תשנ״א, תשנ״ב־4, תשנ״ו, תשנ״ט, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} בוחר שהוא עובד המדינה או עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל, או קרן היסוד, הנמצא במדינת חוץ עקב עבודתו, רשאי להצביע בקלפי מיוחדת שתוצב בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל (להלן – הנציגות); גם בן זוגו של עובד המדינה כאמור וילדו שגילו אינו עולה על עשרים שנים, ושהם בוחרים, יהיו רשאים להצביע באותה קלפי; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ – לרבות חייל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד“ – לרבות שליח של אחד מהמוסדות האמורים, ובלבד ששליחותו היא לתקופה של שנה לפחות. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על עובד כאמור באותו סעיף קטן שראש הממשלה או שר הבטחון הודיעו לנציב שירות המדינה כי מטעמים של בטחון המדינה אין הוא רשאי להצביע. {{ח:סעיף|116ח|יום ההצבעה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} ההצבעה בנציגויות תתקיים ביום ה־12 שלפני יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|116ט|סדרי ההצבעה והוראות אחרות|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} על ההצבעה בנציגויות יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיפים 100 עד 116}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכן בשינויים אחרים ככל שיידרשו, והם ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית בהתייעצות עם שר הפנים ועם שר החוץ. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|קביעת הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל)|קביעת הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:סעיף|116י|רשימת הרשאים להצביע בנציגויות|תיקון: תשנ״א, תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור שר החוץ לוועדה המרכזית, רשימה של הנציגויות. {{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות ימסור יושב־ראש הוועדה המרכזית לפקידים המוסמכים רשימה של הנציגויות. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות יודיעו הפקידים המוסמכים לכל עובד, לבן־זוגו ולילדו על זכותם להצביע בנציגות; להודעה תצורף רשימת הנציגויות האמורה בסעיף קטן (ב) וכן יפורטו בהודעה ימי ההצבעה בנציגויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 116ח|בסעיף 116ח}}; נוסח ההודעה ופרטיה ייקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ה)}} מי שלא קיבל הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) וטוען שהוא זכאי להצביע בנציגות, רשאי לערור על כך לפני יושב ראש הוועדה המרכזית, והחלטתו תהיה סופית. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה – ”פקיד מוסמך“ – {{ח:תתת|(1)}} לענין עובדי המדינה, בני זוגם וילדיהם – נציב שירות המדינה; {{ח:תתת|(2)}} לענין עובדי ההסתדרות הציונית העולמית, בני זוגם וילדיהם – המזכיר הכללי של ההסתדרות הציונית העולמית; {{ח:תתת|(3)}} לענין עובדי הסוכנות היהודית, בני זוגם וילדיהם – המנהל הכללי של הסוכנות היהודית; {{ח:תתת|(4)}} לענין עובדי הקרן הקיימת לישראל, בני זוגם וילדיהם – המנהל הכללי של הקרן הקיימת לישראל; {{ח:תתת|(5)}} לענין עובדי קרן היסוד, בני זוגם וילדיהם – המנהל הכללי של קרן היסוד. {{ח:סעיף|116יא||תיקון: תשנ״א, תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק י3|פרק י׳3: בחירות בבתי חולים ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״ג־4}} {{ח:סעיף|116יב|הגדרות|תיקון: תשנ״ו־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאושפז“ – בוחר שביום הבחירות היה מאושפז בבית חולים, למעט מי שביום הבחירות התקבל לאשפוז במחלקת אשפוז יום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המכיל לפחות 50 מיטות לחולים. {{ח:סעיף|116יג|קלפיות למאושפזים|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ט, תשס״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} מאושפז רשאי להצביע בקלפי למאושפזים המוצבת בבית חולים שבו הוא מאושפז. {{ח:תת|(א1)}} בקלפי למאושפזים יהיו רשאים להצביע גם שוטרים המוצבים בה לשם שמירת הסדר, וכן עובדי הצוות הרפואי של בית החולים אם נוכח מנהל בית החולים או מי שמנהל בית החולים הסמיכו לכך כי קרוב לודאי שאותו עובד לא יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו בדרך אחרת; לעובד כאמור יינתן אישור בכתב המעיד על זכאותו להצביע בקלפי למאושפזים לפי טופס שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות ימסור שר הבריאות ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה של כל בתי החולים ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית, יקבע, לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, את בתי החולים שבהם יוצבו קלפיות למאושפזים; הקלפי תעמוד, במידת האפשר, במקום מרכזי בבית החולים שהוא נוח לגישה למאושפזים; יושב ראש הועדה המרכזית יקבע את מקום הקלפי בתוך בית החולים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך, ורשאי הוא לקבוע כי בבית חולים יוצבו יותר מקלפי אחת או שקלפי אחת תוצב במקומות שונים בבית החולים או בבתי חולים שונים, בשעות שייקבעו על ידו. {{ח:סעיף|116יד|הרכב ועדות קלפי|תיקון: תשנ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} ועדות הקלפי למאושפזים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית; הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בידי יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית. {{ח:תת|(ב)}} על ועדות קלפי למאושפזים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ט1)}}. {{ח:סעיף|116טו|סדרי ההצבעה|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות למאושפזים, ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסויימת, וכן הוראות בדבר דרך הפרסום בבתי החולים של שעות ההצבעה ושל מקום הקלפי בבית החולים. {{ח:תת|(ב)}} ביום הבחירות, לפני פתיחת הקלפי בבית החולים, יתן בית החולים לכל מאושפז אישור בכתב בדבר היותו מאושפז לפי טופס שנקבע בתקנות; מאושפז שהתקבל לבית החולים ביום הבחירות עד לשעות שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך, יקבל אישור כאמור עם אשפוזו. {{ח:תת|(ג)}} מאושפז המבקש להצביע בקלפי למאושפזים יזהה את עצמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} ויציג אישור כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} המצביע בקלפי למאושפזים ישים את המעטפה הנזכרת {{ח:פנימי|סעיף 74א|בסעיפים 74א}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75(א)}} לתוך מעטפה שניה; ועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ה)}} העברת הקלפיות למאושפזים לידי הועדה המרכזית וספירת קולות המצביעים בהן תהיה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים ובמוסדות מוכרים)|הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים ובמוסדות מוכרים), התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:סעיף|116טז|תעמולת בחירות|תיקון: תשנ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} חומר תעמולה לא יודבק ולא ייתלה בבית חולים חוץ מן האמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} בא כוח רשימת מועמדים רשאי להגיש לועדה המרכזית את שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, ואלה יפורסמו בבתי חולים במקום ובדרך שיקבעו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך. {{ח:תת|(ג)}} תעמולת בחירות ברבים, בעל־פה, על כל צורותיה, אסורה בבית חולים. {{ח:סעיף|116יז|סמכויות מיוחדות|תיקון: תשנ״ו־4}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70א|סעיף 70א}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על הבחירות בבתי חולים. {{ח:סעיף|116יז1|הצבעת אנשים המוגבלים בניידות השוהים במוסד|תיקון: תשס״ג־4, תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} אדם המוגבל בניידות השוהה עקב כך במוסד שהוכר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק י3|פרק זה}} (בסעיף זה – מוסד מוכר) על ידי שר העבודה והרווחה רשאי להצביע בקלפי המוצבת במוסד שבו הוא שוהה. {{ח:תת|(ב)}} שר העבודה והרווחה רשאי להכיר במוסד שבו מתגוררים, במהלך חייהם הרגיל, לפחות 50 אנשים המוגבלים בניידות, עקב מוגבלותם זו, והנמצא בפיקוח של משרד העבודה והרווחה, כמוסד שבו תוצב קלפי לצורך הצבעה של האנשים האמורים; סעיף זה לא יחול על בית אבות. {{ח:תת|(ג)}} הוראות חוק זה יחולו על הצבעה במוסד מוכר, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|פרק י3|בפרק זה}}, במקום ”שר הבריאות“ יבוא ”שר העבודה והרווחה“; {{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}} המלווה יהיה מזכיר ועדת הקלפי. {{ח:קטע2|פרק י3א|פרק י׳3א: הצבעה בבתי אבות {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:סעיף|116יז2||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז3||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז4||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז5||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק י3ב|פרק י׳3ב: הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:סעיף|116יז6||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז7||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז8||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|116יז9||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק י3ג|פרק י׳3ג: הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|פרק י3ג|פרק זה}} חל הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:סעיף|116יז10|הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק י3ג|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם ציבורי“ – {{ח:תתתת|(1)}} הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; {{ח:תתתת|(2)}} רשות מקומית; {{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שהוקם בחוק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפונה“ – אדם שעזב את מקום מגוריו עקב המצב הביטחוני, מאז יום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) וטרם חזר להתגורר בו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קלפי ייעודית למפונים“ – קלפי המיועדת להצבעה של מפונים. {{ח:תת|(ב)}} בוחר שהוא מפונה רשאי להצביע בבחירות בקלפי ייעודית למפונים או בכל קלפי שנקבעה כקלפי להצבעת אנשים המוגבלים בניידות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} גורם ציבורי ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית, לפי דרישתו, מידע סטטיסטי בדבר מספר המפונים הידועים לו, ולעניין רשות מקומית – מספר המפונים שעברו להתגורר בה, והכול בחלוקה לפי יישוב ורחוב, אם המידע ברשות הגורם הציבורי. {{ח:תתת|(2)}} מסירת המידע כאמור בפסקה (1) תהיה בדרך ובמועדים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית, ולא יחולו עליה הוראות שנקבעו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23ז|סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ד)}} מידע שנמסר לפי סעיף קטן (ג) ישמש את הוועדה המרכזית לשם קביעת מקומות הקלפי כאמור בסעיף קטן (ה), והוא יימחק בסמוך ליום פרסום תוצאות הבחירות ולא יאוחר מ־14 ימים מאותו מועד. {{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע את המקומות שיוצבו בהם קלפיות ייעודיות למפונים; היושב ראש יקבע את מקומות הקלפי כאמור לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, והוא רשאי לעדכן את קביעתו מזמן לזמן. {{ח:סעיף|116יז11|הרכב ועדות הקלפי בקלפיות ייעודיות למפונים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:תת|(א)}} ועדות הקלפי בקלפיות הייעודיות למפונים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדה המרכזית; מספר החברים בהן והרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית. {{ח:תת|(ב)}} על ועדות קלפי בקלפיות ייעודיות למפונים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24(ט1)}}. {{ח:סעיף|116יז12|סדרי הצבעה בקלפי ייעודית למפונים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע הוראות המסדירות את ההצבעה בקלפיות ייעודיות למפונים, ובכלל זה הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות, סדרי ההצבעה בהן ושעות הצבעה בקלפיות הייעודיות בכלל או בקלפי מסוימת. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה המרכזית תפרסם הודעה בדבר מקומות הקלפיות הייעודיות למפונים, וסדרי ההצבעה ושעות ההצבעה בהן באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית ובכל דרך נוספת אחרת שתיראה ליושב ראש הוועדה יעילה ונגישה לקבוצות שונות באוכלוסייה. {{ח:תת|(ג)}} מפונה המצביע בקלפי ייעודית למפונים או בקלפי שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}, יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(א) ו־(ב)}}, ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מפונה ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות, והוא יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ד)}} ספירת הקולות של מי שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א(ו)}}. {{ח:סעיף|116יז13|סמכויות מיוחדות לגבי קלפי ייעודית למפונים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70א|סעיף 70א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי {{ח:פנימי|פרק י3ג|פרק זה}}. {{ח:קטע2|פרק י4|פרק י׳4: הצבעת מזכיר ועדת קלפי, חברי ועדת קלפי, חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות|תיקון: תשס״ג, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:סעיף|116יח|הצבעת מזכיר ועדת קלפי|תיקון: תשס״ג, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מזכיר ועדת קלפי רשאי להצביע בקלפי שבה הוא משמש מזכיר, ואולם זיהויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} יהיה בפני יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ב)}} מזכיר המצביע כאמור בסעיף קטן (א) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות והמזכיר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ג)}} ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לענין ספירת הקולות של בוחרים שהצביעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א}}. {{ח:סעיף|116יט|הצבעת חברי ועדת קלפי ומשקיפים|תיקון: תשס״ו, תש״ע, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} חבר ועדת קלפי רשאי להצביע בקלפי שבה הוא משמש חבר, אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות למילוי תפקידו של חבר ועדת הקלפי אשר בשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו; {{ח:תתת|(2)}} הוא שימש חבר באותה קלפי לפחות שש שעות רצופות שבהן היתה הקלפי פתוחה להצבעה. {{ח:תת|(א1)}} מזכיר ועדת הקלפי יציין בפרוטוקול את שמם ומספר זהותם במרשם האוכלוסין של חברי ועדת הקלפי שהצביעו בקלפי שבה שימשו חברים, ויאשר כי התקיים האמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} חבר ועדת קלפי, המצביע כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החבר המצביע) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי, למעט החבר המצביע, תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות; החבר המצביע יטיל את המעטפה לעיני חברי ועדת הקלפי הנותרים לתוך הקלפי. {{ח:תת|(ב1)}} הוראות סעיפים קטנים (א)(2), (א1) ו־(ב) יחולו גם על משקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}}. {{ח:תת|(ג)}} ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 68א|סעיף 68א(ו)}}. {{ח:סעיף|116יט1|הצבעת חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} חבר הוועדה המרכזית ועובד של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית רשאים להצביע בקלפי שבאזור הבחירות שבו הם משמשים בתפקידם ביום הבחירות, בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי {{ח:פנימי|סעיף 116יח|סעיף 116יח}}, ובלבד שיושב ראש הוועדה המרכזית, או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, נוכח כי קיימות נסיבות הקשורות למילוי תפקידו של החבר או העובד ביום הבחירות שבשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו, והוא הציג תעודה שהנפיקה לו הוועדה המרכזית ובה צוין כי הוא רשאי להצביע כאמור בסעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע מקומות קלפי מיוחדים במקום מושבה של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית לשם הצבעה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הרכב ועדות הקלפי ואופן ההצבעה, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 116יח|סעיף 116יח}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות במקומות קלפי מיוחדים במקום מושבן של ועדות בחירות)|הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות במקומות קלפי מיוחדים במקום מושבן של ועדות בחירות), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עובד“ – לרבות מי שעובד בוועדה, מבצע בעבורה תפקיד או מעניק לה שירות ביום הבחירות בלבד. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: עונשין}} {{ח:סעיף|117|זיוף פנקס או רשימה}} {{ח:תת|(א)}} המזייף פנקס בוחרים או רשימת בוחרים והמשנה או משמיד אחד מאלה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 10,000 לירות; נעברה העבירה על ידי מי שממונה על הכנת הפנקס או הרשימה, החזקתם, שמירתם או הצגתם, דינו – מאסר ארבע עשרה שנה או קנס 10,000 לירות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#תוספת 2 פרט 8|פסקה (7) לתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}, לא תחול על עבירה לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|118||תיקון: תשס״א־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|118א|שימוש שלא כדין במידע פנקס|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} העושה שימוש במידע פנקס או המוסר מידע ממידע פנקס כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}} שלא לצורכי התמודדות בבחירות או לצורכי קשר עם ציבור הבוחרים, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|119|הפרעת הבחירות|תיקון: תשל״ז, תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות: {{ח:תתת|(1)}} המפריע את המהלך הסדיר של הבחירות; {{ח:תתת|(2)}} המכין או המפיץ פתקי הצבעה שאינם בהתאם להוראות חוק זה; {{ח:תתת|(3)}} המפריע לבוחר בהצבעה או המונע אותו מהצביע; {{ח:תתת|(4)}} המטפל בקלפי בלי רשות או המוציא קלפי מרשות הממונים עליה; {{ח:תתת|(5)}} המתערב בלי רשות בפתיחת קלפי או בספירת הקולות; {{ח:תתת|(6)}} המשמיד, המלכלך, המסמן, המעלים או הלוקח שלא כדין פתק הצבעה המצוי בתא הצבעה במקום קלפי, באופן העשוי להפריע להצבעה; {{ח:תתת|(7)}} המשמיד, המעלים או הלוקח שלא כדין חומר הצבעה שיש להעבירו לועדה אזורית או לועדה המרכזית; {{ח:תתת|(8)}} המשמיד מעטפת הצבעה מן המעטפות שהוצאו מן הקלפי לפני שנכללה בספירת הקולות. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי חבר של ועדת בחירות או על ידי אדם הממונה על קלפי או על שמירת הסדר במקום הקלפי, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות; בסעיף קטן זה, ”אדם הממונה על קלפי“ – לרבות חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי. {{ח:סעיף|120|נטישת חומר הצבעה|תיקון: תשל״ז, תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} יושב ראש ועדת קלפי או ממלא מקומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} או מזכיר ועדת קלפי, הנוטש, לאחר גמר ספירת הקולות, את פרוטוקול ההצבעה או את חומר ההצבעה האמורים {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיף 79}}, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות. {{ח:סעיף|121|אי־<wbr>מילוי חובה על־<wbr>ידי אחראי|תיקון: תשל״ז, תשנ״ט}} {{ח:ת}} אחראי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} או {{ח:פנימי|פרק י2|פרק י׳2}} שלא מילא חובה המוטלת עליו באותו פרק, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות. {{ח:סעיף|122|שחיתות ואיום|תיקון: תשל״ז, תשנ״ב־2, תש״ס}} {{ח:ת}} ואלה דינם מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות: {{ח:תת|(1)}} הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; {{ח:תת|(2)}} המקבל או המסכים לקבל שוחד, לעצמו או לאדם אחר, כדי שיצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; {{ח:תת|(3)}} המאיים על בוחר בגרימת נזק, לו או לאדם אחר, אם הבוחר יצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; {{ח:תת|(4)}} המבטיח לבוחר עבודה אם יצביע או יימנע מהצביע בעד רשימת מועמדים מסויימת; {{ח:תת|(5)}} המפטר או מאיים לפטר אדם מעבודה או מונע או מאיים למנוע ממנו קבלת עבודה כדי שיצביע או לא יצביע או משום שהצביע או לא הצביע בעד רשימת מועמדים מסויימת או משום שנמנע או לא נמנע מהצבעה, או כדי שיימנע או לא יימנע או משום שנמנע או לא נמנע מתעמולת בחירות, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; {{ח:תת|(6)}} המשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת, בדרך של השבעה, קללה, נידוי, חרם, נדר, התרת נדר, הבטחה להעניק ברכה, או מתן קמיע; לענין זה, ”קמיע“ – לרבות כל חפץ שבעיני חלק מהציבור יש ביכולתו להיטיב או להרע עמו. {{ח:סעיף|123|דרכי שוחד}} {{ח:ת}} אין נפקא מינה בשוחד – {{ח:תת|(1)}} אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, למעט הובלת בוחר בכלי רכב אל מקום הקלפי וממנו לצורך הצבעתו; {{ח:תת|(2)}} אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; {{ח:תת|(3)}} אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר, אם ניתן לידי הלוקח או בשביל הלוקח לידי אדם אחר, אם ניתן מתחילה או בדיעבד, ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר. {{ח:סעיף|124|הצבעה שלא כחוק|תיקון: תשל״ז, תשנ״ב־7, תשס״א־3, תשס״א־6, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} ואלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש לצורך זיהויו בפני ועדת קלפי או בפני אחראי לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} באמצעי זיהוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} או בפנקס זיהוי שאינם שלו, או שנעשה בהם רישום או שינוי כלשהם שלא כדין, בכוונה להטעות את ועדת הקלפי או את האחראי, ולא הוכיח כי השימוש היה בתום לב; {{ח:תתת|(2)}} המצביע יותר מפעם אחת, בין באותה קלפי ובין בקלפיות שונות; {{ח:תתת|(3)}} המטיל בכוונה לתוך הקלפי יותר ממעטפה אחת, בין שיש בה פתק הצבעה ובין שהיא ריקה. {{ח:תת|(ב)}} נעברה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי או שאיפשר אחד מהם את ביצוע העבירה בידי אחר, דינו חמש שנות מאסר או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|125|הפקעת שכר אולמות|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} הדורש או המקבל בעד השכרה של אולם לשם אסיפת בחירות שכר העולה על השכר הממוצע שקיבל בשנה שקדמה לשנת הבחירות בעד השכרת אותו אולם למטרות דומות, דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות. {{ח:סעיף|126|עבירות אחרות בקשר לבחירות|תיקון: תשל״ז, תשנ״ו, תשס״ו־2, תשע״א, תשפ״ו}} {{ח:ת}} אלה דינם מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 לירות: {{ח:תת|(1)}} המפריע למהלך הסדיר של אסיפת תעמולה לבחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}; {{ח:תת|(2)}} המסיר, המשמיד או המלכלך מודעה בעניני בחירות מטעם ועדת בחירות או מודעה שיש בה תעמולת בחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, למעט מודעה שהודבקה בביתו, חנותו או משרדו בלי הסכמתו או שעבר זמנה של המודעה; {{ח:תת|(3)}} המשמיד או המעלים חומר תעמולה לבחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, או המונע באופן אחר חומר כזה מלהגיע לתעודתו החוקית; {{ח:תת|(3א)}} החותם על טופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68א|בסעיף 68א(ה)(1)}} והוא אינו מוגבל בניידות, {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} או על טופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 116יז12|בסעיף 116יז12(ג)}} והוא אינו מפונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 116יז10|בסעיף 116יז10}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(5)}} המנהל ביום הבחירות תעמולת בחירות, בכתב, בעל־פה או בצורה אחרת, במקום קלפי או במרחק של 5 מטרים משער כניסה למקום קלפי ובמקום קלפי שאין בו חצר וגדר חיצונית – 10 מטרים מהקירות החיצוניים של מקום הקלפי; בפסקה זו, ”מקום קלפי“ – שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה; {{ח:תת|(5א)}} מי שעבר על איסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}}; {{ח:תת|(6)}} המפר הוראה מהוראות חוק זה שלא נזכרה {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}}. {{ח:סעיף|127|תעמולת בחירות אגב טיפול בעניני תעודת זהות|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} עובד המדינה, פקיד של הועדה המרכזית, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי, וכן הממונה על מחנה עולים או פקיד מפקידיו, הממלא טופס בקשה לתעודת זהות לזולתו, או המקבל לידו תלוש רישום של זולתו לשם העברת התלוש ללשכת מרשם האוכלוסין, ואגב כך מנהל תעמולת בחירות, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות. {{ח:סעיף|128|סמכות וכו׳|תיקון: תשס״א־4}} {{ח:ת}} לענין עבירות לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} – {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2)}} לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה רשאי לעכב את הליכי המשפט. {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: שונות}} {{ח:סעיף|129|תעמולה עד מתי|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} משעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות ובכל יום הבחירות לא תהיה תעמולת בחירות על־ידי אסיפות, תהלוכות, רמקולים או שידורים ברדיו ובטלוויזיה. {{ח:סעיף|130|תעמולת בחירות על־<wbr>ידי עובדי הציבור וחיילים|תיקון: תשכ״ט, תשנ״ב־6, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} עובד המדינה, לרבות עובד של תאגיד שהוקם בחוק וכן עובד של ועדת הבחירות, עובד של רשות מקומית, של הסוכנות היהודית או של הקרן הקיימת לישראל, אשר יש להם סמכות מינהלית לרבות סמכות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת-חירום)|תקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945}}, או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} חיילים בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} או בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל וכן המשרתים בשירות מילואים על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים}} לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה על הוראות סעיף קטן (א) יורה, בנוסף על כל עונש, על השעייתו מעבודתו או ממילוי תפקידו, ללא תשלום, עד ליום הבחירות; אין בהוראה זו כדי למנוע העמדת אותו אדם לדין משמעת. {{ח:סעיף|131|אי־<wbr>הפעלה של סמכויות להטלת עוצר}} {{ח:ת}} ביום הבחירות וביום שלפני כן לא יופעלו הסמכויות להטלת עוצר לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת-חירום)|תקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945}}, אלא באישור הועדה המרכזית; הוראה זו לא תחול במקרה שבאותו זמן יתנהלו בשטח המדינה פעולות מלחמתיות. {{ח:סעיף|132|חופש תנועה בשטחים מיוחדים|תיקון: תשכ״ט}} {{ח:תת|(א)}} הועדה המרכזית תמליץ לפני הממונים על השטחים שבהם מוגבל חופש התנועה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת-חירום)|תקנות ההגנה (שעת־חירום), 1945}}, או לפי {{ח:חיצוני|תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון)|תקנות־שעת־חירום (אזורי בטחון), תש״ט–1949}}, על פעילי הגופים המיוצגים בכנסת היוצאת ועל פעילי רשימות המועמדים שיש לתת להם רשיונות לתנועה חפשית בשטחים אלה; ההמלצה תינתן לפי הצעת באי־כוחם של אותם הגופים והרשימות; הממונים האמורים יתנו את הרשיונות ותקפם יהיה מן היום ה־42 שלפני יום הבחירות ועד למחרת יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} חופש התנועה של חברי ועדות הקלפי ושל משקיפים לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ד)}} באזורי פעולתם ביום הבחירות, חופש התעמולה בכתב ובעל־פה, וכן יתר סדרי הבחירות, יהיו בשטחים האמורים בסעיף קטן (א) כמו בשאר שטחי המדינה. {{ח:תת|(ג)}} על חברי הועדה המרכזית, ועל חברי הועדות האזוריות באזורי פעולתן, לא יחולו בשטחים האמורים בסעיף קטן (א) כל הגבלות של חופש התנועה מיום בחירתם או מינוים ועד למחרת יום הבחירות. {{ח:סעיף|132א|סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מצב מיוחד בעורף“ ו”שעת התקפה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום קלפי“ – שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו בעת מצב מיוחד בעורף ובשעת התקפה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}} או בהוראות לפיו, יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – הרמטכ״ל), רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק האמור}} שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה לבחירות, לרבות לעניין השוהים בהם; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו באותו אזור לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}}, ובלבד שיאפשרו את מימוש זכות ההצבעה ואת מהלכן התקין של הבחירות; על הוראות כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70א|סעיף 70א(ג)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים, בהתייעצות עם הרמטכ״ל, בכל הנוגע ליישום או לתחולת הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}} שיש בהן כדי להשפיע על המהלך התקין של הבחירות. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) לא יחולו על סמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}} שעניינן מתן אות אזעקה או הנחיה מקדימה שניתנה בשל התקפת אויב לצורך הגנה מיידית על חיי אדם. {{ח:סעיף|133|הוראות בנוגע למרכזי קליטה לעולים|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} האולמות הציבוריים במרכזי קליטה לעולים שבהם נוהגים לכנס אסיפות, יועמדו על ידי הממונים על מרכזי הקליטה לרשותן של הסיעות שבכנסת היוצאת ושל רשימות המועמדים לשם עריכת אסיפות בחירות. {{ח:תת|(ב)}} הממונים על מרכזי קליטה לעולים יקציבו לסיעות שבכנסת היוצאת ולרשימות המועמדים מקום מתאים להדבקה של מצעיהן, העתק או תקציר מרשימת המועמדים ומודעות על אסיפות בחירות. {{ח:תת|(ג)}} הועדות האזוריות יתנו הוראות לשם קיום סעיפים קטנים (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ד)}} בנוגע לחופש הכניסה ולחופש התעמולה לבחירות, דינם של מרכזי קליטה לעולים כדין שאר ישובים. {{ח:תת|(ה)}} בתחומי מרכזי קליטה לעולים, דינם של פקידי הסוכנות היהודית המטפלים בעולים כדין עובדי המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)}}. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”מרכזי קליטה לעולים“ – לרבות כל מקום שנמצאים בו עולים והמנוהל בידי משרד העליה והקליטה או הסוכנות היהודית. {{ח:סעיף|134|תקציב|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:ת}} ועדת הכספים של הכנסת תקבע את תקציב ועדות הבחירות על פי הצעת הועדה המרכזית; אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב ראש הועדה המרכזית שיהיה ממונה על הוצאתם. {{ח:סעיף|134א|הסעת בוחרים|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} הסעת בעלי זכות הצבעה לשם הצבעה בבחירות לכנסת מתחום גבולותיו של יישוב אחד למשנהו וחזרה, תמומן מאוצר המדינה באמצעות הוועדה המרכזית; היא תבוצע בקווי תחבורה ולמרחקים שתקבע הוועדה המרכזית ובהתאם לנהלים ולסידורים שתורה עליהם; ההסעה תהיה ביום הבחירות, אולם הוועדה המרכזית רשאית להתיר הסעה סמוך ליום הבחירות. {{ח:סעיף|135||תיקון: תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|136|זכות לשכר ליום הבחירות|תיקון: תשע״ד־3, תש״ף־2}} {{ח:ת}} עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החדשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת. {{ח:סעיף|136א|תשלום שכר לעובד שאינו אזרח ישראלי|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ ו”צו הרחבה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1ג|בסעיף 1ג לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת נשים“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – עובד שאינו אזרח ישראלי המועסק בענף הסיעוד על ידי יחיד, בענף המלונאות, בענף ההסעדה, בענף הבניין, בענף החקלאות או בענף התעשייה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לעובד המועסק בעבודתו ביום הבחירות לא ישולם שכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}; {{ח:תתת|(2)}} אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לשכרו הרגיל ביום הבחירות. {{ח:תת|(ג)|(1)}} עובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות אף על פי שנדרש לעבוד באותו היום, לא ישולם לו שכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 136|סעיף 136}}; {{ח:תתת|(2)}} עובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות זכאי לתשלום לפי שכרו הרגיל בעד היעדרותו, אם הוא זכאי לתשלום לפי חוקי עבודה, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, או הסדר קיבוצי, ובלבד שההיעדרות היא בשל אחת הנסיבות האלה: {{ח:תתתת|(א)}} מחלה; {{ח:תתתת|(ב)}} חופשה שנתית; {{ח:תתתת|(ג)}} ימי חג; {{ח:תתתת|(ד)}} מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית; {{ח:תתתת|(ה)}} אבל; {{ח:תתתת|(ו)}} היעדרות מותרת לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7 לחוק עבודת נשים}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מזכות של עובד שנקבעה בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה. {{ח:סעיף|137|קובלנות ובקשות}} {{ח:ת}} כל קובלנה בקשר למעשה או למחדל לפי חוק זה מסורה לסמכותה היחידה של הועדה המרכזית; שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד בקשר למעשה או למחדל כזה או בקשר להחלטה או להוראה של הועדה המרכזית, של יושב ראש הועדה וסגניו, של יושב ראש הועדה, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי – חוץ מן המקרים שלגביהם ישנה בחוק זה הוראה אחרת. {{ח:סעיף|138|מסירת חומר לחברי הועדה המרכזית}} {{ח:תת|(א)}} כל חבר של הועדה המרכזית וכל משקיף בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24(ד)}} רשאי לעיין ברשימה של ועדות הקלפי וחבריהן מיד לאחר שנתמנו ועדות אלה, ולהעתיקה. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המרכזית רשאית להחליט שיימסרו לה ידיעות שבכתב נוספות. {{ח:סעיף|139|רישום ואזרחות}} {{ח:ת}} רישומו של אדם בפנקס בוחרים לא ישמש הוכחה לטענה, ולא ישמש מניעה להכחשת הטענה, שהוא אזרח ישראלי או שהוא נמצא בישראל כדין. {{ח:סעיף|140|הוצאת תעודת זהות}} {{ח:ת}} לשכות מרשם האוכלוסין אינן חייבות להוציא תעודת זהות למי שלא ביקש אותה לפחות ארבעה עשר יום לפני יום הבחירות, אך מי שביקש תעודה עד אותו יום, חייבת לשכת המרשם להוציאה עד היום שלפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|141|ימי מנוחה|תיקון: תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} חל מועד מהמועדים הנקובים בחוק זה ביום שנקבע בחוק כיום שבתון, למעט יום הבחירות לכנסת, או באחד מימי המנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום. {{ח:סעיף|142|הארכת מועדים|תיקון: תשל״ד, תש״ף}} {{ח:ת}} כל מקום שחוק זה קובע שפעולה מסויימת תיעשה מספר מסויים של ימים לפני יום הבחירות, רשאית הועדה המרכזית, אם ראתה סיבה מספקת לכך וברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה, להאריך את המועד לאותה פעולה עד לחמישה ימים נוספים. {{ח:סעיף|143|אי־<wbr>הארכה של מועד ערעור|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} על עתירות וערעורים לפי חוק זה לא יחול {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}} או כל הוראה בחיקוק אחר המאפשרת הארכת מועדים. {{ח:סעיף|144|פטור מאגרות וממס|תיקון: תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} ערעור לפי חוק זה פטור מאגרות בית משפט. {{ח:סעיף|144א|הוראות לענין קיום הבחירות|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} אי הצבת תמרור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68א|בסעיף 68א(ג1)}} לא ימנע את קיום הבחירות ולא יהווה עילת ערעור על תוצאות הבחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}. {{ח:סעיף|144ב|סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בשל התפשטות נגיף הקורונה|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו ועם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע הוראות בעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות}}, שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה בבחירות ועל הנכנסים אליהם והשוהים בהם, אם הן דרושות לשם קיום הבחירות תוך שמירה על בריאות הציבור וצמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 8|סעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות}}, ובלבד שיאפשרו הצבעה של כל בוחר אף אם נמצא כי הוא חייב בבידוד. {{ח:תת|(ב)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעות להצבעה בקלפיות מיוחדות לחיילים ייקבעו גם בהתייעצות עם ראש המטה הכללי או בא־כוחו. {{ח:תת|(ג)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעות להצבעה בקלפיות לאסירים ייקבעו גם בהתייעצות עם נציב בתי הסוהר. {{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפו של {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות}}. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק סמכויות מיוחדות“ – {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום הפתוח לציבור“ ו”מרחב ציבורי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)|בחוק סמכויות מיוחדות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקום קלפי“ – כל מקום שנקבע כמקום קלפי לפי חוק זה, ובכלל זה במקום הפתוח לציבור או במרחב הציבורי. {{ח:סעיף|145|תקנות והוראות־<wbr>שעה|תיקון: תשכ״ט, תשל״ג־4, תשל״ז־3, תשמ״א־2, תשמ״ד־2, תשמ״ו־2, תשמ״ח־3, תשנ״ו־4, תשע״ט, תש״ף־2, תשפ״א־2, תשפ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי בהסכמת הועדה המרכזית או על פי המלצתה להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לחוק זה, במידה שחוק זה אינו מכיל הוראות לגביו, ובכלל זה בענינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הכנת הבחירות, הנהלתן וקביעת תוצאותיהן; {{ח:תתת|(2)}} סדר הדיונים בועדות הבחירות; {{ח:תתת|(3)}} שמירה על רשימות הבוחרים מזמן מסירתן על ידי שר הפנים לידי הועדה המרכזית; {{ח:תתת|(4)}} סדר הבחירות בין חיילים; {{ח:תתת|(5)}} סדר הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר; {{ח:תתת|(6)}} סדר הבחירות בכלי שיט; {{ח:תתת|(6א)}} סדר הבחירות בבתי חולים; {{ח:תתת|(7)}} כל ענין שעליו נאמר בחוק זה שייקבע בתקנות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבחירות לכנסת|תקנות הבחירות לכנסת, תשל״ג–1973}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תקנות בדבר סדר הבחירות בין חיילים יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבטחון והן אינן טעונות פרסום ברשומות; בדיונים של הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות בין חיילים או לבחירות בשטחים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132(א)}} ישתתף שר הבטחון או בא־כוחו. {{ח:תת|(ג)}} תקנות בדבר סדר הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר יותקנו לאחר התייעצות עם שר המשטרה; בדיונים של הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות אלה רשאי להשתתף שר המשטרה או בא כוחו. {{ח:תת|(ג1)}} תקנות בדבר סדר הבחירות בבתי חולים יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות; בדיוני הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות אלה רשאי להשתתף שר הבריאות או בא כוחו. {{ח:תת|(ד)}} בתקופה שבין 90 יום לפני יום הבחירות ועד יום פרסום תוצאות הבחירות ברשומות רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו, או רשאית הוועדה המרכזית אם ביקש זאת אחד מהסגנים לגבי הצעה שהניח היושב ראש לפני הסגנים ליתן הוראות־שעה בענינים האמורים בסעיף קטן (א); הוראה שיושב ראש הועדה קבע שהיא סוטה מהתקנות לפי סעיף קטן (א) לא תתקבל אלא אם ראתה הועדה שנסיבות השעה מצדיקות אותה הוראה; הוראות לפי סעיף קטן זה יכולות להיות כלליות או לחול על אזורי בחירות או ועדות בחירות מסויימים; הן יפורסמו או יובאו לידיעת הנוגעים בהן כפי שהועדה המרכזית תמצא לנכון; הן אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:תת|(ה)}} שר הבטחון רשאי, תוך 24 שעות מהחלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) בענינים הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, לערער על ההחלטה לפני ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אם לדעתו עלולה ההחלטה לפגוע בבטחון המדינה; ועדת החוץ והבטחון רשאית לאשר, לבטל או לשנות את החלטת הועדה המרכזית או לקבל החלטה אחרת במקומה. {{ח:תת|(ו)}} סמכות הנתונה לפי סעיף זה לועדה המרכזית תהא נתונה, לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, ליושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו. {{ח:סעיף|145א|תקנות סדרי דין בענין עתירות וערעורים|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בכל הנוגע לעתירות ולערעורים לפי חוק זה; הותקנו תקנות בענין עתירה מינהלית או ערעור מינהלי לפי סעיף זה, לא יחולו באותו ענין התקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|חוק בתי משפט לענינים מינהליים}}. {{ח:סעיף|146|אצילת סמכויות|תיקון: תשמ״א־7, תשמ״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי לאצול מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} {{ח:פנימי|סעיף 71|וסעיף 71(א)}}; אצל שר הפנים מסמכותו להכריע בעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, יפרסם על כך הודעה ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} הועדה המרכזית רשאית לאצול מסמכויותיה ליושב ראש הועדה יחד עם סגניו ולהעביר לביצועם תפקידים המוטלים עליה, למעט הסמכויות או התפקידים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76}}, {{ח:פנימי|סעיף 84|84}}, {{ח:פנימי|סעיף 137|137}}, {{ח:פנימי|סעיף 142|142}} {{ח:פנימי|סעיף 145|ו־145}} והסמכות שלא לאשר רשימת מועמדים. {{ח:סעיף|147|הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ל־2, תשנ״ב־6}} {{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, יכללו בפנקס הבוחרים – בוחרים שמענם הרשום במרשם האוכלוסין נמצא בשטח המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל והם יהיו רשאים להצביע במקום מגוריהם לפי הוראות חוק זה; שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הועדה המרכזית, יתן הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכל ענין אחר הנוגע להצבעתם של בוחרים כאמור; הוראות אלה יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך ששר הפנים ימצא לנכון לאחר התייעצות עם יושב ראש הועדה המרכזית; הן אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:סעיף|148|הוראות מעבר}} {{ח:ת}} בשנה המתחילה ביום ט״ו בחשון תשכ״ט (6 בנובמבר 1968) ייעשו הפעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68(ג)}} במועד הקבוע בהם אולם לא יאוחר מ־42 יום לפני יום הבחירות. {{ח:סעיף|149|חסינות החוק}} {{ח:ת}} תקנות־שעת־חירום אין בכוחן לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים. {{ח:סעיף|150|ביצוע}} {{ח:ת}} שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה; כל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות יגישו את העזרה שתדרוש מהם הועדה המרכזית. {{ח:ת}} {{ח:הערה|סמכויות שר הפנים, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, הואצלו למנכ״ל משרד הפנים ולמפקח על הבחירות (י״פ תשס״ה, 801).}} {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}})}}}} {{ח:קטע3||תגמול לבעלי תפקידים המועסקים רק ביום הבחירות או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} חבר ועדת קלפי שמינו סיעה או יושב ראש ועדת בחירות אזורית; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} משקיף בוועדת קלפי שהסיעה שמינתה אותו החליטה לשלם לו שכר; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} מזכיר ועדת קלפי שמינתה הוועדה המרכזית; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} מפקח טוהר הבחירות שמעסיקה הוועדה המרכזית; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} אב בית במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:ת}} מאבטח במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת פרט 7}} {{ח:ת}} סדרן במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; {{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ו|עוגן=תוספת פרט 8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב־26):}} כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות. {{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום כ״ט באדר תשכ״ט (19 במרס 1969).}} * '''זרח ורהפטיג'''<br>שר הדתות<br>ממלא מקום שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{מיזמים|ויקיפדיה=חוק הבחירות לכנסת}} {{חוקי בחירות}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 6ffht83b8dgbljddr2uf4fquovze6vw 4 1349 3025062 3024943 2026-07-17T12:23:08Z מאירושולי 35234 3025062 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span style="background-color: yellow;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit}} עריכת הדף] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} gyqfcoku45btorvsqy15mx891hvcqd8 3025070 3025062 2026-07-17T12:32:46Z מאירושולי 35234 3025070 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} === <span style="background-color: yellow; font-weight: normal;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> === <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} mkmz5rpde1feanwj9k8s6i79c58ue19 3025071 3025070 2026-07-17T12:36:30Z מאירושולי 35234 3025071 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <div style="font-size: 100%; font-weight: normal; margin-top: 1em; margin-bottom: 0.5em;"> ==== <span style="background-color: yellow;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> ==== </div> <div style="direction: rtl; text-align: right; margin-top: -2.4em; margin-right: 170px; margin-bottom: 1em;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נजיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </div> {{ש}} trulqns7p37knfh3adw1bmvw7vmmzy8 3025072 3025071 2026-07-17T12:38:03Z מאירושולי 35234 3025072 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span style="background-color: yellow;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&section=דף_{{{2}}}_{{{3}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 3j4xaus6fepnbdh9nyoly7470yqmtwu 3025073 3025072 2026-07-17T12:41:56Z מאירושולי 35234 3025073 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <!-- כותרת מוסתרת עבור המערכת כדי שיפעל כפתור עריכת פסקה תקני --> <div style="display:none;"> ==== דף {{{2}}} עמוד {{{3}}} ==== </div> <!-- העיצוב המקורי והנקי שלכם --> <span style="background-color: yellow;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&section=דף_{{{2}}}_{{{3}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 8iryzth3hzdaullrp2vievs6wjvy7ah 3025074 3025073 2026-07-17T12:43:49Z מאירושולי 35234 3025074 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span style="background-color: yellow;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&summary=עריכת%20דף%20{{{2}}}%20עמוד%20{{{3}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} sl6kbo9grlm3bmqa2ktj57dcxsmzelc 3025080 3025074 2026-07-17T12:58:08Z מאירושולי 35234 3025080 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} === <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span>[דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}] === <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} lgr7movhm3stlweakygb40kyhhf5hsh 3025082 3025080 2026-07-17T13:00:47Z מאירושולי 35234 3025082 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> === [דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}] === <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} hji537y3kif4p15by25jku0qghome9a 3025084 3025082 2026-07-17T13:02:19Z מאירושולי 35234 3025084 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <div style="font-size: 1.2em; font-weight: bold; border-bottom: 1px solid #aaa; margin-bottom: 0.5em; padding-bottom: 0.15em;"> <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> </div> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת {{{1}}}/{{SUBPAGENAME}}/דף {{{2}}} {{{3}}}|action=edit}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה|ערלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 85knmcuefxq2l03x628v3501heav3ea 3025098 3025084 2026-07-17T13:25:10Z מאירושולי 35234 3025098 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span style="background-color: yellow;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&section=0&summary=עריכת%20מקטע%20דף%20{{{2}}}%20עמוד%20{{{3}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} axj5n0orn8xe663tukwib6f1iz8kb34 3025099 3025098 2026-07-17T13:26:43Z מאירושולי 35234 3025099 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} === דף {{{2}}} עמוד {{{3}}} === <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&section=דף_{{{2}}}_עמוד_{{{3}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{mשה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} my5bdca3wrysx5wbxujj8l1yu7rt9q3 3025102 3025099 2026-07-17T13:28:04Z מאירושולי 35234 3025102 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} === [דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}] === <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit{{#if:{{{מספר פסקה|}}}|&section={{{מספר פסקה}}}|}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא mציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfochem.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} n5xu8qx86c2s1075sf3o90dortw1d8h 3025117 3025102 2026-07-17T13:37:13Z מאירושולי 35234 3025117 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} === <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span>דף {{{2}}} {{{3}}} === <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&section=דף_{{{2}}}_{{{3}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 8vnn3k3u4d24jfiethxj6mvvaqt5o87 3025126 3025117 2026-07-17T13:46:06Z מאירושולי 35234 3025126 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&section=דף_{{{2}}}_{{{3}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}}radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 24w9rxe2weca168auqyutaofntn8qc5 3025128 3025126 2026-07-17T13:48:17Z מאירושולי 35234 3025128 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit}}#דף_{{{2}}}_{{{3}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 8kn6l3ku4260n9g3fa51qdtshtu1l8j 3025129 3025128 2026-07-17T13:50:10Z מאירושולי 35234 3025129 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&section=ירושלמי_{{{1}}}_פרק_{{{פרק}}}_הלכה_{{{הלכה}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 9aeyxit83dkjec7jlbut8fee24g2bh7 3025132 3025129 2026-07-17T13:52:42Z מאירושולי 35234 3025132 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [[#דף_{{{2}}}_{{{3}}}|ניווט 📍]] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נजיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} ae6jbrbq5jjha28sjklgajd7goadu8j 3025133 3025132 2026-07-17T13:54:25Z מאירושולי 35234 3025133 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit}}#דף_{{{2}}}_{{{3}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 8kn6l3ku4260n9g3fa51qdtshtu1l8j 3025135 3025133 2026-07-17T13:58:29Z מאירושולי 35234 3025135 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <div style="display:none;"> === דף_{{{2}}}_{{{3}}} === </div> <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&section=דף_{{{2}}}_{{{3}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} r4elmkl81tevfhy1km68sqp4nrlxr22 3025136 3025135 2026-07-17T13:59:42Z מאירושולי 35234 3025136 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit}}#דף_{{{2}}}_{{{3}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 8kn6l3ku4260n9g3fa51qdtshtu1l8j 3025145 3025136 2026-07-17T14:00:57Z מאירושולי 35234 3025145 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <div class="custom-section-header" style="font-size: 100%; font-weight: bold; border-bottom: none; margin: 0; padding: 0; display: inline;"> === דף_{{{2}}}_{{{3}}} === </div> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&section=דף_{{{2}}}_{{{3}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} mlna6nawnef8hsn4yz1e7z62cnx4t3c 3025146 3025145 2026-07-17T14:02:23Z מאירושולי 35234 3025146 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}" style="display:block; position:relative; top:-50px; visibility:hidden;"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit}}#דף_{{{2}}}_{{{3}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא mציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} lcl9jqf5m9t3uuss4d14wtx4ay6a20e 3025149 3025146 2026-07-17T14:03:47Z מאירושולי 35234 3025149 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&summary=עריכת_דף_{{{2}}}_{{{3}}}}}#דף_{{{2}}}_{{{3}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 4p9a06yul4krxjmup7w82zzadvepup8 3025152 3025149 2026-07-17T14:04:56Z מאירושולי 35234 3025152 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&editintro=דף_{{{2}}}_{{{3}}}}}#דף_{{{2}}}_{{{3}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} bzuqatg0bo80xa4qkwb8puyhnujdt5k 3025153 3025152 2026-07-17T14:06:19Z מאירושולי 35234 3025153 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit}}#mw-customtoggle-דף_{{{2}}}_{{{3}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים=9479|חלה|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 6u5iq0h5is1ehttdl27j2c91p01vczn 3025154 3025153 2026-07-17T14:07:29Z מאירושולי 35234 3025154 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [[{{FULLPAGENAME}}?action=edit&section={{#expr:{{{2}}}*2+{{#בחר:{{{3}}}|א=1|ב=2|1}} }}|עריכה 📝]] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים=9479|חלה|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} nwy596hwvvups9spvkvlaxmh7mkjwkq 3025155 3025154 2026-07-17T14:08:23Z מאירושולי 35234 3025155 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <h3 class="mw-headline" id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}" style="font-size: 100%; font-weight: bold; border-bottom: none; margin: 0; padding: 0; display: inline;"></h3> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&section=דף_{{{2}}}_{{{3}}}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים=9479|חלה|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} 7gagf0dq4kyjqn58td0vk6zfdoxvfj3 3025157 3025155 2026-07-17T14:09:25Z מאירושולי 35234 3025157 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <div id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}" style="display: inline-block;"></div> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|veaction=edit}}#דף_{{{2}}}_{{{3}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים=9479|חלה|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|ndרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} bw4blripdmds8jlwwt5fbujckvh8rgz 3025160 3025157 2026-07-17T14:14:36Z מאירושולי 35234 3025160 wikitext text/x-wiki {{ארגז חול}} <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{ש}}{{ש}} <span id="דף_{{{2}}}_{{{3}}}" class="mw-headline"></span> <span style="background-color: yellow; font-weight: bold;">[[#top|^]][דף {{{2}}} עמוד {{{3}}}]</span> <span style="direction: rtl; text-align: right;"><!-- כפתורים ישירים --> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [[ירושלמי {{{1}}} דף {{{2}}} {{{3}}}|ויקיטקסט]] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px;"> [http://www.hebrewbooks.org/{{קישור לצורת הדף ירושלמי|{{{1}}}|מסכת={{{1}}}|דף={{{2}}}|{{{3}}}}} צורת הדף] </span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; font-weight: bold; background-color: #e6f2ff; padding: 3px 8px; border: 1px solid #b3d7ff; border-radius: 3px;"> [{{fullurl:{{FULLPAGENAME}}|action=edit&urlversion=2}}#דף_{{{2}}}_{{{3}}} עריכה 📝] </span><!-- כפתור מפרשים --> <span class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" style="width: auto; display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top;"> <span class="mw-collapsible-toggle" style="font-weight: bold; background-color: #f0f0f0; padding: 3px 8px; border: 1px solid #aaa; border-radius: 3px; cursor: pointer;">מפרשים</span> <span class="mw-collapsible-content" style="padding: 5px; border: 1px solid #aaa; border-top: none;"> {{#תנאי:{{{קנייבסקי|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=47654|פאה=47655|דמאי=47656|מעשר שני=47643|מעשרות=47642|בכורים=47635|חלה=47634|ערלה=47636|יומא=47665|פסחים=47666|שקלים=47645|ראש השנה=47696|מועד קטן=47659|חגיגה=47658|מגילה=47657|תענית=47653|ביצה=47652|סוכה=47651}}&st=&pgnum={{{קנייבסקי|}}} הרב חיים קנייבסקי] {{*}} }}{{#תנאי:{{{סירלאו|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=49585|שביעית=40726}}&pgnum={{{סירלאו|}}} הרב סירלאו] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פולדא|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית=21557|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים|חלה=9479|שקלים=21756}}&pgnum={{{פולדא|}}} הרב פולדא] {{*}} }}{{#תנאי:{{{תולדות יצחק|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות=65180|פאה=65191|דמאי=65182|כלאים=65185|שביעית=65193|תרומות=65195|מעשרות=65187|מעשר שני=65186|חלה=65183|ערלה=65190|בכורים=65179|עירובין=65189|פסחים=65192|שקלים=65194|יומא=65184|סוכה|ראש השנה=65188}}&pgnum={{{תולדות יצחק|}}} תולדות יצחק תבונות] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שדה יהושע|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req={{#בחר:{{{1}}}|ברכות|פאה|דמאי|כלאים|שביעית|תרומות|מעשר שני|מעשרות|בכורים=9479|חלה|שבת|עירובין|פסחים|שקלים|יומא|סוכה|ביצה|ראש השנה=7498|תענית|מגילה|מועד קטן|חגיגה|יבמות|כתובות|נדרים|נזיר|סוטה|גיטין|קידושין|בבא קמא|בבא מציעא|בבא בתרא|סנהדרין|מכות|שבועות|עבודה זרה|הוריות=7498}}&pgnum={{{שדה יהושע|}}} שדה יהושע] {{*}} }}{{#תנאי:{{{משה לונץ|}}}|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22087&pgnum={{{משה לונץ|}}} רבי אברהם משה לונץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{שמחת תורה|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=65159&st=&pgnum={{{שמחת תורה|}}} שמחת תורה] {{*}} }}{{#תנאי:{{{זהב הארץ|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32000&st=&pgnum={{{זהב הארץ|}}} זהב הארץ] {{*}} }}{{#תנאי:{{{אהלי שם|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48782&st=&pgnum={{{אהלי שם|}}} אהלי שם] {{*}} }}{{#תנאי:{{{פנים מאירות|}}}|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37684&pgnum={{{פנים מאירות|}}} פנים מאירות]}}</span></span> <span style="display: inline-block; margin: 0 5px 5px 0; vertical-align: top; background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 3px 8px; font-weight: bold;"> [https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/101/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/ירושלמי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C קול הלשון🎧] </span> </span> {{ש}} gz4d0wwfv6nvfnal6azn7x1orlucfuw 106 60741 3025173 3017365 2026-07-17T16:03:49Z Redaktor GLAM 44417 Higher resolution version of image 3025173 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יח|a09a18}} <קטע התחלה=פרק יח/> {{כותרת1|עובדיהו החביא 100 נביאים במערות. אחאב ועבדיהו יוצאים לחפש מזון לחיות שלהם. עובדיהו פוגש את אליהו}} {{איור|Obadiah hides prophets - Weigel (34134196) (cropped).jpg|200|עובדיהו מחביא את נביאי ה'. תחריט עץ מעשה ידי יוהאן כריסטוף וויגל משנת 1695}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|א}} <קטע התחלה=יח א/>וַיְהִי יָמִים רַבִּים, וּדְבַר יְהוָה הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר: "לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב, וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".<קטע סוף=יח א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ב}} <קטע התחלה=יח ב/>וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב, וְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן.<קטע סוף=יח ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ג}} <קטע התחלה=יח ג/>וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת, וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְהוָה מְאֹד.<קטע סוף=יח ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ד}} <קטע התחלה=יח ד/>וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה, וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִאִים וַיַּחְבִּיאֵם {{ב|חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה|חמישים במערה אחת, וחמישים במערה אחרת}} וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם.<קטע סוף=יח ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ה}} <קטע התחלה=יח ה/>וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ: "לֵךְ {{ב|בָּאָרֶץ|באזור השומרון}} אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים, אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד, וְלוֹא {{ב|נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה|ניתן לבהמות למות ברעב}}".<קטע סוף=יח ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ו}} <קטע התחלה=יח ו/>וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ לַעֲבָר בָּהּ, אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ.<קטע סוף=יח ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ז}} <קטע התחלה=יח ז/>וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ. וַיַּכִּרֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, וַיֹּאמֶר: "הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ"?<קטע סוף=יח ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ח}} <קטע התחלה=יח ח/>וַיֹּאמֶר לוֹ: "{{ב|אָנִי|אכן, זה אני}}. לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ {{ב|הִנֵּה|הנה חזר}} אֵלִיָּהוּ".<קטע סוף=יח ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ט}} <קטע התחלה=יח ט/>וַיֹּאמֶר: "מֶה חָטָאתִי, כִּי אַתָּה נֹתֵן אֶת עַבְדְּךָ בְּיַד אַחְאָב לַהֲמִיתֵנִי?<קטע סוף=יח ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|י}} <קטע התחלה=יח י/>חַי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח {{ב|אֲדֹנִי|אחאב}} שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ וְאָמְרוּ 'אָיִן', וְהִשְׁבִּיעַ אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת הַגּוֹי {{ב|כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה|שהם באמת אינם יכולים למצוא אותך}}.<קטע סוף=יח י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יא}} <קטע התחלה=יח יא/>וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר 'לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ: הִנֵּה אֵלִיָּהוּ'?<קטע סוף=יח יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יב}} <קטע התחלה=יח יב/>{{ב|וְהָיָה|אם למשל}} אֲנִי אֵלֵךְ מֵאִתָּךְ, וְרוּחַ יְהוָה יִשָּׂאֲךָ {{ב|עַל|אל מקום}} אֲשֶׁר לֹא אֵדָע, וּבָאתִי לְהַגִּיד לְאַחְאָב, וְלֹא יִמְצָאֲךָ - וַהֲרָגָנִי. וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת יְהוָה {{ב|מִנְּעֻרָי|מאז שהייתי קטן, ולא מגיע לי למות}}.<קטע סוף=יח יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יג}} <קטע התחלה=יח יג/>הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה, וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ, חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם.<קטע סוף=יח יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יד}} <קטע התחלה=יח יד/>וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר 'לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ: הִנֵּה אֵלִיָּהוּ', וַהֲרָגָנִי". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=יח יד/> {{כותרת1|אליהו ונביאי הבעל בכרמל}} {{איור|Elijah's cave P3160005.JPG|300|[[W:מערת אליהו|מערת אליהו]] בהר הכרמל, שעל פי המסורת הסתתר בה מאחאב}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|טו}} <קטע התחלה=יח טו/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ: "חַי יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, {{ב|כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו|שהיום אני אבוא אל אחאב (כפי שנתבקש בפסוק א), ואין אתה צריך לפחד שאעלם}}".<קטע סוף=יח טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|טז}} <קטע התחלה=יח טז/>וַיֵּלֶךְ עֹבַדְיָהוּ לִקְרַאת אַחְאָב וַיַּגֶּד לוֹ, וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ.<קטע סוף=יח טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יז}} <קטע התחלה=יח יז/>וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו: "הַאַתָּה זֶה {{ב|עֹכֵר יִשְׂרָאֵל|המביא אסונות (את הבצורת) לישראל}}"?<קטע סוף=יח יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יח}} <קטע התחלה=יח יח/>וַיֹּאמֶר: "לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ, בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}ת יְהוָה וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים.<קטע סוף=יח יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|יט}} <קטע התחלה=יח יט/>וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל, וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת {{ב|אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל|האוכלים על שולחנה של איזבל, שהיא דואגת לפרנסתם}}.<קטע סוף=יח יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כ}} <קטע התחלה=יח כ/>וַיִּשְׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְבֹּץ אֶת הַנְּבִיאִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל.<קטע סוף=יח כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כא}} <קטע התחלה=יח כא/>וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר: "עַד מָתַי אַתֶּם {{ב|פֹּסְחִים|מדלגים, קופצים מאחד לשני}} עַל שְׁתֵּי {{ב|הַסְּעִפִּים|המחשבות, התפיסות}}? אִם יְהוָה הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו". וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר.<קטע סוף=יח כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כב}} <קטע התחלה=יח כב/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם: "אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַיהוָה {{ב|לְבַדִּי|מאה הנביאים שהוזכרו לעיל נשמרו בסוד}}, וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים {{ב|אִישׁ|הוא משמיט את "נְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת" שהוזכרו בפסוק יט כי כנראה אחאב לא הצליח להביא גם אותם (ע' בפירוש הרד"ק)}} .<קטע סוף=יח כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כג}} <קטע התחלה=יח כג/>{{ב|וְיִתְּנוּ|מישהו יתן (אולי הכוונה למלך אחאב)}} לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים, {{ב|וְיִבְחֲרוּ|נביאי הבעל יבחרו}} לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ, וְיָשִׂימוּ עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים.<קטע סוף=יח כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כד}} <קטע התחלה=יח כד/>וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם יְהוָה, וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה {{ב|בָאֵשׁ|בכך שיוריד אש}} - הוּא הָאֱלֹהִים". וַיַּעַן כָּל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: "טוֹב הַדָּבָר".<קטע סוף=יח כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כה}} <קטע התחלה=יח כה/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל: "בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים, וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וְאֵשׁ לֹא תָשִׂימוּ".<קטע סוף=יח כה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כו}} <קטע התחלה=יח כו/>וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר: "הַבַּעַל עֲנֵנוּ"! וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה. {{ב|וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ|דילגו וקיפצו ליד המזבח}} {{ב|אֲשֶׁר עָשָׂה|אשר נבנה על ידי מישהו (נביאי הבעל\העם\אחאב)}}.<קטע סוף=יח כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כז}} <קטע התחלה=יח כז/>וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם {{ב|וַיְהַתֵּל בָּהֶם|לעג להם}} אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר: "קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל, כִּי אֱלֹהִים הוּא, {{ב|כִּי שִׂיחַ|אולי עסוק הוא בשיחה}} וְכִי {{ב|שִׂיג לוֹ|נסוג ממקומו}} וְכִי {{ב|דֶרֶךְ לוֹ|הלך לעסקיו}}, אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ".<קטע סוף=יח כז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כח}} <קטע התחלה=יח כח/>וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, {{ב|וַיִּתְגֹּדְדוּ|שרטו את עצמם}} {{ב|כְּמִשְׁפָּטָם|כמנהגם (היה זה מנהג עובדי ע"ז - ראה [[דברים יד א]])}} בַּחֲרָבוֹת {{ב|וּבָרְמָחִים|חניתות}}, עַד שְׁפָךְ דָּם עֲלֵיהֶם.<קטע סוף=יח כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|כט}} <קטע התחלה=יח כט/>וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצָּהֳרַיִם {{ב|וַיִּתְנַבְּאוּ|דיברו דיבורים, כאילו הם מתנבאים}} עַד {{ב|לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה|זמן הקרבת מנחת הערב בבית המקדש, בין הערביים}}, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב.<קטע סוף=יח כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|ל}} <קטע התחלה=יח ל/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם: "גְּשׁוּ אֵלַי", וַיִּגְּשׁוּ כָל הָעָם אֵלָיו, {{ב|וַיְרַפֵּא|תיקן}} אֶת מִזְבַּח יְהוָה הֶהָרוּס.<קטע סוף=יח ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לא}} <קטע התחלה=יח לא/>וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה {{ב|אֵלָיו|ליעקב ([[בראשית לב כט]])}} לֵאמֹר "יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ".<קטע סוף=יח לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לב}} <קטע התחלה=יח לב/>וַיִּבְנֶה אֶת הָאֲבָנִים {{ב|מִזְבֵּחַ בְּשֵׁם יְהוָה|למזבח לשם ה'}}, וַיַּעַשׂ {{ב|תְּעָלָה|חפירה מסביב למזבח כדי לשים בה מים}} {{ב|כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע|היקף התעלה היה כמו שטח שזורעים בו שתי סאות זרע (5,000 אמות מרובעות)}} סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=יח לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לג}} <קטע התחלה=יח לג/>וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר, וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים.<קטע סוף=יח לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לד}} <קטע התחלה=יח לד/>וַיֹּאמֶר: "מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם", וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים. וַיֹּאמֶר: "שְׁנוּ", וַיִּשְׁנוּ. וַיֹּאמֶר: "שַׁלֵּשׁוּ", וַיְשַׁלֵּשׁוּ.<קטע סוף=יח לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לה}} <קטע התחלה=יח לה/>וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ, וְגַם אֶת הַתְּעָלָה מִלֵּא מָיִם.<קטע סוף=יח לה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לו}} <קטע התחלה=יח לו/>וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר: "יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, <small>(ובדבריך)</small> {{ב|וּבִדְבָרְךָ|על פי דבריך}} עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.<קטע סוף=יח לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לז}} <קטע התחלה=יח לז/>עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים, וְאַתָּה {{ב|הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית|תשיב בכך אותם חזרה לדרך הישר}}".<קטע סוף=יח לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לח}} <קטע התחלה=יח לח/>וַתִּפֹּל אֵשׁ יְהוָה, וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר, וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה.<קטע סוף=יח לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|לט}} <קטע התחלה=יח לט/>וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: "יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים! יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים!"<קטע סוף=יח לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מ}} <קטע התחלה=יח מ/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם: "תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל, אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם", וַיִּתְפְּשׂוּם. וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן {{ב|וַיִּשְׁחָטֵם|ציווה להרוג אותם בחרב}} שָׁם.<קטע סוף=יח מ/> {{כותרת1|סוף הבצורת}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מא}} <קטע התחלה=יח מא/>וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב: "{{ב|עֲלֵה|מנחל הקישון חזרה להר הכרמל}}, אֱכֹל וּשְׁתֵה, כִּי קוֹל {{ב|הֲמוֹן|המיית, רעש}} הַגָּשֶׁם{{ב|".|מתקרב}}<קטע סוף=יח מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מב}} <קטע התחלה=יח מב/>וַיַּעֲלֶה אַחְאָב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל, {{ב|וַיִּגְהַר|השתטח בתפילה}} אַרְצָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין <small>(ברכו)</small> בִּרְכָּיו.<קטע סוף=יח מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מג}} <קטע התחלה=יח מג/>וַיֹּאמֶר אֶל נַעֲרוֹ: "{{ב|עֲלֵה|למקום גבוה יותר על ההר}} נָא, הַבֵּט {{ב|דֶּרֶךְ יָם|לכיוון מערב}}". וַיַּעַל וַיַּבֵּט וַיֹּאמֶר: "אֵין מְאוּמָה". וַיֹּאמֶר "{{ב|שֻׁב|חזור והבט}}" שֶׁבַע פְּעָמִים.<קטע סוף=יח מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מד}} <קטע התחלה=יח מד/>וַיְהִי בַּשְּׁבִעִית וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה {{ב|עָב קְטַנָּה|ענן קטן}} כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם". וַיֹּאמֶר: "עֲלֵה, אֱמֹר אֶל אַחְאָב: '{{ב|אֱסֹר|רתום את מרכבתך לסוסים}} {{ב|וָרֵד|רד מהר הכרמל לעמק}} {{ב|וְלֹא יַעַצָרְכָה|כדי שאחר כך לא יעכב אותך}} הַגָּשֶׁם'".<קטע סוף=יח מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מה}} <קטע התחלה=יח מה/>וַיְהִי {{ב|עַד כֹּה וְעַד כֹּה|בזמן מועט, כאשר הלך הנער לאחאב ואחאב אסר את מרכבתו}}, וְהַשָּׁמַיִם {{ב|הִתְקַדְּרוּ|התכסו}} עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל, וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ {{ב|יִזְרְעֶאלָה|לארמונו שבעיר יזרעאל (ר' לקמן [[ביאור:מלכים א כא|כא, א]])}}.<קטע סוף=יח מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יח|מו}} <קטע התחלה=יח מו/>{{ב|וְיַד יְהוָה הָיְתָה|רוח של גבורה הייתה מאת ה'}} אֶל אֵלִיָּהוּ, {{ב|וַיְשַׁנֵּס|חגר בעוז את}} מָתְנָיו, וַיָּרָץ {{ב|לִפְנֵי אַחְאָב|לפני מרכבתו של אחאב, כמקובל לכבודו של מלך (ראו [[שמואל א ח יא]] וכן [[שמואל ב טו א]]) ואולי יש בכך הבעת תודה לאחאב על שסייע לו בכינוס נביאי הבעל ובהריגתם}} עַד {{ב|בֹּאֲכָה|הכניסה לעיר}} יִזְרְעֶאלָה.<קטע סוף=יח מו/> <קטע סוף=פרק יח/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יח}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יז|יח|יט|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד" (פסוק ג) - תואר יוצא דופן ("א"ר אבא: גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם לא כתיב 'מאד' " - [[סנהדרין לט ב]]) הרמוז גם בשמו: עובד-ה'. לגבי אחאב - נראה שהמקרא מעמיד אותו במקום סביר באמצע, בין הרשע המוחלט של איזבל לבין יראת ה' של עובדיהו, פוסח על שתי הסעפים. למשל נזקף לזכותו שהלך בעצמו לחפש חציר (מלך!) ובהמשך סייע לאסוף את נביאי הבעל, ולא מנע את שחיטתם. עובדיהו (בניגוד לאליהו) פעל מתוך בית המלך, הצליח להחביא 100 נביאים, ומסתבר שהייתה לו השפעה לטובה על אחאב. * "וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר: לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ 'הִנֵּה אֵלִיָּהוּ'... וַהֲרָגָנִי" - עובדיהו חוזר על דברי אליהו פעמיים (בפסוק יא ובפסוק יד) אין זה רק פזמון חוזר, אלא הדגשה של האבסורד בכך, ובמקביל לשני הטיעונים שלו: ** הרי כבר נעלמת בעבר ואי אפשר היה לאתר אותך בשום מקום. ** זה עלול לגרום למותי, ואני ירא ה' ומשמש כאופוזיציה לאיזבל - היא הרגה נביאים בזמן שאני הצלתי מאה מהם. {{איור|Llia Mucraha.jpg|250|פסל אליהו הנביא ב[[W:קרן הכרמל|קרן הכרמל]], במקום בו על פי המסורת התחולל העימות בין אליהו לנביאי הבעל}} * "אִם ה' הָאֱלֹהִים - לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל - לְכוּ אַחֲרָיו" (פסוק כא) - בניסוח המשפט חושף אליהו את דעתו לגבי הסוגיה: לגבי ה' אמר "האלהים" ולגבי הבעל השמיט את המילה. * "'''וַיְפַסְּחוּ''' עַל הַמִּזְבֵּחַ" (פסוק כו) - השימוש במילה הדומה לביטוי שהוזכר לעיל "עַד מָתַי אַתֶּם '''פֹּסְחִים''' עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" מדגיש את ההיבט של הע"ז בפולחן שהיה נפוץ בקרב ישראל, גם אם היו מי שחשבו שניתן לעבוד את ה' ואת הבעל בו זמנית. מהנכתב בהמשך (פסוק ל) "וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְהוָה הֶהָרוּס" משמע שעל ההר היו שני מזבחות - אחד לבעל ואחד לה' - וישראל יכלו ממש מילולית להיות "פֹּסְחִים" ביניהם. * "וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב" (פסוק לא) - כך גם להלן כאשר מילאו 4 כדים 3 פעמים אנו שוב מגיעים למספר 12. באיזכור 12 שבטי ישראל מביע אליהו שאיפה לכך שכולם יתאחדו בעבודת ה'. * "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" (פסוק לז) - יש שפירשו שאליהו טען כאן שגם לה' יש חלק בחטאיהם, שהרי ברא את יצר הרע. ר' בעניין זה ב[[ברכות לא ב]]: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה וכו' וכן ב[[רמב"ם הלכות תשובה ו ג]]. * "וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם" (פסוק מ) - שמו העממי של המקום בו התרחש הנס הזה הוא "[[W:מוחרקה|מוחרקה]]" – חריכה, שריפה. ואילו [[W:נחל קישון|נחל קישון]] באזור זה נקרא בערבית "מוקטע" הקטוע, הכרות. ([http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13692 מקראנט]) * בפסוק מא מזרז אליהו את אחאב לאכול מהר כי הגשם מתקרב, אך אליהו עוד יבקש מנערו 7 פעמים לבדוק עד שיראה "עָב קְטַנָּה". הרב בזק רואה בכך המחשה נוספת לאליהו שתהליכים לוקחים זמן ולא ניתן פשוט לגזור בצורת ובכך להחזיר את כל העם מיד לדרך הישר. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=עובדיהו}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אליהו ונביאי הבעל בכרמל}} {{מיזמים|ויקימילון=פסח על שתי הסעפים|ויקימילון 2=שנס מתניו|ויקימילון 3=שיג ושיח}} {{מיזמים|ויקיפדיה=תל יזרעאל}} 3rv6aqoffeku571qchsiqkkwzapcv07 4 265104 3025150 3023469 2026-07-17T14:03:53Z Dovi 1 /* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */ 3025150 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1856 '''[https://archive.org/details/bibliahebraicase00unse/page/1416/mode/2up כאן]''', משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/Tanakh_Leeser-Jaquett_1868/page/n9/mode/2up כאן]''' (הסריקה האיכותית ביותר של התנ"ך) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] qrw7pxkkrcpxwasujpeqsbj84hr9dch 3025156 3025150 2026-07-17T14:08:59Z Dovi 1 /* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */ 3025156 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1856 '''[https://archive.org/details/bibliahebraicase00unse/page/1416/mode/2up כאן]''', משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/Tanakh_Leeser-Jaquett_1868/page/n9/mode/2up כאן]''' (הסריקה האיכותית ביותר של התנ"ך הזה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 7v6gpj42ejpcjqml74t1frkr5mcd4ap 3025158 3025156 2026-07-17T14:09:45Z Dovi 1 /* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */ 3025158 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/Tanakh_Leeser-Jaquett_1868/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1856 '''[https://archive.org/details/bibliahebraicase00unse/page/1416/mode/2up כאן]''', משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/Tanakh_Leeser-Jaquett_1868/page/n9/mode/2up כאן]''' (הסריקה האיכותית ביותר של התנ"ך הזה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 5wi1znmq8wo193jf8muohqlx1ll48pr 116 273334 3025124 2992729 2026-07-17T13:41:36Z Fuzzy 29 תיקון מס' 79 ו-80 3025124 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב) <שם קודם> חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 <שם קודם> חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 <מאגר 2000191 תיקון 2194751 תקן 2002229 קוד a163Y00000DuNYnQAN> <מקור> '''נוסח ישן:''' <!-- 2000189 --> ((ס"ח תשי"א, 110|חוק הבחירות לכנסת השניה|1:208018)), ((210|תיקון|1:211818)), ((215|תיקון מס' 2|1:208020)), ((218|תיקון מס' 3|1:208019)), ((218|תיקון מס' 4|1:208022)), ((234|תיקון מס' 5|1:208023)); ((תשי"ב, 14|תיקון|2:211823)); ((תשט"ו, 18|חוק הבחירות לכנסת|2:208024)), ((VIII|ת"ט|ec:3:517737)); ((תשי"ט, 114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|3:311002)). '''נוסח משולב ישן:''' <!-- 2000190 --> ((ס"ח תשט"ו, 30|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|2:311000)), ((52|תיקון|2:211824)), ((55|ת"ט|ec:2:317292)), ((91|תיקון מס' 2|2:208025)), ((149|תיקון מס' 3|2:208026)); ((תשי"ח, 73|תיקון|3:303795)); ((תשי"ט, 66|תיקון|3:208027)), ((102|תיקון מס' 2|3:210100)), ((114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|3:311002)). '''נוסח משולב ישן:''' <!-- 2000003 --> ((ס"ח תשי"ט, 114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|3:311002)), ((147|תיקון מס' 1|3:208029)), ((148|תיקון מס' 2|3:208028)); ((תשכ"א, 124|תיקון מס' 3|4:208030)), ((141|תיקון מס' 4|4:208031)); ((תשכ"ה, 264|תיקון מס' 5|5:208032)), ((266|תיקון מס' 6|5:208033)); ((תשכ"ו, 71|חוק פנקס הבוחרים (הוראות שונות)|6:209237)); ((תשכ"ט, 2|תיקון מס' 8|6:208034)), ((14|ת"ט|ec:6:317266)), ((95|תיקון מס' 9|6:208036)), ((103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|6:311009)). '''נוסח ישן:''' <!-- 2001167 --> ((ס"ח תשי"ט, 24|חוק פנקס הבוחרים לכנסת|3:209248)), ((60|תיקון|3:209246)), ((111|הוראות שעה|3:209245)), ((130|הוראות שעה (תיקון)|3:209244)), ((141|תיקון מס' 2|3:209243)); ((תשכ"א, 54|הוראת שעה|4:209242)), ((218|הוראות שעה (תיקון מס' 2)|4:209241)); ((תשכ"ב, 10|תיקון מס' 3|5:209240)); ((תשכ"ד, 66|תיקון מס' 6|5:209239)); ((תשכ"ה, 267|תיקון מס' 7|5:209238)); ((תשכ"ו, 71|הוראות שונות|6:209237)); ((תשכ"ט, 11|תיקון מס' 8 לחוק הבחירות לכנסת|6:208034)), ((96|הוראת שעה|6:209236)), ((103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|6:311009)). '''נוסח משולב:''' ((ס"ח תשכ"ט, 103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|6:311009)), ((196|תיקון|6:208035)), ((204|חוק הבחירות (אישור תוקפם של חוקים)|6:208037)); ((תש"ל, 2|הוראות שעה|6:208038)), ((146|תיקון מס' 2|7:208039)); ((תשל"ג, 41|חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|7:208006)), ((74|תיקון מס' 3|7:208040)), ((108|תיקון מס' 4|7:211799)), ((152|תיקון מס' 5|7:208041)); ((תשל"ד, 10|חוק הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|7:208004)), ((26|תיקון מס' 2 לחוק הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות (הוראות שעה)|7:208005)); ((תשל"ז, 74|תיקון מס' 6|8:208042)), ((76, 77, 77|חוק הבחירות לכנסת התשיעית (הוראת שעה)|8:208044)); ((תשל"ח, 136|תיקון מס' 7|9:208046)), ((136|חוק הבחירות לכנסת התשיעית (הוראת שעה) (תיקון)|9:208045)), ((137|תיקון מס' 8|9:208047)); ((תשמ"א, 116, 118, 118|חוק הבחירות לכנסת העשירית (הוראות שעה)|9:208050)), ((120|תיקון מס' 9|9:208048)), ((169|תיקון מס' 10|9:208049)), ((169|תיקון מס' 11|9:208051)), ((176|תיקון מס' 12|9:208052)), ((281|תיקון מס' 13|9:208053)); ((תשמ"ב, 203|חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|10:208003)); ((תשמ"ג, 106|תיקון מס' 14|10:209744)); ((תשמ"ד, 133, 137, 137|חוק הבחירות לכנסת האחת-עשרה (הוראות שעה)|10:210150)), ((166|חוק הבחירות לכנסת האחת-עשרה (הוראות שעה) (תיקון)|10:210219)); ((תשמ"ה, 196|תיקון מס' 9 לחוק-יסוד: הכנסת|11:211657)); ((תשמ"ו, 217|תיקון מס' 16|11:210515)), ((236|תיקון מס' 17|11:210503)); ((תשמ"ח, 181|חוק הבחירות לכנסת השתים-עשרה (הוראות שעה)|11:210644)), ((182|לחוק הבחירות לכנסת השתים-עשרה (הוראות שעה) (מס' 2)|11:210669)), ((247|תיקון מס' 18|11:210607)); ((תשמ"ט, 12|חוק הבחירות לכנסת השתים-עשרה (הוראת שעה) (תיקון)|12:210701)), ((72|תיקון מס' 19|12:210725)), ((102|ת"ט|ec:12:317293)); ((תש"ן, 162|חוק לתיקון דיני הבחירות (מקום קלפי)|12:210639)); ((תשנ"א, 50|תיקון מס' 21|12:210705)), ((90|תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הכנסת|12:210826)); ((תשנ"ב, 2|תיקון מס' 23|12:210807)), ((10|תיקון מס' 24|12:210899)), ((80|חוק הבחירות לכנסת השלוש-עשרה (הוראת שעה)|12:210920)), ((135|תיקון מס' 25|12:210908)), ((193|חוק המפלגות|12:210835)), ((194|תיקון מס' 26|12:210870)), ((225|חוק-יסוד: הממשלה|12:210707)); ((תשנ"ו, 30|תיקון מס' 29|13:211271)), ((100|חוק הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה)|13:211251)), ((113|תיקון מס' 5 לחוק-יסוד: הממשלה|13:211243)), ((116|תיקון מס' 30|13:211238)), ((118|תיקון מס' 31|13:211239)); ((תשנ"ז, 74|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון)|14:211382)); ((תשנ"ט, 60|תיקון מס' 34|14:211597)), ((62|חוק הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה)|14:211598)), ((75|תיקון מס' 35|14:211608)), ((76|תיקון מס' 36|14:211609)), ((76|תיקון מס' 37|14:211610)), ((143|חוק הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה) (תיקון)|14:211632)); ((תש"ס, 157|חוק איסור שימוש בקמיעות בבחירות (תיקוני חקיקה)|15:300196)); ((תשס"א, 56|תיקון מס' 39|15:300289)), ((86|תיקון מס' 40|15:300301)), ((96|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (הוראת שעה לעניין בחירות מיוחדות לראש הממשלה)|15:300307)), ((98|תיקון מס' 41|15:300308)), ((99|תיקון מס' 42|15:300309)), ((100|תיקון מס' 42 [צ"ל: תיקון מס' 43] (יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה)|15:300310)), ((448|חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה)|15:300416)); ((תשס"ב, 2|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק-יסוד: הממשלה)|15:300420)), ((411|תיקון מס' 46|15:300489)); ((תשס"ג, 12|תיקון מס' 47|15:300562)), ((20|חוק הבחירות לכנסת השש-עשרה (קיצור מועדים) (הוראת שעה)|15:300565)), ((22|תיקון מס' 48|15:300566)), ((34|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת ולרשויות מקומיות (פנקס הבוחרים)|15:300573)); ((תשס"ד, 309|תיקון מס' 18 לחוק הכנסת|16:299612)), ((384|תיקון מס' 51|16:300981)), ((529|תיקון מס' 52|16:299608)); ((תשס"ו, 4|תיקון מס' 53|16:299908)), ((95|תיקון מס' 54|16:300001)), ((199|תיקון מס' 55|16:300024)); ((תשס"ז, 142|חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה)|17:300048)); ((תשס"ח, 515|חוק שירות המילואים|17:300745)); ((תש"ע, 620|תיקון מס' 58|18:301158)); ((תשע"א, 922|תיקון מס' 59|18:301303)); ((תשע"ג, 4|תיקון מס' 60|18:301509)); ((תשע"ד, 286|תיקון מס' 61|19:301555)), ((347|תיקון מס' 62|19:301595)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע"ה, 104, 107, 107|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|19:306609)); ((תשע"ז, 451|תיקון מס׳ 67|20:381805)), ((462|חוק הצבעה באמצעות תעודה צבאית אישית (תיקוני חקיקה)|20:381760)); ((תשע"ח, 138|תיקון מס׳ 69|20:489233)), ((426|תיקון מס׳ 70|20:491928)), ((714|תיקון מס' 36 לחוק מימון מפלגות|20:502450)); ((תשע"ט, 339|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות)|21:548808)); ((תש"ף, 6, 8, 8|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)); ((תשפ"א, 196, 201, 203|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|23:593509)); ((תשפ"ב, 903, 909|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|24:628986)); ((תשפ"ד, 1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 763, 767|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה))). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשל"ג, תשל"ז-2, תשל"ח, תשנ"ב-3, תשנ"ב-7, תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ו-2, תשנ"ו-4, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ב, תשס"ג-2, תשס"ג-4, תשס"ז) : בחוק זה - :- "בוחר" - בעל זכות לבחור לכנסת; :- "הבחירות" - (((נמחקה);)) :- "הועדה המרכזית" - ועדת הבחירות המרכזית שהוקמה לפי [[סעיף 15(א)]]; :- "היום הקובע" - (((נמחקה);)) :- "היום הקובע לגיל הזכאות לבחור" - (((נמחקה);)) :- "ועדה אזורית" - ועדת בחירות אזורית שהוקמה לפי [[סעיף 15(ב)]]; :- "חוק המרשם" - [[=חוק המרשם|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; :- "חוק שירות בטחון" - [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]]; :- "חוק שירות המילואים" - [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]; :- "יום שליפת הפנקס" - יום ה' שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים; :- "כלי שיט" - כלי שיט ישראלי כמשמעותו [[בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960]]; :- "מרשם האוכלוסין" - המרשם המתנהל לפי [[חוק המרשם]]; :- "פנקס הבוחרים" - פנקס הבוחרים שהוכן לפי הוראות חוק זה הכולל את כלל רשימות הבוחרים; :- "רשימת בוחרים" - רשימה של בעלי זכות לבחור לכנסת שהוכנה לפי חוק זה; :- "שליפת הפנקס" - גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין; :- "שנת פנקס בוחרים" או "שנת פנקס" - (((נמחקה).)) == פרק ב': הוראות כלליות == @ 2. ההצבעה רק לפי הרישום בפנקס (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ב-7, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"ג-2, תשס"א-3, תשס"ב, תשס"ג-4) : הזכות להצביע בבחירות לכנסת נתונה רק למי שרשום בפנקס הבוחרים. @ 3. מיהו בן 18 (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ב-7, תשנ"ו-2, תשנ"ו-4, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ב, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (א) לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת, ייחשב בן 18 שנה כל מי שיום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות. : (ב) לא ידוע יום לידתו של אדם, יחולו הוראות [[סעיף 12 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]]. @ 4. הזכות להגיש רשימת מועמדים (תיקון: תשמ"א-4, תשמ"ד, תשנ"ו-5) : מפלגה רשאית להגיש רשימת מועמדים לכנסת. @ 4א. (תיקון: תשנ"ב-5, תשנ"ו-5) : (((בוטל).)) @ 5. ההצבעה בעד רשימות מועמדים (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב) : ההצבעה תהיה בעד רשימות מועמדים שפורסמו בהתאם [[לסעיף 65]]. @ 6. תחום ההצבעה (תיקון: תשנ"א) : לא תהיה הצבעה אלא בתחום היבשה של ישראל, בכלי שיט ישראליים ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל; הוראה זו לא תחול על ההצבעה לפי [[פרק ט']]. @ 7. ריתוק לקלפי (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"א, תשנ"ו-4, תשס"א-2, תשס"א-5, תשס"ג, תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ו) : כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי אשר רשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו; הוראה זו לא תחול על מי שמצביע לפי [[סעיף 68א]], [[סעיף 68ב]] או לפי [[פרקים ט']], [[י']], [[י'1]], [[י'2]], [[י'3]] [[או י'4]], (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) [[או י'3ג]] בתקופת תוקפו. == פרק ב'1: הוראות מיוחדות בדבר הבחירות לראשות הממשלה (((בוטל))) (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב) == @ 7א. (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב) : (((בוטל).)) @ 7ב. (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"א-5, תשס"ב) : (((בוטל).)) @ 7ב1. (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ט-5, תשס"א-6, תשס"ב) : (((בוטל).)) @ 7ג. (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב) : (((בוטל).)) == פרק ג': מפת הבחירות == @ 8. אזורי בחירות (תיקון: תשל״ג–4, תשל״ז, תשע״ז) : (א) ”נפה”, לענין סעיף זה – נפה שקבעה הממשלה לפי [[סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948]]. :: ((ראו [[הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם]].)) : (ב) לענין הכנת הבחירות וההצבעה תהא כל נפה אזור בחירות; ואולם אם היו בנפה למעלה מ־400 אזורי קלפי, רשאית הועדה המרכזית לקבוע שיהיו בה יותר מאזור בחירות אחד, ובלבד שבכל אחד מהם יהיו לא פחות מ־100 אזורי קלפי; החלטה לענין זה תתקבל לא יאוחר מהיום ה־42 לפני יום הבחירות. : (ג) ישוב ששטחו נמצא בתחומיהן של יותר מנפה אחת תקבע הועדה המרכזית את אזור הבחירות שבו ייכלל. : (ד) מצאה הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות, כי מטעמי ניהול הבחירות יש הצדקה לכלול יישוב באזור בחירות מסוים, רשאית היא לקבוע את אזור הבחירות שבו ייכלל, ובלבד שאזורי הבחירות יהיו שטחים רצופים. @ 9. אזורי קלפי : שטח המדינה יחולק לאזורי קלפי; כל אחד מאזורי הקלפי יסומן במספר. @ 10. היקף של אזור קלפי : אזור קלפי לא יכלול יותר מישוב אחד; לענין זה יראו את כל תחומה של עיריה או של מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, כישוב אחד. @ 11. מספר הבוחרים באזור קלפי (תיקון: תשנ"ו) : אזור קלפי לא יכלול יותר מ-800 בוחרים; ואולם רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, להעלות את המספר באזור קלפי פלוני עד 900. @ 12. תיחום אזורי קלפי (תיקון: תשל"ח-2, תשע"א) : (א) אזור קלפי יהא שטח רצוף; ואולם בישוב פלוני או בחלק ממנו שבו אי אפשר לתחום אזורי קלפי לפי סימון של שטח, רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, לקבוע שתושבי הישוב או תושבי אותו חלק ממנו, ערוכים לפי סדר האלף-בית של שמות משפחותיהם, ייחשבו כאזור קלפי או כאזורי קלפי. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, לקבוע לבוחרים הרשומים במרשם האוכלוסין כתושבי ישוב פלוני, אך מענם המפורט באותו ישוב אינו רשום, אזורי קלפי מיוחדים בתחום הישוב; יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו רשאים לצרף אזור קלפי מיוחד כאמור לאזור קלפי אחר באותו יישוב, לא יאוחר מהיום ה-31 שלפני יום הבחירות, גם אם רשומים בו 100 בוחרים או יותר, והודעה על כך תפורסם כפי שיחליטו. @ 13. קביעת אזורי קלפי (תיקון: תשל"ג-4, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4, תשס"ו-2) : (א) לא יאוחר מהיום ה-70 שלפני יום הבחירות, תקבע הועדה המרכזית את התחומים של אזורי הקלפי על פי הצעת שר הפנים שתוגש לה לא יאוחר מהיום ה-80 שלפני יום הבחירות. : (ב) הועדה המרכזית רשאית, לא יאוחר מהיום ה-70 לפני הבחירות, לקבוע על פי הצעת שר הפנים, אזור קלפי לישוב שלא נקבע לו אזור קלפי לפי סעיף קטן (א), ואזורי קלפי מיוחדים כאמור [[בסעיף 12(ב)]]. @ 14. אזור אחד לתוצאות הבחירות : לענין תוצאות הבחירות יראו את שטח ישראל כולו כאזור אחד. == פרק ד': ועדות הבחירות == @ 15. ועדות הבחירות : (א) לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות מרכזית תוך 60 יום מיום כינוסה של כל כנסת חדשה; ועדה יוצאת תכהן עד להקמת ועדה חדשה. : (ב) בכל אזור בחירות תוקם ועדת בחירות אזורית, ובכל אזור קלפי - ועדת קלפי; ועדות אלה יפעלו לפי ההוראות שנקבעו בתקנות. @ 16. ועדת הבחירות המרכזית - הרכבה : (א) חברי הועדה המרכזית יהיו נציגי הסיעות של הכנסת. : (ב) שלושים מקומות בועדה המרכזית יתחלקו כך: :: (1) לכל סיעה שיש לה בכנסת ארבעה חברים או יותר יהיה מקום אחד לכל ארבעה חברי הסיעה; :: (2) המקומות שנשארו אחרי החלוקה לפי פסקה (1) יתחלקו בין הסיעות שהשתתפו בחלוקה זו לפי גודל העודפים של מספר חבריהן; :: (3) היו לשתי סיעות או יותר עודפים שווים, ולא נשארו מקומות לכולן, יכריע ביניהן יושב ראש הכנסת על פי גורל; :: (4) נשארו מקומות פנויים אחרי החלוקה לפי פסקאות (1) ו-(2) יוקטן מספר חברי הועדה לפי סעיף קטן זה במספר המקומות שנשארו פנויים כאמור. : (ג) כל סיעה שלא הגיעה לייצוג לפי סעיף קטן (ב) יהיה לה בועדה המרכזית חבר אחד. : (ד) לכל חבר הועדה המרכזית יהיה ממלא מקום קבוע. : (ה) כל סיעה תגיש ליושב ראש הכנסת, תוך 50 יום מיום כינוס הכנסת, רשימה של נציגיה בועדה המרכזית ושל ממלאי מקומם, על שמות משפחותיהם, שמותיהם הפרטיים ומענם. : (ו) שר, סגן שר, עובד המדינה - פרט למורה - וחייל בשירות סדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] או בשירות-קבע של צבא-הגנה לישראל, לא יהיו חברים, ולא ממלאי מקום של חברים, בועדה המרכזית. : (ז) הועדה המרכזית מוסמכת לפעול אף אם מספר חבריה אינו שלם. @ 16א. גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית (תיקון: תשע"ה-3) : (א) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים ותנאים שלפיהם ישולם מתקציב הוועדה המרכזית גמול או החזר הוצאות לחבר הוועדה המרכזית בעבור השתתפות בישיבות הוועדה המרכזית, ובכלל זה ישיבות של חלק מחבריה כפי שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים, ואת שיעוריהם, והכול בהתחשב בכללים הנוהגים לעניין גמול והחזר הוצאות בוועדות ציבוריות בשירות המדינה ובמועצות בתאגידים שהוקמו לפי חוק. :: ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית), התשע"ה-2015]].)) : (ב) לא ישולם גמול לחבר הוועדה המרכזית שהוא חבר הכנסת, נושא משרה שיפוטית, עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או שהוא זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעבור ההשתתפות; ואולם יכול שישולם לחבר כאמור החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות, ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות; בפסקה זו, "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. @ 17. ועדת הבחירות המרכזית - יושב ראש וסגנים (תיקון: תשל"ח-3, תשנ"ו) : (א) יושב ראש הועדה המרכזית יהיה אחד משופטי בית המשפט העליון שייבחר לכך על ידי שופטים אלה, ויהא נוסף על חברי הועדה לפי [[סעיף 16]]; בחירתו תהיה על פי בקשת יושב ראש הכנסת ולא יאוחר מהיום ה-60 מיום כינוסה של הכנסת. : (ב) נפטר יושב ראש הועדה המרכזית, התפטר או קבע נשיא בית המשפט העליון שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יבחרו שופטי בית המשפט העליון שופט אחר מביניהם לכהן כיושב ראש הועדה. : (ג) בעת בחירת יושב ראש הועדה המרכזית ייבחר אחד משופטי בית המשפט העליון על ידי שופטים אלה כממלא מקומו של היושב ראש, והוא יכהן זמנית אם נפטר היושב ראש, התפטר או נשיא בית המשפט העליון קבע שנבצר מהיושב ראש למלא תפקידו. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) נשיא בית המשפט העליון יודיע ליושב ראש הכנסת על תוצאות הבחירות ועל החלטותיו לפי סעיף זה. : (ו) ליושב ראש הועדה המרכזית יהיו סגנים שייבחרו על ידי הועדה המרכזית מבין חבריה; מספר הסגנים יהיה ארבעה, אולם ועדת הכנסת רשאית להגדיל מספר זה עד לשמונה; ארבעה מהסגנים יהיו מארבע הסיעות הגדולות שבכנסת, ואם הוגדל מספר הסגנים כאמור, תקבע ועדת הכנסת מאיזו סיעה יהיו הסגנים הנוספים. @ 17א. עובדי ועדת הבחירות המרכזית (תיקון: תשע"ג, תשע"ה) : (א)(1) עובדי הוועדה המרכזית דינם כדין שאר עובדי המדינה, ואולם בקבלת הוראות ולגבי פיטורים יהיו נתונים למרותו של יושב ראש הוועדה המרכזית, והוא רשאי להסמיך לכך את המנהל הכללי של הוועדה המרכזית. :: (2) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם. :: ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם), התשע"ג-2012]].)) : (ב) לא יועסק כעובד הוועדה המרכזית, יבצע תפקיד בעבורה או ייתן לה שירות מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת יושב ראש הוועדה המרכזית, לשמש עובד הוועדה, לבצע בעבורה תפקיד או לתת לה שירות, אם העבודה, התפקיד או השירות נמנים עם הסוגים שנקבעו לפי סעיף קטן (א). : (ג)(1) לא ימונה לעובד הוועדה המרכזית מי שיש לו זיקה אישית או עסקית למפלגה או לגורם בכיר בה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, חבר במפלגה, או מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות, ולעניין המנהל הכללי של הוועדה המרכזית - מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בשבע השנים שקדמו להצגת המועמדות. :: (2) עובד הוועדה המרכזית לא יעסוק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה. :: (3) מי שהיה עובד הוועדה המרכזית לא יעסוק בפעילות מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה בשנה שאחרי תום תקופת עבודתו. :: (4) לעניין סעיף קטן זה - ::: (א) לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית; ::: (ב) מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה. :: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמועסק בוועדה המרכזית בתקופה הסמוכה לבחירות או למשאל עם, בלבד. @ 17ב. תגמול לבעלי תפקידים (תיקון: תשפ"א-3) : (א) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם, על העסקתם של בעלי התפקידים המנויים [[בתוספת]] המועסקים רק ביום הבחירות לכנסת או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף, יחולו הוראות אלה: :: (1) הוראות [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]] - לא יחולו; :: (2) יראו את התשלום שנקבע בעד העסקתם ככולל את השכר וכל התשלומים והזכויות המגיעים להם בעד ביצוע העבודה לפי כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם; :: (3) על אף האמור [[בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]], המועד לתשלום שכר העבודה של בעלי התפקידים לעניין הוראות [[החוק האמור]], ובכלל זה לעניין [[-#1|ההגדרה "היום הקובע" שבסעיף 1 שבו]], הוא 60 ימים לאחר יום הבחירות לכנסת. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א), כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]] לעניין העסקתם של בעלי תפקידים שאינם מנויים [[בתוספת]] או בעלי תפקידים המנויים [[בתוספת]] שמועסקים בתקופה שאינה התקופה האמורה באותו סעיף קטן. @ 18. ועדת הבחירות המרכזית - ישיבה ראשונה : יושב ראש הכנסת יזמן את הועדה המרכזית לישיבתה הראשונה שתתקיים לא יאוחר מהיום ה-15 שלאחר מסירת ההודעה בכנסת על הרכבה של הועדה, ויודיע על כך לשר הפנים לפחות יומיים לפני מועד הישיבה. @ 19. ועדות בחירות אזוריות – הרכבן (תיקון: תשכ״ט, תשע״ז) : (א) הועדות האזוריות יתמנו על ידי הועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות. : (ב) מספר חבריה של כל ועדה אזורית והרכבה הסיעתי יהיו כשל הועדה המרכזית. : (ג) לחברים של ועדה אזורית יהיו ממלאי מקום, שיתמנו על ידי הועדה המרכזית בזמן מינוי הועדה האזורית; מספרם והרכבם הסיעתי של ממלאי המקום יהיו כשל אותה ועדה אזורית. : (ד) המועמדים לועדה אזורית וממלאי מקומם יוצעו לועדה המרכזית על ידי באי כוח הסיעות או ממלאי מקומם, כאמור [[בסעיף 25(א)]]. : (ה) ועדה אזורית מוסמכת לפעול אף אם מספר חבריה אינו שלם. @ 20. ועדות בחירות אזוריות – יושב ראש וסגנים (תיקון: תשע"ה-2, תשע״ז, תשפ"א-3) : (א) יושב ראש של כל ועדה אזורית יהיה שופט שיתמנה לאותה ועדה על ידי נשיא בית המשפט העליון, ויהא נוסף על חברי הועדה לפי [[סעיף 19]]; מינוים של יושבי ראש הועדות האזוריות יהיה על פי בקשת יושב ראש הועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־60 שלאחר מינויו של יושב ראש הוועדה המרכזית לפי [[סעיף 17(א)]]; בעת מינוי יושב ראש לכל ועדה אזורית ימנה לו נשיא בית המשפט העליון גם ממלא מקום, שיכהן באופן זמני אם היושב ראש נפטר או התפטר, או אם יושב ראש הוועדה המרכזית קבע שנבצר ממנו למלא את תפקידו. : (ב) הועדה המרכזית תמנה לכל ועדה אזורית, מבין חברי אותה ועדה אזורית, שלושה סגני יושב ראש בהתחשב במספר החברים של כל סיעה בוועדה המרכזית ביחס למספר החברים הכולל בוועדה המרכזית, למעט היושב ראש; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים את האופן והמועדים למינוי סגנים כאמור. :: ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (אופן ומועדים למינוי סגנים ליושב ראש של ועדה אזורית), התשע״ז–2017]].)) @ 21. ועדות קלפי (תיקון: תשל"ג-4, תשל"ז, תשמ"א-7, תשמ"א-6, תשנ"ב-6, תשס"ג-3, תשס"ו-2, תשע"ח, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-3, תשפ"ו-2) : (א)(1) הועדה המרכזית תקבע לא יאוחר מהיום ה-40 לפני הבחירות את מספר חבריה של כל אחת מועדות הקלפי ואת הרכבה הסיעתי מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית, וכן תקבע את הסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, ובלבד שבכל ועדת קלפי יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות. :: (2) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשנות את קביעת הוועדה המרכזית לפי פסקה (1) בדבר ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, גם אם בשל כך ישתנה מספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות, ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) הבקשה לשינוי ההרכב נעשתה בהסכמה בין הסיעות שבהן התבקש שינוי ההרכב; ::: (ב) בוועדת הקלפי יהיו מיוצגות, לאחר השינוי, לא פחות משלוש סיעות והאיזון בין הסיעות המרכיבות את הקלפי יישמר; ::: (ג) מספר הנציגים של כל סיעה בכל ועדות הקלפי, לאחר השינוי, לא יפחת מהמספר שקבעה הוועדה המרכזית לפי פסקה (1); ::: (ד) מספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות, לאחר השינוי, לא ישתנה ביותר מ-20% ממספר הנציגים שקבעה הוועדה המרכזית לפי פסקה (1). : (א1) יושב ראש ועדה אזורית רשאי לשנות, לעניין האזור שבו פועלת אותה ועדה אזורית, את קביעת הוועדה המרכזית לפי סעיף קטן (א)(1) בדבר ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, ואת החלטת יושב ראש הוועדה המרכזית לפי סעיף קטן (א)(2), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הבקשה לשינוי ההרכב נעשתה בהסכמה בין הסיעות שבהן התבקש שינוי ההרכב; :: (2) בועדת הקלפי יהיו מיוצגות, לאחר השינוי, לא פחות משלוש סיעות והאיזון בין הסיעות המרכיבות את הקלפי יישמר; :: (3) מספר הנציגים של כל סיעה באותו אזור שבו פועלת הועדה האזורית, לא ישתנה; :: (4) יושב ראש הוועדה האזורית יודיע לוועדה המרכזית את החלטתו. : (ב) הועדה המרכזית תמסור בכתב פירוט של החלטותיה האמורות בסעיף קטן (א) - :: (1) לכל סיעה - לגבי כל ועדות הקלפי; :: (2) לכל ועדה אזורית - לגבי ועדות הקלפי שבתחומה; :: (3) לכל מזכיר של ועדת קלפי - לגבי ועדת הקלפי שבה הוא מכהן. : (ג) בהתאם להחלטות הועדה המרכזית האמורות בסעיף קטן (א)(1), ולשינויים שנעשו בהחלטות אלה לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו-(א1) (בסעיף זה - ההרכב הסופי של ועדות הקלפי) ימנו הועדות האזוריות את יושבי ראש ועדות הקלפי. : (ד) נקבע ההרכב הסופי של ועדת קלפי וסיעה לא הודיעה לועדה האזורית את שמות נציגיה המכהנים כיושבי ראש ועדות קלפי תוך תקופה שנקבעה בכללים לפי סעיף קטן (ח), תורכב ועדת הקלפי בלי נציגי אותה סיעה. : (ה) כל סיעה תמנה את נציגיה אשר יכהנו כסגני יושבי ראש ועדות הקלפי וכחברי ועדת קלפי בהתאם להרכב הסופי של ועדות הקלפי, ורשאית היא למנות ממלאי מקום קבועים לכל חבר. : (ו) כל סיעה רשאית, בכל עת, בדרך שנקבעה בתקנות, להחליף את נציגה בועדת הקלפי ואת ממלאי מקומו. : (ז) מי שביום הבחירות הוא בן שבע עשרה ומעלה כשיר להיות חבר ועדת קלפי. : (ח) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע כללים לביצוע סעיף זה, ובכלל זה כללים לעניין אופן הגשת הבקשות לשינוי ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו-(א1), המועדים להגשתן ולהכרעה בהן ודרכי הטיפול בהן, ולעניין האופן והמועדים למינוי ולהעברת הפרטים של יושבי ראש ועדות הקלפי והחברים בוועדות הקלפי. :: ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי), התשע"ח-2018]].)) @ 21א. מזכיר ועדת קלפי (תיקון: תשל"ג-4, תשל"ז, תשמ"ו, תשנ"ב-6, תשס"ג, תש"ף-2, תשפ"א-3) : (א) יושב ראש הועדה המרכזית ימנה, לאחר התייעצות עם סגניו, מזכיר לועדת קלפי, והוא רשאי להסמיך יושב ראש של ועדה אזורית למנות, לאחר התייעצות עם סגניו הוא, מזכיר לועדת הקלפי. : (ב) לא יתמנה מזכיר אלא אם כן הצהיר כי לא היה חבר מפלגה, או כי לא נטל חלק בפעילות מטעם מפלגה בשלוש השנים שקדמו ליום הבחירות. : (ג) (((פקע).)) : (ד) מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי. @ 22. חילופי גברי בועדה המרכזית ובועדה אזורית : כל סיעה רשאית להחליף את נציגיה בועדה המרכזית ובועדה אזורית ואת ממלאי מקומם על ידי מתן הודעה של בא כוחה ליושב ראש הועדה המרכזית ולשר הפנים, ובהחלפת נציג בועדה אזורית - גם ליושב ראש אותה ועדה. @ 23. הודעה על הרכב הועדה המרכזית והועדות האזוריות (תיקון: תשע"ח-3) : (א) הודעה על הרכבה של הועדה המרכזית תינתן בכנסת על ידי יושב ראש הכנסת תוך 14 יום מיום הקמת הועדה המרכזית ותפורסם מטעם הכנסת ברשומות תוך 10 ימים מן היום שניתנה בכנסת. : (ב) חל שינוי בהרכב הועדה המרכזית, יפרסם יושב ראש הוועדה המרכזית הודעה על כך ברשומות תוך 10 ימים מיום שקיבל את ההודעה על השינוי וככל האפשר לפני יום הבחירות ואולם הודעה על שינוי יושב ראש הוועדה המרכזית תפורסם מטעם הכנסת. : (ג) הודעה על הרכבן של הועדות האזוריות תפורסם על ידי הועדה המרכזית במקום ובצורה שנקבעו בתקנות. @ 24. מנין, רוב וכו' בועדות הבחירות (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ב-6, תשנ"ו, תשס"ג, תשפ"ב-2) : (א) המנין החוקי בישיבה של הועדה המרכזית ושל ועדה אזורית יהיה שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו לישיבה כאמור בסעיף קטן (א1); לא נכח מנין כזה כעבור שעה מן הזמן שנקבע להתחלת הישיבה, תהיה הישיבה חוקית בכל מספר של נוכחים, ובלבד שיהא נוכח יושב ראש הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה, תהיה הישיבה חוקית אם נכחו לפחות מחצית מחברי הועדה. : (א1) הזמנה לישיבה לענין סעיף קטן (א) תהיה לפחות 24 שעות מראש; ביומיים שלפני יום הבחירות תהיה הזמנה לישיבה בהזמנה אישית או בדרך הטלפון, במברק או בפקסימיליה, לפחות שעה אחת מראש; ביום הבחירות ועד סיכום התוצאות, עריכת הפרוטוקול והעברת חומר הבחירות לועדה המרכזית או לועדה האזורית, תפעל הועדה ברציפות. : (ב) החלטות של הועדה המרכזית, של ועדה אזורית ושל ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, רשאי יושב ראש הישיבה להכריע. : (ג) ממלא מקום של חבר רשאי להשתתף בישיבות הועדה בתורת חבר בהעדרו של חבר הועדה. : (ד) בישיבות של הועדה המרכזית, של הועדות האזוריות ושל ועדות הקלפי רשאים להיות נוכחים, כמשקיפים בלבד, נציג אחד של כל רשימת מועמדים שפורסמה בהתאם [[לסעיף 65]] ואינה מיוצגת באותה ועדה. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) : (ז) בענינים שבהם הוענקו סמכות או תפקיד ליושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, יחולו עליהם הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) הנוגעים לועדה המרכזית, בשינויים המחוייבים. : (ח) (((בוטל).)) : (ט)(1) ישיבת ועדת הקלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים נוכחים ובלבד שנכח בה גם מזכיר הוועדה, ואולם בעת ספירת הקולות תהיה הישיבה חוקית אם נכחו בה נציגים של שתי סיעות לפחות מלבד המזכיר; נכח חבר אחד בלבד לא תתקיים ספירת קולות אף אם נכח בה המזכיר, עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי סעיף קטן (ט1). :: (2) נעדרו מישיבת ועדת קלפי יושב ראש הועדה וסגנו, ימלא הקשיש שבין החברים את תפקידי יושב ראש הועדה עד שיבוא יושב ראש הועדה או סגנו. : (ט1) נוכח יושב ראש של ועדה אזורית כי קלפי לא נפתחה במועד כאמור [[בסעיף 72(א)]] עקב היעדרם של חברי ועדת הקלפי או מזכיר הוועדה או כי בועדת הקלפי נכח חבר אחד בלבד או שהיה צורך להחליף את המזכיר, ימנה יושב ראש הועדה האזורית חבר ועדת קלפי או מזכיר, לפי העניין לפי הוראות שיתן יושב ראש הועדה המרכזית ביחד עם סגניו; חבר ועדת קלפי או מזכיר יתמנה מבין אלה שנמצאו ראויים להתמנות מזכירים לועדות קלפי לפי הוראות [[סעיף 21א]]. : (ט2) מונה מזכיר לפי סעיף קטן (ט1) או שהיה צורך להחליף מזכיר לפי אותו סעיף קטן רשאי יושב ראש של ועדה אזורית, כל עוד לא החלה ספירת הקולות, להחליט, על אף הוראות סעיף קטן (ט), כי, עד שיגיע מזכיר, הישיבה תהיה חוקית אף בהעדר מזכיר; החליט כאמור, יתן הוראות ליושב ראש ועדת הקלפי בענין פעולת הוועדה עד שיגיע מזכיר. : (י) בהעדר היושב ראש של ועדת קלפי ימלא סגן היושב ראש את מקומו למשך ההיעדרות. : (יא) החלטות של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה. @ 24א. קיום ישיבות בהיוועדות חזותית (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : (א) נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה, ניתן לקיימה בדרך של היוועדות חזותית בהתקיים אחד מאלה: :: (1) יושב ראש הוועדה, לאחר ששקל בין היתר את נושא הישיבה, הורה על כך, אלא אם כן רבע מחברי הוועדה התנגדו לכך; :: (2) כל חברי הוועדה הסכימו לכך; הסכמה כאמור יכול שתהיה גם לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין בקשה לאשר או לסרב לאשר השתתפות של מועמד או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת לא יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו הוראות סעיף קטן (ד). : (ג) ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה הזמנתו לוועדה לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. : (ד) התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יושב ראש הוועדה להתיר למי מהם שביקש זאת להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית. : (ה) החלטה בישיבה לפי סעיף זה תתקבל לאחר שלכל חבר ועדה ניתנה אפשרות להשתתף בדיון ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה אחרת. : (ו) סבר משתתף בישיבה כי בשל קיומה וניהולה של הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בישיבה או לשמוע או להשמיע את עמדתו או שלא התקיימו התנאים לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול. : (ז) הוראות [[סעיף 24(א) עד (ז)]] יחולו על ישיבת ועדה לפי סעיף זה. : (ח) בהזמנה לישיבה המתקיימת בדרך של היוועדות חזותית לפי סעיף זה יצוין כי הישיבה תתקיים בדרך האמורה ויפורטו בה הנחיות לעניין ההשתתפות בישיבה. : (ט) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. @ 25. קביעת סיעות הכנסת (תיקון: תש"ל-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ו-5, תשס"א-4, תשע"א, תשע"ח-3) : (א) לענין הקמת הועדה המרכזית יראו רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת - כסיעה, ומספר חברי הסיעה כמספר המועמדים שנבחרו; בא כוחה של רשימת המועמדים וממלא מקומו יהיו בא כוחה של הסיעה וממלא מקומו. : (א1) קמה סיעה בכנסת עקב התפלגות או מיזוג של סיעות כאמור [[בסעיף 60 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994]], תודיע הסיעה בכתב לוועדת הכנסת, במועד ההתפלגות או המיזוג, מיהם בא כוחה וממלא מקומו, והודעה על כך תפורסם ברשומות מטעם הכנסת ותימסר ליושב ראש הוועדה המרכזית. : (ב) כל סיעה רשאית בכל עת, על ידי הודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, להחליף באי כוחה וממלאי מקומם; ההודעה תימסר בידי בא כוח הסיעה או ממלא מקומו, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה אחרת; הודעה על באי כוח הסיעות וממלאי מקומם ועל כל שינוי בהם, תפורסם ברשומות מטעם הכנסת ותימסר ליושב ראש הוועדה המרכזית. : (ב1) (((בוטל).)) : (ב2) (((בוטל).)) : (ב3) (((בוטל).)) : (ב4) (((בוטל).)) : (ב5) (((בוטל).)) : (ב6) (((בוטל).)) : (ב7) (((בוטל).)) : (ג) השתנה הרכבה הסיעתי של הכנסת, או שמה של סיעה או מספר חבריה, ואישרה ועדת הכנסת את השינוי, ישתנה בהתאם לכך ההרכב הסיעתי של כל ועדות הבחירות, או שם הסיעה; ואולם - :: (1) אם השינוי בהרכב הסיעתי היה צירוף של שתי סיעות או יותר של הכנסת ושינוי זה נעשה לאחר היום ה-49 שלפני יום הבחירות, ישתנה ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי שבהן נותרו נציגים של פחות משלוש סיעות כתוצאה מהשינוי האמור; יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, יקבע מחדש את ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי; :: (2) אם השינוי בהרכב הסיעתי היה התפלגות ושינוי זה נעשה לאחר מינוי חברי הועדות האזוריות, לא יביא השינוי לידי שינוי בהרכב הסיעתי של הועדה המרכזית, הועדות האזוריות וועדות הקלפי; לסיעה שנותרה ללא ייצוג בעקבות השינוי יהיה בועדה המרכזית ובועדות האזוריות חבר אחד בדעה מייעצת. : (ד) לענין רשימות המועמדים יובא בחשבון כל שינוי בהרכבה הסיעתי של הכנסת שחל ואושר כאמור עד יומיים לפני תום המועד להגשת רשימות אלה. : (ה) (((בוטל).)) @ 25א. סמכות לעריכת עסקאות (תיקון: תשע"ה) : לצורך פעילות ועדת הבחירות, מורשה יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה המרכזית שהורשה לכך על ידיו, יחד עם חשב הוועדה המרכזית או עובד בכיר בחשבות הוועדה המרכזית שהורשה לכך על ידי היושב ראש, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור; הרשאות שניתנו לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות. == פרק ה': פנקס הבוחרים == === סימן א': הכנה === @ 26. פנקס בוחרים (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ו-4, תשנ"ט-2, תשס"ב, תשס"ג-2, תשס"ג-4, תשס"ו-3) : (א) לכל מועד בחירות יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום שליפת הפנקס היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות; לענין [[פרק זה]] "מען" - לרבות ציון במרשם האוכלוסין של ישוב בלבד. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) לשם הכנת פנקס הבוחרים תוכן לכל אזור קלפי רשימת בוחרים שתכלול כל אדם שמענו רשום בתחום אזור הקלפי והעומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א). : (ד) פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקס הבוחרים לתוקף יפרסם שר הפנים הודעה ברשומות. : (ה)(1) שר הפנים יאפשר לכל בעל זכות בחירה לקבל באינטרנט, בתקופה המתחילה לכל המאוחר בתום שלושה ימים מיום כניסת פנקס הבוחרים לתוקף ועד יום הבחירות, מידע בדבר מספר הקלפי שבה הוא זכאי להצביע, מקום הקלפי ומספרו הסידורי של בעל זכות הבחירה ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה הקלפי. :: (2) בעל זכות בחירה רשאי, בבקשה בכתב שתישלח בדואר רשום, לבקש משר הפנים כי יסיר מהאינטרנט מידע כאמור בפסקה (1) הנוגע אליו; הוגשה בקשה כאמור, יוסר המידע נושא הבקשה בתוך עשרה ימים מיום קבלת הבקשה. :: (3) שר הפנים יפרסם בעיתונות הודעה בדבר כוונתו לתת מידע כאמור בפסקה (1) ובדבר זכותו של בעל זכות הבחירה לבקש את הסרת המידע כאמור בפסקה (2), עשרה ימים לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף. @ 27. אין לשנות את פנקס הבוחרים (תיקון: תשס"ג-4) : אין להכניס שינוי בפנקס הבוחרים אלא לפי פסק דין שניתן לפי הוראות [[סעיף 53א]]. @ 28. (תיקון: תשל"ג, תשל"ז-2, תשל"ח, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ו-4, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 29. פרטי הרשימות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : רשימת בוחרים תפרט את שם המשפחה של כל בוחר, שמו הפרטי, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו; והכל לפי הרשום במרשם האוכלוסין ביום שליפת הפנקס. @ 30. סדר השמות ברשימה : ברשימת בוחרים יהיו שמות הבוחרים ערוכים זה מתחת לזה לפי סדר האלף-בית של שמות המשפחה ומסומנים במספרים סידוריים; בוחר שאין לו שם משפחה יירשם לפי סדר האלף-בית של שמו הפרטי. === סימן ב': הודעה לבוחר והצגת רשימות === @ 31. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 32. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ו, תשמ"ח-3, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 33. מסירת מידע לציבור (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-3, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (א) כל אדם זכאי לפנות בכתב או בטלפון למשרד הפנים, ולברר אם הוא או זולתו נכללים בפנקס הבוחרים ביום הפניה, וכן את מקום הקלפי שברשימת הבוחרים שבה כלול שמם, ואם הקלפי נגישה לאנשים המוגבלים בניידות. : (ב) שר הפנים יפרסם מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הדרך לקבל מידע לפי סעיף זה. : (ג) שר הפנים יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, בין השאר, בהתחשב בצנעת הפרט. @ 34. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-3, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 35. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 36. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-3) : (((בוטל).)) @ 37. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח-3) : (((בוטל).)) @ 38. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 39. מסירת מידע מפנקס הבוחרים למפלגות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-3, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4, תשע"ד-2, תשע״ז, תשפ"ד) : (א) בסעיף זה – ::- ”היום הקובע” – היום ה־150 שלפני יום הבחירות, ואם התקבל חוק לפיזור הכנסת, הקובע מועד בחירות בתוך פרק זמן קצר יותר, או נוצרה עילה לקיום בחירות לפי [[+|סעיפים 11(ב)]] [[או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה]], או לפי [[סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת]] - יום היווצרות העילה; ::- ”מידע פנקס” – רשימה הכוללת את שם המשפחה, השם הפרטי, שם האב או האם, המען ומספר הזהות במרשם האוכלוסין של בעלי הזכות לבחור שימלאו להם ביום הבחירות 18 שנים לפחות; ::- ”מפלגה” – מפלגה שיש לה ייצוג בכנסת או מפלגה שנרשמה לפי [[חוק המפלגות, התשנ"ב–1992]] (בחוק זה – חוק המפלגות), שבא כוחה הודיע בכתב לשר הפנים כי בכוונתה להגיש רשימת מועמדים בבחירות. : (ב) שר הפנים ימסור למפלגה או לסיעה בכנסת, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע כמפורט להלן: :: (1) מידע פנקס, וכן רשימה של אזורי הקלפי ותחומיהם ושל מקומות הקלפי, הנכונים ליום הקובע, לרבות בדבר מקומות של קלפיות הנגישות לאנשים המוגבלים בניידות – לא יאוחר מעשרה ימים לאחר היום הקובע; :: (2) מידע פנקס כאמור בפסקה (1), הנכון ליום שליפת הפנקס – לא יאוחר משבוע לאחר יום כניסתו של פנקס הבוחרים לתוקף. : (ג) מידע פנקס כאמור בסעיף קטן (ב) יימסר למפלגה או לסיעה, לאחר שתתחייב בכתב, בנוסח שקבע שר הפנים, בידי בא כוחה שמונה לפי [[סעיף 19ב לחוק המפלגות]], או לפי [[סעיף 25]], או ממלאי מקומם ובידי האחראי לטיפול במידע מטעם המפלגה או הסיעה, שלא תעשה שימוש במידע פנקס, לרבות העברתו לאחר, אלא לצורכי התמודדותה בבחירות ולצורכי קשר עם ציבור הבוחרים. : (ד) שר הפנים רשאי להורות כי באמצעי האלקטרוני או המגנטי הנמסר לפי סעיף זה ייכלל אמצעי הגנה; לענין זה, ”אמצעי הגנה” – לרבות הוספת מידע לזיהוי הקובץ. : (ה) שר הפנים יודיע לראש הרשות להגנת הפרטיות, לאילו מפלגות או סיעות נמסר מידע פנקס; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. : (ו) שר הפנים ימסור, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע פנקס לועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, לפי בקשת יושב ראש הועדה המרכזית; המידע יימסר לא יאוחר מעשרה ימים לאחר מסירת הבקשה. : (ז) שר הפנים ימסור לוועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, ביום העשירי שלפני יום הבחירות, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע על פטירה של אדם הרשום בפנקס הבוחרים שפטירתו נרשמה במרשם האוכלוסין. === סימן ג': בקשות, עררים וערעורים === @ 40. בקשה לתיקון פרטי הבוחר (תיקון: תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (א) נוכח אדם כי אינו זכאי להיות כלול בפנקס הבוחרים או כי פרט מהפרטים האמורים [[בסעיף 29]] המתייחסים אליו נרשם באופן לא נכון, רשאי הוא להגיש לשר הפנים בקשה מנומקת בכתב לתיקון הרישום, לאחר שפעל לפי [[חוק המרשם]] ובהתאם לדין, לתיקון המידע ששימש בסיס להכנת הפנקס. : (ב) חבר ועדת הבחירות המרכזית רשאי להגיש לשר הפנים בקשה שלא לכלול בפנקס הבוחרים אדם שייכלל בו שלא כדין מפאת טעות במרשם האוכלוסין, משום שהוא אינו בגיר, או נפטר או אינו אזרח ישראלי או תושב ישראל. : (ג) לבקשה לפי סעיף זה יצורפו ראיות, לרבות פסק דין וצילום הספח של תעודת הזהות המעיד על שינוי מען אם נעשה; העתק הבקשה והראיות לפי סעיף קטן (ב) יישלחו לאדם שאת שמו מבקשים שלא לכלול בפנקס הבוחרים בדואר רשום לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין והמען המפורט בבקשה, והעתק אישור המשלוח יצורף לבקשה. : (ד) בקשה כאמור בסעיף זה יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר - :: (1) מהיום ה-35 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים אם הוגשה הבקשה לפי סעיף קטן (א); :: (2) מהיום ה-40 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים אם הוגשה הבקשה לפי סעיף קטן (ב). : (ה) שר הפנים יתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות קביעת סדרי הגשת בקשות, וכן יפרסם לציבור מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הוראות סעיף זה ואת סדרי הגשת הבקשות. @ 41. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשנ"ו-4, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 42. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 43. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 44. הכרעה בבקשות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : שר הפנים יכריע בבקשות לפי [[סעיף 40]] ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שאת שמו מבקשים שלא לכלול בפנקס הבוחרים - : (1) בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה לפי [[סעיף 40(א)]]; : (2) בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה לפי [[סעיף 40(ב)]]; : והכל לא יאוחר מהיום ה-25 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים. @ 45. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-3, תשמ"ט) : (((בוטל).)) @ 46. עתירה מינהלית (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (א) מי שבקשתו נדחתה או לא קיבל הודעה על החלטת שר הפנים, כאמור [[בסעיף 44]], ולענין בקשה שהתקבלה לגבי אדם אחר לפי [[סעיף 40(ב)]] גם אותו אדם, רשאי לעתור נגד החלטת שר הפנים או נגד אי קבלת ההודעה. : (ב) העתירה תוגש בתוך שבוע מיום החלטת שר הפנים או מהיום שבו היתה אמורה להימסר, אך לא יאוחר מהיום ה-17 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים. : (ג) העתירה תוגש כעתירה מינהלית לפי הוראות [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000]] ([[בפרק זה]] - חוק בתי משפט לענינים מינהליים), בכפוף להוראות חוק זה. : (ד) העתירה תוגש לבית המשפט לענינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא היישוב שבו רשום מענו של הבוחר שעל פרטי רישומו במרשם האוכלוסין נסבה העתירה. @ 47. (תיקון: תשמ"א, תשס"א-3, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 48. ראיות (תיקון: תשמ"א, תשס"א-3, תשס"ג-4) : כל רשות מרשויות המדינה וכל רשות מקומית חייבות לתת, ללא אגרה, כל תעודה וכל אישור הדרושים לצורך העתירה כאמור [[בסעיף 46]]. @ 49. הרכב בית המשפט ופסק הדין (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : בית המשפט לענינים מינהליים ידון בעתירה בשופט אחד; פסק דינו יהיה סופי ואין לערער עליו; פסק הדין יינתן ויימסר לשר הפנים בתוך שבועיים מיום הגשת העתירה אך לא יאוחר מהיום שלפני יום שליפת הפנקס. @ 50. (תיקון: תשמ"א, תשס"א-3, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 51. (תיקון: תשמ"א, תשס"א-3, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) === סימן ד': הוראות משלימות === @ 52. הוראות בנוגע לחיילים (תיקון: תשמ"א, תשס"א-3, תשס"ג-4) : שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם יושב ראש הועדה המרכזית, להורות הוראות מיוחדות לגבי חיילים בכל הנוגע להגשת בקשות לפי [[סעיף 40]], לדיון בהן ולמסירת החלטות לפי [[סעיף 44]], ושר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם יושב ראש הועדה המרכזית, להורות הוראות מיוחדות לגבי חיילים בכל הנוגע להגשת עתירות לפי [[סעיף 46]], לדיון בהן ולמסירת פסקי הדין; הוראות כאלה אינן טעונות פרסום ברשומות או כל פרסום אחר, והן יובאו לידיעת החיילים ושאר הנוגעים בדבר בדרך שיקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון. @ 53. השלמת פרטים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : שר הפנים יתקן פרטים במרשם האוכלוסין בהתאם להחלטותיו לפי [[סעיף 44]] ולפסקי דין לפי [[סעיף 49]], בתוך 3 ימים מיום מתן ההחלטה או מיום מתן פסק הדין, אך לא יאוחר מיום שליפת הפנקס. @ 53א. שינוי בפנקס הבוחרים - לפי החלטת בית המשפט לענינים מינהליים (תיקון: תשס"ג-4) : (א) מצא אדם כי הוא אינו כלול בפנקס הבוחרים רשאי הוא, בתוך 5 ימים מיום כניסת הפנקס לתוקף, להגיש עתירה לכל בית משפט לענינים מינהליים ולבקש לכללו בפנקס הבוחרים; ואולם לא יהיה אדם זכאי להגיש עתירה לפי סעיף זה שענינה הוא שינוי מענו הרשום בפנקס הבוחרים. : (ב) בית המשפט לענינים מינהליים יחליט בענין הכללת אותו אדם בפנקס הבוחרים לא יאוחר מהיום ה-25 שלפני יום הבחירות; החלטתו תהיה סופית. : (ג) החליט בית המשפט לענינים מינהליים שיש לכלול את העותר בפנקס הבוחרים, יתקן שר הפנים את הפנקס ויכלול בו את העותר עד היום ה-20 שלפני יום הבחירות. @ 54. (תיקון: תשל"ג, תשל"ז-2, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 55. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 55א. (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ז, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 55ב. הודעה לקראת בחירות (תיקון: תשמ"ח-3, תשנ"ב-3) : לא יאוחר מ-21 ימים לפני יום הבחירות תישלח, לכל מי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים, הודעה בדבר המען המפורט של הקלפי ששמו נכלל ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע בה. @ 55ג. (תיקון: תשמ"ח-3, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) == פרק ו': רשימות מועמדים == @ 56. הוראות בענין עובדי מדינה, חיילים, שוטרים וסוהרים (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג-4, תשמ"א-6, תשמ"ד, תשנ"ב-6, תשנ"ו-2, תשנ"ו-5, תשנ"ט-3, תשס"א-7, תשס"ו-2, תשס"ז, תשס"ח) : (א) בסעיף זה, "עובד המדינה" - לרבות עובד תאגיד שהוקם בחוק. : (א1) אלה לא יהיו מועמדים לכנסת: :: (1) עובד המדינה שדרגתו היא אחת מארבע הדרגות העליונות בכל סולם דירוג; :: (2) עובד המדינה בדרגה נמוכה מהדרגה השלישית שמתחת לדרגה העליונה בכל דירוג, אם לתפקידו נקבע מתח דרגות הכולל את הדרגה השלישית האמורה; :: (3) קציני צבא בכל דרגה שהיא בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל; :: (4) שוטר במשטרת ישראל וסוהר בשירות בתי הסוהר, :: (([[סעיף 11(א) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]] קובע כי בכל תקופת כהונתם, לא יהיו הנגיד והמשנה לנגיד חבר כנסת או חבר מועצה של רשות מקומית, ולא יכללו ברשימת מועמדים בבחירות לכנסת או למועצה של רשות מקומית.)) :: זולת אם חדלו להיות עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים כאמור, לפני היום הקובע; :: בסעיף קטן זה, "היום הקובע" - :: (1) לענין ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, ונציב בתי הסוהר - שלוש שנים לפני יום הבחירות שלאחר יום השחרור משירות; לענין בחירות שיתקיימו לאחר הבחירות האמורות יהיו המנויים בפסקה זו רשאים להיות מועמדים לכנסת אף אם טרם חלפו שלוש שנים כאמור; :: (2) לענין עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים שאינם מנויים בפסקה (1) - 100 ימים לפני יום הבחירות; לענין בחירות מוקדמות שביום שבו נקבע המועד לעריכתן לפי כל דין נותרו פחות מ-110 ימים עד לעריכתן, יהיה היום הקובע - 10 ימים מיום קביעת המועד האמור. : (ב) עובד המדינה - פרט למורה - חייל בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] וכן חייל בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל שסעיף קטן (א1) אינו חל עליהם, ששמו נכלל באחת מרשימות המועמדים, יופסק שירותו מיום הגשת רשימת המועמדים ועד יום הבחירות, ואם נהיה לחבר הכנסת - כל זמן היותו חבר הכנסת. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מועמד ששמו נכלל ברשימת מועמדים שאושרה, לא ישרת שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים]] מיום אישור הרשימה ועד יום הבחירות. @ 56א. (תיקון: תשמ"א-5, תשס"א) : (((בוטל).)) @ 56ב. החלטת יושב ראש הועדה המרכזית לענין קלון (תיקון: תשס"א) : לענין החלטה בדבר עבירה שיש עמה קלון לפי [[=חוק היסוד|סעיף 6 לחוק-יסוד: הכנסת]] (להלן - חוק היסוד), יחולו הוראות אלה: : (1)(א) מועמד יגיש לועדה המרכזית, יחד עם כתב ההסכמה להיות מועמד כאמור [[בסעיף 57(ט)]] הצהרה לענין [[סעיף 6 לחוק היסוד]]; :: (ב) מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שהורשע כאמור [[בסעיף 6 לחוק היסוד]] ומבקש כי יושב ראש הועדה המרכזית יחליט כי אין עם העבירה משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה המרכזית בקשה בצירוף כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין, לא יאוחר מיום הגשת רשימות המועמדים; :: (ג) החלטת יושב ראש הועדה המרכזית תהיה סופית ותימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-28 שלפני יום הבחירות; : (2)(א)(1) נידון מועמד למאסר כאמור [[בסעיף 6 לחוק היסוד]], ופסק הדין נעשה סופי בתקופה שבין יום לאחר הגשת רשימת המועמדים ועד ערב יום תחילת כהונתו כחבר הכנסת, יודיע על כך ליושב ראש הועדה המרכזית; ::: (2) ביקש המועמד לקבוע כי אין עם העבירה שעליה נידון משום קלון, יגיש בקשה כאמור בפסקה (1)(ב); ::: (3) הודעה או בקשה כאמור וכל חומר אחר הנוגע לענין יוגשו ליושב ראש הועדה המרכזית בתוך שבעה ימים מיום שפסק הדין נעשה סופי; ::: (4) לא הגיש המועמד בקשה כאמור, דינו כדין מי שהתפטר מיום ההודעה אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; :: (ב) יושב ראש הועדה המרכזית ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית; החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, רשאי הוא להורות על פרסום ההחלטה כפי שיקבע; :: (ג) החליט יושב ראש הועדה המרכזית לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר מיום מתן ההחלטה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על כך תפורסם ברשומות. : ((פורסם [[נוהל הטיפול בבקשות לקביעת היעדר קלון, התשע"ד-2013]].)) @ 56ג. הגבלת הזכות להיבחר בשל הרשעה בעבירת טרור או ביטחון חמורה (תיקון: תשע״ח–2) : עבירת טרור או ביטחון חמורה לעניין הגבלת הזכות להיבחר לפי [[סעיף 6(א) לחוק־יסוד: הכנסת]] היא אחת מאלה: : (1) עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016]]; : (2) עבירה לפי [[סימן ב לפרק ז בחוק העונשין|סימן ב׳]] [[סימן ד בפרק ז בחוק העונשין|או ד׳ לפרק ז׳ בחוק העונשין, התשל״ז–1977]], שעונשה עשר שנות מאסר או יותר. @ 57. הגשת רשימות מועמדים (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג-4, תשמ"א-4, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ב-5, תשנ"ב-6, תשנ"ב-7, תשנ"ו, תשנ"ו-2, תשנ"ו-5, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ב, תשס"ב-2, תשע"א, תשע"ה-3, תשע״ח–2, תשע"ח-3, תשפ"ו-2) : (א) רשימת מועמדים תכיל לא יותר מ-120 שמות של אנשים הזכאים להיבחר ושהסכימו להכללת שמם ברשימה; השמות יהיו מסומנים כל אחד במספר סידורי. : (ב) הרשימה תפרט את שמו הפרטי של כל מועמד ושם משפחתו, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ומענו; רשימת מועמדים שמגישות שתי מפלגות או יותר (בחוק זה - רשימת מועמדים משותפת) תציין גם את השתייכותו המפלגתית של כל מועמד. : (ב1) (((בוטל).)) : (ג) מפלגה תגיש רשימת מועמדים על גבי טופס שנקבע בתקנות, והיא תחתם בידי בא כוחה או בידי ממלא מקומו כאמור [[בסעיף 19ב לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992]]; רשימת מועמדים משותפת תיחתם בידי באי כוחן של כל אותן מפלגות או ממלאי מקומם. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) : (ז) (((בוטל).)) : (ח) (((בוטל).)) : (ט)(1) רשימת מועמדים, בצירוף כתב הסכמה של כל אחד מהמועמדים חתום על ידו, תוגש לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־49 שלפני יום הבחירות בשעה 22:00; יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע בכללים את הנוסח והצורה של כתב ההסכמה. :: (2) רשימת המועמדים תוגש בידי בא-כוח המפלגה או ממלא מקומו כאמור [[בסעיף 19ב לחוק המפלגות]], או בידי אדם אחר שבא-כוח המפלגה או ממלא מקומו ייפו את כוחו להגיש את רשימת המועמדים; ייפוי הכוח ייחתם בפני עורך דין או בפני עובד של הוועדה המרכזית שיושב ראש הוועדה המרכזית הסמיך לכך. :: (3) על ימי ההגשה, שעותיה ומקומה תפרסם הועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-55 שלפני יום הבחירות, הודעה בדרך שתקבע. : (ט1) בכתב ההסכמה כאמור בסעיף קטן (ט) יצהיר המועמד הצהרה זו: ::: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולהימנע מלפעול בניגוד לעקרונות [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]". : (ט2) ברשימת מועמדים המוגשת לוועדה המרכזית לפי סעיף זה לא יופיע כל שינוי כמפורט להלן: החלפת מועמד פלוני במועמד אחר, מחיקה או הוספה של שם מועמד, שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה או שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד. : (י) עם קבלת רשימת מועמדים תאשר הועדה המרכזית בכתב את הגשתה, בציון היום והשעה. @ 57א. איסור הסכמים בדבר רשימות מועמדים (תיקון: תשנ"א-2) : לא ייעשה הסכם ולא תינתן התחייבות הבאים להבטיח מקום ברשימת מועמדים לכנסת לחבר כנסת מסויים או לקבוצת אנשים, אלא לאחר היום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת. @ 58. כל מועמד - ברשימה אחת בלבד : אדם יוכל להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד; מי שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר, תמחוק הועדה המרכזית את שמו מכל הרשימות. @ 59. באי כוח רשימות המועמדים : המגישים רשימת מועמדים רשאים לציין בה שני אנשים, אחד כבא כוח הרשימה ואחד כממלא מקומו; באין ציון כזה יראו את האדם החתום ראשון למגישים כבא כוח הרשימה, ואת השני כממלא מקומו. @ 60. (תיקון: תשל"ג-4, תשל"ז, תשמ"א-4, תשמ"ד, תשמ"ו, תשנ"ו-5) : (((בוטל).)) @ 61. כינוי ואות של רשימת מועמדים (תיקון: תשמ"ח-2, תשנ"ו-5, תשנ"ט, תשנ"ט-3, תשע"ח-3, תשפ"ו-2) : (א) רשימת מועמדים תישא כינוי עם עד שלוש אותיות שונות של האלף-בית העברי, להבדילה מרשימות מועמדים אחרות. : (ב) מפלגה המיוצגת בכנסת היוצאת על ידי סיעה, זכות עדיפות לה לסמן את רשימתה בכינוי, באות או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת היוצאת, או בכינוי או באות או באותיות ששימשו את המפלגה במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, אף אם הם שונים משמה של המפלגה; שתי מפלגות או יותר המיוצגות בכנסת היוצאת על ידי סיעה אחת או יותר, והמגישות רשימת מועמדים משותפת, זכות עדיפות להן לסמן את רשימתן בכינויים או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היו מסומנות רשימות המועמדים שלהן בבחירות לכנסת היוצאת, או בכינוי או באות או באותיות ששימשו את המפלגה במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, והוא אף אם המספר הכולל של האותיות עולה על שלוש. : (ג) לא תישא רשימת מועמדים את הכינוי, האות או האותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת מועמדים של מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, אלא בהסכמתו בכתב של בא כוח אותה סיעה; היו שתי מפלגות או יותר מיוצגות בכנסת היוצאת על ידי סיעה אחת - בהסכמתו של בא כוח אותה סיעה. : (ג1) על אף הוראות סעיף קטן (ג) רשאית רשימת מועמדים לשאת אות או אותיות שבהן היתה מסומנת רשימת מועמדים של מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, אם אותה מפלגה אינה מסמנת את רשימתה באות או באותיות האמורות ולא נתנה את הסכמתה לסימון רשימת מועמדים אחרת בהן. : (ד) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שהקדים להגיש את רשימתו, זכותו לבחור כינוי ואות או אותיות - קודמת. : (ה) רשימת מועמדים שלא ניתנו לה כינוי או אות על ידי מגישיה, תתן לה הועדה המרכזית, בכפוף להוראות סעיף זה, כינוי ואות, שתי אותיות או שלוש אותיות. : (ו) רשימת מועמדים לא תישא כינוי, אות או אותיות העלולים להטעות. @ 62. ליקויים הניתנים לתיקון (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ט, תשס"ב, תשע"א, תשפ"ו-2) : (א) (((בוטל).)) : (ב) (((בוטל).)) : (ג) הוגשה רשימת מועמדים שלא בהתאם להוראות חוק זה, תודיע הועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-43 שלפני יום הבחירות, לבא-כוח הרשימה ולממלא מקומו על הליקוי, והם רשאים לתקן את הליקוי לא יאוחר מהיום ה-39 שלפני יום הבחירות. @ 62א. ליקויים שאינם ניתנים לתיקון (תיקון: תשנ"ט, תשס"ב, תשע"א) : אלה הליקויים שאינם ניתנים לתיקון: : (1) (((נמחקה);)) : (2) כתב הסכמה של מועמד שאינו חתום כאמור [[בסעיף 57(ט)]]; : (3) שינוי כאמור [[בסעיף 57(ט2)]]. @ 62ב. מחיקת מועמד שאינו כשיר (תיקון: תשפ"ו-2) : (א) מצא יושב ראש הוועדה המרכזית כי מתקיים אחד מאלה, יורה על מחיקת שמו של מועמד מרשימת המועמדים: :: (1) מועמד אינו כשיר להתמודד, לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 7 לחוק-יסוד: הכנסת]]; :: (2) רשימת מועמדים לא תיקנה ליקוי כאמור [[בסעיף 62]] או שיש ליקוי שאינו ניתן לתיקון כאמור [[בסעיף 62א]]. : (ב) הורה יושב ראש הוועדה המרכזית על מחיקה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למועמד, לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות; לעניין ערעור על מחיקה יחולו הוראות [[סעיף 64]], בשינויים המחויבים. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לגבי החלטת יושב ראש הוועדה המרכזית לעניין קלון לפי [[סעיף 56ב]], יחולו הוראות [[הסעיף האמור]]. @ 63. אישור רשימות המועמדים (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תשנ"ו, תשע"א, תשפ"ו) : רשימת מועמדים שאינה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]] ושהוגשה כהלכה או שתוקנה לפי [[סעיף 62]] ולאחר שנמחקו ממנה מועמדים לפי [[סעיף 62ב]], תאשר אותה הועדה המרכזית ותודיע על כך, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו. @ 63א. מחיקת מועמד המנוע מלהשתתף בבחירות (תיקון: תשס"ב-2, תשס"ד-3, תשע"א) : (א) בקשה לקבוע כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]], תיחתם בידי שליש מחברי הועדה המרכזית ותוגש לועדה המרכזית לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שם המועמד; החלטת הועדה לפי סעיף קטן זה תינתן לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות. : (ב) החליטה הועדה המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]], תודיע על כך למועמד ותעביר מיד את החלטתה ונימוקיה לאישור בית המשפט העליון. : (ג) אישר בית המשפט העליון את ההחלטה, תמחק הועדה המרכזית את שמו של המועמד מרשימת המועמדים. : (ד) דחתה הועדה המרכזית את הבקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיף 64(א1)]], בשינויים המחויבים. : (ה) בהליך של אישור החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ב) או בערעור על החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט העליון בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון, ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות. : ((פורסם [[נוהל הטיפול בבקשות לפסילת רשימת מועמדים או מועמד לכנסת, התשע"ט-2019]].)) @ 64. ערעור (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"ד, תשמ"ה, תשנ"ו, תשס"ב-2, תשס"ג-4, תשס"ד-3, תשע"א) : (א) סירבה הועדה המרכזית לאשר רשימת מועמדים, כולה או אחד משמות המועמדים שלא לפי [[סעיף 63א]], או את הכינוי או את האות של הרשימה, תודיע הועדה על כך, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו, והם רשאים, לא יאוחר מהיום ה-28 שלפני יום הבחירות, לערער על הסירוב לפני בית המשפט העליון. : (א1) אישרה הועדה המרכזית רשימת מועמדים, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או יושב ראש הועדה המרכזית או לפחות רבע מחברי הועדה המרכזית, לערער על כך לפני בית המשפט העליון, לא יאוחר מהיום ה-28 שלפני יום הבחירות, בטענה שהרשימה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]. : (ב) בערעור לפי סעיף זה ידון בית המשפט העליון בשלושה שופטים ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות. : (ב1) בערעור על החלטת הועדה המרכזית לאשר או לסרב לאשר השתתפות של רשימת מועמדים בבחירות לכנסת לפי הוראות [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]], ידון בית המשפט העליון, על אף האמור בסעיף קטן (ב), בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון. : (ג) (((בוטל).)) : ((פורסמו [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים), תשי״ט–1959]].)) @ 65. פרסום רשימות המועמדים (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"ד-4, תשמ"ה) : הועדה המרכזית תפרסם ברשומות, לא יאוחר מהיום ה-9 שלפני יום הבחירות, את רשימות המועמדים כפי שאישרה היא או כפי שהחליט בית המשפט העליון לפי [[סעיף 64]]; הפרסום יציין כינוי ואות של כל רשימה. @ 66. (תיקון: תשל"ג-4, תשל"ז, תשמ"ד, תשמ"ו, תשנ"ו-5) : (((בוטל).)) @ 67. התקשרות בין רשימות מועמדים (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"ד-4) : (א) רשימות מועמדים רשאיות להתקשר ביניהן לשם חלוקת המנדטים, אך אין רשימה רשאית להתקשר אלא עם רשימה אחת בלבד, ואין תוצאה להתקשרות אלא זו הקבועה [[בסעיף 82]]. : (ב) על התקשרות של רשימות מועמדים יש למסור לועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-11 שלפני יום הבחירות, הודעה בכתב חתומה בידי באי כוח שתי הרשימות או ממלאי מקומם. : (ג) הועדה המרכזית תפרסם התקשרויותיהן של רשימות מועמדים ברשומות ובעתונים יומיים לא יאוחר מהיום ה-8 שלפני יום הבחירות. == פרק ז': ההצבעה וספירת הקולות == @ 68. מקום קלפי (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ו, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-4, תשע״ז) : (א) לכל אזור קלפי תהיה קלפי אחת; הקלפי תעמוד בתחום אזור הקלפי אם לא החליטה הועדה המרכזית על מקום אחר בשים לב לנסיבות שבאזור; מקום הקלפי ייקבע, ככל האפשר, תוך מגמה להקטין את המרחק בין הקלפי לבין מקום המגורים של הזכאים לבחור בה. : (ב) מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המיועד למוסד ציבורי-פוליטי, ואף לא בבית כנסת או במקום תפילה אחר. : (ג) לא יאוחר מהיום ה־70 שלפני יום הבחירות תקבע הוועדה המרכזית את מקומות הקלפי לבחירות לפי רשימה של מקומות הקלפי שמסר לה שר הפנים לא יאוחר מהיום ה־80 שלפני יום הבחירות או במועד מוקדם יותר לפי בקשת יושב ראש הוועדה המרכזית. : (ג1)(1) נוכחו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו כי במתחם אחד יוצבו כמה מקומות קלפי ומספר הבוחרים הרשומים ברשימת הבוחרים הקשורה לאזור קלפי אחד שונה באופן מהותי ממספר הבוחרים ברשימת בוחרים הקשורה לאזור קלפי אחר באותו מתחם, רשאים הם, לא יאוחר מיום לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף לפי [[סעיף 26]], להורות על עריכת איזון כמפורט בפסקה (3) בין רשימות הבוחרים הקשורות לאזורי הקלפי שבאותו מתחם, ובלבד שהפער במספר הבוחרים בין רשימות כאמור עולה על 100; לעניין זה, ”מתחם” – כהגדרתו [[בסעיף 68א(ג2)]]. :: (2) בהחלטה על עריכת איזון כאמור בפסקה (1) רשאים יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו לקבוע כי עקב האיזון יבוטלו מקומות קלפי, ובלבד שמספר הבוחרים הרשום לאחר הביטול בכל רשימת בוחרים כאמור באותה פסקה לא יעלה על 700. :: (3) החליטו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו על עריכת איזון כאמור בפסקה (1), יעביר יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך בוחרים מרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחד לרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחר באותו מתחם, לפי סדר האלף־בית של שמות משפחותיהם. : (ד) הודעה על מקום הקלפי תפורסם, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, במקום ובצורה שקבעה הועדה המרכזית. : (ה) יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, רשאי להורות כי בכל מקום קלפי לא יוצבו יותר משני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו. @ 68א. הצבעת אנשים המוגבלים בניידות (תיקון: תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-2, תשס"ג, תשס"ג-4, תשס"ו-3, תשע"א, תשפ"ב-2) : (א) בכל ישוב יהיה לפחות מקום קלפי אחד שיש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות ובישוב שמספר הקלפיות בו עולה על 20 יהיו לפחות שני מקומות קלפי כאמור; שר הפנים יקבע בתקנות את הסידורים הנדרשים. : (ב) בישוב שיש בו יותר מעשרת אלפים תושבים ביום ה-60 שלפני יום הבחירות יהיה, לפחות, מקום קלפי אחד כאמור בסעיף קטן (א), לכל שטח גיאוגרפי רצוף שבו עד כעשרת אלפים תושבים. : (ג) נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו כי בישוב פלוני אין מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א), ולא ניתן להתקין, באמצעים סבירים, מקום קלפי כאמור, רשאים הם להורות כי האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על ישוב זה; האמור בסעיף קטן זה יחול גם לגבי מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (ב). : (ג1) בכל מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א) תציב הרשות המקומית תמרור זמני שיהיה בתוקף ביום הבחירות, ויבטיח שני מקומות חניה המיועדים לאנשים המוגבלים בניידות; ראש הרשות המקומית או מי שהוא מינה לכך ינקוט את כל האמצעים הדרושים לקיום הוראה זו. : (ג2) היו במתחם אחד כמה מקומות קלפי שכל אחד מהם יש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית לקבוע כי רק אחד ממקומות הקלפי שבמתחם ייקבע כקלפי לפי הוראות סעיף זה; לעניין זה, "מתחם" - מבנה או כמה מבנים הסמוכים זה לזה. : (ד) אדם המוגבל בניידות רשאי להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף זה. : (ה)(1) אדם המוגבל בניידות המצביע בקלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף זה, יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור [[בסעיף 74(א) ו-(ב)]], ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מוגבל בניידות, ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות, והבוחר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. :: (2) היתה מוגבלותו בניידות של אדם ניכרת לעין, או שהציג תעודה המעידה על כך שהוא מוגבל בניידות, רשאי מזכיר ועדת הקלפי לפטור אותו מחתימה על טופס כאמור בפסקה (1). : (ו) ספירת הקולות של בוחרים שהצביעו בקלפיות לפי הוראות סעיף זה תהיה בדרך שקבע שר הפנים. : (ז) מידע בדבר דרכי ההצבעה לפי סעיף זה ובדבר מיקום הקלפיות לאנשים המוגבלים בניידות, יפורסם לציבור, לרבות בכלי התקשורת האלקטרוניים, בדרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. : (ח) בסעיף זה, "אדם מוגבל בניידות" - אדם שמפאת מצבו הגופני הוא מוגבל בניידות ומסיבה זו אינו יכול להצביע במקום הקלפי שרשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו. : (ט) סעיף זה, מטרתו להבטיח את מימוש זכותם של אנשים המוגבלים בניידות, להצביע, למשך פרק הזמן שיעבור עד למתן אפשרות גישה עצמאית ובטוחה, בכל מקומות הקלפי בארץ. @ 68א1. (תיקון: תשס"ו-3) : (((פקע).)) @ 68ב. הצבעת נשים השוהות במקלט לנשים מוכות (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"א-5, תשס"ג, תשס"ו-3) : (א) בסעיף זה, "מקלט" - מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, בפיקוח משרד העבודה והרווחה. : (ב) אישה השוהה במקלט רשאית להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 68א]]. : (ג) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות, ימסור שר העבודה והרווחה ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה של כל המקלטים ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שנקבע בתקנות; לא יצוין מענו המדויק של מקלט. : (ד) ביום הבחירות תיתן מנהלת מקלט לכל שוהה במקלט, אישור בכתב להצביע כאמור בסעיף קטן (א) לפי טופס שנקבע בתקנות ואשר נמסר לה מראש על ידי הועדה המרכזית. : (ה) שוהה במקלט המצביעה בקלפי לפי סעיף זה, תזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור [[בסעיף 74(א) ו-(ב)]], תציג אישור הצבעה כאמור בסעיף קטן (ד), תשים את מעטפת ההצבעה בתוך מעטפה חיצונית. : (ו) ועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחרת, את מספר זהותה במרשם האוכלוסין ואת מענה, והבוחרת תטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. : (ז) אישור ההצבעה יוחזר לבוחרת בתום הצבעתה, לאחר שמזכיר ועדת הקלפי חתם על האישור בציון שמו ושם משפחתו. : (ח) ספירת הקולות של בוחרות שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות. : (ט) אדם שבמהלך תפקידו הגיעה אליו ידיעה, לגבי זהות אישה השוהה במקלט, מען מקלט, או כל פרט שיכול לזהות אישה השוהה במקלט, ישמרו בסוד; יושב ראש הועדה המרכזית רשאי לתת הוראות לענין שמירה על סודיות מידע לפי סעיף זה. @ 69. הפקעת מקומות בשביל ועדות קלפי : (א) יושב ראש הועדה המרכזית רשאי, אם ראה צורך בכך, להפקיע זמנית מקומות - למעט מקומות מגורים ומשרדים פרטיים - שישמשו מקום עבודה לועדות קלפי בימי עבודתן או מקומות קלפי ביום הבחירות. : (ב) בעד הפקעה לפי סעיף זה ישולם פיצוי כפי שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית. @ 70. הוראות במקרים מיוחדים (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ב-6, תשנ"ו, תשס"ג, תשפ״ב–2) : (א) נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, שבאזור קלפי פלוני יהיו פחות מ-100 בוחרים, רשאים הם, על אף האמור [[בסעיף 10]], לא יאוחר מהיום ה-10 שלפני יום הבחירות, לצרף אותו לאזור הקלפי הקרוב ביותר ושהמרחק אליו סביר בעיניהם, ויודיעו על כך מיד לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעים בדבר בצורה שימצאו למתאימה; כל אדם המתנגד לצירוף רשאי, לא יאוחר מהיום ה-7 שלפני יום הבחירות, להביא טענותיו לפני היושב ראש וסגניו והם יחליטו בדבר סופית לא יאוחר מ-5 ימים לפני יום הבחירות. : (ב) נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, שבאזור קלפי פלוני יעלה מספר הבוחרים על 900, או שמסיבה אחרת צפוי במקום קלפי פלוני תור של מצביעים העשוי לעכב יתר על המידה את הצבעתם של אלה שבאו להצביע, רשאים הם, לא יאוחר מהיום ה-6 שלפני יום הבחירות, להורות שבאותו אזור קלפי תהיה קלפי שניה; ניתנה הוראה כאמור, יעשו היושב ראש וסגניו מיד את כל אלה: :: (1) יקבעו את מקום הקלפי השניה; :: (2) יקבעו מי מהבוחרים של אותו אזור קלפי יצביע בקלפי השניה; :: (3) יודיעו, במקום ובצורה שימצאו לנכון, על מקום הקלפי השניה ועל הבוחרים שיצביעו בה; :: (4) יקבעו מי מחברי ועדת הקלפי של אותו אזור קלפי ומי מממלאי המקום של חברים אלה יהוו את ועדת הקלפי של הקלפי השניה לצורך ההצבעה וספירת הקולות, ורשאים הם, לצורך זה, למנות חברים נוספים לועדת הקלפי של אותו אזור קלפי, ובלבד שכל החברים יהיו מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית ושבכל ועדה יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות מבין סיעות הכנסת היוצאת; :: (5) יקבעו מי מחברי ועדת הקלפי יהיה יושב ראש ומי מהם יהיה סגן יושב ראש של ועדת הקלפי השניה; :: (6) ימנו מזכיר לועדת הקלפי השניה. : (ג) נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, תוך 70 יום לפני יום הבחירות, כי מקום קלפי שנקבע לפי [[סעיף 68(ג)]] שוב אינו מתאים ליעודו כמקום קלפי כתוצאה משינויים בנסיבות, רשאים הם לקבוע מקום קלפי אחר ולהודיע על כך לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעים בדבר במקום ובצורה שימצאו לנכון. @ 70א. סמכויות מיוחדות (תיקון: תש"ל, תשל"ג-4, תשל"ז-4, תשמ"א-3, תשמ"ד-3, תשמ"ח-3, תשפ"א, תשפ"ב-2) : (א) ראו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, בערב יום הבחירות או ביום הבחירות, כי קיימות באזור קלפי פלוני נסיבות מיוחדות המונעות או העלולות, לדעתם, למנוע את המהלך התקין של ההצבעה, רשאים הם להורות על דחיית פתיחת הקלפי, על הפסקת ההצבעה ועל חידושה וכן על הוספת זמן להצבעה, ובלבד שלא תותר הצבעה כעבור יותר מ-24 שעות מהשעה הקבועה [[בסעיף 72]] לסגירת הקלפיות, ורשאים הם להורות כי ההצבעה תיעשה באופן שמצביע חבר ועדת קלפי, לפי הוראות [[סעיף 116יט(ב) ו-(ג)]]. : (ב) בהוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו הסידורים להבטחת קיום הבחירות באותו אזור קלפי, לרבות מקום הקלפי, הרכב ועדת הקלפי וכל דבר אחר המתחייב מן ההוראה העיקרית. : (ג) יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו יודיעו על ההוראות לפי סעיף זה לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעות בדבר, במקום ובאופן שיראו לנכון; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות. @ 71. מסירת רשימות הבוחרים (תיקון: תשל"ז, תשנ"ו-2, תשנ"ט, תשס"ו-2, תשע״ז) : (א) לא יאוחר מהיום ה־15 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית חמישה עתקים מפנקס הבוחרים שיעמוד בתקפו ביום הבחירות. : (ב) לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות תמסור הועדה המרכזית לכל ועדת קלפי, בשני עתקים, את רשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה קלפי, כפי שנמסרה לועדה המרכזית על ידי שר הפנים לפי סעיף קטן (א); הרשימה האמורה תימסר לידי מזכיר ועדת הקלפי. @ 71א. קביעת שירותים ציבוריים (תיקון: תשל"ז) : לא יאוחר מהיום ה-45 שלפני יום הבחירות תקבע הועדה המרכזית את סוגי השירותים שייראו כשירותים ציבוריים לענין [[סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת]] ואת שעות הפעלתם; הועדה תפרסם הודעה בדבר הקביעה האמורה, בדרך הנראית לה, לא יאוחר מהיום ה-35 שלפני יום הבחירות. @ 72. זמן ההצבעה (תיקון: תשמ"א-4) : (א) הקלפי תהיה פתוחה להצבעה ביום הבחירות ללא הפסקה מ-7 בבוקר עד 10 בלילה, אך בישוב שמספר הזכאים להצביע בו אינו עולה על 350 תהיה הקלפי פתוחה מ-8 בבוקר עד 8 בלילה; הקלפי תיסגר לפני השעות האמורות אם כבר הצביעו כל הזכאים להצביע בה. : (ב) מי שהגיע למקום הקלפי תוך שעות ההצבעה, זכאי להצביע גם אם נתעכבה הצבעתו עד אחרי גמר שעות ההצבעה. @ 73. נוכחות במקום הקלפי (תיקון: תשל"ג-4, תשע״ז) : בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי זולת חברי ועדת הקלפי או ממלא מקומו של חבר הועדה שנעדר, משקיפים כאמור [[בסעיף 24(ד)]], מזכיר ועדת הקלפי, חברי הועדה המרכזית והועדה האזורית, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא כוחו ושוטרים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר וכן עובדי הוועדה המרכזית ועובדי הוועדות האזוריות הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור [[בסעיף 73א]]. @ 73א. קביעת כללים לעניין נוכחות עובדים במקום הקלפי (תיקון: תשע״ז) : יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים סוגי עבודות או תפקידים שעובדי הוועדה המרכזית או הוועדה האזורית שמבצעים אותם ביום הבחירות יהיו רשאים להימצא אף הם במקום הקלפי בשעות ההצבעה לצורך מילוי תפקידם. @ 74. זיהוי הבוחרים (תיקון: תשכ"ט, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ו, תשס"א-6, תשס"ג, תשס"ו–2, תשע״ז–2, תשפ"א, תשפ"ב-2) : (א) הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי. : (ב) כאמצעי זיהוי ישמש אחד מאלה: :: (1) תעודת זהות שניתנה לפי [[חוק המרשם]]; :: (2) דרכון ישראלי תקף שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי״ב–1952]]; :: (3) רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי [[פקודת התעבורה]]; :: (4) תעודת חבר הכנסת שניתנה לפי [[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951]]; :: (5) תעודה צבאית תקפה; לעניין סעיף זה, ”תעודה צבאית” – התעודה הצבאית האישית שהונפקה לחייל בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או בשירות קבע של צבא הגנה לישראל, על ידי צבא הגנה לישראל, הכוללת תמונה, שם ומספר זהות, שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בהוראות, לפי הצעת ראש המטה הכללי. ::: ((פורסמו [[הוראות הבחירות לכנסת (הזדהות באמצעות תעודה צבאית אישית), התשע"ז-2017]].)) : (ג) מי שהצביע, תעביר ועדת הקלפי ברשימת הבוחרים, קו על שמו ועל יתר פרטיו, ותציין לצד שמו את שעת הצבעתו; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 79א]], יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או מי שהוא הסמיך לשם כך רשאי למסור מידע בדבר נוכחות במקום הקלפי שהוא חיוני לגוף חוקר לשם חקירה פלילית של עבירה לפי חוק זה, ובתקופת תוקפו של [[חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020]] - למסור מידע כאמור שהוא חיוני למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפדימיולוגית. @ 74א. מעטפות הצבעה (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב, תשס"ג) : (א) צבע מעטפות ההצבעה בבחירות יהיה כחול, אלא אם כן החליטה הועדה המרכזית אחרת, וצורתן תיקבע על ידי יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו. : (ב) מעטפות ההצבעה יהיו אטומות. : (ג) ועדת הקלפי תמסור לכל בוחר שזוהה כאמור [[בסעיף 74(א)]] מעטפת הצבעה אחת. @ 75. אופן ההצבעה (תיקון: תשנ"ב-7, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג) : (א) וכך מצביעים: בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, נותן הבוחר פתק הצבעה לתוך מעטפת ההצבעה שניתנה לו על ידי ועדת הקלפי; את המעטפה הוא מטיל לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. : (ב) מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להביא איתו מלווה, שפרטיו יירשמו בפרוטוקול, כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה - :: (1) לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה המצביע; :: (2) לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים. : (ג) התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי. @ 76. פתקי הצבעה (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב, תשע"ה-3) : (א) פתקי הצבעה יהיו מודפסים על פי דוגמה שאישרה הועדה המרכזית, ועליהם אות, או כינוי ואות, של הרשימה ותו לא. : (ב) רשימת מועמדים רשאית להוסיף לאות הרשימה ולכינויה העבריים את האות ואת הכינוי הערביים שהועדה המרכזית אישרה כמקבילים לאות ולכינוי העבריים, והבוחר רשאי להשתמש בפתק הצבעה בעברית בלבד או בעברית עם התרגום לערבית. : (ב1) (((בוטל).)) : (ג) במקום פתק מודפס בהתאם להוראות הקודמות, יכול לשמש להצבעה גם פתק ריק שעליו מסומנים בכתב-יד בעברית, בערבית או בשתי השפות יחד כאמור בסעיף קטן (ב), אות הרשימה או האות עם הכינוי, ותו לא, ובלבד שסומנו בעט בצבע כחול; כל בוחר רשאי לקבל מועדת הקלפי פתק ריק. : (ד) בפתק הצבעה שיש עליו אות של אחת מרשימות המועמדים עם כינוי שונה מן הכינוי שאושר לפי חוק זה לאותה רשימה - ייחשב הקול על פי האות. @ 77. הספקת פתקי הצבעה (תיקון: תשנ"ב-6) : (א) הועדה המרכזית תדפיס פתקי הצבעה של כל רשימות המועמדים שפורסמו כאמור [[בסעיף 65]] בהתאם להוראות [[סעיף 76(א) ו-(ב)]]. : (ב) כמות פתקי ההצבעה של כל רשימה כאמור תהיה כמספר הבוחרים הרשומים בפנקס הבוחרים בתוספת שלושים אחוזים. : (ג) יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, רשאי לקבוע כמות אחרת מזו הנקובה בסעיף קטן (ב) ואת מספר הפתקים אשר יודפסו בעברית ובערבית. : (ד) הועדה המרכזית תעביר את פתקי ההצבעה לכל ועדות הקלפי לפחות יומיים לפני יום הבחירות. @ 78. קולות פסולים (תיקון: תשל"ג–4, תשמ"ד, תשנ"א, תשנ"ב-7, תשנ"ו-3, תשנ"ט, תשנ"ט-6, תשס"א-5, תשס"ב, תשע"ה-3, תשע״ז) : (א) אלה יהיו קולות פסולים: :: (1) פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות [[סעיף 76]], או שגדלו, צבעו או הדפסתו שונים ממה שקבעה הועדה המרכזית; :: (2) פתק הצבעה ריק, שאינו מתאים להוראות [[סעיף 76]], או שצורת הכתיבה שונה מזו שקבעה הועדה המרכזית; :: (3) סימן או דבר במעטפת הצבעה או בפתק הצבעה העשוי לזהות את המצביע; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהשימוש בפתק הצבעה ריק לפי [[סעיף 76(ג)]]; :: (4) מעטפת הצבעה שנתן בוחר לתוכה יותר מפתק הצבעה אחד; אולם אם היו במעטפת הצבעה לא יותר משלושה פתקי הצבעה זהים לא ייפסל הקול בשל כך, אך הפתקים הנוספים לא יובאו בחשבון; :: (4א) (((נמחקה);)) :: (4ב) (((נמחקה);)) :: (5) מעטפה שאינה מאלה שסיפקה הועדה המרכזית; :: (6) מעטפת הצבעה של בוחר שהגיעה לועדה המרכזית לאחר היום הראשון שלאחר יום הבחירות; :: (7) (((נמחקה).)) : (ב) מותר לקבוע בתקנות הוראות נוספות בדבר פסילת קולות, ובלבד שהחלטת הועדה המרכזית בענין זה נתקבלה ברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה. @ 79. ספירת הקולות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ז, תשמ"ד, תשמ"ו, תשנ"ב-3, תשנ"ב-7, תשנ"ב-6, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג, תשפ"ב-2) : (א) ספירת הקולות תהיה בכל קלפי על ידי ועדת הקלפי מיד אחרי גמר ההצבעה. : (ב) ועדת הקלפי תערוך פרוטוקול בטופס אחיד שנקבע בתקנות, על פתיחת הקלפי, על מהלך ההצבעה ועל ספירת הקולות, ותעביר מיד את הפרוטוקול עם כל חומר ההצבעה לועדה האזורית; הפרוטוקול ירשם ביד מזכיר ועדת הקלפי שירשום בו גם את הערותיו ואת ההערות של חברי הוועדה והמשקיפים לענין ניהול הקלפי והאזור הסמוך לה. : (ג) הועדה האזורית תעביר מיד את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי שבאזורה עם כל חומר הבחירות לועדה המרכזית. : (ד) פרוטוקול של ועדת קלפי ושל ועדה אזורית ייחתם בידי שניים מחברי הועדה לפחות, וביניהם יושב ראש הועדה או סגן יושב ראש, וכן ביד מזכיר הועדה; כל אחד מחברי הועדה וכל משקיף לפי [[סעיף 24(ד)]], וכל חבר של הועדה המרכזית, רשאי להוסיף בפרוטוקול את הערותיו. : (ה) יושב ראש ועדה אזורית, יושב ראש הוועדה המרכזית, וממלאי מקומם, רשאים לתקן בפרוטוקול של ועדת קלפי - :: (1) טעות חשבונית בסיכום מנין הקולות הכשרים, הקולות הפסולים או מנין המצביעים; :: (2) טעות או השמטה בהעתקת מספר הקולות הכשרים לרשימת מועמדים מגליון ספירת הקולות לפרוטוקול; :: (3) רישום קולות כשרים לרשימת מועמדים שנרשמו בטעות לרשימת מועמדים אחרת ומחיקת קולות אלה מרשימת המועמדים האחרת. : (ו) תיקונים כאמור בסעיף קטן (ה) ייעשו לפי שיקול דעתו של יושב ראש הועדה האזורית או המרכזית, וממלאי מקומם, על סמך הרישומים של ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, על סמך גליונות ספירת קולות וגליונות פסילת קולות, וכן על סמך הערות של ועדת הקלפי או של מזכיר ועדת הקלפי שיכול שיימסרו בעל פה. : (ז) רשימה של התיקונים כאמור בסעיף קטן (ה) אשר נעשו בועדות האזוריות ובועדה המרכזית תימסר לסגני יושב ראש הועדה המרכזית. @ 79א. שמירת מסמכים (תיקון: תשנ"ו, תשס"א-5, תשע"ה, תשע״ז) : (א) הועדה המרכזית תשמור במקום בטוח את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי עם כל חומר הבחירות שנתקבל מהועדות האזוריות כאמור [[בסעיף 79(ג)]], עד לאחר תום המועד להגשת ערעורי בחירות, ואם הוגשו ערעורי בחירות - עד לאחר מתן פסק דין חלוט בהם; אחרי המועדים האמורים, תשמיד הועדה המרכזית את חומר הבחירות כאמור, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר; אולם את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי תשמור הועדה המרכזית עד יום הבחירות לכנסת הבאה. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להורות כי חומר הבחירות שברשות הוועדה הנוגע לקלפי מסוימת, כולו או חלקו, לא יושמד, או יושמד במועד אחר, כפי שיחליט, והכול לתקופות כמפורט להלן: :: (1) לתקופה שלא תעלה על 90 ימים – אם הדבר נדרש לשם בדיקה אם מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 90 ימים; :: (2) לתקופה שלא תעלה על שנה – אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, ויושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, פנה לגוף חוקר והודיע לו על קיומו של חשד כאמור; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם; בפסקה זו, ”גוף חוקר” – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות. : (ב) זכאות לעיון בחומר הבחירות ובכלל זה בפרוטוקולים כאמור בסעיף זה, או צילום החומר כאמור תמורת תשלום, וסייגים לזכאות כאמור, יהיו לפי כללים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. :: ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות), התשע״ח–2018]].)) @ 80. (תיקון: תשנ"ב-6) : (((בוטל).)) == פרק ח': תוצאות הבחירות == @ 81. חלוקת המנדטים (תיקון: תשל"ג-3, תשנ"ב, תשנ"ד-2, תשע"ד-2) : (א) בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות מועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ-3.25% (שלושה אחוזים ורבע) מסך כל הקולות הכשרים. : (ב) סך כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים יחולק למספר חברי הכנסת, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה "המודד". : (ג) כל רשימה המשתתפת בחלוקת המנדטים תזכה במספר מנדטים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים במודד. : (ד) המנדטים שנותרו אחרי חלוקת המנדטים לפי סעיף קטן (ג) יחולקו בין הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים באופן זה: :: (1) לכל רשימה ייקבע "מודד רשימה" על ידי חילוק מספר הקולות הכשרים שקיבלה למספר המנדטים שזכתה בהם לפי סעיף קטן (ג) נוסף אחד; :: (2) הרשימה שקיבלה את מודד הרשימה הגדול ביותר, תזכה במנדט נוסף; היו לשתי רשימות או יותר מודדי רשימה שווים, תכריע הגרלה שתערוך הועדה המרכזית, איזו מהן תזכה במנדט הנוסף; :: (3) החלוקה לפי הוראות פסקאות (1) ו-(2) תימשך עד שיחולקו כל המנדטים, כשלרשימה שזכתה במנדט נוסף לפי פסקה (2) ייקבע מודד רשימה חדש בהתחשב במנדט הנוסף; :: (4) רשימה שלא קיבלה יותר ממחצית כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים, וזכתה במחצית כל המנדטים, לא תוסיף להשתתף בחלוקת המנדטים, והחלוקה תימשך בין הרשימות האחרות. @ 82. חלוקת מנדטים במקרה של רשימות קשורות : (א) שתי רשימות מועמדים שהתקשרו ביניהן ייחשבו לענין חלוקת המנדטים לפי [[סעיף 81(ד)]] כרשימה אחת בעלת מספר הקולות הכשרים שקיבלו שתיהן יחד ובעלת המנדטים שזכו בהן שתיהן יחד, ובלבד שכל אחת מהן בפני עצמה קיבלה את אחוז הקולות הקבוע [[בסעיף 81(א)]]. : (ב) המנדטים שזכו בהם שתי הרשימות הקשורות יחולקו ביניהן לפי שיטת החלוקה הקבועה [[בסעיף 81]] לגבי חלוקת כל המנדטים בין כל הרשימות. @ 83. קביעת חברי הכנסת : רשימת מועמדים שזכתה במנדטים, יהיו האנשים ששמותיהם נקובים בראש הרשימה, בזה אחר זה, חברי הכנסת. @ 84. פרסום תוצאות הבחירות : (א) משנסתיימה ספירת הקולות ותוך המועד הקבוע לכך [[בסעיף 11 לחוק-יסוד: הכנסת]] תפרסם הועדה המרכזית ברשומות את תוצאות הבחירות; ההודעה תפרט - :: (1) את מספר הקולות הכשרים שנמסרו לכל אחת מרשימות המועמדים; :: (2) את מספר הקולות שנמצאו פסולים; :: (3) את מספר המנדטים שבהם זכתה כל אחת מרשימות המועמדים; :: (4) את שמות האנשים שנבחרו חברי הכנסת מכל רשימה ורשימה. : (ב) בכפוף להוראות [[סעיף 86]] תהיה הודעה לפי סעיף זה ראיה חותכת לחלוקת המנדטים ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה. : (ג) הועדה המרכזית תמציא לכל אדם שנבחר תעודה חתומה בידי יושב ראש הועדה או שנים מסגני היושב ראש, המאשרת שהוא נבחר חבר הכנסת. @ 85. (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ו, תשנ"ו-5) : (((בוטל).)) @ 86. ערעור בחירות (תיקון: תשמ"ט-2, תשמ"ט-3, תשנ"ט-4, תשס"ג-4) : (א) כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על תוצאות הבחירות בטענה - :: (1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; :: (2) שהמנדטים לא חולקו כחוק; :: (3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק - :: ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות. : (א1) ערעור בחירות לפי [[סעיף 86]] ידון כערעור מינהלי לפי הוראות [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]], בכפוף להוראות חוק זה. : (ב) הערעור יוגש לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים תוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות; ואולם בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להאריך את המועד; בית המשפט ידון בערעור בשלושה. : (ג) המשיבים בערעור יהיו יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, שר הפנים וכן בא כוחה של סיעה וחבר הכנסת שהערעור נוגע להם. : (ד) בית המשפט רשאי - :: (1) לבטל את הבחירות בכללן או בקלפי מסויימת ולצוות על עריכתן שנית במועד שיקבע; :: (2) להכריז שפלוני לא נבחר לחבר הכנסת וכי אדם אחר נבחר; :: (3) לקבוע מחדש את חלוקת הקולות בין רשימות המועמדים, ולהכריז לפי זה על תוצאות הבחירות. : (ה) על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים ניתן לערער לבית המשפט העליון בשאלה משפטית אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון; הערעור יוגש תוך שלושים ימים מיום מתן פסק הדין. : (ו) החליט בית המשפט לענינים מינהליים על ביטול הבחירות בכללן, רשאי כל אחד מהמנויים בסעיף קטן (א) לערער על פסק הדין לפני בית המשפט העליון בזכות ובכל ענין, גם אם לא היה צד להליך בבית המשפט לענינים מינהליים, ובית המשפט העליון ידון בערעור בחמישה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון. : (ז) (((בוטל).)) : (ח) ערעור לפי סעיף זה לא יעכב את עבודת הכנסת, ותוצאות הערעור לא יגרעו מחוקיות ההחלטות שנתקבלו על ידיה. @ 86א. בחירות לאחר קבלת ערעור בחירות (תיקון: תשמ"ט-2, תשס"ג-4) : (א) ציווה בית המשפט על עריכת בחירות כאמור [[בסעיף 86(ד)(1)]], יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים כפי שתקבע ועדת הבחירות המרכזית המכהנת אותה שעה; על מועד הבחירות החוזרות ועל השינויים האמורים תפרסם ועדת הבחירות המרכזית הודעה ברשומות ובכל דרך שתמצא לנכון. : (ב) פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור, שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו. @ 87. חילופי מועמדים (תיקון: תשס"א-5, תשס"ב) : (א) מועמד יכול להתפטר בכל עת; את ההתפטרות יגיש המועמד בעצמו בכתב או ישלח אותה מחוץ לארץ במברק או במסמך אחר מאושר על ידי קונסול ישראלי או על ידי נוטריון, אל יושב ראש הועדה המרכזית, ואם כבר נבחר יושב ראש הכנסת - אל יושב ראש הכנסת; כתב התפטרות מוקדם - פסול. : (א1) (((בוטל).)) : (ב) התפטר או נפטר מועמד אחרי פרסום רשימות המועמדים ולפני יום הבחירות, תפרסם הועדה המרכזית הודעה על כך ברשומות. @ 88. חסינות פרלמנטרית : (א) מתום יום הבחירות ייהנו הנבחרים מחסינות פרלמנטרית; נבחר שנמצא במעצר או במאסר, ישוחרר מיד אחרי פרסום תוצאות הבחירות, אולם אם היה במעצר או במאסר בשל פשע, ישוחרר - אם לא שוחרר לפני כן על ידי השלטונות המוסמכים - כעבור ארבעה עשר יום לאחר פתיחת הכנסת, זולת אם החליטה בינתיים הכנסת ליטול את חסינותו. : (ב) מועמד שהיה לחבר הכנסת אחרי יום הבחירות ייהנה מחסינות פרלמנטרית מן היום שהיה לחבר הכנסת; אם היה אותו יום במעצר או במאסר, ישוחרר מיד, אולם אם היה במעצר או במאסר בשל פשע, ישוחרר - אם לא שוחרר לפני כן על ידי השלטונות המוסמכים - כעבור ארבעה עשר יום לאחר היום שהיה לחבר הכנסת, זולת אם החליטה בינתיים הכנסת ליטול את חסינותו. == פרק ט': הבחירות בקרב חיילים ושוטרים == @ 89. הגדרות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג-4, תשל"ז-3, תשמ"א-2, תשמ"ד-2, תשמ"ח-3) : [[בפרק זה]] - :- "חיילים" - חיילים בשירות סדיר לפי [[חוק שירות בטחון]], בשירות קבע או בשירות מילואים פעיל של צבא-הגנה לישראל, לרבות חיילים בכלי שיט של צבא-הגנה לישראל הנמצאים ביום הבחירות מחוץ לנמל ישראלי וכן הנמנים על חיל המשטרה ושירות בתי-הסוהר; :- "מחנה צבא" - לרבות משלט וכל שטח ומקום אחר המיועד אך ורק לצבא-הגנה לישראל. @ 90. קלפיות לחיילים (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג-4, תשל"ז-3, תשמ"א-2, תשמ"ד-2, תשמ"ח-3, תשנ"ט, תשע"ז, תשפ"א, תשפ"ב-2, תשפ"ו) : (א) חיילים רשאים להצביע בקלפיות מיוחדות לחיילים; יושב ראש הועדה המרכזית יקבע את מקומות הקלפיות האלה לפי המלצת ראש המטה הכללי או בא־כוחו, והודעה על מקומות אלה תפורסם במקום ובצורה שנקבעו בתקנות : (ב) חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים אינו מרותק לקלפי מסויימת. : (ג) ההצבעה בקלפיות לחיילים תהיה במועדים שנקבעו בתקנות או על פיהן ויכול שתתקיים במהלך 168 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה ביום הבחירות כאמור [[בסעיף 72]] (בסעיף קטן זה - מועד סגירת הקלפיות), ובלבד שקביעת מועדי הצבעה שיחלו לפני 72 השעות המסתיימות במועד סגירת הקלפיות תהיה בהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו. : (ד) בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום קלפי לחיילים זולת חברי הועדה המרכזית, חברי ועדת הקלפי, נציג ראש המטה הכללי או בא־כוחו, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא־כוחו, חיילים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר, וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור [[בסעיף 73א]]. : (ה) ועדות הקלפי לקלפיות לחיילים יתמנו בידי ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לכך; הועדה תהיה בת שני חברים שהם חיילים בשירות חובה שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון; החייל בעל הדרגה הגבוהה ביותר ישמש יושב ראש ועדת הקלפי. :: (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) ועדות הקלפי לקלפיות לחיילים יתמנו בידי ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לכך; הועדה תהיה בת שני חברים שהם חיילים בשירות חובה שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון, חיילים בשירות קבע אשר דרגתם אינה גבוהה מדרגת רב-סמל ראשון או חיילים בשירות מילואים שדרגתם אינה גבוהה מדרגת רב-סמל מתקדם; החייל בעל הדרגה הגבוהה ביותר ישמש יושב ראש ועדת הקלפי. @ 91. הצבעה של חיילים (תיקון: תשכ"ט, תש"ל, תשל"ג-4, תשל"ז-3, תשל"ז-4, תשמ"א-2, תשמ"א-3, תשמ"ד-2, תשמ"ד-3, תשמ"ו, תשמ"ח-3, תשנ"ב-6, תשנ"ב-7, תשס"ב, תשס"ו-2, תש"ף-2, תשפ"א-3) : (א) חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים חייב לזהות את עצמו כאמור [[בסעיף 74]] או בתעודת החייל שלו או בתעודת השוטר שלו או בתעודת הסוהר שלו. : (ב) חייל המצביע בקלפי לחיילים ישים את המעטפה הנזכרת [[בסעיפים 74א]] [[ו-75(א)]] לתוך מעטפה שניה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין, ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות. : (ב1) שוטר שהצביע כאמור בקלפי לחיילים וזיהה את עצמו באמצעי זיהוי כאמור [[בסעיף 74]], יציג ליושב ראש ועדת הקלפי את התעודה שניתנה לו לפי [[סעיף 95(א)]]. : (ג) ספירת הקולות של אלה שהצביעו בקלפיות לחיילים תהיה כפי שנקבע בתקנות. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב-ראש הועדה המרכזית וסגניו, לתת הוראות בדבר אמצעי הזיהוי של חיילים הנמצאים באזורים שקבע לענין זה בהתייעצות ובהסכמה כאמור ובדבר הסימון שיעיד כי החייל הצביע לכנסת; קביעת האזורים וההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיראה שר הפנים לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות. :: ((פורסמו [[תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע"ג-2012]].)) @ 92. תעמולה בין חיילים (תיקון: תשנ"ב-6, תשנ"ו) : (א) תעמולת בחירות בכתב מותרת בין חיילים כמו בין לא-חיילים, אולם - :: (1) שום תעמולה לא תהיה מכוונת לחיילים בלבד; :: (2) שום חומר תעמולה לא יודבק או ייתלה במחנה צבא חוץ מן האמור בסעיף קטן (ב). : (ב) בא כוח רשימת מועמדים רשאי להגיש לועדה המרכזית את שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, ואלה יפורסמו במחנות צה"ל במקום ובדרך שיקבעו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבטחון או בא כוחו. : (ג) תעמולת בחירות ברבים בעל-פה, על כל צורותיה, אסורה במחנה צבא. : (ד) בשני החדשים האחרונים שלפני יום הבחירות לא יהיו במחנות צבא פעולות הסברה מלבד על נושאים צבאיים, טכניים או מדעיים ומלבד שיעורים לעברית. @ 93. חופשה לחיילים : המטה הכללי יורה שבמידת האפשרות הצבאית תינתן לחיילים חופשה שתאפשר להם להשתתף באסיפות בחירות. @ 94. ביקורים במחנות צבא : יושב ראש הועדה המרכזית או חבר הועדה שהסמיכה לכך, רשאי, בתנאים שקבעה הועדה, לבקר בכל מחנה צבא כדי לבדוק אם נתמלאו בו הוראות חוק זה. @ 95. הצבעה של שוטרים (תיקון: תשל"ג-2, תשמ"א-7, תשמ"ד, תשמ"ד-4, תשמ"ח-3, תשנ"ב-3, תשנ"ט, תשס"א-3, תשס"א-6, תשס"ו-3, תשע"א, תש"ף-2, תשפ"א-3) : (א) שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי [[סעיף 116יח]], ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי המנוי [[בסעיף 74]] והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהנפיקה לו ועדת הבחירות המרכזית. שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי [[סעיף 116יח]], ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי המנוי [[בסעיף 74]] והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהנפיקה לו ועדת הבחירות המרכזית. : (ב) (((נמחק).)) : (ג) (((נמחק).)) : (ד) (((נמחק).)) : (ה) (((נמחק).)) : (ו) (((נמחק).)) : (ז) בסעיף זה, "שוטר" - לרבות עובד שירות הביטחון הכללי. @ 95א. הצבעת עובדים מסויימים (תיקון: תשכ"ט, תש"ל, תשל"ג-4, תשל"ז-3, תשמ"א-2, תשמ"ד-2, תשמ"ח-3) : שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי לתת הוראות, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות באזורים שנקבעו לענין סעיף זה בידי שר הפנים, בהתייעצות ובהסכמה כאמור, מתוך השטחים המוחזקים על ידי צבא הגנה לישראל, והם עובדי צבא הגנה לישראל או עובדים אחרים המועסקים באותם אזורים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בהן בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור; ההוראות האמורות אינן טעונות פרסום ברשומות. : ((פורסמו [[תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע"ג-2012]].)) @ 95ב. הצבעת המוחזקים במשמורת הצבא שאינם חיילים (תיקון: תשס"ו-2) : שר הפנים, בהתייעצות עם שר הביטחון ובהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי להתקין תקנות או לתת הוראות, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות כדין במשמורת של הצבא והם אינם חיילים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור. : ((פורסמו [[תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע"ג-2012]].)) == פרק י': הבחירות בכלי שיט == @ 96. מסירת רשימה של כלי השיט (תיקון: תשנ"ו) : לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם שר התחבורה, רשימה של כל כלי השיט וכן כל ידיעה בקשר לכלי השיט שבקשה הועדה. @ 97. קביעת כלי השיט לצורך הצבעה (תיקון: תשמ"א-6, תשנ"ו) : הועדה המרכזית תקבע, לא יאוחר מהיום ה-42 שלפני יום הבחירות, את כלי השיט שבהם תתקיים הצבעה לפי [[פרק זה]]; לא תקבע הועדה כלי שיט כאמור אם סברה אחת מאלה: :: (1) שביום ההצבעה לפי [[סעיף 99]] יימצאו בו פחות מ-14 אזרחים ישראליים בני 18 ומעלה; :: (2) שביום הבחירות יימצא כלי השיט בנמל ישראלי. @ 98. רשאים להצביע : מי שנמצא בתור ימאי או בתור נוסע בכלי שיט שנקבע כאמור [[בסעיף 97]] רשאי להצביע באותו כלי שיט. @ 99. יום ההצבעה (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ו-2, תשנ"ו-3, תשס"ב) : (א) ההצבעה בכלי שיט תתקיים ביום ה-12 שלפני יום הבחירות. : (ב) (((בוטל).)) @ 100. אחראים (תיקון: תשנ"ו) : (א) בכל כלי שיט שבו מתקיימת הצבעה תמנה הועדה המרכזית, לא יאוחר מ-40 יום לפני יום הבחירות, שני אחראים לארגון ההצבעה ולניהולה (להלן - אחראים); אחד האחראים יהיה הקברניט, ואם אינו אזרח ישראלי - הימאי בעל הדרגה הגבוהה ביותר מבין הימאים אזרחי ישראל שבכלי השיט, והשני יהיה הימאי בעל הותק הגדול ביותר מבין הימאים שבכלי השיט שאינם קצינים ושהם אזרחים ישראליים. : (ב) היו בכלי שיט יותר מימאי אחד כשיר להיות אחראי, יהיה לאחראי הקשיש שבהם. : (ג) הועדה המרכזית תמנה ממלאי מקום לכל אחראי; ממלא מקום יפעל בתור אחראי אם נבצר מן האחראי למלא תפקידו. : (ד) שני האחראים בכלי שיט יפעלו בכל ענין לפי [[פרק זה]] בצוותא. @ 101. חומר הצבעה (תיקון: תשמ"א-7, תשנ"ו) : לא יאוחר מ-35 יום לפני יום הבחירות ישלח יושב ראש הועדה המרכזית לאחראים את כתבי המינוי שלהם ושל ממלאי מקומם, קלפי, מלאי של מעטפות הצבעה פנימיות וחיצוניות, פתקי הצבעה ריקים וחומר בחירות אחר, הכל כפי שאישר יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו. @ 102. לוח מודעות (תיקון: תשנ"ט) : מיד לאחר קבלת כתבי המינוי לפי [[סעיף 101]] יקבעו האחראים במקום בולט בכלי השיט לוח מודעות ועליו ידביקו הודעה על הקביעה לפי [[סעיף 97]] ועל יום ההצבעה לפי [[סעיף 99]], את ההודעות לפי [[סעיף 104]] מיד לאחר קבלתן והודעות אחרות על סדרי ההצבעה; לא יהיו מודעות אחרות על הלוח. @ 103. שעות ההצבעה ומקומה (תיקון: תשנ"ו-3, תשס"ו-2) : (א) האחראים יקבעו את שעות ההצבעה, ובלבד שיהיו לא פחות משמונה שעות להצבעה, ויפרסמו, לא יאוחר מ-48 שעות לפני תחילת ההצבעה, הודעה על לוח המודעות בדבר שעות ההצבעה ומקום ההצבעה. : (ב) (((בוטל).)) @ 104. רשימות המועמדים (תיקון: תשמ"א-7) : לאחר שאושרו רשימות המועמדים כאמור [[בסעיף 63]] ישלח יושב ראש הועדה המרכזית לאחראים הודעה על האות והכינוי שאושרו לכל אחת מרשימות המועמדים ועל שמו של המועמד הראשון בכל רשימת מועמדים שאושרה. @ 105. (תיקון: תשמ"א-7) : (((בוטל).)) @ 106. (תיקון: תשנ"ב-6) : (((בוטל).)) @ 107. זיהוי המצביעים (תיקון: תשכ"ט, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ו) : (א) הרוצה להצביע בכלי שיט חייב לזהות את עצמו בפני האחראים כאמור [[בסעיף 74(ב)]]. : (ב) (((בוטל).)) @ 108. תא ההצבעה (תיקון: תשמ"א-7) : האחראים יקבעו תא להצבעה המסתיר את הבוחר מעיני הזולת וידאגו שיהיה בו מכשיר כתיבה ופתקי הצבעה ריקים מאלה שסופקו לפי [[סעיף 101]]. @ 109. נוכחות במקום ההצבעה : בשעות ההצבעה לא יימצא במקום ההצבעה שום אדם זולת האחראים ובוחרים שהותרו להימצא בו לשם הצבעה. @ 110. אופן ההצבעה (תיקון: תשמ"א-7, תשנ"ב-7, תשס"ב, תשע"א, תשפ"ב-2) : (א) נזדהה הבוחר, יתנו לו האחראים מעטפת הצבעה; בתא ההצבעה יכתוב הבוחר על פתק ההצבעה את אות הרשימה שבעדה הוא מצביע או את האות עם הכינוי, וייתן את הפתק במעטפת ההצבעה; את המעטפה ייתן לתוך מעטפה חיצונית; האחראים יציינו על המעטפה החיצונית את שם הבוחר, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות; והבוחר יתן אותה לתוך הקלפי. : (ב) מותר לבוחר להשתמש בפתק הצבעה מודפס כאמור [[בסעיף 76]]. @ 111. פרוטוקול : האחראים ינהלו פרוטוקול על מהלך ההצבעה בטופס שנקבע בתקנות ויחתמו עליו עם תום ההצבעה. @ 112. שיגור חומר הצבעה לועדה המרכזית : מיד לאחר תום ההצבעה ינעלו ויחתמו האחראים את הקלפי וישלחו אותה ביחד עם הפרוטוקול לועדה המרכזית בדואר אויר רשום או באופן אחר שעליו הורה יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם שר הפנים. @ 113. הטיפול במעטפות ההצבעה : (א) שמירת הקלפיות, פתיחתן, בדיקת מעטפות ההצבעה וספירת הקולות יהיו בידי הועדה המרכזית על פי הסדרים שקבעה. : (ב) היתה בקלפי מעטפת הצבעה של מי שאיננו בעל זכות לבחור או של מי שכבר הצביע, תשמיד הועדה המרכזית את המעטפה בלי לפתחה. @ 114. צרורות פסולים (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ו, תשנ"ו-3, תשס"ב) : חומר הצבעה כאמור [[בסעיף 112]], שהגיע לידי יושב ראש הועדה המרכזית או למי שהוא הסמיכו לקבלתו, לאחר יום הבחירות, לא תטפל בו הועדה המרכזית ותורה להשמידו; על ההשמדה ייערך פרוטוקול. @ 115. חיסיון : על אף האמור בכל דין אחר לא תיערך בקורת בצרורות המיועדים לועדה המרכזית. @ 116. סייגים לתעמולת בחירות : (א) לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על-ידי אסיפות או רמקולים. : (ב) בכלי שיט לא יוצג ברבים ולא יחולק חומר תעמולה זולת חומר שהמציאה הועדה המרכזית ובהתאם להוראותיה. : (ג) משעה 7 בערב שלפני יום ההצבעה ועד תום ההצבעה לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על־ידי העברת שידורי רדיו ברמקולים. : (ד) הקברניט וכל ימאי בדרגת קצין לא יקחו חלק בתעמולת בחירות בכלי שיט; העובר על הוראה זו יהיה אחראי אחריות משמעתית, בנוסף לאחריותו הפלילית. == פרק י'1: בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר (תיקון: תשמ"ו-2) == @ 116א. הגדרות (תיקון: תשמ"ו-2) : [[בפרק זה]] - :- "אסיר" - מי שביום הבחירות נתון במשמורת בבית סוהר; :- "עציר" - מי שביום הבחירות נתון במשמורת המשטרה; :- "בית סוהר" - בית סוהר או בית סוהר ארעי, כמשמעותם [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]]; :- "בית מעצר" - מקום שבו נתונים עצירים במשמורת; :- "סוהר" - כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]]. @ 116ב. קלפיות לאסירים ולעצירים (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ב-6, תשנ"ו, תשע"א) : (א)(1) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור השר לביטחון הפנים ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי הסוהר ובתי המעצר ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שייקבע בתקנות. :: (2) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע, על פי הרשימה האמורה בפסקה (1) ולאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא מינה לכך, מקומות קלפי מיוחדים לאסירים ולעצירים (להלן - קלפיות לאסירים); קלפי לאסירים יכול שתהיה ניידת. : (ב) אסיר או עציר רשאים להצביע בקלפי לאסירים בבית הסוהר, בבית המעצר או בתחנת המשטרה שבהם הם נמצאים ביום הבחירות, או בקלפי לאסירים הקרובה לאותו מקום; האחראי על החזקת אסיר או עציר יעשה את הסידורים שיאפשרו לו להגיע לקלפי לאסירים כדי להצביע; האחראי יודיע לאסיר או לעציר על סידורים אלה ככל האפשר לפני יום הבחירות. : (ג) סוהרים הנמצאים ביום הבחירות בבית סוהר יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים וכן יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים חברי ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, וכן יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים הנמצאת בבית מעצר - שוטרים הנמצאים ביום הבחירות בבית המעצר. @ 116ג. הרכב ועדות קלפי (תיקון: תשמ"ו-2) : (א) ועדות הקלפי לאסירים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית; הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בידי יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית. : (ב) על ועדות קלפי לאסירים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 21א]]; לא יחולו עליהן הוראות [[סעיף 24(ד)]]. : (ג) סיעה המיוצגת בועדה המרכזית והרוצה למנות נציגים לועדת קלפי לאסירים, תמסור ליושב ראש הועדה המרכזית או למי שהוא מינה לכך רשימה של הנציגים המוצעים, לא יאוחר מ-30 ימים לפני יום הבחירות; הרשימה תיחתם ביד בא כוח הסיעה ותכלול את הפרטים הבאים: :: (1) שם הסיעה; :: (2) השם הפרטי ושם המשפחה של הנציג; :: (3) מספר הזהות של הנציג; :: (4) מען הנציג. : (ד) מינוי חברי ועדות הקלפי לאסירים טעון אישור שר המשטרה או מי שהוא מינה לכך; יושב ראש הועדה המרכזית או מי שהוא מינה לכך, יעביר את הרשימות לשר המשטרה או למי שהוא מינה לכך והוא יחליט, לא יאוחר מ-20 ימים לפני יום הבחירות, על אישור של נציג או על סירוב לאשרו; הודעה על החלטה כאמור תישלח לבא כוח הסיעה הנוגעת בדבר. : (ה) בא כוח הסיעה רשאי לערור לפני יושב ראש הועדה המרכזית על החלטה לפי סעיף קטן (ד) שלא לאשר נציג של אותה סיעה; הערר יוגש לא יאוחר מ-15 ימים מיום שנתקבלה ההודעה על ההחלטה. : (ו) אין חובה להביא לידיעת בא כוח סיעה את הנימוקים להחלטה שלא לאשר נציג של הסיעה, אולם הם יובאו לידיעת יושב ראש הועדה המרכזית הדן בערר על אותה החלטה. @ 116ד. סדרי הצבעה (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ב-7, תשס״ב, תשע״א, תשע״ז, תשפ"ב-2) : (א) יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר המשטרה, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות לאסירים, ובכלל זה את שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסויימת. : (ב) הרוצה להצביע בקלפי לאסירים חייב לזהות עצמו כאמור [[בסעיף 74]] או בכרטיס אסיר שהונפק על ידי שירות בתי הסוהר. : (ג) המצביע בקלפי לאסירים ישים את המעטפה הנזכרת [[בסעיפים 74א]] [[ו־75(א)]] לתוך מעטפה שניה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות. : (ד) ספירת הקולות של אלה שהצביעו בקלפיות לאסירים תהיה כפי שנקבע בתקנות. : (ה) בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי לאסירים זולת חברי הועדה המרכזית, חברי ועדת הקלפי, מזכיר ועדת הקלפי ונציג של שר המשטרה, בוחר שהותר לו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא־כוחו, סוהרים או שוטרים במספר הדרוש, לדעת ועדת הקלפי, לשם שמירה על הסדר, וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור [[בסעיף 73א]]. : (ו) בתא ההצבעה תוצג הודעה על רשימות המועמדים שאושרו לפי [[סעיף 63]], בצירוף האות והכינוי שאושרו לכל רשימה וכן שמו של המועמד הראשון ברשימה; ההודעה תוכן בידי יושב ראש הועדה המרכזית. : ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות לאסירים ובדבר שעות ההצבעה), התשמ״ח–1988]].)) @ 116ה. תעמולת בחירות (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ו) : (א) תעמולת בחירות המתפרסמת ומשודרת בכלי התקשורת תהא מותרת בין כתלי בתי הסוהר ובתי המעצר, במידת האפשר; יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר המשטרה, יקבע כללים לענין הדרך שבה תופעל הוראה זו ומידת הפעלתה. : (ב) פרט לאמור בסעיף קטן (א) אסורה כל תעמולת בחירות בין כתלי בית סוהר או בית מעצר, בין בכתב ובין בעל פה. : (ג) שום תעמולה לא תהיה מכוונת לאסירים או לעצירים בלבד. : (ד) בכל בית סוהר, ובמידת האפשר גם בכל בית מעצר, יותקן לוח שעליו יודבקו שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, שיומצאו לועדה המרכזית; אסירים ועצירים יהיו רשאים לעיין בלוחות האמורים, בתנאים ובזמנים שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית בהתייעצות עם שר המשטרה, בשים לב לכך שלא ייפגעו הסדר והבטחון. @ 116ו. סמכויות מיוחדות (תיקון: תשמ"ו-2) : הוראות [[סעיף 70א]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר. == פרק י'2: הבחירות בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל (תיקון: תשנ"א) == @ 116ז. רשאים להצביע (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב-4, תשנ"ו, תשנ"ט, תשע"ד) : (א) בוחר שהוא עובד המדינה או עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל, או קרן היסוד, הנמצא במדינת חוץ עקב עבודתו, רשאי להצביע בקלפי מיוחדת שתוצב בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל (להלן - הנציגות); גם בן זוגו של עובד המדינה כאמור וילדו שגילו אינו עולה על עשרים שנים, ושהם בוחרים, יהיו רשאים להצביע באותה קלפי; לעניין זה - ::- "עובד המדינה" - לרבות חייל כהגדרתו [[בסעיף 89]]; ::- "עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד" - לרבות שליח של אחד מהמוסדות האמורים, ובלבד ששליחותו היא לתקופה של שנה לפחות. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על עובד כאמור באותו סעיף קטן שראש הממשלה או שר הבטחון הודיעו לנציב שירות המדינה כי מטעמים של בטחון המדינה אין הוא רשאי להצביע. @ 116ח. יום ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ו-2, תשנ"ו-3, תשס"ב) : (א) ההצבעה בנציגויות תתקיים ביום ה-12 שלפני יום הבחירות. : (ב) (((בוטל).)) @ 116ט. סדרי ההצבעה והוראות אחרות (תיקון: תשנ"א) : על ההצבעה בנציגויות יחולו הוראות [[סעיפים 100 עד 116]], בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכן בשינויים אחרים ככל שיידרשו, והם ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית בהתייעצות עם שר הפנים ועם שר החוץ. : ((פורסמו [[קביעת הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל), התשנ"ב–1992]].)) @ 116י. רשימת הרשאים להצביע בנציגויות (תיקון: תשנ"א, תשנ"ט) : (א) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור שר החוץ לוועדה המרכזית, רשימה של הנציגויות. : (ב) לא יאוחר מהיום ה-52 שלפני יום הבחירות ימסור יושב-ראש הוועדה המרכזית לפקידים המוסמכים רשימה של הנציגויות. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) לא יאוחר מהיום ה-42 שלפני יום הבחירות יודיעו הפקידים המוסמכים לכל עובד, לבן-זוגו ולילדו על זכותם להצביע בנציגות; להודעה תצורף רשימת הנציגויות האמורה בסעיף קטן (ב) וכן יפורטו בהודעה ימי ההצבעה בנציגויות כאמור [[בסעיף 116ח]]; נוסח ההודעה ופרטיה ייקבעו בתקנות. : (ה) מי שלא קיבל הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) וטוען שהוא זכאי להצביע בנציגות, רשאי לערור על כך לפני יושב ראש הוועדה המרכזית, והחלטתו תהיה סופית. : (ו) (((בוטל).)) : (ז) בסעיף זה - "פקיד מוסמך" - :: (1) לענין עובדי המדינה, בני זוגם וילדיהם - נציב שירות המדינה; :: (2) לענין עובדי ההסתדרות הציונית העולמית, בני זוגם וילדיהם - המזכיר הכללי של ההסתדרות הציונית העולמית; :: (3) לענין עובדי הסוכנות היהודית, בני זוגם וילדיהם - המנהל הכללי של הסוכנות היהודית; :: (4) לענין עובדי הקרן הקיימת לישראל, בני זוגם וילדיהם - המנהל הכללי של הקרן הקיימת לישראל; :: (5) לענין עובדי קרן היסוד, בני זוגם וילדיהם - המנהל הכללי של קרן היסוד. @ 116יא. (תיקון: תשנ"א, תשנ"ט) : (((בוטל).)) == פרק י'3: בחירות בבתי חולים ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות (תיקון: תשנ"ו-4, תשס"ג-4) == @ 116יב. הגדרות (תיקון: תשנ"ו-4) : [[בפרק זה]] - :- "מאושפז" - בוחר שביום הבחירות היה מאושפז בבית חולים, למעט מי שביום הבחירות התקבל לאשפוז במחלקת אשפוז יום; :- "בית חולים" - כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], המכיל לפחות 50 מיטות לחולים. @ 116יג. קלפיות למאושפזים (תיקון: תשנ"ו-4, תשנ"ט, תשס"ו-2) : (א) מאושפז רשאי להצביע בקלפי למאושפזים המוצבת בבית חולים שבו הוא מאושפז. : (א1) בקלפי למאושפזים יהיו רשאים להצביע גם שוטרים המוצבים בה לשם שמירת הסדר, וכן עובדי הצוות הרפואי של בית החולים אם נוכח מנהל בית החולים או מי שמנהל בית החולים הסמיכו לכך כי קרוב לודאי שאותו עובד לא יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו בדרך אחרת; לעובד כאמור יינתן אישור בכתב המעיד על זכאותו להצביע בקלפי למאושפזים לפי טופס שנקבע בתקנות. : (ב) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור שר הבריאות ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה של כל בתי החולים ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שנקבע בתקנות. : (ג) יושב ראש הועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית, יקבע, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, את בתי החולים שבהם יוצבו קלפיות למאושפזים; הקלפי תעמוד, במידת האפשר, במקום מרכזי בבית החולים שהוא נוח לגישה למאושפזים; יושב ראש הועדה המרכזית יקבע את מקום הקלפי בתוך בית החולים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך, ורשאי הוא לקבוע כי בבית חולים יוצבו יותר מקלפי אחת או שקלפי אחת תוצב במקומות שונים בבית החולים או בבתי חולים שונים, בשעות שייקבעו על ידו. @ 116יד. הרכב ועדות קלפי (תיקון: תשנ"ו-4) : (א) ועדות הקלפי למאושפזים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית; הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בידי יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית. : (ב) על ועדות קלפי למאושפזים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 21א]] [[ו-24(ט1)]]. @ 116טו. סדרי ההצבעה (תיקון: תשנ"ו-4, תשס"ב) : (א) יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות למאושפזים, ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסויימת, וכן הוראות בדבר דרך הפרסום בבתי החולים של שעות ההצבעה ושל מקום הקלפי בבית החולים. : (ב) ביום הבחירות, לפני פתיחת הקלפי בבית החולים, יתן בית החולים לכל מאושפז אישור בכתב בדבר היותו מאושפז לפי טופס שנקבע בתקנות; מאושפז שהתקבל לבית החולים ביום הבחירות עד לשעות שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך, יקבל אישור כאמור עם אשפוזו. : (ג) מאושפז המבקש להצביע בקלפי למאושפזים יזהה את עצמו כאמור [[בסעיף 74]] ויציג אישור כאמור בסעיף קטן (ב). : (ד) המצביע בקלפי למאושפזים ישים את המעטפה הנזכרת [[בסעיפים 74א]] [[ו-75(א)]] לתוך מעטפה שניה; ועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות. : (ה) העברת הקלפיות למאושפזים לידי הועדה המרכזית וספירת קולות המצביעים בהן תהיה כפי שנקבע בתקנות. : ((פורסמו [[הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים ובמוסדות מוכרים), התשנ"ו–1996]].)) @ 116טז. תעמולת בחירות (תיקון: תשנ"ו-4) : (א) חומר תעמולה לא יודבק ולא ייתלה בבית חולים חוץ מן האמור בסעיף קטן (ב). : (ב) בא כוח רשימת מועמדים רשאי להגיש לועדה המרכזית את שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, ואלה יפורסמו בבתי חולים במקום ובדרך שיקבעו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך. : (ג) תעמולת בחירות ברבים, בעל-פה, על כל צורותיה, אסורה בבית חולים. @ 116יז. סמכויות מיוחדות (תיקון: תשנ"ו-4) : הוראות [[סעיף 70א]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על הבחירות בבתי חולים. @ 116יז1. הצבעת אנשים המוגבלים בניידות השוהים במוסד (תיקון: תשס"ג-4, תשפ"א) : (א) אדם המוגבל בניידות השוהה עקב כך במוסד שהוכר לפי הוראות [[פרק זה]] (בסעיף זה - מוסד מוכר) על ידי שר העבודה והרווחה רשאי להצביע בקלפי המוצבת במוסד שבו הוא שוהה. : (ב) שר העבודה והרווחה רשאי להכיר במוסד שבו מתגוררים, במהלך חייהם הרגיל, לפחות 50 אנשים המוגבלים בניידות, עקב מוגבלותם זו, והנמצא בפיקוח של משרד העבודה והרווחה, כמוסד שבו תוצב קלפי לצורך הצבעה של האנשים האמורים; סעיף זה לא יחול על בית אבות. : (ג) הוראות חוק זה יחולו על הצבעה במוסד מוכר, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) [[בפרק זה]], במקום "שר הבריאות" יבוא "שר העבודה והרווחה"; :: (2) לענין [[סעיף 75(ב)]] המלווה יהיה מזכיר ועדת הקלפי. == פרק י׳3א: הצבעה בבתי אבות (((פקע))) (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) == @ 116יז2. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז3. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז4. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז5. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) == פרק י׳3ב: הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה (((פקע))) (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) == @ 116יז6. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז7. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז8. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז9. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) == פרק י'3ג: הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני (תיקון: תשפ"ו) == : ((([[פרק זה]] חל הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) @ 116יז10. הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "גורם ציבורי" - ::: (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; ::: (2) רשות מקומית; ::: (3) תאגיד שהוקם בחוק; ::- "מפונה" - אדם שעזב את מקום מגוריו עקב המצב הביטחוני, מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) וטרם חזר להתגורר בו; ::- "קלפי ייעודית למפונים" - קלפי המיועדת להצבעה של מפונים. : (ב) בוחר שהוא מפונה רשאי להצביע בבחירות בקלפי ייעודית למפונים או בכל קלפי שנקבעה כקלפי להצבעת אנשים המוגבלים בניידות לפי הוראות [[סעיף 68א]]. : (ג)(1) גורם ציבורי ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית, לפי דרישתו, מידע סטטיסטי בדבר מספר המפונים הידועים לו, ולעניין רשות מקומית - מספר המפונים שעברו להתגורר בה, והכול בחלוקה לפי יישוב ורחוב, אם המידע ברשות הגורם הציבורי. :: (2) מסירת המידע כאמור בפסקה (1) תהיה בדרך ובמועדים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית, ולא יחולו עליה הוראות שנקבעו מכוח [[סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. : (ד) מידע שנמסר לפי סעיף קטן (ג) ישמש את הוועדה המרכזית לשם קביעת מקומות הקלפי כאמור בסעיף קטן (ה), והוא יימחק בסמוך ליום פרסום תוצאות הבחירות ולא יאוחר מ-14 ימים מאותו מועד. : (ה) יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע את המקומות שיוצבו בהם קלפיות ייעודיות למפונים; היושב ראש יקבע את מקומות הקלפי כאמור לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, והוא רשאי לעדכן את קביעתו מזמן לזמן. @ 116יז11. הרכב ועדות הקלפי בקלפיות ייעודיות למפונים (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : (א) ועדות הקלפי בקלפיות הייעודיות למפונים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדה המרכזית; מספר החברים בהן והרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית. : (ב) על ועדות קלפי בקלפיות ייעודיות למפונים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 21א]] [[ו-24(ט1)]]. @ 116יז12. סדרי הצבעה בקלפי ייעודית למפונים (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : (א) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע הוראות המסדירות את ההצבעה בקלפיות ייעודיות למפונים, ובכלל זה הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות, סדרי ההצבעה בהן ושעות הצבעה בקלפיות הייעודיות בכלל או בקלפי מסוימת. : (ב) הוועדההמרכזיתתפרסםהודעהבדברמקומותהקלפיות הייעודיות למפונים, וסדרי ההצבעה ושעות ההצבעה בהן באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית ובכל דרך נוספת אחרת שתיראה ליושב ראש הוועדה יעילה ונגישה לקבוצות שונות באוכלוסייה. : (ג) מפונה המצביע בקלפי ייעודית למפונים או בקלפי שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 68א]], יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור [[בסעיף 74(א) ו-(ב)]], ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מפונה ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות, והוא יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. : (ד) ספירת הקולות של מי שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 68א(ו)]]. @ 116יז13. סמכויות מיוחדות לגבי קלפי ייעודית למפונים (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : הוראות [[סעיף 70א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי [[פרק זה]]. == פרק י׳4: הצבעת מזכיר ועדת קלפי, חברי ועדת קלפי, חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות (תיקון: תשס״ג, תשס״ו, תשע״ז) == @ 116יח. הצבעת מזכיר ועדת קלפי (תיקון: תשס"ג, תשפ"ב-2) : (א) מזכיר ועדת קלפי רשאי להצביע בקלפי שבה הוא משמש מזכיר, ואולם זיהויו לפי [[סעיף 74]] יהיה בפני יושב ראש הועדה. : (ב) מזכיר המצביע כאמור בסעיף קטן (א) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות והמזכיר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. : (ג) ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לענין ספירת הקולות של בוחרים שהצביעו לפי [[סעיף 68א]]. @ 116יט. הצבעת חברי ועדת קלפי ומשקיפים (תיקון: תשס"ו, תש"ע, תשפ"ב-2) : (א) חבר ועדת קלפי רשאי להצביע בקלפי שבה הוא משמש חבר, אם התקיים אחד מאלה: :: (1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות למילוי תפקידו של חבר ועדת הקלפי אשר בשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו; :: (2) הוא שימש חבר באותה קלפי לפחות שש שעות רצופות שבהן היתה הקלפי פתוחה להצבעה. : (א1) מזכיר ועדת הקלפי יציין בפרוטוקול את שמם ומספר זהותם במרשם האוכלוסין של חברי ועדת הקלפי שהצביעו בקלפי שבה שימשו חברים, ויאשר כי התקיים האמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין. : (ב) חבר ועדת קלפי, המצביע כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - החבר המצביע) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי, למעט החבר המצביע, תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות; החבר המצביע יטיל את המעטפה לעיני חברי ועדת הקלפי הנותרים לתוך הקלפי. : (ב1) הוראות סעיפים קטנים (א)(2), (א1) ו-(ב) יחולו גם על משקיף לפי [[סעיף 24(ד)]]. : (ג) ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 68א(ו)]]. @ 116יט1. הצבעת חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות (תיקון: תשע״ז) : (א) חבר הוועדה המרכזית ועובד של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית רשאים להצביע בקלפי שבאזור הבחירות שבו הם משמשים בתפקידם ביום הבחירות, בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי [[סעיף 116יח]], ובלבד שיושב ראש הוועדה המרכזית, או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, נוכח כי קיימות נסיבות הקשורות למילוי תפקידו של החבר או העובד ביום הבחירות שבשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו, והוא הציג תעודה שהנפיקה לו הוועדה המרכזית ובה צוין כי הוא רשאי להצביע כאמור בסעיף זה. : (ב) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע מקומות קלפי מיוחדים במקום מושבה של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית לשם הצבעה לפי סעיף זה. : (ג) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הרכב ועדות הקלפי ואופן ההצבעה, בכפוף להוראות [[סעיף 116יח]]. :: ((פורסמו [[הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות במקומות קלפי מיוחדים במקום מושבן של ועדות בחירות), התשע״ח–2018]].)) : (ד) בסעיף זה, ”עובד” – לרבות מי שעובד בוועדה, מבצע בעבורה תפקיד או מעניק לה שירות ביום הבחירות בלבד. == פרק י"א: עונשין == @ 117. זיוף פנקס או רשימה : (א) המזייף פנקס בוחרים או רשימת בוחרים והמשנה או משמיד אחד מאלה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים או קנס 10,000 לירות; נעברה העבירה על ידי מי שממונה על הכנת הפנקס או הרשימה, החזקתם, שמירתם או הצגתם, דינו - מאסר ארבע עשרה שנה או קנס 10,000 לירות. : (ב) [[#תוספת 2 פרט 8|פסקה (7) לתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965]], לא תחול על עבירה לפי סעיף זה. @ 118. (תיקון: תשס"א-4) : (((בוטל).)) @ 118א. שימוש שלא כדין במידע פנקס (תיקון: תשס"ג-4) : העושה שימוש במידע פנקס או המוסר מידע ממידע פנקס כהגדרתו [[בסעיף 39]] שלא לצורכי התמודדות בבחירות או לצורכי קשר עם ציבור הבוחרים, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 119. הפרעת הבחירות (תיקון: תשל"ז, תשס"ג) : (א) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות: :: (1) המפריע את המהלך הסדיר של הבחירות; :: (2) המכין או המפיץ פתקי הצבעה שאינם בהתאם להוראות חוק זה; :: (3) המפריע לבוחר בהצבעה או המונע אותו מהצביע; :: (4) המטפל בקלפי בלי רשות או המוציא קלפי מרשות הממונים עליה; :: (5) המתערב בלי רשות בפתיחת קלפי או בספירת הקולות; :: (6) המשמיד, המלכלך, המסמן, המעלים או הלוקח שלא כדין פתק הצבעה המצוי בתא הצבעה במקום קלפי, באופן העשוי להפריע להצבעה; :: (7) המשמיד, המעלים או הלוקח שלא כדין חומר הצבעה שיש להעבירו לועדה אזורית או לועדה המרכזית; :: (8) המשמיד מעטפת הצבעה מן המעטפות שהוצאו מן הקלפי לפני שנכללה בספירת הקולות. : (ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי חבר של ועדת בחירות או על ידי אדם הממונה על קלפי או על שמירת הסדר במקום הקלפי, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות; בסעיף קטן זה, "אדם הממונה על קלפי" - לרבות חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי. @ 120. נטישת חומר הצבעה (תיקון: תשל"ז, תשפ"ב-2) : יושב ראש ועדת קלפי או ממלא מקומו לפי [[סעיף 24]] או מזכיר ועדת קלפי, הנוטש, לאחר גמר ספירת הקולות, את פרוטוקול ההצבעה או את חומר ההצבעה האמורים [[בסעיף 79]], דינו - מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות. @ 121. אי-מילוי חובה על-ידי אחראי (תיקון: תשל"ז, תשנ"ט) : אחראי לפי [[פרק י']] או [[פרק י'2]] שלא מילא חובה המוטלת עליו באותו פרק, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות. @ 122. שחיתות ואיום (תיקון: תשל"ז, תשנ"ב-2, תש"ס) : ואלה דינם מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות: : (1) הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; : (2) המקבל או המסכים לקבל שוחד, לעצמו או לאדם אחר, כדי שיצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; : (3) המאיים על בוחר בגרימת נזק, לו או לאדם אחר, אם הבוחר יצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; : (4) המבטיח לבוחר עבודה אם יצביע או יימנע מהצביע בעד רשימת מועמדים מסויימת; : (5) המפטר או מאיים לפטר אדם מעבודה או מונע או מאיים למנוע ממנו קבלת עבודה כדי שיצביע או לא יצביע או משום שהצביע או לא הצביע בעד רשימת מועמדים מסויימת או משום שנמנע או לא נמנע מהצבעה, או כדי שיימנע או לא יימנע או משום שנמנע או לא נמנע מתעמולת בחירות, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; : (6) המשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת, בדרך של השבעה, קללה, נידוי, חרם, נדר, התרת נדר, הבטחה להעניק ברכה, או מתן קמיע; לענין זה, "קמיע" - לרבות כל חפץ שבעיני חלק מהציבור יש ביכולתו להיטיב או להרע עמו. @ 123. דרכי שוחד : אין נפקא מינה בשוחד - : (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, למעט הובלת בוחר בכלי רכב אל מקום הקלפי וממנו לצורך הצבעתו; : (2) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; : (3) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר, אם ניתן לידי הלוקח או בשביל הלוקח לידי אדם אחר, אם ניתן מתחילה או בדיעבד, ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר. @ 124. הצבעה שלא כחוק (תיקון: תשל"ז, תשנ"ב-7, תשס"א-3, תשס"א-6, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ו-3) : (א) ואלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות: :: (1) המשתמש לצורך זיהויו בפני ועדת קלפי או בפני אחראי לפי [[פרק י']] באמצעי זיהוי כאמור [[בסעיף 74]] או בפנקס זיהוי שאינם שלו, או שנעשה בהם רישום או שינוי כלשהם שלא כדין, בכוונה להטעות את ועדת הקלפי או את האחראי, ולא הוכיח כי השימוש היה בתום לב; :: (2) המצביע יותר מפעם אחת, בין באותה קלפי ובין בקלפיות שונות; :: (3) המטיל בכוונה לתוך הקלפי יותר ממעטפה אחת, בין שיש בה פתק הצבעה ובין שהיא ריקה. : (ב) נעברה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי או שאיפשר אחד מהם את ביצוע העבירה בידי אחר, דינו חמש שנות מאסר או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 125. הפקעת שכר אולמות (תיקון: תשל"ז) : הדורש או המקבל בעד השכרה של אולם לשם אסיפת בחירות שכר העולה על השכר הממוצע שקיבל בשנה שקדמה לשנת הבחירות בעד השכרת אותו אולם למטרות דומות, דינו - מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות. @ 126. עבירות אחרות בקשר לבחירות (תיקון: תשל"ז, תשנ"ו, תשס"ו-2, תשע"א, תשפ"ו) : אלה דינם מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 לירות: : (1) המפריע למהלך הסדיר של אסיפת תעמולה לבחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי [[סעיף 65]]; : (2) המסיר, המשמיד או המלכלך מודעה בעניני בחירות מטעם ועדת בחירות או מודעה שיש בה תעמולת בחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי [[סעיף 65]], למעט מודעה שהודבקה בביתו, חנותו או משרדו בלי הסכמתו או שעבר זמנה של המודעה; : (3) המשמיד או המעלים חומר תעמולה לבחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי [[סעיף 65]], או המונע באופן אחר חומר כזה מלהגיע לתעודתו החוקית; : (3א) החותם על טופס כאמור [[בסעיף 68א(ה)(1)]] והוא אינו מוגבל בניידות, (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) או על טופס כאמור [[בסעיף 116יז12(ג)]] והוא אינו מפונה כהגדרתו [[בסעיף 116יז10]]; : (4) (((נמחקה);)) : (5) המנהל ביום הבחירות תעמולת בחירות, בכתב, בעל-פה או בצורה אחרת, במקום קלפי או במרחק של 5 מטרים משער כניסה למקום קלפי ובמקום קלפי שאין בו חצר וגדר חיצונית - 10 מטרים מהקירות החיצוניים של מקום הקלפי; בפסקה זו, "מקום קלפי" - שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה; : (5א) מי שעבר על איסור לפי [[סעיף 75(ב)]]; : (6) המפר הוראה מהוראות חוק זה שלא נזכרה [[בפרק זה]]. @ 127. תעמולת בחירות אגב טיפול בעניני תעודת זהות (תיקון: תשל"ז) : עובד המדינה, פקיד של הועדה המרכזית, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי, וכן הממונה על מחנה עולים או פקיד מפקידיו, הממלא טופס בקשה לתעודת זהות לזולתו, או המקבל לידו תלוש רישום של זולתו לשם העברת התלוש ללשכת מרשם האוכלוסין, ואגב כך מנהל תעמולת בחירות, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות. @ 128. סמכות וכו' (תיקון: תשס"א-4) : לענין עבירות לפי [[פרק זה]], למעט [[סעיף 117]] - : (1) (((נמחקה);)) : (2) לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה רשאי לעכב את הליכי המשפט. == פרק י"ב: שונות == @ 129. תעמולה עד מתי (תיקון: תשנ"ט) : משעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות ובכל יום הבחירות לא תהיה תעמולת בחירות על-ידי אסיפות, תהלוכות, רמקולים או שידורים ברדיו ובטלוויזיה. @ 130. תעמולת בחירות על-ידי עובדי הציבור וחיילים (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ב-6, תשס"ח) : (א) עובד המדינה, לרבות עובד של תאגיד שהוקם בחוק וכן עובד של ועדת הבחירות, עובד של רשות מקומית, של הסוכנות היהודית או של הקרן הקיימת לישראל, אשר יש להם סמכות מינהלית לרבות סמכות לפי [[תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945]], או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות. : (ב) חיילים בשירות סדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] או בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל וכן המשרתים בשירות מילואים על פי [[חוק שירות המילואים]] לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות. : (ג) בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה על הוראות סעיף קטן (א) יורה, בנוסף על כל עונש, על השעייתו מעבודתו או ממילוי תפקידו, ללא תשלום, עד ליום הבחירות; אין בהוראה זו כדי למנוע העמדת אותו אדם לדין משמעת. @ 131. אי-הפעלה של סמכויות להטלת עוצר : ביום הבחירות וביום שלפני כן לא יופעלו הסמכויות להטלת עוצר לפי [[תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945]], אלא באישור הועדה המרכזית; הוראה זו לא תחול במקרה שבאותו זמן יתנהלו בשטח המדינה פעולות מלחמתיות. @ 132. חופש תנועה בשטחים מיוחדים (תיקון: תשכ"ט) : (א) הועדה המרכזית תמליץ לפני הממונים על השטחים שבהם מוגבל חופש התנועה לפי [[תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945]], או לפי [[תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון), תש"ט-1949]], על פעילי הגופים המיוצגים בכנסת היוצאת ועל פעילי רשימות המועמדים שיש לתת להם רשיונות לתנועה חפשית בשטחים אלה; ההמלצה תינתן לפי הצעת באי-כוחם של אותם הגופים והרשימות; הממונים האמורים יתנו את הרשיונות ותקפם יהיה מן היום ה-42 שלפני יום הבחירות ועד למחרת יום הבחירות. : (ב) חופש התנועה של חברי ועדות הקלפי ושל משקיפים לפי [[סעיף 24(ד)]] באזורי פעולתם ביום הבחירות, חופש התעמולה בכתב ובעל-פה, וכן יתר סדרי הבחירות, יהיו בשטחים האמורים בסעיף קטן (א) כמו בשאר שטחי המדינה. : (ג) על חברי הועדה המרכזית, ועל חברי הועדות האזוריות באזורי פעולתן, לא יחולו בשטחים האמורים בסעיף קטן (א) כל הגבלות של חופש התנועה מיום בחירתם או מינוים ועד למחרת יום הבחירות. @ 132א. סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : (א) בסעיף זה - ::- "חוק ההתגוננות האזרחית" - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; ::- "מצב מיוחד בעורף" ו"שעת התקפה" - כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית]]; ::- "מקום קלפי" - שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה. : (ב) הוראות סעיף זה יחולו בעת מצב מיוחד בעורף ובשעת התקפה. : (ג) על אף האמור [[בחוק ההתגוננות האזרחית]] או בהוראות לפיו, יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה - הרמטכ"ל), רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים [[בחוק האמור]] שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה לבחירות, לרבות לעניין השוהים בהם; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו באותו אזור לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]], ובלבד שיאפשרו את מימוש זכות ההצבעה ואת מהלכן התקין של הבחירות; על הוראות כאמור יחולו הוראות [[סעיף 70א(ג)]], בשינויים המחויבים. : (ד) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים, בהתייעצות עם הרמטכ"ל, בכל הנוגע ליישום או לתחולת הוראות לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]] שיש בהן כדי להשפיע על המהלך התקין של הבחירות. : (ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו על סמכויות לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]] שעניינן מתן אות אזעקה או הנחיה מקדימה שניתנה בשל התקפת אויב לצורך הגנה מיידית על חיי אדם. @ 133. הוראות בנוגע למרכזי קליטה לעולים (תיקון: תשמ"ו) : (א) האולמות הציבוריים במרכזי קליטה לעולים שבהם נוהגים לכנס אסיפות, יועמדו על ידי הממונים על מרכזי הקליטה לרשותן של הסיעות שבכנסת היוצאת ושל רשימות המועמדים לשם עריכת אסיפות בחירות. : (ב) הממונים על מרכזי קליטה לעולים יקציבו לסיעות שבכנסת היוצאת ולרשימות המועמדים מקום מתאים להדבקה של מצעיהן, העתק או תקציר מרשימת המועמדים ומודעות על אסיפות בחירות. : (ג) הועדות האזוריות יתנו הוראות לשם קיום סעיפים קטנים (א) ו-(ב). : (ד) בנוגע לחופש הכניסה ולחופש התעמולה לבחירות, דינם של מרכזי קליטה לעולים כדין שאר ישובים. : (ה) בתחומי מרכזי קליטה לעולים, דינם של פקידי הסוכנות היהודית המטפלים בעולים כדין עובדי המדינה לפי [[סעיף 130(א)]]. : (ו) בסעיף זה, "מרכזי קליטה לעולים" - לרבות כל מקום שנמצאים בו עולים והמנוהל בידי משרד העליה והקליטה או הסוכנות היהודית. @ 134. תקציב (תיקון: תשמ"ו) : ועדת הכספים של הכנסת תקבע את תקציב ועדות הבחירות על פי הצעת הועדה המרכזית; אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב ראש הועדה המרכזית שיהיה ממונה על הוצאתם. @ 134א. הסעת בוחרים (תיקון: תשע״ז) : הסעת בעלי זכות הצבעה לשם הצבעה בבחירות לכנסת מתחום גבולותיו של יישוב אחד למשנהו וחזרה, תמומן מאוצר המדינה באמצעות הוועדה המרכזית; היא תבוצע בקווי תחבורה ולמרחקים שתקבע הוועדה המרכזית ובהתאם לנהלים ולסידורים שתורה עליהם; ההסעה תהיה ביום הבחירות, אולם הוועדה המרכזית רשאית להתיר הסעה סמוך ליום הבחירות. @ 135. (תיקון: תשמ"א-7) : (((בוטל).)) @ 136. זכות לשכר ליום הבחירות (תיקון: תשע"ד-3, תש"ף-2) : עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החדשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת. @ 136א. תשלום שכר לעובד שאינו אזרח ישראלי (תיקון: תשפ"א-3) : (א) בסעיף זה - ::- "הסכם קיבוצי" ו"צו הרחבה" - כמשמעותם [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]]; ::- "חוזה עבודה" - כמשמעותו [[בסעיף 1ג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; ::- "חוק עבודת נשים" - [[חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]]; ::- "עובד" - עובד שאינו אזרח ישראלי המועסק בענף הסיעוד על ידי יחיד, בענף המלונאות, בענף ההסעדה, בענף הבניין, בענף החקלאות או בענף התעשייה. : (ב)(1) לעובד המועסק בעבודתו ביום הבחירות לא ישולם שכר לפי [[סעיף 136]]; :: (2) אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לשכרו הרגיל ביום הבחירות. : (ג)(1) עובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות אף על פי שנדרש לעבוד באותו היום, לא ישולם לו שכר לפי [[סעיף 136]]; :: (2) עובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות זכאי לתשלום לפי שכרו הרגיל בעד היעדרותו, אם הוא זכאי לתשלום לפי חוקי עבודה, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, או הסדר קיבוצי, ובלבד שההיעדרות היא בשל אחת הנסיבות האלה: ::: (א) מחלה; ::: (ב) חופשה שנתית; ::: (ג) ימי חג; ::: (ד) מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית; ::: (ה) אבל; ::: (ו) היעדרות מותרת לפי [[סעיף 7 לחוק עבודת נשים]]. : (ד) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מזכות של עובד שנקבעה בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה. @ 137. קובלנות ובקשות : כל קובלנה בקשר למעשה או למחדל לפי חוק זה מסורה לסמכותה היחידה של הועדה המרכזית; שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד בקשר למעשה או למחדל כזה או בקשר להחלטה או להוראה של הועדה המרכזית, של יושב ראש הועדה וסגניו, של יושב ראש הועדה, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי - חוץ מן המקרים שלגביהם ישנה בחוק זה הוראה אחרת. @ 138. מסירת חומר לחברי הועדה המרכזית : (א) כל חבר של הועדה המרכזית וכל משקיף בה כאמור [[בסעיף 24(ד)]] רשאי לעיין ברשימה של ועדות הקלפי וחבריהן מיד לאחר שנתמנו ועדות אלה, ולהעתיקה. : (ב) הועדה המרכזית רשאית להחליט שיימסרו לה ידיעות שבכתב נוספות. @ 139. רישום ואזרחות : רישומו של אדם בפנקס בוחרים לא ישמש הוכחה לטענה, ולא ישמש מניעה להכחשת הטענה, שהוא אזרח ישראלי או שהוא נמצא בישראל כדין. @ 140. הוצאת תעודת זהות : לשכות מרשם האוכלוסין אינן חייבות להוציא תעודת זהות למי שלא ביקש אותה לפחות ארבעה עשר יום לפני יום הבחירות, אך מי שביקש תעודה עד אותו יום, חייבת לשכת המרשם להוציאה עד היום שלפני יום הבחירות. @ 141. ימי מנוחה (תיקון: תשפ"ו-2) : חל מועד מהמועדים הנקובים בחוק זה ביום שנקבע בחוק כיום שבתון, למעט יום הבחירות לכנסת, או באחד מימי המנוחה כמשמעותם [[#18א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום. @ 142. הארכת מועדים (תיקון: תשל"ד, תש"ף) : כל מקום שחוק זה קובע שפעולה מסויימת תיעשה מספר מסויים של ימים לפני יום הבחירות, רשאית הועדה המרכזית, אם ראתה סיבה מספקת לכך וברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה, להאריך את המועד לאותה פעולה עד לחמישה ימים נוספים. @ 143. אי-הארכה של מועד ערעור (תיקון: תשס"ג-4) : על עתירות וערעורים לפי חוק זה לא יחול [[סעיף 142]] או כל הוראה בחיקוק אחר המאפשרת הארכת מועדים. @ 144. פטור מאגרות וממס (תיקון: תשפ"ב-2) : ערעור לפי חוק זה פטור מאגרות בית משפט. @ 144א. הוראות לענין קיום הבחירות (תיקון: תשס"ג-4) : אי הצבת תמרור כאמור [[בסעיף 68א(ג1)]] לא ימנע את קיום הבחירות ולא יהווה עילת ערעור על תוצאות הבחירות לפי [[סעיף 86]]. @ 144ב. סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בשל התפשטות נגיף הקורונה (תיקון: תשפ"א-3) : (א) יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו ועם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות]], שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה בבחירות ועל הנכנסים אליהם והשוהים בהם, אם הן דרושות לשם קיום הבחירות תוך שמירה על בריאות הציבור וצמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות]], ובלבד שיאפשרו הצבעה של כל בוחר אף אם נמצא כי הוא חייב בבידוד. : (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעות להצבעה בקלפיות מיוחדות לחיילים ייקבעו גם בהתייעצות עם ראש המטה הכללי או בא-כוחו. : (ג) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעות להצבעה בקלפיות לאסירים ייקבעו גם בהתייעצות עם נציב בתי הסוהר. : (ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפו של [[חוק סמכויות מיוחדות]]. : (ה) בסעיף זה - ::- "חוק סמכויות מיוחדות" - [[=חוק סמכויות מיוחדות|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020]]; ::- "מקום הפתוח לציבור" ו"מרחב ציבורי" - כהגדרתם [[בחוק סמכויות מיוחדות]]; ::- "מקום קלפי" - כל מקום שנקבע כמקום קלפי לפי חוק זה, ובכלל זה במקום הפתוח לציבור או במרחב הציבורי. @ 145. תקנות והוראות-שעה (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג-4, תשל"ז-3, תשמ"א-2, תשמ"ד-2, תשמ"ו-2, תשמ"ח-3, תשנ"ו-4, תשע"ט, תש"ף-2, תשפ"א-2, תשפ"ב-2) : (א) שר הפנים רשאי בהסכמת הועדה המרכזית או על פי המלצתה להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לחוק זה, במידה שחוק זה אינו מכיל הוראות לגביו, ובכלל זה בענינים אלה: :: (1) הכנת הבחירות, הנהלתן וקביעת תוצאותיהן; :: (2) סדר הדיונים בועדות הבחירות; :: (3) שמירה על רשימות הבוחרים מזמן מסירתן על ידי שר הפנים לידי הועדה המרכזית; :: (4) סדר הבחירות בין חיילים; :: (5) סדר הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר; :: (6) סדר הבחירות בכלי שיט; :: (6א) סדר הבחירות בבתי חולים; :: (7) כל ענין שעליו נאמר בחוק זה שייקבע בתקנות. :: ((פורסמו [[תקנות הבחירות לכנסת, תשל״ג–1973]].)) : (ב) תקנות בדבר סדר הבחירות בין חיילים יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבטחון והן אינן טעונות פרסום ברשומות; בדיונים של הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות בין חיילים או לבחירות בשטחים הנזכרים [[בסעיף 132(א)]] ישתתף שר הבטחון או בא-כוחו. : (ג) תקנות בדבר סדר הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר יותקנו לאחר התייעצות עם שר המשטרה; בדיונים של הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות אלה רשאי להשתתף שר המשטרה או בא כוחו. : (ג1) תקנות בדבר סדר הבחירות בבתי חולים יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות; בדיוני הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות אלה רשאי להשתתף שר הבריאות או בא כוחו. : (ד) בתקופה שבין 90 יום לפני יום הבחירות ועד יום פרסום תוצאות הבחירות ברשומות רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו, או רשאית הוועדה המרכזית אם ביקש זאת אחד מהסגנים לגבי הצעה שהניח היושב ראש לפני הסגנים ליתן הוראות-שעה בענינים האמורים בסעיף קטן (א); הוראה שיושב ראש הועדה קבע שהיא סוטה מהתקנות לפי סעיף קטן (א) לא תתקבל אלא אם ראתה הועדה שנסיבות השעה מצדיקות אותה הוראה; הוראות לפי סעיף קטן זה יכולות להיות כלליות או לחול על אזורי בחירות או ועדות בחירות מסויימים; הן יפורסמו או יובאו לידיעת הנוגעים בהן כפי שהועדה המרכזית תמצא לנכון; הן אינן טעונות פרסום ברשומות. : (ה) שר הבטחון רשאי, תוך 24 שעות מהחלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) בענינים הנזכרים [[בסעיף 91]], לערער על ההחלטה לפני ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אם לדעתו עלולה ההחלטה לפגוע בבטחון המדינה; ועדת החוץ והבטחון רשאית לאשר, לבטל או לשנות את החלטת הועדה המרכזית או לקבל החלטה אחרת במקומה. : (ו) סמכות הנתונה לפי סעיף זה לועדה המרכזית תהא נתונה, לענין [[פרק ט']], ליושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו. @ 145א. תקנות סדרי דין בענין עתירות וערעורים (תיקון: תשס"ג-4) : שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בכל הנוגע לעתירות ולערעורים לפי חוק זה; הותקנו תקנות בענין עתירה מינהלית או ערעור מינהלי לפי סעיף זה, לא יחולו באותו ענין התקנות שהותקנו לפי [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]. @ 146. אצילת סמכויות (תיקון: תשמ"א-7, תשמ"ח-3) : (א) שר הפנים רשאי לאצול מסמכויותיו לפי [[פרקים ג']] [[ו-ה']] [[וסעיף 71(א)]]; אצל שר הפנים מסמכותו להכריע בעררים לפי [[סעיף 44]], יפרסם על כך הודעה ברשומות. : (ב) הועדה המרכזית רשאית לאצול מסמכויותיה ליושב ראש הועדה יחד עם סגניו ולהעביר לביצועם תפקידים המוטלים עליה, למעט הסמכויות או התפקידים לפי [[סעיפים 17(ו)]], [[19]], [[21(א)]], [[68(ג)]], [[76]], [[84]], [[137]], [[142]] [[ו-145]] והסמכות שלא לאשר רשימת מועמדים. @ 147. הוראות מיוחדות (תיקון: תש"ל-2, תשנ"ב-6) : על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, יכללו בפנקס הבוחרים - בוחרים שמענם הרשום במרשם האוכלוסין נמצא בשטח המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל והם יהיו רשאים להצביע במקום מגוריהם לפי הוראות חוק זה; שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הועדה המרכזית, יתן הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכל ענין אחר הנוגע להצבעתם של בוחרים כאמור; הוראות אלה יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך ששר הפנים ימצא לנכון לאחר התייעצות עם יושב ראש הועדה המרכזית; הן אינן טעונות פרסום ברשומות. @ 148. הוראות מעבר : בשנה המתחילה ביום ט"ו בחשון תשכ"ט (6 בנובמבר 1968) ייעשו הפעולות לפי [[סעיפים 21(ב)]] [[ו-68(ג)]] במועד הקבוע בהם אולם לא יאוחר מ-42 יום לפני יום הבחירות. @ 149. חסינות החוק : תקנות-שעת-חירום אין בכוחן לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים. @ 150. ביצוע : שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה; כל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות יגישו את העזרה שתדרוש מהם הועדה המרכזית. : ((סמכויות שר הפנים, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, הואצלו למנכ"ל משרד הפנים ולמפקח על הבחירות (י"פ תשס"ה, 801).)) == תוספת (תיקון: תשפ"א-3) == ==== ((([[סעיף 17ב]]))) ==== === תגמול לבעלי תפקידים המועסקים רק ביום הבחירות או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף === @ (1) : חבר ועדת קלפי שמינו סיעה או יושב ראש ועדת בחירות אזורית; @ (2) : משקיף בוועדת קלפי שהסיעה שמינתה אותו החליטה לשלם לו שכר; @ (3) : מזכיר ועדת קלפי שמינתה הוועדה המרכזית; @ (4) : מפקח טוהר הבחירות שמעסיקה הוועדה המרכזית; @ (5) : אב בית במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; @ (6) : מאבטח במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; @ (7) : סדרן במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; @ (8) (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות. <פרסום> נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום כ"ט באדר תשכ"ט (19 במרס 1969). <חתימות> זרח ורהפטיג, שר הדתות, ממלא מקום שר המשפטים <ויקי> {{מיזמים|ויקיפדיה=חוק הבחירות לכנסת}} {{חוקי בחירות}} </ויקי> 0uf7z3lfdwhye8lt3ztfjikhpatjtkp 3025161 3025124 2026-07-17T14:16:39Z Fuzzy 29 3025161 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב) <שם קודם> חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 <שם קודם> חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 <מאגר 2000191 תיקון 2194751 תקן 2002229 קוד a163Y00000DuNYnQAN> <מקור> '''נוסח ישן:''' <!-- 2000189 --> ((ס"ח תשי"א, 110|חוק הבחירות לכנסת השניה|1:208018)), ((210|תיקון|1:211818)), ((215|תיקון מס' 2|1:208020)), ((218|תיקון מס' 3|1:208019)), ((218|תיקון מס' 4|1:208022)), ((234|תיקון מס' 5|1:208023)); ((תשי"ב, 14|תיקון|2:211823)); ((תשט"ו, 18|חוק הבחירות לכנסת|2:208024)), ((VIII|ת"ט|ec:3:517737)); ((תשי"ט, 114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|3:311002)). '''נוסח משולב ישן:''' <!-- 2000190 --> ((ס"ח תשט"ו, 30|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|2:311000)), ((52|תיקון|2:211824)), ((55|ת"ט|ec:2:317292)), ((91|תיקון מס' 2|2:208025)), ((149|תיקון מס' 3|2:208026)); ((תשי"ח, 73|תיקון|3:303795)); ((תשי"ט, 66|תיקון|3:208027)), ((102|תיקון מס' 2|3:210100)), ((114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|3:311002)). '''נוסח משולב ישן:''' <!-- 2000003 --> ((ס"ח תשי"ט, 114|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|3:311002)), ((147|תיקון מס' 1|3:208029)), ((148|תיקון מס' 2|3:208028)); ((תשכ"א, 124|תיקון מס' 3|4:208030)), ((141|תיקון מס' 4|4:208031)); ((תשכ"ה, 264|תיקון מס' 5|5:208032)), ((266|תיקון מס' 6|5:208033)); ((תשכ"ו, 71|חוק פנקס הבוחרים (הוראות שונות)|6:209237)); ((תשכ"ט, 2|תיקון מס' 8|6:208034)), ((14|ת"ט|ec:6:317266)), ((95|תיקון מס' 9|6:208036)), ((103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|6:311009)). '''נוסח ישן:''' <!-- 2001167 --> ((ס"ח תשי"ט, 24|חוק פנקס הבוחרים לכנסת|3:209248)), ((60|תיקון|3:209246)), ((111|הוראות שעה|3:209245)), ((130|הוראות שעה (תיקון)|3:209244)), ((141|תיקון מס' 2|3:209243)); ((תשכ"א, 54|הוראת שעה|4:209242)), ((218|הוראות שעה (תיקון מס' 2)|4:209241)); ((תשכ"ב, 10|תיקון מס' 3|5:209240)); ((תשכ"ד, 66|תיקון מס' 6|5:209239)); ((תשכ"ה, 267|תיקון מס' 7|5:209238)); ((תשכ"ו, 71|הוראות שונות|6:209237)); ((תשכ"ט, 11|תיקון מס' 8 לחוק הבחירות לכנסת|6:208034)), ((96|הוראת שעה|6:209236)), ((103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|6:311009)). '''נוסח משולב:''' ((ס"ח תשכ"ט, 103|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]|6:311009)), ((196|תיקון|6:208035)), ((204|חוק הבחירות (אישור תוקפם של חוקים)|6:208037)); ((תש"ל, 2|הוראות שעה|6:208038)), ((146|תיקון מס' 2|7:208039)); ((תשל"ג, 41|חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|7:208006)), ((74|תיקון מס' 3|7:208040)), ((108|תיקון מס' 4|7:211799)), ((152|תיקון מס' 5|7:208041)); ((תשל"ד, 10|חוק הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|7:208004)), ((26|תיקון מס' 2 לחוק הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות (הוראות שעה)|7:208005)); ((תשל"ז, 74|תיקון מס' 6|8:208042)), ((76, 77, 77|חוק הבחירות לכנסת התשיעית (הוראת שעה)|8:208044)); ((תשל"ח, 136|תיקון מס' 7|9:208046)), ((136|חוק הבחירות לכנסת התשיעית (הוראת שעה) (תיקון)|9:208045)), ((137|תיקון מס' 8|9:208047)); ((תשמ"א, 116, 118, 118|חוק הבחירות לכנסת העשירית (הוראות שעה)|9:208050)), ((120|תיקון מס' 9|9:208048)), ((169|תיקון מס' 10|9:208049)), ((169|תיקון מס' 11|9:208051)), ((176|תיקון מס' 12|9:208052)), ((281|תיקון מס' 13|9:208053)); ((תשמ"ב, 203|חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (הוראת שעה)|10:208003)); ((תשמ"ג, 106|תיקון מס' 14|10:209744)); ((תשמ"ד, 133, 137, 137|חוק הבחירות לכנסת האחת-עשרה (הוראות שעה)|10:210150)), ((166|חוק הבחירות לכנסת האחת-עשרה (הוראות שעה) (תיקון)|10:210219)); ((תשמ"ה, 196|תיקון מס' 9 לחוק-יסוד: הכנסת|11:211657)); ((תשמ"ו, 217|תיקון מס' 16|11:210515)), ((236|תיקון מס' 17|11:210503)); ((תשמ"ח, 181|חוק הבחירות לכנסת השתים-עשרה (הוראות שעה)|11:210644)), ((182|לחוק הבחירות לכנסת השתים-עשרה (הוראות שעה) (מס' 2)|11:210669)), ((247|תיקון מס' 18|11:210607)); ((תשמ"ט, 12|חוק הבחירות לכנסת השתים-עשרה (הוראת שעה) (תיקון)|12:210701)), ((72|תיקון מס' 19|12:210725)), ((102|ת"ט|ec:12:317293)); ((תש"ן, 162|חוק לתיקון דיני הבחירות (מקום קלפי)|12:210639)); ((תשנ"א, 50|תיקון מס' 21|12:210705)), ((90|תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הכנסת|12:210826)); ((תשנ"ב, 2|תיקון מס' 23|12:210807)), ((10|תיקון מס' 24|12:210899)), ((80|חוק הבחירות לכנסת השלוש-עשרה (הוראת שעה)|12:210920)), ((135|תיקון מס' 25|12:210908)), ((193|חוק המפלגות|12:210835)), ((194|תיקון מס' 26|12:210870)), ((225|חוק-יסוד: הממשלה|12:210707)); ((תשנ"ו, 30|תיקון מס' 29|13:211271)), ((100|חוק הבחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה)|13:211251)), ((113|תיקון מס' 5 לחוק-יסוד: הממשלה|13:211243)), ((116|תיקון מס' 30|13:211238)), ((118|תיקון מס' 31|13:211239)); ((תשנ"ז, 74|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון)|14:211382)); ((תשנ"ט, 60|תיקון מס' 34|14:211597)), ((62|חוק הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה)|14:211598)), ((75|תיקון מס' 35|14:211608)), ((76|תיקון מס' 36|14:211609)), ((76|תיקון מס' 37|14:211610)), ((143|חוק הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה) (תיקון)|14:211632)); ((תש"ס, 157|חוק איסור שימוש בקמיעות בבחירות (תיקוני חקיקה)|15:300196)); ((תשס"א, 56|תיקון מס' 39|15:300289)), ((86|תיקון מס' 40|15:300301)), ((96|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (הוראת שעה לעניין בחירות מיוחדות לראש הממשלה)|15:300307)), ((98|תיקון מס' 41|15:300308)), ((99|תיקון מס' 42|15:300309)), ((100|תיקון מס' 42 [צ"ל: תיקון מס' 43] (יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה)|15:300310)), ((448|חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה)|15:300416)); ((תשס"ב, 2|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק-יסוד: הממשלה)|15:300420)), ((411|תיקון מס' 46|15:300489)); ((תשס"ג, 12|תיקון מס' 47|15:300562)), ((20|חוק הבחירות לכנסת השש-עשרה (קיצור מועדים) (הוראת שעה)|15:300565)), ((22|תיקון מס' 48|15:300566)), ((34|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת ולרשויות מקומיות (פנקס הבוחרים)|15:300573)); ((תשס"ד, 309|תיקון מס' 18 לחוק הכנסת|16:299612)), ((384|תיקון מס' 51|16:300981)), ((529|תיקון מס' 52|16:299608)); ((תשס"ו, 4|תיקון מס' 53|16:299908)), ((95|תיקון מס' 54|16:300001)), ((199|תיקון מס' 55|16:300024)); ((תשס"ז, 142|חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון (תיקוני חקיקה)|17:300048)); ((תשס"ח, 515|חוק שירות המילואים|17:300745)); ((תש"ע, 620|תיקון מס' 58|18:301158)); ((תשע"א, 922|תיקון מס' 59|18:301303)); ((תשע"ג, 4|תיקון מס' 60|18:301509)); ((תשע"ד, 286|תיקון מס' 61|19:301555)), ((347|תיקון מס' 62|19:301595)), ((603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע"ה, 104, 107, 107|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|19:306609)); ((תשע"ז, 451|תיקון מס׳ 67|20:381805)), ((462|חוק הצבעה באמצעות תעודה צבאית אישית (תיקוני חקיקה)|20:381760)); ((תשע"ח, 138|תיקון מס׳ 69|20:489233)), ((426|תיקון מס׳ 70|20:491928)), ((714|תיקון מס' 36 לחוק מימון מפלגות|20:502450)); ((תשע"ט, 339|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות)|21:548808)); ((תש"ף, 6, 8, 8|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)); ((תשפ"א, 196, 201, 203|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|23:593509)); ((תשפ"ב, 903, 909|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|24:628986)); ((תשפ"ד, 1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ו, 763, 767|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה))). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשל"ג, תשל"ז-2, תשל"ח, תשנ"ב-3, תשנ"ב-7, תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ו-2, תשנ"ו-4, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ב, תשס"ג-2, תשס"ג-4, תשס"ז) : בחוק זה - :- "בוחר" - בעל זכות לבחור לכנסת; :- "הבחירות" - (((נמחקה);)) :- "הועדה המרכזית" - ועדת הבחירות המרכזית שהוקמה לפי [[סעיף 15(א)]]; :- "היום הקובע" - (((נמחקה);)) :- "היום הקובע לגיל הזכאות לבחור" - (((נמחקה);)) :- "ועדה אזורית" - ועדת בחירות אזורית שהוקמה לפי [[סעיף 15(ב)]]; :- "חוק המרשם" - [[=חוק המרשם|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; :- "חוק שירות בטחון" - [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]]; :- "חוק שירות המילואים" - [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]; :- "יום שליפת הפנקס" - יום ה' שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים; :- "כלי שיט" - כלי שיט ישראלי כמשמעותו [[בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960]]; :- "מרשם האוכלוסין" - המרשם המתנהל לפי [[חוק המרשם]]; :- "פנקס הבוחרים" - פנקס הבוחרים שהוכן לפי הוראות חוק זה הכולל את כלל רשימות הבוחרים; :- "רשימת בוחרים" - רשימה של בעלי זכות לבחור לכנסת שהוכנה לפי חוק זה; :- "שליפת הפנקס" - גזירת פנקס הבוחרים מתוך מרשם האוכלוסין; :- "שנת פנקס בוחרים" או "שנת פנקס" - (((נמחקה).)) == פרק ב': הוראות כלליות == @ 2. ההצבעה רק לפי הרישום בפנקס (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ב-7, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"ג-2, תשס"א-3, תשס"ב, תשס"ג-4) : הזכות להצביע בבחירות לכנסת נתונה רק למי שרשום בפנקס הבוחרים. @ 3. מיהו בן 18 (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ב-7, תשנ"ו-2, תשנ"ו-4, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ב, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (א) לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת, ייחשב בן 18 שנה כל מי שיום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות. : (ב) לא ידוע יום לידתו של אדם, יחולו הוראות [[סעיף 12 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]]. @ 4. הזכות להגיש רשימת מועמדים (תיקון: תשמ"א-4, תשמ"ד, תשנ"ו-5) : מפלגה רשאית להגיש רשימת מועמדים לכנסת. @ 4א. (תיקון: תשנ"ב-5, תשנ"ו-5) : (((בוטל).)) @ 5. ההצבעה בעד רשימות מועמדים (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב) : ההצבעה תהיה בעד רשימות מועמדים שפורסמו בהתאם [[לסעיף 65]]. @ 6. תחום ההצבעה (תיקון: תשנ"א) : לא תהיה הצבעה אלא בתחום היבשה של ישראל, בכלי שיט ישראליים ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל; הוראה זו לא תחול על ההצבעה לפי [[פרק ט']]. @ 7. ריתוק לקלפי (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"א, תשנ"ו-4, תשס"א-2, תשס"א-5, תשס"ג, תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ו) : כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי אשר רשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו; הוראה זו לא תחול על מי שמצביע לפי [[סעיף 68א]], [[סעיף 68ב]] או לפי [[פרקים ט']], [[י']], [[י'1]], [[י'2]], [[י'3]] [[או י'4]], (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) [[או י'3ג]] בתקופת תוקפו. == פרק ב'1: הוראות מיוחדות בדבר הבחירות לראשות הממשלה (((בוטל))) (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב) == @ 7א. (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב) : (((בוטל).)) @ 7ב. (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"א-5, תשס"ב) : (((בוטל).)) @ 7ב1. (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ט-5, תשס"א-6, תשס"ב) : (((בוטל).)) @ 7ג. (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב) : (((בוטל).)) == פרק ג': מפת הבחירות == @ 8. אזורי בחירות (תיקון: תשל״ג–4, תשל״ז, תשע״ז) : (א) ”נפה”, לענין סעיף זה – נפה שקבעה הממשלה לפי [[סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948]]. :: ((ראו [[הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם]].)) : (ב) לענין הכנת הבחירות וההצבעה תהא כל נפה אזור בחירות; ואולם אם היו בנפה למעלה מ־400 אזורי קלפי, רשאית הועדה המרכזית לקבוע שיהיו בה יותר מאזור בחירות אחד, ובלבד שבכל אחד מהם יהיו לא פחות מ־100 אזורי קלפי; החלטה לענין זה תתקבל לא יאוחר מהיום ה־42 לפני יום הבחירות. : (ג) ישוב ששטחו נמצא בתחומיהן של יותר מנפה אחת תקבע הועדה המרכזית את אזור הבחירות שבו ייכלל. : (ד) מצאה הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה־42 שלפני יום הבחירות, כי מטעמי ניהול הבחירות יש הצדקה לכלול יישוב באזור בחירות מסוים, רשאית היא לקבוע את אזור הבחירות שבו ייכלל, ובלבד שאזורי הבחירות יהיו שטחים רצופים. @ 9. אזורי קלפי : שטח המדינה יחולק לאזורי קלפי; כל אחד מאזורי הקלפי יסומן במספר. @ 10. היקף של אזור קלפי : אזור קלפי לא יכלול יותר מישוב אחד; לענין זה יראו את כל תחומה של עיריה או של מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, כישוב אחד. @ 11. מספר הבוחרים באזור קלפי (תיקון: תשנ"ו) : אזור קלפי לא יכלול יותר מ-800 בוחרים; ואולם רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, להעלות את המספר באזור קלפי פלוני עד 900. @ 12. תיחום אזורי קלפי (תיקון: תשל"ח-2, תשע"א) : (א) אזור קלפי יהא שטח רצוף; ואולם בישוב פלוני או בחלק ממנו שבו אי אפשר לתחום אזורי קלפי לפי סימון של שטח, רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, לקבוע שתושבי הישוב או תושבי אותו חלק ממנו, ערוכים לפי סדר האלף-בית של שמות משפחותיהם, ייחשבו כאזור קלפי או כאזורי קלפי. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הועדה המרכזית, על פי הצעת שר הפנים, לקבוע לבוחרים הרשומים במרשם האוכלוסין כתושבי ישוב פלוני, אך מענם המפורט באותו ישוב אינו רשום, אזורי קלפי מיוחדים בתחום הישוב; יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו רשאים לצרף אזור קלפי מיוחד כאמור לאזור קלפי אחר באותו יישוב, לא יאוחר מהיום ה-31 שלפני יום הבחירות, גם אם רשומים בו 100 בוחרים או יותר, והודעה על כך תפורסם כפי שיחליטו. @ 13. קביעת אזורי קלפי (תיקון: תשל"ג-4, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4, תשס"ו-2) : (א) לא יאוחר מהיום ה-70 שלפני יום הבחירות, תקבע הועדה המרכזית את התחומים של אזורי הקלפי על פי הצעת שר הפנים שתוגש לה לא יאוחר מהיום ה-80 שלפני יום הבחירות. : (ב) הועדה המרכזית רשאית, לא יאוחר מהיום ה-70 לפני הבחירות, לקבוע על פי הצעת שר הפנים, אזור קלפי לישוב שלא נקבע לו אזור קלפי לפי סעיף קטן (א), ואזורי קלפי מיוחדים כאמור [[בסעיף 12(ב)]]. @ 14. אזור אחד לתוצאות הבחירות : לענין תוצאות הבחירות יראו את שטח ישראל כולו כאזור אחד. == פרק ד': ועדות הבחירות == @ 15. ועדות הבחירות : (א) לביצוע הבחירות תוקם ועדת בחירות מרכזית תוך 60 יום מיום כינוסה של כל כנסת חדשה; ועדה יוצאת תכהן עד להקמת ועדה חדשה. : (ב) בכל אזור בחירות תוקם ועדת בחירות אזורית, ובכל אזור קלפי - ועדת קלפי; ועדות אלה יפעלו לפי ההוראות שנקבעו בתקנות. @ 16. ועדת הבחירות המרכזית - הרכבה : (א) חברי הועדה המרכזית יהיו נציגי הסיעות של הכנסת. : (ב) שלושים מקומות בועדה המרכזית יתחלקו כך: :: (1) לכל סיעה שיש לה בכנסת ארבעה חברים או יותר יהיה מקום אחד לכל ארבעה חברי הסיעה; :: (2) המקומות שנשארו אחרי החלוקה לפי פסקה (1) יתחלקו בין הסיעות שהשתתפו בחלוקה זו לפי גודל העודפים של מספר חבריהן; :: (3) היו לשתי סיעות או יותר עודפים שווים, ולא נשארו מקומות לכולן, יכריע ביניהן יושב ראש הכנסת על פי גורל; :: (4) נשארו מקומות פנויים אחרי החלוקה לפי פסקאות (1) ו-(2) יוקטן מספר חברי הועדה לפי סעיף קטן זה במספר המקומות שנשארו פנויים כאמור. : (ג) כל סיעה שלא הגיעה לייצוג לפי סעיף קטן (ב) יהיה לה בועדה המרכזית חבר אחד. : (ד) לכל חבר הועדה המרכזית יהיה ממלא מקום קבוע. : (ה) כל סיעה תגיש ליושב ראש הכנסת, תוך 50 יום מיום כינוס הכנסת, רשימה של נציגיה בועדה המרכזית ושל ממלאי מקומם, על שמות משפחותיהם, שמותיהם הפרטיים ומענם. : (ו) שר, סגן שר, עובד המדינה - פרט למורה - וחייל בשירות סדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] או בשירות-קבע של צבא-הגנה לישראל, לא יהיו חברים, ולא ממלאי מקום של חברים, בועדה המרכזית. : (ז) הועדה המרכזית מוסמכת לפעול אף אם מספר חבריה אינו שלם. @ 16א. גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית (תיקון: תשע"ה-3) : (א) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים ותנאים שלפיהם ישולם מתקציב הוועדה המרכזית גמול או החזר הוצאות לחבר הוועדה המרכזית בעבור השתתפות בישיבות הוועדה המרכזית, ובכלל זה ישיבות של חלק מחבריה כפי שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים, ואת שיעוריהם, והכול בהתחשב בכללים הנוהגים לעניין גמול והחזר הוצאות בוועדות ציבוריות בשירות המדינה ובמועצות בתאגידים שהוקמו לפי חוק. :: ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (גמול והחזר הוצאות לחברי ועדת הבחירות המרכזית), התשע"ה-2015]].)) : (ב) לא ישולם גמול לחבר הוועדה המרכזית שהוא חבר הכנסת, נושא משרה שיפוטית, עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או שהוא זכאי לקבל ממקור אחר תמורה בעבור ההשתתפות; ואולם יכול שישולם לחבר כאמור החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות, ובלבד שאינו זכאי לקבל, ממקור אחר, החזר הוצאות; בפסקה זו, "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. @ 17. ועדת הבחירות המרכזית - יושב ראש וסגנים (תיקון: תשל"ח-3, תשנ"ו) : (א) יושב ראש הועדה המרכזית יהיה אחד משופטי בית המשפט העליון שייבחר לכך על ידי שופטים אלה, ויהא נוסף על חברי הועדה לפי [[סעיף 16]]; בחירתו תהיה על פי בקשת יושב ראש הכנסת ולא יאוחר מהיום ה-60 מיום כינוסה של הכנסת. : (ב) נפטר יושב ראש הועדה המרכזית, התפטר או קבע נשיא בית המשפט העליון שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יבחרו שופטי בית המשפט העליון שופט אחר מביניהם לכהן כיושב ראש הועדה. : (ג) בעת בחירת יושב ראש הועדה המרכזית ייבחר אחד משופטי בית המשפט העליון על ידי שופטים אלה כממלא מקומו של היושב ראש, והוא יכהן זמנית אם נפטר היושב ראש, התפטר או נשיא בית המשפט העליון קבע שנבצר מהיושב ראש למלא תפקידו. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) נשיא בית המשפט העליון יודיע ליושב ראש הכנסת על תוצאות הבחירות ועל החלטותיו לפי סעיף זה. : (ו) ליושב ראש הועדה המרכזית יהיו סגנים שייבחרו על ידי הועדה המרכזית מבין חבריה; מספר הסגנים יהיה ארבעה, אולם ועדת הכנסת רשאית להגדיל מספר זה עד לשמונה; ארבעה מהסגנים יהיו מארבע הסיעות הגדולות שבכנסת, ואם הוגדל מספר הסגנים כאמור, תקבע ועדת הכנסת מאיזו סיעה יהיו הסגנים הנוספים. @ 17א. עובדי ועדת הבחירות המרכזית (תיקון: תשע"ג, תשע"ה) : (א)(1) עובדי הוועדה המרכזית דינם כדין שאר עובדי המדינה, ואולם בקבלת הוראות ולגבי פיטורים יהיו נתונים למרותו של יושב ראש הוועדה המרכזית, והוא רשאי להסמיך לכך את המנהל הכללי של הוועדה המרכזית. :: (2) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם. :: ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (סוגי עבודות, תפקידים או שירותים שיש לבחון את עברו הפלילי של מי שמבצעם או נותנם), התשע"ג-2012]].)) : (ב) לא יועסק כעובד הוועדה המרכזית, יבצע תפקיד בעבורה או ייתן לה שירות מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת יושב ראש הוועדה המרכזית, לשמש עובד הוועדה, לבצע בעבורה תפקיד או לתת לה שירות, אם העבודה, התפקיד או השירות נמנים עם הסוגים שנקבעו לפי סעיף קטן (א). : (ג)(1) לא ימונה לעובד הוועדה המרכזית מי שיש לו זיקה אישית או עסקית למפלגה או לגורם בכיר בה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, חבר במפלגה, או מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות, ולעניין המנהל הכללי של הוועדה המרכזית - מי שעסק בפעילות כאמור או היה חבר במפלגה בשבע השנים שקדמו להצגת המועמדות. :: (2) עובד הוועדה המרכזית לא יעסוק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה. :: (3) מי שהיה עובד הוועדה המרכזית לא יעסוק בפעילות מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה בשנה שאחרי תום תקופת עבודתו. :: (4) לעניין סעיף קטן זה - ::: (א) לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית; ::: (ב) מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה. :: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמועסק בוועדה המרכזית בתקופה הסמוכה לבחירות או למשאל עם, בלבד. @ 17ב. תגמול לבעלי תפקידים (תיקון: תשפ"א-3) : (א) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם, על העסקתם של בעלי התפקידים המנויים [[בתוספת]] המועסקים רק ביום הבחירות לכנסת או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף, יחולו הוראות אלה: :: (1) הוראות [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]] - לא יחולו; :: (2) יראו את התשלום שנקבע בעד העסקתם ככולל את השכר וכל התשלומים והזכויות המגיעים להם בעד ביצוע העבודה לפי כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם; :: (3) על אף האמור [[בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]], המועד לתשלום שכר העבודה של בעלי התפקידים לעניין הוראות [[החוק האמור]], ובכלל זה לעניין [[-#1|ההגדרה "היום הקובע" שבסעיף 1 שבו]], הוא 60 ימים לאחר יום הבחירות לכנסת. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א), כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]] לעניין העסקתם של בעלי תפקידים שאינם מנויים [[בתוספת]] או בעלי תפקידים המנויים [[בתוספת]] שמועסקים בתקופה שאינה התקופה האמורה באותו סעיף קטן. @ 18. ועדת הבחירות המרכזית - ישיבה ראשונה : יושב ראש הכנסת יזמן את הועדה המרכזית לישיבתה הראשונה שתתקיים לא יאוחר מהיום ה-15 שלאחר מסירת ההודעה בכנסת על הרכבה של הועדה, ויודיע על כך לשר הפנים לפחות יומיים לפני מועד הישיבה. @ 19. ועדות בחירות אזוריות – הרכבן (תיקון: תשכ״ט, תשע״ז) : (א) הועדות האזוריות יתמנו על ידי הועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־52 שלפני יום הבחירות. : (ב) מספר חבריה של כל ועדה אזורית והרכבה הסיעתי יהיו כשל הועדה המרכזית. : (ג) לחברים של ועדה אזורית יהיו ממלאי מקום, שיתמנו על ידי הועדה המרכזית בזמן מינוי הועדה האזורית; מספרם והרכבם הסיעתי של ממלאי המקום יהיו כשל אותה ועדה אזורית. : (ד) המועמדים לועדה אזורית וממלאי מקומם יוצעו לועדה המרכזית על ידי באי כוח הסיעות או ממלאי מקומם, כאמור [[בסעיף 25(א)]]. : (ה) ועדה אזורית מוסמכת לפעול אף אם מספר חבריה אינו שלם. @ 20. ועדות בחירות אזוריות – יושב ראש וסגנים (תיקון: תשע"ה-2, תשע״ז, תשפ"א-3) : (א) יושב ראש של כל ועדה אזורית יהיה שופט שיתמנה לאותה ועדה על ידי נשיא בית המשפט העליון, ויהא נוסף על חברי הועדה לפי [[סעיף 19]]; מינוים של יושבי ראש הועדות האזוריות יהיה על פי בקשת יושב ראש הועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־60 שלאחר מינויו של יושב ראש הוועדה המרכזית לפי [[סעיף 17(א)]]; בעת מינוי יושב ראש לכל ועדה אזורית ימנה לו נשיא בית המשפט העליון גם ממלא מקום, שיכהן באופן זמני אם היושב ראש נפטר או התפטר, או אם יושב ראש הוועדה המרכזית קבע שנבצר ממנו למלא את תפקידו. : (ב) הועדה המרכזית תמנה לכל ועדה אזורית, מבין חברי אותה ועדה אזורית, שלושה סגני יושב ראש בהתחשב במספר החברים של כל סיעה בוועדה המרכזית ביחס למספר החברים הכולל בוועדה המרכזית, למעט היושב ראש; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים את האופן והמועדים למינוי סגנים כאמור. :: ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (אופן ומועדים למינוי סגנים ליושב ראש של ועדה אזורית), התשע״ז–2017]].)) @ 21. ועדות קלפי (תיקון: תשל"ג-4, תשל"ז, תשמ"א-7, תשמ"א-6, תשנ"ב-6, תשס"ג-3, תשס"ו-2, תשע"ח, תש"ף-2, תשפ"א, תשפ"א-3, תשפ"ו-2) : (א)(1) הועדה המרכזית תקבע לא יאוחר מהיום ה-40 לפני הבחירות את מספר חבריה של כל אחת מועדות הקלפי ואת הרכבה הסיעתי מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית, וכן תקבע את הסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, ובלבד שבכל ועדת קלפי יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות. :: (2) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשנות את קביעת הוועדה המרכזית לפי פסקה (1) בדבר ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, גם אם בשל כך ישתנה מספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות, ובלבד שהתקיימו כל אלה: ::: (א) הבקשה לשינוי ההרכב נעשתה בהסכמה בין הסיעות שבהן התבקש שינוי ההרכב; ::: (ב) בוועדת הקלפי יהיו מיוצגות, לאחר השינוי, לא פחות משלוש סיעות והאיזון בין הסיעות המרכיבות את הקלפי יישמר; ::: (ג) מספר הנציגים של כל סיעה בכל ועדות הקלפי, לאחר השינוי, לא יפחת מהמספר שקבעה הוועדה המרכזית לפי פסקה (1); ::: (ד) מספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות, לאחר השינוי, לא ישתנה ביותר מ-20% ממספר הנציגים שקבעה הוועדה המרכזית לפי פסקה (1). : (א1) יושב ראש ועדה אזורית רשאי לשנות, לעניין האזור שבו פועלת אותה ועדה אזורית, את קביעת הוועדה המרכזית לפי סעיף קטן (א)(1) בדבר ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והסיעות שמהן יהיו היושב ראש של ועדת הקלפי וסגן היושב ראש, ואת החלטת יושב ראש הוועדה המרכזית לפי סעיף קטן (א)(2), ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הבקשה לשינוי ההרכב נעשתה בהסכמה בין הסיעות שבהן התבקש שינוי ההרכב; :: (2) בועדת הקלפי יהיו מיוצגות, לאחר השינוי, לא פחות משלוש סיעות והאיזון בין הסיעות המרכיבות את הקלפי יישמר; :: (3) מספר הנציגים של כל סיעה באותו אזור שבו פועלת הועדה האזורית, לא ישתנה; :: (4) יושב ראש הוועדה האזורית יודיע לוועדה המרכזית את החלטתו. : (ב) הועדה המרכזית תמסור בכתב פירוט של החלטותיה האמורות בסעיף קטן (א) - :: (1) לכל סיעה - לגבי כל ועדות הקלפי; :: (2) לכל ועדה אזורית - לגבי ועדות הקלפי שבתחומה; :: (3) לכל מזכיר של ועדת קלפי - לגבי ועדת הקלפי שבה הוא מכהן. : (ג) בהתאם להחלטות הועדה המרכזית האמורות בסעיף קטן (א)(1), ולשינויים שנעשו בהחלטות אלה לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו-(א1) (בסעיף זה - ההרכב הסופי של ועדות הקלפי) ימנו הועדות האזוריות את יושבי ראש ועדות הקלפי. : (ד) נקבע ההרכב הסופי של ועדת קלפי וסיעה לא הודיעה לועדה האזורית את שמות נציגיה המכהנים כיושבי ראש ועדות קלפי תוך תקופה שנקבעה בכללים לפי סעיף קטן (ח), תורכב ועדת הקלפי בלי נציגי אותה סיעה. : (ה) כל סיעה תמנה את נציגיה אשר יכהנו כסגני יושבי ראש ועדות הקלפי וכחברי ועדת קלפי בהתאם להרכב הסופי של ועדות הקלפי, ורשאית היא למנות ממלאי מקום קבועים לכל חבר. : (ו) כל סיעה רשאית, בכל עת, בדרך שנקבעה בתקנות, להחליף את נציגה בועדת הקלפי ואת ממלאי מקומו. : (ז) מי שביום הבחירות הוא בן שבע עשרה ומעלה כשיר להיות חבר ועדת קלפי. : (ח) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע כללים לביצוע סעיף זה, ובכלל זה כללים לעניין אופן הגשת הבקשות לשינוי ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו-(א1), המועדים להגשתן ולהכרעה בהן ודרכי הטיפול בהן, ולעניין האופן והמועדים למינוי ולהעברת הפרטים של יושבי ראש ועדות הקלפי והחברים בוועדות הקלפי. :: ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (שינויים בהרכב הסיעתי של ועדות הקלפי והודעה על פרטים של יושבי ראש וחברי ועדות הקלפי), התשע"ח-2018]].)) @ 21א. מזכיר ועדת קלפי (תיקון: תשל"ג-4, תשל"ז, תשמ"ו, תשנ"ב-6, תשס"ג, תש"ף-2, תשפ"א-3) : (א) יושב ראש הועדה המרכזית ימנה, לאחר התייעצות עם סגניו, מזכיר לועדת קלפי, והוא רשאי להסמיך יושב ראש של ועדה אזורית למנות, לאחר התייעצות עם סגניו הוא, מזכיר לועדת הקלפי. : (ב) לא יתמנה מזכיר אלא אם כן הצהיר כי לא היה חבר מפלגה, או כי לא נטל חלק בפעילות מטעם מפלגה בשלוש השנים שקדמו ליום הבחירות. : (ג) (((פקע).)) : (ד) מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי. @ 22. חילופי גברי בועדה המרכזית ובועדה אזורית : כל סיעה רשאית להחליף את נציגיה בועדה המרכזית ובועדה אזורית ואת ממלאי מקומם על ידי מתן הודעה של בא כוחה ליושב ראש הועדה המרכזית ולשר הפנים, ובהחלפת נציג בועדה אזורית - גם ליושב ראש אותה ועדה. @ 23. הודעה על הרכב הועדה המרכזית והועדות האזוריות (תיקון: תשע"ח-3) : (א) הודעה על הרכבה של הועדה המרכזית תינתן בכנסת על ידי יושב ראש הכנסת תוך 14 יום מיום הקמת הועדה המרכזית ותפורסם מטעם הכנסת ברשומות תוך 10 ימים מן היום שניתנה בכנסת. : (ב) חל שינוי בהרכב הועדה המרכזית, יפרסם יושב ראש הוועדה המרכזית הודעה על כך ברשומות תוך 10 ימים מיום שקיבל את ההודעה על השינוי וככל האפשר לפני יום הבחירות ואולם הודעה על שינוי יושב ראש הוועדה המרכזית תפורסם מטעם הכנסת. : (ג) הודעה על הרכבן של הועדות האזוריות תפורסם על ידי הועדה המרכזית במקום ובצורה שנקבעו בתקנות. @ 24. מנין, רוב וכו' בועדות הבחירות (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ב-6, תשנ"ו, תשס"ג, תשפ"ב-2) : (א) המנין החוקי בישיבה של הועדה המרכזית ושל ועדה אזורית יהיה שליש מחברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, ובלבד שכל חברי הועדה הוזמנו לישיבה כאמור בסעיף קטן (א1); לא נכח מנין כזה כעבור שעה מן הזמן שנקבע להתחלת הישיבה, תהיה הישיבה חוקית בכל מספר של נוכחים, ובלבד שיהא נוכח יושב ראש הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה, תהיה הישיבה חוקית אם נכחו לפחות מחצית מחברי הועדה. : (א1) הזמנה לישיבה לענין סעיף קטן (א) תהיה לפחות 24 שעות מראש; ביומיים שלפני יום הבחירות תהיה הזמנה לישיבה בהזמנה אישית או בדרך הטלפון, במברק או בפקסימיליה, לפחות שעה אחת מראש; ביום הבחירות ועד סיכום התוצאות, עריכת הפרוטוקול והעברת חומר הבחירות לועדה המרכזית או לועדה האזורית, תפעל הועדה ברציפות. : (ב) החלטות של הועדה המרכזית, של ועדה אזורית ושל ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, רשאי יושב ראש הישיבה להכריע. : (ג) ממלא מקום של חבר רשאי להשתתף בישיבות הועדה בתורת חבר בהעדרו של חבר הועדה. : (ד) בישיבות של הועדה המרכזית, של הועדות האזוריות ושל ועדות הקלפי רשאים להיות נוכחים, כמשקיפים בלבד, נציג אחד של כל רשימת מועמדים שפורסמה בהתאם [[לסעיף 65]] ואינה מיוצגת באותה ועדה. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) : (ז) בענינים שבהם הוענקו סמכות או תפקיד ליושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, יחולו עליהם הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) הנוגעים לועדה המרכזית, בשינויים המחוייבים. : (ח) (((בוטל).)) : (ט)(1) ישיבת ועדת הקלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים נוכחים ובלבד שנכח בה גם מזכיר הוועדה, ואולם בעת ספירת הקולות תהיה הישיבה חוקית אם נכחו בה נציגים של שתי סיעות לפחות מלבד המזכיר; נכח חבר אחד בלבד לא תתקיים ספירת קולות אף אם נכח בה המזכיר, עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי סעיף קטן (ט1). :: (2) נעדרו מישיבת ועדת קלפי יושב ראש הועדה וסגנו, ימלא הקשיש שבין החברים את תפקידי יושב ראש הועדה עד שיבוא יושב ראש הועדה או סגנו. : (ט1) נוכח יושב ראש של ועדה אזורית כי קלפי לא נפתחה במועד כאמור [[בסעיף 72(א)]] עקב היעדרם של חברי ועדת הקלפי או מזכיר הוועדה או כי בועדת הקלפי נכח חבר אחד בלבד או שהיה צורך להחליף את המזכיר, ימנה יושב ראש הועדה האזורית חבר ועדת קלפי או מזכיר, לפי העניין לפי הוראות שיתן יושב ראש הועדה המרכזית ביחד עם סגניו; חבר ועדת קלפי או מזכיר יתמנה מבין אלה שנמצאו ראויים להתמנות מזכירים לועדות קלפי לפי הוראות [[סעיף 21א]]. : (ט2) מונה מזכיר לפי סעיף קטן (ט1) או שהיה צורך להחליף מזכיר לפי אותו סעיף קטן רשאי יושב ראש של ועדה אזורית, כל עוד לא החלה ספירת הקולות, להחליט, על אף הוראות סעיף קטן (ט), כי, עד שיגיע מזכיר, הישיבה תהיה חוקית אף בהעדר מזכיר; החליט כאמור, יתן הוראות ליושב ראש ועדת הקלפי בענין פעולת הוועדה עד שיגיע מזכיר. : (י) בהעדר היושב ראש של ועדת קלפי ימלא סגן היושב ראש את מקומו למשך ההיעדרות. : (יא) החלטות של ועדת קלפי יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש הישיבה. @ 24א. קיום ישיבות בהיוועדות חזותית (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : (א) נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה, ניתן לקיימה בדרך של היוועדות חזותית בהתקיים אחד מאלה: :: (1) יושב ראש הוועדה, לאחר ששקל בין היתר את נושא הישיבה, הורה על כך, אלא אם כן רבע מחברי הוועדה התנגדו לכך; :: (2) כל חברי הוועדה הסכימו לכך; הסכמה כאמור יכול שתהיה גם לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין בקשה לאשר או לסרב לאשר השתתפות של מועמד או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת לא יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו הוראות סעיף קטן (ד). : (ג) ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה הזמנתו לוועדה לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. : (ד) התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יושב ראש הוועדה להתיר למי מהם שביקש זאת להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית. : (ה) החלטה בישיבה לפי סעיף זה תתקבל לאחר שלכל חבר ועדה ניתנה אפשרות להשתתף בדיון ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה אחרת. : (ו) סבר משתתף בישיבה כי בשל קיומה וניהולה של הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בישיבה או לשמוע או להשמיע את עמדתו או שלא התקיימו התנאים לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול. : (ז) הוראות [[סעיף 24(א) עד (ז)]] יחולו על ישיבת ועדה לפי סעיף זה. : (ח) בהזמנה לישיבה המתקיימת בדרך של היוועדות חזותית לפי סעיף זה יצוין כי הישיבה תתקיים בדרך האמורה ויפורטו בה הנחיות לעניין ההשתתפות בישיבה. : (ט) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. @ 25. קביעת סיעות הכנסת (תיקון: תש"ל-2, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ו-5, תשס"א-4, תשע"א, תשע"ח-3) : (א) לענין הקמת הועדה המרכזית יראו רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת - כסיעה, ומספר חברי הסיעה כמספר המועמדים שנבחרו; בא כוחה של רשימת המועמדים וממלא מקומו יהיו בא כוחה של הסיעה וממלא מקומו. : (א1) קמה סיעה בכנסת עקב התפלגות או מיזוג של סיעות כאמור [[בסעיף 60 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994]], תודיע הסיעה בכתב לוועדת הכנסת, במועד ההתפלגות או המיזוג, מיהם בא כוחה וממלא מקומו, והודעה על כך תפורסם ברשומות מטעם הכנסת ותימסר ליושב ראש הוועדה המרכזית. : (ב) כל סיעה רשאית בכל עת, על ידי הודעה בכתב ליושב ראש הכנסת, להחליף באי כוחה וממלאי מקומם; ההודעה תימסר בידי בא כוח הסיעה או ממלא מקומו, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה אחרת; הודעה על באי כוח הסיעות וממלאי מקומם ועל כל שינוי בהם, תפורסם ברשומות מטעם הכנסת ותימסר ליושב ראש הוועדה המרכזית. : (ב1) (((בוטל).)) : (ב2) (((בוטל).)) : (ב3) (((בוטל).)) : (ב4) (((בוטל).)) : (ב5) (((בוטל).)) : (ב6) (((בוטל).)) : (ב7) (((בוטל).)) : (ג) השתנה הרכבה הסיעתי של הכנסת, או שמה של סיעה או מספר חבריה, ואישרה ועדת הכנסת את השינוי, ישתנה בהתאם לכך ההרכב הסיעתי של כל ועדות הבחירות, או שם הסיעה; ואולם - :: (1) אם השינוי בהרכב הסיעתי היה צירוף של שתי סיעות או יותר של הכנסת ושינוי זה נעשה לאחר היום ה-49 שלפני יום הבחירות, ישתנה ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי שבהן נותרו נציגים של פחות משלוש סיעות כתוצאה מהשינוי האמור; יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, יקבע מחדש את ההרכב הסיעתי של ועדות הקלפי; :: (2) אם השינוי בהרכב הסיעתי היה התפלגות ושינוי זה נעשה לאחר מינוי חברי הועדות האזוריות, לא יביא השינוי לידי שינוי בהרכב הסיעתי של הועדה המרכזית, הועדות האזוריות וועדות הקלפי; לסיעה שנותרה ללא ייצוג בעקבות השינוי יהיה בועדה המרכזית ובועדות האזוריות חבר אחד בדעה מייעצת. : (ד) לענין רשימות המועמדים יובא בחשבון כל שינוי בהרכבה הסיעתי של הכנסת שחל ואושר כאמור עד יומיים לפני תום המועד להגשת רשימות אלה. : (ה) (((בוטל).)) @ 25א. סמכות לעריכת עסקאות (תיקון: תשע"ה) : לצורך פעילות ועדת הבחירות, מורשה יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה המרכזית שהורשה לכך על ידיו, יחד עם חשב הוועדה המרכזית או עובד בכיר בחשבות הוועדה המרכזית שהורשה לכך על ידי היושב ראש, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור; הרשאות שניתנו לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות. == פרק ה': פנקס הבוחרים == === סימן א': הכנה === @ 26. פנקס בוחרים (תיקון: תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ו-4, תשנ"ט-2, תשס"ב, תשס"ג-2, תשס"ג-4, תשס"ו-3) : (א) לכל מועד בחירות יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום שליפת הפנקס היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות; לענין [[פרק זה]] "מען" - לרבות ציון במרשם האוכלוסין של ישוב בלבד. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) לשם הכנת פנקס הבוחרים תוכן לכל אזור קלפי רשימת בוחרים שתכלול כל אדם שמענו רשום בתחום אזור הקלפי והעומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א). : (ד) פנקס הבוחרים ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר יום שליפת הפנקס; על כניסת פנקס הבוחרים לתוקף יפרסם שר הפנים הודעה ברשומות. : (ה)(1) שר הפנים יאפשר לכל בעל זכות בחירה לקבל באינטרנט, בתקופה המתחילה לכל המאוחר בתום שלושה ימים מיום כניסת פנקס הבוחרים לתוקף ועד יום הבחירות, מידע בדבר מספר הקלפי שבה הוא זכאי להצביע, מקום הקלפי ומספרו הסידורי של בעל זכות הבחירה ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה הקלפי. :: (2) בעל זכות בחירה רשאי, בבקשה בכתב שתישלח בדואר רשום, לבקש משר הפנים כי יסיר מהאינטרנט מידע כאמור בפסקה (1) הנוגע אליו; הוגשה בקשה כאמור, יוסר המידע נושא הבקשה בתוך עשרה ימים מיום קבלת הבקשה. :: (3) שר הפנים יפרסם בעיתונות הודעה בדבר כוונתו לתת מידע כאמור בפסקה (1) ובדבר זכותו של בעל זכות הבחירה לבקש את הסרת המידע כאמור בפסקה (2), עשרה ימים לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף. @ 27. אין לשנות את פנקס הבוחרים (תיקון: תשס"ג-4) : אין להכניס שינוי בפנקס הבוחרים אלא לפי פסק דין שניתן לפי הוראות [[סעיף 53א]]. @ 28. (תיקון: תשל"ג, תשל"ז-2, תשל"ח, תשל"ח-2, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ו-4, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 29. פרטי הרשימות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : רשימת בוחרים תפרט את שם המשפחה של כל בוחר, שמו הפרטי, שם אביו או אמו, שנת לידתו, מענו ומספר זהותו במרשם האוכלוסין; באין לבוחר שם משפחה, יפורט גם שם אבי אביו; והכל לפי הרשום במרשם האוכלוסין ביום שליפת הפנקס. @ 30. סדר השמות ברשימה : ברשימת בוחרים יהיו שמות הבוחרים ערוכים זה מתחת לזה לפי סדר האלף-בית של שמות המשפחה ומסומנים במספרים סידוריים; בוחר שאין לו שם משפחה יירשם לפי סדר האלף-בית של שמו הפרטי. === סימן ב': הודעה לבוחר והצגת רשימות === @ 31. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 32. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ו, תשמ"ח-3, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 33. מסירת מידע לציבור (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-3, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (א) כל אדם זכאי לפנות בכתב או בטלפון למשרד הפנים, ולברר אם הוא או זולתו נכללים בפנקס הבוחרים ביום הפניה, וכן את מקום הקלפי שברשימת הבוחרים שבה כלול שמם, ואם הקלפי נגישה לאנשים המוגבלים בניידות. : (ב) שר הפנים יפרסם מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הדרך לקבל מידע לפי סעיף זה. : (ג) שר הפנים יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, בין השאר, בהתחשב בצנעת הפרט. @ 34. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-3, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 35. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 36. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-3) : (((בוטל).)) @ 37. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח-3) : (((בוטל).)) @ 38. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 39. מסירת מידע מפנקס הבוחרים למפלגות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-3, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4, תשע"ד-2, תשע״ז, תשפ"ד) : (א) בסעיף זה – ::- ”היום הקובע” – היום ה־150 שלפני יום הבחירות, ואם התקבל חוק לפיזור הכנסת, הקובע מועד בחירות בתוך פרק זמן קצר יותר, או נוצרה עילה לקיום בחירות לפי [[+|סעיפים 11(ב)]] [[או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה]], או לפי [[סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת]] - יום היווצרות העילה; ::- ”מידע פנקס” – רשימה הכוללת את שם המשפחה, השם הפרטי, שם האב או האם, המען ומספר הזהות במרשם האוכלוסין של בעלי הזכות לבחור שימלאו להם ביום הבחירות 18 שנים לפחות; ::- ”מפלגה” – מפלגה שיש לה ייצוג בכנסת או מפלגה שנרשמה לפי [[חוק המפלגות, התשנ"ב–1992]] (בחוק זה – חוק המפלגות), שבא כוחה הודיע בכתב לשר הפנים כי בכוונתה להגיש רשימת מועמדים בבחירות. : (ב) שר הפנים ימסור למפלגה או לסיעה בכנסת, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע כמפורט להלן: :: (1) מידע פנקס, וכן רשימה של אזורי הקלפי ותחומיהם ושל מקומות הקלפי, הנכונים ליום הקובע, לרבות בדבר מקומות של קלפיות הנגישות לאנשים המוגבלים בניידות – לא יאוחר מעשרה ימים לאחר היום הקובע; :: (2) מידע פנקס כאמור בפסקה (1), הנכון ליום שליפת הפנקס – לא יאוחר משבוע לאחר יום כניסתו של פנקס הבוחרים לתוקף. : (ג) מידע פנקס כאמור בסעיף קטן (ב) יימסר למפלגה או לסיעה, לאחר שתתחייב בכתב, בנוסח שקבע שר הפנים, בידי בא כוחה שמונה לפי [[סעיף 19ב לחוק המפלגות]], או לפי [[סעיף 25]], או ממלאי מקומם ובידי האחראי לטיפול במידע מטעם המפלגה או הסיעה, שלא תעשה שימוש במידע פנקס, לרבות העברתו לאחר, אלא לצורכי התמודדותה בבחירות ולצורכי קשר עם ציבור הבוחרים. : (ד) שר הפנים רשאי להורות כי באמצעי האלקטרוני או המגנטי הנמסר לפי סעיף זה ייכלל אמצעי הגנה; לענין זה, ”אמצעי הגנה” – לרבות הוספת מידע לזיהוי הקובץ. : (ה) שר הפנים יודיע לראש הרשות להגנת הפרטיות, לאילו מפלגות או סיעות נמסר מידע פנקס; בסעיף קטן זה, "ראש הרשות להגנת הפרטיות" - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. : (ו) שר הפנים ימסור, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע פנקס לועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, לפי בקשת יושב ראש הועדה המרכזית; המידע יימסר לא יאוחר מעשרה ימים לאחר מסירת הבקשה. : (ז) שר הפנים ימסור לוועדה המרכזית, לצורך מילוי תפקידיה, ביום העשירי שלפני יום הבחירות, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע על פטירה של אדם הרשום בפנקס הבוחרים שפטירתו נרשמה במרשם האוכלוסין. === סימן ג': בקשות, עררים וערעורים === @ 40. בקשה לתיקון פרטי הבוחר (תיקון: תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (א) נוכח אדם כי אינו זכאי להיות כלול בפנקס הבוחרים או כי פרט מהפרטים האמורים [[בסעיף 29]] המתייחסים אליו נרשם באופן לא נכון, רשאי הוא להגיש לשר הפנים בקשה מנומקת בכתב לתיקון הרישום, לאחר שפעל לפי [[חוק המרשם]] ובהתאם לדין, לתיקון המידע ששימש בסיס להכנת הפנקס. : (ב) חבר ועדת הבחירות המרכזית רשאי להגיש לשר הפנים בקשה שלא לכלול בפנקס הבוחרים אדם שייכלל בו שלא כדין מפאת טעות במרשם האוכלוסין, משום שהוא אינו בגיר, או נפטר או אינו אזרח ישראלי או תושב ישראל. : (ג) לבקשה לפי סעיף זה יצורפו ראיות, לרבות פסק דין וצילום הספח של תעודת הזהות המעיד על שינוי מען אם נעשה; העתק הבקשה והראיות לפי סעיף קטן (ב) יישלחו לאדם שאת שמו מבקשים שלא לכלול בפנקס הבוחרים בדואר רשום לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין והמען המפורט בבקשה, והעתק אישור המשלוח יצורף לבקשה. : (ד) בקשה כאמור בסעיף זה יכול שתוגש בכל עת אך לא יאוחר - :: (1) מהיום ה-35 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים אם הוגשה הבקשה לפי סעיף קטן (א); :: (2) מהיום ה-40 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים אם הוגשה הבקשה לפי סעיף קטן (ב). : (ה) שר הפנים יתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות קביעת סדרי הגשת בקשות, וכן יפרסם לציבור מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הוראות סעיף זה ואת סדרי הגשת הבקשות. @ 41. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשנ"ו-4, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 42. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 43. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 44. הכרעה בבקשות (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : שר הפנים יכריע בבקשות לפי [[סעיף 40]] ויודיע את החלטתו בכתב למבקש ולאדם שאת שמו מבקשים שלא לכלול בפנקס הבוחרים - : (1) בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה לפי [[סעיף 40(א)]]; : (2) בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה לפי [[סעיף 40(ב)]]; : והכל לא יאוחר מהיום ה-25 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים. @ 45. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ח-3, תשמ"ט) : (((בוטל).)) @ 46. עתירה מינהלית (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (א) מי שבקשתו נדחתה או לא קיבל הודעה על החלטת שר הפנים, כאמור [[בסעיף 44]], ולענין בקשה שהתקבלה לגבי אדם אחר לפי [[סעיף 40(ב)]] גם אותו אדם, רשאי לעתור נגד החלטת שר הפנים או נגד אי קבלת ההודעה. : (ב) העתירה תוגש בתוך שבוע מיום החלטת שר הפנים או מהיום שבו היתה אמורה להימסר, אך לא יאוחר מהיום ה-17 שלפני היום האחרון להגשת רשימות המועמדים. : (ג) העתירה תוגש כעתירה מינהלית לפי הוראות [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000]] ([[בפרק זה]] - חוק בתי משפט לענינים מינהליים), בכפוף להוראות חוק זה. : (ד) העתירה תוגש לבית המשפט לענינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא היישוב שבו רשום מענו של הבוחר שעל פרטי רישומו במרשם האוכלוסין נסבה העתירה. @ 47. (תיקון: תשמ"א, תשס"א-3, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 48. ראיות (תיקון: תשמ"א, תשס"א-3, תשס"ג-4) : כל רשות מרשויות המדינה וכל רשות מקומית חייבות לתת, ללא אגרה, כל תעודה וכל אישור הדרושים לצורך העתירה כאמור [[בסעיף 46]]. @ 49. הרכב בית המשפט ופסק הדין (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : בית המשפט לענינים מינהליים ידון בעתירה בשופט אחד; פסק דינו יהיה סופי ואין לערער עליו; פסק הדין יינתן ויימסר לשר הפנים בתוך שבועיים מיום הגשת העתירה אך לא יאוחר מהיום שלפני יום שליפת הפנקס. @ 50. (תיקון: תשמ"א, תשס"א-3, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 51. (תיקון: תשמ"א, תשס"א-3, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) === סימן ד': הוראות משלימות === @ 52. הוראות בנוגע לחיילים (תיקון: תשמ"א, תשס"א-3, תשס"ג-4) : שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם יושב ראש הועדה המרכזית, להורות הוראות מיוחדות לגבי חיילים בכל הנוגע להגשת בקשות לפי [[סעיף 40]], לדיון בהן ולמסירת החלטות לפי [[סעיף 44]], ושר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם יושב ראש הועדה המרכזית, להורות הוראות מיוחדות לגבי חיילים בכל הנוגע להגשת עתירות לפי [[סעיף 46]], לדיון בהן ולמסירת פסקי הדין; הוראות כאלה אינן טעונות פרסום ברשומות או כל פרסום אחר, והן יובאו לידיעת החיילים ושאר הנוגעים בדבר בדרך שיקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבטחון. @ 53. השלמת פרטים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : שר הפנים יתקן פרטים במרשם האוכלוסין בהתאם להחלטותיו לפי [[סעיף 44]] ולפסקי דין לפי [[סעיף 49]], בתוך 3 ימים מיום מתן ההחלטה או מיום מתן פסק הדין, אך לא יאוחר מיום שליפת הפנקס. @ 53א. שינוי בפנקס הבוחרים - לפי החלטת בית המשפט לענינים מינהליים (תיקון: תשס"ג-4) : (א) מצא אדם כי הוא אינו כלול בפנקס הבוחרים רשאי הוא, בתוך 5 ימים מיום כניסת הפנקס לתוקף, להגיש עתירה לכל בית משפט לענינים מינהליים ולבקש לכללו בפנקס הבוחרים; ואולם לא יהיה אדם זכאי להגיש עתירה לפי סעיף זה שענינה הוא שינוי מענו הרשום בפנקס הבוחרים. : (ב) בית המשפט לענינים מינהליים יחליט בענין הכללת אותו אדם בפנקס הבוחרים לא יאוחר מהיום ה-25 שלפני יום הבחירות; החלטתו תהיה סופית. : (ג) החליט בית המשפט לענינים מינהליים שיש לכלול את העותר בפנקס הבוחרים, יתקן שר הפנים את הפנקס ויכלול בו את העותר עד היום ה-20 שלפני יום הבחירות. @ 54. (תיקון: תשל"ג, תשל"ז-2, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 55. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 55א. (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ז, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) @ 55ב. הודעה לקראת בחירות (תיקון: תשמ"ח-3, תשנ"ב-3) : לא יאוחר מ-21 ימים לפני יום הבחירות תישלח, לכל מי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים, הודעה בדבר המען המפורט של הקלפי ששמו נכלל ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע בה. @ 55ג. (תיקון: תשמ"ח-3, תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"ג-2, תשס"ג-4) : (((בוטל).)) == פרק ו': רשימות מועמדים == @ 56. הוראות בענין עובדי מדינה, חיילים, שוטרים וסוהרים (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג-4, תשמ"א-6, תשמ"ד, תשנ"ב-6, תשנ"ו-2, תשנ"ו-5, תשנ"ט-3, תשס"א-7, תשס"ו-2, תשס"ז, תשס"ח) : (א) בסעיף זה, "עובד המדינה" - לרבות עובד תאגיד שהוקם בחוק. : (א1) אלה לא יהיו מועמדים לכנסת: :: (1) עובד המדינה שדרגתו היא אחת מארבע הדרגות העליונות בכל סולם דירוג; :: (2) עובד המדינה בדרגה נמוכה מהדרגה השלישית שמתחת לדרגה העליונה בכל דירוג, אם לתפקידו נקבע מתח דרגות הכולל את הדרגה השלישית האמורה; :: (3) קציני צבא בכל דרגה שהיא בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל; :: (4) שוטר במשטרת ישראל וסוהר בשירות בתי הסוהר, :: (([[סעיף 11(א) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010]] קובע כי בכל תקופת כהונתם, לא יהיו הנגיד והמשנה לנגיד חבר כנסת או חבר מועצה של רשות מקומית, ולא יכללו ברשימת מועמדים בבחירות לכנסת או למועצה של רשות מקומית.)) :: זולת אם חדלו להיות עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים כאמור, לפני היום הקובע; :: בסעיף קטן זה, "היום הקובע" - :: (1) לענין ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, ונציב בתי הסוהר - שלוש שנים לפני יום הבחירות שלאחר יום השחרור משירות; לענין בחירות שיתקיימו לאחר הבחירות האמורות יהיו המנויים בפסקה זו רשאים להיות מועמדים לכנסת אף אם טרם חלפו שלוש שנים כאמור; :: (2) לענין עובדי המדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים שאינם מנויים בפסקה (1) - 100 ימים לפני יום הבחירות; לענין בחירות מוקדמות שביום שבו נקבע המועד לעריכתן לפי כל דין נותרו פחות מ-110 ימים עד לעריכתן, יהיה היום הקובע - 10 ימים מיום קביעת המועד האמור. : (ב) עובד המדינה - פרט למורה - חייל בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] וכן חייל בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל שסעיף קטן (א1) אינו חל עליהם, ששמו נכלל באחת מרשימות המועמדים, יופסק שירותו מיום הגשת רשימת המועמדים ועד יום הבחירות, ואם נהיה לחבר הכנסת - כל זמן היותו חבר הכנסת. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מועמד ששמו נכלל ברשימת מועמדים שאושרה, לא ישרת שירות מילואים לפי [[חוק שירות המילואים]] מיום אישור הרשימה ועד יום הבחירות. @ 56א. (תיקון: תשמ"א-5, תשס"א) : (((בוטל).)) @ 56ב. החלטת יושב ראש הועדה המרכזית לענין קלון (תיקון: תשס"א) : לענין החלטה בדבר עבירה שיש עמה קלון לפי [[=חוק היסוד|סעיף 6 לחוק-יסוד: הכנסת]] (להלן - חוק היסוד), יחולו הוראות אלה: : (1)(א) מועמד יגיש לועדה המרכזית, יחד עם כתב ההסכמה להיות מועמד כאמור [[בסעיף 57(ט)]] הצהרה לענין [[סעיף 6 לחוק היסוד]]; :: (ב) מועמד או מי שרוצה להיות מועמד, שהורשע כאמור [[בסעיף 6 לחוק היסוד]] ומבקש כי יושב ראש הועדה המרכזית יחליט כי אין עם העבירה משום קלון, יגיש ליושב ראש הועדה המרכזית בקשה בצירוף כתב האישום, פסק הדין וכל חומר אחר הנוגע לענין, לא יאוחר מיום הגשת רשימות המועמדים; :: (ג) החלטת יושב ראש הועדה המרכזית תהיה סופית ותימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-28 שלפני יום הבחירות; : (2)(א)(1) נידון מועמד למאסר כאמור [[בסעיף 6 לחוק היסוד]], ופסק הדין נעשה סופי בתקופה שבין יום לאחר הגשת רשימת המועמדים ועד ערב יום תחילת כהונתו כחבר הכנסת, יודיע על כך ליושב ראש הועדה המרכזית; ::: (2) ביקש המועמד לקבוע כי אין עם העבירה שעליה נידון משום קלון, יגיש בקשה כאמור בפסקה (1)(ב); ::: (3) הודעה או בקשה כאמור וכל חומר אחר הנוגע לענין יוגשו ליושב ראש הועדה המרכזית בתוך שבעה ימים מיום שפסק הדין נעשה סופי; ::: (4) לא הגיש המועמד בקשה כאמור, דינו כדין מי שהתפטר מיום ההודעה אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; :: (ב) יושב ראש הועדה המרכזית ייתן את החלטתו בתוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והחלטתו תהיה סופית; החליט היושב ראש לדחות את הבקשה, רשאי הוא להורות על פרסום ההחלטה כפי שיקבע; :: (ג) החליט יושב ראש הועדה המרכזית לדחות את הבקשה, דינו של המועמד כדין מי שהתפטר מיום מתן ההחלטה, אף אם נבחר ואף אם החל לכהן; הודעה על כך תפורסם ברשומות. : ((פורסם [[נוהל הטיפול בבקשות לקביעת היעדר קלון, התשע"ד-2013]].)) @ 56ג. הגבלת הזכות להיבחר בשל הרשעה בעבירת טרור או ביטחון חמורה (תיקון: תשע״ח–2) : עבירת טרור או ביטחון חמורה לעניין הגבלת הזכות להיבחר לפי [[סעיף 6(א) לחוק־יסוד: הכנסת]] היא אחת מאלה: : (1) עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016]]; : (2) עבירה לפי [[סימן ב לפרק ז בחוק העונשין|סימן ב׳]] [[סימן ד בפרק ז בחוק העונשין|או ד׳ לפרק ז׳ בחוק העונשין, התשל״ז–1977]], שעונשה עשר שנות מאסר או יותר. @ 57. הגשת רשימות מועמדים (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג-4, תשמ"א-4, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ב-5, תשנ"ב-6, תשנ"ב-7, תשנ"ו, תשנ"ו-2, תשנ"ו-5, תשנ"ט, תשנ"ט-2, תשס"ב, תשס"ב-2, תשע"א, תשע"ה-3, תשע״ח–2, תשע"ח-3, תשפ"ו-2) : (א) רשימת מועמדים תכיל לא יותר מ-120 שמות של אנשים הזכאים להיבחר ושהסכימו להכללת שמם ברשימה; השמות יהיו מסומנים כל אחד במספר סידורי. : (ב) הרשימה תפרט את שמו הפרטי של כל מועמד ושם משפחתו, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ומענו; רשימת מועמדים שמגישות שתי מפלגות או יותר (בחוק זה - רשימת מועמדים משותפת) תציין גם את השתייכותו המפלגתית של כל מועמד. : (ב1) (((בוטל).)) : (ג) מפלגה תגיש רשימת מועמדים על גבי טופס שנקבע בתקנות, והיא תחתם בידי בא כוחה או בידי ממלא מקומו כאמור [[בסעיף 19ב לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992]]; רשימת מועמדים משותפת תיחתם בידי באי כוחן של כל אותן מפלגות או ממלאי מקומם. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) : (ז) (((בוטל).)) : (ח) (((בוטל).)) : (ט)(1) רשימת מועמדים, בצירוף כתב הסכמה של כל אחד מהמועמדים חתום על ידו, תוגש לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־49 שלפני יום הבחירות בשעה 22:00; יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע בכללים את הנוסח והצורה של כתב ההסכמה. :: (2) רשימת המועמדים תוגש בידי בא-כוח המפלגה או ממלא מקומו כאמור [[בסעיף 19ב לחוק המפלגות]], או בידי אדם אחר שבא-כוח המפלגה או ממלא מקומו ייפו את כוחו להגיש את רשימת המועמדים; ייפוי הכוח ייחתם בפני עורך דין או בפני עובד של הוועדה המרכזית שיושב ראש הוועדה המרכזית הסמיך לכך. :: (3) על ימי ההגשה, שעותיה ומקומה תפרסם הועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-55 שלפני יום הבחירות, הודעה בדרך שתקבע. : (ט1) בכתב ההסכמה כאמור בסעיף קטן (ט) יצהיר המועמד הצהרה זו: ::: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולהימנע מלפעול בניגוד לעקרונות [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]". : (ט2) ברשימת מועמדים המוגשת לוועדה המרכזית לפי סעיף זה לא יופיע כל שינוי כמפורט להלן: החלפת מועמד פלוני במועמד אחר, מחיקה או הוספה של שם מועמד, שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה או שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד. : (י) עם קבלת רשימת מועמדים תאשר הועדה המרכזית בכתב את הגשתה, בציון היום והשעה. @ 57א. איסור הסכמים בדבר רשימות מועמדים (תיקון: תשנ"א-2) : לא ייעשה הסכם ולא תינתן התחייבות הבאים להבטיח מקום ברשימת מועמדים לכנסת לחבר כנסת מסויים או לקבוצת אנשים, אלא לאחר היום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת. @ 58. כל מועמד - ברשימה אחת בלבד : אדם יוכל להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד; מי שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות מועמדים או יותר, תמחוק הועדה המרכזית את שמו מכל הרשימות. @ 59. באי כוח רשימות המועמדים : המגישים רשימת מועמדים רשאים לציין בה שני אנשים, אחד כבא כוח הרשימה ואחד כממלא מקומו; באין ציון כזה יראו את האדם החתום ראשון למגישים כבא כוח הרשימה, ואת השני כממלא מקומו. @ 60. (תיקון: תשל"ג-4, תשל"ז, תשמ"א-4, תשמ"ד, תשמ"ו, תשנ"ו-5) : (((בוטל).)) @ 61. כינוי ואות של רשימת מועמדים (תיקון: תשמ"ח-2, תשנ"ו-5, תשנ"ט, תשנ"ט-3, תשע"ח-3, תשפ"ו-2) : (א) רשימת מועמדים תישא כינוי עם עד שלוש אותיות שונות של האלף-בית העברי, להבדילה מרשימות מועמדים אחרות. : (ב) מפלגה המיוצגת בכנסת היוצאת על ידי סיעה, זכות עדיפות לה לסמן את רשימתה בכינוי, באות או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת היוצאת, או בכינוי או באות או באותיות ששימשו את המפלגה במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, אף אם הם שונים משמה של המפלגה; שתי מפלגות או יותר המיוצגות בכנסת היוצאת על ידי סיעה אחת או יותר, והמגישות רשימת מועמדים משותפת, זכות עדיפות להן לסמן את רשימתן בכינויים או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היו מסומנות רשימות המועמדים שלהן בבחירות לכנסת היוצאת, או בכינוי או באות או באותיות ששימשו את המפלגה במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, והוא אף אם המספר הכולל של האותיות עולה על שלוש. : (ג) לא תישא רשימת מועמדים את הכינוי, האות או האותיות, כולם או מקצתם, שבהם היתה מסומנת רשימת מועמדים של מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, אלא בהסכמתו בכתב של בא כוח אותה סיעה; היו שתי מפלגות או יותר מיוצגות בכנסת היוצאת על ידי סיעה אחת - בהסכמתו של בא כוח אותה סיעה. : (ג1) על אף הוראות סעיף קטן (ג) רשאית רשימת מועמדים לשאת אות או אותיות שבהן היתה מסומנת רשימת מועמדים של מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, אם אותה מפלגה אינה מסמנת את רשימתה באות או באותיות האמורות ולא נתנה את הסכמתה לסימון רשימת מועמדים אחרת בהן. : (ד) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שהקדים להגיש את רשימתו, זכותו לבחור כינוי ואות או אותיות - קודמת. : (ה) רשימת מועמדים שלא ניתנו לה כינוי או אות על ידי מגישיה, תתן לה הועדה המרכזית, בכפוף להוראות סעיף זה, כינוי ואות, שתי אותיות או שלוש אותיות. : (ו) רשימת מועמדים לא תישא כינוי, אות או אותיות העלולים להטעות. @ 62. ליקויים הניתנים לתיקון (תיקון: תשמ"ד, תשנ"ט, תשס"ב, תשע"א, תשפ"ו-2) : (א) (((בוטל).)) : (ב) (((בוטל).)) : (ג) הוגשה רשימת מועמדים שלא בהתאם להוראות חוק זה, תודיע הועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-43 שלפני יום הבחירות, לבא-כוח הרשימה ולממלא מקומו על הליקוי, והם רשאים לתקן את הליקוי לא יאוחר מהיום ה-39 שלפני יום הבחירות. @ 62א. ליקויים שאינם ניתנים לתיקון (תיקון: תשנ"ט, תשס"ב, תשע"א) : אלה הליקויים שאינם ניתנים לתיקון: : (1) (((נמחקה);)) : (2) כתב הסכמה של מועמד שאינו חתום כאמור [[בסעיף 57(ט)]]; : (3) שינוי כאמור [[בסעיף 57(ט2)]]. @ 62ב. מחיקת מועמד שאינו כשיר (תיקון: תשפ"ו-2) : (א) מצא יושב ראש הוועדה המרכזית כי מתקיים אחד מאלה, יורה על מחיקת שמו של מועמד מרשימת המועמדים: :: (1) מועמד אינו כשיר להתמודד, לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 7 לחוק-יסוד: הכנסת]]; :: (2) רשימת מועמדים לא תיקנה ליקוי כאמור [[בסעיף 62]] או שיש ליקוי שאינו ניתן לתיקון כאמור [[בסעיף 62א]]. : (ב) הורה יושב ראש הוועדה המרכזית על מחיקה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למועמד, לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות; לעניין ערעור על מחיקה יחולו הוראות [[סעיף 64]], בשינויים המחויבים. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לגבי החלטת יושב ראש הוועדה המרכזית לעניין קלון לפי [[סעיף 56ב]], יחולו הוראות [[הסעיף האמור]]. @ 63. אישור רשימות המועמדים (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תשנ"ו, תשע"א, תשפ"ו) : רשימת מועמדים שאינה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]] ושהוגשה כהלכה או שתוקנה לפי [[סעיף 62]] ולאחר שנמחקו ממנה מועמדים לפי [[סעיף 62ב]], תאשר אותה הועדה המרכזית ותודיע על כך, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו. @ 63א. מחיקת מועמד המנוע מלהשתתף בבחירות (תיקון: תשס"ב-2, תשס"ד-3, תשע"א) : (א) בקשה לקבוע כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]], תיחתם בידי שליש מחברי הועדה המרכזית ותוגש לועדה המרכזית לא יאוחר משבעה ימים מיום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שם המועמד; החלטת הועדה לפי סעיף קטן זה תינתן לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות. : (ב) החליטה הועדה המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]], תודיע על כך למועמד ותעביר מיד את החלטתה ונימוקיה לאישור בית המשפט העליון. : (ג) אישר בית המשפט העליון את ההחלטה, תמחק הועדה המרכזית את שמו של המועמד מרשימת המועמדים. : (ד) דחתה הועדה המרכזית את הבקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיף 64(א1)]], בשינויים המחויבים. : (ה) בהליך של אישור החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ב) או בערעור על החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט העליון בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון, ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות. : ((פורסם [[נוהל הטיפול בבקשות לפסילת רשימת מועמדים או מועמד לכנסת, התשע"ט-2019]].)) @ 64. ערעור (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"ד, תשמ"ה, תשנ"ו, תשס"ב-2, תשס"ג-4, תשס"ד-3, תשע"א) : (א) סירבה הועדה המרכזית לאשר רשימת מועמדים, כולה או אחד משמות המועמדים שלא לפי [[סעיף 63א]], או את הכינוי או את האות של הרשימה, תודיע הועדה על כך, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו, והם רשאים, לא יאוחר מהיום ה-28 שלפני יום הבחירות, לערער על הסירוב לפני בית המשפט העליון. : (א1) אישרה הועדה המרכזית רשימת מועמדים, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או יושב ראש הועדה המרכזית או לפחות רבע מחברי הועדה המרכזית, לערער על כך לפני בית המשפט העליון, לא יאוחר מהיום ה-28 שלפני יום הבחירות, בטענה שהרשימה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]]. : (ב) בערעור לפי סעיף זה ידון בית המשפט העליון בשלושה שופטים ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות. : (ב1) בערעור על החלטת הועדה המרכזית לאשר או לסרב לאשר השתתפות של רשימת מועמדים בבחירות לכנסת לפי הוראות [[סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת]], ידון בית המשפט העליון, על אף האמור בסעיף קטן (ב), בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון. : (ג) (((בוטל).)) : ((פורסמו [[תקנות הבחירות לכנסת (סדרי ערעורים), תשי״ט–1959]].)) @ 65. פרסום רשימות המועמדים (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"ד-4, תשמ"ה) : הועדה המרכזית תפרסם ברשומות, לא יאוחר מהיום ה-9 שלפני יום הבחירות, את רשימות המועמדים כפי שאישרה היא או כפי שהחליט בית המשפט העליון לפי [[סעיף 64]]; הפרסום יציין כינוי ואות של כל רשימה. @ 66. (תיקון: תשל"ג-4, תשל"ז, תשמ"ד, תשמ"ו, תשנ"ו-5) : (((בוטל).)) @ 67. התקשרות בין רשימות מועמדים (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"ד-4) : (א) רשימות מועמדים רשאיות להתקשר ביניהן לשם חלוקת המנדטים, אך אין רשימה רשאית להתקשר אלא עם רשימה אחת בלבד, ואין תוצאה להתקשרות אלא זו הקבועה [[בסעיף 82]]. : (ב) על התקשרות של רשימות מועמדים יש למסור לועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-11 שלפני יום הבחירות, הודעה בכתב חתומה בידי באי כוח שתי הרשימות או ממלאי מקומם. : (ג) הועדה המרכזית תפרסם התקשרויותיהן של רשימות מועמדים ברשומות ובעתונים יומיים לא יאוחר מהיום ה-8 שלפני יום הבחירות. == פרק ז': ההצבעה וספירת הקולות == @ 68. מקום קלפי (תיקון: תשמ"א, תשמ"ד, תשנ"ב-3, תשנ"ו, תשנ"ט-2, תשס"א-3, תשס"ג-4, תשע״ז) : (א) לכל אזור קלפי תהיה קלפי אחת; הקלפי תעמוד בתחום אזור הקלפי אם לא החליטה הועדה המרכזית על מקום אחר בשים לב לנסיבות שבאזור; מקום הקלפי ייקבע, ככל האפשר, תוך מגמה להקטין את המרחק בין הקלפי לבין מקום המגורים של הזכאים לבחור בה. : (ב) מקום קלפי לא יהיה במועדון מפלגתי או במקום אחר המיועד למוסד ציבורי-פוליטי, ואף לא בבית כנסת או במקום תפילה אחר. : (ג) לא יאוחר מהיום ה־70 שלפני יום הבחירות תקבע הוועדה המרכזית את מקומות הקלפי לבחירות לפי רשימה של מקומות הקלפי שמסר לה שר הפנים לא יאוחר מהיום ה־80 שלפני יום הבחירות או במועד מוקדם יותר לפי בקשת יושב ראש הוועדה המרכזית. : (ג1)(1) נוכחו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו כי במתחם אחד יוצבו כמה מקומות קלפי ומספר הבוחרים הרשומים ברשימת הבוחרים הקשורה לאזור קלפי אחד שונה באופן מהותי ממספר הבוחרים ברשימת בוחרים הקשורה לאזור קלפי אחר באותו מתחם, רשאים הם, לא יאוחר מיום לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף לפי [[סעיף 26]], להורות על עריכת איזון כמפורט בפסקה (3) בין רשימות הבוחרים הקשורות לאזורי הקלפי שבאותו מתחם, ובלבד שהפער במספר הבוחרים בין רשימות כאמור עולה על 100; לעניין זה, ”מתחם” – כהגדרתו [[בסעיף 68א(ג2)]]. :: (2) בהחלטה על עריכת איזון כאמור בפסקה (1) רשאים יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו לקבוע כי עקב האיזון יבוטלו מקומות קלפי, ובלבד שמספר הבוחרים הרשום לאחר הביטול בכל רשימת בוחרים כאמור באותה פסקה לא יעלה על 700. :: (3) החליטו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו על עריכת איזון כאמור בפסקה (1), יעביר יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך בוחרים מרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחד לרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחר באותו מתחם, לפי סדר האלף־בית של שמות משפחותיהם. : (ד) הודעה על מקום הקלפי תפורסם, לא יאוחר מהיום ה־7 שלפני יום הבחירות, במקום ובצורה שקבעה הועדה המרכזית. : (ה) יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, רשאי להורות כי בכל מקום קלפי לא יוצבו יותר משני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו. @ 68א. הצבעת אנשים המוגבלים בניידות (תיקון: תשנ"ב-3, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"א-2, תשס"ג, תשס"ג-4, תשס"ו-3, תשע"א, תשפ"ב-2) : (א) בכל ישוב יהיה לפחות מקום קלפי אחד שיש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות ובישוב שמספר הקלפיות בו עולה על 20 יהיו לפחות שני מקומות קלפי כאמור; שר הפנים יקבע בתקנות את הסידורים הנדרשים. : (ב) בישוב שיש בו יותר מעשרת אלפים תושבים ביום ה-60 שלפני יום הבחירות יהיה, לפחות, מקום קלפי אחד כאמור בסעיף קטן (א), לכל שטח גיאוגרפי רצוף שבו עד כעשרת אלפים תושבים. : (ג) נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו כי בישוב פלוני אין מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א), ולא ניתן להתקין, באמצעים סבירים, מקום קלפי כאמור, רשאים הם להורות כי האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על ישוב זה; האמור בסעיף קטן זה יחול גם לגבי מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (ב). : (ג1) בכל מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א) תציב הרשות המקומית תמרור זמני שיהיה בתוקף ביום הבחירות, ויבטיח שני מקומות חניה המיועדים לאנשים המוגבלים בניידות; ראש הרשות המקומית או מי שהוא מינה לכך ינקוט את כל האמצעים הדרושים לקיום הוראה זו. : (ג2) היו במתחם אחד כמה מקומות קלפי שכל אחד מהם יש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית לקבוע כי רק אחד ממקומות הקלפי שבמתחם ייקבע כקלפי לפי הוראות סעיף זה; לעניין זה, "מתחם" - מבנה או כמה מבנים הסמוכים זה לזה. : (ד) אדם המוגבל בניידות רשאי להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף זה. : (ה)(1) אדם המוגבל בניידות המצביע בקלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף זה, יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור [[בסעיף 74(א) ו-(ב)]], ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מוגבל בניידות, ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות, והבוחר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. :: (2) היתה מוגבלותו בניידות של אדם ניכרת לעין, או שהציג תעודה המעידה על כך שהוא מוגבל בניידות, רשאי מזכיר ועדת הקלפי לפטור אותו מחתימה על טופס כאמור בפסקה (1). : (ו) ספירת הקולות של בוחרים שהצביעו בקלפיות לפי הוראות סעיף זה תהיה בדרך שקבע שר הפנים. : (ז) מידע בדבר דרכי ההצבעה לפי סעיף זה ובדבר מיקום הקלפיות לאנשים המוגבלים בניידות, יפורסם לציבור, לרבות בכלי התקשורת האלקטרוניים, בדרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. : (ח) בסעיף זה, "אדם מוגבל בניידות" - אדם שמפאת מצבו הגופני הוא מוגבל בניידות ומסיבה זו אינו יכול להצביע במקום הקלפי שרשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו. : (ט) סעיף זה, מטרתו להבטיח את מימוש זכותם של אנשים המוגבלים בניידות, להצביע, למשך פרק הזמן שיעבור עד למתן אפשרות גישה עצמאית ובטוחה, בכל מקומות הקלפי בארץ. @ 68א1. (תיקון: תשס"ו-3) : (((פקע).)) @ 68ב. הצבעת נשים השוהות במקלט לנשים מוכות (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"א-5, תשס"ג, תשס"ו-3) : (א) בסעיף זה, "מקלט" - מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, בפיקוח משרד העבודה והרווחה. : (ב) אישה השוהה במקלט רשאית להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 68א]]. : (ג) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות, ימסור שר העבודה והרווחה ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה של כל המקלטים ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שנקבע בתקנות; לא יצוין מענו המדויק של מקלט. : (ד) ביום הבחירות תיתן מנהלת מקלט לכל שוהה במקלט, אישור בכתב להצביע כאמור בסעיף קטן (א) לפי טופס שנקבע בתקנות ואשר נמסר לה מראש על ידי הועדה המרכזית. : (ה) שוהה במקלט המצביעה בקלפי לפי סעיף זה, תזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור [[בסעיף 74(א) ו-(ב)]], תציג אישור הצבעה כאמור בסעיף קטן (ד), תשים את מעטפת ההצבעה בתוך מעטפה חיצונית. : (ו) ועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחרת, את מספר זהותה במרשם האוכלוסין ואת מענה, והבוחרת תטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. : (ז) אישור ההצבעה יוחזר לבוחרת בתום הצבעתה, לאחר שמזכיר ועדת הקלפי חתם על האישור בציון שמו ושם משפחתו. : (ח) ספירת הקולות של בוחרות שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות. : (ט) אדם שבמהלך תפקידו הגיעה אליו ידיעה, לגבי זהות אישה השוהה במקלט, מען מקלט, או כל פרט שיכול לזהות אישה השוהה במקלט, ישמרו בסוד; יושב ראש הועדה המרכזית רשאי לתת הוראות לענין שמירה על סודיות מידע לפי סעיף זה. @ 69. הפקעת מקומות בשביל ועדות קלפי : (א) יושב ראש הועדה המרכזית רשאי, אם ראה צורך בכך, להפקיע זמנית מקומות - למעט מקומות מגורים ומשרדים פרטיים - שישמשו מקום עבודה לועדות קלפי בימי עבודתן או מקומות קלפי ביום הבחירות. : (ב) בעד הפקעה לפי סעיף זה ישולם פיצוי כפי שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית. @ 70. הוראות במקרים מיוחדים (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ב-6, תשנ"ו, תשס"ג, תשפ״ב–2) : (א) נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, שבאזור קלפי פלוני יהיו פחות מ-100 בוחרים, רשאים הם, על אף האמור [[בסעיף 10]], לא יאוחר מהיום ה-10 שלפני יום הבחירות, לצרף אותו לאזור הקלפי הקרוב ביותר ושהמרחק אליו סביר בעיניהם, ויודיעו על כך מיד לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעים בדבר בצורה שימצאו למתאימה; כל אדם המתנגד לצירוף רשאי, לא יאוחר מהיום ה-7 שלפני יום הבחירות, להביא טענותיו לפני היושב ראש וסגניו והם יחליטו בדבר סופית לא יאוחר מ-5 ימים לפני יום הבחירות. : (ב) נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, שבאזור קלפי פלוני יעלה מספר הבוחרים על 900, או שמסיבה אחרת צפוי במקום קלפי פלוני תור של מצביעים העשוי לעכב יתר על המידה את הצבעתם של אלה שבאו להצביע, רשאים הם, לא יאוחר מהיום ה-6 שלפני יום הבחירות, להורות שבאותו אזור קלפי תהיה קלפי שניה; ניתנה הוראה כאמור, יעשו היושב ראש וסגניו מיד את כל אלה: :: (1) יקבעו את מקום הקלפי השניה; :: (2) יקבעו מי מהבוחרים של אותו אזור קלפי יצביע בקלפי השניה; :: (3) יודיעו, במקום ובצורה שימצאו לנכון, על מקום הקלפי השניה ועל הבוחרים שיצביעו בה; :: (4) יקבעו מי מחברי ועדת הקלפי של אותו אזור קלפי ומי מממלאי המקום של חברים אלה יהוו את ועדת הקלפי של הקלפי השניה לצורך ההצבעה וספירת הקולות, ורשאים הם, לצורך זה, למנות חברים נוספים לועדת הקלפי של אותו אזור קלפי, ובלבד שכל החברים יהיו מבין הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית ושבכל ועדה יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות מבין סיעות הכנסת היוצאת; :: (5) יקבעו מי מחברי ועדת הקלפי יהיה יושב ראש ומי מהם יהיה סגן יושב ראש של ועדת הקלפי השניה; :: (6) ימנו מזכיר לועדת הקלפי השניה. : (ג) נוכחו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, תוך 70 יום לפני יום הבחירות, כי מקום קלפי שנקבע לפי [[סעיף 68(ג)]] שוב אינו מתאים ליעודו כמקום קלפי כתוצאה משינויים בנסיבות, רשאים הם לקבוע מקום קלפי אחר ולהודיע על כך לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעים בדבר במקום ובצורה שימצאו לנכון. @ 70א. סמכויות מיוחדות (תיקון: תש"ל, תשל"ג-4, תשל"ז-4, תשמ"א-3, תשמ"ד-3, תשמ"ח-3, תשפ"א, תשפ"ב-2) : (א) ראו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו, בערב יום הבחירות או ביום הבחירות, כי קיימות באזור קלפי פלוני נסיבות מיוחדות המונעות או העלולות, לדעתם, למנוע את המהלך התקין של ההצבעה, רשאים הם להורות על דחיית פתיחת הקלפי, על הפסקת ההצבעה ועל חידושה וכן על הוספת זמן להצבעה, ובלבד שלא תותר הצבעה כעבור יותר מ-24 שעות מהשעה הקבועה [[בסעיף 72]] לסגירת הקלפיות, ורשאים הם להורות כי ההצבעה תיעשה באופן שמצביע חבר ועדת קלפי, לפי הוראות [[סעיף 116יט(ב) ו-(ג)]]. : (ב) בהוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו הסידורים להבטחת קיום הבחירות באותו אזור קלפי, לרבות מקום הקלפי, הרכב ועדת הקלפי וכל דבר אחר המתחייב מן ההוראה העיקרית. : (ג) יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו יודיעו על ההוראות לפי סעיף זה לבוחרים וליושבי ראש ועדות הבחירות הנוגעות בדבר, במקום ובאופן שיראו לנכון; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות. @ 71. מסירת רשימות הבוחרים (תיקון: תשל"ז, תשנ"ו-2, תשנ"ט, תשס"ו-2, תשע״ז) : (א) לא יאוחר מהיום ה־15 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית חמישה עתקים מפנקס הבוחרים שיעמוד בתקפו ביום הבחירות. : (ב) לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות תמסור הועדה המרכזית לכל ועדת קלפי, בשני עתקים, את רשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה קלפי, כפי שנמסרה לועדה המרכזית על ידי שר הפנים לפי סעיף קטן (א); הרשימה האמורה תימסר לידי מזכיר ועדת הקלפי. @ 71א. קביעת שירותים ציבוריים (תיקון: תשל"ז) : לא יאוחר מהיום ה-45 שלפני יום הבחירות תקבע הועדה המרכזית את סוגי השירותים שייראו כשירותים ציבוריים לענין [[סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת]] ואת שעות הפעלתם; הועדה תפרסם הודעה בדבר הקביעה האמורה, בדרך הנראית לה, לא יאוחר מהיום ה-35 שלפני יום הבחירות. @ 72. זמן ההצבעה (תיקון: תשמ"א-4) : (א) הקלפי תהיה פתוחה להצבעה ביום הבחירות ללא הפסקה מ-7 בבוקר עד 10 בלילה, אך בישוב שמספר הזכאים להצביע בו אינו עולה על 350 תהיה הקלפי פתוחה מ-8 בבוקר עד 8 בלילה; הקלפי תיסגר לפני השעות האמורות אם כבר הצביעו כל הזכאים להצביע בה. : (ב) מי שהגיע למקום הקלפי תוך שעות ההצבעה, זכאי להצביע גם אם נתעכבה הצבעתו עד אחרי גמר שעות ההצבעה. @ 73. נוכחות במקום הקלפי (תיקון: תשל"ג-4, תשע״ז) : בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי זולת חברי ועדת הקלפי או ממלא מקומו של חבר הועדה שנעדר, משקיפים כאמור [[בסעיף 24(ד)]], מזכיר ועדת הקלפי, חברי הועדה המרכזית והועדה האזורית, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא כוחו ושוטרים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר וכן עובדי הוועדה המרכזית ועובדי הוועדות האזוריות הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור [[בסעיף 73א]]. @ 73א. קביעת כללים לעניין נוכחות עובדים במקום הקלפי (תיקון: תשע״ז) : יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים סוגי עבודות או תפקידים שעובדי הוועדה המרכזית או הוועדה האזורית שמבצעים אותם ביום הבחירות יהיו רשאים להימצא אף הם במקום הקלפי בשעות ההצבעה לצורך מילוי תפקידם. @ 74. זיהוי הבוחרים (תיקון: תשכ"ט, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ו, תשס"א-6, תשס"ג, תשס"ו–2, תשע״ז–2, תשפ"א, תשפ"ב-2) : (א) הרוצה להצביע חייב לזהות את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי. : (ב) כאמצעי זיהוי ישמש אחד מאלה: :: (1) תעודת זהות שניתנה לפי [[חוק המרשם]]; :: (2) דרכון ישראלי תקף שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי״ב–1952]]; :: (3) רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי [[פקודת התעבורה]]; :: (4) תעודת חבר הכנסת שניתנה לפי [[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951]]; :: (5) תעודה צבאית תקפה; לעניין סעיף זה, ”תעודה צבאית” – התעודה הצבאית האישית שהונפקה לחייל בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או בשירות קבע של צבא הגנה לישראל, על ידי צבא הגנה לישראל, הכוללת תמונה, שם ומספר זהות, שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בהוראות, לפי הצעת ראש המטה הכללי. ::: ((פורסמו [[הוראות הבחירות לכנסת (הזדהות באמצעות תעודה צבאית אישית), התשע"ז-2017]].)) : (ג) מי שהצביע, תעביר ועדת הקלפי ברשימת הבוחרים, קו על שמו ועל יתר פרטיו, ותציין לצד שמו את שעת הצבעתו; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 79א]], יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או מי שהוא הסמיך לשם כך רשאי למסור מידע בדבר נוכחות במקום הקלפי שהוא חיוני לגוף חוקר לשם חקירה פלילית של עבירה לפי חוק זה, ובתקופת תוקפו של [[חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020]] - למסור מידע כאמור שהוא חיוני למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפדימיולוגית. @ 74א. מעטפות הצבעה (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב, תשס"ג) : (א) צבע מעטפות ההצבעה בבחירות יהיה כחול, אלא אם כן החליטה הועדה המרכזית אחרת, וצורתן תיקבע על ידי יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו. : (ב) מעטפות ההצבעה יהיו אטומות. : (ג) ועדת הקלפי תמסור לכל בוחר שזוהה כאמור [[בסעיף 74(א)]] מעטפת הצבעה אחת. @ 75. אופן ההצבעה (תיקון: תשנ"ב-7, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג) : (א) וכך מצביעים: בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, נותן הבוחר פתק הצבעה לתוך מעטפת ההצבעה שניתנה לו על ידי ועדת הקלפי; את המעטפה הוא מטיל לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. : (ב) מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להביא איתו מלווה, שפרטיו יירשמו בפרוטוקול, כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה - :: (1) לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה המצביע; :: (2) לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים. : (ג) התעורר ספק בדבר קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) יכריע בו מזכיר ועדת הקלפי. @ 76. פתקי הצבעה (תיקון: תשנ"ב-7, תשס"ב, תשע"ה-3) : (א) פתקי הצבעה יהיו מודפסים על פי דוגמה שאישרה הועדה המרכזית, ועליהם אות, או כינוי ואות, של הרשימה ותו לא. : (ב) רשימת מועמדים רשאית להוסיף לאות הרשימה ולכינויה העבריים את האות ואת הכינוי הערביים שהועדה המרכזית אישרה כמקבילים לאות ולכינוי העבריים, והבוחר רשאי להשתמש בפתק הצבעה בעברית בלבד או בעברית עם התרגום לערבית. : (ב1) (((בוטל).)) : (ג) במקום פתק מודפס בהתאם להוראות הקודמות, יכול לשמש להצבעה גם פתק ריק שעליו מסומנים בכתב-יד בעברית, בערבית או בשתי השפות יחד כאמור בסעיף קטן (ב), אות הרשימה או האות עם הכינוי, ותו לא, ובלבד שסומנו בעט בצבע כחול; כל בוחר רשאי לקבל מועדת הקלפי פתק ריק. : (ד) בפתק הצבעה שיש עליו אות של אחת מרשימות המועמדים עם כינוי שונה מן הכינוי שאושר לפי חוק זה לאותה רשימה - ייחשב הקול על פי האות. @ 77. הספקת פתקי הצבעה (תיקון: תשנ"ב-6) : (א) הועדה המרכזית תדפיס פתקי הצבעה של כל רשימות המועמדים שפורסמו כאמור [[בסעיף 65]] בהתאם להוראות [[סעיף 76(א) ו-(ב)]]. : (ב) כמות פתקי ההצבעה של כל רשימה כאמור תהיה כמספר הבוחרים הרשומים בפנקס הבוחרים בתוספת שלושים אחוזים. : (ג) יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, רשאי לקבוע כמות אחרת מזו הנקובה בסעיף קטן (ב) ואת מספר הפתקים אשר יודפסו בעברית ובערבית. : (ד) הועדה המרכזית תעביר את פתקי ההצבעה לכל ועדות הקלפי לפחות יומיים לפני יום הבחירות. @ 78. קולות פסולים (תיקון: תשל"ג–4, תשמ"ד, תשנ"א, תשנ"ב-7, תשנ"ו-3, תשנ"ט, תשנ"ט-6, תשס"א-5, תשס"ב, תשע"ה-3, תשע״ז) : (א) אלה יהיו קולות פסולים: :: (1) פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות [[סעיף 76]], או שגדלו, צבעו או הדפסתו שונים ממה שקבעה הועדה המרכזית; :: (2) פתק הצבעה ריק, שאינו מתאים להוראות [[סעיף 76]], או שצורת הכתיבה שונה מזו שקבעה הועדה המרכזית; :: (3) סימן או דבר במעטפת הצבעה או בפתק הצבעה העשוי לזהות את המצביע; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהשימוש בפתק הצבעה ריק לפי [[סעיף 76(ג)]]; :: (4) מעטפת הצבעה שנתן בוחר לתוכה יותר מפתק הצבעה אחד; אולם אם היו במעטפת הצבעה לא יותר משלושה פתקי הצבעה זהים לא ייפסל הקול בשל כך, אך הפתקים הנוספים לא יובאו בחשבון; :: (4א) (((נמחקה);)) :: (4ב) (((נמחקה);)) :: (5) מעטפה שאינה מאלה שסיפקה הועדה המרכזית; :: (6) מעטפת הצבעה של בוחר שהגיעה לועדה המרכזית לאחר היום הראשון שלאחר יום הבחירות; :: (7) (((נמחקה).)) : (ב) מותר לקבוע בתקנות הוראות נוספות בדבר פסילת קולות, ובלבד שהחלטת הועדה המרכזית בענין זה נתקבלה ברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה. @ 79. ספירת הקולות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ז, תשמ"ד, תשמ"ו, תשנ"ב-3, תשנ"ב-7, תשנ"ב-6, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג, תשפ"ב-2) : (א) ספירת הקולות תהיה בכל קלפי על ידי ועדת הקלפי מיד אחרי גמר ההצבעה. : (ב) ועדת הקלפי תערוך פרוטוקול בטופס אחיד שנקבע בתקנות, על פתיחת הקלפי, על מהלך ההצבעה ועל ספירת הקולות, ותעביר מיד את הפרוטוקול עם כל חומר ההצבעה לועדה האזורית; הפרוטוקול ירשם ביד מזכיר ועדת הקלפי שירשום בו גם את הערותיו ואת ההערות של חברי הוועדה והמשקיפים לענין ניהול הקלפי והאזור הסמוך לה. : (ג) הועדה האזורית תעביר מיד את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי שבאזורה עם כל חומר הבחירות לועדה המרכזית. : (ד) פרוטוקול של ועדת קלפי ושל ועדה אזורית ייחתם בידי שניים מחברי הועדה לפחות, וביניהם יושב ראש הועדה או סגן יושב ראש, וכן ביד מזכיר הועדה; כל אחד מחברי הועדה וכל משקיף לפי [[סעיף 24(ד)]], וכל חבר של הועדה המרכזית, רשאי להוסיף בפרוטוקול את הערותיו. : (ה) יושב ראש ועדה אזורית, יושב ראש הוועדה המרכזית, וממלאי מקומם, רשאים לתקן בפרוטוקול של ועדת קלפי - :: (1) טעות חשבונית בסיכום מנין הקולות הכשרים, הקולות הפסולים או מנין המצביעים; :: (2) טעות או השמטה בהעתקת מספר הקולות הכשרים לרשימת מועמדים מגליון ספירת הקולות לפרוטוקול; :: (3) רישום קולות כשרים לרשימת מועמדים שנרשמו בטעות לרשימת מועמדים אחרת ומחיקת קולות אלה מרשימת המועמדים האחרת. : (ו) תיקונים כאמור בסעיף קטן (ה) ייעשו לפי שיקול דעתו של יושב ראש הועדה האזורית או המרכזית, וממלאי מקומם, על סמך הרישומים של ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, על סמך גליונות ספירת קולות וגליונות פסילת קולות, וכן על סמך הערות של ועדת הקלפי או של מזכיר ועדת הקלפי שיכול שיימסרו בעל פה. : (ז) רשימה של התיקונים כאמור בסעיף קטן (ה) אשר נעשו בועדות האזוריות ובועדה המרכזית תימסר לסגני יושב ראש הועדה המרכזית. @ 79א. שמירת מסמכים (תיקון: תשנ"ו, תשס"א-5, תשע"ה, תשע״ז) : (א) הועדה המרכזית תשמור במקום בטוח את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי עם כל חומר הבחירות שנתקבל מהועדות האזוריות כאמור [[בסעיף 79(ג)]], עד לאחר תום המועד להגשת ערעורי בחירות, ואם הוגשו ערעורי בחירות - עד לאחר מתן פסק דין חלוט בהם; אחרי המועדים האמורים, תשמיד הועדה המרכזית את חומר הבחירות כאמור, אם בית המשפט לא הורה לנהוג באופן אחר; אולם את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי תשמור הועדה המרכזית עד יום הבחירות לכנסת הבאה. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להורות כי חומר הבחירות שברשות הוועדה הנוגע לקלפי מסוימת, כולו או חלקו, לא יושמד, או יושמד במועד אחר, כפי שיחליט, והכול לתקופות כמפורט להלן: :: (1) לתקופה שלא תעלה על 90 ימים – אם הדבר נדרש לשם בדיקה אם מתעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 90 ימים; :: (2) לתקופה שלא תעלה על שנה – אם התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, ויושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, פנה לגוף חוקר והודיע לו על קיומו של חשד כאמור; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לשוב ולהאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה בכל פעם; בפסקה זו, ”גוף חוקר” – רשות המוסמכת על פי דין לחקור עבירות פליליות. : (ב) זכאות לעיון בחומר הבחירות ובכלל זה בפרוטוקולים כאמור בסעיף זה, או צילום החומר כאמור תמורת תשלום, וסייגים לזכאות כאמור, יהיו לפי כללים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. :: ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות), התשע״ח–2018]].)) @ 80. (תיקון: תשנ"ב-6) : (((בוטל).)) == פרק ח': תוצאות הבחירות == @ 81. חלוקת המנדטים (תיקון: תשל"ג-3, תשנ"ב, תשנ"ד-2, תשע"ד-2) : (א) בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות מועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ-3.25% (שלושה אחוזים ורבע) מסך כל הקולות הכשרים. : (ב) סך כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים יחולק למספר חברי הכנסת, והמספר השלם היוצא מן החילוק יהיה "המודד". : (ג) כל רשימה המשתתפת בחלוקת המנדטים תזכה במספר מנדטים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים במודד. : (ד) המנדטים שנותרו אחרי חלוקת המנדטים לפי סעיף קטן (ג) יחולקו בין הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים באופן זה: :: (1) לכל רשימה ייקבע "מודד רשימה" על ידי חילוק מספר הקולות הכשרים שקיבלה למספר המנדטים שזכתה בהם לפי סעיף קטן (ג) נוסף אחד; :: (2) הרשימה שקיבלה את מודד הרשימה הגדול ביותר, תזכה במנדט נוסף; היו לשתי רשימות או יותר מודדי רשימה שווים, תכריע הגרלה שתערוך הועדה המרכזית, איזו מהן תזכה במנדט הנוסף; :: (3) החלוקה לפי הוראות פסקאות (1) ו-(2) תימשך עד שיחולקו כל המנדטים, כשלרשימה שזכתה במנדט נוסף לפי פסקה (2) ייקבע מודד רשימה חדש בהתחשב במנדט הנוסף; :: (4) רשימה שלא קיבלה יותר ממחצית כל הקולות הכשרים של כל הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים, וזכתה במחצית כל המנדטים, לא תוסיף להשתתף בחלוקת המנדטים, והחלוקה תימשך בין הרשימות האחרות. @ 82. חלוקת מנדטים במקרה של רשימות קשורות : (א) שתי רשימות מועמדים שהתקשרו ביניהן ייחשבו לענין חלוקת המנדטים לפי [[סעיף 81(ד)]] כרשימה אחת בעלת מספר הקולות הכשרים שקיבלו שתיהן יחד ובעלת המנדטים שזכו בהן שתיהן יחד, ובלבד שכל אחת מהן בפני עצמה קיבלה את אחוז הקולות הקבוע [[בסעיף 81(א)]]. : (ב) המנדטים שזכו בהם שתי הרשימות הקשורות יחולקו ביניהן לפי שיטת החלוקה הקבועה [[בסעיף 81]] לגבי חלוקת כל המנדטים בין כל הרשימות. @ 83. קביעת חברי הכנסת : רשימת מועמדים שזכתה במנדטים, יהיו האנשים ששמותיהם נקובים בראש הרשימה, בזה אחר זה, חברי הכנסת. @ 84. פרסום תוצאות הבחירות : (א) משנסתיימה ספירת הקולות ותוך המועד הקבוע לכך [[בסעיף 11 לחוק-יסוד: הכנסת]] תפרסם הועדה המרכזית ברשומות את תוצאות הבחירות; ההודעה תפרט - :: (1) את מספר הקולות הכשרים שנמסרו לכל אחת מרשימות המועמדים; :: (2) את מספר הקולות שנמצאו פסולים; :: (3) את מספר המנדטים שבהם זכתה כל אחת מרשימות המועמדים; :: (4) את שמות האנשים שנבחרו חברי הכנסת מכל רשימה ורשימה. : (ב) בכפוף להוראות [[סעיף 86]] תהיה הודעה לפי סעיף זה ראיה חותכת לחלוקת המנדטים ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה. : (ג) הועדה המרכזית תמציא לכל אדם שנבחר תעודה חתומה בידי יושב ראש הועדה או שנים מסגני היושב ראש, המאשרת שהוא נבחר חבר הכנסת. @ 85. (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ו, תשנ"ו-5) : (((בוטל).)) @ 86. ערעור בחירות (תיקון: תשמ"ט-2, תשמ"ט-3, תשנ"ט-4, תשס"ג-4) : (א) כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על תוצאות הבחירות בטענה - :: (1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; :: (2) שהמנדטים לא חולקו כחוק; :: (3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק - :: ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות. : (א1) ערעור בחירות לפי [[סעיף 86]] ידון כערעור מינהלי לפי הוראות [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]], בכפוף להוראות חוק זה. : (ב) הערעור יוגש לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים תוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות; ואולם בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להאריך את המועד; בית המשפט ידון בערעור בשלושה. : (ג) המשיבים בערעור יהיו יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, שר הפנים וכן בא כוחה של סיעה וחבר הכנסת שהערעור נוגע להם. : (ד) בית המשפט רשאי - :: (1) לבטל את הבחירות בכללן או בקלפי מסויימת ולצוות על עריכתן שנית במועד שיקבע; :: (2) להכריז שפלוני לא נבחר לחבר הכנסת וכי אדם אחר נבחר; :: (3) לקבוע מחדש את חלוקת הקולות בין רשימות המועמדים, ולהכריז לפי זה על תוצאות הבחירות. : (ה) על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים ניתן לערער לבית המשפט העליון בשאלה משפטית אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון; הערעור יוגש תוך שלושים ימים מיום מתן פסק הדין. : (ו) החליט בית המשפט לענינים מינהליים על ביטול הבחירות בכללן, רשאי כל אחד מהמנויים בסעיף קטן (א) לערער על פסק הדין לפני בית המשפט העליון בזכות ובכל ענין, גם אם לא היה צד להליך בבית המשפט לענינים מינהליים, ובית המשפט העליון ידון בערעור בחמישה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון. : (ז) (((בוטל).)) : (ח) ערעור לפי סעיף זה לא יעכב את עבודת הכנסת, ותוצאות הערעור לא יגרעו מחוקיות ההחלטות שנתקבלו על ידיה. @ 86א. בחירות לאחר קבלת ערעור בחירות (תיקון: תשמ"ט-2, תשס"ג-4) : (א) ציווה בית המשפט על עריכת בחירות כאמור [[בסעיף 86(ד)(1)]], יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים כפי שתקבע ועדת הבחירות המרכזית המכהנת אותה שעה; על מועד הבחירות החוזרות ועל השינויים האמורים תפרסם ועדת הבחירות המרכזית הודעה ברשומות ובכל דרך שתמצא לנכון. : (ב) פנקס הבוחרים אשר ישמש בבחירות לפי סעיף זה יהיה פנקס הבוחרים אשר הוכן ונכנס לתוקף לקראת הבחירות שעל תוצאותיהן נסב הערעור, שממנו ייגרעו הבוחרים שנפטרו. @ 87. חילופי מועמדים (תיקון: תשס"א-5, תשס"ב) : (א) מועמד יכול להתפטר בכל עת; את ההתפטרות יגיש המועמד בעצמו בכתב או ישלח אותה מחוץ לארץ במברק או במסמך אחר מאושר על ידי קונסול ישראלי או על ידי נוטריון, אל יושב ראש הועדה המרכזית, ואם כבר נבחר יושב ראש הכנסת - אל יושב ראש הכנסת; כתב התפטרות מוקדם - פסול. : (א1) (((בוטל).)) : (ב) התפטר או נפטר מועמד אחרי פרסום רשימות המועמדים ולפני יום הבחירות, תפרסם הועדה המרכזית הודעה על כך ברשומות. @ 88. חסינות פרלמנטרית : (א) מתום יום הבחירות ייהנו הנבחרים מחסינות פרלמנטרית; נבחר שנמצא במעצר או במאסר, ישוחרר מיד אחרי פרסום תוצאות הבחירות, אולם אם היה במעצר או במאסר בשל פשע, ישוחרר - אם לא שוחרר לפני כן על ידי השלטונות המוסמכים - כעבור ארבעה עשר יום לאחר פתיחת הכנסת, זולת אם החליטה בינתיים הכנסת ליטול את חסינותו. : (ב) מועמד שהיה לחבר הכנסת אחרי יום הבחירות ייהנה מחסינות פרלמנטרית מן היום שהיה לחבר הכנסת; אם היה אותו יום במעצר או במאסר, ישוחרר מיד, אולם אם היה במעצר או במאסר בשל פשע, ישוחרר - אם לא שוחרר לפני כן על ידי השלטונות המוסמכים - כעבור ארבעה עשר יום לאחר היום שהיה לחבר הכנסת, זולת אם החליטה בינתיים הכנסת ליטול את חסינותו. == פרק ט': הבחירות בקרב חיילים ושוטרים == @ 89. הגדרות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג-4, תשל"ז-3, תשמ"א-2, תשמ"ד-2, תשמ"ח-3) : [[בפרק זה]] - :- "חיילים" - חיילים בשירות סדיר לפי [[חוק שירות בטחון]], בשירות קבע או בשירות מילואים פעיל של צבא-הגנה לישראל, לרבות חיילים בכלי שיט של צבא-הגנה לישראל הנמצאים ביום הבחירות מחוץ לנמל ישראלי וכן הנמנים על חיל המשטרה ושירות בתי-הסוהר; :- "מחנה צבא" - לרבות משלט וכל שטח ומקום אחר המיועד אך ורק לצבא-הגנה לישראל. @ 90. קלפיות לחיילים (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג-4, תשל"ז-3, תשמ"א-2, תשמ"ד-2, תשמ"ח-3, תשנ"ט, תשע"ז, תשפ"א, תשפ"ב-2, תשפ"ו) : (א) חיילים רשאים להצביע בקלפיות מיוחדות לחיילים; יושב ראש הועדה המרכזית יקבע את מקומות הקלפיות האלה לפי המלצת ראש המטה הכללי או בא־כוחו, והודעה על מקומות אלה תפורסם במקום ובצורה שנקבעו בתקנות : (ב) חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים אינו מרותק לקלפי מסויימת. : (ג) ההצבעה בקלפיות לחיילים תהיה במועדים שנקבעו בתקנות או על פיהן ויכול שתתקיים במהלך 168 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה ביום הבחירות כאמור [[בסעיף 72]] (בסעיף קטן זה - מועד סגירת הקלפיות), ובלבד שקביעת מועדי הצבעה שיחלו לפני 72 השעות המסתיימות במועד סגירת הקלפיות תהיה בהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו. : (ד) בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום קלפי לחיילים זולת חברי הועדה המרכזית, חברי ועדת הקלפי, נציג ראש המטה הכללי או בא־כוחו, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא־כוחו, חיילים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר, וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור [[בסעיף 73א]]. : (ה) ועדות הקלפי לקלפיות לחיילים יתמנו בידי ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לכך; הועדה תהיה בת שני חברים שהם חיילים בשירות חובה שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון; החייל בעל הדרגה הגבוהה ביותר ישמש יושב ראש ועדת הקלפי. :: (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) ועדות הקלפי לקלפיות לחיילים יתמנו בידי ראש המטה הכללי או מי שהוא הסמיך לכך; הועדה תהיה בת שני חברים שהם חיילים בשירות חובה שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון, חיילים בשירות קבע אשר דרגתם אינה גבוהה מדרגת רב-סמל ראשון או חיילים בשירות מילואים שדרגתם אינה גבוהה מדרגת רב-סמל מתקדם; החייל בעל הדרגה הגבוהה ביותר ישמש יושב ראש ועדת הקלפי. @ 91. הצבעה של חיילים (תיקון: תשכ"ט, תש"ל, תשל"ג-4, תשל"ז-3, תשל"ז-4, תשמ"א-2, תשמ"א-3, תשמ"ד-2, תשמ"ד-3, תשמ"ו, תשמ"ח-3, תשנ"ב-6, תשנ"ב-7, תשס"ב, תשס"ו-2, תש"ף-2, תשפ"א-3) : (א) חייל הרוצה להצביע בקלפי לחיילים חייב לזהות את עצמו כאמור [[בסעיף 74]] או בתעודת החייל שלו או בתעודת השוטר שלו או בתעודת הסוהר שלו. : (ב) חייל המצביע בקלפי לחיילים ישים את המעטפה הנזכרת [[בסעיפים 74א]] [[ו-75(א)]] לתוך מעטפה שניה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין, ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות. : (ב1) שוטר שהצביע כאמור בקלפי לחיילים וזיהה את עצמו באמצעי זיהוי כאמור [[בסעיף 74]], יציג ליושב ראש ועדת הקלפי את התעודה שניתנה לו לפי [[סעיף 95(א)]]. : (ג) ספירת הקולות של אלה שהצביעו בקלפיות לחיילים תהיה כפי שנקבע בתקנות. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב-ראש הועדה המרכזית וסגניו, לתת הוראות בדבר אמצעי הזיהוי של חיילים הנמצאים באזורים שקבע לענין זה בהתייעצות ובהסכמה כאמור ובדבר הסימון שיעיד כי החייל הצביע לכנסת; קביעת האזורים וההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיראה שר הפנים לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור; הוראות כאמור אינן טעונות פרסום ברשומות. :: ((פורסמו [[תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע"ג-2012]].)) @ 92. תעמולה בין חיילים (תיקון: תשנ"ב-6, תשנ"ו) : (א) תעמולת בחירות בכתב מותרת בין חיילים כמו בין לא-חיילים, אולם - :: (1) שום תעמולה לא תהיה מכוונת לחיילים בלבד; :: (2) שום חומר תעמולה לא יודבק או ייתלה במחנה צבא חוץ מן האמור בסעיף קטן (ב). : (ב) בא כוח רשימת מועמדים רשאי להגיש לועדה המרכזית את שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, ואלה יפורסמו במחנות צה"ל במקום ובדרך שיקבעו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבטחון או בא כוחו. : (ג) תעמולת בחירות ברבים בעל-פה, על כל צורותיה, אסורה במחנה צבא. : (ד) בשני החדשים האחרונים שלפני יום הבחירות לא יהיו במחנות צבא פעולות הסברה מלבד על נושאים צבאיים, טכניים או מדעיים ומלבד שיעורים לעברית. @ 93. חופשה לחיילים : המטה הכללי יורה שבמידת האפשרות הצבאית תינתן לחיילים חופשה שתאפשר להם להשתתף באסיפות בחירות. @ 94. ביקורים במחנות צבא : יושב ראש הועדה המרכזית או חבר הועדה שהסמיכה לכך, רשאי, בתנאים שקבעה הועדה, לבקר בכל מחנה צבא כדי לבדוק אם נתמלאו בו הוראות חוק זה. @ 95. הצבעה של שוטרים (תיקון: תשל"ג-2, תשמ"א-7, תשמ"ד, תשמ"ד-4, תשמ"ח-3, תשנ"ב-3, תשנ"ט, תשס"א-3, תשס"א-6, תשס"ו-3, תשע"א, תש"ף-2, תשפ"א-3) : (א) שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי [[סעיף 116יח]], ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי המנוי [[בסעיף 74]] והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהנפיקה לו ועדת הבחירות המרכזית. שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי [[סעיף 116יח]], ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי המנוי [[בסעיף 74]] והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהנפיקה לו ועדת הבחירות המרכזית. : (ב) (((נמחק).)) : (ג) (((נמחק).)) : (ד) (((נמחק).)) : (ה) (((נמחק).)) : (ו) (((נמחק).)) : (ז) בסעיף זה, "שוטר" - לרבות עובד שירות הביטחון הכללי. @ 95א. הצבעת עובדים מסויימים (תיקון: תשכ"ט, תש"ל, תשל"ג-4, תשל"ז-3, תשמ"א-2, תשמ"ד-2, תשמ"ח-3) : שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ובהסכמת יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי לתת הוראות, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות באזורים שנקבעו לענין סעיף זה בידי שר הפנים, בהתייעצות ובהסכמה כאמור, מתוך השטחים המוחזקים על ידי צבא הגנה לישראל, והם עובדי צבא הגנה לישראל או עובדים אחרים המועסקים באותם אזורים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בהן בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור; ההוראות האמורות אינן טעונות פרסום ברשומות. : ((פורסמו [[תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע"ג-2012]].)) @ 95ב. הצבעת המוחזקים במשמורת הצבא שאינם חיילים (תיקון: תשס"ו-2) : שר הפנים, בהתייעצות עם שר הביטחון ובהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית יחד עם סגניו, רשאי להתקין תקנות או לתת הוראות, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שנמצאים ביום הבחירות כדין במשמורת של הצבא והם אינם חיילים; ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור. : ((פורסמו [[תקנות הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הצבעה בקרב חיילים, עובדים ומוחזקים במשמורת הצבא), התשע"ג-2012]].)) == פרק י': הבחירות בכלי שיט == @ 96. מסירת רשימה של כלי השיט (תיקון: תשנ"ו) : לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם שר התחבורה, רשימה של כל כלי השיט וכן כל ידיעה בקשר לכלי השיט שבקשה הועדה. @ 97. קביעת כלי השיט לצורך הצבעה (תיקון: תשמ"א-6, תשנ"ו) : הועדה המרכזית תקבע, לא יאוחר מהיום ה-42 שלפני יום הבחירות, את כלי השיט שבהם תתקיים הצבעה לפי [[פרק זה]]; לא תקבע הועדה כלי שיט כאמור אם סברה אחת מאלה: :: (1) שביום ההצבעה לפי [[סעיף 99]] יימצאו בו פחות מ-14 אזרחים ישראליים בני 18 ומעלה; :: (2) שביום הבחירות יימצא כלי השיט בנמל ישראלי. @ 98. רשאים להצביע : מי שנמצא בתור ימאי או בתור נוסע בכלי שיט שנקבע כאמור [[בסעיף 97]] רשאי להצביע באותו כלי שיט. @ 99. יום ההצבעה (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ו-2, תשנ"ו-3, תשס"ב) : (א) ההצבעה בכלי שיט תתקיים ביום ה-12 שלפני יום הבחירות. : (ב) (((בוטל).)) @ 100. אחראים (תיקון: תשנ"ו) : (א) בכל כלי שיט שבו מתקיימת הצבעה תמנה הועדה המרכזית, לא יאוחר מ-40 יום לפני יום הבחירות, שני אחראים לארגון ההצבעה ולניהולה (להלן - אחראים); אחד האחראים יהיה הקברניט, ואם אינו אזרח ישראלי - הימאי בעל הדרגה הגבוהה ביותר מבין הימאים אזרחי ישראל שבכלי השיט, והשני יהיה הימאי בעל הותק הגדול ביותר מבין הימאים שבכלי השיט שאינם קצינים ושהם אזרחים ישראליים. : (ב) היו בכלי שיט יותר מימאי אחד כשיר להיות אחראי, יהיה לאחראי הקשיש שבהם. : (ג) הועדה המרכזית תמנה ממלאי מקום לכל אחראי; ממלא מקום יפעל בתור אחראי אם נבצר מן האחראי למלא תפקידו. : (ד) שני האחראים בכלי שיט יפעלו בכל ענין לפי [[פרק זה]] בצוותא. @ 101. חומר הצבעה (תיקון: תשמ"א-7, תשנ"ו) : לא יאוחר מ-35 יום לפני יום הבחירות ישלח יושב ראש הועדה המרכזית לאחראים את כתבי המינוי שלהם ושל ממלאי מקומם, קלפי, מלאי של מעטפות הצבעה פנימיות וחיצוניות, פתקי הצבעה ריקים וחומר בחירות אחר, הכל כפי שאישר יושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו. @ 102. לוח מודעות (תיקון: תשנ"ט) : מיד לאחר קבלת כתבי המינוי לפי [[סעיף 101]] יקבעו האחראים במקום בולט בכלי השיט לוח מודעות ועליו ידביקו הודעה על הקביעה לפי [[סעיף 97]] ועל יום ההצבעה לפי [[סעיף 99]], את ההודעות לפי [[סעיף 104]] מיד לאחר קבלתן והודעות אחרות על סדרי ההצבעה; לא יהיו מודעות אחרות על הלוח. @ 103. שעות ההצבעה ומקומה (תיקון: תשנ"ו-3, תשס"ו-2) : (א) האחראים יקבעו את שעות ההצבעה, ובלבד שיהיו לא פחות משמונה שעות להצבעה, ויפרסמו, לא יאוחר מ-48 שעות לפני תחילת ההצבעה, הודעה על לוח המודעות בדבר שעות ההצבעה ומקום ההצבעה. : (ב) (((בוטל).)) @ 104. רשימות המועמדים (תיקון: תשמ"א-7) : לאחר שאושרו רשימות המועמדים כאמור [[בסעיף 63]] ישלח יושב ראש הועדה המרכזית לאחראים הודעה על האות והכינוי שאושרו לכל אחת מרשימות המועמדים ועל שמו של המועמד הראשון בכל רשימת מועמדים שאושרה. @ 105. (תיקון: תשמ"א-7) : (((בוטל).)) @ 106. (תיקון: תשנ"ב-6) : (((בוטל).)) @ 107. זיהוי המצביעים (תיקון: תשכ"ט, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ו) : (א) הרוצה להצביע בכלי שיט חייב לזהות את עצמו בפני האחראים כאמור [[בסעיף 74(ב)]]. : (ב) (((בוטל).)) @ 108. תא ההצבעה (תיקון: תשמ"א-7) : האחראים יקבעו תא להצבעה המסתיר את הבוחר מעיני הזולת וידאגו שיהיה בו מכשיר כתיבה ופתקי הצבעה ריקים מאלה שסופקו לפי [[סעיף 101]]. @ 109. נוכחות במקום ההצבעה : בשעות ההצבעה לא יימצא במקום ההצבעה שום אדם זולת האחראים ובוחרים שהותרו להימצא בו לשם הצבעה. @ 110. אופן ההצבעה (תיקון: תשמ"א-7, תשנ"ב-7, תשס"ב, תשע"א, תשפ"ב-2) : (א) נזדהה הבוחר, יתנו לו האחראים מעטפת הצבעה; בתא ההצבעה יכתוב הבוחר על פתק ההצבעה את אות הרשימה שבעדה הוא מצביע או את האות עם הכינוי, וייתן את הפתק במעטפת ההצבעה; את המעטפה ייתן לתוך מעטפה חיצונית; האחראים יציינו על המעטפה החיצונית את שם הבוחר, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות; והבוחר יתן אותה לתוך הקלפי. : (ב) מותר לבוחר להשתמש בפתק הצבעה מודפס כאמור [[בסעיף 76]]. @ 111. פרוטוקול : האחראים ינהלו פרוטוקול על מהלך ההצבעה בטופס שנקבע בתקנות ויחתמו עליו עם תום ההצבעה. @ 112. שיגור חומר הצבעה לועדה המרכזית : מיד לאחר תום ההצבעה ינעלו ויחתמו האחראים את הקלפי וישלחו אותה ביחד עם הפרוטוקול לועדה המרכזית בדואר אויר רשום או באופן אחר שעליו הורה יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם שר הפנים. @ 113. הטיפול במעטפות ההצבעה : (א) שמירת הקלפיות, פתיחתן, בדיקת מעטפות ההצבעה וספירת הקולות יהיו בידי הועדה המרכזית על פי הסדרים שקבעה. : (ב) היתה בקלפי מעטפת הצבעה של מי שאיננו בעל זכות לבחור או של מי שכבר הצביע, תשמיד הועדה המרכזית את המעטפה בלי לפתחה. @ 114. צרורות פסולים (תיקון: תשל"ג-4, תשמ"ד, תשמ"ח-3, תשנ"ו, תשנ"ו-3, תשס"ב) : חומר הצבעה כאמור [[בסעיף 112]], שהגיע לידי יושב ראש הועדה המרכזית או למי שהוא הסמיכו לקבלתו, לאחר יום הבחירות, לא תטפל בו הועדה המרכזית ותורה להשמידו; על ההשמדה ייערך פרוטוקול. @ 115. חיסיון : על אף האמור בכל דין אחר לא תיערך בקורת בצרורות המיועדים לועדה המרכזית. @ 116. סייגים לתעמולת בחירות : (א) לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על-ידי אסיפות או רמקולים. : (ב) בכלי שיט לא יוצג ברבים ולא יחולק חומר תעמולה זולת חומר שהמציאה הועדה המרכזית ובהתאם להוראותיה. : (ג) משעה 7 בערב שלפני יום ההצבעה ועד תום ההצבעה לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על־ידי העברת שידורי רדיו ברמקולים. : (ד) הקברניט וכל ימאי בדרגת קצין לא יקחו חלק בתעמולת בחירות בכלי שיט; העובר על הוראה זו יהיה אחראי אחריות משמעתית, בנוסף לאחריותו הפלילית. == פרק י'1: בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר (תיקון: תשמ"ו-2) == @ 116א. הגדרות (תיקון: תשמ"ו-2) : [[בפרק זה]] - :- "אסיר" - מי שביום הבחירות נתון במשמורת בבית סוהר; :- "עציר" - מי שביום הבחירות נתון במשמורת המשטרה; :- "בית סוהר" - בית סוהר או בית סוהר ארעי, כמשמעותם [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]]; :- "בית מעצר" - מקום שבו נתונים עצירים במשמורת; :- "סוהר" - כמשמעותו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971]]. @ 116ב. קלפיות לאסירים ולעצירים (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ב-6, תשנ"ו, תשע"א) : (א)(1) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור השר לביטחון הפנים ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי הסוהר ובתי המעצר ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שייקבע בתקנות. :: (2) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע, על פי הרשימה האמורה בפסקה (1) ולאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא מינה לכך, מקומות קלפי מיוחדים לאסירים ולעצירים (להלן - קלפיות לאסירים); קלפי לאסירים יכול שתהיה ניידת. : (ב) אסיר או עציר רשאים להצביע בקלפי לאסירים בבית הסוהר, בבית המעצר או בתחנת המשטרה שבהם הם נמצאים ביום הבחירות, או בקלפי לאסירים הקרובה לאותו מקום; האחראי על החזקת אסיר או עציר יעשה את הסידורים שיאפשרו לו להגיע לקלפי לאסירים כדי להצביע; האחראי יודיע לאסיר או לעציר על סידורים אלה ככל האפשר לפני יום הבחירות. : (ג) סוהרים הנמצאים ביום הבחירות בבית סוהר יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים וכן יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים חברי ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, וכן יהיו רשאים להצביע בקלפי לאסירים הנמצאת בבית מעצר - שוטרים הנמצאים ביום הבחירות בבית המעצר. @ 116ג. הרכב ועדות קלפי (תיקון: תשמ"ו-2) : (א) ועדות הקלפי לאסירים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית; הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בידי יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית. : (ב) על ועדות קלפי לאסירים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיף 21א]]; לא יחולו עליהן הוראות [[סעיף 24(ד)]]. : (ג) סיעה המיוצגת בועדה המרכזית והרוצה למנות נציגים לועדת קלפי לאסירים, תמסור ליושב ראש הועדה המרכזית או למי שהוא מינה לכך רשימה של הנציגים המוצעים, לא יאוחר מ-30 ימים לפני יום הבחירות; הרשימה תיחתם ביד בא כוח הסיעה ותכלול את הפרטים הבאים: :: (1) שם הסיעה; :: (2) השם הפרטי ושם המשפחה של הנציג; :: (3) מספר הזהות של הנציג; :: (4) מען הנציג. : (ד) מינוי חברי ועדות הקלפי לאסירים טעון אישור שר המשטרה או מי שהוא מינה לכך; יושב ראש הועדה המרכזית או מי שהוא מינה לכך, יעביר את הרשימות לשר המשטרה או למי שהוא מינה לכך והוא יחליט, לא יאוחר מ-20 ימים לפני יום הבחירות, על אישור של נציג או על סירוב לאשרו; הודעה על החלטה כאמור תישלח לבא כוח הסיעה הנוגעת בדבר. : (ה) בא כוח הסיעה רשאי לערור לפני יושב ראש הועדה המרכזית על החלטה לפי סעיף קטן (ד) שלא לאשר נציג של אותה סיעה; הערר יוגש לא יאוחר מ-15 ימים מיום שנתקבלה ההודעה על ההחלטה. : (ו) אין חובה להביא לידיעת בא כוח סיעה את הנימוקים להחלטה שלא לאשר נציג של הסיעה, אולם הם יובאו לידיעת יושב ראש הועדה המרכזית הדן בערר על אותה החלטה. @ 116ד. סדרי הצבעה (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ב-7, תשס״ב, תשע״א, תשע״ז, תשפ"ב-2) : (א) יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר המשטרה, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות לאסירים, ובכלל זה את שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסויימת. : (ב) הרוצה להצביע בקלפי לאסירים חייב לזהות עצמו כאמור [[בסעיף 74]] או בכרטיס אסיר שהונפק על ידי שירות בתי הסוהר. : (ג) המצביע בקלפי לאסירים ישים את המעטפה הנזכרת [[בסעיפים 74א]] [[ו־75(א)]] לתוך מעטפה שניה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות. : (ד) ספירת הקולות של אלה שהצביעו בקלפיות לאסירים תהיה כפי שנקבע בתקנות. : (ה) בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי לאסירים זולת חברי הועדה המרכזית, חברי ועדת הקלפי, מזכיר ועדת הקלפי ונציג של שר המשטרה, בוחר שהותר לו להיכנס לשם הצבעה, שר הפנים או בא־כוחו, סוהרים או שוטרים במספר הדרוש, לדעת ועדת הקלפי, לשם שמירה על הסדר, וכן עובדי הוועדה המרכזית הנדרשים להימצא במקום הקלפי לצורך מילוי תפקידם ומבצעים עבודות או תפקידים מהסוג שקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים כאמור [[בסעיף 73א]]. : (ו) בתא ההצבעה תוצג הודעה על רשימות המועמדים שאושרו לפי [[סעיף 63]], בצירוף האות והכינוי שאושרו לכל רשימה וכן שמו של המועמד הראשון ברשימה; ההודעה תוכן בידי יושב ראש הועדה המרכזית. : ((פורסמו [[כללי הבחירות לכנסת (הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות לאסירים ובדבר שעות ההצבעה), התשמ״ח–1988]].)) @ 116ה. תעמולת בחירות (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"ו) : (א) תעמולת בחירות המתפרסמת ומשודרת בכלי התקשורת תהא מותרת בין כתלי בתי הסוהר ובתי המעצר, במידת האפשר; יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר המשטרה, יקבע כללים לענין הדרך שבה תופעל הוראה זו ומידת הפעלתה. : (ב) פרט לאמור בסעיף קטן (א) אסורה כל תעמולת בחירות בין כתלי בית סוהר או בית מעצר, בין בכתב ובין בעל פה. : (ג) שום תעמולה לא תהיה מכוונת לאסירים או לעצירים בלבד. : (ד) בכל בית סוהר, ובמידת האפשר גם בכל בית מעצר, יותקן לוח שעליו יודבקו שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, שיומצאו לועדה המרכזית; אסירים ועצירים יהיו רשאים לעיין בלוחות האמורים, בתנאים ובזמנים שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית בהתייעצות עם שר המשטרה, בשים לב לכך שלא ייפגעו הסדר והבטחון. @ 116ו. סמכויות מיוחדות (תיקון: תשמ"ו-2) : הוראות [[סעיף 70א]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר. == פרק י'2: הבחירות בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל (תיקון: תשנ"א) == @ 116ז. רשאים להצביע (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב-4, תשנ"ו, תשנ"ט, תשע"ד) : (א) בוחר שהוא עובד המדינה או עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל, או קרן היסוד, הנמצא במדינת חוץ עקב עבודתו, רשאי להצביע בקלפי מיוחדת שתוצב בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל (להלן - הנציגות); גם בן זוגו של עובד המדינה כאמור וילדו שגילו אינו עולה על עשרים שנים, ושהם בוחרים, יהיו רשאים להצביע באותה קלפי; לעניין זה - ::- "עובד המדינה" - לרבות חייל כהגדרתו [[בסעיף 89]]; ::- "עובד של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד" - לרבות שליח של אחד מהמוסדות האמורים, ובלבד ששליחותו היא לתקופה של שנה לפחות. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על עובד כאמור באותו סעיף קטן שראש הממשלה או שר הבטחון הודיעו לנציב שירות המדינה כי מטעמים של בטחון המדינה אין הוא רשאי להצביע. @ 116ח. יום ההצבעה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ו-2, תשנ"ו-3, תשס"ב) : (א) ההצבעה בנציגויות תתקיים ביום ה-12 שלפני יום הבחירות. : (ב) (((בוטל).)) @ 116ט. סדרי ההצבעה והוראות אחרות (תיקון: תשנ"א) : על ההצבעה בנציגויות יחולו הוראות [[סעיפים 100 עד 116]], בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכן בשינויים אחרים ככל שיידרשו, והם ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית בהתייעצות עם שר הפנים ועם שר החוץ. : ((פורסמו [[קביעת הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל), התשנ"ב–1992]].)) @ 116י. רשימת הרשאים להצביע בנציגויות (תיקון: תשנ"א, תשנ"ט) : (א) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור שר החוץ לוועדה המרכזית, רשימה של הנציגויות. : (ב) לא יאוחר מהיום ה-52 שלפני יום הבחירות ימסור יושב-ראש הוועדה המרכזית לפקידים המוסמכים רשימה של הנציגויות. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) לא יאוחר מהיום ה-42 שלפני יום הבחירות יודיעו הפקידים המוסמכים לכל עובד, לבן-זוגו ולילדו על זכותם להצביע בנציגות; להודעה תצורף רשימת הנציגויות האמורה בסעיף קטן (ב) וכן יפורטו בהודעה ימי ההצבעה בנציגויות כאמור [[בסעיף 116ח]]; נוסח ההודעה ופרטיה ייקבעו בתקנות. : (ה) מי שלא קיבל הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) וטוען שהוא זכאי להצביע בנציגות, רשאי לערור על כך לפני יושב ראש הוועדה המרכזית, והחלטתו תהיה סופית. : (ו) (((בוטל).)) : (ז) בסעיף זה - "פקיד מוסמך" - :: (1) לענין עובדי המדינה, בני זוגם וילדיהם - נציב שירות המדינה; :: (2) לענין עובדי ההסתדרות הציונית העולמית, בני זוגם וילדיהם - המזכיר הכללי של ההסתדרות הציונית העולמית; :: (3) לענין עובדי הסוכנות היהודית, בני זוגם וילדיהם - המנהל הכללי של הסוכנות היהודית; :: (4) לענין עובדי הקרן הקיימת לישראל, בני זוגם וילדיהם - המנהל הכללי של הקרן הקיימת לישראל; :: (5) לענין עובדי קרן היסוד, בני זוגם וילדיהם - המנהל הכללי של קרן היסוד. @ 116יא. (תיקון: תשנ"א, תשנ"ט) : (((בוטל).)) == פרק י'3: בחירות בבתי חולים ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות (תיקון: תשנ"ו-4, תשס"ג-4) == @ 116יב. הגדרות (תיקון: תשנ"ו-4) : [[בפרק זה]] - :- "מאושפז" - בוחר שביום הבחירות היה מאושפז בבית חולים, למעט מי שביום הבחירות התקבל לאשפוז במחלקת אשפוז יום; :- "בית חולים" - כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], המכיל לפחות 50 מיטות לחולים. @ 116יג. קלפיות למאושפזים (תיקון: תשנ"ו-4, תשנ"ט, תשס"ו-2) : (א) מאושפז רשאי להצביע בקלפי למאושפזים המוצבת בבית חולים שבו הוא מאושפז. : (א1) בקלפי למאושפזים יהיו רשאים להצביע גם שוטרים המוצבים בה לשם שמירת הסדר, וכן עובדי הצוות הרפואי של בית החולים אם נוכח מנהל בית החולים או מי שמנהל בית החולים הסמיכו לכך כי קרוב לודאי שאותו עובד לא יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו בדרך אחרת; לעובד כאמור יינתן אישור בכתב המעיד על זכאותו להצביע בקלפי למאושפזים לפי טופס שנקבע בתקנות. : (ב) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור שר הבריאות ליושב ראש הועדה המרכזית רשימה של כל בתי החולים ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שנקבע בתקנות. : (ג) יושב ראש הועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית, יקבע, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, את בתי החולים שבהם יוצבו קלפיות למאושפזים; הקלפי תעמוד, במידת האפשר, במקום מרכזי בבית החולים שהוא נוח לגישה למאושפזים; יושב ראש הועדה המרכזית יקבע את מקום הקלפי בתוך בית החולים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך, ורשאי הוא לקבוע כי בבית חולים יוצבו יותר מקלפי אחת או שקלפי אחת תוצב במקומות שונים בבית החולים או בבתי חולים שונים, בשעות שייקבעו על ידו. @ 116יד. הרכב ועדות קלפי (תיקון: תשנ"ו-4) : (א) ועדות הקלפי למאושפזים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בועדה המרכזית; הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בידי יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הועדה המרכזית. : (ב) על ועדות קלפי למאושפזים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 21א]] [[ו-24(ט1)]]. @ 116טו. סדרי ההצבעה (תיקון: תשנ"ו-4, תשס"ב) : (א) יושב ראש הועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות למאושפזים, ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסויימת, וכן הוראות בדבר דרך הפרסום בבתי החולים של שעות ההצבעה ושל מקום הקלפי בבית החולים. : (ב) ביום הבחירות, לפני פתיחת הקלפי בבית החולים, יתן בית החולים לכל מאושפז אישור בכתב בדבר היותו מאושפז לפי טופס שנקבע בתקנות; מאושפז שהתקבל לבית החולים ביום הבחירות עד לשעות שיקבע יושב ראש הועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך, יקבל אישור כאמור עם אשפוזו. : (ג) מאושפז המבקש להצביע בקלפי למאושפזים יזהה את עצמו כאמור [[בסעיף 74]] ויציג אישור כאמור בסעיף קטן (ב). : (ד) המצביע בקלפי למאושפזים ישים את המעטפה הנזכרת [[בסעיפים 74א]] [[ו-75(א)]] לתוך מעטפה שניה; ועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות. : (ה) העברת הקלפיות למאושפזים לידי הועדה המרכזית וספירת קולות המצביעים בהן תהיה כפי שנקבע בתקנות. : ((פורסמו [[הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים ובמוסדות מוכרים), התשנ"ו–1996]].)) @ 116טז. תעמולת בחירות (תיקון: תשנ"ו-4) : (א) חומר תעמולה לא יודבק ולא ייתלה בבית חולים חוץ מן האמור בסעיף קטן (ב). : (ב) בא כוח רשימת מועמדים רשאי להגיש לועדה המרכזית את שם הרשימה, כתובתה ומספר הטלפון שלה, ואלה יפורסמו בבתי חולים במקום ובדרך שיקבעו יושב ראש הועדה המרכזית וסגניו בהתייעצות עם שר הבריאות או מי שהוא מינה לכך. : (ג) תעמולת בחירות ברבים, בעל-פה, על כל צורותיה, אסורה בבית חולים. @ 116יז. סמכויות מיוחדות (תיקון: תשנ"ו-4) : הוראות [[סעיף 70א]] יחולו, בשינויים המחוייבים, על הבחירות בבתי חולים. @ 116יז1. הצבעת אנשים המוגבלים בניידות השוהים במוסד (תיקון: תשס"ג-4, תשפ"א) : (א) אדם המוגבל בניידות השוהה עקב כך במוסד שהוכר לפי הוראות [[פרק זה]] (בסעיף זה - מוסד מוכר) על ידי שר העבודה והרווחה רשאי להצביע בקלפי המוצבת במוסד שבו הוא שוהה. : (ב) שר העבודה והרווחה רשאי להכיר במוסד שבו מתגוררים, במהלך חייהם הרגיל, לפחות 50 אנשים המוגבלים בניידות, עקב מוגבלותם זו, והנמצא בפיקוח של משרד העבודה והרווחה, כמוסד שבו תוצב קלפי לצורך הצבעה של האנשים האמורים; סעיף זה לא יחול על בית אבות. : (ג) הוראות חוק זה יחולו על הצבעה במוסד מוכר, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) [[בפרק זה]], במקום "שר הבריאות" יבוא "שר העבודה והרווחה"; :: (2) לענין [[סעיף 75(ב)]] המלווה יהיה מזכיר ועדת הקלפי. == פרק י׳3א: הצבעה בבתי אבות (((פקע))) (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) == @ 116יז2. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז3. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז4. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז5. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) == פרק י׳3ב: הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה (((פקע))) (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) == @ 116יז6. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז7. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז8. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) @ 116יז9. (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב) : (((פקע).)) == פרק י'3ג: הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני (תיקון: תשפ"ו) == : ((([[פרק זה]] חל הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) @ 116יז10. הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "גורם ציבורי" - ::: (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; ::: (2) רשות מקומית; ::: (3) תאגיד שהוקם בחוק; ::- "מפונה" - אדם שעזב את מקום מגוריו עקב המצב הביטחוני, מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) וטרם חזר להתגורר בו; ::- "קלפי ייעודית למפונים" - קלפי המיועדת להצבעה של מפונים. : (ב) בוחר שהוא מפונה רשאי להצביע בבחירות בקלפי ייעודית למפונים או בכל קלפי שנקבעה כקלפי להצבעת אנשים המוגבלים בניידות לפי הוראות [[סעיף 68א]]. : (ג)(1) גורם ציבורי ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית, לפי דרישתו, מידע סטטיסטי בדבר מספר המפונים הידועים לו, ולעניין רשות מקומית - מספר המפונים שעברו להתגורר בה, והכול בחלוקה לפי יישוב ורחוב, אם המידע ברשות הגורם הציבורי. :: (2) מסירת המידע כאמור בפסקה (1) תהיה בדרך ובמועדים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית, ולא יחולו עליה הוראות שנקבעו מכוח [[סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. : (ד) מידע שנמסר לפי סעיף קטן (ג) ישמש את הוועדה המרכזית לשם קביעת מקומות הקלפי כאמור בסעיף קטן (ה), והוא יימחק בסמוך ליום פרסום תוצאות הבחירות ולא יאוחר מ-14 ימים מאותו מועד. : (ה) יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע את המקומות שיוצבו בהם קלפיות ייעודיות למפונים; היושב ראש יקבע את מקומות הקלפי כאמור לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, והוא רשאי לעדכן את קביעתו מזמן לזמן. @ 116יז11. הרכב ועדות הקלפי בקלפיות ייעודיות למפונים (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : (א) ועדות הקלפי בקלפיות הייעודיות למפונים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדה המרכזית; מספר החברים בהן והרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית. : (ב) על ועדות קלפי בקלפיות ייעודיות למפונים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 21א]] [[ו-24(ט1)]]. @ 116יז12. סדרי הצבעה בקלפי ייעודית למפונים (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : (א) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע הוראות המסדירות את ההצבעה בקלפיות ייעודיות למפונים, ובכלל זה הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות, סדרי ההצבעה בהן ושעות הצבעה בקלפיות הייעודיות בכלל או בקלפי מסוימת. : (ב) הוועדה המרכזית תפרסם הודעה בדבר מקומות הקלפיות הייעודיות למפונים, וסדרי ההצבעה ושעות ההצבעה בהן באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית ובכל דרך נוספת אחרת שתיראה ליושב ראש הוועדה יעילה ונגישה לקבוצות שונות באוכלוסייה. : (ג) מפונה המצביע בקלפי ייעודית למפונים או בקלפי שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 68א]], יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור [[בסעיף 74(א) ו-(ב)]], ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מפונה ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות, והוא יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. : (ד) ספירת הקולות של מי שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 68א(ו)]]. @ 116יז13. סמכויות מיוחדות לגבי קלפי ייעודית למפונים (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : הוראות [[סעיף 70א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי [[פרק זה]]. == פרק י׳4: הצבעת מזכיר ועדת קלפי, חברי ועדת קלפי, חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות (תיקון: תשס״ג, תשס״ו, תשע״ז) == @ 116יח. הצבעת מזכיר ועדת קלפי (תיקון: תשס"ג, תשפ"ב-2) : (א) מזכיר ועדת קלפי רשאי להצביע בקלפי שבה הוא משמש מזכיר, ואולם זיהויו לפי [[סעיף 74]] יהיה בפני יושב ראש הועדה. : (ב) מזכיר המצביע כאמור בסעיף קטן (א) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות והמזכיר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. : (ג) ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לענין ספירת הקולות של בוחרים שהצביעו לפי [[סעיף 68א]]. @ 116יט. הצבעת חברי ועדת קלפי ומשקיפים (תיקון: תשס"ו, תש"ע, תשפ"ב-2) : (א) חבר ועדת קלפי רשאי להצביע בקלפי שבה הוא משמש חבר, אם התקיים אחד מאלה: :: (1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות למילוי תפקידו של חבר ועדת הקלפי אשר בשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו; :: (2) הוא שימש חבר באותה קלפי לפחות שש שעות רצופות שבהן היתה הקלפי פתוחה להצבעה. : (א1) מזכיר ועדת הקלפי יציין בפרוטוקול את שמם ומספר זהותם במרשם האוכלוסין של חברי ועדת הקלפי שהצביעו בקלפי שבה שימשו חברים, ויאשר כי התקיים האמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין. : (ב) חבר ועדת קלפי, המצביע כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - החבר המצביע) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי, למעט החבר המצביע, תציין על פני המעטפה החיצונית את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות; החבר המצביע יטיל את המעטפה לעיני חברי ועדת הקלפי הנותרים לתוך הקלפי. : (ב1) הוראות סעיפים קטנים (א)(2), (א1) ו-(ב) יחולו גם על משקיף לפי [[סעיף 24(ד)]]. : (ג) ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 68א(ו)]]. @ 116יט1. הצבעת חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות (תיקון: תשע״ז) : (א) חבר הוועדה המרכזית ועובד של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית רשאים להצביע בקלפי שבאזור הבחירות שבו הם משמשים בתפקידם ביום הבחירות, בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי [[סעיף 116יח]], ובלבד שיושב ראש הוועדה המרכזית, או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, נוכח כי קיימות נסיבות הקשורות למילוי תפקידו של החבר או העובד ביום הבחירות שבשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו, והוא הציג תעודה שהנפיקה לו הוועדה המרכזית ובה צוין כי הוא רשאי להצביע כאמור בסעיף זה. : (ב) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע מקומות קלפי מיוחדים במקום מושבה של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית לשם הצבעה לפי סעיף זה. : (ג) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הרכב ועדות הקלפי ואופן ההצבעה, בכפוף להוראות [[סעיף 116יח]]. :: ((פורסמו [[הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות במקומות קלפי מיוחדים במקום מושבן של ועדות בחירות), התשע״ח–2018]].)) : (ד) בסעיף זה, ”עובד” – לרבות מי שעובד בוועדה, מבצע בעבורה תפקיד או מעניק לה שירות ביום הבחירות בלבד. == פרק י"א: עונשין == @ 117. זיוף פנקס או רשימה : (א) המזייף פנקס בוחרים או רשימת בוחרים והמשנה או משמיד אחד מאלה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים או קנס 10,000 לירות; נעברה העבירה על ידי מי שממונה על הכנת הפנקס או הרשימה, החזקתם, שמירתם או הצגתם, דינו - מאסר ארבע עשרה שנה או קנס 10,000 לירות. : (ב) [[#תוספת 2 פרט 8|פסקה (7) לתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965]], לא תחול על עבירה לפי סעיף זה. @ 118. (תיקון: תשס"א-4) : (((בוטל).)) @ 118א. שימוש שלא כדין במידע פנקס (תיקון: תשס"ג-4) : העושה שימוש במידע פנקס או המוסר מידע ממידע פנקס כהגדרתו [[בסעיף 39]] שלא לצורכי התמודדות בבחירות או לצורכי קשר עם ציבור הבוחרים, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 119. הפרעת הבחירות (תיקון: תשל"ז, תשס"ג) : (א) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות: :: (1) המפריע את המהלך הסדיר של הבחירות; :: (2) המכין או המפיץ פתקי הצבעה שאינם בהתאם להוראות חוק זה; :: (3) המפריע לבוחר בהצבעה או המונע אותו מהצביע; :: (4) המטפל בקלפי בלי רשות או המוציא קלפי מרשות הממונים עליה; :: (5) המתערב בלי רשות בפתיחת קלפי או בספירת הקולות; :: (6) המשמיד, המלכלך, המסמן, המעלים או הלוקח שלא כדין פתק הצבעה המצוי בתא הצבעה במקום קלפי, באופן העשוי להפריע להצבעה; :: (7) המשמיד, המעלים או הלוקח שלא כדין חומר הצבעה שיש להעבירו לועדה אזורית או לועדה המרכזית; :: (8) המשמיד מעטפת הצבעה מן המעטפות שהוצאו מן הקלפי לפני שנכללה בספירת הקולות. : (ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי חבר של ועדת בחירות או על ידי אדם הממונה על קלפי או על שמירת הסדר במקום הקלפי, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות; בסעיף קטן זה, "אדם הממונה על קלפי" - לרבות חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי. @ 120. נטישת חומר הצבעה (תיקון: תשל"ז, תשפ"ב-2) : יושב ראש ועדת קלפי או ממלא מקומו לפי [[סעיף 24]] או מזכיר ועדת קלפי, הנוטש, לאחר גמר ספירת הקולות, את פרוטוקול ההצבעה או את חומר ההצבעה האמורים [[בסעיף 79]], דינו - מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות. @ 121. אי-מילוי חובה על-ידי אחראי (תיקון: תשל"ז, תשנ"ט) : אחראי לפי [[פרק י']] או [[פרק י'2]] שלא מילא חובה המוטלת עליו באותו פרק, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות. @ 122. שחיתות ואיום (תיקון: תשל"ז, תשנ"ב-2, תש"ס) : ואלה דינם מאסר חמש שנים או קנס 20,000 לירות: : (1) הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; : (2) המקבל או המסכים לקבל שוחד, לעצמו או לאדם אחר, כדי שיצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; : (3) המאיים על בוחר בגרימת נזק, לו או לאדם אחר, אם הבוחר יצביע או יימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; : (4) המבטיח לבוחר עבודה אם יצביע או יימנע מהצביע בעד רשימת מועמדים מסויימת; : (5) המפטר או מאיים לפטר אדם מעבודה או מונע או מאיים למנוע ממנו קבלת עבודה כדי שיצביע או לא יצביע או משום שהצביע או לא הצביע בעד רשימת מועמדים מסויימת או משום שנמנע או לא נמנע מהצבעה, או כדי שיימנע או לא יימנע או משום שנמנע או לא נמנע מתעמולת בחירות, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת; : (6) המשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת, בדרך של השבעה, קללה, נידוי, חרם, נדר, התרת נדר, הבטחה להעניק ברכה, או מתן קמיע; לענין זה, "קמיע" - לרבות כל חפץ שבעיני חלק מהציבור יש ביכולתו להיטיב או להרע עמו. @ 123. דרכי שוחד : אין נפקא מינה בשוחד - : (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, למעט הובלת בוחר בכלי רכב אל מקום הקלפי וממנו לצורך הצבעתו; : (2) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; : (3) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר, אם ניתן לידי הלוקח או בשביל הלוקח לידי אדם אחר, אם ניתן מתחילה או בדיעבד, ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר. @ 124. הצבעה שלא כחוק (תיקון: תשל"ז, תשנ"ב-7, תשס"א-3, תשס"א-6, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ו-3) : (א) ואלה דינם מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות: :: (1) המשתמש לצורך זיהויו בפני ועדת קלפי או בפני אחראי לפי [[פרק י']] באמצעי זיהוי כאמור [[בסעיף 74]] או בפנקס זיהוי שאינם שלו, או שנעשה בהם רישום או שינוי כלשהם שלא כדין, בכוונה להטעות את ועדת הקלפי או את האחראי, ולא הוכיח כי השימוש היה בתום לב; :: (2) המצביע יותר מפעם אחת, בין באותה קלפי ובין בקלפיות שונות; :: (3) המטיל בכוונה לתוך הקלפי יותר ממעטפה אחת, בין שיש בה פתק הצבעה ובין שהיא ריקה. : (ב) נעברה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) בידי חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי או שאיפשר אחד מהם את ביצוע העבירה בידי אחר, דינו חמש שנות מאסר או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 125. הפקעת שכר אולמות (תיקון: תשל"ז) : הדורש או המקבל בעד השכרה של אולם לשם אסיפת בחירות שכר העולה על השכר הממוצע שקיבל בשנה שקדמה לשנת הבחירות בעד השכרת אותו אולם למטרות דומות, דינו - מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות. @ 126. עבירות אחרות בקשר לבחירות (תיקון: תשל"ז, תשנ"ו, תשס"ו-2, תשע"א, תשפ"ו) : אלה דינם מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 לירות: : (1) המפריע למהלך הסדיר של אסיפת תעמולה לבחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי [[סעיף 65]]; : (2) המסיר, המשמיד או המלכלך מודעה בעניני בחירות מטעם ועדת בחירות או מודעה שיש בה תעמולת בחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי [[סעיף 65]], למעט מודעה שהודבקה בביתו, חנותו או משרדו בלי הסכמתו או שעבר זמנה של המודעה; : (3) המשמיד או המעלים חומר תעמולה לבחירות מטעם רשימת מועמדים שפורסמה לפי [[סעיף 65]], או המונע באופן אחר חומר כזה מלהגיע לתעודתו החוקית; : (3א) החותם על טופס כאמור [[בסעיף 68א(ה)(1)]] והוא אינו מוגבל בניידות, (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) או על טופס כאמור [[בסעיף 116יז12(ג)]] והוא אינו מפונה כהגדרתו [[בסעיף 116יז10]]; : (4) (((נמחקה);)) : (5) המנהל ביום הבחירות תעמולת בחירות, בכתב, בעל-פה או בצורה אחרת, במקום קלפי או במרחק של 5 מטרים משער כניסה למקום קלפי ובמקום קלפי שאין בו חצר וגדר חיצונית - 10 מטרים מהקירות החיצוניים של מקום הקלפי; בפסקה זו, "מקום קלפי" - שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה; : (5א) מי שעבר על איסור לפי [[סעיף 75(ב)]]; : (6) המפר הוראה מהוראות חוק זה שלא נזכרה [[בפרק זה]]. @ 127. תעמולת בחירות אגב טיפול בעניני תעודת זהות (תיקון: תשל"ז) : עובד המדינה, פקיד של הועדה המרכזית, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי, וכן הממונה על מחנה עולים או פקיד מפקידיו, הממלא טופס בקשה לתעודת זהות לזולתו, או המקבל לידו תלוש רישום של זולתו לשם העברת התלוש ללשכת מרשם האוכלוסין, ואגב כך מנהל תעמולת בחירות, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 500 לירות. @ 128. סמכות וכו' (תיקון: תשס"א-4) : לענין עבירות לפי [[פרק זה]], למעט [[סעיף 117]] - : (1) (((נמחקה);)) : (2) לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה רשאי לעכב את הליכי המשפט. == פרק י"ב: שונות == @ 129. תעמולה עד מתי (תיקון: תשנ"ט) : משעה 7 בערב ביום שלפני יום הבחירות ובכל יום הבחירות לא תהיה תעמולת בחירות על-ידי אסיפות, תהלוכות, רמקולים או שידורים ברדיו ובטלוויזיה. @ 130. תעמולת בחירות על-ידי עובדי הציבור וחיילים (תיקון: תשכ"ט, תשנ"ב-6, תשס"ח) : (א) עובד המדינה, לרבות עובד של תאגיד שהוקם בחוק וכן עובד של ועדת הבחירות, עובד של רשות מקומית, של הסוכנות היהודית או של הקרן הקיימת לישראל, אשר יש להם סמכות מינהלית לרבות סמכות לפי [[תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945]], או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות. : (ב) חיילים בשירות סדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] או בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל וכן המשרתים בשירות מילואים על פי [[חוק שירות המילואים]] לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות. : (ג) בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה על הוראות סעיף קטן (א) יורה, בנוסף על כל עונש, על השעייתו מעבודתו או ממילוי תפקידו, ללא תשלום, עד ליום הבחירות; אין בהוראה זו כדי למנוע העמדת אותו אדם לדין משמעת. @ 131. אי-הפעלה של סמכויות להטלת עוצר : ביום הבחירות וביום שלפני כן לא יופעלו הסמכויות להטלת עוצר לפי [[תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945]], אלא באישור הועדה המרכזית; הוראה זו לא תחול במקרה שבאותו זמן יתנהלו בשטח המדינה פעולות מלחמתיות. @ 132. חופש תנועה בשטחים מיוחדים (תיקון: תשכ"ט) : (א) הועדה המרכזית תמליץ לפני הממונים על השטחים שבהם מוגבל חופש התנועה לפי [[תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945]], או לפי [[תקנות-שעת-חירום (אזורי בטחון), תש"ט-1949]], על פעילי הגופים המיוצגים בכנסת היוצאת ועל פעילי רשימות המועמדים שיש לתת להם רשיונות לתנועה חפשית בשטחים אלה; ההמלצה תינתן לפי הצעת באי-כוחם של אותם הגופים והרשימות; הממונים האמורים יתנו את הרשיונות ותקפם יהיה מן היום ה-42 שלפני יום הבחירות ועד למחרת יום הבחירות. : (ב) חופש התנועה של חברי ועדות הקלפי ושל משקיפים לפי [[סעיף 24(ד)]] באזורי פעולתם ביום הבחירות, חופש התעמולה בכתב ובעל-פה, וכן יתר סדרי הבחירות, יהיו בשטחים האמורים בסעיף קטן (א) כמו בשאר שטחי המדינה. : (ג) על חברי הועדה המרכזית, ועל חברי הועדות האזוריות באזורי פעולתן, לא יחולו בשטחים האמורים בסעיף קטן (א) כל הגבלות של חופש התנועה מיום בחירתם או מינוים ועד למחרת יום הבחירות. @ 132א. סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף (תיקון: תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) : (א) בסעיף זה - ::- "חוק ההתגוננות האזרחית" - [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]; ::- "מצב מיוחד בעורף" ו"שעת התקפה" - כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית]]; ::- "מקום קלפי" - שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה. : (ב) הוראות סעיף זה יחולו בעת מצב מיוחד בעורף ובשעת התקפה. : (ג) על אף האמור [[בחוק ההתגוננות האזרחית]] או בהוראות לפיו, יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה - הרמטכ"ל), רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים [[בחוק האמור]] שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה לבחירות, לרבות לעניין השוהים בהם; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו באותו אזור לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]], ובלבד שיאפשרו את מימוש זכות ההצבעה ואת מהלכן התקין של הבחירות; על הוראות כאמור יחולו הוראות [[סעיף 70א(ג)]], בשינויים המחויבים. : (ד) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים, בהתייעצות עם הרמטכ"ל, בכל הנוגע ליישום או לתחולת הוראות לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]] שיש בהן כדי להשפיע על המהלך התקין של הבחירות. : (ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו על סמכויות לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית]] שעניינן מתן אות אזעקה או הנחיה מקדימה שניתנה בשל התקפת אויב לצורך הגנה מיידית על חיי אדם. @ 133. הוראות בנוגע למרכזי קליטה לעולים (תיקון: תשמ"ו) : (א) האולמות הציבוריים במרכזי קליטה לעולים שבהם נוהגים לכנס אסיפות, יועמדו על ידי הממונים על מרכזי הקליטה לרשותן של הסיעות שבכנסת היוצאת ושל רשימות המועמדים לשם עריכת אסיפות בחירות. : (ב) הממונים על מרכזי קליטה לעולים יקציבו לסיעות שבכנסת היוצאת ולרשימות המועמדים מקום מתאים להדבקה של מצעיהן, העתק או תקציר מרשימת המועמדים ומודעות על אסיפות בחירות. : (ג) הועדות האזוריות יתנו הוראות לשם קיום סעיפים קטנים (א) ו-(ב). : (ד) בנוגע לחופש הכניסה ולחופש התעמולה לבחירות, דינם של מרכזי קליטה לעולים כדין שאר ישובים. : (ה) בתחומי מרכזי קליטה לעולים, דינם של פקידי הסוכנות היהודית המטפלים בעולים כדין עובדי המדינה לפי [[סעיף 130(א)]]. : (ו) בסעיף זה, "מרכזי קליטה לעולים" - לרבות כל מקום שנמצאים בו עולים והמנוהל בידי משרד העליה והקליטה או הסוכנות היהודית. @ 134. תקציב (תיקון: תשמ"ו) : ועדת הכספים של הכנסת תקבע את תקציב ועדות הבחירות על פי הצעת הועדה המרכזית; אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב ראש הועדה המרכזית שיהיה ממונה על הוצאתם. @ 134א. הסעת בוחרים (תיקון: תשע״ז) : הסעת בעלי זכות הצבעה לשם הצבעה בבחירות לכנסת מתחום גבולותיו של יישוב אחד למשנהו וחזרה, תמומן מאוצר המדינה באמצעות הוועדה המרכזית; היא תבוצע בקווי תחבורה ולמרחקים שתקבע הוועדה המרכזית ובהתאם לנהלים ולסידורים שתורה עליהם; ההסעה תהיה ביום הבחירות, אולם הוועדה המרכזית רשאית להתיר הסעה סמוך ליום הבחירות. @ 135. (תיקון: תשמ"א-7) : (((בוטל).)) @ 136. זכות לשכר ליום הבחירות (תיקון: תשע"ד-3, תש"ף-2) : עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החדשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת. @ 136א. תשלום שכר לעובד שאינו אזרח ישראלי (תיקון: תשפ"א-3) : (א) בסעיף זה - ::- "הסכם קיבוצי" ו"צו הרחבה" - כמשמעותם [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]]; ::- "חוזה עבודה" - כמשמעותו [[בסעיף 1ג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; ::- "חוק עבודת נשים" - [[חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]]; ::- "עובד" - עובד שאינו אזרח ישראלי המועסק בענף הסיעוד על ידי יחיד, בענף המלונאות, בענף ההסעדה, בענף הבניין, בענף החקלאות או בענף התעשייה. : (ב)(1) לעובד המועסק בעבודתו ביום הבחירות לא ישולם שכר לפי [[סעיף 136]]; :: (2) אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לשכרו הרגיל ביום הבחירות. : (ג)(1) עובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות אף על פי שנדרש לעבוד באותו היום, לא ישולם לו שכר לפי [[סעיף 136]]; :: (2) עובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות זכאי לתשלום לפי שכרו הרגיל בעד היעדרותו, אם הוא זכאי לתשלום לפי חוקי עבודה, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, או הסדר קיבוצי, ובלבד שההיעדרות היא בשל אחת הנסיבות האלה: ::: (א) מחלה; ::: (ב) חופשה שנתית; ::: (ג) ימי חג; ::: (ד) מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית; ::: (ה) אבל; ::: (ו) היעדרות מותרת לפי [[סעיף 7 לחוק עבודת נשים]]. : (ד) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מזכות של עובד שנקבעה בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה. @ 137. קובלנות ובקשות : כל קובלנה בקשר למעשה או למחדל לפי חוק זה מסורה לסמכותה היחידה של הועדה המרכזית; שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד בקשר למעשה או למחדל כזה או בקשר להחלטה או להוראה של הועדה המרכזית, של יושב ראש הועדה וסגניו, של יושב ראש הועדה, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי - חוץ מן המקרים שלגביהם ישנה בחוק זה הוראה אחרת. @ 138. מסירת חומר לחברי הועדה המרכזית : (א) כל חבר של הועדה המרכזית וכל משקיף בה כאמור [[בסעיף 24(ד)]] רשאי לעיין ברשימה של ועדות הקלפי וחבריהן מיד לאחר שנתמנו ועדות אלה, ולהעתיקה. : (ב) הועדה המרכזית רשאית להחליט שיימסרו לה ידיעות שבכתב נוספות. @ 139. רישום ואזרחות : רישומו של אדם בפנקס בוחרים לא ישמש הוכחה לטענה, ולא ישמש מניעה להכחשת הטענה, שהוא אזרח ישראלי או שהוא נמצא בישראל כדין. @ 140. הוצאת תעודת זהות : לשכות מרשם האוכלוסין אינן חייבות להוציא תעודת זהות למי שלא ביקש אותה לפחות ארבעה עשר יום לפני יום הבחירות, אך מי שביקש תעודה עד אותו יום, חייבת לשכת המרשם להוציאה עד היום שלפני יום הבחירות. @ 141. ימי מנוחה (תיקון: תשפ"ו-2) : חל מועד מהמועדים הנקובים בחוק זה ביום שנקבע בחוק כיום שבתון, למעט יום הבחירות לכנסת, או באחד מימי המנוחה כמשמעותם [[#18א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], יידחה המועד ליום חול הראשון שאחרי אותו יום. @ 142. הארכת מועדים (תיקון: תשל"ד, תש"ף) : כל מקום שחוק זה קובע שפעולה מסויימת תיעשה מספר מסויים של ימים לפני יום הבחירות, רשאית הועדה המרכזית, אם ראתה סיבה מספקת לכך וברוב של שני שלישים מהמשתתפים בהצבעה, להאריך את המועד לאותה פעולה עד לחמישה ימים נוספים. @ 143. אי-הארכה של מועד ערעור (תיקון: תשס"ג-4) : על עתירות וערעורים לפי חוק זה לא יחול [[סעיף 142]] או כל הוראה בחיקוק אחר המאפשרת הארכת מועדים. @ 144. פטור מאגרות וממס (תיקון: תשפ"ב-2) : ערעור לפי חוק זה פטור מאגרות בית משפט. @ 144א. הוראות לענין קיום הבחירות (תיקון: תשס"ג-4) : אי הצבת תמרור כאמור [[בסעיף 68א(ג1)]] לא ימנע את קיום הבחירות ולא יהווה עילת ערעור על תוצאות הבחירות לפי [[סעיף 86]]. @ 144ב. סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בשל התפשטות נגיף הקורונה (תיקון: תשפ"א-3) : (א) יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו ועם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות]], שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה בבחירות ועל הנכנסים אליהם והשוהים בהם, אם הן דרושות לשם קיום הבחירות תוך שמירה על בריאות הציבור וצמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות]], ובלבד שיאפשרו הצבעה של כל בוחר אף אם נמצא כי הוא חייב בבידוד. : (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעות להצבעה בקלפיות מיוחדות לחיילים ייקבעו גם בהתייעצות עם ראש המטה הכללי או בא-כוחו. : (ג) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעות להצבעה בקלפיות לאסירים ייקבעו גם בהתייעצות עם נציב בתי הסוהר. : (ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום תקופת תוקפו של [[חוק סמכויות מיוחדות]]. : (ה) בסעיף זה - ::- "חוק סמכויות מיוחדות" - [[=חוק סמכויות מיוחדות|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020]]; ::- "מקום הפתוח לציבור" ו"מרחב ציבורי" - כהגדרתם [[בחוק סמכויות מיוחדות]]; ::- "מקום קלפי" - כל מקום שנקבע כמקום קלפי לפי חוק זה, ובכלל זה במקום הפתוח לציבור או במרחב הציבורי. @ 145. תקנות והוראות-שעה (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג-4, תשל"ז-3, תשמ"א-2, תשמ"ד-2, תשמ"ו-2, תשמ"ח-3, תשנ"ו-4, תשע"ט, תש"ף-2, תשפ"א-2, תשפ"ב-2) : (א) שר הפנים רשאי בהסכמת הועדה המרכזית או על פי המלצתה להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לחוק זה, במידה שחוק זה אינו מכיל הוראות לגביו, ובכלל זה בענינים אלה: :: (1) הכנת הבחירות, הנהלתן וקביעת תוצאותיהן; :: (2) סדר הדיונים בועדות הבחירות; :: (3) שמירה על רשימות הבוחרים מזמן מסירתן על ידי שר הפנים לידי הועדה המרכזית; :: (4) סדר הבחירות בין חיילים; :: (5) סדר הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר; :: (6) סדר הבחירות בכלי שיט; :: (6א) סדר הבחירות בבתי חולים; :: (7) כל ענין שעליו נאמר בחוק זה שייקבע בתקנות. :: ((פורסמו [[תקנות הבחירות לכנסת, תשל״ג–1973]].)) : (ב) תקנות בדבר סדר הבחירות בין חיילים יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבטחון והן אינן טעונות פרסום ברשומות; בדיונים של הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות בין חיילים או לבחירות בשטחים הנזכרים [[בסעיף 132(א)]] ישתתף שר הבטחון או בא-כוחו. : (ג) תקנות בדבר סדר הבחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר יותקנו לאחר התייעצות עם שר המשטרה; בדיונים של הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות אלה רשאי להשתתף שר המשטרה או בא כוחו. : (ג1) תקנות בדבר סדר הבחירות בבתי חולים יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות; בדיוני הועדה המרכזית הנוגעים לבחירות אלה רשאי להשתתף שר הבריאות או בא כוחו. : (ד) בתקופה שבין 90 יום לפני יום הבחירות ועד יום פרסום תוצאות הבחירות ברשומות רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו, או רשאית הוועדה המרכזית אם ביקש זאת אחד מהסגנים לגבי הצעה שהניח היושב ראש לפני הסגנים ליתן הוראות-שעה בענינים האמורים בסעיף קטן (א); הוראה שיושב ראש הועדה קבע שהיא סוטה מהתקנות לפי סעיף קטן (א) לא תתקבל אלא אם ראתה הועדה שנסיבות השעה מצדיקות אותה הוראה; הוראות לפי סעיף קטן זה יכולות להיות כלליות או לחול על אזורי בחירות או ועדות בחירות מסויימים; הן יפורסמו או יובאו לידיעת הנוגעים בהן כפי שהועדה המרכזית תמצא לנכון; הן אינן טעונות פרסום ברשומות. : (ה) שר הבטחון רשאי, תוך 24 שעות מהחלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) בענינים הנזכרים [[בסעיף 91]], לערער על ההחלטה לפני ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אם לדעתו עלולה ההחלטה לפגוע בבטחון המדינה; ועדת החוץ והבטחון רשאית לאשר, לבטל או לשנות את החלטת הועדה המרכזית או לקבל החלטה אחרת במקומה. : (ו) סמכות הנתונה לפי סעיף זה לועדה המרכזית תהא נתונה, לענין [[פרק ט']], ליושב ראש הועדה המרכזית יחד עם סגניו. @ 145א. תקנות סדרי דין בענין עתירות וערעורים (תיקון: תשס"ג-4) : שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בכל הנוגע לעתירות ולערעורים לפי חוק זה; הותקנו תקנות בענין עתירה מינהלית או ערעור מינהלי לפי סעיף זה, לא יחולו באותו ענין התקנות שהותקנו לפי [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]. @ 146. אצילת סמכויות (תיקון: תשמ"א-7, תשמ"ח-3) : (א) שר הפנים רשאי לאצול מסמכויותיו לפי [[פרקים ג']] [[ו-ה']] [[וסעיף 71(א)]]; אצל שר הפנים מסמכותו להכריע בעררים לפי [[סעיף 44]], יפרסם על כך הודעה ברשומות. : (ב) הועדה המרכזית רשאית לאצול מסמכויותיה ליושב ראש הועדה יחד עם סגניו ולהעביר לביצועם תפקידים המוטלים עליה, למעט הסמכויות או התפקידים לפי [[סעיפים 17(ו)]], [[19]], [[21(א)]], [[68(ג)]], [[76]], [[84]], [[137]], [[142]] [[ו-145]] והסמכות שלא לאשר רשימת מועמדים. @ 147. הוראות מיוחדות (תיקון: תש"ל-2, תשנ"ב-6) : על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, יכללו בפנקס הבוחרים - בוחרים שמענם הרשום במרשם האוכלוסין נמצא בשטח המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל והם יהיו רשאים להצביע במקום מגוריהם לפי הוראות חוק זה; שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הועדה המרכזית, יתן הוראות בכל ענין הנוגע לביצוע סעיף זה ובכל ענין אחר הנוגע להצבעתם של בוחרים כאמור; הוראות אלה יובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך ששר הפנים ימצא לנכון לאחר התייעצות עם יושב ראש הועדה המרכזית; הן אינן טעונות פרסום ברשומות. @ 148. הוראות מעבר : בשנה המתחילה ביום ט"ו בחשון תשכ"ט (6 בנובמבר 1968) ייעשו הפעולות לפי [[סעיפים 21(ב)]] [[ו-68(ג)]] במועד הקבוע בהם אולם לא יאוחר מ-42 יום לפני יום הבחירות. @ 149. חסינות החוק : תקנות-שעת-חירום אין בכוחן לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים. @ 150. ביצוע : שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה; כל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות יגישו את העזרה שתדרוש מהם הועדה המרכזית. : ((סמכויות שר הפנים, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי, הואצלו למנכ"ל משרד הפנים ולמפקח על הבחירות (י"פ תשס"ה, 801).)) == תוספת (תיקון: תשפ"א-3) == ==== ((([[סעיף 17ב]]))) ==== === תגמול לבעלי תפקידים המועסקים רק ביום הבחירות או ביום הבחירות לכנסת וביום שלאחריו ברצף === @ (1) : חבר ועדת קלפי שמינו סיעה או יושב ראש ועדת בחירות אזורית; @ (2) : משקיף בוועדת קלפי שהסיעה שמינתה אותו החליטה לשלם לו שכר; @ (3) : מזכיר ועדת קלפי שמינתה הוועדה המרכזית; @ (4) : מפקח טוהר הבחירות שמעסיקה הוועדה המרכזית; @ (5) : אב בית במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; @ (6) : מאבטח במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; @ (7) : סדרן במקום הקלפי שמעסיקה הוועדה המרכזית; @ (8) (תיקון: תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ו) : (((הוראת שעה לעניין הבחירות לכנסת ב-26):)) כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות. <פרסום> נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום כ"ט באדר תשכ"ט (19 במרס 1969). <חתימות> זרח ורהפטיג, שר הדתות, ממלא מקום שר המשפטים <ויקי> {{מיזמים|ויקיפדיה=חוק הבחירות לכנסת}} {{חוקי בחירות}} </ויקי> 38qvwh6kl6dssdedmdhzya00f7lzi56 4 273657 3025089 3023998 2026-07-17T13:14:08Z ~2026-40370-48 46021 /* קטגוריה:דברים ה ו */ דיווח חדש 3025089 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == [[:ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] == {{מצב|חדש}} שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים. אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו. עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו"ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב"י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה. אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל. מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך. השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי. בברכה דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST) :מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST) :למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT) == [[:עיקר תוי"ט על ברכות ט]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:עיקר תוי"ט על ברכות ט|1674378389968}} == [[:רבינו שמשון על שביעית י]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:רבינו שמשון על שביעית י|1677369135733}} == [[:חוק המאבק בטרור]] == {{מצב|תוקן}} {{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1678042746686}} == [[:משנה ברכות ט ד]] == {{מצב|ממתין לטיפול}} {{#lst:שיחה:משנה ברכות ט ד|1680997804732}} == [[:נפש החיים/שער א/פרק כב]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:נפש החיים/שער א/פרק כב|1687718588837}} == [[:דרשת הרמב"ן קהלת]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:דרשת הרמב"ן קהלת|1709020711998}} == [[:ירמיהו כתיב מסומן]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:ירמיהו כתיב מסומן|1709583418604}} == [[:ש"ך על חושן משפט עד]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:ש"ך על חושן משפט עד|1710973640054}} == [[:חוק המאבק בטרור]] == {{מצב|תוקן}} {{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1714859125873}} == [[:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים|1724378286533}} == [[:חוק בית הדין לעבודה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:חוק בית הדין לעבודה|1725441730621}} == [[:משנה שבת ג]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:משנה שבת ג|1735508814883}} == [[:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] == בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים) בתוספת 2 - לוח ב' במינוי לעניינים אישיים בלבד, במקום 4715 צ"ל 471 (לפי הרשומות). [https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/NmWtSK+sszfjxpYDBFPDjIc~jyeYZllNfpG+u5soRZU= קישור לרשומות] {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|1736770684444}} == [[:שבע ברכות]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:שבע ברכות|1739229706455}} == [[:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי|1741838594200}} == [[:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ|1744216819958}} == [[:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה|1745193868383}} == [[:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים|1760897224060}} == [[:קטגוריה:בראשית יד טו]] == {{מצב|חדש}} במצב הכהה אי אפשר לקרוא את כל הפירושים וגם כל הממשק נראה נורא דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2025-30668-68|&#126;2025-30668-68]] • [[שיחת משתמש:&#126;2025-30668-68|שיחה]] 21:55, 30 באוקטובר 2025 (IST) == [[:תבנית:עבודת הקודש (גבאי)]] == {{מצב|חדש}} התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:30, 8 במרץ 2026 (IST) == [[:תבנית:רא"ש]] == {{מצב|חדש}} התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. {{ש}}אולי עדיף להחליף את השם ל[[תבנית:רא"ש על התורה]], ואריץ בוט להחלפה בערכים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:10, 8 במרץ 2026 (IST) == [[:משנה ברורה על אורח חיים תעב]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:משנה ברורה על אורח חיים תעב|1773610570562}} == [[:קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש]] == {{מצב|טופל}} כותבים יידיש לא אידיש. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-21538-72|&#126;2026-21538-72]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-21538-72|שיחה]] 18:47, 7 באפריל 2026 (IDT) == [[:קטגוריה:ויקרא כו ב]] == {{מצב|טופל}} מובא הפסוק והמפרשים הלא נכונים דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-16312-58|&#126;2026-16312-58]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-16312-58|שיחה]] 22:29, 22 באפריל 2026 (IDT) == [[:רש"י על שמות יב לא]] == {{מצב|לא טעות}} {{#lst:שיחה:רש"י על שמות יב לא|1777409330316}} == [[:תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|1778794740457}} == [[:מי נשקני מנשיקות אהבה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מי נשקני מנשיקות אהבה|1781412276484}} == [[:תהלים לה/שורות]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תהלים לה/שורות|1781697006578}} == [[:אבות פרק ב משנה יב]] == {{מצב|חדש}} המשנה שרשומה זו משנה יז לא יב גם הניקוד לא נכון דווח על ידי: נעמה מרזל [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-39490-11|&#126;2026-39490-11]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-39490-11|שיחה]] 00:38, 13 ביולי 2026 (IDT) : אצלי המשנה היא משנה יב וגם בניקוד, שלמיטב זכרוני אני ניקדתי, בדקתי עכשיו שוב ולא מצאתי בו שום טעות. תוכלי בבקשה לפרט קצת יותר על מקורותייך? על סמך מה את קובעת שהמשנה היא משנה יז ושהניקוד לא נכון? והאם הטעות היא רק במשנה הזו או שיש טעות בכל מיספור המשניות שבפרק? בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:45, 13 ביולי 2026 (IDT) == [[:קטגוריה:דברים ה ו]] == {{מצב|חדש}} פסוק ו מסתיים במילה "עבדים" ו" לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" זה פסוק ז ואז צריך להעביר כל פסוק - פסוק אחד קדימה דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-40370-48|&#126;2026-40370-48]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-40370-48|שיחה]] 16:14, 17 ביולי 2026 (IDT) cqn9854hilhrbirmryydaicxj1pe3v6 0 276338 3025179 3025043 2026-07-17T18:00:14Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3025179 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]] {{*}} [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]] {{*}} [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[חוק-יסוד: לימוד תורה]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> nub585u34vzlei5iaa1gm9fzshjn7jt 3 283855 3025170 3008353 2026-07-17T14:39:49Z מאירושולי 35234 /* שיפור יכולת עריכה בירושלמי מאיר */ פסקה חדשה 3025170 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:42, 28 בספטמבר 2014 (IDT) == להפסיק בינתיים בהעברת מרחבים == אם תעיין למשל ב[[מ"ג תהלים קכג ב]], אתה תראה שעקב המחיקות של הדפים שסימנת, עכשיו הדפים של מקראות גדולות חסרים. בבקשה לחכות ביתר סימון דפים למחיקה עד אשר נתייעץ בדבר. תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:04, 6 בנובמבר 2016 (IST) :אני חושב שזה פאשלה של איזה בוט שהיה אמור להמיר את הדפים של מקראות גדולות. לא? בינתיים אני משנה את הדפים מהסוג שציינת לתצוגה רגילה עם התבנית {{תב|מקראות גדולות על פסוק}}... [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 01:06, 6 בנובמבר 2016 (IST) ::אהה סליחה, לא שמתי לב שהסבת גם את התבנית. מצוין. נא להמשיך ואני אמחק את הדפים בהמשך.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:16, 6 בנובמבר 2016 (IST) :::תודה [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 01:17, 6 בנובמבר 2016 (IST) == מחיקת רצף של פסוקים == ברצוני להקל מעליך את העבודה, אין צורך לשים תבנית מחיקה בכל פסוק ופסוק של רות ד. תוכל לבצע את העריכות החשובות יותר (כמו השימוש בתבנית מקראות גדולות) וברגע שתאמר לי שאין יותר שימוש בדפים של "תבנית:רות ד א..ב..ג.." אני אמחוק אותם במכה אחת. מקווה שזה עוזר לך וחוסך לך זמן.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:45, 12 בנובמבר 2016 (IST) :תודה על העצה! אתה מוזמן למחוק את כל הסדרה של התבניות. כנ"ל לגבי התבניות של רש"י על כל רות (ולדעתי גם לכל התנ"ך, אם כי לא בדקתי זאת) שמשוכפלים כבר במרחב קטע. שוב תודה. [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 20:47, 12 בנובמבר 2016 (IST) ::אני לא רואה רש"י על רות ד חוץ ממה שיש במרחב "קטע"...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 12 בנובמבר 2016 (IST) :::אסדר לך רשימה עוד דקה. [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 21:23, 12 בנובמבר 2016 (IST) [[תבנית:רש"י על רות ד ד]] | [[תבנית:רש"י על רות ד ה]] | [[תבנית:רש"י על רות א כב]] | [[תבנית:רש"י על רות ב יג]] | [[תבנית:רש"י על רות ב יט]] | [[תבנית:רש"י על רות א יח]] | [[תבנית:רש"י על רות ד יב]] | [[תבנית:רש"י על רות ב כ]] | [[תבנית:רש"י על רות ב ז]] | [[תבנית:רש"י על רות ג י]] | [[תבנית:רש"י על רות ג יח]] | [[תבנית:רש"י על רות ג ז]] | [[תבנית:רש"י על רות ד יח]] | [[תבנית:רש"י על רות א ב]] | [[תבנית:רש"י על רות ד יא]] | [[תבנית:רש"י על רות ג ט]] | [[תבנית:רש"י על רות ד ז]] | [[תבנית:רש"י על רות ד י]] | [[תבנית:רש"י על רות ג יג]] | [[תבנית:רש"י על רות ב טז]] | [[תבנית:רש"י על רות ג יד]] | [[תבנית:רש"י על רות א א]] | [[תבנית:רש"י על רות ג יב]] | [[תבנית:רש"י על רות א יז]] | [[תבנית:רש"י על רות ב א]] | [[תבנית:רש"י על רות א טו]] | [[תבנית:רש"י על רות ד ו]] | [[תבנית:רש"י על רות ב ו]] | [[תבנית:רש"י על רות א ג]] | [[תבנית:רש"י על רות א כא]] | [[תבנית:רש"י על רות א ה]] | [[תבנית:רש"י על רות א ז]] | [[תבנית:רש"י על רות ג טו]] | [[תבנית:רש"י על רות א טז]] | [[תבנית:רש"י על רות א יג]] | [[תבנית:רש"י על רות ד א]] תודה. [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 21:47, 12 בנובמבר 2016 (IST) :{{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:59, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::נא לכוון אותי למשימה הבאה (איזה ספר, איזה מפרש, וכולי). תודה רבה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:00, 25 בדצמבר 2016 (IST) :::אפשר למחוק את התבניות של אבן עזרא ורד"ק על יונה בפרקים א'-ב'. תודה. [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 01:11, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::::{{בוצע}}. הבא בתור?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:41, 25 בדצמבר 2016 (IST) == עצור נא את סוסיך == אני לא עומד בקצב שלך. נחוץ להעביר את מצודות דוד וציון ממרחב תבנית למרחב קטע לפני שמשנים את כל הדפים של המקראות גדולות לשימוש בתבנית האוטו7מטית. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:03, 25 בדצמבר 2016 (IST) :כפי שאני הבנתי את זה, מישהו הכניס כבר בכפילות את כל החומר של המצודות. אני טועה? [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 00:06, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::הטיקסט במרחב קטע חסר עריכה. הטקסט במרחב תבנית כבר ערוך. יש להחליף את הטקסט שבמרחב קטע ולשים במקומו את הטקסט שבמרחב תבנית.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:08, 25 בדצמבר 2016 (IST) :::זו כבר עריכה יתירה... אם אתה רוצה לעשות זאת תבורך אבל בעקבות העובדה שלאורך כל התנ"ך יש רק את מרחב קטע, הרשתי לעצמי להשאיר אותו כך גם כאן. [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 00:12, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::::אינך מבין. כרגע הטקסט שבמקראות גדולות הוא הטקסט שבמרחב תבנית, וכך צריך להיות. השקעתי עבודה מרובה בעריכתו ואין לי כוונה לוותר עליו. השינוי שלך מעלים את הטקסט שמרחב תבנית ומשאיר במקראות הגדולות את הטקסט שמרחב קטע. זו העלמה של דפים שהושקעה בהם עבודה וכך לא ייעשה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:16, 25 בדצמבר 2016 (IST) :אני מוכן להביא סדר אם תכוון אותי על מה בדיוק לעבוד ואיפה להתחיל. כך שShalomori123 יכול להמשיך בעבודתו ועבודתך יכול להופיע בדף של מקראות גדולות.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:19, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::[[משתמש:Nahum|נחום]] הבנתי. אך אפשר לעשות את שתי העבודות במקביל וזו לא צורה לשחזר את מה שאני עושה. מה גם שאני לא יכול למחוק דפים ולכן העבודה עם המצודות תהיה יותר קשה לי כשאתה יכול לעשותה בקלות. אשמח אם תניח לי להציב את התבניות עד סיום הפרק. [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 00:21, 25 בדצמבר 2016 (IST) :::לא, אני לא עומד בקצב שלך. אני מבקש שתמתין עד שאסיים עם ההעברות שלי ואז תמשיך במלאכתך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:23, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::::ואני מבקש לסיים את פרק ב'. אינך יכול לוותר על כמה דקות שבהם השינויים לא יופיעו? [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 00:25, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::::זה לא כמה דקות, זה יום או יותר עד שאתפנה לערוך את פרק ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:28, 25 בדצמבר 2016 (IST) :::::אז לחכות למחר להמשך עבודתי? [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 00:29, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::::::למחר בערב, כן. תודה על ההבנה ועל שיתוף הפעולה, ושבוע טוב וחנוכה שמח.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:31, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::::::טוב. בהצלחה בעריכותיך. [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] ([[שיחת משתמש:Shalomori123|שיחה]]) 00:36, 25 בדצמבר 2016 (IST) : אני חייב לומר שאני מצדד יותר עם עמדת Shalomori123 מכמה סיבות (אחד מביניהם שלא ברור לי למה מהדורה שמכילה פיסוק עדיפה על מהדורה שבו מופיע מראי מקומות לפסוקים יחד עם הקישורים אליהם, טעמי האישית). בכל אופן, למען הביא שלום ולמען שאף אחד לא ירגיש מקופח אני מוכן לבצע את ההעברות המדוברות עד כמה שאני יכול. המצודות נראים לא קצת מפחיד אז התחלתי עכשיו עם רש"י על רות.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:37, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::העבודה שלי מכילה קישורים למקראות גדולות, ולדעתי זה עדיף על קישור לפסוק עצמו, מאחר ומדובר בקטעים מתוך מקראות גדולות. הפיסוק הוא עריכה הרבה יותר מהותית לדעתי מאשר מראי המקומות, אבל זו כבר דעה אישית. תודה לך על עבודתך.[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:42, 25 בדצמבר 2016 (IST) :::בינתים בעבודתי על רות עד פרק ד אני לא מצאתי שום קישור בדפים שערכת של "תבנית". כמו כן, מצאתי כמה מקרים של חוסר דפים, זאת אומרת, כאשר קיים פירוש של רש"י במהדורה של "קטע" אבל במהדורה של "תבנית" הדפים חסרים. במקרים כאלה השארתי את התוכן שנמצא במרחב קטע במקומו (כמובן). לידיעתך בלבד. אני אמשיך במשימת ההעברה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:54, 25 בדצמבר 2016 (IST) ::::אכן למיטב זכרוני לא עבדתי על רות.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:29, 25 בדצמבר 2016 (IST) תודה לך על עבודתך, אתה מוזמן להמשיך בפרקים ג-ד של יונה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:51, 26 בדצמבר 2016 (IST) תודה לך שוב, ויישר כוח עצום ל[[משתמש:Roxette5]]. בזכותכם המשכתי ונסתיימה העבודה על כל הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:40, 28 בדצמבר 2016 (IST) == Share your experience and feedback as a Wikimedian in this global survey == <div class="plainlinks mw-content-ltr" lang="en" dir="ltr"> Hello! The Wikimedia Foundation is asking for your feedback in a survey. We want to know how well we are supporting your work on and off wiki, and how we can change or improve things in the future.<ref group=survey>This survey is primarily meant to get feedback on the Wikimedia Foundation's current work, not long-term strategy.</ref> The opinions you share will directly affect the current and future work of the Wikimedia Foundation. You have been randomly selected to take this survey as we would like to hear from your Wikimedia community. To say thank you for your time, we are giving away 20 Wikimedia T-shirts to randomly selected people who take the survey.<ref group=survey>Legal stuff: No purchase necessary. Must be the age of majority to participate. Sponsored by the Wikimedia Foundation located at 149 New Montgomery, San Francisco, CA, USA, 94105. Ends January 31, 2017. Void where prohibited. [[m:Community Engagement Insights/2016 contest rules|Click here for contest rules]].</ref> The survey is available in various languages and will take between 20 and 40 minutes. <big>'''[https://wikimedia.qualtrics.com/SE/?SID=SV_6mTVlPf6O06r3mt&Aud=VAE&Src=57VAEOP Take the survey now!]'''</big> You can find more information about [[m:Community_Engagement_Insights/About_CE_Insights|this project]]. This survey is hosted by a third-party service and governed by this [[:foundation:Community_Engagement_Insights_2016_Survey_Privacy_Statement|privacy statement]]. Please visit our [[m:Community_Engagement_Insights/Frequently_asked_questions|frequently asked questions page]] to find more information about this survey. If you need additional help, or if you wish to opt-out of future communications about this survey, send an email to surveys@wikimedia.org. Thank you! --[[:m:User:EGalvez (WMF)|EGalvez (WMF)]] ([[:m:User talk:EGalvez (WMF)|talk]]) 00:25, 14 בינואר 2017 (IST) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:EGalvez (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Community_Engagement_Insights/MassMessages/Lists/2016/57-VAEOP&oldid=16205400 --> <references group=survey /> == נוסח יציב == שלום אורי, הצעת את עזרתך אשמח לאט לאט לללמוד. איזה נוסח יציב יש בדפים מסוג [[ברכת אהבת עולם]]? אשכנז?--[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 13:22, 29 באפריל 2019 (IDT) :מה הכוונה ב"נוסח יציב"? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ט • 13:23, 29 באפריל 2019 (IDT) ::אנסה להסביר : כאשר משהו יצר את [[ברכות השחר]]; אני מניח שהוא לא היה בקיא בכלל הנוסחים (אשכנזי/מזרחי וכו) אלא הלך לפי נוסח מסוים ולכן נוסח זה הוא ה"בסיס" (נוסח יציב) של אותה תפילה. לאחר מכן הגיע אדם אחר ונעזר בתבנית "נוסחי תפילה קצרים" והוסיף את הנוסח האחר. מה אותו נוסח? --[[משתמש:Tomsky2015|Tomsky2015]] ([[שיחת משתמש:Tomsky2015|שיחה]]) 19:10, 30 באפריל 2019 (IDT) :::אני לא חושב שאפשר לדעת. אולי לפי הגרסאות הקודמות. אני רק יודע שאני הוספתי בהרבה דפים את נוסח עדות המזרח שהיה חסר. אבל למאי נפק"מ? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בניסן ה'תשע"ט • 00:03, 3 במאי 2019 (IDT) == [[הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות (דירינבורג)]] == כל הכבוד על הקלדת ההקדמה של הרמב"ם לסדר טהרות!! אם הפירוש לסדר טהרות מעניין אותך, אוכל לדאוג לסריקה של כל הכרך (הפירוש לסדר בתרגומו של דיריבורג). אולי תרצה לעבוד בשיתוף פעולה עם [[משתמש:YS9211|יוסי]], שמגיה את הפירוש מהתחלתו (לפי התרגום הישן). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:08, 12 במרץ 2020 (IST) :תודה על הפרגון וההצעה. אני לא הקלדתי את ההקדמה אלא העתקתי מספאריה והוספתי קישורים. אני לא נמצא פה הרבה אבל ראיתי שיש שם וחסר פה את ההקדמה החשובה הזאת, אז הוספתי. :אגב, ראיתי שבעבר כתבת שם איך עומדת להראות ההקדמה הזאת בוויקיטקסט, ולא כ"כ הבנתי וגם ראיתי שזה לא מה שעשיתי בפועל אז העלמתי את זה מהתצוגה של הדף. אשמח לעזרתך להבין איך נוכל להחזיר את זה... תודה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תש"ף • 13:11, 12 במרץ 2020 (IST) == [[רד"ק על שמואל]] == החלוקה לשמואל א ושמואל ב היא מלאכותית ואין לה כל הצדקה אמיתית. זו הסיבה שגם המקראות גדולות וגם הקטגוריות אינן מחולקות אצלנו לשמואל א וב כי אם דף אחד לשניהם יחד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:43, 1 ביוני 2020 (IDT) :{{א|Nahum}}, ראיתי שזה יוצר עיוות בתצוגת הפרקים, כאילו יש רק פרק א' ופרק ב' ולכן שיניתי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בסיוון ה'תש"ף • 22:45, 1 ביוני 2020 (IDT) ::בפועל זה לא כל כך משנה, כי אין לנו את פירוש הרד"ק לספר שמואל... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בסיוון ה'תש"ף • 22:48, 1 ביוני 2020 (IDT) :::דווקא בגלל שעדיין אין לנו את הפירוש עצמו, כדאי לסדר את הדפים והתבניות מראש כמו שצריך, בשביל מי שיבוא אחרינו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:50, 1 ביוני 2020 (IDT) ::::זו אולי חלוקה מלאכותית, אבל רק באמצעותה אפשר להפנות לפרק ופסוק, ולכן כל הפירושים בנויים על החלוקה הזאת, לפי מה שאני מכיר פה באתר. לשיקולך. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בסיוון ה'תש"ף • 22:53, 1 ביוני 2020 (IDT) :סליחה, עכשיו בדקתי שוב ואתה אכן צודק: בכל המפרשים האחרים, אלו מהם שכבר קיימים, אכן החלוקה נעשתה כמו שאתה עשית. יישר כוח וכל טוב, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:04, 1 ביוני 2020 (IDT) == תבניות תנא ו-אמורא- הצעה == שלום, קודם כל - יישר כוח גדול על היוזמה הברוכה הזאת! אני רק מציע, שהתבנית תציב את הטקסט בקטגוריה של התנא או אמורא, כפי שנעשה, אבל ש'''יקשר''' למקום אחר: או לערך עליו ב'''ספר "[[תולדות תנאים ואמוראים]]"''', או לערך של אותו רב ב'''ויקיפדיה'''. אני גם מציע, שיש להעדיף להשתמש בתבנית עבור ציטוטים של אותו רב, ולא בכל מקום ששמו מוזכר. בכל מקרה- יוזמה ברוכה! תודה! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 11:18, 16 ביולי 2020 (IDT) :הצעתך, [[משתמש:שילוני]], נראית לי, ולעניות דעתי מן הראוי שהתבנית תבדוק האם קיים ערך על אותו חכם בספר תולדות תנאים ואמוראים (למיטב ידיעתי, הגהת הספר והצבתו בערכים טרם נשלמו). אם קיים, היא תקשר לשם; ואם לאו, הקישור יהיה לוויקיפדיה. אני מקווה שתנאי כזה ניתן ליישום בתבנית, כך שבמידה ויתווספו ערכים לספר בעתיד, התבנית תקשר אליהם אוטיומטית במקום לוויקיפדיה. לחילופין, ניתן לקשר בדף הקטגוריה שלנו לערך בוויקיפדיה, ואז הקישור בתבנית יהיה לערך בספר תולדות תנאים ואמוראים אם הוא קיים, ולדף הקטגוריה אם איננו קיים. אשמח גם לשמוע הערות ודעות נוספות. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:29, 16 ביולי 2020 (IDT) ::תודה על ההשתתפות. לגבי ההצעה הראשונה אני חושב כמו נחום, שמכיוון שתולדות תנאים ואמוראים לא מושלם עדיין אז זה בעייתי. אבל אני חושב שגם כאשר יש ערך על אותו תנא זה יצא לא אחיד אם בחלק נקשר לקטגוריה ובחלק נקשר לספר. מה הבעיה בקטגוריה שתכלול גם קישור לערך בוויקיפדיה וגם קישור לתולדות תנאים ואמוראים לכשיווצר? ::לגבי ההצעה השניה, לא כל כך הבנתי מה הכוונה? כלומר ב[[ברכות ב ב]] למטה לא לקשר לרבי מאיר ורבי יוסי? האם דיון בשיטת התנא לא מצריך לקשר אליו? ::לגבי מה שהעיר נחום בדף [[שיחת קטגוריה:רבי שמעון]], אני חושב שזה לא פרקטי בכל פעם שמופיע רבי שמעון, או תנא אחר שמופיע בסתמא, לכתוב את שמו המלא. הבעיה היא שאין דבר כזה הפניה בקטגוריות. לכן חשבתי ליצור קטגוריה מקבילה של סתמא ולהכניס קטגוריה בתוך קטגוריה. אני מודע לכך שזה לא הפתרון הכי מוצלח, ואם יש לכם רעיון יותר טוב תציעו. (חשבתי אולי שאת כל התנאים הנקראים בסתמא יהיה אפשר להפנות לשמם המלא באמצעות התבנית עצמה, אבל לא יודע איך לעשות את זה). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ד בתמוז ה'תש"ף • 12:28, 16 ביולי 2020 (IDT) :::את הבעיה השלישית הצלחתי לפתור ע"י דפי משנה של התבניות בשם "קיצור שמות". [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תש"ף • 01:20, 17 ביולי 2020 (IDT) ::::אני סבור שיש להבחין בין '''מאמר''' של חכם, לבין התייחסות אליו. רוב הספרים בוויקיטקסט- יש להם מחבר. לתלמודים- אין. הכי קרוב לזה, זה שאפשר ליצור קטגוריה שילקט (קמעא, קמעא) את דבריהם של כל רב מתוך כלל ספרי חז"ל. ::::לפי זה, יש מקום לקשר לרבי מאיר ורבי יוסי ב[[ברכות ב ב]]. אבל, רק בזכות שבעמוד זה יש גם ציטוטים מדבריהם: "דאמר רבי יוסי: "בין השמשות -כהרף עין; זה נכנס וזה יוצא, ואי אפשר לעמוד עליו" ", ו- "רבי מאיר אומר: "משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן" ". ::::לכן, נ"ל שהפתרון הוא שכדאי ליצור "דף מחבר" לכל חכם, ולקשר את שמו בגמרא לשם. ואם יש לו ערך ב'''ספר "[[תולדות תנאים ואמוראים]]"''', או ב'''ויקיפדיה''' - תהיה לו הפנייה מה"דף מחבר" שלו. ::::בכל מקרה- יישר כוח גדול על היוזמה! [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 12:44, 21 ביולי 2020 (IDT) == פנוי לעזור בעניינים טכניים - קשור לקינות? == {{ק|[שלום!]}}{{ש}} אתה פנוי לעזור בעניינים טכניים, קשור לקינות? {{ש}} תודה, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 13:38, 30 ביולי 2020 (IDT) :אשמח לעזור במה שאני יודע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תש"ף • 15:21, 30 ביולי 2020 (IDT) ::תודה. {{ש}}נא תעיין ב"תבנית:קינה". היא מכניסה את הדפים אוטומטית ל-"קטגוריה:קינות לתשעה באב". הבעיה, שרובם מתחילים ב"קינות/". תוכל ליצור "תנאי", שאם הדף מתחיל ב"קינות/"- שיתעלם ממנו, כדי שזה יהיה מסודר לפי א"ב של שם הקינה?{{ש}} ושנית: תוכל להנחות את התבנית שייצור קטגוריית מחבר, בהתאם לשם מחבר הקינה? תודה!, [[משתמש:שילוני|שילוני]] ([[שיחת משתמש:שילוני|שיחה]]) 15:56, 30 ביולי 2020 (IDT) :::אני חושב ששתי הבקשות שלך כבר היו בתבנית. רק סידרתי אותה, אולי היה בעיה בתחביר שם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תש"ף • 16:28, 30 ביולי 2020 (IDT) == We sent you an e-mail == Hello {{PAGENAME}}, Really sorry for the inconvenience. This is a gentle note to request that you check your email. We sent you a message titled "The Community Insights survey is coming!". If you have questions, email surveys@wikimedia.org. You can [[:m:Special:Diff/20479077|see my explanation here]]. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 21:51, 25 בספטמבר 2020 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Samuel (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Samuel_(WMF)/Community_Insights_survey/other-languages&oldid=20479295 --> == מיוחד:דפים מבוקשים == באמת יש דפים שכתוב שהם מקושרים ובאמת לא? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:28, 13 בדצמבר 2020 (IST) :ראה [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון דצמבר 2016#תנאי: "#קיים"]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בכסלו ה'תשפ"א • 23:33, 13 בדצמבר 2020 (IST) אתה יודע טוב אנגלית? תוכל לעזור לי לנסח משהו לפבריקטור? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:39, 13 בדצמבר 2020 (IST) :לא ממש, וגם אני לא מכיר את המערכת שם. אולי {{א|nahum}} יעזור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בכסלו ה'תשפ"א • 23:55, 13 בדצמבר 2020 (IST) ::היי, לא הייתי פעיל לאחרונה. עכשיו קצת רעננתי על מה שדברתם. הייתי רוצה לעזור, ואני גם יודע אנגלית, אבל לא נראה לי שמספיק מבין במדעי מחשב בכדי להסביר את הבעיה בפבריקטור. אני יודע שבאתר כאן יש כמה דברים שאינם אידיאליים, לא מושלמים. כמו למשל מה שציינת - קשרים והפניות שבורים. כאשר מדובר בתבניות זה יכול להיות קצת מוקש -- כי בדרך לתקן בעיה אחת יוצרים בעיה אחרת. ייתכן שעדיף להישאר עם הרע במיעוטו... דעתי האישית. חזק וברוך לכם על הכל.... אינני יכול להיכנס לחשבון שלי ממחשב זה, אז אחתום ידני -- [[משתמש:Roxette5]] :::{{א|Roxette5}}, לא הבנתי כ"כ מה אתה טוען.. שלא כדאי לפנות לפבריקטור? הרי לכאורה זה בעיה בכל מדיה ויקי ולא ספציפית לאתר שלנו, אלא שבאתר שלנו יש הרבה שימוש בתנאים בגלל שזה אתר של מקורות, לעומת ויקיפדיה למשל שאין יותר מדי שימוש לעשות בתנאים. לכן באתר שלנו זה יותר בא לידי ביטוי. אז אני לא רואה סיבה להימנע אם הייתי יודע איך לפנות אליהם ומה בדיוק צריך לכתוב שם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בכסלו ה'תשפ"א • 12:58, 14 בדצמבר 2020 (IST) ::::תוכלו לעבור על זה ולתקן? Hello, There is a problem with the [[special: what links here]] page. Because of the "סרגל ניווט" template. In [[Special: what links here]] pages that are not really linked are also displayed, and they appear there because of the condition "#exists". For example:[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%90%D7%9F/%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%94/%D7%A6%D7%96] on the page [[בראשית רבה/צז]] it is written that there are key pages and there really are none. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 15:59, 14 בדצמבר 2020 (IST) :נראה לי מצוין. אבל האם צריך להציג את זה בצורה כזאת שזו בעיה בגלל תבנית "סרגל ניווט" אצלנו, או להציג את זה מראש בצורה כללית של בעיה בקוד מדיה-ויקי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 01:12, 15 בדצמבר 2020 (IST) ::הייתי מוסיף: it's look like "#exists:" condition actually creat a link, while it supposed just to check links. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 01:24, 15 בדצמבר 2020 (IST) :::יצרתי את [[phab:T270162]] ותייגתי שם את {{א|ערן}}, מקווה שיטפלו. --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 11:37, 15 בדצמבר 2020 (IST) ::::ככל הנראה הבאג כבר דווח, ר' [[phab:T14019]]--[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 11:44, 15 בדצמבר 2020 (IST) :::::{{שכוייח}} הצבעתי ב[https://meta.wikimedia.org/wiki/Community_Wishlist_Survey_2021/Miscellaneous/Check_if_a_page_exists_without_populating_WhatLinksHere בקשות הקהילה לשנת 21]. מוזמנים להצביע גם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 12:28, 15 בדצמבר 2020 (IST) ::::::עכשיו ראיתי שהצבעת כבר וביקשת במזנון... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 12:50, 15 בדצמבר 2020 (IST) ::::::: נכון... בע"ה עוד רגע אני אשלח הודעה למשתמשים הפעילים ואבקש מהם שיצביעו. [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 13:35, 15 בדצמבר 2020 (IST) == בקשה להשתתפות בסקר משאלות הקהילה == <div class="plainlinks mw-content-rtl" lang="he" dir="rtl"> [[File:Magic Wand Icon 229981 Color Flipped.svg|thumb|48px]] '''אנחנו מזמינים את כל המשתמשים הרשומים להצביע ב[[m:Special:MyLanguage/Community Wishlist Survey 2021|סקר משאלות הקהילה 2021]]. אתם יכולים להצביע מעכשיו ועד {{#time:j xg|2020-12-21|he}} לכמה משאלות שרק תרצו.''' נשמח אם תוכלו להצביע [[m:Community Wishlist Survey 2021/Miscellaneous/Check if a page exists without populating WhatLinksHere|כאן]] כדי לתקן את ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%A6%D7%9E%D7%91%D7%A8_2016#%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99:_%22#%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D%22 באג] בהצגת הדפים המקושרים לכל דף. תודה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 14:02, 15 בדצמבר 2020 (IST) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:מושך בשבט@hewikisource באמצעות הרשימה בדף https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9A_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%94&oldid=1008888 --> == סקור עריכות אוטומטית == {{בדוק עריכות אוטומטית}}--[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 13:05, 16 בדצמבר 2020 (IST) :תודה רבה! חשבתי שכבר הייתי בהרשאה הזאת... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בטבת ה'תשפ"א • 16:07, 16 בדצמבר 2020 (IST) : הייתה לך הרשאת "עורך". <b><font color="669966">[[User:מושך בשבט|<big>מושך בשבט</big>]] </font></b><big>(</big><font family="'GUTTMAN MANTOVA'" size="2">^{[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]}<big>\</big>_{[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]}</font><big>)</big> 19:26, 16 בדצמבר 2020 (IST) == בוט == שלום, יש לי במחשב את הבוט שהזכרת כקובץ zip. איך אפשר להריץ אותו? <b><font color="669966">[[User:מושך בשבט|<big>מושך בשבט</big>]] </font></b><big>(</big><font family="'GUTTMAN MANTOVA'" size="2">^{[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]}<big>\</big>_{[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]}</font><big>)</big> 13:19, 31 בדצמבר 2020 (IST) :תחלץ אותו ואז מריצים דרך הcmd. יש הוראות מפורטות בדף [[mw:Manual:Pywikibot/Installation]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"א • 14:47, 31 בדצמבר 2020 (IST) == דפים שאין בהם פירוש == ישר כח על העבודה בהוספת דברי הראשונים.<br> ראיתי שהתחלת גם להוסיף את דברי הרמב"ן, ולדוגמא במסכת כתובות בדף הראשי ציינת שמפרק ג' עד סוף המסכת אין פירוש רמב"ן, לענ"ד בדף עצמו עדיף להוסיף שאין פירוש (במקרה דנן אעשה זאת בעצמי), מאחר שהתבנית שמופיעה בתוך פרק א' וב' אינה מעלימה את הפרקים אלא מראה שלא קיים דף כזה.[[משתמש:פלמוני|פלמוני]] ([[שיחת משתמש:פלמוני|שיחה]]) 11:54, 6 בינואר 2021 (IST) :טוב עשית. לא חשבתי שצריך לעשות כיוון שיש רק על שני פרקים וליצור בשבילם 11 ריקים זה קצת מוזר. אבל טוב שתיקנת. אולי צריך לעשות שינוי בתבנית בכל מקרה כזה כדי שלא יוצגו בתבנית הפרקים שאינם קיימים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"א • 15:43, 6 בינואר 2021 (IST) == דגל בוט == נראה לי שהגיע הזמן שתיצור חשבון בוט, אתה מציף את השינויים אחרונים. ישר כח! <b><font color="669966">[[User:מושך בשבט|<big>מושך בשבט</big>]] </font></b><big>(</big><font family="'GUTTMAN MANTOVA'" size="2">^{[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]}<big>\</big>_{[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]}</font><big>)</big> 20:51, 11 בינואר 2021 (IST) :צודק. בדיוק אחרי שהפעלתי נזכרתי שביקשו ממני בפעם הקודמת. איך עושים את זה? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 20:52, 11 בינואר 2021 (IST) : א. יוצרים חשבון ShalomoriBot או משהו כזה.<br>ב. יוצרים פסקה חדשה ב[[ויקיטקסט:מזנון]] ומבקשים דגל בוט. <b><font color="669966">[[User:מושך בשבט|<big>מושך בשבט</big>]] </font></b><big>(</big><font family="'GUTTMAN MANTOVA'" size="2">^{[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]}<big>\</big>_{[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]}</font><big>)</big> 20:54, 11 בינואר 2021 (IST) : בלי קשר, תוכל להיכנס ל[[‏תוספות על הש"ס/הוריות/פרק א]]? <b><font color="669966">[[User:מושך בשבט|<big>מושך בשבט</big>]] </font></b><big>(</big><font family="'GUTTMAN MANTOVA'" size="2">^{[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]}<big>\</big>_{[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]}</font><big>)</big> 20:58, 11 בינואר 2021 (IST) ::זה ממש חשבון חדש או שהוא מוגדר כתת-חשבון שלי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 20:59, 11 בינואר 2021 (IST) :::טכנית, זה חשבון חדש שנוצר על ידך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:06, 11 בינואר 2021 (IST) :::תודה. אנסה לראות איך אפשר לעשות את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 21:14, 11 בינואר 2021 (IST) ::יש תוס' על הוריות? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 21:00, 11 בינואר 2021 (IST) :::יש קצת, והם מסודרים בש"ס וילנא מתחת לגמ' ולרש"י.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:06, 11 בינואר 2021 (IST) ::: [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA נראה שכן] <b><font color="669966">[[User:מושך בשבט|<big>מושך בשבט</big>]] </font></b><big>(</big><font family="'GUTTMAN MANTOVA'" size="2">^{[[User talk:מושך בשבט|שיחה]]}<big>\</big>_{[[מיוחד:Contributions/מושך בשבט|תרומות]]}</font><big>)</big> 21:05, 11 בינואר 2021 (IST) ::::נכון. עכשיו בדקתי בגמרא והוא מופיע בקטן למטה. זה רק בדפים ב-ח. אז צריך לייבא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בטבת ה'תשפ"א • 21:12, 11 בינואר 2021 (IST) == כוכב בשבילך! == {| style="background-color: #fdffe7; border: 1px solid #fceb92; {{box-shadow|1px|1px|5px|black}} {{border-radius|12px}}" |rowspan="2" style="vertical-align: middle; padding: 5px;" | [[קובץ:Original Barnstar Hires.png|70px]] |style="font-size: x-large; padding: 3px 3px 0 3px; height: 1.5em;" | '''הכוכב המקורי''' |- |style="vertical-align: middle; padding: 3px;" | על תרומתך לויקיטקסט! [[משתמש:תורם אלמוני|תורם אלמוני]] - [[שיחת משתמש:תורם אלמוני|שיחה]] 09:07, 21 בפברואר 2021 (IST) |} :תודה רבה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באדר ה'תשפ"א • 14:45, 21 בפברואר 2021 (IST) == רענון אגרסיבי == במקרה ראיתי שהתקנת בדף הסקריפטים שלך את הסקריפט הזה, אז אני מעיר שאם אתה רוצה שהוא יעבוד כמצופה כדאי לך להריץ אותו מחשבון הבוט. אני ביקשתי בעבר הרשאת יוצר חשבונות, אבל אחר כך ראיתי שגם לבוט יש את ההרשאה הזו... [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"א • 23:05, 27 בפברואר 2021 (IST) :תודה על העצה. באמת העתקתי מהדף שלך את הסקריפט. אבל הוא לא עבד במה שרציתי. ניסיתי לבדוק למה [[:קטגוריה:רשב"א]] מופיעה ב-[[:קטגוריה:ראשונים על ש"ס בבלי]] וזה לא עזר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"א • 23:13, 27 בפברואר 2021 (IST) :זה קטגוריות קטנות ולכן לא לקח הרבה זמן... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"א • 23:15, 27 בפברואר 2021 (IST) == בוט העברה == העברת דפי כף החיים לפורמט סקטורים זה משהו שאתה יכול לעשות בקלות? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:15, 1 באפריל 2021 (IDT) :יש להם צורה אחידה? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"א • 22:16, 1 באפריל 2021 (IDT) ::כן. [[כף החיים על אורח חיים א]], [[כף החיים על אורח חיים טו]] וכו'. ::צריך להחליף את {{קוד|על}} ב{{קוד|/}} ואת {{קוד|אורח חיים }} ב{{קוד|אורח חיים/}} [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:21, 1 באפריל 2021 (IDT) :::אז כן, די בקלות, כמו שעשיתי לדפי הרי"ף (שם זה היה אפילו יותר מסובך). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"א • 22:23, 1 באפריל 2021 (IDT) ::::אז תוכל בבקשה לעשות את זה? אני רוצה להעלות את מה שחסר וצריך אחידות בשם הדפים [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 22:30, 1 באפריל 2021 (IDT) :::::כן. אני כבר מתחיל. רק צריך לשנות את התחביר של מה שכתבתי לרי"ף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"א • 22:32, 1 באפריל 2021 (IDT) ::::::{{בוצע}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"א • 22:43, 1 באפריל 2021 (IDT) :::::::תודה! :::::::דרך אגב, מה דעתך להעלות את הקודים של הבוטים לגיטהאב? [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:05, 1 באפריל 2021 (IDT) ::::::::סיבכת אותי... אני די מתחיל בתיכנות ויצא לי להכנס קצת לגיטהאב אבל לא הבנתי את האתר כל כך... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"א • 23:07, 1 באפריל 2021 (IDT) :::::::::זה ממש פשוט, תוכל להיכנס ל[https://github.com/keller12/-/new/main כאן] ולהדביק את הקוד? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:14, 1 באפריל 2021 (IDT) :::::::::: בשביל זה צריך להרשם... בהזדמנות אולי אירשם לשם ואז אעלה את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"א • 23:17, 1 באפריל 2021 (IDT) בקשר לכף החיים, זה לא ישבש את התצוגה שלו בדפי הסעיפים של השו"ע אם הוא בפורמט שונה משאר המפרשים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"א • 23:19, 1 באפריל 2021 (IDT) :נראה לי שתיקנתי את זה, תודיע לי אם אתה רואה בעיה. :ליצור חשבון בגיטהאב זה קל ושימושי [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:26, 1 באפריל 2021 (IDT) ::בלנ"ד אבדוק את זה מחר, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"א • 23:27, 1 באפריל 2021 (IDT) == בוט תגי קטע == אם זה לא מסובך אשמח אם תריץ את הבוט שמוסיף תגי קטע על דפי [[מיוחד:דפים המתחילים ב/רש"ש על המשנה]] ו[[מיוחד:דפים המתחילים ב/אבי עזר]] ו[[מיוחד:דפים המתחילים ב/ספורנו]] (אם אתה צריך אני יכול להעתיק אותם לדף שבו אתה שומר רשימות דפים לבוטים, אני עושה את זה בקלות עם עורך חזותי. אם זה מסובך אפשר לחכות שאני אעלה עוד ספרים. {{תודה רבה}} ו{{שבת שלום}} [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 17:52, 4 ביוני 2021 (IDT) :בעז"ה במוצ"ש. אני לא יודע אם הבוט יכול לרוץ על הקישורים של הדפים המיוחדים.. אפשר לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בסיוון ה'תשפ"א • 18:58, 4 ביוני 2021 (IDT) ::אם לא, אפשר להעתיק את הרשימה לדף במרחב המשתמש שלך תוך רגע. על זה הבוט יודע לרוץ, נכון? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 18:59, 4 ביוני 2021 (IDT) :::כן. זה מה שאני עושה תמיד (לאחרונה פתחתי דף מיוחד לזה אבל תמיד זה מה שעשיתי). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בסיוון ה'תשפ"א • 19:02, 4 ביוני 2021 (IDT) :::רגע, בעצם עכשיו אני נזכר שיש פונקציה מיוחדת לרוץ לפי תחילית בשם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בסיוון ה'תשפ"א • 19:03, 4 ביוני 2021 (IDT) ::::{{בוצע}}. אגב ראיתי את הפיסקה הקודמת בדף השיחה שביקשת להעלות לגיטהאב, אז העליתי מזמן (זה לא המעודכן). שם המשתמש שלי שם הוא כמו של המשתמש כאן. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בסיוון ה'תשפ"א • 07:30, 6 ביוני 2021 (IDT) == בעיה בבוט == ר' [[מיוחד:הבדלים/1095025]] [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 23:06, 24 ביוני 2021 (IDT) :צודק. אני גם שמתי לב שזה קרה במלבי"ם. לא יודע למה זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"א • 23:16, 24 ביוני 2021 (IDT) ::תבנית פרשן על פרק לא מיועדת למקרים שהטקסט עצמו נמצא בדף, אלא למקרים שהטקסט מוכלל מדפי הפסוקים. כשהטסקט נמצא בדף הפרק, מופיע סרגל ניווט כפול.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:18, 24 ביוני 2021 (IDT) :::כן, אבל מושך בשבט התכוון לשינוי הבא.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"א • 23:20, 24 ביוני 2021 (IDT) :::זה כנראה נבע מהבלאגן המוחלט שיש במלבי"ם. כל פרק נעשה בפורמט שונה לחלוטין ולכן הייתי צריך קצת להשתגע עם הביטוי הרגולרי ולכן כנראה קרתה הטעות. בכל מקרה עדיין לא גמרתי את העבודה במלבי"ם ואני צריך לחזור לזה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"א • 23:22, 24 ביוני 2021 (IDT) == תבנית:ניווט קטעים, ותבנית:ניווט קטעים זמני == תוכל ליצור את התבניות? הן מופיעות בלא מעט דפים... [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:58, 1 באוקטובר 2021 (IDT) :למיטב ידיעתי {{א|מושך בשבט}} עובד על זה ומחליף אותם בשם אחר של תבנית, באמצעות AWB. אני פחות מכיר את הכלי הזה וגם אין לי כ"כ זמן בתקופה הנוכחית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 17:04, 1 באוקטובר 2021 (IDT) ::{{בטיפול}}, בסוף אני עובד עם pywikibot כי יש לי בעיה בAWB [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 17:07, 1 באוקטובר 2021 (IDT) :::{{שכוייח}} [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 17:12, 1 באוקטובר 2021 (IDT) ::::{{א|מושך בשבט}}, זה לא תקין להשאיר דבר כזה בכל כך הרבה דפים כל כך הרבה זמן. אם אתה לא מתכוון לטפל בזה בימים הקרובים, תוכל בבקשה להפעיל בוט שימחק את כל התבניות עד למציאת פתרון? בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:04, 6 באוקטובר 2021 (IDT) :::::אם אתה צריך עזרה עם הכתיבה של הסקריפט אני יכול לנסות. אבל אתה תצטרך להריץ אותו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בחשוון ה'תשפ"ב • 20:45, 6 באוקטובר 2021 (IDT) :::::::{{א|Nahum}} , נראה לי שזה לא נורא. מקסימום ניתן לכאורה ליצור את התבנייות האלו ולהכניס בהם <nowiki>{{ריק}}</nowiki> ואז זה לא יהיה נראה בדפים... לא?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:20, 6 באוקטובר 2021 (IDT) ::::::::רעיון טוב. ראיתי שזה מפריע להרבה אנשים אז {{בוצע}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בחשוון ה'תשפ"ב • 22:56, 6 באוקטובר 2021 (IDT) == תבנית לפסוקי משלי בן סירא == {{ק|-- הועבר למזנון}} == רמבן על מסכת נדה == <div dir="ltr">I don't want to mess up the page but the stuff that show under 10b are really 9b until the words לראייה פעם ראשונה which is really 10a. There is nothing on 10b [[משתמש:MShotz|MShotz]] ([[שיחת משתמש:MShotz|שיחה]]) 18:34, 13 בינואר 2022 (IST)</div> :Thanks, I edited. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשפ"ב • 18:41, 13 בינואר 2022 (IST) == תגי קטע לאבן עזרא על תהלים == תודה רבה לך שהוספת תגי קטע - {{כל הכבוד}} - --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:44, 4 באפריל 2022 (IDT) :בשמחה {{חיוך}} ראיתי שאין תגים אז הפעלתי את הבוט (מאמץ לא גדול) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בניסן ה'תשפ"ב • 22:28, 4 באפריל 2022 (IDT) == שילוב מפרשי הרי"ף == יישר כח עצום על כל הסיוע שלך בשילוב מפרשי הרי"ף! רק בקשה קטנה: לעניות דעתי, למרות שבדפוס וילנא סידרו כל סדרת הגהות בנפרד: הגהות הב"ח, הגהות דרך תמים, הגהות מעשה אילפס וכו', לעניות דעתי עדיף לרכז הגהות והערות על כל מפרש ביחד, לחלק אותם לפיסקאות של המפרש שהן נסובות עליו, לפי הסדר של הטקסט של המפרש, ולא לפי בעל ההגהה. כך לדעתי עדיף ללומד, שלא יצטרך לחפש הגהות לפי בעל ההגהה, אלא הכל יהיה לו מסודר לפי המפרש שאותו הוא לומד באותו הרגע. זאת משום שההגהות אינן, לטעמי, טקסט העומד בפני עצמו, כי אם תוספת לטקסט של המפרש. מהדירי דפוס וילנא פעלו לפי שיקולים אחרים, ואכמ"ל. ראה, לדוג', כיצד סידרתי אותם בברכות דף א עמ' א. בברכה,--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:38, 6 במאי 2022 (IDT) :תודה על ההערה, בהחלט דיון מעניין. אגב, גם עוז והדר חושבים כמוך ושינו את הפורמט של ההגהות. מה שכן, אני לא יודע איך זה יסודר אם תהיה לנו אפשרות בעתיד לייבא חומר שלם של מגיה מסוים, לדוגמה הגהות הב"ח, האם נצטרך גם אז לשנות את הציון להגהות לצורה שלנו? (אולי זה אפשרי אבל יצריך מאמץ מסוים). עוד נקודה זה שלא מספיק ברור לי מה האותיות ף או ת מסמלות... אני יכול לנחש אבל זה לא כ"כ אינטואיטיבי בעיני. אפשר אולי להוסיף עוד פרמטר לתבנית {{תב|הגריף}} שאם תכתוב בפרמטר ף זה יכתוב רי"ף (אפשר גם שיהיו כמה אופציות לאותו מפרש) וככה גם תוכל לשמור על צורת כתיב פשוטה, וגם שזה יהיה יותר ברור בתצוגה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באייר ה'תשפ"ב • 23:55, 7 במאי 2022 (IDT) ::אוקיי, לגבי הנקודה השנייה, זה נראה לי רעיון טוב. ::לגבי השאלה הראשונה, נחצה את הגשר כשנגיע אליו. ::תודה רבה ויישר כח, ::--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:21, 8 במאי 2022 (IDT) == הפניות כפולות == {{דווח בפבריקטור|314733}} שבוע טוב, האם אתה יודע מה ניתן לעשות עם כל הדפים שב[[מי:הפניות כפולות]] (הכוונה לכל ה"מיוחד:Badtitle/NS100..."? תודה רבה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:30, 23 ביולי 2022 (IDT) :האמת שלא. נתקלתי בהם בעבר וקיוויתי שהם סתם זיכרון מטמון ישן ושימחקו, אבל אני רואה שזה לא קרה... אם תכנס לדפים המקושרים של דפי ההפניה תראה שכתוב שאין דפים מקושרים, אז לא יודע איפה התקלה... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 22:38, 23 ביולי 2022 (IDT) ::דיווחתי ב[[phab:T298430|פבריקטור]] [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:00, 23 ביולי 2022 (IDT) :::שים לב שסגרו לך את התקלה.. אולי צריך לפתוח תקלה חדשה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב • 23:08, 23 ביולי 2022 (IDT) ::::אכן צריך לפתוח באג חדש. צרף להם גם צילום מסך של התקלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:31, 24 ביולי 2022 (IDT) :::::תוכל לדאוג לזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:38, 24 ביולי 2022 (IDT) ::::::אני מעדיף שאתה תעסוק בזה, אם לא קשה לך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:49, 24 ביולי 2022 (IDT) == הוספת מפרש לפרקי דרבי אליעזר == אהלן! הצעת את עזרתך אז אני מרשה לעצמי לשאול. ברצוני להעלות את פירוש (היחסית קצר) "פר אחד" על [[פרקי דרבי אליעזר]]. מה הדרך הנכונה להעלות אותו כדי שיהיה נח לגשת אליו גם מהטקסט של פדר"א? [[משתמש:Davida975|Davida975]] ([[שיחת משתמש:Davida975|שיחה]]) 09:59, 24 באוקטובר 2022 (IDT) :הדרך הכי טובה היא להעלות הכל במרוכז (בדף אחד או בדפי פרקים, תלוי באורך, נתון לשיקול דעתך), ולהפנות לשם מדפי הפרקים של פדר"א, בעזרת קישור או הכללה. אני ממליץ הכללה, זה לא יותר מסובך וזה יותר נחמד שהכל נמצא בדף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ג • 10:10, 24 באוקטובר 2022 (IDT) ::אגב, הטקסטים שאתה מעלה הם הקלדה שלך, או שיש לך מקורות של טקסט קיים? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ג • 10:12, 24 באוקטובר 2022 (IDT) :::מתייג את {{א|Davida975}}, כנראה לא ראית... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בחשוון ה'תשפ"ג • 11:21, 26 באוקטובר 2022 (IDT) ::::תודה על התשובה. מהקלדה [[משתמש:Davida975|Davida975]] ([[שיחת משתמש:Davida975|שיחה]]) 13:50, 26 באוקטובר 2022 (IDT) :::::אה וואו. {{שכוייח}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בחשוון ה'תשפ"ג • 18:50, 26 באוקטובר 2022 (IDT) אהלן. [[פר אחד]] בתהליכי הקלדה, אתה תוכל להפנות לשם מפרקי דרבי אליעזר? בנוסף, האם אפשרי להפעיל בוט שישבץ סרגלי ניווט ב[[חיים ביד]] וב[[מועד לכל חי]]? [[משתמש:Davida975|Davida975]] ([[שיחת משתמש:Davida975|שיחה]]) 13:38, 7 בנובמבר 2022 (IST) :אפשרי, ואפשרי. {{חיוך}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"ג • 13:56, 7 בנובמבר 2022 (IST) ::{{א|Davida975}}, שני הראשונים {{טופל}}ו. אשמח אם תעבור בדפים של פר אחד ותוסיף תגי noinclude לכותרות של הפרקים כדי שזה יוצג טוב בפדר"א ולא ישבש את המדרג ההגיוני. אם תצטרך יותר הסבר או דוגמה, אז תגיד. ::לגבי מועד לכל חי, אני רואה שכבר הכנסת סרגל ניווט. הוא לא מופיע בכל הדפים כי סרגל ניווט מופיע רק כששם הדף זהה לחיבור של כל הפרמטרים (בעיקרון זה פיצ'ר, אבל אולי כדאי לשקול את זה), ובחלק לא הוספת את המילה "סימן". שתי אפשרויות: להוסיף את המילה "סימן" בכל שלושת הפרמטרים, כמו שעשית לדוגמה ב[[מועד לכל חי סימן יט]], או להוסיף את המילה "סימן" פעם אחת בפרמטר הראשון (פחות יפה אבל יותר קל) כמו שעשיתי עכשיו בסימן א. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ג • 22:41, 7 בנובמבר 2022 (IST) :::אפשרות ביניים, להוסיף "סימן" כפרמטר אמצעי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ג • 22:46, 7 בנובמבר 2022 (IST) :::תודה רבה! אשמח לדוגמא/הסבר לגבי התגים ב[[פר אחד]]. יש אופציה להחליף עם בוט אוטומטית את כל סרגלי הניווט במועד לכל חי? [[משתמש:Davida975|Davida975]] ([[שיחת משתמש:Davida975|שיחה]]) 12:53, 8 בנובמבר 2022 (IST) ::::עשיתי עכשיו ב[[פר אחד/א]]. בצורה כזאת הכותרת לא תופיע בדף של פדר"א ובכלל בהכללות. ::::במועד לכל חי, זה אפשרי אבל בגלל שבכל סימן זה נעשה קצת שונה אז יהיה מורכב קצת להחליף באופן גורף. בגלל שכמות הדפים לא גדולה אני לא יודע אם זה שווה את ההשקעה יותר מאשר מעבר ידני... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"ג • 14:57, 8 בנובמבר 2022 (IST) == בקשת בוט לדפי משנה מנוקדת == שלום שלום אורי, הדפים של משנה מנוקדת, המצויים בתצורת "משנה ברכות א ניקוד" וכן הלאה, זקוקים להאחדה בתצורת תגי הקטע. כרגע יש 3 תצורות: "א ניקוד", "ניקוד א", ו"א". נחוץ למחוק את המילה "ניקוד" והרווח שלפניו או לאחריו כדי שהכל יהיה רק בתצורת "א". בתודה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:50, 1 בינואר 2023 (IST) :כרגע יש בוט שרץ ויוצר דפי הפניה לפסוקים... אני לא רוצה שהעריכות יתבלגנו ולכן אעשה את זה אחר כך בעז"ה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בטבת ה'תשפ"ג • 17:17, 1 בינואר 2023 (IST) ::אוקיי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:23, 1 בינואר 2023 (IST) :::אני מנסה למצוא רשימה של כל הדפים של משנה מנוקדת.. האם כולם משתמשים בתבנית {{תב|התחלת משנה מנוקדת}}? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בטבת ה'תשפ"ג • 17:27, 1 בינואר 2023 (IST) ::::עדיין לא כולם, אבל כולם אמורים להיות מרוכזים כבר בדף הקטגוריה, [[:קטגוריה:משנה מנוקד]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:42, 1 בינואר 2023 (IST) :::::{{לייק}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' בטבת ה'תשפ"ג • 17:48, 1 בינואר 2023 (IST) ::::::{{א|Nahum}}, אני רואה שיש דפים שאינם בקטגוריה, ראה [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%99_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&limit=500&offset=4424 כאן] רשימה חלקית כנראה (כי יכול להיות שיש דפים שהם בקטגוריה אחרת ולא בקטגוריה הזאת)... למה לא להוסיף את הקטגוריה אוטומטית דרך התבנית שבתחתית הדף {{תב|סוף משנה מנוקדת}}? בדפים שמצאתי אין גם את התבנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בטבת ה'תשפ"ג • 22:04, 18 בינואר 2023 (IST) :::::::אתה מוזמן לעשות זאת, תודה לך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:17, 18 בינואר 2023 (IST) ::::::::{{בוצע}} החלק השני. עדיין צריך לטפל בדפים שבהם אין בכלל את התבנית, ולהציב אותה בהם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בטבת ה'תשפ"ג • 23:25, 18 בינואר 2023 (IST) == תבנית חיפוש2 == שלום שלומון, אני רואה שמחקת [[חיפוש:במשנה|כאן]] את החיפוש במשנה, וכתבת ש"מיותר לאחר שנוצרה {{חיפוש2}". אודה כי אני לא בקי בתבנית הזאת, אך לא הבנתי למה מחקת, אני רוצה לחפש במשנה וביטלת את האפשרות הזאת מפני שיש אפשרות להוסיף חיפוש? אשמח להסבר. [[משתמש:אאלפך|אאלפך]] ([[שיחת משתמש:אאלפך|שיחה]]) 22:02, 5 בינואר 2023 (IST) :צודק, הוספתי חיפוש בדף [[משנה]], שם מקומו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בטבת ה'תשפ"ג • 22:16, 5 בינואר 2023 (IST) ::ובכל דף של מסכת, לדוגמה: [[משנה מכות]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בטבת ה'תשפ"ג • 22:21, 5 בינואר 2023 (IST) == חנוכת התורה == שלום, אני צריך מחחיקה של "חנוכת התורה/בראשית" כדי לערוך בצורה טובה יותר. תודה. [[משתמש:איציק111|איציק111]] ([[שיחת משתמש:איציק111|שיחה]]) 18:15, 26 בינואר 2023 (IST) :{{בוצע}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשפ"ג • 18:35, 26 בינואר 2023 (IST) ::תודה [[משתמש:איציק111|איציק111]] ([[שיחת משתמש:איציק111|שיחה]]) 18:50, 26 בינואר 2023 (IST) == הקטנת כל הסוגריים ב"אור החיים" על ידי הבוט == שלום וברכה, בפירוש האור החיים חלק מהסוגריים העגולות קטנות מגודל הטקסט מעט, וחלק לא. כדאי שכל הסוגריים יהיו קטנות מעט מגודל הטקסט, כך למשל: שכתבתי בפרשת תרומה <small>(כ"ה ז')</small><big>,</big> ולא: שכתבתי בפרשת תרומה (כ"ה ז'). האם ניתן לעשות זאת באמצעות הבוט, שיקטין את כל הסוגריים העגולות? [[משתמש:ראובן פרוס|ראובן פרוס]] ([[שיחת משתמש:ראובן פרוס|שיחה]]) 23:40, 25 בפברואר 2023 (IST) :אפשר לעשות את זה בקלות, אבל דווקא בגלל הקלות זו פעולה מסוכנת שיכולה לשבש דפים... אין בקרה על הפעולה ולכן אם תסכים לעבור על העריכות ולבדוק את זה אז זה יהיה אפשרי, ואם לא אז זה לא רצוי... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באדר ה'תשפ"ג • 00:02, 26 בפברואר 2023 (IST) == שינוי תצוגת קטגוריות פסוקי מקרא (עריכתך ב[[תבנית:דף של פסוק]]) == שלום, לא יכולתי שלא לשים לב שתצוגת הקטגוריות של פסוקי התנ"ך שונתה, ומהיסטוריית הגרסאות אני מבין שהשינוי נעשה על ידך אתמול. אשמח לדעת, האם הדבר נעשה לאחר דיון בנושא, שהרי התבנית משפיעה על אלפי דפי קטגוריה, עם עשרות אלפי (להערכתי) קישורים אליהם מויקיפדיה העברית... [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 14:45, 13 במאי 2023 (IDT) :היו דיונים ממושכים בנושא. ראה דף [[שיחה:מקרא#הנגשה למשתמש הסביר]]. שבוע טוב, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:21, 13 במאי 2023 (IDT) ::תודה! [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 23:41, 13 במאי 2023 (IDT) :::תודה על הפנייה {{א|פעמי-עליון}}, אשמח לדעת מה אתה חושב על השינוי ואם יש לך עצות בנושא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באייר ה'תשפ"ג • 23:58, 13 במאי 2023 (IDT) ::::שלום [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], לא שמתי לב שמי שענה לי איננו מבצע השינוי :) אני שמח שהתעניינת! ::::ראשית, זאת הערה יותר עיצובית מאשר מהותית, סרגל הניווט שבראש הדפים בולט מאוד שלא לצורך (בכתב ענק ומובלט), ואף שהוא יעיל ומיקומו נכון, אני לא חושב שהוא צריך למשוך תשומת לב כה רבה. בנושא יותר מהותי, אשמח לשמוע מה הנימוקים להצבת מהדורת הניקוד והטעמים תחילה – אני לא חושב שזה נכון, אבל אינני עורך קבוע בויקיטקסט ולכן אני רוצה לדעת מדוע היא הוצבה שם לפני שאביע התנגדות נגד גדולים ממני. בברכה, [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 00:22, 14 במאי 2023 (IDT) :::::תודה על המשוב, אני בהחלט שמח לשמוע דעות נוספות, כי כמו שכתבתי באחד הדיונים קשה לי לראות מה צריך תיקון אחרי שכבר התרגלתי למצב שכאן. ובכלל תמיד טוב לקבל משוב מאחרים. :::::לגבי סרגל הניווט, אני לא רואה למה הוא כל כך בולט בעיניך, לדעתי הוא לא שונה משאר הדפים כאן באתר באופן מיוחד. אבל אני כן יכול להבין באופן כללי למה אתה מתכוון. :::::בעניין מהדורת הטעמים, אתה צודק שלא היה דיון בנקודה הזאת. עשיתי את זה כדי שיהיה אחיד עם דפי הפרק ששם נקבע שתהיה מהדורת ברירת מחדל שתוצג למעלה. אני [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון אפריל 2021|בזמנו סברתי]] שהמהדורה שצריכה להיות ברירת מחדל היא המהדורה המנוקדת, אבל קיבלתי את דעת הרוב שאמרו שזו צריכה להיות מהדורת הטעמים. יש גם יתרון למהדורת הטעמים שהיא תוצר ממשי של תורמי ויקיטקסט ולא התבססות על מקור אחר. כל זה היה לגבי דף הפרק, ואת ההשלכה של זה לדפי הפסוקים עשיתי על דעת עצמי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באייר ה'תשפ"ג • 00:35, 14 במאי 2023 (IDT) ::::::לגבי הסרגל, אין דבר, אלמד לחיות עם זה :) ::::::לגבי מהדורת הטעמים, אני סובר כמוך שהמהדורה המנוקדת היא העדיפה. הטעמים אינם קריאת לרוב המוחלט של הציבור, וסביר להניח שהמעטים שיודעים את טעמי המקרא על בוריים, לא באים לבדוק אותם בויקיטקסט, אלא בשיטות מיושנות יותר, לפחות בשלב זה. הטעמים בראש הדף לא תורמים הרבה, ועשויים בעיקר לסרבל את הקריאה לקורא הממוצע. אני מעריך מאוד את מחויבותך להחלטת הקהילה גם כאשר היא מנוגדת לדעותיך, על מחויבות כזאת נבנים מיזמים שיתופיים כְאלה של קרן ויקימדיה; אך אם אינך חושב שמהדורת הטעמים צריכה לעמוד בראש דפי הפסוקים, אני מציע שתפתח בנושא דיון, ואני כמובן אתמוך בך. ::::::אגב, לגבי דפי הפרקים: אני חושב שתוכן העניינים מיותר בהם, ורק מצריך מהקורא יותר גלילה מטה כדי לקרוא את הפרק. אם ניתן להסירו, אני חושב שמוטב בלעדיו. [[משתמש:פעמי-עליון|פעמי-עליון]] ([[שיחת משתמש:פעמי-עליון|שיחה]]) 01:13, 14 במאי 2023 (IDT) :::::::פתחתי דיון ב[[שיחה:מקרא]], מוזמן להגיב שם. :::::::הסרתי את תוכן העניינים. לא ידעתי שהוא שם כי אני משתמש בעיצוב החדש של ויקי.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באייר ה'תשפ"ג • 10:07, 14 במאי 2023 (IDT) == יצירת קישורים לסימנים בדרך החיים == היי. האם יש לך דרך אוטומטית ליצור בדף התוכן של [[דרך החיים (לורברבוים)]] קישורים לשאר הסימנים עד רסט מבלי הצורך לעשות זאת ידנית? [[משתמש:Davida975|Davida975]] ([[שיחת משתמש:Davida975|שיחה]]) 10:45, 6 ביולי 2023 (IDT) :יש דרך, אם יש פורמט קבוע או דומה שבו הוא כותב את ההפניות שלו לעצמו (ומבדיל ביניהם לבין הפניות לשו"ע למשל). תוכל לתת דוגמאות? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 11:27, 6 ביולי 2023 (IDT) ::אני חושב שהוא התכוון לרשימת הסימנים בתוכן העניינים שבדף הראשי, שממנו נכנסים לסימנים השונים, ולא לקישורים פנימיים. פשוט משהו בסגנון <nowiki>[[/א/]], [[/ב/]]</nowiki> וכו' רק לסימנים שעדיין אין שם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:14, 6 ביולי 2023 (IDT) :::אה הבנתי. יש את [[עזרה:אינדקס מוכן להחלפה]], שאפשר להעתיק משם ולהתאים אותו בעזרת חיפוש והחלפה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 13:20, 6 ביולי 2023 (IDT) ::::{{א|Davida975}}, אתה תסתדר עם זה או שצריך עזרה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:22, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::כן, תודה! [[משתמש:Davida975|Davida975]] ([[שיחת משתמש:Davida975|שיחה]]) 14:57, 6 ביולי 2023 (IDT) == הקטנת סוגריים עגולות ב"שיחות הר"ן" == שלום וברכה, בעבר כבודו הקטין בעזרת הרצת בוט את כל הסוגריים העגולות בפירוש אור החיים הק' על התורה, האם יוכל לעשות כן גם ב"שיחות הר"ן"? [[משתמש:ראובן פרוס|ראובן פרוס]] ([[שיחת משתמש:ראובן פרוס|שיחה]]) 13:41, 1 בספטמבר 2023 (IDT) :אין בעיה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באלול ה'תשפ"ג • 14:20, 1 בספטמבר 2023 (IDT) == קיצורים == שלום וברכה, יש אפשרות לעשות יצירה מסיבית של דפי הפניה גם לש"ס? למשל, בתור התחלה, להפוך את כל [[עירובין כט.]] להפניות ל[[עירובין כט א]]? [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י"א בתשרי ה'תשפ"ד • 17:00, 26 בספטמבר 2023 (IDT) : בעיקרון זה בוט פשוט מאוד, אבל יש לפתוח קודם דיון במזנון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:52, 26 בספטמבר 2023 (IDT) ::@[[משתמש:עמד|עמד]] בעיקרון מאז שיצרתי את ההפניות למקרא התחרטתי על זה. זה יוצר המון בלאגן מיותר באתר, כשהכמות של הדפים גדלה משמעותית וכל סריקה של האתר לוקחת המון זמן, והתועלת קטנה. מה הצורך שגרם לך לרצות את זה? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בתשרי ה'תשפ"ד • 19:09, 26 בספטמבר 2023 (IDT) ::: יש מצב שאפשר ליצור מעין הפניות דרך common.js, שהאתר יזהה את "." גם כ'''א''', ו":" גם כ'''ב''', אם רוצים אוכל לבדוק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:50, 26 בספטמבר 2023 (IDT) ::::לדעתי אין צורך בזה וזה עלול להאט את טעינת הדף. אפשר להוסיף את האפשרות הזאת לתבנית כמו {{תב|הפניה-גמ}}, ובמקרה הצורך להחליף קישורים רגילים לשימוש בתבנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בתשרי ה'תשפ"ד • 19:57, 26 בספטמבר 2023 (IDT) :::::פתחתי כבר דיון במזנון, בינתיים אין תגובות. מה שגרם לי לרצות זאת הוא הספר [[תולדות תנאים ואמוראים]] שמכיל מאות הפניות מהסוג עירובין כט. קידושין לא: וכדומה, ראה למשל [[עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/32]]. הפניות יאפשרו ליצור קישורים בצורה פשוטה. אם זה מכביד אוותר על הרעיון ואצור את הקישורים ידנית או באמצעות החלפה רגולרית (כבר עשיתי כך בעבר עם בוט). [[משתמש:עמד|עמד]] • [[שיחת משתמש:עמד|שיחה]] • י"ב בתשרי ה'תשפ"ד • 20:12, 26 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::הבנתי. לדעתי עדיף החלפה. הבוט רץ חד פעמית ויוצר קישורים תמידיים, ולא כדאי רק בשביל זה ליצור אלפי הפניות. אני חושב שאתה יודע לעבוד עם בוטים, אבל אם תצטרך עזרה בזה אין לי בעיה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בתשרי ה'תשפ"ד • 22:48, 26 בספטמבר 2023 (IDT) ::: אגב,<br>> ''סריקה של האתר לוקחת המון זמן''<br>סריקות של בוט, או חיפושים במיוחד:חיפוש? אני בנתיים לא שמתי לב לזה.. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:48, 26 בספטמבר 2023 (IDT) ::::בעיקר בוטים, אבל נתקלתי בבעיה הזאת כמה פעמים למשל ב[[מיוחד:כל הדפים]]. הבעיה המרכזית היא שקשה לפלטר עליהם כי אין מבנה קבוע [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בתשרי ה'תשפ"ד • 22:57, 26 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: אאל"ט, אפשר להגדיר לבוט שלא ירוץ על דפי הפניה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:59, 26 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::נכון, אבל כשיש עשרות אלפי דפי הפניה, עצם הריצה והבדיקה אם זה דף הפניה מאטה משמעותית את הפעולה. גם היו לי בוטים שרצו דווקא על הפניות, כמו הבוט שאכלס את [[:קטגוריה:הפניות מהמרחב הראשי למרחב ביאור]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בתשרי ה'תשפ"ד • 23:29, 26 בספטמבר 2023 (IDT) == [[תהלים קלה/טעמים]] == שלום, מה הסיבה להורדת הקטגוריה מהדף? זה לא אמור להיות כמו בדפים האחרים לפרקי התנ"ך? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:25, 31 באוקטובר 2023 (IST) :הקטגוריה אמורה למיטב ידיעתי להתווסף באופן אוטומטי ולא בצורה ידנית.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:56, 31 באוקטובר 2023 (IST) ::אמנם משום מה הוא לא נוסף באופן אוטומטי. הוספה ידנית משווה אותו לכל הדפים האחרים... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:15, 31 באוקטובר 2023 (IST) :::אני ראיתי שהוא כן נוסף. תבדוק שוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:17, 31 באוקטובר 2023 (IST) אם הבנתי נכון, הקטגוריה עבודת גם בלי הקוד הזה כמו שאתה מציין. (כנראה מתוך תבנית כלשהי?) אבל הקוד נמצא בכמעט כל פרקי התנ"ך. אם לא נוריד את הקוד מכל פרקי התנ"ך באופן אוטומטי (דבר שאני ממליץ לא לעשות), אז לא כדאי להוסיף אותו במעט הדפים שהוא חסר בהם למען האחידות? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:04, 31 באוקטובר 2023 (IST) :לא יודע. לשם מה הוא נחוץ אם ממילא הדף נכלל בקטגוריה? אם נחליט להוריד אותו באופן גלובלי למען האחידות, זה דבר שנקל לעשותו באמצעות בוט. אבל נשאל את {{א|Shalomori123}} מה דעתו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:02, 31 באוקטובר 2023 (IST) ::האמת שחשבתי שהדפים האלה נכנסים אוטומטית לקטגוריה דרך התבניות. אחרי שראיתי שזה לא קרה הוספתי בעצמי לתבנית {{תב|ניווט טעמים}} את הקטגוריה. (כנראה בגלל זה בהתחלה לא ראיתם ורק אחר כך זה התווסף, כי לוקח זמן למטמון להתעדכן בתבניות גדולות) ::מה שהפריע לי שבגללו הוספתי זה רק הסיווג לאותיות בתוך הקטגוריה, שבתב ית גרמתי לזה להכנס תחת האות ט ("טעמים") ולא תחת ת (תהלים), כמו ששאר המהדורות מסווגות לפי הסוג ולא כולן תחת האות של שם הספר. לא יודע כמה זה קריטי כאשר שאר המהדורות כן במקומם ורק אחת מופיעה תחת הדף הראשי, אבל עדיין עשיתי לשם האחידות. ::אגב, @[[משתמש:Dovi|Dovi]] ראיתי שהורדתם אוטומטית (או שלא?) הרבה תגי קטע מאמצע דפים כמו התגים של "פסח". הייתי באמצע לבדוק אם זה שובר את [[מקראי מועד/פסח]] ולא ראיתי כרגע משהו לא תקין, אבל אני רק מוודא שזה בכוונה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בחשוון ה'תשפ"ד • 21:06, 31 באוקטובר 2023 (IST) תודה [[משתמש:Nahum|נחום]] ו[[משתמש:shalomori123|שלום אורי]]. א. לגבי הורדה אוטומטית של כולם (אם לא באמת צריך אותם) - הבעיה שאז כל דפי הפרקים של "מקרא על פי המסורה" נכנסים למצב של "שינויים ממתינים". אולי יש דרך גם לסמן את הדפים כבדוקים/מאושרים באופן אוטומטי? ב. לגבי השאלה אם מחיקת תגיות "קטע" שוברת דפים בתוך "מקראי מועד": לא. הדפים ב"מקרא מועד" בנויים על שיטת "ציטוט" אחרת שאין בה צורך לתגיות קטע מיוחדות. עכשיו העברתי את הדף שהשתמש בתגיות המיוחדות לשיטה של "מקראי מועד". [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:48, 31 באוקטובר 2023 (IST) :א. אני חושב שכל חשבון בוט הוא גם "בדוק עריכות אוטומטית", ככה שעריכות שלו לא נכנסות לשינויים ממתינים. אבל צריך לוודא את זה. :ב. מצוין, תודה לך. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בחשוון ה'תשפ"ד • 22:51, 31 באוקטובר 2023 (IST) לגבי א, כל פרקי התנ"ך היו במצב של "שינויים ממתינים" בעקבות פעולה אוטומטית כלשהי. את הרוב אישרתי תוך כדי עבודה על פרקי נ"ך, אבל חצי מהתורה עדיין היה במצב הזה עד לאחרונה (מאמצע ספר ויקרא). עכשיו הסתכלתי ובכולם יש "נבדקה אוטומטית" בגרסה האחרונה בהיסטוריה. אז כנראה בסדר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:05, 31 באוקטובר 2023 (IST) :מעניין, איך לדעתך קרה שחלק היה מאושר וחלק לא? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בחשוון ה'תשפ"ד • 23:36, 31 באוקטובר 2023 (IST) ::עכשיו ראיתי שאתה לא היית סקור עריכות אוטומטית... כלומר אחרי כל עריכה שלך היית סוקר ידנית את העריכה? נשמע לי מיותר למשתמש אמין כמוך. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בחשוון ה'תשפ"ד • 23:39, 31 באוקטובר 2023 (IST) ::: תוכל לראות ב[[מיוחד:רשימת הרשאות לקבוצה]] שהרשאת מפעיל כוללת בתוכה את ההרשאה "autoreview", כך שהוספתו לקבוצה "סקורי עריכות" לא משנה כלל. יכול להיות שמדובר בבאג שתוקן (שהוסיפו למפעילים את ההרשאה הזו), ובשנים הראשונות של האתר המפעילים לא היו סקורי עריכות אוטומטית, אבל בלי לעבור על אלפי פניות בפבריקטור יהיה קשה לדעת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:08, 5 בנובמבר 2023 (IST) ::::מעניין.. פשוט ראיתי שבהרבה מקומות הוא סוקר ידנית אז חשבתי שזה לא קורה אוטומטית... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בחשוון ה'תשפ"ד • 09:37, 6 בנובמבר 2023 (IST) == שחזור עריכה ללא הסבר == לשחזר עריכה כל אחד יכול, מדוע שיחזרת בדף [[מסילת ישרים הקדמה]] את העריכה שלי. ברור ש'הדי'זו טעות וצריך לכתוב הרי. בין אם אתה צודק ובין אם לא אתה צריך להסביר את דבריך. [[משתמש:עט הזמיר|עט הזמיר]] ([[שיחת משתמש:עט הזמיר|שיחה]]) 15:29, 14 במרץ 2024 (IST) :ברור לכל מי שיודע לקרוא מסילת ישרים ש"הדי" הוא הנכון ו"הרי" הוא טעות. "הדי" הוא לשון שאלה: "האם די...?" בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:34, 14 במרץ 2024 (IST) :כעיקרון, רצוי להימנע מלתקן "טעויות" מסברא בלי לבדוק מול מקור בכתב יד או בדפוס. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:35, 14 במרץ 2024 (IST) ::@[[משתמש:עט הזמיר|עט הזמיר]] זכרתי שזה צריך להיות "הדי", ובכ"ז לא תיקנתי עד שבדקתי במהדורה שאצלי שזה כתוב כך. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באדר ב' ה'תשפ"ד • 10:22, 15 במרץ 2024 (IST) == הקטנת כל הסוגריים העגולות בספר צדקת הצדיק == האם כת"ר יכול בבקשה להריץ את הבוט, כפי שעשה על ספר "אור החיים" הקדוש, שיקטין את כל הסוגריים העגולות? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:46, 22 במרץ 2024 (IST) :@[[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], בשמחה, אבל שוב אני סומך עליך שתבדוק שאין שגיאות, ולא אעשה את זה בעצמי. אגב ברכות על השם החדש. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ד • 01:09, 22 במרץ 2024 (IST) ::מה הכוונה לבדוק שאין שגיאות? שהבוט לא הקטין גם דברים שאינם סוגריים עגולות? ::תודה רבה על הברכות. ::בנוסף על זאת, אם זו לא טרחה מרובה, אשמח אם תוכל בבקשה להריץ את הבוט שיפתח את ראשי־התיבות הללו כך: ::ג"כ ---> גם כן ::עי"ז ---> על־ידי־זה ::ע"י ---> על־ידי ::[אין להם משמעות אחרות, כך שאין כל חשש לשגיאה] [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:33, 22 במרץ 2024 (IST) :::אני כבר לא זוכר מה ההחלפה שהבוט עושה, אבל ככלל כאשר יש שגיאות אנוש כמו סוגריים שנפתחות ולא נסגרות, אצל הבוט זה יכול להחמיר ולהקטין את כל הטקסט עד סוף העמוד. וכיוצ"ב, מחשבים הם דבר לא צפוי :). וכן, אפשר להחליף גם ראשי תיבות (כאשר לפניהם יש רווח, כדי שלא יפתח גם ראשי תיבות אחרים שמסתיימים אותו דבר). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ד • 01:40, 22 במרץ 2024 (IST) ::::בלי נדר אשתדל לעבור מקופיא ולראות שאין טעויות. תודה רבה. ::::מה לגבי הר"ת? ::::אם כן אז בבקשה תוסיף גם: הש"י ---> השם יתברך [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:41, 22 במרץ 2024 (IST) :::::וכן: :::::אח"כ ---> אחר־כך [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:45, 22 במרץ 2024 (IST) ::::::מעולה, {{בוצע}}. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ד • 02:02, 22 במרץ 2024 (IST) :::::::תודה רבה וייש"כ גדול! חסכת לי טרחה מרובה. :::::::תוכל בבקשה להוסיף גם: מ"מ ---> מכל מקום [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 02:10, 22 במרץ 2024 (IST) ::::::::וכן: ואז"ל ---> ואמרו ז"ל [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 02:11, 22 במרץ 2024 (IST) :::::::::וכן: ד"ת ---> דברי־תורה :::::::::מחילה שלא ביקשתי מלכתחילה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 02:12, 22 במרץ 2024 (IST) ::::::::::ע"ש ---> עיין שם [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 02:13, 22 במרץ 2024 (IST) :::::::::::הוספתי גם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ד • 02:54, 22 במרץ 2024 (IST) ::::::::::::תודה רבה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:05, 22 במרץ 2024 (IST) == הצגת הערות הנוסח ב"מקרא על פי המסורה" == שבוע טוב [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], ותודה על כל העזרה שלך עד כה. בינתיים, בזכות ההסברים שלך, הצלחתי לבנות דוגמה שעובדת בשביל [[בראשית א/מדעי|בראשית פרק א]]. כדי שזה יעבוד בכל התנ"ך, יהיה צורך לבצע שני דברים בכל פרקי התנ"ך: #להמיר את כל הקווים ("|") הנמצאים בתוך הערות הנוסח לתבנית "<nowiki>{{ש}}</nowiki>", כמו שעשיתי [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90%2F%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=2857371&oldid=2854415 בשינוי הזה]. כבר הכתבתי אם [[משתמש:Bdenckla|המתכנת]] לגבי זה, והוא מסכים. אבל צריך להיות מאוד זהיר, כי השינוי יהיה באלפי מקומות, ובחלק מההערות (כגון במילה "בראשית") יש גם תבניות המשולבות '''בתוך הפרמטר הראשון''' (גם בהן יש קווים ואסור למחוק אותם). #להוסיף "2=" בתחילת כל הערה, כמו שעשיתי ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90%2F%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=2857373&oldid=2857371 שינוי הבא]. אבל שים לב: עוד לא הספקתי להתכתב אם המתכנת לגבי זה. בבקשה לא ליישם עדיין. בסופו של דבר, יהיה אפשר לשכלל את הרעיון שלך כדי ליצור אפשרויות יפות! לדוגמה, יהיה אפשר לשים בתבנית הניווט קישורים שיופיעו בכל פרק כגון "הצג הערות נוסח" ו"הסתר הערות נוסח". לגבי השמות של הדפים, נראה ש[[בראשית א/הערות נוסח]] או אולי "מקורות נוסח" עדיפים על "מדעי". אלא אם כן יש לך או למישהו אחר רעיון לשם יותר טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:21, 11 במאי 2024 (IDT) :שבוע טוב @[[משתמש:Dovi|Dovi]]. אני אבדוק את האופציות של הבוט ועד כמה הוא משוכלל בניתוח התבניות כדי לאפשר את ההחלפה הזאת בדפי מהדורת הטעמים. אני חושב שכן יש אפשרות לניתוח חכם של טקסט ויקי (לא ביטויים רגולריים שהן לא מספיק חכמים), כך שזה יעבוד. :הרעיון של כפתור שיציג ויסתיר את ההערות הוא רעיון טוב, אבל יצריך שימוש בקוד. :לגבי שם המהדורה, כמו שאמרתי בדף שיחתך אני משאיר אותו לך, קח כמה ימים לחשוב עליו, כי גם ככה יקח זמן עד שנסדר את כל ההחלפות. אני לא מספיק מכיר מהדורות של ספרים כדי להבין איך מקובל לקרוא לזה.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' באייר ה'תשפ"ד • 23:10, 11 במאי 2024 (IDT) ::שאלה שרציתי לשאול, האם יש במקומות מסוימים שימוש בקיצור {{תב|נ}} לתבנית? כי אם כן צריך לשים לב לזה. (אם לא, אולי כדאי למחוק את הקיצור המיותר) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' באייר ה'תשפ"ד • 23:13, 11 במאי 2024 (IDT) :::מבדיקה שלי עולה שהקיצור לא משמש במיזם מקרא על פי המסורה, אלא במקומות אחרים שעושים בו שימוש. נא לא למחוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:19, 11 במאי 2024 (IDT) :::אני גם בדיוק בדקתי בדף [[מיוחד:דפים המקושרים לכאן/תבנית:נ]], ובמקרא הוא בכלל לא בשימוש. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' באייר ה'תשפ"ד • 23:20, 11 במאי 2024 (IDT) == changes to maybe piggyback on נוסח changes == <span lang="en" dir="ltr">Hi @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] I hope English is okay and I hope it is okay that I started a new topic.</span> <span lang="en" dir="ltr">@[[משתמש:Dovi|Dovi]] suggested you might be willing to "piggyback" some housekeeping changes we want to do, catching a ride on the larger (and more important) set of changes you are doing that turn נוסח calls into always being two-argument calls.</span> <span lang="en" dir="ltr">There are the two housekeeping changes we want to do. They are both the same type of change: switching uses of an old template name to use the new name of that template. One is the old template H, which we'd like to switch to its new name (already used in many but not all places): מ:ירושלם. The other is the old template קמץ, which we'd like to switch to its new (mem-colon-qualified) name (already used in many but not all places): מ:קמץ.</span> <span lang="en" dir="ltr">Do these changes seem easy to "piggyback" on yours? If so, that would save me from having to figure out how to write a bot, so that would be a big help. If not, I understand not wanting to burden your נוסח changes with unrelated work.</span> [[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]] ([[שיחת משתמש:Bdenckla|שיחה]]) 05:29, 12 במאי 2024 (IDT) שלום [[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], בנימין בעצם רוצה להציע את הדבר הבא: אם אתה כבר עוסק בסדר ובשיפור של דפי המקרא בוויקיטקסט, אולי כדאי לעשות סדר בשתי תבניות כדי שתהיינה אחידות. #[[תבנית:H]] כבר עברה ל[[תבנית:מ:ירושלם]], אבל השם הישן נשאר כנראה בחלק מהמקומות. #אותו דבר לגבי [[תבנית:קמץ]] שעברה אל [[תבנית:מ:קמץ]]. אפשר לשנות אותן באופן אוטומטי? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:56, 12 במאי 2024 (IDT) :הבנתי את האנגלית ומקווה שבסדר שאני מגיב בעברית. הבנתי את שני השינויים הנדרשים ולדעתי הם דומים ויהיה אפשר לבצע אותם בבוט אחד. אני רק צריך להיזכר בחבילה mwparserfromhell שמובנית בתוכנת הבוט, ויודעת לנתח את הקוד של ויקי, ומשם זה אמור להיות לולאה פשוטה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' באייר ה'תשפ"ד • 14:55, 12 במאי 2024 (IDT) ::רק מוודא, אופן השימוש בתבניות לא השתנה, ורק צריך להחליף את השם, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' באייר ה'תשפ"ד • 14:56, 12 במאי 2024 (IDT) :::@[[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]] @[[משתמש:Dovi|Dovi]], מבחינתי הבוט כמעט מוכן (רק צריך להוסיף לו את רשימת הדפים שעליהם ירוץ). עשיתי דוגמה ידנית ב[[זכריה ב/טעמים]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באייר ה'תשפ"ד • 22:36, 12 במאי 2024 (IDT) ::::אם תשימו לב, החלפה אחת של H לא עבדה כי היא בתוך תבנית:נוסח. זה מורכב מדי לביצוע ופשוט צריך להריץ את הבוט אחר כך פעם נוספת וזה יתוקן. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באייר ה'תשפ"ד • 22:38, 12 במאי 2024 (IDT) :::::<span lang="en">Yes @[[משתמש:Dovi|Dovi]] let me know about the =2 prefix and that is fine, I will only have to adjust my code a little. It should not be hard to adjust my code to the =2 prefix.</span> :::::<span lang="en" dir="ltr">I have downloaded the relevant pages from Wikisource and I see the initial (test) changes in בראשית chapter 1 and זכריה chapter 2. They look as expected, but I haven't examined them in detail. (I will look at them in detail today.)</span> [[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]] ([[שיחת משתמש:Bdenckla|שיחה]]) 14:49, 13 במאי 2024 (IDT) ::::::Thank you, when you approve me to run this bot, just write it here. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באייר ה'תשפ"ד • 15:08, 13 במאי 2024 (IDT) :::::::@[[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]], my bot is ready for the run, and I am just waiting for your response. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באייר ה'תשפ"ד • 00:22, 21 במאי 2024 (IDT) ::::::::<span lang="en" dir="ltr">Woops, I'm sorry I didn't see the message that you were waiting for my approval. I looked at the test changes in detail and they look fine. Again, I'm sorry for holding this up, I was kind of wondering what the delay was and now I see the delay was me!</span> [[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]] ([[שיחת משתמש:Bdenckla|שיחה]]) 00:29, 21 במאי 2024 (IDT) :::::::::Ok, thank you, I will run it tomorrow blnd. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באייר ה'תשפ"ד • 01:02, 21 במאי 2024 (IDT) תודה רבה! אגב בינתיים יש אישור מבנימין (המתכנת) גם לגבי "2=". ולגבי מה שכתבת "הרעיון של כפתור שיציג ויסתיר את ההערות הוא רעיון טוב, אבל יצריך שימוש בקוד": נראה לי שניתן להוסיף שני קישורים פשוטים בתוך [[תבנית:ניווט טעמים]], שיעבירו את המשתמש בין שני הדפים המקבילים באופן פשוט. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) :קישורים ודאי שנוסיף, כאשר ניצור את הדפים. אז האם אפשר להתחיל להריץ? :להריץ גם על הדפים במרחב המשתמש או שלא? :ובנוסף, האם החלטת על שם למהדורה? הערות נוסח נשמע לי טוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באייר ה'תשפ"ד • 12:16, 13 במאי 2024 (IDT) :@[[משתמש:Dovi|Dovi]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ה' באייר ה'תשפ"ד • 12:17, 13 במאי 2024 (IDT) תודה רבה על כל העזרה! מבחינתי אפשר להריץ. "הערות נוסח" יהיה בסדר ([[בראשית א/הערות נוסח]] וכו'). למיטב הבנתי, אנחנו מדברים על כל דפי הפרקים בתנ"ך. לא ידועים לי דפים עדכניים במרחב המשתמש שיש בהם הערות נוסח (רק מיושנים יש). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:33, 13 במאי 2024 (IDT) :כן, התכוונתי למיושנים, פשוט הם גם נמצאים באותה [[:קטגוריה:מקרא על פי המסורה]]. לא משנה, אני פשוט אסנן לפי השמות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' באייר ה'תשפ"ד • 18:32, 13 במאי 2024 (IDT) ::@[[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]], @[[משתמש:Dovi|Dovi]], The run has been completed. During the process, I randomly checked about a hundred pages, and everything seemed fine. If you encounter any issues, please report them here. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ד • 08:53, 23 במאי 2024 (IDT) :::דובי, אתה תחליט איך זה ייראה, אבל אני הייתי מציע לחזור לתצוגה של הערות שוליים. א. כי זה יותר בולט, ובמהדורה שזה המרכז זה צריך לבלוט. ב. לפעמים יש הערות נוסח על פרשה פתוחה/סתומה, ובאופן הנוכחי זה לא מוצג. :::פרט לזה, מסתבר שהבוט יצר כמה עשרות דפים ריקים שאני צריך למחוק, כל השאר נראה תקין. אפשר לדעתי לשים קישורים בין המהדורות (גם המנוקדת והכתיב וכו'). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ד • 09:02, 23 במאי 2024 (IDT) :::<span lang="en" dir="ltr">Great, I will download everything and run it through all my software and see how it goes.</span> [[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]] ([[שיחת משתמש:Bdenckla|שיחה]]) 15:59, 23 במאי 2024 (IDT) ::: <span lang="en" dir="ltr">@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] @[[משתמש:Dovi|Dovi]] To the Google Sheet, I have now applied the 6,647 auto-edits that these Wikisource changes generated. Everything seemed to go fine with the tiny exception of a problem in Psalm 27:13, which I will probably just fix by hand.</span> [[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]] ([[שיחת משתמש:Bdenckla|שיחה]]) 17:24, 23 במאי 2024 (IDT) ::::Maybe there are issues with my recent 8 [[מיוחד:תרומות/ShalomOrobot|contribution]], that I made in the last hour. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ד • 17:33, 23 במאי 2024 (IDT) :::::<span lang="en" dir="ltr">@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] I will download again to get these eight follow-up changes of yours. I was about to fix Psalm 35 because it had a "surviving" קמץ instead of מ:קמץ but then I saw you already caught that!</span> [[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]] ([[שיחת משתמש:Bdenckla|שיחה]]) 20:16, 23 במאי 2024 (IDT) ::::::<span lang="en" dir="ltr">My "template survey" software confirms that there are now 3723 calls to the נוסח template, and these calls invariably have two arguments. This happens to be reported in this cryptic way: {"wtel_subtype": "נוסח", "arg_count": 2, "count": 3723, "variations": 1}.</span> [[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]] ([[שיחת משתמש:Bdenckla|שיחה]]) 20:46, 23 במאי 2024 (IDT) :::::::Thank you, I checked it only randomly until now. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז באייר ה'תשפ"ד • 03:33, 24 במאי 2024 (IDT) תודה רבה רבה [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]]! וגם ל[[משתמש:Bdenckla|Bdenckla]] על הגמישות שלך, והתמיכה שנתת לשינוי הזה. בשבוע הבא, בעזר"ה, אנסה לראות לעומק את מה שבצעת [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]]. לגבי התצוגה, לא שמתי לב שהערות על פרשות לא מופיעות. אז באמת צריך לראות איך הן נראות בתור הערות שוליים! ביחד עם זה, צורת ה"ביאור" מאפשרת עיון בהערות תוך כדי קריאה, בלי ללחוץ, לרדת למטה כדי לקרוא את ההערה, ואז לחזור לפסוק. אולי פתרון שיכול לאפשר תצוגת הערות גם על הפרשות? ושאלה יותר עקרונית: אולי אפשר לאפשר במקביל את שתי התצוגות (צורת הערות שוליים וצורת "ביאור")? בינתיים שוב תודה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:01, 24 במאי 2024 (IDT) נ.ב. הוספתי קישורים בתור טיוטה. אפשר לשפר אותם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:45, 24 במאי 2024 (IDT) :אפשר לשים גם וגם, אבל לא יודע איך זה ייראה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז באייר ה'תשפ"ד • 18:18, 24 במאי 2024 (IDT) == המשך ביצוע של תצוגת הערות הנוסח == שלום [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], ושוב תודה על כל העזרה עד כה. ייתכן שלעשות "גם וגם" הוא הפתרון הכי טוב, והמשתמש יבחר בעצמו מה עדיף עליו. אבל כמובן שלא חייבים לעשות את זה. בכל מקרה יש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן. ניסיתי לבצע פתרון פשוט לגבי הערות הנוסח על חלוקת הפרשות (כלומר איפה שלכאורה "אין טקסט"). הוא עובד ברוב המקומות. אבל כשהסתכלתי על כמה דפים לדוגמה, ראיתי תופעה מוזרה (שלא בהכרח קשור למה שעשיתי). תסתכל בבקשה ב[[בראשית ה/הערות נוסח|בראשית ה]] ו[[בראשית כה/הערות נוסח|בראשית כה]] (שם הפתרון עובד יפה), ב[[בראשית יב/הערות נוסח|בראשית יב]] (שם יש תופעה מוזרה בתחילת הפרק). יש גם תופעה מוזרה ב[[בראשית ה/הערות נוסח#ה ג|בראשית ה,ג]] שאינני יודע מה הסיבה לה. וגם נקודה אסתטית קטנה: בשבוע שעבר לא הצלחתי להכניס את המילים "הצג הערות נוסח" ו"הסתר הערות נוסח" בתוך ה"קופסה" של סרגל הניווט. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:11, 27 במאי 2024 (IDT) :גם הפתרון של גם וגם הוא קצת מצחיק, אבל באמת יכול להיות שהוא הכי טוב. :אני לא רואה איפה השינוי שעשית, לא בדפים עצמם ולא ב{{תב|נוסח}}.. יש סיכוי שההתנהגות המוזרה היא באג ב{{תב|ב}}? כי אני לא רואה סיבה אחרת. :מה אתה מתכוון בתוך הקופסה? כלומר בתוך הטקסט הסגול? אם אני לא טועה בתבנית של סרגל ניווט יש אפשרות להציג טקסט מתחת, ע"י פרמטר "כותרת תחתונה" או משהו כזה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט באייר ה'תשפ"ד • 16:09, 27 במאי 2024 (IDT) ::[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%A4&curid=230007&diff=2861075&oldid=389518 השינוי שעשיתי] ב[[תבנית:פפ]]. לגבי ההתנהגות המוזרה, אני באמת לא מבין מאיפה הוא נובע. ::אנסה "כותרת תחתונה" מחר. לילה טוב, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 00:00, 28 במאי 2024 (IDT) :::ראיתי את השינוי, בהחלט נראה טוב, אבל האם הוא מכסה את כל סוגי הפרשיות שבהם {{תב|ב}} לא מופיעה? :::האם השינוי הוא זה שהוליד את השגיאה או שהיא היתה גם לפני? אולי @[[משתמש:Ori229|Ori229]] כותב הקוד של התבנית ידע לעזור (אם אתה עוד כאן, סליחה על השעה). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' באייר ה'תשפ"ד • 02:38, 28 במאי 2024 (IDT) תודה. מדובר לפחות על הרוב המכריע של הערות הנוסח לגבי החלוקה לפרשות, אבל באמת צריך לבדוק אם יש עוד. אנסה לבדוק את זה במשך השבוע. אני חושב שהשגיאה הייתה כבר קודם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:12, 29 במאי 2024 (IDT) == בקשר לדף [[תוספות ר"י שירליאון]] == האם שייך יהיה לחלק את מסכת ברכות באותו אופן כמו תוס' הרא"ש שכל פרק יקבל דף בפני עצמו, או כיון שאין הרבה חומר מדבריו אז זה לא שייך. [[משתמש:Ori0749|Ori0749]] ([[שיחת משתמש:Ori0749|שיחה]]) 09:23, 8 ביולי 2024 (IDT) :אני בעד לחלק לפרקים, למרות שאולי אין כ"כ הרבה חומר בכל פרק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:55, 8 ביולי 2024 (IDT) ::ואם אפשר על הדרך לסדר לתוספות חכמי אנגליה דף למסכתות שונות ::לתוספות חכמי אנגליה יש 10 מסכתות : ברכות, ביצה, מגילה, פסחים, קידושין, גיטין, בבא מציעא, סנהדרין, ע"ז, נדה ::ולתוספות ר"י שירליאון יש ברכות, פסחים, ע"ז [[משתמש:Ori0749|Ori0749]] ([[שיחת משתמש:Ori0749|שיחה]]) 21:20, 8 ביולי 2024 (IDT) :::יש מפרשים שמחולקים רק למסכתות ולא לפרקים, כמו [[תוספות רי"ד]], אבל עדיין ברוב מקובל לחלק לפרקים. האם מה שיש בדף זה כל החומר שקיים או שיש בדפוסים מסוימים המשך? :::אפשר ליצור דפים ראשיים. אין לי כל כך זמן כרגע אבל אם לא יהיה מישהו אחר שייצור אני אעשה את זה בהמשך בלנ"ד. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתמוז ה'תשפ"ד • 22:13, 8 ביולי 2024 (IDT) ::::לגבי תוס' ר"י שירליאון לא וכן לגבי תוס' חכמי אנגליה עדיין לא. אבל אני מתכוון להשלים בזמן הקרוב לאט לאט. ::::וזה יהיה בסדר אם אני אסתכל איך עשיתם ואצור אני עצמי את הדפים? [[משתמש:Ori0749|Ori0749]] ([[שיחת משתמש:Ori0749|שיחה]]) 22:15, 8 ביולי 2024 (IDT) :::::מה זאת אומרת עדיין לא? כלומר שהחומר קיימים איפשהו אבל כאן עוד לא, או שיש איזה כתבי יד שהתגלו? :::::בוודאי שאתה יכול לעשות בעצמך. אתה יכול להעתיק מדף אחר כמו [[רי"ף]], ולהשתמש באופציה של "חיפוש והחלפה" כדי לתקן הכל בבת אחת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתמוז ה'תשפ"ד • 22:19, 8 ביולי 2024 (IDT) ::::::הכוונה שאני עצמי עוד לא העלאתי את כל החומר, אני מעלה לאן לאט. ::::::לאחרונה סיימתי את תוס' הרא"ש לברכות ועכשיו עובד על תוס' ר"י שירליאון ואח"כ רבינו פרץ וחכמי אנגליה לברכות [[משתמש:Ori0749|Ori0749]] ([[שיחת משתמש:Ori0749|שיחה]]) 22:20, 8 ביולי 2024 (IDT) :::::::הבנתי, מעולה. תודה על עבודתך החשובה והאיכותית! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתמוז ה'תשפ"ד • 22:22, 8 ביולי 2024 (IDT) ::::::::[[תוספות רבינו יהודה שירליאון על הש"ס]] [[משתמש:Ori0749|Ori0749]] ([[שיחת משתמש:Ori0749|שיחה]]) 08:56, 9 ביולי 2024 (IDT) :::::::::מצוין [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתמוז ה'תשפ"ד • 11:02, 9 ביולי 2024 (IDT) == בוט מחיקות == לאחר חודשים רבים, נראה שיש מענה להפעלה זמנית של מרחב קטע – לצורך מחיקת דפי ההפניה הרבים שמעמיסים על [[מיוחד:הפניות כפולות]] ו[[מיוחד:הפניות שבורות]] [https://phabricator.wikimedia.org/T314733 T314733]. תהיה לך האפשרות להריץ בוט בשבוע הבא למחיקת כל ההפניות המיותרות (כ־43,000)? מתייג גם את [[משתמש:Nahum|נחום]], היות והדבר יצריך הרשאת מפעיל זמנית עבור הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:48, 11 באוגוסט 2024 (IDT) :תייגו אותי כשהבוט ידרוש את ההרשאה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:49, 11 באוגוסט 2024 (IDT) ::נשמע מעולה. באמת באג מעצבן. ::מבחינתי לעשות את זה כבר היום או מחר. ::בפעם שעברה נתת הרשאות בוט למשתמש הראשי שלי, כי בשביל לתת הרשאת מפעיל צריך הצבעה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' באב ה'תשפ"ד • 17:11, 11 באוגוסט 2024 (IDT) ::: לא חושב שיש צורך בהצבעה עבור חשבון בוט, שמפעילו מחזיק בהרשאת מפעיל. כיוון שמדובר בפעולה ספציפית, ולא בהרשאה למשך תקופה. אך גם הרשאת בוט לחשבון הרגיל אפשרית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:40, 11 באוגוסט 2024 (IDT) ::::למען הסדר הטוב עדיף לתת הרשאת בוט למשתמש הרגיל, ובלבד שהמשתמש לא יערוך עריכות רגילות עם דגל הבוט. מרחב הקטע כבר הוחזר לצורך זה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:20, 11 באוגוסט 2024 (IDT) ::::עכשיו נזכרתי: לתת הרשאת מפעיל אפשר, אבל אין חיה כזאת "הרשאת מפעיל זמנית". הרשאת מפעיל זה לנצח, ואין לנו כאן אפשרות טכנית לשלול אותה אחרי שהיא ניתנת, אלא עם הצבעה ופנייה לאחראים (לא זוכר למי בדיוק).--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:23, 11 באוגוסט 2024 (IDT) ::::: מאז המעבר מ[[מיוחד:MakeSysop]] ל[[מיוחד:ניהול הרשאות משתמש]], יש אפשרות גם להרשאת מפעיל זמנית. כמו המצב בוויקיפדיה, שמפעילים ממונים לזמן מוגבל. יש חיסרון אחד בשימוש בחשבון הרגיל, ש[[מיוחד:יומנים/Shalomori123]] ימולא בעריכות בוט. אך לבחירתכם. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:26, 11 באוגוסט 2024 (IDT) ::::::עכשיו בדקתי ואתה צודק. אני עדיין מעדיף את השיטה השנייה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:37, 11 באוגוסט 2024 (IDT) :::::::מבחינתי שתי האפשרויות טובות. הבעיה היחידה שנתקלתי בה בדרך הראשונה היא שהאתר של הסטטיסטיקות מחשיב אותי בתור בוט בגלל שהייתי בעבר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ח' באב ה'תשפ"ד • 10:31, 12 באוגוסט 2024 (IDT) ::::::::תגיד לי מתי אתה רוצה שאתן לך הרשאת בוט.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:27, 12 באוגוסט 2024 (IDT) :::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]], הם מתכננים לשחזר את הדפים היום ב-16:00. בגלל הצום לא יודע אם אעשה את זה מיד אבל כן אשמח לקבל את ההרשאה אם תוכל כמובן. צום קל, ישועות ונחמות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"ד • 08:41, 13 באוגוסט 2024 (IDT) ::::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח לקבל את ההרשאה. הדפים שוחזרו כפי שניתן לראות ב[[מיוחד:דפים_המתחילים_ב/T314733]] [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באב ה'תשפ"ד • 16:37, 13 באוגוסט 2024 (IDT) :::::::::::ההרשאה ניתנה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:52, 13 באוגוסט 2024 (IDT) ::::::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] סיימתי את המחיקה, אפשר להסיר את ההרשאה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א באב ה'תשפ"ד • 09:54, 15 באוגוסט 2024 (IDT) == הוספה אוטומטית של תגיות בספרי אמ"ת == ערב טוב [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], האם לדעתך יש אפשרות טכנית לעשות את הפעולה הזאת: לעבור על כל הפרקים בספרי אמ"ת, לזהות כל מילה שיש בה טעם "דחי" ו"צינור", ולתייג אותם בתוך תבנית פשוטה? כגון <nowiki>{{מ:דחי|מילה}}</nowiki> או <nowiki>{{מ:צינור|מילה}}</nowiki>? כבר עשיתי ביצוע ידני ב-10 המזמורים הראשונים (כדי לראות איך זה נראה). זה יכול לעזור לי מאוד כדי להכין את "מקרא על פי המסורה" עבור [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ תעתיק (מקרא פונטי)]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:07, 8 בספטמבר 2024 (IDT) :נשמע די ישיר ופשוט, רק שאני לא מכיר את השמות של הטעמים האלה. :האם טעמים אלו יכולים לבוא בסוף פסוק או שלאחריהם תמיד יבוא רווח? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' באלול ה'תשפ"ד • 21:01, 8 בספטמבר 2024 (IDT) ::אני רואה גם שיש כמה אפשרויות לרווח, כגון {{תב|ר1}}, {{תב|מ:מקף אפור}}, {{תב|מ:לגרמיה}} וכו'. אם תרכז לי רשימה מלאה ככל הניתן של האפשרויות אלה זה יקל על ההרצה. ::ועוד דבר, ראיתי שבחלק מהדחי הוספת טעם נוסף על ההברה האחרונה. האם אתה מתכוון שאעשה גם את זה? אם ככה אני צריך יותר פירוט דקדוקי וטכני. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' באלול ה'תשפ"ד • 21:12, 8 בספטמבר 2024 (IDT) ערב טוב [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]] על המוכנות! זה נכון שיש כל מיני תבניות בדפי אמ"ת, אבל הם לא רלוונטיים לבקשה הזאת, וגם לא צריכים להפריע לה. חוץ מרווחים פשוטים, יכולים לבוא לפני או אחרי מילים תבניות ר0, ר1, ר2, ר3, ר4. אבל התבניות של "מ:דחי" או "מ:צינור" צריכים להכיל אך ורק מילה בפסוק (טקסט של אותיות, ניקוד וטעמים) שיש בה דחי (U+05AD) או צינור (U+0598). שני הטעמים האלה באים בדרך כלל בתחילת פסוק או בתוך הפסוק. דבר אחד שכן חשוב: אם המילה שיש בה דחי או צינור מוקפת למילה אחרת, צריך לשים את כל המילים המוקפות (יכולים להיות אפילו יותר מ-2) בתוך התבנית ביחד. לדוגמה: "לֹֽא־אִ֭ירָא" ([[#תהלים ג/טעמים#ג ז|תהלים ג,ז]]) צריך לשים בתוך תבנית כזאת: <nowiki>{{מ:דחי|לֹֽא־אִ֭ירָא}}</nowiki>. גם אם יש {{תב|מ:מקף אפור}} זה נחשב למקף. אין צורך לשום דבר אוטומטי חוץ מתיוג של המילים הרלוונטיות בתוך התבניות. את הטעם הנוסף צריך להוסיף בכל מקום באופן ידני. זה רק תשתית לעבודה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:44, 8 בספטמבר 2024 (IDT) :[[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], בינתיים האם נראה לך שזה בר ביצוע? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:36, 10 בספטמבר 2024 (IDT) ::היי @[[משתמש:Dovi|Dovi]], תודה על ההסבר המפורט, וסליחה על ההיעלמות, רצף של מבחנים ועיסוקים אחרים. לדעתי זה מאוד פשוט לביצוע, ביטוי רגולרי אחד ובוט שיריץ אותו על כל דפי הטעמים. אם אתה מבין בביטויים רגולריים ורוצה לכתוב אותו בעצמך, אתה מוזמן. אם לא, אני אכתוב אותו עוד מעט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' באלול ה'תשפ"ד • 14:04, 12 בספטמבר 2024 (IDT) :::בוקר טוב [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], וסליחה! פספסתי את ההודעה הזאת מלפני שבוע ולא ראיתי. קודם כל בהצלחה בהמבחנים (אם עדיין נשארו לך) ובכל העיסוקים שלך. :::תכל'ס, אני לא מספיק מבין ביטויים רגולריים ולא יכול לכתוב סקריפט בעצמי. ואני די פוחד להריץ משהו שיעשה שינוי במאות דפים (ואף לא יודע איך לעשות את זה). אם זה באמת פשוט לך, ואם תוכל לכתוב ולהריץ בעצמך, אשמח! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:43, 19 בספטמבר 2024 (IDT) :::נ. ב. עוד נקודה טכנית קטנה: אם יש אפשרות, בבקשה לא לגעת בעשרת המזמורים הראשונים בתהלים, בהם כבר עשיתי ביצוע מלא באופן ידני. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:28, 19 בספטמבר 2024 (IDT) == You may be an eligible candidate for the U4C election == <div lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Greetings, The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] seeks candidates for the 2026 election. The U4C is the global committee responsible for overseeing enforcement of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]]. Elections are held annually, if elected a committee member serves for two years. This year the U4C requires candidates to hold administrator rights on at least one wiki, which is why you are being contacted as you appear to hold this right. There are other requirements, such as candidates must be at least 18 years old and may not be employed by the Wikimedia Foundation or other related chapters and affiliates. You can find more information in the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026#Call_for_Candidates|call for candidates on Meta-wiki]]. Additionally, the committee's working language is English; some ability to communicate in English is required. The election opens on 18 May, if you are eligible and interested you have until 10 May to submit your candidacy. There will week between for candidates to answer questions from the community. Voting takes place privately in [[m:Special:MyLanguage/SecurePoll|SecurePoll]], successful candidates must receive at least 60% support. More information is available on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|the 2026 Elections page]], including timelines and other candidacy information. If you read over the material and consider yourself qualified, please consider submitting your name to run for the committee. If you think someone else in your community might be interested and qualified, please encourage them to run. In partnership with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 21:33, 28 באפריל 2026 (IDT) </div> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/test&oldid=30471754 --> == שיפור יכולת עריכה בירושלמי מאיר == שלום אורי מה נשמע העריכה בירושלמי מאיר מסורבלת מאד הרבה זמן קיויתי שיכניסו דרך לעריכה חזותית אבל התוצאות שראיתי מאכזבות מאד הייתי רוצה לנסות לקדם את השיטה שחשבתי עליה פעם היינו לחצן שיסמן את כל התבניות כהערה כך שלא יראו בזמן עריכה כך חלון עריכה יראה בדיוק כמו חלון רגיל וניתן יהיה לשנות מה שרוצים כאשר ההערות שומרים על המקום בזמן השמירה כל ההערות יוסרו וכך הקוד החדש והמתוקן ישמר בנתיים רציתי לבקש ממך אם תוכל לכל דף יש תג מהצורה <span id="דף_א_א"> </span> כדי שיופיע כפתור עריכה צריך לעטוף את זה ===<span id="דף_א_א"> </span>=== וצריך שזה יתחיל בשורה חדשה ואחריו תתחיל שורה חדשה האם תוכל להריץ בוט על כל הירושלמי מאיר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:39, 17 ביולי 2026 (IDT) mdg9xamosko87sw2oy4iht6ife6z5x2 116 284685 3025134 2984885 2026-07-17T13:55:07Z Fuzzy 29 תיקון מס' 30 3025134 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 <מאגר 2000418 תיקון 2204149 תקן 174310 קוד a163Y00000DuHFWQA3> <מקור> ((ס"ח תשנ"ה, 170|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|13:211698)); ((תשנ"ו, 352|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)); ((תשס"ג, 568|תיקון מס' 2|16:299743)); ((תשס"ה, 419|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס"ו, 167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)); ((תשס"ח, 146|תיקון מס' 5|17:300740)), ((218|חוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה)|17:300681)), ((594|תיקון מס' 14 לחוק המפלגות|17:300880)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)); ((תשס"ט, 205|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש"ע, 296|תיקון מס' 9|18:301123)), ((385|תיקון מס' 104 לחוק העונשין|18:301127)); ((תשע"א, 726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((1067|תיקון מס' 20 לחוק שמירת הניקיון|18:301287)); ((תשע"ב, 26|תיקון מס' 13|18:301306)), ((170|תיקון מס' 14|18:301010)); ((תשע"ד, 593|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)); ((תשע"ה, 79|תיקון מס' 16|19:306604)); ((תשע"ז, 520|תיקון מס' 35 לחוק מימון מפלגות|20:382388)); ((תשע"ח, 439|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)), ((684|תיקון מס' 19 והוראת שעה|20:501349)); ((תשע"ט, 40|תיקון מס' 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|20:519394)), ((224|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש"ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ"ב, 748|תיקון מס' 69 לחוק ההוצאה לפועל|24:619528)), ((888|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)), ((962|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)), ((1010|תיקון מס' 25|24:648915)); ((תשפ"ג, 32|תיקון מס' 19 והוראת שעה (תיקון)|25:1783709)), ((148, 152|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)); ((תשפ"ד, 168|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((426|ת"ט|25:3842265)), ((883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)); ((תשפ"ה, 386|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ"ו, 768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה))). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשפ"ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|10534)). @ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ח, תשס"ח-2, תשס"ח-3, תשס"ח-4, תשס"ט, תש"ע-2, תשע"א, תשע"א-2, תשע"ב, תשע"ז, תשע"ח-2, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ד-3, תשפ"ד-4, תשפ"ה, תשפ"ו) : בחוק זה - :- "בית משפט" - לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]] (להלן - חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; :- "גובה" - בעל תפקיד לפי [[סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל]] וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה; :- "גוף ציבורי" - אחד מאלה - :: (1) משרד ממשלתי; :: (2) רשות מקומית; :: (3) המוסד לביטוח לאומי, "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, חברת החשמל לישראל בע"מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ; :: (4) תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;, :- "דמי פיגורים", "הפרשי הצמדה" ו"ריבית שקלית" כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- "המצאה" - המצאה לפי [[פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018]]; :- "המצאה" - (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) כל אחת מאלה: :: (1) המצאה לפי [[פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]]; :: (2) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]]; :: (3) המצאה בהתאם להוראות [[סעיף 5ד]]; :- "הפרשי הצמדה וריבית" - (((נמחקה);)) :- "חוב" - אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) - :: (1) קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן; ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה), התשס"ד-2004 (ק"ת תשס"ד, 198 [6289]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה, לגבי הוצאות, תהיה ביום ו' בשבט התשס"ד (29 בינואר 2004).)) :: (2) קנס מינהלי כמשמעותו [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]] (בהגדרה זו - קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ"ח-1998 (ק"ת תשנ"ח, 656 [5894]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ"ב-1992]], תהיה ביום י"ד באייר התשנ"ח (10 במאי 1998).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי בענין בטיחות בעבודה ובענין שעות עבודה ומנוחה), התשנ"ט-1999 (ק"ת תשנ"ט, 656 [5966]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות בעבודה), התשנ"ו-1995]] [[ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - שעות עבודה ומנוחה), התשנ"ח-1998]], תהיה ביום ט"ז באייר התשנ"ט (2 במאי 1999).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות הפיקוח על המטבע), התש"ס-1999 (ק"ת תש"ס, 3 [5999]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבירות פיקוח על המטבע), התש"ס-1999]], תהיה ביום כ' בתשרי התש"ס (30 בספטמבר 1999).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות בטיחות השיט), התש"ס-2000 (ק"ת תש"ס, 350 [6021]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות בטיחות השיט, משיטים ונמלים)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות השיט), התשמ"ח-1988]], תהיה ביום כ"ב באדר ב' התש"ס (29 במרס 2000).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות אי תשלום שכר מינימום), התש"ס-2000 (ק"ת תש"ס, 922 [6057]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שכר מינימום)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי תשלום שכר מינימום), התשנ"ב-1992]], תהיה ביום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות עבודת נוער), התש"ס-2000 (ק"ת תש"ס, 922 [6057]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבודת נוער), התשנ"ד-1994]], תהיה ביום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עבירות מינהליות), התשס"א-2001 (ק"ת תשס"א, 1044 [6124]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1986]], בעבירות שהחוק טרם הוחל לגבי חוב בשלהן, ולמעט חוב שהוא קנס מינהלי בשל עבירה המנויה [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים)|בתקנות העבירות המינהליות ((([צ"ל: קנס מינהלי -])) חיקוקי מסים), התשמ"ז-1987]], תהיה ביום כ"ב בתשרי התשס"ב (9 באוקטובר 2001).)) :: (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]]; ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת ברירת משפט על הפרת חיקוקים הנוגעים לגנים לאומיים, שמורות טבע והגנת חיית הבר), התש"ס-2000 (ק"ת תש"ס, 851 [6052]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ"ט-1989]], ולפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירת קנס - הגנת חיית הבר)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - הגנת חיית הבר), התשמ"ו-1986]], תהיה ביום כ"ז באלול התש"ס (27 בספטמבר 2000).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט), התשס"א-2001 (ק"ת תשס"א, 274 [6077]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט לפי [[סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], תהיה ביום ח' בניסן התשס"א (1 באפריל 2001).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנסות המוטלים על ידי רשות שדות התעופה), התשע"ט-2019 (ק"ת תשע"ט, 1766 [8143]; תשפ"ב, 3686 [10287]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], לעניין עבירות על [[+|תקנות 22(א)]], [[+|69(א), (ג) ו-(ו)]], [[+|69א]], [[+|71]], [[+|72(א) עד (ג)]], [[+|73]], [[+|75]], [[+|76(ג)]] [[ו-516(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961]], בשיעור קנס הקבוע לעבירות אלה [[בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002]], בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום כ"ו בטבת התשע"ט (3 בינואר 2019); ולעניין עבירה על [[תקנה 516(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961]], בשיעור קנס הקבוע לעבירה זו [[בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2022]], בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום ז' באב התשפ"ב (4 באוגוסט 2022).)) :: (4) קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק; ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש"ס-2000 (ק"ת תש"ס, 806 [6049]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי כמשמעותו [[בסעיף 27א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985]], תהיה ביום ח' באלול התש"ס (8 בספטמבר 2000).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת משמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים), התשס"ג-2003 (ק"ת תשס"ג, 820 [6248]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס לפי [[סעיף 40(3) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996]], תהיה ביום ג' באב התשס"ג (1 באוגוסט 2003).)) :: (5) קנס כמשמעותו [[בפקודת בזיון בית משפט]]; :: (5א) התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה [[בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי [[סעיף 76 לחוק האמור]]; ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה), התשס"ד-2003 (ק"ת תשס"ד, 16 [6270]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא התחייבות או ערבות כמשמעותה בפסקה (5א) להגדרה "חוב" או ערובה כמשמעותה בפסקאות (5ב) ו-(5ג) לאותה הגדרה, ביום א' בחשון התשס"ד (27 באוקטובר 2003).)) :: (5ב) ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי [[סעיף 87 לחוק העונשין]], ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה; :: (5ג) ערובה כהגדרתה [[בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]] (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)), שניתנה לפי [[סימן ו' לפרק ב' לחוק האמור]], ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה; :: (6) פיצוי כמשמעותו - ::: (א) [[בסעיף 77 לחוק העונשין]], [[ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)]]; ::: (ב) [[בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971]]; ::: (ג) [[בסעיף 11(1) ו-(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]]; :: (7) אגרה לפי - ::: (א) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]; ::: (ב) [[חוק ההוצאה לפועל]]; ::: (ג) [[חוק הדיינים, התשט"ו-1955]]; ::: (ד) [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962]]; ::: (ה) [[חוק הקאדים, התשכ"א-1961]]; ::: (ו) [[חוק בית דין לעבודה, התשכ"ט-1969]]; ::: (ו1) [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959]]; ::: (ז) חוק המנוי [[בתוספת הרביעית]]; חוב מכוח פסקת משנה זו לא ייגבה באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]] אף אם [[אותה פקודה]] חלה עליו; :: (8) הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן; ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי בשל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון), התשס"ז-2007 (ק"ת תשס"ז, 736 [6580]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי לפי [[פרק ה' לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]], תהיה ביום ב' בסיון התשס"ז (18 במאי 2007).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים המוטלים על ידי רשות ניירות ערך או ועדת האכיפה המינהלית שהוקמה לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968), התשע"ב-2011 (ק"ת תשע"ב, 312 [7061]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי או קנס אזרחי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י"ט בכסלו התשע"ב (15 בדצמבר 2011): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי [[+|פרקים ח'3]], [[+|ח'4]] [[ו-ט'1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי [[+|פרקים ז'1]], [[+|ז'2]], [[=חוק הסדרת הייעוץ|ו{{מוקטן|-}}ח'1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]] (להלן - חוק הסדרת הייעוץ); {{ש}} (3) עיצום כספי לפי [[+|פרקים י']], [[+#פרק י1|י'1]], [[=חוק השקעות משותפות|{{מוקטן|ו-}}י"א1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]] (להלן - חוק השקעות משותפות); {{ש}} (4) קנס אזרחי לפי [[פרק ז'1 לחוק הסדרת הייעוץ]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011]] (להלן - חוק ייעול הליכי האכיפה); {{ש}} (5) קנס לפי [[פרק ז' לחוק הסדרת הייעוץ]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה]]; (6) קנס אזרחי לפי [[פרק י' לחוק השקעות משותפות]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה]].}})) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי על הפרת הוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)<nowiki/>), התשע"ב-2012 (ק"ת תשע"ב, 1152 [7120]), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974]], שלא ישולם במועד הקבוע כאמור [[בסעיף 4ט לחוק האמור]], תהיה ביום כ"ו בסיון התשע"ב (16 ביוני 2012).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמוטל על ידי הרשות להגבלים עסקיים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988), התשע"ב-2012, (ק"ת תשע"ב, 1658 [7160]), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ז'1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1998]], שלא שולם במועד הקובע כאמור [[בסעיף 50י לחוק האמור]], תהיה ביום י"ג בתשרי התשע"ג (29 בספטמבר 2012).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשע"ד-2014 (ק"ת תשע"ד, 1460 [7392]), לפיו תחילתו של החוק לגבי עיצום כספי המפורט להלן שמטילה רשות התעופה האזרחית, כמשמעותה [[בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005]], תהיה ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2014): (1) עיצום כספי כמשמעו [[בפרק י' לחוק הטיס, התשע"א-2011]]; (2) עיצום כספי לפי [[סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963]].)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס שהוטל לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969), התשע"ד-2014 (ק"ת תשע"ד, 1460 [7392]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי לפי [[סעיף 8א(א)(3) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]], שלא שולם במועדו, תהיה ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2014).)) <!-- ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה) (הוראת שעה), התשע"ה-2015 (ק"ת תשע"ה, 1850 [7547]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י' באלול התשע"ה (25 באוגוסט 2015) ולמשך שנה: (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמירת הניקיון), התש"ס-2000]], שמפורטת [[+#$ לתוספת|בפרטים 2]], [[+#$ לתוספת|10]], [[+#$ לתוספת|12]] [[ו-14 לתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התש"ס-2000]]; (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת רעש), התש"ס-2000]], שמפורטת [[+#$ לתוספת|בפרטים 5]], [[+#$ לתוספת|8]], [[+#$ לתוספת|10]], [[+#$ לתוספת|11]] [[ו-31 לתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש), התש"ס-2000]]; (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס"א-2001]]; (4) עיצום כספי לפי [[סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988]]; (5) עיצום כספי לפי [[סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]; (6) עיצום כספי לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999]]; (7) עיצום כספי לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007]]; (8) עיצום כספי לפי [[סעיף 53 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]]; (9) עיצום כספי לפי [[סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011]]; (10) עיצום כספי לפי [[סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011]]; (11) עיצום כספי לפי [[סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012]]; (12) עיצום כספי לפי [[סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012]].)) --> ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה הרשות הממשלתית למים ולביוב), התשע"ו-2015 (ק"ת תשע"ו, 160 [7570]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[#130|בסעיף 130 בסימן ב' {{מוקטן|לפרק ט'}} לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]], ביום כ"ט בחשוון התשע"ו (11 בנובמבר 2015).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן), התשע"ו-2015 (ק"ת תשע"ו, 160 [7570]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ה1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]], שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, היא ביום כ"ט בחשוון התשע"ו (11 בנובמבר 2015).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התאגידים), התשע"ו-2016 (ק"ת תשע"ו, 999 [7645]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק הרביעי בחלק התשיעי של חוק החברות, התשנ"ט-1999]], ובכלל זה לפי [[סעיף 360 לחוק האמור]], תהיה ביום ג' בניסן התשע"ו (11 באפריל 2016).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011), התשע"ו-2016 (ק"ת תשע"ו, 2223 [7710]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ב' לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011]], שלא שולם או שלא ישולם במועד הקובע לתשלום, היא מיום כ"ח בשבט התשע"ד (29 בינואר 2014).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה), התשע"ז-2016 (ק"ת תשע"ז, 54 [7724]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט, עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן ולגבי חוב שהוא כפל הוצאות שהוצאו כמפורט להלן, תהיה ביום ב' בחשוון התשע"ז (3 בנובמבר 2016): {{עמודות|2| (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמירת הניקיון), התש"ס-2000]]; {{ש}} (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת רעש), התש"ס-2000]]; {{ש}} (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - תנאים תברואיים בתחנות דלק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - תנאים תברואיים בתחנות דלק), התשס"א-2001]]; {{ש}} (4) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת מפגעי יתושים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת מפגעי יתושים), התשס"א-2001]]; {{ש}} (5) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - פיקדון על מכלי משקה)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - פיקדון על מכלי משקה), התשס"ב-2002]]; {{ש}} (6) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - פינוי יריעות פלסטיק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - פינוי יריעות פלסטיק), התשס"ד-2003]]; {{ש}} (7) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמן משומש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמן משומש), התשס"ז-2006]]; {{ש}} (8) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - סילוק ומיחזור צמיגים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - סילוק ומיחזור צמיגים), התשס"ח-2008]]; {{ש}} (9) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - זיהום אוויר מכלי רכב)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע"ו-2016]]; {{ש}} (10) עיצום כספי לפי [[סעיף 129 לפקודת המכרות]]; {{ש}} (11) עיצום כספי לפי [[סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988]]; {{ש}} (12) עיצום כספי לפי [[סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]] (להלן - חוק החומרים המסוכנים); {{ש}} (13) עיצום כספי לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999]]; {{ש}} (14) עיצום כספי לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007]]; {{ש}} (15) עיצום כספי לפי [[סעיף 50 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]] (להלן - חוק אוויר נקי); {{ש}} (16) עיצום כספי לפי [[=החוק למניעת מפגעי אסבסט|סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א-2011]] (להלן - החוק למניעת מפגעי אסבסט); {{ש}} (17) עיצום כספי לפי [[סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011]]; {{ש}} (18) עיצום כספי לפי [[סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012]]; {{ש}} (19) עיצום כספי לפי [[סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012]]; {{ש}} (20) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בעניין מפגע לפי [[סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940]]; {{ש}} (21) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961]]; {{ש}} (22) כפל ההוצאות שהוצאו לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי [[סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966]]; {{ש}} (23) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי [[סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984]]; {{ש}} (24) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים]]; {{ש}} (25) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי [[סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005]]; {{ש}} (26) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צווים לפי [[+|סעיפים 45]], [[+|46]] [[ו-48 לחוק אוויר נקי]]; (27) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי [[סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט]].}})) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל משרד החינוך), התשע"ז-2016 (ק"ת תשע"ז, 298 [7741]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ג' לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע"ד-2014]], ביום י"ג בכסלו התשע"ז (13 בדצמבר 2016).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות המים), התשע"ז-2017 (ק"ת תשע"ז, 1760 [7866]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק חמישי א' לחוק המים, התשי"ט-1959]], תהיה ביום כ"ח באלול התשע"ז (19 בספטמבר 2017).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), התשע"ז-2017 (ק"ת תשע"ז, 1760 [7866]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום כ"ח באלול התשע"ז (19 בספטמבר 2017): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי [[#92א|סעיף 92א לפרק ט'1 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי [[#32|סעיף 32 לפרק ו' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005]]; {{ש}} (3) קנס אזרחי לפי [[#34|סעיף 34 לפרק ו' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005]]; {{ש}} (4) עיצום כספי לפי [[#43|סעיף 43 לפרק ה' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; {{ש}} (5) עיצום כספי לפי [[+#3א|סעיפים 3א(ו) לפרק ב']] [[#11ב|ו-11ב לפרק ג' בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970]].}})) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001), התשע"ט-2018 (ק"ת תשע"ט, 1334 [8107]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסעיף 14א לחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]], ביום י"א בכסלו התשע"ט (19 בנובמבר 2018).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצומים שמטילה רשות החדשנות), התש"ף-2020 (ק"ת תש"ף, 1986 [8694]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ח' לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984]], תהיה ביום כ"ג באב התש"ף (13 באוגוסט 2020).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל משרד התקשורת), התשפ"א-2020 (ק"ת תשפ"א, 68 [8794]), לפיו תחילתו של החוק לגבי החוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ז' לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], ביום י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020).)) :: (9) כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן: ::: (א) לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי [[סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940]]; ::: (ב) לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961]]; ::: (ג) לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי [[סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966]]; ::: (ד) לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי [[סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984]]; ::: (ה) לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]; :::: (((החל מיום 1.1.2027):)) לשם ביצוע צו מינהלי, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]; ::: (ו) לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי [[סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005]]; ::: (ז) לשם ביצוע צווים לפי [[+|סעיפים 45]], [[+|46]], [[ו-48 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]]; ::: (ח) לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי [[סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011]]; :: (10) הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]; :: (11) תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי [[סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995]]; :: (12) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992]]; :: (13) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין [[ושפקודת המסים (גבייה)]] חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן - השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]]; :: (14) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, [[ושפקודת המסים (גבייה)]] לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955), התשע"ח-2017 (ק"ת תשע"ח, 92 [7871]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי [[סעיף 5 לחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]], ששיעורה נקבע [[בתקנה 47(א)(4) לתקנות רואי חשבון, התשט"ז-1955]], תהיה ביום י"ג בתשרי התשע"ח (3 אוקטובר 2017).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע"ט-2019 (ק"ת תשע"ט, 1914 [8158]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה כמשמעותה [[בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה]], ששיעורה נקבע [[בחלק ג' לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961]], שחייב נתחייב בו מיום כ"ו בניסן התשע"ה (15 באפריל 2015) ואילך, תהיה ביום כ"ז באייר התשע"ט (1 ביוני 2019).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרה שנתית שמוטלת מכוח פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975), התשפ"א-2021 (ק"ת תשפ"א, 4084 [9602]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי [[סעיף 71(1) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], שסכומה נקבע [[בפרט 6 לתוספת הראשונה לתקנות השותפויות (רישום ואגרות)]], תהיה ביום כ"ג באלול התשפ"א (31 באוגוסט 2021).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרות ותשלום חובה שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשפ"ב-2022 (ק"ת תשפ"ב, 3115 [10196]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב בעד אגרה לפי [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע-2009]], ולגבי תשלום כמשמעותו [[בתקנות האמורות]], שהוא תשלום חובה לפי פסקה (14) להגדרת "חוב", תהיה ביום ז' בתמוז התשפ"ב (6 ביולי 2022).)) ::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרה המוטלת מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957), התשפ"ב-2022 (ק"ת תשפ"ב, 3148 [10201]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שמוטלת מכוח [[סעיף 38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957]], וסכומה נקבע [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), התשכ"ח-1968]], תהיה ביום ט' בסיוון התשפ"ב (8 ביוני 2022).)) :: (15) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]]; :: (16) קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]] (בחוק זה - ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]]; :: (16א) (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי [[חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024]], וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי [[החוק האמור]] או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותם לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]]; השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות; :: (16ב) קנס או הוצאות שהטילו ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין מכוח חוק המנוי [[בתוספת החמישית]]; :: (17) כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה; :- "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים" - (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018]]; :- "חייב" - מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו; :- "מידע" - אחד מאלה - :: (1) נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם; :: (2) נתונים ממאגר מידע כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק; :: (3) מקום עבודתו של החייב; :: (4) פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון; :: (5) לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים; :: (6) נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב; :- "קרן" - קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; :: ((פורסם [[צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן), התשע״ה–2015]].)) :- "רשם לענייני המרכז" - כמשמעותו [[בסעיף 6א(א)]]; :- "תוספת פיגורים" - קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי-תשלום במועד, ובכלל זה תוספת פיגורים לפי [[סעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], ודמי פיגורים. @ 2. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון: תש"ע, תשע"ח-2, תשפ"ג, תשפ"ג-2) : (א) שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה - המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז. : (ב) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו. : (ב1) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה: :: (1) הסמכות למינוי גובה; :: (2) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור [[1|בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה "חוב"]]; ::: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור [[1|בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה "חוב"]]; :: (3) הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי [[סעיף 2ב]]; :: (4) הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי [[סעיפים 5(ד)]], [[7]], [[7א]] [[או 8]]; :: (5) הסמכות לקבוע כללים לפי [[סעיף 5ב(ב)]]; :: (6) הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי [[סעיף 5(ג)]]. : (ג) למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה. @ 2א. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס"ג, תשפ"ד) : באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב ריבית שקלית ודמי פיגורים ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], בשינויים המחויבים. @ 2ב. קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו (תיקון: תשע"ח-2) : (א) המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות. : (ב) מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן. : (ג) הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו. @ 3. גביית חוב (תיקון: תשס"ג, תשס"ח, תשס"ח-2, תשס"ח-3, תשס"ט, תשע"ד, תשע"ח-2, תשע״ט) : (א) חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז. : (ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות [[פקודת המסים (גביה)]]; לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]] יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז. : (ג) מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם. : (ד) חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה "חוב", יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים. : (ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה "חוב"]], ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק. : (ו) לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין: :: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; :: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה: ::: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך; ::: (ב) מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב; ::: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי. : (ז) קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח. : (ח) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו. : (ט) חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר. : (י) בסעיף זה - ::- "חוק הפיקוח על הביטוח" - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]]; ::- "רכב באובדן" - כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]]. @ 3א. פיצוי לניזוק מעבירה (תיקון: תשע"ב-2, תשע"ה, תשפ"ב-4) : (א) הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה "חוב"]] לניזוק מעבירה המנויה [[בתוספת השלישית]], ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. :: ((פורסמו [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012]].)) : (ב) שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות. : (ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו - :: (1) להוסיף עבירות [[לתוספת השלישית]]; :: (2) להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א). @ 4. הוצאות גבייה ותשלום החוב : (א) ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב. : (ב) כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה. : (ג) הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרת "חוב" שבסעיף 1]]. @ 5. דרישת תשלום (תיקון: תשע"ח-2, תשפ"ב-2, ק"ת תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ג-3, תשפ"ד-2, תשפ"ה) : (א) לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב במקביל בשתי דרכים - האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה, ובהן יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן - הדרישה לתשלום החוב). : (א1) (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), הומצאה דרישה לתשלום חוב בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי [[סעיף 5ד]] או נעשה ניסיון להמציאה כאמור, ישלחה המרכז גם בדואר רשום, אולם אין בהוראות אלה כדי להטיל על המרכז חובת המצאה; בוצעה המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]], יהיה המרכז פטור משליחת דואר רשום כאמור. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה. : (ג)(1) מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור [[בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018]]; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), מנהל המרכז או סגנו רשאי להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור [[בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]], אם התקיימו כל אלה: ::: (א) הוטל קנס על ידי בית המשפט, והחייב נכח בעת מתן גזר הדין; ::: (ב) לא חלפו שנתיים ממתן גזר הדין; ::: (ג) לא היה ניתן לבצע המצאה של דרישת התשלום לחייב בכל אחת מכתובות החייב שיש באפשרות מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך לקבל לפי [[סעיף 6]]. :: (3) מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה כאמור בפסקה (2) בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק את החלטתו. :: (4) מנהל רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל]], ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על אופן היישום של פסקאות (2) ו-(3). : (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב הדרישה לתשלום החוב (בסעיף זה - אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום): ::: (א) קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום; ::: (ב) קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ. :: (2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה. :: (3) הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת. @ 5א. החלטה הטעונה הבהרה (תיקון: תשס"ג) : (א) סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה. : (ב) התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב. @ 5ב. סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב (תיקון: תשס"ג, תשע"ח-2, תשפ"ד) : (א) מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה: :: (1) בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב); :: (2) אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור. : (א1) פרס או דחה המנהל חוב לתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לא תתווסף לחוב תוספת פיגורים בעד התקופה שבה חלה הפריסה או הדחייה כאמור; הפסיק החייב לשלם את התשלומים כאמור והפריסה או הדחייה של תשלום החוב בוטלה, תתווסף תוספת פיגורים, לפי העניין, החל ממועד התשלום האחרון לפי הפריסה או הדחייה, שלא שולם. : (ב) מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות. @ 5ג. סמכות לפטור מתשלום ריבית ותוספת פיגורים (תיקון: תשס"ג, תש"ע, תשע"ב, תשע"ח-2, תשפ"ד) : מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום, ריבית ותוספת פיגורים, כולן או חלקן, שהתווספו על פי דין לחוב כהגדרתו [[בסעיף 1]], למעט לפי [[1|פסקה (6) להגדרה "חוב"]], אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה או לדחייה שנקבעה לו לפי [[סעיף 5ב]] או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור. @ 5ד. המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית (תיקון: תשפ"ה) : (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):)) : (א) אישר חייב את צפייתו בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין, יראו אותו כמי שהומצאה לו הדרישה לתשלום החוב; על הודעה מקוונת כאמור יחולו הוראות [[סעיף 3ג(א)(2), (5), (6) ו-(7) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]], בשינויים המחויבים. : (ב) המרכז יתעד את אישור החייב כי צפה בהודעה המקוונת כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) ההודעה המקוונת תוצג באופן בולט ויצוין בה כי היא מהווה המצאה לפי דין, באופן ברור ושאין בו כדי להטעות, לרבות הסבר בשפה פשוטה מה משמעותה של המצאה זו. : (ד) אישור החייב את הצפייה בהודעה מקוונת כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תנאי לקבלת שירותים או לביצוע פעולות באופן מקוון. : (ה) נקבע בחוק זה או בהחלטת הרשם לענייני המרכז כי יש לבצע המצאה אישית או בדואר רשום, יראו המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי סעיף זה כביצוע המצאה כאמור. : (ו) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה. @ 6. מסירת מידע (תיקון: תשע"ח-2, תשפ"ב-3, תשפ"ב-4, תשפ"ג-2) : (א) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה. : (ב) על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו. : (ב1) נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט [[בתוספת השנייה]]. : (ב2)(1) מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]] (להלן - ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו [[בחוק האמור]], למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3). :: (2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו. :: (3) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה. :: (4) אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום החוב לפי [[סעיף 5]]. : (ב3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו - :: (1) גורמים נוספים שייכללו [[בתוספת הראשונה]]; :: (2) כתובות נוספות שייכללו [[בתוספת השנייה]]. : (ב4) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי [[סעיף 3א]], והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה. : (ג) מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו. @ 6א. רשמים לענייני המרכז (תיקון: תשע"ב, תשע"ח-2) : (א) שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז. : (ב) הוראות [[+|סעיפים 3א עד 3ד]] [[ו-73א לחוק ההוצאה לפועל]] יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם [[בחוק ההוצאה לפועל]], כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז. : (ג) בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי [[סעיפים 7]] [[ו-7א לחוק זה]]. : (ד) בסעיף זה, "מחוז" - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]. @ 7. מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע"ב) : (א) מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים. : (ב) מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב. : (ג) בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות [[סעיף 7ה]]. : (ד) טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות [[סעיף 7ד]], בשינויים המחויבים. : (ה) על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות [[+|סעיפים 38 עד 42]] [[ופרק ה' לחוק ההוצאה לפועל]], בשינויים המחויבים. : (ו) נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב. : (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). @ 7א. הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע"ב, תשע״ט-2, תש"ף, תשפ"ב, תשפ"ג-2) : (א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב: :: (1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב; :: (2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה, דרישה לתשלום החוב לפי הוראות [[סעיף 5]], ולעניין פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה "חוב"]] - בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין; :: (3) החייב לא הגיש בקשה לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים; :: (4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה "חוב"]] - פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות. : (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו-(4). : (ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב: :: (1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]], מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; :: (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; :: (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981]]; :: (4)(א) מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל]]; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]], לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות [[סעיף 6(א)(1) לחוק האמור]]; ::: (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק; :: (5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]], ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד; :: (6) (((נמחקה).)) : (ד) לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים. : (ה) טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות [[סעיף 7ד]], בשינויים המחויבים. @ 7ב. סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון: תשע"ב, תשע״ח) : (א) הגבלה לפי [[סעיף 7א]] לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]], שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו [[בחוק האמור]], שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם: :: (1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי; :: (2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. : (ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים. @ 7ג. ביטול הגבלות (תיקון: תשע"ב) : (א) נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות [[סעיף 7א]]. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות [[סעיף 7א]], אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין. : (ג)(1) בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור. :: (2) הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי [[סעיף 7א(ד)]] או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה. :: (3) חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם. : (ד) הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות [[סעיף 7א]], מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. : (ה) בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג). @ 7ד. סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקון: תשע"ב) : (א) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור [[בסעיף 7]] [[או 7א]] וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות [[סעיף 7ג(ג)]], הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות [[סעיף 5ב]] [[או 5ג]], בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין. : (ב) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור [[בסעיף 6]]; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם. @ 7ה. סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע"ב) : השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר. @ 7ו. ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע"ב) : (א) החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי [[סעיף 7]] לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי [[סעיף 7א(ג)(1) או (2)]] או לפי [[סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל]], כפי שהוחל [[בסעיף 7(ה)]], ניתנות לערעור בזכות. : (ב) הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו. @ 8. עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה (תיקון: תשע"ב, תשע"ח-2) : (א) היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו. : (ב) הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת. : (ג) תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו. : (ד) היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, "מנהל בתאגיד" - מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר - מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף. @ 9. סודיות (תיקון: תשע"ח-2) : אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט. @ 10. עונשין : מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה: : (1) סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה; : (2) גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות [[סעיפים 6(ג)]] [[או 9]]. @ 11. סייג לשימוש בסמכות : (א) קבלת מידע לפי [[סעיף 6]] מאת רשות מס כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ"ז-1967]], תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר. : (ב) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון. : (ג) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה. : (ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. : ((פורסמו [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס), התשס״ג–2003]].)) @ 12. גבייה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית (תיקון: תשס"ג, תשס"ח, תשע"ח-2, תשפ"ג) : (((הנוסח הקבוע):)) : (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור [[בסעיף 4]], וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז. : (ב) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (11) להגדרה "חוב"]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית. : (ג) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16) להגדרה "חוב"]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית. : (ד) (((פקע).)) @ 12. גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית (תיקון: תשס"ג, תשס"ח, תשע"ח-2, תשפ"ג) : (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) : (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור [[בסעיף 4]], וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז. : (ב) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (11) להגדרה "חוב"]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית. : (ג) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16) להגדרה "חוב"]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית. : (ד) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16א) להגדרה "חוב"]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית. @ 13. ביצוע ותקנות (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. : (ב) בלי לגרוע מהאמור [[1|בפסקאות (13) ו-(14) להגדרה "חוב" שבסעיף 1]], שר המשפטים רשאי, בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את [[התוספת הרביעית]] ואת [[התוספת החמישית]]. @ 14. תחילה (תיקון: תשס"ג) : תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור [[סעיף 1|בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8)]] למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, [[סעיף 1|ו-(9) להגדרת "חוב" שבסעיף 1]], תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו. == תוספת ראשונה (תיקון: תשע"ח-2) == ==== ((([[סעיף 6(ב1)]]))) ==== @ (1) : גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע; @ (2) : בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]]; @ (3) (תיקון: תשפ"ב-3) : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]] ([[בתוספת זו]] - חוק התקשורת); @ (4) (תיקון: תשפ"ב-3) : ספק מורשה המספק לפי [[חוק התקשורת]] שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד. == תוספת שנייה (תיקון: תשע"ח-2) == ==== ((([[סעיף 6(ב1)]]))) ==== === כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב === @ (1) : כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים; @ (2) : כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם. == תוספת שלישית (תיקון: תשפ"ב-4) == ==== ((([[סעיף 3א]]))) ==== @ (1) : עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה; @ (2) : <!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --> עבירה לפי [[סעיפים 300 עד 304 לחוק העונשין]], ולפי [[סעיף 298 לחוק האמור]] כנוסחו ערב יום התחילה של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019]]; @ (3) : <!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --> עבירה לפי [[סעיף 305 לחוק העונשין]]; @ (4) : <!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --> עבירה לפי [[סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 349]] [[ו-352 לחוק האמור]]. == תוספת רביעית (תיקון: תשפ"ג-2) == ==== ((([[1|פסקה (7)(ז) להגדרה "חוב" בסעיף 1]]))) ==== @ (1) : [[פקודת המדידות]]; @ (2) : [[פקודת המיילדות]]; @ (3) : [[פקודת המכס]]; @ (4) : [[פקודת המכרות]]; @ (5) : [[פקודת בריאות העם, 1940]]; @ (6) : [[חוק הנפט, התשי"ב-1952]] @ (7) : [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955]]; @ (8) : [[חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]]; @ (9) : [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957]]; @ (10) : [[חוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957]]; @ (11) : [[חוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958]]; @ (12) : [[חוק המים, התשי"ט-1959]]; @ (13) : [[חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960]]; @ (14) : [[פקודת התעבורה]]; @ (15) : [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963]]; @ (16) : [[חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967]]; @ (17) : [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]; @ (18) : [[חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]]; @ (19) : [[פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971]]; @ (20) : [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972]]; @ (21) : [[חוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973]]; @ (22) : [[חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976]]; @ (23) : [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]]; @ (24) : [[חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977]]; @ (25) : [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]; @ (26) : [[פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]; @ (27) : [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]]; @ (28) : [[פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ"א-1981]]; @ (29) : [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; @ (30) : [[חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984]]; @ (31) : [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985]]; @ (32) : [[חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989]]; @ (33) : [[חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991]]; @ (34) : [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991]]; @ (35) : [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]; @ (36) : [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996]]; @ (37) : [[חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997]]; @ (38) : [[חוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001]]; @ (39) : [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]; @ (40) : [[חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006]]; @ (41) : [[חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008]]; @ (42) : [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]; @ (43) : [[חוק הפיקוח על שירותים ((פיננסיים)) (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016]]; @ (44) : [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016]]; @ (45) (תיקון: תשפ"ד-3) : [[חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]]. == תוספת חמישית (תיקון: תשפ"ג-2) == ==== ((([[1|פסקה (16ב) להגדרה "חוב" בסעיף 1]]))) ==== @ (1) : [[חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]]; @ (2) : [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]]; @ (3) : [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972]]; @ (4) : [[חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976]]; @ (5) : [[חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977]]; @ (6) : [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981]]; @ (7) : [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996]]; @ (8) : [[חוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001]]; @ (9) : [[חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008]]. <פרסום> כ"ז באדר ב' התשנ"ה (29 במרס 1995). <חתימות> * יצחק רבין, ראש הממשלה * דוד ליבאי, שר המשפטים * עזר ויצמן, נשיא המדינה * שבח וייס, יושב ראש הכנסת 5of420fxjcgd28jvff0hut2fqv1qkpw 0 284686 3025137 2984892 2026-07-17T14:00:08Z OpenLawBot 8112 [3025134] תיקון מס' 30 3025137 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000418}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 170|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211698.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 352|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211339.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 568|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 419|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299993.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 146|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300740.pdf}}, {{ח:תיבה|218|חוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300681.pdf}}, {{ח:תיבה|594|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 205|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 296|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301123.pdf}}, {{ח:תיבה|385|תיקון מס׳ 104 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301125.pdf}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 20 לחוק שמירת הניקיון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301287.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 26|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301306.pdf}}, {{ח:תיבה|170|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301010.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 593|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 79|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306604.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 520|תיקון מס׳ 35 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382388.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 439|חוק לצמצום השימוש במזומן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491932.pdf}}, {{ח:תיבה|684|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 40|תיקון מס׳ 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519394.pdf}}, {{ח:תיבה|224|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 748|תיקון מס׳ 69 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_619528.pdf}}, {{ח:תיבה|888|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628378.pdf}}, {{ח:תיבה|962|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648915.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 32|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783709.pdf}}, {{ח:תיבה|148, 152|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 168|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|426|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3842265.pdf}}, {{ח:תיבה|883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4328606.pdf}}, {{ח:תיבה|1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4765655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 386|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10534.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשס״ט, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ז, תשע״ח־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה“ – בעל תפקיד לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל}} וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – אחד מאלה – {{ח:תתת|(1)}} משרד ממשלתי; {{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית; {{ח:תתת|(3)}} המוסד לביטוח לאומי, ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, חברת החשמל לישראל בע״מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ; {{ח:תתת|(4)}} תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;, {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“, ”הפרשי הצמדה“ ו”ריבית שקלית“ כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה“ – המצאה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה“ – {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו)}}):}} כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המצאה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}; {{ח:תתת|(2)}} המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}; {{ח:תתת|(3)}} המצאה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}} שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) – {{ח:תתת|(1)}} קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה), התשס״ד–2004 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6289.pdf|ק״ת תשס״ד, 198}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה, לגבי הוצאות, תהיה ביום ו׳ בשבט התשס״ד (29 בינואר 2004).}} {{ח:תתת|(2)}} קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}} (בהגדרה זו – קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ״ח–1998 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5894.pdf|ק״ת תשנ״ח, 656}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ״ב–1992}}, תהיה ביום י״ד באייר התשנ״ח (10 במאי 1998).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי בענין בטיחות בעבודה ובענין שעות עבודה ומנוחה), התשנ״ט–1999 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5966.pdf|ק״ת תשנ״ט, 656}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות בעבודה)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות בעבודה), התשנ״ו–1995}} {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שעות עבודה ומנוחה)|ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שעות עבודה ומנוחה), התשנ״ח–1998}}, תהיה ביום ט״ז באייר התשנ״ט (2 במאי 1999).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות הפיקוח על המטבע), התש״ס–1999 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5999.pdf|ק״ת תש״ס, 3}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע), התש״ס–1999}}, תהיה ביום כ׳ בתשרי התש״ס (30 בספטמבר 1999).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות בטיחות השיט), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6021.pdf|ק״ת תש״ס, 350}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות בטיחות השיט, משיטים ונמלים)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות השיט), התשמ״ח–1988}}, תהיה ביום כ״ב באדר ב׳ התש״ס (29 במרס 2000).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות אי תשלום שכר מינימום), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6057.pdf|ק״ת תש״ס, 922}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שכר מינימום)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אי תשלום שכר מינימום), התשנ״ב–1992}}, תהיה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות עבודת נוער), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6057.pdf|ק״ת תש״ס, 922}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער), התשנ״ד–1994}}, תהיה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עבירות מינהליות), התשס״א–2001 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6124.pdf|ק״ת תשס״א, 1044}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1986}}, בעבירות שהחוק טרם הוחל לגבי חוב בשלהן, ולמעט חוב שהוא קנס מינהלי בשל עבירה המנויה {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים)|בתקנות העבירות המינהליות {{מוקטן|([צ״ל: קנס מינהלי -]}} חיקוקי מסים), התשמ״ז–1987}}, תהיה ביום כ״ב בתשרי התשס״ב (9 באוקטובר 2001).}} {{ח:תתת|(3)}} קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת ברירת משפט על הפרת חיקוקים הנוגעים לגנים לאומיים, שמורות טבע והגנת חיית הבר), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6052.pdf|ק״ת תש״ס, 851}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ״ט–1989}}, ולפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירת קנס – הגנת חיית הבר)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – הגנת חיית הבר), התשמ״ו–1986}}, תהיה ביום כ״ז באלול התש״ס (27 בספטמבר 2000).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט), התשס״א–2001 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6077.pdf|ק״ת תשס״א, 274}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, תהיה ביום ח׳ בניסן התשס״א (1 באפריל 2001).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנסות המוטלים על ידי רשות שדות התעופה), התשע״ט–2019 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8143.pdf|ק״ת תשע״ט, 1766}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10287.pdf|תשפ״ב, 3686}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לעניין עבירות על {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|תקנות 22(א)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(א), (ג) ו־(ו)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69א|69א}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 71|71}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א) עד (ג)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 73|73}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 75|75}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 76|76(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 516|ו־516(ג) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, בשיעור קנס הקבוע לעבירות אלה {{ח:חיצוני|צו התעבורה (עבירות קנס)|בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002}}, בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום כ״ו בטבת התשע״ט (3 בינואר 2019); ולעניין עבירה על {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 516|תקנה 516(ב) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, בשיעור קנס הקבוע לעבירה זו {{ח:חיצוני|צו התעבורה (עבירות קנס)|בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2022}}, בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום ז׳ באב התשפ״ב (4 באוגוסט 2022).}} {{ח:תתת|(4)}} קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6049.pdf|ק״ת תש״ס, 806}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 27א|בסעיף 27א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}, תהיה ביום ח׳ באלול התש״ס (8 בספטמבר 2000).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת משמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים), התשס״ג–2003 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6248.pdf|ק״ת תשס״ג, 820}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 40|סעיף 40(3) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}, תהיה ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003).}} {{ח:תתת|(5)}} קנס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט|בפקודת בזיון בית משפט}}; {{ח:תתת|(5א)}} התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 72|בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 76|סעיף 76 לחוק האמור}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה), התשס״ד–2003 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6270.pdf|ק״ת תשס״ד, 16}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא התחייבות או ערבות כמשמעותה בפסקה (5א) להגדרה ”חוב“ או ערובה כמשמעותה בפסקאות (5ב) ו־(5ג) לאותה הגדרה, ביום א׳ בחשון התשס״ד (27 באוקטובר 2003).}} {{ח:תתת|(5ב)}} ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 87|סעיף 87 לחוק העונשין}}, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה; {{ח:תתת|(5ג)}} ערובה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 41|בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)), שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק האמור}}, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה; {{ח:תתת|(6)}} פיצוי כמשמעותו – {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 77|בסעיף 77 לחוק העונשין}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 38|ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 26|בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 11|בסעיף 11(1) ו־(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}; {{ח:תתת|(7)}} אגרה לפי – {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}}; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט״ו–1955}}; {{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}; {{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ״א–1961}}; {{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק בית דין לעבודה|חוק בית דין לעבודה, התשכ״ט–1969}}; {{ח:תתתת|(ו1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}; {{ח:תתתת|(ז)}} חוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; חוב מכוח פסקת משנה זו לא ייגבה באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} אף אם {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|אותה פקודה}} חלה עליו; {{ח:תתת|(8)}} הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי בשל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון), התשס״ז–2007 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6580.pdf|ק״ת תשס״ז, 736}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ה|פרק ה׳ לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, תהיה ביום ב׳ בסיון התשס״ז (18 במאי 2007).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים המוטלים על ידי רשות ניירות ערך או ועדת האכיפה המינהלית שהוקמה לפי חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968), התשע״ב–2011 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7061.pdf|ק״ת תשע״ב, 312}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי או קנס אזרחי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י״ט בכסלו התשע״ב (15 בדצמבר 2011): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח3|פרקים ח׳3}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|ח׳4}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|ו־ט׳1 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז1|פרקים ז׳1}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז2|ז׳2}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ו|ו{{מוקטן|-}}ח׳1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הסדרת הייעוץ); {{ש}} (3) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י|פרקים י׳}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|י׳1}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|{{מוקטן|ו־}}י״א1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}} (להלן – חוק השקעות משותפות); {{ש}} (4) קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק הסדרת הייעוץ}}, כנוסחו ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע״א–2011}} (להלן – חוק ייעול הליכי האכיפה); {{ש}} (5) קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז|פרק ז׳ לחוק הסדרת הייעוץ}}, כנוסחו ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf|חוק ייעול הליכי האכיפה}}; (6) קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י|פרק י׳ לחוק השקעות משותפות}}, כנוסחו ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf|חוק ייעול הליכי האכיפה}}.}}}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי על הפרת הוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)<nowiki/>), התשע״ב–2012 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7120.pdf|ק״ת תשע״ב, 1152}}), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}, שלא ישולם במועד הקבוע כאמור {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ט|בסעיף 4ט לחוק האמור}}, תהיה ביום כ״ו בסיון התשע״ב (16 ביוני 2012).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמוטל על ידי הרשות להגבלים עסקיים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988), התשע״ב–2012, ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7160.pdf|ק״ת תשע״ב, 1658}}), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים#פרק ז1|בפרק ז׳1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1998}}, שלא שולם במועד הקובע כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים#סעיף 50י|בסעיף 50י לחוק האמור}}, תהיה ביום י״ג בתשרי התשע״ג (29 בספטמבר 2012).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשע״ד–2014 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7392.pdf|ק״ת תשע״ד, 1460}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי עיצום כספי המפורט להלן שמטילה רשות התעופה האזרחית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית|בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, תהיה ביום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2014): (1) עיצום כספי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק י|בפרק י׳ לחוק הטיס, התשע״א–2011}}; (2) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 10א|סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס שהוטל לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969), התשע״ד–2014 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7392.pdf|ק״ת תשע״ד, 1460}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 8א|סעיף 8א(א)(3) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, שלא שולם במועדו, תהיה ביום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2014).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה הרשות הממשלתית למים ולביוב), התשע״ו–2015 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7570.pdf|ק״ת תשע״ו, 160}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 130|בסעיף 130 בסימן ב׳ {{מוקטן|לפרק ט׳}} לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ביום כ״ט בחשוון התשע״ו (11 בנובמבר 2015).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן), התשע״ו–2015 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7570.pdf|ק״ת תשע״ו, 160}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה1|בפרק ה1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, היא ביום כ״ט בחשוון התשע״ו (11 בנובמבר 2015).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התאגידים), התשע״ו–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7645.pdf|ק״ת תשע״ו, 999}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק הרביעי בחלק התשיעי של חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 360|סעיף 360 לחוק האמור}}, תהיה ביום ג׳ בניסן התשע״ו (11 באפריל 2016).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011), התשע״ו–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7710.pdf|ק״ת תשע״ו, 2223}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה#פרק ב|בפרק ב׳ לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011}}, שלא שולם או שלא ישולם במועד הקובע לתשלום, היא מיום כ״ח בשבט התשע״ד (29 בינואר 2014).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה), התשע״ז–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7724.pdf|ק״ת תשע״ז, 54}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט, עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן ולגבי חוב שהוא כפל הוצאות שהוצאו כמפורט להלן, תהיה ביום ב׳ בחשוון התשע״ז (3 בנובמבר 2016): {{עמודות|2| (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – שמירת הניקיון), התש״ס–2000}}; {{ש}} (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת רעש), התש״ס–2000}}; {{ש}} (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – תנאים תברואיים בתחנות דלק), התשס״א–2001}}; {{ש}} (4) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת מפגעי יתושים), התשס״א–2001}}; {{ש}} (5) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פיקדון על מכלי משקה)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – פיקדון על מכלי משקה), התשס״ב–2002}}; {{ש}} (6) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – פינוי יריעות פלסטיק), התשס״ד–2003}}; {{ש}} (7) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – שמן משומש), התשס״ז–2006}}; {{ש}} (8) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומיחזור צמיגים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – סילוק ומיחזור צמיגים), התשס״ח–2008}}; {{ש}} (9) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016}}; {{ש}} (10) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 129|סעיף 129 לפקודת המכרות}}; {{ש}} (11) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}}; {{ש}} (12) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 14ה|סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}} (להלן – חוק החומרים המסוכנים); {{ש}} (13) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999}}; {{ש}} (14) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}}; {{ש}} (15) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 50|סעיף 50 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}} (להלן – חוק אוויר נקי); {{ש}} (16) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 58|סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע״א–2011}} (להלן – החוק למניעת מפגעי אסבסט); {{ש}} (17) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 34|סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}}; {{ש}} (18) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)#סעיף 16|סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012}}; {{ש}} (19) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 46|סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012}}; {{ש}} (20) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בעניין מפגע לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 71ב|סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940}}; {{ש}} (21) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ב|סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}; {{ש}} (22) כפל ההוצאות שהוצאו לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}}; {{ש}} (23) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}; {{ש}} (24) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים}}; {{ש}} (25) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005}}; {{ש}} (26) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 45|סעיפים 45}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 46|46}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 48|ו־48 לחוק אוויר נקי}}; (27) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 49|סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט}}.}}}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל משרד החינוך), התשע״ז–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7741.pdf|ק״ת תשע״ז, 298}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע״ד–2014}}, ביום י״ג בכסלו התשע״ז (13 בדצמבר 2016).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות המים), התשע״ז–2017 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7866.pdf|ק״ת תשע״ז, 1760}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 5א|בפרק חמישי א׳ לחוק המים, התשי״ט–1959}}, תהיה ביום כ״ח באלול התשע״ז (19 בספטמבר 2017).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), התשע״ז–2017 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7866.pdf|ק״ת תשע״ז, 1760}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום כ״ח באלול התשע״ז (19 בספטמבר 2017): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92א|סעיף 92א לפרק ט׳1 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 32|סעיף 32 לפרק ו׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ש}} (3) קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 34|סעיף 34 לפרק ו׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ש}} (4) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 43|סעיף 43 לפרק ה׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ש}} (5) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 3א|סעיפים 3א(ו) לפרק ב׳}} {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 11ב|ו־11ב לפרק ג׳ בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.}}}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001), התשע״ט–2018 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8107.pdf|ק״ת תשע״ט, 1334}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית#סעיף 14א|בסעיף 14א לחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ביום י״א בכסלו התשע״ט (19 בנובמבר 2018).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצומים שמטילה רשות החדשנות), התש״ף–2020 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8694.pdf|ק״ת תש״ף, 1986}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה#פרק ח|בפרק ח׳ לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}}, תהיה ביום כ״ג באב התש״ף (13 באוגוסט 2020).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל משרד התקשורת), התשפ״א–2020 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8794.pdf|ק״ת תשפ״א, 68}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי החוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי#פרק ז|בפרק ז׳ לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, ביום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020).}} {{ח:תתת|(9)}} כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 71ב|סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ב|סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}; {{ח:תתתת|(ג)}} לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}}; {{ח:תתתת|(ד)}} לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}; {{ח:תתתת|(ה)}} לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} לשם ביצוע צו מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:תתתת|(ו)}} לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005}}; {{ח:תתתת|(ז)}} לשם ביצוע צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 45|סעיפים 45}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 48|ו־48 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתתת|(ח)}} לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 49|סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}}; {{ח:תתת|(10)}} הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתת|(11)}} תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית#סעיף 23|סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995}}; {{ח:תתת|(12)}} סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28כה2|סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}; {{ח:תתת|(13)}} סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|ושפקודת המסים (גבייה)}} חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן – השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}; {{ח:תתת|(14)}} מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|ושפקודת המסים (גבייה)}} לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955), התשע״ח–2017 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7871.pdf|ק״ת תשע״ח, 92}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון#סעיף 5|סעיף 5 לחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, ששיעורה נקבע {{ח:חיצוני|תקנות רואי חשבון#סעיף 47|בתקנה 47(א)(4) לתקנות רואי חשבון, התשט״ז–1955}}, תהיה ביום י״ג בתשרי התשע״ח (3 אוקטובר 2017).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע״ט–2019 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8158.pdf|ק״ת תשע״ט, 1914}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 3|בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה}}, ששיעורה נקבע {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, שחייב נתחייב בו מיום כ״ו בניסן התשע״ה (15 באפריל 2015) ואילך, תהיה ביום כ״ז באייר התשע״ט (1 ביוני 2019).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרה שנתית שמוטלת מכוח פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975), התשפ״א–2021 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9602.pdf|ק״ת תשפ״א, 4084}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 71|סעיף 71(1) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, שסכומה נקבע {{ח:חיצוני|תקנות השותפויות (רישום ואגרות)#תוספת 1 פרט 6|בפרט 6 לתוספת הראשונה לתקנות השותפויות (רישום ואגרות)}}, תהיה ביום כ״ג באלול התשפ״א (31 באוגוסט 2021).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרות ותשלום חובה שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשפ״ב–2022 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10196.pdf|ק״ת תשפ״ב, 3115}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב בעד אגרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009}}, ולגבי תשלום כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|בתקנות האמורות}}, שהוא תשלום חובה לפי פסקה (14) להגדרת ”חוב“, תהיה ביום ז׳ בתמוז התשפ״ב (6 ביולי 2022).}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרה המוטלת מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957), התשפ״ב–2022 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10201.pdf|ק״ת תשפ״ב, 3148}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שמוטלת מכוח {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 38|סעיף 38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, וסכומה נקבע {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), התשכ״ח–1968}}, תהיה ביום ט׳ בסיוון התשפ״ב (8 ביוני 2022).}} {{ח:תתת|(15)}} סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 10ג|סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}; {{ח:תתת|(16)}} קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (בחוק זה – ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}; {{ח:תתת|(16א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}} קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}}, וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|החוק האמור}} או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותם לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}; השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות; {{ח:תתת|(16ב)}} קנס או הוצאות שהטילו ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין מכוח חוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; {{ח:תתת|(17)}} כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו)}}):}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – אחד מאלה – {{ח:תתת|(1)}} נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם; {{ח:תתת|(2)}} נתונים ממאגר מידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק; {{ח:תתת|(3)}} מקום עבודתו של החייב; {{ח:תתת|(4)}} פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון; {{ח:תתת|(5)}} לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים; {{ח:תתת|(6)}} נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן“ – קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן)|צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם לענייני המרכז“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת פיגורים“ – קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי־תשלום במועד, ובכלל זה תוספת פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 67|סעיף 67 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ודמי פיגורים. {{ח:סעיף|2|המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות|תיקון: תש״ע, תשע״ח־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה – המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז. {{ח:תת|(ב)}} מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו. {{ח:תת|(ב1)}} מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה: {{ח:תתת|(1)}} הסמכות למינוי גובה; {{ח:תתת|(2)}} הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה ”חוב“}}; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}} הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה ”חוב“}}; {{ח:תתת|(3)}} הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ב|סעיף 2ב}}; {{ח:תתת|(4)}} הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}}; {{ח:תתת|(5)}} הסמכות לקבוע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב(ב)}}; {{ח:תתת|(6)}} הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה. {{ח:סעיף|2א|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשס״ג, תשפ״ד}} {{ח:ת}} באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב ריבית שקלית ודמי פיגורים ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|2ב|קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו|תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ג)}} הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו. {{ח:סעיף|3|גביית חוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ח־2, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז. {{ח:תת|(ב)}} חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}; לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}} יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז. {{ח:תת|(ג)}} מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם. {{ח:תת|(ד)}} חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה ”חוב“, יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים. {{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}}, ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור. {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק. {{ח:תת|(ו)}} לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; {{ח:תתת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך; {{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב; {{ח:תתתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי. {{ח:תת|(ז)}} קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח. {{ח:תת|(ח)}} בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו. {{ח:תת|(ט)}} חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר. {{ח:תת|(י)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}. {{ח:סעיף|3א|פיצוי לניזוק מעבירה|תיקון: תשע״ב־2, תשע״ה, תשפ״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} לניזוק מעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012}}.}} {{ח:תת|(ב)}} שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו – {{ח:תתת|(1)}} להוסיף עבירות {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}}; {{ח:תתת|(2)}} להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|4|הוצאות גבייה ותשלום החוב}} {{ח:תת|(א)}} ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב. {{ח:תת|(ב)}} כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה. {{ח:תת|(ג)}} הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1}}. {{ח:סעיף|5|דרישת תשלום|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב במקביל בשתי דרכים – האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה, ובהן יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן – הדרישה לתשלום החוב). {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו)}}):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הומצאה דרישה לתשלום חוב בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד}} או נעשה ניסיון להמציאה כאמור, ישלחה המרכז גם בדואר רשום, אולם אין בהוראות אלה כדי להטיל על המרכז חובת המצאה; בוצעה המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}, יהיה המרכז פטור משליחת דואר רשום כאמור. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 164|בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מנהל המרכז או סגנו רשאי להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 164|בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}, אם התקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוטל קנס על ידי בית המשפט, והחייב נכח בעת מתן גזר הדין; {{ח:תתתת|(ב)}} לא חלפו שנתיים ממתן גזר הדין; {{ח:תתתת|(ג)}} לא היה ניתן לבצע המצאה של דרישת התשלום לחייב בכל אחת מכתובות החייב שיש באפשרות מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך לקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}. {{ח:תתת|(3)}} מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה כאמור בפסקה (2) בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק את החלטתו. {{ח:תתת|(4)}} מנהל רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל}}, ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על אופן היישום של פסקאות (2) ו־(3). {{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב הדרישה לתשלום החוב (בסעיף זה – אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום): {{ח:תתתת|(א)}} קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום; {{ח:תתתת|(ב)}} קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ. {{ח:תתת|(2)}} לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה. {{ח:תתת|(3)}} הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת. {{ח:סעיף|5א|החלטה הטעונה הבהרה|תיקון: תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה. {{ח:תת|(ב)}} התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב. {{ח:סעיף|5ב|סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב|תיקון: תשס״ג, תשע״ח־2, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב); {{ח:תתת|(2)}} אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור. {{ח:תת|(א1)}} פרס או דחה המנהל חוב לתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לא תתווסף לחוב תוספת פיגורים בעד התקופה שבה חלה הפריסה או הדחייה כאמור; הפסיק החייב לשלם את התשלומים כאמור והפריסה או הדחייה של תשלום החוב בוטלה, תתווסף תוספת פיגורים, לפי העניין, החל ממועד התשלום האחרון לפי הפריסה או הדחייה, שלא שולם. {{ח:תת|(ב)}} מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות. {{ח:סעיף|5ג|סמכות לפטור מתשלום ריבית ותוספת פיגורים|תיקון: תשס״ג, תש״ע, תשע״ב, תשע״ח־2, תשפ״ד}} {{ח:ת}} מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום, ריבית ותוספת פיגורים, כולן או חלקן, שהתווספו על פי דין לחוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (6) להגדרה ”חוב“}}, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה או לדחייה שנקבעה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור. {{ח:סעיף|5ד|המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):}} {{ח:תת|(א)}} אישר חייב את צפייתו בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין, יראו אותו כמי שהומצאה לו הדרישה לתשלום החוב; על הודעה מקוונת כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ג|סעיף 3ג(א)(2), (5), (6) ו־(7) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} המרכז יתעד את אישור החייב כי צפה בהודעה המקוונת כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} ההודעה המקוונת תוצג באופן בולט ויצוין בה כי היא מהווה המצאה לפי דין, באופן ברור ושאין בו כדי להטעות, לרבות הסבר בשפה פשוטה מה משמעותה של המצאה זו. {{ח:תת|(ד)}} אישור החייב את הצפייה בהודעה מקוונת כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תנאי לקבלת שירותים או לביצוע פעולות באופן מקוון. {{ח:תת|(ה)}} נקבע בחוק זה או בהחלטת הרשם לענייני המרכז כי יש לבצע המצאה אישית או בדואר רשום, יראו המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי סעיף זה כביצוע המצאה כאמור. {{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה. {{ח:סעיף|6|מסירת מידע|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו. {{ח:תת|(ב1)}} נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ב2)|(1)}} מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק האמור}}, למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3). {{ח:תתת|(2)}} מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו. {{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה. {{ח:תתת|(4)}} אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום החוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}. {{ח:תת|(ב3)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו – {{ח:תתת|(1)}} גורמים נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(2)}} כתובות נוספות שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ב4)}} מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו. {{ח:סעיף|6א|רשמים לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 3א|סעיפים 3א עד 3ד}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 73א|ו־73א לחוק ההוצאה לפועל}} יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל}}, כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז. {{ח:תת|(ג)}} בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א לחוק זה}}. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}. {{ח:סעיף|7|מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב. {{ח:תת|(ג)}} בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ה|סעיף 7ה}}. {{ח:תת|(ד)}} טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ד|סעיף 7ד}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 38|סעיפים 38 עד 42}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ה|ופרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ו)}} נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב. {{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|7א|הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב: {{ח:תתת|(1)}} מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב; {{ח:תתת|(2)}} החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה, דרישה לתשלום החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ולעניין פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} – בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין; {{ח:תתת|(3)}} החייב לא הגיש בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים; {{ח:תתת|(4)}} החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו־(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} – פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו־(4). {{ח:תת|(ג)}} שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב: {{ח:תתת|(1)}} הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; {{ח:תתת|(2)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו; {{ח:תתת|(3)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי#סעיף 3ג|בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}}; {{ח:תתת|(4)|(א)}} מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל}}; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 6|סעיף 6(א)(1) לחוק האמור}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק; {{ח:תתת|(5)}} הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים. {{ח:תת|(ה)}} טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ד|סעיף 7ד}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|7ב|סייג להגבלה על כרטיס חיוב|תיקון: תשע״ב, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק האמור}}, שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם: {{ח:תתת|(1)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי; {{ח:תתת|(2)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:תת|(ב)}} חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|7ג|ביטול הגבלות|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין. {{ח:תת|(ג)|(1)}} בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור. {{ח:תתת|(2)}} הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ד)}} או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה. {{ח:תתת|(3)}} חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם. {{ח:תת|(ד)}} הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. {{ח:תת|(ה)}} בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג). {{ח:סעיף|7ד|סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|או 7א}} וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף 7ג(ג)}}, הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} {{ח:פנימי|סעיף 5ג|או 5ג}}, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם. {{ח:סעיף|7ה|סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר. {{ח:סעיף|7ו|ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ג)(1) או (2)}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ה)}}, ניתנות לערעור בזכות. {{ח:תת|(ב)}} הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו. {{ח:סעיף|8|עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה|תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו. {{ח:תת|(ב)}} הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת. {{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו. {{ח:תת|(ד)}} היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, ”מנהל בתאגיד“ – מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר – מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף. {{ח:סעיף|9|סודיות|תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:ת}} אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט. {{ח:סעיף|10|עונשין}} {{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה: {{ח:תת|(1)}} סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה; {{ח:תת|(2)}} גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}. {{ח:סעיף|11|סייג לשימוש בסמכות}} {{ח:תת|(א)}} קבלת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} מאת רשות מס כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ״ז–1967}}, תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ב)}} השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון. {{ח:תת|(ג)}} השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה. {{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס), התשס״ג–2003}}.}} {{ח:סעיף|12|גבייה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית|תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח־2, תשפ״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} {{ח:תת|(א)}} כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז. {{ח:תת|(ב)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (11) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית. {{ח:תת|(ג)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|12|גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית|תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח־2, תשפ״ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}} {{ח:תת|(א)}} כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז. {{ח:תת|(ב)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (11) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית. {{ח:תת|(ג)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית. {{ח:תת|(ד)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16א) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית. {{ח:סעיף|13|ביצוע ותקנות|תיקון: תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13) ו־(14) להגדרה ”חוב“ שבסעיף 1}}, שר המשפטים רשאי, בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}. {{ח:סעיף|14|תחילה|תיקון: תשס״ג}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8)}} למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, {{ח:פנימי|סעיף 1|ו־(9) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1}}, תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}; {{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} ({{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – חוק התקשורת); {{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} ספק מורשה המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)}})}}}} {{ח:קטע3||כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 304 לחוק העונשין}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 298|סעיף 298 לחוק האמור}} כנוסחו ערב יום התחילה של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}}; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ לפרק י׳ בחוק העונשין}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|סעיפים 349}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|ו־352 לחוק האמור}}. {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ג־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (7)(ז) להגדרה ”חוב“ בסעיף 1}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|פקודת המדידות}}; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המיילדות|פקודת המיילדות}}; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט, התשי״ב–1952}} {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 4 פרט 7}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}; {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 4 פרט 8}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}; {{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 4 פרט 9}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}; {{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 4 פרט 10}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}; {{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 4 פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבלו על הדלק|חוק הבלו על הדלק, התשי״ח–1958}}; {{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 4 פרט 12}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}}; {{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 4 פרט 13}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}}; {{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 4 פרט 14}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 4 פרט 15}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}; {{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 4 פרט 16}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}}; {{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 4 פרט 17}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}; {{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 4 פרט 18}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}; {{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 4 פרט 19}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}; {{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 4 פרט 20}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}}; {{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 4 פרט 21}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)|חוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973}}; {{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 4 פרט 22}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}}; {{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 4 פרט 23}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}; {{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 4 פרט 24}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}}; {{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 4 פרט 25}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}; {{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 4 פרט 26}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}; {{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 4 פרט 27}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}; {{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 4 פרט 28}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}; {{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 4 פרט 29}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:סעיף*|(30)||עוגן=תוספת 4 פרט 30}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק השימוש בהיפנוזה|חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ״ד–1984}}; {{ח:סעיף*|(31)||עוגן=תוספת 4 פרט 31}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}; {{ח:סעיף*|(32)||עוגן=תוספת 4 פרט 32}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}}; {{ח:סעיף*|(33)||עוגן=תוספת 4 פרט 33}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העיסוק באופטומטריה|חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ״א–1991}}; {{ח:סעיף*|(34)||עוגן=תוספת 4 פרט 34}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:סעיף*|(35)||עוגן=תוספת 4 פרט 35}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:סעיף*|(36)||עוגן=תוספת 4 פרט 36}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}}; {{ח:סעיף*|(37)||עוגן=תוספת 4 פרט 37}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}}; {{ח:סעיף*|(38)||עוגן=תוספת 4 פרט 38}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}}; {{ח:סעיף*|(39)||עוגן=תוספת 4 פרט 39}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ח:סעיף*|(40)||עוגן=תוספת 4 פרט 40}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}}; {{ח:סעיף*|(41)||עוגן=תוספת 4 פרט 41}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}; {{ח:סעיף*|(42)||עוגן=תוספת 4 פרט 42}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}; {{ח:סעיף*|(43)||עוגן=תוספת 4 פרט 43}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים {{ח:הערה|פיננסיים}} (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:סעיף*|(44)||עוגן=תוספת 4 פרט 44}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}; {{ח:סעיף*|(45)||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 4 פרט 45}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ג־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (16ב) להגדרה ”חוב“ בסעיף 1}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 5 פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}}; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}}; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 5 פרט 5}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}}; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 5 פרט 6}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}}; {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}}; {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 5 פרט 8}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}}; {{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 5 פרט 9}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}. {{ח:חתימות|כ״ז באדר ב׳ התשנ״ה (29 במרס 1995).}} * '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה * '''דוד ליבאי'''<br>שר המשפטים * '''עזר ויצמן'''<br>נשיא המדינה * '''שבח וייס'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] bg1yv9439e4olmwxitakzey489gk7gu 4 290855 3025105 3024931 2026-07-17T13:30:14Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3025105 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(קבוצות יבוא)}}]] * [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)|חוק היועץ המשפטי לממשלה {{מוקטן|(חוות דעת, ייצוג ופיקוח)}}]] * [[תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)|תקנות עובדים זרים {{מוקטן|(שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)}}]] * [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(רשיונות לעובדי טיס)}}]] * [[תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)}}]] * [[חוק שירות בטחון]] * [[פקודת המועצות המקומיות]] * [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]] * [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)}}]] * [[חוק התקנים]] * [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] * [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מסירת מידע והדרכת עובדים)}}]] * [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)}}]] * [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]] * [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדר הדין בבתי הדין השרעיים)}}]] </div> cfiv8awr7glkdq6g3epseru5cdtt75t 3025144 3025105 2026-07-17T14:00:31Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3025144 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק הבחירות לכנסת]] * [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות {{מוקטן|(דרכי תעמולה)}}]] * [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות]] * [[חוק המפלגות]] * [[חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות]] * [[צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(קבוצות יבוא)}}]] * [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)|חוק היועץ המשפטי לממשלה {{מוקטן|(חוות דעת, ייצוג ופיקוח)}}]] * [[תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)|תקנות עובדים זרים {{מוקטן|(שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)}}]] * [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(רשיונות לעובדי טיס)}}]] * [[תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)}}]] * [[חוק שירות בטחון]] * [[פקודת המועצות המקומיות]] * [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]] * [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)}}]] * [[חוק התקנים]] </div> 52qgl6yqqzk8u8xo5h2ohy81yvttyy0 3025167 3025144 2026-07-17T14:30:47Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3025167 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות {{מוקטן|(דרכי תעמולה)}}]] * [[חוק הבחירות לכנסת]] * [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות]] * [[חוק המפלגות]] * [[חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות]] * [[צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(קבוצות יבוא)}}]] * [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)|חוק היועץ המשפטי לממשלה {{מוקטן|(חוות דעת, ייצוג ופיקוח)}}]] * [[תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)|תקנות עובדים זרים {{מוקטן|(שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)}}]] * [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(רשיונות לעובדי טיס)}}]] * [[תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)}}]] * [[חוק שירות בטחון]] * [[פקודת המועצות המקומיות]] * [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]] * [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)}}]] * [[חוק התקנים]] </div> r8ani1wyy1kv3f81e5cc1e089q6fhg5 3025180 3025167 2026-07-17T18:00:15Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3025180 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש {{מוקטן|(הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)}}]] * [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות {{מוקטן|(דרכי תעמולה)}}]] * [[חוק הבחירות לכנסת]] * [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות]] * [[חוק המפלגות]] * [[חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות]] * [[צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|צו היבוא והיצוא {{מוקטן|(קבוצות יבוא)}}]] * [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)|חוק היועץ המשפטי לממשלה {{מוקטן|(חוות דעת, ייצוג ופיקוח)}}]] * [[תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)|תקנות עובדים זרים {{מוקטן|(שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים)}}]] * [[תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(רשיונות לעובדי טיס)}}]] * [[תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)|תקנות הטיס {{מוקטן|(חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)}}]] * [[חוק שירות בטחון]] * [[פקודת המועצות המקומיות]] * [[החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת {{מוקטן|(הענקות ותשלומים)}}]] * [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)}}]] </div> jkj0r5hh1oa2ft5sl8vadsnf6n3aha8 116 293254 3025130 3019741 2026-07-17T13:50:48Z Fuzzy 29 תיקון מס' 31 3025130 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המפלגות, התשנ"ב–1992 <מאגר 2000399 תיקון 2194751 תקן 153093 קוד a163Y00000DuECGQA3> <מקור> ((ס"ח תשנ"ב, 190|חוק המפלגות|12:210835)); ((תשנ"ג, 100|רישום מפלגות קיימות (הוראת שעה)|13:211001)), ((170|תיקון|13:211788)); ((תשנ"ה, 156|תיקון מס' 2|13:211150)), ((156|תיקון מס' 3|13:211151)), ((432, 434|תיקון מס' 4|13:211218)); ((תשנ"ו, 48|תיקון מס' 5 והוראת שעה|13:211787)), ((120|תיקון מס' 31 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|13:211239)); ((תשנ"ט, 70|תיקון מס' 7|14:211604)), ((76|תיקון מס' 9|14:211644)); ((תשס"א, 404|תיקון מס' 10|15:300382)); ((תשס"ב, 6|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק-יסוד: הממשלה)|15:300420)), ((16|תיקון מס' 12|15:300427)), ((410|תיקון מס' 13|15:300487)); ((תשס"ד, 150|תיקון מס' 13|16:299757)); ((תשס"ו, 34|בחירות מקדימות לכנסת השבע-עשרה (הוראת שעה)|16:301938)); ((תשס"ז, 116|חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה)|17:300691)), ((414|חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון)|17:300779)); ((תשס"ח, 580|תיקון מס' 14|17:300880)); ((תשס"ט, 21|תיקון מס' 15|17:300772)), ((126|ת"ט|2194)); ((תשע"ב, 190|תיקון מס' 31 לחוק מימון מפלגות|18:301336)), ((314|תיקון מס' 17|18:301444)), ((423|תיקון מס' 18|18:301409)); ((תשע"ה, 251|חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|20:313650)); ((תשע"ו, 1251|תיקון מס' 20|20:348686)); ((תשע"ז, 453|תיקון מס' 67 לחוק הבחירות לכנסת|20:381805)), ((520|תיקון מס' 35 לחוק מימון מפלגות|20:382388)), ((1055|תיקון מס׳ 23|20:390354)); ((תשע"ח, 98|תיקון מס׳ 24|20:457919)); ((תשע"ט, 223|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש"ף, 6|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)), ((14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ"א, 194|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|23:593509)); ((תשפ״ב, 911|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|24:628986)); ((תשפ"ד, 168|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ"ו, 363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה))). ''הודעות:'' ((ק"ת תשנ"ד, 315|עדכון סכומי תרומות)), ((1165|עדכון סכומי תרומות (מס' 2))); ((תשנ"ה, 464|עדכון סכומי תרומות)), ((1559|עדכון סכומי תרומות (מס' 2))); ((תשנ"ו, 315|עדכון סכומי תרומות והוצאות)), ((567|סכומי תרומות והוצאות בתקופת בחירות מקדימות שפחתה מתשעה חודשים)), ((1415|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס' 2))); ((תשנ"ז, 284|עדכון סכומי תרומות והוצאות)), ((889|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס' 2))); ((תשנ"ח, 213|עדכון סכומי תרומות והוצאות)), ((993|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס' 2))); ((תשנ"ט, 211|עדכון סכומי תרומות והוצאות)), ((512|עדכון סכומי תרומות והוצאות (תיקון))), ((1022|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס' 2))); ((תש"ס, 219|עדכון סכומי תרומות והוצאות)), ((688|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס' 2))); ((תשס"ב, 924|עדכון סכומי תרומות והוצאות)); ((תשס"ה, 327|עדכון סכומי תרומות והוצאות)); ((תשע"א, 634|עדכון סכומים)); ((תשע"ב, 509|עדכון סכומים)); ((תשע"ג, 572|עדכון סכומים)); ((תשע"ד, 487|עדכון סכומים)); ((תשע"ו, 579|עדכון סכומים)); ((תשע"ז, 589|עדכון סכומים)); ((תשע"ח, 733|עדכון סכומים)); ((תשע"ט, 1837|עדכון סכומים|8150)); ((תש"ף, 370|עדכון סכומים)); ((תשפ"א, 1542|עדכון סכומים)); ((תשפ"א, 2178|עדכון סכומים|10019)); ((תשפ"ג, 900|עדכון סכומים|10515)); ((תשפ"ד, 1444|עדכון סכומים|11094)); ((תשפ"ה, 728|עדכון סכומים|11642)); ((תשפ"ו, 543|עדכון סכומים|12164)). ''שיעורי קנסות:'' ((ק"ת תשנ"ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס"ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש"ע, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). __TOC__ == פרק א': הוראות בדבר רישום מפלגה, מוסדותיה ותקנונה (תיקון: תשנ"ג-2) == @ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ה-3, תשפ"ב, תשפ"ד, תשפ"ו) : בחוק זה - :- "מפלגה" - חבר בני־אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות אי חברתיות ולהביא ייצוגם בכנסת על ידי נבחרים; :- "חוק המימון" - [[=חוק המימון|חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973]]; :- "נותן ערבות אחר" - (((החל מיום 30.9.2026):)) בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - ::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; ::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; :- "נכס" - מקרקעין, מיטלטלין או זכויות; :- "תקופת הבחירות לכנסת" - כהגדרתה [[בחוק המימון]]; :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]]; :- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]. @ 2. ייסוד מפלגה : מאה בני אדם או יותר, שהם אזרחי ישראל בגירים ותושביה, רשאים לייסד מפלגה על ידי רישומה בפנקס המפלגות. @ 3. רשם המפלגות : שר המשפטים ימנה אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית המשפט המחוזי להיות רשם המפלגות (להלן - הרשם); הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. @ 4. בקשה לרישום מפלגה (תיקון: תשנ"ו-2, תש"ף, תשפ"א, תשפ"ב) : (א) בקשה לרישום מפלגה (להלן - הבקשה) תוגש בידי מייסדיה לרשם; הבקשה תפרט את השם המוצע למפלגה, מטרותיה ומענה, וכן את השם, שנת הלידה, מספר הזהות, משלח היד והמען של כל חבר מייסד החתום על בקשת הרישום; לבקשה יצורף תקנון המפלגה. : (א1) (((פקע).)) : (ב) הודעה על הגשת הבקשה תפורסם תוך ארבעה עשר ימים מהגשתה ובתקופת הבחירות לכנסת - בתוך ארבעה ימים, ברשומות ובעתונים יומיים כפי שיקבע שר המשפטים; פרטי ההודעה ייקבעו בתקנות. :: ((פורסמו [[תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993]].)) : (ג) הרשם ימציא העתקים מן הבקשה לחברי ועדת הבחירות המרכזית, לבאי־כוח הסיעות בכנסת, ואם הוגשו אותה שעה רשימות מועמדים בבחירות לכנסת - לבאי־כוח רשימות אלו. @ 5. סייגים לרישום מפלגה (תיקון: תשס"ב-3) : לא תירשם מפלגה אם יש במטרה ממטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחת מאלה: :: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; :: (2) הסתה לגזענות; :: (2א) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; :: (3) יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות. @ 6. התנגדות לרישום מפלגה (תיקון: תשנ"ו-2, תש"ף, תשפ"א, תשפ"ב) : (א) כל אזרח ישראל בגיר שהוא תושב הארץ רשאי להתנגד לרישום מפלגה. : (ב) ההתנגדות תוגש לרשם בכתב, בצירוף הנמקות, תוך שלושים ימים מיום הפרסום ברשומות של ההודעה על הגשת הבקשה, ובתקופת הבחירות לכנסת - בתוך עשרה ימים. : (ג) הרשם יחליט אם לקבל את ההתנגדות או לדחותה, ובתקופת הבחירות לכנסת - ימסור לבאי כוח הצדדים הודעה על כך בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה; החלטת הרשם ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון, תוך שלושים ימים מיום שניתנה. : (ד) סירב הרשם לרשום מפלגה יעביר הרשם את דבר הסירוב ונימוקיו לאישור בית המשפט העליון. : (ה) (((פקע).)) @ 7. רישום בפנקס : לא סירב הרשם לרשום מפלגה, או שסירובו נדחה על ידי בית המשפט העליון, או לא הוגשו התנגדויות, או שנדחו ההתנגדויות שהוגשו, ירשום הרשם את המפלגה בפנקס המפלגות. @ 8. סייגים לרישום מפלגה (תיקון: תשס"ב-2) : (א) לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו, או בשם הזהה לשם של מפלגה רשומה או שהיתה רשומה. : (א1) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תירשם מפלגה בשם הזהה, או בשם הדומה עד כדי להטעות, לשם של אחד מאלה: :: (1) מפלגה רשומה או שהיתה רשומה; :: (2) תאגיד שקיימת זיקה בינו לבין המפלגה המבקשת להירשם, הרשום כדין בישראל, או שהיה רשום כדין בישראל, חדל להתקיים, וטרם חלפו שישה חורשים מיום שחדל להתקיים כאמור; בפסקה זו, "חדל להתקיים" - לרבות אחד מאלה: ::: לענין עמותה - עמותה שהסתיים פירוקה מרצון, או שחוסלה, לפי הוראות [[+|סעיפים 47]] [[או 54 לחוק העמותות, התש"ם-1980]]; ::: לענין חברה - חברה שחוסלה לפי [[+#342יא|סעיפים 315]] [[סעיף 342לט לחוק החברות|או 339 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]]; ::: לענין אגודה שיתופית - אגודה שבוטל רישומה לפי [[סעיף 50 לפקודת האגודות השיתופיות]]; ::: לענין שותפות - שותפות שנמחקה מהרישום או שחוסלה לפי [[סעיף 73 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]]. : (ב)(1) נרשמה מפלגה בשם שאין לרשמו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הרשם לדרוש ממנה לשנות את השם; לא שינה השם תוך הזמן שנקבע בדרישת הרשם, רשאי הוא לעתור לבית המשפט לענינים מנהליים בירושלים להורות למפלגה לשנות את שמה. :: (2) על דרישת הרשם לפי פסקה (1) רשאית המפלגה לעתור לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים, בתוך 30 ימים לאחר שנמסרה לה הודעה על הדרישה. :: (3) חלפו 30 ימים מתום תקופת הזמן שנקבעה בדרישת הרשם כאמור בפסקה (1) ולא הוגשה עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים לפי הוראות פסקאות (ו) ו-(2), רשאי כל אדם לעתור לבית המשפט האמור להורות למפלגה לשנות את שמה; הוגשה עתירה לפי פסקה זו יהיו המפלגה והרשם משיבים בעתירה. @ 9. שינוי שם ומטרות (תיקון: תשנ"ו-2) : החלטת מפלגה לשנות את שמה או מטרה ממטרותיה טעינה רישום בידי הרשם, ויחולו בשינויים המחייבים, הוראות [[סעיפים 4 עד 8]] [[ו־12]]. @ 10. שינוי תקנון או מען : מפלגה תודיע לרשם על כל שינוי בתקנונה או במענה, והוא ירשום את השינויים. @ 11. ייחוד התואר מפלגה : חבר בני אדם שלא נרשם בפנקס המפלגות על פי הוראות חוק זה, לא ישא שם הכולל את המלה "מפלגה", או כל צורה דקדוקית הנגזרת ממנה. @ 12. תעודת רישום ופרסום הודעה על רישום מפלגה : רשם הרשם מפלגה בפנקס המפלגות יתן לה תעודת רישום, יודיע על כך ליושב־ראש הכנסת וליושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובעתונים יומיים כפי שיקבע שר המשפטים. : ((פורסמו [[תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993]].)) @ 13. מפלגה תאגיד (תיקון: תשס"ח) : (א) מפלגה רשומה היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. : (ב) למבקר המדינה יהיו, לגבי ניהול הענינים הכספיים של המפלגה ולעניו ביצוע חוק זה, כל הסמכויות שהוענקו לו [[חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק-יסוד]] או [[חוק מבקר המדינה|בחוק]] או לפיו לגבי גוף מבוקר. @ 14. תקנון : (א) למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו. : (ב) התקנון יכלול הוראות בדבר: :: (1) התנאים לקבלת חברים למפלגה, השעייתם והוצאתם ממנה; :: (2) הזכויות והחובות של החברים; :: (3) מוסדות וסדרים בדבר הליכים משמעתיים נגד חבר המפלגה ואמצעי המשמעת; :: (4) הסמכות של סניפי המפלגה באזורי הארץ; :: (5) קביעת מוסדות המפלגה, תפקידיהם, הרכבם, סמכויותיהם ודרכי פעולתם, ודרך קביעתם של מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת; :: (6) מועדי התכנסות מוסדות המפלגה וסדרי הדיון בהם; :: (7) הוראות בדבר ניהול ענייני המפלגה לפי חוק זה. @ 15. חברות במפלגה אחת : לא יירשם אדם כחבר ביותר ממפלגה אחת, אך יכול אדם להיות חבר במפלגה ובמערך הכולל אותה מפלגה; לענין זה, "מערך" - מסגרת משותפת למפלגה או למפלגות או לחוגי ציבור. @ 15א. (תיקון: תשנ"ו) : (((פקע).)) @ 16. בחירת מועמדים : מועמדי מפלגה לבחירות לכנסת ייקבעו בהליך שייגדר בתקנון. @ 17. בחירות מקדימות (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : קבעה מפלגה כי מועמדי המפלגה ייבחרו בבחירות מקדימות, יחולו על הבחירות המקדימות הוראות [[חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי"ד-1954]] (להלן - חוק הבחירות לגופים ציבוריים). @ 17א. פרסום סקר בבחירות מקדימות (תיקון: תשס"ט, תשס"ט-2) : (א) הוראות [[סעיף 16ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959]], יחולו על בחירות מקדימות כהגדרתן [[בסעיף 28א]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה ""מתמודד בבחירות" "תקופת בחירות"", יקראו ""מועמד", "תקופת בחירות" - כהגדרתם [[חוק זה|בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992]]"; :: (2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (4), בסופה יקראו "והאם היא נמנית עם הגוף הבוחר, עם אלה שהזדהו כתומכי המפלגה שלגביה נערך הסקר או עם כלל הציבור"; :: (3) בסעיף קטן (ה), ברישה, במקום "לועדת הבחירות המרכזית" יקראו "לרשם המפלגות"; :: (4) בסעיף קטן (ח), במקום "בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות" יקראו "ביום השלישי שלפני יום הבחירות". : (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. : (ג) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן למועמד או למי שהצו מכוון כלפיו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי סעיף זה או המשכתו. @ 17ב. היעדרות מעבודה ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות (תיקון: תשע״ז–3) : (א) בסעיף זה – ::- ”בחירות מקדימות” – בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לתפקיד יושב ראש המפלגה או חבר הכנסת; ::- ”חופשה שנתית” ו”פנקס חופשה” – כמשמעותם [[בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]]; ::- ”עובד חינוך” – עובד הוראה וגננת, לרבות סייעת בגן ילדים ומטפלת במעון יום. : (ב) עובד זכאי להיעדר מעבודתו ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות שבהן הוא זכאי להצביע במפלגה שהוא חבר בה, ובלבד שמסר למעסיקו הודעה על כך ועל משך ההיעדרות הצפוי 14 ימים מראש לפחות; ההיעדרות לפי סעיף זה לא תעלה במצטבר על שני ימי עבודה מלאים בשנה. : (ג) נעדר עובד מעבודתו לפי סעיף קטן (ב) יום או חצי יום, דין ההיעדרות כדי חופשה שנתית; ואולם אם אין לזכות העובד ימי חופשה שנתית או שמשך ההיעדרות הוא קצר מחצי יום, לא ישולם שכר בעד ההיעדרות לפי סעיף קטן (ב); היעדרות העובד כאמור לחצי יום, על חשבון חופשה שנתית, אינה גורעת מזכותו לניצול חצי יום החופשה הנותר לפי [[סעיף 6(א) לחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951]]. : (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו לעניין עובד חינוך בכפוף להליכי אישור חופשה הנהוגים לגביו. : (ה) מעסיק ישמור בסוד מידע שמסר לו עובד לגבי היעדרות כאמור בסעיף זה, לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו כל שימוש, ובכלל זה לא ירשום בפנקס חופשה כל פרט לגבי המפלגה שבה נערכו הבחירות המקדימות. @ 18. מוסדות : למפלגה יהיו המוסדות הבאים: : (1) מוסד מרכזי; : (2) גוף המופקד על ניהול עניני המפלגה ועל ביצוע החלטות; : (3) מוסד לביקורת; : (4) כל מוסד אחר שייקבע בתקנון. @ 19. מוסד לביקורת : לכל מפלגה יהיה מוסד לביקורת; כחבר המוסד לביקורת יכול להיבחר כל חבר המפלגה, למעט חבר הנהלה או חבר בית הדין. @ 19א. הודעה על רשימת מועמדים (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ב) : משקבעה מפלגה את רשימת המועמדים ואת סדרם ברשימה, בבחירות לכנסת, תודיע על כך לרשם תוך עשרה ימים. @ 19ב. באי כוח המפלגה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ב) : מפלגה תקבע את בא־כוחה ואת ממלא מקומו לענין רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת, ותודיע עליהם לרשם לפחות יום אחד לפני תום המועד להגשת רשימת המועמדים; הרשם יעביר את ההודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. @ 20. חברי המפלגה (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ט) : (א) אזרח ישראל שמלאו לו 17 שנים והוא תושב הארץ, המקיים את התנאים שנקבעו בתקנון לחברות במפלגה, רשאי להיות חבר במפלגה, ובלבד שאינו חבר במפלגה אחרת. : (ב) החברות במפלגה היא אישית ואינה ניתנת להעברה. : (ג) מפלגה תקיים רישום של חבריה, לרבות חברי המפלגה בסניפיה; הרישום יכלול את מספר הזהות של כל חבר ויהווה ראיה לכאורה לחברות במפלגה. @ 20א. מסירת פרטים מזהים ממרשם האוכלוסין (תיקון: תשע"ב-3, תשע"ה) : (א) בסעיף זה - ::- "בחירות מקדימות" - בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לאחד מהתפקידים האלה: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, וכן בחירות לתפקיד אחר במוסד של המפלגה, והכל אם רוב חברי המפלגה זכאים להשתתף בהן; ::- "חבר מפלגה" - לרבות מי שביקש בכתב ובמפורש להירשם כחבר מפלגה; ::- "פרטים מזהים" - שם משפחה, שם פרטי, מען, מספר הזהות במרשם האוכלוסין, ואם נפטר. : (ב)(1) מפלגה רשאית לפנות לשר הפנים ב-75 הימים שלפני עריכת בחירות מקדימות ולבקש עדכון ואימות הפרטים המזהים של חברי המפלגה בלבד, לשם יצירת קשר עם חברי המפלגה וניהול הבחירות המקדימות. :: (2) לבקשה תצורף התחייבות בכתב כי עדכון ואימות הפרטים המזהים מתבקש רק על חברי המפלגה וכי לא ייעשה שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה, לרבות העברתו לאחר, אלא למטרות המפורטות בפסקה (1); התחייבות כאמור תיחתם בידי מי שעומד בראש הגוף המופקד על ניהול ענייני המפלגה ועל ביצוע החלטותיה כאמור [[בסעיף 18(2)]] ובידי האחראי לטיפול במידע מטעם המפלגה כאמור [[בסעיף 39(ג) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]. : (ג) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בעניין - :: (1) אופן הליך העדכון והאימות, ובלבד שיובטח כי לא ייחשף במסגרתו, בפני כל גורם שאינו המפלגה, כל מידע על זהות חברי המפלגה; :: (2) מספר הימים לביצוע הליך העדכון והאימות מיום הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב). :: ((פורסמו [[תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות), התשע״ה–2014]].)) : (ד) מפלגה תיידע בכתב את המבקש להירשם כחבר בה כי פרטיו המזהים יעודכנו ויאומתו לפי הוראות סעיף זה. : (ה) העושה שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה, שלא לשם יצירת קשר עם חברי המפלגה או ניהול הבחירות המקדימות כאמור בסעיף קטן (ב)(1), דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. @ 21. איסור פעילות כלכלית עסקית (תיקון: תשנ"ה-3) : (א) מפלגה לא תעסוק במישרין או בעקיפין בפעילות כלכלית־עסקית. : (ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תהא מפלגה בעלת ענין בתאגיד, בין שהוא רשום ובין שאינו רשום; לענין זה, "בעל ענין" - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]. : (ג) מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מותר למפלגה, בעצמה או באמצעות תאגיד מפלגתי כמשמעותו [[בסעיף 21א]], לעשות את אלה: :: (1) לרכוש נכס מכל סוג, למכרו, להשכירו או להחזיקו; :: (2) לנהל את כספי המפלגה ולהשקיעם. : (ד) מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ומהוראות [[חוק המימון]], מותר למפלגה, בעצמה או באמצעות תאגיד מפלגתי - :: (1) להוציא לאור עיתונים או כתבי עת של המפלגה, להדפיסם ולהפיצם, ובלבד שפעילות זו תנוהל במשק כספים סגור; :: (2) לקיים פעילות חינוך תנועתי. @ 21א. תאגיד מפלגתי (תיקון: תשנ"ה-3) : (א) מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 21]], רשאית מפלגה שהחזיקה ערב תחילתו של חוק זה בחמישים ואחד אחוזים לפחות מאמצעי שליטה בתאגיד, להמשיך ולהחזיק בהם ובלבד שהוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד כאמור (להלן - תאגיד מפלגתי). : (ב) מפלגה שבחרה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), תודיע על פרטיו של התאגיד המפלגתי לרשם המפלגות ותציין בהודעתה את פירוט הנכסים שבבעלותו של התאגיד המפלגתי ביום תחילתו של חוק זה; ההודעה תהיה בטופס שייקבע. : (ג) מפלגה תהא אחראית לגרום לכל שינוי במסמכי ההתאגדות של התאגיד המפלגתי, במשמעותם בדין שמכוחו הוא הוקם, הנדרש עקב תחולתו של חוק זה; הודעה על השינויים תישלח לרשם הממונה על רישומו של אותו תאגיד ולרשם המפלגות. : (ד) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מתאגיד מפלגתי להעביר את נכסיו, כולם או מקצתם, למפלגה המחזיקה בו באמצעי שליטה באמור בסעיף קטן (א). : (ה) בסעיף זה, "החזקה" ו"אמצעי שליטה" - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]. @ 22. החלת [[חוק בחירות לגופים ציבוריים]] : לפי בקשת מפלגה, רשאי שר המשפטים בצו, בשינויים המחוייבים, להחיל על בחירות הנערכות לועידה הכללית של המפלגה את [[חוק הבחירות לגופים ציבוריים]]. @ 23. עבירות בחירות : בבחירות למוסד ממוסדות המפלגה יחולו [[הסעיפים 8 עד 12 מחוק הבחירות לגופים ציבוריים]], בשינויים המחוייבים לפי הענין. @ 24. ניהול חשבונות : מפלגה תנהל ספרי חשבונות, מאזנים ודו"חות לפי הנחיות מבקר המדינה. : ((פורסמו [[הנחיות המפלגות (מורשה חתימה), התשנ״ה–1994]].)) @ 24א. הוראות לגבי אדם שמסר הודעה על התמודדות בבחירות לכנסת לפני שנרשם כחבר מפלגה (תיקון: תשע"ב-2, תשע״ט, תש"ף-2, תשפ"ב) : (א) בסעיף זה - ::- "הודעה על התמודדות" - הודעה ברבים על כוונה להתמודד בבחירות לכנסת או איסוף תרומות, והכל לפי סעיף קטן (ב); ::- "הוצאה" - בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, והכל לשם התמודדות בבחירות לכנסת; ::- "תקופת הבחירות" - (((נמחקה);)) ::- "תקופת ההסדר" - התקופה שתחילתה ביום מסירת הודעה על התמודדות וסיומה ביום שבו מוסר ההודעה נרשם כחבר או כמייסד של מפלגה שבה הוא מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת הבאה או ביום שבו מוסר ההודעה נכלל ברשימת המועמדים של מפלגה לכנסת, לפי המוקדם, או ביום שבו הודיע כי חזר בו מכוונתו להתמודד כאמור; ואולם התקופה כאמור לא תחל אלא בחלוף שנתיים מיום תחילת כהונתה של הכנסת שבה נמסרה ההודעה על ההתמודדות או ביום תחילתה של תקופת הבחירות לכנסת - אם הבחירות הוקדמו, לפי המוקדם; ::- "תרומה" - בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, אלא אם כן ניתנה על ידי אדם שמסר הודעה על התמודדות או על ידי בן משפחתו, כהגדרתו [[בסעיף 28ו(ה)]], והכל לשם התמודדות בבחירות לכנסת. : (ב) אדם שהודיע ברבים, בעל פה או בכתב, על כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת הבאה ברשימת מועמדים שתגיש מפלגה שאינו חבר בה, אף אם טרם נרשמה, יודיע על כך למבקר המדינה בכתב ובלא דיחוי, ולעניין סעיף זה יראו איסוף תרומות בסכום שנתי מצטבר שלא יפחת מ-50,000 שקלים חדשים, כהודעה ברבים; אדם כאמור יודיע למבקר המדינה בכתב ובלא דיחוי גם על קיום התנאים לסיומה של תקופת ההסדר. : (ג) מבקר המדינה יקבע את תחילתה של תקופת ההסדר לגבי אדם וכן את סיומה, בין השאר בהסתמך על הודעה על התמודדות שנמסרה לו לפי סעיף קטן (ב), או ביוזמתו או לפי פנייה אליו, ויפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה. : (ד) קבע מבקר המדינה את תחילתה של תקופת ההסדר לגבי אדם, יחולו לגביו הוראות אלה בתקופת ההסדר: :: (1) הוא ינהל תרומות שקיבל והוצאות שהוציא בחשבון בנק נפרד ולפי הנחיות שקבע מבקר המדינה לעניין ניהול מערכת חשבונות; :: (2) הוא ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שקיבל בתוך 14 ימים מיום שקיבל את התרומה, בציון שם התורם וכתובתו, וסכום התרומה בשקלים חדשים או במטבע חוץ; מבקר המדינה יפרסם באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה את פירוט התרומות עם קבלת ההודעה על כך; :: (3)(א) הוא לא יקבל מאדם ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו או ממי שתלויים בו מבחינה כלכלית, תרומות ששוויין עולה על 10,000 שקלים חדשים בשנה; לעניין זה יראו הלוואה שאינה מתאגיד בנקאי או ערבות להלוואה כתרומה, והן לא יעלו על סכום התרומה המותר; ::: (ב) הוא לא יקבל תרומה מתאגיד כהגדרתו [[בסעיף 28ד(א)]], בארץ או בחוץ לארץ; ::: (ג) הוא לא יקבל תרומה מקטין; ::: (ד) הוא לא יקבל תרומה אלא לאחר שהוא או מי מטעמו בדק ואימת את זהותו ואת מענו של התורם ולא יקבל תרומה שניתנה בעילום שם; ::: (ה) הוא לא יקבל תרומה בשטרי כסף או במעות בשווי העולה על 200 שקלים חדשים; ::: (ו) נעשתה תרומה באמצעי תשלום, יחולו הוראות [[סעיף 28כג(ד)]], בשינויים המחויבים; :: (4) הוא יחזיר לתורם תרומה שהתקבלה בניגוד להוראות סעיף זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על פיו, או את חלקה שהוא מעל למותר, מיד כשנודע לו על כך; התקבלה תרומה בעילום שם, יעבירנה, מיד כשנודע לו על כך, לאוצר המדינה. : (ה) נותרו בידי אדם שמסר הודעה על התמודדות כספים שמקורם בתרומות לאחר תום תקופת ההסדר, יחזירם לתורמים, ואם לא ניתן לעשות כן - יעבירם לאוצר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 8ד לחוק המימון]]. : (ו) אחת היא אם התרומות לפי סעיף זה ניתנו לאדם שמסר הודעה על התמודדות, או לכל אדם או חבר בני אדם הפועלים מטעמו או למענו ובזיקה אליו; תרומה שניתנה לאדם או לחבר בני אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שפעולותיו מכוונות לסייע בהתמודדות בבחירות של אדם שמסר הודעה על התמודדות, רואים אותה כתרומה שניתנה לאדם שמסר הודעה על התמודדות. : (ז) מבקר המדינה יקבע הנחיות לביצוע הוראות סעיף זה ויפרסמן באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה; הודעות שיש למסור למבקר המדינה לפי סעיף זה יינתנו בדרך שיקבע המבקר ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם [[לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971]]. : (ח) מצא מבקר המדינה כי אדם שמסר הודעה על התמודדות עשה אחד מאלה, יעביר אותו אדם לאוצר המדינה, בהתאם להוראות [[סעיף 28כה2]], בשינויים המחויבים, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ומבקר המדינה רשאי להפחית סכומים אלה אם סבר כי קיימים טעמים המצדיקים זאת: :: (1) קיבל תרומה בסכום העולה על הסכום המותר לפי סעיף זה - סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה החורג מהסכום המותר; :: (2) קיבל תרומה אסורה אחרת לפי סעיף זה - סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה; :: (3) לא מילא אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי סעיף זה או בהנחיות מבקר המדינה - סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה. : (ט) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]: :: (1) ניהל חשבונות של תרומות והוצאות, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(1); :: (2) קיבל תרומה, הלוואה או ערבות בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(3); :: (3) לא החזיר תרומה שהתקבלה בניגוד להוראות סעיף זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר, או לא העביר לאוצר המדינה תרומה שהתקבלה בעילום שם, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(4); :: (4) השתמש בתרומות שנשארו בידיו לאחר תום תקופת ההסדר או לא החזירן לתורמים או לא העבירן לאוצר המדינה, בניגוד להוראות סעיף קטן (ה); :: (5) לא מסר למבקר המדינה מידע, הודעה או תצהיר לפי דרישת המבקר או לא דיווח על קבלת תרומות, בניגוד להוראות סעיף זה. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאיסור לפי כל חוק, או מחובה החלה על מפלגה לפי [[חוק המימון]]; הוראות [[פרק ב']] בעניין תרומות והוצאות יחולו על מועמד בבחירות מקדימות שהסתיימה לגביו תקופת ההסדר, ואין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כאמור. @ 25. הכנסות המפלגה (תיקון: תשנ״ה–3, תשנ״ו–2, תשס״ד, תשס״ח, תשע״ז–2, תשע״ח) : (א) לא יהיו למפלגה הכנסות לבד מאלה: :: (1) דמי חבר ומגביות בקרב חברי המפלגה במסגרת הסכומים המותרים [[בחוק המימון]]; :: (2) כספים שהתקבלו לפי [[חוק המימון]] או לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993]]; :: (2א) כספים שהתקבלו על פי החלטת הסתדרות העובדים הכללית החדשה למימון מערכות הבחירות בהסתדרות זו ובאיגודים המקצועיים המאורגנים בה לצורכי המפלגות המופיעות בה בהתאם לגודלן הייצוגי; :: (2ב) הפרשי הצמדה וריבית בשל הלוואה שנתנה המפלגה לסיעה בהסתדרות העובדים הכללית החדשה או לרשימת מועמדים המתמודדת בבחירות להסתדרות זו, לצורך מימון מערכת הבחירות שלה בהסתדרות זו, ובלבד שהסיעה בהסתדרות או רשימת המועמדים קשורה אליה ומזוהה עמה; :: (3) תרומות שהתקבלו לפי [[חוק המימון]]; :: (3א)(א) כספים שהתקבלו ממועמדים בבחירות פנימיות במפלגה כהשתתפות בהוצאות המפלגה לצורך ארגון הבחירות האמורות, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה: :::: (1) הסכום שייגבה ממועמד לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים לכל מערכת של בחירות פנימיות; :::: (2) שימוש בכספים שהתקבלו לפי פסקה זו יהיה רק לארגון הבחירות הפנימיות שבהן משתתפים המועמדים שמהם נגבו; :::: (3) סך כל הסכומים שתגבה מפלגה בכל מערכת בחירות פנימיות מהמועמדים לא יעלה על ההוצאות שהוציאה המפלגה לצורך ארגון הבחירות האמורות; ::: (א1) (((נמחקה);)) ::: (ב) לענין [[חוק המימון]], לא יראו סכומים כאמור בפסקה זו כתרומה; :: (4) כספים שהתקבלו מפעולה המותרת לפי [[סעיף 21]]; :: (5) כספים שהתקבלו מתאגיד מפלגתי הפועל בהתאם לקבוע [[בסעיפים 21]] [[ו־21א]]; :: (6) הכנסות שמקורן בכספים שהתקבלו לפי סעיף זה. : (ב) הוראות סעיף זה [[וסעיף 24]] יחולו מיום הגשת הבקשה לרישום; המפלגה תהיה אחראית לפעולות שנעשו בתקופה זו. @ 25א. הודעה על נכסי המפלגה ודוחות כספיים (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ו-2, תשע"ב) : (א) מפלגה תגיש לרשם, בתוך 90 ימים מיום רישומה בפנקס המפלגות, הודעה על נכסיה והתחייבויותיה; ההודעה תהיה בטופס שיקבע הרשם והיא תכלול כל מידע שידרוש הרשם בכתב בעניינים אלה. : (ב) מפלגה שאינה מחויבת למסור למבקר המדינה את חשבונותיה לפי [[סעיף 10(ג) לחוק המימון]], לגבי שנת כספים או חלק ממנה, תגיש לרשם, בתוך עשרה שבועות מתום השנה, הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הרשם לדרוש שהודעה כאמור תכלול, בין השאר, מידע על פעילות חינוך תנועתי לפי [[סעיף 21(ד)(2)]] ותאגידים מפלגתיים לפי [[סעיף 21א]], לרבות זכות במקרקעין של תאגידים כאמור. : (ג) מפלגה שמחויבת למסור למבקר המדינה את חשבונותיה לפי [[סעיף 10(ג) לחוק המימון]], לגבי שנת כספים או חלק ממנה, תגיש לרשם, במועד שבו עליה למסור את חשבונותיה למבקר המדינה לפי [[סעיף 10(ג), (ג1) ו-(ו) לחוק האמור]] - :: (1) הודעה שתכלול מידע על זכויותיה במקרקעין, פעילות חינוך תנועתי לפי [[סעיף 21(ד)(2)]], ותאגידים מפלגתיים לפי [[סעיף 21א]], לרבות זכויות במקרקעין של תאגידים כאמור; ההודעה תהיה בטופס שיקבע הרשם ותכלול כל מידע שידרוש הרשם בכתב בעניינים אלה; :: (2) דוחות כספיים מבוקרים הכוללים מאזן שנתי ודוחות הוצאות והכנסות שנתיים כפי שהיא מגישה למבקר המדינה. @ 25ב. פטור ממס שבח ממס מכירה וממס רכישה (תיקון: תשנ"ה-3, תשס"א) : (א) מכירת זכות במקרקעין או הענקת זכות באיגוד מקרקעין, כמשמעותן [[בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963]] (להלן - זכות), למפלגה, ללא תמורה, תהא פטורה ממס שבח מקרקעין ממס מכירה וממס רכישה אם נתקיימו כל אלה - :: (1) הזכות היתה כלולה, בהודעה הראשונה שמסרה המפלגה לרשם המפלגות לפי [[סעיף 25א]] או נמסרה בהודעה לפי [[13:211218|סעיף 7(ב) לחוק המפלגות (תיקון מס' 4), התשנ"ה-1995]]; :: (2) הזכות נרשמה על שם המפלגה בפנקסים או במרשמים המתנהלים על פי דין, תוך עשר שנים מיום תחילתו של [[13:211218|חוק המפלגות (תיקון מס' 4), התשנ"ה-1995]], אלא אם כן היתה מניעה לרישומה על פי כל דין, ובלבד שהיא נרשמה תוך זמן סביר ממועד הסרת המניעה. : (ב) במכירת זכות במקרקעין או בהענקת זכות באיגוד מקרקעין עליהן חל סעיף קטן (א), על ידי המפלגה לה נמכרה או הועברה הזכות, יראו לענין חישוב השבח את הזכות כאילו נמכרה על ידי מי שממנו נתקבלה. @ 25ג. הוראות לענין מס ערך מוסף (תיקון: תשנ"ה-3) : מכירת זכות במקרקעין או הענקת זכות באיגוד מקרקעין כאמור [[בסעיף 25ב]], יראו אותן כעסקאות המנויות [[בסעיף 30(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]. @ 25ד. שמירת זכויות (תיקון: תשנ"ה-3) : רישום הבעלות בנכס על שם מפלגה בהתאם לחוק זה או בהתאם [[13:211218|לסעיף 7 לחוק המפלגות (תיקון מס' 4), התשנ"ה-1995]], לא יפגע בכל זכות, שעבוד, עיקול או זכות אחרת של צד שלישי בנכס; כל טענה שעמדה למעביר הנכס כנגד צד שלישי לפני הרישום כאמור, תעמוד אף למפלגה שעל שמה נרשם הנכס. @ 26. פירוק מפלגה לפי צו בית משפט : פירוק של מפלגה לפי צו של בית המשפט, יהיה כדרך שמפרקים עמותה, בשינויים המחוייבים. @ 27. פירוק מרצון : (א) מפלגה רשאית על פי החלטה של שני שלישים מחברי המוסד המרכזי שלה, להחליט על פירוק מרצון; ההחלטה טעונה רוב של שני שלישים מן המצביעים בישיבת המוסד המרכזי שעליה ניתנה לכל חברי המוסד המרכזי הודעה מראש של 21 ימים לפחות. : (ב) העתק מההחלטה יוגש לרשם. : (ג) הפירוק יחל כעבור שבועיים מקבלת ההחלטה, זולת אם נקבע בה תאריך מאוחר יותר. @ 28. עונשין (תיקון: תשנ"ה-3, [ק"ת שיעורים]) : (א) מי שעשה אחת מאלה: :: (1) שילם עבור אחר דמי חברות או דמי התפקדות או כל תשלום אחר המתחייב כדי להקנות זכות הצבעה בבחירות פנימיות במפלגה (להלן - זכות הצבעה); :: (2) השמיט, הוסיף או שינה שלא כחוק רשימה של בעלי זכות הצבעה; :: (3) ניסה להשפיע על בעל זכות הצבעה להצביע תוך הבטחת טובת הנאה; :: (4) מנע מאדם, ללא סיבה חוקית, מלקבל זכות הצבעה; :: (5) הקנה זכות הצבעה למי שאינו זכאי לכך; :: (6) הפריע למהלך הסדיר של בחירות פנימיות; :: (7) התערב שלא כדין במנין הקולות; :: (8) נתן או הציע שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מלהצביע; :: (9) הצביע בבחירות פנימיות יותר מפעם אחת; :: (10) נתן הצהרה כוזבת בענין חברותו או אי חברותו במפלגה, :: דינו – מאסר שנה. : (א1) לא מילאה מפלגה אחר הוראות [[סעיפים 21]], [[24]], [[25]] [[או 25א]], דינה - קנס 513,000 שקלים חדשים; ואולם על הוראה [[בסעיף 25]] שנקבע עונש לעבירה עליה [[בחוק המימון]], יחולו הוראות [[חוק המימון]]. : (ב) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מהאמור [[בחוק הבחירות לגופים ציבוריים]], או מכל חוק אחר. == פרק ב': מימון בחירות מקדימות (תיקון: תשנ"ג-2, תשנ"ו) == === סימן א': הוראות בעניין תרומות והוצאות (תיקון: תשס"ח) === @ 28א. הגדרות (תיקון: תשנ"ג-2, תשנ"ו, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח, תשע"ה) : בחוק זה - :- "בחירות מקדימות" - בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לאחד מהתפקידים האלה, תהא שיטת הבחירות אשר תהא: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית, חבר מועצת רשות מקומית, תפקיד בהסתדרות הכללית החדשה, בהסתדרות העובדים הלאומית, בהסתדרות הציונית העולמית או תפקיד אחר במפלגה או מטעמה; :- "הוצאה" - בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, למעט פעילות אישית בהתנדבות שערכה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים והיא אינה בגדר עיסוקו של המתנדב; :- "מועמד" - מי שהוא נבחר הציבור או מי שהכריז על עצמו כמועמד, או הודיע ברבים, בעל-פה או בכתב, במפורש או על דרך התנהגות, על כוונתו להתמודד בבחירות מקדימות; לעניין זה, "התנהגות" - לרבות הוצאה או קבלת תרומות למימון התמודדות בבחירות מקדימות; :- "נבחר הציבור" - ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית; :- "רשות מקומית" - כמשמעותה [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]]; :- "תקופת בחירות" - אחת מאלה: :: (1) תקופה שתחילתה ביום החלטה של מפלגה על קיום בחירות מקדימות וסופה בתום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות; מפלגה תקבע את מועד הבחירות המקדימות בתוך שישה חודשים מיום החלטתה כאמור; :: (2) לעניין מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או חבר הכנסת - גם תקופה שתחילתה ביום הקובע כהגדרתו [[בחוק המימון]] וסופה בתום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות, ואם מפלגה לא החליטה על קיום בחירות מקדימות בתוך 30 ימים מהיום הקובע האמור - יהיה סופה בתום אותם 30 ימים; :: (3) החלה תקופת בחירות לפי פסקה (1) או (2) והחליטה מפלגה על ביטול הבחירות המקדימות או החליטה שלא יתקיימו בחירות מקדימות - תקופה שסופה ביום ההחלטה; :: לעניין הגדרה זו, הסתיימה תקופת בחירות בלי שהתקיימו בחירות מקדימות לפי פסקה (2) או (3) והחליטה המפלגה לאחר מכן על קיום בחירות מקדימות כך שאלה התקיימו בתוך 120 ימים מהיום שבו הסתיימה תקופת בחירות כאמור, ייחשבו שתי התקופות, לעניין ההגבלות על תקרת הסכום מתורם בודד ועל תקרת הסכומים הכוללת של תרומות והוצאות לפי [[פרק זה]] כאילו היו תקופה אחת; :- "תרומה" - בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, אך למעט פעילות אישית בהתנדבות, שערכה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והיא אינה בגדר עיסוקו של המתנדב. @ 28ב. עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מועמד שהוא נבחר ציבור (תיקון: תשנ״ג–2, תשנ״ו, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ח) : (א) מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות למימון התמודדות בבחירות מקדימות, בכל עת, והכל לפי הוראות [[פרק זה]]. : (ב)(1) מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות, הן לעניין תקרת הסכום מתורם בודד והן לעניין התקרה הכוללת של תרומות, לפי התפקיד שעליו הוא מתכוון להתמודד, המפלגה שבה הוא חבר ומספר בעלי זכות הבחירה לאותו תפקיד במפלגה, ובלבד שהסכומים לא יעלו על התקרות המותרות לאותן בחירות לפי [[סעיפים 28ח]] [[או 28ט]]; התחילה תקופת בחירות במפלגה והתמודד המועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה או ראש הממשלה, רשאי הוא לקבל השלמה לתקרת הסכום מתורם בודד ומכלל התורמים לפי התקרות המותרות לעניין תפקידים אלה. :: (2) מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות כאמור בפסקה (1) רק לאחר שמסר הודעה למבקר המדינה שבה יפרט את הפרטים כאמור באותה פסקה; חל שינוי באחד הפרטים יודיע על כך המועמד למבקר המדינה ויחולו הוראות פסקה (1) לפי ההודעה המעודכנת. : (ג) מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי להשתמש בתרומות שקיבל לפי [[פרק זה]], בתקופת בחירות בלבד ורק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות. : (ד) הוצאה שהוציא מועמד לפני תקופת הבחירות, שלא מכספי תרומות לפי [[פרק זה]], למימון טובין או שירותים שנעשה בהם שימוש בתקופת הבחירות המקדימות או למימון תעמולה ישירה ומובהקת לבחירתו בבחירות מקדימות תיחשב כחלק מההוצאה הכוללת לעניין [[סעיפים 28ח]] [[או 28ט]]. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות אף אם בשלו לא חרג מתקרת ההוצאות המותרת לאותן בחירות מקדימות לפי [[סעיפים 28ח]] [[או 28ט]], יכסה את הגירעון בתוך חמישה חודשים מתום תקופת הבחירות, ורשאי הוא להשתמש לשם כך בתרומות שקיבל לפי [[פרק זה]] לאחר אותן בחירות מקדימות; ואולם לעניין [[סעיף 28ו]] יראו תרומות כאמור כתרומה במסגרת הבחירות המקדימות הבאות. @ 28ב1. פעילות פוליטית של נבחר הציבור שלא בקשר לבחירות מקדימות (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח) : (א) לא יראו בפעילות פוליטית שגרתית של נבחר הציבור שלא בתקופת הבחירות, ובכלל זה קשר עם ציבור הבוחרים, דיווח על פעילות, ארגון כנסים פוליטיים או השתתפות בהם, כפעילות במסגרת התמודדות בבחירות מקדימות, ולא יראו הוצאה שהוציא נבחר הציבור בפעילות כאמור כהוצאה למימון התמודדות בבחירות מקדימות. : (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור [[בסעיף 28ב(ג)]], לא ישתמש נבחר הציבור בתרומה שקיבל לפי [[פרק זה]] למימון פעילות פוליטית שגרתית, כאמור בסעיף קטן (א), ולא יקבל תרומה אחרת למימונה. @ 28ב2. עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מועמד שאינו נבחר הציבור (תיקון: תשס"ח, תשס"ט) : (א) המגבלות והאיסורים [[שבפרק זה]] על קבלת תרומות ועל הוצאת הוצאות יחולו על מועמד שאינו נבחר הציבור בתקופת בחירות, וכן תחול הוראת [[סעיף 28ב(ד)]] גם בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות יהא מקור כספי ההוצאה אשר יהא. : (ב) הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] יחולו על מועמד שאינו נבחר הציבור גם בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות. @ 28ב3. עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מי שנבחר בידי גוף מצומצם (תיקון: תשס"ח) : מי שנבחר או נקבע להיות מועמד של מפלגה לאחד מהתפקידים המנויים בהגדרה "בחירות מקדימות" על ידי גוף שמספר חבריו אינו עולה על 50, לא יקבל תרומה למימון הליך בחירתו או קביעתו כאמור, ולא יוציא לשם כך הוצאה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים; המועמד ימסור למבקר המדינה הודעה כאמור [[בסעיף 28כב(ב)]]. @ 28ג. (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 28ד. איסור תרומות (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ח) : (א) מועמד לא יקבל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ ותאגיד כאמור לא ייתן תרומה למועמד; לענין זה, "תאגיד" - לרבות שותפות רשומה; הוראה זו לא תחול על סיוע שמגישה מפלגה לכל המועמדים שהם חבריה המתמודדים באותן בחירות מקדימות. : (ב) מועמד לא יקבל תרומה מקטין. : (ג) מועמד לא יקבל תרומה אלא לאחר שזהותו ומענו של התורם נבדקו ואומתו בידי המועמד או מטעמו, ולא יקבל תרומה שניתנה בעילום שם. : (ד) מועמד לא יקבל מתורם ותורם לא ייתן למועמד תרומה בשטרי כסף או במעות בשווי העולה על 200 שקלים חדשים. @ 28ד1. הלוואה וערבות (תיקון: תשס"ח) : (א) מועמד רשאי לקבל הלוואה מתאגיד בנקאי למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, ובלבד שתקופת פירעונה לא תעלה על שנה וסכומה לא יעלה על מחצית התקרה הכוללת של הוצאות לפי [[סעיף 28ח]]; לא עלה סכום ההלוואה על 50,000 שקלים חדשים רשאי המועמד לקבל את ההלוואה אף אם עלה סכומה על מחצית התקרה הכוללת כאמור; מועמד יודיע לתאגיד הבנקאי כי ההלוואה נועדה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ומה התקרה הכוללת של הוצאות המותרת לו. : (ב) מועמד אינו רשאי לקבל הלוואה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות אלא ממי שרשאי לתרום לפי [[פרק זה]], והלוואה כאמור של מלווה בודד ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית תהיה בסכום שלא יעלה על סכום התרומה המותר, ויראו הלוואה כאמור כתרומה. : (ג) ערבות להלוואה לפי סעיף זה תהיה ממי שרשאי לתרום לפי [[פרק זה]], וערבות כאמור של ערב בודד ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית לא תעלה על סכום התרומה המותר, ויראו ערבות כאמור כתרומה. @ 28ד2. תרומה מקיבוץ (תיקון: תשס"ח) : בלי לגרוע מהוראות כל דין, קיבוץ רשאי לתרום למועמד שהוא חבר בו והמועמד רשאי לקבל, במקום תרומות אישיות של החברים בו, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 15% מהסכומים כאמור [[בסעיפים 28ח]] [[או 28ט]], לפי העניין, או תרומות שצירופן אינו עולה על שיעור זה; בסעיף זה, "קיבוץ" - לרבות מושב שיתופי, מושב עובדים וכפר שיתופי שסווגו ככאלה לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]]. @ 28ה. (תיקון: תשנ"ג-2, [ק"ת הודעות], תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 28ו. תרומה מתורם בודד (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח, [ק"ת הודעות]) : (א)(1) תורם בודד רשאי לתרום למועמד ומועמד רשאי לקבל מאותו תורם, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 13,470 ש"ח))) או תרומות שצירופן אינו עולה על סכום זה, למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, בתקופה שתחילתה ביום ה־15 לאחר בחירות מקדימות שבהן התמודד המועמד ועד היום ה־14 לאחר בחירות מקדימות שאחריהן, שבהן התמודד המועמד לאותו תפקיד או לתפקיד אחר; לעניין סעיף זה יראו מועמד כמתמודד אף אם פרש מן ההתמודדות. :: (2) החליטה מפלגה על ביטול הבחירות המקדימות, ולאחר מכן החליטה על קיום בחירות מקדימות כך שאלה התקיימו בחלוף 120 ימים מיום ההחלטה על ביטול הבחירות המקדימות, תסתיים התקופה האמורה בפסקה (1) ביום ההחלטה על הביטול האמור, ורשאי תורם בודד לתרום למועמד ומועמד רשאי לקבל מאותו תורם, תרומה נוספת כאמור באותה פסקה, מאותו מועד ועד היום ה־14 לאחר הבחירות המקדימות. :: (3) לגבי מועמד המתמודד לראשונה בבחירות מקדימות - תהא תחילתה של התקופה האמורה בפסקה (1) ביום שבו קיבל תרומה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות. : (ב) בבחירות מקדימות לתפקיד של חבר הכנסת או חבר מועצת רשות מקומית שזכאים להשתתף בהן פחות מ־50,000 בעלי זכות בחירה, רשאי תורם בודד לתרום למועמדים שונים, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), תרומות שצירופן אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 13,470 ש"ח))); היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, רשאי תורם בודד לתרום למועמדים שונים בבחירות מקדימות כאמור ובתקופה האמורה תרומות שצירופן אינו עולה על 30,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 40,400 ש"ח))). : (ג) בבחירות מקדימות שבהן מתמודד מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, ראש רשות מקומית, או לתפקיד אחר במפלגה או מטעמה שמועמד אחד בלבד יכול לכהן בו, יחולו כל אלה: :: (1) תורם בודד רשאי לתרום למועמד אחד בלבד; :: (2) היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, רשאי תורם בודד לתרום ורשאי המועמד לקבל מאותו תורם, בתקופת הבחירות, תרומה ששווייה אינו עולה על 40,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 53,860 ש"ח))); תרם התורם לאותו המועמד, לפני תקופת הבחירות, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להשלים את הסכום, בתקופת הבחירות, לתקרה האמורה בסעיף קטן זה. : (ד) תרומות של אדם ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית יראו אותן כתרומה אחת. : (ה) המועמד ובני משפחתו רשאים לתרום, יחד, למימון התמודדות המועמד בבחירות מקדימות, סכום כאמור [[בסעיפים 28ח]] [[או 28ט]], לפי העניין; לעניין זה, "בן משפחה" - בן זוג, ילד, הורה, אח, דוד ובן זוגו של כל אחד מאלה, וכן הורה של בן זוגו של המועמד. : (ו) תרומה לפי סעיף זה לא תעלה על התקרה הכוללת של תרומות לפי [[סעיפים 28ח]] [[או 28ט]], לפי העניין. @ 28ו1. (תיקון: תשנ"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 28ז. (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 28ח. תקרה כוללת של תרומות והוצאות (תיקון: תשנ"ג-2, תשנ"ו, תשנ"ט-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח, [ק"ת הודעות]) : (א) מועמד לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ולא יוציא הוצאות, בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות: :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! מספר בעלי זכות הבחירה !! הסכום הכולל |- | : (1) עד 50 || לעניין תרומות - 0 שקלים חדשים; לעניין הוצאות - 5,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 6,730 ש"ח))); |- | : (2) 51 עד 9,999|| 5000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 6,730 ש"ח))) ועוד 15 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־50 בוחרים; |- | : (3) 10,000 עד 99,999 || 155,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 208,720 ש"ח))) ועוד 2.75 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־10,000 בוחרים; |- | : (4) 100,000 ומעלה || 405,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 545,370 ש"ח))) ועוד 2 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־100,000 בוחרים. |} : (ב) בבחירות מקדימות שבהן מתמודד מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה או ראש הממשלה ושזכאים להשתתף בהן פחות מ־50,000 בעלי זכות בחירה יהיה הסכום לעניין סעיף קטן (א) פי שניים מן הסכומים המפורטים בו; היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, יהיה הסכום כאמור פי ארבעה מן הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א). : (ג) התמודד מועמד לתפקיד כאמור בסעיף קטן (ב) וכן לתפקיד חבר הכנסת, באותה מפלגה, בתוך 120 ימים, רשאי הוא לקבל תרומות ולהוציא הוצאות, כמפורט להלן, לפי הגבוה: :: (1) בשווי כולל שלא יעלה על הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א) להתמודדות על שני התפקידים; :: (2) מיום שאחרי יום הבחירות המקדימות שלו לראשות המפלגה או לראשות הממשלה, לרבות עקב פרישתו מהתמודדות לתפקיד כאמור, ועד תום תקופת הבחירות המקדימות לתפקיד חבר הכנסת - בשווי כולל שלא יעלה על 25% מהסכומים המפורטים בסעיף קטן (א). : (ד) התמודד מועמד לאותו תפקיד בבחירות מקדימות חוזרות, רשאי הוא לקבל תרומות ולהוציא הוצאות מיום שאחרי יום הבחירות המקדימות ועד תום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות החוזרות, בשווי כולל שלא יעלה על 25% מהסכומים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין. @ 28ט. תקרה כוללת של תרומות והוצאות לפי החלטת מפלגה (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : (א) מפלגה רשאית, בתוך שבעה ימים מתחילתה של תקופת בחירות, לקבוע סכומים מרביים נמוכים מהסכומים המפורטים [[בסעיף 28ח]] לבחירות מקדימות שונות, וכן אמות מידה לקביעת הסכומים, בשים לב לתפקיד ולמספר בעלי זכות הבחירה. : (ב) מפלגה תודיע למבקר המדינה על קביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 24 שעות מעת קבלתה; מבקר המדינה יפרסם את קביעת המפלגה לפי סעיף זה בתוך יומיים מיום שקיבל את ההודעה, והקביעה תיכנס לתוקפה למחרת הפרסום. @ 28ט1. תחולת ההגבלות בעניין תרומות והוצאות (תיקון: תשס"ח) : בלי לפגוע בכלליות האמור [[בסימן זה]], אחת היא אם התרומות ניתנו למועמד או לכל אדם או חבר בני אדם הפועל מטעם המועמד, או למענו ובזיקה אליו, או שההוצאות הוצאו בידי מועמד או בידי אדם או חבר בני אדם כאמור. @ 28י. (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 28יא. (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 28יב. תרומה לחבר בני־אדם והוצאה על־ידיו (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : תרומה שניתנה לאדם או לחבר בני־אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רואים אותה כתרומה שניתנה למועמד, והוצאה שהוצאה על־ידי אדם או חבר בני־אדם כאמור למימון מערכת הבחירות של מועמד, רואים אותה כהוצאה שהוצאה על־ידי המועמד לאותה מטרה. @ 28יג. (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 28יד. (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 28טו. (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 28טז. (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 28יז. החזרת תרומות (תיקון: תשנ"ג-2, תשנ"ה) : (א) נתקבלה תרומה בניגוד להוראות חוק זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על־פיו, יחזיר המועמד לתורם, מיד משנודע לו על כך, את התרומה או את חלקה שהוא מעל למותר. : (ב) נתקבלה תרומה בעילום שם, יעבירנה המועמד, מיד משנודע לו על כך, לאוצר המדינה. : (ג) נתקבלה תרומה המעלה את הסך הכולל של התרומות מעל לסכום המרבי המותר לפי [[פרק זה]], יחזיר המועמד את הסכום העודף, מיד משנודע לו על כך ולא יאוחר מתום עשרה שבועות לאחר יום הבחירות, למי שנתנו, ואם לא ניתן לקבוע ממי ניתנה התרומה - יעביר את הסכום האמור לאוצר המדינה. @ 28יח. שימוש ביתרה (תיקון: תשנ״ג–2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ח) : (א) לא הוציא מועמד את מלוא הסכום המותר על פי [[פרק זה]] עד תום תקופת הבחירות, ונשארה בידו יתרה, רשאי הוא להמשיך ולהחזיק בה ולהשתמש בה למימון התמודדותו בבחירות המקדימות הבאות לאותו תפקיד או להתמודדותו בבחירות מקדימות לתפקיד אחר, המתקיימות בתוך שלוש שנים, לפי המאוחר, והכל בכפוף להגבלות החלות על הבחירות המקדימות האמורות; לענין זה, ”יתרה” – סכומים שמקורם בתרומות. : (ב) לא נעשה ביתרה שימוש כאמור, יחזיר המועמד את היתרה לתורמים או יעבירנה לאוצר המדינה מיד עם תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א). @ 28יח1. עדכון סכומים (תיקון: תשס״ח) : הסכומים הנקובים באלפי שקלים חדשים המפורטים [[בסעיפים 28ו]] [[ו-28ח]] יעודכנו בינואר של כל שנה לפי העלייה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הסכומים שהשתנו יעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים; הרשם יפרסם ברשומות הודעה על עדכון הסכומים לפי סעיף זה. === סימן ב': דיווח ובקרה (תיקון: תשס"ח) === @ 28יח2. הודעות מפלגה למבקר המדינה ולרשם (תיקון: תשס״ח, תשע״ה, תשע״ז–3) : (א) מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על מועד בחירות מקדימות בתוך שלושה ימים מהיום שבו נקבע המועד כאמור; שונה מועד בחירות מקדימות שלגביו נמסרה הודעה כאמור, לרבות בדרך של ביטול הבחירות או החלטה שלא יתקיימו, תודיע על כך המפלגה למבקר המדינה ולרשם בתוך שלושה ימים מהיום שבו שונה המועד. : (ב) מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על מספר בעלי זכות הבחירה, על הסכומים שרשאים המועמדים לקבל ולהוציא לפי [[סעיף 28ח]] [[או 28ט]], בהתייחס לתפקיד ולמספר בעלי זכות הבחירה ואת שמות המועמדים, עם היוודע לה נתונים אלה ולא יאוחר מעשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות. : (ג) מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על הליך קביעה לתפקיד מועמד ליושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת וראש רשות מקומית, בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה בדבר הקביעה. : (ד) נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לעניין בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לתפקיד יושב ראש המפלגה או חבר הכנסת, יפרסם הרשם באתר האינטרנט שלו מידע על מועד הבחירות כאמור כפי שנמסר לו בהודעה. @ 28יח3. חוות דעת של מבקר המדינה (תיקון: תשס"ח) : (א) מפלגה, מועמד, מי שפועל מטעמו או למענו ובזיקה אליו, או מי שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רשאים לבקש ממבקר המדינה חוות דעת האם כסף, שווה כסף, התחייבות מכל סוג או פעילות אחרת, שקיבלו או שהוציאו או שבדעתם לקבל או להוציא, הם תרומה או הוצאה למימון התמודדות בבחירות מקדימות של המועמד, ורשאים הם לבקש חוות דעת כאמור גם ביחס לסוג מסוים של הכנסות או של הוצאות. : (ב) חוות הדעת כאמור בסעיף קטן (א) תימסר למבקש בתוך עשרה ימי עבודה מיום הבקשה. : (ג) מבקר המדינה רשאי למסור את חוות הדעת לכל המפלגות או לפרסמה ברבים. @ 28יט. ניהול חשבונות (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : (א) המועמד ינהל תרומות שקיבל והוצאות שהוציא למימון התמודדותו בבחירות מקדימות בחשבון בנק נפרד ולפי הנחיות שקבע מבקר המדינה לעניין ניהול מערכת חשבונות. : (א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לעניין מועמד שאינו נבחר הציבור גם בתקופה שקדמה לתקופת בחירות. : (ב) המועמד וכן מי שהוסמך מטעמו לנהל את מערכת החשבונות, יהא אחראי לביצוע הוראות סעיף זה. : (ג) מערכת החשבונות וחשבונות הבנק יעמדו לביקורת של מבקר המדינה. @ 28כ. הודעת מועמד (תיקון: תשנ"ג-2, תשנ"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : מועמד יגיש למבקר המדינה, לא יאוחר מהיום שבו פתח חשבון בנק לפי [[סעיף 28יט]], הודעה שבה יאשר כי קרא את כל ההוראות הנוגעות לתרומות, להוצאות ולניהול חשבונות בבחירות מקדימות כפי שנקבעו לפי חוק זה ובהנחיות מבקר המדינה, וכי הוא מודע להן וכן יפרט את הפרטים כאמור [[בסעיף 28ב(ב)(1)]]. @ 28כא. דיווח על תורמים ותרומות ופרסומו (תיקון: תשנ"ג-2, תשנ"ה-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : (א) מועמד ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שקיבל מתורם ועל כל תרומה שהחזיר לתורם בתוך 14 ימים מיום שקיבל או שהחזיר את התרומה ואולם בתקופה שתחילתה ביום ה־14 שלפני יום הבחירות המקדימות וסיומה ביום ה־14 שאחריו, ימסור המועמד הודעה על כל תרומה שקיבל או שהחזיר כאמור לא יאוחר מ־24 שעות ממועד קבלתה או החזרתה; מבקר המדינה יפרסם את המידע כאמור בסעיף קטן זה עם קבלתו. : (ב) מועמד שלא קיבל תרומות עד שבעה ימים לפני יום הבחירות המקדימות, ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת כי לא קיבל תרומות בתקופה כאמור; קיבל תרומה לאחר מסירת התצהיר ועד היום ה־14 שאחרי יום הבחירות המקדימות, יחולו הוראות סעיף קטן (א). : (ג) מועמד ימסור רשימה והודעה כאמור בסעיף זה, אף אם פרש מן ההתמודדות. : (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על מועמד שאינו נבחר הציבור. @ 28כב. דוח על מערכת החשבונות (תיקון: תשנ״ג–2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ח) : (א)(1) מועמד ימסור למבקר המדינה, לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות, דוח כספי על הכנסותיו והוצאותיו בשל מערכת הבחירות המקדימות ועל הנכסים והתחייבויות בשל בחירות אלה; לדוח יצורף תצהיר בהתאם [[לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], המאמת את נכונות האמור בו ושלמותו. :: (2) מבקר המדינה רשאי להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שסך ההארכות לא יעלה על ארבעה שבועות. : (ב) מועמד שלא קיבל תרומות או לא הוציא הוצאות ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת זאת; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מועמד כאמור [[בסעיף 28ב3]] והוא ימסור למבקר המדינה הודעה על הוצאותיו. : (ג) מועמד שבעת הגשת הדוח לפי סעיף זה הוא נבחר הציבור ונטל הלוואה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, ימסור למבקר המדינה בסוף כל שנה, עד לפירעונה המלא של ההלוואה, דיווח על החלק שנפרע באותה השנה ומקורות המימון ששימשו לפירעונו. : (ד) היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור [[בסעיף 28ב(ה)]], ימסור למבקר המדינה, עם כיסוי הגירעון, דוח על כיסויו, שבו יפרט את המקורות לכיסוי הגירעון ואת המועד שבו כוסה. : (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על מועמד שפרש מהתמודדות. @ 28כג. סמכויות מבקר המדינה לצורך ביקורת מערכת חשבונות של מועמד (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח, תשע״ט, תש"ף-2) : (א) מערכת החשבונות כאמור [[בסעיף 28כב]] תעמוד לביקורת מבקר המדינה, ולעניין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו [[חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד]] או [[חוק מבקר המדינה|בחוק]] או לפיו לגבי גוף מבוקר. : (ב) הודעות שיש למסור למבקר המדינה לפי [[פרק זה]] יינתנו בדרך שיקבע המבקר ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם [[לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], לרבות תצהיר ממועמד או ממי שהוסמך על ידו לנהל את מערכת החשבונות שלו, בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופייה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסוימת. : (ג) הוראות [[+|סעיפים 10ב(ג)]], [[+|16ד(ז)]] [[ו-16ה(ו) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959]], בדבר חובת דיווח ומסירת הודעות למבקר המדינה, יחולו על בחירות מקדימות בתקופת הבחירות. : (ד)(1) נעשתה תרומה באמצעי תשלום, רשאי מבקר המדינה, במסגרת ביקורת מערכת החשבונות של המועמד, לדרוש מנותן שירותי התשלום למשלם שם ומספר זהות (בסעיף זה - פרטי זיהוי) של בעל אמצעי התשלום ומספר החשבון שלו בתאגיד בנקאי שבו חויבה התרומה, ולדרוש מתאגיד בנקאי פרטי זיהוי של בעל חשבון שבו חויבה התרומה באמצעות אמצעי התשלום כאמור, ושל מורשה חתימה בחשבון. :: (2) דרישה כאמור בפסקה (1) תהיה בכתב ותכלול את המספר או פרט מזהה אחר של אמצעי התשלום שבו נעשתה התרומה, ואם היתה הדרישה מתאגיד בנקאי - גם את פרטי הזיהוי של בעל אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום למשלם ותאגיד בנקאי ימסרו למבקר המדינה את פרטי הזיהוי המבוקשים, המצויים בידם. :: (3) בחוק זה - :::- ״אמצעי תשלום״ ו״שירותי תשלום למשלם״ - כהגדרתם [[בחוק שירותי תשלום, התשע״ט-2019]]; :::- "בעל חשבון" - מי שרשום בתאגיד בנקאי כבעל חשבון; :::- "כרטיס חיוב" - (((נמחקה);)) :::- "מורשה חתימה" - מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, לרבות באמצעות אמצעי תשלום, ובלבד שהוא רשום אצל התאגיד הבנקאי כמי שרשאי לפעול בחשבון; :::- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]. : (ה) מבקר המדינה, במסגרת ביקורת מערכת החשבונות של המועמד ולשם בירור זיקה בינו לבין מי שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רשאי לדרוש מאותו גורם מידע על פרטי פעולותיו כאמור ומקורות המימון שלהן, ולמבקר המדינה יהיו נתונות לשם כך הסמכויות כאמור בסעיף זה, בשינויים המחויבים. @ 28כד. דוח מבקר המדינה (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח, תשע"ו) : (א) בתוך 12 שבועות מהמועד האחרון לפי [[סעיף 28כב]] למסירת דוחות, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת, לרשם ולמוסד לביקורת של המפלגה, דוח על ביקורת מערכת החשבונות של מועמדי המפלגה בבחירות המקדימות. : (ב) התקיימו במפלגה בחירות מקדימות לתפקיד אחר בתוך 30 ימים לאחר בחירות מקדימות לתפקיד מסוים, ימסור מבקר המדינה את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לשתי מערכות הבחירות המקדימות באותה מפלגה, בתוך 12 שבועות מהמועד האחרון לפי [[סעיף 28כב]] למסירת דוחות על הבחירות המקדימות המאוחרות. : (ג) מבקר המדינה רשאי, מטעמים מיוחדים שיציין בדוח, לדחות את מסירת הדוח למועד שלא יעלה על ארבעה שבועות מתום התקופה כאמור בסעיף זה. : (ד) היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור [[בסעיף 28ב(ה)]], ימסור למבקר המדינה, עם כיסוי הגירעון, דוח על כיסויו, שבו יפרט את המקורות לכיסוי הגירעון ואת המועד שבו כוסה. @ 28כד1. הנחיות מבקר המדינה (תיקון: תשס״ח, תשע״ח) : (א) מבקר המדינה יקבע הנחיות לביצוע הוראות [[פרק זה]]. : (ב) מבקר המדינה יביא לידיעת הציבור, בדרך שיקבע, את הוראות [[פרק זה]] והנחיותיו לפיו; הוראות בעניינים המפורטים להלן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה ובדרך נוספת כפי שיקבע, באופן בולט: :: (1) הכללים והאיסורים החלים על תורם בודד; :: (2) הכללים, האיסורים וחובות הדיווח החלים על מועמד; :: (3) הוראות לעניין חוות דעת של מבקר המדינה. === סימן ג׳: אכיפה ועונשין (תיקון: תשס״ח) === @ 28כה. פסילת מועמד (תיקון: תשנ"ג-2) : (א) קבע הגוף המוסמך לכך במפלגה, ובאין גוף כזה - המוסד לביקורת, כי מועמד לא קיים הוראה מהוראות [[פרק זה]], רשאי הוא, בין היתר, לפסול את מועמדותו, ואם נבחר לתפקיד במפלגה, רשאי הוא לבטל את הבחירה; כן רשאי הוא לפסלו מלהציג מועמדותו לאותו תפקיד או לכל תפקיד אחר מטעם המפלגה, לתקופה שיקבע. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על כל דין או על כל הוראה שנקבעה בתקנון המפלגה, ולא לגרוע מהם. @ 28כה1. תוצאות הביקורת (תיקון: תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח, תשע"ו) : (א) מצא מבקר המדינה כי מועמד עשה אחד מאלה, יעביר המועמד לאוצר המדינה, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) קיבל מועמד תרומה בסכום העולה על הסכום המותר לפי [[פרק זה]] - סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה החורג מהסכום המותר; :: (2) קיבל מועמד תרומה אסורה אחרת לפי חוק זה - סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה; :: (3) הוציא מועמד הוצאה העולה על הסכום המותר לפי [[פרק זה]] - סכום שגובהו סכום ההוצאה החורג מהסכום המותר; :: (4) הוציא מועמד הוצאה אסורה אחרת לפי חוק זה - סכום שגובהו סכום ההוצאה; :: (5) לא מסר מועמד דוח לפי [[סעיף 28כב]] - סכום שגובהו 30% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא לפי [[סעיף 28ח]]; :: (6) איחר מועמד במסירת דוח לפי [[סעיף 28כב]] - סכום שגובהו 15% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא לפי [[סעיף 28ח]]; :: (7) לא מילא מועמד אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי חוק זה או בהנחיות מבקר המדינה - סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה; :: (8) לא כיסה גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור [[בסעיף 28ב(ה)]] - סכום שגובהו סכום הגירעון. : (ב) מבקר המדינה רשאי להפחית את הסכומים שעל מועמד להעביר לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (א), אם סבר כי קיימים טעמים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין. @ 28כה2. גביה של סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה (תיקון: תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח, תשפ"ד) : (א) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 28כה1]], יעבירו המועמד לרשם, עד תום המועד הקבוע [[באותו סעיף]]. : (ב) הרשם ישלח, יום לאחר תום המועד הקבוע [[בסעיף 28כה1]], בדואר רשום, דרישת תשלום למי שהיה עליו להעביר סכומים ולא העבירם כאמור בסעיף קטן (א); בדרישה יציין הרשם את הסכום שעל המועמד לשלם ויודיע לו שעליו לשלמו בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה. : (ג) לא שולם הסכום במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד תשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים. : (ד) גביה לפי סעיף זה תיעשה בכפוף להוראות [[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951]]. @ 28כה3. איסור שימוש בנכסי ציבור (תיקון: תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח, תשע"ז, תשפ"ו-2) : (א) לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולה לבחירות מקדימות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר כמשמעותו [[בפסקאות (1) עד (4) ו-(9) של סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]], או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, ולא ייעשה שימוש כאמור במקרקעין או במיטלטלין המוחזקים למעשה על ידי גוף או תאגיד כאמור, למעט שימוש כמפורט להלן: :: (1) שימוש, בתמורה או שלא בתמורה, באולמות ובמקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל לשימוש כאמור; :: (2) שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת, או שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות, לרבות צילום כשלעצמו, בלשכתו של מי מהם; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהגבלות על שימוש בנכסים כאמור שהוטלו לפי כל דין או כללי אתיקה. : (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן למועמד או למי שהצו מכוון כלפיו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי סעיף קטן (א) או המשכתו. @ 28כו. עונשין (תיקון: תשנ״ג–2, תשנ״ה, [ק"ת שיעורים], תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס״ח, תשע״ח) : (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]] (להלן – חוק העונשין): :: (1) קיבל תרומה או הלוואה בניגוד להוראות [[פרק זה]]; :: (2) השתמש בתרומות בניגוד להוראות [[סימן א׳ לפרק זה]]; :: (3) השתמש במענק או בהלווה שקיבל לפי [[סימן ד׳]] שלא למימון התמודדותו בבחירות המקדימות שלשמן קיבלם, בניגוד להוראות [[סעיף 28לד(א)]], [[28לו(ב)]] [[או 28לז(ב)]], לפי העניין. : (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]: :: (1) הוציא הוצאה בניגוד להוראות [[פרק זה]]; :: (2) לא כיסה גירעון בניגוד להוראות [[סעיף 28ב(ה)]]; :: (3) לא החזיר תרומה שנתקבלה בניגוד להוראות [[פרק זה]] או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר, או לא העביר לאוצר המדינה תרומה שנתקבלה בעילום שם, בניגוד להוראות [[סעיף 28יז]]; :: (4) השתמש ביתרה שנשארה בידו, לא החזירה לתורמים או לא העבירה לאוצר המדינה, בניגוד להוראות [[סעיף 28יח]] או [[סעיף 28לט]], לפי העניין; :: (5) ניהל חשבונות של תרומות והוצאות, בניגוד להוראות [[סעיף 28יט]]; :: (6) לא מסר למבקר המדינה הודעות, בניגוד להוראות [[סעיף 28כא]]; :: (7) לא מסר דוח למבקר המדינה, בניגוד להוראות [[סעיף 28כב]]. : (ג) בשל עבירה לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1) שהיא חריגה מסכומים המותרים לפי [[פרק זה]], רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה מהסכום החורג מהסכום המותר, או את הקנס הקבוע לעבירה האמורה, לפי הגבוה. : (ד) מי שעשה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]: :: (1) השתמש בקשר עם תעמולה לבחירות מקדימות בנכסי ציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 28כה3]]; :: (2) נתן תרומה, הלוואה או ערבות בניגוד להוראות [[פרק זה]]; :: (3) לא מסר למבקר המדינה מידע, הודעה או תצהיר לפי קביעת המבקר או דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 28כג(א), (ב) או (ה)]]. : (ה) מפלגה שלא הודיעה למבקר המדינה ולרשם הודעות לפי [[פרק זה]], דינה – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. @ 28כז. עבירה שבוצעה בידי מי שהוסמך על ידי מועמד או בידי מי שפעל למענו (תיקון: תשנ"ג-2, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ז-2, תשס"ח) : (א) נעשה מעשה או מחדל בידי מי שהוסמך על ידי מועמד לפעול לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות, או בידי מי שפעל מטעם המועמד או למענו ובזיקה אליו, שאילו נעשה על ידי המועמד היה עבירה לפי [[פרק זה]], רואים את אותו אדם כאחראי לעבירה. : (ב)(1) מועמד חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת עבירה מן העבירות המנויות [[בסעיף 28כו]] בידי מי שהוסמך על ידו או פעל מטעמו, או למענו ובזיקה אליו, לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות; הפר המועמד את חובתו זו, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין]]. :: (2) נעברה עבירה מן העבירות המנויות [[בסעיף 28כו]] בידי מי שהוסמך על ידי מועמד לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות, או בידי מי שפעל מטעם מועמד, או למענו ובזיקה אליו, חזקה היא כי המועמד הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח המועמד אחרת. @ 28כז1. איסור שימוש בכספי תרומות לתשלום סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה (תיקון: תשס"ח) : בלי לגרוע מכלליות האמור [[בסעיף 28ב(ג)]], לא ישתמש מועמד בתרומות שקיבל לפי [[פרק זה]] לתשלום סכומים שנקבע כי עליו להעביר לאוצר המדינה בשל תוצאות ביקורת או קנסות שהוטלו עליו בשל הרשעה בעבירה; עשה כן, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. @ 28כח. שמירת דינים (תיקון: תשנ"ג-2) : אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לפגוע באיסור לפי כל חוק אחר. === סימן ד׳: הוראות מיוחדות לעניין בחירות מקדימות מזכות (תיקון: תשע״ח) === @ 28כט. הגדרות – [[סימן ד׳]] (תיקון: תשנ"ג-2, תשע״ח) : [[בסימן זה]] – :- ”בחירות מקדימות מזכות” – בחירות מקדימות לתפקיד חבר הכנסת שמתקיימים לגביהן כל אלה: :: (1) מספר חברי המפלגה שבה מתקיימות הבחירות המקדימות, ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיף 28יח2(א)]], הוא 5,000 לפחות; :: (2) בבחירות המקדימות המתקיימות באותו מועד זכאים לבחור רוב חברי המפלגה אף אם חלק מהמועמדים נבחרים באותו מועד על ידי חלק מבעלי זכות הבחירה; :: (3) מועד הבחירות המקדימות הוא בתקופה שבין היום הקובע ליום הבחירות לכנסת; :- ”היום הקובע” – כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) שישה חודשים לפני יום הבחירות לכנסת לפי [[סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת]]; :: (2) בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור [[בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת]] – היום השלישי אחרי תחילת אותו חוק; :: (3) בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות [[+|סעיפים 11(ב)]] [[או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה]], או לפי הוראות [[סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת]] – היום השלישי אחרי היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות; :- ”יום הבחירות לכנסת” – היום שבו מתקיימות הבחירות לכנסת בסמוך לאחר היום הקובע; :- ”יום ישיבת הפתיחה” – יום ישיבת הפתיחה של הכנסת שהתכנסה לאחר יום הבחירות לכנסת; :- ”מועמד זכאי” – מועמד שהוא נבחר הציבור, למעט ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית, המתמודד בבחירות מקדימות מזכות; :- ”סכום המימון” – סכום השווה לתקרת ההוצאות המותרת לפי [[סעיפים 28לב]] [[או 28ט]], לפי העניין. @ 28ל. תחולה (תיקון: תשע״ח) : (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו לעניין בחירות מקדימות מזכות, בשינויים המפורטים [[בסימן זה]]. : (ב) הוראות [[סימן זה]] יחולו לעניין מועמד זכאי ומועמד שאינו מועמד זכאי, ובלבד שמספר בעלי זכות הבחירה הזכאים להצביע בעד מי מהם ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיף 28יח2(א)]] הוא 5,000 לפחות. @ 28לא. הודעות מפלגה לעניין בחירות מקדימות מזכות (תיקון: תשע״ח) : (א) מפלגה שמתקיימות בה בחירות מקדימות מזכות תמסור למבקר המדינה ולרשם, נוסף על ההודעות לפי [[סעיף 28יח2]], ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיף 28יח2(א)]], הודעה על כל אלה: :: (1) מספר חברי המפלגה הידועים באותו יום; :: (2) מספר בעלי זכות הבחירה הידועים באותו יום; :: (3) היו הבחירות המקדימות בחירות שלפחות חלק מהמועמדים בהן נבחרים רק על ידי חלק מבעלי זכות הבחירה – מספר בעלי זכות הבחירה למועמדים כאמור [[בסעיף 28לב(ג)]] הידועים באותו יום. : (ב) מפלגה כאמור בסעיף קטן (א) תמסור למבקר המדינה ולרשם, בתוך שלושה ימים ממועד פרסום תוצאות הבחירות המקדימות המזכות, הודעה על מספר הקולות הכשרים שקיבל כל מועמד באותן בחירות מקדימות. : (ג) מפלגה תמסור הודעות לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 28יח2]] לעניין בחירות מקדימות מזכות גם ליושב ראש הכנסת. @ 28לב. תקרה כוללת של תרומות והוצאות בבחירות מקדימות מזכות (תיקון: תשע״ח, [ק"ת הודעות]) : (א) על אף האמור [[בסעיף 28ח(א)]], מועמד בבחירות מקדימות מזכות לא יוציא הוצאות בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות כפי שנמסר בהודעה לפי [[סעיף 28לא]], למימון התמודדותו בבחירות המקדימות: :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! מספר בעלי זכות הבחירה !! הסכום הכולל |- | : (1) עד 50 || לעניין תרומות – 0 שקלים חדשים; לעניין הוצאות – 4,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 4,760 ש"ח))); |- | : (2) 51 עד 4,999 || 4,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 4,760 ש"ח))) ועוד 9 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־50 בוחרים; |- | : (3) 5,000 עד 9,999 || 50,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 59,500 ש"ח))) ועוד 11 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־5,000 בוחרים; |- | : (4) 10,000 עד 99,999 || 120,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 142,810 ש"ח))) ועוד 2 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־10,000 בוחרים; |- | : (5) 100,000 ומעלה || 320,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 380,830 ש"ח))). |} : (ב) על אף האמור [[בסעיף 28ח(א)]], מועמד כמפורט להלן לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות בשווי כולל העולה על הסכומים כאמור בסעיף קטן (א): :: (1) מועמד שאינו מועמד זכאי; :: (2) מועמד המתמודד בבחירות מקדימות מזכות שמספר בעלי זכות הבחירה הזכאים להצביע בעדו ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיף 28לא]] אינו עולה על 5,000. : (ג) לעניין כל מועמד בבחירות מקדימות מזכות יחושב מספר בעלי זכות הבחירה בהתאם למספר חברי המפלגה הרשאים להצביע בעבור אותו מועמד באותן בחירות מקדימות, אף אם אינם רוב חברי המפלגה. : (ד) לעניין בחירות מקדימות מזכות תבוא תקרת התרומות וההוצאות הכוללת לפי סעיף זה במקום תקרת התרומות וההוצאות הכוללת לפי [[סעיף 28ח]], לכל דבר ועניין. : (ה) הוראות [[סעיף 28יח1]] יחולו לעניין עדכון הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א); העדכון הראשון של הסכומים האמורים יהיה בינואר 2019. @ 28לג. איסור תרומות, הלוואות וערבות לעניין מועמד זכאי (תיקון: תשע״ח) : על אף האמור [[בפרק זה]], מועמד זכאי אינו רשאי לקבל תרומות, הלוואה או ערבות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, למעט תרומות של המועמד ובני משפחתו כאמור [[בסעיף 28ו(ה)]] בסכום שאינו עולה על סכום המימון. @ 28לד. הזכות למענק של מועמד זכאי (תיקון: תשע״ח) : (א) מועמד זכאי יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה מענק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות כאמור בסעיף זה, בסכום שאינו עולה על סכום המימון; המענק ישמש רק למימון התמודדות המועמד הזכאי בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד. : (ב) המענק ישולם באמצעות יושב ראש הכנסת לחשבון בנק נפרד שפתח המועמד הזכאי לעניין זה ([[בסימן זה]] – חשבון המועמד); על חשבון המועמד יחולו הוראות [[סעיף 28יט]], בשינויים המחויבים. : (ג) מועמד זכאי רשאי לבקש את העמדת המענק לרשותו החל מיום שהודיעה מפלגה על מועד בחירות מקדימות מזכות כאמור [[בסעיף 28יח2(א)]], ועד עשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות; בקשה כאמור תוגש ליושב ראש הכנסת. : (ד) המענק ישולם לחשבון המועמד, כפי שביקש המועמד, מיד עם הגשת הבקשה ובכפוף למילוי התנאים האמורים [[בסעיף 28לה]]. : (ה) המענק, וזכותו של המועמד הזכאי לקבלו, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות [[סעיף 28כה1]]. @ 28לה. תנאים לתשלום המענק (תיקון: תשע״ח) : (א) תנאי קודם לתשלום המענק לפי [[סעיף 28לד]] הוא שבמועד הגשת הבקשה לקבלתו – :: (1) מועמד זכאי הגיש ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה הצהרה חתומה בידו שעשה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיו והוצאותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה לעניין זה; :: (2) מועמד זכאי הודיע ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה את מספר חשבון הבנק שישמש לכל ההכנסות וההוצאות שלו הקשורות לבחירות המקדימות המזכות; :: (3) מועמד זכאי המציא ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה אישור מאת המפלגה על חברותו בה ועל כך שהגיש את מועמדותו בבחירות המקדימות המזכות, ואם הגיש מועמדות כך שרק חלק מבעלי זכות הבחירה זכאים לבחור בו – יציין זאת בהתאם להודעת המפלגה כאמור [[בסעיף 28לא(א)(3)]]. : (ב) מועמד זכאי רשאי להודיע בכל עת ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה על החלפת חשבון הבנק שלו, ובלבד שהציג לפניהם מסמך מאת הבנק שלפיו אין יתרת חובה בחשבון שהוא מבקש להחליף. : (ג) מפלגה תמסור למועמד זכאי אישור כאמור בסעיף קטן (א)(3), לפי בקשתו, מיד עם הגשת מועמדותו; אין באישור כאמור כדי להוות ראיה לכשרות המועמדות. @ 28לו. הלוואה למועמד שאינו מועמד זכאי (תיקון: תשע״ח, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) מועמד בבחירות מקדימות מזכות שאינו מועמד זכאי (בסעיף זה – מועמד) יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה הלוואה למימון התמודדותו בבחירות המקדימות כאמור בסעיף זה, בסכום שאינו עולה על סכום המימון (בסעיף זה – ההלוואה). : (ב) ההלוואה תשמש רק למימון התמודדות המועמד בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד ולמימון הוצאות שהוציא כאמור [[בסעיף 28ב(ד)]]. : (ג) ההלוואה תשולם לחשבון בנק נפרד שפתח המועמד לעניין זה, ויחולו על החשבון הוראות [[סעיף 28יט]], בשינויים המחויבים. : (ד) ההלוואה תינתן באמצעות מוסד כספי כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975]], שהכנסת התקשרה עמו לעניין זה באמצעות החשב הכללי במשרד האוצר. : (ה)(1) מועמד רשאי לבקש את העמדת ההלוואה לרשותו החל מיום שהודיעה מפלגה על מועד בחירות מקדימות מזכות כאמור [[בסעיף 28יח2(א)]], ועד עשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות; בקשה כאמור תוגש ליושב ראש הכנסת. :: (2) ההלוואה תשולם לחשבון שפתח המועמד כאמור בסעיף קטן (ג), כפי שביקש המועמד, עם הגשת הבקשה ובכפוף למילוי התנאים האמורים בסעיף זה, וכן התנאים האמורים [[בסעיף 28לה]], בשינויים המחויבים. : (ו)(1) לא יקבל מועמד הלוואה אלא אם כן הפקיד בידי המוסד הכספי כתב ערבות בנקאית עצמאית (((החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר))), להנחת דעתו של יושב ראש הכנסת, שתיכלל בו התחייבות הבנק נותן הערבות (((החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר))) לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או חלקו ([[בסימן זה]] – ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: הערבות))){{ריק}}); סכום הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: הערבות))) יהיה כסכום ההלוואה ותוקפה יהיה לפחות עד תום שבעה חודשים אחרי יום הבחירות לכנסת. :: (2) חלפו ארבעה חודשים מיום הבחירות לכנסת, ולא הוחזרה ההלוואה במלואה, יפקיד המועמד בידי המוסד הכספי, בתוך שלושים ימים מהמועד האמור, ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: ערבות))) שסכומה יהיה כסכום יתרת החוב ותוקפה עד תום תקופת ההלוואה כאמור בסעיף קטן (ז); בסעיף זה – :::- ”יתרת החוב” – סכום ההלוואה שלא הפך למענק לפי [[סעיף 28לז(ה)]], בניכוי תשלומי החזר על חשבון קרן ההלוואה ששולמו כאמור בסעיף קטן (ז), ובתוספת ריבית שקלית מיום מתן ההלוואה ועד מועד הפקדת הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: הערבות))) לפי פסקה זו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; :::- ”הפרשי הצמדה וריבית” – (((נמחקה).)) :: (3) לא הפקיד המועמד ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: ערבות))) כאמור בפסקה (2), תעמוד יתרת החוב לפירעון מיידי, וניתן לחלט את הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: הערבות))) האמורה בפסקה (1) לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע לו כי בכוונתו לחלטה. :: (4) ערבות בנקאית (((החל מיום 30.9.2026: ערבות))) לפי סעיף זה תחולט אם המועמד שהפקיד אותה לא החזיר או לא העביר סכום שהוא חייב להחזירו או להעבירו לאוצר המדינה לפי [[פרק זה]] במועד שנקבע לכך לפי [[פרק זה]], לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע לו כי בכוונתו לחלטה. : (ז)(1) ההלוואה תוחזר בתשלומים חודשיים שווים מה־1 בחודש שלאחר פרסום תוצאות הבחירות לאחר יום הבחירות לכנסת ועד תום שלוש שנים מיום פרסום התוצאות; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה. :: (2) כל תשלום על חשבון החזר קרן ההלוואה לפי סעיף זה יישא ריבית שקלית ממועד מתן ההלוואה עד מועד תשלומו בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. :: (3) כל תשלום שלא נפרע במועד שנקבע לו יישא ריבית פיגורים החשב הכללי מהמועד שנקבע לפירעונו ועד התשלום בפועל; בפסקה זו, ”ריבית פיגורים החשב הכללי” – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות. :: (4) חלה על מועמד חובה להחזיר סכומי הלוואה שלא הוצאו כאמור [[בסעיף 28לט(א)]], ולא הוחזרו סכומים כאמור במועד הקבוע [[באותו סעיף]], תעמוד יתרת ההלוואה באותו מועד לפירעון מיידי, וניתן לחלט את הערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: הערבות))) האמורה בסעיף קטן (ו)(1) לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע למועמד כי בכוונתו לחלטה. : (ח) כספי ההלוואה, וזכותו של המועמד לקבלם, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות [[סעיף 28כה1]]. @ 28לז. מענק למועמד שאינו מועמד זכאי שהיה לחבר הכנסת (תיקון: תשע״ח, תשפ"ו) : (א) מועמד שאינו מועמד זכאי שהיה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה או עד תום שנה מהמועד האמור (בסעיף זה – מועמד שהיה לחבר הכנסת) יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה מענק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות בסכום שאינו עולה על סכום המימון. : (ב) המענק ישמש רק למימון התמודדות המועמד שהיה לחבר הכנסת בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד ולמימון הוצאות שהוציא כאמור [[בסעיף 28ב(ד)]]. : (ג) המענק ישולם באמצעות יושב ראש הכנסת לחשבון של מועמד שהיה לחבר הכנסת שפתח לעניין הבחירות המקדימות המזכות; על החשבון יחולו הוראות [[סעיף 28יט]], בשינויים המחויבים. : (ד) המענק ישולם למועמד שהיה לחבר הכנסת בתוך שבעה ימים מהיום שהיה לחבר הכנסת, בכפוף להתקיימות התנאים [[שבסעיף 28לה]], אם הגיש ליושב ראש הכנסת בקשה לקבלו. : (ה) קיבל מועמד שהיה לחבר הכנסת הלוואה לפי [[סעיף 28לו]], יהיה פטור מהחזרתה, ויתרתה תנוכה מהמענק המגיע לו לפי סעיף זה, והערבות הבנקאית (((החל מיום 30.9.2026: והערבות))) שהפקיד לפי [[אותו סעיף]] תוחזר לו. : (ו) קיבל מועמד שהיה לחבר הכנסת תרומות לפי [[פרק זה]] לשם מימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, יחזיר את התרומות לתורמים, ואם לא ניתן להחזירן לתורמים – יעבירן לאוצר המדינה, והכול בתוך שלושים ימים מיום שהיה לחבר הכנסת. : (ז) המענק, וזכותו של המועמד שהיה לחבר הכנסת לקבלו, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות [[סעיף 28כה1]]. @ 28לח. מענק למועמד שאינו מועמד זכאי שלא היה לחבר הכנסת (תיקון: תשע״ח) : (א) מועמד שאינו מועמד זכאי שלא היה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה, והמפלגה שבה התמודד מיוצגת בכנסת, יהיה זכאי למענק חלקי למימון הוצאות שהוציא בבחירות מקדימות מזכות בסכום שיחסו לסכום המימון הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר הקולות הכשרים הנמוך ביותר שקיבל מי שהיה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה מבין המועמדים שהתמודדו מולו, ובלבד שיחס זה אינו קטן מ־0.6. : (ב) על מענק כאמור בסעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 28לז(ב), (ג), (ד) ו־(ז)]], בשינויים המחויבים. : (ג) קיבל מועמד כאמור בסעיף קטן (א) הלוואה לפי [[סעיף 28לו]], יהיה פטור מהחזרת חלק מיתרת ההלוואה השווה לסכום המענק החלקי, וסכום זה ינוכה מהמענק החלקי שישולם לו לפי סעיף זה. : (ד) קיבל מועמד כאמור בסעיף קטן (א) תרומות לפי [[פרק זה]], יחזיר את התרומות בסכום השווה לסכום המענק החלקי לתורמים, בתוך שלושים ימים מיום ישיבת הפתיחה, ואם לא ניתן להחזירן לתורמים או שלא ניתן לייחס את הסכומים שיש להחזיר לתורמים מסוימים – יעבירן לאוצר המדינה. : (ה) היה מועמד כאמור בסעיף קטן (א) לחבר הכנסת בתוך שנה מיום ישיבת הפתיחה וקיבל מענק חלקי לפי סעיף זה, יקבל בתוך שבעה ימים מיום שהיה לחבר הכנסת מענק כאמור [[בסעיף 28לז]] בניכוי המענק החלקי כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים. @ 28לט. החזרת כספים שלא הוצאו (תיקון: תשע״ח) : (א) לא הוציא מועמד את מלוא הסכום שקיבל כמענק או כהלוואה לפי [[סימן זה]] למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, יחזיר את הסכום שלא הוצא כאמור לאוצר המדינה בתוך שלושים ימים מתום תקופת הבחירות. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 28יח]], מועמד בבחירות מקדימות מזכות שאינו מועמד זכאי יחזיר יתרה כהגדרתה [[בסעיף האמור]] לתורמים, או יעבירנה לאוצר המדינה, והכול בתוך שלושים ימים מתום תקופת הבחירות. : (ג) מועמד שפרש מההתמודדות בבחירות המקדימות המזכות יפעל כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) בתוך שלושים ימים ממועד פרישתו. @ 28מ. גבייה (תיקון: תשע״ח) : על גביית סכום שיש להחזירו או להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סימן זה]], ולא הוחזר או לא הועבר במועד, יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995]], ודינו של סכום כאמור כדין חוב כהגדרתו [[בחוק האמור]]; בלי לגרוע מכלליות האמור, היה החייב חבר הכנסת, רשאי מנהל המרכז כמשמעותו [[בחוק האמור]], במסגרת ההליכים שיינקטו לגביית החוב, להורות על ניכוי החוב משכרו החודשי, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על מחצית השכר החודשי שלו זכאי חבר הכנסת. @ 28מא. הוראות לעניין חשב הכנסת (תיקון: תשע״ח) : (א) פעולות יושב ראש הכנסת לפי [[סימן זה]] יבוצעו באמצעות חשב הכנסת. : (ב) סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה לפי [[סימן זה]], למעט סכומים כאמור [[בסעיף 28מ]], יועברו באמצעות חשב הכנסת. == פרק ג': הוראות שונות (תיקון: תשנ"ג-2) == @ 29. סייג לתחולה : [[חוק העמותות, תש"ם-1980]], לא יחול על מפלגה שנרשמה לפי חוק זה. @ 29א. עיון במסמכים (תיקון: תשע״ח) : מסמכים שנמסרו לרשם לפי הוראות חוק זה יהיו פתוחים לעיון הציבור. @ 30. : ((הנוסח שולב [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]].)) @ 31. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]].)) @ 32. : ((הנוסח שולב [[בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973]].)) @ 33. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ג-2) : שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר חובת הדיווח לרשם ומסמכים שיש להגיש לו, בדבר סדרי העיון במסמכים שנמסרו לרשם ובדבר אגרות שיש לשלם לכיסוי הוצאות העיון במסמכים באמור או בעד פעולות אחרות של הרשם. : ((פורסמו [[תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993]].)) : ((פורסמו [[תקנות המפלגות (אגרות), התשנ״ג–1993]].)) @ 34. תחילה : תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. @ 35. פרסום : חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"ג באדר ב' התשנ"ב (18 במרס 1992). <חתימות> * חיים הרצוג, נשיא המדינה * יצחק שמיר, ראש הממשלה * דב שילנסקי, יושב ראש הכנסת * דן מרידור, שר המשפטים <ויקי>{{חוקי בחירות}}</ויקי> es12cdsjii8hg4p6e5u69nky14k3i21 2 293285 3025148 3024929 2026-07-17T14:03:20Z Fuzzy 29 3025148 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] * {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] * {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] * {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] * {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] * {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]] * {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] * {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ"ו)]] * {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]] * {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]] * {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע"ח)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]] * {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]] * {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] * {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]] * {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]] * [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]] 046y2yjdckseh932wrc3hddolgib73o 3025178 3025148 2026-07-17T18:00:08Z OpenLawBot 8112 תודה 3025178 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] * {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]] * {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]] * {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] * {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] * {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] * {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]] * {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]] * {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]] * {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ"ו)]] * {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]] * {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]] * {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]] * {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע"ח)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]] * {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]] * {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ"מ)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]] * {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]] * {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] * {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]] * {{v}} נוצר [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)]] * {{v}} נוצר [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)]] * {{v}} נוצר [[חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]] 25v9723g5yio4k8hgv984s4djgd4y57 0 293286 3025140 3019764 2026-07-17T14:00:15Z OpenLawBot 8112 [3025130] תיקון מס' 31 3025140 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000399}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ב, 190|חוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210835.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 100|רישום מפלגות קיימות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211001.pdf}}, {{ח:תיבה|170|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211788.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 156|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211150.pdf}}, {{ח:תיבה|156|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211151.pdf}}, {{ח:תיבה|432, 434|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 48|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211787.pdf}}, {{ח:תיבה|120|תיקון מס׳ 31 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211239.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 70|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211604.pdf}}, {{ח:תיבה|76|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211644.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 404|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300382.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 6|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק־יסוד: הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300420.pdf}}, {{ח:תיבה|16|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300427.pdf}}, {{ח:תיבה|410|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300487.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 150|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 34|בחירות מקדימות לכנסת השבע־עשרה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301938.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 116|חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300691.pdf}}, {{ח:תיבה|414|חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300779.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 580|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 21|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300772.pdf}}, {{ח:תיבה|126|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2194.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 190|תיקון מס׳ 31 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301336.pdf}}, {{ח:תיבה|314|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301444.pdf}}, {{ח:תיבה|423|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 251|חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313650.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1251|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 453|תיקון מס׳ 67 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381805.pdf}}, {{ח:תיבה|520|תיקון מס׳ 35 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382388.pdf}}, {{ח:תיבה|1055|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 98|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457919.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 223|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}, {{ח:תיבה|14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 194|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 911|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 168|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 363|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)}}. ''הודעות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 315|עדכון סכומי תרומות}}, {{ח:תיבה|1165|עדכון סכומי תרומות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 464|עדכון סכומי תרומות}}, {{ח:תיבה|1559|עדכון סכומי תרומות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 315|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}, {{ח:תיבה|567|סכומי תרומות והוצאות בתקופת בחירות מקדימות שפחתה מתשעה חודשים}}, {{ח:תיבה|1415|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 284|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}, {{ח:תיבה|889|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 213|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}, {{ח:תיבה|993|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 211|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}, {{ח:תיבה|512|עדכון סכומי תרומות והוצאות (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1022|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 219|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}, {{ח:תיבה|688|עדכון סכומי תרומות והוצאות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 924|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 327|עדכון סכומי תרומות והוצאות}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 634|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 509|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 572|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 487|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 579|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 589|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 733|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1837|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8150.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 370|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1542|עדכון סכומים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2178|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 900|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10515.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1444|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11094.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 728|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11642.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 543|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12164.pdf}}. ''שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ו, 995|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות בדבר רישום מפלגה, מוסדותיה ותקנונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מימון בחירות מקדימות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות בעניין תרומות והוצאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: דיווח ובקרה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: אכיפה ועונשין}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוראות מיוחדות לעניין בחירות מקדימות מזכות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות בדבר רישום מפלגה, מוסדותיה ותקנונה|תיקון: תשנ״ג־2}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ה־3, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – חבר בני־אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות אי חברתיות ולהביא ייצוגם בכנסת על ידי נבחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המימון“ – {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026):}} בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין או זכויות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות לכנסת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק המימון}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף|2|ייסוד מפלגה}} {{ח:ת}} מאה בני אדם או יותר, שהם אזרחי ישראל בגירים ותושביה, רשאים לייסד מפלגה על ידי רישומה בפנקס המפלגות. {{ח:סעיף|3|רשם המפלגות}} {{ח:ת}} שר המשפטים ימנה אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית המשפט המחוזי להיות רשם המפלגות (להלן – הרשם); הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|4|בקשה לרישום מפלגה|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום מפלגה (להלן – הבקשה) תוגש בידי מייסדיה לרשם; הבקשה תפרט את השם המוצע למפלגה, מטרותיה ומענה, וכן את השם, שנת הלידה, מספר הזהות, משלח היד והמען של כל חבר מייסד החתום על בקשת הרישום; לבקשה יצורף תקנון המפלגה. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ב)}} הודעה על הגשת הבקשה תפורסם תוך ארבעה עשר ימים מהגשתה ובתקופת הבחירות לכנסת – בתוך ארבעה ימים, ברשומות ובעתונים יומיים כפי שיקבע שר המשפטים; פרטי ההודעה ייקבעו בתקנות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (רישום ודיווח)|תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:תת|(ג)}} הרשם ימציא העתקים מן הבקשה לחברי ועדת הבחירות המרכזית, לבאי־כוח הסיעות בכנסת, ואם הוגשו אותה שעה רשימות מועמדים בבחירות לכנסת – לבאי־כוח רשימות אלו. {{ח:סעיף|5|סייגים לרישום מפלגה|תיקון: תשס״ב־3}} {{ח:ת}} לא תירשם מפלגה אם יש במטרה ממטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; {{ח:תתת|(2)}} הסתה לגזענות; {{ח:תתת|(2א)}} תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; {{ח:תתת|(3)}} יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות. {{ח:סעיף|6|התנגדות לרישום מפלגה|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} כל אזרח ישראל בגיר שהוא תושב הארץ רשאי להתנגד לרישום מפלגה. {{ח:תת|(ב)}} ההתנגדות תוגש לרשם בכתב, בצירוף הנמקות, תוך שלושים ימים מיום הפרסום ברשומות של ההודעה על הגשת הבקשה, ובתקופת הבחירות לכנסת – בתוך עשרה ימים. {{ח:תת|(ג)}} הרשם יחליט אם לקבל את ההתנגדות או לדחותה, ובתקופת הבחירות לכנסת – ימסור לבאי כוח הצדדים הודעה על כך בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה; החלטת הרשם ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון, תוך שלושים ימים מיום שניתנה. {{ח:תת|(ד)}} סירב הרשם לרשום מפלגה יעביר הרשם את דבר הסירוב ונימוקיו לאישור בית המשפט העליון. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|7|רישום בפנקס}} {{ח:ת}} לא סירב הרשם לרשום מפלגה, או שסירובו נדחה על ידי בית המשפט העליון, או לא הוגשו התנגדויות, או שנדחו ההתנגדויות שהוגשו, ירשום הרשם את המפלגה בפנקס המפלגות. {{ח:סעיף|8|סייגים לרישום מפלגה|תיקון: תשס״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו, או בשם הזהה לשם של מפלגה רשומה או שהיתה רשומה. {{ח:תת|(א1)}} בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תירשם מפלגה בשם הזהה, או בשם הדומה עד כדי להטעות, לשם של אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מפלגה רשומה או שהיתה רשומה; {{ח:תתת|(2)}} תאגיד שקיימת זיקה בינו לבין המפלגה המבקשת להירשם, הרשום כדין בישראל, או שהיה רשום כדין בישראל, חדל להתקיים, וטרם חלפו שישה חורשים מיום שחדל להתקיים כאמור; בפסקה זו, ”חדל להתקיים“ – לרבות אחד מאלה: {{ח:תתת}} לענין עמותה – עמותה שהסתיים פירוקה מרצון, או שחוסלה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 47|סעיפים 47}} {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 54|או 54 לחוק העמותות, התש״ם–1980}}; {{ח:תתת}} לענין חברה – חברה שחוסלה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342יא|סעיפים 315}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342לט|או 339 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}; {{ח:תתת}} לענין אגודה שיתופית – אגודה שבוטל רישומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 50|סעיף 50 לפקודת האגודות השיתופיות}}; {{ח:תתת}} לענין שותפות – שותפות שנמחקה מהרישום או שחוסלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 73|סעיף 73 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} נרשמה מפלגה בשם שאין לרשמו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הרשם לדרוש ממנה לשנות את השם; לא שינה השם תוך הזמן שנקבע בדרישת הרשם, רשאי הוא לעתור לבית המשפט לענינים מנהליים בירושלים להורות למפלגה לשנות את שמה. {{ח:תתת|(2)}} על דרישת הרשם לפי פסקה (1) רשאית המפלגה לעתור לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים, בתוך 30 ימים לאחר שנמסרה לה הודעה על הדרישה. {{ח:תתת|(3)}} חלפו 30 ימים מתום תקופת הזמן שנקבעה בדרישת הרשם כאמור בפסקה (1) ולא הוגשה עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים לפי הוראות פסקאות (ו) ו־(2), רשאי כל אדם לעתור לבית המשפט האמור להורות למפלגה לשנות את שמה; הוגשה עתירה לפי פסקה זו יהיו המפלגה והרשם משיבים בעתירה. {{ח:סעיף|9|שינוי שם ומטרות|תיקון: תשנ״ו־2}} {{ח:ת}} החלטת מפלגה לשנות את שמה או מטרה ממטרותיה טעינה רישום בידי הרשם, ויחולו בשינויים המחייבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4 עד 8}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}. {{ח:סעיף|10|שינוי תקנון או מען}} {{ח:ת}} מפלגה תודיע לרשם על כל שינוי בתקנונה או במענה, והוא ירשום את השינויים. {{ח:סעיף|11|ייחוד התואר מפלגה}} {{ח:ת}} חבר בני אדם שלא נרשם בפנקס המפלגות על פי הוראות חוק זה, לא ישא שם הכולל את המלה ”מפלגה“, או כל צורה דקדוקית הנגזרת ממנה. {{ח:סעיף|12|תעודת רישום ופרסום הודעה על רישום מפלגה}} {{ח:ת}} רשם הרשם מפלגה בפנקס המפלגות יתן לה תעודת רישום, יודיע על כך ליושב־ראש הכנסת וליושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית, ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובעתונים יומיים כפי שיקבע שר המשפטים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (רישום ודיווח)|תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:סעיף|13|מפלגה תאגיד|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} מפלגה רשומה היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. {{ח:תת|(ב)}} למבקר המדינה יהיו, לגבי ניהול הענינים הכספיים של המפלגה ולעניו ביצוע חוק זה, כל הסמכויות שהוענקו לו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד}} או {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק}} או לפיו לגבי גוף מבוקר. {{ח:סעיף|14|תקנון}} {{ח:תת|(א)}} למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו. {{ח:תת|(ב)}} התקנון יכלול הוראות בדבר: {{ח:תתת|(1)}} התנאים לקבלת חברים למפלגה, השעייתם והוצאתם ממנה; {{ח:תתת|(2)}} הזכויות והחובות של החברים; {{ח:תתת|(3)}} מוסדות וסדרים בדבר הליכים משמעתיים נגד חבר המפלגה ואמצעי המשמעת; {{ח:תתת|(4)}} הסמכות של סניפי המפלגה באזורי הארץ; {{ח:תתת|(5)}} קביעת מוסדות המפלגה, תפקידיהם, הרכבם, סמכויותיהם ודרכי פעולתם, ודרך קביעתם של מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת; {{ח:תתת|(6)}} מועדי התכנסות מוסדות המפלגה וסדרי הדיון בהם; {{ח:תתת|(7)}} הוראות בדבר ניהול ענייני המפלגה לפי חוק זה. {{ח:סעיף|15|חברות במפלגה אחת}} {{ח:ת}} לא יירשם אדם כחבר ביותר ממפלגה אחת, אך יכול אדם להיות חבר במפלגה ובמערך הכולל אותה מפלגה; לענין זה, ”מערך“ – מסגרת משותפת למפלגה או למפלגות או לחוגי ציבור. {{ח:סעיף|15א||תיקון: תשנ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|16|בחירת מועמדים}} {{ח:ת}} מועמדי מפלגה לבחירות לכנסת ייקבעו בהליך שייגדר בתקנון. {{ח:סעיף|17|בחירות מקדימות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} קבעה מפלגה כי מועמדי המפלגה ייבחרו בבחירות מקדימות, יחולו על הבחירות המקדימות הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים|חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי״ד–1954}} (להלן – חוק הבחירות לגופים ציבוריים). {{ח:סעיף|17א|פרסום סקר בבחירות מקדימות|תיקון: תשס״ט, תשס״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 16ה|סעיף 16ה לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}, יחולו על בחירות מקדימות כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א), במקום ההגדרה ””מתמודד בבחירות“ ”תקופת בחירות““, יקראו ””מועמד“, ”תקופת בחירות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}“; {{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ב), בפסקה (4), בסופה יקראו ”והאם היא נמנית עם הגוף הבוחר, עם אלה שהזדהו כתומכי המפלגה שלגביה נערך הסקר או עם כלל הציבור“; {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן (ה), ברישה, במקום ”לועדת הבחירות המרכזית“ יקראו ”לרשם המפלגות“; {{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן (ח), במקום ”בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות“ יקראו ”ביום השלישי שלפני יום הבחירות“. {{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן למועמד או למי שהצו מכוון כלפיו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי סעיף זה או המשכתו. {{ח:סעיף|17ב|היעדרות מעבודה ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות|תיקון: תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות“ – בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לתפקיד יושב ראש המפלגה או חבר הכנסת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חופשה שנתית“ ו”פנקס חופשה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד חינוך“ – עובד הוראה וגננת, לרבות סייעת בגן ילדים ומטפלת במעון יום. {{ח:תת|(ב)}} עובד זכאי להיעדר מעבודתו ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות שבהן הוא זכאי להצביע במפלגה שהוא חבר בה, ובלבד שמסר למעסיקו הודעה על כך ועל משך ההיעדרות הצפוי 14 ימים מראש לפחות; ההיעדרות לפי סעיף זה לא תעלה במצטבר על שני ימי עבודה מלאים בשנה. {{ח:תת|(ג)}} נעדר עובד מעבודתו לפי סעיף קטן (ב) יום או חצי יום, דין ההיעדרות כדי חופשה שנתית; ואולם אם אין לזכות העובד ימי חופשה שנתית או שמשך ההיעדרות הוא קצר מחצי יום, לא ישולם שכר בעד ההיעדרות לפי סעיף קטן (ב); היעדרות העובד כאמור לחצי יום, על חשבון חופשה שנתית, אינה גורעת מזכותו לניצול חצי יום החופשה הנותר לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו לעניין עובד חינוך בכפוף להליכי אישור חופשה הנהוגים לגביו. {{ח:תת|(ה)}} מעסיק ישמור בסוד מידע שמסר לו עובד לגבי היעדרות כאמור בסעיף זה, לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו כל שימוש, ובכלל זה לא ירשום בפנקס חופשה כל פרט לגבי המפלגה שבה נערכו הבחירות המקדימות. {{ח:סעיף|18|מוסדות}} {{ח:ת}} למפלגה יהיו המוסדות הבאים: {{ח:תת|(1)}} מוסד מרכזי; {{ח:תת|(2)}} גוף המופקד על ניהול עניני המפלגה ועל ביצוע החלטות; {{ח:תת|(3)}} מוסד לביקורת; {{ח:תת|(4)}} כל מוסד אחר שייקבע בתקנון. {{ח:סעיף|19|מוסד לביקורת}} {{ח:ת}} לכל מפלגה יהיה מוסד לביקורת; כחבר המוסד לביקורת יכול להיבחר כל חבר המפלגה, למעט חבר הנהלה או חבר בית הדין. {{ח:סעיף|19א|הודעה על רשימת מועמדים|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב}} {{ח:ת}} משקבעה מפלגה את רשימת המועמדים ואת סדרם ברשימה, בבחירות לכנסת, תודיע על כך לרשם תוך עשרה ימים. {{ח:סעיף|19ב|באי כוח המפלגה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב}} {{ח:ת}} מפלגה תקבע את בא־כוחה ואת ממלא מקומו לענין רשימת המועמדים שלה בבחירות לכנסת, ותודיע עליהם לרשם לפחות יום אחד לפני תום המועד להגשת רשימת המועמדים; הרשם יעביר את ההודעה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. {{ח:סעיף|20|חברי המפלגה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} אזרח ישראל שמלאו לו 17 שנים והוא תושב הארץ, המקיים את התנאים שנקבעו בתקנון לחברות במפלגה, רשאי להיות חבר במפלגה, ובלבד שאינו חבר במפלגה אחרת. {{ח:תת|(ב)}} החברות במפלגה היא אישית ואינה ניתנת להעברה. {{ח:תת|(ג)}} מפלגה תקיים רישום של חבריה, לרבות חברי המפלגה בסניפיה; הרישום יכלול את מספר הזהות של כל חבר ויהווה ראיה לכאורה לחברות במפלגה. {{ח:סעיף|20א|מסירת פרטים מזהים ממרשם האוכלוסין|תיקון: תשע״ב־3, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות“ – בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לאחד מהתפקידים האלה: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, וכן בחירות לתפקיד אחר במוסד של המפלגה, והכל אם רוב חברי המפלגה זכאים להשתתף בהן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר מפלגה“ – לרבות מי שביקש בכתב ובמפורש להירשם כחבר מפלגה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטים מזהים“ – שם משפחה, שם פרטי, מען, מספר הזהות במרשם האוכלוסין, ואם נפטר. {{ח:תת|(ב)|(1)}} מפלגה רשאית לפנות לשר הפנים ב־75 הימים שלפני עריכת בחירות מקדימות ולבקש עדכון ואימות הפרטים המזהים של חברי המפלגה בלבד, לשם יצירת קשר עם חברי המפלגה וניהול הבחירות המקדימות. {{ח:תתת|(2)}} לבקשה תצורף התחייבות בכתב כי עדכון ואימות הפרטים המזהים מתבקש רק על חברי המפלגה וכי לא ייעשה שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה, לרבות העברתו לאחר, אלא למטרות המפורטות בפסקה (1); התחייבות כאמור תיחתם בידי מי שעומד בראש הגוף המופקד על ניהול ענייני המפלגה ועל ביצוע החלטותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(2)}} ובידי האחראי לטיפול במידע מטעם המפלגה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 39|בסעיף 39(ג) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}. {{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בעניין – {{ח:תתת|(1)}} אופן הליך העדכון והאימות, ובלבד שיובטח כי לא ייחשף במסגרתו, בפני כל גורם שאינו המפלגה, כל מידע על זהות חברי המפלגה; {{ח:תתת|(2)}} מספר הימים לביצוע הליך העדכון והאימות מיום הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות)|תקנות המפלגות (עדכון ואימות פרטים מזהים של חברי מפלגה ממרשם האוכלוסין בבחירות מקדימות), התשע״ה–2014}}.}} {{ח:תת|(ד)}} מפלגה תיידע בכתב את המבקש להירשם כחבר בה כי פרטיו המזהים יעודכנו ויאומתו לפי הוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} העושה שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה, שלא לשם יצירת קשר עם חברי המפלגה או ניהול הבחירות המקדימות כאמור בסעיף קטן (ב)(1), דינו – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|21|איסור פעילות כלכלית עסקית|תיקון: תשנ״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} מפלגה לא תעסוק במישרין או בעקיפין בפעילות כלכלית־עסקית. {{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תהא מפלגה בעלת ענין בתאגיד, בין שהוא רשום ובין שאינו רשום; לענין זה, ”בעל ענין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ג)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מותר למפלגה, בעצמה או באמצעות תאגיד מפלגתי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}}, לעשות את אלה: {{ח:תתת|(1)}} לרכוש נכס מכל סוג, למכרו, להשכירו או להחזיקו; {{ח:תתת|(2)}} לנהל את כספי המפלגה ולהשקיעם. {{ח:תת|(ד)}} מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ומהוראות {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}}, מותר למפלגה, בעצמה או באמצעות תאגיד מפלגתי – {{ח:תתת|(1)}} להוציא לאור עיתונים או כתבי עת של המפלגה, להדפיסם ולהפיצם, ובלבד שפעילות זו תנוהל במשק כספים סגור; {{ח:תתת|(2)}} לקיים פעילות חינוך תנועתי. {{ח:סעיף|21א|תאגיד מפלגתי|תיקון: תשנ״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, רשאית מפלגה שהחזיקה ערב תחילתו של חוק זה בחמישים ואחד אחוזים לפחות מאמצעי שליטה בתאגיד, להמשיך ולהחזיק בהם ובלבד שהוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגיד כאמור (להלן – תאגיד מפלגתי). {{ח:תת|(ב)}} מפלגה שבחרה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), תודיע על פרטיו של התאגיד המפלגתי לרשם המפלגות ותציין בהודעתה את פירוט הנכסים שבבעלותו של התאגיד המפלגתי ביום תחילתו של חוק זה; ההודעה תהיה בטופס שייקבע. {{ח:תת|(ג)}} מפלגה תהא אחראית לגרום לכל שינוי במסמכי ההתאגדות של התאגיד המפלגתי, במשמעותם בדין שמכוחו הוא הוקם, הנדרש עקב תחולתו של חוק זה; הודעה על השינויים תישלח לרשם הממונה על רישומו של אותו תאגיד ולרשם המפלגות. {{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מתאגיד מפלגתי להעביר את נכסיו, כולם או מקצתם, למפלגה המחזיקה בו באמצעי שליטה באמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”החזקה“ ו”אמצעי שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף|22|החלת {{ח:חיצוני|חוק בחירות לגופים ציבוריים|חוק בחירות לגופים ציבוריים}}}} {{ח:ת}} לפי בקשת מפלגה, רשאי שר המשפטים בצו, בשינויים המחוייבים, להחיל על בחירות הנערכות לועידה הכללית של המפלגה את {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים|חוק הבחירות לגופים ציבוריים}}. {{ח:סעיף|23|עבירות בחירות}} {{ח:ת}} בבחירות למוסד ממוסדות המפלגה יחולו {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים#סעיף 8|הסעיפים 8 עד 12 מחוק הבחירות לגופים ציבוריים}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:סעיף|24|ניהול חשבונות}} {{ח:ת}} מפלגה תנהל ספרי חשבונות, מאזנים ודו״חות לפי הנחיות מבקר המדינה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות המפלגות (מורשה חתימה)|הנחיות המפלגות (מורשה חתימה), התשנ״ה–1994}}.}} {{ח:סעיף|24א|הוראות לגבי אדם שמסר הודעה על התמודדות בבחירות לכנסת לפני שנרשם כחבר מפלגה|תיקון: תשע״ב־2, תשע״ט, תש״ף־2, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה על התמודדות“ – הודעה ברבים על כוונה להתמודד בבחירות לכנסת או איסוף תרומות, והכל לפי סעיף קטן (ב); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, והכל לשם התמודדות בבחירות לכנסת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההסדר“ – התקופה שתחילתה ביום מסירת הודעה על התמודדות וסיומה ביום שבו מוסר ההודעה נרשם כחבר או כמייסד של מפלגה שבה הוא מתכוון להתמודד בבחירות לכנסת הבאה או ביום שבו מוסר ההודעה נכלל ברשימת המועמדים של מפלגה לכנסת, לפי המוקדם, או ביום שבו הודיע כי חזר בו מכוונתו להתמודד כאמור; ואולם התקופה כאמור לא תחל אלא בחלוף שנתיים מיום תחילת כהונתה של הכנסת שבה נמסרה ההודעה על ההתמודדות או ביום תחילתה של תקופת הבחירות לכנסת – אם הבחירות הוקדמו, לפי המוקדם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, אלא אם כן ניתנה על ידי אדם שמסר הודעה על התמודדות או על ידי בן משפחתו, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 28ו|בסעיף 28ו(ה)}}, והכל לשם התמודדות בבחירות לכנסת. {{ח:תת|(ב)}} אדם שהודיע ברבים, בעל פה או בכתב, על כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת הבאה ברשימת מועמדים שתגיש מפלגה שאינו חבר בה, אף אם טרם נרשמה, יודיע על כך למבקר המדינה בכתב ובלא דיחוי, ולעניין סעיף זה יראו איסוף תרומות בסכום שנתי מצטבר שלא יפחת מ־50,000 שקלים חדשים, כהודעה ברבים; אדם כאמור יודיע למבקר המדינה בכתב ובלא דיחוי גם על קיום התנאים לסיומה של תקופת ההסדר. {{ח:תת|(ג)}} מבקר המדינה יקבע את תחילתה של תקופת ההסדר לגבי אדם וכן את סיומה, בין השאר בהסתמך על הודעה על התמודדות שנמסרה לו לפי סעיף קטן (ב), או ביוזמתו או לפי פנייה אליו, ויפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה. {{ח:תת|(ד)}} קבע מבקר המדינה את תחילתה של תקופת ההסדר לגבי אדם, יחולו לגביו הוראות אלה בתקופת ההסדר: {{ח:תתת|(1)}} הוא ינהל תרומות שקיבל והוצאות שהוציא בחשבון בנק נפרד ולפי הנחיות שקבע מבקר המדינה לעניין ניהול מערכת חשבונות; {{ח:תתת|(2)}} הוא ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שקיבל בתוך 14 ימים מיום שקיבל את התרומה, בציון שם התורם וכתובתו, וסכום התרומה בשקלים חדשים או במטבע חוץ; מבקר המדינה יפרסם באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה את פירוט התרומות עם קבלת ההודעה על כך; {{ח:תתת|(3)|(א)}} הוא לא יקבל מאדם ומבני ביתו הסמוכים על שולחנו או ממי שתלויים בו מבחינה כלכלית, תרומות ששוויין עולה על 10,000 שקלים חדשים בשנה; לעניין זה יראו הלוואה שאינה מתאגיד בנקאי או ערבות להלוואה כתרומה, והן לא יעלו על סכום התרומה המותר; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא יקבל תרומה מתאגיד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 28ד|בסעיף 28ד(א)}}, בארץ או בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא לא יקבל תרומה מקטין; {{ח:תתתת|(ד)}} הוא לא יקבל תרומה אלא לאחר שהוא או מי מטעמו בדק ואימת את זהותו ואת מענו של התורם ולא יקבל תרומה שניתנה בעילום שם; {{ח:תתתת|(ה)}} הוא לא יקבל תרומה בשטרי כסף או במעות בשווי העולה על 200 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(ו)}} נעשתה תרומה באמצעי תשלום, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כג|סעיף 28כג(ד)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(4)}} הוא יחזיר לתורם תרומה שהתקבלה בניגוד להוראות סעיף זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על פיו, או את חלקה שהוא מעל למותר, מיד כשנודע לו על כך; התקבלה תרומה בעילום שם, יעבירנה, מיד כשנודע לו על כך, לאוצר המדינה. {{ח:תת|(ה)}} נותרו בידי אדם שמסר הודעה על התמודדות כספים שמקורם בתרומות לאחר תום תקופת ההסדר, יחזירם לתורמים, ואם לא ניתן לעשות כן – יעבירם לאוצר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 8ד|סעיף 8ד לחוק המימון}}. {{ח:תת|(ו)}} אחת היא אם התרומות לפי סעיף זה ניתנו לאדם שמסר הודעה על התמודדות, או לכל אדם או חבר בני אדם הפועלים מטעמו או למענו ובזיקה אליו; תרומה שניתנה לאדם או לחבר בני אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שפעולותיו מכוונות לסייע בהתמודדות בבחירות של אדם שמסר הודעה על התמודדות, רואים אותה כתרומה שניתנה לאדם שמסר הודעה על התמודדות. {{ח:תת|(ז)}} מבקר המדינה יקבע הנחיות לביצוע הוראות סעיף זה ויפרסמן באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה; הודעות שיש למסור למבקר המדינה לפי סעיף זה יינתנו בדרך שיקבע המבקר ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}}. {{ח:תת|(ח)}} מצא מבקר המדינה כי אדם שמסר הודעה על התמודדות עשה אחד מאלה, יעביר אותו אדם לאוצר המדינה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כה2|סעיף 28כה2}}, בשינויים המחויבים, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ומבקר המדינה רשאי להפחית סכומים אלה אם סבר כי קיימים טעמים המצדיקים זאת: {{ח:תתת|(1)}} קיבל תרומה בסכום העולה על הסכום המותר לפי סעיף זה – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה החורג מהסכום המותר; {{ח:תתת|(2)}} קיבל תרומה אסורה אחרת לפי סעיף זה – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה; {{ח:תתת|(3)}} לא מילא אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי סעיף זה או בהנחיות מבקר המדינה – סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה. {{ח:תת|(ט)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} ניהל חשבונות של תרומות והוצאות, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(1); {{ח:תתת|(2)}} קיבל תרומה, הלוואה או ערבות בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(3); {{ח:תתת|(3)}} לא החזיר תרומה שהתקבלה בניגוד להוראות סעיף זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר, או לא העביר לאוצר המדינה תרומה שהתקבלה בעילום שם, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד)(4); {{ח:תתת|(4)}} השתמש בתרומות שנשארו בידיו לאחר תום תקופת ההסדר או לא החזירן לתורמים או לא העבירן לאוצר המדינה, בניגוד להוראות סעיף קטן (ה); {{ח:תתת|(5)}} לא מסר למבקר המדינה מידע, הודעה או תצהיר לפי דרישת המבקר או לא דיווח על קבלת תרומות, בניגוד להוראות סעיף זה. {{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאיסור לפי כל חוק, או מחובה החלה על מפלגה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}}; הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} בעניין תרומות והוצאות יחולו על מועמד בבחירות מקדימות שהסתיימה לגביו תקופת ההסדר, ואין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כאמור. {{ח:סעיף|25|הכנסות המפלגה|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־2, תשס״ד, תשס״ח, תשע״ז־2, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא יהיו למפלגה הכנסות לבד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דמי חבר ומגביות בקרב חברי המפלגה במסגרת הסכומים המותרים {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק המימון}}; {{ח:תתת|(2)}} כספים שהתקבלו לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}}; {{ח:תתת|(2א)}} כספים שהתקבלו על פי החלטת הסתדרות העובדים הכללית החדשה למימון מערכות הבחירות בהסתדרות זו ובאיגודים המקצועיים המאורגנים בה לצורכי המפלגות המופיעות בה בהתאם לגודלן הייצוגי; {{ח:תתת|(2ב)}} הפרשי הצמדה וריבית בשל הלוואה שנתנה המפלגה לסיעה בהסתדרות העובדים הכללית החדשה או לרשימת מועמדים המתמודדת בבחירות להסתדרות זו, לצורך מימון מערכת הבחירות שלה בהסתדרות זו, ובלבד שהסיעה בהסתדרות או רשימת המועמדים קשורה אליה ומזוהה עמה; {{ח:תתת|(3)}} תרומות שהתקבלו לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}}; {{ח:תתת|(3א)|(א)}} כספים שהתקבלו ממועמדים בבחירות פנימיות במפלגה כהשתתפות בהוצאות המפלגה לצורך ארגון הבחירות האמורות, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הסכום שייגבה ממועמד לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים לכל מערכת של בחירות פנימיות; {{ח:תתתתת|(2)}} שימוש בכספים שהתקבלו לפי פסקה זו יהיה רק לארגון הבחירות הפנימיות שבהן משתתפים המועמדים שמהם נגבו; {{ח:תתתתת|(3)}} סך כל הסכומים שתגבה מפלגה בכל מערכת בחירות פנימיות מהמועמדים לא יעלה על ההוצאות שהוציאה המפלגה לצורך ארגון הבחירות האמורות; {{ח:תתתת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}}, לא יראו סכומים כאמור בפסקה זו כתרומה; {{ח:תתת|(4)}} כספים שהתקבלו מפעולה המותרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; {{ח:תתת|(5)}} כספים שהתקבלו מתאגיד מפלגתי הפועל בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 21א|ו־21א}}; {{ח:תתת|(6)}} הכנסות שמקורן בכספים שהתקבלו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 24|וסעיף 24}} יחולו מיום הגשת הבקשה לרישום; המפלגה תהיה אחראית לפעולות שנעשו בתקופה זו. {{ח:סעיף|25א|הודעה על נכסי המפלגה ודוחות כספיים|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־2, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} מפלגה תגיש לרשם, בתוך 90 ימים מיום רישומה בפנקס המפלגות, הודעה על נכסיה והתחייבויותיה; ההודעה תהיה בטופס שיקבע הרשם והיא תכלול כל מידע שידרוש הרשם בכתב בעניינים אלה. {{ח:תת|(ב)}} מפלגה שאינה מחויבת למסור למבקר המדינה את חשבונותיה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק המימון}}, לגבי שנת כספים או חלק ממנה, תגיש לרשם, בתוך עשרה שבועות מתום השנה, הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ורשאי הרשם לדרוש שהודעה כאמור תכלול, בין השאר, מידע על פעילות חינוך תנועתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(2)}} ותאגידים מפלגתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לרבות זכות במקרקעין של תאגידים כאמור. {{ח:תת|(ג)}} מפלגה שמחויבת למסור למבקר המדינה את חשבונותיה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 10|סעיף 10(ג) לחוק המימון}}, לגבי שנת כספים או חלק ממנה, תגיש לרשם, במועד שבו עליה למסור את חשבונותיה למבקר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 10|סעיף 10(ג), (ג1) ו־(ו) לחוק האמור}} – {{ח:תתת|(1)}} הודעה שתכלול מידע על זכויותיה במקרקעין, פעילות חינוך תנועתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(2)}}, ותאגידים מפלגתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לרבות זכויות במקרקעין של תאגידים כאמור; ההודעה תהיה בטופס שיקבע הרשם ותכלול כל מידע שידרוש הרשם בכתב בעניינים אלה; {{ח:תתת|(2)}} דוחות כספיים מבוקרים הכוללים מאזן שנתי ודוחות הוצאות והכנסות שנתיים כפי שהיא מגישה למבקר המדינה. {{ח:סעיף|25ב|פטור ממס שבח ממס מכירה וממס רכישה|תיקון: תשנ״ה־3, תשס״א}} {{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין או הענקת זכות באיגוד מקרקעין, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963}} (להלן – זכות), למפלגה, ללא תמורה, תהא פטורה ממס שבח מקרקעין ממס מכירה וממס רכישה אם נתקיימו כל אלה – {{ח:תתת|(1)}} הזכות היתה כלולה, בהודעה הראשונה שמסרה המפלגה לרשם המפלגות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}} או נמסרה בהודעה לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211218.pdf|סעיף 7(ב) לחוק המפלגות (תיקון מס׳ 4), התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(2)}} הזכות נרשמה על שם המפלגה בפנקסים או במרשמים המתנהלים על פי דין, תוך עשר שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211218.pdf|חוק המפלגות (תיקון מס׳ 4), התשנ״ה–1995}}, אלא אם כן היתה מניעה לרישומה על פי כל דין, ובלבד שהיא נרשמה תוך זמן סביר ממועד הסרת המניעה. {{ח:תת|(ב)}} במכירת זכות במקרקעין או בהענקת זכות באיגוד מקרקעין עליהן חל סעיף קטן (א), על ידי המפלגה לה נמכרה או הועברה הזכות, יראו לענין חישוב השבח את הזכות כאילו נמכרה על ידי מי שממנו נתקבלה. {{ח:סעיף|25ג|הוראות לענין מס ערך מוסף|תיקון: תשנ״ה־3}} {{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין או הענקת זכות באיגוד מקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב}}, יראו אותן כעסקאות המנויות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 30|בסעיף 30(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}. {{ח:סעיף|25ד|שמירת זכויות|תיקון: תשנ״ה־3}} {{ח:ת}} רישום הבעלות בנכס על שם מפלגה בהתאם לחוק זה או בהתאם {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211218.pdf|לסעיף 7 לחוק המפלגות (תיקון מס׳ 4), התשנ״ה–1995}}, לא יפגע בכל זכות, שעבוד, עיקול או זכות אחרת של צד שלישי בנכס; כל טענה שעמדה למעביר הנכס כנגד צד שלישי לפני הרישום כאמור, תעמוד אף למפלגה שעל שמה נרשם הנכס. {{ח:סעיף|26|פירוק מפלגה לפי צו בית משפט}} {{ח:ת}} פירוק של מפלגה לפי צו של בית המשפט, יהיה כדרך שמפרקים עמותה, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|27|פירוק מרצון}} {{ח:תת|(א)}} מפלגה רשאית על פי החלטה של שני שלישים מחברי המוסד המרכזי שלה, להחליט על פירוק מרצון; ההחלטה טעונה רוב של שני שלישים מן המצביעים בישיבת המוסד המרכזי שעליה ניתנה לכל חברי המוסד המרכזי הודעה מראש של 21 ימים לפחות. {{ח:תת|(ב)}} העתק מההחלטה יוגש לרשם. {{ח:תת|(ג)}} הפירוק יחל כעבור שבועיים מקבלת ההחלטה, זולת אם נקבע בה תאריך מאוחר יותר. {{ח:סעיף|28|עונשין|תיקון: תשנ״ה־3, [ק״ת שיעורים]}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שילם עבור אחר דמי חברות או דמי התפקדות או כל תשלום אחר המתחייב כדי להקנות זכות הצבעה בבחירות פנימיות במפלגה (להלן – זכות הצבעה); {{ח:תתת|(2)}} השמיט, הוסיף או שינה שלא כחוק רשימה של בעלי זכות הצבעה; {{ח:תתת|(3)}} ניסה להשפיע על בעל זכות הצבעה להצביע תוך הבטחת טובת הנאה; {{ח:תתת|(4)}} מנע מאדם, ללא סיבה חוקית, מלקבל זכות הצבעה; {{ח:תתת|(5)}} הקנה זכות הצבעה למי שאינו זכאי לכך; {{ח:תתת|(6)}} הפריע למהלך הסדיר של בחירות פנימיות; {{ח:תתת|(7)}} התערב שלא כדין במנין הקולות; {{ח:תתת|(8)}} נתן או הציע שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מלהצביע; {{ח:תתת|(9)}} הצביע בבחירות פנימיות יותר מפעם אחת; {{ח:תתת|(10)}} נתן הצהרה כוזבת בענין חברותו או אי חברותו במפלגה, {{ח:תת}} דינו – מאסר שנה. {{ח:תת|(א1)}} לא מילאה מפלגה אחר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}} {{ח:פנימי|סעיף 25א|או 25א}}, דינה – קנס 513,000 שקלים חדשים; ואולם על הוראה {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25}} שנקבע עונש לעבירה עליה {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק המימון}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק המימון}}. {{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים|בחוק הבחירות לגופים ציבוריים}}, או מכל חוק אחר. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מימון בחירות מקדימות|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ו}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות בעניין תרומות והוצאות|תיקון: תשס״ח}} {{ח:סעיף|28א|הגדרות|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ה}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות“ – בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לאחד מהתפקידים האלה, תהא שיטת הבחירות אשר תהא: יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית, חבר מועצת רשות מקומית, תפקיד בהסתדרות הכללית החדשה, בהסתדרות העובדים הלאומית, בהסתדרות הציונית העולמית או תפקיד אחר במפלגה או מטעמה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, למעט פעילות אישית בהתנדבות שערכה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים והיא אינה בגדר עיסוקו של המתנדב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד“ – מי שהוא נבחר הציבור או מי שהכריז על עצמו כמועמד, או הודיע ברבים, בעל־פה או בכתב, במפורש או על דרך התנהגות, על כוונתו להתמודד בבחירות מקדימות; לעניין זה, ”התנהגות“ – לרבות הוצאה או קבלת תרומות למימון התמודדות בבחירות מקדימות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נבחר הציבור“ – ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת בחירות“ – אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תקופה שתחילתה ביום החלטה של מפלגה על קיום בחירות מקדימות וסופה בתום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות; מפלגה תקבע את מועד הבחירות המקדימות בתוך שישה חודשים מיום החלטתה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או חבר הכנסת – גם תקופה שתחילתה ביום הקובע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק המימון}} וסופה בתום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות, ואם מפלגה לא החליטה על קיום בחירות מקדימות בתוך 30 ימים מהיום הקובע האמור – יהיה סופה בתום אותם 30 ימים; {{ח:תתת|(3)}} החלה תקופת בחירות לפי פסקה (1) או (2) והחליטה מפלגה על ביטול הבחירות המקדימות או החליטה שלא יתקיימו בחירות מקדימות – תקופה שסופה ביום ההחלטה; {{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, הסתיימה תקופת בחירות בלי שהתקיימו בחירות מקדימות לפי פסקה (2) או (3) והחליטה המפלגה לאחר מכן על קיום בחירות מקדימות כך שאלה התקיימו בתוך 120 ימים מהיום שבו הסתיימה תקופת בחירות כאמור, ייחשבו שתי התקופות, לעניין ההגבלות על תקרת הסכום מתורם בודד ועל תקרת הסכומים הכוללת של תרומות והוצאות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} כאילו היו תקופה אחת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג, אך למעט פעילות אישית בהתנדבות, שערכה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והיא אינה בגדר עיסוקו של המתנדב. {{ח:סעיף|28ב|עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מועמד שהוא נבחר ציבור|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות למימון התמודדות בבחירות מקדימות, בכל עת, והכל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות, הן לעניין תקרת הסכום מתורם בודד והן לעניין התקרה הכוללת של תרומות, לפי התפקיד שעליו הוא מתכוון להתמודד, המפלגה שבה הוא חבר ומספר בעלי זכות הבחירה לאותו תפקיד במפלגה, ובלבד שהסכומים לא יעלו על התקרות המותרות לאותן בחירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}; התחילה תקופת בחירות במפלגה והתמודד המועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה או ראש הממשלה, רשאי הוא לקבל השלמה לתקרת הסכום מתורם בודד ומכלל התורמים לפי התקרות המותרות לעניין תפקידים אלה. {{ח:תתת|(2)}} מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי לקבל תרומות כאמור בפסקה (1) רק לאחר שמסר הודעה למבקר המדינה שבה יפרט את הפרטים כאמור באותה פסקה; חל שינוי באחד הפרטים יודיע על כך המועמד למבקר המדינה ויחולו הוראות פסקה (1) לפי ההודעה המעודכנת. {{ח:תת|(ג)}} מועמד שהוא נבחר הציבור רשאי להשתמש בתרומות שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, בתקופת בחירות בלבד ורק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות. {{ח:תת|(ד)}} הוצאה שהוציא מועמד לפני תקופת הבחירות, שלא מכספי תרומות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, למימון טובין או שירותים שנעשה בהם שימוש בתקופת הבחירות המקדימות או למימון תעמולה ישירה ומובהקת לבחירתו בבחירות מקדימות תיחשב כחלק מההוצאה הכוללת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות אף אם בשלו לא חרג מתקרת ההוצאות המותרת לאותן בחירות מקדימות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, יכסה את הגירעון בתוך חמישה חודשים מתום תקופת הבחירות, ורשאי הוא להשתמש לשם כך בתרומות שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לאחר אותן בחירות מקדימות; ואולם לעניין {{ח:פנימי|סעיף 28ו|סעיף 28ו}} יראו תרומות כאמור כתרומה במסגרת הבחירות המקדימות הבאות. {{ח:סעיף|28ב1|פעילות פוליטית של נבחר הציבור שלא בקשר לבחירות מקדימות|תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא יראו בפעילות פוליטית שגרתית של נבחר הציבור שלא בתקופת הבחירות, ובכלל זה קשר עם ציבור הבוחרים, דיווח על פעילות, ארגון כנסים פוליטיים או השתתפות בהם, כפעילות במסגרת התמודדות בבחירות מקדימות, ולא יראו הוצאה שהוציא נבחר הציבור בפעילות כאמור כהוצאה למימון התמודדות בבחירות מקדימות. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ג)}}, לא ישתמש נבחר הציבור בתרומה שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} למימון פעילות פוליטית שגרתית, כאמור בסעיף קטן (א), ולא יקבל תרומה אחרת למימונה. {{ח:סעיף|28ב2|עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מועמד שאינו נבחר הציבור|תיקון: תשס״ח, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} המגבלות והאיסורים {{ח:פנימי|פרק ב|שבפרק זה}} על קבלת תרומות ועל הוצאת הוצאות יחולו על מועמד שאינו נבחר הציבור בתקופת בחירות, וכן תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיף 28ב(ד)}} גם בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות יהא מקור כספי ההוצאה אשר יהא. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} יחולו על מועמד שאינו נבחר הציבור גם בתקופה שקדמה לתקופת הבחירות. {{ח:סעיף|28ב3|עקרונות בעניין תרומות והוצאות של מי שנבחר בידי גוף מצומצם|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} מי שנבחר או נקבע להיות מועמד של מפלגה לאחד מהתפקידים המנויים בהגדרה ”בחירות מקדימות“ על ידי גוף שמספר חבריו אינו עולה על 50, לא יקבל תרומה למימון הליך בחירתו או קביעתו כאמור, ולא יוציא לשם כך הוצאה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים; המועמד ימסור למבקר המדינה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28כב|בסעיף 28כב(ב)}}. {{ח:סעיף|28ג||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28ד|איסור תרומות|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} מועמד לא יקבל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ ותאגיד כאמור לא ייתן תרומה למועמד; לענין זה, ”תאגיד“ – לרבות שותפות רשומה; הוראה זו לא תחול על סיוע שמגישה מפלגה לכל המועמדים שהם חבריה המתמודדים באותן בחירות מקדימות. {{ח:תת|(ב)}} מועמד לא יקבל תרומה מקטין. {{ח:תת|(ג)}} מועמד לא יקבל תרומה אלא לאחר שזהותו ומענו של התורם נבדקו ואומתו בידי המועמד או מטעמו, ולא יקבל תרומה שניתנה בעילום שם. {{ח:תת|(ד)}} מועמד לא יקבל מתורם ותורם לא ייתן למועמד תרומה בשטרי כסף או במעות בשווי העולה על 200 שקלים חדשים. {{ח:סעיף|28ד1|הלוואה וערבות|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} מועמד רשאי לקבל הלוואה מתאגיד בנקאי למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, ובלבד שתקופת פירעונה לא תעלה על שנה וסכומה לא יעלה על מחצית התקרה הכוללת של הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיף 28ח}}; לא עלה סכום ההלוואה על 50,000 שקלים חדשים רשאי המועמד לקבל את ההלוואה אף אם עלה סכומה על מחצית התקרה הכוללת כאמור; מועמד יודיע לתאגיד הבנקאי כי ההלוואה נועדה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ומה התקרה הכוללת של הוצאות המותרת לו. {{ח:תת|(ב)}} מועמד אינו רשאי לקבל הלוואה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות אלא ממי שרשאי לתרום לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, והלוואה כאמור של מלווה בודד ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית תהיה בסכום שלא יעלה על סכום התרומה המותר, ויראו הלוואה כאמור כתרומה. {{ח:תת|(ג)}} ערבות להלוואה לפי סעיף זה תהיה ממי שרשאי לתרום לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, וערבות כאמור של ערב בודד ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית לא תעלה על סכום התרומה המותר, ויראו ערבות כאמור כתרומה. {{ח:סעיף|28ד2|תרומה מקיבוץ|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, קיבוץ רשאי לתרום למועמד שהוא חבר בו והמועמד רשאי לקבל, במקום תרומות אישיות של החברים בו, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 15% מהסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, לפי העניין, או תרומות שצירופן אינו עולה על שיעור זה; בסעיף זה, ”קיבוץ“ – לרבות מושב שיתופי, מושב עובדים וכפר שיתופי שסווגו ככאלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}. {{ח:סעיף|28ה||תיקון: תשנ״ג־2, [ק״ת הודעות], תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28ו|תרומה מתורם בודד|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, [ק״ת הודעות]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} תורם בודד רשאי לתרום למועמד ומועמד רשאי לקבל מאותו תורם, תרומה אחת ששווייה אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 13,470 ש״ח)}} או תרומות שצירופן אינו עולה על סכום זה, למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, בתקופה שתחילתה ביום ה־15 לאחר בחירות מקדימות שבהן התמודד המועמד ועד היום ה־14 לאחר בחירות מקדימות שאחריהן, שבהן התמודד המועמד לאותו תפקיד או לתפקיד אחר; לעניין סעיף זה יראו מועמד כמתמודד אף אם פרש מן ההתמודדות. {{ח:תתת|(2)}} החליטה מפלגה על ביטול הבחירות המקדימות, ולאחר מכן החליטה על קיום בחירות מקדימות כך שאלה התקיימו בחלוף 120 ימים מיום ההחלטה על ביטול הבחירות המקדימות, תסתיים התקופה האמורה בפסקה (1) ביום ההחלטה על הביטול האמור, ורשאי תורם בודד לתרום למועמד ומועמד רשאי לקבל מאותו תורם, תרומה נוספת כאמור באותה פסקה, מאותו מועד ועד היום ה־14 לאחר הבחירות המקדימות. {{ח:תתת|(3)}} לגבי מועמד המתמודד לראשונה בבחירות מקדימות – תהא תחילתה של התקופה האמורה בפסקה (1) ביום שבו קיבל תרומה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות. {{ח:תת|(ב)}} בבחירות מקדימות לתפקיד של חבר הכנסת או חבר מועצת רשות מקומית שזכאים להשתתף בהן פחות מ־50,000 בעלי זכות בחירה, רשאי תורם בודד לתרום למועמדים שונים, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), תרומות שצירופן אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 13,470 ש״ח)}}; היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, רשאי תורם בודד לתרום למועמדים שונים בבחירות מקדימות כאמור ובתקופה האמורה תרומות שצירופן אינו עולה על 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 40,400 ש״ח)}}. {{ח:תת|(ג)}} בבחירות מקדימות שבהן מתמודד מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, ראש רשות מקומית, או לתפקיד אחר במפלגה או מטעמה שמועמד אחד בלבד יכול לכהן בו, יחולו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} תורם בודד רשאי לתרום למועמד אחד בלבד; {{ח:תתת|(2)}} היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, רשאי תורם בודד לתרום ורשאי המועמד לקבל מאותו תורם, בתקופת הבחירות, תרומה ששווייה אינו עולה על 40,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 53,860 ש״ח)}}; תרם התורם לאותו המועמד, לפני תקופת הבחירות, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להשלים את הסכום, בתקופת הבחירות, לתקרה האמורה בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ד)}} תרומות של אדם ושל בני ביתו הסמוכים על שולחנו או של מי שתלויים בו מבחינה כלכלית יראו אותן כתרומה אחת. {{ח:תת|(ה)}} המועמד ובני משפחתו רשאים לתרום, יחד, למימון התמודדות המועמד בבחירות מקדימות, סכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, לפי העניין; לעניין זה, ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, דוד ובן זוגו של כל אחד מאלה, וכן הורה של בן זוגו של המועמד. {{ח:תת|(ו)}} תרומה לפי סעיף זה לא תעלה על התקרה הכוללת של תרומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיפים 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|28ו1||תיקון: תשנ״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28ז||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28ח|תקרה כוללת של תרומות והוצאות|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ו, תשנ״ט־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, [ק״ת הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} מועמד לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ולא יוציא הוצאות, בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>מספר בעלי זכות הבחירה</th><th>הסכום הכולל</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} עד 50 </td><td>לעניין תרומות – 0 שקלים חדשים; לעניין הוצאות – 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 6,730 ש״ח)}};</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} 51 עד 9,999 </td><td>5000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 6,730 ש״ח)}} ועוד 15 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־50 בוחרים;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} 10,000 עד 99,999 </td><td>155,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 208,720 ש״ח)}} ועוד 2.75 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־10,000 בוחרים;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} 100,000 ומעלה </td><td>405,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2008; בשנת 2026, 545,370 ש״ח)}} ועוד 2 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־100,000 בוחרים.</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} בבחירות מקדימות שבהן מתמודד מועמד לתפקיד של יושב ראש המפלגה או ראש הממשלה ושזכאים להשתתף בהן פחות מ־50,000 בעלי זכות בחירה יהיה הסכום לעניין סעיף קטן (א) פי שניים מן הסכומים המפורטים בו; היה מספר בעלי זכות הבחירה 50,000 לפחות, יהיה הסכום כאמור פי ארבעה מן הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} התמודד מועמד לתפקיד כאמור בסעיף קטן (ב) וכן לתפקיד חבר הכנסת, באותה מפלגה, בתוך 120 ימים, רשאי הוא לקבל תרומות ולהוציא הוצאות, כמפורט להלן, לפי הגבוה: {{ח:תתת|(1)}} בשווי כולל שלא יעלה על הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א) להתמודדות על שני התפקידים; {{ח:תתת|(2)}} מיום שאחרי יום הבחירות המקדימות שלו לראשות המפלגה או לראשות הממשלה, לרבות עקב פרישתו מהתמודדות לתפקיד כאמור, ועד תום תקופת הבחירות המקדימות לתפקיד חבר הכנסת – בשווי כולל שלא יעלה על 25% מהסכומים המפורטים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} התמודד מועמד לאותו תפקיד בבחירות מקדימות חוזרות, רשאי הוא לקבל תרומות ולהוציא הוצאות מיום שאחרי יום הבחירות המקדימות ועד תום 14 ימים לאחר יום הבחירות המקדימות החוזרות, בשווי כולל שלא יעלה על 25% מהסכומים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין. {{ח:סעיף|28ט|תקרה כוללת של תרומות והוצאות לפי החלטת מפלגה|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} מפלגה רשאית, בתוך שבעה ימים מתחילתה של תקופת בחירות, לקבוע סכומים מרביים נמוכים מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיף 28ח}} לבחירות מקדימות שונות, וכן אמות מידה לקביעת הסכומים, בשים לב לתפקיד ולמספר בעלי זכות הבחירה. {{ח:תת|(ב)}} מפלגה תודיע למבקר המדינה על קביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 24 שעות מעת קבלתה; מבקר המדינה יפרסם את קביעת המפלגה לפי סעיף זה בתוך יומיים מיום שקיבל את ההודעה, והקביעה תיכנס לתוקפה למחרת הפרסום. {{ח:סעיף|28ט1|תחולת ההגבלות בעניין תרומות והוצאות|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} בלי לפגוע בכלליות האמור {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימן זה}}, אחת היא אם התרומות ניתנו למועמד או לכל אדם או חבר בני אדם הפועל מטעם המועמד, או למענו ובזיקה אליו, או שההוצאות הוצאו בידי מועמד או בידי אדם או חבר בני אדם כאמור. {{ח:סעיף|28י||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28יא||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28יב|תרומה לחבר בני־<wbr>אדם והוצאה על־<wbr>ידיו|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} תרומה שניתנה לאדם או לחבר בני־אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רואים אותה כתרומה שניתנה למועמד, והוצאה שהוצאה על־ידי אדם או חבר בני־אדם כאמור למימון מערכת הבחירות של מועמד, רואים אותה כהוצאה שהוצאה על־ידי המועמד לאותה מטרה. {{ח:סעיף|28יג||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28יד||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28טו||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28טז||תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28יז|החזרת תרומות|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ה}} {{ח:תת|(א)}} נתקבלה תרומה בניגוד להוראות חוק זה או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר על־פיו, יחזיר המועמד לתורם, מיד משנודע לו על כך, את התרומה או את חלקה שהוא מעל למותר. {{ח:תת|(ב)}} נתקבלה תרומה בעילום שם, יעבירנה המועמד, מיד משנודע לו על כך, לאוצר המדינה. {{ח:תת|(ג)}} נתקבלה תרומה המעלה את הסך הכולל של התרומות מעל לסכום המרבי המותר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יחזיר המועמד את הסכום העודף, מיד משנודע לו על כך ולא יאוחר מתום עשרה שבועות לאחר יום הבחירות, למי שנתנו, ואם לא ניתן לקבוע ממי ניתנה התרומה – יעביר את הסכום האמור לאוצר המדינה. {{ח:סעיף|28יח|שימוש ביתרה|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא הוציא מועמד את מלוא הסכום המותר על פי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} עד תום תקופת הבחירות, ונשארה בידו יתרה, רשאי הוא להמשיך ולהחזיק בה ולהשתמש בה למימון התמודדותו בבחירות המקדימות הבאות לאותו תפקיד או להתמודדותו בבחירות מקדימות לתפקיד אחר, המתקיימות בתוך שלוש שנים, לפי המאוחר, והכל בכפוף להגבלות החלות על הבחירות המקדימות האמורות; לענין זה, ”יתרה“ – סכומים שמקורם בתרומות. {{ח:תת|(ב)}} לא נעשה ביתרה שימוש כאמור, יחזיר המועמד את היתרה לתורמים או יעבירנה לאוצר המדינה מיד עם תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|28יח1|עדכון סכומים|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} הסכומים הנקובים באלפי שקלים חדשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 28ו|בסעיפים 28ו}} {{ח:פנימי|סעיף 28ח|ו־28ח}} יעודכנו בינואר של כל שנה לפי העלייה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הסכומים שהשתנו יעוגלו לעשרת השקלים החדשים הקרובים; הרשם יפרסם ברשומות הודעה על עדכון הסכומים לפי סעיף זה. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: דיווח ובקרה|תיקון: תשס״ח}} {{ח:סעיף|28יח2|הודעות מפלגה למבקר המדינה ולרשם|תיקון: תשס״ח, תשע״ה, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על מועד בחירות מקדימות בתוך שלושה ימים מהיום שבו נקבע המועד כאמור; שונה מועד בחירות מקדימות שלגביו נמסרה הודעה כאמור, לרבות בדרך של ביטול הבחירות או החלטה שלא יתקיימו, תודיע על כך המפלגה למבקר המדינה ולרשם בתוך שלושה ימים מהיום שבו שונה המועד. {{ח:תת|(ב)}} מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על מספר בעלי זכות הבחירה, על הסכומים שרשאים המועמדים לקבל ולהוציא לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיף 28ח}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, בהתייחס לתפקיד ולמספר בעלי זכות הבחירה ואת שמות המועמדים, עם היוודע לה נתונים אלה ולא יאוחר מעשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות. {{ח:תת|(ג)}} מפלגה תודיע למבקר המדינה ולרשם על הליך קביעה לתפקיד מועמד ליושב ראש המפלגה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת וראש רשות מקומית, בתוך שלושה ימים מיום ההחלטה בדבר הקביעה. {{ח:תת|(ד)}} נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לעניין בחירות לבחירת מועמדי המפלגה לתפקיד יושב ראש המפלגה או חבר הכנסת, יפרסם הרשם באתר האינטרנט שלו מידע על מועד הבחירות כאמור כפי שנמסר לו בהודעה. {{ח:סעיף|28יח3|חוות דעת של מבקר המדינה|תיקון: תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} מפלגה, מועמד, מי שפועל מטעמו או למענו ובזיקה אליו, או מי שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רשאים לבקש ממבקר המדינה חוות דעת האם כסף, שווה כסף, התחייבות מכל סוג או פעילות אחרת, שקיבלו או שהוציאו או שבדעתם לקבל או להוציא, הם תרומה או הוצאה למימון התמודדות בבחירות מקדימות של המועמד, ורשאים הם לבקש חוות דעת כאמור גם ביחס לסוג מסוים של הכנסות או של הוצאות. {{ח:תת|(ב)}} חוות הדעת כאמור בסעיף קטן (א) תימסר למבקש בתוך עשרה ימי עבודה מיום הבקשה. {{ח:תת|(ג)}} מבקר המדינה רשאי למסור את חוות הדעת לכל המפלגות או לפרסמה ברבים. {{ח:סעיף|28יט|ניהול חשבונות|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} המועמד ינהל תרומות שקיבל והוצאות שהוציא למימון התמודדותו בבחירות מקדימות בחשבון בנק נפרד ולפי הנחיות שקבע מבקר המדינה לעניין ניהול מערכת חשבונות. {{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו לעניין מועמד שאינו נבחר הציבור גם בתקופה שקדמה לתקופת בחירות. {{ח:תת|(ב)}} המועמד וכן מי שהוסמך מטעמו לנהל את מערכת החשבונות, יהא אחראי לביצוע הוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} מערכת החשבונות וחשבונות הבנק יעמדו לביקורת של מבקר המדינה. {{ח:סעיף|28כ|הודעת מועמד|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:ת}} מועמד יגיש למבקר המדינה, לא יאוחר מהיום שבו פתח חשבון בנק לפי {{ח:פנימי|סעיף 28יט|סעיף 28יט}}, הודעה שבה יאשר כי קרא את כל ההוראות הנוגעות לתרומות, להוצאות ולניהול חשבונות בבחירות מקדימות כפי שנקבעו לפי חוק זה ובהנחיות מבקר המדינה, וכי הוא מודע להן וכן יפרט את הפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ב)(1)}}. {{ח:סעיף|28כא|דיווח על תורמים ותרומות ופרסומו|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} מועמד ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שקיבל מתורם ועל כל תרומה שהחזיר לתורם בתוך 14 ימים מיום שקיבל או שהחזיר את התרומה ואולם בתקופה שתחילתה ביום ה־14 שלפני יום הבחירות המקדימות וסיומה ביום ה־14 שאחריו, ימסור המועמד הודעה על כל תרומה שקיבל או שהחזיר כאמור לא יאוחר מ־24 שעות ממועד קבלתה או החזרתה; מבקר המדינה יפרסם את המידע כאמור בסעיף קטן זה עם קבלתו. {{ח:תת|(ב)}} מועמד שלא קיבל תרומות עד שבעה ימים לפני יום הבחירות המקדימות, ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת כי לא קיבל תרומות בתקופה כאמור; קיבל תרומה לאחר מסירת התצהיר ועד היום ה־14 שאחרי יום הבחירות המקדימות, יחולו הוראות סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} מועמד ימסור רשימה והודעה כאמור בסעיף זה, אף אם פרש מן ההתמודדות. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מועמד שאינו נבחר הציבור. {{ח:סעיף|28כב|דוח על מערכת החשבונות|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)|(1)}} מועמד ימסור למבקר המדינה, לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות, דוח כספי על הכנסותיו והוצאותיו בשל מערכת הבחירות המקדימות ועל הנכסים והתחייבויות בשל בחירות אלה; לדוח יצורף תצהיר בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, המאמת את נכונות האמור בו ושלמותו. {{ח:תתת|(2)}} מבקר המדינה רשאי להאריך את התקופות האמורות בפסקה (1), אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שסך ההארכות לא יעלה על ארבעה שבועות. {{ח:תת|(ב)}} מועמד שלא קיבל תרומות או לא הוציא הוצאות ימסור למבקר המדינה הודעה המאשרת זאת; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מועמד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב3|בסעיף 28ב3}} והוא ימסור למבקר המדינה הודעה על הוצאותיו. {{ח:תת|(ג)}} מועמד שבעת הגשת הדוח לפי סעיף זה הוא נבחר הציבור ונטל הלוואה למימון התמודדותו בבחירות מקדימות, ימסור למבקר המדינה בסוף כל שנה, עד לפירעונה המלא של ההלוואה, דיווח על החלק שנפרע באותה השנה ומקורות המימון ששימשו לפירעונו. {{ח:תת|(ד)}} היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ה)}}, ימסור למבקר המדינה, עם כיסוי הגירעון, דוח על כיסויו, שבו יפרט את המקורות לכיסוי הגירעון ואת המועד שבו כוסה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מועמד שפרש מהתמודדות. {{ח:סעיף|28כג|סמכויות מבקר המדינה לצורך ביקורת מערכת חשבונות של מועמד|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ט, תש״ף־2}} {{ח:תת|(א)}} מערכת החשבונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28כב|בסעיף 28כב}} תעמוד לביקורת מבקר המדינה, ולעניין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד}} או {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק}} או לפיו לגבי גוף מבוקר. {{ח:תת|(ב)}} הודעות שיש למסור למבקר המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יינתנו בדרך שיקבע המבקר ורשאי הוא, בכל עת, לקבוע שלהודעה יצורף תצהיר בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לרבות תצהיר ממועמד או ממי שהוסמך על ידו לנהל את מערכת החשבונות שלו, בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופייה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסוימת. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 10ב|סעיפים 10ב(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 16ד|16ד(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)#סעיף 16ה|ו־16ה(ו) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}, בדבר חובת דיווח ומסירת הודעות למבקר המדינה, יחולו על בחירות מקדימות בתקופת הבחירות. {{ח:תת|(ד)|(1)}} נעשתה תרומה באמצעי תשלום, רשאי מבקר המדינה, במסגרת ביקורת מערכת החשבונות של המועמד, לדרוש מנותן שירותי התשלום למשלם שם ומספר זהות (בסעיף זה – פרטי זיהוי) של בעל אמצעי התשלום ומספר החשבון שלו בתאגיד בנקאי שבו חויבה התרומה, ולדרוש מתאגיד בנקאי פרטי זיהוי של בעל חשבון שבו חויבה התרומה באמצעות אמצעי התשלום כאמור, ושל מורשה חתימה בחשבון. {{ח:תתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקה (1) תהיה בכתב ותכלול את המספר או פרט מזהה אחר של אמצעי התשלום שבו נעשתה התרומה, ואם היתה הדרישה מתאגיד בנקאי – גם את פרטי הזיהוי של בעל אמצעי התשלום; נותן שירותי תשלום למשלם ותאגיד בנקאי ימסרו למבקר המדינה את פרטי הזיהוי המבוקשים, המצויים בידם. {{ח:תתת|(3)}} בחוק זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“ ו”שירותי תשלום למשלם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל חשבון“ – מי שרשום בתאגיד בנקאי כבעל חשבון; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס חיוב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה“ – מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, לרבות באמצעות אמצעי תשלום, ובלבד שהוא רשום אצל התאגיד הבנקאי כמי שרשאי לפעול בחשבון; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ה)}} מבקר המדינה, במסגרת ביקורת מערכת החשבונות של המועמד ולשם בירור זיקה בינו לבין מי שפעולותיו מכוונות להביא לבחירתו של מועמד, רשאי לדרוש מאותו גורם מידע על פרטי פעולותיו כאמור ומקורות המימון שלהן, ולמבקר המדינה יהיו נתונות לשם כך הסמכויות כאמור בסעיף זה, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|28כד|דוח מבקר המדינה|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} בתוך 12 שבועות מהמועד האחרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 28כב|סעיף 28כב}} למסירת דוחות, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת, לרשם ולמוסד לביקורת של המפלגה, דוח על ביקורת מערכת החשבונות של מועמדי המפלגה בבחירות המקדימות. {{ח:תת|(ב)}} התקיימו במפלגה בחירות מקדימות לתפקיד אחר בתוך 30 ימים לאחר בחירות מקדימות לתפקיד מסוים, ימסור מבקר המדינה את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לשתי מערכות הבחירות המקדימות באותה מפלגה, בתוך 12 שבועות מהמועד האחרון לפי {{ח:פנימי|סעיף 28כב|סעיף 28כב}} למסירת דוחות על הבחירות המקדימות המאוחרות. {{ח:תת|(ג)}} מבקר המדינה רשאי, מטעמים מיוחדים שיציין בדוח, לדחות את מסירת הדוח למועד שלא יעלה על ארבעה שבועות מתום התקופה כאמור בסעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} היה למועמד גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ה)}}, ימסור למבקר המדינה, עם כיסוי הגירעון, דוח על כיסויו, שבו יפרט את המקורות לכיסוי הגירעון ואת המועד שבו כוסה. {{ח:סעיף|28כד1|הנחיות מבקר המדינה|תיקון: תשס״ח, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} מבקר המדינה יקבע הנחיות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} מבקר המדינה יביא לידיעת הציבור, בדרך שיקבע, את הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} והנחיותיו לפיו; הוראות בעניינים המפורטים להלן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה ובדרך נוספת כפי שיקבע, באופן בולט: {{ח:תתת|(1)}} הכללים והאיסורים החלים על תורם בודד; {{ח:תתת|(2)}} הכללים, האיסורים וחובות הדיווח החלים על מועמד; {{ח:תתת|(3)}} הוראות לעניין חוות דעת של מבקר המדינה. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: אכיפה ועונשין|תיקון: תשס״ח}} {{ח:סעיף|28כה|פסילת מועמד|תיקון: תשנ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} קבע הגוף המוסמך לכך במפלגה, ובאין גוף כזה – המוסד לביקורת, כי מועמד לא קיים הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, רשאי הוא, בין היתר, לפסול את מועמדותו, ואם נבחר לתפקיד במפלגה, רשאי הוא לבטל את הבחירה; כן רשאי הוא לפסלו מלהציג מועמדותו לאותו תפקיד או לכל תפקיד אחר מטעם המפלגה, לתקופה שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על כל דין או על כל הוראה שנקבעה בתקנון המפלגה, ולא לגרוע מהם. {{ח:סעיף|28כה1|תוצאות הביקורת|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} מצא מבקר המדינה כי מועמד עשה אחד מאלה, יעביר המועמד לאוצר המדינה, בתוך שלושים ימים מיום שהודיע לו על כך מבקר המדינה, סכום כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} קיבל מועמד תרומה בסכום העולה על הסכום המותר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה החורג מהסכום המותר; {{ח:תתת|(2)}} קיבל מועמד תרומה אסורה אחרת לפי חוק זה – סכום שגובהו פי שניים מסכום התרומה; {{ח:תתת|(3)}} הוציא מועמד הוצאה העולה על הסכום המותר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} – סכום שגובהו סכום ההוצאה החורג מהסכום המותר; {{ח:תתת|(4)}} הוציא מועמד הוצאה אסורה אחרת לפי חוק זה – סכום שגובהו סכום ההוצאה; {{ח:תתת|(5)}} לא מסר מועמד דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 28כב|סעיף 28כב}} – סכום שגובהו 30% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיף 28ח}}; {{ח:תתת|(6)}} איחר מועמד במסירת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 28כב|סעיף 28כב}} – סכום שגובהו 15% מסך הוצאות הבחירות שהיה רשאי להוציא לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיף 28ח}}; {{ח:תתת|(7)}} לא מילא מועמד אחר ההוראות הנוגעות לניהול מערכת החשבונות שלו, כפי שנקבעו לפי חוק זה או בהנחיות מבקר המדינה – סכום שגובהו 15% מסך ההוצאות שהוציא לפי קביעת מבקר המדינה; {{ח:תתת|(8)}} לא כיסה גירעון בשל מימון התמודדותו בבחירות מקדימות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ה)}} – סכום שגובהו סכום הגירעון. {{ח:תת|(ב)}} מבקר המדינה רשאי להפחית את הסכומים שעל מועמד להעביר לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (א), אם סבר כי קיימים טעמים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין. {{ח:סעיף|28כה2|גביה של סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|סעיף 28כה1}}, יעבירו המועמד לרשם, עד תום המועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|באותו סעיף}}. {{ח:תת|(ב)}} הרשם ישלח, יום לאחר תום המועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|בסעיף 28כה1}}, בדואר רשום, דרישת תשלום למי שהיה עליו להעביר סכומים ולא העבירם כאמור בסעיף קטן (א); בדרישה יציין הרשם את הסכום שעל המועמד לשלם ויודיע לו שעליו לשלמו בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה. {{ח:תת|(ג)}} לא שולם הסכום במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד תשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} גביה לפי סעיף זה תיעשה בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951}}. {{ח:סעיף|28כה3|איסור שימוש בנכסי ציבור|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ז, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולה לבחירות מקדימות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בפסקאות (1) עד (4) ו־(9) של סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, ולא ייעשה שימוש כאמור במקרקעין או במיטלטלין המוחזקים למעשה על ידי גוף או תאגיד כאמור, למעט שימוש כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} שימוש, בתמורה או שלא בתמורה, באולמות ובמקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל לשימוש כאמור; {{ח:תתת|(2)}} שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת, או שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות, לרבות צילום כשלעצמו, בלשכתו של מי מהם; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהגבלות על שימוש בנכסים כאמור שהוטלו לפי כל דין או כללי אתיקה. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן למועמד או למי שהצו מכוון כלפיו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי סעיף קטן (א) או המשכתו. {{ח:סעיף|28כו|עונשין|תיקון: תשנ״ג־2, תשנ״ה, [ק״ת שיעורים], תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין): {{ח:תתת|(1)}} קיבל תרומה או הלוואה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}; {{ח:תתת|(2)}} השתמש בתרומות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳ לפרק זה}}; {{ח:תתת|(3)}} השתמש במענק או בהלווה שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}} שלא למימון התמודדותו בבחירות המקדימות שלשמן קיבלם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28לד|סעיף 28לד(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 28לו|28לו(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 28לז|או 28לז(ב)}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} הוציא הוצאה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}; {{ח:תתת|(2)}} לא כיסה גירעון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיף 28ב(ה)}}; {{ח:תתת|(3)}} לא החזיר תרומה שנתקבלה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} או בסכום העולה על הסכום המרבי המותר, או לא העביר לאוצר המדינה תרומה שנתקבלה בעילום שם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יז|סעיף 28יז}}; {{ח:תתת|(4)}} השתמש ביתרה שנשארה בידו, לא החזירה לתורמים או לא העבירה לאוצר המדינה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יח|סעיף 28יח}} או {{ח:פנימי|סעיף 28לט|סעיף 28לט}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(5)}} ניהל חשבונות של תרומות והוצאות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יט|סעיף 28יט}}; {{ח:תתת|(6)}} לא מסר למבקר המדינה הודעות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כא|סעיף 28כא}}; {{ח:תתת|(7)}} לא מסר דוח למבקר המדינה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כב|סעיף 28כב}}. {{ח:תת|(ג)}} בשל עבירה לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1) שהיא חריגה מסכומים המותרים לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה מהסכום החורג מהסכום המותר, או את הקנס הקבוע לעבירה האמורה, לפי הגבוה. {{ח:תת|(ד)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} השתמש בקשר עם תעמולה לבחירות מקדימות בנכסי ציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כה3|סעיף 28כה3}}; {{ח:תתת|(2)}} נתן תרומה, הלוואה או ערבות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}; {{ח:תתת|(3)}} לא מסר למבקר המדינה מידע, הודעה או תצהיר לפי קביעת המבקר או דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כג|סעיף 28כג(א), (ב) או (ה)}}. {{ח:תת|(ה)}} מפלגה שלא הודיעה למבקר המדינה ולרשם הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, דינה – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|28כז|עבירה שבוצעה בידי מי שהוסמך על ידי מועמד או בידי מי שפעל למענו|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ז־2, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} נעשה מעשה או מחדל בידי מי שהוסמך על ידי מועמד לפעול לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות, או בידי מי שפעל מטעם המועמד או למענו ובזיקה אליו, שאילו נעשה על ידי המועמד היה עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, רואים את אותו אדם כאחראי לעבירה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} מועמד חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת עבירה מן העבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 28כו|בסעיף 28כו}} בידי מי שהוסמך על ידו או פעל מטעמו, או למענו ובזיקה אליו, לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות; הפר המועמד את חובתו זו, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין}}. {{ח:תתת|(2)}} נעברה עבירה מן העבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 28כו|בסעיף 28כו}} בידי מי שהוסמך על ידי מועמד לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות, או בידי מי שפעל מטעם מועמד, או למענו ובזיקה אליו, חזקה היא כי המועמד הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח המועמד אחרת. {{ח:סעיף|28כז1|איסור שימוש בכספי תרומות לתשלום סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה|תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ג)}}, לא ישתמש מועמד בתרומות שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לתשלום סכומים שנקבע כי עליו להעביר לאוצר המדינה בשל תוצאות ביקורת או קנסות שהוטלו עליו בשל הרשעה בעבירה; עשה כן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|28כח|שמירת דינים|תיקון: תשנ״ג־2}} {{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} כדי לפגוע באיסור לפי כל חוק אחר. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוראות מיוחדות לעניין בחירות מקדימות מזכות|תיקון: תשע״ח}} {{ח:סעיף|28כט|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳}}|תיקון: תשנ״ג־2, תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות מזכות“ – בחירות מקדימות לתפקיד חבר הכנסת שמתקיימים לגביהן כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מספר חברי המפלגה שבה מתקיימות הבחירות המקדימות, ביום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|סעיף 28יח2(א)}}, הוא 5,000 לפחות; {{ח:תתת|(2)}} בבחירות המקדימות המתקיימות באותו מועד זכאים לבחור רוב חברי המפלגה אף אם חלק מהמועמדים נבחרים באותו מועד על ידי חלק מבעלי זכות הבחירה; {{ח:תתת|(3)}} מועד הבחירות המקדימות הוא בתקופה שבין היום הקובע ליום הבחירות לכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כל אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} שישה חודשים לפני יום הבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת}}; {{ח:תתת|(2)}} בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 34|בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת}} – היום השלישי אחרי תחילת אותו חוק; {{ח:תתת|(3)}} בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 11|סעיפים 11(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 29|או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה}}, או לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת}} – היום השלישי אחרי היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הבחירות לכנסת“ – היום שבו מתקיימות הבחירות לכנסת בסמוך לאחר היום הקובע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום ישיבת הפתיחה“ – יום ישיבת הפתיחה של הכנסת שהתכנסה לאחר יום הבחירות לכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד זכאי“ – מועמד שהוא נבחר הציבור, למעט ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית, המתמודד בבחירות מקדימות מזכות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום המימון“ – סכום השווה לתקרת ההוצאות המותרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לב|סעיפים 28לב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ט|או 28ט}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|28ל|תחולה|תיקון: תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו לעניין בחירות מקדימות מזכות, בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} יחולו לעניין מועמד זכאי ומועמד שאינו מועמד זכאי, ובלבד שמספר בעלי זכות הבחירה הזכאים להצביע בעד מי מהם ביום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|סעיף 28יח2(א)}} הוא 5,000 לפחות. {{ח:סעיף|28לא|הודעות מפלגה לעניין בחירות מקדימות מזכות|תיקון: תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} מפלגה שמתקיימות בה בחירות מקדימות מזכות תמסור למבקר המדינה ולרשם, נוסף על ההודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|סעיף 28יח2}}, ביום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|סעיף 28יח2(א)}}, הודעה על כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מספר חברי המפלגה הידועים באותו יום; {{ח:תתת|(2)}} מספר בעלי זכות הבחירה הידועים באותו יום; {{ח:תתת|(3)}} היו הבחירות המקדימות בחירות שלפחות חלק מהמועמדים בהן נבחרים רק על ידי חלק מבעלי זכות הבחירה – מספר בעלי זכות הבחירה למועמדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28לב|בסעיף 28לב(ג)}} הידועים באותו יום. {{ח:תת|(ב)}} מפלגה כאמור בסעיף קטן (א) תמסור למבקר המדינה ולרשם, בתוך שלושה ימים ממועד פרסום תוצאות הבחירות המקדימות המזכות, הודעה על מספר הקולות הכשרים שקיבל כל מועמד באותן בחירות מקדימות. {{ח:תת|(ג)}} מפלגה תמסור הודעות לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|סעיף 28יח2}} לעניין בחירות מקדימות מזכות גם ליושב ראש הכנסת. {{ח:סעיף|28לב|תקרה כוללת של תרומות והוצאות בבחירות מקדימות מזכות|תיקון: תשע״ח, [ק״ת הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיף 28ח(א)}}, מועמד בבחירות מקדימות מזכות לא יוציא הוצאות בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות כפי שנמסר בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לא|סעיף 28לא}}, למימון התמודדותו בבחירות המקדימות: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>מספר בעלי זכות הבחירה</th><th>הסכום הכולל</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} עד 50 </td><td>לעניין תרומות – 0 שקלים חדשים; לעניין הוצאות – 4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 4,760 ש״ח)}};</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} 51 עד 4,999 </td><td>4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 4,760 ש״ח)}} ועוד 9 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־50 בוחרים;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} 5,000 עד 9,999 </td><td>50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 59,500 ש״ח)}} ועוד 11 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־5,000 בוחרים;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} 10,000 עד 99,999 </td><td>120,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 142,810 ש״ח)}} ועוד 2 שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל־10,000 בוחרים;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} 100,000 ומעלה </td><td>320,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2018; בשנת 2026, 380,830 ש״ח)}}.</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28ח|בסעיף 28ח(א)}}, מועמד כמפורט להלן לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות בשווי כולל העולה על הסכומים כאמור בסעיף קטן (א): {{ח:תתת|(1)}} מועמד שאינו מועמד זכאי; {{ח:תתת|(2)}} מועמד המתמודד בבחירות מקדימות מזכות שמספר בעלי זכות הבחירה הזכאים להצביע בעדו ביום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לא|סעיף 28לא}} אינו עולה על 5,000. {{ח:תת|(ג)}} לעניין כל מועמד בבחירות מקדימות מזכות יחושב מספר בעלי זכות הבחירה בהתאם למספר חברי המפלגה הרשאים להצביע בעבור אותו מועמד באותן בחירות מקדימות, אף אם אינם רוב חברי המפלגה. {{ח:תת|(ד)}} לעניין בחירות מקדימות מזכות תבוא תקרת התרומות וההוצאות הכוללת לפי סעיף זה במקום תקרת התרומות וההוצאות הכוללת לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ח|סעיף 28ח}}, לכל דבר ועניין. {{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יח1|סעיף 28יח1}} יחולו לעניין עדכון הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א); העדכון הראשון של הסכומים האמורים יהיה בינואר 2019. {{ח:סעיף|28לג|איסור תרומות, הלוואות וערבות לעניין מועמד זכאי|תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}}, מועמד זכאי אינו רשאי לקבל תרומות, הלוואה או ערבות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, למעט תרומות של המועמד ובני משפחתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ו|בסעיף 28ו(ה)}} בסכום שאינו עולה על סכום המימון. {{ח:סעיף|28לד|הזכות למענק של מועמד זכאי|תיקון: תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} מועמד זכאי יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה מענק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות כאמור בסעיף זה, בסכום שאינו עולה על סכום המימון; המענק ישמש רק למימון התמודדות המועמד הזכאי בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד. {{ח:תת|(ב)}} המענק ישולם באמצעות יושב ראש הכנסת לחשבון בנק נפרד שפתח המועמד הזכאי לעניין זה ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} – חשבון המועמד); על חשבון המועמד יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יט|סעיף 28יט}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} מועמד זכאי רשאי לבקש את העמדת המענק לרשותו החל מיום שהודיעה מפלגה על מועד בחירות מקדימות מזכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|בסעיף 28יח2(א)}}, ועד עשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות; בקשה כאמור תוגש ליושב ראש הכנסת. {{ח:תת|(ד)}} המענק ישולם לחשבון המועמד, כפי שביקש המועמד, מיד עם הגשת הבקשה ובכפוף למילוי התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 28לה|בסעיף 28לה}}. {{ח:תת|(ה)}} המענק, וזכותו של המועמד הזכאי לקבלו, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|סעיף 28כה1}}. {{ח:סעיף|28לה|תנאים לתשלום המענק|תיקון: תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} תנאי קודם לתשלום המענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לד|סעיף 28לד}} הוא שבמועד הגשת הבקשה לקבלתו – {{ח:תתת|(1)}} מועמד זכאי הגיש ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה הצהרה חתומה בידו שעשה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיו והוצאותיו בהתאם להנחיות מבקר המדינה לעניין זה; {{ח:תתת|(2)}} מועמד זכאי הודיע ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה את מספר חשבון הבנק שישמש לכל ההכנסות וההוצאות שלו הקשורות לבחירות המקדימות המזכות; {{ח:תתת|(3)}} מועמד זכאי המציא ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה אישור מאת המפלגה על חברותו בה ועל כך שהגיש את מועמדותו בבחירות המקדימות המזכות, ואם הגיש מועמדות כך שרק חלק מבעלי זכות הבחירה זכאים לבחור בו – יציין זאת בהתאם להודעת המפלגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28לא|בסעיף 28לא(א)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} מועמד זכאי רשאי להודיע בכל עת ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה על החלפת חשבון הבנק שלו, ובלבד שהציג לפניהם מסמך מאת הבנק שלפיו אין יתרת חובה בחשבון שהוא מבקש להחליף. {{ח:תת|(ג)}} מפלגה תמסור למועמד זכאי אישור כאמור בסעיף קטן (א)(3), לפי בקשתו, מיד עם הגשת מועמדותו; אין באישור כאמור כדי להוות ראיה לכשרות המועמדות. {{ח:סעיף|28לו|הלוואה למועמד שאינו מועמד זכאי|תיקון: תשע״ח, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מועמד בבחירות מקדימות מזכות שאינו מועמד זכאי (בסעיף זה – מועמד) יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה הלוואה למימון התמודדותו בבחירות המקדימות כאמור בסעיף זה, בסכום שאינו עולה על סכום המימון (בסעיף זה – ההלוואה). {{ח:תת|(ב)}} ההלוואה תשמש רק למימון התמודדות המועמד בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד ולמימון הוצאות שהוציא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ד)}}. {{ח:תת|(ג)}} ההלוואה תשולם לחשבון בנק נפרד שפתח המועמד לעניין זה, ויחולו על החשבון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יט|סעיף 28יט}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} ההלוואה תינתן באמצעות מוסד כספי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, שהכנסת התקשרה עמו לעניין זה באמצעות החשב הכללי במשרד האוצר. {{ח:תת|(ה)|(1)}} מועמד רשאי לבקש את העמדת ההלוואה לרשותו החל מיום שהודיעה מפלגה על מועד בחירות מקדימות מזכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28יח2|בסעיף 28יח2(א)}}, ועד עשרים ימים לפני יום הבחירות המקדימות; בקשה כאמור תוגש ליושב ראש הכנסת. {{ח:תתת|(2)}} ההלוואה תשולם לחשבון שפתח המועמד כאמור בסעיף קטן (ג), כפי שביקש המועמד, עם הגשת הבקשה ובכפוף למילוי התנאים האמורים בסעיף זה, וכן התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 28לה|בסעיף 28לה}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ו)|(1)}} לא יקבל מועמד הלוואה אלא אם כן הפקיד בידי המוסד הכספי כתב ערבות בנקאית עצמאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או כתב ערבות עצמאית מנותן ערבות אחר)}}, להנחת דעתו של יושב ראש הכנסת, שתיכלל בו התחייבות הבנק נותן הערבות {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: או נותן הערבות האחר)}} לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או חלקו ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} – ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: הערבות)}}); סכום הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: הערבות)}} יהיה כסכום ההלוואה ותוקפה יהיה לפחות עד תום שבעה חודשים אחרי יום הבחירות לכנסת. {{ח:תתת|(2)}} חלפו ארבעה חודשים מיום הבחירות לכנסת, ולא הוחזרה ההלוואה במלואה, יפקיד המועמד בידי המוסד הכספי, בתוך שלושים ימים מהמועד האמור, ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות)}} שסכומה יהיה כסכום יתרת החוב ותוקפה עד תום תקופת ההלוואה כאמור בסעיף קטן (ז); בסעיף זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יתרת החוב“ – סכום ההלוואה שלא הפך למענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לז|סעיף 28לז(ה)}}, בניכוי תשלומי החזר על חשבון קרן ההלוואה ששולמו כאמור בסעיף קטן (ז), ובתוספת ריבית שקלית מיום מתן ההלוואה ועד מועד הפקדת הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: הערבות)}} לפי פסקה זו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(3)}} לא הפקיד המועמד ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות)}} כאמור בפסקה (2), תעמוד יתרת החוב לפירעון מיידי, וניתן לחלט את הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: הערבות)}} האמורה בפסקה (1) לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע לו כי בכוונתו לחלטה. {{ח:תתת|(4)}} ערבות בנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: ערבות)}} לפי סעיף זה תחולט אם המועמד שהפקיד אותה לא החזיר או לא העביר סכום שהוא חייב להחזירו או להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} במועד שנקבע לכך לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע לו כי בכוונתו לחלטה. {{ח:תת|(ז)|(1)}} ההלוואה תוחזר בתשלומים חודשיים שווים מה־1 בחודש שלאחר פרסום תוצאות הבחירות לאחר יום הבחירות לכנסת ועד תום שלוש שנים מיום פרסום התוצאות; אין באמור כדי למנוע פירעון מוקדם של ההלוואה. {{ח:תתת|(2)}} כל תשלום על חשבון החזר קרן ההלוואה לפי סעיף זה יישא ריבית שקלית ממועד מתן ההלוואה עד מועד תשלומו בפועל, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. {{ח:תתת|(3)}} כל תשלום שלא נפרע במועד שנקבע לו יישא ריבית פיגורים החשב הכללי מהמועד שנקבע לפירעונו ועד התשלום בפועל; בפסקה זו, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות. {{ח:תתת|(4)}} חלה על מועמד חובה להחזיר סכומי הלוואה שלא הוצאו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28לט|בסעיף 28לט(א)}}, ולא הוחזרו סכומים כאמור במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 28לט|באותו סעיף}}, תעמוד יתרת ההלוואה באותו מועד לפירעון מיידי, וניתן לחלט את הערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: הערבות)}} האמורה בסעיף קטן (ו)(1) לאחר שחלפו 14 ימים מיום שיושב ראש הכנסת הודיע למועמד כי בכוונתו לחלטה. {{ח:תת|(ח)}} כספי ההלוואה, וזכותו של המועמד לקבלם, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|סעיף 28כה1}}. {{ח:סעיף|28לז|מענק למועמד שאינו מועמד זכאי שהיה לחבר הכנסת|תיקון: תשע״ח, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מועמד שאינו מועמד זכאי שהיה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה או עד תום שנה מהמועד האמור (בסעיף זה – מועמד שהיה לחבר הכנסת) יהיה זכאי לקבל מאוצר המדינה מענק למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות בסכום שאינו עולה על סכום המימון. {{ח:תת|(ב)}} המענק ישמש רק למימון התמודדות המועמד שהיה לחבר הכנסת בבחירות המקדימות המזכות, ובתקופת הבחירות בלבד ולמימון הוצאות שהוציא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28ב|בסעיף 28ב(ד)}}. {{ח:תת|(ג)}} המענק ישולם באמצעות יושב ראש הכנסת לחשבון של מועמד שהיה לחבר הכנסת שפתח לעניין הבחירות המקדימות המזכות; על החשבון יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28יט|סעיף 28יט}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} המענק ישולם למועמד שהיה לחבר הכנסת בתוך שבעה ימים מהיום שהיה לחבר הכנסת, בכפוף להתקיימות התנאים {{ח:פנימי|סעיף 28לה|שבסעיף 28לה}}, אם הגיש ליושב ראש הכנסת בקשה לקבלו. {{ח:תת|(ה)}} קיבל מועמד שהיה לחבר הכנסת הלוואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לו|סעיף 28לו}}, יהיה פטור מהחזרתה, ויתרתה תנוכה מהמענק המגיע לו לפי סעיף זה, והערבות הבנקאית {{ח:הערה|(החל מיום 30.9.2026: והערבות)}} שהפקיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לו|אותו סעיף}} תוחזר לו. {{ח:תת|(ו)}} קיבל מועמד שהיה לחבר הכנסת תרומות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לשם מימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, יחזיר את התרומות לתורמים, ואם לא ניתן להחזירן לתורמים – יעבירן לאוצר המדינה, והכול בתוך שלושים ימים מיום שהיה לחבר הכנסת. {{ח:תת|(ז)}} המענק, וזכותו של המועמד שהיה לחבר הכנסת לקבלו, לא יהיו נתונים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ולא תוחל לגביהם זכות קיזוז, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28כה1|סעיף 28כה1}}. {{ח:סעיף|28לח|מענק למועמד שאינו מועמד זכאי שלא היה לחבר הכנסת|תיקון: תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} מועמד שאינו מועמד זכאי שלא היה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה, והמפלגה שבה התמודד מיוצגת בכנסת, יהיה זכאי למענק חלקי למימון הוצאות שהוציא בבחירות מקדימות מזכות בסכום שיחסו לסכום המימון הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר הקולות הכשרים הנמוך ביותר שקיבל מי שהיה לחבר הכנסת ביום ישיבת הפתיחה מבין המועמדים שהתמודדו מולו, ובלבד שיחס זה אינו קטן מ־0.6. {{ח:תת|(ב)}} על מענק כאמור בסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28לז|סעיף 28לז(ב), (ג), (ד) ו־(ז)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} קיבל מועמד כאמור בסעיף קטן (א) הלוואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28לו|סעיף 28לו}}, יהיה פטור מהחזרת חלק מיתרת ההלוואה השווה לסכום המענק החלקי, וסכום זה ינוכה מהמענק החלקי שישולם לו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} קיבל מועמד כאמור בסעיף קטן (א) תרומות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יחזיר את התרומות בסכום השווה לסכום המענק החלקי לתורמים, בתוך שלושים ימים מיום ישיבת הפתיחה, ואם לא ניתן להחזירן לתורמים או שלא ניתן לייחס את הסכומים שיש להחזיר לתורמים מסוימים – יעבירן לאוצר המדינה. {{ח:תת|(ה)}} היה מועמד כאמור בסעיף קטן (א) לחבר הכנסת בתוך שנה מיום ישיבת הפתיחה וקיבל מענק חלקי לפי סעיף זה, יקבל בתוך שבעה ימים מיום שהיה לחבר הכנסת מענק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28לז|בסעיף 28לז}} בניכוי המענק החלקי כאמור, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28לז|הסעיף האמור}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|28לט|החזרת כספים שלא הוצאו|תיקון: תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא הוציא מועמד את מלוא הסכום שקיבל כמענק או כהלוואה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, יחזיר את הסכום שלא הוצא כאמור לאוצר המדינה בתוך שלושים ימים מתום תקופת הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28יח|בסעיף 28יח}}, מועמד בבחירות מקדימות מזכות שאינו מועמד זכאי יחזיר יתרה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 28יח|בסעיף האמור}} לתורמים, או יעבירנה לאוצר המדינה, והכול בתוך שלושים ימים מתום תקופת הבחירות. {{ח:תת|(ג)}} מועמד שפרש מההתמודדות בבחירות המקדימות המזכות יפעל כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) בתוך שלושים ימים ממועד פרישתו. {{ח:סעיף|28מ|גבייה|תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} על גביית סכום שיש להחזירו או להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}}, ולא הוחזר או לא הועבר במועד, יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, ודינו של סכום כאמור כדין חוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|בחוק האמור}}; בלי לגרוע מכלליות האמור, היה החייב חבר הכנסת, רשאי מנהל המרכז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|בחוק האמור}}, במסגרת ההליכים שיינקטו לגביית החוב, להורות על ניכוי החוב משכרו החודשי, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על מחצית השכר החודשי שלו זכאי חבר הכנסת. {{ח:סעיף|28מא|הוראות לעניין חשב הכנסת|תיקון: תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} פעולות יושב ראש הכנסת לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} יבוצעו באמצעות חשב הכנסת. {{ח:תת|(ב)}} סכומים שיש להעביר לאוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}}, למעט סכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28מ|בסעיף 28מ}}, יועברו באמצעות חשב הכנסת. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשנ״ג־2}} {{ח:סעיף|29|סייג לתחולה}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, תש״ם–1980}}, לא יחול על מפלגה שנרשמה לפי חוק זה. {{ח:סעיף|29א|עיון במסמכים|תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} מסמכים שנמסרו לרשם לפי הוראות חוק זה יהיו פתוחים לעיון הציבור. {{ח:סעיף|30|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}.}} {{ח:סעיף|31|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.}} {{ח:סעיף|32|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}.}} {{ח:סעיף|33|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ג־2}} {{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר חובת הדיווח לרשם ומסמכים שיש להגיש לו, בדבר סדרי העיון במסמכים שנמסרו לרשם ובדבר אגרות שיש לשלם לכיסוי הוצאות העיון במסמכים באמור או בעד פעולות אחרות של הרשם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (רישום ודיווח)|תקנות המפלגות (רישום ודיווח), התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המפלגות (אגרות)|תקנות המפלגות (אגרות), התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:סעיף|34|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. {{ח:סעיף|35|פרסום}} {{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ג באדר ב׳ התשנ״ב (18 במרס 1992).}} * '''חיים הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''יצחק שמיר'''<br>ראש הממשלה * '''דב שילנסקי'''<br>יושב ראש הכנסת * '''דן מרידור'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי בחירות}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] p3iy0skqy8zjltq3gav7kni9ovm8803 116 293979 3025131 2975957 2026-07-17T13:52:40Z Fuzzy 29 תיקון מס' 11 3025131 wikitext text/x-wiki <שם> חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 (תיקון: תשנ"ח) <שם קודם> חוק מיסוי תשלומים ביום בחירות, התשנ"ו-1996 <מאגר 2001038 תיקון 2210781 תקן 159643 קוד a163Y00000DuFM7QAN> <מקור> ((ס"ח תשנ"ו, 236|חוק מיסוי תשלומים ביום בחירות|13:211293)), ((370|ת"ט|ec:13:317842)); ((תשנ"ח, 372|תיקון|14:211561)); ((תשנ"ט, 135|תיקון מס' 2|14:211629)); ((תשס"ג, 553|חוק לתיקון דיני בחירות לרשויות המקומיות|16:299812)); ((תשס"ח, 181|תיקון מס' 4|17:300044)), ((594|תיקון מס' 14 לחוק המפלגות|17:300880)); ((תש"ף, 9|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)); ((תשפ"א, 202|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|23:593509)); ((תשפ״ב, 911|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|24:628986)); ((תשפ"ג, 632|תיקון מס' 9 - הוראת שעה|25:3020407)); ((תשפ"ד, 48|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|25:3479003)); ((תשפ"ה, 41|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה)|25:5154794)); ((תשפ"ו, 768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה))). @ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ג, תשס"ח, תשס"ח-2, תש"ף, תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ה) : בחוק זה - :- "תקופת הבחירות" - כל אחת מאלה: :: (1) תקופה של 30 ימים המסתיימת יום לאחר היום שבו נערכות בחירות מקדימות כהגדרתן [[בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992]] (להלן - חוק המפלגות); :: (2) תקופה של 60 ימים המסתיימת ביום ה־14 שלאחר יום הבחירות; :: (3) תקופה של 30 ימים המסתיימת 3 ימים לאחר היום שבו נערכות בחירות למועצה של רשות מקומית לפי [[סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]] (להלן - חוק הרשויות המקומיות (בחירות)), ולראש רשות מקומית לפי [[=חוק הבחירה הישירה|סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]] (להלן - חוק הבחירה הישירה); :: (4) תקופה של 30 ימים המסתיימת ביום שלאחר היום שבו נערכות בחירות למועצה של רשות מקומית או לראש רשות מקומית, שאינו היום האמור [[בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]] [[חוק הבחירה הישירה=|ובסעיף 3 לחוק בחירת ראש הרשות]]; :: (5) תקופה של 30 ימים המסתיימת 3 ימים לאחר היום שבו נערכות בחירות למועצה של מועצה אזורית לפי [[=חוק מועד בחירות כלליות|סעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994]] (להלן - חוק מועד בחירות כלליות), ולראש מועצה אזורית לפי [[=חוק בחירת ראש מועצה אזורית|סעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1998]] (להלן - חוק בחירת ראש מועצה אזורית); :: (6) תקופה של 30 ימים המסתיימת ביום שלאחר היום שבו נערכות בחירות למועצה של מועצה אזורית, לראש מועצה אזורית או לועד מקומי של יישוב, שאינו היום האמור [[בסעיף 3 לחוק מועד בחירות כלליות]] [[ובסעיף 3 לחוק בחירת ראש מועצה אזורית]]; :- "בחירות" - (((פקעה);)) :- "חוק הבחירה הישירה" - (((פקעה);)) :- "חוק בחיר((<s>ו</s>))ת ראש מועצה אזורית" - (((פקעה);)) :- "חוק המפלגות" - (((פקעה);)) :- "מקבל" - מי שמקבל תשלום מאת משלם או מטעמו ובלבד שהוא מועסק על ידי המשלם, או נותן לו שירות, לפי הענין, בתקופת הבחירות בלבד ואולם לענין מי שמועסק כמזכיר ועדת קלפי ביום הבחירות על ידי משלם כאמור בפסקה (2) להגדרה "משלם" - אף אם אינו מועסק בתקופת בחירות בלבד; :- "משלם" - כל אחד מאלה: :: (1) מפלגה כהגדרתה [[בסעיף 1 לחוק המפלגות]]; :: (2) רשות שעל פי דין ממונה על ביצוע בחירות; :: (3) מועמד בבחירות מקדימות כהגדרתן [[בסעיף 28א לחוק המפלגות]]; :: (4) סיעת אם, סיעה או רשימה כהגדרתן [[בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993]]; :: (5) מועמד לראש רשות מקומית כמשמעותו [[בחוק הבחירה הישירה]]; :: (6) מועמד לראש מועצה אזורית לפי [[חוק בחירת ראש מועצה אזורית|חוק בחירות ראש מועצה אזורית]]; :- "נער" - כהגדרתו [[בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953]]; :- "הפקודה" - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]]; :- "תשלום" - תמורה, בכסף או בשווה כסף, בעד עבודה או שירות בשל הבחירות, שנעשו בתקופת הבחירות, בעד הסעת נוסעים או הובלה או החזר הוצאות בשל הבחירות שבוצעו או הוצאו, לפי הענין, בתקופת הבחירות, עד לסכום של 18,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2023, 19,000 ש"ח; בשנת 2026, 19,000 ש"ח))) ובלבד שלא ניתנה במהלך עסקו, משלח ידו או עבודתו של המקבל. @ 2. הוראות מיוחדות לגבי תשלום בתקופת בחירות (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ח, תשפ"ג, תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) על אף הוראות כל דין לא יראו תשלום שניתן למקבל - :: (1) כהכנסה כהגדרתה [[=הפקודה|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] (להלן - הפקודה); :: (1א) כשכר או כתמורה בשל עסקה לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], למעט לגבי תשלום שניתן למקבל תמורת נכס שהוא מוכר במהלך עסקיו או תמורת שירות שהוא נותן במהלך עסקיו; :: (2) כהכנסה לענין [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]] (להלן - חוק הביטוח הלאומי), למעט לענין ביטוח נפגעי עבודה; :: (3) כהכנסה לענין [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]], ולענין [[חוק מס מקביל, התשל"ג-1973]]. : (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), יראו תשלום שניתן למקבל שהוא נער כהכנסת עבודה, כמשמעותה [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה]], ויחולו לגביה הוראות [[סעיף 164 לפקודה]]. : (ב) מקבל שאינו נער חייב במס בשיעור של 18% (להלן - המס המיוחד) לגבי תשלום ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם. : (ג) בשעת תשלום לפי סעיף זה - :: (1) ינכה המשלם ממנו את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה כהגדרתו [[בפקודה]] במועד שנקבע בתקנות, בצירוף דין וחשבון שיגיש באותו המועד כפי שנקבע בתקנות; :: (2) יעביר את דמי הביטוח כמשמעותם לפי [[חוק הביטוח הלאומי]] (להלן - דמי ביטוח) למוסד לביטוח לאומי, בשיעור הקבוע בו [[-|בפרט 4 ללוח י']], בצירוף רשימה של מקבלי התשלום ושל הסכומים ששילם עבורם, והכל על גבי טופס שיקבע המוסד לביטוח לאומי; הוראות [[פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי]] יחולו על דמי הביטוח. : (ד) יראו את המס המיוחד כמס הכנסה לענין שומה, גביה ועונשין לפי [[הפקודה]]; על ניכוי המס המיוחד יחולו הוראות [[סעיף 164 לפקודה]], כאילו היה ניכוי מס שהמשלם חייב בו. @ 3. ניכוי מתשלומים אחרים (תיקון: תשנ"ט) : (א) בסעיף זה, "תשלום אחר" - תמורה שאינה תשלום בשל אחד או שניים אלה בלבד: :: (1) בשל סכומה; :: (2) בשל הינתנה במהלך עסקו, משלח ידו או עבודתו של המקבל. : (ב) מי שמשלם למקבל תשלום אחר, ינכה בשעת התשלום האחר - :: (1) מס באופן ובשיעורים שיקבע שר האוצר, ויראו ניכוי זה כניכוי לפי [[סעיף 164 לפקודה]]; :: (2) דמי ביטוח לאומי בהתאם להוראות שיקבע שר העבודה והרווחה, ובשיעורים שיקבע; לא קבע שר העבודה והרווחה הוראות כאמור, יחולו, לענין דמי ביטוח בשל תשלום אחר הוראות [[סעיף 2(ג)(2)]]. @ 4. סמכות להתקין תקנות : שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ולענין דמי ביטוח יותקנו התקנות באישור שר העבודה והרווחה. : ((פורסמו [[תקנות מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ״ו–1996]].)) @ 5. תיאום תשלומים ועיגולם : הסכום [[שבהגדרה "תשלום" בסעיף 1]], יתואם לפי [[סעיף 120ב לפקודה]], יראו אותו כתקרת הכנסה והוא יעוגל ל־100 שקלים חדשים הקרובים. @ 6. תחולה (תיקון: תשנ"ח) : (א) חוק זה יחול על הבחירות המוקדמות והבחירות לכנסת הארבע־עשרה ואילך. : (ב) חוק זה יחול על בחירות למועצה של רשות מקומית ועל בחירות לראש רשות מקומית שייערכו לאחר יום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998). <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"א באדר התשנ"ו (12 במרס 1996). <חתימות> * שמעון פרס, ראש הממשלה * אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר * עזר ויצמן, נשיא המדינה * שבח וייס, יושב ראש הכנסת <ויקי>{{חוקי בחירות}}</ויקי> f73y8itpt8o8t7yel3a30fw7nolulp1 0 293980 3025138 2975964 2026-07-17T14:00:11Z OpenLawBot 8112 [3025131] תיקון מס' 11 3025138 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ״ו–1996}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2001038}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ו, 236|חוק מיסוי תשלומים ביום בחירות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211293.pdf}}, {{ח:תיבה|370|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317842.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 372|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211561.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 135|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211629.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 553|חוק לתיקון דיני בחירות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 181|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300044.pdf}}, {{ח:תיבה|594|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 9|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 202|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 911|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 632|תיקון מס׳ 9 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3020407.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 48|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3479003.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 41|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5154794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ג, תשס״ח, תשס״ח־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תקופה של 30 ימים המסתיימת יום לאחר היום שבו נערכות בחירות מקדימות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}} (להלן – חוק המפלגות); {{ח:תתת|(2)}} תקופה של 60 ימים המסתיימת ביום ה־14 שלאחר יום הבחירות; {{ח:תתת|(3)}} תקופה של 30 ימים המסתיימת 3 ימים לאחר היום שבו נערכות בחירות למועצה של רשות מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הרשויות המקומיות (בחירות)), ולראש רשות מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}} (להלן – חוק הבחירה הישירה); {{ח:תתת|(4)}} תקופה של 30 ימים המסתיימת ביום שלאחר היום שבו נערכות בחירות למועצה של רשות מקומית או לראש רשות מקומית, שאינו היום האמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 3|ובסעיף 3 לחוק בחירת ראש הרשות}}; {{ח:תתת|(5)}} תקופה של 30 ימים המסתיימת 3 ימים לאחר היום שבו נערכות בחירות למועצה של מועצה אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994}} (להלן – חוק מועד בחירות כלליות), ולראש מועצה אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1998}} (להלן – חוק בחירת ראש מועצה אזורית); {{ח:תתת|(6)}} תקופה של 30 ימים המסתיימת ביום שלאחר היום שבו נערכות בחירות למועצה של מועצה אזורית, לראש מועצה אזורית או לועד מקומי של יישוב, שאינו היום האמור {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק מועד בחירות כלליות}} {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 3|ובסעיף 3 לחוק בחירת ראש מועצה אזורית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירה הישירה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בחיר{{ח:הערה|<s>ו</s>}}ת ראש מועצה אזורית“ – {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המפלגות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבל“ – מי שמקבל תשלום מאת משלם או מטעמו ובלבד שהוא מועסק על ידי המשלם, או נותן לו שירות, לפי הענין, בתקופת הבחירות בלבד ואולם לענין מי שמועסק כמזכיר ועדת קלפי ביום הבחירות על ידי משלם כאמור בפסקה (2) להגדרה ”משלם“ – אף אם אינו מועסק בתקופת בחירות בלבד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משלם“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מפלגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק המפלגות}}; {{ח:תתת|(2)}} רשות שעל פי דין ממונה על ביצוע בחירות; {{ח:תתת|(3)}} מועמד בבחירות מקדימות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק המפלגות}}; {{ח:תתת|(4)}} סיעת אם, סיעה או רשימה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}}; {{ח:תתת|(5)}} מועמד לראש רשות מקומית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|בחוק הבחירה הישירה}}; {{ח:תתת|(6)}} מועמד לראש מועצה אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק בחירות ראש מועצה אזורית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נער“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|בחוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – תמורה, בכסף או בשווה כסף, בעד עבודה או שירות בשל הבחירות, שנעשו בתקופת הבחירות, בעד הסעת נוסעים או הובלה או החזר הוצאות בשל הבחירות שבוצעו או הוצאו, לפי הענין, בתקופת הבחירות, עד לסכום של 18,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2023, 19,000 ש״ח; בשנת 2026, 19,000 ש״ח)}} ובלבד שלא ניתנה במהלך עסקו, משלח ידו או עבודתו של המקבל. {{ח:סעיף|2|הוראות מיוחדות לגבי תשלום בתקופת בחירות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ח, תשפ״ג, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין לא יראו תשלום שניתן למקבל – {{ח:תתת|(1)}} כהכנסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה); {{ח:תתת|(1א)}} כשכר או כתמורה בשל עסקה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט לגבי תשלום שניתן למקבל תמורת נכס שהוא מוכר במהלך עסקיו או תמורת שירות שהוא נותן במהלך עסקיו; {{ח:תתת|(2)}} כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הביטוח הלאומי), למעט לענין ביטוח נפגעי עבודה; {{ח:תתת|(3)}} כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, ולענין {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל, התשל״ג–1973}}. {{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), יראו תשלום שניתן למקבל שהוא נער כהכנסת עבודה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, ויחולו לגביה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיף 164 לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} מקבל שאינו נער חייב במס בשיעור של 18% (להלן – המס המיוחד) לגבי תשלום ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם. {{ח:תת|(ג)}} בשעת תשלום לפי סעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} ינכה המשלם ממנו את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}} במועד שנקבע בתקנות, בצירוף דין וחשבון שיגיש באותו המועד כפי שנקבע בתקנות; {{ח:תתת|(2)}} יעביר את דמי הביטוח כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}} (להלן – דמי ביטוח) למוסד לביטוח לאומי, בשיעור הקבוע בו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 4|בפרט 4 ללוח י׳}}, בצירוף רשימה של מקבלי התשלום ושל הסכומים ששילם עבורם, והכל על גבי טופס שיקבע המוסד לביטוח לאומי; הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק טו|פרק ט״ו לחוק הביטוח הלאומי}} יחולו על דמי הביטוח. {{ח:תת|(ד)}} יראו את המס המיוחד כמס הכנסה לענין שומה, גביה ועונשין לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}; על ניכוי המס המיוחד יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיף 164 לפקודה}}, כאילו היה ניכוי מס שהמשלם חייב בו. {{ח:סעיף|3|ניכוי מתשלומים אחרים|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תשלום אחר“ – תמורה שאינה תשלום בשל אחד או שניים אלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} בשל סכומה; {{ח:תתת|(2)}} בשל הינתנה במהלך עסקו, משלח ידו או עבודתו של המקבל. {{ח:תת|(ב)}} מי שמשלם למקבל תשלום אחר, ינכה בשעת התשלום האחר – {{ח:תתת|(1)}} מס באופן ובשיעורים שיקבע שר האוצר, ויראו ניכוי זה כניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיף 164 לפקודה}}; {{ח:תתת|(2)}} דמי ביטוח לאומי בהתאם להוראות שיקבע שר העבודה והרווחה, ובשיעורים שיקבע; לא קבע שר העבודה והרווחה הוראות כאמור, יחולו, לענין דמי ביטוח בשל תשלום אחר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)(2)}}. {{ח:סעיף|4|סמכות להתקין תקנות}} {{ח:ת}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע חוק זה, ולענין דמי ביטוח יותקנו התקנות באישור שר העבודה והרווחה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי תשלומים בתקופת בחירות|תקנות מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:סעיף|5|תיאום תשלומים ועיגולם}} {{ח:ת}} הסכום {{ח:פנימי|סעיף 1|שבהגדרה ”תשלום“ בסעיף 1}}, יתואם לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 120ב|סעיף 120ב לפקודה}}, יראו אותו כתקרת הכנסה והוא יעוגל ל־100 שקלים חדשים הקרובים. {{ח:סעיף|6|תחולה|תיקון: תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על הבחירות המוקדמות והבחירות לכנסת הארבע־עשרה ואילך. {{ח:תת|(ב)}} חוק זה יחול על בחירות למועצה של רשות מקומית ועל בחירות לראש רשות מקומית שייערכו לאחר יום י׳ באלול התשנ״ח (1 בספטמבר 1998). {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״א באדר התשנ״ו (12 במרס 1996).}} * '''שמעון פרס'''<br>ראש הממשלה * '''אברהם (בייגה) שוחט'''<br>שר האוצר * '''עזר ויצמן'''<br>נשיא המדינה * '''שבח וייס'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי בחירות}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] asj5lygk3fsdzjgkcz94uefjgme211b 116 313876 3025182 2935195 2026-07-18T10:12:25Z אליעזר.גרין 43694 עדכון 3025182 wikitext text/x-wiki <שם> חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958 <מאגר 2000829 תיקון 2006777 תקן 148334 קוד a163Y00000DuD5OQAV> <מקור> ((ס"ח תשי"ח, 118|חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)|3:209306)); ((תשנ"ט, 34|תיקון|14:211582)); ((תשע"ז, 920|תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה|20:382860)); ((תשפ"ו, טרם פורסם|חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו-2026)). @ 1. הגדרה : בחוק זה - :- "הליך" - הליך משפטי בענין אזרחי, לרבות הליך בפני פקיד מסדר כמשמעותו [[פקודת הסדר זכויות במקרקעין|בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)]]. @ 2. דין המדינה לענין הליך : לענין הליך דין המדינה כדין כל אדם. @ 3. הליכים שהמדינה צד להם : הליך שהמדינה צד לו, יוגש ויתנהל - : (1) בשם מדינת ישראל כתובעת, כמבקשת או כמערערת, או : (2) נגד מדינת ישראל כנתבעת או כמשיבה. @ 4. ייצוג המדינה (תיקון: תשפ"ו) : בכל הליך שהמדינה צד לו תיוצג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו. : (((החל מיום 1.1.2027):)) בכל הליך שהמדינה צד לו תיוצג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו בכפוף להוראות [[חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו-2026]]. @ 5. (תיקון: תשנ"ט) : (((בוטל).)) @ 6. ביצוע פסק דין לטובת המדינה : פסק דין שניתן לטובת המדינה דינו לענין הוצאה לפועל כדין כל פסק דין. @ 6א. ביצוע פסק דין לטובת המדינה לפינוי או לסילוק יד ממקרקעי ישראל (תיקון: תשע"ז) : ניתן לטובת המדינה פסק דין לפינוי או לסילוק יד ממקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], שהם מקרקעין המיועדים לפיתוח, והפך לסופי, יהיה ניתן לבצעו בדרך שבה מבוצע צו לפי [[סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981]], ויחולו לעניין זה ההוראות לפי [[+|סעיפים 5]] [[ו-5א לחוק האמור]], בשינויים המחויבים, ובלבד שניתנה למי שניתן נגדו פסק הדין התראה על ביצוע פסק הדין 21 ימים לפחות לפני מועד הביצוע; לעניין סעיף זה, "מקרקעין המיועדים לפיתוח" - מקרקעין הכלולים בתחומה של תכנית בת-תוקף כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]], שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת, ברבע משטח התכנית לפחות, ושייעודם בתכנית כאמור הוא למגורים, לתעשייה, למלאכה, למסחר, למלונאות או לדרך (בסעיף זה - הייעודים העיקריים) או לייעוד של מיתקני תשתית או תשתיות לאומיות, כהגדרתם [[בחוק האמור]], הנדרשים למימוש התכנית שבה נקבעו הייעודים העיקריים. @ 7. ביצוע פסק דין נגד המדינה (תיקון: תשנ"ט) : פסק דין שניתן נגד המדינה יועבר על ידי שר המשפטים לשר האוצר, ויבוצע על ידי שר האוצר, ודיני ההוצאה לפועל של פסקי דין לא יחולו. @ 8. סדרי דין ואגרות : סדרי הדין החלים על הליכים יחולו על הליכים של המדינה או נגדה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובלבד שהמדינה לא תהיה חייבת לשלם אגרה, להפקיד פקדון או לתת ערובה או בטוחה. @ 9. הוצאות : לענין הוצאות משפט, דין המדינה כדין כל בעל דין, ודין המדינה כשהיא מיוצגת על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו כדין בעל דין המיוצג על ידי עורך דין. @ 10. שמירת דינים : חוק זה אינו בא לגרוע מהוראות כל דין אחר, והוא אינו חל על ענינים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בועדות ערעורים או עררים. @ 11. מוסד המדינה שאינו תאגיד : לענין חוק זה, דין מוסד המדינה שאינו תאגיד כדין המדינה. @ 12. הוראת מעבר : היה ענין תלוי ועומד בבית משפט לפני תחילתו של חוק זה, רשאים בעלי הדין להגיש או לנהל הליכים באותו ענין לפי הדין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, ולא תישמע טענה שהליך בענין הוגש או התנהל שלא לפי הוראות חוק זה. @ 13. ביטול : פקודת המשפטים הממשלתיים - בטלה. @ 14. ביצוע ותקנות : שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות דרכי ביצועם של פסקי דין שניתנו נגד המדינה. : ((פורסמו [[תקנות הוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה, תשל״ז–1976]].)) <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ו' בניסן תשי"ח (27 במרס 1958). <חתימות> * דוד בן-גוריון, ראש הממשלה * פנחס רוזן, שר המשפטים * יצחק בן-צבי, נשיא המדינה 7gt5rzqjpynxkv40aea98kg7b7ng7nc 0 313877 3025185 1350118 2026-07-18T10:30:09Z OpenLawBot 8112 [3025182] עדכון 3025185 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי״ח–1958}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000829}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ח, 118|חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209306.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 34|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 920|תיקון מס׳ 116 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, טרם פורסם|חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ״ו–2026}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך“ – הליך משפטי בענין אזרחי, לרבות הליך בפני פקיד מסדר כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הסדר זכויות במקרקעין|בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)}}. {{ח:סעיף|2|דין המדינה לענין הליך}} {{ח:ת}} לענין הליך דין המדינה כדין כל אדם. {{ח:סעיף|3|הליכים שהמדינה צד להם}} {{ח:ת}} הליך שהמדינה צד לו, יוגש ויתנהל – {{ח:תת|(1)}} בשם מדינת ישראל כתובעת, כמבקשת או כמערערת, או {{ח:תת|(2)}} נגד מדינת ישראל כנתבעת או כמשיבה. {{ח:סעיף|4|ייצוג המדינה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בכל הליך שהמדינה צד לו תיוצג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} בכל הליך שהמדינה צד לו תיוצג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)|חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ״ו–2026}}. {{ח:סעיף|5||תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|6|ביצוע פסק דין לטובת המדינה}} {{ח:ת}} פסק דין שניתן לטובת המדינה דינו לענין הוצאה לפועל כדין כל פסק דין. {{ח:סעיף|6א|ביצוע פסק דין לטובת המדינה לפינוי או לסילוק יד ממקרקעי ישראל|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} ניתן לטובת המדינה פסק דין לפינוי או לסילוק יד ממקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, שהם מקרקעין המיועדים לפיתוח, והפך לסופי, יהיה ניתן לבצעו בדרך שבה מבוצע צו לפי {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ״א–1981}}, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע)#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע)#סעיף 5א|ו־5א לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שניתנה למי שניתן נגדו פסק הדין התראה על ביצוע פסק הדין 21 ימים לפחות לפני מועד הביצוע; לעניין סעיף זה, ”מקרקעין המיועדים לפיתוח“ – מקרקעין הכלולים בתחומה של תכנית בת־תוקף כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת, ברבע משטח התכנית לפחות, ושייעודם בתכנית כאמור הוא למגורים, לתעשייה, למלאכה, למסחר, למלונאות או לדרך (בסעיף זה – הייעודים העיקריים) או לייעוד של מיתקני תשתית או תשתיות לאומיות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק האמור}}, הנדרשים למימוש התכנית שבה נקבעו הייעודים העיקריים. {{ח:סעיף|7|ביצוע פסק דין נגד המדינה|תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} פסק דין שניתן נגד המדינה יועבר על ידי שר המשפטים לשר האוצר, ויבוצע על ידי שר האוצר, ודיני ההוצאה לפועל של פסקי דין לא יחולו. {{ח:סעיף|8|סדרי דין ואגרות}} {{ח:ת}} סדרי הדין החלים על הליכים יחולו על הליכים של המדינה או נגדה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובלבד שהמדינה לא תהיה חייבת לשלם אגרה, להפקיד פקדון או לתת ערובה או בטוחה. {{ח:סעיף|9|הוצאות}} {{ח:ת}} לענין הוצאות משפט, דין המדינה כדין כל בעל דין, ודין המדינה כשהיא מיוצגת על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא־כוחו כדין בעל דין המיוצג על ידי עורך דין. {{ח:סעיף|10|שמירת דינים}} {{ח:ת}} חוק זה אינו בא לגרוע מהוראות כל דין אחר, והוא אינו חל על ענינים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק או בועדות ערעורים או עררים. {{ח:סעיף|11|מוסד המדינה שאינו תאגיד}} {{ח:ת}} לענין חוק זה, דין מוסד המדינה שאינו תאגיד כדין המדינה. {{ח:סעיף|12|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} היה ענין תלוי ועומד בבית משפט לפני תחילתו של חוק זה, רשאים בעלי הדין להגיש או לנהל הליכים באותו ענין לפי הדין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, ולא תישמע טענה שהליך בענין הוגש או התנהל שלא לפי הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|13|ביטול}} {{ח:ת}} פקודת המשפטים הממשלתיים – בטלה. {{ח:סעיף|14|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות דרכי ביצועם של פסקי דין שניתנו נגד המדינה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה|תקנות הוצאה לפועל של פסקי דין נגד המדינה, תשל״ז–1976}}.}} {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ו׳ בניסן תשי״ח (27 במרס 1958).}} * '''דוד בן־גוריון'''<br>ראש הממשלה * '''פנחס רוזן'''<br>שר המשפטים * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 3vcu3nfn0hwrh1kj1qtbazu74kvgant 0 316474 3025090 661290 2026-07-17T13:16:48Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025090 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ד|ל ו}} {{צת|בראשית|מט|יח}}{{ש}} {{צת|שמות|י|יא}}{{ש}} {{צת|שמות|כג|כט}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יט|יד}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יט|טז}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יט|יח}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יט|לה}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|ו}}{{ש}} {{צת|במדבר|כג|יט}}{{ש}} {{צת|במדבר|לה|טו}}{{ש}} {{צת|דברים|ד|לח}}{{ש}} {{צת|דברים|ו|טז}}{{ש}} {{צת|דברים|ו|יט}}{{ש}} {{צת|דברים|יב|כה}}{{ש}} {{צת|דברים|יד|ג}}{{ש}} {{צת|דברים|טו|יח}}{{ש}} {{צת|דברים|יט|יד}}{{ש}} {{צת|דברים|כא|כג}}{{ש}} {{צת|דברים|כב|ה}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|ב}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|ג}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|כא}}{{ש}} {{צת|דברים|כד|ד}}{{ש}} {{צת|דברים|כד|יז}}{{ש}} {{צת|דברים|כה|יג}}{{ש}} {{צת|דברים|כה|יד}}{{ש}} {{צת|דברים|ל|יב}}{{ש}} {{צת|יהושע|יא|יט}}{{ש}} {{צת|יהושע|כא|ז}}{{ש}} {{צת|שופטים|ה|ט}}{{ש}} {{צת|שמואל א|ט|ט}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|כ|כא}}{{ש}} {{צת|מלכים א|ה|ל}}{{ש}} {{צת|מלכים א|ח|כט}}{{ש}} {{צת|מלכים ב|ה|יח}}{{ש}} {{צת|מלכים ב|יט|לב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|א|יג}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|א|יז}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ה|יד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|יז|יג}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ל|יג}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|לד|י}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|לז|לג}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מא|כ}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מג|כג}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מו|ה}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ס|יח}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סו|יא}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ב|כט}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ג|א}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ז|כ}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יא|ה}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יד|טו}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|טז|ב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|טז|כא}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יח|כא}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יט|ו}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כב|יח}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כג|ב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כג|יב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כג|כ}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כח|טז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כט|לב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ל|כד}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לא|לא}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לב|כח}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לו|ל}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מד|יא}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מו|ב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מח|א}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מט|ב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|נ|ל}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|נ|מה}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|נא|לו}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|נא|מז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יא|ז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יב|כח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יג|ה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יג|ח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יג|יג}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יג|כג}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יד|יא}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יד|טו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|טז|לה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|טז|סג}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יז|יד}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כד|ט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כה|ז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כה|ט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כט|ח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כט|יא}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לד|ז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לד|ט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לד|כ}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לו|יד}}{{ש}} {{צת|הושע|ב|יא}}{{ש}} {{צת|הושע|ב|טז}}{{ש}} {{צת|הושע|ט|ד}}{{ש}} {{צת|הושע|יג|ג}}{{ש}} {{צת|עמוס|ח|ה}}{{ש}} {{צת|מיכה|ב|ה}}{{ש}} {{צת|מיכה|ב|יא}}{{ש}} {{צת|צפניה|ג|ב}}{{ש}} {{צת|תהלים|ג|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|י|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|כד|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|לב|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|לז|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|נז|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|עד|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|עח|ד}}{{ש}} {{צת|תהלים|פט|לה}}{{ש}} {{צת|תהלים|צ|יב}}{{ש}} {{צת|תהלים|קא|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קב|כא}}{{ש}} {{צת|תהלים|קטו|יז}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיח|יז}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמד|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמז|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמז|כ}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמט|ט}}{{ש}} {{צת|משלי|א|ב}}{{ש}} {{צת|משלי|א|ד}}{{ש}} {{צת|משלי|ב|ב}}{{ש}} {{צת|משלי|ב|טז}}{{ש}} {{צת|משלי|ו|יח}}{{ש}} {{צת|משלי|ו|כד}}{{ש}} {{צת|משלי|ז|ה}}{{ש}} {{צת|משלי|ח|ג}}{{ש}} {{צת|משלי|ח|יד}}{{ש}} {{צת|משלי|טו|יג}}{{ש}} {{צת|משלי|יז|ה}}{{ש}} {{צת|משלי|יח|יב}}{{ש}} {{צת|משלי|כב|יט}}{{ש}} {{צת|משלי|כו|כח}}{{ש}} {{צת|איוב|ה|יג}}{{ש}} {{צת|איוב|יז|ה}}{{ש}} {{צת|איוב|יז|יד}}{{ש}} {{צת|איוב|כח|טו}}{{ש}} {{צת|איוב|כח|יט}}{{ש}} {{צת|איוב|כח|כה}}{{ש}} {{צת|איוב|לג|יז}}{{ש}} {{צת|איוב|לח|יג}}{{ש}} {{צת|איכה|ג|לו}}{{ש}} {{צת|קהלת|ב|ב}}{{ש}} {{צת|קהלת|ז|ד}}{{ש}} {{צת|אסתר|ט|כא}}{{ש}} {{צת|דניאל|ד|כו}}{{ש}} {{צת|דניאל|יא|כט}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|ו|מח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|ו|נו}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|ו|סב}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|ט|כד}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|כא}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|ג}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כו|יב}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כח|יד}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כט|ה}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|ו|כ}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|ט|יד}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|לד|כא}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|לו|כא}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ה]] 4m94r9fy6brzvodv6b5zelmxhysxar3 0 316557 3025087 661862 2026-07-17T13:12:33Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025087 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ג|ל ה}} {{צת|במדבר|לד|כג}}{{ש}} {{צת|דברים|לא|כו}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|יב|ב}}{{ש}} {{צת|מלכים א|ח|ס}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|כא|יד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מה|ו}}{{ש}} {{צת|תהלים|ד|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|ה|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|ו|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|ח|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|ט|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|יב|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|יג|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|יט|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|כ|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|כא|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|כב|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|כו|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|כז|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|לא|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|לו|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|לט|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|מא|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|נ|ח}}{{ש}} {{צת|תהלים|נא|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|נב|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|נג|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|נד|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|נה|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|ס|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|סא|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|סב|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|סד|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|סט|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיט|צ}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיט|צו}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמ|א}}{{ש}} {{צת|משלי|ו|לה}}{{ש}} {{צת|איוב|ו|ב}}{{ש}} {{צת|אסתר|ב|י}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כו|לא}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ד]] tdgcn748q9ynfl9m3d9dg441ryikl6e 0 318797 3025120 670514 2026-07-17T13:40:21Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025120 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ת|מ ב}} {{צת|שמות|טו|יא}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יא|לד}}{{ש}} {{צת|שופטים|ה|כ}}{{ש}} {{צת|שופטים|כ|טז}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|כג|יט}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מא|ד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|נ|ב}}{{ש}} {{צת|מיכה|ז|יח}}{{ש}} {{צת|מלאכי|א|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמז|ד}}{{ש}} {{צת|משלי|יג|יז}}{{ש}} {{צת|איוב|טו|ט}}{{ש}} {{צת|איוב|מא|ג}}{{ש}} {{צת|איוב|מא|ה}}{{ש}} {{צת|קהלת|ח|א}}{{ש}} {{צת|דניאל|ו|כז}}{{ש}} {{צת|דניאל|ו|כח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|א|ל}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|יא|כא}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ א]] fkabfdg5e1h3apikdn0xedpi4s4zcjm 0 320919 3025086 811223 2026-07-17T13:05:05Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025086 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל א|ל ג}} {{צת|בראשית|כז|ט}}{{ש}} {{צת|שמות|ד|ה}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|ז}}{{ש}} {{צת|דברים|ט|ה}}{{ש}} {{צת|דברים|כט|יב}}{{ש}} {{צת|שופטים|ה|טז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ב|ט}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יא|כב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מב|יד}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מט|א}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כג|כב}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לו|ד}}{{ש}} {{צת|הושע|יא|ה}}{{ש}} {{צת|מלאכי|ג|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|יד|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|לג|יט}}{{ש}} {{צת|משלי|ו|ל}}{{ש}} {{צת|איוב|ו|יד}}{{ש}} {{צת|איוב|טו|כב}}{{ש}} {{צת|איוב|כד|יד}}{{ש}} {{צת|איוב|לז|כד}}{{ש}} {{צת|איוב|מא|ב}}{{ש}} {{צת|שיר השירים|ו|יב}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ב]] 50jx72zg1hbdvvmwuhc3xg2trx4ydzt 116 321416 3025127 2961372 2026-07-17T13:48:11Z Fuzzy 29 תיקון מס' 42 3025127 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959 <מאגר 2000188 תיקון 2210781 תקן 149815 קוד a163Y00000DuDPqQAN> <מקור> ((ס"ח תשי"ט, 138|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|3:2101077)); ((תשכ"א, 166|תיקון|4:210106)); ((תשכ"ט, 12|תיקון מס' 8 לחוק הבחירות לכנסת|6:208034)), ((199|הוראת שעה|6:210104)), ((199|תיקון מס' 3|6:210103)), ((204|חוק הבחירות (אישור תוקפם של חוקים)|6:208037)); ((תשל"ג, 245|תיקון מס' 4|7:210102)); ((תשל"ח, 232|תיקון מס' 5|9:208016)); ((תשל"ט, 2|הוראת שעה|9:210108)); ((תשמ"א, 198|תיקון מס' 6|9:208014)), ((331|תיקון מס' 7|9:208015)); ((תשמ"ט, 6|תיקון מס' 8 לחוק מימון מפלגות|12:210702)); ((תש"ן, 85|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|12:210532)); ((תשנ"ב, 160|תיקון מס' 9|12:210922)); ((תשנ"ג, 156|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|13:211651)); ((תשנ"ו, 2|תיקון מס' 12|13:211230)), ((172|תיקון מס' 13 והוראת שעה|13:211311)), ((173|תיקון מס' 8 לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|13:211310)); ((תשנ"ז, 202|תיקון מס' 15|14:211419)); ((תשנ"ח, 337|תיקון מס' 16|14:211557)); ((תשס"א, 92|תיקון מס' 17|15:300305)), ((94|תיקון מס' 18|15:300306)), ((101|תיקון מס' 42 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה)|15:300310)), ((118|תיקון מס' 20|15:300318)); ((תשס"ב, 4|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק־יסוד: הממשלה)|15:300420)); ((תשס"ג, 15|תיקון מס' 22|15:300563)); ((תשס"ז, 84|תיקון מס' 23|17:300045)); ((תשס"ח, 265|תיקון מס' 24|17:300047)), ((265|תיקון מס' 25|17:300073)), ((593|תיקון מס' 14 לחוק המפלגות|17:300880)); ((תשע"א, 338|תיקון מס' 33 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|18:301253)), ((924|תיקון מס' 59 לחוק הבחירות לכנסת|18:301303)), ((1026|תיקון מס' 29|18:301181)); ((תשע"ד, 812|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע"ה, 106, 108|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|19:306609)), ((292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע"ו, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)); ((תשע"ז, 928|תיקון מס' 7 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:382861)); ((תשע"ח, 677|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות|20:501335)); ((תש"ף, 6, 11|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)); ((תשפ"א, 201, 206|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|23:593509)); ((תשפ״ב, 678|תיקון מס׳ 38|24:616235)), ((909, 910|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|24:628986)); ((תשפ"ד, 45|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|25:3479003)); ((תשפ"ו, 767|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה))). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשע"ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק))), ((1330| צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2))). @ 1. תחולה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ב, תשפ״ב–3) : חוק זה יחול על הבחירות לכנסת, והוא יחול, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, גם על הבחירות לרשויות המקומיות. @ 1א. הגדרות (תיקון: תשפ"ב–3) : בחוק זה – :- ”בחירות מקדימות” – כהגדרתן [[בסעיף 28א לחוק המפלגות]]; :- ”גוף הקשור לסיעה” ו”גוף פעיל בבחירות” – כהגדרתם [[בחוק מימון מפלגות]]; :- ”חוק מימון מפלגות” – [[חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]]; :- ”חוק המפלגות” – [[חוק המפלגות, התשנ״ב–1992]]; :- ”חוק הרשויות המקומיות (בחירות)” – [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965]]. @ 2. תקופת ההגבלות (תיקון: תשכ"ט-3, תשנ"ב, תש"ף, תשפ״ב–3, תשפ"ו) : האיסורים וההגבלות לפי חוק זה יחולו, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות, וביום הבחירות; ואולם האיסורים וההגבלות לפי [[סעיפים 2א]], [[2א1]], [[4]], [[12]] [[ו־13]] יחולו אף מחוץ לתקופה האמורה. @ 2א. איסור שימוש בנכסי הציבור (תיקון: תשכ"א, תשנ"ו, תשס"ח-3, תשע"ה-2, תשפ"ו) : לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולת בחירות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר כמשמעותו [[בפסקאות (1), (2), (3), (4) ו־(9) של סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]], או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, ולא ייעשה שימוש כאמור במקרקעין או במטלטלין המוחזקים למעשה על ידי גוף או תאגיד כזה, למעט שימוש כמפורט להלן: : (1) שימוש, בתמורה או שלא בתמורה, באולמות ובמקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל לשימוש כאמור; : (2) שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת, או שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות, לרבות צילום כשלעצמו, בלשכתו של מי מהם; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהגבלות על שימוש בנכסים כאמור שהוטלו לפי כל דין או כללי אתיקה. @ 2א1. שקיפות בתעמולת בחירות (תיקון: תשפ״ב–3) : (א) לא יפרסם אדם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר עימו, ולגבי מודעה מודפסת – גם את שמו של המדפיס אותה והדרכים ליצירת קשר עימו, ואם פעל האדם האחראי להזמנתה מטעם מתמודד בבחירות או גוף אחר – תישא המודעה את שם המתמודד או הגוף כאמור, את האות או הכינוי של הסיעה או את רשימת המועמדים ושמה של המפלגה שהגישה את רשימת המועמדים. : (ב) בסעיף זה – ::- ”מודעת בחירות” – כל אחד מאלה: ::: (1) תעמולת בחירות שנעשית על ידי מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם; ::: (2) תוכן של תעמולת בחירות שפורסם בעבור תשלום; ::- ”מתמודד בבחירות” – כל אחד מאלה: ::: (1) מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית; ::: (2) מי שנכלל ברשימת מועמדים כאמור בפסקה (1); ::: (3) מועמד בבחירות לראש רשות מקומית; ::: (4) סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה [[בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]]; ::: (5) נבחר ציבור, כהגדרתו [[בסעיף 28א לחוק המפלגות]]. : (ג) סעיף זה יחול גם על תעמולה בבחירות מקדימות, בשינוי זה: בפסקה (1) להגדרה ”מודעת בחירות”, במקום ”מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם” יקראו ”מועמד בבחירות מקדימות או מטעמו”. @ 2ב. הגבלות על תעמולת בחירות שבה התייחסות לכוחות הביטחון או לנפגעי פעולות איבה (תיקון: תשס"א-2) : (א) לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בשמו או בדמותו של איש כוחות הביטחון שנפצע או שנהרג עקב היותו איש כוחות הביטחון, או בשמו או בדמותו של נפגע פגיעת איבה, בלא הסכמתו בכתב, ואם אינו בחיים – בלא הסכמת בן משפחתו בכתב ובלבד שבן משפחה אחר לא התנגד לכך בכתב. : (ב) לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בצבא הגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או עם רשימת מועמדים; אין בסעיף קטן זה כדי למנוע ממפלגה או מרשימת מועמדים להביע תמיכה בצבא ההגנה לישראל. : (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע באיסורים ובהגבלות הקבועים בכל דין לגבי השתתפות כוחות הביטחון בתעמולה מפלגתית או לגבי פגיעה בפרטיות. : (ד) בסעיף זה – ::- "איש כוחות הביטחון" – מי שמשרת או ששירת בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בארגון ביטחון אחר של המדינה; ::- "בן משפחה" – בן זוג, הורה, וכן ילד, אח או אחות שמלאו להם 18 שנים; ::- "נפגע", "פגיעת איבה" – כהגדרתם [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]]. @ 2ג. הגבלה על שיתוף ילדים בתעמולת בחירות (תיקון: תשס"א-2, תשס"א-3) : לא ישותף בתעמולת בחירות ילד שגילו מתחת לגיל 15; לענין זה, "שיתוף", בתעמולת בחירות – למעט שימוש, בתעמולת בחירות, בצילום או בהקלטה שבהם מופיע ילד בפעילות שגרתית. @ 3. (תיקון: תשפ״ב–3) : (((בוטל).)) @ 4. הגבלת השימוש ברמקול (תיקון: תשפ״ב–3) : לא תהא תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול באסיפות ובכינוסים שמטרתם תעמולת בחירות; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בהוראות לעניין שימוש ברמקולים שנקבעו בדין אחר. @ 5. הגבלת תעמולה בשידורי רדיו וטלוויזיה (תיקון: תשכ"ט-3, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ח) : (א) על אף האמור בכל דין אחר, בשידורי רדיו או טלוויזיה - :: (1) לא תהא תעמולת בחירות בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות; :: (2) (((נמחקה).)) : (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על שידור של תעמולת בחירות ברדיו או בטלוויזיה לפי [[סעיפים 15]], [[15א]] [[ו־16ד]]. @ 6. (תיקון: תשל"ח, תשס"א-2) : (((בוטל).)) @ 7. הגבלת השימוש באות של רשימה (תיקון: תשכ"ט, תשפ"ד) : פרט לתקופת 42 הימים שלפני יום הבחירות לא תהא תעמולת בחירות באמצעות השימוש - אם בכתב ואם בצורה אחרת - באות המציינת רשימת מועמדים. @ 8. איסור של תכניות בידור וכיבודים (תיקון: תשכ"ט-3, תשס"ח-2) : לא תהא תעמולת בחירות מלווה תכניות בידור, לרבות הופעות של אמנים, נגינה, זמרה, הצגת סרטים ונשיאת לפידים; לא תהא תעמולת בחירות קשורה במתן מתנות, ופרט למסיבות בבתים פרטיים לא תהא קשורה בהגשת מאכלים או משקאות משכרים; איסור על הצגת סרטים לא יחול על שידור תעמולת בחירות בטלוויזיה לפי [[סעיף 15א]]; לעניין זה, "משקה משכר" - כהגדרתו [[בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 9. איסורים שונים (תיקון: תשל"ג, תשס"א-2) : (א) (((בוטל).)) : (ב) פרט לאמור [[בסעיף 10]] לא תהיה תעמולת בחירות באמצעות הדבקה, התקנה, כתיבה, צביעה או זריקת אור על מבנים או גדרות או על כבישים, מדרכות או שטחים אחרים המיועדים לציבור שילך או שיסע בהם. @ 10. הגבלה של מודעות מודפסות (תיקון: תשל"ג, תשמ"ט, תשנ"ג, תשס"א-2, תש"ף, תשפ״ב–3) : (א) לא תהא תעמולת בחירות באמצעות מודעות מודפסות המוצגות ברבים, אלא בהגבלות אלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) (((בוטלה);)) :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) המודעה לא תודבק אלא על לוחות מודעות שייעדה רשות מקומית דרך קבע להדבקת מודעות או שייעדה במיוחד להדבקת מודעות של תעמולת בחירות לקראת בחירות. : (א1)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א) תותר תעמולת בחירות באמצעות מודעה המוצגת על גבי דירת מגורים או על משרדיה או מועדוניה של מפלגה או רשימת מועמדים, ובלבד שהצבת המודעה אינה אסורה לפי [[חוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו-1966]], ואם נקבעו תנאים והגבלות בחוק עזר לפי פסקה (2), כפוף לאותם תנאים והגבלות. :: (2) רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר תנאים והגבלות להצגת מודעה כאמור בפסקה (1), לשם הבטחת בטיחות הציבור ואיכות הסביבה, שענינם גודל המודעה, החומר שממנו היא עשויה או אופן הצגתה. : (ב) לא תהא תעמולת בחירות באמצעות מודעות מודפסות המתפרסמות בעתונים יומיים, בשבועונים או בירחונים, אלא בהגבלות אלה: :: (1) מודעה לא תהא גדולה מ־40 אינץ'; :: (2) (((בוטלה);)) :: (3) לא תפורסם יותר ממודעה אחת ביום מטעם כל מפלגה בעתון אחד; :: (4) לא תפרסם מפלגה יותר מ־10,000 אינץ' בסך הכל במשך שלושת החדשים שלפני יום הבחירות; הוראה זו לא תחול בבחירות לכלל הרשויות המקומיות; :: (5) (((נמחקה);)) @ 10א. הגבלה על שלטים (תיקון: תשל"ג) : הוראות [[סעיף 10]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שלט מודפס או בלתי מודפס, אולם הגבלת [[פסקה (1) לסעיף 10]] לא תחול על שלט הנושא אך ורק אות וכינוי שאושרו כדין לרשימת מועמדים. @ 10ב. הסדר פרסום חוצות (תיקון: תשס"א, תשס"א-2, תשס"ב, תשס"ג, תש"ף) : (א) בסעיף זה – ::- "חבילת פרסום" – מספר מיתקני פרסום חוצות ששטח הפרסום על גביהם משווק יחד כקבוצה אחת על ידי משווק פרסום; ::- "מיתקן פרסום חוצות" – מיתקן המשמש להצגת מסרים פרסומיים מתחלפים בחוצות, המותקן ומופעל על ידי משווק פרסום, בהסכמת הרשות המקומית אשר בתחומה הוא מותקן, וכן שילוט על גבי אוטובוס להצגת מסרים כאמור; ::- "משווק פרסום" – מי שעוסק בהפעלה של מיתקני פרסום חוצות ובשיווק של שטחי פרסום על גבי מיתקנים אלה; ::- "מתמודד בבחירות" – אחד מאלה: ::: (1) מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית; ::: (2) (((נמחקה);)) ::: (3) מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית; ::- "תקופת הבחירות" – ::: (1) בבחירות לכנסת – תקופה שתחילתה 90 ימים לפני יום הבחירות; ::: (2) (((נמחקה);)) ::: (3) בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית – תקופה שתחילתה ביום הגשת רשימות המועמדים לפי [[סעיף 35(ח) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965]]; ::: (4) בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית – תקופה שתחילתה ביום הגשת הצעת המועמד לפי [[+|סעיפים 7(ב)]] [[ו־24א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 9]], [[10(א)]] [[ו־10א]], תותר, בתקופת הבחירות, תעמולת בחירות באמצעות השימוש במיתקן פרסום חוצות, בתנאים האלה: :: (1) תעמולת הבחירות היא מטעם מתמודד בבחירות אלה; :: (2) משווק פרסום לא יפלה בין מתמודדים בבחירות בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, במועדי פרסום ובשיבוץ תעמולת הבחירות במיתקני פרסום החוצות; :: (3) משווק פרסום המפעיל למעלה מ־10 אחוזים מכלל מיתקני פרסום החוצות בשטח המדינה כולה או בשטח רשות מקומית מסוימת, לא יקצה למתמודד אחד בבחירות, במועד נתון, שטח פרסום לתעמולת בחירות על גבי המיתקנים המופעלים על ידו, בשיעור העולה על השיעור כמפורט להלן משטח הפרסום שלו, הן במדינה כולה והן ברשות המקומית: ::: (א) בבחירות לכנסת, ובבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית – 10 אחוזים; ::: (ב) בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית – 20 אחוזים; ::: (ג) בבחירות חוזרות לראש רשות מקומית – 30 אחוזים; :: (4) מתמודד בבחירות לא יפרסם תעמולת בחירות על גבי מיתקני פרסום חוצות המופעלים על ידי משווק פרסום כאמור בפסקה (3), בשטח פרסום העולה על השיעור כמפורט באותה פסקה; :: (5) תעמולת הבחירות תהיה על גבי מיתקן פרסום חוצות המופעל על ידי משווק פרסום אשר מסר הודעה כאמור בסעיף קטן (ג)(1). : (ג) משווק פרסום המבקש להקצות בתקופת הבחירות שטח פרסום לתעמולת בחירות על גבי מיתקני פרסום חוצות המופעלים על ידו, או שהקצה שטח פרסום כאמור, ימסור הודעות למבקר המדינה כמפורט להלן: :: (1) לפני תחילת השיווק של שטח הפרסום כאמור – הודעה שתכלול את הפרטים אלה: ::: (א) מספרם, מיקומם ושטח הפרסום של כל מיתקני פרסום החוצות המופעלים על ידו, במועד מתן ההודעה, בשטח המדינה כולה ובשטח כל רשות מקומית; ::: (ב) פירוט חבילות הפרסום המוצעות על ידו לשיווק במועד מתן ההודעה ושהוצאו על ידו לשיווק בשלושת החודשים שקדמו לה, לרבות מספרם, מיקומם ושטח הפרסום של מיתקני פרסום החוצות המרכיבים כל חבילה; ::: (ג) מחירן של חבילות הפרסום המוצעות לשיווק לצורכי תעמולת בחירות; :: (2) לא יאוחר מ־90 ימים לאחר יום הבחירות – הודעה שתכלול פרטים לענין תעמולת הבחירות שפורסמה על גבי מיתקני פרסום החוצות המופעלים על ידו, לרבות זהות המזמין, זהות המממן ופרטי העסקה. :: (3) בסעיף קטן זה, "תקופת הבחירות", לענין בחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית, תהיה נוסף על האמור בהגדרה "תקופת הבחירות" שבסעיף קטן (א)(3) ו־(4) - ::: (א) לענין פסקה (3), תקופה שתחילתה 60 ימים לפני יום הבחירות ועד יום הגשת רשימות המועמדים כאמור באותה פסקה; ::: (ב) לענין פסקה (4), תקופה שתחילתה 7 ימים לאחר שנוצרה העילה לבחירת ראש הרשות המקומית ועד יום הגשת הצעת המועמד כאמור באותה פסקה; :: (4) חובות הדיווח לפי סעיף קטן זה יחולו גם לגבי הקצאת שטחי פרסום על גבי מיתקני פרסום חוצות למי שפרסם תעמולת בחירות, בתקופת הבחירות כמפורט בפסקאות (א) ו־(ב) של פסקה (3), ואולם לענין פסקה (2) חובת הדיווח לא תחול אלא אם כן הוגשה רשימת מועמדים או הצעת מועמד, לפי [[סעיף 35(ח) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]], או לפי [[+|סעיפים 7(ב)]] [[ו־24א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]], שעל המועמדים או המועמד הכלולים בה נסב הפרסום. : (ד) משווק הפרסום ישלח העתק מההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) לועדת הבחירות המרכזית, לעיון כל דורש. : (ה) בתקופה שאינה תקופת הבחירות כהגדרתה בסעיף קטן (א), לא יחולו לענין פרסום תעמולת בחירות באמצעות השימוש במיתקן פרסום חוצות האיסורים וההגבלות שבסעיף זה [[ובסעיפים 9]], [[10(א)]] [[ו־10א]]. @ 11. שמירה על הוראות (תיקון: תשל"ג, תשס"א) : על אף האמור בכל דין אחר, לא תרשה רשות מקומית הדבקת חומר שיש בו תעמולת בחירות אם החומר נוגד את הוראות [[סעיפים 9]], [[10]], [[10א]] [[או 10ב]]. @ 12. מסירת חומר מודפס : לא ימסור מדפיס חומר שהדפיס ושיש בו תעמולת בחירות, אלא לידי מי שהזמין הדפסתו או לידי מי שהוסמך לכך בכתב על ידי המזמין; ואם החומר מתיימר להיות תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים, לא ימסרנו אלא לידי מי שהוסמך לכך בכתב על ידי אותה מפלגה או רשימת מועמדים. @ 13. איסור הפרעה : לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחרת או למענה. @ 14. הסדר בנוגע לאולמות ומקומות פומביים (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ב) : יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר התייעצות עם סגני היושב ראש של אותה הועדה, להטיל על הבעל או על המחזיק של אולם או של מקום פומבי פתוח, העומדים כרגיל להשכרה - להשכירו לרשימת מועמדים פלונית, במועד שיקבע תוך 60 הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, אם סבור יושב ראש הועדה שדרוש הדבר כדי לאפשר לאותה רשימת מועמדים להשמיע את דברה באותו מקום ישוב. @ 15. הסדר של שידורים ברדיו (תיקון: תשכ"ט-3, תשמ"א, תשמ"א-2, תשנ"ו-2, תשס"ב, תשס"ח, תשע"א-2) : (א) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה, את הזמנים שיוקצבו לכל אחת מרשימות המועמדים לשם שידור תעמולת בחירות ברדיו, למעט תעמולה מטעם רשימה לבחירתה של רשימת מועמדים אחרת, לקראת יום הבחירות לכנסת; לכל רשימת מועמדים יינתנו 15 דקות, ולכל רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת - 4 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת. : (א1) לא יהיו שידורים של תעמולת בחירות ברדיו אלא ב־14 הימים שלפני הבחירות. : (ב) (((בוטל).)) @ 15א. הסדר של שידורים בטלוויזה (תיקון: תשכ״ט–3, תשמ״א, תשמ״א–2, תשמ״ט, תשנ״ו–2, תשס״ב, תשס״ח, תשע״א–2, תשע״ד, תשע״ה–3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2) : (א) לא יהיו שידורים של תעמולת בחירות בטלויזיה אלא ב־14 הימים שלפני הבחירות. : (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה ועם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים שיהיו מוקדשים לשידור של תעמולת בחירות בטלוויזיה, את שילובם במערכת הרגילה של שידורי הטלוויזיה ואת הזמנים שיוקצבו לשם כך לכל אחת מרשימות המועמדים; לכל רשימת מועמדים יינתנו 7 דקות, ולכל רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת – 2 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת. : (ג) לא יהיו שידורים לפי סעיף זה בימי המנוחה הקבועים כמשמעותם [[#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948]]. : (ד) לא תשודר לפי סעיף זה אלא תעמולת בחירות שהופקה על ידי המפלגות או רשימות המועמדים על חשבונן ושבא עליה אישורו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, למעט תעמולה מטעם רשימה לבחירתה של רשימת מועמדים אחרת. : (ה) (((בוטל).)) @ 15ב. פטור מאחריות (תיקון: תשכ״ט–3, תשע״ד, תשע״ה–3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2, תשפ״ב–3) : ועדת הבחירות המרכזית ותאגיד השידור הישראלי לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית בשל שידור תעמולת בחירות לפי חוק זה. @ 16. פרסום הודעה על חופש הבחירות (תיקון: תשכ"ט-3, תשנ"ו-2, תשס"ב, תשע"ה-2) : (א) ביום ה־14, ביום ה־7 ובכל אחד משני הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, וביום הבחירות, יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בשידורי החדשות ברדיו ובטלוויזיה ובכל דרך אחרת שיקבע לאחר התייעצות עם אותה ועדה, הודעה שתבהיר לבוחרים את זכותם לבחור באורח חפשי ולפי מצפונם, ותפרט את הוראות החוק המבטיחות את חופש הבחירות, חשאיותן וטהרן; הודעה כאמור בסעיף קטן זה תפורסם בכל העיתונים היומיים המופיעים בישראל ביום ה־7 שלפני יום הבחירות לכנסת וביום הבחירות. : (ב) (((בוטל).)) @ 16א. שידורי הסברים והדרכה (תיקון: תשכ״ט–3, תשנ״ו–2, תשס״ב, תשע״ד, תשע״ה–3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2) : (א) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה ועם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים במערכת שידורי הרדיו והטלוויזיה שיהיו מוקדשים להסברים שיינתנו מטעמו לבוחרים על סדרי ההצבעה בבחירות לכנסת ולחברי ועדות הקלפי על סדרי מילוי תפקידיהם. : (ב) שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים במערכת שידורי הרדיו והטלוויזיה שיהיו מוקדשים להסברים שיינתנו מטעמו לבוחרים על סדרי ההצבעה בבחירות לכלל הרשויות המקומיות ולחברי ועדות הקלפי על סדרי מילוי תפקידיהם. : (ג) משך כל השידורים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יעלה על שעה אחת ברדיו ועל שעה אחת בטלוויזיה; יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יתאם עם שר הפנים את השידורים לפי סעיף זה. @ 16ב. השידורים ללא תשלום (תיקון: תשכ״ט–3, תשע״ד, ק"ת תשע"ה, ק"ת תשע"ה-2, תשע״ה–3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2) : תאגיד השידור הישראלי לא יגבה תשלום בעד שידורים לפי חוק זה. @ 16ג. תחולה על הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון: תש״ן, תשנ״ו–3, תשנ״ח, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה–3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2) : הוראות [[סעיפים 15א]], [[15ב]], [[16]], [[16א]] [[ו־16ב]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שידורי טלויזיה לפי [[חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990]] והוראות [[סעיפים 16]] [[ו־16ב]] יחולו גם על שידורי רדיו לפי [[החוק האמור]] למעט על שידורי תעמולה לפי [[סעיף 16ד]]; לענין שינויים כאמור יראו, לפי הענין, את מנהל הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (להלן – הרשות השניה) כאילו היה המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי ואת הרשות השניה והמורשים לשידורים כהגדרתם [[בחוק האמור]] כאילו היו תאגיד השידור הישראלי. @ 16ד. שידורי תעמולה ברדיו אזורי בבחירות למועצות מקומיות (תיקון: תשנ"ח, תשע"א-3) : (א) לענין סעיף זה – ::- "בחירות לרשות מקומית" – בחירות הנערכות ברשות מקומית למועצת הרשות ולראש הרשות באותו יום; ::- "בעל זיכיון" – בעל זיכיון לשידורי רדיו לפי [[חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו=|חוק הרשות השניה]]; ::- "חוק הרשות השניה" – [[חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990]]; ::- "מועצת הרשות" – המועצה כהגדרתה [[בחוק הרשות השניה]]; ::- "רשות מקומית" – כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]]; ::- "רשימת מועמדים" – רשימת מועמדים שהוגשה לפקיד הבחירות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965]]. : (ב) בעל זיכיון רשאי לכלול בשידוריו, במסגרת זמן השידור המוקצה לו לשידור תשדירי פרסומת, תעמולת בחירות של רשימת מועמדים ומטעמה בלבד, בתקופת שלושים הימים שלפני בחירות לרשות מקומית המצויה באזור זיכיונו. : (ג) בעל זיכיון רשאי לגבות תשלום בעד שידור תעמולת בחירות. : (ד) בקבלת תשדירי תעמולת בחירות לשידור לא יפלה בעל זיכיון בין רשימות מועמדים המתמודדות בבחירות שבאזור הזיכיון, בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, בזמני שידור ובשיבוץ תשדירים. : (ה)(1) זמן שידור מרבי לתשדיר תעמולת בחירות שרשאי בעל זיכיון להקצות, בכל שעת שידור וביממה, לא יעלה על זמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת המותר לו על פי [[סעיף 85 לחוק הרשות השניה]]. :: (2) זמן השידור המרבי ביממה לתשדירי תעמולת בחירות של רשימת מועמדים אחת לא יעלה על 10% מזמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת, ביממה, המותר לבעל זיכיון לפי [[סעיף 85 לחוק הרשות השניה]]. :: (3) זמן השידור המרבי, בשעת שידור, לתשדירי תעמולת בחירות של רשימת מועמדים אחת לא יעלה על 15% מזמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת, באותה שעת שידור, המותר לבעל הזיכיון לפי [[סעיף 85 לחוק הרשות השניה]]. :: (4) מועצת הרשות תקבע כללים בדבר אופן הגשת בקשות לשידור תשדירים של תעמולת בחירות ובדבר הקצאת זמן השידור על ידי בעל הזיכיון; בכללים ייקבעו, בין היתר מועדים להגשת הבקשות, חלוקת היממה או שעות השידור לקבוצות של זמני שידור שלגביהן יוגשו לבעל הזיכיון הבקשות לשידור (בסעיף זה – יחידת שידור), וכללים להקצאת הזמן המותר לתשדירי תעמולת הבחירות על ידי בעל הזיכיון. :: (5) הוגשו לבעל זיכיון, על ידי רשימות מועמדים, בקשות לשידור תשדירי תעמולת בחירות, ביממה מסוימת או ביחידת שידור מסוימת, בהיקף זמן כולל העולה על הזמן המרבי המותר לבעל הזיכיון לתשדירי פרסומת, ביממה או באותה יחידת שידור לפי הענין, או העולה על הזמן המרבי שמקצה בעל הזיכיון לתעמולת בחירות, בהתחשב בהתחייבויות קודמות שלו, יקצה בעל הזיכיון את זמן השידור העומד להקצאה, בין כל רשימות המועמדים, באופן יחסי לזמן שהתבקש על ידי כל רשימת מועמדים. :: (6) ביקשה רשימת מועמדים זמן שידור העולה על הזמן המרבי המותר לרשימת מועמדים אחת לפי פסקאות (2) ו־(3) יראה זאת בעל הזיכיון, לצורך החלוקה היחסית לפי פסקה (5) כאילו ביקשה את זמן השידור המרבי המותר לפי פסקאות אלה. : (ו)(1) עשרה ימים לפני תחילת השידורים של תשדירי תעמולת בחירות לפי סעיף זה, יקבע בעל זיכיון לוח תעריפים לשידור תשדירי תעמולת בחירות באזור זיכיונו, לפי יחידת שידור ולפי משך התשדיר, ואת תנאי התשלום; לוח התעריפים יהיה אחיד לכל אזור הזיכיון. :: (2) בעל הזיכיון לא יהיה רשאי למכור זמני שידור במחיר שונה או בתנאי תשלום שונים מן הקבוע בלוח התעריפים, ולא יהיה רשאי לתת הנחה או הטבה כלשהי, במישרין או בעקיפין, לרשימת מועמדים כלשהי. :: (3) התעריף המרבי שרשאי בעל זיכיון לקבוע לשידור, לכל שלושים שניות של תשדיר תעמולת בחירות, יהיה כמפורט [[בתוספת]]. :: (4) בעל זיכיון ישלח את לוח התעריפים למנהל כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הרשות השניה]]; כן ישלח את לוח התעריפים לכל רשימת מועמדים שביקשה זאת, יעמידו לעיון, לכל דורש, ויפקיד עותק ממנו אצל המפקח הארצי על הבחירות. :: (5) בעל זיכיון ישדר הודעות על קביעת לוח התעריפים, בהתאם להוראות סעיף זה, ועל הדרכים לקבלתו. : (ז) בעל זיכיון ידווח למבקר המדינה, לפי דרישתו, על תשדירי התעמולה ששודרו על ידיו, לרבות על זהות מזמין השידור, זהות המממן ופרטי העסקה; כן יעביר למבקר המדינה, לפי דרישתו, עותק מוקלט של השידורים. : (ח) בעל זיכיון ישמור הקלטה של תשדירי תעמולת הבחירות ששודרו על ידיו וכן את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ז), במשך שלוש שנים מיום הבחירות. : (ט) מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, כללים לביצוע הוראות סעיף זה ולהבטחת קיום הוראותיו על ידי בעל הזיכיון; הכללים ייקבעו בשים לב, בין היתר, לכללי האתיקה שנקבעו לפי [[חוק הרשות השניה]] וכן לאופייה ולייחודה של תעמולת הבחירות, ולהנחיות בענינה. : (י) שידורי תעמולה לפי סעיף זה ייכללו במסגרת שידוריו של בעל הזיכיון והוראות [[חוק הרשות השניה]] יחולו עליהם, בשינויים שתקבע מועצת הרשות. : (יא) הוראות סעיף זה יחולו לעניין תעמולת בחירות של מועמד לראשות מועצה אזורית לפי [[חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988]], הנערכות באותו יום שבו נערכות בחירות למועצת המועצה האזורית. @ 16ה. הסדר פרסום סקר בחירות (תיקון: תשס"ג) : (א) בסעיף זה – ::- "סקר בחירות" – סקר הנערך בתקופת הבחירות והבודק דפוסי הצבעה של בוחרים בבחירות, או הבודק נושאים הקשורים במישרין במי שמתמודד בבחירות; ::- "מתמודד בבחירות", "תקופת בחירות" – כהגדרתם [[בסעיף 10ב(א)]]; ::- "משדר לציבור" – משדר בכלי התקשורת האלקטרוניים; ::- "מפרסם בכתב לציבור" – לרבות בעיתון או באינטרנט; ::- "ציבור" – למעט ציבור האנשים העוסקים בניהול מערכת הבחירות, בשכר או שלא בשכר. : (ב) הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה: :: (1) שמו של הגוף שהזמין את הסקר; :: (2) שמו של הגורם שערך את הסקר; :: (3) התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר; :: (4) האוכלוסיה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר; :: (5) מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל; :: (6) מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו. : (ג) המפרסם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות כאמור בסעיף קטן (ב), יפרט, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, גם את השאלות שנשאלו בסקר. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מי שמשדר או מפרסם לציבור בכתב, על תוצאות של סקר בחירות שלא מבוססות על שיטות סטטיסטיות מוכרות לעריכת סקרים, יציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור, וכן יציין את הנתונים האמורים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב). : (ה) העורך סקר בחירות בשיטות סטטיסטיות מוכרות, המיועד לפרסום בכתב או לשידור לציבור, ישלח העתק של תוצאות הסקר לועדת הבחירות המרכזית, בהקדם האפשרי, לעיון כל דורש, עם הפרטים האלה באשר לסקר: :: (1) הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב) וכן השאלות שנשאלו בסקר כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שלענין פסקאות (1) ו־(2) יצוין גם המען של הגוף שהזמין את הסקר או של הגורם שערך את הסקר, לפי הענין; :: (2) מידע על השיטה שהשתמשו בה כדי לאסוף את הנתונים שמהם הופקו תוצאות הסקר, לרבות: ::: (א) שיטת הדגימה; ::: (ב) גודל המדגם ההתחלתי; ::: (ג) סוגי האוכלוסיה שנדגמו; ::: (ד) מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר והמספר והאחוז מהם אשר השתתפו בסקר בפועל, סירבו להשתתף בסקר או לא התאימו להשתתף בסקר; ::: (ה) התאריכים והשעות של הראיונות; :: (3) מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו. : (ו)(1) עורך סקר בחירות ידווח למבקר המדינה, לא יאוחר מ־20 ימים לאחר יום הבחירות על סקרי הבחירות שערך בציון הפרטים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) וכן פרטי מממן הסקר ופרטי העסקה. :: (2) חובת הדיווח לפי פסקה (1) תחול גם לגבי פרסום סקר בחירות בתקופת הבחירות כהגדרתה [[בפסקה (3) של סעיף 10ב(ג)]], ויחולו לענין זה הוראות [[10ב|פסקה (4) של אותו סעיף קטן]], בשינויים המחויבים. : (ז) עורך סקר בחירות ישמור את נתוני הסקר שערך וכן את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ה) במשך שלוש שנים מיום הבחירות. : (ח) בתקופה שתחילתה בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות והמסתיימת במועד סגירת הקלפיות, לא ישדר ולא יפרסם אדם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות שלא שודרו או פורסמו בכתב לציבור לפני תחילתה של התקופה האמורה. המשדר או המפרסם בתקופה האמורה על תוצאותיו של סקר בחירות ששודרו או פורסמו לפני תחילתה של אותה תקופה, יציין בהבלטה שהסקר אינו עדכני ואין ללמוד ממנו על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור ביום השידור או הפרסום. @ 17. ענשים (תיקון: תשס"ג) : המפר הוראה מהוראות חוק זה או אינו מקיים חיוב שהוטל עליו לפי הוראותיו על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, דינו - מאסר ששה חדשים או הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 17א. אחריות פלילית (תיקון: תשכ"א) : נעברה עבירה על הוראה מהוראות חוק זה, יהיה אשם באותה עבירה, מבלי לפגוע באחריות פלילית של אחרים, גם מי שהחזיק בכספים או בנכס שנעברה בהם העבירה או היה ממונה על החזקתם או שמירתם, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט באמצעים סבירים למניעתה. @ 17ב. צו מניעה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ו–2, תשס״א–2, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ה, תשע״ח) : (א) יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להביא טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי חוק זה, לפי [[פרק י״א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969]], לפי [[פרק ט׳ לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965]] או לפי [[סעיף 4ט לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994]], או המשכתו (להלן – צו מניעה); לענין זה, ”נוגע־בדבר” – חבר ועדת הבחירות המרכזית שהוא נציג הסיעה שתעמולה בעדה מהווה או עלולה להוות עבירה לפי חוק זה, או בא כוח רשימה לפי [[סעיף 59 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969]]. : (ב) (((בוטל).)) : (ג)(1) הוראות [[סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט]], יחולו על צו מניעה, ולענין זה יראו צו כאמור כצו של בית משפט, וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט לפי [[אותו סעיף]]. :: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1) ניתן צו מניעה נגד סיעה, רשימת מועמדים או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית והצו הופר, בין בידיהם ובין בידי אדם אחר הפועל בעבורם, ניתן להטיל את הקנס לפי [[סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט]] על הסיעה, רשימת המועמדים או המועמד, ובלבד שניתנה הזדמנות לבא כוח הסיעה, לבא כוח רשימת המועמדים או למועמד להשמיע את דברם, ואם הופר הצו בידי אדם אחר הפועל בעבורם – ניתנה הזדמנות כאמור גם לאותו אדם. :: (3) בלי לגרוע מדרכי גביה אחרות, יקוזז קנס שהוטל לפי פסקה (2) מכספי מימון המפלגות או מהמקדמות שלהם זכאי מי שעליו הוטל הקנס לפי [[חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]], או לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993]], לפי הענין, ובלבד שלא יעלה סכום הקיזוז על 10 אחוזים מכספי המימון או מהמקדמות, לפי הענין. : (ד) לא ייענש אדם לפי הוראות [[סעיף 17]] אם עמד לדין בשל הפרת צו מניעה, ולא יועמד אדם לדין בשל הפרת צו מניעה אם הואשם בשל אותו המעשה לפי [[סעיף 17]]. @ 17ג. צו להסרת מודעות ולניקוי ושיקום מקרקעין (תיקון: תשס"א-4) : (א) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, עד היום ה־60 שלאחר יום הבחירות, ליתן צו המחייב סיעה, רשימת מועמדים, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית, להסיר מודעות וכתובות שהוצגו, שהודבקו או שנכתבו בניגוד להוראות חוק זה ולנקות או לשקם את המקרקעין שהושחתו, בתוך תקופת הזמן שיורה בצו; ובלבד שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו. : (ב) לא קוים צו שניתן לפי הוראות סעיף קטן (א) בתוך תקופת הזמן שנקבעה בו, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להורות לרשות המקומית שבתחומה הוצגו, הודבקו או נכתבו המודעה או הכתובת או למחלקת עבודות ציבוריות במשרד התחבורה, לבצע את הנדרש לפי הצו; הורה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כאמור, רשאי הוא להורות ליושב ראש הכנסת לנכות את עלות ביצוע הצו מכספי המימון שלהם זכאי מי שכנגדו ניתן הצו, לפי [[חוק מימון מפלגות, תשל"ג-1973]], או לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ"ג-1993]], לפי הענין, ולהעביר את הכספים שנוכו כאמור לגוף שעליו הוטל לפי סעיף קטן זה, ביצוע הנדרש על פי הצו. @ 17ד. צו מניעה בבחירות לעיריות ולמועצות מקומיות (תיקון: תשע"ה, תש"ף-2, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ד) : (א) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יקבע, בכל מחוז שיפוט, יושב ראש אחד של ועדת בחירות אזורית שהוא שופט של בית משפט מחוזי, והוא יהיה רשאי לדון בבקשות למתן צווים לפי [[סעיף 17ב]], שעניינם מניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה, ולפי [[סעיף 17ג]], והכול בנוגע לבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות שבאזור השיפוט של בית המשפט המחוזי שבו הוא מכהן; בסעיף זה – ::- "יושב ראש ועדת בחירות אזורית" – מי שמונה לכהן לפי [[סעיף 20 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]; ::- "מחוז שיפוט" – כפי שנקבע לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]. : (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ויושב ראש של ועדת בחירות אזורית שמונה כאמור בסעיף קטן (א) הדן בבקשה פלונית, רשאים, ביוזמתם, או על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שהדיון יתקיים בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אם ראו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. : (ב1)(1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, ביוזמתו, או על פי בקשה של יושב ראש ועדת בחירות אזורית או של בעל דין, להורות שדיון בבקשה למתן צו לפי [[סעיף 17ב]] [[או 17ג]] שהוגשה או שיש להגישה במחוז שיפוט מסוים, יתקיים במחוז שיפוט אחר, ובלבד שלא ייתן הוראה כאמור לאחר תחילת הדיון, אלא אם כן קיבל לידיו את עמדתו של יושב ראש ועדת הבחירות האזורית שהחל לדון בה. :: (2) בהחלטה לפי סעיף קטן זה, ישקול יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מהעברת הדיון בבקשה למתן צו כאמור בפסקה (1), את המרחק ממחוז השיפוט שממנו יועבר ההליך למחוז השיפוט שאליו יועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין להליך. : (ג) על החלטה של יושב ראש ועדת בחירות אזורית לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. : (ד) ליושב ראש ועדת בחירות אזורית יהיו נתונות הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כאמור [[בסעיף 17ה(ב) או (ג)]], לעניין בקשות שהוא דן בהן. : (ה) (((בוטל).)) @ 17ה. סדרי דין, אגרות והוצאות (תיקון: תשע"ה, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ״ב–2, תשפ"ו) : (א)(1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר סדרי הדין בבקשות ובעררים לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]] ובבקשת פסלות שופט לפי סעיף קטן (ד). :: (2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להסדיר בהוראות אגרות שיש לשלם בבקשות ובעררים לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]], וכן בבקשות לפי [[+|סעיפים 17א(ג)]] [[ו-28כה3(ב) לחוק המפלגות]], ואת הפטור מהן; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות ועררים לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], [[וחוק מימון מפלגות]]; על אף האמור [[בסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], אגרה כאמור אינה טעונה אישור של שר האוצר. :: ((פורסמו [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים), התשע״ה–2015]].)) : (א1)(1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית כהגדרתו [[בסעיף 17ד]], רשאי, לאחר ששקל בין היתר את מהות הדיון ואת האפשרות המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים או לבקשת הצדדים, להורות כי דיון בבקשה לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]] יתקיים בדרך של היוועדות חזותית. :: (2) דיון בבקשה לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]] יתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי פסקה (1) רק אם יתאפשר לכל המשתתפים בדיון לראות את הדיון ואת כלל המשתתפים בו באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בדיון ואת הנעשה בו בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. : (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לחייב בעל דין בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובת בעל דין אחר בהליך לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]]; ראה היושב ראש כאמור כי בעל דין עשה שימוש בלתי ראוי בהליך או הגיש הליך סרק שאינו מגלה על פניו עילה למתן צו, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות ההליך, להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון. : (ג) היה בעל הדין שחויב בתשלום הוצאות או שכר טרחת עורך דין לפי סעיף קטן (ב) רשימת מועמדים משותפת, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין יוטלו רק על אחת מהמפלגות שהגישה את רשימת המועמדים האמורה; לעניין זה, "רשימת מועמדים משותפת" - כהגדרתה [[בסעיף 57 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]. : (ד) הוראות [[סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]], יחולו על יושב ראש ועדת בחירות שדן בבקשות לצווים לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) בסעיף קטן (ב1), בכל מקום, במקום "בית המשפט" יקראו "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית"; :: (2) ערעור לפי סעיף קטן (ג) יידון לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית; החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעניין פסילתו הוא נתונה לערעור לפני נשיא בית המשפט העליון. @ 18. זכות אישום : על אף האמור [[סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי|בסעיף 19(2) לפקודת שיפוט בתי משפט השלום, 1947]], או בכל דין אחר, רשאים גם חבר של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ובא כוח של רשימת מועמדים לכנסת להביא אדם בפלילים בשל עבירה לפי חוק זה. @ 19. הגבלת סמכות : הוגש אישום בשל עבירה לפי חוק זה על ידי חבר הועדה או בא כוח רשימה כאמור [[בסעיף 18]], לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה רשאי לצוות על הפסקת הדיון. @ 20. התיישנות (תיקון: תשנ"ז) : תקופת ההתיישנות של עבירה לפי חוק זה תהיה שלוש שנים. @ 20א. חסינות החוק (תיקון: תשכ"ט) : תקנות־שעת־חירום אין בכוחן לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים. @ 20ב. חסינות בפני סעד משפטי (תיקון: תשכ"ט-3, תשנ"ו-2, תשס"ב) : על מעשה או מחדל לפי [[סעיפים 15]], [[15א]], [[16]] [[ו־16א]] יחולו הוראות [[סעיף 137 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969]]. @ 20ג. שמירת דינים (תיקון: תשס"א-2) : הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. @ 21. תחילה : תחילתו של חוק זה היא מיום קבלתו בכנסת, ועל אף האמור [[בסעיף 2]] לא יחולו האיסורים וההגבלות לפיו, אלא מאותו יום. == תוספת (תיקון: תשנ"ח) == ==== ((([[סעיף 16ד(ו)(3)]]))) ==== @ 1. : אזור גוש דן – 100% מהתעריף הקובע. @ 2. : אזור השרון, הכרמל והמפרץ – 95% מהתעריף הקובע. @ 3. : אזור שפלת יהודה, ירושלים רבתי – 80% מהתעריף הקובע. @ 4. : אזור עמק חפר – 75% מהתעריף הקובע. @ 5. : אזור הגליל והגולן, הצפון, העמקים והנגב – 70% מהתעריף הקובע. @ 6. : אזור אילת – 60% מהתעריף הקובע. @ : [[בתוספת זו]], "התעריף הקובע" – שמונה פעמים יחידת החישוב המעודכנת לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו־4 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ"ג-1993]]. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ל' בסיון תשי"ט (6 ביולי 1959). <חתימות> * דוד בן־גוריון, ראש הממשלה * ישראל בר־יהודה, שר הפנים * יצחק בן־צבי, נשיא המדינה a4dy1xehfyw1l6h1nn2totluz53lh2d 3025143 3025127 2026-07-17T14:00:29Z Fuzzy 29 תיקון מס' 43 - הוראת שעה 3025143 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959 <מאגר 2000188 תיקון 2210781 תקן 149815 קוד a163Y00000DuDPqQAN> <מקור> ((ס"ח תשי"ט, 138|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|3:2101077)); ((תשכ"א, 166|תיקון|4:210106)); ((תשכ"ט, 12|תיקון מס' 8 לחוק הבחירות לכנסת|6:208034)), ((199|הוראת שעה|6:210104)), ((199|תיקון מס' 3|6:210103)), ((204|חוק הבחירות (אישור תוקפם של חוקים)|6:208037)); ((תשל"ג, 245|תיקון מס' 4|7:210102)); ((תשל"ח, 232|תיקון מס' 5|9:208016)); ((תשל"ט, 2|הוראת שעה|9:210108)); ((תשמ"א, 198|תיקון מס' 6|9:208014)), ((331|תיקון מס' 7|9:208015)); ((תשמ"ט, 6|תיקון מס' 8 לחוק מימון מפלגות|12:210702)); ((תש"ן, 85|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|12:210532)); ((תשנ"ב, 160|תיקון מס' 9|12:210922)); ((תשנ"ג, 156|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|13:211651)); ((תשנ"ו, 2|תיקון מס' 12|13:211230)), ((172|תיקון מס' 13 והוראת שעה|13:211311)), ((173|תיקון מס' 8 לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|13:211310)); ((תשנ"ז, 202|תיקון מס' 15|14:211419)); ((תשנ"ח, 337|תיקון מס' 16|14:211557)); ((תשס"א, 92|תיקון מס' 17|15:300305)), ((94|תיקון מס' 18|15:300306)), ((101|תיקון מס' 42 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה)|15:300310)), ((118|תיקון מס' 20|15:300318)); ((תשס"ב, 4|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק־יסוד: הממשלה)|15:300420)); ((תשס"ג, 15|תיקון מס' 22|15:300563)); ((תשס"ז, 84|תיקון מס' 23|17:300045)); ((תשס"ח, 265|תיקון מס' 24|17:300047)), ((265|תיקון מס' 25|17:300073)), ((593|תיקון מס' 14 לחוק המפלגות|17:300880)); ((תשע"א, 338|תיקון מס' 33 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|18:301253)), ((924|תיקון מס' 59 לחוק הבחירות לכנסת|18:301303)), ((1026|תיקון מס' 29|18:301181)); ((תשע"ד, 812|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע"ה, 106, 108|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|19:306609)), ((292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע"ו, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)); ((תשע"ז, 928|תיקון מס' 7 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:382861)); ((תשע"ח, 677|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות|20:501335)); ((תש"ף, 6, 11|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|22:566892)); ((תשפ"א, 201, 206|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|23:593509)); ((תשפ״ב, 678|תיקון מס׳ 38|24:616235)), ((909, 910|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|24:628986)); ((תשפ"ד, 45|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|25:3479003)); ((תשפ"ו, 767, 768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה))). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשע"ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק))), ((1330| צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2))). @ 1. תחולה (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ב, תשפ״ב–3) : חוק זה יחול על הבחירות לכנסת, והוא יחול, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, גם על הבחירות לרשויות המקומיות. @ 1א. הגדרות (תיקון: תשפ"ב–3) : בחוק זה – :- ”בחירות מקדימות” – כהגדרתן [[בסעיף 28א לחוק המפלגות]]; :- ”גוף הקשור לסיעה” ו”גוף פעיל בבחירות” – כהגדרתם [[בחוק מימון מפלגות]]; :- ”חוק מימון מפלגות” – [[חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]]; :- ”חוק המפלגות” – [[חוק המפלגות, התשנ״ב–1992]]; :- ”חוק הרשויות המקומיות (בחירות)” – [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965]]. @ 2. תקופת ההגבלות (תיקון: תשכ"ט-3, תשנ"ב, תש"ף, תשפ״ב–3, תשפ"וף תשפ"ו-2) : האיסורים וההגבלות לפי חוק זה יחולו, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות, וביום הבחירות; ואולם האיסורים וההגבלות לפי [[סעיפים 2א]], [[2א1]], [[4]], [[12]] [[ו־13]] יחולו אף מחוץ לתקופה האמורה. : (((הוראת שעה מיום 23.7.2026 ועד יום 26.10.2027):)) האיסורים וההגבלות לפי חוק זה יחולו, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות, וביום הבחירות; ואולם האיסורים וההגבלות לפי [[סעיפים 2א]], [[2א1]], [[2א2]], [[4]], [[12]] [[ו־13]] יחולו אף מחוץ לתקופה האמורה. @ 2א. איסור שימוש בנכסי הציבור (תיקון: תשכ"א, תשנ"ו, תשס"ח-3, תשע"ה-2, תשפ"ו) : לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולת בחירות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר כמשמעותו [[בפסקאות (1), (2), (3), (4) ו־(9) של סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]], או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, ולא ייעשה שימוש כאמור במקרקעין או במטלטלין המוחזקים למעשה על ידי גוף או תאגיד כזה, למעט שימוש כמפורט להלן: : (1) שימוש, בתמורה או שלא בתמורה, באולמות ובמקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל לשימוש כאמור; : (2) שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת, או שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות, לרבות צילום כשלעצמו, בלשכתו של מי מהם; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהגבלות על שימוש בנכסים כאמור שהוטלו לפי כל דין או כללי אתיקה. @ 2א1. שקיפות בתעמולת בחירות (תיקון: תשפ״ב–3) : (א) לא יפרסם אדם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר עימו, ולגבי מודעה מודפסת – גם את שמו של המדפיס אותה והדרכים ליצירת קשר עימו, ואם פעל האדם האחראי להזמנתה מטעם מתמודד בבחירות או גוף אחר – תישא המודעה את שם המתמודד או הגוף כאמור, את האות או הכינוי של הסיעה או את רשימת המועמדים ושמה של המפלגה שהגישה את רשימת המועמדים. : (ב) בסעיף זה – ::- ”מודעת בחירות” – כל אחד מאלה: ::: (1) תעמולת בחירות שנעשית על ידי מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם; ::: (2) תוכן של תעמולת בחירות שפורסם בעבור תשלום; ::- ”מתמודד בבחירות” – כל אחד מאלה: ::: (1) מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית; ::: (2) מי שנכלל ברשימת מועמדים כאמור בפסקה (1); ::: (3) מועמד בבחירות לראש רשות מקומית; ::: (4) סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה [[בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)]]; ::: (5) נבחר ציבור, כהגדרתו [[בסעיף 28א לחוק המפלגות]]. : (ג) סעיף זה יחול גם על תעמולה בבחירות מקדימות, בשינוי זה: בפסקה (1) להגדרה ”מודעת בחירות”, במקום ”מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם” יקראו ”מועמד בבחירות מקדימות או מטעמו”. @ 2א2. תעמולת בחירות שהיא נֶחֱזּות עמוקה - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ו-2) : (((הוראת שעה מיום 23.7.2026 ועד יום 26.10.2027):)) : (א) אדם המפרסם תעמולת בחירות שהיא נֶחֱזּות עמוקה יצרף לה גילוי המציין באופן ברור ובולט כי התוכן שבה לא תועד במקור. : (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע כללים לעניין עמידה בחובת הגילוי לפי סעיף קטן (א). : (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על תעמולת בחירות שפורסמה לראשונה לפני יום תחילתו. : (ד) בסעיף זה - ::- "אמצעי דיגיטלי" - תוכנה כהגדרתה [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]], לרבות בינה מלאכותית, המסוגלת ליצור מידע או תוכן, לעורכו או לשנותו; ::- "נֶחֱזּות עמוקה" - תוכן חזותי או קולי הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר אשר עשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור, אולם נוצרו באמצעי דיגיטלי, או נערכו באמצעי כאמור באופן ששינה אותם שינוי מהותי. @ 2ב. הגבלות על תעמולת בחירות שבה התייחסות לכוחות הביטחון או לנפגעי פעולות איבה (תיקון: תשס"א-2) : (א) לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בשמו או בדמותו של איש כוחות הביטחון שנפצע או שנהרג עקב היותו איש כוחות הביטחון, או בשמו או בדמותו של נפגע פגיעת איבה, בלא הסכמתו בכתב, ואם אינו בחיים – בלא הסכמת בן משפחתו בכתב ובלבד שבן משפחה אחר לא התנגד לכך בכתב. : (ב) לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בצבא הגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או עם רשימת מועמדים; אין בסעיף קטן זה כדי למנוע ממפלגה או מרשימת מועמדים להביע תמיכה בצבא ההגנה לישראל. : (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע באיסורים ובהגבלות הקבועים בכל דין לגבי השתתפות כוחות הביטחון בתעמולה מפלגתית או לגבי פגיעה בפרטיות. : (ד) בסעיף זה – ::- "איש כוחות הביטחון" – מי שמשרת או ששירת בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בארגון ביטחון אחר של המדינה; ::- "בן משפחה" – בן זוג, הורה, וכן ילד, אח או אחות שמלאו להם 18 שנים; ::- "נפגע", "פגיעת איבה" – כהגדרתם [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]]. @ 2ג. הגבלה על שיתוף ילדים בתעמולת בחירות (תיקון: תשס"א-2, תשס"א-3) : לא ישותף בתעמולת בחירות ילד שגילו מתחת לגיל 15; לענין זה, "שיתוף", בתעמולת בחירות – למעט שימוש, בתעמולת בחירות, בצילום או בהקלטה שבהם מופיע ילד בפעילות שגרתית. @ 3. (תיקון: תשפ״ב–3) : (((בוטל).)) @ 4. הגבלת השימוש ברמקול (תיקון: תשפ״ב–3) : לא תהא תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול באסיפות ובכינוסים שמטרתם תעמולת בחירות; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בהוראות לעניין שימוש ברמקולים שנקבעו בדין אחר. @ 5. הגבלת תעמולה בשידורי רדיו וטלוויזיה (תיקון: תשכ"ט-3, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ח) : (א) על אף האמור בכל דין אחר, בשידורי רדיו או טלוויזיה - :: (1) לא תהא תעמולת בחירות בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות; :: (2) (((נמחקה).)) : (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על שידור של תעמולת בחירות ברדיו או בטלוויזיה לפי [[סעיפים 15]], [[15א]] [[ו־16ד]]. @ 6. (תיקון: תשל"ח, תשס"א-2) : (((בוטל).)) @ 7. הגבלת השימוש באות של רשימה (תיקון: תשכ"ט, תשפ"ד) : פרט לתקופת 42 הימים שלפני יום הבחירות לא תהא תעמולת בחירות באמצעות השימוש - אם בכתב ואם בצורה אחרת - באות המציינת רשימת מועמדים. @ 8. איסור של תכניות בידור וכיבודים (תיקון: תשכ"ט-3, תשס"ח-2) : לא תהא תעמולת בחירות מלווה תכניות בידור, לרבות הופעות של אמנים, נגינה, זמרה, הצגת סרטים ונשיאת לפידים; לא תהא תעמולת בחירות קשורה במתן מתנות, ופרט למסיבות בבתים פרטיים לא תהא קשורה בהגשת מאכלים או משקאות משכרים; איסור על הצגת סרטים לא יחול על שידור תעמולת בחירות בטלוויזיה לפי [[סעיף 15א]]; לעניין זה, "משקה משכר" - כהגדרתו [[בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 9. איסורים שונים (תיקון: תשל"ג, תשס"א-2) : (א) (((בוטל).)) : (ב) פרט לאמור [[בסעיף 10]] לא תהיה תעמולת בחירות באמצעות הדבקה, התקנה, כתיבה, צביעה או זריקת אור על מבנים או גדרות או על כבישים, מדרכות או שטחים אחרים המיועדים לציבור שילך או שיסע בהם. @ 10. הגבלה של מודעות מודפסות (תיקון: תשל"ג, תשמ"ט, תשנ"ג, תשס"א-2, תש"ף, תשפ״ב–3) : (א) לא תהא תעמולת בחירות באמצעות מודעות מודפסות המוצגות ברבים, אלא בהגבלות אלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) (((בוטלה);)) :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) המודעה לא תודבק אלא על לוחות מודעות שייעדה רשות מקומית דרך קבע להדבקת מודעות או שייעדה במיוחד להדבקת מודעות של תעמולת בחירות לקראת בחירות. : (א1)(1) על אף הוראות סעיף קטן (א) תותר תעמולת בחירות באמצעות מודעה המוצגת על גבי דירת מגורים או על משרדיה או מועדוניה של מפלגה או רשימת מועמדים, ובלבד שהצבת המודעה אינה אסורה לפי [[חוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו-1966]], ואם נקבעו תנאים והגבלות בחוק עזר לפי פסקה (2), כפוף לאותם תנאים והגבלות. :: (2) רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר תנאים והגבלות להצגת מודעה כאמור בפסקה (1), לשם הבטחת בטיחות הציבור ואיכות הסביבה, שענינם גודל המודעה, החומר שממנו היא עשויה או אופן הצגתה. : (ב) לא תהא תעמולת בחירות באמצעות מודעות מודפסות המתפרסמות בעתונים יומיים, בשבועונים או בירחונים, אלא בהגבלות אלה: :: (1) מודעה לא תהא גדולה מ־40 אינץ'; :: (2) (((בוטלה);)) :: (3) לא תפורסם יותר ממודעה אחת ביום מטעם כל מפלגה בעתון אחד; :: (4) לא תפרסם מפלגה יותר מ־10,000 אינץ' בסך הכל במשך שלושת החדשים שלפני יום הבחירות; הוראה זו לא תחול בבחירות לכלל הרשויות המקומיות; :: (5) (((נמחקה);)) @ 10א. הגבלה על שלטים (תיקון: תשל"ג) : הוראות [[סעיף 10]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שלט מודפס או בלתי מודפס, אולם הגבלת [[פסקה (1) לסעיף 10]] לא תחול על שלט הנושא אך ורק אות וכינוי שאושרו כדין לרשימת מועמדים. @ 10ב. הסדר פרסום חוצות (תיקון: תשס"א, תשס"א-2, תשס"ב, תשס"ג, תש"ף) : (א) בסעיף זה – ::- "חבילת פרסום" – מספר מיתקני פרסום חוצות ששטח הפרסום על גביהם משווק יחד כקבוצה אחת על ידי משווק פרסום; ::- "מיתקן פרסום חוצות" – מיתקן המשמש להצגת מסרים פרסומיים מתחלפים בחוצות, המותקן ומופעל על ידי משווק פרסום, בהסכמת הרשות המקומית אשר בתחומה הוא מותקן, וכן שילוט על גבי אוטובוס להצגת מסרים כאמור; ::- "משווק פרסום" – מי שעוסק בהפעלה של מיתקני פרסום חוצות ובשיווק של שטחי פרסום על גבי מיתקנים אלה; ::- "מתמודד בבחירות" – אחד מאלה: ::: (1) מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית; ::: (2) (((נמחקה);)) ::: (3) מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית; ::- "תקופת הבחירות" – ::: (1) בבחירות לכנסת – תקופה שתחילתה 90 ימים לפני יום הבחירות; ::: (2) (((נמחקה);)) ::: (3) בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית – תקופה שתחילתה ביום הגשת רשימות המועמדים לפי [[סעיף 35(ח) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965]]; ::: (4) בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית – תקופה שתחילתה ביום הגשת הצעת המועמד לפי [[+|סעיפים 7(ב)]] [[ו־24א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 9]], [[10(א)]] [[ו־10א]], תותר, בתקופת הבחירות, תעמולת בחירות באמצעות השימוש במיתקן פרסום חוצות, בתנאים האלה: :: (1) תעמולת הבחירות היא מטעם מתמודד בבחירות אלה; :: (2) משווק פרסום לא יפלה בין מתמודדים בבחירות בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, במועדי פרסום ובשיבוץ תעמולת הבחירות במיתקני פרסום החוצות; :: (3) משווק פרסום המפעיל למעלה מ־10 אחוזים מכלל מיתקני פרסום החוצות בשטח המדינה כולה או בשטח רשות מקומית מסוימת, לא יקצה למתמודד אחד בבחירות, במועד נתון, שטח פרסום לתעמולת בחירות על גבי המיתקנים המופעלים על ידו, בשיעור העולה על השיעור כמפורט להלן משטח הפרסום שלו, הן במדינה כולה והן ברשות המקומית: ::: (א) בבחירות לכנסת, ובבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית – 10 אחוזים; ::: (ב) בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית – 20 אחוזים; ::: (ג) בבחירות חוזרות לראש רשות מקומית – 30 אחוזים; :: (4) מתמודד בבחירות לא יפרסם תעמולת בחירות על גבי מיתקני פרסום חוצות המופעלים על ידי משווק פרסום כאמור בפסקה (3), בשטח פרסום העולה על השיעור כמפורט באותה פסקה; :: (5) תעמולת הבחירות תהיה על גבי מיתקן פרסום חוצות המופעל על ידי משווק פרסום אשר מסר הודעה כאמור בסעיף קטן (ג)(1). : (ג) משווק פרסום המבקש להקצות בתקופת הבחירות שטח פרסום לתעמולת בחירות על גבי מיתקני פרסום חוצות המופעלים על ידו, או שהקצה שטח פרסום כאמור, ימסור הודעות למבקר המדינה כמפורט להלן: :: (1) לפני תחילת השיווק של שטח הפרסום כאמור – הודעה שתכלול את הפרטים אלה: ::: (א) מספרם, מיקומם ושטח הפרסום של כל מיתקני פרסום החוצות המופעלים על ידו, במועד מתן ההודעה, בשטח המדינה כולה ובשטח כל רשות מקומית; ::: (ב) פירוט חבילות הפרסום המוצעות על ידו לשיווק במועד מתן ההודעה ושהוצאו על ידו לשיווק בשלושת החודשים שקדמו לה, לרבות מספרם, מיקומם ושטח הפרסום של מיתקני פרסום החוצות המרכיבים כל חבילה; ::: (ג) מחירן של חבילות הפרסום המוצעות לשיווק לצורכי תעמולת בחירות; :: (2) לא יאוחר מ־90 ימים לאחר יום הבחירות – הודעה שתכלול פרטים לענין תעמולת הבחירות שפורסמה על גבי מיתקני פרסום החוצות המופעלים על ידו, לרבות זהות המזמין, זהות המממן ופרטי העסקה. :: (3) בסעיף קטן זה, "תקופת הבחירות", לענין בחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית, תהיה נוסף על האמור בהגדרה "תקופת הבחירות" שבסעיף קטן (א)(3) ו־(4) - ::: (א) לענין פסקה (3), תקופה שתחילתה 60 ימים לפני יום הבחירות ועד יום הגשת רשימות המועמדים כאמור באותה פסקה; ::: (ב) לענין פסקה (4), תקופה שתחילתה 7 ימים לאחר שנוצרה העילה לבחירת ראש הרשות המקומית ועד יום הגשת הצעת המועמד כאמור באותה פסקה; :: (4) חובות הדיווח לפי סעיף קטן זה יחולו גם לגבי הקצאת שטחי פרסום על גבי מיתקני פרסום חוצות למי שפרסם תעמולת בחירות, בתקופת הבחירות כמפורט בפסקאות (א) ו־(ב) של פסקה (3), ואולם לענין פסקה (2) חובת הדיווח לא תחול אלא אם כן הוגשה רשימת מועמדים או הצעת מועמד, לפי [[סעיף 35(ח) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]], או לפי [[+|סעיפים 7(ב)]] [[ו־24א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975]], שעל המועמדים או המועמד הכלולים בה נסב הפרסום. : (ד) משווק הפרסום ישלח העתק מההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) לועדת הבחירות המרכזית, לעיון כל דורש. : (ה) בתקופה שאינה תקופת הבחירות כהגדרתה בסעיף קטן (א), לא יחולו לענין פרסום תעמולת בחירות באמצעות השימוש במיתקן פרסום חוצות האיסורים וההגבלות שבסעיף זה [[ובסעיפים 9]], [[10(א)]] [[ו־10א]]. @ 11. שמירה על הוראות (תיקון: תשל"ג, תשס"א) : על אף האמור בכל דין אחר, לא תרשה רשות מקומית הדבקת חומר שיש בו תעמולת בחירות אם החומר נוגד את הוראות [[סעיפים 9]], [[10]], [[10א]] [[או 10ב]]. @ 12. מסירת חומר מודפס : לא ימסור מדפיס חומר שהדפיס ושיש בו תעמולת בחירות, אלא לידי מי שהזמין הדפסתו או לידי מי שהוסמך לכך בכתב על ידי המזמין; ואם החומר מתיימר להיות תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים, לא ימסרנו אלא לידי מי שהוסמך לכך בכתב על ידי אותה מפלגה או רשימת מועמדים. @ 13. איסור הפרעה : לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחרת או למענה. @ 14. הסדר בנוגע לאולמות ומקומות פומביים (תיקון: תשנ"ו-2, תשס"ב) : יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר התייעצות עם סגני היושב ראש של אותה הועדה, להטיל על הבעל או על המחזיק של אולם או של מקום פומבי פתוח, העומדים כרגיל להשכרה - להשכירו לרשימת מועמדים פלונית, במועד שיקבע תוך 60 הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, אם סבור יושב ראש הועדה שדרוש הדבר כדי לאפשר לאותה רשימת מועמדים להשמיע את דברה באותו מקום ישוב. @ 15. הסדר של שידורים ברדיו (תיקון: תשכ"ט-3, תשמ"א, תשמ"א-2, תשנ"ו-2, תשס"ב, תשס"ח, תשע"א-2) : (א) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה, את הזמנים שיוקצבו לכל אחת מרשימות המועמדים לשם שידור תעמולת בחירות ברדיו, למעט תעמולה מטעם רשימה לבחירתה של רשימת מועמדים אחרת, לקראת יום הבחירות לכנסת; לכל רשימת מועמדים יינתנו 15 דקות, ולכל רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת - 4 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת. : (א1) לא יהיו שידורים של תעמולת בחירות ברדיו אלא ב־14 הימים שלפני הבחירות. : (ב) (((בוטל).)) @ 15א. הסדר של שידורים בטלוויזה (תיקון: תשכ״ט–3, תשמ״א, תשמ״א–2, תשמ״ט, תשנ״ו–2, תשס״ב, תשס״ח, תשע״א–2, תשע״ד, תשע״ה–3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2) : (א) לא יהיו שידורים של תעמולת בחירות בטלויזיה אלא ב־14 הימים שלפני הבחירות. : (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה ועם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים שיהיו מוקדשים לשידור של תעמולת בחירות בטלוויזיה, את שילובם במערכת הרגילה של שידורי הטלוויזיה ואת הזמנים שיוקצבו לשם כך לכל אחת מרשימות המועמדים; לכל רשימת מועמדים יינתנו 7 דקות, ולכל רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת – 2 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת. : (ג) לא יהיו שידורים לפי סעיף זה בימי המנוחה הקבועים כמשמעותם [[#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948]]. : (ד) לא תשודר לפי סעיף זה אלא תעמולת בחירות שהופקה על ידי המפלגות או רשימות המועמדים על חשבונן ושבא עליה אישורו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, למעט תעמולה מטעם רשימה לבחירתה של רשימת מועמדים אחרת. : (ה) (((בוטל).)) @ 15ב. פטור מאחריות (תיקון: תשכ״ט–3, תשע״ד, תשע״ה–3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2, תשפ״ב–3) : ועדת הבחירות המרכזית ותאגיד השידור הישראלי לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית בשל שידור תעמולת בחירות לפי חוק זה. @ 16. פרסום הודעה על חופש הבחירות (תיקון: תשכ"ט-3, תשנ"ו-2, תשס"ב, תשע"ה-2) : (א) ביום ה־14, ביום ה־7 ובכל אחד משני הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, וביום הבחירות, יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בשידורי החדשות ברדיו ובטלוויזיה ובכל דרך אחרת שיקבע לאחר התייעצות עם אותה ועדה, הודעה שתבהיר לבוחרים את זכותם לבחור באורח חפשי ולפי מצפונם, ותפרט את הוראות החוק המבטיחות את חופש הבחירות, חשאיותן וטהרן; הודעה כאמור בסעיף קטן זה תפורסם בכל העיתונים היומיים המופיעים בישראל ביום ה־7 שלפני יום הבחירות לכנסת וביום הבחירות. : (ב) (((בוטל).)) @ 16א. שידורי הסברים והדרכה (תיקון: תשכ״ט–3, תשנ״ו–2, תשס״ב, תשע״ד, תשע״ה–3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2) : (א) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה ועם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים במערכת שידורי הרדיו והטלוויזיה שיהיו מוקדשים להסברים שיינתנו מטעמו לבוחרים על סדרי ההצבעה בבחירות לכנסת ולחברי ועדות הקלפי על סדרי מילוי תפקידיהם. : (ב) שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים במערכת שידורי הרדיו והטלוויזיה שיהיו מוקדשים להסברים שיינתנו מטעמו לבוחרים על סדרי ההצבעה בבחירות לכלל הרשויות המקומיות ולחברי ועדות הקלפי על סדרי מילוי תפקידיהם. : (ג) משך כל השידורים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יעלה על שעה אחת ברדיו ועל שעה אחת בטלוויזיה; יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יתאם עם שר הפנים את השידורים לפי סעיף זה. @ 16ב. השידורים ללא תשלום (תיקון: תשכ״ט–3, תשע״ד, ק"ת תשע"ה, ק"ת תשע"ה-2, תשע״ה–3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2) : תאגיד השידור הישראלי לא יגבה תשלום בעד שידורים לפי חוק זה. @ 16ג. תחולה על הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון: תש״ן, תשנ״ו–3, תשנ״ח, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה–3, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ז-2) : הוראות [[סעיפים 15א]], [[15ב]], [[16]], [[16א]] [[ו־16ב]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שידורי טלויזיה לפי [[חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990]] והוראות [[סעיפים 16]] [[ו־16ב]] יחולו גם על שידורי רדיו לפי [[החוק האמור]] למעט על שידורי תעמולה לפי [[סעיף 16ד]]; לענין שינויים כאמור יראו, לפי הענין, את מנהל הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (להלן – הרשות השניה) כאילו היה המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי ואת הרשות השניה והמורשים לשידורים כהגדרתם [[בחוק האמור]] כאילו היו תאגיד השידור הישראלי. @ 16ד. שידורי תעמולה ברדיו אזורי בבחירות למועצות מקומיות (תיקון: תשנ"ח, תשע"א-3) : (א) לענין סעיף זה – ::- "בחירות לרשות מקומית" – בחירות הנערכות ברשות מקומית למועצת הרשות ולראש הרשות באותו יום; ::- "בעל זיכיון" – בעל זיכיון לשידורי רדיו לפי [[חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו=|חוק הרשות השניה]]; ::- "חוק הרשות השניה" – [[חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990]]; ::- "מועצת הרשות" – המועצה כהגדרתה [[בחוק הרשות השניה]]; ::- "רשות מקומית" – כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965]]; ::- "רשימת מועמדים" – רשימת מועמדים שהוגשה לפקיד הבחירות לפי [[חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965]]. : (ב) בעל זיכיון רשאי לכלול בשידוריו, במסגרת זמן השידור המוקצה לו לשידור תשדירי פרסומת, תעמולת בחירות של רשימת מועמדים ומטעמה בלבד, בתקופת שלושים הימים שלפני בחירות לרשות מקומית המצויה באזור זיכיונו. : (ג) בעל זיכיון רשאי לגבות תשלום בעד שידור תעמולת בחירות. : (ד) בקבלת תשדירי תעמולת בחירות לשידור לא יפלה בעל זיכיון בין רשימות מועמדים המתמודדות בבחירות שבאזור הזיכיון, בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, בזמני שידור ובשיבוץ תשדירים. : (ה)(1) זמן שידור מרבי לתשדיר תעמולת בחירות שרשאי בעל זיכיון להקצות, בכל שעת שידור וביממה, לא יעלה על זמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת המותר לו על פי [[סעיף 85 לחוק הרשות השניה]]. :: (2) זמן השידור המרבי ביממה לתשדירי תעמולת בחירות של רשימת מועמדים אחת לא יעלה על 10% מזמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת, ביממה, המותר לבעל זיכיון לפי [[סעיף 85 לחוק הרשות השניה]]. :: (3) זמן השידור המרבי, בשעת שידור, לתשדירי תעמולת בחירות של רשימת מועמדים אחת לא יעלה על 15% מזמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת, באותה שעת שידור, המותר לבעל הזיכיון לפי [[סעיף 85 לחוק הרשות השניה]]. :: (4) מועצת הרשות תקבע כללים בדבר אופן הגשת בקשות לשידור תשדירים של תעמולת בחירות ובדבר הקצאת זמן השידור על ידי בעל הזיכיון; בכללים ייקבעו, בין היתר מועדים להגשת הבקשות, חלוקת היממה או שעות השידור לקבוצות של זמני שידור שלגביהן יוגשו לבעל הזיכיון הבקשות לשידור (בסעיף זה – יחידת שידור), וכללים להקצאת הזמן המותר לתשדירי תעמולת הבחירות על ידי בעל הזיכיון. :: (5) הוגשו לבעל זיכיון, על ידי רשימות מועמדים, בקשות לשידור תשדירי תעמולת בחירות, ביממה מסוימת או ביחידת שידור מסוימת, בהיקף זמן כולל העולה על הזמן המרבי המותר לבעל הזיכיון לתשדירי פרסומת, ביממה או באותה יחידת שידור לפי הענין, או העולה על הזמן המרבי שמקצה בעל הזיכיון לתעמולת בחירות, בהתחשב בהתחייבויות קודמות שלו, יקצה בעל הזיכיון את זמן השידור העומד להקצאה, בין כל רשימות המועמדים, באופן יחסי לזמן שהתבקש על ידי כל רשימת מועמדים. :: (6) ביקשה רשימת מועמדים זמן שידור העולה על הזמן המרבי המותר לרשימת מועמדים אחת לפי פסקאות (2) ו־(3) יראה זאת בעל הזיכיון, לצורך החלוקה היחסית לפי פסקה (5) כאילו ביקשה את זמן השידור המרבי המותר לפי פסקאות אלה. : (ו)(1) עשרה ימים לפני תחילת השידורים של תשדירי תעמולת בחירות לפי סעיף זה, יקבע בעל זיכיון לוח תעריפים לשידור תשדירי תעמולת בחירות באזור זיכיונו, לפי יחידת שידור ולפי משך התשדיר, ואת תנאי התשלום; לוח התעריפים יהיה אחיד לכל אזור הזיכיון. :: (2) בעל הזיכיון לא יהיה רשאי למכור זמני שידור במחיר שונה או בתנאי תשלום שונים מן הקבוע בלוח התעריפים, ולא יהיה רשאי לתת הנחה או הטבה כלשהי, במישרין או בעקיפין, לרשימת מועמדים כלשהי. :: (3) התעריף המרבי שרשאי בעל זיכיון לקבוע לשידור, לכל שלושים שניות של תשדיר תעמולת בחירות, יהיה כמפורט [[בתוספת]]. :: (4) בעל זיכיון ישלח את לוח התעריפים למנהל כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הרשות השניה]]; כן ישלח את לוח התעריפים לכל רשימת מועמדים שביקשה זאת, יעמידו לעיון, לכל דורש, ויפקיד עותק ממנו אצל המפקח הארצי על הבחירות. :: (5) בעל זיכיון ישדר הודעות על קביעת לוח התעריפים, בהתאם להוראות סעיף זה, ועל הדרכים לקבלתו. : (ז) בעל זיכיון ידווח למבקר המדינה, לפי דרישתו, על תשדירי התעמולה ששודרו על ידיו, לרבות על זהות מזמין השידור, זהות המממן ופרטי העסקה; כן יעביר למבקר המדינה, לפי דרישתו, עותק מוקלט של השידורים. : (ח) בעל זיכיון ישמור הקלטה של תשדירי תעמולת הבחירות ששודרו על ידיו וכן את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ז), במשך שלוש שנים מיום הבחירות. : (ט) מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, כללים לביצוע הוראות סעיף זה ולהבטחת קיום הוראותיו על ידי בעל הזיכיון; הכללים ייקבעו בשים לב, בין היתר, לכללי האתיקה שנקבעו לפי [[חוק הרשות השניה]] וכן לאופייה ולייחודה של תעמולת הבחירות, ולהנחיות בענינה. : (י) שידורי תעמולה לפי סעיף זה ייכללו במסגרת שידוריו של בעל הזיכיון והוראות [[חוק הרשות השניה]] יחולו עליהם, בשינויים שתקבע מועצת הרשות. : (יא) הוראות סעיף זה יחולו לעניין תעמולת בחירות של מועמד לראשות מועצה אזורית לפי [[חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988]], הנערכות באותו יום שבו נערכות בחירות למועצת המועצה האזורית. @ 16ה. הסדר פרסום סקר בחירות (תיקון: תשס"ג) : (א) בסעיף זה – ::- "סקר בחירות" – סקר הנערך בתקופת הבחירות והבודק דפוסי הצבעה של בוחרים בבחירות, או הבודק נושאים הקשורים במישרין במי שמתמודד בבחירות; ::- "מתמודד בבחירות", "תקופת בחירות" – כהגדרתם [[בסעיף 10ב(א)]]; ::- "משדר לציבור" – משדר בכלי התקשורת האלקטרוניים; ::- "מפרסם בכתב לציבור" – לרבות בעיתון או באינטרנט; ::- "ציבור" – למעט ציבור האנשים העוסקים בניהול מערכת הבחירות, בשכר או שלא בשכר. : (ב) הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה: :: (1) שמו של הגוף שהזמין את הסקר; :: (2) שמו של הגורם שערך את הסקר; :: (3) התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר; :: (4) האוכלוסיה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר; :: (5) מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל; :: (6) מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו. : (ג) המפרסם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות כאמור בסעיף קטן (ב), יפרט, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, גם את השאלות שנשאלו בסקר. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מי שמשדר או מפרסם לציבור בכתב, על תוצאות של סקר בחירות שלא מבוססות על שיטות סטטיסטיות מוכרות לעריכת סקרים, יציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור, וכן יציין את הנתונים האמורים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב). : (ה) העורך סקר בחירות בשיטות סטטיסטיות מוכרות, המיועד לפרסום בכתב או לשידור לציבור, ישלח העתק של תוצאות הסקר לועדת הבחירות המרכזית, בהקדם האפשרי, לעיון כל דורש, עם הפרטים האלה באשר לסקר: :: (1) הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב) וכן השאלות שנשאלו בסקר כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שלענין פסקאות (1) ו־(2) יצוין גם המען של הגוף שהזמין את הסקר או של הגורם שערך את הסקר, לפי הענין; :: (2) מידע על השיטה שהשתמשו בה כדי לאסוף את הנתונים שמהם הופקו תוצאות הסקר, לרבות: ::: (א) שיטת הדגימה; ::: (ב) גודל המדגם ההתחלתי; ::: (ג) סוגי האוכלוסיה שנדגמו; ::: (ד) מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר והמספר והאחוז מהם אשר השתתפו בסקר בפועל, סירבו להשתתף בסקר או לא התאימו להשתתף בסקר; ::: (ה) התאריכים והשעות של הראיונות; :: (3) מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו. : (ו)(1) עורך סקר בחירות ידווח למבקר המדינה, לא יאוחר מ־20 ימים לאחר יום הבחירות על סקרי הבחירות שערך בציון הפרטים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) וכן פרטי מממן הסקר ופרטי העסקה. :: (2) חובת הדיווח לפי פסקה (1) תחול גם לגבי פרסום סקר בחירות בתקופת הבחירות כהגדרתה [[בפסקה (3) של סעיף 10ב(ג)]], ויחולו לענין זה הוראות [[10ב|פסקה (4) של אותו סעיף קטן]], בשינויים המחויבים. : (ז) עורך סקר בחירות ישמור את נתוני הסקר שערך וכן את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ה) במשך שלוש שנים מיום הבחירות. : (ח) בתקופה שתחילתה בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות והמסתיימת במועד סגירת הקלפיות, לא ישדר ולא יפרסם אדם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות שלא שודרו או פורסמו בכתב לציבור לפני תחילתה של התקופה האמורה. המשדר או המפרסם בתקופה האמורה על תוצאותיו של סקר בחירות ששודרו או פורסמו לפני תחילתה של אותה תקופה, יציין בהבלטה שהסקר אינו עדכני ואין ללמוד ממנו על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור ביום השידור או הפרסום. @ 17. ענשים (תיקון: תשס"ג) : המפר הוראה מהוראות חוק זה או אינו מקיים חיוב שהוטל עליו לפי הוראותיו על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, דינו - מאסר ששה חדשים או הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 17א. אחריות פלילית (תיקון: תשכ"א) : נעברה עבירה על הוראה מהוראות חוק זה, יהיה אשם באותה עבירה, מבלי לפגוע באחריות פלילית של אחרים, גם מי שהחזיק בכספים או בנכס שנעברה בהם העבירה או היה ממונה על החזקתם או שמירתם, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט באמצעים סבירים למניעתה. @ 17ב. צו מניעה (תיקון: תשל״ג, תשנ״ו–2, תשס״א–2, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ה, תשע״ח) : (א) יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להביא טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי חוק זה, לפי [[פרק י״א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969]], לפי [[פרק ט׳ לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965]] או לפי [[סעיף 4ט לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994]], או המשכתו (להלן – צו מניעה); לענין זה, ”נוגע־בדבר” – חבר ועדת הבחירות המרכזית שהוא נציג הסיעה שתעמולה בעדה מהווה או עלולה להוות עבירה לפי חוק זה, או בא כוח רשימה לפי [[סעיף 59 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969]]. : (ב) (((בוטל).)) : (ג)(1) הוראות [[סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט]], יחולו על צו מניעה, ולענין זה יראו צו כאמור כצו של בית משפט, וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט לפי [[אותו סעיף]]. :: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1) ניתן צו מניעה נגד סיעה, רשימת מועמדים או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית והצו הופר, בין בידיהם ובין בידי אדם אחר הפועל בעבורם, ניתן להטיל את הקנס לפי [[סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט]] על הסיעה, רשימת המועמדים או המועמד, ובלבד שניתנה הזדמנות לבא כוח הסיעה, לבא כוח רשימת המועמדים או למועמד להשמיע את דברם, ואם הופר הצו בידי אדם אחר הפועל בעבורם – ניתנה הזדמנות כאמור גם לאותו אדם. :: (3) בלי לגרוע מדרכי גביה אחרות, יקוזז קנס שהוטל לפי פסקה (2) מכספי מימון המפלגות או מהמקדמות שלהם זכאי מי שעליו הוטל הקנס לפי [[חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]], או לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993]], לפי הענין, ובלבד שלא יעלה סכום הקיזוז על 10 אחוזים מכספי המימון או מהמקדמות, לפי הענין. : (ד) לא ייענש אדם לפי הוראות [[סעיף 17]] אם עמד לדין בשל הפרת צו מניעה, ולא יועמד אדם לדין בשל הפרת צו מניעה אם הואשם בשל אותו המעשה לפי [[סעיף 17]]. @ 17ג. צו להסרת מודעות ולניקוי ושיקום מקרקעין (תיקון: תשס"א-4) : (א) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, עד היום ה־60 שלאחר יום הבחירות, ליתן צו המחייב סיעה, רשימת מועמדים, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית, להסיר מודעות וכתובות שהוצגו, שהודבקו או שנכתבו בניגוד להוראות חוק זה ולנקות או לשקם את המקרקעין שהושחתו, בתוך תקופת הזמן שיורה בצו; ובלבד שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו. : (ב) לא קוים צו שניתן לפי הוראות סעיף קטן (א) בתוך תקופת הזמן שנקבעה בו, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להורות לרשות המקומית שבתחומה הוצגו, הודבקו או נכתבו המודעה או הכתובת או למחלקת עבודות ציבוריות במשרד התחבורה, לבצע את הנדרש לפי הצו; הורה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כאמור, רשאי הוא להורות ליושב ראש הכנסת לנכות את עלות ביצוע הצו מכספי המימון שלהם זכאי מי שכנגדו ניתן הצו, לפי [[חוק מימון מפלגות, תשל"ג-1973]], או לפי [[חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ"ג-1993]], לפי הענין, ולהעביר את הכספים שנוכו כאמור לגוף שעליו הוטל לפי סעיף קטן זה, ביצוע הנדרש על פי הצו. @ 17ד. צו מניעה בבחירות לעיריות ולמועצות מקומיות (תיקון: תשע"ה, תש"ף-2, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ"ד) : (א) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יקבע, בכל מחוז שיפוט, יושב ראש אחד של ועדת בחירות אזורית שהוא שופט של בית משפט מחוזי, והוא יהיה רשאי לדון בבקשות למתן צווים לפי [[סעיף 17ב]], שעניינם מניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה, ולפי [[סעיף 17ג]], והכול בנוגע לבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות שבאזור השיפוט של בית המשפט המחוזי שבו הוא מכהן; בסעיף זה – ::- "יושב ראש ועדת בחירות אזורית" – מי שמונה לכהן לפי [[סעיף 20 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]; ::- "מחוז שיפוט" – כפי שנקבע לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]]. : (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ויושב ראש של ועדת בחירות אזורית שמונה כאמור בסעיף קטן (א) הדן בבקשה פלונית, רשאים, ביוזמתם, או על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שהדיון יתקיים בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אם ראו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. : (ב1)(1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, ביוזמתו, או על פי בקשה של יושב ראש ועדת בחירות אזורית או של בעל דין, להורות שדיון בבקשה למתן צו לפי [[סעיף 17ב]] [[או 17ג]] שהוגשה או שיש להגישה במחוז שיפוט מסוים, יתקיים במחוז שיפוט אחר, ובלבד שלא ייתן הוראה כאמור לאחר תחילת הדיון, אלא אם כן קיבל לידיו את עמדתו של יושב ראש ועדת הבחירות האזורית שהחל לדון בה. :: (2) בהחלטה לפי סעיף קטן זה, ישקול יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מהעברת הדיון בבקשה למתן צו כאמור בפסקה (1), את המרחק ממחוז השיפוט שממנו יועבר ההליך למחוז השיפוט שאליו יועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין להליך. : (ג) על החלטה של יושב ראש ועדת בחירות אזורית לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. : (ד) ליושב ראש ועדת בחירות אזורית יהיו נתונות הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כאמור [[בסעיף 17ה(ב) או (ג)]], לעניין בקשות שהוא דן בהן. : (ה) (((בוטל).)) @ 17ה. סדרי דין, אגרות והוצאות (תיקון: תשע"ה, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ב, תשפ״ב–2, תשפ"ו) : (א)(1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר סדרי הדין בבקשות ובעררים לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]] ובבקשת פסלות שופט לפי סעיף קטן (ד). :: (2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להסדיר בהוראות אגרות שיש לשלם בבקשות ובעררים לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]], וכן בבקשות לפי [[+|סעיפים 17א(ג)]] [[ו-28כה3(ב) לחוק המפלגות]], ואת הפטור מהן; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות ועררים לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], [[וחוק מימון מפלגות]]; על אף האמור [[בסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], אגרה כאמור אינה טעונה אישור של שר האוצר. :: ((פורסמו [[הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים), התשע״ה–2015]].)) : (א1)(1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית כהגדרתו [[בסעיף 17ד]], רשאי, לאחר ששקל בין היתר את מהות הדיון ואת האפשרות המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים או לבקשת הצדדים, להורות כי דיון בבקשה לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]] יתקיים בדרך של היוועדות חזותית. :: (2) דיון בבקשה לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]] יתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי פסקה (1) רק אם יתאפשר לכל המשתתפים בדיון לראות את הדיון ואת כלל המשתתפים בו באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בדיון ואת הנעשה בו בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. : (ב) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לחייב בעל דין בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובת בעל דין אחר בהליך לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]]; ראה היושב ראש כאמור כי בעל דין עשה שימוש בלתי ראוי בהליך או הגיש הליך סרק שאינו מגלה על פניו עילה למתן צו, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות ההליך, להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון. : (ג) היה בעל הדין שחויב בתשלום הוצאות או שכר טרחת עורך דין לפי סעיף קטן (ב) רשימת מועמדים משותפת, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין יוטלו רק על אחת מהמפלגות שהגישה את רשימת המועמדים האמורה; לעניין זה, "רשימת מועמדים משותפת" - כהגדרתה [[בסעיף 57 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]]. : (ד) הוראות [[סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]], יחולו על יושב ראש ועדת בחירות שדן בבקשות לצווים לפי [[סעיפים 17ב עד 17ד]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) בסעיף קטן (ב1), בכל מקום, במקום "בית המשפט" יקראו "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית"; :: (2) ערעור לפי סעיף קטן (ג) יידון לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית; החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעניין פסילתו הוא נתונה לערעור לפני נשיא בית המשפט העליון. @ 18. זכות אישום : על אף האמור [[סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי|בסעיף 19(2) לפקודת שיפוט בתי משפט השלום, 1947]], או בכל דין אחר, רשאים גם חבר של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ובא כוח של רשימת מועמדים לכנסת להביא אדם בפלילים בשל עבירה לפי חוק זה. @ 19. הגבלת סמכות : הוגש אישום בשל עבירה לפי חוק זה על ידי חבר הועדה או בא כוח רשימה כאמור [[בסעיף 18]], לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה רשאי לצוות על הפסקת הדיון. @ 20. התיישנות (תיקון: תשנ"ז) : תקופת ההתיישנות של עבירה לפי חוק זה תהיה שלוש שנים. @ 20א. חסינות החוק (תיקון: תשכ"ט) : תקנות־שעת־חירום אין בכוחן לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים. @ 20ב. חסינות בפני סעד משפטי (תיקון: תשכ"ט-3, תשנ"ו-2, תשס"ב) : על מעשה או מחדל לפי [[סעיפים 15]], [[15א]], [[16]] [[ו־16א]] יחולו הוראות [[סעיף 137 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969]]. @ 20ג. שמירת דינים (תיקון: תשס"א-2) : הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. @ 21. תחילה : תחילתו של חוק זה היא מיום קבלתו בכנסת, ועל אף האמור [[בסעיף 2]] לא יחולו האיסורים וההגבלות לפיו, אלא מאותו יום. == תוספת (תיקון: תשנ"ח) == ==== ((([[סעיף 16ד(ו)(3)]]))) ==== @ 1. : אזור גוש דן – 100% מהתעריף הקובע. @ 2. : אזור השרון, הכרמל והמפרץ – 95% מהתעריף הקובע. @ 3. : אזור שפלת יהודה, ירושלים רבתי – 80% מהתעריף הקובע. @ 4. : אזור עמק חפר – 75% מהתעריף הקובע. @ 5. : אזור הגליל והגולן, הצפון, העמקים והנגב – 70% מהתעריף הקובע. @ 6. : אזור אילת – 60% מהתעריף הקובע. @ : [[בתוספת זו]], "התעריף הקובע" – שמונה פעמים יחידת החישוב המעודכנת לפי [[+|סעיפים 3]] [[ו־4 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ"ג-1993]]. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ל' בסיון תשי"ט (6 ביולי 1959). <חתימות> * דוד בן־גוריון, ראש הממשלה * ישראל בר־יהודה, שר הפנים * יצחק בן־צבי, נשיא המדינה si1bgy1y361fg2eeynl359ky1hy9ap6 0 321417 3025141 2961403 2026-07-17T14:00:18Z OpenLawBot 8112 [3025127] תיקון מס' 42 3025141 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט–1959}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000188}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 138|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_2101077.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 166|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210106.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 12|תיקון מס׳ 8 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208034.pdf}}, {{ח:תיבה|199|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210104.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210103.pdf}}, {{ח:תיבה|204|חוק הבחירות (אישור תוקפם של חוקים)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208037.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 245|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 232|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 2|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210108.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 198|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208014.pdf}}, {{ח:תיבה|331|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 6|תיקון מס׳ 8 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210702.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 85|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 160|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210922.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 156|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 2|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211230.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 13 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211311.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 8 לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211310.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 202|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211419.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 337|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 92|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300305.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300306.pdf}}, {{ח:תיבה|101|תיקון מס׳ 42 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300310.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300318.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 4|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק־יסוד: הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300420.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 15|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 84|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300045.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 265|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300047.pdf}}, {{ח:תיבה|265|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300073.pdf}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 338|תיקון מס׳ 33 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}, {{ח:תיבה|924|תיקון מס׳ 59 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301303.pdf}}, {{ח:תיבה|1026|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 812|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 106, 108|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306609.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 928|תיקון מס׳ 7 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382861.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 677|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501335.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6, 11|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 201, 206|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 678|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616235.pdf}}, {{ח:תיבה|909, 910|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 45|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3479003.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 767|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|תחולה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב, תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} חוק זה יחול על הבחירות לכנסת, והוא יחול, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, גם על הבחירות לרשויות המקומיות. {{ח:סעיף|1א|הגדרות|תיקון: תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק המפלגות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף הקשור לסיעה“ ו”גוף פעיל בבחירות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מימון מפלגות“ – {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המפלגות“ – {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשויות המקומיות (בחירות)“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|2|תקופת ההגבלות|תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ב, תש״ף, תשפ״ב־3, תשפ״ו}} {{ח:ת}} האיסורים וההגבלות לפי חוק זה יחולו, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות, וביום הבחירות; ואולם האיסורים וההגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיפים 2א}}, {{ח:פנימי|סעיף 2א1|2א1}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} יחולו אף מחוץ לתקופה האמורה. {{ח:סעיף|2א|איסור שימוש בנכסי הציבור|תיקון: תשכ״א, תשנ״ו, תשס״ח־3, תשע״ה־2, תשפ״ו}} {{ח:ת}} לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולת בחירות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בפסקאות (1), (2), (3), (4) ו־(9) של סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, ולא ייעשה שימוש כאמור במקרקעין או במטלטלין המוחזקים למעשה על ידי גוף או תאגיד כזה, למעט שימוש כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} שימוש, בתמורה או שלא בתמורה, באולמות ובמקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל לשימוש כאמור; {{ח:תת|(2)}} שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת, או שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות, לרבות צילום כשלעצמו, בלשכתו של מי מהם; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהגבלות על שימוש בנכסים כאמור שהוטלו לפי כל דין או כללי אתיקה. {{ח:סעיף|2א1|שקיפות בתעמולת בחירות|תיקון: תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר עימו, ולגבי מודעה מודפסת – גם את שמו של המדפיס אותה והדרכים ליצירת קשר עימו, ואם פעל האדם האחראי להזמנתה מטעם מתמודד בבחירות או גוף אחר – תישא המודעה את שם המתמודד או הגוף כאמור, את האות או הכינוי של הסיעה או את רשימת המועמדים ושמה של המפלגה שהגישה את רשימת המועמדים. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודעת בחירות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} תעמולת בחירות שנעשית על ידי מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם; {{ח:תתתת|(2)}} תוכן של תעמולת בחירות שפורסם בעבור תשלום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתמודד בבחירות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית; {{ח:תתתת|(2)}} מי שנכלל ברשימת מועמדים כאמור בפסקה (1); {{ח:תתתת|(3)}} מועמד בבחירות לראש רשות מקומית; {{ח:תתתת|(4)}} סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}}; {{ח:תתתת|(5)}} נבחר ציבור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק המפלגות}}. {{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יחול גם על תעמולה בבחירות מקדימות, בשינוי זה: בפסקה (1) להגדרה ”מודעת בחירות“, במקום ”מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם“ יקראו ”מועמד בבחירות מקדימות או מטעמו“. {{ח:סעיף|2ב|הגבלות על תעמולת בחירות שבה התייחסות לכוחות הביטחון או לנפגעי פעולות איבה|תיקון: תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בשמו או בדמותו של איש כוחות הביטחון שנפצע או שנהרג עקב היותו איש כוחות הביטחון, או בשמו או בדמותו של נפגע פגיעת איבה, בלא הסכמתו בכתב, ואם אינו בחיים – בלא הסכמת בן משפחתו בכתב ובלבד שבן משפחה אחר לא התנגד לכך בכתב. {{ח:תת|(ב)}} לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בצבא הגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או עם רשימת מועמדים; אין בסעיף קטן זה כדי למנוע ממפלגה או מרשימת מועמדים להביע תמיכה בצבא ההגנה לישראל. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע באיסורים ובהגבלות הקבועים בכל דין לגבי השתתפות כוחות הביטחון בתעמולה מפלגתית או לגבי פגיעה בפרטיות. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”איש כוחות הביטחון“ – מי שמשרת או ששירת בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בארגון ביטחון אחר של המדינה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, וכן ילד, אח או אחות שמלאו להם 18 שנים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“, ”פגיעת איבה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף|2ג|הגבלה על שיתוף ילדים בתעמולת בחירות|תיקון: תשס״א־2, תשס״א־3}} {{ח:ת}} לא ישותף בתעמולת בחירות ילד שגילו מתחת לגיל 15; לענין זה, ”שיתוף“, בתעמולת בחירות – למעט שימוש, בתעמולת בחירות, בצילום או בהקלטה שבהם מופיע ילד בפעילות שגרתית. {{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|4|הגבלת השימוש ברמקול|תיקון: תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} לא תהא תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול באסיפות ובכינוסים שמטרתם תעמולת בחירות; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בהוראות לעניין שימוש ברמקולים שנקבעו בדין אחר. {{ח:סעיף|5|הגבלת תעמולה בשידורי רדיו וטלוויזיה|תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין אחר, בשידורי רדיו או טלוויזיה – {{ח:תתת|(1)}} לא תהא תעמולת בחירות בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על שידור של תעמולת בחירות ברדיו או בטלוויזיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 15א|15א}} {{ח:פנימי|סעיף 16ד|ו־16ד}}. {{ח:סעיף|6||תיקון: תשל״ח, תשס״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7|הגבלת השימוש באות של רשימה|תיקון: תשכ״ט, תשפ״ד}} {{ח:ת}} פרט לתקופת 42 הימים שלפני יום הבחירות לא תהא תעמולת בחירות באמצעות השימוש – אם בכתב ואם בצורה אחרת – באות המציינת רשימת מועמדים. {{ח:סעיף|8|איסור של תכניות בידור וכיבודים|תיקון: תשכ״ט־3, תשס״ח־2}} {{ח:ת}} לא תהא תעמולת בחירות מלווה תכניות בידור, לרבות הופעות של אמנים, נגינה, זמרה, הצגת סרטים ונשיאת לפידים; לא תהא תעמולת בחירות קשורה במתן מתנות, ופרט למסיבות בבתים פרטיים לא תהא קשורה בהגשת מאכלים או משקאות משכרים; איסור על הצגת סרטים לא יחול על שידור תעמולת בחירות בטלוויזיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}; לעניין זה, ”משקה משכר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|9|איסורים שונים|תיקון: תשל״ג, תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}} לא תהיה תעמולת בחירות באמצעות הדבקה, התקנה, כתיבה, צביעה או זריקת אור על מבנים או גדרות או על כבישים, מדרכות או שטחים אחרים המיועדים לציבור שילך או שיסע בהם. {{ח:סעיף|10|הגבלה של מודעות מודפסות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ט, תשנ״ג, תשס״א־2, תש״ף, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} לא תהא תעמולת בחירות באמצעות מודעות מודפסות המוצגות ברבים, אלא בהגבלות אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} המודעה לא תודבק אלא על לוחות מודעות שייעדה רשות מקומית דרך קבע להדבקת מודעות או שייעדה במיוחד להדבקת מודעות של תעמולת בחירות לקראת בחירות. {{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) תותר תעמולת בחירות באמצעות מודעה המוצגת על גבי דירת מגורים או על משרדיה או מועדוניה של מפלגה או רשימת מועמדים, ובלבד שהצבת המודעה אינה אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט), תשכ״ו–1966}}, ואם נקבעו תנאים והגבלות בחוק עזר לפי פסקה (2), כפוף לאותם תנאים והגבלות. {{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר תנאים והגבלות להצגת מודעה כאמור בפסקה (1), לשם הבטחת בטיחות הציבור ואיכות הסביבה, שענינם גודל המודעה, החומר שממנו היא עשויה או אופן הצגתה. {{ח:תת|(ב)}} לא תהא תעמולת בחירות באמצעות מודעות מודפסות המתפרסמות בעתונים יומיים, בשבועונים או בירחונים, אלא בהגבלות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מודעה לא תהא גדולה מ־40 אינץ׳; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(3)}} לא תפורסם יותר ממודעה אחת ביום מטעם כל מפלגה בעתון אחד; {{ח:תתת|(4)}} לא תפרסם מפלגה יותר מ־10,000 אינץ׳ בסך הכל במשך שלושת החדשים שלפני יום הבחירות; הוראה זו לא תחול בבחירות לכלל הרשויות המקומיות; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:סעיף|10א|הגבלה על שלטים|תיקון: תשל״ג}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שלט מודפס או בלתי מודפס, אולם הגבלת {{ח:פנימי|סעיף 10|פסקה (1) לסעיף 10}} לא תחול על שלט הנושא אך ורק אות וכינוי שאושרו כדין לרשימת מועמדים. {{ח:סעיף|10ב|הסדר פרסום חוצות|תיקון: תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבילת פרסום“ – מספר מיתקני פרסום חוצות ששטח הפרסום על גביהם משווק יחד כקבוצה אחת על ידי משווק פרסום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פרסום חוצות“ – מיתקן המשמש להצגת מסרים פרסומיים מתחלפים בחוצות, המותקן ומופעל על ידי משווק פרסום, בהסכמת הרשות המקומית אשר בתחומה הוא מותקן, וכן שילוט על גבי אוטובוס להצגת מסרים כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משווק פרסום“ – מי שעוסק בהפעלה של מיתקני פרסום חוצות ובשיווק של שטחי פרסום על גבי מיתקנים אלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתמודד בבחירות“ – אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית; {{ח:תתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(3)}} מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות“ – {{ח:תתתת|(1)}} בבחירות לכנסת – תקופה שתחילתה 90 ימים לפני יום הבחירות; {{ח:תתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(3)}} בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית – תקופה שתחילתה ביום הגשת רשימות המועמדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|סעיף 35(ח) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}}; {{ח:תתתת|(4)}} בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית – תקופה שתחילתה ביום הגשת הצעת המועמד לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 7|סעיפים 7(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24א|ו־24א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10א|ו־10א}}, תותר, בתקופת הבחירות, תעמולת בחירות באמצעות השימוש במיתקן פרסום חוצות, בתנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} תעמולת הבחירות היא מטעם מתמודד בבחירות אלה; {{ח:תתת|(2)}} משווק פרסום לא יפלה בין מתמודדים בבחירות בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, במועדי פרסום ובשיבוץ תעמולת הבחירות במיתקני פרסום החוצות; {{ח:תתת|(3)}} משווק פרסום המפעיל למעלה מ־10 אחוזים מכלל מיתקני פרסום החוצות בשטח המדינה כולה או בשטח רשות מקומית מסוימת, לא יקצה למתמודד אחד בבחירות, במועד נתון, שטח פרסום לתעמולת בחירות על גבי המיתקנים המופעלים על ידו, בשיעור העולה על השיעור כמפורט להלן משטח הפרסום שלו, הן במדינה כולה והן ברשות המקומית: {{ח:תתתת|(א)}} בבחירות לכנסת, ובבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית – 10 אחוזים; {{ח:תתתת|(ב)}} בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית – 20 אחוזים; {{ח:תתתת|(ג)}} בבחירות חוזרות לראש רשות מקומית – 30 אחוזים; {{ח:תתת|(4)}} מתמודד בבחירות לא יפרסם תעמולת בחירות על גבי מיתקני פרסום חוצות המופעלים על ידי משווק פרסום כאמור בפסקה (3), בשטח פרסום העולה על השיעור כמפורט באותה פסקה; {{ח:תתת|(5)}} תעמולת הבחירות תהיה על גבי מיתקן פרסום חוצות המופעל על ידי משווק פרסום אשר מסר הודעה כאמור בסעיף קטן (ג)(1). {{ח:תת|(ג)}} משווק פרסום המבקש להקצות בתקופת הבחירות שטח פרסום לתעמולת בחירות על גבי מיתקני פרסום חוצות המופעלים על ידו, או שהקצה שטח פרסום כאמור, ימסור הודעות למבקר המדינה כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לפני תחילת השיווק של שטח הפרסום כאמור – הודעה שתכלול את הפרטים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מספרם, מיקומם ושטח הפרסום של כל מיתקני פרסום החוצות המופעלים על ידו, במועד מתן ההודעה, בשטח המדינה כולה ובשטח כל רשות מקומית; {{ח:תתתת|(ב)}} פירוט חבילות הפרסום המוצעות על ידו לשיווק במועד מתן ההודעה ושהוצאו על ידו לשיווק בשלושת החודשים שקדמו לה, לרבות מספרם, מיקומם ושטח הפרסום של מיתקני פרסום החוצות המרכיבים כל חבילה; {{ח:תתתת|(ג)}} מחירן של חבילות הפרסום המוצעות לשיווק לצורכי תעמולת בחירות; {{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר מ־90 ימים לאחר יום הבחירות – הודעה שתכלול פרטים לענין תעמולת הבחירות שפורסמה על גבי מיתקני פרסום החוצות המופעלים על ידו, לרבות זהות המזמין, זהות המממן ופרטי העסקה. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”תקופת הבחירות“, לענין בחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית, תהיה נוסף על האמור בהגדרה ”תקופת הבחירות“ שבסעיף קטן (א)(3) ו־(4) – {{ח:תתתת|(א)}} לענין פסקה (3), תקופה שתחילתה 60 ימים לפני יום הבחירות ועד יום הגשת רשימות המועמדים כאמור באותה פסקה; {{ח:תתתת|(ב)}} לענין פסקה (4), תקופה שתחילתה 7 ימים לאחר שנוצרה העילה לבחירת ראש הרשות המקומית ועד יום הגשת הצעת המועמד כאמור באותה פסקה; {{ח:תתת|(4)}} חובות הדיווח לפי סעיף קטן זה יחולו גם לגבי הקצאת שטחי פרסום על גבי מיתקני פרסום חוצות למי שפרסם תעמולת בחירות, בתקופת הבחירות כמפורט בפסקאות (א) ו־(ב) של פסקה (3), ואולם לענין פסקה (2) חובת הדיווח לא תחול אלא אם כן הוגשה רשימת מועמדים או הצעת מועמד, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|סעיף 35(ח) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 7|סעיפים 7(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24א|ו־24א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, שעל המועמדים או המועמד הכלולים בה נסב הפרסום. {{ח:תת|(ד)}} משווק הפרסום ישלח העתק מההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) לועדת הבחירות המרכזית, לעיון כל דורש. {{ח:תת|(ה)}} בתקופה שאינה תקופת הבחירות כהגדרתה בסעיף קטן (א), לא יחולו לענין פרסום תעמולת בחירות באמצעות השימוש במיתקן פרסום חוצות האיסורים וההגבלות שבסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 9|ובסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10א|ו־10א}}. {{ח:סעיף|11|שמירה על הוראות|תיקון: תשל״ג, תשס״א}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין אחר, לא תרשה רשות מקומית הדבקת חומר שיש בו תעמולת בחירות אם החומר נוגד את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 10א|10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|או 10ב}}. {{ח:סעיף|12|מסירת חומר מודפס}} {{ח:ת}} לא ימסור מדפיס חומר שהדפיס ושיש בו תעמולת בחירות, אלא לידי מי שהזמין הדפסתו או לידי מי שהוסמך לכך בכתב על ידי המזמין; ואם החומר מתיימר להיות תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים, לא ימסרנו אלא לידי מי שהוסמך לכך בכתב על ידי אותה מפלגה או רשימת מועמדים. {{ח:סעיף|13|איסור הפרעה}} {{ח:ת}} לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחרת או למענה. {{ח:סעיף|14|הסדר בנוגע לאולמות ומקומות פומביים|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב}} {{ח:ת}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר התייעצות עם סגני היושב ראש של אותה הועדה, להטיל על הבעל או על המחזיק של אולם או של מקום פומבי פתוח, העומדים כרגיל להשכרה – להשכירו לרשימת מועמדים פלונית, במועד שיקבע תוך 60 הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, אם סבור יושב ראש הועדה שדרוש הדבר כדי לאפשר לאותה רשימת מועמדים להשמיע את דברה באותו מקום ישוב. {{ח:סעיף|15|הסדר של שידורים ברדיו|תיקון: תשכ״ט־3, תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״ו־2, תשס״ב, תשס״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה, את הזמנים שיוקצבו לכל אחת מרשימות המועמדים לשם שידור תעמולת בחירות ברדיו, למעט תעמולה מטעם רשימה לבחירתה של רשימת מועמדים אחרת, לקראת יום הבחירות לכנסת; לכל רשימת מועמדים יינתנו 15 דקות, ולכל רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת – 4 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת. {{ח:תת|(א1)}} לא יהיו שידורים של תעמולת בחירות ברדיו אלא ב־14 הימים שלפני הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|15א|הסדר של שידורים בטלוויזה|תיקון: תשכ״ט־3, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ט, תשנ״ו־2, תשס״ב, תשס״ח, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יהיו שידורים של תעמולת בחירות בטלויזיה אלא ב־14 הימים שלפני הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה ועם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים שיהיו מוקדשים לשידור של תעמולת בחירות בטלוויזיה, את שילובם במערכת הרגילה של שידורי הטלוויזיה ואת הזמנים שיוקצבו לשם כך לכל אחת מרשימות המועמדים; לכל רשימת מועמדים יינתנו 7 דקות, ולכל רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת – 2 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת. {{ח:תת|(ג)}} לא יהיו שידורים לפי סעיף זה בימי המנוחה הקבועים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}. {{ח:תת|(ד)}} לא תשודר לפי סעיף זה אלא תעמולת בחירות שהופקה על ידי המפלגות או רשימות המועמדים על חשבונן ושבא עליה אישורו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, למעט תעמולה מטעם רשימה לבחירתה של רשימת מועמדים אחרת. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|15ב|פטור מאחריות|תיקון: תשכ״ט־3, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} ועדת הבחירות המרכזית ותאגיד השידור הישראלי לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית בשל שידור תעמולת בחירות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|16|פרסום הודעה על חופש הבחירות|תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ו־2, תשס״ב, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} ביום ה־14, ביום ה־7 ובכל אחד משני הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, וביום הבחירות, יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בשידורי החדשות ברדיו ובטלוויזיה ובכל דרך אחרת שיקבע לאחר התייעצות עם אותה ועדה, הודעה שתבהיר לבוחרים את זכותם לבחור באורח חפשי ולפי מצפונם, ותפרט את הוראות החוק המבטיחות את חופש הבחירות, חשאיותן וטהרן; הודעה כאמור בסעיף קטן זה תפורסם בכל העיתונים היומיים המופיעים בישראל ביום ה־7 שלפני יום הבחירות לכנסת וביום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16א|שידורי הסברים והדרכה|תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ו־2, תשס״ב, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה ועם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים במערכת שידורי הרדיו והטלוויזיה שיהיו מוקדשים להסברים שיינתנו מטעמו לבוחרים על סדרי ההצבעה בבחירות לכנסת ולחברי ועדות הקלפי על סדרי מילוי תפקידיהם. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים במערכת שידורי הרדיו והטלוויזיה שיהיו מוקדשים להסברים שיינתנו מטעמו לבוחרים על סדרי ההצבעה בבחירות לכלל הרשויות המקומיות ולחברי ועדות הקלפי על סדרי מילוי תפקידיהם. {{ח:תת|(ג)}} משך כל השידורים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יעלה על שעה אחת ברדיו ועל שעה אחת בטלוויזיה; יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יתאם עם שר הפנים את השידורים לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|16ב|השידורים ללא תשלום|תיקון: תשכ״ט־3, תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2}} {{ח:ת}} תאגיד השידור הישראלי לא יגבה תשלום בעד שידורים לפי חוק זה. {{ח:סעיף|16ג|תחולה על הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|תיקון: תש״ן, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיפים 15א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15ב|15ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א}} {{ח:פנימי|סעיף 16ב|ו־16ב}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שידורי טלויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 16ב|ו־16ב}} יחולו גם על שידורי רדיו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|החוק האמור}} למעט על שידורי תעמולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיף 16ד}}; לענין שינויים כאמור יראו, לפי הענין, את מנהל הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (להלן – הרשות השניה) כאילו היה המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי ואת הרשות השניה והמורשים לשידורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|בחוק האמור}} כאילו היו תאגיד השידור הישראלי. {{ח:סעיף|16ד|שידורי תעמולה ברדיו אזורי בבחירות למועצות מקומיות|תיקון: תשנ״ח, תשע״א־3}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בחירות לרשות מקומית“ – בחירות הנערכות ברשות מקומית למועצת הרשות ולראש הרשות באותו יום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי רדיו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות השניה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות“ – המועצה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השניה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת מועמדים“ – רשימת מועמדים שהוגשה לפקיד הבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון רשאי לכלול בשידוריו, במסגרת זמן השידור המוקצה לו לשידור תשדירי פרסומת, תעמולת בחירות של רשימת מועמדים ומטעמה בלבד, בתקופת שלושים הימים שלפני בחירות לרשות מקומית המצויה באזור זיכיונו. {{ח:תת|(ג)}} בעל זיכיון רשאי לגבות תשלום בעד שידור תעמולת בחירות. {{ח:תת|(ד)}} בקבלת תשדירי תעמולת בחירות לשידור לא יפלה בעל זיכיון בין רשימות מועמדים המתמודדות בבחירות שבאזור הזיכיון, בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, בזמני שידור ובשיבוץ תשדירים. {{ח:תת|(ה)|(1)}} זמן שידור מרבי לתשדיר תעמולת בחירות שרשאי בעל זיכיון להקצות, בכל שעת שידור וביממה, לא יעלה על זמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת המותר לו על פי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 85|סעיף 85 לחוק הרשות השניה}}. {{ח:תתת|(2)}} זמן השידור המרבי ביממה לתשדירי תעמולת בחירות של רשימת מועמדים אחת לא יעלה על 10% מזמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת, ביממה, המותר לבעל זיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 85|סעיף 85 לחוק הרשות השניה}}. {{ח:תתת|(3)}} זמן השידור המרבי, בשעת שידור, לתשדירי תעמולת בחירות של רשימת מועמדים אחת לא יעלה על 15% מזמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת, באותה שעת שידור, המותר לבעל הזיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 85|סעיף 85 לחוק הרשות השניה}}. {{ח:תתת|(4)}} מועצת הרשות תקבע כללים בדבר אופן הגשת בקשות לשידור תשדירים של תעמולת בחירות ובדבר הקצאת זמן השידור על ידי בעל הזיכיון; בכללים ייקבעו, בין היתר מועדים להגשת הבקשות, חלוקת היממה או שעות השידור לקבוצות של זמני שידור שלגביהן יוגשו לבעל הזיכיון הבקשות לשידור (בסעיף זה – יחידת שידור), וכללים להקצאת הזמן המותר לתשדירי תעמולת הבחירות על ידי בעל הזיכיון. {{ח:תתת|(5)}} הוגשו לבעל זיכיון, על ידי רשימות מועמדים, בקשות לשידור תשדירי תעמולת בחירות, ביממה מסוימת או ביחידת שידור מסוימת, בהיקף זמן כולל העולה על הזמן המרבי המותר לבעל הזיכיון לתשדירי פרסומת, ביממה או באותה יחידת שידור לפי הענין, או העולה על הזמן המרבי שמקצה בעל הזיכיון לתעמולת בחירות, בהתחשב בהתחייבויות קודמות שלו, יקצה בעל הזיכיון את זמן השידור העומד להקצאה, בין כל רשימות המועמדים, באופן יחסי לזמן שהתבקש על ידי כל רשימת מועמדים. {{ח:תתת|(6)}} ביקשה רשימת מועמדים זמן שידור העולה על הזמן המרבי המותר לרשימת מועמדים אחת לפי פסקאות (2) ו־(3) יראה זאת בעל הזיכיון, לצורך החלוקה היחסית לפי פסקה (5) כאילו ביקשה את זמן השידור המרבי המותר לפי פסקאות אלה. {{ח:תת|(ו)|(1)}} עשרה ימים לפני תחילת השידורים של תשדירי תעמולת בחירות לפי סעיף זה, יקבע בעל זיכיון לוח תעריפים לשידור תשדירי תעמולת בחירות באזור זיכיונו, לפי יחידת שידור ולפי משך התשדיר, ואת תנאי התשלום; לוח התעריפים יהיה אחיד לכל אזור הזיכיון. {{ח:תתת|(2)}} בעל הזיכיון לא יהיה רשאי למכור זמני שידור במחיר שונה או בתנאי תשלום שונים מן הקבוע בלוח התעריפים, ולא יהיה רשאי לתת הנחה או הטבה כלשהי, במישרין או בעקיפין, לרשימת מועמדים כלשהי. {{ח:תתת|(3)}} התעריף המרבי שרשאי בעל זיכיון לקבוע לשידור, לכל שלושים שניות של תשדיר תעמולת בחירות, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:תתת|(4)}} בעל זיכיון ישלח את לוח התעריפים למנהל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הרשות השניה}}; כן ישלח את לוח התעריפים לכל רשימת מועמדים שביקשה זאת, יעמידו לעיון, לכל דורש, ויפקיד עותק ממנו אצל המפקח הארצי על הבחירות. {{ח:תתת|(5)}} בעל זיכיון ישדר הודעות על קביעת לוח התעריפים, בהתאם להוראות סעיף זה, ועל הדרכים לקבלתו. {{ח:תת|(ז)}} בעל זיכיון ידווח למבקר המדינה, לפי דרישתו, על תשדירי התעמולה ששודרו על ידיו, לרבות על זהות מזמין השידור, זהות המממן ופרטי העסקה; כן יעביר למבקר המדינה, לפי דרישתו, עותק מוקלט של השידורים. {{ח:תת|(ח)}} בעל זיכיון ישמור הקלטה של תשדירי תעמולת הבחירות ששודרו על ידיו וכן את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ז), במשך שלוש שנים מיום הבחירות. {{ח:תת|(ט)}} מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, כללים לביצוע הוראות סעיף זה ולהבטחת קיום הוראותיו על ידי בעל הזיכיון; הכללים ייקבעו בשים לב, בין היתר, לכללי האתיקה שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} וכן לאופייה ולייחודה של תעמולת הבחירות, ולהנחיות בענינה. {{ח:תת|(י)}} שידורי תעמולה לפי סעיף זה ייכללו במסגרת שידוריו של בעל הזיכיון והוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} יחולו עליהם, בשינויים שתקבע מועצת הרשות. {{ח:תת|(יא)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין תעמולת בחירות של מועמד לראשות מועצה אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}}, הנערכות באותו יום שבו נערכות בחירות למועצת המועצה האזורית. {{ח:סעיף|16ה|הסדר פרסום סקר בחירות|תיקון: תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סקר בחירות“ – סקר הנערך בתקופת הבחירות והבודק דפוסי הצבעה של בוחרים בבחירות, או הבודק נושאים הקשורים במישרין במי שמתמודד בבחירות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתמודד בבחירות“, ”תקופת בחירות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר לציבור“ – משדר בכלי התקשורת האלקטרוניים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרסם בכתב לציבור“ – לרבות בעיתון או באינטרנט; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציבור“ – למעט ציבור האנשים העוסקים בניהול מערכת הבחירות, בשכר או שלא בשכר. {{ח:תת|(ב)}} הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמו של הגוף שהזמין את הסקר; {{ח:תתת|(2)}} שמו של הגורם שערך את הסקר; {{ח:תתת|(3)}} התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר; {{ח:תתת|(4)}} האוכלוסיה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר; {{ח:תתת|(5)}} מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל; {{ח:תתת|(6)}} מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו. {{ח:תת|(ג)}} המפרסם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות כאמור בסעיף קטן (ב), יפרט, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, גם את השאלות שנשאלו בסקר. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מי שמשדר או מפרסם לציבור בכתב, על תוצאות של סקר בחירות שלא מבוססות על שיטות סטטיסטיות מוכרות לעריכת סקרים, יציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור, וכן יציין את הנתונים האמורים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ה)}} העורך סקר בחירות בשיטות סטטיסטיות מוכרות, המיועד לפרסום בכתב או לשידור לציבור, ישלח העתק של תוצאות הסקר לועדת הבחירות המרכזית, בהקדם האפשרי, לעיון כל דורש, עם הפרטים האלה באשר לסקר: {{ח:תתת|(1)}} הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב) וכן השאלות שנשאלו בסקר כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שלענין פסקאות (1) ו־(2) יצוין גם המען של הגוף שהזמין את הסקר או של הגורם שערך את הסקר, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} מידע על השיטה שהשתמשו בה כדי לאסוף את הנתונים שמהם הופקו תוצאות הסקר, לרבות: {{ח:תתתת|(א)}} שיטת הדגימה; {{ח:תתתת|(ב)}} גודל המדגם ההתחלתי; {{ח:תתתת|(ג)}} סוגי האוכלוסיה שנדגמו; {{ח:תתתת|(ד)}} מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר והמספר והאחוז מהם אשר השתתפו בסקר בפועל, סירבו להשתתף בסקר או לא התאימו להשתתף בסקר; {{ח:תתתת|(ה)}} התאריכים והשעות של הראיונות; {{ח:תתת|(3)}} מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו. {{ח:תת|(ו)|(1)}} עורך סקר בחירות ידווח למבקר המדינה, לא יאוחר מ־20 ימים לאחר יום הבחירות על סקרי הבחירות שערך בציון הפרטים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) וכן פרטי מממן הסקר ופרטי העסקה. {{ח:תתת|(2)}} חובת הדיווח לפי פסקה (1) תחול גם לגבי פרסום סקר בחירות בתקופת הבחירות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בפסקה (3) של סעיף 10ב(ג)}}, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|פסקה (4) של אותו סעיף קטן}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ז)}} עורך סקר בחירות ישמור את נתוני הסקר שערך וכן את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ה) במשך שלוש שנים מיום הבחירות. {{ח:תת|(ח)}} בתקופה שתחילתה בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות והמסתיימת במועד סגירת הקלפיות, לא ישדר ולא יפרסם אדם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות שלא שודרו או פורסמו בכתב לציבור לפני תחילתה של התקופה האמורה. המשדר או המפרסם בתקופה האמורה על תוצאותיו של סקר בחירות ששודרו או פורסמו לפני תחילתה של אותה תקופה, יציין בהבלטה שהסקר אינו עדכני ואין ללמוד ממנו על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור ביום השידור או הפרסום. {{ח:סעיף|17|ענשים|תיקון: תשס״ג}} {{ח:ת}} המפר הוראה מהוראות חוק זה או אינו מקיים חיוב שהוטל עליו לפי הוראותיו על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, דינו – מאסר ששה חדשים או הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|17א|אחריות פלילית|תיקון: תשכ״א}} {{ח:ת}} נעברה עבירה על הוראה מהוראות חוק זה, יהיה אשם באותה עבירה, מבלי לפגוע באחריות פלילית של אחרים, גם מי שהחזיק בכספים או בנכס שנעברה בהם העבירה או היה ממונה על החזקתם או שמירתם, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט באמצעים סבירים למניעתה. {{ח:סעיף|17ב|צו מניעה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ה, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להביא טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#פרק יא|פרק י״א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)#סעיף 4ט|סעיף 4ט לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994}}, או המשכתו (להלן – צו מניעה); לענין זה, ”נוגע־בדבר“ – חבר ועדת הבחירות המרכזית שהוא נציג הסיעה שתעמולה בעדה מהווה או עלולה להוות עבירה לפי חוק זה, או בא כוח רשימה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 59|סעיף 59 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט}}, יחולו על צו מניעה, ולענין זה יראו צו כאמור כצו של בית משפט, וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט#סעיף 6|אותו סעיף}}. {{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1) ניתן צו מניעה נגד סיעה, רשימת מועמדים או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית והצו הופר, בין בידיהם ובין בידי אדם אחר הפועל בעבורם, ניתן להטיל את הקנס לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט}} על הסיעה, רשימת המועמדים או המועמד, ובלבד שניתנה הזדמנות לבא כוח הסיעה, לבא כוח רשימת המועמדים או למועמד להשמיע את דברם, ואם הופר הצו בידי אדם אחר הפועל בעבורם – ניתנה הזדמנות כאמור גם לאותו אדם. {{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מדרכי גביה אחרות, יקוזז קנס שהוטל לפי פסקה (2) מכספי מימון המפלגות או מהמקדמות שלהם זכאי מי שעליו הוטל הקנס לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}}, לפי הענין, ובלבד שלא יעלה סכום הקיזוז על 10 אחוזים מכספי המימון או מהמקדמות, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} לא ייענש אדם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} אם עמד לדין בשל הפרת צו מניעה, ולא יועמד אדם לדין בשל הפרת צו מניעה אם הואשם בשל אותו המעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}. {{ח:סעיף|17ג|צו להסרת מודעות ולניקוי ושיקום מקרקעין|תיקון: תשס״א־4}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, עד היום ה־60 שלאחר יום הבחירות, ליתן צו המחייב סיעה, רשימת מועמדים, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית, להסיר מודעות וכתובות שהוצגו, שהודבקו או שנכתבו בניגוד להוראות חוק זה ולנקות או לשקם את המקרקעין שהושחתו, בתוך תקופת הזמן שיורה בצו; ובלבד שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו. {{ח:תת|(ב)}} לא קוים צו שניתן לפי הוראות סעיף קטן (א) בתוך תקופת הזמן שנקבעה בו, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להורות לרשות המקומית שבתחומה הוצגו, הודבקו או נכתבו המודעה או הכתובת או למחלקת עבודות ציבוריות במשרד התחבורה, לבצע את הנדרש לפי הצו; הורה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כאמור, רשאי הוא להורות ליושב ראש הכנסת לנכות את עלות ביצוע הצו מכספי המימון שלהם זכאי מי שכנגדו ניתן הצו, לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, תשל״ג–1973}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ״ג–1993}}, לפי הענין, ולהעביר את הכספים שנוכו כאמור לגוף שעליו הוטל לפי סעיף קטן זה, ביצוע הנדרש על פי הצו. {{ח:סעיף|17ד|צו מניעה בבחירות לעיריות ולמועצות מקומיות|תיקון: תשע״ה, תש״ף־2, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יקבע, בכל מחוז שיפוט, יושב ראש אחד של ועדת בחירות אזורית שהוא שופט של בית משפט מחוזי, והוא יהיה רשאי לדון בבקשות למתן צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}}, שעניינם מניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה, ולפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}}, והכול בנוגע לבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות שבאזור השיפוט של בית המשפט המחוזי שבו הוא מכהן; בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדת בחירות אזורית“ – מי שמונה לכהן לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 20|סעיף 20 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחוז שיפוט“ – כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ויושב ראש של ועדת בחירות אזורית שמונה כאמור בסעיף קטן (א) הדן בבקשה פלונית, רשאים, ביוזמתם, או על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שהדיון יתקיים בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אם ראו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. {{ח:תת|(ב1)|(1)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, ביוזמתו, או על פי בקשה של יושב ראש ועדת בחירות אזורית או של בעל דין, להורות שדיון בבקשה למתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}} {{ח:פנימי|סעיף 17ג|או 17ג}} שהוגשה או שיש להגישה במחוז שיפוט מסוים, יתקיים במחוז שיפוט אחר, ובלבד שלא ייתן הוראה כאמור לאחר תחילת הדיון, אלא אם כן קיבל לידיו את עמדתו של יושב ראש ועדת הבחירות האזורית שהחל לדון בה. {{ח:תתת|(2)}} בהחלטה לפי סעיף קטן זה, ישקול יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מהעברת הדיון בבקשה למתן צו כאמור בפסקה (1), את המרחק ממחוז השיפוט שממנו יועבר ההליך למחוז השיפוט שאליו יועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין להליך. {{ח:תת|(ג)}} על החלטה של יושב ראש ועדת בחירות אזורית לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. {{ח:תת|(ד)}} ליושב ראש ועדת בחירות אזורית יהיו נתונות הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17ה|בסעיף 17ה(ב) או (ג)}}, לעניין בקשות שהוא דן בהן. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|17ה|סדרי דין, אגרות והוצאות|תיקון: תשע״ה, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)|(1)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר סדרי הדין בבקשות ובעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}} ובבקשת פסלות שופט לפי סעיף קטן (ד). {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להסדיר בהוראות אגרות שיש לשלם בבקשות ובעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}}, וכן בבקשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 17א|סעיפים 17א(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28כה3|ו־28כה3(ב) לחוק המפלגות}}, ואת הפטור מהן; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות ועררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|וחוק מימון מפלגות}}; על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|בסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, אגרה כאמור אינה טעונה אישור של שר האוצר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים)|הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:תת|(א1)|(1)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17ד|בסעיף 17ד}}, רשאי, לאחר ששקל בין היתר את מהות הדיון ואת האפשרות המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים או לבקשת הצדדים, להורות כי דיון בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}} יתקיים בדרך של היוועדות חזותית. {{ח:תתת|(2)}} דיון בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}} יתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי פסקה (1) רק אם יתאפשר לכל המשתתפים בדיון לראות את הדיון ואת כלל המשתתפים בו באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בדיון ואת הנעשה בו בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לחייב בעל דין בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובת בעל דין אחר בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}}; ראה היושב ראש כאמור כי בעל דין עשה שימוש בלתי ראוי בהליך או הגיש הליך סרק שאינו מגלה על פניו עילה למתן צו, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות ההליך, להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון. {{ח:תת|(ג)}} היה בעל הדין שחויב בתשלום הוצאות או שכר טרחת עורך דין לפי סעיף קטן (ב) רשימת מועמדים משותפת, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין יוטלו רק על אחת מהמפלגות שהגישה את רשימת המועמדים האמורה; לעניין זה, ”רשימת מועמדים משותפת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 57|בסעיף 57 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, יחולו על יושב ראש ועדת בחירות שדן בבקשות לצווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (ב1), בכל מקום, במקום ”בית המשפט“ יקראו ”יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית“; {{ח:תתת|(2)}} ערעור לפי סעיף קטן (ג) יידון לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית; החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעניין פסילתו הוא נתונה לערעור לפני נשיא בית המשפט העליון. {{ח:סעיף|18|זכות אישום}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 19(2) לפקודת שיפוט בתי משפט השלום, 1947}}, או בכל דין אחר, רשאים גם חבר של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ובא כוח של רשימת מועמדים לכנסת להביא אדם בפלילים בשל עבירה לפי חוק זה. {{ח:סעיף|19|הגבלת סמכות}} {{ח:ת}} הוגש אישום בשל עבירה לפי חוק זה על ידי חבר הועדה או בא כוח רשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה רשאי לצוות על הפסקת הדיון. {{ח:סעיף|20|התיישנות|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} תקופת ההתיישנות של עבירה לפי חוק זה תהיה שלוש שנים. {{ח:סעיף|20א|חסינות החוק|תיקון: תשכ״ט}} {{ח:ת}} תקנות־שעת־חירום אין בכוחן לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים. {{ח:סעיף|20ב|חסינות בפני סעד משפטי|תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ו־2, תשס״ב}} {{ח:ת}} על מעשה או מחדל לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 15א|15א}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 16א|ו־16א}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 137|סעיף 137 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף|20ג|שמירת דינים|תיקון: תשס״א־2}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. {{ח:סעיף|21|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא מיום קבלתו בכנסת, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לא יחולו האיסורים וההגבלות לפיו, אלא מאותו יום. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשנ״ח}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיף 16ד(ו)(3)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} אזור גוש דן – 100% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} אזור השרון, הכרמל והמפרץ – 95% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} אזור שפלת יהודה, ירושלים רבתי – 80% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} אזור עמק חפר – 75% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} אזור הגליל והגולן, הצפון, העמקים והנגב – 70% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:ת}} אזור אילת – 60% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ”התעריף הקובע“ – שמונה פעמים יחידת החישוב המעודכנת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)#סעיף 4|ו־4 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ״ג–1993}}. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ל׳ בסיון תשי״ט (6 ביולי 1959).}} * '''דוד בן־גוריון'''<br>ראש הממשלה * '''ישראל בר־יהודה'''<br>שר הפנים * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] clharm5u3o34wpo0hk1ckqmn7mi2lbq 3025166 3025141 2026-07-17T14:30:40Z OpenLawBot 8112 [3025143] תיקון מס' 43 - הוראת שעה 3025166 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט–1959}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000188}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 138|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_2101077.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 166|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210106.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 12|תיקון מס׳ 8 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208034.pdf}}, {{ח:תיבה|199|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210104.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210103.pdf}}, {{ח:תיבה|204|חוק הבחירות (אישור תוקפם של חוקים)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208037.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 245|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 232|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 2|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210108.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 198|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208014.pdf}}, {{ח:תיבה|331|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 6|תיקון מס׳ 8 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210702.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 85|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210532.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 160|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210922.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 156|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 2|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211230.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 13 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211311.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 8 לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211310.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 202|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211419.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 337|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 92|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300305.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300306.pdf}}, {{ח:תיבה|101|תיקון מס׳ 42 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300310.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300318.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 4|חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק־יסוד: הממשלה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300420.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 15|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 84|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300045.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 265|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300047.pdf}}, {{ח:תיבה|265|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300073.pdf}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 338|תיקון מס׳ 33 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}, {{ח:תיבה|924|תיקון מס׳ 59 לחוק הבחירות לכנסת|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301303.pdf}}, {{ח:תיבה|1026|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 812|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 106, 108|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306609.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 928|תיקון מס׳ 7 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382861.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 677|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501335.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6, 11|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות)|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_566892.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 201, 206|חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 678|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_616235.pdf}}, {{ח:תיבה|909, 910|חוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 45|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3479003.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 767, 768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|תחולה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב, תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} חוק זה יחול על הבחירות לכנסת, והוא יחול, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, גם על הבחירות לרשויות המקומיות. {{ח:סעיף|1א|הגדרות|תיקון: תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מקדימות“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק המפלגות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף הקשור לסיעה“ ו”גוף פעיל בבחירות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מימון מפלגות“ – {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המפלגות“ – {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשויות המקומיות (בחירות)“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|2|תקופת ההגבלות|תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ב, תש״ף, תשפ״ב־3, תשפ״וף תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} האיסורים וההגבלות לפי חוק זה יחולו, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות, וביום הבחירות; ואולם האיסורים וההגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיפים 2א}}, {{ח:פנימי|סעיף 2א1|2א1}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} יחולו אף מחוץ לתקופה האמורה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2026 ועד יום 26.10.2027):}} האיסורים וההגבלות לפי חוק זה יחולו, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות, וביום הבחירות; ואולם האיסורים וההגבלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיפים 2א}}, {{ח:פנימי|סעיף 2א1|2א1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2א2|2א2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} יחולו אף מחוץ לתקופה האמורה. {{ח:סעיף|2א|איסור שימוש בנכסי הציבור|תיקון: תשכ״א, תשנ״ו, תשס״ח־3, תשע״ה־2, תשפ״ו}} {{ח:ת}} לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולת בחירות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בפסקאות (1), (2), (3), (4) ו־(9) של סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, ולא ייעשה שימוש כאמור במקרקעין או במטלטלין המוחזקים למעשה על ידי גוף או תאגיד כזה, למעט שימוש כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} שימוש, בתמורה או שלא בתמורה, באולמות ובמקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל לשימוש כאמור; {{ח:תת|(2)}} שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת, או שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות, לרבות צילום כשלעצמו, בלשכתו של מי מהם; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהגבלות על שימוש בנכסים כאמור שהוטלו לפי כל דין או כללי אתיקה. {{ח:סעיף|2א1|שקיפות בתעמולת בחירות|תיקון: תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר עימו, ולגבי מודעה מודפסת – גם את שמו של המדפיס אותה והדרכים ליצירת קשר עימו, ואם פעל האדם האחראי להזמנתה מטעם מתמודד בבחירות או גוף אחר – תישא המודעה את שם המתמודד או הגוף כאמור, את האות או הכינוי של הסיעה או את רשימת המועמדים ושמה של המפלגה שהגישה את רשימת המועמדים. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מודעת בחירות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} תעמולת בחירות שנעשית על ידי מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם; {{ח:תתתת|(2)}} תוכן של תעמולת בחירות שפורסם בעבור תשלום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתמודד בבחירות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית; {{ח:תתתת|(2)}} מי שנכלל ברשימת מועמדים כאמור בפסקה (1); {{ח:תתתת|(3)}} מועמד בבחירות לראש רשות מקומית; {{ח:תתתת|(4)}} סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות)}}; {{ח:תתתת|(5)}} נבחר ציבור, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28א|בסעיף 28א לחוק המפלגות}}. {{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יחול גם על תעמולה בבחירות מקדימות, בשינוי זה: בפסקה (1) להגדרה ”מודעת בחירות“, במקום ”מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם“ יקראו ”מועמד בבחירות מקדימות או מטעמו“. {{ח:סעיף|2א2|תעמולת בחירות שהיא נֶחֱזּות עמוקה – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2026 ועד יום 26.10.2027):}} {{ח:תת|(א)}} אדם המפרסם תעמולת בחירות שהיא נֶחֱזּות עמוקה יצרף לה גילוי המציין באופן ברור ובולט כי התוכן שבה לא תועד במקור. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע כללים לעניין עמידה בחובת הגילוי לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תעמולת בחירות שפורסמה לראשונה לפני יום תחילתו. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי דיגיטלי“ – תוכנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}, לרבות בינה מלאכותית, המסוגלת ליצור מידע או תוכן, לעורכו או לשנותו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נֶחֱזּות עמוקה“ – תוכן חזותי או קולי הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר אשר עשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור, אולם נוצרו באמצעי דיגיטלי, או נערכו באמצעי כאמור באופן ששינה אותם שינוי מהותי. {{ח:סעיף|2ב|הגבלות על תעמולת בחירות שבה התייחסות לכוחות הביטחון או לנפגעי פעולות איבה|תיקון: תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בשמו או בדמותו של איש כוחות הביטחון שנפצע או שנהרג עקב היותו איש כוחות הביטחון, או בשמו או בדמותו של נפגע פגיעת איבה, בלא הסכמתו בכתב, ואם אינו בחיים – בלא הסכמת בן משפחתו בכתב ובלבד שבן משפחה אחר לא התנגד לכך בכתב. {{ח:תת|(ב)}} לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בצבא הגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או עם רשימת מועמדים; אין בסעיף קטן זה כדי למנוע ממפלגה או מרשימת מועמדים להביע תמיכה בצבא ההגנה לישראל. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע באיסורים ובהגבלות הקבועים בכל דין לגבי השתתפות כוחות הביטחון בתעמולה מפלגתית או לגבי פגיעה בפרטיות. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”איש כוחות הביטחון“ – מי שמשרת או ששירת בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בארגון ביטחון אחר של המדינה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, וכן ילד, אח או אחות שמלאו להם 18 שנים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“, ”פגיעת איבה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף|2ג|הגבלה על שיתוף ילדים בתעמולת בחירות|תיקון: תשס״א־2, תשס״א־3}} {{ח:ת}} לא ישותף בתעמולת בחירות ילד שגילו מתחת לגיל 15; לענין זה, ”שיתוף“, בתעמולת בחירות – למעט שימוש, בתעמולת בחירות, בצילום או בהקלטה שבהם מופיע ילד בפעילות שגרתית. {{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|4|הגבלת השימוש ברמקול|תיקון: תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} לא תהא תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול באסיפות ובכינוסים שמטרתם תעמולת בחירות; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בהוראות לעניין שימוש ברמקולים שנקבעו בדין אחר. {{ח:סעיף|5|הגבלת תעמולה בשידורי רדיו וטלוויזיה|תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין אחר, בשידורי רדיו או טלוויזיה – {{ח:תתת|(1)}} לא תהא תעמולת בחירות בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על שידור של תעמולת בחירות ברדיו או בטלוויזיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 15א|15א}} {{ח:פנימי|סעיף 16ד|ו־16ד}}. {{ח:סעיף|6||תיקון: תשל״ח, תשס״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|7|הגבלת השימוש באות של רשימה|תיקון: תשכ״ט, תשפ״ד}} {{ח:ת}} פרט לתקופת 42 הימים שלפני יום הבחירות לא תהא תעמולת בחירות באמצעות השימוש – אם בכתב ואם בצורה אחרת – באות המציינת רשימת מועמדים. {{ח:סעיף|8|איסור של תכניות בידור וכיבודים|תיקון: תשכ״ט־3, תשס״ח־2}} {{ח:ת}} לא תהא תעמולת בחירות מלווה תכניות בידור, לרבות הופעות של אמנים, נגינה, זמרה, הצגת סרטים ונשיאת לפידים; לא תהא תעמולת בחירות קשורה במתן מתנות, ופרט למסיבות בבתים פרטיים לא תהא קשורה בהגשת מאכלים או משקאות משכרים; איסור על הצגת סרטים לא יחול על שידור תעמולת בחירות בטלוויזיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}; לעניין זה, ”משקה משכר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|9|איסורים שונים|תיקון: תשל״ג, תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}} לא תהיה תעמולת בחירות באמצעות הדבקה, התקנה, כתיבה, צביעה או זריקת אור על מבנים או גדרות או על כבישים, מדרכות או שטחים אחרים המיועדים לציבור שילך או שיסע בהם. {{ח:סעיף|10|הגבלה של מודעות מודפסות|תיקון: תשל״ג, תשמ״ט, תשנ״ג, תשס״א־2, תש״ף, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} לא תהא תעמולת בחירות באמצעות מודעות מודפסות המוצגות ברבים, אלא בהגבלות אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} המודעה לא תודבק אלא על לוחות מודעות שייעדה רשות מקומית דרך קבע להדבקת מודעות או שייעדה במיוחד להדבקת מודעות של תעמולת בחירות לקראת בחירות. {{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) תותר תעמולת בחירות באמצעות מודעה המוצגת על גבי דירת מגורים או על משרדיה או מועדוניה של מפלגה או רשימת מועמדים, ובלבד שהצבת המודעה אינה אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט), תשכ״ו–1966}}, ואם נקבעו תנאים והגבלות בחוק עזר לפי פסקה (2), כפוף לאותם תנאים והגבלות. {{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר תנאים והגבלות להצגת מודעה כאמור בפסקה (1), לשם הבטחת בטיחות הציבור ואיכות הסביבה, שענינם גודל המודעה, החומר שממנו היא עשויה או אופן הצגתה. {{ח:תת|(ב)}} לא תהא תעמולת בחירות באמצעות מודעות מודפסות המתפרסמות בעתונים יומיים, בשבועונים או בירחונים, אלא בהגבלות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מודעה לא תהא גדולה מ־40 אינץ׳; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:תתת|(3)}} לא תפורסם יותר ממודעה אחת ביום מטעם כל מפלגה בעתון אחד; {{ח:תתת|(4)}} לא תפרסם מפלגה יותר מ־10,000 אינץ׳ בסך הכל במשך שלושת החדשים שלפני יום הבחירות; הוראה זו לא תחול בבחירות לכלל הרשויות המקומיות; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:סעיף|10א|הגבלה על שלטים|תיקון: תשל״ג}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שלט מודפס או בלתי מודפס, אולם הגבלת {{ח:פנימי|סעיף 10|פסקה (1) לסעיף 10}} לא תחול על שלט הנושא אך ורק אות וכינוי שאושרו כדין לרשימת מועמדים. {{ח:סעיף|10ב|הסדר פרסום חוצות|תיקון: תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבילת פרסום“ – מספר מיתקני פרסום חוצות ששטח הפרסום על גביהם משווק יחד כקבוצה אחת על ידי משווק פרסום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן פרסום חוצות“ – מיתקן המשמש להצגת מסרים פרסומיים מתחלפים בחוצות, המותקן ומופעל על ידי משווק פרסום, בהסכמת הרשות המקומית אשר בתחומה הוא מותקן, וכן שילוט על גבי אוטובוס להצגת מסרים כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משווק פרסום“ – מי שעוסק בהפעלה של מיתקני פרסום חוצות ובשיווק של שטחי פרסום על גבי מיתקנים אלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתמודד בבחירות“ – אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית; {{ח:תתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(3)}} מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות“ – {{ח:תתתת|(1)}} בבחירות לכנסת – תקופה שתחילתה 90 ימים לפני יום הבחירות; {{ח:תתתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(3)}} בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית – תקופה שתחילתה ביום הגשת רשימות המועמדים לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|סעיף 35(ח) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}}; {{ח:תתתת|(4)}} בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית – תקופה שתחילתה ביום הגשת הצעת המועמד לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 7|סעיפים 7(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24א|ו־24א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10א|ו־10א}}, תותר, בתקופת הבחירות, תעמולת בחירות באמצעות השימוש במיתקן פרסום חוצות, בתנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} תעמולת הבחירות היא מטעם מתמודד בבחירות אלה; {{ח:תתת|(2)}} משווק פרסום לא יפלה בין מתמודדים בבחירות בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, במועדי פרסום ובשיבוץ תעמולת הבחירות במיתקני פרסום החוצות; {{ח:תתת|(3)}} משווק פרסום המפעיל למעלה מ־10 אחוזים מכלל מיתקני פרסום החוצות בשטח המדינה כולה או בשטח רשות מקומית מסוימת, לא יקצה למתמודד אחד בבחירות, במועד נתון, שטח פרסום לתעמולת בחירות על גבי המיתקנים המופעלים על ידו, בשיעור העולה על השיעור כמפורט להלן משטח הפרסום שלו, הן במדינה כולה והן ברשות המקומית: {{ח:תתתת|(א)}} בבחירות לכנסת, ובבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית – 10 אחוזים; {{ח:תתתת|(ב)}} בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית – 20 אחוזים; {{ח:תתתת|(ג)}} בבחירות חוזרות לראש רשות מקומית – 30 אחוזים; {{ח:תתת|(4)}} מתמודד בבחירות לא יפרסם תעמולת בחירות על גבי מיתקני פרסום חוצות המופעלים על ידי משווק פרסום כאמור בפסקה (3), בשטח פרסום העולה על השיעור כמפורט באותה פסקה; {{ח:תתת|(5)}} תעמולת הבחירות תהיה על גבי מיתקן פרסום חוצות המופעל על ידי משווק פרסום אשר מסר הודעה כאמור בסעיף קטן (ג)(1). {{ח:תת|(ג)}} משווק פרסום המבקש להקצות בתקופת הבחירות שטח פרסום לתעמולת בחירות על גבי מיתקני פרסום חוצות המופעלים על ידו, או שהקצה שטח פרסום כאמור, ימסור הודעות למבקר המדינה כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לפני תחילת השיווק של שטח הפרסום כאמור – הודעה שתכלול את הפרטים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מספרם, מיקומם ושטח הפרסום של כל מיתקני פרסום החוצות המופעלים על ידו, במועד מתן ההודעה, בשטח המדינה כולה ובשטח כל רשות מקומית; {{ח:תתתת|(ב)}} פירוט חבילות הפרסום המוצעות על ידו לשיווק במועד מתן ההודעה ושהוצאו על ידו לשיווק בשלושת החודשים שקדמו לה, לרבות מספרם, מיקומם ושטח הפרסום של מיתקני פרסום החוצות המרכיבים כל חבילה; {{ח:תתתת|(ג)}} מחירן של חבילות הפרסום המוצעות לשיווק לצורכי תעמולת בחירות; {{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר מ־90 ימים לאחר יום הבחירות – הודעה שתכלול פרטים לענין תעמולת הבחירות שפורסמה על גבי מיתקני פרסום החוצות המופעלים על ידו, לרבות זהות המזמין, זהות המממן ופרטי העסקה. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”תקופת הבחירות“, לענין בחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית, תהיה נוסף על האמור בהגדרה ”תקופת הבחירות“ שבסעיף קטן (א)(3) ו־(4) – {{ח:תתתת|(א)}} לענין פסקה (3), תקופה שתחילתה 60 ימים לפני יום הבחירות ועד יום הגשת רשימות המועמדים כאמור באותה פסקה; {{ח:תתתת|(ב)}} לענין פסקה (4), תקופה שתחילתה 7 ימים לאחר שנוצרה העילה לבחירת ראש הרשות המקומית ועד יום הגשת הצעת המועמד כאמור באותה פסקה; {{ח:תתת|(4)}} חובות הדיווח לפי סעיף קטן זה יחולו גם לגבי הקצאת שטחי פרסום על גבי מיתקני פרסום חוצות למי שפרסם תעמולת בחירות, בתקופת הבחירות כמפורט בפסקאות (א) ו־(ב) של פסקה (3), ואולם לענין פסקה (2) חובת הדיווח לא תחול אלא אם כן הוגשה רשימת מועמדים או הצעת מועמד, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|סעיף 35(ח) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 7|סעיפים 7(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24א|ו־24א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, שעל המועמדים או המועמד הכלולים בה נסב הפרסום. {{ח:תת|(ד)}} משווק הפרסום ישלח העתק מההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) לועדת הבחירות המרכזית, לעיון כל דורש. {{ח:תת|(ה)}} בתקופה שאינה תקופת הבחירות כהגדרתה בסעיף קטן (א), לא יחולו לענין פרסום תעמולת בחירות באמצעות השימוש במיתקן פרסום חוצות האיסורים וההגבלות שבסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 9|ובסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10א|ו־10א}}. {{ח:סעיף|11|שמירה על הוראות|תיקון: תשל״ג, תשס״א}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין אחר, לא תרשה רשות מקומית הדבקת חומר שיש בו תעמולת בחירות אם החומר נוגד את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 10א|10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|או 10ב}}. {{ח:סעיף|12|מסירת חומר מודפס}} {{ח:ת}} לא ימסור מדפיס חומר שהדפיס ושיש בו תעמולת בחירות, אלא לידי מי שהזמין הדפסתו או לידי מי שהוסמך לכך בכתב על ידי המזמין; ואם החומר מתיימר להיות תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים, לא ימסרנו אלא לידי מי שהוסמך לכך בכתב על ידי אותה מפלגה או רשימת מועמדים. {{ח:סעיף|13|איסור הפרעה}} {{ח:ת}} לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחרת או למענה. {{ח:סעיף|14|הסדר בנוגע לאולמות ומקומות פומביים|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב}} {{ח:ת}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר התייעצות עם סגני היושב ראש של אותה הועדה, להטיל על הבעל או על המחזיק של אולם או של מקום פומבי פתוח, העומדים כרגיל להשכרה – להשכירו לרשימת מועמדים פלונית, במועד שיקבע תוך 60 הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, אם סבור יושב ראש הועדה שדרוש הדבר כדי לאפשר לאותה רשימת מועמדים להשמיע את דברה באותו מקום ישוב. {{ח:סעיף|15|הסדר של שידורים ברדיו|תיקון: תשכ״ט־3, תשמ״א, תשמ״א־2, תשנ״ו־2, תשס״ב, תשס״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה, את הזמנים שיוקצבו לכל אחת מרשימות המועמדים לשם שידור תעמולת בחירות ברדיו, למעט תעמולה מטעם רשימה לבחירתה של רשימת מועמדים אחרת, לקראת יום הבחירות לכנסת; לכל רשימת מועמדים יינתנו 15 דקות, ולכל רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת – 4 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת. {{ח:תת|(א1)}} לא יהיו שידורים של תעמולת בחירות ברדיו אלא ב־14 הימים שלפני הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|15א|הסדר של שידורים בטלוויזה|תיקון: תשכ״ט־3, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ט, תשנ״ו־2, תשס״ב, תשס״ח, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יהיו שידורים של תעמולת בחירות בטלויזיה אלא ב־14 הימים שלפני הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה ועם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים שיהיו מוקדשים לשידור של תעמולת בחירות בטלוויזיה, את שילובם במערכת הרגילה של שידורי הטלוויזיה ואת הזמנים שיוקצבו לשם כך לכל אחת מרשימות המועמדים; לכל רשימת מועמדים יינתנו 7 דקות, ולכל רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת – 2 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת. {{ח:תת|(ג)}} לא יהיו שידורים לפי סעיף זה בימי המנוחה הקבועים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}. {{ח:תת|(ד)}} לא תשודר לפי סעיף זה אלא תעמולת בחירות שהופקה על ידי המפלגות או רשימות המועמדים על חשבונן ושבא עליה אישורו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, למעט תעמולה מטעם רשימה לבחירתה של רשימת מועמדים אחרת. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|15ב|פטור מאחריות|תיקון: תשכ״ט־3, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} ועדת הבחירות המרכזית ותאגיד השידור הישראלי לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית בשל שידור תעמולת בחירות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|16|פרסום הודעה על חופש הבחירות|תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ו־2, תשס״ב, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} ביום ה־14, ביום ה־7 ובכל אחד משני הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, וביום הבחירות, יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בשידורי החדשות ברדיו ובטלוויזיה ובכל דרך אחרת שיקבע לאחר התייעצות עם אותה ועדה, הודעה שתבהיר לבוחרים את זכותם לבחור באורח חפשי ולפי מצפונם, ותפרט את הוראות החוק המבטיחות את חופש הבחירות, חשאיותן וטהרן; הודעה כאמור בסעיף קטן זה תפורסם בכל העיתונים היומיים המופיעים בישראל ביום ה־7 שלפני יום הבחירות לכנסת וביום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|16א|שידורי הסברים והדרכה|תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ו־2, תשס״ב, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה ועם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים במערכת שידורי הרדיו והטלוויזיה שיהיו מוקדשים להסברים שיינתנו מטעמו לבוחרים על סדרי ההצבעה בבחירות לכנסת ולחברי ועדות הקלפי על סדרי מילוי תפקידיהם. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים במערכת שידורי הרדיו והטלוויזיה שיהיו מוקדשים להסברים שיינתנו מטעמו לבוחרים על סדרי ההצבעה בבחירות לכלל הרשויות המקומיות ולחברי ועדות הקלפי על סדרי מילוי תפקידיהם. {{ח:תת|(ג)}} משך כל השידורים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יעלה על שעה אחת ברדיו ועל שעה אחת בטלוויזיה; יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יתאם עם שר הפנים את השידורים לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|16ב|השידורים ללא תשלום|תיקון: תשכ״ט־3, תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2}} {{ח:ת}} תאגיד השידור הישראלי לא יגבה תשלום בעד שידורים לפי חוק זה. {{ח:סעיף|16ג|תחולה על הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|תיקון: תש״ן, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיפים 15א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15ב|15ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א}} {{ח:פנימי|סעיף 16ב|ו־16ב}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שידורי טלויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 16ב|ו־16ב}} יחולו גם על שידורי רדיו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|החוק האמור}} למעט על שידורי תעמולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיף 16ד}}; לענין שינויים כאמור יראו, לפי הענין, את מנהל הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (להלן – הרשות השניה) כאילו היה המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי ואת הרשות השניה והמורשים לשידורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו|בחוק האמור}} כאילו היו תאגיד השידור הישראלי. {{ח:סעיף|16ד|שידורי תעמולה ברדיו אזורי בבחירות למועצות מקומיות|תיקון: תשנ״ח, תשע״א־3}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בחירות לרשות מקומית“ – בחירות הנערכות ברשות מקומית למועצת הרשות ולראש הרשות באותו יום; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי רדיו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות השניה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות“ – המועצה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השניה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת מועמדים“ – רשימת מועמדים שהוגשה לפקיד הבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ״ה–1965}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל זיכיון רשאי לכלול בשידוריו, במסגרת זמן השידור המוקצה לו לשידור תשדירי פרסומת, תעמולת בחירות של רשימת מועמדים ומטעמה בלבד, בתקופת שלושים הימים שלפני בחירות לרשות מקומית המצויה באזור זיכיונו. {{ח:תת|(ג)}} בעל זיכיון רשאי לגבות תשלום בעד שידור תעמולת בחירות. {{ח:תת|(ד)}} בקבלת תשדירי תעמולת בחירות לשידור לא יפלה בעל זיכיון בין רשימות מועמדים המתמודדות בבחירות שבאזור הזיכיון, בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, בזמני שידור ובשיבוץ תשדירים. {{ח:תת|(ה)|(1)}} זמן שידור מרבי לתשדיר תעמולת בחירות שרשאי בעל זיכיון להקצות, בכל שעת שידור וביממה, לא יעלה על זמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת המותר לו על פי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 85|סעיף 85 לחוק הרשות השניה}}. {{ח:תתת|(2)}} זמן השידור המרבי ביממה לתשדירי תעמולת בחירות של רשימת מועמדים אחת לא יעלה על 10% מזמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת, ביממה, המותר לבעל זיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 85|סעיף 85 לחוק הרשות השניה}}. {{ח:תתת|(3)}} זמן השידור המרבי, בשעת שידור, לתשדירי תעמולת בחירות של רשימת מועמדים אחת לא יעלה על 15% מזמן השידור המרבי לתשדירי פרסומת, באותה שעת שידור, המותר לבעל הזיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 85|סעיף 85 לחוק הרשות השניה}}. {{ח:תתת|(4)}} מועצת הרשות תקבע כללים בדבר אופן הגשת בקשות לשידור תשדירים של תעמולת בחירות ובדבר הקצאת זמן השידור על ידי בעל הזיכיון; בכללים ייקבעו, בין היתר מועדים להגשת הבקשות, חלוקת היממה או שעות השידור לקבוצות של זמני שידור שלגביהן יוגשו לבעל הזיכיון הבקשות לשידור (בסעיף זה – יחידת שידור), וכללים להקצאת הזמן המותר לתשדירי תעמולת הבחירות על ידי בעל הזיכיון. {{ח:תתת|(5)}} הוגשו לבעל זיכיון, על ידי רשימות מועמדים, בקשות לשידור תשדירי תעמולת בחירות, ביממה מסוימת או ביחידת שידור מסוימת, בהיקף זמן כולל העולה על הזמן המרבי המותר לבעל הזיכיון לתשדירי פרסומת, ביממה או באותה יחידת שידור לפי הענין, או העולה על הזמן המרבי שמקצה בעל הזיכיון לתעמולת בחירות, בהתחשב בהתחייבויות קודמות שלו, יקצה בעל הזיכיון את זמן השידור העומד להקצאה, בין כל רשימות המועמדים, באופן יחסי לזמן שהתבקש על ידי כל רשימת מועמדים. {{ח:תתת|(6)}} ביקשה רשימת מועמדים זמן שידור העולה על הזמן המרבי המותר לרשימת מועמדים אחת לפי פסקאות (2) ו־(3) יראה זאת בעל הזיכיון, לצורך החלוקה היחסית לפי פסקה (5) כאילו ביקשה את זמן השידור המרבי המותר לפי פסקאות אלה. {{ח:תת|(ו)|(1)}} עשרה ימים לפני תחילת השידורים של תשדירי תעמולת בחירות לפי סעיף זה, יקבע בעל זיכיון לוח תעריפים לשידור תשדירי תעמולת בחירות באזור זיכיונו, לפי יחידת שידור ולפי משך התשדיר, ואת תנאי התשלום; לוח התעריפים יהיה אחיד לכל אזור הזיכיון. {{ח:תתת|(2)}} בעל הזיכיון לא יהיה רשאי למכור זמני שידור במחיר שונה או בתנאי תשלום שונים מן הקבוע בלוח התעריפים, ולא יהיה רשאי לתת הנחה או הטבה כלשהי, במישרין או בעקיפין, לרשימת מועמדים כלשהי. {{ח:תתת|(3)}} התעריף המרבי שרשאי בעל זיכיון לקבוע לשידור, לכל שלושים שניות של תשדיר תעמולת בחירות, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:תתת|(4)}} בעל זיכיון ישלח את לוח התעריפים למנהל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הרשות השניה}}; כן ישלח את לוח התעריפים לכל רשימת מועמדים שביקשה זאת, יעמידו לעיון, לכל דורש, ויפקיד עותק ממנו אצל המפקח הארצי על הבחירות. {{ח:תתת|(5)}} בעל זיכיון ישדר הודעות על קביעת לוח התעריפים, בהתאם להוראות סעיף זה, ועל הדרכים לקבלתו. {{ח:תת|(ז)}} בעל זיכיון ידווח למבקר המדינה, לפי דרישתו, על תשדירי התעמולה ששודרו על ידיו, לרבות על זהות מזמין השידור, זהות המממן ופרטי העסקה; כן יעביר למבקר המדינה, לפי דרישתו, עותק מוקלט של השידורים. {{ח:תת|(ח)}} בעל זיכיון ישמור הקלטה של תשדירי תעמולת הבחירות ששודרו על ידיו וכן את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ז), במשך שלוש שנים מיום הבחירות. {{ח:תת|(ט)}} מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, כללים לביצוע הוראות סעיף זה ולהבטחת קיום הוראותיו על ידי בעל הזיכיון; הכללים ייקבעו בשים לב, בין היתר, לכללי האתיקה שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} וכן לאופייה ולייחודה של תעמולת הבחירות, ולהנחיות בענינה. {{ח:תת|(י)}} שידורי תעמולה לפי סעיף זה ייכללו במסגרת שידוריו של בעל הזיכיון והוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} יחולו עליהם, בשינויים שתקבע מועצת הרשות. {{ח:תת|(יא)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין תעמולת בחירות של מועמד לראשות מועצה אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}}, הנערכות באותו יום שבו נערכות בחירות למועצת המועצה האזורית. {{ח:סעיף|16ה|הסדר פרסום סקר בחירות|תיקון: תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סקר בחירות“ – סקר הנערך בתקופת הבחירות והבודק דפוסי הצבעה של בוחרים בבחירות, או הבודק נושאים הקשורים במישרין במי שמתמודד בבחירות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתמודד בבחירות“, ”תקופת בחירות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר לציבור“ – משדר בכלי התקשורת האלקטרוניים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרסם בכתב לציבור“ – לרבות בעיתון או באינטרנט; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציבור“ – למעט ציבור האנשים העוסקים בניהול מערכת הבחירות, בשכר או שלא בשכר. {{ח:תת|(ב)}} הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמו של הגוף שהזמין את הסקר; {{ח:תתת|(2)}} שמו של הגורם שערך את הסקר; {{ח:תתת|(3)}} התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר; {{ח:תתת|(4)}} האוכלוסיה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר; {{ח:תתת|(5)}} מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל; {{ח:תתת|(6)}} מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו. {{ח:תת|(ג)}} המפרסם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות כאמור בסעיף קטן (ב), יפרט, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, גם את השאלות שנשאלו בסקר. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מי שמשדר או מפרסם לציבור בכתב, על תוצאות של סקר בחירות שלא מבוססות על שיטות סטטיסטיות מוכרות לעריכת סקרים, יציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור, וכן יציין את הנתונים האמורים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ה)}} העורך סקר בחירות בשיטות סטטיסטיות מוכרות, המיועד לפרסום בכתב או לשידור לציבור, ישלח העתק של תוצאות הסקר לועדת הבחירות המרכזית, בהקדם האפשרי, לעיון כל דורש, עם הפרטים האלה באשר לסקר: {{ח:תתת|(1)}} הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב) וכן השאלות שנשאלו בסקר כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שלענין פסקאות (1) ו־(2) יצוין גם המען של הגוף שהזמין את הסקר או של הגורם שערך את הסקר, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} מידע על השיטה שהשתמשו בה כדי לאסוף את הנתונים שמהם הופקו תוצאות הסקר, לרבות: {{ח:תתתת|(א)}} שיטת הדגימה; {{ח:תתתת|(ב)}} גודל המדגם ההתחלתי; {{ח:תתתת|(ג)}} סוגי האוכלוסיה שנדגמו; {{ח:תתתת|(ד)}} מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר והמספר והאחוז מהם אשר השתתפו בסקר בפועל, סירבו להשתתף בסקר או לא התאימו להשתתף בסקר; {{ח:תתתת|(ה)}} התאריכים והשעות של הראיונות; {{ח:תתת|(3)}} מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו. {{ח:תת|(ו)|(1)}} עורך סקר בחירות ידווח למבקר המדינה, לא יאוחר מ־20 ימים לאחר יום הבחירות על סקרי הבחירות שערך בציון הפרטים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) וכן פרטי מממן הסקר ופרטי העסקה. {{ח:תתת|(2)}} חובת הדיווח לפי פסקה (1) תחול גם לגבי פרסום סקר בחירות בתקופת הבחירות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בפסקה (3) של סעיף 10ב(ג)}}, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ב|פסקה (4) של אותו סעיף קטן}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ז)}} עורך סקר בחירות ישמור את נתוני הסקר שערך וכן את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ה) במשך שלוש שנים מיום הבחירות. {{ח:תת|(ח)}} בתקופה שתחילתה בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות והמסתיימת במועד סגירת הקלפיות, לא ישדר ולא יפרסם אדם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות שלא שודרו או פורסמו בכתב לציבור לפני תחילתה של התקופה האמורה. המשדר או המפרסם בתקופה האמורה על תוצאותיו של סקר בחירות ששודרו או פורסמו לפני תחילתה של אותה תקופה, יציין בהבלטה שהסקר אינו עדכני ואין ללמוד ממנו על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור ביום השידור או הפרסום. {{ח:סעיף|17|ענשים|תיקון: תשס״ג}} {{ח:ת}} המפר הוראה מהוראות חוק זה או אינו מקיים חיוב שהוטל עליו לפי הוראותיו על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, דינו – מאסר ששה חדשים או הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|17א|אחריות פלילית|תיקון: תשכ״א}} {{ח:ת}} נעברה עבירה על הוראה מהוראות חוק זה, יהיה אשם באותה עבירה, מבלי לפגוע באחריות פלילית של אחרים, גם מי שהחזיק בכספים או בנכס שנעברה בהם העבירה או היה ממונה על החזקתם או שמירתם, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט באמצעים סבירים למניעתה. {{ח:סעיף|17ב|צו מניעה|תיקון: תשל״ג, תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ה, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להביא טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#פרק יא|פרק י״א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#פרק ט|פרק ט׳ לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)#סעיף 4ט|סעיף 4ט לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994}}, או המשכתו (להלן – צו מניעה); לענין זה, ”נוגע־בדבר“ – חבר ועדת הבחירות המרכזית שהוא נציג הסיעה שתעמולה בעדה מהווה או עלולה להוות עבירה לפי חוק זה, או בא כוח רשימה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 59|סעיף 59 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט}}, יחולו על צו מניעה, ולענין זה יראו צו כאמור כצו של בית משפט, וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט#סעיף 6|אותו סעיף}}. {{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1) ניתן צו מניעה נגד סיעה, רשימת מועמדים או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית והצו הופר, בין בידיהם ובין בידי אדם אחר הפועל בעבורם, ניתן להטיל את הקנס לפי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט#סעיף 6|סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט}} על הסיעה, רשימת המועמדים או המועמד, ובלבד שניתנה הזדמנות לבא כוח הסיעה, לבא כוח רשימת המועמדים או למועמד להשמיע את דברם, ואם הופר הצו בידי אדם אחר הפועל בעבורם – ניתנה הזדמנות כאמור גם לאותו אדם. {{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מדרכי גביה אחרות, יקוזז קנס שהוטל לפי פסקה (2) מכספי מימון המפלגות או מהמקדמות שלהם זכאי מי שעליו הוטל הקנס לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}}, לפי הענין, ובלבד שלא יעלה סכום הקיזוז על 10 אחוזים מכספי המימון או מהמקדמות, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} לא ייענש אדם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} אם עמד לדין בשל הפרת צו מניעה, ולא יועמד אדם לדין בשל הפרת צו מניעה אם הואשם בשל אותו המעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}. {{ח:סעיף|17ג|צו להסרת מודעות ולניקוי ושיקום מקרקעין|תיקון: תשס״א־4}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, עד היום ה־60 שלאחר יום הבחירות, ליתן צו המחייב סיעה, רשימת מועמדים, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית, להסיר מודעות וכתובות שהוצגו, שהודבקו או שנכתבו בניגוד להוראות חוק זה ולנקות או לשקם את המקרקעין שהושחתו, בתוך תקופת הזמן שיורה בצו; ובלבד שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו. {{ח:תת|(ב)}} לא קוים צו שניתן לפי הוראות סעיף קטן (א) בתוך תקופת הזמן שנקבעה בו, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להורות לרשות המקומית שבתחומה הוצגו, הודבקו או נכתבו המודעה או הכתובת או למחלקת עבודות ציבוריות במשרד התחבורה, לבצע את הנדרש לפי הצו; הורה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כאמור, רשאי הוא להורות ליושב ראש הכנסת לנכות את עלות ביצוע הצו מכספי המימון שלהם זכאי מי שכנגדו ניתן הצו, לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, תשל״ג–1973}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ״ג–1993}}, לפי הענין, ולהעביר את הכספים שנוכו כאמור לגוף שעליו הוטל לפי סעיף קטן זה, ביצוע הנדרש על פי הצו. {{ח:סעיף|17ד|צו מניעה בבחירות לעיריות ולמועצות מקומיות|תיקון: תשע״ה, תש״ף־2, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יקבע, בכל מחוז שיפוט, יושב ראש אחד של ועדת בחירות אזורית שהוא שופט של בית משפט מחוזי, והוא יהיה רשאי לדון בבקשות למתן צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}}, שעניינם מניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה, ולפי {{ח:פנימי|סעיף 17ג|סעיף 17ג}}, והכול בנוגע לבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות שבאזור השיפוט של בית המשפט המחוזי שבו הוא מכהן; בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש ועדת בחירות אזורית“ – מי שמונה לכהן לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 20|סעיף 20 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחוז שיפוט“ – כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ויושב ראש של ועדת בחירות אזורית שמונה כאמור בסעיף קטן (א) הדן בבקשה פלונית, רשאים, ביוזמתם, או על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שהדיון יתקיים בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אם ראו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. {{ח:תת|(ב1)|(1)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, ביוזמתו, או על פי בקשה של יושב ראש ועדת בחירות אזורית או של בעל דין, להורות שדיון בבקשה למתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}} {{ח:פנימי|סעיף 17ג|או 17ג}} שהוגשה או שיש להגישה במחוז שיפוט מסוים, יתקיים במחוז שיפוט אחר, ובלבד שלא ייתן הוראה כאמור לאחר תחילת הדיון, אלא אם כן קיבל לידיו את עמדתו של יושב ראש ועדת הבחירות האזורית שהחל לדון בה. {{ח:תתת|(2)}} בהחלטה לפי סעיף קטן זה, ישקול יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מהעברת הדיון בבקשה למתן צו כאמור בפסקה (1), את המרחק ממחוז השיפוט שממנו יועבר ההליך למחוז השיפוט שאליו יועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין להליך. {{ח:תת|(ג)}} על החלטה של יושב ראש ועדת בחירות אזורית לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. {{ח:תת|(ד)}} ליושב ראש ועדת בחירות אזורית יהיו נתונות הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17ה|בסעיף 17ה(ב) או (ג)}}, לעניין בקשות שהוא דן בהן. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|17ה|סדרי דין, אגרות והוצאות|תיקון: תשע״ה, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)|(1)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר סדרי הדין בבקשות ובעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}} ובבקשת פסלות שופט לפי סעיף קטן (ד). {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להסדיר בהוראות אגרות שיש לשלם בבקשות ובעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}}, וכן בבקשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 17א|סעיפים 17א(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28כה3|ו־28כה3(ב) לחוק המפלגות}}, ואת הפטור מהן; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות ועררים לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|וחוק מימון מפלגות}}; על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|בסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, אגרה כאמור אינה טעונה אישור של שר האוצר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים)|הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:תת|(א1)|(1)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 17ד|בסעיף 17ד}}, רשאי, לאחר ששקל בין היתר את מהות הדיון ואת האפשרות המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים או לבקשת הצדדים, להורות כי דיון בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}} יתקיים בדרך של היוועדות חזותית. {{ח:תתת|(2)}} דיון בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}} יתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי פסקה (1) רק אם יתאפשר לכל המשתתפים בדיון לראות את הדיון ואת כלל המשתתפים בו באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בדיון ואת הנעשה בו בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לחייב בעל דין בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובת בעל דין אחר בהליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}}; ראה היושב ראש כאמור כי בעל דין עשה שימוש בלתי ראוי בהליך או הגיש הליך סרק שאינו מגלה על פניו עילה למתן צו, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות ההליך, להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון. {{ח:תת|(ג)}} היה בעל הדין שחויב בתשלום הוצאות או שכר טרחת עורך דין לפי סעיף קטן (ב) רשימת מועמדים משותפת, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין יוטלו רק על אחת מהמפלגות שהגישה את רשימת המועמדים האמורה; לעניין זה, ”רשימת מועמדים משותפת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 57|בסעיף 57 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, יחולו על יושב ראש ועדת בחירות שדן בבקשות לצווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיפים 17ב עד 17ד}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (ב1), בכל מקום, במקום ”בית המשפט“ יקראו ”יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית“; {{ח:תתת|(2)}} ערעור לפי סעיף קטן (ג) יידון לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית; החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעניין פסילתו הוא נתונה לערעור לפני נשיא בית המשפט העליון. {{ח:סעיף|18|זכות אישום}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 19(2) לפקודת שיפוט בתי משפט השלום, 1947}}, או בכל דין אחר, רשאים גם חבר של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ובא כוח של רשימת מועמדים לכנסת להביא אדם בפלילים בשל עבירה לפי חוק זה. {{ח:סעיף|19|הגבלת סמכות}} {{ח:ת}} הוגש אישום בשל עבירה לפי חוק זה על ידי חבר הועדה או בא כוח רשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, לא יהיה היועץ המשפטי לממשלה רשאי לצוות על הפסקת הדיון. {{ח:סעיף|20|התיישנות|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} תקופת ההתיישנות של עבירה לפי חוק זה תהיה שלוש שנים. {{ח:סעיף|20א|חסינות החוק|תיקון: תשכ״ט}} {{ח:ת}} תקנות־שעת־חירום אין בכוחן לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים. {{ח:סעיף|20ב|חסינות בפני סעד משפטי|תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ו־2, תשס״ב}} {{ח:ת}} על מעשה או מחדל לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 15א|15א}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 16א|ו־16א}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 137|סעיף 137 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף|20ג|שמירת דינים|תיקון: תשס״א־2}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. {{ח:סעיף|21|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא מיום קבלתו בכנסת, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לא יחולו האיסורים וההגבלות לפיו, אלא מאותו יום. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשנ״ח}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיף 16ד(ו)(3)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} אזור גוש דן – 100% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} אזור השרון, הכרמל והמפרץ – 95% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} אזור שפלת יהודה, ירושלים רבתי – 80% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} אזור עמק חפר – 75% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} אזור הגליל והגולן, הצפון, העמקים והנגב – 70% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:ת}} אזור אילת – 60% מהתעריף הקובע. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ”התעריף הקובע“ – שמונה פעמים יחידת החישוב המעודכנת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)#סעיף 4|ו־4 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ״ג–1993}}. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ל׳ בסיון תשי״ט (6 ביולי 1959).}} * '''דוד בן־גוריון'''<br>ראש הממשלה * '''ישראל בר־יהודה'''<br>שר הפנים * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] kmmdx7ejpeemwphdkk8q9eelgby45m3 0 334052 3025116 820589 2026-07-17T13:37:10Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025116 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ק|ל ש}} {{צת|בראשית|לא|כז}}{{ש}} {{צת|שמות|יט|יג}}{{ש}} {{צת|שמות|כ|יב}}{{ש}} {{צת|שמות|כג|יח}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יט|יג}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|ח}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|י}}{{ש}} {{צת|דברים|יט|טו}}{{ש}} {{צת|שמואל א|ל|כז}}{{ש}} {{צת|מלכים ב|כב|כ}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ח|כ}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|יד|כה}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|כט|יד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מ|כז}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סא|ג}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סב|א}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ח|י}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|נ|יח}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|נ|לט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לא|יד}}{{ש}} {{צת|הושע|יא|ט}}{{ש}} {{צת|עמוס|ח|ו}}{{ש}} {{צת|מיכה|ג|יב}}{{ש}} {{צת|תהלים|יא|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|כח|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|מ|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|מו|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|מז|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|מט|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|סה|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|סה|ב}}{{ש}} {{צת|תהלים|סז|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|סח|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|ע|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|עה|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|עו|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|עז|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|עח|מב}}{{ש}} {{צת|תהלים|פ|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|פא|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|פד|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|פה|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קג|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמג|י}}{{ש}} {{צת|משלי|ב|ח}}{{ש}} {{צת|משלי|ב|כ}}{{ש}} {{צת|משלי|יד|י}}{{ש}} {{צת|משלי|יז|ז}}{{ש}} {{צת|איוב|כח|טז}}{{ש}} {{צת|שיר השירים|ה|יג}}{{ש}} {{צת|רות|ג|יג}}{{ש}} {{צת|אסתר|ח|טז}}{{ש}} {{צת|נחמיה|יב|כ}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|טו|י}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|יב}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|יג}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|יד}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|טו}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|כ}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|כא}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|כב}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|כג}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|כד}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|כה}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|כו}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|כז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|כח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|כט}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|ל}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|לא}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כו|טז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כו|יח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כז|כא}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ר]] jua6es64x0hg0d20230jtfy2wcc5nsc 0 338103 3025122 813696 2026-07-17T13:41:03Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025122 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ א|מ ד}} {{צת|ירמיהו|ח|ה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|מב|טז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|מב|יז}}{{ש}} {{צת|תהלים|ז|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|לד|יג}}{{ש}} {{צת|תהלים|לו|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|עג|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיד|ז}}{{ש}} {{צת|משלי|ו|י}}{{ש}} {{צת|משלי|יד|יד}}{{ש}} {{צת|משלי|יח|י}}{{ש}} {{צת|משלי|כד|לג}}{{ש}} {{צת|משלי|כח|י}}{{ש}} {{צת|איוב|ל|ה}}{{ש}} {{צת|איוב|לד|ד}}{{ש}} {{צת|איוב|לח|לז}}{{ש}} {{צת|איכה|ג|לח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|ה|לג}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|יב|לד}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ב]] i6cvhwmd44jxxjfl7k9hgnka7gy7ya9 3025123 3025122 2026-07-17T13:41:28Z Kurpaph 38358 תיקון תבנית 3025123 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ א|מ ג}} {{צת|ירמיהו|ח|ה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|מב|טז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|מב|יז}}{{ש}} {{צת|תהלים|ז|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|לד|יג}}{{ש}} {{צת|תהלים|לו|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|עג|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיד|ז}}{{ש}} {{צת|משלי|ו|י}}{{ש}} {{צת|משלי|יד|יד}}{{ש}} {{צת|משלי|יח|י}}{{ש}} {{צת|משלי|כד|לג}}{{ש}} {{צת|משלי|כח|י}}{{ש}} {{צת|איוב|ל|ה}}{{ש}} {{צת|איוב|לד|ד}}{{ש}} {{צת|איוב|לח|לז}}{{ש}} {{צת|איכה|ג|לח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|ה|לג}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|יב|לד}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ב]] awyvc2d2gj5xj9osjpda78n42snxpd0 0 338105 3025103 2902926 2026-07-17T13:28:25Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025103 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל מ|ל ס}} {{צת|שמות|ה|ז}}{{ש}} {{צת|שמות|כה|כז}}{{ש}} {{צת|שמות|לז|יד}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|ט}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|יג}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|טו}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|ח}}{{ש}} {{צת|במדבר|לד|כא}}{{ש}} {{צת|דברים|יח|א}}{{ש}} {{צת|דברים|לג|יב}}{{ש}} {{צת|יהושע|טו|לט}}{{ש}} {{צת|יהושע|טו|מב}}{{ש}} {{צת|מלכים א|יז|ג}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מח|יא}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|נא|כא}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יב|כג}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|טז|נד}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יח|ל}}{{ש}} {{צת|תהלים|ה|ו}}{{ש}} {{צת|תהלים|לז|כא}}{{ש}} {{צת|תהלים|קא|ח}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיט|צה}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלה|יא}}{{ש}} {{צת|משלי|טז|א}}{{ש}} {{צת|משלי|יז|טז}}{{ש}} {{צת|משלי|ל|טו}}{{ש}} {{צת|איוב|ל|יז}}{{ש}} {{צת|איוב|לו|ו}}{{ש}} {{צת|איכה|ג|לה}}{{ש}} {{צת|נחמיה|יב|יג}}{{ש}} {{צת|נחמיה|יב|יח}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל נ]] 415f2i1mmvgrlw114lxlo4vrevje6lb 0 338108 3025096 2796568 2026-07-17T13:19:59Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025096 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ט|ל כ}} {{צת|שמות|כ|ד}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|ו}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|יא}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|יב}}{{ש}} {{צת|במדבר|ג|כא}}{{ש}} {{צת|במדבר|ג|לג}}{{ש}} {{צת|במדבר|יא|יד}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|ה}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|י}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|יא}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|יב}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|יד}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|טו}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|ו}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|יג}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|טז}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|יז}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|כד}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|לט}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|מה}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|מט}}{{ש}} {{צת|דברים|ד|מב}}{{ש}} {{צת|דברים|ה|ח}}{{ש}} {{צת|דברים|כו|יד}}{{ש}} {{צת|יהושע|יט|מ}}{{ש}} {{צת|שמואל א|ב|כט}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|ז|ה}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|א|יא}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|א|כד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מה|ד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|נב|ו}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סה|כב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ו|כ}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ט|ו}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|טו|יז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כ|יח}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כג|לט}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כה|ח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|י|יג}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כא|לז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לט|כה}}{{ש}} {{צת|עמוס|ה|טז}}{{ש}} {{צת|יונה|ב|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|ג|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|יח|מה}}{{ש}} {{צת|תהלים|לה|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|לח|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|מ|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|מט|ו}}{{ש}} {{צת|תהלים|נא|יב}}{{ש}} {{צת|תהלים|נה|ה}}{{ש}} {{צת|תהלים|ס|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|ס|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|סו|טז}}{{ש}} {{צת|תהלים|פח|טו}}{{ש}} {{צת|תהלים|צד|יז}}{{ש}} {{צת|תהלים|קא|ג}}{{ש}} {{צת|תהלים|קא|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|קח|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|קח|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיט|צב}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיט|צג}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיט|צד}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמג|יא}}{{ש}} {{צת|משלי|א|ל}}{{ש}} {{צת|משלי|ט|ה}}{{ש}} {{צת|איוב|ז|ח}}{{ש}} {{צת|איוב|כ|ב}}{{ש}} {{צת|איוב|כט|כא}}{{ש}} {{צת|איוב|לב|י}}{{ש}} {{צת|שיר השירים|א|ט}}{{ש}} {{צת|אסתר|ד|טז}}{{ש}} {{צת|דניאל|ד|יג}}{{ש}} {{צת|נחמיה|ו|יג}}{{ש}} {{צת|נחמיה|יב|טו}}{{ש}} {{צת|נחמיה|יב|יז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כג|ז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|ח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|ט}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|י}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|יא}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כו|כג}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל י]] 9odwrvb4h8tp1apu8h1wxu8spb91nqa 0 348320 3025101 816144 2026-07-17T13:27:33Z Kurpaph 38358 המרה בתבניות 3025101 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ל|ל נ}} {{צת|בראשית|מז|יט}}{{ש}} {{צת|בראשית|מט|י}}{{ש}} {{צת|שמות|ג|טז}}{{ש}} {{צת|שמות|ו|ו}}{{ש}} {{צת|שמות|י|כג}}{{ש}} {{צת|שמות|יב|מב}}{{ש}} {{צת|שמות|יג|כב}}{{ש}} {{צת|שמות|כ|יט}}{{ש}} {{צת|שמות|כג|כד}}{{ש}} {{צת|ויקרא|ו|י}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יז|ה}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כב|יט}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כג|מג}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כו|א}}{{ש}} {{צת|במדבר|יא|יט}}{{ש}} {{צת|במדבר|טו|מ}}{{ש}} {{צת|במדבר|כה|יב}}{{ש}} {{צת|דברים|ג|כב}}{{ש}} {{צת|דברים|ד|ב}}{{ש}} {{צת|דברים|ה|ג}}{{ש}} {{צת|דברים|ה|כו}}{{ש}} {{צת|דברים|ו|יד}}{{ש}} {{צת|דברים|ז|ז}}{{ש}} {{צת|דברים|ז|יח}}{{ש}} {{צת|דברים|יא|כה}}{{ש}} {{צת|דברים|יב|ד}}{{ש}} {{צת|דברים|יב|כד}}{{ש}} {{צת|דברים|יב|לא}}{{ש}} {{צת|דברים|יג|ד}}{{ש}} {{צת|דברים|טז|יט}}{{ש}} {{צת|דברים|כ|יח}}{{ש}} {{צת|דברים|כב|ט}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|ד}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|ז}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|יט}}{{ש}} {{צת|דברים|כט|ה}}{{ש}} {{צת|דברים|כט|יא}}{{ש}} {{צת|דברים|כט|יט}}{{ש}} {{צת|דברים|ל|כ}}{{ש}} {{צת|דברים|לב|כט}}{{ש}} {{צת|יהושע|ד|ו}}{{ש}} {{צת|יהושע|ד|כד}}{{ש}} {{צת|יהושע|ח|לה}}{{ש}} {{צת|יהושע|יז|ח}}{{ש}} {{צת|יהושע|יט|יז}}{{ש}} {{צת|יהושע|יט|לב}}{{ש}} {{צת|יהושע|כ|ג}}{{ש}} {{צת|יהושע|כב|ג}}{{ש}} {{צת|יהושע|כג|ז}}{{ש}} {{צת|שופטים|י|יד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|י|כד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|יא|ט}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|יג|כ}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|יד|כ}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|טז|ז}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|כו|כ}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|כז|ט}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|כח|יד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|לג|יח}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|לה|ט}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מד|יח}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מה|יט}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מח|יח}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מט|ט}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מט|י}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|נה|ב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סא|ב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סה|כג}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ה|יד}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ו|יח}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ז|לב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יא|יא}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|טו|יט}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|טז|יד}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כג|ז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כה|ה}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כו|ה}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לה|יט}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מד|י}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מד|כו}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מט|ז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מט|כ}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מט|כח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|ד|יז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|ה|ז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|ה|ח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יא|ד}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יא|טז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יא|כ}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יד|ה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יד|ו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|טו|ו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כ|ל}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כב|יט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כג|ו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כג|ט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כה|י}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כה|טז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כח|ו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כח|ח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לו|ג}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לו|ו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לו|כב}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|מה|ח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|מח|יא}}{{ש}} {{צת|יואל|ב|י}}{{ש}} {{צת|עמוס|ה|יא}}{{ש}} {{צת|עמוס|ו|ז}}{{ש}} {{צת|מיכה|ג|ו}}{{ש}} {{צת|צפניה|ב|ט}}{{ש}} {{צת|זכריה|א|טז}}{{ש}} {{צת|זכריה|ז|ג}}{{ש}} {{צת|תהלים|טז|ג}}{{ש}} {{צת|תהלים|כז|יג}}{{ש}} {{צת|תהלים|לד|יב}}{{ש}} {{צת|תהלים|נ|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|נח|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|סו|ה}}{{ש}} {{צת|תהלים|עח|ו}}{{ש}} {{צת|תהלים|עח|ל}}{{ש}} {{צת|תהלים|פט|יב}}{{ש}} {{צת|תהלים|צא|ה}}{{ש}} {{צת|תהלים|צח|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|קב|כב}}{{ש}} {{צת|תהלים|קב|כו}}{{ש}} {{צת|תהלים|קג|יח}}{{ש}} {{צת|תהלים|קה|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|קה|יד}}{{ש}} {{צת|תהלים|קה|כב}}{{ש}} {{צת|תהלים|קו|לד}}{{ש}} {{צת|תהלים|קטו|ב}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיט|פט}}{{ש}} {{צת|תהלים|קכד|ב}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמט|ז}}{{ש}} {{צת|משלי|א|ג}}{{ש}} {{צת|משלי|א|ו}}{{ש}} {{צת|משלי|ו|ו}}{{ש}} {{צת|משלי|ז|יח}}{{ש}} {{צת|משלי|ט|טו}}{{ש}} {{צת|משלי|יז|כב}}{{ש}} {{צת|משלי|יט|י}}{{ש}} {{צת|משלי|כ|א}}{{ש}} {{צת|משלי|כג|כט}}{{ש}} {{צת|משלי|לא|כא}}{{ש}} {{צת|איוב|ט|יח}}{{ש}} {{צת|איוב|טו|יט}}{{ש}} {{צת|איוב|טו|כט}}{{ש}} {{צת|איוב|כב|ז}}{{ש}} {{צת|איוב|כח|יג}}{{ש}} {{צת|איוב|לג|ל}}{{ש}} {{צת|שיר השירים|ז|יב}}{{ש}} {{צת|איכה|ב|יב}}{{ש}} {{צת|איכה|ד|יב}}{{ש}} {{צת|איכה|ה|כ}}{{ש}} {{צת|קהלת|ג|א}}{{ש}} {{צת|קהלת|ז|כט}}{{ש}} {{צת|אסתר|ט|לא}}{{ש}} {{צת|דניאל|י|ג}}{{ש}} {{צת|נחמיה|יא|לה}}{{ש}} {{צת|נחמיה|יב|טז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|טו|ה}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|טו|ו}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|טו|ז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|טו|ח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|טו|ט}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|טז|יח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|טז|כא}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|טז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|יז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|יח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|כח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כו|טו}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כו|יז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כו|כט}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|כ|יז}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל מ]] 0iud28klqle5o1aje7mx0mmgrmonb91 0 349299 3025060 823595 2026-07-17T11:59:14Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025060 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|כ ר|כ ת}} {{צת|בראשית|מו|כו}}{{ש}} {{צת|שמות|לח|כד}}{{ש}} {{צת|ויקרא|ו|יא}}{{ש}} {{צת|ויקרא|ו|כ}}{{ש}} {{צת|דברים|ג|יא}}{{ש}} {{צת|דברים|ז|ה}}{{ש}} {{צת|יהושע|ה|ו}}{{ש}} {{צת|שופטים|כ|מג}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|יב|יב}}{{ש}} {{צת|מלכים ב|יג|ז}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ט|ד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סה|יח}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סו|טו}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כא|י}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לא|כב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לד|ב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לז|י}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|מה|יח}}{{ש}} {{צת|עמוס|ג|יב}}{{ש}} {{צת|עמוס|ה|יט}}{{ש}} {{צת|זכריה|ח|ג}}{{ש}} {{צת|זכריה|ח|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|כב|ח}}{{ש}} {{צת|תהלים|נח|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|פג|ג}}{{ש}} {{צת|משלי|כב|כג}}{{ש}} {{צת|איוב|י|ו}}{{ש}} {{צת|איוב|לא|יב}}{{ש}} {{צת|איכה|ג|לג}}{{ש}} {{צת|קהלת|ב|כב}}{{ש}} {{צת|קהלת|ד|יד}}{{ש}} {{צת|קהלת|ו|יב}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|ה}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|ל|יט}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|כ ש]] alytbwvr08rdvx9j75trqfpumcxaskd 0 358778 3025100 2841152 2026-07-17T13:26:48Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025100 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל כ|ל מ}} {{צת|ויקרא|יא|מז}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כא|כב}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כז|לג}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|יד}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|יג}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|כד}}{{ש}} {{צת|דברים|יז|כ}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|יח}}{{ש}} {{צת|דברים|כד|ו}}{{ש}} {{צת|יהושע|א|ח}}{{ש}} {{צת|מלכים א|ב|ד}}{{ש}} {{צת|מלכים א|יד|ז}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ז|יד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מד|יד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סב|ד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סה|כ}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יח|יג}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כז|יג}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מט|כג}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|נא|נב}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|ה|יא}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יא|יז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יב|ו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כ|כז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כד|ו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לו|לב}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לז|יב}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|מב|כ}}{{ש}} {{צת|הושע|ח|ב}}{{ש}} {{צת|עמוס|ד|יב}}{{ש}} {{צת|מיכה|א|יד}}{{ש}} {{צת|מיכה|ה|ב}}{{ש}} {{צת|זכריה|ו|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|יח|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|מד|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|עא|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|עח|כא}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמט|ח}}{{ש}} {{צת|משלי|ל|ל}}{{ש}} {{צת|איוב|יב|ה}}{{ש}} {{צת|איוב|כח|ח}}{{ש}} {{צת|איוב|לד|י}}{{ש}} {{צת|קהלת|י|יט}}{{ש}} {{צת|עזרא|ה|יב}}{{ש}} {{צת|נחמיה|יב|כא}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|טז|מ}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|כט}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כז|יח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כז|יט}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כז|כב}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ל]] iuu0hvtmg2o2stl1hj4gjqhzbui3zks 0 359856 3025125 879299 2026-07-17T13:42:16Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025125 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ג|מ ה}} {{צת|בראשית|מה|ט}}{{ש}} {{צת|במדבר|ד|ג}}{{ש}} {{צת|במדבר|ד|כג}}{{ש}} {{צת|במדבר|ד|ל}}{{ש}} {{צת|במדבר|ד|לה}}{{ש}} {{צת|במדבר|ד|לט}}{{ש}} {{צת|במדבר|ד|מג}}{{ש}} {{צת|במדבר|ד|מז}}{{ש}} {{צת|במדבר|כא|יב}}{{ש}} {{צת|דברים|לג|כז}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|ט}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|י}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|יא}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|יב}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|יג}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|יד}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|טו}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|טז}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|יז}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|יח}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|יט}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|כ}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|כא}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|כב}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|כג}}{{ש}} {{צת|יהושע|יב|כד}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לא|ב}}{{ש}} {{צת|יונה|ג|ט}}{{ש}} {{צת|זכריה|יב|יג}}{{ש}} {{צת|תהלים|ל|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמז|יז}}{{ש}} {{צת|משלי|יח|יח}}{{ש}} {{צת|איוב|יד|ד}}{{ש}} {{צת|איוב|לז|כב}}{{ש}} {{צת|עזרא|ג|ו}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ד]] nx0clji82dwr0uz4iaq09hkki4rfern 0 360582 3025093 964601 2026-07-17T13:18:14Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025093 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ו|ל ח}} {{צת|ירמיהו|ל|טז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לו|ה}}{{ש}} {{צת|תהלים|סח|לד}}{{ש}} {{צת|משלי|יב|ח}}{{ש}} {{צת|איוב|ג|כו}}{{ש}} {{צת|איוב|כח|יז}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ז]] l5kc51b76o5ezfr1t2e48xf9mm5y829 0 363475 3025061 898958 2026-07-17T11:59:50Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025061 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|כ ש|ל א}} {{צת|שמות|יב|כ}}{{ש}} {{צת|שמות|טז|לד}}{{ש}} {{צת|שמות|כב|יח}}{{ש}} {{צת|שמות|כז|יז}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יז|יד}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כז|כט}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|יד}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|כ}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|כו}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|לב}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|לח}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|מד}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|נ}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|נו}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|סב}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|סח}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|עד}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|פ}}{{ש}} {{צת|במדבר|ז|פז}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|מג}}{{ש}} {{צת|במדבר|לה|ל}}{{ש}} {{צת|דברים|ד|כב}}{{ש}} {{צת|דברים|יג|ב}}{{ש}} {{צת|דברים|יח|טז}}{{ש}} {{צת|דברים|כח|לט}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|ז|כז}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|יב|יא}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|יט|לז}}{{ש}} {{צת|מלכים א|יג|ט}}{{ש}} {{צת|מלכים ב|יט|לא}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|יד|י}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|כב|טו}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|לז|לב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מג|ט}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מט|ח}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|נו|א}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סג|יד}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ב|י}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ו|ט}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ט|כ}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יב|ו}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|טז|ג}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יז|ב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יט|יב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כא|ד}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כב|יז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כה|כט}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כז|יט}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לב|טו}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|נא|א}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|ה|ה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|טז|נט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לו|יג}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לו|לג}}{{ש}} {{צת|הושע|ו|ו}}{{ש}} {{צת|הושע|יג|א}}{{ש}} {{צת|מיכה|ז|טו}}{{ש}} {{צת|חגי|א|ב}}{{ש}} {{צת|זכריה|ח|ו}}{{ש}} {{צת|זכריה|ח|ט}}{{ש}} {{צת|זכריה|ח|כ}}{{ש}} {{צת|זכריה|ט|יז}}{{ש}} {{צת|מלאכי|א|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|טז|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|לג|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|לז|כח}}{{ש}} {{צת|תהלים|מד|ח}}{{ש}} {{צת|תהלים|מד|כ}}{{ש}} {{צת|תהלים|מח|טו}}{{ש}} {{צת|תהלים|צא|ג}}{{ש}} {{צת|תהלים|קז|יח}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלה|ו}}{{ש}} {{צת|משלי|ח|ט}}{{ש}} {{צת|משלי|יג|טז}}{{ש}} {{צת|משלי|כג|יח}}{{ש}} {{צת|משלי|כד|יד}}{{ש}} {{צת|משלי|כו|יח}}{{ש}} {{צת|איוב|כד|יז}}{{ש}} {{צת|שיר השירים|ב|ב}}{{ש}} {{צת|שיר השירים|ג|ח}}{{ש}} {{צת|קהלת|א|ז}}{{ש}} {{צת|קהלת|ב|ח}}{{ש}} {{צת|קהלת|ט|ד}}{{ש}} {{צת|אסתר|ד|יד}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|ג|יג}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|יב|ח}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|טז|ט}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|כו|יב}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|כ ת]] j07k5elifoy2qipcyev5c871a79e54l 0 363781 3025097 940192 2026-07-17T13:20:58Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025097 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל י|ל ל}} {{צת|בראשית|יב|יט}}{{ש}} {{צת|בראשית|כג|יא}}{{ש}} {{צת|שמות|ז|טו}}{{ש}} {{צת|שמות|כ|יג}}{{ש}} {{צת|שמות|לב|יב}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יט|טו}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יט|כז}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כה|טז}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כה|מג}}{{ש}} {{צת|דברים|ו|ב}}{{ש}} {{צת|דברים|י|יג}}{{ש}} {{צת|דברים|יב|יז}}{{ש}} {{צת|דברים|טו|כ}}{{ש}} {{צת|דברים|טז|ג}}{{ש}} {{צת|דברים|טז|ה}}{{ש}} {{צת|דברים|טז|כא}}{{ש}} {{צת|דברים|יט|יג}}{{ש}} {{צת|דברים|כב|א}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|כ}}{{ש}} {{צת|דברים|כד|יד}}{{ש}} {{צת|יהושע|א|ה}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|יט|ז}}{{ש}} {{צת|מלכים א|ח|נב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מב|ז}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מג|כד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מח|ט}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ס|יט}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ס|כ}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סג|יז}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סג|יח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|ג|ו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|טז|ה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|טז|לג}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|טז|לז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כג|לה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כה|ד}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כח|ז}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לה|ו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לה|יא}}{{ש}} {{צת|עמוס|ג|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|ט|טו}}{{ש}} {{צת|תהלים|כו|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|ל|יג}}{{ש}} {{צת|תהלים|לד|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|מד|יט}}{{ש}} {{צת|תהלים|מה|טו}}{{ש}} {{צת|תהלים|נא|ו}}{{ש}} {{צת|תהלים|סז|ג}}{{ש}} {{צת|תהלים|עב|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|עט|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|פ|יג}}{{ש}} {{צת|תהלים|פט|יד}}{{ש}} {{צת|תהלים|צא|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|קו|ה}}{{ש}} {{צת|תהלים|קי|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קטו|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיט|צא}}{{ש}} {{צת|תהלים|קכב|ח}}{{ש}} {{צת|תהלים|קכב|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלח|א}}{{ש}} {{צת|משלי|טו|יב}}{{ש}} {{צת|משלי|כב|כא}}{{ש}} {{צת|משלי|כג|ל}}{{ש}} {{צת|איוב|יג|כד}}{{ש}} {{צת|איוב|יז|יב}}{{ש}} {{צת|איוב|לה|ח}}{{ש}} {{צת|איוב|מב|ה}}{{ש}} {{צת|שיר השירים|א|ג}}{{ש}} {{צת|שיר השירים|ד|ט}}{{ש}} {{צת|קהלת|ט|ז}}{{ש}} {{צת|דניאל|ד|כד}}{{ש}} {{צת|דניאל|ט|ז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כא|י}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כב|טז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|ב}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כו|ל}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל כ]] ph39mr54a3vctksc3utznrmm8lfss3o 0 364113 3025119 1356205 2026-07-17T13:38:54Z Kurpaph 38358 הוספת פסוקים חסרים 3025119 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ש|מ א}} {{צת|בראשית|מה|כב}}{{ש}} {{צת|שמות|כג|ב}}{{ש}} {{צת|שמות|כג|לב}}{{ש}} {{צת|שמות|כז|יט}}{{ש}} {{צת|שמות|לא|ד}}{{ש}} {{צת|שמות|לה|ג}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יד|נז}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כא|ה}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|נג}}{{ש}} {{צת|דברים|לב|כז}}{{ש}} {{צת|מלכים ב|כב|ו}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ט|ו}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ב|ל}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מט|כו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יג|כ}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כד|ח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כז|כח}}{{ש}} {{צת|עמוס|ט|יב}}{{ש}} {{צת|חגי|ב|ח}}{{ש}} {{צת|תהלים|מה|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|נו|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|עח|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|צב|ג}}{{ש}} {{צת|תהלים|צד|יג}}{{ש}} {{צת|משלי|ב|יב}}{{ש}} {{צת|משלי|י|ב}}{{ש}} {{צת|משלי|יא|ד}}{{ש}} {{צת|משלי|יד|ז}}{{ש}} {{צת|משלי|טו|ב}}{{ש}} {{צת|משלי|טו|יד}}{{ש}} {{צת|משלי|טו|כח}}{{ש}} {{צת|משלי|יח|טו}}{{ש}} {{צת|משלי|יט|כה}}{{ש}} {{צת|איוב|מא|טז}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|יז|ד}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כד|כב}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כה|ד}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ת]] 6zw2f89rp0qbz3yzwgx4njq1hr2dj2w 0 370692 3025083 931197 2026-07-17T13:01:22Z Kurpaph 38358 המרה בתבניות 3025083 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|כ ת|ל ב}} {{צת|שמות|כ|ו}}{{ש}} {{צת|שמות|כג|כו}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יא|כו}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יט|יז}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|כב}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|כד}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|כו}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|כח}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|ל}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|לב}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|לד}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|לו}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|לח}}{{ש}} {{צת|במדבר|א|מ}}{{ש}} {{צת|במדבר|יב|ז}}{{ש}} {{צת|במדבר|יג|ט}}{{ש}} {{צת|דברים|ה|י}}{{ש}} {{צת|דברים|ה|טז}}{{ש}} {{צת|דברים|ז|כא}}{{ש}} {{צת|דברים|יז|א}}{{ש}} {{צת|יהושע|כא|מג}}{{ש}} {{צת|שופטים|ב|כב}}{{ש}} {{צת|שמואל א|כג|כב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ה|יג}}{{ש}} {{צת|הושע|ב|ח}}{{ש}} {{צת|עמוס|ה|יג}}{{ש}} {{צת|מיכה|ב|ג}}{{ש}} {{צת|חבקוק|א|ג}}{{ש}} {{צת|תהלים|כה|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|כה|יא}}{{ש}} {{צת|תהלים|כו|ד}}{{ש}} {{צת|תהלים|קטז|יז}}{{ש}} {{צת|משלי|ח|כא}}{{ש}} {{צת|איוב|ה|כב}}{{ש}} {{צת|איוב|לח|כז}}{{ש}} {{צת|אסתר|א|יא}}{{ש}} {{צת|דניאל|ב|כג}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל א]] 6ntg84vzxnedzzgychomswjzvidrdcm 0 370693 3025091 931198 2026-07-17T13:17:42Z Kurpaph 38358 המרה בתבניות 3025091 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ה|ל ז}} {{צת|בראשית|כג|יח}}{{ש}} {{צת|בראשית|לז|כז}}{{ש}} {{צת|שמות|כג|ו}}{{ש}} {{צת|שמות|ל|ט}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יט|יא}}{{ש}} {{צת|ויקרא|יט|כו}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כא|ד}}{{ש}} {{צת|במדבר|ו|ז}}{{ש}} {{צת|במדבר|ט|יב}}{{ש}} {{צת|במדבר|טז|יא}}{{ש}} {{צת|במדבר|כג|כא}}{{ש}} {{צת|במדבר|כו|נד}}{{ש}} {{צת|במדבר|כז|ד}}{{ש}} {{צת|במדבר|לב|יח}}{{ש}} {{צת|דברים|א|יז}}{{ש}} {{צת|דברים|יב|ח}}{{ש}} {{צת|דברים|יג|ט}}{{ש}} {{צת|דברים|יד|כא}}{{ש}} {{צת|דברים|כב|ד}}{{ש}} {{צת|דברים|כב|י}}{{ש}} {{צת|דברים|כב|יא}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|א}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|ח}}{{ש}} {{צת|דברים|כג|טז}}{{ש}} {{צת|דברים|כד|טז}}{{ש}} {{צת|דברים|כה|ד}}{{ש}} {{צת|דברים|לב|לה}}{{ש}} {{צת|דברים|לד|יא}}{{ש}} {{צת|יהושע|יא|כב}}{{ש}} {{צת|שופטים|ט|כד}}{{ש}} {{צת|שופטים|טז|ב}}{{ש}} {{צת|שמואל א|ב|ל}}{{ש}} {{צת|שמואל א|כו|טז}}{{ש}} {{צת|מלכים א|א|יג}}{{ש}} {{צת|מלכים א|ח|מ}}{{ש}} {{צת|מלכים א|ח|נח}}{{ש}} {{צת|מלכים א|יד|י}}{{ש}} {{צת|מלכים ב|כא|יב}}{{ש}} {{צת|מלכים ב|כב|יג}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|א|ט}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|א|יח}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ה|כד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ח|יב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|י|ב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|טו|ה}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|יז|יד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|כח|כח}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|כט|כב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ל|יב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מב|ב}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|מב|ד}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|נח|ג}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|סה|יג}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ו|כא}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|י|יג}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|י|טז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יא|כא}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יד|ט}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|טו|יח}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|יח|טז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כג|ט}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כג|כא}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כג|ל}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לה|יז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מח|יב}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|נא|טז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|נא|יט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יב|ה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יד|ד}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|יז|יט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כא|כט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כה|יג}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כו|ג}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כט|יט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|ל|כב}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לא|י}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לג|כה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לו|ז}}{{ש}} {{צת|הושע|ה|ד}}{{ש}} {{צת|הושע|ו|א}}{{ש}} {{צת|הושע|ט|ג}}{{ש}} {{צת|הושע|י|ה}}{{ש}} {{צת|יואל|ב|ג}}{{ש}} {{צת|עמוס|ז|יז}}{{ש}} {{צת|נחום|א|ו}}{{ש}} {{צת|חבקוק|ג|ה}}{{ש}} {{צת|תהלים|טו|ג}}{{ש}} {{צת|תהלים|לז|יט}}{{ש}} {{צת|תהלים|מד|כה}}{{ש}} {{צת|תהלים|נט|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|סד|ה}}{{ש}} {{צת|תהלים|סה|יד}}{{ש}} {{צת|תהלים|סח|כד}}{{ש}} {{צת|תהלים|עב|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|עג|ו}}{{ש}} {{צת|תהלים|עג|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|פ|ג}}{{ש}} {{צת|תהלים|פא|יד}}{{ש}} {{צת|תהלים|פט|כג}}{{ש}} {{צת|תהלים|פט|כט}}{{ש}} {{צת|תהלים|צב|טז}}{{ש}} {{צת|תהלים|צה|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|צו|יג}}{{ש}} {{צת|תהלים|קג|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קג|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|קיג|ח}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלו|ד}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלו|ה}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלו|ו}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלו|ז}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלו|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלו|יג}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלו|טז}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלו|יז}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלו|יט}}{{ש}} {{צת|תהלים|קמה|יב}}{{ש}} {{צת|משלי|ה|ב}}{{ש}} {{צת|משלי|טז|ט}}{{ש}} {{צת|משלי|יח|ב}}{{ש}} {{צת|משלי|כ|טז}}{{ש}} {{צת|איוב|ג|כג}}{{ש}} {{צת|איוב|ד|יא}}{{ש}} {{צת|איוב|ז|י}}{{ש}} {{צת|איוב|ט|לג}}{{ש}} {{צת|איוב|טו|ל}}{{ש}} {{צת|איוב|יח|יט}}{{ש}} {{צת|איוב|יט|טז}}{{ש}} {{צת|איוב|יט|כב}}{{ש}} {{צת|איוב|כ|יד}}{{ש}} {{צת|איוב|לד|כה}}{{ש}} {{צת|איוב|לו|ז}}{{ש}} {{צת|איוב|לח|כו}}{{ש}} {{צת|איוב|מא|ד}}{{ש}} {{צת|איכה|א|יב}}{{ש}} {{צת|קהלת|י|ב}}{{ש}} {{צת|דניאל|ט|ט}}{{ש}} {{צת|נחמיה|י|לד}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|ו|ה}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|ז|כו}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כז|כ}}{{ש}} {{צת|דברי הימים ב|ו|לא}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ו]] hvokvrbuvlx7sb7apt4s2ibyzff5hr9 0 370694 3025094 931199 2026-07-17T13:19:07Z Kurpaph 38358 המרה בתבניות 3025094 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ז|ל ט}} {{צת|שמות|לד|כה}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ז|כה}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|ה|י}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כא|כ}}{{ש}} {{צת|תהלים|א|ד}}{{ש}} {{צת|תהלים|טז|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|מב|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|סח|יז}}{{ש}} {{צת|משלי|טז|יח}}{{ש}} {{צת|משלי|טז|כא}}{{ש}} {{צת|משלי|טז|כג}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ח]] 336jhcilzo0jdridpqhclxgywkii3qs 0 370695 3025095 931200 2026-07-17T13:19:30Z Kurpaph 38358 המרה בתבניות 3025095 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ח|ל י}} {{צת|הושע|ד|יד}}{{ש}} {{צת|משלי|יב|ג}}{{ש}} {{צת|איוב|לב|ט}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ט]] ioj8q471i1qazfgwjdvuwryo4m6oj2f 0 370696 3025107 1439613 2026-07-17T13:30:59Z Kurpaph 38358 התאמה לעיצוב הכולל 3025107 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל נ|ל ע}} {{צת|שמות|כג|א}}{{ש}} {{צת|איוב|ז|ה}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ס]] 92np1wwuv54d6qmixdy3vn3z1orjpzy 0 370697 3025109 931202 2026-07-17T13:31:27Z Kurpaph 38358 המרה בתבניות 3025109 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ס|ל פ}} {{צת|בראשית|יט|לב}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|ג|י}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|לב|ה}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|נג|יב}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לח|יד}}{{ש}} {{צת|תהלים|עח|כה}}{{ש}} {{צת|תהלים|קא|ד}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלט|א}}{{ש}} {{צת|משלי|יב|כא}}{{ש}} {{צת|משלי|יח|א}}{{ש}} {{צת|איוב|ג|יא}}{{ש}} {{צת|איוב|ה|יא}}{{ש}} {{צת|איוב|לד|כח}}{{ש}} {{צת|איוב|מא|כ}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ע]] 7x3cgzbpss8cfx5dhhkvr3e2ct3y9ya 0 370698 3025112 931203 2026-07-17T13:33:18Z Kurpaph 38358 המרה בתבניות 3025112 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ע|ל צ}} {{צת|במדבר|יג|ז}}{{ש}} {{צת|דברים|יח|י}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ט|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|פא|א}}{{ש}} {{צת|משלי|י|ג}}{{ש}} {{צת|נחמיה|יב|יד}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כו|א}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל פ]] ano4nz3j2q9jmiyxac1ayot0b1c5h1r 0 370699 3025114 931204 2026-07-17T13:34:24Z Kurpaph 38358 המרה בתבניות 3025114 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל פ|ל ק}} {{צת|שמות|כ|ג}}{{ש}} {{צת|דברים|ה|ז}}{{ש}} {{צת|דברים|יא|כא}}{{ש}} {{צת|שמואל ב|יד|כ}}{{ש}} {{צת|מלכים א|י|טו}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|ב|כא}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|כג|טו}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לד|יז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|מד|ח}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כא|טו}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|לח|יב}}{{ש}} {{צת|צפניה|ג|ח}}{{ש}} {{צת|תהלים|י|יח}}{{ש}} {{צת|תהלים|יז|ד}}{{ש}} {{צת|תהלים|מו|ט}}{{ש}} {{צת|תהלים|סו|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|פב|ה}}{{ש}} {{צת|תהלים|קלט|טו}}{{ש}} {{צת|משלי|יב|כז}}{{ש}} {{צת|איכה|ג|לד}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל צ]] i497coats72f2ekrfgs0h2adtd13m1d 0 370704 3025115 931210 2026-07-17T13:35:46Z Kurpaph 38358 המרה בתבניות 3025115 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל צ|ל ר}} {{צת|תהלים|ב|א}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כז|יז}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ק]] kqro83a947fuar8iafvg7blapq70b4e 0 370705 3025118 931217 2026-07-17T13:37:35Z Kurpaph 38358 המרה בתבניות 3025118 wikitext text/x-wiki {{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ר|ל ת}} {{צת|בראשית|לא|מב}}{{ש}} {{צת|שמות|כג|לג}}{{ש}} {{צת|ויקרא|כז|י}}{{ש}} {{צת|יהושע|כב|כג}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|י|טז}}{{ש}} {{צת|ישעיהו|כח|טז}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|ט|יד}}{{ש}} {{צת|ירמיהו|לד|ט}}{{ש}} {{צת|יחזקאל|כט|י}}{{ש}} {{צת|תהלים|כז|ח}}{{ש}} {{צת|תהלים|עד|טז}}{{ש}} {{צת|תהלים|פז|א}}{{ש}} {{צת|תהלים|קט|א}}{{ש}} {{צת|איוב|ג|כ}}{{ש}} {{צת|דברי הימים א|כט|יא}}{{ש}} [[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ל ש]] feery0ea98hatf5u4li5bunmra6mb6x 116 468186 3025092 3021568 2026-07-17T13:17:51Z Fuzzy 29 תיקון תשפ"ו מס' 2 3025092 wikitext text/x-wiki <שם> צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ"ב-2022 <מאגר תקן 1001032 קוד a163Y00000EjITRQA3> <מקור> ((ק"ת תשפ"ב, 3058|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|10191)); ((תשפ"ג, 1052|תיקון|10566)); ((תשפ"ד, 2838|תיקון|11343)), ((2892|תיקון מס' 2|11350)); ((תשפ"ה, 860|תיקון|11682)); ((תשפ"ו, 2266|תיקון|12435)), ((2428|תיקון מס' 2|12477)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2]] [[+|ו-2א]] [[=הפקודה|לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]] (להלן - הפקודה), ולאחר קבלת המלצת הצוות לעניין [[+|סעיפים 2(א)(1)(ג)]] [[ו-2(א)(2) לפקודה]], אני מצווה לאמור: @ 1. קבוצות יבוא והתנאים ליבוא טובין לכל קבוצת יבוא (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : טובין שחל עליהם תקן רשמי, בהתאם להוראות [[חוק התקנים, התשי"ג-1953]] (להלן - חוק התקנים), יידרשו לעמוד בתנאים המפורטים בצו זה לשם יבואם בהתאם לקבוצה שאליה משויך התקן הרשמי החל עליהם (בצו זה - קבוצות יבוא), כמפורט להלן: : (1) קבוצת יבוא מספר 1 - קבלת אישור עמידה בדרישות הממונה וזאת לאחר קבלת אישור דגם ואישור משלוח, לפי הוראות [[סעיף 2א(ד)]] לפקודה; : (2) קבוצת יבוא מספר 2 - עמידה בשני התנאים המצטברים המפורטים להלן, לפי הוראות [[סעיף 2א(ג)]] לפקודה: :: (א) קבלת אישור דגם; היבואן ישמור את אישור הדגם לפי פסקת משנה זו בתיק המוצר כאמור בפסקת משנה (ב); :: (ב) היבואן שמר תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן כאמור [[בסעיף 2ו לפקודה]] (להלן - הצהרה של היבואן) כי הטובין שבמשלוח תואמים את הדגם שנבדק וקיבל אישור דגם כאמור בפסקת משנה (א), הכול לפי הוראות [[הפקודה]] והוראות הממונה על התקינה שנקבעו לפיה; : (3) קבוצת יבוא מספר 3 - שמירת תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן בדבר התאמת הטובין שבמשלוח לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1) לחוק התקנים]] שחלות עליהםף לפי הוראות [[סעיף 2א(ב)]] לפקודה; : (4) קבוצת יבוא מספר 4 - טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, שהשחרור שלהם לא יהיה מותנה בקבלת אישור ת"ר כהגדרתו [[בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014]] (להלן - צו יבוא חופשי), ויינתן לגביהם היתר מראש לפי [[סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי]]. @ 2. שיוך תקנים רשמיים לקבוצות יבוא ופרסומם : (א) תקנים רשמיים ישויכו לקבוצות יבוא, לפי הוראות אלה: :: (1) תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 1 אם הוא מנוי [[בתוספת הראשונה]] והתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור [[בסעיף 2א(ד)(1) לפקודה]]; ::: (ב) הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים [[בסעיף 2א(ד)(2) לפקודה]] וזאת לפי המלצת הממונה בהתאם [[לסעיף האמור]]; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו [[תוספת ראשנוה|בתוספת]]; ::: (ג) הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים [[בסעיף 2א(ד)(3) לפקודה]]; ::: (ד) הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור [[בסעיף 2א(ד)(4) לפקודה]]; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו [[תוספת ראשונה|בתוספת]]; :: (2) תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 2 אם הוא מנוי [[בתוספת השנייה]] והתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) לגבי תקן רשמי שחל על טובין כאמור [[בסעיף 2א(ד)(1) ((לפקודה))]] - התקיימו לגביו התנאים הקבועים [[בסיפה של סעיף 2א(ד)(1) לפקודה]]; ::: (ב) לגבי תקן רשמי שאינו תקן כאמור בפסקת משנה (א) - נקבע שיוכו לקבוצת יבוא מספר 2 בהתאם להוראות [[סעיף 2א(ג) לפקודה]]; אם שיוכו של התקן מוגבל בזמן, השיוך לפי פסקת משנה זו יהיה מוגבל לתקופה הקבועה לצידו [[תוספת שניה|בתוספת]]; :: (3) תקן רשמי שאינו משויך לקבוצות יבוא מספר 1 ו-2 לפי פסקאות (1) ו-(2), ישויך לקבוצת יבוא מספר 3; רשימת התקנים שמשויכים לקבוצת יבוא מספר 3 מפורטת [[בתוספת השלישית]], ואולם העדרו של תקן אשר מתקיים בו האמור ברישה, [[מהתוספת השלישית]], אין בו כדי לגרוע משיוכו של אותו תקן לקבוצת יבוא מספר 3; :: (4) על אף האמור בפסקה (3), תקן רשמי הנוגע לסוגי טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, ישויך לקבוצת יבוא מספר 4, אם לא נקבע לגביו אחרת לפי צו זה, והוא מנוי [[בתוספת הרביעית]]. : (ב) הרשימה המלאה והעדכנית של התקנים הרשמיים לפי שיוכם לקבוצות היבוא תתפרסם באתר המשרד ותעודכן מזמן לזמן. : (ג) הממונה על התקינה יפרסם אחת לשנה בהודעה ברשומות את נוסח [[תוספת 1|התוספות הראשונה עד הרביעית]] המעודכנות. @ 3. קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי : (א) בטרם קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי יפרסם הממונה על התקינה הודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך באתר האינטרנט של המשרד; הודעה כאמור תפורסם עד 30 ימים לפני פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה, אלא אם כן החליט השר כי ההודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך של תקן מסוים תהיה לתקופה קצרה יותר, בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין, ובלבד שתקופה זו לא תפחת מ-14 ימים. : (ב) הממונה על התקינה יודיע על פרסום ההודעה כאמור בתקנת משנה (א) לשר הממונה כמשמעותו [[בסעיף 8(ד) לחוק התקנים]], וליבואנים הרשומים; נוסף על האמור, הממונה על התקינה יודיע לפי תקנת משנה זו גם לגופים המפורטים להלן, ובלבד שאותם גופים הודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: :: (1) איגוד לשכות המסחר; :: (2) התאחדות התעשיינים בישראל; :: (3) ארגוני הצרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]]. : (ג) שינוי שיוך של תקן רשמי ייכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה לפי [[סעיף 2(א)]], אלא אם כן החליט השר כי שינוי השיוך ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר או מוקדם יותר, בשל צורך בתקופת היערכות ארוכה יותר או בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין. @ 4. תחילה : תחילתו של צו זה ביום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) (להלן - יום התחילה). @ 5. תחולה (תיקון: תשפ"ד) : (א) צו זה יחול לגבי בקשות לקבלת אישור עמידה בדרישות ממונה שיוגשו ביום התחילה או לאחריו או לגבי טובין שיובאו ביום התחילה או לאחריו, לפי העניין. : (ב) הוראות צו זה יחולו על טובין שחל עליהם תקן רשמי ושנקבע בעניינם [[בטור ג' לתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014]], כי הם חייבים באישור ת"ר או בהצהרת ת"ר. @ 6. ביטול [[+|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ"א-2021]] : [[צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא) 2021|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ"א-2021]] - בטל. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 2(א)(1)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ד-2, תשפ"ה, תשפ"ו, תשפ"ו-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 66 || מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה || |- | ת"י 69 || מחממי מים חשמליים - מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 70 חלק 1 || מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ"ם): תכן ומבנה || |- | ת"י 70 חלק 2 || מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ"ם): בדיקות תקופתיות || |- | ת"י 318 || מטפי פחמן דו-חמצני מיטלטלים || |- | ת"י 365 חלק 1 || ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים || |- | ת"י 365 חלק 2 || ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ || |- | ת"י 365 חלק 3 || ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש || |- | ת"י 448 חלק 1 || הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי || |- | ת"י 463 || מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 1 || בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות || : למעט לגבי: : - צעצועים לילדים מעל גיל 3 שנים; : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 2 || בטיחות צעצועים: דליקות || : למעט לגבי: : - צעצועים לילדים מעל גיל 3 שנים; : - צעצועי פנאי לילדים מעל 3 גיל שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 3 || בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים || : למעט לגבי: : - צעצועים לילדים מעל גיל 3 שנים; : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים; --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 7 || בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות - דרישות ושיטות בדיקה || לעניין צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 שנים --> |- | ת"י 565 חלק 1 || כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים - דרישות מינימום || |- | ת"י 565 חלק 2 || כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות - דרישות מינימום || |- | ת"י 570 חלק 1 || מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה ושל גז סניקה המאוחסנים במשותף - המטפה || |- | ת"י 570 חלק 2 || מטפים מיטלטלים: מד-לחץ || |- | ת"י 579 חלק 1 || מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 579 חלק 2 || מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 637 חלק 1 || שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס || |- | ת"י 637 חלק 2.1 || שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ"מ) - שסתומים המופעלים ידנית || |- | ת"י 637 חלק 2.2 || שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ"מ) - שסתומים הנסגרים מעצמם || |- | ת"י 637 חלק 3 || שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא || |- | ת"י 764 || זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ"ם) בפזה גזית || |- | ת"י 808 || תרמוסטטים למחממי מים חשמליים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 844 || מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ"מ) || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 1 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - כללי || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 2 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 3 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 4 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - כללי || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 5 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || --> |- | ת"י 968 חלק 1 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): מכשירים הצורכים גפ"מ בפזה גזית בלחץ ישיר || |- | ת"י 968 חלק 2 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): מחממים קורנים ללא ארובה ("מחממי פטרייה") לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב || |- | ת"י 968 חלק 3 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים || |- | ת"י 968 חלק 4 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): מכשירי צלייה ("ברביקיו") לשימוש מחוץ לבניינים || |- | ת"י 987 || מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר || |- | ת"י 995 חלק 1 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, ללא ארובה, המופעלים בגפ"ם || |- | ת"י 995 חלק 2 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי || |- | ת"י 995 חלק 3 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים || |- | ת"י 995 חלק 4 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, ללא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-70 קו"ט || |- | ת"י 995 חלק 5 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-20 קו"ט || |- | ת"י 995 חלק 6 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-70 קו"ט || |- | ת"י 1001 חלק 3 || בטיחות אש בבניינים: מדפי אש || |- | ת"י 1049 || מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה || |- | ת"י 1116 || מוני גז || |- | ת"י 1139 חלק 2 || פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת"ם) - דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות || |- | ת"י 1153 || מטפים לכיבוי אש לשימוש חד-פעמי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1157 --> || || |- | ת"י 1212 || דלתות אש: עמידות-אש || |- | ת"י 1212 חלק 1 || מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות || |- | ת"י 1220 חלק 1 || מערכות גילוי אש: גלאי עשן || |- | ת"י 1220 חלק 2 || מערכות גילוי אש: יחידות בקרה || |- | ת"י 1220 חלק 3 || מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות || |- | ת"י 1220 חלק 4 || מערכות גילוי אש: גלאי חום || |- | ת"י 1220 חלק 5 || מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים || |- | ת"י 1220 חלק 6 || מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני || |- | ת"י 1220 חלק 10 || מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע || |- | ת"י 1296 חלק 1 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה || |- | ת"י 1296 חלק 2 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים || |- | ת"י 1296 חלק 3 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז - תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1 || |- | ת"י 1296 חלק 4 || מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ-70 קילווט || |- | ת"י 1300 || מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 1 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 2 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 3 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 4 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 5 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 6 --> || || |- | ת"י 1516 חלק 1 || כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ-1 ק"ו (1.2 ק"ו = Um) עד 30 ק"ו (36 ק"ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק"ו (1.2 ק"ו = Um) ו-3 ק"ו (3.6 ק"ו = Um) || |- | ת"י 1604 חלק 1 || מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים - בטיחות || |- | ת"י 1607 || שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ"מ) ולגז טבעי || |- | ת"י 1836 || דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 1921 || וסתי לחץ לגפ"מ || |- | ת"י 1964 || שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד-כיווני || |- | ת"י 2206 חלק 1 || גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות || |- | ת"י 2217 || מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים) || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 2251 חלק 1 || מענבי רצועות להרמה - בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 2251 חלק 2 || מענבי רצועות הרמה - בטיחות: מענבים עגולים מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || --> |- | ת"י 2252 חלק 1 || מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור || |- | ת"י 2252 חלק 2 || משטחי הרמה חשמליים למוגבלי-תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע || |- | ת"י 2481 חלק 0 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - דרישות יסוד || |- | ת"י 2481 חלק 1 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות חשמליות || |- | ת"י 2481 חלק 2 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות הידרוליות || |- | ת"י 2481 חלק 41 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא - מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 4280 חלק 1 || דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 4295 || מכלי לחץ || למעט מפרידי שמן למדחסים בורגיים |- | ת"י 4314 || צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר וללא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש || |- | ת"י 4466 חלק 3 || פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים || |- | ת"י 4466 חלק 4 || פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות || |- | ת"י 4466 חלק 5 || פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו) --> ת"י 5198 || מכלי גז מסגסוגת אלומיניום בלא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 5817 חלק 1 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 5817 חלק 2 --> || || |- | ת"י 9809 חלק 1 || מכלי גז - מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ-1100 מגפ"ס || |- | ת"י 9809 חלק 2 || מכלי גז - מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ-1100 מגפ"ס או שווה לו || |- | ת"י 9809 חלק 3 || מכלי גז - מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר - תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 12159 || מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 12586 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 14372 --> || || |- | ת"י 60227 חלק 1 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: דרישות כלליות || |- | ת"י 60227 חלק 2 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: שיטות בדיקה || |- | ת"י 60227 חלק 3 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים ללא מעטה המיועדים לתיול קבוע || |- | ת"י 60227 חלק 4 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע || |- | ת"י 60227 חלק 5 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים) || |- | ת"י 60227 חלק 6 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים || |- | ת"י 61242 || תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומים || |- | ת"י 71568 חלק 3 || אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף - מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים || |- | ת"י 71568 חלק 4 || אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף - מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים || |} == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיף 2(א)(2)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ה, תשפ"ו-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 1 || צמנט: צמנט רגיל || |- | ת"י 20 חלק 2.10 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות מיטלטלות לילדים || למעט סעיף 0.3.203 - תאימות אלקטרומגנטית בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה |- | ת"י 32 חלק 1.1 || תקעים ובתי-תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי-תקע חד-מופעיים לזרמים עד 16 אמפר - דרישות כלליות || |- | ת"י 32 חלק 2.5 || תקעים ובתי-תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים || |- | ת"י 33 חלק 1 || מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות || למעט לגבי מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה |- | ת"י 37 חלק 1 || לבידים: לבידים רגילים || |- | ת"י 37 חלק 2 || לבידים: לבידים עם מליא פסיסי עץ || |- | ת"י 61 חלק 1 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 "דרישות עיצוב" |- | ת"י 61 חלק 2 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 "מגופים המיועדים למי שתיה" |- | ת"י 69 || מחממי מים חשמליים - מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי || |- | ת"י 145 חלק 1 || תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 221 || טרפנטין מינרלי || |- | ת"י 251 || מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים || : למעט דרישות: : - סעיף 14 "מניעת הפרעות רדיו"; : - סעיף 25.1 "חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים" במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו-פיני; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" - ואולם, הדרישה לעניין תכולת עופרת כן משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 261 || תמיסות נתרן תת כלוריתי || |- | ת"י 272 || שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 "חומרים שיטות ייצור" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 1 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי - דרישות ושיטות בדיקה || השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור "תנאים לקבוצות יבוא" [[שבתוספת השלישית]], בשורה המתחילה במילים "ת"י 386 חלק 1" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 2 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן - דרישות ושיטות בדיקה || השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור "תנאים לקבוצות יבוא" [[שבתוספת השלישית]], בשורה המתחילה במילים "ת"י 386 חלק 2" |- | ת"י 428 || סירי לחץ || |- | ת"י 438 חלק 1 || אבקות ניקוי - דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 1 || בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות || למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 2 || בטיחות צעצועים: דליקות || למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 3 || בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים || למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 7 || בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות - דרישות ושיטות בדיקה || לעניין צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 8 || בטיחות צעצועים: צעצועי פעילות לשימוש ביתי || |- | ת"י 562 חלק 14 || בטיחות צעצועים: קפצות (טרמפולינות) לשימוש ביתי || |- | ת"י 579 חלק 1 || מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים || |- | ת"י 579 חלק 2 || מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים || |- | ת"י 681 חלק 3 || לולים לשימוש ביתי: עגלולים - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 682 חלק 1 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות || |- | ת"י 682 חלק 2 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: שיטות בדיקה || |- | ת"י 682 חלק 3 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות - דרישות בטיחות || |- | ת"י 682 חלק 4 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות - שיטות בדיקה || |- | ת"י 742 || מנפקי אירוסול || לעניין אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת"י 2302 חלק 1 |- | ת"י 832 חלק 2.1 || מפסק מגן הפועל בזרם-דלף ללא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה || |- | ת"י 887 || לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 887 חלק 1 || לוחות שבבים: לוחות לא מחופים || |- | ת"י 887 חלק 2 || לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ || |- | ת"י 887 חלק 3 || לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים || |- | ת"י 900 חלק 1 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות || : למעט: : - מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ-9 וולט; : - כורסאות קימה חשמליות; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 "Supply connection and external flexible cords" לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו : {{מוקטן|* תנאי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת"י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת"י 900 חלק 1.}} |- | ת"י 900 חלק 2.2 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.3 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.5 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.6 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.7 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה || : למעט דרישות: : - סעיף 10.202 "טיב הכביסה"; : - סעיף 10.203 "טיב הסחיטה"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 |- | ת"י 900 חלק 2.9 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.11 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.12 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו(())); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.13 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.14 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.15 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ-10 ליטר, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.17 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.23 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.24 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 6.101 "Classification" : - סעיף 22.110א "אמצעי קירור"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; |- | ת"י 900 חלק 2.29 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)" |- | ת"י 900 חלק 2.30 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.35 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים || : למעט דרישות: : - סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); : - התוספת הלאומית לסעיף 10.1 "Power input and current"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.45 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו(())); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.59 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.60 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג'קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא) || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - דרישות סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.74 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.77 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות-דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך-רגל || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.80 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.82 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית |- | ת"י 900 חלק 2.85 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.91 || בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | <-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 1 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - כללי || |- | <-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 2 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || |- | <-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 3 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית || |- | <-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 4 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה - כללי || |- | <-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 5 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || |- | ת"י 938 חלק 3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות || למעט דרישת סעיף 5.1.1 "דרישת התאמה בהתפשטות" |- | ת"י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה || : למעט לגבי: : - מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא); : - מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; : - דרישות סעיף 203 בעניין "דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול"; : - דרישות סעיף 204 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 1003 חלק 1.1 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - שיטות בדיקה || למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 1.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - גבולות מותרים || למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 3.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים - גבולות מותרים || למעט לגבי כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים |- | ת"י 1038 חלק 2.1 || מפסק מגן משולב הפועל בזרם-דלף ובזרם-יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה || |- | ת"י 1048 || מוצרי טיפול בילדים - עריסות נישאות ומעמדים לתינוקות - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1107 || התקני ריסון לילדים ברכב מנועי || |- | ת"י 1144 || שסתום כדורי עשוי מתכת || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 "חומרים" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1157 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מוצצים לתינוקות ולילדים קטנים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1273 || מוצרים לשימוש ולטיפול בילד - "הליכונים" לתינוקות: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1317 || ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1343 || צבעים ולכות - דרישות כלליות || |- | ת"י 1347 || ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1417 || אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון || |- | ת"י 1458 חלק 1.2 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר - דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך || |- | ת"י 1458 חלק 2.2 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם - דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך || |- | ת"י 1481 || לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 1 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות כלליות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 2 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות תלויות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 3 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למגלשות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 4 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למסילות גלישה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 5 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לסחרחורות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 6 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות מאזניים ולמיתקני נענוע || |- | ת"י 1505 חלק 1 || מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי - סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה || |- | ת"י 1505 חלק 2 || מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה || |- | ת"י 1548 || מזרנים ומגיני ראש למיטות ולעגלות של תינוקות ופעוטות, ולחפצים ביתיים דומים || |- | ת"י 1605 חלק 1 || מגלשות מים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1613 || קסדות מגן לרוכבי אופניים || |- | ת"י 1735 חלק 4 || פלדה לדריכת בטון - גדילים || |- | ת"י 1811 || שיטות ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל מכל מכללי העגילים המוחדרים לנקבים שנעשו בגוף האדם (פירסינג) ומפריטים המיועדים לבוא במגע ישיר וממושך עם העור || |- | ת"י 1888 חלק 1 || מוצרים לטיפול בילדים - עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה ועגלות בעלות מרכב שכיבה || |- | ת"י 1888 חלק 2 || מוצרים לטיפול בילדים - עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה לילדים שמשקלם גדול מ-15 ק"ג ועד 22 ק"ג || |- | ת"י 1913 || לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB) || |- | ת"י 2250 חלק 1 || פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון || |- | <-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 2251 חלק 1 || מענבי רצועות להרמה - בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || |- | <-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 2251 חלק 2 || מענבי רצועות הרמה - בטיחות: מענבים עגולים מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || |- | ת"י 2302 חלק 1 || חומרים ותערובות מסוכנים: סיווג, תיווי, סימון ואריזה || |- | ת"י 4007 חלק 1 || ריהוט - מיטות קומתיים ומיטות גבוהות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות, חוזק וקיימות || |- | ת"י 4272 || תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומנים - דרישות לבטיחות, אריזה וסימון || |- | <-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 4280 חלק 1 || דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש || |- | ת"י 4402 חלק 1.1 || פרופילי אלומיניום לשימושים ארכיטקטונים: פרופילים משוחלים מדויקים מסגסוגות 6060 ו-6063 - דרישות כלליות || |- | ת"י 5111 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: כללי || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: אבזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5113 || חומרי פלסטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות || |- | ת"י 5115 חלק 1 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי - דרישות בטיחות || |- | ת"י 5115 חלק 2 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי - שיטות בדיקה || |- | ת"י 5115 חלק 3 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5115 חלק 4 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי - התקנה ותחזוקה || |- | ת"י 5201 || חומרים להצתת פחמים או עץ, לשימוש במכשירי צלייה וקלייה ("מנגל", "ברביקיו", "גריל") - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5378 || מתקני משחקים מתנפחים - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5433 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: כללי || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5433 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: אבזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5434 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: כללי || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: צינורות || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: אבזרים || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 5817 חלק 1 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה מכניות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 5817 חלק 2 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה כימיות || |- | ת"י 6558 חלק 1 || בטיחות תכשיטים: תכשיטים לילדים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 8098 || אופניים - דרישות בטיחות לאופניים לילדים קטנים || |- | ת"י 10242 || אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2.1 "הרכב כימי של ציפוי אבץ" |- | ת"י 10255 || צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג - תנאי אספקה טכניים || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 "Dangerous substances" |- | <-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 12159 || מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים || |- | ת"י 12227 חלק 1 || לולים לשימוש ביתי: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 12586 || אבזרים לטיפול בילדים - מחזיק מוצץ: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 12790 || מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם - עריסות–מושב ("טרמפולינות" לתינוקות) || |- | ת"י 13209 חלק 1 || אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מנשאי תינוק - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי גב בעלי מסגרת || |- | ת"י 13209 חלק 2 || אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מנשאי תינוק - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאים רכים || |- | ת"י 13209 חלק 3 || אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מנשאי תינוק - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי כריכות || |- | ת"י 14036 || מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם - נדנדות הקפצה לתינוקות - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 14372 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - סכין, כף ומזלג (סכו"ם) ואבזרי האכלה: דרישות בטיחות ובדיקות || |- | ת"י 14988 חלק 1 || כיסאות גבוהים לילדים: דרישות בטיחות || |- | ת"י 16128 || אופטיקה אופתלמית - שיטת ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל ממסגרות של משקפי ראייה וממשקפי שמש || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 16232 || מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם - נדנדות לתינוקות || |- | ת"י 21003 חלק 1 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 2 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 3 || מערכות צנרת רב((-))שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 5 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 60095 חלק 1 || מצברי התנעה מטיפוס עופרת–חומצה: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 60245 חלק 1 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: דרישות כלליות || |- | ת"י 60245 חלק 2 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: שיטות בדיקה || |- | ת"י 60245 חלק 3 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום || |- | ת"י 60245 חלק 4 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים || |- | ת"י 60245 חלק 7 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום || |- | ת"י 60245 חלק 8 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה || |- | ת"י 60601 חלק 1 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית לציוד רפואי (להלן - הדירקטיבה אירופאית) מסווגים ב((-))Class2+Class4 |- | ת"י 60601 חלק 2.1 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מאיצי אלקטרונים בתחום מ-1 MeV ועד 50 MeV || |- | ת"י 60601 חלק 2.2 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לניתוח הפועל בתדר גבוה ושל אבזרים לניתוח הפועלים בתדר גבוה || |- | ת"י 60601 חלק 2.3 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class2+Class3 |- | ת"י 60601 חלק 2.4 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מפעמים (דפיברילטורים) לבביים || |- | ת"י 60601 חלק 2.5 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על-קוליים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class2+Class3 |- | ת"י 60601 חלק 2.6 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד רפואי הפועל סגלי-מיקרו (([צ"ל: בגלי-מיקרו])) || |- | ת"י 60670 חלק 1 || תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 60730 חלק 2.7 || אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמן || |- | ת"י 60745 חלק 2.1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות-הולם || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.3 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.12 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.13 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.15 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה) || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60898 חלק 1 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא"ז) לפעולה בזרם חילופים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 "Standard values up to and including 10000 A"; : - התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J |- | ת"י 60898 חלק 2 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא"ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישר || |- | ת"י 61008 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61009 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם-יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61084 חלק 1 || מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות כלליות || |- | ת"י 61084 חלק 2.1 || מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות מיוחדות למערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל, המיועדות להרכבה על קירות ועל תקרות || |- | ת"י 61386 חלק 21 || מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות - מערכות מובלים קשיחים || |- | ת"י 61386 חלק 22 || מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות - מערכות מובלים כפיפים || |- | ת"י 61558 חלק 1 || בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות כלליות ובדיקות || |- | ת"י 61558 חלק 2.4 || בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאים מבדדים || |- | ת"י 61558 חלק 2.6 || בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאי בטיחות מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאי בטיחות מבדדים || |- | ת"י 61558 חלק 2.7 || בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות מיוחדות ובדיקות לשנאים וספקי כוח לצעצועים || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 1 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל || לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 2 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום || לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | ת"י 62368 חלק 1 || ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות || : לעניין: : - ספקי כוח חיצוניים; : - ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע, שהספקם עד 3000 וואט; : ואולם הדרישות של סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) אינן משוייכות לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 62841 חלק 1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות כלליות || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.2 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות-הולם המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.4 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.5 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.8 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.9 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.11 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.14 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.17 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 71452 חלק 1 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי || לעניין עמידה בדרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 (("))special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water((")) |- | ת"י 71452 חלק 2 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 3 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 5 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |} == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 2(א)(3)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ד-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 5 חלק 1 || בלוקי בטון: בלוקי קיר || |- | ת"י 6 || אריחי רצפה מטראצו || |- | ת"י 8 || מוצרי בטון טרומיים לריצוף || |- | ת"י 19 || אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון || |- | ת"י 20 חלק 1 || מנורות: דרישות כלליות ובדיקות || |- | ת"י 20 חלק 2.1 || מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליות || |- | ת"י 20 חלק 2.2 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות גומחה || |- | ת"י 20 חלק 2.3 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת כבישים ורחובות || |- | ת"י 20 חלק 2.4 || מנורות: מנורות מיטלטלות למטרות כלליות || |- | ת"י 20 חלק 2.5 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות הצפה || |- | ת"י 20 חלק 2.6 || מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להט || |- | ת"י 20 חלק 2.7 || מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינות || |- | ת"י 20 חלק 2.8 || מנורות: דרישות מיוחדות - פנסי יד || |- | ת"י 20 חלק 2.9 || מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות) || |- | ת"י 20 חלק 2.10 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות מיטלטלות לילדים || לעניין סעיף 0.3.203 - (("))תאימות אלקטרומגנטית((")) בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה |- | ת"י 20 חלק 2.11 || מנורות: מנורות לאקווריון || |- | ת"י 20 חלק 2.17 || מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו) || |- | ת"י 20 חלק 2.18 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומים || |- | ת"י 20 חלק 2.19 || מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות) || |- | ת"י 20 חלק 2.20 || מנורות: דרישות מיוחדות - שרשרות תאורה || |- | ת"י 20 חלק 2.22 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת חירום || |- | ת"י 20 חלק 2.23 || מנורות: דרישות מיוחדות - מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאוד || |- | ת"י 20 חלק 2.25 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואיים || |- | ת"י 23 חלק 3 || מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות || |- | ת"י 27 || צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין || |- | ת"י 33 חלק 1 || מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות || לעניין מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה |- | ת"י 61 חלק 1 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 "דרישות עיצוב" |- | ת"י 61 חלק 2 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 "מגופים המיועדים למי שתיה" |- | <!-- ת"י 69 --> || (((נמחק))) || |- | ת"י 139 || נוזל על בסיס חומרים פעילי-שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל || |- | ת"י 169 || ברז בית מסגסוגת נחושת || |- | ת"י 172 || מכלי זכוכית למוצרי מזון ולמשקאות || |- | ת"י 215 חלק 1 || רעפים: רעפי חרסית משתלבים || |- | ת"י 215 חלק 2 || רעפים: רעפים ואבזרים העשויים בטון לחיפוי גגות וקירות || |- | ת"י 222 || מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת || |- | ת"י 240 || סבון תמרוקים || |- | ת"י 251 || מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים || : לעניין דרישות: : - סעיף 14 "מניעת הפרעות רדיו"; : - סעיף 25.1 "חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים" במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו-פיני; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" - למעט הדרישה לעניין תכולת עופרת אשר אינה משויכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 272 || שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 "חומרים שיטות ייצור" |- | ת"י 282 || גפרורים - דרישות ביצועים, בטיחות ומיון || |- | ת"י 314 || אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימון || |- | ת"י 383 חלק 1 || גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי || |- | ת"י 383 חלק 2 || גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 1 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי - דרישות ושיטות בדיקה || : השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: : אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל-annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; :: או : תעודת דגם מאת NB בהתאם ל-annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל-annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 2 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן - דרישות ושיטות בדיקה || : השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: : אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל-annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; :: או : תעודת דגם מאת NB בהתאם ל-annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל-annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 |- | ת"י 472 || כלי עבודה ידניים המופעלים על ידי תחמישים - דרישות בטיחות - כלים לקיבוע ולסימון קשיח || |- | ת"י 484 || קסדות בטיחות תעשייתיות || |- | ת"י 489 חלק 2.1 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה || |- | ת"י 489 חלק 2.2 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יצקת ברזל || |- | ת"י 489 חלק 2.3 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום || |- | ת"י 489 חלק 2.4 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה || |- | ת"י 489 חלק 2.5 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים || |- | ת"י 489 חלק 2.6 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) || |- | ת"י 520 || שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי || |- | ת"י 562 חלק 1 || בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות || : לעניין: : - משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 2 || בטיחות צעצועים: דליקות || : לעניין: : - משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 3 || בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים || : לעניין: : - משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 7 || בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות - דרישות ושיטות בדיקה || : למעט צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 |- | ת"י 576 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) || |- | <!-- ת"י 579 חלק 1 --> || (((נמחק))) || |- | <!-- ת"י 579 חלק 2 --> || (((נמחק))) || |- | ת"י 636 || שטיחי טקסטיל || |- | ת"י 733 || משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים || |- | ת"י 742 || מנפקי אירוסול || למעט לגבי אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת"י 2302 חלק 1 |- | ת"י 750 || צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת || |- | ת"י 751 || צמר מינרלי לבידוד: מוצרים מעוצבים || |- | ת"י 751 חלק 1 || צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בניינים || |- | ת"י 751 חלק 2 || צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של מתקנים תעשייתיים || |- | ת"י 798 חלק 1 || אופטיקה אופתלמית - עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות חד-מוקדיות ולעדשות רב-מוקדיות || |- | ת"י 798 חלק 2 || אופטיקה אופתלמית - עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות בעלות כוח משתנה || |- | ת"י 808 || תרמוסטטים למחממי מים חשמליים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז' בכסלו התשפ"ג (1 בדצמבר 2022) |- | ת"י 818 חלק 2 || חיתולים: חיתולים חד-פעמיים לתינוקות || |- | ת"י 821 חלק 2 || יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות || |- | ת"י 840 חלק 1 || סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים - דרישות כלליות || |- | ת"י 840 חלק 2 || סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים: סרטי דוק פוליוויניל כלורי (PVC) || |- | ת"י 867 || תרמומטרים רפואיים העשויים כספית בזכוכית || |- | ת"י 873 || ילקוט לתלמיד || |- | ת"י 884 חלק 1 || צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת-קרקעיים ללא לחץ: דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 900 חלק 1 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות || : לעניין דרישות: : - מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ-9 וולט; : - כורסאות קימה חשמליות; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 "Supply connection and external flexible cords" לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו : {{מוקטן|* תנאיי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת"י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת"י 900 חלק 1}} |- | ת"י 900 חלק 2.2 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.3 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - דרישות סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.5 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.6 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.7 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה || : לעניין דרישות: : - סעיף 10.202 "טיב הכביסה"; : - סעיף 10.203 "טיב הסחיטה"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 |- | ת"י 900 חלק 2.9 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.11 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.12 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינם משויכים לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.13 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.14 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.15 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" - ואולם דרישת תכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ-10 ליטר, אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.16 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזון || |- | ת"י 900 חלק 2.17 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.23 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.24 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 6.101 "Classification"; : - סעיף 22.110א "אמצעי קירור"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; |- | ת"י 900 חלק 2.25 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי-מיקרו, לרבות תנורי גלי-מיקרו משולבים || |- | ת"י 900 חלק 2.28 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירה || |- | ת"י 900 חלק 2.29 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)" |- | ת"י 900 חלק 2.30 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.35 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים || : למעט דרישות: : - סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); : - התוספת הלאומית לסעיף 10.1 "Power input and current"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.45 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.52 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפה || |- | ת"י 900 חלק 2.55 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינה || |- | ת"י 900 חלק 2.59 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו(())); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "((מתיישבות ())תאימות(())) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.60 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג'קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא) || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.66 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מים || |- | ת"י 900 חלק 2.74 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.77 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות-דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך-רגל || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.80 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.81 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימום || |- | ת"י 900 חלק 2.82 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית |- | ת"י 900 חלק 2.85 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "((מתיישבות ())תאימות(())) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.91 || בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "((מתיישבות ())תאימות(())) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.95 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגורים || |- | ת"י 900 חלק 2.97 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומה || |- | ת"י 900 חלק 21.03 || מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות - דרישות מיוחדות עבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם || |- | ת"י 938 חלק 1 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 938 חלק 2.1 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - הגדרות ותכונות פיזיקליות ומכניות כלליות || |- | ת"י 938 חלק 2.2 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - זכוכית צפה || |- | ת"י 938 חלק 2.3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - זכוכית משוכה || |- | ת"י 938 חלק 2.4 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - מידות אספקה ומידות סופיות || |- | ת"י 938 חלק 3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות || לעניין דרישת סעיף 5.1.1 "דרישת התאמה בהתפשטות" |- | ת"י 950 || פרזול בניין - מנגנון גלילי למנעול - דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 958 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן || |- | ת"י 990 חלק 1 || סוללות ראשוניות: כללי || |- | ת"י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה || : לעניין: : - מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; : - דרישות סעיף 203 בעניין "דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול"; : - דרישות סעיף 204 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 997 || אגדים לשימוש רפואי || |- | ת"י 1003 חלק 1.1 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - שיטות בדיקה || לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 1.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - גבולות מותרים || לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 3.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים - גבולות מותרים || לעניין כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים |- | ת"י 1084 || סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר) || |- | ת"י 1104 || תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן || |- | ת"י 1112 חלק 2 || ציוד מגן אישי: מנעלי בטיחות || |- | ת"י 1144 || שסתום כדורי עשוי מתכת || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 "חומרים" |- | ת"י 1147 || אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות || |- | ת"י 1147 חלק 1 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר - כותנה או אלסטומר || |- | ת"י 1147 חלק 2 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית || |- | ת"י 1147 חלק 3 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית בערב || |- | ת"י 1148 || מעקרי קיטור גדולים || |- | ת"י 1228 || אגד מתמתח מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני || |- | ת"י 1240 || אגד גבס || |- | ת"י 1258 חלק 2 || ביגוד מגן - דרישות לביגוד מגן כשקיימת סכנת היתפסות בחלקים נעים || |- | ת"י 1258 חלק 4 || ביגוד מגן: ביגוד אזהרה בעל נראות גבוהה || |- | ת"י 1268 חלק 3 || מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד-פעמי - מזרקים לשימוש ידני || |- | ת"י 1268 חלק 4 || מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד-פעמי - מזרקים לשימוש עם משאבות מזרק חשמליות || |- | ת"י 1268 חלק 5 || מזרקים סטריליים חד-פעמיים, עם מחט או בלא מחט, המיועדים לאינסולין || |- | ת"י 1268 חלק 6 || מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות לשימוש חד-פעמי - קידוד צבע לזיהוי || |- | ת"י 1268 חלק 7 || מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות סטריליות לשימוש חד-פעמי - דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1279 חלק 1 || כיסאות גלגלים: כיסאות מונעים ידנית || |- | ת"י 1284 חלק 2 || כפפות מגן נגד פגיעות תרמיות (חום או אש או שניהם) || |- | ת"י 1284 חלק 3 || כפפות מגן: כפפות נגד סיכונים מכניים || |- | ת"י 1284 חלק 4 || כפפות מגן: כפפות נגד כימיקלים ומיקרואורגניזמים מסוכנים: מונחים ודרישות ביצועים בעבור סיכונים כימיים || |- | ת"י 1313 || אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת || |- | ת"י 1317 || ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1338 || אלקטרודות מצופות ואלקטרודות עשויות פלדות דלות סגסוגת לריתוך בקשת || |- | ת"י 1339 || אלקטרודות מצופות לריתוך של פלדות בלתי מחלידות ופלדות עמידות בחום || |- | ת"י 1340 || אלקטרודות מצופות לריתוך בקשת מתכת חשמלית של פלדות לא מסוגסגות || |- | ת"י 1347 || ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1353 || לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית || |- | ת"י 1366 || מרסס חומר מדמיע להגנה אישית || |- | ת"י 1368 חלק 3 || תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: פליטת חומר חלקיקי || |- | ת"י 1430 חלק 1 || יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC) || |- | ת"י 1430 חלק 2 || יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM || |- | ת"י 1430 חלק 3 || יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך || |- | ת"י 1458 חלק 1.1 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר - דרישות לתנאי הספקה || |- | ת"י 1458 חלק 2.1 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם - דרישות לתנאי הספקה || |- | ת"י 1490 חלק 1 || מחיצות וחיפויי גבס: לוחות || |- | ת"י 1516 חלק 2 || כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ-1 ק"ו (1.2 ק"ו = Um) עד 30 ק"ו (36 ק"ו = Um): כבלים למתח נקוב מ-6 ק"ו (7.2 ק"ו = Um) עד 30 ק"ו (36 ק"ו = Um) || |- | ת"י 1546 || מציתים: דרישות בטיחות || |- | ת"י 1554 חלק 1 || לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו || |- | ת"י 1554 חלק 2 || לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית || |- | ת"י 1836 || דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז' בכסלו התשפ"ג (1 בדצמבר 2022) |- | ת"י 1847 חלק 1 || סולמות: מונחים, טיפוסים, מידות פונקציונליות || |- | ת"י 1847 חלק 2 || סולמות: דרישות, בדיקות וסימון || |- | ת"י 1847 חלק 4 || סולמות: סולמות מפרקיים || |- | ת"י 1898 || משקפי שמש ומשקפיים אופנתיים: דרישות || |- | ת"י 2207 || תחמושת עם הצתה מרכזית לנשק קל לשימוש אזרחי || |- | ת"י 2302 חלק 2 || חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה - מיון, אריזה, תיווי וסימון || |- | ת"י 4004 חלק 1 || דבקים לאריחים: הגדרות ודרישות || |- | ת"י 4141 חלק 12 || ציוד מגן אישי לעיניים: ציוד להגנת העיניים והפנים בעת ריתוך ותהליכים נלווים || |- | ת"י 4210 חלק 1 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים || |- | ת"י 4210 חלק 2 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - דרישות לאופניים לעיר ולשבילי רכיבה, אופניים לבגירים צעירים, אופני הרים ואופני מרוץ || |- | ת"י 4210 חלק 3 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה מקובלות || |- | ת"י 4210 חלק 4 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לבלימה || |- | ת"י 4210 חלק 5 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה להיגוי || |- | ת"י 4210 חלק 6 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לשלדה ולמזלג || |- | ת"י 4210 חלק 7 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לגלגלים ולחישוקים || |- | ת"י 4210 חלק 8 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לדוושות ולמערכת ההינע || |- | ת"י 4210 חלק 9 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לאוכף ולעמוד המושב || |- | ת"י 4466 חלק 2 || פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים || |- | ת"י 4476 חלק 1 || צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים - דרישות || |- | ת"י 4501 || מכלים חד-פעמיים לאיסוף פריטים רפואיים חדים המשמשים באזורי טיפול רפואי || |- | ת"י 5111 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5418 || עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדים || |- | ת"י 5433 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")). |- | ת"י 5433 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5434 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5485 || נטלים לנורות פלואורניות - שיטות לחישוב מדד נצילות האנרגיה ודרישות לסימון || |- | ת"י 5678 || אוורור בניינים - מובלים - מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים || |- | ת"י 5694 || אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות - דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5840 || שרפרפי שלבים || |- | ת"י 10242 || אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2.1 "הרכב כימי של ציפוי אבץ" |- | ת"י 10255 || צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג - תנאי אספקה טכניים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 "Dangers substances" |- | ת"י 14079 חלק 1 || ציוד רפואי ללא חומר פעיל - דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: גזה סופגת עשויה כותנה וגזה סופגת עשויה כותנה וזהורית || |- | ת"י 14079 חלק 3 || ציוד רפואי ללא חומר פעיל - דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה || |- | ת"י 14304 || מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה - מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל - מפרט דרישות || |- | ת"י 14889 || אופטיקה אופתלמית - עדשות משקפיים: דרישות בסיסיות לעדשות מוגמרות לא-חתוכות || |- | ת"י 21003 חלק 1 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 2 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 3 || מערכות צנרת רב((-))שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 5 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 50214 || כבלים שטוחים גמישים בעלי מעטה פוליוויניל כלורי || |- | ת"י 50464 חלק 1 || שנאי חלוקה תלת-מופעיים טבולים בשמן לתדר 50 הרץ, בעלי הספק מ-50 קו"א עד 2500 קו"א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ-36 ק"ו: יעילות אנרגטית וסימון || |- | ת"י 50541 חלק 1 || שנאי חלוקה תלת-מופעיים מטיפוס יבש לתדר הרץ, בעלי הספק מ-50 קו"א עד 100 קו"א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ-36 ק"ו: יעילות אנרגטית וסימון || |- | ת"י 50588 חלק 1 || שנאים להספק בינוני בתדר 50 הרץ עבור ציוד במתח שאינו גדול מ-36 ק"ו: דרישות כלליות || |- | ת"י 60034 חלק 1 || מכונות חשמל מסתובבות: דירוג וביצועים || |- | ת"י 60155 || מדלקי להט לנורות פלואורניות || |- | ת"י 60188 || נורות אדי כספית בלחץ גבוה - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60192 || נורות אדי נתרן בלחץ נמוך - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60238 || בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסון || |- | ת"י 60245 חלק 5 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים למעליות || |- | ת"י 60245 חלק 6 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת || |- | ת"י 60269 חלק 3 || נתיכים למתח נמוך: דרישות מיוחדות לנתיכים לשימוש בידי אנשים שאינם מיומנים (נתיכים המיועדים בעיקר לשימוש ביתי ולשימושים דומים) - דוגמות למערכות תקניות של נתיכים A עד F || |- | ת"י 60320 חלק 1 || מערכות חיבור למכשירי חשמל לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 60400 || בתי נורה לנורות שפופרת פלואורניות ובתי מדלק || |- | ת"י 60432 חלק 1 || נורות להט - דרישות בטיחות: נורות להט מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות || |- | ת"י 60432 חלק 2 || נורות להט - דרישות בטיחות: נורות הלוגן מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות || |- | ת"י 60601 חלק 1 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class1 |- | ת"י 60601 חלק 2.3 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class1 |- | ת"י 60601 חלק 2.5 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על-קוליים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class1 |- | ת"י 60745 חלק 2.1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות-הולם || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.3 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.12 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.13 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.15 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה) || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60898 חלק 1 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא"ז) לפעולה בזרם חילופים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 "Standard values up to and including 10000 A"; : - התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J. |- | ת"י 60921 || נטלים לשפופרות פלואורניות - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60923 || אבזרי עזר לנורות - נטלים לנורות פריקה (למעט נורות שפופרת פלואורניות) - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60968 || נורות בעלות נטל עצמי לשימושי תאורה כלליים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 60974 חלק 6 || ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ציוד לעבודות מוגבלות || |- | ת"י 60998 חלק 1 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 60998 חלק 2.1 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק מתוברגות || |- | ת"י 60998 חלק 2.2 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק לא מתוברגות || |- | ת"י 60998 חלק 2.3 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק חודרות בידוד || |- | ת"י 60999 חלק 1 || התקני חיבור - מוליכי חשמל עשויים נחושת - דרישות בטיחות ליחידות הידוק מתוברגות ולא מתוברגות: דרישות כלליות ודרישות מיוחדות ליחידות הידוק המיועדות למוליכים ששטח החתך שלהם מ-0.2 ממ"ר עד 35 ממ"ר (ועד בכלל) || |- | ת"י 61008 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61009 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם-יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61095 || מגעונים אלקטרומכניים לשימוש ביתי ולשימושים דומים || |- | ת"י 61347 חלק 1 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות כלליות ודרישות בטיחות || |- | ת"י 61347 חלק 2.1 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות להתקני הדלקה (למעט מדלקי להט) || |- | ת"י 61347 חלק 2.2 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לממירים אלקטרוניים מורידי מתח לנורות להט המוזנים בזרם ישר או בזרם חילופים || |- | ת"י 61347 חלק 2.3 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים בזרם חילופים או/וגם בזרם ישר והמיועדים לנורות פלואורניות || |- | ת"י 61347 חלק 2.7 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיי ם) || |- | ת"י 61347 חלק 2.8 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: אבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיים) || |- | ת"י 61347 חלק 2.9 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרומגנטיים המיועדים לנורות פריקה (למעט נורות פלואורניות) || |- | ת"י 61386 חלק 24 || מערכות מובלי פלסטיק למתקני חשמל ותקשורת: הטמנה תת-קרקעית || |- | ת"י 61439 חלק 3 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא-מיומנים (DBO) || |- | ת"י 61439 חלק 4 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS) || |- | ת"י 61439 חלק 5 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות || |- | ת"י 61439 חלק 6 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה) || |- | ת"י 61558 חלק 2.5 || בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ושילוביהם: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים עבור מכונות גילוח ולספקי כוח המשולבים במכונות גילוח || |- | ת"י 62040 חלק 1 || מערכות אל-פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות || לעניין מערכות אל-פסק עד 4 קו"א |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 1 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל || למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 2 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום || למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | ת"י 62368 חלק 1 || ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות || : למעט: : - ספקי כוח חיצוניים; : - ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע; : ואולם, הדרישות של סעיף 201 "מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות" כן משוייכות לקבוצת יבוא זו גם לגבי ספקי כוח אלו |- | ת"י 62552 || מכשירי קירור ביתיים - מאפיינים ושיטות בדיקה || |- | ת"י 62552 חלק 1 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליות || |- | ת"י 62552 חלק 2 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות ביצועים || |- | ת"י 62552 חלק 3 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: צריכת אנרגייה ונפח || |- | ת"י 62560 || נורות דיודה פולטת אור (LED) במתח גדול מ-50 וולט, בעלות נטל עצמי, לשימושי תאורה כלליים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 62776 || נורות דיודה פולטת אור (LED) בעלות שתי כיפות שנתכנו להחלפת נורות פלואורניות לינאריות - דרישות בטיחות || |- | ת"י 62841 חלק 1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות כלליות || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.2 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות-הולם המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.4 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.5 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.8 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.9 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.11 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.14 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.17 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 71452 חלק 1 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 (("))special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water((")) |- | ת"י 71452 חלק 2 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 3 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 5 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |} == תוספת רביעית == ==== ((([[סעיף 2(א)(4)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ד-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 136 חלק 1 || אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: אריזות || |- | ת"י 136 חלק 2 || אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: ציפויים ולכות || |- | ת"י 136 חלק 3 || אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: מידות של סגרים (מכסים) וסגירה || |- | ת"י 388 || פחמן דו-חמצני מעובה || |- | ת"י 426 חלק 1 || כפפות גומי חד-פעמיות: כפפות ניתוח מעוקרות || |- | ת"י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה לעניין מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא) || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 4295 || מכלי לחץ || לעניין מפרידי שמן למדחסים בורגיים |- | ת"י 5438 חלק 1 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה הידרוכלורית || |- | ת"י 5438 חלק 2 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: כלור || |- | ת"י 5438 חלק 3 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן תת-כלוריטי || |- | ת"י 5438 חלק 4 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה פלואורוסיליצית (חומצה הקסא-פלואורוסיליצית) || |- | ת"י 5438 חלק 5 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: תמיסת אמוניה || |- | ת"י 5438 חלק 6 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן הידרוקסידי || |- | ת"י 5438 חלק 7 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן תת-כלוריטי || |- | ת"י 5438 חלק 8 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן כלוריטי || |- | ת"י 5438 חלק 9 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: אלומיניום גופרתי || |- | ת"י 5438 חלק 10 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה גופרתית || |- | ת"י 5438 חלק 11 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: ברזל תלת-כלורי || |- | ת"י 5438 חלק 12 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן פחמתי (קלציום קרבונט) || |- | ת"י 5438 חלק 13 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פחם פעיל גרגירי בתולי || |- | ת"י 5438 חלק 14 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל-אמידים קטיוניים || |- | ת"י 5438 חלק 15 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל-אמידים אניונים ולא-יוניים || |- | ת"י 12402 חלק 1 || התקני ציפה אישיים: אפודות הצלה לאוניות המפליגות בים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 60974 חלק 1 || ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ספקי כוח לריתוך || |- | ת"י 61439 חלק 1 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות || |- | ת"י 61439 חלק 2 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק || |- | ת"י 62040 חלק 1 || מערכות אל-פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות לעניין מערכות אל-פסק שהספקן מעל 4 קו"א || |- | ת"י 62368 חלק 1 || ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות לעניין ספקי כוח לציוד טכנולוגית המידע, שהספקם מעל 3000 וואט || |} <פרסום> כ"ט באייר התשפ"ב (30 במאי 2022) <חתימה> אורנה ברביבאי שרת הכלכלה והתעשייה nado92nrf3543j39q05iygd72uma3gx 3025159 3025092 2026-07-17T14:13:27Z Fuzzy 29 3025159 wikitext text/x-wiki <שם> צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ"ב-2022 <מאגר תקן 1001032 קוד a163Y00000EjITRQA3> <מקור> ((ק"ת תשפ"ב, 3058|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|10191)); ((תשפ"ג, 1052|תיקון|10566)); ((תשפ"ד, 2838|תיקון|11343)), ((2892|תיקון מס' 2|11350)); ((תשפ"ה, 860|תיקון|11682)); ((תשפ"ו, 2266|תיקון|12435)), ((2428|תיקון מס' 2|12477)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 2]] [[+|ו-2א]] [[=הפקודה|לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]] (להלן - הפקודה), ולאחר קבלת המלצת הצוות לעניין [[+|סעיפים 2(א)(1)(ג)]] [[ו-2(א)(2) לפקודה]], אני מצווה לאמור: @ 1. קבוצות יבוא והתנאים ליבוא טובין לכל קבוצת יבוא (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו-2) : טובין שחל עליהם תקן רשמי, בהתאם להוראות [[חוק התקנים, התשי"ג-1953]] (להלן - חוק התקנים), יידרשו לעמוד בתנאים המפורטים בצו זה לשם יבואם בהתאם לקבוצה שאליה משויך התקן הרשמי החל עליהם (בצו זה - קבוצות יבוא), כמפורט להלן: : (1) קבוצת יבוא מספר 1 - קבלת אישור עמידה בדרישות הממונה וזאת לאחר קבלת אישור דגם ואישור משלוח, לפי הוראות [[סעיף 2א(ד)]] לפקודה; : (2) קבוצת יבוא מספר 2 - עמידה בשני התנאים המצטברים המפורטים להלן, לפי הוראות [[סעיף 2א(ג)]] לפקודה: :: (א) קבלת אישור דגם; היבואן ישמור את אישור הדגם לפי פסקת משנה זו בתיק המוצר כאמור בפסקת משנה (ב); :: (ב) היבואן שמר תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן כאמור [[בסעיף 2ו לפקודה]] (להלן - הצהרה של היבואן) כי הטובין שבמשלוח תואמים את הדגם שנבדק וקיבל אישור דגם כאמור בפסקת משנה (א), הכול לפי הוראות [[הפקודה]] והוראות הממונה על התקינה שנקבעו לפיה; : (3) קבוצת יבוא מספר 3 - שמירת תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן בדבר התאמת הטובין שבמשלוח לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1) לחוק התקנים]] שחלות עליהםף לפי הוראות [[סעיף 2א(ב)]] לפקודה; : (4) קבוצת יבוא מספר 4 - טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, שהשחרור שלהם לא יהיה מותנה בקבלת אישור ת"ר כהגדרתו [[בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014]] (להלן - צו יבוא חופשי), ויינתן לגביהם היתר מראש לפי [[סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי]]. @ 2. שיוך תקנים רשמיים לקבוצות יבוא ופרסומם : (א) תקנים רשמיים ישויכו לקבוצות יבוא, לפי הוראות אלה: :: (1) תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 1 אם הוא מנוי [[בתוספת הראשונה]] והתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור [[בסעיף 2א(ד)(1) לפקודה]]; ::: (ב) הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים [[בסעיף 2א(ד)(2) לפקודה]] וזאת לפי המלצת הממונה בהתאם [[לסעיף האמור]]; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו [[תוספת ראשנוה|בתוספת]]; ::: (ג) הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים [[בסעיף 2א(ד)(3) לפקודה]]; ::: (ד) הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור [[בסעיף 2א(ד)(4) לפקודה]]; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו [[תוספת ראשונה|בתוספת]]; :: (2) תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 2 אם הוא מנוי [[בתוספת השנייה]] והתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) לגבי תקן רשמי שחל על טובין כאמור [[בסעיף 2א(ד)(1) ((לפקודה))]] - התקיימו לגביו התנאים הקבועים [[בסיפה של סעיף 2א(ד)(1) לפקודה]]; ::: (ב) לגבי תקן רשמי שאינו תקן כאמור בפסקת משנה (א) - נקבע שיוכו לקבוצת יבוא מספר 2 בהתאם להוראות [[סעיף 2א(ג) לפקודה]]; אם שיוכו של התקן מוגבל בזמן, השיוך לפי פסקת משנה זו יהיה מוגבל לתקופה הקבועה לצידו [[תוספת שניה|בתוספת]]; :: (3) תקן רשמי שאינו משויך לקבוצות יבוא מספר 1 ו-2 לפי פסקאות (1) ו-(2), ישויך לקבוצת יבוא מספר 3; רשימת התקנים שמשויכים לקבוצת יבוא מספר 3 מפורטת [[בתוספת השלישית]], ואולם העדרו של תקן אשר מתקיים בו האמור ברישה, [[מהתוספת השלישית]], אין בו כדי לגרוע משיוכו של אותו תקן לקבוצת יבוא מספר 3; :: (4) על אף האמור בפסקה (3), תקן רשמי הנוגע לסוגי טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, ישויך לקבוצת יבוא מספר 4, אם לא נקבע לגביו אחרת לפי צו זה, והוא מנוי [[בתוספת הרביעית]]. : (ב) הרשימה המלאה והעדכנית של התקנים הרשמיים לפי שיוכם לקבוצות היבוא תתפרסם באתר המשרד ותעודכן מזמן לזמן. : (ג) הממונה על התקינה יפרסם אחת לשנה בהודעה ברשומות את נוסח [[תוספת 1|התוספות הראשונה עד הרביעית]] המעודכנות. @ 3. קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי : (א) בטרם קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי יפרסם הממונה על התקינה הודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך באתר האינטרנט של המשרד; הודעה כאמור תפורסם עד 30 ימים לפני פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה, אלא אם כן החליט השר כי ההודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך של תקן מסוים תהיה לתקופה קצרה יותר, בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין, ובלבד שתקופה זו לא תפחת מ-14 ימים. : (ב) הממונה על התקינה יודיע על פרסום ההודעה כאמור בתקנת משנה (א) לשר הממונה כמשמעותו [[בסעיף 8(ד) לחוק התקנים]], וליבואנים הרשומים; נוסף על האמור, הממונה על התקינה יודיע לפי תקנת משנה זו גם לגופים המפורטים להלן, ובלבד שאותם גופים הודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: :: (1) איגוד לשכות המסחר; :: (2) התאחדות התעשיינים בישראל; :: (3) ארגוני הצרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]]. : (ג) שינוי שיוך של תקן רשמי ייכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה לפי [[סעיף 2(א)]], אלא אם כן החליט השר כי שינוי השיוך ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר או מוקדם יותר, בשל צורך בתקופת היערכות ארוכה יותר או בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין. @ 4. תחילה : תחילתו של צו זה ביום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) (להלן - יום התחילה). @ 5. תחולה (תיקון: תשפ"ד) : (א) צו זה יחול לגבי בקשות לקבלת אישור עמידה בדרישות ממונה שיוגשו ביום התחילה או לאחריו או לגבי טובין שיובאו ביום התחילה או לאחריו, לפי העניין. : (ב) הוראות צו זה יחולו על טובין שחל עליהם תקן רשמי ושנקבע בעניינם [[בטור ג' לתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014]], כי הם חייבים באישור ת"ר או בהצהרת ת"ר. @ 6. ביטול [[+|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ"א-2021]] : [[צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא) 2021|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ"א-2021]] - בטל. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 2(א)(1)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ד-2, תשפ"ה, תשפ"ו, תשפ"ו-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 66 || מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה || |- | ת"י 69 || מחממי מים חשמליים - מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 70 חלק 1 || מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ"ם): תכן ומבנה || |- | ת"י 70 חלק 2 || מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ"ם): בדיקות תקופתיות || |- | ת"י 318 || מטפי פחמן דו-חמצני מיטלטלים || |- | ת"י 365 חלק 1 || ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים || |- | ת"י 365 חלק 2 || ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ || |- | ת"י 365 חלק 3 || ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש || |- | ת"י 448 חלק 1 || הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי || |- | ת"י 463 || מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 1 || בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות || : למעט לגבי: : - צעצועים לילדים מעל גיל 3 שנים; : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 2 || בטיחות צעצועים: דליקות || : למעט לגבי: : - צעצועים לילדים מעל גיל 3 שנים; : - צעצועי פנאי לילדים מעל 3 גיל שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 3 || בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים || : למעט לגבי: : - צעצועים לילדים מעל גיל 3 שנים; : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים; --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 562 חלק 7 || בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות - דרישות ושיטות בדיקה || לעניין צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 שנים --> |- | ת"י 565 חלק 1 || כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים - דרישות מינימום || |- | ת"י 565 חלק 2 || כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות - דרישות מינימום || |- | ת"י 570 חלק 1 || מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה ושל גז סניקה המאוחסנים במשותף - המטפה || |- | ת"י 570 חלק 2 || מטפים מיטלטלים: מד-לחץ || |- | ת"י 579 חלק 1 || מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 579 חלק 2 || מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 637 חלק 1 || שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס || |- | ת"י 637 חלק 2.1 || שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ"מ) - שסתומים המופעלים ידנית || |- | ת"י 637 חלק 2.2 || שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ"מ) - שסתומים הנסגרים מעצמם || |- | ת"י 637 חלק 3 || שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא || |- | ת"י 764 || זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ"ם) בפזה גזית || |- | ת"י 808 || תרמוסטטים למחממי מים חשמליים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 844 || מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ"מ) || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 1 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - כללי || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 2 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 3 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 4 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - כללי || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 907 חלק 5 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || --> |- | ת"י 968 חלק 1 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): מכשירים הצורכים גפ"מ בפזה גזית בלחץ ישיר || |- | ת"י 968 חלק 2 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): מחממים קורנים ללא ארובה ("מחממי פטרייה") לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב || |- | ת"י 968 חלק 3 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים || |- | ת"י 968 חלק 4 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ"מ): מכשירי צלייה ("ברביקיו") לשימוש מחוץ לבניינים || |- | ת"י 987 || מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר || |- | ת"י 995 חלק 1 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, ללא ארובה, המופעלים בגפ"ם || |- | ת"י 995 חלק 2 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי || |- | ת"י 995 חלק 3 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים || |- | ת"י 995 חלק 4 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, ללא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-70 קו"ט || |- | ת"י 995 חלק 5 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-20 קו"ט || |- | ת"י 995 חלק 6 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ"ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-70 קו"ט || |- | ת"י 1001 חלק 3 || בטיחות אש בבניינים: מדפי אש || |- | ת"י 1049 || מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה || |- | ת"י 1116 || מוני גז || |- | ת"י 1139 חלק 2 || פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת"ם) - דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות || |- | ת"י 1153 || מטפים לכיבוי אש לשימוש חד-פעמי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1157 --> || || |- | ת"י 1212 || דלתות אש: עמידות-אש || |- | ת"י 1212 חלק 1 || מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות || |- | ת"י 1220 חלק 1 || מערכות גילוי אש: גלאי עשן || |- | ת"י 1220 חלק 2 || מערכות גילוי אש: יחידות בקרה || |- | ת"י 1220 חלק 3 || מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות || |- | ת"י 1220 חלק 4 || מערכות גילוי אש: גלאי חום || |- | ת"י 1220 חלק 5 || מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים || |- | ת"י 1220 חלק 6 || מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני || |- | ת"י 1220 חלק 10 || מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע || |- | ת"י 1296 חלק 1 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה || |- | ת"י 1296 חלק 2 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים || |- | ת"י 1296 חלק 3 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז - תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1 || |- | ת"י 1296 חלק 4 || מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ-70 קילווט || |- | ת"י 1300 || מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 1 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 2 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 3 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 4 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 5 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 1498 חלק 6 --> || || |- | ת"י 1516 חלק 1 || כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ-1 ק"ו (1.2 ק"ו = Um) עד 30 ק"ו (36 ק"ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק"ו (1.2 ק"ו = Um) ו-3 ק"ו (3.6 ק"ו = Um) || |- | ת"י 1604 חלק 1 || מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים - בטיחות || |- | ת"י 1607 || שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ"מ) ולגז טבעי || |- | ת"י 1836 || דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022) עד יום ו' בכסלו התשפ"ג (30 בנובמבר 2022) |- | ת"י 1921 || וסתי לחץ לגפ"מ || |- | ת"י 1964 || שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד-כיווני || |- | ת"י 2206 חלק 1 || גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות || |- | ת"י 2217 || מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים) || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 2251 חלק 1 || מענבי רצועות להרמה - בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 2251 חלק 2 || מענבי רצועות הרמה - בטיחות: מענבים עגולים מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || --> |- | ת"י 2252 חלק 1 || מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור || |- | ת"י 2252 חלק 2 || משטחי הרמה חשמליים למוגבלי-תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע || |- | ת"י 2481 חלק 0 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - דרישות יסוד || |- | ת"י 2481 חלק 1 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות חשמליות || |- | ת"י 2481 חלק 2 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות הידרוליות || |- | ת"י 2481 חלק 41 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא - מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 4280 חלק 1 || דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 4295 || מכלי לחץ || למעט מפרידי שמן למדחסים בורגיים |- | ת"י 4314 || צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר וללא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש || |- | ת"י 4466 חלק 3 || פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים || |- | ת"י 4466 חלק 4 || פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות || |- | ת"י 4466 חלק 5 || פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו) --> ת"י 5198 || מכלי גז מסגסוגת אלומיניום בלא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 5817 חלק 1 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 5817 חלק 2 --> || || |- | ת"י 9809 חלק 1 || מכלי גז - מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ-1100 מגפ"ס || |- | ת"י 9809 חלק 2 || מכלי גז - מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ-1100 מגפ"ס או שווה לו || |- | ת"י 9809 חלק 3 || מכלי גז - מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר - תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> (((נמחק))) || || <!-- ת"י 12159 || מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים || --> |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 12586 --> || || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> (((נמחק))) <!-- ת"י 14372 --> || || |- | ת"י 60227 חלק 1 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: דרישות כלליות || |- | ת"י 60227 חלק 2 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: שיטות בדיקה || |- | ת"י 60227 חלק 3 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים ללא מעטה המיועדים לתיול קבוע || |- | ת"י 60227 חלק 4 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע || |- | ת"י 60227 חלק 5 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים) || |- | ת"י 60227 חלק 6 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים || |- | ת"י 61242 || תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומים || |- | ת"י 71568 חלק 3 || אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף - מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים || |- | ת"י 71568 חלק 4 || אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף - מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים || |} == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיף 2(א)(2)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ה, תשפ"ו-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 1 || צמנט: צמנט רגיל || |- | ת"י 20 חלק 2.10 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות מיטלטלות לילדים || למעט סעיף 0.3.203 - תאימות אלקטרומגנטית בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה |- | ת"י 32 חלק 1.1 || תקעים ובתי-תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי-תקע חד-מופעיים לזרמים עד 16 אמפר - דרישות כלליות || |- | ת"י 32 חלק 2.5 || תקעים ובתי-תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים || |- | ת"י 33 חלק 1 || מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות || למעט לגבי מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה |- | ת"י 37 חלק 1 || לבידים: לבידים רגילים || |- | ת"י 37 חלק 2 || לבידים: לבידים עם מליא פסיסי עץ || |- | ת"י 61 חלק 1 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 "דרישות עיצוב" |- | ת"י 61 חלק 2 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 "מגופים המיועדים למי שתיה" |- | ת"י 69 || מחממי מים חשמליים - מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי || |- | ת"י 145 חלק 1 || תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 221 || טרפנטין מינרלי || |- | ת"י 251 || מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים || : למעט דרישות: : - סעיף 14 "מניעת הפרעות רדיו"; : - סעיף 25.1 "חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים" במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו-פיני; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" - ואולם, הדרישה לעניין תכולת עופרת כן משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 261 || תמיסות נתרן תת כלוריתי || |- | ת"י 272 || שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 "חומרים שיטות ייצור" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 1 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי - דרישות ושיטות בדיקה || השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור "תנאים לקבוצות יבוא" [[שבתוספת השלישית]], בשורה המתחילה במילים "ת"י 386 חלק 1" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 2 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן - דרישות ושיטות בדיקה || השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור "תנאים לקבוצות יבוא" [[שבתוספת השלישית]], בשורה המתחילה במילים "ת"י 386 חלק 2" |- | ת"י 428 || סירי לחץ || |- | ת"י 438 חלק 1 || אבקות ניקוי - דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 1 || בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות || למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 2 || בטיחות צעצועים: דליקות || למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 3 || בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים || למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו-2) --> ת"י 562 חלק 7 || בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות - דרישות ושיטות בדיקה || לעניין צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 8 || בטיחות צעצועים: צעצועי פעילות לשימוש ביתי || |- | ת"י 562 חלק 14 || בטיחות צעצועים: קפצות (טרמפולינות) לשימוש ביתי || |- | ת"י 579 חלק 1 || מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים || |- | ת"י 579 חלק 2 || מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים || |- | ת"י 681 חלק 3 || לולים לשימוש ביתי: עגלולים - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 682 חלק 1 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות || |- | ת"י 682 חלק 2 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: שיטות בדיקה || |- | ת"י 682 חלק 3 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות - דרישות בטיחות || |- | ת"י 682 חלק 4 || מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות - שיטות בדיקה || |- | ת"י 742 || מנפקי אירוסול || לעניין אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת"י 2302 חלק 1 |- | ת"י 832 חלק 2.1 || מפסק מגן הפועל בזרם-דלף ללא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה || |- | ת"י 887 || לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 887 חלק 1 || לוחות שבבים: לוחות לא מחופים || |- | ת"י 887 חלק 2 || לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ || |- | ת"י 887 חלק 3 || לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים || |- | ת"י 900 חלק 1 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות || : למעט: : - מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ-9 וולט; : - כורסאות קימה חשמליות; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 "Supply connection and external flexible cords" לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו : {{מוקטן|* תנאי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת"י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת"י 900 חלק 1.}} |- | ת"י 900 חלק 2.2 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.3 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.5 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.6 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.7 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה || : למעט דרישות: : - סעיף 10.202 "טיב הכביסה"; : - סעיף 10.203 "טיב הסחיטה"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 |- | ת"י 900 חלק 2.9 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.11 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.12 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו(())); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.13 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.14 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.15 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ-10 ליטר, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.17 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.23 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.24 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 6.101 "Classification" : - סעיף 22.110א "אמצעי קירור"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; |- | ת"י 900 חלק 2.29 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)" |- | ת"י 900 חלק 2.30 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.35 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים || : למעט דרישות: : - סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); : - התוספת הלאומית לסעיף 10.1 "Power input and current"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" - ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.45 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו(())); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.59 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.60 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג'קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא) || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - דרישות סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.74 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.77 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות-דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך-רגל || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.80 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.82 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית |- | ת"י 900 חלק 2.85 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.91 || בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 1 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - כללי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 2 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 3 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 4 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה - כללי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 907 חלק 5 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || |- | ת"י 938 חלק 3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות || למעט דרישת סעיף 5.1.1 "דרישת התאמה בהתפשטות" |- | ת"י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה || : למעט לגבי: : - מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא); : - מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; : - דרישות סעיף 203 בעניין "דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול"; : - דרישות סעיף 204 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 1003 חלק 1.1 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - שיטות בדיקה || למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 1.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - גבולות מותרים || למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 3.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים - גבולות מותרים || למעט לגבי כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים |- | ת"י 1038 חלק 2.1 || מפסק מגן משולב הפועל בזרם-דלף ובזרם-יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה || |- | ת"י 1048 || מוצרי טיפול בילדים - עריסות נישאות ומעמדים לתינוקות - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1107 || התקני ריסון לילדים ברכב מנועי || |- | ת"י 1144 || שסתום כדורי עשוי מתכת || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 "חומרים" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1157 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מוצצים לתינוקות ולילדים קטנים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1273 || מוצרים לשימוש ולטיפול בילד - "הליכונים" לתינוקות: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1317 || ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1343 || צבעים ולכות - דרישות כלליות || |- | ת"י 1347 || ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1417 || אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון || |- | ת"י 1458 חלק 1.2 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר - דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך || |- | ת"י 1458 חלק 2.2 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם - דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך || |- | ת"י 1481 || לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 1 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות כלליות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 2 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות תלויות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 3 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למגלשות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 4 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למסילות גלישה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 5 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לסחרחורות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 1498 חלק 6 || מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות מאזניים ולמיתקני נענוע || |- | ת"י 1505 חלק 1 || מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי - סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה || |- | ת"י 1505 חלק 2 || מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה || |- | ת"י 1548 || מזרנים ומגיני ראש למיטות ולעגלות של תינוקות ופעוטות, ולחפצים ביתיים דומים || |- | ת"י 1605 חלק 1 || מגלשות מים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1613 || קסדות מגן לרוכבי אופניים || |- | ת"י 1735 חלק 4 || פלדה לדריכת בטון - גדילים || |- | ת"י 1811 || שיטות ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל מכל מכללי העגילים המוחדרים לנקבים שנעשו בגוף האדם (פירסינג) ומפריטים המיועדים לבוא במגע ישיר וממושך עם העור || |- | ת"י 1888 חלק 1 || מוצרים לטיפול בילדים - עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה ועגלות בעלות מרכב שכיבה || |- | ת"י 1888 חלק 2 || מוצרים לטיפול בילדים - עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה לילדים שמשקלם גדול מ-15 ק"ג ועד 22 ק"ג || |- | ת"י 1913 || לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB) || |- | ת"י 2250 חלק 1 || פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 2251 חלק 1 || מענבי רצועות להרמה - בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 2251 חלק 2 || מענבי רצועות הרמה - בטיחות: מענבים עגולים מסיבים-עשויים, לשימוש כללי || |- | ת"י 2302 חלק 1 || חומרים ותערובות מסוכנים: סיווג, תיווי, סימון ואריזה || |- | ת"י 4007 חלק 1 || ריהוט - מיטות קומתיים ומיטות גבוהות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות, חוזק וקיימות || |- | ת"י 4272 || תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומנים - דרישות לבטיחות, אריזה וסימון || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 4280 חלק 1 || דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש || |- | ת"י 4402 חלק 1.1 || פרופילי אלומיניום לשימושים ארכיטקטונים: פרופילים משוחלים מדויקים מסגסוגות 6060 ו-6063 - דרישות כלליות || |- | ת"י 5111 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: כללי || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: אבזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5113 || חומרי פלסטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות || |- | ת"י 5115 חלק 1 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי - דרישות בטיחות || |- | ת"י 5115 חלק 2 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי - שיטות בדיקה || |- | ת"י 5115 חלק 3 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5115 חלק 4 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי - התקנה ותחזוקה || |- | ת"י 5201 || חומרים להצתת פחמים או עץ, לשימוש במכשירי צלייה וקלייה ("מנגל", "ברביקיו", "גריל") - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5378 || מתקני משחקים מתנפחים - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5433 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: כללי || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5433 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: אבזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5434 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: כללי || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: צינורות || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: אבזרים || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 5817 חלק 1 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה מכניות || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 5817 חלק 2 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה כימיות || |- | ת"י 6558 חלק 1 || בטיחות תכשיטים: תכשיטים לילדים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 8098 || אופניים - דרישות בטיחות לאופניים לילדים קטנים || |- | ת"י 10242 || אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה || לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2.1 "הרכב כימי של ציפוי אבץ" |- | ת"י 10255 || צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג - תנאי אספקה טכניים || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 "Dangerous substances" |- | <!-- (תיקון: תשפ"ו-2) --> ת"י 12159 || מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים || |- | ת"י 12227 חלק 1 || לולים לשימוש ביתי: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 12586 || אבזרים לטיפול בילדים - מחזיק מוצץ: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 12790 || מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם - עריסות–מושב ("טרמפולינות" לתינוקות) || |- | ת"י 13209 חלק 1 || אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מנשאי תינוק - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי גב בעלי מסגרת || |- | ת"י 13209 חלק 2 || אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מנשאי תינוק - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאים רכים || |- | ת"י 13209 חלק 3 || אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - מנשאי תינוק - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי כריכות || |- | ת"י 14036 || מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם - נדנדות הקפצה לתינוקות - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 14372 || מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם - סכין, כף ומזלג (סכו"ם) ואבזרי האכלה: דרישות בטיחות ובדיקות || |- | ת"י 14988 חלק 1 || כיסאות גבוהים לילדים: דרישות בטיחות || |- | ת"י 16128 || אופטיקה אופתלמית - שיטת ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל ממסגרות של משקפי ראייה וממשקפי שמש || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ה) --> ת"י 16232 || מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם - נדנדות לתינוקות || |- | ת"י 21003 חלק 1 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 2 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 3 || מערכות צנרת רב((-))שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 5 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 60095 חלק 1 || מצברי התנעה מטיפוס עופרת–חומצה: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 60245 חלק 1 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: דרישות כלליות || |- | ת"י 60245 חלק 2 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: שיטות בדיקה || |- | ת"י 60245 חלק 3 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום || |- | ת"י 60245 חלק 4 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים || |- | ת"י 60245 חלק 7 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום || |- | ת"י 60245 חלק 8 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה || |- | ת"י 60601 חלק 1 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית לציוד רפואי (להלן - הדירקטיבה אירופאית) מסווגים ב((-))Class2+Class4 |- | ת"י 60601 חלק 2.1 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מאיצי אלקטרונים בתחום מ-1 MeV ועד 50 MeV || |- | ת"י 60601 חלק 2.2 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לניתוח הפועל בתדר גבוה ושל אבזרים לניתוח הפועלים בתדר גבוה || |- | ת"י 60601 חלק 2.3 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class2+Class3 |- | ת"י 60601 חלק 2.4 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מפעמים (דפיברילטורים) לבביים || |- | ת"י 60601 חלק 2.5 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על-קוליים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class2+Class3 |- | ת"י 60601 חלק 2.6 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד רפואי הפועל סגלי-מיקרו (([צ"ל: בגלי-מיקרו])) || |- | ת"י 60670 חלק 1 || תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 60730 חלק 2.7 || אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמן || |- | ת"י 60745 חלק 2.1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות-הולם || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.3 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.12 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.13 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.15 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה) || למעט דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60898 חלק 1 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא"ז) לפעולה בזרם חילופים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 "Standard values up to and including 10000 A"; : - התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J |- | ת"י 60898 חלק 2 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא"ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישר || |- | ת"י 61008 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61009 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם-יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61084 חלק 1 || מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות כלליות || |- | ת"י 61084 חלק 2.1 || מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות מיוחדות למערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל, המיועדות להרכבה על קירות ועל תקרות || |- | ת"י 61386 חלק 21 || מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות - מערכות מובלים קשיחים || |- | ת"י 61386 חלק 22 || מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות - מערכות מובלים כפיפים || |- | ת"י 61558 חלק 1 || בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות כלליות ובדיקות || |- | ת"י 61558 חלק 2.4 || בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאים מבדדים || |- | ת"י 61558 חלק 2.6 || בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאי בטיחות מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאי בטיחות מבדדים || |- | ת"י 61558 חלק 2.7 || בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות מיוחדות ובדיקות לשנאים וספקי כוח לצעצועים || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 1 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל || לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 2 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום || לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | ת"י 62368 חלק 1 || ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות || : לעניין: : - ספקי כוח חיצוניים; : - ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע, שהספקם עד 3000 וואט; : ואולם הדרישות של סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) אינן משוייכות לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 62841 חלק 1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות כלליות || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.2 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות-הולם המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.4 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.5 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.8 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.9 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.11 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.14 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.17 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד || : למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 71452 חלק 1 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי || לעניין עמידה בדרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 (("))special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water((")) |- | ת"י 71452 חלק 2 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 3 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 5 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה || לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |} == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 2(א)(3)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ד-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 5 חלק 1 || בלוקי בטון: בלוקי קיר || |- | ת"י 6 || אריחי רצפה מטראצו || |- | ת"י 8 || מוצרי בטון טרומיים לריצוף || |- | ת"י 19 || אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון || |- | ת"י 20 חלק 1 || מנורות: דרישות כלליות ובדיקות || |- | ת"י 20 חלק 2.1 || מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליות || |- | ת"י 20 חלק 2.2 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות גומחה || |- | ת"י 20 חלק 2.3 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת כבישים ורחובות || |- | ת"י 20 חלק 2.4 || מנורות: מנורות מיטלטלות למטרות כלליות || |- | ת"י 20 חלק 2.5 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות הצפה || |- | ת"י 20 חלק 2.6 || מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להט || |- | ת"י 20 חלק 2.7 || מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינות || |- | ת"י 20 חלק 2.8 || מנורות: דרישות מיוחדות - פנסי יד || |- | ת"י 20 חלק 2.9 || מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות) || |- | ת"י 20 חלק 2.10 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות מיטלטלות לילדים || לעניין סעיף 0.3.203 - (("))תאימות אלקטרומגנטית((")) בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה |- | ת"י 20 חלק 2.11 || מנורות: מנורות לאקווריון || |- | ת"י 20 חלק 2.17 || מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו) || |- | ת"י 20 חלק 2.18 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומים || |- | ת"י 20 חלק 2.19 || מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות) || |- | ת"י 20 חלק 2.20 || מנורות: דרישות מיוחדות - שרשרות תאורה || |- | ת"י 20 חלק 2.22 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת חירום || |- | ת"י 20 חלק 2.23 || מנורות: דרישות מיוחדות - מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאוד || |- | ת"י 20 חלק 2.25 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואיים || |- | ת"י 23 חלק 3 || מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות || |- | ת"י 27 || צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין || |- | ת"י 33 חלק 1 || מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות || לעניין מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה |- | ת"י 61 חלק 1 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 "דרישות עיצוב" |- | ת"י 61 חלק 2 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 "מגופים המיועדים למי שתיה" |- | <!-- ת"י 69 --> || (((נמחק))) || |- | ת"י 139 || נוזל על בסיס חומרים פעילי-שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל || |- | ת"י 169 || ברז בית מסגסוגת נחושת || |- | ת"י 172 || מכלי זכוכית למוצרי מזון ולמשקאות || |- | ת"י 215 חלק 1 || רעפים: רעפי חרסית משתלבים || |- | ת"י 215 חלק 2 || רעפים: רעפים ואבזרים העשויים בטון לחיפוי גגות וקירות || |- | ת"י 222 || מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת || |- | ת"י 240 || סבון תמרוקים || |- | ת"י 251 || מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים || : לעניין דרישות: : - סעיף 14 "מניעת הפרעות רדיו"; : - סעיף 25.1 "חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים" במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו-פיני; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" - למעט הדרישה לעניין תכולת עופרת אשר אינה משויכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 272 || שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 "חומרים שיטות ייצור" |- | ת"י 282 || גפרורים - דרישות ביצועים, בטיחות ומיון || |- | ת"י 314 || אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימון || |- | ת"י 383 חלק 1 || גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי || |- | ת"י 383 חלק 2 || גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 1 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי - דרישות ושיטות בדיקה || : השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: : אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל-annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; :: או : תעודת דגם מאת NB בהתאם ל-annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל-annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד) --> ת"י 386 חלק 2 || כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן - דרישות ושיטות בדיקה || : השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: : אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל-annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; :: או : תעודת דגם מאת NB בהתאם ל-annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל-annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 |- | ת"י 472 || כלי עבודה ידניים המופעלים על ידי תחמישים - דרישות בטיחות - כלים לקיבוע ולסימון קשיח || |- | ת"י 484 || קסדות בטיחות תעשייתיות || |- | ת"י 489 חלק 2.1 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה || |- | ת"י 489 חלק 2.2 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יצקת ברזל || |- | ת"י 489 חלק 2.3 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום || |- | ת"י 489 חלק 2.4 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה || |- | ת"י 489 חלק 2.5 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים || |- | ת"י 489 חלק 2.6 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) || |- | ת"י 520 || שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי || |- | ת"י 562 חלק 1 || בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות || : לעניין: : - משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 2 || בטיחות צעצועים: דליקות || : לעניין: : - משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 3 || בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים || : לעניין: : - משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); : - צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); : - צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים |- | ת"י 562 חלק 7 || בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות - דרישות ושיטות בדיקה || : למעט צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 |- | ת"י 576 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) || |- | <!-- ת"י 579 חלק 1 --> || (((נמחק))) || |- | <!-- ת"י 579 חלק 2 --> || (((נמחק))) || |- | ת"י 636 || שטיחי טקסטיל || |- | ת"י 733 || משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים || |- | ת"י 742 || מנפקי אירוסול || למעט לגבי אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת"י 2302 חלק 1 |- | ת"י 750 || צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת || |- | ת"י 751 || צמר מינרלי לבידוד: מוצרים מעוצבים || |- | ת"י 751 חלק 1 || צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בניינים || |- | ת"י 751 חלק 2 || צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של מתקנים תעשייתיים || |- | ת"י 798 חלק 1 || אופטיקה אופתלמית - עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות חד-מוקדיות ולעדשות רב-מוקדיות || |- | ת"י 798 חלק 2 || אופטיקה אופתלמית - עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות בעלות כוח משתנה || |- | ת"י 808 || תרמוסטטים למחממי מים חשמליים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז' בכסלו התשפ"ג (1 בדצמבר 2022) |- | ת"י 818 חלק 2 || חיתולים: חיתולים חד-פעמיים לתינוקות || |- | ת"י 821 חלק 2 || יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות || |- | ת"י 840 חלק 1 || סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים - דרישות כלליות || |- | ת"י 840 חלק 2 || סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים: סרטי דוק פוליוויניל כלורי (PVC) || |- | ת"י 867 || תרמומטרים רפואיים העשויים כספית בזכוכית || |- | ת"י 873 || ילקוט לתלמיד || |- | ת"י 884 חלק 1 || צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת-קרקעיים ללא לחץ: דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 900 חלק 1 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות || : לעניין דרישות: : - מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ-9 וולט; : - כורסאות קימה חשמליות; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 "Supply connection and external flexible cords" לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו : {{מוקטן|* תנאיי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת"י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת"י 900 חלק 1}} |- | ת"י 900 חלק 2.2 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.3 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - דרישות סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.5 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.6 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.7 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה || : לעניין דרישות: : - סעיף 10.202 "טיב הכביסה"; : - סעיף 10.203 "טיב הסחיטה"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; : - טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 |- | ת"י 900 חלק 2.9 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.11 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.12 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינם משויכים לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.13 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.14 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "קרינה, רעילות וסיכונים דומים" בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.15 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" - ואולם דרישת תכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ-10 ליטר, אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו |- | ת"י 900 חלק 2.16 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזון || |- | ת"י 900 חלק 2.17 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.23 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.24 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 6.101 "Classification"; : - סעיף 22.110א "אמצעי קירור"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש"; |- | ת"י 900 חלק 2.25 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי-מיקרו, לרבות תנורי גלי-מיקרו משולבים || |- | ת"י 900 חלק 2.28 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירה || |- | ת"י 900 חלק 2.29 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)" |- | ת"י 900 חלק 2.30 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.35 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים || : למעט דרישות: : - סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); : - התוספת הלאומית לסעיף 10.1 "Power input and current"; : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards" למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.45 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים || : למעט דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.52 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפה || |- | ת"י 900 חלק 2.55 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינה || |- | ת"י 900 חלק 2.59 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו(())); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "((מתיישבות ())תאימות(())) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.60 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג'קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא) || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.66 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מים || |- | ת"י 900 חלק 2.74 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.77 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות-דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך-רגל || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.80 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית"; : - סעיף 203 "רמת הרעש" |- | ת"י 900 חלק 2.81 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימום || |- | ת"י 900 חלק 2.82 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית |- | ת"י 900 חלק 2.85 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "((מתיישבות ())תאימות(())) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.91 || בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת"י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו-פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); : - סעיף 32 "Radiation, toxicity and similar hazards"; : - סעיף 201 "ערכים נקובים (rated values)"; : - סעיף 202 "((מתיישבות ())תאימות(())) אלקטרומגנטית" |- | ת"י 900 חלק 2.95 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגורים || |- | ת"י 900 חלק 2.97 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומה || |- | ת"י 900 חלק 21.03 || מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות - דרישות מיוחדות עבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם || |- | ת"י 938 חלק 1 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 938 חלק 2.1 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - הגדרות ותכונות פיזיקליות ומכניות כלליות || |- | ת"י 938 חלק 2.2 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - זכוכית צפה || |- | ת"י 938 חלק 2.3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - זכוכית משוכה || |- | ת"י 938 חלק 2.4 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים - מידות אספקה ומידות סופיות || |- | ת"י 938 חלק 3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות || לעניין דרישת סעיף 5.1.1 "דרישת התאמה בהתפשטות" |- | ת"י 950 || פרזול בניין - מנגנון גלילי למנעול - דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 958 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן || |- | ת"י 990 חלק 1 || סוללות ראשוניות: כללי || |- | ת"י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה || : לעניין: : - מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; : - דרישות סעיף 203 בעניין "דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול"; : - דרישות סעיף 204 "תאימות אלקטרומגנטית" |- | ת"י 997 || אגדים לשימוש רפואי || |- | ת"י 1003 חלק 1.1 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - שיטות בדיקה || לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 1.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים-זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית - גבולות מותרים || לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים |- | ת"י 1003 חלק 3.2 || שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים - גבולות מותרים || לעניין כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים |- | ת"י 1084 || סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר) || |- | ת"י 1104 || תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן || |- | ת"י 1112 חלק 2 || ציוד מגן אישי: מנעלי בטיחות || |- | ת"י 1144 || שסתום כדורי עשוי מתכת || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 "חומרים" |- | ת"י 1147 || אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות || |- | ת"י 1147 חלק 1 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר - כותנה או אלסטומר || |- | ת"י 1147 חלק 2 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית || |- | ת"י 1147 חלק 3 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית בערב || |- | ת"י 1148 || מעקרי קיטור גדולים || |- | ת"י 1228 || אגד מתמתח מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני || |- | ת"י 1240 || אגד גבס || |- | ת"י 1258 חלק 2 || ביגוד מגן - דרישות לביגוד מגן כשקיימת סכנת היתפסות בחלקים נעים || |- | ת"י 1258 חלק 4 || ביגוד מגן: ביגוד אזהרה בעל נראות גבוהה || |- | ת"י 1268 חלק 3 || מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד-פעמי - מזרקים לשימוש ידני || |- | ת"י 1268 חלק 4 || מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד-פעמי - מזרקים לשימוש עם משאבות מזרק חשמליות || |- | ת"י 1268 חלק 5 || מזרקים סטריליים חד-פעמיים, עם מחט או בלא מחט, המיועדים לאינסולין || |- | ת"י 1268 חלק 6 || מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות לשימוש חד-פעמי - קידוד צבע לזיהוי || |- | ת"י 1268 חלק 7 || מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות סטריליות לשימוש חד-פעמי - דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 1279 חלק 1 || כיסאות גלגלים: כיסאות מונעים ידנית || |- | ת"י 1284 חלק 2 || כפפות מגן נגד פגיעות תרמיות (חום או אש או שניהם) || |- | ת"י 1284 חלק 3 || כפפות מגן: כפפות נגד סיכונים מכניים || |- | ת"י 1284 חלק 4 || כפפות מגן: כפפות נגד כימיקלים ומיקרואורגניזמים מסוכנים: מונחים ודרישות ביצועים בעבור סיכונים כימיים || |- | ת"י 1313 || אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת || |- | ת"י 1317 || ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1338 || אלקטרודות מצופות ואלקטרודות עשויות פלדות דלות סגסוגת לריתוך בקשת || |- | ת"י 1339 || אלקטרודות מצופות לריתוך של פלדות בלתי מחלידות ופלדות עמידות בחום || |- | ת"י 1340 || אלקטרודות מצופות לריתוך בקשת מתכת חשמלית של פלדות לא מסוגסגות || |- | ת"י 1347 || ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 "דרישות כימיות והיגיינה" |- | ת"י 1353 || לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית || |- | ת"י 1366 || מרסס חומר מדמיע להגנה אישית || |- | ת"י 1368 חלק 3 || תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: פליטת חומר חלקיקי || |- | ת"י 1430 חלק 1 || יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC) || |- | ת"י 1430 חלק 2 || יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM || |- | ת"י 1430 חלק 3 || יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך || |- | ת"י 1458 חלק 1.1 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר - דרישות לתנאי הספקה || |- | ת"י 1458 חלק 2.1 || פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם - דרישות לתנאי הספקה || |- | ת"י 1490 חלק 1 || מחיצות וחיפויי גבס: לוחות || |- | ת"י 1516 חלק 2 || כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ-1 ק"ו (1.2 ק"ו = Um) עד 30 ק"ו (36 ק"ו = Um): כבלים למתח נקוב מ-6 ק"ו (7.2 ק"ו = Um) עד 30 ק"ו (36 ק"ו = Um) || |- | ת"י 1546 || מציתים: דרישות בטיחות || |- | ת"י 1554 חלק 1 || לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו || |- | ת"י 1554 חלק 2 || לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית || |- | ת"י 1836 || דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים || תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז' בכסלו התשפ"ג (1 בדצמבר 2022) |- | ת"י 1847 חלק 1 || סולמות: מונחים, טיפוסים, מידות פונקציונליות || |- | ת"י 1847 חלק 2 || סולמות: דרישות, בדיקות וסימון || |- | ת"י 1847 חלק 4 || סולמות: סולמות מפרקיים || |- | ת"י 1898 || משקפי שמש ומשקפיים אופנתיים: דרישות || |- | ת"י 2207 || תחמושת עם הצתה מרכזית לנשק קל לשימוש אזרחי || |- | ת"י 2302 חלק 2 || חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה - מיון, אריזה, תיווי וסימון || |- | ת"י 4004 חלק 1 || דבקים לאריחים: הגדרות ודרישות || |- | ת"י 4141 חלק 12 || ציוד מגן אישי לעיניים: ציוד להגנת העיניים והפנים בעת ריתוך ותהליכים נלווים || |- | ת"י 4210 חלק 1 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים || |- | ת"י 4210 חלק 2 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - דרישות לאופניים לעיר ולשבילי רכיבה, אופניים לבגירים צעירים, אופני הרים ואופני מרוץ || |- | ת"י 4210 חלק 3 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה מקובלות || |- | ת"י 4210 חלק 4 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לבלימה || |- | ת"י 4210 חלק 5 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה להיגוי || |- | ת"י 4210 חלק 6 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לשלדה ולמזלג || |- | ת"י 4210 חלק 7 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לגלגלים ולחישוקים || |- | ת"י 4210 חלק 8 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לדוושות ולמערכת ההינע || |- | ת"י 4210 חלק 9 || אופניים: דרישות בטיחות לאופניים - שיטות בדיקה לאוכף ולעמוד המושב || |- | ת"י 4466 חלק 2 || פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים || |- | ת"י 4476 חלק 1 || צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים - דרישות || |- | ת"י 4501 || מכלים חד-פעמיים לאיסוף פריטים רפואיים חדים המשמשים באזורי טיפול רפואי || |- | ת"י 5111 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5111 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5418 || עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדים || |- | ת"י 5433 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")). |- | ת"י 5433 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5433 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5434 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 5434 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 5485 || נטלים לנורות פלואורניות - שיטות לחישוב מדד נצילות האנרגיה ודרישות לסימון || |- | ת"י 5678 || אוורור בניינים - מובלים - מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים || |- | ת"י 5694 || אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות - דרישות ושיטות בדיקה || |- | ת"י 5840 || שרפרפי שלבים || |- | ת"י 10242 || אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2.1 "הרכב כימי של ציפוי אבץ" |- | ת"י 10255 || צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג - תנאי אספקה טכניים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 "Dangers substances" |- | ת"י 14079 חלק 1 || ציוד רפואי ללא חומר פעיל - דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: גזה סופגת עשויה כותנה וגזה סופגת עשויה כותנה וזהורית || |- | ת"י 14079 חלק 3 || ציוד רפואי ללא חומר פעיל - דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה || |- | ת"י 14304 || מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה - מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל - מפרט דרישות || |- | ת"י 14889 || אופטיקה אופתלמית - עדשות משקפיים: דרישות בסיסיות לעדשות מוגמרות לא-חתוכות || |- | ת"י 21003 חלק 1 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 2 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 3 || מערכות צנרת רב((-))שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 (("))influence on water intended for human consumption((")) |- | ת"י 21003 חלק 5 || מערכות צנרת רב-שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 50214 || כבלים שטוחים גמישים בעלי מעטה פוליוויניל כלורי || |- | ת"י 50464 חלק 1 || שנאי חלוקה תלת-מופעיים טבולים בשמן לתדר 50 הרץ, בעלי הספק מ-50 קו"א עד 2500 קו"א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ-36 ק"ו: יעילות אנרגטית וסימון || |- | ת"י 50541 חלק 1 || שנאי חלוקה תלת-מופעיים מטיפוס יבש לתדר הרץ, בעלי הספק מ-50 קו"א עד 100 קו"א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ-36 ק"ו: יעילות אנרגטית וסימון || |- | ת"י 50588 חלק 1 || שנאים להספק בינוני בתדר 50 הרץ עבור ציוד במתח שאינו גדול מ-36 ק"ו: דרישות כלליות || |- | ת"י 60034 חלק 1 || מכונות חשמל מסתובבות: דירוג וביצועים || |- | ת"י 60155 || מדלקי להט לנורות פלואורניות || |- | ת"י 60188 || נורות אדי כספית בלחץ גבוה - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60192 || נורות אדי נתרן בלחץ נמוך - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60238 || בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסון || |- | ת"י 60245 חלק 5 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים למעליות || |- | ת"י 60245 חלק 6 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת || |- | ת"י 60269 חלק 3 || נתיכים למתח נמוך: דרישות מיוחדות לנתיכים לשימוש בידי אנשים שאינם מיומנים (נתיכים המיועדים בעיקר לשימוש ביתי ולשימושים דומים) - דוגמות למערכות תקניות של נתיכים A עד F || |- | ת"י 60320 חלק 1 || מערכות חיבור למכשירי חשמל לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 60400 || בתי נורה לנורות שפופרת פלואורניות ובתי מדלק || |- | ת"י 60432 חלק 1 || נורות להט - דרישות בטיחות: נורות להט מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות || |- | ת"י 60432 חלק 2 || נורות להט - דרישות בטיחות: נורות הלוגן מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות || |- | ת"י 60601 חלק 1 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class1 |- | ת"י 60601 חלק 2.3 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class1 |- | ת"י 60601 חלק 2.5 || ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על-קוליים || לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב((-))Class1 |- | ת"י 60745 חלק 2.1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות-הולם || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.3 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.12 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.13 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60745 חלק 2.15 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה) || לעניין דרישות סעיף 201 (("))מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 60898 חלק 1 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא"ז) לפעולה בזרם חילופים || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 "Standard values up to and including 10000 A"; : - התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J. |- | ת"י 60921 || נטלים לשפופרות פלואורניות - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60923 || אבזרי עזר לנורות - נטלים לנורות פריקה (למעט נורות שפופרת פלואורניות) - דרישות ביצועים || |- | ת"י 60968 || נורות בעלות נטל עצמי לשימושי תאורה כלליים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 60974 חלק 6 || ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ציוד לעבודות מוגבלות || |- | ת"י 60998 חלק 1 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || |- | ת"י 60998 חלק 2.1 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק מתוברגות || |- | ת"י 60998 חלק 2.2 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק לא מתוברגות || |- | ת"י 60998 חלק 2.3 || התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק חודרות בידוד || |- | ת"י 60999 חלק 1 || התקני חיבור - מוליכי חשמל עשויים נחושת - דרישות בטיחות ליחידות הידוק מתוברגות ולא מתוברגות: דרישות כלליות ודרישות מיוחדות ליחידות הידוק המיועדות למוליכים ששטח החתך שלהם מ-0.2 ממ"ר עד 35 ממ"ר (ועד בכלל) || |- | ת"י 61008 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61009 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם-יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 "Classification" |- | ת"י 61095 || מגעונים אלקטרומכניים לשימוש ביתי ולשימושים דומים || |- | ת"י 61347 חלק 1 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות כלליות ודרישות בטיחות || |- | ת"י 61347 חלק 2.1 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות להתקני הדלקה (למעט מדלקי להט) || |- | ת"י 61347 חלק 2.2 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לממירים אלקטרוניים מורידי מתח לנורות להט המוזנים בזרם ישר או בזרם חילופים || |- | ת"י 61347 חלק 2.3 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים בזרם חילופים או/וגם בזרם ישר והמיועדים לנורות פלואורניות || |- | ת"י 61347 חלק 2.7 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיי ם) || |- | ת"י 61347 חלק 2.8 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: אבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיים) || |- | ת"י 61347 חלק 2.9 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרומגנטיים המיועדים לנורות פריקה (למעט נורות פלואורניות) || |- | ת"י 61386 חלק 24 || מערכות מובלי פלסטיק למתקני חשמל ותקשורת: הטמנה תת-קרקעית || |- | ת"י 61439 חלק 3 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא-מיומנים (DBO) || |- | ת"י 61439 חלק 4 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS) || |- | ת"י 61439 חלק 5 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות || |- | ת"י 61439 חלק 6 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה) || |- | ת"י 61558 חלק 2.5 || בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ושילוביהם: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים עבור מכונות גילוח ולספקי כוח המשולבים במכונות גילוח || |- | ת"י 62040 חלק 1 || מערכות אל-פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות || לעניין מערכות אל-פסק עד 4 קו"א |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 1 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל || למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 62133 חלק 2 || תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא-חומציים אחרים - דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום || למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים |- | ת"י 62368 חלק 1 || ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות || : למעט: : - ספקי כוח חיצוניים; : - ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע; : ואולם, הדרישות של סעיף 201 "מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות" כן משוייכות לקבוצת יבוא זו גם לגבי ספקי כוח אלו |- | ת"י 62552 || מכשירי קירור ביתיים - מאפיינים ושיטות בדיקה || |- | ת"י 62552 חלק 1 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליות || |- | ת"י 62552 חלק 2 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות ביצועים || |- | ת"י 62552 חלק 3 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: צריכת אנרגייה ונפח || |- | ת"י 62560 || נורות דיודה פולטת אור (LED) במתח גדול מ-50 וולט, בעלות נטל עצמי, לשימושי תאורה כלליים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 62776 || נורות דיודה פולטת אור (LED) בעלות שתי כיפות שנתכנו להחלפת נורות פלואורניות לינאריות - דרישות בטיחות || |- | ת"י 62841 חלק 1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות כלליות || : לעניין דרישות: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.2 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות-הולם המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.4 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.5 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.8 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.9 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.11 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.14 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 62841 חלק 2.17 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד || : לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת"י 62841: : - התוספת הלאומית לסעיף 7 "Classification"; : - התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 "Supply connections and external flexible cords"; : - סעיף 4.204 - (("))פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות((")) |- | ת"י 71452 חלק 1 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי || למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 (("))special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water((")) |- | ת"י 71452 חלק 2 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 3 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |- | ת"י 71452 חלק 5 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה || למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן |} == תוספת רביעית == ==== ((([[סעיף 2(א)(4)]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ד-2) : {| ! width="20%" | מספר תקן !! width="40%" | שם תקן !! width="40%" | תנאים לקבוצות יבוא |- | ת"י 136 חלק 1 || אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: אריזות || |- | ת"י 136 חלק 2 || אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: ציפויים ולכות || |- | ת"י 136 חלק 3 || אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: מידות של סגרים (מכסים) וסגירה || |- | ת"י 388 || פחמן דו-חמצני מעובה || |- | ת"י 426 חלק 1 || כפפות גומי חד-פעמיות: כפפות ניתוח מעוקרות || |- | ת"י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה לעניין מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא) || |- | <!-- (תיקון: תשפ"ד-2) --> ת"י 4295 || מכלי לחץ || לעניין מפרידי שמן למדחסים בורגיים |- | ת"י 5438 חלק 1 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה הידרוכלורית || |- | ת"י 5438 חלק 2 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: כלור || |- | ת"י 5438 חלק 3 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן תת-כלוריטי || |- | ת"י 5438 חלק 4 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה פלואורוסיליצית (חומצה הקסא-פלואורוסיליצית) || |- | ת"י 5438 חלק 5 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: תמיסת אמוניה || |- | ת"י 5438 חלק 6 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן הידרוקסידי || |- | ת"י 5438 חלק 7 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן תת-כלוריטי || |- | ת"י 5438 חלק 8 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן כלוריטי || |- | ת"י 5438 חלק 9 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: אלומיניום גופרתי || |- | ת"י 5438 חלק 10 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה גופרתית || |- | ת"י 5438 חלק 11 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: ברזל תלת-כלורי || |- | ת"י 5438 חלק 12 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן פחמתי (קלציום קרבונט) || |- | ת"י 5438 חלק 13 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פחם פעיל גרגירי בתולי || |- | ת"י 5438 חלק 14 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל-אמידים קטיוניים || |- | ת"י 5438 חלק 15 || כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל-אמידים אניונים ולא-יוניים || |- | ת"י 12402 חלק 1 || התקני ציפה אישיים: אפודות הצלה לאוניות המפליגות בים - דרישות בטיחות || |- | ת"י 60974 חלק 1 || ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ספקי כוח לריתוך || |- | ת"י 61439 חלק 1 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות || |- | ת"י 61439 חלק 2 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק || |- | ת"י 62040 חלק 1 || מערכות אל-פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות לעניין מערכות אל-פסק שהספקן מעל 4 קו"א || |- | ת"י 62368 חלק 1 || ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות לעניין ספקי כוח לציוד טכנולוגית המידע, שהספקם מעל 3000 וואט || |} <פרסום> כ"ט באייר התשפ"ב (30 במאי 2022) <חתימה> אורנה ברביבאי שרת הכלכלה והתעשייה i8wqv4dhavqifcd2p7itlvhpp9p59v4 0 468187 3025104 3021572 2026-07-17T13:30:07Z OpenLawBot 8112 [3025092] תיקון תשפ"ו מס' 2 3025104 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3058|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10191.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1052|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2838|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11343.pdf}}, {{ח:תיבה|2892|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11350.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 860|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11682.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2266|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12435.pdf}}, {{ח:תיבה|2428|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12477.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|ו־2א}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}} (להלן – הפקודה), ולאחר קבלת המלצת הצוות לעניין {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|סעיפים 2(א)(1)(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|ו־2(א)(2) לפקודה}}, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|קבוצות יבוא והתנאים ליבוא טובין לכל קבוצת יבוא|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} טובין שחל עליהם תקן רשמי, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}} (להלן – חוק התקנים), יידרשו לעמוד בתנאים המפורטים בצו זה לשם יבואם בהתאם לקבוצה שאליה משויך התקן הרשמי החל עליהם (בצו זה – קבוצות יבוא), כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} קבוצת יבוא מספר 1 – קבלת אישור עמידה בדרישות הממונה וזאת לאחר קבלת אישור דגם ואישור משלוח, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א(ד)}} לפקודה; {{ח:תת|(2)}} קבוצת יבוא מספר 2 – עמידה בשני התנאים המצטברים המפורטים להלן, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א(ג)}} לפקודה: {{ח:תתת|(א)}} קבלת אישור דגם; היבואן ישמור את אישור הדגם לפי פסקת משנה זו בתיק המוצר כאמור בפסקת משנה (ב); {{ח:תתת|(ב)}} היבואן שמר תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2ו|בסעיף 2ו לפקודה}} (להלן – הצהרה של היבואן) כי הטובין שבמשלוח תואמים את הדגם שנבדק וקיבל אישור דגם כאמור בפסקת משנה (א), הכול לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|הפקודה}} והוראות הממונה על התקינה שנקבעו לפיה; {{ח:תת|(3)}} קבוצת יבוא מספר 3 – שמירת תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן בדבר התאמת הטובין שבמשלוח לדרישות התקינה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|בסעיף 9(א)(1) לחוק התקנים}} שחלות עליהםף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א(ב)}} לפקודה; {{ח:תת|(4)}} קבוצת יבוא מספר 4 – טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, שהשחרור שלהם לא יהיה מותנה בקבלת אישור ת״ר כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#תוספת 2|בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע״ד–2014}} (להלן – צו יבוא חופשי), ויינתן לגביהם היתר מראש לפי {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#סעיף 2|סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי}}. {{ח:סעיף|2|שיוך תקנים רשמיים לקבוצות יבוא ופרסומם}} {{ח:תת|(א)}} תקנים רשמיים ישויכו לקבוצות יבוא, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 1 אם הוא מנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} והתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(1) לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(2) לפקודה}} וזאת לפי המלצת הממונה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|לסעיף האמור}}; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:תתתת|(ג)}} הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(3) לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ד)}} הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(4) לפקודה}}; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}; {{ח:תתת|(2)}} תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 2 אם הוא מנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} והתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי תקן רשמי שחל על טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(1) {{ח:הערה|לפקודה}}}} – התקיימו לגביו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסיפה של סעיף 2א(ד)(1) לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי תקן רשמי שאינו תקן כאמור בפסקת משנה (א) – נקבע שיוכו לקבוצת יבוא מספר 2 בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|סעיף 2א(ג) לפקודה}}; אם שיוכו של התקן מוגבל בזמן, השיוך לפי פסקת משנה זו יהיה מוגבל לתקופה הקבועה לצידו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת}}; {{ח:תתת|(3)}} תקן רשמי שאינו משויך לקבוצות יבוא מספר 1 ו־2 לפי פסקאות (1) ו־(2), ישויך לקבוצת יבוא מספר 3; רשימת התקנים שמשויכים לקבוצת יבוא מספר 3 מפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ואולם העדרו של תקן אשר מתקיים בו האמור ברישה, {{ח:פנימי|תוספת 3|מהתוספת השלישית}}, אין בו כדי לגרוע משיוכו של אותו תקן לקבוצת יבוא מספר 3; {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), תקן רשמי הנוגע לסוגי טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, ישויך לקבוצת יבוא מספר 4, אם לא נקבע לגביו אחרת לפי צו זה, והוא מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}. {{ח:תת|(ב)}} הרשימה המלאה והעדכנית של התקנים הרשמיים לפי שיוכם לקבוצות היבוא תתפרסם באתר המשרד ותעודכן מזמן לזמן. {{ח:תת|(ג)}} הממונה על התקינה יפרסם אחת לשנה בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספות הראשונה עד הרביעית}} המעודכנות. {{ח:סעיף|3|קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי}} {{ח:תת|(א)}} בטרם קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי יפרסם הממונה על התקינה הודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך באתר האינטרנט של המשרד; הודעה כאמור תפורסם עד 30 ימים לפני פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה, אלא אם כן החליט השר כי ההודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך של תקן מסוים תהיה לתקופה קצרה יותר, בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין, ובלבד שתקופה זו לא תפחת מ־14 ימים. {{ח:תת|(ב)}} הממונה על התקינה יודיע על פרסום ההודעה כאמור בתקנת משנה (א) לשר הממונה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 8|בסעיף 8(ד) לחוק התקנים}}, וליבואנים הרשומים; נוסף על האמור, הממונה על התקינה יודיע לפי תקנת משנה זו גם לגופים המפורטים להלן, ובלבד שאותם גופים הודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: {{ח:תתת|(1)}} איגוד לשכות המסחר; {{ח:תתת|(2)}} התאחדות התעשיינים בישראל; {{ח:תתת|(3)}} ארגוני הצרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ג)}} שינוי שיוך של תקן רשמי ייכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, אלא אם כן החליט השר כי שינוי השיוך ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר או מוקדם יותר, בשל צורך בתקופת היערכות ארוכה יותר או בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין. {{ח:סעיף|4|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) (להלן – יום התחילה). {{ח:סעיף|5|תחולה|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} צו זה יחול לגבי בקשות לקבלת אישור עמידה בדרישות ממונה שיוגשו ביום התחילה או לאחריו או לגבי טובין שיובאו ביום התחילה או לאחריו, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות צו זה יחולו על טובין שחל עליהם תקן רשמי ושנקבע בעניינם {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#תוספת 2|בטור ג׳ לתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע״ד–2014}}, כי הם חייבים באישור ת״ר או בהצהרת ת״ר. {{ח:סעיף|6|ביטול {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא) 2021|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ״א–<wbr>2021}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא) 2021|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ״א–2021}} – בטל. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(1)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 66</td><td>מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 69</td><td>מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 70 חלק 1</td><td>מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): תכן ומבנה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 70 חלק 2</td><td>מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): בדיקות תקופתיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 318</td><td>מטפי פחמן דו־חמצני מיטלטלים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 365 חלק 1</td><td>ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 365 חלק 2</td><td>ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 365 חלק 3</td><td>ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 448 חלק 1</td><td>הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 463</td><td>מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 565 חלק 1</td><td>כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים – דרישות מינימום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 565 חלק 2</td><td>כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות – דרישות מינימום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 570 חלק 1</td><td>מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה ושל גז סניקה המאוחסנים במשותף – המטפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 570 חלק 2</td><td>מטפים מיטלטלים: מד־לחץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 1</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 2</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 1</td><td>שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 2.1</td><td>שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים המופעלים ידנית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 2.2</td><td>שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים הנסגרים מעצמם</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 3</td><td>שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 764</td><td>זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ״ם) בפזה גזית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 808</td><td>תרמוסטטים למחממי מים חשמליים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 844</td><td>מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ״מ)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 1</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירים הצורכים גפ״מ בפזה גזית בלחץ ישיר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 2</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מחממים קורנים ללא ארובה (”מחממי פטרייה“) לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 3</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 4</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירי צלייה (”ברביקיו“) לשימוש מחוץ לבניינים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 987</td><td>מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 1</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, ללא ארובה, המופעלים בגפ״ם</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 2</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 3</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 4</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, ללא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 5</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־20 קו״ט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 6</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1001 חלק 3</td><td>בטיחות אש בבניינים: מדפי אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1049</td><td>מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1116</td><td>מוני גז</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1139 חלק 2</td><td>פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת״ם) – דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1153</td><td>מטפים לכיבוי אש לשימוש חד־פעמי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1212</td><td>דלתות אש: עמידות־אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1212 חלק 1</td><td>מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 1</td><td>מערכות גילוי אש: גלאי עשן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 2</td><td>מערכות גילוי אש: יחידות בקרה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 3</td><td>מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 4</td><td>מערכות גילוי אש: גלאי חום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 5</td><td>מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 6</td><td>מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 10</td><td>מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 1</td><td>מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 2</td><td>מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 3</td><td>מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז – תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 4</td><td>מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ־70 קילווט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1300</td><td>מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1516 חלק 1</td><td>כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) ו־3 ק״ו (3.6 ק״ו = Um)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1604 חלק 1</td><td>מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים – בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1607</td><td>שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) ולגז טבעי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1836</td><td>דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 1921</td><td>וסתי לחץ לגפ״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1964</td><td>שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד־כיווני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2206 חלק 1</td><td>גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2217</td><td>מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2252 חלק 1</td><td>מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2252 חלק 2</td><td>משטחי הרמה חשמליים למוגבלי־תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 0</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – דרישות יסוד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 1</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות חשמליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 2</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות הידרוליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 41</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא – מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4295</td><td>מכלי לחץ</td><td>למעט מפרידי שמן למדחסים בורגיים</td></tr> <tr><td>ת״י 4314</td><td>צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר וללא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 3</td><td>פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 4</td><td>פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 5</td><td>פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5198</td><td>מכלי גז מסגסוגת אלומיניום בלא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 9809 חלק 1</td><td>מכלי גז – מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ־1100 מגפ״ס</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 9809 חלק 2</td><td>מכלי גז – מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ־1100 מגפ״ס או שווה לו</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 9809 חלק 3</td><td>מכלי גז – מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר – תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 1</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 2</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 3</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים ללא מעטה המיועדים לתיול קבוע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 4</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 5</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 6</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61242</td><td>תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 71568 חלק 3</td><td>אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 71568 חלק 4</td><td>אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(2)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 1</td><td>צמנט: צמנט רגיל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.10</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות מיטלטלות לילדים</td><td>למעט סעיף 0.3.203 – תאימות אלקטרומגנטית בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה</td></tr> <tr><td>ת״י 32 חלק 1.1</td><td>תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי־תקע חד־מופעיים לזרמים עד 16 אמפר – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 32 חלק 2.5</td><td>תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 33 חלק 1</td><td>מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות</td><td>למעט לגבי מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה</td></tr> <tr><td>ת״י 37 חלק 1</td><td>לבידים: לבידים רגילים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 37 חלק 2</td><td>לבידים: לבידים עם מליא פסיסי עץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 1</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 ”דרישות עיצוב“</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 2</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 ”מגופים המיועדים למי שתיה“</td></tr> <tr><td>ת״י 69</td><td>מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי</td><td>&nbsp; </td></tr> <tr><td>ת״י 145 חלק 1</td><td>תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 221</td><td>טרפנטין מינרלי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 251</td><td>מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 14 ”מניעת הפרעות רדיו“; {{ח:תת|–}} סעיף 25.1 ”חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים“ במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו־פיני; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ – ואולם, הדרישה לעניין תכולת עופרת כן משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 261</td><td>תמיסות נתרן תת כלוריתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 272</td><td>שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 ”חומרים שיטות ייצור“</td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 1</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור ”תנאים לקבוצות יבוא“ {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, בשורה המתחילה במילים ”ת״י 386 חלק 1“</td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 2</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור ”תנאים לקבוצות יבוא“ {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, בשורה המתחילה במילים ”ת״י 386 חלק 2“</td></tr> <tr><td>ת״י 428</td><td>סירי לחץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 438 חלק 1</td><td>אבקות ניקוי – דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 1</td><td>בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות</td><td>למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 2</td><td>בטיחות צעצועים: דליקות</td><td>למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 3</td><td>בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים</td><td>למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 7</td><td>בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>לעניין צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 8</td><td>בטיחות צעצועים: צעצועי פעילות לשימוש ביתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 14</td><td>בטיחות צעצועים: קפצות (טרמפולינות) לשימוש ביתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 1</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 2</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 681 חלק 3</td><td>לולים לשימוש ביתי: עגלולים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 1</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 2</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 3</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 4</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות – שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 742</td><td>מנפקי אירוסול</td><td>לעניין אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת״י 2302 חלק 1</td></tr> <tr><td>ת״י 832 חלק 2.1</td><td>מפסק מגן הפועל בזרם־דלף ללא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887</td><td>לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887 חלק 1</td><td>לוחות שבבים: לוחות לא מחופים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887 חלק 2</td><td>לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887 חלק 3</td><td>לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 1</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} למעט: {{ח:תת|–}} מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ־9 וולט; {{ח:תת|–}} כורסאות קימה חשמליות; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 ”Supply connection and external flexible cords“ לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו {{ח:ת}} {{מוקטן|* תנאי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת״י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת״י 900 חלק 1.}} </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.2</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.3</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.5</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.6</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.7</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 10.202 ”טיב הכביסה“; {{ח:תת|–}} סעיף 10.203 ”טיב הסחיטה“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.9</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.11</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.12</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו{{ח:הערה|)}}; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.13</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.14</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.15</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ־10 ליטר, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.17</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.23</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.24</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 6.101 ”Classification“ {{ח:תת|–}} סעיף 22.110א ”אמצעי קירור“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.29</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.30</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.35</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 10.1 ”Power input and current“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.45</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו{{ח:הערה|)}}; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.59</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.60</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג׳קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא)</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.74</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.77</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות־דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך־רגל</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.80</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.82</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.85</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.91</td><td>בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td><-- (תיקון: תשפ״ו־2) --> ת״י 907 חלק 1</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td><-- (תיקון: תשפ״ו־2) --> ת״י 907 חלק 2</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td><-- (תיקון: תשפ״ו־2) --> ת״י 907 חלק 3</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td><-- (תיקון: תשפ״ו־2) --> ת״י 907 חלק 4</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה – כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td><-- (תיקון: תשפ״ו־2) --> ת״י 907 חלק 5</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 3</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות</td><td>למעט דרישת סעיף 5.1.1 ”דרישת התאמה בהתפשטות“</td></tr> <tr><td>ת״י 994 חלק 1</td><td>מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה</td><td> {{ח:ת}} למעט לגבי: {{ח:תת|–}} מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא); {{ח:תת|–}} מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 203 בעניין ”דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול“; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 204 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.1</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – שיטות בדיקה</td><td>למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – גבולות מותרים</td><td>למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 3.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים – גבולות מותרים</td><td>למעט לגבי כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1038 חלק 2.1</td><td>מפסק מגן משולב הפועל בזרם־דלף ובזרם־יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1048</td><td>מוצרי טיפול בילדים – עריסות נישאות ומעמדים לתינוקות – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1107</td><td>התקני ריסון לילדים ברכב מנועי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1144</td><td>שסתום כדורי עשוי מתכת</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 ”חומרים“</td></tr> <tr><td>ת״י 1157</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מוצצים לתינוקות ולילדים קטנים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1273</td><td>מוצרים לשימוש ולטיפול בילד – ”הליכונים“ לתינוקות: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1317</td><td>ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1343</td><td>צבעים ולכות – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1347</td><td>ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1417</td><td>אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 1.2</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר – דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 2.2</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם – דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1481</td><td>לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 1</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 2</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות תלויות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 3</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למגלשות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 4</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למסילות גלישה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 5</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לסחרחורות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 6</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות מאזניים ולמיתקני נענוע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1505 חלק 1</td><td>מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי – סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1505 חלק 2</td><td>מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1548</td><td>מזרנים ומגיני ראש למיטות ולעגלות של תינוקות ופעוטות, ולחפצים ביתיים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1605 חלק 1</td><td>מגלשות מים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1613</td><td>קסדות מגן לרוכבי אופניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1735 חלק 4</td><td>פלדה לדריכת בטון – גדילים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1811</td><td>שיטות ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל מכל מכללי העגילים המוחדרים לנקבים שנעשו בגוף האדם (פירסינג) ומפריטים המיועדים לבוא במגע ישיר וממושך עם העור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1888 חלק 1</td><td>מוצרים לטיפול בילדים – עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה ועגלות בעלות מרכב שכיבה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1888 חלק 2</td><td>מוצרים לטיפול בילדים – עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה לילדים שמשקלם גדול מ־15 ק״ג ועד 22 ק״ג</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1913</td><td>לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2250 חלק 1</td><td>פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td><-- (תיקון: תשפ״ו־2) --> ת״י 2251 חלק 1</td><td>מענבי רצועות להרמה – בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים־עשויים, לשימוש כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td><-- (תיקון: תשפ״ו־2) --> ת״י 2251 חלק 2</td><td>מענבי רצועות הרמה – בטיחות: מענבים עגולים מסיבים־עשויים, לשימוש כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2302 חלק 1</td><td>חומרים ותערובות מסוכנים: סיווג, תיווי, סימון ואריזה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4007 חלק 1</td><td>ריהוט – מיטות קומתיים ומיטות גבוהות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות, חוזק וקיימות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4272</td><td>תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומנים – דרישות לבטיחות, אריזה וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td><-- (תיקון: תשפ״ו־2) --> ת״י 4280 חלק 1</td><td>דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4402 חלק 1.1</td><td>פרופילי אלומיניום לשימושים ארכיטקטונים: פרופילים משוחלים מדויקים מסגסוגות 6060 ו־6063 – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5113</td><td>חומרי פלסטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 1</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 2</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי – שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 3</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 4</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי – התקנה ותחזוקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5201</td><td>חומרים להצתת פחמים או עץ, לשימוש במכשירי צלייה וקלייה (”מנגל“, ”ברביקיו“, ”גריל“) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5378</td><td>מתקני משחקים מתנפחים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5817 חלק 1</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה מכניות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5817 חלק 2</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה כימיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 6558 חלק 1</td><td>בטיחות תכשיטים: תכשיטים לילדים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 8098</td><td>אופניים – דרישות בטיחות לאופניים לילדים קטנים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 10242</td><td>אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2.1 ”הרכב כימי של ציפוי אבץ“</td></tr> <tr><td>ת״י 10255</td><td>צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג – תנאי אספקה טכניים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 ”Dangerous substances“</td></tr> <tr><td><-- (תיקון: תשפ״ו־2) --> ת״י 12159</td><td>מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12227 חלק 1</td><td>לולים לשימוש ביתי: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12586</td><td>אבזרים לטיפול בילדים – מחזיק מוצץ: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12790</td><td>מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם – עריסות–מושב (”טרמפולינות“ לתינוקות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 13209 חלק 1</td><td>אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מנשאי תינוק – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי גב בעלי מסגרת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 13209 חלק 2</td><td>אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מנשאי תינוק – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאים רכים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 13209 חלק 3</td><td>אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מנשאי תינוק – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי כריכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14036</td><td>מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם – נדנדות הקפצה לתינוקות – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14372</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – סכין, כף ומזלג (סכו״ם) ואבזרי האכלה: דרישות בטיחות ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14988 חלק 1</td><td>כיסאות גבוהים לילדים: דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 16128</td><td>אופטיקה אופתלמית – שיטת ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל ממסגרות של משקפי ראייה וממשקפי שמש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 16232</td><td>מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם – נדנדות לתינוקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 1</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 2</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 3</td><td>מערכות צנרת רב{{ח:הערה|־}}שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 5</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 60095 חלק 1</td><td>מצברי התנעה מטיפוס עופרת–חומצה: דרישות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 1</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 2</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 3</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 4</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 7</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 8</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 1</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית לציוד רפואי (להלן – הדירקטיבה אירופאית) מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class2+Class4</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.1</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מאיצי אלקטרונים בתחום מ־1 MeV ועד 50 MeV</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.2</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לניתוח הפועל בתדר גבוה ושל אבזרים לניתוח הפועלים בתדר גבוה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.3</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class2+Class3</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.4</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מפעמים (דפיברילטורים) לבביים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.5</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על־קוליים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class2+Class3</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.6</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד רפואי הפועל סגלי־מיקרו {{ח:הערה|[צ״ל: בגלי־מיקרו]}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60670 חלק 1</td><td>תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60730 חלק 2.7</td><td>אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות־הולם</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.3</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.12</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.13</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.15</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה)</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60898 חלק 1</td><td>אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 ”Standard values up to and including 10000 A“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J </td></tr> <tr><td>ת״י 60898 חלק 2</td><td>אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61008 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61009 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם־יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61084 חלק 1</td><td>מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61084 חלק 2.1</td><td>מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות מיוחדות למערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל, המיועדות להרכבה על קירות ועל תקרות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61386 חלק 21</td><td>מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים קשיחים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61386 חלק 22</td><td>מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים כפיפים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 1</td><td>בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות כלליות ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.4</td><td>בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאים מבדדים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.6</td><td>בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאי בטיחות מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאי בטיחות מבדדים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.7</td><td>בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות מיוחדות ובדיקות לשנאים וספקי כוח לצעצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 1</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל</td><td>לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 2</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום</td><td>לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62368 חלק 1</td><td>ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} ספקי כוח חיצוניים; {{ח:תת|–}} ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע, שהספקם עד 3000 וואט; {{ח:ת}} ואולם הדרישות של סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} אינן משוייכות לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.2</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות־הולם המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.4</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.5</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.8</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.9</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.11</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.14</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.17</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 1</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי</td><td>לעניין עמידה בדרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 {{ח:הערה|”}}special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 2</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 3</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 5</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(3)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 5 חלק 1</td><td>בלוקי בטון: בלוקי קיר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 6</td><td>אריחי רצפה מטראצו</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 8</td><td>מוצרי בטון טרומיים לריצוף</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 19</td><td>אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 1</td><td>מנורות: דרישות כלליות ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.1</td><td>מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.2</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות גומחה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.3</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת כבישים ורחובות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.4</td><td>מנורות: מנורות מיטלטלות למטרות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.5</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות הצפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.6</td><td>מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.7</td><td>מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.8</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – פנסי יד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.9</td><td>מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.10</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות מיטלטלות לילדים</td><td>לעניין סעיף 0.3.203 – {{ח:הערה|”}}תאימות אלקטרומגנטית{{ח:הערה|“}} בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.11</td><td>מנורות: מנורות לאקווריון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.17</td><td>מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.18</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.19</td><td>מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.20</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – שרשרות תאורה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.22</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת חירום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.23</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאוד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.25</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 23 חלק 3</td><td>מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 27</td><td>צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 33 חלק 1</td><td>מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות</td><td>לעניין מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 1</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 ”דרישות עיצוב“</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 2</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 ”מגופים המיועדים למי שתיה“</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 139</td><td>נוזל על בסיס חומרים פעילי־שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 169</td><td>ברז בית מסגסוגת נחושת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 172</td><td>מכלי זכוכית למוצרי מזון ולמשקאות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 215 חלק 1</td><td>רעפים: רעפי חרסית משתלבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 215 חלק 2</td><td>רעפים: רעפים ואבזרים העשויים בטון לחיפוי גגות וקירות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 222</td><td>מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 240</td><td>סבון תמרוקים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 251</td><td>מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 14 ”מניעת הפרעות רדיו“; {{ח:תת|–}} סעיף 25.1 ”חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים“ במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו־פיני; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ – למעט הדרישה לעניין תכולת עופרת אשר אינה משויכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 272</td><td>שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 ”חומרים שיטות ייצור“</td></tr> <tr><td>ת״י 282</td><td>גפרורים – דרישות ביצועים, בטיחות ומיון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 314</td><td>אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 383 חלק 1</td><td>גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 383 חלק 2</td><td>גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 1</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי – דרישות ושיטות בדיקה</td><td> {{ח:ת}} השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: {{ח:ת}} אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל־annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; {{ח:תת}} או {{ח:ת}} תעודת דגם מאת NB בהתאם ל־annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל־annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 </td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 2</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן – דרישות ושיטות בדיקה</td><td> {{ח:ת}} השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: {{ח:ת}} אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל־annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; {{ח:תת}} או {{ח:ת}} תעודת דגם מאת NB בהתאם ל־annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל־annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 </td></tr> <tr><td>ת״י 472</td><td>כלי עבודה ידניים המופעלים על ידי תחמישים – דרישות בטיחות – כלים לקיבוע ולסימון קשיח</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 484</td><td>קסדות בטיחות תעשייתיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.1</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.2</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יצקת ברזל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.3</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.4</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.5</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.6</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 520</td><td>שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 1</td><td>בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); {{ח:תת|–}} צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); {{ח:תת|–}} צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים </td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 2</td><td>בטיחות צעצועים: דליקות</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); {{ח:תת|–}} צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); {{ח:תת|–}} צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים </td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 3</td><td>בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); {{ח:תת|–}} צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); {{ח:תת|–}} צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים </td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 7</td><td>בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות – דרישות ושיטות בדיקה</td><td> {{ח:ת}} למעט צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 </td></tr> <tr><td>ת״י 576 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 636</td><td>שטיחי טקסטיל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 733</td><td>משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 742</td><td>מנפקי אירוסול</td><td>למעט לגבי אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת״י 2302 חלק 1</td></tr> <tr><td>ת״י 750</td><td>צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 751</td><td>צמר מינרלי לבידוד: מוצרים מעוצבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 751 חלק 1</td><td>צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בניינים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 751 חלק 2</td><td>צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של מתקנים תעשייתיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 798 חלק 1</td><td>אופטיקה אופתלמית – עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות חד־מוקדיות ולעדשות רב־מוקדיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 798 חלק 2</td><td>אופטיקה אופתלמית – עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות בעלות כוח משתנה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 808</td><td>תרמוסטטים למחממי מים חשמליים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז׳ בכסלו התשפ״ג (1 בדצמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 818 חלק 2</td><td>חיתולים: חיתולים חד־פעמיים לתינוקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 821 חלק 2</td><td>יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 840 חלק 1</td><td>סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 840 חלק 2</td><td>סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים: סרטי דוק פוליוויניל כלורי (PVC)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 867</td><td>תרמומטרים רפואיים העשויים כספית בזכוכית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 873</td><td>ילקוט לתלמיד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 884 חלק 1</td><td>צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת־קרקעיים ללא לחץ: דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 1</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ־9 וולט; {{ח:תת|–}} כורסאות קימה חשמליות; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 ”Supply connection and external flexible cords“ לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו {{ח:ת}} {{מוקטן|* תנאיי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת״י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת״י 900 חלק 1}} </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.2</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.3</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.5</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.6</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.7</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 10.202 ”טיב הכביסה“; {{ח:תת|–}} סעיף 10.203 ”טיב הסחיטה“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.9</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.11</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.12</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינם משויכים לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.13</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.14</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.15</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ – ואולם דרישת תכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ־10 ליטר, אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.16</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.17</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.23</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.24</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 6.101 ”Classification“; {{ח:תת|–}} סעיף 22.110א ”אמצעי קירור“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.25</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי־מיקרו, לרבות תנורי גלי־מיקרו משולבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.28</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.29</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.30</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.35</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 10.1 ”Power input and current“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.45</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.52</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.55</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.59</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו{{ח:הערה|)}}; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”{{ח:הערה|מתיישבות (}}תאימות{{ח:הערה|)}} אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.60</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג׳קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא)</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.66</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.74</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.77</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות־דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך־רגל</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.80</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.81</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.82</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.85</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”{{ח:הערה|מתיישבות (}}תאימות{{ח:הערה|)}} אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.91</td><td>בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”{{ח:הערה|מתיישבות (}}תאימות{{ח:הערה|)}} אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.95</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגורים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.97</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 21.03</td><td>מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות – דרישות מיוחדות עבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 1</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.1</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – הגדרות ותכונות פיזיקליות ומכניות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.2</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – זכוכית צפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.3</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – זכוכית משוכה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.4</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – מידות אספקה ומידות סופיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 3</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות</td><td>לעניין דרישת סעיף 5.1.1 ”דרישת התאמה בהתפשטות“</td></tr> <tr><td>ת״י 950</td><td>פרזול בניין – מנגנון גלילי למנעול – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 958 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 990 חלק 1</td><td>סוללות ראשוניות: כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 994 חלק 1</td><td>מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 203 בעניין ”דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול“; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 204 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 997</td><td>אגדים לשימוש רפואי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.1</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – שיטות בדיקה</td><td>לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – גבולות מותרים</td><td>לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 3.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים – גבולות מותרים</td><td>לעניין כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1084</td><td>סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1104</td><td>תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1112 חלק 2</td><td>ציוד מגן אישי: מנעלי בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1144</td><td>שסתום כדורי עשוי מתכת</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 ”חומרים“</td></tr> <tr><td>ת״י 1147</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1147 חלק 1</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר – כותנה או אלסטומר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1147 חלק 2</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1147 חלק 3</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית בערב</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1148</td><td>מעקרי קיטור גדולים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1228</td><td>אגד מתמתח מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1240</td><td>אגד גבס</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1258 חלק 2</td><td>ביגוד מגן – דרישות לביגוד מגן כשקיימת סכנת היתפסות בחלקים נעים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1258 חלק 4</td><td>ביגוד מגן: ביגוד אזהרה בעל נראות גבוהה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 3</td><td>מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד־פעמי – מזרקים לשימוש ידני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 4</td><td>מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד־פעמי – מזרקים לשימוש עם משאבות מזרק חשמליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 5</td><td>מזרקים סטריליים חד־פעמיים, עם מחט או בלא מחט, המיועדים לאינסולין</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 6</td><td>מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות לשימוש חד־פעמי – קידוד צבע לזיהוי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 7</td><td>מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות סטריליות לשימוש חד־פעמי – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1279 חלק 1</td><td>כיסאות גלגלים: כיסאות מונעים ידנית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1284 חלק 2</td><td>כפפות מגן נגד פגיעות תרמיות (חום או אש או שניהם)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1284 חלק 3</td><td>כפפות מגן: כפפות נגד סיכונים מכניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1284 חלק 4</td><td>כפפות מגן: כפפות נגד כימיקלים ומיקרואורגניזמים מסוכנים: מונחים ודרישות ביצועים בעבור סיכונים כימיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1313</td><td>אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1317</td><td>ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1338</td><td>אלקטרודות מצופות ואלקטרודות עשויות פלדות דלות סגסוגת לריתוך בקשת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1339</td><td>אלקטרודות מצופות לריתוך של פלדות בלתי מחלידות ופלדות עמידות בחום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1340</td><td>אלקטרודות מצופות לריתוך בקשת מתכת חשמלית של פלדות לא מסוגסגות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1347</td><td>ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1353</td><td>לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1366</td><td>מרסס חומר מדמיע להגנה אישית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1368 חלק 3</td><td>תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: פליטת חומר חלקיקי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1430 חלק 1</td><td>יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1430 חלק 2</td><td>יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1430 חלק 3</td><td>יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 1.1</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר – דרישות לתנאי הספקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 2.1</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם – דרישות לתנאי הספקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1490 חלק 1</td><td>מחיצות וחיפויי גבס: לוחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1516 חלק 2</td><td>כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב מ־6 ק״ו (7.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1546</td><td>מציתים: דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1554 חלק 1</td><td>לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1554 חלק 2</td><td>לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1836</td><td>דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז׳ בכסלו התשפ״ג (1 בדצמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 1847 חלק 1</td><td>סולמות: מונחים, טיפוסים, מידות פונקציונליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1847 חלק 2</td><td>סולמות: דרישות, בדיקות וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1847 חלק 4</td><td>סולמות: סולמות מפרקיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1898</td><td>משקפי שמש ומשקפיים אופנתיים: דרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2207</td><td>תחמושת עם הצתה מרכזית לנשק קל לשימוש אזרחי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2302 חלק 2</td><td>חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה – מיון, אריזה, תיווי וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4004 חלק 1</td><td>דבקים לאריחים: הגדרות ודרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4141 חלק 12</td><td>ציוד מגן אישי לעיניים: ציוד להגנת העיניים והפנים בעת ריתוך ותהליכים נלווים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 1</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 2</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – דרישות לאופניים לעיר ולשבילי רכיבה, אופניים לבגירים צעירים, אופני הרים ואופני מרוץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 3</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה מקובלות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 4</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לבלימה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 5</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה להיגוי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 6</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לשלדה ולמזלג</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 7</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לגלגלים ולחישוקים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 8</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לדוושות ולמערכת ההינע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 9</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לאוכף ולעמוד המושב</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 2</td><td>פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4476 חלק 1</td><td>צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים – דרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4501</td><td>מכלים חד־פעמיים לאיסוף פריטים רפואיים חדים המשמשים באזורי טיפול רפואי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5418</td><td>עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}.</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5485</td><td>נטלים לנורות פלואורניות – שיטות לחישוב מדד נצילות האנרגיה ודרישות לסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5678</td><td>אוורור בניינים – מובלים – מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5694</td><td>אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5840</td><td>שרפרפי שלבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 10242</td><td>אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2.1 ”הרכב כימי של ציפוי אבץ“</td></tr> <tr><td>ת״י 10255</td><td>צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג – תנאי אספקה טכניים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 ”Dangers substances“</td></tr> <tr><td>ת״י 14079 חלק 1</td><td>ציוד רפואי ללא חומר פעיל – דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: גזה סופגת עשויה כותנה וגזה סופגת עשויה כותנה וזהורית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14079 חלק 3</td><td>ציוד רפואי ללא חומר פעיל – דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14304</td><td>מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה – מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל – מפרט דרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14889</td><td>אופטיקה אופתלמית – עדשות משקפיים: דרישות בסיסיות לעדשות מוגמרות לא־חתוכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 1</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 2</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 3</td><td>מערכות צנרת רב{{ח:הערה|־}}שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 5</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 50214</td><td>כבלים שטוחים גמישים בעלי מעטה פוליוויניל כלורי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 50464 חלק 1</td><td>שנאי חלוקה תלת־מופעיים טבולים בשמן לתדר 50 הרץ, בעלי הספק מ־50 קו״א עד 2500 קו״א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ־36 ק״ו: יעילות אנרגטית וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 50541 חלק 1</td><td>שנאי חלוקה תלת־מופעיים מטיפוס יבש לתדר הרץ, בעלי הספק מ־50 קו״א עד 100 קו״א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ־36 ק״ו: יעילות אנרגטית וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 50588 חלק 1</td><td>שנאים להספק בינוני בתדר 50 הרץ עבור ציוד במתח שאינו גדול מ־36 ק״ו: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60034 חלק 1</td><td>מכונות חשמל מסתובבות: דירוג וביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60155</td><td>מדלקי להט לנורות פלואורניות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60188</td><td>נורות אדי כספית בלחץ גבוה – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60192</td><td>נורות אדי נתרן בלחץ נמוך – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60238</td><td>בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 5</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים למעליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 6</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60269 חלק 3</td><td>נתיכים למתח נמוך: דרישות מיוחדות לנתיכים לשימוש בידי אנשים שאינם מיומנים (נתיכים המיועדים בעיקר לשימוש ביתי ולשימושים דומים) – דוגמות למערכות תקניות של נתיכים A עד F</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60320 חלק 1</td><td>מערכות חיבור למכשירי חשמל לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60400</td><td>בתי נורה לנורות שפופרת פלואורניות ובתי מדלק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60432 חלק 1</td><td>נורות להט – דרישות בטיחות: נורות להט מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60432 חלק 2</td><td>נורות להט – דרישות בטיחות: נורות הלוגן מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 1</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class1</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.3</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class1</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.5</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על־קוליים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class1</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות־הולם</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.3</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.12</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.13</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.15</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה)</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60898 חלק 1</td><td>אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 ”Standard values up to and including 10000 A“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J. </td></tr> <tr><td>ת״י 60921</td><td>נטלים לשפופרות פלואורניות – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60923</td><td>אבזרי עזר לנורות – נטלים לנורות פריקה (למעט נורות שפופרת פלואורניות) – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60968</td><td>נורות בעלות נטל עצמי לשימושי תאורה כלליים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60974 חלק 6</td><td>ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ציוד לעבודות מוגבלות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 1</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 2.1</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק מתוברגות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 2.2</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק לא מתוברגות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 2.3</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק חודרות בידוד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60999 חלק 1</td><td>התקני חיבור – מוליכי חשמל עשויים נחושת – דרישות בטיחות ליחידות הידוק מתוברגות ולא מתוברגות: דרישות כלליות ודרישות מיוחדות ליחידות הידוק המיועדות למוליכים ששטח החתך שלהם מ־0.2 ממ״ר עד 35 ממ״ר (ועד בכלל)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61008 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61009 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם־יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61095</td><td>מגעונים אלקטרומכניים לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 1</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות כלליות ודרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.1</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות להתקני הדלקה (למעט מדלקי להט)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.2</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לממירים אלקטרוניים מורידי מתח לנורות להט המוזנים בזרם ישר או בזרם חילופים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.3</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים בזרם חילופים או/וגם בזרם ישר והמיועדים לנורות פלואורניות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.7</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיי ם)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.8</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: אבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיים)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.9</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרומגנטיים המיועדים לנורות פריקה (למעט נורות פלואורניות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61386 חלק 24</td><td>מערכות מובלי פלסטיק למתקני חשמל ותקשורת: הטמנה תת־קרקעית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 3</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא־מיומנים (DBO)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 4</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 5</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 6</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.5</td><td>בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ושילוביהם: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים עבור מכונות גילוח ולספקי כוח המשולבים במכונות גילוח</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62040 חלק 1</td><td>מערכות אל־פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות</td><td>לעניין מערכות אל־פסק עד 4 קו״א</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 1</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל</td><td>למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 2</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום</td><td>למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62368 חלק 1</td><td>ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות</td><td> {{ח:ת}} למעט: {{ח:תת|–}} ספקי כוח חיצוניים; {{ח:תת|–}} ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע; {{ח:ת}} ואולם, הדרישות של סעיף 201 ”מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות“ כן משוייכות לקבוצת יבוא זו גם לגבי ספקי כוח אלו </td></tr> <tr><td>ת״י 62552</td><td>מכשירי קירור ביתיים – מאפיינים ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62552 חלק 1</td><td>מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62552 חלק 2</td><td>מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62552 חלק 3</td><td>מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: צריכת אנרגייה ונפח</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62560</td><td>נורות דיודה פולטת אור (LED) במתח גדול מ־50 וולט, בעלות נטל עצמי, לשימושי תאורה כלליים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62776</td><td>נורות דיודה פולטת אור (LED) בעלות שתי כיפות שנתכנו להחלפת נורות פלואורניות לינאריות – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.2</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות־הולם המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.4</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.5</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.8</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.9</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.11</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.14</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.17</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 1</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 {{ח:הערה|”}}special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 2</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 3</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 5</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(4)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 136 חלק 1</td><td>אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: אריזות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 136 חלק 2</td><td>אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: ציפויים ולכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 136 חלק 3</td><td>אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: מידות של סגרים (מכסים) וסגירה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 388</td><td>פחמן דו־חמצני מעובה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 426 חלק 1</td><td>כפפות גומי חד־פעמיות: כפפות ניתוח מעוקרות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 994 חלק 1</td><td>מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה לעניין מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4295</td><td>מכלי לחץ</td><td>לעניין מפרידי שמן למדחסים בורגיים</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 1</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה הידרוכלורית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 2</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: כלור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 3</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן תת־כלוריטי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 4</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה פלואורוסיליצית (חומצה הקסא־פלואורוסיליצית)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 5</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: תמיסת אמוניה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 6</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן הידרוקסידי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 7</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן תת־כלוריטי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 8</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן כלוריטי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 9</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: אלומיניום גופרתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 10</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה גופרתית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 11</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: ברזל תלת־כלורי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 12</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן פחמתי (קלציום קרבונט)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 13</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פחם פעיל גרגירי בתולי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 14</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל־אמידים קטיוניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 15</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל־אמידים אניונים ולא־יוניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12402 חלק 1</td><td>התקני ציפה אישיים: אפודות הצלה לאוניות המפליגות בים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60974 חלק 1</td><td>ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ספקי כוח לריתוך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 1</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 2</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62040 חלק 1</td><td>מערכות אל־פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות לעניין מערכות אל־פסק שהספקן מעל 4 קו״א</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62368 חלק 1</td><td>ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות לעניין ספקי כוח לציוד טכנולוגית המידע, שהספקם מעל 3000 וואט</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|כ״ט באייר התשפ״ב (30 במאי 2022)}} * '''אורנה ברביבאי'''<br>שרת הכלכלה והתעשייה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] ie2lvpz2qbqvfnt3au97sv4pau3ictj 3025165 3025104 2026-07-17T14:30:36Z OpenLawBot 8112 [3025159] 3025165 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ״ב–2022}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3058|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10191.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1052|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2838|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11343.pdf}}, {{ח:תיבה|2892|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11350.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 860|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11682.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2266|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12435.pdf}}, {{ח:תיבה|2428|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12477.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|ו־2א}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}} (להלן – הפקודה), ולאחר קבלת המלצת הצוות לעניין {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|סעיפים 2(א)(1)(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|ו־2(א)(2) לפקודה}}, אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|קבוצות יבוא והתנאים ליבוא טובין לכל קבוצת יבוא|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} טובין שחל עליהם תקן רשמי, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}} (להלן – חוק התקנים), יידרשו לעמוד בתנאים המפורטים בצו זה לשם יבואם בהתאם לקבוצה שאליה משויך התקן הרשמי החל עליהם (בצו זה – קבוצות יבוא), כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} קבוצת יבוא מספר 1 – קבלת אישור עמידה בדרישות הממונה וזאת לאחר קבלת אישור דגם ואישור משלוח, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א(ד)}} לפקודה; {{ח:תת|(2)}} קבוצת יבוא מספר 2 – עמידה בשני התנאים המצטברים המפורטים להלן, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א(ג)}} לפקודה: {{ח:תתת|(א)}} קבלת אישור דגם; היבואן ישמור את אישור הדגם לפי פסקת משנה זו בתיק המוצר כאמור בפסקת משנה (ב); {{ח:תתת|(ב)}} היבואן שמר תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2ו|בסעיף 2ו לפקודה}} (להלן – הצהרה של היבואן) כי הטובין שבמשלוח תואמים את הדגם שנבדק וקיבל אישור דגם כאמור בפסקת משנה (א), הכול לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|הפקודה}} והוראות הממונה על התקינה שנקבעו לפיה; {{ח:תת|(3)}} קבוצת יבוא מספר 3 – שמירת תיק מוצר ובכלל זה הצהרה של היבואן בדבר התאמת הטובין שבמשלוח לדרישות התקינה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 9|בסעיף 9(א)(1) לחוק התקנים}} שחלות עליהםף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א(ב)}} לפקודה; {{ח:תת|(4)}} קבוצת יבוא מספר 4 – טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, שהשחרור שלהם לא יהיה מותנה בקבלת אישור ת״ר כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#תוספת 2|בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע״ד–2014}} (להלן – צו יבוא חופשי), ויינתן לגביהם היתר מראש לפי {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#סעיף 2|סעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי}}. {{ח:סעיף|2|שיוך תקנים רשמיים לקבוצות יבוא ופרסומם}} {{ח:תת|(א)}} תקנים רשמיים ישויכו לקבוצות יבוא, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 1 אם הוא מנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} והתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(1) לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(2) לפקודה}} וזאת לפי המלצת הממונה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|לסעיף האמור}}; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:תתתת|(ג)}} הטובין שעליהם חל התקן התקיימו לגביהם התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(3) לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ד)}} הטובין שעליהם חל התקן הם טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(4) לפקודה}}; שיוכו של תקן לפי פסקת משנה זו יהיה לתקופה הקבועה לצידו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}; {{ח:תתת|(2)}} תקן רשמי ישויך לקבוצת יבוא מספר 2 אם הוא מנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} והתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי תקן רשמי שחל על טובין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(ד)(1) {{ח:הערה|לפקודה}}}} – התקיימו לגביו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסיפה של סעיף 2א(ד)(1) לפקודה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי תקן רשמי שאינו תקן כאמור בפסקת משנה (א) – נקבע שיוכו לקבוצת יבוא מספר 2 בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|סעיף 2א(ג) לפקודה}}; אם שיוכו של התקן מוגבל בזמן, השיוך לפי פסקת משנה זו יהיה מוגבל לתקופה הקבועה לצידו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת}}; {{ח:תתת|(3)}} תקן רשמי שאינו משויך לקבוצות יבוא מספר 1 ו־2 לפי פסקאות (1) ו־(2), ישויך לקבוצת יבוא מספר 3; רשימת התקנים שמשויכים לקבוצת יבוא מספר 3 מפורטת {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ואולם העדרו של תקן אשר מתקיים בו האמור ברישה, {{ח:פנימי|תוספת 3|מהתוספת השלישית}}, אין בו כדי לגרוע משיוכו של אותו תקן לקבוצת יבוא מספר 3; {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), תקן רשמי הנוגע לסוגי טובין המיועדים במהותם לשימוש בתעשייה בלבד, ישויך לקבוצת יבוא מספר 4, אם לא נקבע לגביו אחרת לפי צו זה, והוא מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}. {{ח:תת|(ב)}} הרשימה המלאה והעדכנית של התקנים הרשמיים לפי שיוכם לקבוצות היבוא תתפרסם באתר המשרד ותעודכן מזמן לזמן. {{ח:תת|(ג)}} הממונה על התקינה יפרסם אחת לשנה בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספות הראשונה עד הרביעית}} המעודכנות. {{ח:סעיף|3|קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי}} {{ח:תת|(א)}} בטרם קביעה על שינוי שיוך תקן רשמי יפרסם הממונה על התקינה הודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך באתר האינטרנט של המשרד; הודעה כאמור תפורסם עד 30 ימים לפני פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה, אלא אם כן החליט השר כי ההודעה על הכוונה לקבוע את שינוי השיוך של תקן מסוים תהיה לתקופה קצרה יותר, בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין, ובלבד שתקופה זו לא תפחת מ־14 ימים. {{ח:תת|(ב)}} הממונה על התקינה יודיע על פרסום ההודעה כאמור בתקנת משנה (א) לשר הממונה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 8|בסעיף 8(ד) לחוק התקנים}}, וליבואנים הרשומים; נוסף על האמור, הממונה על התקינה יודיע לפי תקנת משנה זו גם לגופים המפורטים להלן, ובלבד שאותם גופים הודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: {{ח:תתת|(1)}} איגוד לשכות המסחר; {{ח:תתת|(2)}} התאחדות התעשיינים בישראל; {{ח:תתת|(3)}} ארגוני הצרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ג)}} שינוי שיוך של תקן רשמי ייכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום פרסום הקביעה על שינוי השיוך בתוספת המתאימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, אלא אם כן החליט השר כי שינוי השיוך ייכנס לתוקף במועד מאוחר יותר או מוקדם יותר, בשל צורך בתקופת היערכות ארוכה יותר או בשל צורך חיוני לשינוי מהיר או דחיפות רבה, לפי העניין. {{ח:סעיף|4|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) (להלן – יום התחילה). {{ח:סעיף|5|תחולה|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} צו זה יחול לגבי בקשות לקבלת אישור עמידה בדרישות ממונה שיוגשו ביום התחילה או לאחריו או לגבי טובין שיובאו ביום התחילה או לאחריו, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות צו זה יחולו על טובין שחל עליהם תקן רשמי ושנקבע בעניינם {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#תוספת 2|בטור ג׳ לתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, התשע״ד–2014}}, כי הם חייבים באישור ת״ר או בהצהרת ת״ר. {{ח:סעיף|6|ביטול {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא) 2021|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ״א–<wbr>2021}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא) 2021|צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), התשפ״א–2021}} – בטל. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(1)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 66</td><td>מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 69</td><td>מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 70 חלק 1</td><td>מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): תכן ומבנה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 70 חלק 2</td><td>מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): בדיקות תקופתיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 318</td><td>מטפי פחמן דו־חמצני מיטלטלים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 365 חלק 1</td><td>ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 365 חלק 2</td><td>ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 365 חלק 3</td><td>ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 448 חלק 1</td><td>הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 463</td><td>מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 565 חלק 1</td><td>כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים – דרישות מינימום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 565 חלק 2</td><td>כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות – דרישות מינימום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 570 חלק 1</td><td>מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה ושל גז סניקה המאוחסנים במשותף – המטפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 570 חלק 2</td><td>מטפים מיטלטלים: מד־לחץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 1</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 2</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 1</td><td>שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 2.1</td><td>שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים המופעלים ידנית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 2.2</td><td>שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים הנסגרים מעצמם</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 637 חלק 3</td><td>שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 764</td><td>זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ״ם) בפזה גזית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 808</td><td>תרמוסטטים למחממי מים חשמליים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 844</td><td>מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ״מ)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 1</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירים הצורכים גפ״מ בפזה גזית בלחץ ישיר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 2</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מחממים קורנים ללא ארובה (”מחממי פטרייה“) לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 3</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 968 חלק 4</td><td>מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירי צלייה (”ברביקיו“) לשימוש מחוץ לבניינים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 987</td><td>מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 1</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, ללא ארובה, המופעלים בגפ״ם</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 2</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 3</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 4</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, ללא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 5</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־20 קו״ט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 995 חלק 6</td><td>תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1001 חלק 3</td><td>בטיחות אש בבניינים: מדפי אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1049</td><td>מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1116</td><td>מוני גז</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1139 חלק 2</td><td>פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת״ם) – דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1153</td><td>מטפים לכיבוי אש לשימוש חד־פעמי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1212</td><td>דלתות אש: עמידות־אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1212 חלק 1</td><td>מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 1</td><td>מערכות גילוי אש: גלאי עשן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 2</td><td>מערכות גילוי אש: יחידות בקרה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 3</td><td>מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 4</td><td>מערכות גילוי אש: גלאי חום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 5</td><td>מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 6</td><td>מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1220 חלק 10</td><td>מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 1</td><td>מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 2</td><td>מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 3</td><td>מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז – תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1296 חלק 4</td><td>מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ־70 קילווט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1300</td><td>מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1516 חלק 1</td><td>כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) ו־3 ק״ו (3.6 ק״ו = Um)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1604 חלק 1</td><td>מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים – בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1607</td><td>שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) ולגז טבעי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1836</td><td>דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 1921</td><td>וסתי לחץ לגפ״מ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1964</td><td>שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד־כיווני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2206 חלק 1</td><td>גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2217</td><td>מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2252 חלק 1</td><td>מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2252 חלק 2</td><td>משטחי הרמה חשמליים למוגבלי־תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 0</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – דרישות יסוד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 1</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות חשמליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 2</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות הידרוליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2481 חלק 41</td><td>מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא – מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4295</td><td>מכלי לחץ</td><td>למעט מפרידי שמן למדחסים בורגיים</td></tr> <tr><td>ת״י 4314</td><td>צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר וללא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 3</td><td>פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 4</td><td>פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 5</td><td>פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5198</td><td>מכלי גז מסגסוגת אלומיניום בלא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 9809 חלק 1</td><td>מכלי גז – מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ־1100 מגפ״ס</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 9809 חלק 2</td><td>מכלי גז – מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ־1100 מגפ״ס או שווה לו</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 9809 חלק 3</td><td>מכלי גז – מכלי פלדה ללא תפר, למילוי חוזר – תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 1</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 2</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 3</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים ללא מעטה המיועדים לתיול קבוע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 4</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 5</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60227 חלק 6</td><td>כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61242</td><td>תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 71568 חלק 3</td><td>אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 71568 חלק 4</td><td>אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(2)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 1</td><td>צמנט: צמנט רגיל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.10</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות מיטלטלות לילדים</td><td>למעט סעיף 0.3.203 – תאימות אלקטרומגנטית בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה</td></tr> <tr><td>ת״י 32 חלק 1.1</td><td>תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי־תקע חד־מופעיים לזרמים עד 16 אמפר – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 32 חלק 2.5</td><td>תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 33 חלק 1</td><td>מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות</td><td>למעט לגבי מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה</td></tr> <tr><td>ת״י 37 חלק 1</td><td>לבידים: לבידים רגילים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 37 חלק 2</td><td>לבידים: לבידים עם מליא פסיסי עץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 1</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 ”דרישות עיצוב“</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 2</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 ”מגופים המיועדים למי שתיה“</td></tr> <tr><td>ת״י 69</td><td>מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי</td><td>&nbsp; </td></tr> <tr><td>ת״י 145 חלק 1</td><td>תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 221</td><td>טרפנטין מינרלי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 251</td><td>מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 14 ”מניעת הפרעות רדיו“; {{ח:תת|–}} סעיף 25.1 ”חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים“ במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו־פיני; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ – ואולם, הדרישה לעניין תכולת עופרת כן משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 261</td><td>תמיסות נתרן תת כלוריתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 272</td><td>שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 ”חומרים שיטות ייצור“</td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 1</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור ”תנאים לקבוצות יבוא“ {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, בשורה המתחילה במילים ”ת״י 386 חלק 1“</td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 2</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>השיוך הוא למי שלא מתקיימים בו התנאים המופיעים בטור ”תנאים לקבוצות יבוא“ {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}, בשורה המתחילה במילים ”ת״י 386 חלק 2“</td></tr> <tr><td>ת״י 428</td><td>סירי לחץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 438 חלק 1</td><td>אבקות ניקוי – דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 1</td><td>בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות</td><td>למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 2</td><td>בטיחות צעצועים: דליקות</td><td>למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 3</td><td>בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים</td><td>למעט משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות); צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 7</td><td>בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>לעניין צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 שנים</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 8</td><td>בטיחות צעצועים: צעצועי פעילות לשימוש ביתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 14</td><td>בטיחות צעצועים: קפצות (טרמפולינות) לשימוש ביתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 1</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 579 חלק 2</td><td>מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 681 חלק 3</td><td>לולים לשימוש ביתי: עגלולים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 1</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 2</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 3</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 682 חלק 4</td><td>מיטות ומיטות מתקפלות לתינוקות לשימוש ביתי: עריסות – שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 742</td><td>מנפקי אירוסול</td><td>לעניין אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת״י 2302 חלק 1</td></tr> <tr><td>ת״י 832 חלק 2.1</td><td>מפסק מגן הפועל בזרם־דלף ללא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887</td><td>לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887 חלק 1</td><td>לוחות שבבים: לוחות לא מחופים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887 חלק 2</td><td>לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 887 חלק 3</td><td>לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 1</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} למעט: {{ח:תת|–}} מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ־9 וולט; {{ח:תת|–}} כורסאות קימה חשמליות; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 ”Supply connection and external flexible cords“ לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו {{ח:ת}} {{מוקטן|* תנאי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת״י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת״י 900 חלק 1.}} </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.2</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.3</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.5</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.6</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.7</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 10.202 ”טיב הכביסה“; {{ח:תת|–}} סעיף 10.203 ”טיב הסחיטה“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.9</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.11</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.12</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו{{ח:הערה|)}}; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.13</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.14</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.15</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ־10 ליטר, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.17</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.23</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.24</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 6.101 ”Classification“ {{ח:תת|–}} סעיף 22.110א ”אמצעי קירור“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.29</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.30</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.35</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 10.1 ”Power input and current“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ – ואולם, הדרישה לתכולת עופרת, כן משוייכת לקבוצת יבוא זו; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.45</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו{{ח:הערה|)}}; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.59</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.60</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג׳קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא)</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.74</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.77</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות־דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך־רגל</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.80</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.82</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.85</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.91</td><td>בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם, הדרישה לעניין מטענים/ספקי כוח חיצוניים כן משוייכת לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 907 חלק 1</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 907 חלק 2</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 907 חלק 3</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 907 חלק 4</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה – כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 907 חלק 5</td><td>מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 3</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות</td><td>למעט דרישת סעיף 5.1.1 ”דרישת התאמה בהתפשטות“</td></tr> <tr><td>ת״י 994 חלק 1</td><td>מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה</td><td> {{ח:ת}} למעט לגבי: {{ח:תת|–}} מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא); {{ח:תת|–}} מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 203 בעניין ”דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול“; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 204 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.1</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – שיטות בדיקה</td><td>למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – גבולות מותרים</td><td>למעט לגבי כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 3.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים – גבולות מותרים</td><td>למעט לגבי כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1038 חלק 2.1</td><td>מפסק מגן משולב הפועל בזרם־דלף ובזרם־יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1048</td><td>מוצרי טיפול בילדים – עריסות נישאות ומעמדים לתינוקות – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1107</td><td>התקני ריסון לילדים ברכב מנועי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1144</td><td>שסתום כדורי עשוי מתכת</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 ”חומרים“</td></tr> <tr><td>ת״י 1157</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מוצצים לתינוקות ולילדים קטנים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1273</td><td>מוצרים לשימוש ולטיפול בילד – ”הליכונים“ לתינוקות: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1317</td><td>ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1343</td><td>צבעים ולכות – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1347</td><td>ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1417</td><td>אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 1.2</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר – דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 2.2</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם – דרישות לסבולות, למידות ולאופייני חתך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1481</td><td>לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 1</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 2</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות תלויות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 3</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למגלשות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 4</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות למסילות גלישה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 5</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לסחרחורות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1498 חלק 6</td><td>מיתקני משחקים: דרישות בטיחות נוספות ושיטות בדיקה נוספות לנדנדות מאזניים ולמיתקני נענוע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1505 חלק 1</td><td>מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי – סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1505 חלק 2</td><td>מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1548</td><td>מזרנים ומגיני ראש למיטות ולעגלות של תינוקות ופעוטות, ולחפצים ביתיים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1605 חלק 1</td><td>מגלשות מים: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1613</td><td>קסדות מגן לרוכבי אופניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1735 חלק 4</td><td>פלדה לדריכת בטון – גדילים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1811</td><td>שיטות ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל מכל מכללי העגילים המוחדרים לנקבים שנעשו בגוף האדם (פירסינג) ומפריטים המיועדים לבוא במגע ישיר וממושך עם העור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1888 חלק 1</td><td>מוצרים לטיפול בילדים – עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה ועגלות בעלות מרכב שכיבה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1888 חלק 2</td><td>מוצרים לטיפול בילדים – עגלות ילדים: עגלות בעלות מרכב ישיבה לילדים שמשקלם גדול מ־15 ק״ג ועד 22 ק״ג</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1913</td><td>לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2250 חלק 1</td><td>פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2251 חלק 1</td><td>מענבי רצועות להרמה – בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים־עשויים, לשימוש כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2251 חלק 2</td><td>מענבי רצועות הרמה – בטיחות: מענבים עגולים מסיבים־עשויים, לשימוש כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2302 חלק 1</td><td>חומרים ותערובות מסוכנים: סיווג, תיווי, סימון ואריזה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4007 חלק 1</td><td>ריהוט – מיטות קומתיים ומיטות גבוהות לשימוש ביתי: דרישות בטיחות, חוזק וקיימות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4272</td><td>תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומנים – דרישות לבטיחות, אריזה וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4280 חלק 1</td><td>דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4402 חלק 1.1</td><td>פרופילי אלומיניום לשימושים ארכיטקטונים: פרופילים משוחלים מדויקים מסגסוגות 6060 ו־6063 – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5113</td><td>חומרי פלסטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 1</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 2</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ביתי – שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 3</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5115 חלק 4</td><td>יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי – התקנה ותחזוקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5201</td><td>חומרים להצתת פחמים או עץ, לשימוש במכשירי צלייה וקלייה (”מנגל“, ”ברביקיו“, ”גריל“) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5378</td><td>מתקני משחקים מתנפחים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5817 חלק 1</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה מכניות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5817 חלק 2</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – אבזרי שתייה: כללי ודרישות ושיטות בדיקה כימיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 6558 חלק 1</td><td>בטיחות תכשיטים: תכשיטים לילדים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 8098</td><td>אופניים – דרישות בטיחות לאופניים לילדים קטנים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 10242</td><td>אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה</td><td>לעניין דרישת תכולת העופרת בסעיף 5.2.1 ”הרכב כימי של ציפוי אבץ“</td></tr> <tr><td>ת״י 10255</td><td>צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג – תנאי אספקה טכניים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 ”Dangerous substances“</td></tr> <tr><td>ת״י 12159</td><td>מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12227 חלק 1</td><td>לולים לשימוש ביתי: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12586</td><td>אבזרים לטיפול בילדים – מחזיק מוצץ: דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12790</td><td>מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם – עריסות–מושב (”טרמפולינות“ לתינוקות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 13209 חלק 1</td><td>אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מנשאי תינוק – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי גב בעלי מסגרת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 13209 חלק 2</td><td>אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מנשאי תינוק – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאים רכים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 13209 חלק 3</td><td>אבזרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – מנשאי תינוק – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה: מנשאי כריכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14036</td><td>מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם – נדנדות הקפצה לתינוקות – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14372</td><td>מוצרים לשימוש ילדים ולטיפול בהם – סכין, כף ומזלג (סכו״ם) ואבזרי האכלה: דרישות בטיחות ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14988 חלק 1</td><td>כיסאות גבוהים לילדים: דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 16128</td><td>אופטיקה אופתלמית – שיטת ייחוס לבדיקה של שחרור ניקל ממסגרות של משקפי ראייה וממשקפי שמש</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 16232</td><td>מוצרים לשימוש של ילדים ולטיפול בהם – נדנדות לתינוקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 1</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 2</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 3</td><td>מערכות צנרת רב{{ח:הערה|־}}שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 5</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 60095 חלק 1</td><td>מצברי התנעה מטיפוס עופרת–חומצה: דרישות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 1</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 2</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 3</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 4</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 7</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 8</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 1</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית לציוד רפואי (להלן – הדירקטיבה אירופאית) מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class2+Class4</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.1</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מאיצי אלקטרונים בתחום מ־1 MeV ועד 50 MeV</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.2</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לניתוח הפועל בתדר גבוה ושל אבזרים לניתוח הפועלים בתדר גבוה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.3</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class2+Class3</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.4</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של מפעמים (דפיברילטורים) לבביים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.5</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על־קוליים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class2+Class3</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.6</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד רפואי הפועל סגלי־מיקרו {{ח:הערה|[צ״ל: בגלי־מיקרו]}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60670 חלק 1</td><td>תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60730 חלק 2.7</td><td>אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות־הולם</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.3</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.12</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.13</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.15</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה)</td><td>למעט דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60898 חלק 1</td><td>אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 ”Standard values up to and including 10000 A“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J </td></tr> <tr><td>ת״י 60898 חלק 2</td><td>אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61008 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61009 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם־יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>למעט התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61084 חלק 1</td><td>מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61084 חלק 2.1</td><td>מערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל: דרישות מיוחדות למערכות תיעול להעברת כבלים ומערכות השחלה להעברת כבלים עבור מתקני חשמל, המיועדות להרכבה על קירות ועל תקרות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61386 חלק 21</td><td>מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים קשיחים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61386 חלק 22</td><td>מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים כפיפים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 1</td><td>בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות כלליות ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.4</td><td>בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאים מבדדים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.6</td><td>בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ומוצרים דומים למתחי הספקה עד 1100 וולט: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאי בטיחות מבדדים ולספקי כוח הכוללים שנאי בטיחות מבדדים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.7</td><td>בטיחות של שנאי הספק, ספקי כוח, מגובים ומוצרים דומים: דרישות מיוחדות ובדיקות לשנאים וספקי כוח לצעצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 1</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל</td><td>לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 2</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות עבור תאים נטענים ניידים ואטומים ועבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום</td><td>לעניין סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62368 חלק 1</td><td>ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} ספקי כוח חיצוניים; {{ח:תת|–}} ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע, שהספקם עד 3000 וואט; {{ח:ת}} ואולם הדרישות של סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} אינן משוייכות לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.2</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות־הולם המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.4</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.5</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.8</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.9</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.11</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.14</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.17</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} למעט הדרישות הנובעות מההפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 1</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי</td><td>לעניין עמידה בדרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 {{ח:הערה|”}}special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 2</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 3</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 5</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה</td><td>לעניין דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(3)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 5 חלק 1</td><td>בלוקי בטון: בלוקי קיר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 6</td><td>אריחי רצפה מטראצו</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 8</td><td>מוצרי בטון טרומיים לריצוף</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 19</td><td>אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 1</td><td>מנורות: דרישות כלליות ובדיקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.1</td><td>מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.2</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות גומחה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.3</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת כבישים ורחובות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.4</td><td>מנורות: מנורות מיטלטלות למטרות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.5</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות הצפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.6</td><td>מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להט</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.7</td><td>מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.8</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – פנסי יד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.9</td><td>מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.10</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות מיטלטלות לילדים</td><td>לעניין סעיף 0.3.203 – {{ח:הערה|”}}תאימות אלקטרומגנטית{{ח:הערה|“}} בחלק 1 של התקן שאליו תקן זה מפנה</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.11</td><td>מנורות: מנורות לאקווריון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.17</td><td>מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.18</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.19</td><td>מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.20</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – שרשרות תאורה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.22</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת חירום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.23</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאוד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 20 חלק 2.25</td><td>מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 23 חלק 3</td><td>מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 27</td><td>צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 33 חלק 1</td><td>מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות</td><td>לעניין מפסקים המופעלים על ידי חיישני אור ולעניין מפסקים אלקטרוניים המופעלים על ידי גלאי תנועה</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 1</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4 ”דרישות עיצוב“</td></tr> <tr><td>ת״י 61 חלק 2</td><td>מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6 ”מגופים המיועדים למי שתיה“</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 139</td><td>נוזל על בסיס חומרים פעילי־שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 169</td><td>ברז בית מסגסוגת נחושת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 172</td><td>מכלי זכוכית למוצרי מזון ולמשקאות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 215 חלק 1</td><td>רעפים: רעפי חרסית משתלבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 215 חלק 2</td><td>רעפים: רעפים ואבזרים העשויים בטון לחיפוי גגות וקירות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 222</td><td>מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 240</td><td>סבון תמרוקים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 251</td><td>מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 14 ”מניעת הפרעות רדיו“; {{ח:תת|–}} סעיף 25.1 ”חיבורים לזינה ופתילים חיצוניים“ במכשירי חשמל/אלקטרוניקה המצוידים בתקע דו־פיני; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ – למעט הדרישה לעניין תכולת עופרת אשר אינה משויכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 272</td><td>שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 2.2 ”חומרים שיטות ייצור“</td></tr> <tr><td>ת״י 282</td><td>גפרורים – דרישות ביצועים, בטיחות ומיון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 314</td><td>אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 383 חלק 1</td><td>גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 383 חלק 2</td><td>גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 1</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מלטקס גומי טבעי – דרישות ושיטות בדיקה</td><td> {{ח:ת}} השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: {{ח:ת}} אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל־annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; {{ח:תת}} או {{ח:ת}} תעודת דגם מאת NB בהתאם ל־annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל־annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 </td></tr> <tr><td>ת״י 386 חלק 2</td><td>כובעונים (קונדומים): כובעונים מפוליאורתן – דרישות ושיטות בדיקה</td><td> {{ח:ת}} השיוך הוא למי שמחזיק את המסמכים האלה: {{ח:ת}} אישור NB בדבר התעדת מערכת ניהול איכות במפעל המייצר על פי ISO 13485 בהתאם ל־annex 2 של דירקטיבה EEC/93/42; {{ח:תת}} או {{ח:ת}} תעודת דגם מאת NB בהתאם ל־annex 3 מגובה בהצהרת יצרן בהתאם ל־annex 4 של דירקטיבה EEC/93/42 </td></tr> <tr><td>ת״י 472</td><td>כלי עבודה ידניים המופעלים על ידי תחמישים – דרישות בטיחות – כלים לקיבוע ולסימון קשיח</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 484</td><td>קסדות בטיחות תעשייתיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.1</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.2</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יצקת ברזל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.3</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.4</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.5</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 489 חלק 2.6</td><td>מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 520</td><td>שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 1</td><td>בטיחות צעצועים: תכונות מכניות ופיזיקליות</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); {{ח:תת|–}} צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); {{ח:תת|–}} צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים </td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 2</td><td>בטיחות צעצועים: דליקות</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); {{ח:תת|–}} צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); {{ח:תת|–}} צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים </td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 3</td><td>בטיחות צעצועים: נדידת יסודות כימיים מסויימים</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} משחקי חברה לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: מונופול, קלפים למיניהם); {{ח:תת|–}} צעצועי פנאי לילדים מעל גיל 3 שנים (כגון: כדורי משחק, מטקות וכדומה); {{ח:תת|–}} צבעי גואש וגירים המיועדים לילדים מעל גיל 3 שנים </td></tr> <tr><td>ת״י 562 חלק 7</td><td>בטיחות צעצועים: צבעי אצבעות – דרישות ושיטות בדיקה</td><td> {{ח:ת}} למעט צבעי אצבעות המיועדים לילדים מתחת לגיל 3 </td></tr> <tr><td>ת״י 576 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 636</td><td>שטיחי טקסטיל</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 733</td><td>משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 742</td><td>מנפקי אירוסול</td><td>למעט לגבי אירוסולים הנדרשים בעמידה בדרישות ת״י 2302 חלק 1</td></tr> <tr><td>ת״י 750</td><td>צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 751</td><td>צמר מינרלי לבידוד: מוצרים מעוצבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 751 חלק 1</td><td>צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בניינים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 751 חלק 2</td><td>צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של מתקנים תעשייתיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 798 חלק 1</td><td>אופטיקה אופתלמית – עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות חד־מוקדיות ולעדשות רב־מוקדיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 798 חלק 2</td><td>אופטיקה אופתלמית – עדשות מוגמרות לא חתוכות למשקפיים: דרישות לעדשות בעלות כוח משתנה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 808</td><td>תרמוסטטים למחממי מים חשמליים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז׳ בכסלו התשפ״ג (1 בדצמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 818 חלק 2</td><td>חיתולים: חיתולים חד־פעמיים לתינוקות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 821 חלק 2</td><td>יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 840 חלק 1</td><td>סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים – דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 840 חלק 2</td><td>סרטים נדבקים בלחיצה קלה לשימושים חשמליים: סרטי דוק פוליוויניל כלורי (PVC)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 867</td><td>תרמומטרים רפואיים העשויים כספית בזכוכית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 873</td><td>ילקוט לתלמיד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 884 חלק 1</td><td>צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת־קרקעיים ללא לחץ: דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 1</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} מוצרים המופעלים על ידי סוללות/מוזנים ממתח שאינו גדול מ־9 וולט; {{ח:תת|–}} כורסאות קימה חשמליות; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבסעיף 25 ”Supply connection and external flexible cords“ לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו {{ח:ת}} {{מוקטן|* תנאיי החלוקה לקבוצות מתייחסים גם למוצרי חשמל שחלים עליהם חלקי 2 של סדרת ת״י 900 אשר אינם רשמיים, אך מחייבים מכח ת״י 900 חלק 1}} </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.2</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.3</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.5</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.6</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.7</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 10.202 ”טיב הכביסה“; {{ח:תת|–}} סעיף 10.203 ”טיב הסחיטה“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; {{ח:תת|–}} טיב הכביסה וטיב הסחיטה שבסעיף 204 </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.9</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.11</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.12</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינם משויכים לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.13</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.14</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”קרינה, רעילות וסיכונים דומים“ בעבור מכשירים המחוברים לרשת אספקת המים, למעט דרישת תכולת עופרת אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.15</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ – ואולם דרישת תכולת עופרת בעבור מכונות להכנת קפה/תה מסחריות/מוסדיות המחוברות לרשת הספקת המים ובעבור קומקומים ומכשירים אחרים להרתחת מים, שקיבולם הנקוב אינו גדול מ־10 ליטר, אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.16</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.17</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.23</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.24</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 6.101 ”Classification“; {{ח:תת|–}} סעיף 22.110א ”אמצעי קירור“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“; </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.25</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי־מיקרו, לרבות תנורי גלי־מיקרו משולבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.28</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.29</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.30</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.35</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מידיים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} סעיף 7.12.201 (מתוך סעיף Marking and instruction); {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 10.1 ”Power input and current“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“ למעט דרישת תכולת עופרת, אשר אינה משוייכת לקבוצת יבוא זו; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.45</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים</td><td> {{ח:ת}} למעט דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.52</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.55</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.59</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו{{ח:הערה|)}}; {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”{{ח:הערה|מתיישבות (}}תאימות{{ח:הערה|)}} אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.60</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג׳קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא)</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.66</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.74</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.77</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות־דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך־רגל</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.80</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית“; {{ח:תת|–}} סעיף 203 ”רמת הרעש“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.81</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.82</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 "מתיישבות (תאימות) אלקטרומגנטית </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.85</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”{{ח:הערה|מתיישבות (}}תאימות{{ח:הערה|)}} אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.91</td><td>בטיחות מכשרי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 25.1 שבת״י 900 חלק 1 לגבי מכשירי חשמל המצוידים בתקע דו־פיני (ואולם דרישות התוספת הלאומית כאמור לגבי מטענים/ספקי כוח חיצוניים אינן משויכות לקבוצת יבוא זו); {{ח:תת|–}} סעיף 32 ”Radiation, toxicity and similar hazards“; {{ח:תת|–}} סעיף 201 ”ערכים נקובים (rated values)“; {{ח:תת|–}} סעיף 202 ”{{ח:הערה|מתיישבות (}}תאימות{{ח:הערה|)}} אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.95</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגורים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 2.97</td><td>בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 900 חלק 21.03</td><td>מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות – דרישות מיוחדות עבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 1</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.1</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – הגדרות ותכונות פיזיקליות ומכניות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.2</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – זכוכית צפה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.3</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – זכוכית משוכה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 2.4</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית רגילה עשויה סיליקט סודה ליים – מידות אספקה ומידות סופיות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 938 חלק 3</td><td>לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות</td><td>לעניין דרישת סעיף 5.1.1 ”דרישת התאמה בהתפשטות“</td></tr> <tr><td>ת״י 950</td><td>פרזול בניין – מנגנון גלילי למנעול – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 958 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 990 חלק 1</td><td>סוללות ראשוניות: כללי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 994 חלק 1</td><td>מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה</td><td> {{ח:ת}} לעניין: {{ח:תת|–}} מזגנים מיוחדים לשימוש בכלי תחבורה; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 203 בעניין ”דרישות פעולה ושיטות מדידה עבור הספק קול“; {{ח:תת|–}} דרישות סעיף 204 ”תאימות אלקטרומגנטית“ </td></tr> <tr><td>ת״י 997</td><td>אגדים לשימוש רפואי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.1</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – שיטות בדיקה</td><td>לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 1.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלים קרמיים, כלים קרמיים־זכוכיתיים וכלי הגשה מזכוכית – גבולות מותרים</td><td>לעניין כלי הגשה מזכוכית לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1003 חלק 3.2</td><td>שחרור עופרת וקדמיום מכלים הבאים במגע עם מזון: כלי זכוכית עמוקים – גבולות מותרים</td><td>לעניין כלי זכוכית עמוקים לא מעוטרים</td></tr> <tr><td>ת״י 1084</td><td>סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1104</td><td>תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1112 חלק 2</td><td>ציוד מגן אישי: מנעלי בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1144</td><td>שסתום כדורי עשוי מתכת</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 202.5 ”חומרים“</td></tr> <tr><td>ת״י 1147</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1147 חלק 1</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר – כותנה או אלסטומר</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1147 חלק 2</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1147 חלק 3</td><td>אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית בערב</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1148</td><td>מעקרי קיטור גדולים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1228</td><td>אגד מתמתח מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1240</td><td>אגד גבס</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1258 חלק 2</td><td>ביגוד מגן – דרישות לביגוד מגן כשקיימת סכנת היתפסות בחלקים נעים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1258 חלק 4</td><td>ביגוד מגן: ביגוד אזהרה בעל נראות גבוהה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 3</td><td>מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד־פעמי – מזרקים לשימוש ידני</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 4</td><td>מזרקים ומחטים: מזרקים היפודרמיים סטריליים לשימוש חד־פעמי – מזרקים לשימוש עם משאבות מזרק חשמליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 5</td><td>מזרקים סטריליים חד־פעמיים, עם מחט או בלא מחט, המיועדים לאינסולין</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 6</td><td>מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות לשימוש חד־פעמי – קידוד צבע לזיהוי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1268 חלק 7</td><td>מזרקים ומחטים: מחטים היפודרמיות סטריליות לשימוש חד־פעמי – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1279 חלק 1</td><td>כיסאות גלגלים: כיסאות מונעים ידנית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1284 חלק 2</td><td>כפפות מגן נגד פגיעות תרמיות (חום או אש או שניהם)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1284 חלק 3</td><td>כפפות מגן: כפפות נגד סיכונים מכניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1284 חלק 4</td><td>כפפות מגן: כפפות נגד כימיקלים ומיקרואורגניזמים מסוכנים: מונחים ודרישות ביצועים בעבור סיכונים כימיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1313</td><td>אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1317</td><td>ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1338</td><td>אלקטרודות מצופות ואלקטרודות עשויות פלדות דלות סגסוגת לריתוך בקשת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1339</td><td>אלקטרודות מצופות לריתוך של פלדות בלתי מחלידות ופלדות עמידות בחום</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1340</td><td>אלקטרודות מצופות לריתוך בקשת מתכת חשמלית של פלדות לא מסוגסגות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1347</td><td>ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 7.1 ”דרישות כימיות והיגיינה“</td></tr> <tr><td>ת״י 1353</td><td>לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1366</td><td>מרסס חומר מדמיע להגנה אישית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1368 חלק 3</td><td>תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: פליטת חומר חלקיקי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1430 חלק 1</td><td>יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1430 חלק 2</td><td>יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1430 חלק 3</td><td>יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 1.1</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בקר – דרישות לתנאי הספקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1458 חלק 2.1</td><td>פרופילי פלדה מבניים חלולים: פרופילים מעובדים בחם – דרישות לתנאי הספקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1490 חלק 1</td><td>מחיצות וחיפויי גבס: לוחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1516 חלק 2</td><td>כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב מ־6 ק״ו (7.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1546</td><td>מציתים: דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1554 חלק 1</td><td>לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1554 חלק 2</td><td>לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1836</td><td>דרישות בטיחות למוצרי השחזה מלוכדים</td><td>תוקף השיוך לקבוצת יבוא זו מיום ז׳ בכסלו התשפ״ג (1 בדצמבר 2022)</td></tr> <tr><td>ת״י 1847 חלק 1</td><td>סולמות: מונחים, טיפוסים, מידות פונקציונליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1847 חלק 2</td><td>סולמות: דרישות, בדיקות וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1847 חלק 4</td><td>סולמות: סולמות מפרקיים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 1898</td><td>משקפי שמש ומשקפיים אופנתיים: דרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2207</td><td>תחמושת עם הצתה מרכזית לנשק קל לשימוש אזרחי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 2302 חלק 2</td><td>חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה – מיון, אריזה, תיווי וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4004 חלק 1</td><td>דבקים לאריחים: הגדרות ודרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4141 חלק 12</td><td>ציוד מגן אישי לעיניים: ציוד להגנת העיניים והפנים בעת ריתוך ותהליכים נלווים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 1</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 2</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – דרישות לאופניים לעיר ולשבילי רכיבה, אופניים לבגירים צעירים, אופני הרים ואופני מרוץ</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 3</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה מקובלות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 4</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לבלימה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 5</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה להיגוי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 6</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לשלדה ולמזלג</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 7</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לגלגלים ולחישוקים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 8</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לדוושות ולמערכת ההינע</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4210 חלק 9</td><td>אופניים: דרישות בטיחות לאופניים – שיטות בדיקה לאוכף ולעמוד המושב</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4466 חלק 2</td><td>פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4476 חלק 1</td><td>צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים – דרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4501</td><td>מכלים חד־פעמיים לאיסוף פריטים רפואיים חדים המשמשים באזורי טיפול רפואי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5111 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5418</td><td>עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}.</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5433 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 1</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 2</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 3</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 5434 חלק 5</td><td>מערכות צנרת פלסטיק למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 5485</td><td>נטלים לנורות פלואורניות – שיטות לחישוב מדד נצילות האנרגיה ודרישות לסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5678</td><td>אוורור בניינים – מובלים – מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5694</td><td>אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות – דרישות ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5840</td><td>שרפרפי שלבים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 10242</td><td>אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.2.1 ”הרכב כימי של ציפוי אבץ“</td></tr> <tr><td>ת״י 10255</td><td>צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג – תנאי אספקה טכניים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 8.6 ”Dangers substances“</td></tr> <tr><td>ת״י 14079 חלק 1</td><td>ציוד רפואי ללא חומר פעיל – דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: גזה סופגת עשויה כותנה וגזה סופגת עשויה כותנה וזהורית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14079 חלק 3</td><td>ציוד רפואי ללא חומר פעיל – דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14304</td><td>מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה – מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל – מפרט דרישות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 14889</td><td>אופטיקה אופתלמית – עדשות משקפיים: דרישות בסיסיות לעדשות מוגמרות לא־חתוכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 1</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 6.2 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 2</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.3 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 3</td><td>מערכות צנרת רב{{ח:הערה|־}}שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 5.4 {{ח:הערה|”}}influence on water intended for human consumption{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 21003 חלק 5</td><td>מערכות צנרת רב־שכבתית למתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 50214</td><td>כבלים שטוחים גמישים בעלי מעטה פוליוויניל כלורי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 50464 חלק 1</td><td>שנאי חלוקה תלת־מופעיים טבולים בשמן לתדר 50 הרץ, בעלי הספק מ־50 קו״א עד 2500 קו״א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ־36 ק״ו: יעילות אנרגטית וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 50541 חלק 1</td><td>שנאי חלוקה תלת־מופעיים מטיפוס יבש לתדר הרץ, בעלי הספק מ־50 קו״א עד 100 קו״א, לשימוש עבור ציוד במתח שאינו גדול מ־36 ק״ו: יעילות אנרגטית וסימון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 50588 חלק 1</td><td>שנאים להספק בינוני בתדר 50 הרץ עבור ציוד במתח שאינו גדול מ־36 ק״ו: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60034 חלק 1</td><td>מכונות חשמל מסתובבות: דירוג וביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60155</td><td>מדלקי להט לנורות פלואורניות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60188</td><td>נורות אדי כספית בלחץ גבוה – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60192</td><td>נורות אדי נתרן בלחץ נמוך – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60238</td><td>בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסון</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 5</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים למעליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60245 חלק 6</td><td>כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60269 חלק 3</td><td>נתיכים למתח נמוך: דרישות מיוחדות לנתיכים לשימוש בידי אנשים שאינם מיומנים (נתיכים המיועדים בעיקר לשימוש ביתי ולשימושים דומים) – דוגמות למערכות תקניות של נתיכים A עד F</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60320 חלק 1</td><td>מערכות חיבור למכשירי חשמל לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60400</td><td>בתי נורה לנורות שפופרת פלואורניות ובתי מדלק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60432 חלק 1</td><td>נורות להט – דרישות בטיחות: נורות להט מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60432 חלק 2</td><td>נורות להט – דרישות בטיחות: נורות הלוגן מטונגסטן לשימוש ביתי ולמטרות תאורה כלליות דומות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 1</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות כלליות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class1</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.3</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד ריפוי הפועל בגלים קצרים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class1</td></tr> <tr><td>ת״י 60601 חלק 2.5</td><td>ציוד חשמלי לשימוש רפואי: דרישות מיוחדות לבטיחות בסיסית ולביצועים חיוניים של ציוד לטיפול פיזיותרפי בגלים על־קוליים</td><td>לעניין מכשירים רפואיים שעל פי הדירקטיבה האירופאית מסווגים ב{{ח:הערה|־}}Class1</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות־הולם</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.3</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.12</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.13</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60745 חלק 2.15</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה)</td><td>לעניין דרישות סעיף 201 {{ח:הערה|”}}מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 60898 חלק 1</td><td>אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למתקנים ביתיים ולמתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 5.3.4.1 ”Standard values up to and including 10000 A“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף Scope J.1 מתוך Annex J. </td></tr> <tr><td>ת״י 60921</td><td>נטלים לשפופרות פלואורניות – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60923</td><td>אבזרי עזר לנורות – נטלים לנורות פריקה (למעט נורות שפופרת פלואורניות) – דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60968</td><td>נורות בעלות נטל עצמי לשימושי תאורה כלליים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60974 חלק 6</td><td>ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ציוד לעבודות מוגבלות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 1</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 2.1</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק מתוברגות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 2.2</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק לא מתוברגות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60998 חלק 2.3</td><td>התקני חיבור למעגלי מתח נמוך לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות מיוחדות להתקני חיבור נפרדים עם יחידות הידוק חודרות בידוד</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60999 חלק 1</td><td>התקני חיבור – מוליכי חשמל עשויים נחושת – דרישות בטיחות ליחידות הידוק מתוברגות ולא מתוברגות: דרישות כלליות ודרישות מיוחדות ליחידות הידוק המיועדות למוליכים ששטח החתך שלהם מ־0.2 ממ״ר עד 35 ממ״ר (ועד בכלל)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61008 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61009 חלק 1</td><td>מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם־יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות</td><td>לעניין התוספת הלאומית לסעיף 4 ”Classification“</td></tr> <tr><td>ת״י 61095</td><td>מגעונים אלקטרומכניים לשימוש ביתי ולשימושים דומים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 1</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות כלליות ודרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.1</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות להתקני הדלקה (למעט מדלקי להט)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.2</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לממירים אלקטרוניים מורידי מתח לנורות להט המוזנים בזרם ישר או בזרם חילופים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.3</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים בזרם חילופים או/וגם בזרם ישר והמיועדים לנורות פלואורניות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.7</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיי ם)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.8</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: אבזרי הפעלה ובקרה אלקטרוניים המוזנים ממצברים והמיועדים לתאורת חירום (עצמאיים)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61347 חלק 2.9</td><td>אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לאבזרי הפעלה ובקרה אלקטרומגנטיים המיועדים לנורות פריקה (למעט נורות פלואורניות)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61386 חלק 24</td><td>מערכות מובלי פלסטיק למתקני חשמל ותקשורת: הטמנה תת־קרקעית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 3</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא־מיומנים (DBO)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 4</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 5</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 6</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61558 חלק 2.5</td><td>בטיחות של שנאים, מגובים, ספקי כוח ושילוביהם: דרישות ובדיקות מיוחדות לשנאים עבור מכונות גילוח ולספקי כוח המשולבים במכונות גילוח</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62040 חלק 1</td><td>מערכות אל־פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות</td><td>לעניין מערכות אל־פסק עד 4 קו״א</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 1</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ניקל</td><td>למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62133 חלק 2</td><td>תאים וסוללות נטענים המכילים אלקליין או אלקטרוליטים לא־חומציים אחרים – דרישות בטיחות בעבור תאים נטענים ניידים ואטומים ובעבור סוללות העשויות מהם, לשימוש ביישומים ניידים: מערכות ליתיום</td><td>למעט סוללות המיועדות לאופניים, גלגינוע או רכינוע חשמליים, או סוללות המיועדות לשמש כסוללת בוסטר להתנעת רכבים</td></tr> <tr><td>ת״י 62368 חלק 1</td><td>ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות</td><td> {{ח:ת}} למעט: {{ח:תת|–}} ספקי כוח חיצוניים; {{ח:תת|–}} ספקי כוח לציוד טכנולוגיות המידע; {{ח:ת}} ואולם, הדרישות של סעיף 201 ”מניעת הפרעות אלקטרומגנטיות“ כן משוייכות לקבוצת יבוא זו גם לגבי ספקי כוח אלו </td></tr> <tr><td>ת״י 62552</td><td>מכשירי קירור ביתיים – מאפיינים ושיטות בדיקה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62552 חלק 1</td><td>מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62552 חלק 2</td><td>מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות ביצועים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62552 חלק 3</td><td>מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: צריכת אנרגייה ונפח</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62560</td><td>נורות דיודה פולטת אור (LED) במתח גדול מ־50 וולט, בעלות נטל עצמי, לשימושי תאורה כלליים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62776</td><td>נורות דיודה פולטת אור (LED) בעלות שתי כיפות שנתכנו להחלפת נורות פלואורניות לינאריות – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 1</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות כלליות</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.2</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות־הולם המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.4</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.5</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.8</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.9</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.11</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.14</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 62841 חלק 2.17</td><td>כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד</td><td> {{ח:ת}} לעניין דרישות בהפניה לחלק 1 של ת״י 62841: {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית לסעיף 7 ”Classification“; {{ח:תת|–}} התוספת הלאומית שבסעיף 24.1.201 ”Supply connections and external flexible cords“; {{ח:תת|–}} סעיף 4.204 – {{ח:הערה|”}}פליטת הפרעות אלקטרומגנטיות{{ח:הערה|“}} </td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 1</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בסעיף 4.2 {{ח:הערה|”}}special requirement for compounds or formulations in contact with drinking water{{ח:הערה|“}}</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 2</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 3</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אביזרים</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> <tr><td>ת״י 71452 חלק 5</td><td>מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה</td><td>למעט דרישת תכולת עופרת בהפניה לחלק 1 של התקן</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(4)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="20%">מספר תקן</th><th width="40%">שם תקן</th><th width="40%">תנאים לקבוצות יבוא</th></tr> <tr><td>ת״י 136 חלק 1</td><td>אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: אריזות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 136 חלק 2</td><td>אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: ציפויים ולכות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 136 חלק 3</td><td>אריזות מתכת אטימות וקשיחות למוצרי מזון: מידות של סגרים (מכסים) וסגירה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 388</td><td>פחמן דו־חמצני מעובה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 426 חלק 1</td><td>כפפות גומי חד־פעמיות: כפפות ניתוח מעוקרות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 994 חלק 1</td><td>מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה לעניין מזגנים לשימושים מיוחדים (כגון: שימוש בתהליכים תעשייתיים, במיתקני תקשורת, בצבא)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 4295</td><td>מכלי לחץ</td><td>לעניין מפרידי שמן למדחסים בורגיים</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 1</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה הידרוכלורית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 2</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: כלור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 3</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן תת־כלוריטי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 4</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה פלואורוסיליצית (חומצה הקסא־פלואורוסיליצית)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 5</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: תמיסת אמוניה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 6</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן הידרוקסידי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 7</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן תת־כלוריטי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 8</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: נתרן כלוריטי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 9</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: אלומיניום גופרתי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 10</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: חומצה גופרתית</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 11</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: ברזל תלת־כלורי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 12</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: סידן פחמתי (קלציום קרבונט)</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 13</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פחם פעיל גרגירי בתולי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 14</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל־אמידים קטיוניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 5438 חלק 15</td><td>כימיקלים לטיפול במים המיועדים לשתייה: פוליאקריל־אמידים אניונים ולא־יוניים</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 12402 חלק 1</td><td>התקני ציפה אישיים: אפודות הצלה לאוניות המפליגות בים – דרישות בטיחות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 60974 חלק 1</td><td>ציוד ריתוך בקשת חשמלית: ספקי כוח לריתוך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 1</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 61439 חלק 2</td><td>לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62040 חלק 1</td><td>מערכות אל־פסק (UPS): דרישות כלליות ודרישות בטיחות לעניין מערכות אל־פסק שהספקן מעל 4 קו״א</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>ת״י 62368 חלק 1</td><td>ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות לעניין ספקי כוח לציוד טכנולוגית המידע, שהספקם מעל 3000 וואט</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|כ״ט באייר התשפ״ב (30 במאי 2022)}} * '''אורנה ברביבאי'''<br>שרת הכלכלה והתעשייה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] qkg8fps95ncb6olqysnbejd7rucptae 0 476408 3025068 3025029 2026-07-17T12:30:01Z מו יו הו 37729 3025068 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= היכל ה' | תמונה = | כתובית תמונה = |סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]] |תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש|רשות לקדיש]] | מועד = [[:קטגוריה:שבת חזון|שבת 'איכה']]{{הערה|כלומר השבת שלפני תשעה באב, בה קוראים להפטרה [[ישעיהו א #א כא|{{צ|איכה היתה לזונה}}]].}} | מחבר = ר' יצחק | מיוחס ל = [[מחבר:יצחק אבן גיאת|ר' יצחק ן' גיאת]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יצחק{{הערה|בדפוסים הקלאסים חסר הבית המתחיל באות ק'. הוא נדפס לראשונה ע"י [[מחבר:שד"ל]], ויש דפוסי קינות שהחזירו אותו למקומו}} | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-521}} | מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}} מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני הקדיש שלפני 'ברכו' בשבת חזון, אלא שהאחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק'''<includeonly> (אבן גיאת)</includeonly>}} הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי {{סי|י}}וֹם מִדְּבִירִי עָלָה כְּרוּבִי {{ש}} אֶזְעַק אֲהָהּ עַל זְמַן מַדְאִיבִי {{ש}} יִמַּס לְבָבִי מֵעֹז כְּאֵבִי {{ר1}} יַעֲנֶה בְּפָנַי עַל רֹב עֲוֹנַי {{ר1}} כַּחְשִׁי, ובָא קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנָי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} {{סי|צ}}וּרִי בְּחֶטְאִי הִשְׁחִית הֲדָרִי {{ש}} מֵרוֹם לָאָרֶץ הִשְׁלִיךְ פְּאֵרִי {{ש}} מֵחִיל תְּסַמֵּר שַׂעְרַת בְּשָׂרִי {{ר1}} מֵי רֹאשׁ וְלַעֲנַי נַחַל עֲדָנַי {{ר1}} נֶהְפַּךְ לְחֹשֶׁךְ שִׁמְשִׁי לְעֵינָי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} {{סי|חָ}}שַׁב בְּגוֹרָל צַר מַחֲשָׁבוֹת {{ש}} עָלַי, וְהִפִּיל כַּמָּה רִבְבוֹת {{ש}} מֵתוּ בְּפַחַד אִבְחַת חֲרָבוֹת {{ר1}} הֵכִין לַטֶּבַח לְוִיַּי וְכֹהֲנַי {{ר1}} עַם אֵל הוּרָם מֵאָז בְּסִינַי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} [{{סי|קֵ}}דָר מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיט כְּבוֹדָם{{ש}} הֵסִיר עֲטֶרֶת רֹאשָׁם וְהוֹדָם{{ש}} רוֹזְנִים וְשָׂרִים נִתְלוּ בְּיָדָם{{ר1}} עִנּוּ בְכֶבֶל רַגְלָם מְעַנַּי{{ר1}} וּלְקוֹל שְׂפָתַי צָלְלוּ אׇזְנַי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}}] מָתַי תְּנַחֵם בָּנִים אֲבֵלִים {{ש}} תָּשִׁיב לְצִיּוֹן שְׁאֵרִית אֲצִילִים {{ש}} מִשָּׁם תְּבָעֵר אֶת הַפְּסִילִים {{ר1}} אוֹמַר בְּהַכְרִית (אוֹיְבֶיךָ) {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|עָרַי וְשׂוֹטְנַי}} {{ר1}} מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׁיךָ יְיָ {{רפרן|הזחה=2|אוֹמַר בְּהַכְרִית אוֹיְבֶיךָ / מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׁיךָ יְיָ}}<noinclude> {{הור|יתגדל}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]] [[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]] </noinclude> jwf11t88nwdt6usjut6bztz0tnrfgha 3025085 3025068 2026-07-17T13:03:50Z Yack67 27395 3025085 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= היכל ה' | תמונה = | כתובית תמונה = |סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]] |תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש|רשות לקדיש]] | מועד = [[:קטגוריה:שבת חזון|שבת 'איכה']]{{הערה|כלומר השבת שלפני תשעה באב, בה קוראים להפטרה [[ישעיהו א #א כא|{{צ|איכה היתה לזונה}}]].}} | מחבר = ר' יצחק | מיוחס ל = [[מחבר:יצחק אבן גיאת|ר' יצחק ן' גיאת]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יצחק{{הערה|בדפוסים הקלאסים צונזר הבית המתחיל באות ק'. הוא נדפס לראשונה ע"י [[מחבר:שד"ל|שד"ל]], ויש דפוסי קינות שהחזירו אותו למקומו.}} | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-521}} | מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}} מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני הקדיש שלפני 'ברכו' בשבת חזון, אלא שהאחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק'''<includeonly> (אבן גיאת)</includeonly>}} הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי {{סי|י}}וֹם מִדְּבִירִי עָלָה כְּרוּבִי {{ש}} אֶזְעַק אֲהָהּ עַל זְמַן מַדְאִיבִי {{ש}} יִמַּס לְבָבִי מֵעֹז כְּאֵבִי {{ר1}} יַעֲנֶה בְּפָנַי עַל רֹב עֲוֹנַי {{ר1}} כַּחְשִׁי, ובָא קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנָי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} {{סי|צ}}וּרִי בְּחֶטְאִי הִשְׁחִית הֲדָרִי {{ש}} מֵרוֹם לָאָרֶץ הִשְׁלִיךְ פְּאֵרִי {{ש}} מֵחִיל תְּסַמֵּר שַׂעְרַת בְּשָׂרִי {{ר1}} מֵי רֹאשׁ וְלַעֲנַי נַחַל עֲדָנַי {{ר1}} נֶהְפַּךְ לְחֹשֶׁךְ שִׁמְשִׁי לְעֵינָי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} {{סי|חָ}}שַׁב בְּגוֹרָל צַר מַחֲשָׁבוֹת {{ש}} עָלַי, וְהִפִּיל כַּמָּה רִבְבוֹת {{ש}} מֵתוּ בְּפַחַד אִבְחַת חֲרָבוֹת {{ר1}} הֵכִין לַטֶּבַח לְוִיַּי וְכֹהֲנַי {{ר1}} עַם אֵל הוּרָם מֵאָז בְּסִינַי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} [{{סי|קֵ}}דָר מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיט כְּבוֹדָם{{ש}} הֵסִיר עֲטֶרֶת רֹאשָׁם וְהוֹדָם{{ש}} רוֹזְנִים וְשָׂרִים נִתְלוּ בְּיָדָם{{ר1}} עִנּוּ בְכֶבֶל רַגְלָם מְעַנַּי{{ר1}} וּלְקוֹל שְׂפָתַי צָלְלוּ אׇזְנַי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}}] מָתַי תְּנַחֵם בָּנִים אֲבֵלִים {{ש}} תָּשִׁיב לְצִיּוֹן שְׁאֵרִית אֲצִילִים {{ש}} מִשָּׁם תְּבָעֵר אֶת הַפְּסִילִים {{ר1}} אוֹמַר בְּהַכְרִית (אוֹיְבֶיךָ) {{נוא|הוראה=נוסח ישן:|עָרַי וְשׂוֹטְנַי}} {{ר1}} מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׁיךָ יְיָ {{רפרן|הזחה=2|אוֹמַר בְּהַכְרִית אוֹיְבֶיךָ / מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׁיךָ יְיָ}}<noinclude> {{הור|יתגדל}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]] [[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]] </noinclude> gpe4ycitz2vbonw471m2o0u7sxxvj2p 3025088 3025085 2026-07-17T13:12:50Z Yack67 27395 3025088 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= היכל ה' | תמונה = | כתובית תמונה = |סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]] |תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש|רשות לקדיש]] | מועד = [[:קטגוריה:שבת חזון|שבת 'איכה']]{{הערה|כלומר השבת שלפני תשעה באב, בה קוראים להפטרה [[ישעיהו א #א כא|{{צ|איכה היתה לזונה}}]].}} | מחבר = ר' יצחק | מיוחס ל = [[מחבר:יצחק אבן גיאת|ר' יצחק ן' גיאת]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יצחק{{הערה|בדפוסים הקלאסים צונזר הבית המתחיל באות ק'. הוא נדפס לראשונה ע"י [[מחבר:שד"ל|שד"ל]], ויש דפוסי קינות שהחזירו אותו למקומו.}} | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-521}} | מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}} מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני הקדיש שלפני 'ברכו' בשבת חזון, אלא שהאחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק'''<includeonly> (אבן גיאת)</includeonly>}} הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי {{סי|י}}וֹם מִדְּבִירִי עָלָה כְּרוּבִי {{ש}} אֶזְעַק אֲהָהּ עַל זְמַן מַדְאִיבִי {{ש}} יִמַּס לְבָבִי מֵעֹז כְּאֵבִי {{ר1}} יַעֲנֶה בְּפָנַי עַל רֹב עֲוֹנַי {{ר1}} כַּחְשִׁי, ובָא קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנָי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} {{סי|צ}}וּרִי בְּחֶטְאִי הִשְׁחִית הֲדָרִי {{ש}} מֵרוֹם לָאָרֶץ הִשְׁלִיךְ פְּאֵרִי {{ש}} מֵחִיל תְּסַמֵּר שַׂעְרַת בְּשָׂרִי {{ר1}} מֵי רֹאשׁ וְלַעֲנַי נַחַל עֲדָנַי {{ר1}} נֶהְפַּךְ לְחֹשֶׁךְ שִׁמְשִׁי לְעֵינָי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} {{סי|חָ}}שַׁב בְּגוֹרָל צַר מַחֲשָׁבוֹת {{ש}} עָלַי, וְהִפִּיל כַּמָּה רִבְבוֹת {{ש}} מֵתוּ בְּפַחַד אִבְחַת חֲרָבוֹת {{ר1}} הֵכִין לַטֶּבַח לְוִיַּי וְכֹהֲנַי {{ר1}} עַם אֵל הוּרָם מֵאָז בְּסִינַי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} [{{סי|קֵ}}דָר מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיט כְּבוֹדָם{{ש}} הֵסִיר עֲטֶרֶת רֹאשָׁם וְהוֹדָם{{ש}} רוֹזְנִים וְשָׂרִים נִתְלוּ בְּיָדָם{{ר1}} עִנּוּ בְכֶבֶל רַגְלָם מְעַנַּי{{ר1}} וּלְקוֹל שְׂפָתַי צָלְלוּ אׇזְנַי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}}] מָתַי תְּנַחֵם בָּנִים אֲבֵלִים {{ש}} תָּשִׁיב לְצִיּוֹן שְׁאֵרִית אֲצִילִים {{ש}} מִשָּׁם תְּבָעֵר אֶת הַפְּסִילִים {{ר1}} אוֹמַר בְּהַכְרִית אוֹיְבַי<noinclude>{{הערה|נוסחים מצונזרים: 'אוֹיְבֶיךָ', 'עָרַי וְשׂוֹטְנַי'}}</noinclude> {{ר1}} מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׁיךָ יְיָ {{רפרן|הזחה=2|אוֹמַר בְּהַכְרִית אוֹיְבַי / מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׁיךָ יְיָ}}<noinclude> {{הור|יתגדל}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]] [[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]] </noinclude> fsn1604jq2fpdtz8yvl47x86ja5tvz6 3025151 3025088 2026-07-17T14:04:33Z Yack67 27395 טעיתי 3025151 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= היכל ה' | תמונה = | כתובית תמונה = |סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]] |תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש|רשות לקדיש]] | מועד = [[:קטגוריה:שבת חזון|שבת 'איכה']]{{הערה|כלומר השבת שלפני תשעה באב, בה קוראים להפטרה [[ישעיהו א #א כא|{{צ|איכה היתה לזונה}}]].}} | מחבר = ר' יצחק | מיוחס ל = [[מחבר:יצחק אבן גיאת|ר' יצחק ן' גיאת]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יצחק{{הערה|בדפוסים הקלאסים צונזר הבית המתחיל באות ק'. הוא נדפס לראשונה ע"י [[מחבר:שד"ל|שד"ל]], ויש דפוסי קינות שהחזירו אותו למקומו.}} | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-521}} | מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}} מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני הקדיש שלפני 'ברכו' בשבת חזון, אלא שהאחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יצחק'''<includeonly> (אבן גיאת)</includeonly>}} הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי {{סי|י}}וֹם מִדְּבִירִי עָלָה כְּרוּבִי {{ש}} אֶזְעַק אֲהָהּ עַל זְמַן מַדְאִיבִי {{ש}} יִמַּס לְבָבִי מֵעֹז כְּאֵבִי {{ר1}} יַעֲנֶה בְּפָנַי עַל רֹב עֲוֹנַי {{ר1}} כַּחְשִׁי, ובָא קוֹל פְּחָדִים בְּאָזְנָי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} {{סי|צ}}וּרִי בְּחֶטְאִי הִשְׁחִית הֲדָרִי {{ש}} מֵרוֹם לָאָרֶץ הִשְׁלִיךְ פְּאֵרִי {{ש}} מֵחִיל תְּסַמֵּר שַׂעְרַת בְּשָׂרִי {{ר1}} מֵי רֹאשׁ וְלַעֲנַי נַחַל עֲדָנַי {{ר1}} נֶהְפַּךְ לְחֹשֶׁךְ שִׁמְשִׁי לְעֵינָי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} {{סי|חָ}}שַׁב בְּגוֹרָל צַר מַחֲשָׁבוֹת {{ש}} עָלַי, וְהִפִּיל כַּמָּה רִבְבוֹת {{ש}} מֵתוּ בְּפַחַד אִבְחַת חֲרָבוֹת {{ר1}} הֵכִין לַטֶּבַח לְוִיַּי וְכֹהֲנַי {{ר1}} עַם אֵל הוּרָם מֵאָז בְּסִינַי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}} [{{סי|קֵ}}דָר מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיט כְּבוֹדָם{{ש}} הֵסִיר עֲטֶרֶת רֹאשָׁם וְהוֹדָם{{ש}} רוֹזְנִים וְשָׂרִים נִתְלוּ בְּיָדָם{{ר1}} עִנּוּ בְכֶבֶל רַגְלָם מְעַנַּי{{ר1}} וּלְקוֹל שְׂפָתַי צָלְלוּ אׇזְנַי {{רפרן|הזחה=2|הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ הֵיכַל יְיָ / הַעַל שְׁאוֹנוֹ רַבּוּ זְדוֹנָי}}] מָתַי תְּנַחֵם בָּנִים אֲבֵלִים {{ש}} תָּשִׁיב לְצִיּוֹן שְׁאֵרִית אֲצִילִים {{ש}} מִשָּׁם תְּבָעֵר אֶת הַפְּסִילִים {{ר1}} אוֹמַר בְּהַכְרִית עָרַי וְשׂוֹטְנַי<noinclude>{{הערה|נוסח מצונזר: 'אוֹיְבֶיךָ'}}</noinclude> {{ר1}} מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׁיךָ יְיָ {{רפרן|הזחה=2|אוֹמַר בְּהַכְרִית עָרַי וְשׂוֹטְנַי / מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׁיךָ יְיָ}}<noinclude> {{הור|יתגדל}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]] [[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]] </noinclude> 7g0wryadgszzcszim6zf6qhsd7rwij0 106 1706364 3025064 3024949 2026-07-17T12:24:12Z מאירושולי 35234 /* פרק ראשון - מאמתי קורין תוספתא */ 3025064 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span>{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין. === <span id="דף_א_ב"></span> === {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|א|ב|פסקה=1|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} === <span id="דף_ב_א"> </span> ===[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> a0kr44nhb9v8n9rxckxg6l4i6p2c4ni 3025065 3025064 2026-07-17T12:25:31Z מאירושולי 35234 3025065 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span>{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין. === <span id="דף_א_ב"></span> === {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|א|ב|פסקה=1|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} === <span id="דף_ב_א"> </span> ===[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> fxr6ljw24klsbjbdpevzwn1dbcyjdsy 3025066 3025065 2026-07-17T12:26:55Z מאירושולי 35234 /* ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו */ 3025066 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span>{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין. === <span id="דף_א_ב"></span> === {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|א|ב|פסקה=1|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} === <span id="דף_ב_א"> </span> ===[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> a0kr44nhb9v8n9rxckxg6l4i6p2c4ni 3025067 3025066 2026-07-17T12:29:04Z מאירושולי 35234 3025067 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span>{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין. === <span id="דף_א_ב"></span> === {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|א|ב|פסקה=1|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} === <span id="דף_ב_א"> </span> ===[[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> cerlvja34h1uzwmbqmyfu6lqgcs47oq 3025069 3025067 2026-07-17T12:30:30Z מאירושולי 35234 3025069 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span>{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין. === <span id="דף_א_ב"></span> === {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|א|ב|פסקה=1|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> jwtxp7ghrydwgyc3c4go1t3dqqsljiy 3025077 3025069 2026-07-17T12:50:45Z מאירושולי 35234 3025077 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span>{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין. === <span id="דף_א_ב"></span> === {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|ב|פסקה=1|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} ===<span id="דף_ב_א"> </span>=== [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> 9kveh7ifzmlt36g0seywz3clr38vhz4 3025078 3025077 2026-07-17T12:51:58Z מאירושולי 35234 /* */ 3025078 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span>{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין. === <span id="דף_א_ב"></span> === {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|ב|פסקה=1|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} ===<span id="דף_ב_א"> </span>=== [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} ===<span id="דף_ג_א"> </span>=== [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> 28ke0abnup7mvejynvn19p3qfdznnom 3025079 3025078 2026-07-17T12:53:48Z מאירושולי 35234 /* */ 3025079 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span>{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין. === <span id="דף_א_ב"></span> === {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|ב|פסקה=1|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} ===<span id="דף_ב_א"> </span>=== [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} ===<span id="דף_ג_א"> </span>=== [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> q0rc1kh1035y138x6rnf00e6tf7bali 3025081 3025079 2026-07-17T12:59:28Z מאירושולי 35234 3025081 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span>{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.<span id="דף_א_ב"></span> {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|א|ב|פסקה=1|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> 8oevnj1ke1hhvhkhla11yutcktekhrx 3025108 3025081 2026-07-17T13:31:13Z מאירושולי 35234 3025108 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span>{{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.<span id="דף_א_ב"></span> {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> 6uk5m4z98wf4a1outkadolvs7zcnada 3025111 3025108 2026-07-17T13:32:57Z מאירושולי 35234 3025111 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span> {{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.<span id="דף_א_ב"></span> {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> 49ct4wv88525fnfle09hitwgga3gqkp 3025113 3025111 2026-07-17T13:34:18Z מאירושולי 35234 3025113 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span> {{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.<span id="דף_א_ב"></span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> fv2wqchqjyh5086xz29pr23p3kazx3j 3025121 3025113 2026-07-17T13:40:26Z מאירושולי 35234 3025121 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span> {{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין.<span id="דף_א_ב"></span> {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> 49ct4wv88525fnfle09hitwgga3gqkp 3025162 3025121 2026-07-17T14:19:24Z מאירושולי 35234 3025162 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span> {{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין. ===<span id="דף_א_ב"></span>=== {{ויקיטקסט:ארגז_חול|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> paxw1x8n77mm617kkmnjcyrz98wn73b 3025163 3025162 2026-07-17T14:20:54Z מאירושולי 35234 3025163 wikitext text/x-wiki ==פרק ראשון - מאמתי קורין [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א"> </span> <span id="דף_א_א"> </span> {{ב|QR|[[קובץ:איר ברכות פרק חמישיפרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|100px|כולל שיעורי שמע]]}} [[תוספתא/ברכות/א|תוספתא]][[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף א]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|א| משה לונץ=17|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|משה לונץ=|שדה יהושע=|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{מתני'|ברכות א א}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פתיחת המסכת|מאימתי קורין]] את שמע בערבין? {{שוליים|א_א}}משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן, עד סוף האשמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}רת הראשונה, דברי {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. וחכמים אומרים: {{שוליים|א_ב}}עד חצות. {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: {{שוליים|א_ג}}עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ד}}הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. {{שוליים|א_ה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.<br><strong>גמ’:</strong> [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע בבית הכנסת|אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן]] תני {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור| (רבא) בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי"}}: משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת. ותני עלה: קרובים דבריהן להיות שוין. ===<span id="דף_א_ב"></span>=== {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|א|ב|משה לונץ=18|שדה יהושע=|קנייבסקי=6|סירלאו=25|פולדא=5|תולדות יצחק=25|שמחת תורה=11|זהב הארץ=15|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתא חמי, {{ירו"מ-ביאור|בא וראה}} משעה שהכהנים נכנסין ל{{ירו"מ-הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|א}}כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל בתרומתן {{הוסר|א}}יממא הוא, ועם כוכביא הוא. {{ירו"מ-ביאור|מיד בצאת הכוכבים}} משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ל פ{{ירו"מ-הדגשה|י}}תן בלילי שבת, {{ירו"מ-הדגשה|כבר}} שעה ותרתי ליליא הוא. {{ירו"מ-ביאור|הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים}} ואת אמרת קרובים דבריהן להיות שוין? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ת{{ירו"מ-הדגשה|י}}פתר בא{{ירו"מ-הדגשה|י}}לין כופרניא דקיקי{{ירו"מ-הדגשה|י}}א, {{ירו"מ-ביאור|בכפרים קטנים}} דאורחיהון מסתלקא {{ירו"מ-ביאור|שמסיימים מלאכתם}} עד דהוא {{ירו"מ-הוסר|א}}יממא. {{ירו"מ-ביאור|שעדין יום}} {{ירו"מ-הדגשה|ומתפללים ערבית מוקדם ונכנסים לאכל מקדם}}, דצדי לון מ{{ירו"מ-הדגשה|י}}קמי חיותא. {{ירו"מ-ביאור|מפחד החיות}} תני: {{שוליים|א_ו}}הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: אין קורין אותה בבית הכנסת בשביל לצאת ידי חובתו, אלא כדי לעמ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ד בתפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מתוך דבר של תורה. {{ירו"מ-הדגשה|דתפילות באמצע תקנום}}. {{ירו"מ-ביאור|ששלושת התפילות מוקמו בין שני קריאות שמע: קריאת שמע של שחרית, שמונה עשרה של שחרית, שמונה עשרה של מנחה,שמונה עשרה של ערבית, קריאת שמע של ערבית}} {{ירו"מ-הדגשה|ועיקר קריאת שמע של ערב זה על המיטה. אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב ירמיה:}} {{שוליים|א_ז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ספק קרא שמע|ספק בירך על מזונו ספק לא בירך]] צריך לברך {{ירו"מ-הדגשה|שהיא דבר תורה}}, דכתיב ([[דברים ח י|דברים עקב ח י]]) "ואכלת ושבעת וברכת". ספק התפלל ספק לא התפלל, אל יתפלל. ודלא כ{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}. ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: {{שוליים|א_ח}}ולואי שיתפלל אדם כל היום כ{{ירו"מ-הדגשה|ו}}לו, למה שאין תפ{{ירו"מ-הדגשה|י}}לה מפסדת. ספק קרא {{ירו"מ-הדגשה|קריאת שמע}} ספק לא קרא {{ירו"מ-הדגשה|מהו?}} נשמענה מן הדא {{ירו"מ-הדגשה|דתני}}: הקורא ק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לא יצא ידי חובתו. וק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דם לכן לאו ספק הוא? {{ירו"מ-הדגשה|שהרי קודם לכן זה בין השמשות שהוא ספק מן הלילה ספק מן היום}}, ואת אמר{{ירו"מ-הדגשה|ת}} צריך לקרות! הדא אמרה {{שוליים|א_ט}}ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות. תנן: סימן לדבר משיצאו הכוכבים. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ד טו]]) "ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים". וכתיב ([[נחמיה ד טז]]) "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה". [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות וצאת הכוכבים|כמה כוכבים יצאו ויהא לילה]] {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר פפא:}} {{שוליים|א_י}}כוכב אחד וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י יום. שנים ספק לילה. שלשה וד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י לילה. שנים ספק? והכתיב "עד צאת הכוכבים" {{ירו"מ-הדגשה|וה}}לא מיעוט כוכבים שנים. קדמיא {{ירו"מ-ביאור|הראשון}} לא מתחשב. בערב שבת, ראה כוכב אחד ועשה מלאכה פטור. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, מביא חטאת. במוצאי שבת, ראה כוכב אחד ועשה {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} {{סוף}} <span id="דף_ב_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ב]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=8|סירלאו=25|פולדא=6|תולדות יצחק=27|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} מלאכה, מביא חטאת. שנים, מביא אשם תלוי. שלשה, פטור. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}} בעי: אין {{ירו"מ-ביאור|אם}} תימר שנים ספק, ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה. ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה ויהא חייב על הראשונים. ראה שני כוכבים בערב שבת וקצר כחצי גרוגרת, בשחרית וקצר כחצי גרוגרת, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}ראה שני כוכבים במוצאי שבת וקצר כחצי גרוגרת. מה נפשך? אם הראשונים יום הן, אף האחרונים יום הן, ויצטרף של שחרית עם של מוצאי שבת ויהא חייב על האחרונים. אם האחרונים לילה, אף הראשונים לילה, ויצטרף של שחרית עם של לילי שבת ויהא חייב על הראשונים. הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא. {{ירו"מ-ביאור|באלו הכוכבים שאין דרכם להראות ביום}} ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא, {{ירו"מ-ביאור|אבל באלו שדרכם להראות ביום}} לא משערין בהון. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי ברבי בון}}: ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין בר מן הדא כוכבתא. {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שיראו שלושה כוכבי חוץ מכוכב נגה שנראה אף ביום}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב דרומנה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודא בן פזי}}: כוכב אחד ודאי יום. שנים לילה. ולית ליה ספק? {{ירו"מ-הדגשה|והרי לדעת כולם זמן בין השמשות הוא ספק מן היום ספק מן הלילה}}. אית ליה ספק {{ירו"מ-הדגשה|בזמן}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}בין {{ירו"מ-הדגשה|ה}}כוכב {{ירו"מ-הדגשה|הראשון}} לכוכב {{ירו"מ-הדגשה|השני}}. תני: כל זמן שפני מזרח מאדימים זהו יום. <span id="דף_ב_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ב|ב|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}} {{שוליים|א_יא}}הכסיפו זהו בין השמשות. השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בין השמשות תלוי בלבנה|הלבנה בתקופתה]] {{ירו"מ-ביאור|שזה באמצע החדש. שהלבנה שלמה ומתחילה במזרח ושוקעת במערב}} התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות, זהו בין השמשות. אמר {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב ב}} {{סוף}} <span id="דף_ג_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ג]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|א|משה לונץ=19|שדה יהושע=|קנייבסקי=9|סירלאו=26|פולדא=6|תולדות יצחק=28|שמחת תורה=14|זהב הארץ=17|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא:}} סוף גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} כ{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת, ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר חייא בר יהודה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: התחיל גלגל חמה לשק{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ע, אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומתו, חזקה ביום טבל. הדא דתימר בההוא דאזיל ליה בקפונדרא. {{ירו"מ-ביאור|דרך קיצור}} ברם ההוא דאזל ליה באיסרטא, {{ירו"מ-ביאור|דרך ראשית}} לא בדה. {{ירו"מ-ביאור|לא בזה מדובר}} איזהו בין השמשות? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחומא}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל}} לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי ח{{ירו"מ-הדגשה|ו}}דה של סייף. {{ירו"מ-הדגשה|הזמן שלוקח עד}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}נחלקה הטיפה לכאן ולכאן, זהו בין השמשות. {{ירו"מ-הדגשה|תנן}}: איזהו בין השמשות? משתשקע החמה כדי שיהלך אדם חצי מיל, {{ירו"מ-ביאור|כתשע דקות}} דברי {{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}. {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} אומר: בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} הוו יתבין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ל{{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}}: לא מסתברא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}סוף חצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, {{ירו"מ-הדגשה|זהו}} כהרף עין ד{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא?}} אמר ליה: אוף אנא סבר כן. {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} לא אמר כן, אלא כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא {{ירו"מ-הדגשה|ל{{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}}}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} כד תנינן תמן {{ירו"מ-ביאור|הלכות זבים}}. {{שוליים|א_יב}}ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. אחת בין השמשות ואחת למחר. אם יודע שמקצת הראייה מהיום ומקצתה למחר, ודאי לטומאה ולקרבן. <span id="דף_ג_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ג|ב|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=10|סירלאו=26|פולדא=7|תולדות יצחק=29|שמחת תורה=15|זהב הארץ=18|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואם ספק {{ירו"מ-הדגשה|אם}} {{הוסר|ש}}מקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר, {{ירו"מ-הדגשה|או כולה מן היום או כולה מן הלילה}}. ודאי לטומאה וספק לקרבן. {{ירו"מ-ביאור|הזב נטמא בלובן וכך דינו. אם ראה ראיה אחת, הרי הוא כבעל קרי וטובל וטהור בצאת הכוכבים. אם ראה שתי ראיות אפילו ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשנים, שיכול היה בין תחילת הראיה לסופה לטבול ולהסתפג. או שראה ראיה אחת שהתחלקה לשני ימים. או שני ראיות בשני ימים רצופים הרי הוא זב קטן וצריך לספור שבעה נקיים, וביום השביעי טובל במעיין ובערב הוא נטהר. ואם ראה שלוש ראיות ביום אחד, או ראיה אחת ארוכה כשלוש, או אחת ארוכה כשנים ואחת קצרה, או אחת קצרה שהתחלקה לשני ימים ואחת יום קדם או יום אחרי או שלוש ראיות בשלושה ימים רצופים הרי הוא זב גדול וסופר שבעה נקים וטובל ובערב הוא טהור ולמחרת מביא קרבן. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לו כניסה למקדש ואכילת קדשים.}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר יוסף}} בעא {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} קומי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: מאן תנא ראיה נחלקת לשנים? אמר ל{{ירו"מ-הדגשה|י}}ה {{תנא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בן חלפתא}} {{ירו"מ-הדגשה|היא}}, {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: בין השמשות כהרף עין}}. {{הוסר|אמר לה}}: וקשתה על דעתך דאת אמר: {{ירו"מ-ביאור|לשיטתך שאתה אומר}} כל הרף עין והרף עין שבחצי מיל ד{{תנא-ירו"מ|רבי נחמיה}}, ספק הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אם כן איך יתכן שיתחייב קרבן על ספק? ואם בשראה ראיה כל בין השמשות של רבי נחמיה, אז לא רק לרבי יוסי בן חלפתא חייב קרבן, אלא לדעת כולם. שהרי ראה ראיה ארוכה כשלוש ראייות, שנמצא מתחילתה ועד סופה כשתי טבילות ושני סיפוגין, והרי זו נחשבת כשלוש ראייות, ומביא קרבן לדעת הכל}}. {{ירו"מ-הדגשה|ולמה רבי יוחנן אמר שהבריתא רק כרבי יוסי}}? אמר ליה, קשתי{{הוסר|ה}}{{ירו"מ-הדגשה|ך}} לא קשיא. {{ירו"מ-הדגשה|כי באמת בין השמשות לדעת רבי יוסי בן חלפתא הוא רגע אחד בתוך בין השמשות של רבי נחמיה, אלא שאנו לא יודעים איזה הוא}}. לכשיבא אליהו ויאמר {{ירו"מ-הדגשה|ש}}זהו בין השמשות, {{ירו"מ-הדגשה|אז יהיה חייב קרבן. אי כשיבא אליהו}}, מאן פליג? {{ירו"מ-ביאור|מי יחלוק על אליהו הנביא}} {{ירו"מ-הדגשה|תני: שלושה כוכבים לילה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא חברהון דרבנן}} בעי: כמה דאת אמר בערבית, נראו שלשה כוכבים, {{ירו"מ-הדגשה|אף על פי}} שהחמה נתונה באמצע {{ירו"מ-הדגשה|עובי}} הרקיע, לילה הוא. {{הוסר|ו}}{{ירו"מ-הדגשה|תא}}מר אף בשחרית כן. {{ירו"מ-הדגשה|שרק בזריחת החמה יהיה יום. ולמה קימא לן שהיום מתחיל בעלות השחר}}? {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|בעי}}: כתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" וכתיב ([[ויקרא כב ז|ויקרא אמור כב ז]]) "ובא השמש וטהר" מקיש יציאתו לביאתו. מה ביאתו משיתכסה מן הבריות. אף יציאתו לכשיתודע לבריות. {{ירו"מ-הדגשה|והא קיימא לן דמעלות השחר יום הוא}}? {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ג ב}} {{סוף}} <span id="דף_ד_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ד]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|א|משה לונץ=20|שדה יהושע=|קנייבסקי=11|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=32|שמחת תורה=16|זהב הארץ=26|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: כתיב ([[בראשית מד ג|בראשית מקץ מד ג]]) "הבוקר אור" התורה קראה לאור בוקר. תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[שמות טז כא|שמות בשלח טז כא]]) "בבקר בבקר" כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר. {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שאף עלות השחר מן היום}}. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: אם אומר {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית, נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין. ותני: באחד בתקופת ניסן, ובאחד בתקופת תשרי, היום והלילה שוין. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: נלפינה {{ירו"מ-ביאור|נלמד}} מדרך הארץ. שרי מלכא נפק, {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך לצאת מהעיר}} אף על גב דלא נפק, {{ירו"מ-ביאור|שלא יצא}} אמרין דנפק. {{ירו"מ-הדגשה|כך בערב. מיד שהשמש מתחילה לצאת מהעולם, אומרים שכבר לילה, אף שהשמש לא עברה את עובי הרקיעה}}. שרי עליל {{ירו"מ-ביאור|התחיל המלך להיכנס לעיר}} {{הוסר|לא אמרין דעל עד שעתה דייעול}}. {{ירו"מ-הדגשה|אף גב דלא על אמרינן דעל}} {{ירו"מ-הדגשה|כך בבקר איך שהשמש מתחילה להיכנס לעובי הרקיעה, אומרים שכבר נכנסה ומתחיל היום}}, {{ירו"מ-הדגשה|אף שעדיין לא עברה כביכול את עובי הרקיע לצאת לארץ}}. זהו שעומד ומתפלל {{שוליים|א_יג}}צריך להשוות את רגליו. תרין אמורין {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. חד אמר: כמלאכים. וחד אמר: ככהנים. {{ירו"מ-ביאור|עקב בצד גודל}} מאן דאמר ככהנים, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[שמות כ כג|שמות יתרו כ כג]]) "לא תעלה במעלות על מזבחי" שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב. ומאן דאמר כמלאכים {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[יחזקאל א ז]]) "ורגליהם רגל ישרה" {{ירו"מ-הדגשה|ואמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא בר אנדריי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר סוטר}}: המלאכים אין להן קפיצין. {{ירו"מ-ביאור|מפרקים}} ומה טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דניאל ז טז]]) "קרבת על חד מן קמייא קיימיא" {{ירו"מ-ביאור|קרב אלי אחד מן העומדים תמיד}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#בברכת כהנים הציבור אומר פסוקים|זה שרואה את הכהנים בבית הכנסת]], בברכה ראשונה צריך לומר: ([[תהילים קג כ]]) "ברכו את ה' מלאכיו" בשנייה ([[תהילים קג כא]]) "ברכו את ה' כל צבאיו" בשלישית ([[תהילים קג כב]]) "ברכו ה' כל מעשיו" במוסף <span id="דף_ד_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ד|ב|משה לונץ=21|שדה יהושע=|קנייבסקי=12|סירלאו=27|פולדא=7|תולדות יצחק=34|שמחת תורה=|זהב הארץ=27|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בברכה הראשונה צריך לומר ([[תהילים קלד א]]) "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" בשנייה ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש" בשלישית ([[תהילים קלד ג]]) "יברכך ה' מציון" אם היו ארבע {{ירו"מ-הדגשה|כמו ביום הכיפורים, ובתעניות}} חוזר תליתיאתא {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}קדמיתא. {{ירו"מ-ביאור|בתפילה מנחה כמו בשחרית}} ורביעתא {{הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|כ}}תיניוותא. {{ירו"מ-ביאור|בנעילה כמו במוסף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מאיילת השחר עד שיאור המזרח אדם מהלך ארבעת מילין. משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? דכתיב ([[בראשית יט טו|בראשית וירא יט טו]]) "וכמו השחר עלה" וגומר וכתיב ([[בראשית יט כג|בראשית וירא יט כג]]) "השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה" ומן סדום לצוער ארבעת מיל. {{ירו"מ-הדגשה|והרי}} יותר הוון? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. ומניין {{ירו"מ-הדגשה|ש}}מאילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? {{ירו"מ-הדגשה|שהיה לו לכתוב}} "כמו {{ירו"מ-הדגשה|השחר עלה". ולמה כתב}} "וכמו" מילה מדמיא לחבירתה {{ירו"מ-הדגשה|מלמד שיש עוד זמן דומה לזה. דכמו שלמדנו שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין, הוא הדין מאילת השחר עד שיאיר המזרח גם כן ד' מילין}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: הדא איילתא דשחרא, מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. {{ירו"מ-הדגשה|דהא}} זימנין דהיא מקדמא וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון? {{ירו"מ-ביאור|אם כן מה זה איילת השחר}} כמין תרין דקורנין דנהור, דסלקין מן מדינחא ומנהרין. {{ירו"מ-ביאור|שני קרני אור שיוצאים מהמזרח ומאירים}} דלמא {{ירו"מ-ביאור|את זה מספרים}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}} הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה, {{ירו"מ-ביאור|בהשכמה}} וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן חלפתא}}: בי רבי, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גאולת ישראל קמעה קמעה|כך היא גאולתן של ישראל]]. בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|כדכתיב}} ([[מיכה ז ח]]) "כי אשב בחושך ה' אור לי" כך בתחילה ([[אסתר ב כא]]) "ומרדכי יושב בשער המלך" ואחר כך ([[אסתר ו יא]]) "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס" ואחר כך ([[אסתר ו יב]]) "וישב מרדכי אל שער המלך" ואחר כך ([[אסתר ח טו]]) "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות". ואח{{ירו"מ-הדגשה|ר}} {{ירו"מ-הדגשה|כך}} ([[אסתר ח טז]]) "ליהודים היתה אורה ושמחה". ואתיא ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|דאמר: משיאור המזרח עד הזריחה מהלך אדם ארבע מיל}}, כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}. דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה. אדם בינוני מהלך ארבעים מיל ביום. עד שהחמה נוסרת ברקיע מהלך חמשים שנה, אדם מהלך ארבעת מיל. נמצאת אומר שעוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. וכשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה, כך עוביה של ארץ ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "היושב על חוג הארץ" וכתיב ([[איוב כב יד]]) "וחוג שמים יתהלך" וכתיב ([[משלי ח כז]]) "בחוקו חוג על פני תהום" חוג חוג לגזירה שוה. תני: עץ {{ירו"מ-הדגשה|ה}}חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יודה בי רבי אלעאי}}: לא סוף דבר נופו, אלא אפילו כורתו. {{ירו"מ-ביאור|גזעו}} וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים א ג]]) "והיה כעץ שתול על פלגי מים" תני: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גודלו של גן עדן, עץ חיים|עץ חיים, אחד מששים לגן]], הגן אחד מששים לעדן. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית ב י|בראשית בראשית ב י]]) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" {{ירו"מ-הדגשה|מ}}תמצית כור, {{ירו"מ-ביאור|ל' סאה}} תרקב {{ירו"מ-ביאור|חצי סאה}} {{תיבה נגללת}} {{ירו"מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו"מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו"מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ד ב}} {{סוף}} <span id="דף_ה_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ה]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|א|משה לונץ=22|שדה יהושע=|קנייבסקי=14|סירלאו=28|פולדא=8|תולדות יצחק=36|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר: מצרים {{ירו"מ-ביאור|שמקובל שארכה}} מהלך ארבעים יום, וכוש מהלך {{הוסר|שבע}}{{ירו"מ-הדגשה|שש}} שנים ועוד. ורבנן אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|עובי הרקיע}} כשני אבות הראשונים {{ירו"מ-הדגשה|חמש מאות שנה}} {{ירו"מ-ביאור|דאברהם משהכיר את בוראו 173 שנה, יצחק - 180 שנה, יעקב – 147 שנים}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]){{ירו"מ-הדגשה| "אשר נשבעתי לאבותכם לתת להם}} כימי השמים על הארץ" וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה, כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי בון}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית א ו|בראשית בראשית א ו]]) "יהי רקיע בתוך המים" יהי רקיע בתווך. {{ירו"מ-הדגשה|והרי השמים נבראו ביום הראשון, ולמה נאמר ביום השני יהי רקיעה}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: לחים היו שמים ביום הראשון, ובשני קרשו. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: "יהי רקיע" יחזק הרקיע, יקרש הרקיע, יגלד הרקיע, ימתח הרקיע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודה בן פזי}}: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר ([[שמות לט ג|שמות פקודי לט ג]]) "וירקעו את פחי הזהב" תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}}: [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עובי הרקיע|עוביו של רקיע כשתי אצבעיים]]. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} פליגא. דאמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[איוב לז יח]]) "תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק" תרקיע, מלמד שהן עשויין כטס. {{ירו"מ-ביאור|פח דק}} יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר חזקים. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר כראי מוצק. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}, {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} רפה. ברם הכא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[ישעיהו מ כב]]) "וימתחם כאהל לשבת" וכתיב "חזקים" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}} אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים, על ידי שהות {{ירו"מ-ביאור|עם הזמן}} הוא מעלה חלודה. ברם הכא, {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} "כראי מוצק" בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. {{אמורא-ירו"מ|רבי עזריה}} אמר על הא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[בראשית ב א|בראשית בראשית ב א]]) "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכל אלהים ביום השביעי" וכ"ו "ויברך אלהים את יום השביעי" מה כתיב בתריה? ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים" וכי מה ענין זה אצל זה? אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה, וכתיב ([[בראשית ב ד|בראשית בראשית ב ד]]) "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" {{ירו"מ-הדגשה|כאילו היום נעשו. תנן: מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#כמה אשמורות ביום ובלילה|ארבע אשמורות ביום, וארבע אשמורות בלילה]] [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#אורכם של עונה, עת ורגע|העונה, אחד מעשרים וארבעה לשעה]] העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע? {{אמורא-ירו"מ|רבי ברכיה}} {{ירו"מ-ביאור|הכהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} אמר: כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} אומר: {{שוליים|א_יד}}שלש {{ירו"מ-הדגשה|משמרות הוי הלילה. מאי טעמא? דכתיב}} ([[שופטים ז יט]]) {{ירו"מ-הדגשה|"ויבא גדעון}} וכ"ו ראש האשמורת התיכונה" {{ירו"מ-הדגשה|ואין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בן לקיש}}: טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} {{ירו"מ-הדגשה|שאמר ארבע משמרות הוי הלילה, דכתיב}} ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" וכתיב ([[תהילים קיט קמח]]) "קדמו עיני אשמורות" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}}: {{אמורא-ירו"מ|רבי זריקן}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}. חד אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}. וחרינה אמר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}. מאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "חצות לילה" ומאן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}}, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "ראש האשמורת התיכונה" מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי}} "חצות לילה {{ירו"מ-הדגשה|אקום" ו"קדמו עיני אשמורות"}}? פעמים "חצות לילה" {{ירו"מ-הדגשה|אקום}} ופעמים "קדמו עיני אשמורות" הא באי זה צד? בשעה שהיה דוד סועד סעודת מלכים, חצות לילה. ובשעה שהיה סועד סעודת עצמו. קדמו עיני אשמורות. מכל מקום {{שוליים|א_טו}}לא הוה שחרא אתיא ומשכח לדוד דמיך. {{ירו"מ-ביאור|לא היה השחר בא ומוצא את דוד ישן}} הוא שדוד אמר: ([[תהילים נז ט]]) "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" <span id="דף_ה_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ה|ב|משה לונץ=24שדה יהושע=|קנייבסקי=16|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=38|שמחת תורה=|זהב הארץ=29|אהלי שם=|פנים מאירות=}} איתעיר יקרי מן קומי איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. איקרי לא חשיב כלום מן קדם איקריה דב{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ר{{ירו"מ-הדגשה|א}}{{הוסר|י}}י. {{ירו"מ-ביאור|יקום כבודי לפני כבוד בוראי שכבודי אינו חשוב כלום בפני כבוד בוראי}} "אעירה שחר" אנא הוינא {{ירו"מ-ביאור|אני הייתי}} מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי. והיה יצרו מקטרגו ואומר לו: דוד, דרכן של מלכים להיות השחר מעוררן, ואת אמר אעירה שחר? [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#דוד ביזה עצמו לכבוד המצוות|דרכן של מלכים להיות ישינין עד שלש שעות]], ואת אמר ([[תהילים קיט סב]]) "חצות לילה אקום"? והוא אומר: ([[תהילים קיט סב]]) "על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|כדי שאספיק ללמוד משפטי ה’}}. ומה היה דוד עושה? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי פינחס}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר ברבי מנחם}}: היה נוטל נבל וכינור ונותנו מראשותיו, ועומד בחצי הלילה ומנגן בהם, כדי שישמעו חבירי תורה. ומה היו חבירי תורה אומרים? ומה אם דוד המלך עוסק בתורה, אנו על אחת כמה וכמה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: כ{{ירו"מ-הדגשה|י}}נור היה תלוי כנגד חלונותיו של דוד, והיה רוח צפונית מנשבת בלילה ומנפנפת בו, והיה מנגן מאליו. הדא הוא דכתיב ([[מלכים ב ג טו]]) "והיה כנגן המנגן" כנגן במנגן אין כתב כאן, אלא כנגן המנגן. הכינור היה מנגן מאיליו. מה מקיים {{תנא-ירו"מ|רבי}} טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי נתן}} "ראש האשמורת התיכונה"? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: סופה של שנייה וראשה של שלישית, הן מתכנות את הלילה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: ויאות? {{ירו"מ-ביאור|האם אפשר להסביר כך}} מי כתיב {{ירו"מ-הדגשה|האשמורות}} "{{ירו"מ-הדגשה|ה}}תיכונות"? לא {{ירו"מ-הדגשה|כתיב אלא}} "תיכונה". קדמיתא לא מתחשבא, דעד כדון ברייתא ערין. {{ירו"מ-ביאור|האשמורת הראשונה לא נחשבת כיוון שעדיין אנשים ערים}} פיסקא וחכמים אומרים: עד חצות. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_טז}}הלכה כחכמים. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} מפקד לחברייא {{ירו"מ-ביאור|מצווה את התלמידים}}: אין בעיתון מתעסקא באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אם אתם רוצים לעסוק בתורה בלילה ולהמשיך גם אחרי חצות}} אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים. מילתיה אמרה שא{{ירו"מ-הדגשה|ו}}מר דברים {{ירו"מ-ביאור|שמותר ללמוד תורה}} אחר אמת ויציב. {{ירו"מ-ביאור|גם בלילה נהגו לאמר אמת ויציב}} תני: הקורא את שמע בבית הכנסת, בשחר, יצא ידי חובתו. בערב, לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית? {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב יוסף}}: מה טעם {{ירו"מ-הדגשה|לא תקנו לקרא בבית הכנסת בזמן}}? אמרו: אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ה ב}} {{סוף}} <span id="דף_ו_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ו]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע על המיטה להבריח מזיקין|בשביל להבריח את המזיקין]]. מילתיה אמרה {{ירו"מ-ביאור|מתוך דבריו אפשר להבין}} שאין אמר דברים אחר אמת ויציב {{ירו"מ-הדגשה|אלא מיד ישן}}. מילתיה ד{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}} אמר כן. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמני}}, כד הוה נחית לעיבורה. {{ירו"מ-ביאור|כשהיה יורד לבית הוועד לעבר את השנה}} הוה מקבל {{ירו"מ-ביאור|מתארח}} גבי {{אמורא-ירו"מ|רבי יעקב גרוסה}}. והוה {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מטמר ביני קופייא, {{ירו"מ-ביאור|מסתתר בין השקים}} משמענא היך הוה קרי שמע. והוה {{שוליים|א_יז}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#לקרוא שמע שוב ושוב|קרי, וחזר וקרי]] עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. {{ירו"מ-ביאור|עד שהיה נרדם}} ומאי טעמא? {{אמורא-ירו"מ|רבי אחא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי תחליפתא חמוי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים ד ה]]) "רגזו ואל תחטאו, אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" מילתיה ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} פליגא. ד{{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} קרי מזמורים בתרה {{ירו"מ-ביאור|אחרי קריאת שמע}}. והא תני?: אין אומר דברים אח{{הוסר|ד}}{{ירו"מ-הדגשה|ר}} אמת ויציב? פתר לה באמת ויציב של שחרית. ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר ירמיה}}: שלש תכיפות הן. {{שוליים|א_יח}}תכף לסמיכה שחיטה. {{שוליים|א_יט}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תיכף לנטילת ידיים ברכה - במים ראשונים|תכף לנטילת ידים ברכה]]. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]]) "וסמך ושחט" תכף לנטילת ידים ברכה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קלד ב]]) "שאו ידיכם קדש וברכו את ה'" {{שוליים|א_כ}}תכף לגאולה תפילה, {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים יט טו]]) "יהיו לרצון אמרי פי {{ירו"מ-הדגשה|והגיון לפניך}} ה’ {{ירו"מ-הדגשה|צורי וגואלי}}" מה כתיב בתריה ([[תהילים כ ב]]) "יענך ה' ביום צרה" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}}: כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה, אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה, אין השטן מקטרג באותה סעודה. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#סמיכת גאולה לתפילה|וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה]], אין השטן מקטרג באותו היום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: אנא תכפית גאולה לתפילה, ואיתצדית באנגריא, מובליא הדס לפלטיןץ {{ירו"מ-ביאור|נתפסתי לעבודת המלך להביא הדסים לארמון}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מצוה לראות מלכים|אמרו ליה רבי]] רבו היא. {{ירו"מ-ביאור|דבר גדול הוא}} אית בני אינשי {{ירו"מ-הדגשה|י}}הבין פריטין מחכים פלטין. {{ירו"מ-ביאור|יש אנשים שמשלמים כדי לראות את הארמון}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה, למה הוא דומה? לאוהבו של מלך שבא והרתיק {{ירו"מ-ביאור|דפק}} על פתחו של מלך. יצא {{ירו"מ-הדגשה|המלך}} לידע מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג. {{ירו"מ-ביאור|הסתלק}} עוד הוא הפליג. פיסקא {{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} אומר: עד שיעלה עמוד השחר. אתיא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו"מ-הדגשה|כ}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} דתני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}}: {{שוליים|א_כא}}פעמים שאדם קורא את שמע, אחת לפני עמוד השחר, ואחת לאחר עמוד השחר, ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שלרבי שמעון בן יוחאי עד עלות השחר נחשב לילה ויוצא ידי חובת קריאת שמע של לילה}} {{ירו"מ-הדגשה|מ}}הא {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} בערבית {{ירו"מ-הדגשה|שזמנה עד עלות השחר}}, אף בשחרית כן {{ירו"מ-הדגשה|וגם לרבן גמליאל יכול לקרא קריאת שמע של שחרית מעלות השחר כדעת רבי שמעון בן יוחאי}}? או יהא בה כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}. {{ירו"מ-הדגשה|דאמר רבי זעירא}} תנאי אחוי ד{{אמורא-ירו"מ|רב חייא בר אשיא}} וד{{אמורא-ירו"מ|רב אבא בר חנה}}: {{שוליים|א_כב}}הקורא עם אנשי משמר לא <span id="דף_ו_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ו|ב|משה לונץ=25|שדה יהושע=|קנייבסקי=18|סירלאו=30|פולדא=10|תולדות יצחק=42|שמחת תורה=19|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{סוף}} </div>יצא, כי משכימין היו {{ירו"מ-הדגשה|וקראים בעלות השחר}}. {{ירו"מ-ביאור|וזמנה משיכיר}} פיסקא: מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו: לא קרינו את שמע. אמר להן: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה? {{ירו"מ-ביאור|חולק על חכמים ולמעשה נוהג כשיטתו}} והא {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוסף}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. {{ירו"מ-הדגשה|והא רבי שמעון בן יוחאי פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה}}. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-ביאור|מצאנו}} ד{{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? דתני: סכין אלונתית לחולה בשבת. אימתי? בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת. אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן אלעזר}}: מתיר היה {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}} לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה, ובקשנו לעשות לו כן, ולא הניח לנו. ואמרנו לו רבי דבריך {{ירו"מ-הדגשה|אתה}} מבטל בחייך? ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים, מחמיר אני על עצמי, דהא פליגי עלי חברי. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{ירו"מ-הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{שוליים|א_כג}}השדרה והגולגולת מב' מתים. {{שוליים|א_כד}}רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים.{{שוליים|א_כה}}אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים, {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} מטמא {{ירו"מ-הדגשה|באהל}}, {{ירו"מ-ביאור|דכתיב על כל נפשות מת לא יבא}} וחכמים מטהרין. {{ירו"מ-ביאור|שכתוב נפשת חסר וו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}תני: מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי, והניחוה באויר הכנסת בלוד. ונכנס תודרוס הרופא, ונכנסו כל הרופאים עמו. אמר תודרוס הרופא: אין כאן שדרה ממת אחד, ולא גולגולת ממת אחד. אמרו: הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין, נעמוד על המניין. התחילו מ{{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} וטיהר. אמרו לו: הואיל והיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מטמא וטיהרת{{ירו"מ-הדגשה|ה}}, טהור. וה{{ירו"מ-הדגשה|יכ}}ן אשכחנן ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה? כ{{הוסר|יי}}{{ירו"מ-הדגשה|הא}} דתנינן תמן: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר: כל הספחין מותרין {{ירו"מ-ביאור|ספיחי שישית שנכנסו לשביעית}}, חוץ מספיחי [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרוב|כרוב]] שאין כיוצא בהן בירקות שדה. {{ירו"מ-ביאור|שגודל מהר וקשה להבחין בין החדש לישן}} וחכמים אומרים: {{שוליים|א_כו}}כל הספחין אסורין. {{ירו"מ-ביאור|גזירה משום ספיחי כרוב}} {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}} עבר בשמיטתא חמא {{ירו"מ-ביאור|ראה}} חד מלקט ספיחי שביעית. אמר ליה: ולית אסור, ולאו ספיחין אינון? אמר ליה: ולא את הוא שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} מתיר? אמר ליה: ואין חבירי חולקין עלי? וקרי עלוי: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" וכן הות ליה. ו{{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} {{ירו"מ-ביאור|דיבנה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#להחמיר על עצמו ולהקל לאחרים|פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה]]? שנייא הכא {{ירו"מ-ביאור|בקריאת שמעה}} שהיא לשינון. {{ירו"מ-הדגשה|שאף לרבנן הקורא לאחר הזמן לא הפסיד כקורא בתורה}}. מעתה אף משיעלה עמוד השחר! {{ירו"מ-הדגשה|ולמה אמר אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרא. משמע שאחר עמוד השחר אינם חייבים}}? ואית {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ו ב}} {{סוף}} <span id="דף_ז_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ז]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|א|משה לונץ=24|שדה יהושע=|קנייבסקי=17|סירלאו=29|פולדא=9|תולדות יצחק=40|שמחת תורה=18|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דבעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|יש שרצו לתרץ}} תמן {{ירו"מ-הדגשה|במה שראינו שרבי מאיר ורבי עקיבא בן יוסף ורבי שמעון בן יוחאי נהגו כחכמים, זה מפני}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}היו יכולין לקיים דברי חכמים. ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים. אמר לון: עובדין עובדא כוותי{{ירו"מ-הוסר|ה}}. {{ירו"מ-ביאור|תנהגו כשיטתי}} פיסקא ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים {{שוליים|א_כז}}ואכילת פסחים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני {{ירו"מ-ביאור|יש שלא גרסו}} אכילת פסחים. מאן תנא אכילת פסחים, רבנן. ומאן דלא תנא אכילת פסחים, {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? נאמר {{ירו"מ-הדגשה|בקרבן פסח}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ח]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ואכלו את הבשר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה}}" ונאמר להלן {{ירו"מ-הדגשה|במכת בכורות}} ([[שמות יב ח|שמות בא יב ב]]) "{{ירו"מ-הדגשה|ועברתי בארץ מצרים}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}לילה {{ירו"מ-הדגשה|הזה והכיתי כל בכור}}" וגו' מה לילה שנאמר להלן חצות, אף כאן חצות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}}: לית כ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן אכילת פסחים אפילו כרבנן. דתנינן: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שגזרו עליו חכמים טומאה כנותר, אפילו בדיעבד אסור לאכלו אחר חצות}}. {{ירו"מ-ביאור|ואילו כל מה שנשנה במשנתינו, הם דברים שלכתחילה צריך לעשותם קדם חצות, אבל בדיעבד אם עשה אחרי חצות יצא}}. פיסקא: כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כל הנאכלין ליום אחד {{ירו"מ-הדגשה|זה}} {{שוליים|א_כח}}קדשים קלים. {{ירו"מ-ביאור|כגון קרבן תודה ושלמי נזיר. ולא קדשי קדשים כגון חטאת ואשם שעליהם לא גזרו כיוון שהכהנים זריזים}} ואם כן למה אמרו חכמים {{ירו"מ-הדגשה|עד חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ד}}אם את{{ירו"מ-הדגשה|ה}} {{ירו"מ-הוסר|הוא}} אומר {{ירו"מ-הדגשה|לו}} "עד שיעלה עמוד השחר", הוא סבור שלא עלה עמוד השחר, נמצא אוכל ומתחייב. מתוך שאת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} אומר לו "עד חצות", אפילו הוא אוכל אחר חצות, אינו מתחייב. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ב]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ב"> </span> {{מתני'|ברכות א ב}} מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן. {{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר: בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתי]], עד הנץ החמה. ו{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד שלש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות. {{שוליים|א_כט}}הקורא מיכן ואילך לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.<br><strong>גמ’:</strong> כיני מתני{{ירו"מ-הדגשה|תין}}: {{ירו"מ-ביאור| כך כוונת המשנה}} בין {{ירו"מ-הדגשה|חוליות}} תכלת שבה {{ירו"מ-ביאור|בציצית}} {{ירו"מ-הדגשה|לחוליות}} {{ירו"מ-הוסר|ל}}לבן שבה. <span id="דף_ז_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ז|ב|משה לונץ=27|שדה יהושע=|קנייבסקי=21|סירלאו=31|פולדא=11|תולדות יצחק=46|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הוסר|ו}}מה טעמון דרבנן? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "וראיתם אותו" מן {{ירו"מ-הדגשה|החוט}} הסמוך לו. ומאי טעמא ד{{תנא-ירו"מ|רבי אליעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן הורקנוס}}? "וראיתם אותו" כדי שיהא ניכר בין הצבועים. תני בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מאיר}}: "וראיתם אותה" אין כתיב כאן אלא "וראיתם אותו", מגיד שכל המקיים מצות ציצית, כאלו מקבל פני שכינה. מגיד [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#תכלת דומה לים, והאם הוא כחול או ירוק|שהתכלת דומה לים]] והים דומה לעשבים, ועשבים דומין לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, והכסא דומה לספיר. דכתיב ([[יחזקאל י א]]) "ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה דמות כסא" אחרים אומרים: "וראיתם אותו" {{שוליים|א_ל}}כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. {{אמורא-ירו"מ|רב חסדא}} אמר כהדא דאחרים. מה אנן קיימין? אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה. {{ירו"מ-ביאור|מזהה אותו}} ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין, {{שוליים|א_לא}}ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין. {{ירו"מ-ביאור|שבא לעיתים רחוקות}} אית תניי תני: בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]], {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]]. ואית תניי תני: כדי שיהא רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו. הו{{הוסר|א}}{{ירו"מ-הדגשה|ו}} בעי מימר: {{ירו"מ-ביאור|חשבו לומר}} {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מ{{ירו"מ-הדגשה|א}}ן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#זאב|זאב]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#כלב|לכלב]] {{ירו"מ-הדגשה|או}} בין [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#חמור|חמור]] [[ביאור:ירושלמי מאיר/בעלי חיים#ערוד|לערוד]], כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת [[ביאור:ירושלמי מאיר/צמחים#כרתי|לכרתן]]. ומן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו, כמן ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר בין תכלת ללבן. אבל אמרו: {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}} {{שוליים|א_לב}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע אחרי הנץ, ותיקין|מצותה עם הנץ החמה]] כדי שיסמוך גאולה, לתפילה ונמצא מתפלל ביום. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ואנא אמרית טעמא. {{ירו"מ-ביאור| אני מצאתי מה המקור}} {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים עב ה]]) "ייראוך עם שמש" אמר {{אמורא-ירו"מ|מר עוקבא}}: הוותיקין היו משכימים וקורין אותה, כדי שיסמכו לה תפילתן עם הנץ החמה. תני: אמר {{תנא-ירו"מ|רבי יהודה}} {{ירו"מ-ביאור|בר עילאי}}: מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}} ואחרי {{תנא-ירו"מ|רבי עקיבה}} והיו עסוקים במצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת. והגיע עונת קרית שמע, והייתי סבור שמא נתייאשו מקרית שמע, {{ירו"מ-ביאור|וכיוון שהיו עסוקים במצווה נפטרו}} וקריתי ושניתי, ואחר כך התחילו הם. וכבר היתה החמה על ראשי ההרים. "עד הנץ החמה" {{אמורא-ירו"מ|רבי זבדיה בריה דרבי יעקב בר זבדי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יונה}}: כדי שתהא החמה מטפטפת {{ירו"מ-ביאור|מנצנצת}} על ראשי ההרים. {{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} אומר: עד ג' שעות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אידי}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב המנונא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: הלכה כ{{תנא-ירו"מ|רבי יהושע}} {{ירו"מ-ביאור|בן חנניה}} בשוכח. {{אמורא-ירו"מ|רבי הונא}} אמר: תרין אמוראין, חד אמר בשוכח. אגיב ליה חבריה, וכי יש הלכה בשוכח? {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} כך הוא {{שוליים|א_לג}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#זמן קריאת שמע עד שלוש שעות בדיעבד|הלכה כרבי יהושוע]] ולמה אמרו בשוכח? כדי שיהא אדם מזרז בעצמו לקרותה בעונתה. {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ז ב}} {{סוף}} <span id="דף_ח_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ח]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|א|משה לונץ=28|שדה יהושע=|קנייבסקי=22|סירלאו=31|פולדא=12|תולדות יצחק=48|שמחת תורה=22|זהב הארץ=30|אהלי שם=|פנים מאירות=}}תמן תנינן: ([[משנה שבת א ב|משנה ב]]) {{ירו"מ-הדגשה|לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל. לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים.}} {{ירו"מ-ביאור|או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות}} {{שוליים|א_לד}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קריאת שמע ותפילה|מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה]]. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: קרית שמע דבר תורה, ותפילה אינה דבר תורה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: קריאת שמע זמנה קבוע, ותפילה אין זמנה קבוע. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: קריאת שמע אינה צריכה כוונה, ותפילה צריכה כוונה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: קשייתה קומי {{ירו"מ-ביאור|הקשתי לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: ואפילו תימר {{ירו"מ-הדגשה|כל}} קרית שמע אינה צריכה כוונה, {{ירו"מ-הדגשה|הרי}} שלשה פסוקים הראשונים צריכין כוונה? מן גו דאינון צבחר {{ירו"מ-ביאור|מתוך שהם מעט}} מיכוון. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחי}}: כגון אנו שעוסקים בתלמוד תורה, אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} אמרה על גרמיה, {{ירו"מ-ביאור|על עצמו}} כגון אנו {{שוליים|א_לה}}שאין אנו עסוקים בתלמוד תורה, אפילו לתפלה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כדעתיה, {{ירו"מ-ביאור|כשיטתו}} דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: {{שוליים|א_לו}}ולואי שיתפלל אדם כל היום למה שאין תפילה מפסדת. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בן יוחאי}} כדעתיה, {{ירו"מ-הדגשה|ד}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: אלו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאתיהיבת תורה לישראל, {{ירו"מ-ביאור|אילו היתי עומד בהר סיני בשעת מתן תורה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#פה מיוחד לדברי תורה|הוינא מתבעי קומי רחמנא, דיתברי לבר נשא תרין פומין]]. {{ירו"מ-ביאור|הייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא שיברא לאדם שני פיות}} חד דהוי לעי באוריתא, {{ירו"מ-ביאור|אחד שיעסוק בתורה}} וחד דעבד ליה כל צורכיה. {{ירו"מ-ביאור|ואחד לכל צרכיו האחרים}} חזר ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר: ומה אין חד הוא, לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. {{ירו"מ-ביאור|ומה כשהוא אחד אין העולם מתקיים מפני הרכילות ולשון הרע שלו}} אילו הוו תרין, על אחת כמה וכמה! אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: אתיא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} כ{{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}}, דתני: כותבי ספרים תפילין ומזוזות, מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. {{תנא-ירו"מ|רבי חנינא בן עקביא}} אומר: כשם שמפסיקין לקריאת שמע, כך מפסיקין לתפילה, ולתפילין, ולשאר כל מצותיה של תורה. ולא מודה {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב? ולית ליה ל{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ללמוד על מנת לעשות|הלמד על מנת לעשות]], ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות, נוח לו שלא נברא. ואמר{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלמד שלא לעשות, נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, <span id="דף_ח_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ח|ב|משה לונץ=29|שדה יהושע=|קנייבסקי=23|סירלאו=32|פולדא=12|תולדות יצחק=49|שמחת תורה=23|זהב הארץ=31|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו"מ-הדגשה|תורה}} זה שינון {{ירו"מ-הדגשה|וקריאת שמע}} זה שינון, ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן: הקורא מכאן ואילך {{שוליים|א_לז}}לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, חביבה מדברי תורה. {{ירו"מ-הדגשה|לרבי שמעון בן יוחאי}} היא היא. {{ירו"מ-ביאור|שניהם חשובים במידה שווה}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}}, על ידי שהיה תדיר בדברי תורה - לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא מרי}} אמר: לא תנינן, אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה, כמשנה היא. {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון}} {{ירו"מ-ביאור|בן יוחאי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#רשב"י לא הפסיק מלימודו אפילו לקריאת שמע|שעסק במשנה לא צריך להפסיק]]. {{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} כדעתיה ד{{תנא-ירו"מ|רבי שמעון בר יוחאי}} אמר: העוסק במקרא מידה ואינה מידה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה. {{ירו"מ-ביאור|שניהם שוים וקריאת שמע בזמנה חביבה מהם}} <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ג]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ג"> </span> {{מתני'|ברכות א ג}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} {{ירו"מ-הדגשה|אומרים}}: בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמדו, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשכבך ובקומך" ו{{תנא-ירו"מ|בית הלל}} אומרים: {{שוליים|א_לח}}כל אדם קורין כדרכן, שנאמר: ([[דברים ו ז|דברים ואתחנן ו ז]]) "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". אם כן, למה נאמר "בשכבך ובקומך"? אלא בשעה שבני אדם שוכבין, ובשעה שבני אדם עומדים.<br><strong>גמ’:</strong> הא {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} מקיימים {{ירו"מ-ביאור|מסבירים}} תרין קריין. {{ירו"מ-ביאור|את שני הפסוקים גם את שלהם וגם את של בית שמאי}} מה מקיימין {{ירו"מ-הוסר|ד}}{{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"? "בשבתך בביתך", פרט לעוסקים במצות; "ובלכתך בדרך" {{שוליים|א_לט}}פרט לחתן. ותני: מעשה ב{{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}, שהיו שרויין במקום אחד. והוה {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} מוטה, ו{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}} זקוף. הגיע זמן קריאת שמע, נזקף {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} והטה {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}. אמר {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריא}} ל{{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: {{ירו"מ-הדגשה|משל למה הדבר דומה}}? אומר לאחד מן השוק: מה {{ירו"מ-הדגשה|נאה}} לך זקנך {{ירו"מ-הדגשה|כשהוא}} מגודל. והוא אומר: יהיה כנגד המשחיתים. {{ירו"מ-ביאור|אלך ואגלחנו}} אני שהייתי מוטה, נזקפתי. ואתה שהיית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} זקוף, הטית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. אמר לו: אתה נזקפת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}. ואני הטיתי כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. דבר אחר: שלא יראוני התלמידים ויעשו הלכה קבע כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ד]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ד"> </span> {{מתני'|ברכות א ד}} אמר {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}: אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}}, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטים. אמרו לו: כד{{ירו"מ-הדגשה|א}}י היית{{ירו"מ-הדגשה|ה}} לחוב בעצמך, שעברת{{ירו"מ-הדגשה|ה}} על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}.<br><strong>גמ’:</strong> חברייא {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים כדברי תורה, שנאמר: ([[שיר השירים ז י]]) "חכך כיין הטוב" {{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: דודים דברי סופרים לדברי תורה, וחביבים יותר מדברי תורה, דכתיב: ([[שיר השירים א ב]]) "כי טובים דודיך מיין" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר כהן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בן פזי}}" תדע לך [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#חביבים דברי סופרים מדברי תורה|שחביבים דברי סופרים מדברי תורה]], שהרי {{תנא-ירו"מ|רבי טרפון}}, אלו לא קרא קריאת שמע, לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}} נתחייב מיתה, על שם: ([[קהלת י ח]]) "ופורץ גדר ישכנו נחש" תני {{תנא-ירו"מ|רבי ישמעאל}} {{ירו"מ-ביאור|בן אלישע}}: דברי תורה, יש בהן איסור ויש בהן היתר. יש בהן קולין ויש בהן חומרים. אבל דברי סופרים כולן חמורין הן. תדע לך שהוא כן, דתנינן תמן: {{ירו"מ-הדגשה|גבי זקן ממרא}} האומר "אין תפילין", לעבור על דברי תורה, פטור; {{שוליים|א_מ}}"חמש טוטפות" להוסיף על דברי סופרים, חייב. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חנניה בריה דרב אדא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי תנחום בי רבי חייא}}: חמורים דברי זקנים מדברי נביאים, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ח ב}} {{סוף}} <span id="דף_ט_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף ט]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|א|משה לונץ=31|שדה יהושע=|קנייבסקי=25|סירלאו=33|פולדא=13|תולדות יצחק=51|שמחת תורה=24|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} דכתיב: ([[מיכה ב ו]]) "אל תטיפו יטיפון, לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות." {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים לא להטיף לישראל, כי אינם רוצים לשמוע}} וכתיב: ([[מיכה ב יא]]) "אטיף לך ליין ולשכר" {{ירו"מ-ביאור|שהקדוש ברוך הוא מצווה לחכמים שיטיפו לישראל}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#נביא צריך מופת, אך חכם אינו צריך|נביא וזקן למי הן דומין]]? למלך ששולח ב' פלמטרין {{ירו"מ-ביאור|שרים}} שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין {{ירו"מ-ביאור|כתב הרשאה}} שלי, אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אף על פי שאינו מראה לכם חותם שלי, האמינוהו בלא חותם ובלא סמנטירין. כך בנביא כתיב: ([[דברים יג ב|דברים ראה יג ב]]) "ונתן אליך אות או מופת"; ברם הכא: ([[דברים יז יא|דברים שופטים יז יא]]) "על פי התורה אשר יורוך". הדא דתימר {{ירו"מ-הדגשה|שהלכה}} {{ירו"מ-הדגשה|כבית הלל}}, [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#יצאה בת קול שהלכה כבית הלל|משיצאתה בת קול]], אבל עד שלא יצאת בת קול, כל הרוצה להחמיר על עצמו, לנהוג כחומרי {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} וכחומרי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, על זה נאמר: ([[קהלת ב יד]]) "הכסיל בחושך הולך" כקולי אילו ואילו, נקרא רשע. אלא אי כקולי דדין וכחומרי דדין, אי כקולי דדין וכחומרי דדין. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול, אבל משיצאת בת קול, לעולם הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. וכל העובר על דברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}, חייב מיתה. תני: יצאת בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, אבל הלכה כדברי {{תנא-ירו"מ|בית הלל}}. איכן יצאה בת קול? אמר {{אמורא-ירו"מ|רב ביבי}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: ביבנה יצאה בת קול. ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ה]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ה"> </span> {{מתני'|ברכות א ה}} {{שוליים|א_מא}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. שלא לחתום, אינו רשאי לחתום.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[יהושע א ח]]) "והגית בו יומם ולילה" [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#מספר הברכות בקריאת שמע|שתהא הגיות היום והלילה שוין]]. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שבלילה לא אומרים פרשת ציצית הוסיפו ברכה אחרי קריאת שמע}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בר אבין}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: על שם {{ירו"מ-הדגשה|מה שנאמר}}: ([[תהילים קיט קסד]]) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" {{ירו"מ-הדגשה|לכן תיקנו שלוש ברכות בבקר וארבע בערב אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רב נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה, {{ירו"מ-הדגשה|שהשווה הגיות יום ללילה}}. [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#עשרת הדברות בקריאת שמע|מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום]]? {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "אנכי ה' אלהיך" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "שמע ישראל ה' אלהינו" ([[שמות כ ב|שמות יתרו כ ב]]) "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ([[דברים ו ד|דברים ואתחנן ו ד]]) "ה' אחד" ([[שמות כ ו|שמות יתרו כ ו]]) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" ([[דברים ו ה|דברים ואתחנן ו ה]]) "ואהבת את ה' אלהיך" מאן דרחים מלכא, {{ירו"מ-ביאור|מי שאוהב את המלך}} לא משתבע בשמיה ומשקר. ([[שמות כ ז|שמות יתרו כ ז]]) "זכור את יום השבת לקדשו" ([[בנדבר טו מ|במדבר שלח טו מ]]) "למען תזכרו" {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: זו מצות שבת, שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה, דכתיב: ([[נחמיה ט יד]]) "ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדיך". להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. ([[שמות כ יא|שמות יתרו כ יא]]) "כבד את אביך ואת אמך" ([[דברים יא כא|דברים עקב יא כא]]) "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תרצח" ([[דברים יא יז|דברים עקב יא יז]]) "ואבדתם מהרה" {{ירו"מ-הדגשה|ד}}מאן דקטיל מתקטיל. {{ירו"מ-ביאור|מי שרוצח סופו שירצח}} ([[שמות כ יב|שמות יתרו כ יב]]) "לא תנאף" ([[בנדבר טו לט|במדבר שלח טו לט]]) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: ליבא ועינא, תרין סרסורין דחטאה, {{ירו"מ-ביאור|לב ועניים שני סרסורים לעבירה}} דכתיב" ([[משלי כג כו]]) "תנה <span id="דף_ט_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|ט|ב|משה לונץ=32|שדה יהושע=|קנייבסקי=26|סירלאו=33|פולדא=14|תולדות יצחק=53|שמחת תורה=25|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בני לבך לי, ועיניך דרכי תצרנה". אמר הקדוש ברוך הוא: אי יהבת לי {{ירו"מ-ביאור|אם תתן לי}} לבך ועיניך, אנא ידע דאת לי. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תגנוב" ([[דברים יא יד|דברים עקב יא יד]]) "ואספת דגנך" ולא דגנו של חבירך. ([[שמות כ יג|שמות יתרו כ יג]]) "לא תענה ברעך עד שקר" ([[במדבר טו מא|במדבר שלח טו מא]]) "אני ה' אלהיכם" וכתיב ([[ירמיהו י י]]) "וה' אלהים אמת" מהו אמת? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבון}}: שהוא אלהים חיים ומלך עולם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}}: אמר הקדוש ברוך הוא: אם העדת לחבירך עדות שקר, מעלה אני עליך כאלו העדת עלי, שלא בראתי שמים וארץ. ([[שמות כ יד|שמות יתרו כ יד]]) "לא תחמוד בית רעך" ([[דברים ו ט|דברים ואתחנן ו ט]]) "וכתבתם על מזוזות ביתך" ביתך ולא בית חבירך. תמן (מסכת תמיד פרק ה) תנינן: אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והן בירכו. מה בירכו? {{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}}: {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} {{הוסר|זו ברכת תורה}} {{ירו"מ-ביאור|אהבה רבה}}. וקראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר בשם {{אמורא-ירו"מ|ריש לקיש}}: {{ירו"מ-הדגשה|מזה שקראו עשרת הדיברות והפסיקו בין הברכה לקריאת שמע}} זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: אין מן הדא, {{ירו"מ-ביאור|אם מזה אתה רוצה להוכיח}} לית את שמע מינא כלום, {{ירו"מ-ביאור|אין מכאן ראיה}} {{ירו"מ-הדגשה|כיוון}} שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. {{ירו"מ-הדגשה|ואין זה נחשב הפסקה}} ד{{אמורא-ירו"מ|רב מתנא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} תרוויהון אמרי: בדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן? מפני טענות המינין, שלא יהו אומרים" אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נחמן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי יהודה בר זבודא}}: בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום. ומפני מה אין קורין אותן? שלא להטריח את הצבור. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? {{ירו"מ-ביאור|למה היו צריכים לקרא פרשת בלק}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. {{ירו"מ-הדגשה|כמו בשמע ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי בי רבי בון}} אמר: מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. {{ירו"מ-הדגשה|יציאת מצרים דכתיב: "אל מוציאם ממצרים" מלכות דכתיב: "וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו"}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר}} {{ירו"מ-ביאור|בן פדת}}: מפני שכתובה בתורה ובנביאים {{ירו"מ-ביאור|במיכה כתוב עמי זכור מה יעץ וכ"ו}} ובכתובים {{ירו"מ-ביאור|בנחמיה כתוב וישכור את בלעם וכ"ו:}} {{שוליים|א_מב}}אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן בירכו. מה בירכו? {{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב מתנה}} בשם {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}}: {{שוליים|א_מג}} {{הוסר|זו ברכת התורה}} {{ירו"מ-הדגשה|אהבה רבה}}. והלא לא בירכו יוצר המאורות? {{ירו"מ-הדגשה|אמר ליה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה}}: עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות! ובשבת מוסיפין {{שוליים|א_מד}}ברכה אחת למשמר היוצא. מהו {{ירו"מ-הדגשה|ה}}ברכה? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}}: זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: {{שוליים|א_מה}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#ברכות התורה|השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה]] לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}}: {{שוליים|א_מו}}והוא ששנה על אתר. {{ירו"מ-ביאור| שלמד תורה מיד}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חונה}} אמר: נראים הדברים, {{ירו"מ-הדגשה|שעל}} מדרש צריך לברך, {{ירו"מ-הדגשה|שהם על פסוקי התורה אבל על}} הלכות אין צריך לברך. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: בין למדרש בין להלכות צריך לברך. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אשי}}: {{ב|נהגין הוינן יתבין קומי {{אמורא-ירו"מ|רב}}, {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} |רגילים היינו לשבת לפני רב}} {{שוליים|א_מז}}ובין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}מדרש בין {{ירו"מ-הדגשה|ל}}הלכות, זקיקינן למיברכה. {{ירו"מ-ביאור|הצריך אותנו לברך}} תני: הקורא עם אנשי מעמד לא יצא, {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ט ב}} {{סוף}} <span id="דף_י_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף י]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|א|משה לונץ=33|שדה יהושע=|קנייבסקי=28|סירלאו=34|פולדא=14|תולדות יצחק=54|שמחת תורה=27|זהב הארץ=32|אהלי שם=|פנים מאירות=}} כי מאחרים היו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: ביומי ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוינן נפקין {{ירו"מ-ביאור|היינו יוצאים}} לתעניתא, {{ירו"מ-הדגשה|והיו מאריכין בבקשות}} וקר{{הוסר|ו}}י{{ירו"מ-הדגשה|נן}} שמע בתר תלת שעין, {{ירו"מ-ביאור|אחר שלוש שעות}} ולא הוה ממ{{הוסר|ת}}{{ירו"מ-הדגשה|ח}}י בידן. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}} ו{{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} נפקין לתעניתא. אתו ציבורא ומקרו שמע בתר תלת שעין. בעא {{ירו"מ-ביאור|רצה}} {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}} מחויי בידן {{ירו"מ-ביאור|למחות בהם}}. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסי}} {{ירו"מ-ביאור|בר זבידא}}: והלא כבר קראו אותה בעונתה! כלום קורין אותה {{ירו"מ-הדגשה|עכשיו}}, אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה? אמר לו: מפני ההדיוטות, שלא יהו אומרים: בעונתה הן קורין אותה. אלו ברכות שמאריכין בהן: ברכות ראש השנה ויום הכיפורים, וברכות תענית ציבור. מברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא, אם בור הוא. אלו ברכות שמקצרין בהם: המברך על המצו{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ת ועל הפירות, וברכת הזימון, וברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. הא כל שאר ברכות אדם מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|חזקיה}}: מן מה דתני: המאריך {{ירו"מ-הדגשה|במקום שאמרו שלא להאריך}} הרי זה מגונה, והמקצר {{ירו"מ-הדגשה|במקום שקבעו לקצר}} הרי זה משובח. {{ירו"מ-הדגשה|משמע שיש עוד ברכות כאלה שצריך להאריך בהם וכאלה שצריך לקצר בהם מלבד אלו שנאמרו כאן}} הדא אמרה {{ירו"מ-הדגשה|שמה שנאמר אלו ברכות}} אין זה כלל, {{ירו"מ-הדגשה|אלא יש עוד}}. תני: צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|לפי שמוסיפים בה תחינות}} הא בשש שהוא מוסיף, {{ירו"מ-הדגשה|בתעניות}} אינו מאריך? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: שלא תאמר, הואיל והוא {{ירו"מ-ביאור|ברכת גואל ישראל}} מעין י"ח {{ירו"מ-הדגשה|ממנין הברכות שאומר בכל יום}}, לא יאריך בה, {{ירו"מ-הדגשה|שלא ישנה בה מהנוסח שאומר בכל יום}}. לפום כן {{ירו"מ-ביאור|לפיכך}} צריך מימר: {{שוליים|א_מח}}צריך להאריך בגואל ישראל בתענית. {{ירו"מ-הדגשה|אבל שאר השש שמוסיף ודאי שמאריך בהם}} {{שוליים|א_מט}}אלו ברכות ששוחין בהן: בראשונה תחילה וסוף, ובמודים תחילה וסוף. השוחה על כל ברכה וברכה, מלמדין אותו שלא ישחה. {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק בר נחמן}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: כהן גדול, שוחה על סוף כל ברכה וברכה. המלך, ראש כל ברכה וברכה, וסוף כל ברכה וברכה. {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: המלך, משהוא כורע, אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו. מאי טעמא? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א ח נד]]) "ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה', את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת, קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו". אי זו כריעה ואי זו בריכה? {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבא}} הראה בריכה לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ונתרפא. {{אמורא-ירו"מ|לוי בר סיסי}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#קד קידה ונעשה צולע|הראה כריעה]] לפני {{תנא-ירו"מ|רבי}} ונפסח ולא נתרפא. {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}} ([[מלכים א ח נד]]) "וכפיו פרושות השמים" {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{דור המעבר-ירו"מ|רבי אייבו}}: כגון הדין נקדים {{ירו"מ-ביאור| כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר. ויש אומרים ציור שלא זז}} היה עומד. {{ירו"מ-הדגשה|מאי טעמא}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אלעזר בר אבינא}}: {{ירו"מ-הדגשה|להראות שכפיו ריקות}} שלא חטפו מבנין בית המקדש כלום. תנא {{תנא-ירו"מ|רבי חלפתא בן שאול}}: {{שוליים|א_נ}}הכל שוחין עם {{ירו"מ-הדגשה|שליח ציבור}} בהודאה. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}}: ובלבד ב"מודים" <span id="דף_י_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|י|ב|משה לונץ=34|שדה יהושע=|קנייבסקי=30|סירלאו=35|פולדא=15|תולדות יצחק=57|שמחת תורה=|זהב הארץ=33|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} סבר {{ירו"מ-ביאור|המתין וי"א נסמך}} לקרובה {{ירו"מ-ביאור|לחזן}} כדי לשוח עמו {{שוליים|א_נא}}תחלה וסוף. {{אמורא-ירו"מ|רבי יסא}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} כד סליק להכא {{ירו"מ-ביאור|כשעלה לארץ ישראל}} חמתון גחנין ומלחשין. {{ירו"מ-ביאור|ראה שהם כורעים ולוחשים}} אמר לון מהו דין לחישה? ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|ליה הא}} ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר{{ירו"מ-הדגשה|י}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חלבו}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי שמעון בר ווא}} ב{{ירו"מ-הדגשה|ש}}ם {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי מיישא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא}} {{ירו"מ-ביאור|רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}, ואית דאמרין ליה חברייא בשם {{תנא-ירו"מ|רבי סימאי}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, אדון כל הבריות אלוה התושבחות, צור עולמים חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו, וקרבתנו להודות לשמך. {{שוליים|א_נב}}ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך לאמר}} מודים אנחנו לך, שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך, ונפשי אשר פדית{{ירו"מ-הדגשה|ה}}. {{ירו"מ-הדגשה|ברוך אתה}} ה' אל ההודאות. {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר מינא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: הודייה ושבח לשמך. לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו מנפילתינו, ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים, ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות. {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}} אמר: לך כריעה, לך כפיפה, לך השתחויה, לך בריכה, כדכתיב: ([[ישעיה מה כג]]) "כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון" וכתיב: ([[דברי הימים א כט יא]]) "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים ובארץ, לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש, והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך, ומהללים לשם תפארתך". בכל לב ובכל נפש משתחוים כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו" ברוך אתה ה' אל ההודאות. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נג}}נהגין רבנן אמרין כולהון. {{ירו"מ-ביאור|נהגו חכמים לאמר ככל השיטות}} ואית דאמרי: או הדא או הדא. {{ירו"מ-ביאור|וי"א אחד מהם או זה או זה}} תני: ובלבד {{שוליים|א_נד}}שלא ישוח יותר מדאי. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונא, {{ירו"מ-ביאור|ובלבד שלא יעשה כחרדון שגופו כורע והראש לא זז}} אלא כדכתיב: ([[תהלים לה י]]) "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" {{אמורא-ירו"מ|חנן בר אבא}} אמר לחברייא: {{ב|נימר לכון מילתא טבא דחמית ל{{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}} דעביד, |אומר לכם דבר טוב שראיתי שרב נהג לעשות}} ואמריתה קמיה ד{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} וקם ונשק על פומי. {{שוליים|א_נה}}"ברוך אתה" שוחה; בא להזכיר את השם, זוקף. {{אמורא-ירו"מ|שמואל}} {{ירו"מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר: אנא אמרית טעמא: {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[תהלים קמו ח]]) "ה' זוקף כפופים" אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}}: לא מסתברא, אלא ([[מלאכי ב ה]]) "מפני שמי ניחת הוא" {{ירו"מ-הדגשה|מכאן שצריך שיהיה כפוף בשם ולמה רב זקף}} אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבין}}: אלו הוה כתיב "בשמי ניחת הוא" יאות. לית כתיב אלא "מפני שמי ניחת הוא". קודם, עד שלא הזכיר את השם, כבר ניחת הוא. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי שמואל בר נתן}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רבי חמא בר חנינא}}: מעשה באחד ששחה יותר מדאי, והעבירו {{תנא-ירו"מ|רבי}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אמי}} {{ירו"מ-ביאור|בן נתן}} אמר: {{ירו"מ-הדגשה|אף}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}} הוה מעביר. אמר לו {{אמורא-ירו"מ|רבי חייא בר אבא}}: לא היה מעבירו, אלא {{ירו"מ-הדגשה|היה}} ג{{ירו"מ-הדגשה|ו}}ער ביה. אלו ברכות שפותחין בהן "בברוך"? {{שוליים|א_נו}}כל הברכות פותחין בהן ב"ברוך". ואם היתה ברכה סמוכה לחברתה, כגון קריאת שמע ותפילה, אין פותחין בהן ב"ברוך". התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי ירמיה}}: הרי גאולה! {{ירו"מ-ביאור|ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל.}} {{ירו"מ-הדגשה|שאומרים בהגדה אחרי בצאת ישראל ממצרים, לפני ששותים כוס שניה. הרי היא סמוכה לברכת ההלל, ולמה היא פותחת בברוך}}? שנייא היא, דאמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} {{ירו"מ-ביאור|בר נפחא}}: הלל, אם שמעה בבית הכנסת יצא. {{ירו"מ-הדגשה|וכיוון שלא בהכרח שיאמרו הלל קדם, נמצא שפעמים שברכת גאלנו אינה סמוכה, לכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיב {{אמורא-ירו"מ|רבי אליעזר בי רבי יוסה}} קומי {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: והא סופה! {{ירו"מ-ביאור|יהללוך יי אלהינו על כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל כלם ברנה יודו ויברכו, וישבחו ויפארו, וישוררו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי מלך מהלל בתשבחות. שאומרים בהגדה בסופו של החלק השני של ההלל. הרי גאלנו היא הברכה החותמת את החלק הראשון של ההלל, ומפסיקים בסעודה, ואחר כך קראים חלק שני של ההלל, וחותמים ביהללוך. נמצא שהיא ברכה עצמאית על השירה, אם כך מדוע אינה פותחת בברוך}}? אמר לו: {{ירו"מ-הדגשה|ברכת גאלנו}} שתים הנה, {{ירו"מ-ביאור|שני חלקים לה}} אחת ל{{ירו"מ-הדגשה|ה}}בא ואחת {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|י ב}} {{סוף}} <span id="דף_יא_א"> </span> [[File:ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא.ogg|thumb|ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יא]] {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|א|משה לונץ=35|שדה יהושע=|קנייבסקי=32|סירלאו=35|פולדא=16|תולדות יצחק=59|שמחת תורה=|זהב הארץ=34|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לשעבר. {{ירו"מ-ביאור|את ההלל חלקו לשנים. עד למעיינו מים שמדבר על גאולת מצרים, אומרים לפני הסעודה, ועליה החלק הראשון של הברכה, שאומר: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. את שאר ההלל שמדבר על הגאולה העתידית, אומרים אחרי הסעודה. ועליה תקנו את החלק השני של ברכת גאלנו שאומרים, כן יי אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יי גאל ישראל. ובסוף ההלל כולו, ברכת יהללוך. ולכן אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לחלק השני של ברכת אשר גאלנו.}} [[File:תוס ברכות יד א ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל.ogg|thumb|תוס_ברכות_יד_א_ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל]] {{ירו"מ-ביאור|לפי תוס דף יד. הכונה שהיו מברכים על כל חלק בנפרד על החלק הראשון ברכו לקרא ועל החלק השני ברכו לגמור והשאלה ששאלה הגמרא והרי סופה הכוונה לסוף ברכת גאלנו והשאלה למה היא חותמת בברוך והתשובה היא מפני שהיא ארוכה וכוללת שבח על יציאת מצרים שהיתה בעבר ובקשה על הגאולה העתידית ולכן תקנו שגם תחתום בברכה ויהללוך לא פותחת בברוך אף שהיא ארוכה לפי שהיא ברכת השבח כמו נשמת כל חי}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|ברכת}} הבדלה! {{ירו"מ-הדגשה|שאומר המבדיל בין קדש לחול. הרי היא פותחת בברוך, אף שהיא סמוכה לבורא מאורי האש}} שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר זבדא}}: {{תנא-ירו"מ|רבי}} היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי חייא רבה}} היה מכנסן. {{ירו"מ-הדגשה|נמצא שלא תמיד מברך בורא מאורי האש לפניה, ולכן תקנו שתפתח בברוך}}. התיבון: הרי {{ירו"מ-הדגשה|כשמזמנים אומרים}} "נברך"! {{ירו"מ-הדגשה|וחוזרים ואומרים "ברוך אלקינו שאכלנו משלו", ומיד אחר כך מברכים ברכת הזן. נמצא שברכת הזן סמוכה לברכת הזימון, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, שאם היו שנים יושבים ואוכלים, שאינן אומרים "נברך". {{ירו"מ-הדגשה|נמצא פעמים שברכת הזן אינה סמוכה}}. הרי "הזן את הכל"! {{ירו"מ-הדגשה|למאן דאמר ברכת הזימון עד הזן, משמע שמי שהפסיק לזימון, מברך איתם עד הזן, וחזר לאכול. וכשמסים אכילתו, מתחיל בברכת הארץ, מ"נודה לך". ולמה ברכת נודה לך אינה פותחת בברוך}}? קשיא! הרי "הטוב והמטיב" {{ירו"מ-הדגשה|שהיא סמוכה, ולמה פותחת בברוך}}? שנייא היא, ד{{ירו"מ-הדגשה|א}}מר {{אמורא-ירו"מ|רב הונא}}: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה, נקבעה "הטוב והמטיב". הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה. {{ירו"מ-הדגשה|ובתחילה הייתה ברכה עצמאית, ומאוחר יותר קבועה בברכת המזון}}. {{ירו"מ-ביאור|ויש אומרים בגלל שהיא ברכה דרבנן עשו לה חיזוק}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}הא ק{{ירו"מ-הדגשה|י}}דוש{{הוסר|ה}} {{ירו"מ-הדגשה|היום! שנאמר אחרי ברכת היין, למה פותח בברוך}}? שנייא היא, שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, {{שוליים|א_נז}}שאינו אומר "בורא פרי הגפן". והא סופה {{ירו"מ-הדגשה|של הברכה! שהרי בברכת היום, אומר: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו" ואחר כך אומר: "ברוך אתה ה’ מקדש השבת". נמצא שהחלק השני סמוך לראשון, ולמה פותח בברוך}}? אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי מנא}} {{ירו"מ-ביאור|בן יונה}}: {{ירו"מ-הדגשה|אין זה שתי ברכות, אלא ברכה אחת}}, {{ירו"מ-הדגשה|ו}}טופס ברכות כך הוא. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי יודן}}: {{שוליים|א_נח}}מטבע קצר, פותח בהן ב"ברוך" ואינו חותם בהן ב"ברוך". מטבע ארוך, פותח בהן ב"ברוך" וחותם ב"ברוך". כל הברכות אחר חיתומיהן. {{שוליים|א_נט}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}אין אומרים ברכה פסוק. התיב {{ירו"מ-ביאור|הקשה}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יצחק ברבי אלעזר}} קומוי {{ירו"מ-ביאור|לפני}} {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}: מכיון דתימר {{ירו"מ-הדגשה|כל הברכות}} אחר חיתומיהן, {{ירו"מ-הדגשה|כך שאפילו אם טעה ואמר ברכה לא מתאימה, אם חתם נכון יצא. אז למה}} אין אומרין ברכה פסוק? {{ירו"מ-הדגשה|במה פסוק יותר גרוע מברכה לא נכונה}}. אמרין: חכים הדין טלייא, {{ירו"מ-ביאור|אמרו חכם אותו נער}} {{ירו"מ-הדגשה|אלא שטעה}}. דהוא סבר, מהו אחר חיתומיהן? {{ירו"מ-הדגשה|כגון}} שאם היה עומד בשחרית {{ירו"מ-הדגשה|והיה צריך לומר "יוצר אור"}}, ושכח והזכיר את של ערבית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "מעריב ערבים"}}, וחזר וחתם בשל שחרית {{ירו"מ-הדגשה|שאמר: "ברוך אתה ה’ יוצר המאורות"}} יצא. {{ירו"מ-הדגשה|ולכן שאל, במה גרוע פסוק מברכה לא נכונה? ולא זו הכוונה}}, {{ירו"מ-הדגשה|אלא}} {{ירו"מ-הדגשה|כד}}אמר {{אמורא-ירו"מ|רב אחא}}: {{ירו"מ-הדגשה|שצריך להזכיר}} {{ירו"מ-הדגשה|ב}}כל הברכות {{ירו"מ-הדגשה|לפני הברכה החותמת}} כעין חותמותיהן. {{ירו"מ-הדגשה|ושם לא יזכיר פסוק, כיוון שקשה למצא פסוק שמדבר בדיוק באותו עניין ויכול לטעות}}. ואילין דאמרין: {{ירו"מ-ביאור|ואלו שאומרים}} {{ירו"מ-הדגשה|בברכות ההפטרה רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו ככתוב}} ([[ישעיהו יב ו]]) "צהלי ורוני יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל" {{ירו"מ-הדגשה|וחותם "ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה"}} אין בו משום ברכה פסוק. {{ירו"מ-ביאור|מפני שאומר: "ככתוב: כמו שאנו אומרים בברכת המזון "ככתוב ואכלתה ושבעתה וברכתה"}} {{ירו"מ-ביאור|וי"א כיוון שכבר נהגו הכל לאמר כך}}. <br> ==[[#ירושלמי_מאיר_ברכות_א_א|ירושלמי ברכות, פרק א, הלכה ו]]== <span id="ירושלמי_מאיר_ברכות_א_ו"> </span> {{מתני'|ברכות א ו}} {{שוליים|א_ס}}מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר להן {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה}}: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה {{תנא-ירו"מ|בן זומא}}, שנאמר: ([[דברים טז ג|דברים ראה טז ג]]) "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך". "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" העולם הזה, "כל ימי חייך" העולם הבא, להביא את ימות המשיח.<br><strong>גמ’:</strong> {{ירו"מ-הדגשה|תנן: אמר להן}} {{תנא-ירו"מ|רבי אלעזר בן עזריה"}} [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#גילו של ראב"ע|הרי אני כבן שבעים שנה]] {{ירו"מ-הדגשה|ש}}אף על פי שנכנס{{ירו"מ-הדגשה|תי}} לגדולה, האריך ימים. {{ירו"מ-ביאור|שבגיל שש עשרה נתמנה לנשיא והגיעה לגיל שבעים}} {{ירו"מ-הדגשה|ממה שאמר אף על פי שנכנסתי לגדולה הארכתי ימים}}, הדא אמרה שהגדולה מקצרת ימים. <span id="דף_יא_ב"> </span> {{תחילת עמוד-ירו"מ|ברכות|יא|ב|משה לונץ=37|שדה יהושע=|קנייבסקי=34|סירלאו=37|פולדא=16|תולדות יצחק=61|שמחת תורה=30|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} תמן {{ירו"מ-ביאור|בבל}} אמרין: {{ירו"מ-הדגשה|בלילה}} לא יתחיל {{ירו"מ-הדגשה|פרשת}} ויאמר, ואם התחיל גומר. ורבנן {{ירו"מ-הוסר|דהתם}}{{ירו"מ-הדגשה|דהכא}} {{ירו"מ-ביאור|בארץ ישראל}} אמרין: מתחיל ואינו גומר. מתניתין פליגא על רבנן דהכא {{ירו"מ-הדגשה|דתניא}}: "מזכירין יציאת מצרים בלילות"! {{ירו"מ-הדגשה|ולפי רבנן דהכא רק מתחיל, נמצא שלא מזכיר יציאת מצרים בלילות}}. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא}} {{ירו"מ-הדגשה|ו}}{{אמורא-ירו"מ|רב יהודה}} {{ירו"מ-הדגשה|אמרו}} בשם {{אמורא-ירו"מ|רב}} {{ירו"מ-ביאור|אבא בר אייבו}}: {{ירו"מ-הדגשה|אף שלא אמרו פרשת ציצית, היו אומרים דברים שיש בהם הזכרת יציאת מצרים, כגון}}: מודים אנחנו לך {{ירו"מ-הדגשה|ה’ אלוקינו}} שהוצאתנו ממצרים, ופדיתנו מבית עבדים, להודות לשמך, {{ירו"מ-הדגשה|ומיד מלכים הצלתנו, וקרעתה לנו הים, ועשיתה לנו ניסים וגבורות על הים, ושרנו לך שירה חדשה. כן תגאלינו מיד עריצים ומיד כל הקמים עלינו, ככתוב: "כי פדה ה’ את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ברוך אתה ה’ גאל ישראל}}. {{ירו"מ-ביאור|ולדעה שלא מזכירים יציאת מצרים בלילה, אין צריך לומר שהוצאתנו ממצרים שהיא הייתה ביום, אבל קריעת הים הייתה בלילה, והצלתנו מיד מלכים, היינו שהציל את אברהם מהמלכים, ואת יצחק ושרה מאבימלך, הכל היה בלילה, ולדעת הכל אומרים}}. מתניתא פליגא על רבנן דתמן {{ירו"מ-הדגשה|דתנן}}: {{שוליים|א_סא}}ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{ירו"מ-הדגשה|משמע}} {{ירו"מ-הדגשה|ש}}כל פרשת ויאמר אינו נוהג אלא ביום. {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא בר אחא}} נחית לתמן. חמיתון {{ירו"מ-ביאור|ראה אותם}} מתחילין וגומרין {{ירו"מ-הדגשה|לכתחילה}}, ולא שמיע {{ירו"מ-הדגשה|להו}} {{ירו"מ-ביאור|והם לא שמעו על המחלוקת}} דתמן אמרין: לא יתחיל ויאמר, ואם התחיל גומר, ורבנן דהכא אמרין: מתחיל ואינו גומר. בעון קומוי {{ירו"מ-ביאור|שאלו את}} {{אמורא-ירו"מ|רבי אחייא ברבי זעירה}}: היך הוה אבוך נהוג עביד, כרבנן דהכא או כרבנן דהתם? {{ירו"מ-ביאור|כיוון שרבי זעירה עלה מבבל לארץ ישראל רצו לדעת האם המשיך לנהוג כבני בבל או שינה ונהג כמנהג ארץ ישראל}} {{אמורא-ירו"מ|רבי חזקיה}} אמר: כרבנן דהכא. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}} אמר: כרבנן דהתם. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי חנינא}} {{ירו"מ-ביאור|בר חמא}}: מסתברא ד{{אמורא-ירו"מ|רבי יוסה}} {{ירו"מ-ביאור|אסי}}, ד{{אמורא-ירו"מ|רבי זעירא}} מחמיר, ו{{ירו"מ-הדגשה|א}}ינון מחמרין, והוא עבד נהיג דכוותהון. תני: הקורא את שמע בבוקר, צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב, {{ירו"מ-הדגשה|אף שהזכיר בפרשת ציצית}}. {{תנא-ירו"מ|רבי}} אומר: צריך להזכיר בה מלכות, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: מלכותו ואמונתו לעד קיימת}}. אחרים אומרים: צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים, {{ירו"מ-ביאור|כמו שאנו אומרים: ואת בכוריהם הרגתה, ובכורך ישראל גאלתה, וים סוף להם בקעתה}}. {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}} אומר: {{שוליים|א_סב}}צריך להזכיר את כולן, וצריך לומר צור ישראל וגואלו. {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו"מ|רבי סימון}} בשם {{דור המעבר-ירו"מ|רבי יהושע בן לוי}}: {{שוליים|א_סג}}לא הזכיר תורה {{ירו"מ-הדגשה|בברכת}} {{ירו"מ-הוסר|ב}}{{ירו"מ-הדגשה|ה}}ארץ {{ירו"מ-הדגשה|שבברכת המזון}}, מחזירין אותו. מה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[תהילים קה מד]]) "ויתן להם ארצות גוים" מפני מה? "בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו". {{אמורא-ירו"מ|רבי אבא ברבי אחא}} {{ירו"מ-הדגשה|אמר}} בשם {{תנא-ירו"מ|רבי}}: אם לא הזכיר ברית בארץ, או {{שוליים|א_סד}}שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. אמר {{אמורא-ירו"מ|רבי אילא}} {{ירו"מ-ביאור|אילעא}}: אם {{שוליים|א_סה}}אמר "מנחם ירושלם" יצא. אמר {{דור המעבר-ירו"מ|בר קפרא}}: הקורא לאברהם אברם, עובר בעשה. {{אמורא-ירו"מ|רבי לוי}} אמר: בעשה ולא תעשה. {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[בראשית יז ה|בראשית לך לך יז ה]]) "ולא יקרא עוד את שמך אברם" הרי בלא תעשה. "והיה שמך אברהם" הרי בעשה. התיבון: הרי אנשי כנסת הגדולה קראו אותו אברם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} ([[נחמיה ט ז]]) "אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם" שנייא היא, {{ירו"מ-הדגשה|התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא, מאי דהוה מעיקרא}}. שעד שהוא אברם בחרת בו. ודכוותה הקורא לשרה שרי עובר בעשה? הוא {{ירו"מ-ביאור|רק אברהם}} נצטווה עליה. ודכוותה, הקורא לישראל יעקב, עובר בעשה? שני ניתוסף לו, הראשון לא נעקר ממנו. ולמה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה? אלו, אבותן קראו אותן בשמן. אבל יצחק, הקדוש ברוך הוא קראו יצחק שנאמר: ([[בראשית יז יט|בראשית לך לך יז יט]]) "וקראת את שמו יצחק". ארבעה נקראו עד שלא נולדו ואלו הן: יצחק וישמעאל יאשיהו ושלמה. יצחק {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}} "וקראת את שמו יצחק". ישמעאל דכתיב: ([[בראשית טז יא|בראשית לך לך טז יא]]) "וקראת את שמו ישמעאל". יאשיהו {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[מלכים א יג ב]]) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו". שלמה {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[דברי הימים א כב ט]]) "כי שלמה יהיה שמו". עד כדון בצדיקים, אבל ברשעים {{ירו"מ-הדגשה|כתיב}}: ([[תהילים נח ד]]) "זורו רשעים מרחם" {{ירו"מ-הדגשה|שלא נקראו עד שנולדו}}. {{תנא-ירו"מ|בן זומא}} אומר: עתידין הן ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומה טעם? {{ירו"מ-הדגשה|דכתיב}}: ([[ירמיהו כג ז]]) "לכן הנה ימים באים נאם ה', לא יאמר עוד: חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפון". אמרו לו: לא שיעקר יציאת מצרים, אלא מצרים מוסף על המלכיות. מלכיות עיקר ומצרים טפילה. וכן הוא אומר: ([[בראשית לה י|בראשית וישלח לה י]]) "לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך". אמרו: לא שיעקר שם יעקב, אלא יעקב מוסף על ישראל. ישראל עיקר ויעקב טפל. וכן הוא אומר: ([[ישעיהו מג יח]]) "אל תזכרו ראשונות" אילו המצרים; "וקדמוניות אל תתבוננו" אילו המלכיות; ([[ישעיהו מג יט]]) "הנני עושה חדשה עתה תצמח" זו של גוג. משלו משל: למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בדרך, ופגע בו זאב, וניצל ממנו. התחיל מספר מעשה הזאב. ואחר כך פגע בו הארי, וניצל מידו. שכח מעשה הזאב, התחיל מספר מעשה הארי. ואחר כך פגע בו נחש וניצל מידו. שכח מעשה שניהם, והתחיל לספר מעשה הנחש. כך היו ישראל, הצרות האחרונות משכחות את הראשונות.<br><br> {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע"א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא א}} {{ש}} [ע"ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} {{סוף}} <strong>הדרן עלך פרק מאימתי</strong> 3dp0u83kvw99zwwelq4lwoaob70teoq 1 1732241 3025110 3025059 2026-07-17T13:31:42Z בן עדריאל 9444 3025110 wikitext text/x-wiki קינה זו כנראה לא נדפסה בדפוסי הקינות, אבל היא נזכרת במנהגי מהרא"ק ומהרי"ל, וכן בספרי המנהגים של קהילת וורמייזא. ההקלדה ע"פ כ"י ותיקן ebr. 312, דף 39 (סריקה [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.312/0085 כאן]), וע"פ השוואה להדפסת דניאל גולדשמידט, טורי ישורון כב (תמוז-אב תשל"א), עמ' 7. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:28, 4 ביולי 2025 (IDT) ::לא ראיתי שהערך כבר קיים והוספתי אותו [[קינות/בליל_זה_סר_נגהי|כאן]]. בבקשה תחליט אתה מה לעשות [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) :[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:31, 20 בינואר 2026 (IST) :::כפתרון זמני, הפכתי את הדף הזה להפניה לדף שאתה יצרת, כי העיצוב שלך היה נראה לי עדיף. בין הנוסחים, נראה לי שהנוסח שהאני הקלדתי טוב יותר, אז התאמתי את הנוסח בדף היעד. :::מלכתחילה יצרתי את הדף בשם הזה כי חשבתי שהקידומת 'קינות/' מתאימה לקינות שהן חלק מסדרי הקינות ולכן הן דפי משנה, והקינה הזו לא. אבל בעצם, יש מקום לתהות בכלל על הנוהג שהקינות השונות הן דפי משנה של [[קינות]]. כמו שהסליות השונות אינן כולן דפי משנה של [[סליחות]], ולכלל הפיוטים יש דפים עצמאיים, אין בעצם סיבה שבקינות יהיה אחרת. מה אתה חושב, [[מש:מו יו הו]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:12, 20 בינואר 2026 (IST) :::: הקינות נוצרו לפני שהיה לנו צוות מסור כמוכם ותוכנית מסודרת להעלאת ליטורגיה יהודית, וזו הסיבה שהן סודרו כדפי משנה של "קינות". בצורה שבה העבודה נעשית כעת, אין כבר לכאורה צורך או טעם בכך, וראוי להעבירן למרחב הראשי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:22, 20 בינואר 2026 (IST) :::::מן הסתם יש יתרונות מסוימים גם בשיטה של דפי משנה, יש למשל אפשרות לחיפוש בכל הדפים שיש להן תחילית זהה. אבל אני חושב ששם הדף אמור בדרך כלל להתאים לאינטואיציה של המשתמשים, כלומר השם שאנחנו מצפים מהם להקליד בתיבת החיפוש. עד היום לא שיניתי השמות הקיימים, כנראה בעיקר מעצלות, אבל גם תירצתי לעצמי שיש בזה היגיון מסוים מכיוון שהקינות יותר משאר סוגי הפיוטים הפכו לגוש רצוף ומאוחד שנדפס תמיד יחד ונאמר כך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:43, 20 בינואר 2026 (IST) ::::הנוסח שבדף אינו תואם למשקל. הדבקתי כאן את הנוסח שערכתי על פי שני כתבי יד (לא רשום אצלי איזה כתבי יד הם) ועל פי המשקל. ::::[יש שהוסיפו במוצאי שבת בית זה (כמבואר במהרי"ל): ::::בְּלֵיל זֶה סָר נׇגְהִי וְגַם אֹורִי כָּבַת וְהֻשְׁמַע קֹול נֶהִי בְּמַר יֶלֶל דִּבַּת[1] :::: [בָּרַח[2]] וְאָמַר אֱהִי כְּאַכְזָר אֵשׁ לַבַּת וְהוּסַר זָהֹוהִי בְּרֹוב מֶרִי סִבַּת :::: וְזִיו הוּקְדַּר נִדְחִי וַיַּהֲרֹג בֵּן וּבַת וְכׇל עֵדִי מְהוֹהִי[3] וְהֻחְשַׁךְ עַיִן[4] כְּבַת :::: וְהֻחְרַד לֵב תִּוְהִי וַיִּבַשׁ[5] צְבִי זָבַת בְּגָלוּתִי הִשְׁחִי וּכְבֹודִי נִשְׁבַּת :::: בְּסֹוף שְׁבִיעִית וַיְהִי וְאָז פָּסַק מַחֲבַת וְהֻאְפַּל דְּבִיר גִּיהִי[6] בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.] :::: :::: ::::[1] בכתב היד השני "יְלֵל רַבַּת" וחסרה המילה "בְּמַר", והמשקל מכחישו, אבל לגבי "דִּבַּת" או "רַבַּת" אין הכרע מן המשקל. ::::[2] הושלם מכתב היד השני על פי המשקל. וכן ניקוד המילה "אֱהִי" תוקן על פי כתב היד השני, אבל בראשון מנוקד "אֲהִי". ::::[3] בכתב היד השני "וְכׇל עָרֵי אֲחוֹהִי", וחסר חצי החרוז השני והחצי הראשון של החרוז הבא (שש מילים). ::::[4] הניקוד על פי המשקל, אבל בכתב היד "עֵין" (אבל אולי התיקון צריך להיות "כְּבָבַת" במקום "כְּבַת"). ::::[5] בכתב היד השני אין חירק ליוד ואולי כך יש לתקן בשביל המשקל (או אולי יש לומר "וְיָבַשׁ" אף שבכתבי היד אינו כן) גם אולי הגירסא שם "וּבַת" במקום "זָבַת" וגם לפי זה יתאים המשקל (אם לא נשמיט את החירק). ::::[6] בכתב היד השני "נוגהי" במקום "גיהי". [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-39585-64|&#126;2026-39585-64]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-39585-64|שיחה]] 20:06, 13 ביולי 2026 (IDT) :::::תודה על ההערות. כרגע הנוסח בדף הוא ע"פ כ"י וטיקן 312, ותוך השוואה להדפסה של גולדשמידט, כמו שכתוב בראש הדף. בהחלט ראוי להשקיע מאמץ נוסף לבירור נוסח הקינה הזו ע"פ כ"י נוספים (ראה גם מה שכתבתי למטה). לענין המשקל, מנין שהקינה הזו שקולה בכלל? ובאיזה משקל? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:40, 17 ביולי 2026 (IDT) ::::::יתד וארבע תנועות (כמו [[אני הוא השואל]]). נשמע הגיוני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 14:57, 17 ביולי 2026 (IDT) :::::::זה עובד בהרבה מהטורים (בטח אם נקבל שמותר להתעלם משוואים באמצע השורה, כמו ב[[אני הוא השואל]]), אבל לא בכולם. לא בנוסח שבדף כרגע ולא בנוסח שהציע האנונימי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:31, 17 ביולי 2026 (IDT) == מקומו == {{א|בן עדריאל}} גם במחזור וורמייזא נוסף פיוט זה למעלה בעמוד של [[בליל זה יבכיון]] ותמיד הנחתי שבמקורו היה אמור להיות סוג של הרחבה לפיוט זה. לכאורה מקור ההפרדה הוא שעל פי מנהגי הקהילה בדורות שנכתבו לא אמרו [[בליל זה יבכיון]] (על אף שכאמור הוא מופיע במחזור הישן) ובכל זאת הוסיפו פיוטנו במוצאי שבת.{{ש}} אגב, נוסח [[בליל זה יבכיון]] שמה מעניין ושונה מדפוסי אשכנז, כן יש חוזר והוא "וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה'". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 20:21, 13 ביולי 2026 (IDT) :התכוונתי לעסוק בזה ושכחתי. זה באמת לא כ"כ ברור. בכמה כ"י (וטיקן 312, אוקספורד מיכאל 436) הוא מופיע כפיוט נפרד לגמרי, וגם בנוסח שלו כפי שמופיע כרגע בדף לא ניכרת התבנית של [[בליל זה יבכיון]], ולפי נוסח זה קשה בעיני לומר שמחברו כיוון שזו תהיה הרחבה. בהתאם, גם גולדשמידט הדפיס אותו כפיוט נפרד, וכן מייזליש בשירת הרוקח, ואלה המקורות שראיתי כשהכנסתי אותו לכאן. מאידך גיסא, בכמה כתבי יד אחרים שראיתי לאחרונה (המבורג 130, המבורג 37) הוא מופיע כהמשך ישיר ל[[בליל זה יבכיון]], ושם הוא גם בא בנוסח שיותר מזכיר את תבנית הפיוט ההוא, בפרט הוספת הטור בסוף 'ואין אומרים ויהי נעם יי'. לא ראיתי את המקורות האלה בזמנו, ובזמן האחרון אני תוהה אם עדיף להתאים את הפיוט למקורות אלה או לא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:09, 13 ביולי 2026 (IDT) ::מעניין. במחזור וורמייזא נראה שמישהו העביר קו על 'ואין אומרים ויהי נעם יי', ומפתיע שגם נוסף שם אח"כ משפט שקשה לקרוא, נ"ל ככה:'עד אנה. נוסחה במדינות פולין וק"ק פראג ... (ויהי נועם) נשבת במוצאי שבת.' [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:17, 13 ביולי 2026 (IDT) :::לא שמתי לב לקו הזה, מעניין מאד! הקו המחוק הוא רק על המילים 'ואין אומרים', ונראה לי שמעביר הקו התכוון למחוק רק את המלים הללו, ועל המילים שנותרו 'ויהי נועם יי' הוא הוסיף את ההערה 'נוסחה במדינת פולין וק"ק פראג כזה: והיה נועם נשבת במוצאי שבת'. :::בכ"י וטיקן, לעומת זאת, מופיעות אחרי הקינה (שמועתקת לעצמה, כנ"ל) המילים 'ואין אומרים ויהי נעם'. המעתיק שם כתב את זה כהוראה למתפלל, אבל אפשר שבאחד המקורות שהיו לפניו זו היתה השורה האחרונה של הפיוט, כמו במחזור וורמייזא ובכ"י המבורג, ומישהו טעה וחשב שזו הוראה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:37, 13 ביולי 2026 (IDT) == מנהג מגנצא בכ"י המבורג 37 == מוזר מאד... אכן בסדר הקינות כתב כדבריך, אבל במנהגים שבסוף כה"י כתב שאומרים [[איך מפי בן ובת]]. ואולי הוא התבלבל. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:04, 14 ביולי 2026 (IDT) dhsrj0ivr7nvqnikib262gnxjiw1751 104 1736507 3025174 3023713 2026-07-17T16:07:50Z Nahum 68 3025174 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />אשל אברהם‬</noinclude><קטע התחלה=מא רנב ד/>וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ"א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו"ם שעושה לשמחת יו"ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו"ש וכמו שכתב כאן אות י"א. ואי"ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ: '''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ"א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ"ג (ט"ס רצ"ג) איני יודע מהו באות י"ח להסיר על ידי עכו"ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה: '''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ"א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו"ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י"ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור: '''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ"א. ט"ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ"ל בעיר שרובה '''עכו"ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י"ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י"ט: '''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו"ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו"ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ"א תקפ"ו אות כ"ה]], קרן עכו"ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו"ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ"פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י"ט וצ"ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ"ה במ"א אות קטן יו"ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ"א תקי"ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ"ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו"ם ובחנווני לא גזר יעו"ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי:<קטע סוף=מא רנב ד/> <קטע התחלה=מא רנב ה/>'''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ"א. ועיין סימן רמ"ו מה שכתבתי שם וב"ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט"ו: '''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ"א. תוס' דף ח"י ד"ה ולימא, יעו"ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה: '''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ"א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת: '''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ"א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ"א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב"ם ז"ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי"ף ורמב"ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י"ט ד"ה השום וד"ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ"ה א]] ד"ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י"ו וי"ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש"ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי"ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש"ך]] יבואר עוד. ועיין ט"ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ"א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו"ש: '''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ"א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש"י|דלרש"י ח"י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו"ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד"מ כאן וב"י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של"ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ"א כאן '''בזייג"ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו"ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב"ח רמ"ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד"ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז"ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא"ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ"ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ"ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ"ע בכאן. ועיין בט"ז סימן רמ"ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו"ש: '''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ"א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר"ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה: '''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ"א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ"ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת"נ]] ומה שכתבתי שם:<קטע סוף=מא רנב ה/> <קטע התחלה=מא רנב ו/>'''{{ק|(כג)}} במחטו בידו.''' עיין מ"א. [[שבת יא ב|שבת דף י"א ע"ב]] וכרבא דאין גוזרין גזירה לגזירה, הלכך דווקא בידו, לא בבגדו כשאין דרך להוציא בבגדו, עיין סימן [[מגן אברהם על אורח חיים שא|ש"א]] במ"א אות ט"ו. ומשום הכי אע"ג דכתב שם דנקובה חייב, היינו באורחיה בהכי, וכאן נקיט דבר פשוט בידו כולי עלמא חייב, אומן ובאין אומן. '''ובכרמלית''' וכו'. ומחלוקת הוא אם יש לנו רשות הרבים או לאו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סימן רס"ו]] [[שולחן ערוך אורח חיים שלד|ושל"ד]]. ותליא בפלוגתא אי ספק מן התורה לחומרא גוזרין בספק, ואי להרמב"ם כל ספיקא מן התורה שריא (אף בכרת וסקילה) רק מדרבנן הוה גזירה לגזירה. ועיין יש"ש ביצה פרק המביא סימן בי"ת בין השמשות צריך למחות בנשים, וכן יסד הפייט (בשבועות) לא תנאף בספק פן תענש '''בוודאי''' יעו"ש, ועיין בתורת הבית הארוך מזה. והך '''בוודאי''' מן השמים הוא, דבידי אדם אין עונשין מספיקא, ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח ב|סימן תר"ח]] בהלכות יום הכיפורים סעיף ב' שאינם יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, משמע הא בין השמשות פורשין וכמו שכתב המגן אברהם אות ב, ואם כן משמע דפסק השו"ע ספק מן התורה כוודאי. אלא שלשון זה הוא מהרמב"ם פרק א הלכה ז משביתת עשור, וסובר ז"ל ספק מן התורה לקולא. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי הייתי אומר שיש בו כרת לדידן נפיק מאשם תלוי וכתוב בהדיא מוחין בידם, וספק לאו דנפיק מדאיצטריך להתיר ספק ממזר (עיין בתורת הבית הארוך) לאו מפורש הוא ואין מוחין בידם, אלא דהמעיין בפרק ט מהלכות טומאת מת דלדידן אשם תלוי איקבע איסורא אין ללמוד ממנו. ובפתיחה כוללת אי"ה אבאר זה: '''{{ק|(כד)}} בתפילין {{ג|שבראשו}}.''' עיין מ"א. פירש לדינא דלא כדעת הב"י, דבראשו בלאו הכי שרי ובידו מותר, דאין שוכחן; אלא בידו אסור ובראשו צריך וכו'. ועיין ט"ז אות ח' בזה: '''{{ק|(כה)}} שאין שוכחן.''' עיין מ"א. [[מגן אברהם על אורח חיים מד#מא ב|בסימן מ"ד במ"א אות ב]], דמצוה מן המובחר, יעו"ש:<קטע סוף=מא רנב ו/> <קטע התחלה=מא רנב ז/>'''{{ק|(כו)}} למשמש.''' עיין מ"א. לי העני יש בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם בעזה"י. בגמרא: "לא יצא החייט שמא ישכח '''ויצא'''", משמע לא יצא לרשות הרבים '''סמוך''' לחשיכה שמא ישכח ויצא משתחשך ויעביר ד' אמות ברשות הרבים, עיין פני יהושע, הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה. וברמב"ם ובשו"ע: "שמא ישכח '''ויוציא'''", משמע בביתו ויוציא לרשות הרבים משתחשך. ובטור כבגמרא, יעו"ש. וחנניא אמר: '''חייב''' אדם וכו' '''עם''' חשיכה, וכן הוא ברמב"ם פרק י"ט מהלכות שבת הלכה כ"ו, אבל הטור והמחבר העתיקו '''מצוה'''; '''סמוך''' לחשיכה. ולכאורה בין חייב למצוה ובין סמוך (חצי שעה כמו סמוך למנחה) ובין עם חשיכה, הפרש יש, ובחידושינו הערנו בזה. ומב"ח נראה דחנניא עם חשיכה – סמוך לחשיכה, והוה גזירה לגזירה ורק מצוה מן המובחר. וממגן אברהם נראה דוודאי לא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא, ובפרט במצוי שכל ימי החול יש לו דברים מוקצים, גם כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן אף בדרבנן, עיין ריש פסחים, למאי נפקא מינה נישייליה אף אם בטלו וכו'. והלכך אי משום שמא יצא לרשות הרבים, לדידן דליכא כרמלית אין מצוה '''סמוך''' לחשיכה ויוכל בין השמשות למשמש, ולשמא ישכח הוה ליה גזירה לגזירה כמו שכתבתי באות כ"ג. מה שאין כן מוקצה של כל ימות החול לא חשיב לספק ואיכא לברורי, הלכך מצוה סמוך לחשיכה, דבין השמשות או בשבת לא מהני והא אסור לטלטלו, בהכרח סמוך מצוה. ועיין מהרש"א ז"ל ריש ביצה: "וספיקה אסורה. משום דמוקצה יש לה סמך מן התורה מחמירין ביה", ואין להאריך, ובחידושינו הארכנו עוד בזה: <קטע סוף=מא רנב ז/> <קטע התחלה=מא רנג א/>'''{{ג|{{ג|רנג}}}} {{ק|(א)}} מצטמק'''. עיין מ"א. איני יודע למה שביק דברי רש"י [[שבת לז ב#רש"י|שבת דף ל"ז ע"ב]] ד"ה מצטמק (צמוק והיא מתפעלת, עיין [[רש"י על בראשית מט טז|רש"י בראשית מ"ד י"ו]], עיין פרישה כאן). וגפת זיתים כמו שכתב הטור והמחבר והרמב"ם בפירוש המשנה. וחילוק יש בין שהיה דשומשמין שרי ובין הטמנה, דשומשמין נמי מוסיף הבל כמו שכתב המחבר [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ג|בסימן רנ"ז סעיף ג]] ועיי"ש בב"י. ובחידושי הרשב"א ריש במה טומנין נתן עוד טעם, דר' זירא היה לומר סתם או לפרש המשנה יעו"ש ועיין ר"ן שם ומה שכתב הר"ן כאן, דשומשמין העתיק פירוש רש"י ככתבו ולשיטתיה דמתניתין דריש כירה בהטמנה, אבל לדידן מתניתין בשהיה, סתם גפת דזיתים ודומיא דעצים שעושין גחלים, מה שאין כן במה טומנין נקיט סתם גפת, וודאי כפירוש בכל הש"ס דזיתים. ועיין לחם משנה פרק ד' מהלכות שבת, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ועיין תוספת שבת. וגללי בהמה דקה וגסה עיין ב"י בשם הרמב"ם ז"ל גירסת הירושלמי, ובשו"ע השמיטו ואיני יודע למה. ועיין מה שאכתוב אי"ה בט"ז אות ז ומג"א אות י"א לעניין שכח או עבר ושהה בזה. וכאן אין להאריך: '''{{ק|(ב)}} שהוא חי.''' עיין מ"א. להמחבר כל שנתבשל קצת אף פחות ממאכל בן דרוסאי תו לא הוה חי, אם כן אין היתר אלא אם כן סמוך לחשיכה ממש, הא מבעוד יום שוב נתבשל קצת אסור לשהות בין השמשות וצריך ליקח משם, או נתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו אז שרי להניחו שם. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנד א|סימן רנ"ד סעיף א]] דחי בקדירה מהני, הא צלי אצל האש לא מהני חי, ועיין ט"ז אות א ואי"ה שם יבואר עוד: '''{{ק|(ג)}} שכיסה.''' עיין מ"א. [[שבת לז ב|שבת דף ל"ז ע"ב]], אפילו גחלים של רותם.<קטע סוף=מא רנג א/> ==משבצות זהב== <קטע התחלה=טז רנג א/>'''{{ג|{{ג|רנג}} א}} שלא.''' עיין ט"ז. הנה ב' דיעות שהביא המחבר הם דעת הרי"ף והרמב"ם בפרק ג' מהלכות שבת, דמתניתין לשהות נמי אין שרי אלא על פי תנאים המבוארים שם, ולשהות ולהחזיר בשבת אחד הוא, ומיהו לסמוך לשהות מותר וחזרה אסור כמו שכתב המגן אברהם באות ה-ו, דבעיא שם בלשהות הוה; ודעת רש"י ור"י בעל התוספות דמתניתין להחזיר תנן, וכן בעיא דלסמוך להחזיר, הא לשהות משהין בכל גווני ואף כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו כמבואר בתוספות דפרק כירה, ואין איסור אלא שלא הגיע כמאכל בן דרוסאי. (ובשולחן ערוך דהביא המחבר ויש אומרים כמאכל בן דרוסאי או מצטמק ויפה לו, לכאורה כבעל המאור דכמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו אסור ואין מותר אלא כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ורע לו או כל צרכו ומצטמק ויפה לו. אלא דקשה איך כתב אחר כך: ואין אסור אלא בלא הגיע למאכל בן דרוסאי, הא הוזכרה גרופה וקטומה כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו. ובאר הגולה אות י ציין רש"י ור"י, וצריך עיון קצת. ונוהגין כסברא אחרונה אף כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו שרי). ובפרק קמא [[שבת יח ב|דף י"ח ע"ב]] קידרא חייתא שרי, בשיל שפיר דמי, בשיל ולא בשיל אסור, לרי"ף ורמב"ם בשיל כל צרכו מיירי ומצטמק ורע לו, בשיל ולא בשיל כמאכל בן דרוסאי אסור, קידרא חייתא מפרש הב"ח פחות ממאכל בן דרוסאי שרי לדיעה זו דהוה כחי, והוא הדין חי לגמרי שרי דלמחר יתבשל בלא חיתוי. ולפי זה ליש אומרים לרש"י ור"י דבשיל היינו כמאכל בן דרוסאי, ובשיל ולא בשיל פחות ממאכל בן דרוסאי אסור, דווקא חי לגמרי שרי, אם כן מחלוקת זה לא נזכר בטור בין רי"ף ורש"י אלא שמע מינא דאף לרי"ף ורמב"ם ליכא קולא וחי אין שרי אלא לא נתבשל כלל וכמו שכתב המגן אברהם אות א. ועיין סימן שי"ח, לדידן קיימא לן כמאכל בן דרוסאי יש בו בישול אחר בישול אף בעודנו רותח, ובישול כל צורכו אף מצטמק ויפה לית ביה בישול אחר בישול (ולא דמי לסמנים לצבוע דכתב הרא"ש פרק כירה דלעולם צריכין בישול, עיין [[ט"ז על אורח חיים שיח#טז כב|ט"ז שי"ח אות כ"ב]]. ועיין רא"ש פרק כירה דף מ"ם סימן י"א), ומכל מקום שמא יחתה שייך ביה ומבעיר הגחלים, ועיין סעיף ב, ואי"ה שם יבואר לענין חזרה בשבת. והא דכמאכל בן דרוסאי לדיעה ב' שרי, דשוב לא יחתה: '''{{ק|(ב)}} חתיכה חיה.''' עיין ט"ז. וכן כתב המגן אברהם אות ד': '''{{ק|(ג)}} דעל ידי כן.''' עיין ט"ז. מדכתבו התוס' 'חיה מותר על גבי כירה' ולא כתבו "'''אפילו''' על גבי כירה", שמע מינה דמפרשי להא קידרא חייתא ובשיל ולא בשיל בין כירה ותנור, ואף בכירה שרי חייתא. ועוד דאף דכתבו [[שבת לח א|בדף ל"ח א]] דיש לומר חייתא בתנור שרי וכירה אסור, אכתי יש לומר כמאכל בן דרוסאי הוא להיפוך, בכירה שרי כפשטא דברייתא דחנניא אומר כל שיש כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו ע"ג כירה שאין גרוף וקטום, הא תנור לא (לא רבותא). והמחבר ביש אומרים השמיט תנור, שהרי הר"ב אומר כן '''ואפילו''' תנור, דיש לומר כמאכל בן דרוסאי בכירה שרי באין גרוף, דלמה יחתה, דיצלה ויגמור לזמן מה בלא חיתוי, מה שאין כן בתנור חומו רב, יחתה ולגמור מיד. ואם כן אין ראיה מכירה לתנור, ולא הוה להו למסתם אף על גב דחייתא שרי בתנור, התם שאני דלמחר וכו', שמע מינה. ועיין ר"ם, ולמה שכתבתי אתי שפיר: '''{{ק|(ד)}} מותר.''' עיין ט"ז. ועיין מ"א אות וי"ו ובלבוש '''ואפילו''' ב' כירות המתאימות וכו'. ובאליהו רבה וי"ו הוסיף לומר דעל כרחך הכין הוא באמת דמותר לסמוך, אם כן למה צייר מתאימות (לימא משהין על גבי כירה גרופה ואין משהין על כירה שאינה גרופה. בשלמא אי אסור לסמוך קמשמע לן מדליא שרי. אלא שמע מינה דמתאימות חמיר טפי באפשר דיש הבלא מאינה גרופה, וגם הבל דגרופה). וכן בתוספת שבת וחמד משה הקשו כעין זה. ובחידושינו כתבנו מזה דיש לומר ב' כירות חמיר יותר, וגם דווקא משהין על '''גבה''', הא תוכה לא (לשון '''עליה''' סובל תוכה נמי אבל על '''גבה''' משמע תוכה לא כמו שאמר ר' חלבו אמר רב חמא בר גוריא יעו"ש). אלא דזה אי למאן דאמר גרף במקצת מהני, אם כן ב' כירות ואחת גרופה לא גרע ממקצתה מקום הקדירה גרופה. אבל להמחבר דפסק שיגרוף '''כל''' הגחלים לא מקצתה, אם כן מה קאמר "אי אמרת בשלמא לשהות תנן מתניתין ר' יהודה", ואמאי לא ר' מאיר וב' כירות חמור מכירה אחת, שמע מינה דאין כאן חומרא כלל ומתניתין ר' יהודה היא ונקיט ב' כירות לציור ולסימנא בעלמא, אם כן שפיר הקשה הט"ז לאיזה צורך כתב רמ"א זה, ומינה דב' כירות אף תוכה שרי. ושם הארכנו: '''{{ק|(ה)}} ותנור.''' עיין ט"ז. ועיין מ"א אות זיי"ן. ובתנור אם נתבשל כל צרכו ומצטמק ורע לו מותר בתנור אפילו אין גרוף וקטום, דכל שבכירה אין צריך גרופה וקטומה הוא הדין בתנור, וכן כתב הלבוש יעויין שם, ואף שאין גרוף וקטום. וכל שכן קידרא חייתא בתנור שרי, עיין ט"ז אות ג', ונפקא מינה לדידן בכופח: '''{{ק|(ו)}} וכופח.''' עיין ט"ז. בלבוש הביא ב' דיעות ושולחן ערוך סתם כרמב"ם. ומה שכתב הט"ז דעל כרחך חמיר בקש דאם לא כן למה זכר החומרא, הקשה באליה רבה אות זיי"ן דוודאי יש חומרא בגפת ועצים דכירה מהני גרופה וכופח לא, גם בחמד משה הקשה כן, וגם לסמוך יעויין שם, ובחידושינו שם דף ל"ח ע"ב הארכנו בפירוש הגמרא וכאן אין להאריך. ואפשר דהיה לו לומר כופח זוטר הבליה מתנור ותו לא, ומדכפל ואמר ונפיש מכירה שמע מינה דקש וגבבא גופיה נמי יש חומרא דבעי בכופח גרוף וקטום, ועדיין צריך עיון יעויין שם: '''{{ק|(ז)}} ואם.''' עיין ט"ז. [[שבת לח א|שבת דף ל"ח ע"א]] שכח מהו? ופשיט, לאיסורא לא שנא, ולמאן דאמר לא שנא להיתרא סלקא בקושיא, הלכך הלכה לא שנא לאיסורא. והדר בעי, עבר ושהה מהו? ופירש הרא"ש ז"ל דלבני הבית אי אסור, יעויין שם, ולא איפשטא ונקטינן לחומרא (עיין מ"א אות י"א). ולפי זה אין לחלק בין שכח לעבר ושהה. אבל הרי"ף ור"מ גורסין עבר ושכח, והיינו במצטמק {{קיצור|וי"ל|ויפה לו}}, ולא איפשטא ולקולא בשכח, הא עבר ושהה אף {{קיצור|מור"ל|מצטמק ורע לו}} אסור מדלא איבעיא לן אלא עבר '''ושכח''', עיין ב"י: {{לא נשלם}}<noinclude></noinclude> 0virryigx0tssis5fcohqfq0cyh62zx 0 1744898 3025181 3024755 2026-07-17T19:26:19Z Editor259 28663 3025181 wikitext text/x-wiki (יא, א) <קטע התחלה=א/>חכמת דל תשא ראשו ובין נדיבים תשיבנו:<קטע סוף=א/> (יא, ב) <קטע התחלה=ב/>אל תהלל אדם בתארו ואל תתעב אדם מכ[וע]ר במראהו:<קטע סוף=ב/> (יא, ג) <קטע התחלה=ג/>אליל בעוף דברה וראש תנובות פריה:<קטע סוף=ג/> (יא, ד) <קטע התחלה=ד/>בעטה א[פ]ר אל תהתל ואל תקלס במרירי יום:{{ש}}<קטע סוף=ד/> (יא, ד) <קטע התחלה=ד/>כי פלאות מעשי ייי ונעלם מ[אדם] פעלו:<קטע סוף=ד/> (יא, ה) <קטע התחלה=ה/>רבים נדכאים ישבו על כסא ובל [עלים] על לב עטו צניף:<קטע סוף=ה/> (יא, ו) <קטע התחלה=ו/>רבים נשאים נקלו מאד וגם נכבדים נתנו ביד:<קטע סוף=ו/> (יא, ז) <קטע התחלה=ז/>בטרם תחקר אל תסלף בקר לפנים ואחר תזיף:<קטע סוף=ז/> (יא, ח) <קטע התחלה=ח/>אל תשיב דבר טרם תשמע ובתוך שיחה אל תדבר:<קטע סוף=ח/> (יא, ט) <קטע התחלה=ט/>באין עצמה אל תתחר ובריב זדים לא תקומם:<קטע סוף=ט/> (יא, י) <קטע התחלה=י/>בני למה תרבה עסקך ואין להרבות לא ינקה:{{ש}}<קטע סוף=י/> (יא, י)<קטע התחלה=י/>בני אם תרוץ לא תגיע ואם תבקש לא תמצא:<קטע סוף=י/> (יא, יא) יש עמל ויגע ורץ וכדי כן הוא מתאחר: (יא, יב) יש רשש ואבד מהלך חסר כח ויותר א[ו]נש: (יא, יב) ועין ייי צפתהו לטוב וינעריהו מעפר צחנה: (יא, יג) נשא בראשו וירממהו ויתמהו עליו רבים: (יא, יד) טוב ורע חיים ומות ריש ועושר מייי הוא: (יא, טו) (יא, טז) (יא, יז) מתן ייי לצדיק [יע]מד ורצנו יצלח לעד: (יא, יח) יש מתעשר מהתענותו ו[יש] יחיב שכרו: (יא, יט) ובעת [אמר] מצאתי נחת ועתה אכל [מ]טוב[תי]: (יא, יט) ולא ידע מה י[ום י]חלף וע[ז]בו לאחר ומת: {{לא נשלם}} קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=37 סמנד פרק יא] [[קטגוריה:בן סירא]] gwffxrwr947eun2p32ybcjpwf3tdlos 0 1744972 3025139 3024632 2026-07-17T14:00:12Z בן עדריאל 9444 כמה תיקונים ע"פ המבורג 23 3025139 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אברהם בר שמואל חזק ואמץ'''}} {{סי|אִ}}מְרוֹת יְיָ נֶחָמוֹת הַנִּבָּאוֹת / תְּמַהֵר וְתָחִישׁ יְיָ צְבָאוֹת / עֲשֵׂה עִמִּי לְטוֹבָה אוֹת{{ממס|תהלים פו יז|לפני=ע"פ}} {{ש}} {{סי|בָּ}}אוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ / הִנָּם טְבוּעִים מִשְּׁאוֹן מוֹרְדֶיךָ / קוּמָה יְיָ אֵל נְשָׂא יָדֶךָ{{ממס|תהלים י יב}} {{ש}} {{סי|רֻ}}בֵּי תּוֹרָתִי בְּחוּצוֹת מִרְמָס / מָלְאוּ בָּתֵּיהֶם שֹׁד וְחָמָס / וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס{{ממס|שמואל א טו ט}} {{ש}} {{סי|הָ}}אוֹיֵב מַכֶּה עַמִּי בְּמַטֵּהוּ / תַּחַת שִׁבְטוֹ הַמֵּת עוֹדֵהוּ / קוּמָה יְיָ קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ{{ממס|תהלים יז יג}} {{ש}} {{סי|מִ}}פְּנֵי עָקַת רָשָׁע הַמִּתְנַשֵּׂא / לְהַכְרִית זִכְרִי נַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא / קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא{{ממס|תהלים ז ז}} {{ש}} {{סי|בֶּ}}אֱדוֹם שָׁכְנָה נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים / מִיּוֹם לְיוֹם חַיַּי תְּלוּאִים / שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים{{ממס|תהלים צד ג|לפני=ע"פ}} {{ש}} {{סי|רְ}}עָצוּנִי רְצָצוּנִי וְלַבֹּקֶר לֹא גָרְמוּ / נָא לָכֶם דֹּמּוּ יִדַּמּוּ / בְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּמּוּ{{ממס|מלכים ב ז יג|לפני=ע"פ}} {{ש}} {{סי|שׁ}}וֹכֵב לְבָבִי כְּאֶבֶן הָאָזֶל / מִיַּד זֶה מִי יָשִׁיב גֶּזֶל / הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל{{ממס|דברים ג יא}} {{ש}} {{סי|מַ}}לְקוֹחַ מִגִּבּוֹר אֵיךְ יֻקַּח / אַף שִׁבְיוֹ הוּרַק בְּרֶקַח / צְרוֹר הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ לָקַח{{ממס|משלי ז כ|לפני=ע"פ}} {{ש}} {{סי|וּ}}מַדָּעִי שָׁב לֵידַע הַנֶּעֱלָם / גָּבוֹהַּ מִכָּל גָּבוֹהַּ הוּא גְּאָלָם / וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם{{ממס|דברים לג כז}} {{ש}} {{סי|אָ}}כֵן בְּיָדוֹ הַיְּכֹלֶת לְהַשְׁמִיד עוֹיְנַי / אוֹתִי לִגְאוֹל כְּפִי הֶגְיוֹנַי / אִם חָפֵץ בָּנוּ יְיָ{{ממס|במדבר יד ח}} {{ש}} {{סי|לַ}}אדֹנִי דִּבֵּר אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ לְרַגְלֶיךָ / אָחֶיךָ לְמִנְחָה יָשִׁיבוּ אֵלֶיךָ / עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ{{ממס|תהלים קי ג}} {{ש}} {{סי|ח}}וּשָׁה יְיָ וּנְקֹם נִקְמָתֶךָ / נִקְמַת הֵיכָלְךָ וְנִקְמַת תּוֹרָתֶךָ / וְנִקְמַת אַחֶיךָ אַנְשֵׁי גְּאֻלָּתֶךָ{{ממס|יחזקאל יא טו|לפני=ע"פ}} {{ש}} {{סי|זֵ}}רוּם אוֹיְבֵיהֶם וְעַמָּם חִצּוּ / וּשְׁאָר מִזְעָר מֵהֶם קָמְצוּ / וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ{{ממס|ויקרא יד מא}} {{ש}} {{סי|ק}}וֹל דָּמָם יָבוֹא לְפָנֶיךָ אֵל / וְתַרְאֶה אִם זְרוֹעַ לָךְ כָּאֵל / יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים יד ז}} {{ש}} {{סי|וְאַמֵּץ}} וְחַזֵּק אֶת הֲמוֹנַי / וְהַעֲבֵר קוֹל בְּכָל מְדָנַי / וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי יְיָ.{{ממס|רות ג יג}} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 32yzg7ykog4nfn63o64jrk6xhpgy8m2 3025172 3025139 2026-07-17T14:49:48Z מו יו הו 37729 3025172 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אברהם בר שמואל חזק ואמץ'''}} {{סי|אִ}}מְרוֹת יְיָ נֶחָמוֹת הַנִּבָּאוֹת / תְּמַהֵר וְתָחִישׁ יְיָ צְבָאוֹת / עֲשֵׂה עִמִּי לְטוֹבָה אוֹת{{ממס|תהלים פו יז|לפני=ע"פ}} {{ש}} {{סי|בָּ}}אוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ / הִנָּם טְבוּעִים מִשְּׁאוֹן מוֹרְדֶיךָ / קוּמָה יְיָ אֵל נְשָׂא יָדֶךָ{{ממס|תהלים י יב}} {{ש}} {{סי|רֻ}}בֵּי תּוֹרָתִי בְּחוּצוֹת מִרְמָס / מָלְאוּ בָּתֵּיהֶם שֹׁד וְחָמָס / וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס{{ממס|שמואל א טו ט}} {{ש}} {{סי|הָ}}אוֹיֵב מַכֶּה עַמִּי בְּמַטֵּהוּ / תַּחַת שִׁבְטוֹ הַמֵּת עוֹדֵהוּ / קוּמָה יְיָ קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ{{ממס|תהלים יז יג}} {{ש}} {{סי|מִ}}פְּנֵי עָקַת רָשָׁע הַמִּתְנַשֵּׂא / לְהַכְרִית זִכְרִי נַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא / קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא{{ממס|תהלים ז ז}} {{ש}} {{סי|בֶּ}}אֱדוֹם שָׁכְנָה נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים / מִיּוֹם לְיוֹם חַיַּי תְּלוּאִים / שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים{{ממס|תהלים צד ג|לפני=ע"פ}} {{ש}} {{סי|רְ}}עָצוּנִי רְצָצוּנִי וְלַבֹּקֶר לֹא גָרְמוּ / נָא לָכֶם דֹּמּוּ יִדַּמּוּ / בְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּמּוּ{{ממס|מלכים ב ז יג|לפני=ע"פ}} {{ש}} {{סי|שׁ}}וֹכֵב לְבָבִי כְּאֶבֶן הָאָזֶל / מִיַּד זֶה מִי יָשִׁיב גֶּזֶל / הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל{{ממס|דברים ג יא}} {{ש}} {{סי|מַ}}לְקוֹחַ מִגִּבּוֹר אֵיךְ יֻקַּח / אַף שִׁבְיוֹ הוּרַק בְּרֶקַח / צְרוֹר הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ לָקַח{{ממס|משלי ז כ|לפני=ע"פ}} {{ש}} {{סי|וּ}}מַדָּעִי שָׁב לֵידַע הַנֶּעֱלָם / גָּבוֹהַּ מִכָּל גָּבוֹהַּ הוּא גְּאָלָם / וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם{{ממס|דברים לג כז}} {{ש}} {{סי|אָ}}כֵן בְּיָדוֹ הַיְּכֹלֶת לְהַשְׁמִיד עוֹיְנַי / אוֹתִי לִגְאוֹל כְּפִי הֶגְיוֹנַי / אִם חָפֵץ בָּנוּ יְיָ{{ממס|במדבר יד ח}} {{ש}} {{סי|לַ}}אדֹנִי דִּבֵּר אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ לְרַגְלֶיךָ / אַחֶיךָ לְמִנְחָה יָשִׁיבוּ אֵלֶיךָ / עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ{{ממס|תהלים קי ג}} {{ש}} {{סי|ח}}וּשָׁה יְיָ וּנְקֹם נִקְמָתֶךָ / נִקְמַת הֵיכָלְךָ וְנִקְמַת תּוֹרָתֶךָ / וְנִקְמַת אַחֶיךָ אַנְשֵׁי גְּאֻלָּתֶךָ{{ממס|יחזקאל יא טו|לפני=ע"פ}} {{ש}} {{סי|זֵ}}רוּם אוֹיְבֵיהֶם וְעַמָּם חִצּוּ / וּשְׁאָר מִזְעָר מֵהֶם קָמְצוּ / וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ{{ממס|ויקרא יד מא}} {{ש}} {{סי|ק}}וֹל דָּמָם יָבוֹא לְפָנֶיךָ אֵל / וְתַרְאֶה אִם זְרוֹעַ לָךְ כָּאֵל / יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים יד ז}} {{ש}} {{סי|וְאַמֵּץ}} וְחַזֵּק אֶת הֲמוֹנַי / וְהַעֲבֵר קוֹל בְּכָל מְדָנַי / וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי יְיָ.{{ממס|רות ג יג}} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 992jil9y5b2vxuidph2fb32h4p6654p 116 1745025 3025183 3025044 2026-07-18T10:13:45Z אליעזר.גרין 43694 ניסוח 3025183 wikitext text/x-wiki <שם> חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו-2026 <מאגר תיקון 2197909> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, [טרם פורסם]|חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו-2026)). <מבוא> (('''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית; הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.''')) __TOC__ == פרק א': חוות דעת == @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "בית משפט" - מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק; :- "הרשות המבצעת" - הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים; :- "השר" - שר המשפטים. @ 2. ייעוץ משפטי לממשלה : במתן ייעוץ משפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בכל אלה: :: (1) להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו; :: (2) להשליט חוק ומשפט ברשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין. @ 3. חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה : (א) היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת ובכלל זה בענייני חקיקה, והוא רשאי לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך. : (ב) חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש טעם בכך. @ 4. תוקף חוות דעת בכתב של היועץ המשפטי לממשלה : בכפוף להוראות [[סעיף 5]], חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף ערב מתן חוות הדעת. @ 5. חריגים לתוקפה המחייב של חוות הדעת : (א) על אף האמור [[בסעיף 4]], אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים: :: (1) גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת; :: (2) הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות [[סעיף 4]] חלות עליו מהחובה האמורה. : (ב) החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(2), תניח את החלטתה על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה. : (ג)(1) הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי. :: (2) לא יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה בחיקוק כמתן חוות דעת לעניין [[סעיף 4]] ולעניין סעיף קטן (א)(2). == פרק ב': ייצוג == @ 6. ייצוג הרשות המבצעת בהליכים בפני בית המשפט : היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים בפני בית המשפט; בעשותו כן יסייע היועץ המשפטי לממשלה להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו, וייצגה בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד מקצוע עריכת הדין ועל יחס כבוד לבית המשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו. @ 7. עמדת הרשות המבצעת : הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בכל הליך המתנהל בפני בית משפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, והיא תיקבע בידי היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת. @ 8. אי-הצגת עמדת הרשות המבצעת על ידי היועץ המשפטי לממשלה : סבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת שנקבעה לפי [[סעיף 7]] בהליך מסוים, יודיע על כך לממשלה, לשר ולשר הנוגע בדבר. @ 9. ייצוג חיצוני : על אף האמור ב[[סעיף 7]], מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי [[סעיף 8]] או סבר שר הנוגע בדבר כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, תהיה הממשלה רשאית לקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת הרשות המבצעת באמצעות עורך דין אחר שתקבע, וששכרו ישולם בדרך שתקבע. @ 10. התייצבות היועץ המשפטי לממשלה : (א) על אף האמור ב[[פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]]], נקבע כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים תוצג על ידי עורך דין אחר בהתאם להוראות [[סעיף 9]], לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך בפני בית המשפט ללא אישור הממשלה, ועדת שרים או השר או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה. : (ב) סעיף זה לא יחול בהליכים בפני בית משפט בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי. @ 11. ייצוג גופים אחרים : על אף האמור בכל דין, כל גוף של המדינה שאינו חלק מהרשות המבצעת, לא ייוצג בפני בית משפט בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת אותו הגוף, ובכל הנוגע לכנסת - גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת. @ 12. סייג לתחולה : (א) הוראות פרק זה לא יחולו על אלה: :: (1) הליכים בתחום המשפט הפלילי; :: (2) סמכויות שהוקנו בחיקוק ליועץ המשפטי לממשלה; :: (3) ייצוג גורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א)(2) כדי למנוע מהרשות המבצעת לקבוע את עמדתה לפי [[סעיף 7]], כשהיא צד להליך. == פרק ג': הוראות כלליות == @ 13. טענה לעניין תוקפו של חוק : ראה בית משפט בהליך שבפניו כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והרשות המבצעת תהיה רשאית להשמיע את טענותיה בפני בית המשפט, בהתאם להוראות פרק ב'. @ 14. עצמאות שיקול הדעת : (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2, 5(א)(2), 6 ו-7, יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו. : (ב) בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ולא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין. @ 15. פיקוח הממשלה והשר : (א) היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה. : (ב) בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל של התחום הפלילי בפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה יביא בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה. : (ג)(1) היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על פעולותיו, ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת. :: (2) לבקשת השר, היועץ המשפטי לממשלה ימסור לו דין וחשבון על פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים. :: (3) סבר היועץ המשפטי לממשלה כי פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2) לגבי מקרה מסוים עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה להעמיד את השר במצב של ניגוד עניינים - ::: (א) הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר כאמור בפסקה (1); ::: (ב) הוא ימסור את הדין וחשבון האמור בפסקה (2) לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. : (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(ב) או כדי להתיר לממשלה, לשר או לכל גורם אחר ברשות המבצעת להנחות את היועץ המשפטי לממשלה או להורות לו כיצד עליו לפעול בנוגע להליך פלילי מסוים. @ 16. תיקון חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) : ((הנוסח שולב [[בחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958]].)) @ 17. ביצוע ותקנות : השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. @ 18. תחילה : תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). @ 19. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי להוסיף על הסמכויות שהיו נתונות ליועץ המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה. @ 20. הוראת מעבר : בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]]. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ב' באב התשפ"ו (15 ביולי 2026). jp37zx2569zpgtkvuhg0ep1fj1plj3u 0 1745050 3025184 3025047 2026-07-18T10:30:06Z OpenLawBot 8112 [3025183] ניסוח 3025184 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר2|2197909}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, [טרם פורסם]|חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ״ו–2026}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} {{ח:הערה|'''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית; הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.'''}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: חוות דעת}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: ייצוג}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות כלליות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: חוות דעת}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – מי שנתונה בידו סמכות שפיטה, לרבות בית המשפט הגבוה לצדק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המבצעת“ – הממשלה וכל גורמי הרשות המבצעת שאינם מאוגדים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים. {{ח:סעיף|2|ייעוץ משפטי לממשלה}} {{ח:ת}} במתן ייעוץ משפטי לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו, ויצביע בפניה על החלופות המשפטיות להגשמתם, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו; {{ח:תתת|(2)}} להשליט חוק ומשפט ברשות המבצעת ולהנהיג בה אחידות ותיאום בפרשנות הדין. {{ח:סעיף|3|חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה}} {{ח:תת|(א)}} היועץ המשפטי לממשלה ייתן חוות דעת ועצה משפטית בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת ובכלל זה בענייני חקיקה, והוא רשאי לעשות כן מיוזמתו אם ראה צורך בכך. {{ח:תת|(ב)}} חוות דעת תינתן בכתב, אולם יכול שתינתן בעל פה אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש טעם בכך. {{ח:סעיף|4|תוקף חוות דעת בכתב של היועץ המשפטי לממשלה}} {{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, חוות דעת משפטית בכתב שנתן היועץ המשפטי לממשלה בדבר הדין הקיים, יראו אותה גורמי הרשות המבצעת כמשקפת את הדין הקיים; אין במתן חוות דעת כאמור כדי לשנות את הדין שהיה בתוקף ערב מתן חוות הדעת. {{ח:סעיף|5|חריגים לתוקפה המחייב של חוות הדעת}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, אלה אינם חייבים לראות את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים: {{ח:תתת|(1)}} גורם המפעיל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין, אף אם הוא נמנה עם הרשות המבצעת; {{ח:תתת|(2)}} הממשלה בהחלטתה, אם ראתה טעם בכך, וכן רשאית היא לפטור בהחלטתה כל מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} חלות עליו מהחובה האמורה. {{ח:תת|(ב)}} החליטה הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(2), תניח את החלטתה על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצירוף חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה הנוגעת לעניין, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אם חוות הדעת נוגעת לענייני ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי. {{ח:תתת|(2)}} לא יראו הפעלת סמכות שהוקנתה ליועץ המשפטי לממשלה בחיקוק כמתן חוות דעת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ולעניין סעיף קטן (א)(2). {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: ייצוג}} {{ח:סעיף|6|ייצוג הרשות המבצעת בהליכים בפני בית המשפט}} {{ח:ת}} היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים בפני בית המשפט; בעשותו כן יסייע היועץ המשפטי לממשלה להגשים את מדיניות הממשלה ויעדיה, כפי שקבעה מזמן לזמן, ככל יכולתו, וייצגה בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד מקצוע עריכת הדין ועל יחס כבוד לבית המשפט, והכול במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו. {{ח:סעיף|7|עמדת הרשות המבצעת}} {{ח:ת}} הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בכל הליך המתנהל בפני בית משפט, דרך כלל או להליך מסוים, נתונה בידי הממשלה, והיא תיקבע בידי היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן קבעה הממשלה עמדה אחרת. {{ח:סעיף|8|אי־<wbr>הצגת עמדת הרשות המבצעת על ידי היועץ המשפטי לממשלה}} {{ח:ת}} סבר היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להציג את עמדת הרשות המבצעת שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בהליך מסוים, יודיע על כך לממשלה, לשר ולשר הנוגע בדבר. {{ח:סעיף|9|ייצוג חיצוני}} {{ח:ת}} על אף האמור ב{{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, מסר היועץ המשפטי לממשלה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} או סבר שר הנוגע בדבר כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים אינה מוצגת או לא תוצג כראוי באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, תהיה הממשלה רשאית לקבוע שבאותו הליך תוצג עמדת הרשות המבצעת באמצעות עורך דין אחר שתקבע, וששכרו ישולם בדרך שתקבע. {{ח:סעיף|10|התייצבות היועץ המשפטי לממשלה}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור ב{{ח:חיצוני|פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה)|פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]}}, נקבע כי עמדת הרשות המבצעת בהליך מסוים תוצג על ידי עורך דין אחר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לא יתייצב היועץ המשפטי לממשלה בהליך בפני בית המשפט ללא אישור הממשלה, ועדת שרים או השר או אישור שניתן בדרך אחרת שקבעה הממשלה. {{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול בהליכים בפני בית משפט בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי. {{ח:סעיף|11|ייצוג גופים אחרים}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, כל גוף של המדינה שאינו חלק מהרשות המבצעת, לא ייוצג בפני בית משפט בידי היועץ המשפטי לממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת אותו הגוף, ובכל הנוגע לכנסת – גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת. {{ח:סעיף|12|סייג לתחולה}} {{ח:תת|(א)}} הוראות פרק זה לא יחולו על אלה: {{ח:תתת|(1)}} הליכים בתחום המשפט הפלילי; {{ח:תתת|(2)}} סמכויות שהוקנו בחיקוק ליועץ המשפטי לממשלה; {{ח:תתת|(3)}} ייצוג גורמים המפעילים סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א)(2) כדי למנוע מהרשות המבצעת לקבוע את עמדתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, כשהיא צד להליך. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|13|טענה לעניין תוקפו של חוק}} {{ח:ת}} ראה בית משפט בהליך שבפניו כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה, והרשות המבצעת תהיה רשאית להשמיע את טענותיה בפני בית המשפט, בהתאם להוראות פרק ב׳. {{ח:סעיף|14|עצמאות שיקול הדעת}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2, 5(א)(2), 6 ו־7, יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו. {{ח:תת|(ב)}} בעניינים הנוגעים לתחום המשפט הפלילי יהיה היועץ המשפטי לממשלה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ולא תהיה עליו מרות זולת מרותו של הדין. {{ח:סעיף|15|פיקוח הממשלה והשר}} {{ח:תת|(א)}} היועץ המשפטי לממשלה נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא נתון לפיקוחו של השר מטעמה. {{ח:תת|(ב)}} בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל של התחום הפלילי בפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה יביא בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} היועץ המשפטי לממשלה ימסור לשר, מזמן לזמן, דין וחשבון על פעולותיו, ויבוא עימו בדברים אם סבר שהתעוררה שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית מיוחדת. {{ח:תתת|(2)}} לבקשת השר, היועץ המשפטי לממשלה ימסור לו דין וחשבון על פעולותיו דרך כלל או במקרה מסוים. {{ח:תתת|(3)}} סבר היועץ המשפטי לממשלה כי פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2) לגבי מקרה מסוים עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, ובכלל זה להעמיד את השר במצב של ניגוד עניינים – {{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו חייב לבוא בדברים עם השר כאמור בפסקה (1); {{ח:תתתת|(ב)}} הוא ימסור את הדין וחשבון האמור בפסקה (2) לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. {{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(ב) או כדי להתיר לממשלה, לשר או לכל גורם אחר ברשות המבצעת להנחות את היועץ המשפטי לממשלה או להורות לו כיצד עליו לפעול בנוגע להליך פלילי מסוים. {{ח:סעיף|16|תיקון חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)|בחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי״ח–1958}}.}} {{ח:סעיף|17|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. {{ח:סעיף|18|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027). {{ח:סעיף|19|שמירת דינים}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי להוסיף על הסמכויות שהיו נתונות ליועץ המשפטי לממשלה ערב תחילתו של חוק זה. {{ח:סעיף|20|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, תקבל הממשלה החלטה בהתאם לסמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 5|סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ב׳ באב התשפ״ו (15 ביולי 2026).}} {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 4ku05id4ecficv86pu5qz49g5c8anow 0 1745057 3025169 3024959 2026-07-17T14:33:28Z מו יו הו 37729 3025169 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}לְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה / אֶרְקַע בְּרַגְלַי וּבַכַּף אַכֶּה / בְּמִסְתָּרִים נַפְשִׁי תִּבְכֶּה.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו יג יז}}{{ש}} {{סי|בַּ}}ת עַמִּי בָּאֵפֶר הִתְפַּלְּשִׁי / בִּגְדֵי אֵבֶל לִבְשִׁי הִתְחַפְּשִׁי / אֵבֶל יָחִיד לָךְ עֲשִׂי.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו ו כו}}{{ש}} {{סי|גָּ}}זִּי וְהַשְׁלִיכִי אֶת נִזְרֵךְ / חִגְרִי שַׂק עַל בְּשָׂרֵךְ / כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ.{{ממס|איכה ב יג}}{{ש}} {{סי|דָּ}}רַךְ קַשְׁתּוֹ הָאוֹיֵב לְהַכְרִית / וַיָּסֹבּוּ רַבָּיו מֵרֵאשִׁית וְאַחֲרִית / נִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים לְכֹל הַשְּׁאֵרִית.{{ממס|ירמיהו ח ג}}{{ש}} {{סי|הֵ}}ן בְּתַנּוֹ"ת אֲכָלוּנוּ הֲמָמוּנוּ / וּבִשְׁנַת תַּתְקַ"ז [וְנַ"ח] שִׁכְּלוּנוּ כִּלּוּנוּ / הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ.{{ממס|במדבר יז כז}}{{ש}} {{סי|וְ}}קָט מִזְעָר הַנּוֹתָר אָחַז פֶּה לִבְלֹם / מִפַּחַד אוֹיֵב מֵאֵין שָׁלוֹם / מִי אָנֹכִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם.{{ממס|לפני=ע"פ|ש"ב ז יח}}{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן לִבּוֹ הִשִּׁיאָהוּ הִתְעָהוּ / אַנְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּהוּ / כִּי אַחֲרֵי הַתֹּהוּ.{{ממס|ש"א יב כא}}{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁב רָשָׁע עַמִּי לְהַתְעוֹת / הִכְחִידָם וְאִבְּדָם בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת / אֲשֶׁר שָׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת.{{ממס|יחזקאל מד טו}}{{ש}} {{סי|טַ}}עַם שְׂפָתָיו חֲמַת עַכְשׁוּב / כְּרֵעַ כְּאָח תִּהְיֶה לִי חָשׁוּב / יִשְׂרָאֵל אִם אֵלַי תָּשׁוּב.{{ממס|ירמיהו ד א}}{{ש}} {{סי|יַ}}עַן בָּטַחְתָּ בֵּאלֹהֵי הָאֱמֶת / וַתִּמְאַס נַפְשָׁךְ בָּאֱלִיל הַמֵּת / הַשָּׁנָה אַתָּה מֵת.{{ממס|ירמיהו כח טז}}{{ש}} {{סי|כָּ}}זֹאת וְכָזֹאת הֲשִׁיבוֹתִי תְשׁוּבָה / מַה תִּיגַע הֵן יְתֵרָה חִבָּה / כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה.{{ממס|שה"ש ח ו}}{{ש}} {{סי|לְ}}כָל הַצָּרוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת בְּרָגְזוֹת / הַצּוּר הַתַּקִּיף אַצְדִּיק בַּעֲלֵזוֹת / אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת.{{ממס|ירמיהו לח טז}}{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת שְׂפָתָיו לֹא אֲשַׁנֶּה / וְאֶל הָאֱלִיל לֹא אֶפְנֶה / כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה.{{ממס|איוב לב כב}}{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה תּוֹרָתוֹ לִגְמֹר / שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר / אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר.{{ממס|קהלת ח ב}}{{ש}} {{סי|סֵ}}עֲפִים כְּשָׁמְעָם נֹעַם מִלּוּלִי / כּוֹתְשִׁים כְּעַל הָרִיפוֹת בַּעֱלִי / אַךְ זֶה חֳלִי.{{ממס|ירמיהו י יט}}{{ש}} {{סי|עָ}}רְמוּ סוֹד לַהֲפִיצֵנִי וּלְגָרֵשׁ / עוֹרִי הִפְשִׁיטוּ עַצְמוֹתַי פִּצְּחוּ לְפָרֵשׁ / כֹּל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ.{{ממס|ישעיהו כח כד}}{{ש}} {{סי|פִּ}}תּוּחֵי מִקְדָּשִׁי הָלְמוּ מוֹנַי / וּבְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ נִכְרָכִים וּמִתְפָּאֲרִים לִגְנַאי / הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ.{{ממס|ישעיהו סד יא}}{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֶיךָ הָרַג אוֹיֵב לְהַצְמַת / לְהַעֲלוֹת אַף יְיָ וַחֲמַת / הֲתַחַת זֹאת לֹא יוּמַת.{{ממס|שמואל ב יט כב}}{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹ הִשְׁמִיעַ אוֹתִי בְּמַעֲנֶה / זֵרִיתִי אוֹתָךְ מִכָּל מַחֲנֶה / וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה.{{ממס|איוב ה א}}{{ש}} {{סי|רָ}}ב רִיבְךָ אִם עוֹדֶנּוּ בְּאִבּוֹ / אִם אֱלֹהִים הוּא יָרִיב רִיבוֹ / הֲלוֹא גַּם שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ.{{ממס|הושע ז ט}}{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע יְיָ אֲשֶׁר חֵרְפוּנִי אוֹיְבַי / הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת מַכְאוֹבַי / הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי.{{ממס|זכריה יג ו}}{{ש}} {{סי|תְּ}}נָה בֶּאֱדוֹם אֶת נִקְמָתִי / גְּאַל אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי / וּתְהִי עוֹד נֶחָמָתִי.{{ממס|איוב ו י}} [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 3y6b96cvtlrv8ildmt9g40pvzzb64d1 3025171 3025169 2026-07-17T14:47:11Z מו יו הו 37729 3025171 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}לְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה / אֶרְקַע בְּרַגְלַי וּבַכַּף אַכֶּה / בְּמִסְתָּרִים נַפְשִׁי תִּבְכֶּה.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו יג יז}}{{ש}} {{סי|בַּ}}ת עַמִּי בָּאֵפֶר הִתְפַּלְּשִׁי / בִּגְדֵי אֵבֶל לִבְשִׁי הִתְחַפְּשִׁי / אֵבֶל יָחִיד לָךְ עֲשִׂי.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו ו כו}}{{ש}} {{סי|גָּ}}זִּי וְהַשְׁלִיכִי אֶת נִזְרֵךְ / חִגְרִי שַׂק עַל בְּשָׂרֵךְ / כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ.{{ממס|איכה ב יג}}{{ש}} {{סי|דָּ}}רַךְ קַשְׁתּוֹ הָאוֹיֵב לְהַכְרִית / וַיָּסֹבּוּ רַבָּיו מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית / נִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים לְכֹל הַשְּׁאֵרִית.{{ממס|ירמיהו ח ג}}{{ש}} {{סי|הֵ}}ן בְּתַנּוֹ"ת אֲכָלוּנוּ הֲמָמוּנוּ / וּבִשְׁנַת תַּתְקַ"ז [וְנַ"ח]{{הערה|מילה זו חסרה בכ"י המבורג 23 ובכ"י המבורג 130 אך מופיעה במחזור סלוניקי ש"י, וכנראה נוספה לאחר פרעות רינדפלייש (אם כן יש לשער שהפיוט המקורי נכתב לפני שנה זו).}} שִׁכְּלוּנוּ כִּלּוּנוּ / הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ.{{ממס|במדבר יז כז}}{{ש}} {{סי|וְ}}קָט מִזְעָר הַנּוֹתָר אָחַז פֶּה לִבְלֹם / מִפַּחַד אוֹיֵב מֵאֵין שָׁלוֹם / מִי אָנֹכִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם.{{ממס|לפני=ע"פ|ש"ב ז יח}}{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן לִבּוֹ הִשִּׁיאָהוּ הִתְעָהוּ / אַנְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּהוּ / כִּי אַחֲרֵי הַתֹּהוּ.{{ממס|ש"א יב כא}}{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁב רָשָׁע עַמִּי לְהַתְעוֹת / הִכְחִידָם וְאִבְּדָם בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת / אֲשֶׁר שָׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת.{{ממס|יחזקאל מד טו}}{{ש}} {{סי|טַ}}עַם שְׂפָתָיו חֲמַת עַכְשׁוּב / כְּרֵעַ כְּאָח תִּהְיֶה לִי חָשׁוּב / יִשְׂרָאֵל אִם אֵלַי תָּשׁוּב.{{ממס|ירמיהו ד א}}{{ש}} {{סי|יַ}}עַן בָּטַחְתָּ בֵּאלֹהֵי הָאֱמֶת / וַתִּמְאַס נַפְשָׁךְ בָּאֱלִיל הַמֵּת / הַשָּׁנָה אַתָּה מֵת.{{ממס|ירמיהו כח טז}}{{ש}} {{סי|כָּ}}זֹאת וְכָזֹאת הֲשִׁיבוֹתִי תְשׁוּבָה / מַה תִּיגַע הֵן יְתֵרָה חִבָּה / כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה.{{ממס|שה"ש ח ו}}{{ש}} {{סי|לְ}}כָל הַצָּרוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת בְּרָגְזוֹת / הַצּוּר הַתַּקִּיף אַצְדִּיק בַּעֲלֵזוֹת / אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת.{{ממס|ירמיהו לח טז}}{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת שְׂפָתָיו לֹא אֲשַׁנֶּה / וְאֶל הָאֱלִיל לֹא אֶפְנֶה / כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה.{{ממס|איוב לב כב}}{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה תּוֹרָתוֹ לִגְמֹר / שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר / אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר.{{ממס|קהלת ח ב}}{{ש}} {{סי|סֵ}}עֲפִים כְּשָׁמְעָם נֹעַם מִלּוּלִי / כּוֹתְשִׁים כְּעַל הָרִיפוֹת בַּעֱלִי / אַךְ זֶה חֳלִי.{{ממס|ירמיהו י יט}}{{ש}} {{סי|עָ}}רְמוּ סוֹד לַהֲפִיצֵנִי וּלְגָרֵשׁ / עוֹרִי הִפְשִׁיטוּ עַצְמוֹתַי פִּצְּחוּ לְפָרֵשׁ / כֹּל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ.{{ממס|ישעיהו כח כד}}{{ש}} {{סי|פִּ}}תּוּחֵי מִקְדָּשִׁי הָלְמוּ מוֹנַי / וּבְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ נִכְרָכִים וּמִתְפָּאֲרִים לִגְנַאי / הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ.{{ממס|ישעיהו סד יא}}{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתֶיךָ הָרַג אוֹיֵב לְהַצְמַת / לְהַעֲלוֹת אַף יְיָ וַחֲמַת / הֲתַחַת זֹאת לֹא יוּמַת.{{ממס|שמואל ב יט כב}}{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹ הִשְׁמִיעַ אוֹתִי בְּמַעֲנֶה / זֵרִיתִי אוֹתָךְ מִכָּל מַחֲנֶה / וְאֶל מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה.{{ממס|איוב ה א}}{{ש}} {{סי|רָ}}ב רִיבְךָ אִם עוֹדֶנּוּ בְּאִבּוֹ / אִם אֱלֹהִים הוּא יָרִיב רִיבוֹ / הֲלוֹא גַּם שֵׂיבָה זָרְקָה בּוֹ.{{ממס|הושע ז ט}}{{ש}} {{סי|שְׁ}}מַע יְיָ אֲשֶׁר חֵרְפוּנִי אוֹיְבַי / הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת מַכְאוֹבַי / הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי.{{ממס|זכריה יג ו}}{{ש}} {{סי|תְּ}}נָה בֶּאֱדוֹם אֶת נִקְמָתִי / גְּאַל אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי / וּתְהִי עוֹד נֶחָמָתִי.{{ממס|איוב ו י}} ==הערות== [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] i28tlqkl6htfwfxbp0itc645dcjj57y 1 1745058 3025106 3024958 2026-07-17T13:30:37Z בן עדריאל 9444 /* הקינה אלכה וירדתי על ההרים */ 3025106 wikitext text/x-wiki == הקינה [[אלכה וירדתי על ההרים]] == שלום {{א|בן עדריאל}}. העליתי את הקינה [[אלכה וירדתי על ההרים]] (מקווה שזה לא במקרה משהו שהתחלת לעבוד עליו, לא חשבתי על זה קודם). השתמשתי לשם כך בקינות כ"י המבורג Cod. hebr. 23 (בנוסף לכ"י פרמה 2404), וראיתי ששם הקינה "אמרותיך (!) ה' נחמות" היא המשך של "אלכה וירדתי על ההרים". אולי זה הגיוני היות והצורה זהה וגם הסגנון דומה ובראשון יש רק א"ב ובשני רק חתימה וגם במחזור סלוניקי הן צמודות. כנראה שבגלל שזה לא פיוט נפרד שם לא מצאת את המקור הזה כשערכת את הקינה. לא השוואה מקיפה, אבל ראיתי שבמקום המילה "אסיר" שהצעת להחליפה ב"אשכר", מופיע שם "אַחֶיךָ". האמת שאישית הייתי דווקא מעדיף את "אסיר" (בניקוד אַסִּיר) משלושתם, בגלל שלהבנתי הכוונה כאן לנאמר ב[[ישעיהו סו כ]] לגבי שיבת הגולים (=אסירים). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 12:10, 17 ביולי 2026 (IDT) :(האמת היא שכן הייתי בשלבים ראשונים מאד של העתקה של הקינה הזו מהמבורג 130, אבל לא משנה.) מה שאתה אומר מעניין מאד וגם הגיוני, רק מוזר לי שלא שמתי לב לזה קודם. עברתי על הקינות בהמבורג 23, וראיתי שיש שם 'אלכה וירדתי', ולא שמתי לב ש'אמרות ה' נחמות' מופיעה שם ברצף. אם כך הן צמודות גם בהמבורג 23 גם בהמבורג 130 וגם במחזור שלוניקי (אם כי בהמבורג 130 היא מועתקת גם פעם אחת בנפרד). צונץ (LG עמ' 284) כבר ציין שהקינות הללו ממשיכות זו את זו, אבל לאור מה שציינת אולי יותר נכון לראות בהן פיוט אחד. :לגבי המילה שציינת, בפרמה 2404 היה כתוב שם 'אתך', וזה לא היה נראה לי הגיוני, אבל זה כנראה משתלשל מ'אחיך' הנ"ל. בכל מקרה, בל"נ אעיין שם לגבי הנוסח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 17 ביולי 2026 (IDT) i5399sz57626oyzb1kbcyrf8hxj80dp 0 1745061 3025063 2026-07-17T12:23:43Z מו יו הו 37729 ע"פ קינות לובלין שע"ז. משובש למדי. 3025063 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{רן|צִיּוֹן הוֹרִידִי כַנַּחַל / דִּמְעָה, וּכְשַׁחַל / שְׁאַג, כִּי גַּחַל / וָאֵשׁ נָפַל בַּהֲרָרַיִךְ צִיּוֹן אִם אֶשְׁכָּחֵךְ / תִּדְבַּק לָשׁוֹן אֶל חֵךְ / וְתָמִיד אֶעֱמֹד לְנָכְחֵךְ / לְמַלֹּאות דִּמְעַת נְהוֹרַיִךְ עִיר קְלוּיָה יְקוּדָה / בְּעֵרַת אֵשׁ גְּדוּדָה / וְאֵיךְ יָשַׁנְתָּ שְׁכוּלָה אֲחוּדָה / בְּתוֹךְ עֶדְרֵי חֲבֵרַיִךְ בָּכֹה נִבְכֶּה בְּבִכְיוֹן / מֵהַרְרֵי צִיּוֹן / יַעֲקֹב קְדוֹשׁ עֶלְיוֹן / יִבְכֶּה עַל שְׁבָרַיִךְ הֲלוֹא אַחַת אֶשְׁאָלֵךְ / אַתְּ שְׁלוּמֵי עִיר הַמֶּלֶךְ / לָמָּה הִסְתַּרְתְּ גַּחֲלֵךְ / חֲתוּמָה בְּאוֹצְרַיִךְ הֲכִי נִשְׁאַר שְׁבִיב / לֹא יָרְדָה עָלֶיהָ מָטָר וּרְבִיב / וְשָׁלַחְתְּ אוֹתָהּ מִסָּבִיב / אֶל עַם בְּחִירַיִךְ פָּז נָאֶה וּמְסֻלָּא / נָשַׁמּוּ בַמְּסִלָּה / נִשְׂרְפָה כֻלָּהּ / מֵאֵשׁ הַנִּסְתָּר בְּנִסְתָּרַיִךְ וְיֶרַח סִיוָן לִפְרָט קָטָן / וַיַּקְרֵב יְיָ אֶת מִשְׁפָּטָן / וַיָּבוֹא גַּם הַשָּׂטָן / וְהֵבִיא אֵשׁ וְעֵצִים לִמְדוּרַיִךְ בְּחֹדֶשׁ סִינַי הוּכְנָה / סָמוּךְ לְיוֹם חֲתֻנָּה / וְהַדָּת נִתְּנָה / בשושי וְהָעִיר נָבוֹכָה מִמַּגִּידַיִךְ בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב / מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּקֶרֶב / וְהִנֵּה שְׁלוּפֵי חֶרֶב / מִיַּד בְּנֵי כְפִירַיִךְ בָּתֵּי מִקְדָּשׁ וּכְנֵסִיּוֹת / הָיוּ לְשַׁמָּה וְלִשְׁאִיּוֹת / הַגְּוִילִים וְהָאוֹתִיּוֹת / פָּרְחוּ אֶל חֲדָרַיִךְ יוֹם זֶה אַל טַל / כִּי אֵשׁ מִשָּׁמָיִם הוּטַל / וְכָל חֶמְדָּה נָטַל / גַּם נָפְלוּ גִבּוֹרַיִךְ אוֹי וַאֲבוֹי וֶאֱלִי / עַל אִבּוּד כְּלִי / חֶמְדָּה, נֻטַּשׁ עֲלֵי / אִשֵּׁי אוּרַיִךְ מִי יִתֵּן וְיִכָּתְבוּן מִלִּין / קִצּוּץ קְצוּצֵי תְפִלִּין / רְצוּעוֹת עִם גְּוִילִין / אֵיךְ אֶשְׁכַּח זִכְרַיִךְ מְזוּזוֹת כְּתָב וְגִלְיֹנִים / בַּשְּׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים / עָלוּ אֶל הָעֲנָנִים / עִם קְדוֹשֵׁי סְפָרַיִךְ סְפָרִים הֲדוּרִים וּקְדֹשִׁים / יְשָׁנִים גַּם חֲדָשִׁים / הִנֵּה כָּלִיל לָאִשִּׁים / עַל מְקוֹד אֵשׁ נְהוּרַיִךְ חֻבַּר אֶל מִסְפַּד צִיּוֹן / שְׂרֵפַת תּוֹרָה בְּכִלָּיוֹן / עִם רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן / עִם חֲבִילֵי זְמוֹרַיִךְ גַּם כְּבוֹדִי רָמוֹס / הָרָשָׁע אֲפוֹסְטְמוֹס / עָלַי טָרְחוֹ עֲמוֹס / בְּיוֹם נִלְכַּד עִירַיִךְ מַה לָּכֶם אֵבֶל יָחִיד / הֲלוֹא עַתָּה מִמֶּנִּי הִכְחִיד / וְאֶת הָעִיר הִפְחִיד / בִּשְׂרֵפַת שִׁבְעִים תּוֹרַיִךְ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל כִּנּוֹר / וְעוֹר נִכְמַר כְּתַנּוּר / וּמִי יִתֵּן עֵינַי כְּצִנּוֹר / לִבְכּוֹת אֶל צִנּוֹרַיִךְ עַל קִרְיָה מְלֵאָה תוֹרָה / חִנָּהּ מִפְּנִינָה יְקָרָה / פָּנָה הוֹדָהּ וַהֲדָרָהּ / אָנָה נִמְצָא הֲדוּרַיִךְ מְלֵאוֹת מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים / צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים מְעֻטָּרִים / בְּרֹאשָׁם שְׁלֹשָׁה כְתָרִים / מַה נָּאווּ לְחָיַיִךְ בְּתוֹרַיִךְ שָׁמָּה יָשְׁבוּ אַבִּירִים / חִצִּים בְּיַד גִּבּוֹרִים / מַקְשִׁיבִים קוֹל חֲבֵרִים / אֵיכָה נִתְפָּרְדוּ מֵיתָרַיִךְ קִרְיַת מֶלֶךְ רַב פְּעָלִים / נְטוּיִם כְּאֹהָלִים / חֲרִיפִים וּמְפֻלְפָּלִים / מַה נָּאוֶה מִדְבָּרַיִךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה / שָׁם צְדָקָה חָנָה / אֵיכָה נִשְׁאֲרָה כִּמְלוּנָה / בְּמִקְשָׁה, פְּרָחַיִךְ וְכַפְתּוֹרַיִךְ שָׁמָּה מְשָׁרְתֵי אֵל / מַנְעִימֵי זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל / אַלּוּפֵי מַגְדִּיאֵל / בְּקוֹל נָעִים כִּנּוֹרַיִךְ סִינַי מַדּוּעַ חָרַשְׁתָּ / וְיָדְךָ לֹא פָּרַשְׂתָּ / וְלֹא זָכַרְתָּ וְלֹא דָרַשְׁתָּ / נְתוּנִים בְּאֵשׁ טְהוֹרַיִך וְאִם מֵרֹאשׁ זְמַנָּךְ / חוֹרֵב קוֹרְאָךְ קוֹנָךְ / לְחֻרְבַּן וְלִשְׂרֵפַת אֲנָךְ / אִינְכִי יֹפִי אֲמוֹרַיִךְ מַיִם רֹאשִׁי וְעֵינִי / מְקוֹר דִּמְעָה מִי יִתְּנֵנִי / וְאֶזְעַק בִּי אֲדֹנִי / מֹשֶׁה מֹשֶׁה, הִתְנַעֲרִי מֵעֲפָרַיִךְ מֹשֶׁה מֹשֶׁה מִקִּבְרָךְ / קוּם וֶאֱמֹר לְצוּרָךְ / מַדּוּעַ שָׁלַחְתָּ בְּעֵירָךָ / אֶל שְׁבִיַּת מְרוֹם דְּבִירַיִךְ מֹשֶׁה מֹשֶׁה יְדַבֵּר / הַשֵּׁם יִתֵּן צֳרִי לְשֶׁבֶר / וְאֶתְכֶם יְקַבֵּץ וִיחַבֵּר / יַחְדָּו עֶדְרֵי חֲבֵרַיִךְ וְהָאֱלֹהִים בְּקוֹל יַעֲנֶה / לְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַסְּנֶה / הִנֵּה עוֹד אֶבְנֶה / אַבְנֵי אֶקְדָּח שְׁעָרַיִךְ.}} [[קטגוריה:ציונים (קינות)]] [[קטגוריה:קינות על השריפה בפוזנא]] 1qz9g6y5yvqqutoojzyo1xk9gzhpyhq 15 1745062 3025075 2026-07-17T12:49:24Z יוסף אומץ 30741 /* חלוקת הטעמים כאן אינה נכונה: מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה */ פסקה חדשה 3025075 wikitext text/x-wiki == חלוקת הטעמים כאן אינה נכונה: מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה == כך צריך להיות: ממתים ידך, ה'; ממתים מחלד (וכפי שחילק מיכאל פרלמן בספרו תהלים עם פיסוק טעמים). ולא כמו שחילקו כאן: ממתים ידך; ה', ממתים מחלד. שחלוקה זו היא הבל נידף. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 15:49, 17 ביולי 2026 (IDT) jp7kx750bkj1c7ml2bnfrbmoflu0m79 3025076 3025075 2026-07-17T12:50:36Z יוסף אומץ 30741 /* חלוקת הטעמים כאן אינה נכונה: מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה */ תגובה 3025076 wikitext text/x-wiki == חלוקת הטעמים כאן אינה נכונה: מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה == כך צריך להיות: ממתים ידך, ה'; ממתים מחלד (וכפי שחילק מיכאל פרלמן בספרו תהלים עם פיסוק טעמים). ולא כמו שחילקו כאן: ממתים ידך; ה', ממתים מחלד. שחלוקה זו היא הבל נידף. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 15:49, 17 ביולי 2026 (IDT) :גם החלוקה בהמשך הפסוק נפלה בה טעות, אבל אין לי חשק להעיר כעת לפני שאני רואה שמתקנים את הטעות הראשונה. :יש לדעת שבאתר שממנו לקחו את חלוקת הטעמים, על אף דיוקו המרשים, נפלו בו כמה טעויות, וזו לא הטעות הראשונה שמצאתי שם. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 15:50, 17 ביולי 2026 (IDT) k8msyhugz1o3ecnum7cmbhkv9a9oe6g 116 1745063 3025147 2026-07-17T14:02:53Z Fuzzy 29 חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026 3025147 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026 <מאגר 0 תיקון 2244462> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 762|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה))). __TOC__ == פרק א': הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושש == === סימן א': מטרה ותחולה === @ 1. מטרה : מטרתו של [[פרק זה]] לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים ושש, בין היתר לנוכח תקופת הלחימה המתמשכת והמצב הביטחוני מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), שבשלהם הוכרז מזמן לזמן מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]] 1, ובשל הצורך בקביעת הוראות לעניין הצבעת אזרחים שהתפנו מבתיהם בשל המצב הביטחוני. @ 2. תחולה : הוראות [[פרק זה]] יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושש. === סימן ב': ועדת הבחירות === @ 3. פרשנות : למונחים [[בסימן זה]] תהיה המשמעות שיש להם [[בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]] (להלן - חוק הבחירות לכנסת). @ 4. העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש : (א) הועסק עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש וביקש המנהל הכללי של הוועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; בסעיף זה, "רשות ציבורית" - כמפורט להלן: :: (1) הכנסת; :: (2) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; :: (3) מבקר המדינה; :: (4) רשות מקומית; :: (5) תאגיד שהוקם בחוק. : (ב) עובד רשות ציבורית יעדכן את הממונה עליו בדבר פנייה אליו כאמור בסעיף קטן (א) מייד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות שבה מתבקשת העסקתו לבצע את תפקידה ובצורכי הרשות הציבורית, ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד; החלטה של יושב ראש הוועדה המרכזית שלא להיענות לבקשת הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, תתקבל לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין עובדי הכנסת, הודיע יושב ראש הכנסת למנהל הכללי של הוועדה המרכזית כי בשל צורכי הכנסת, ובכלל זה היכולת לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרותו מעבודתו, ולא הגיעו יושב ראש הכנסת והמנהל הכללי של הוועדה המרכזית להסכמה - לא יועסק העובד בוועדת בחירות; סמכות יושב ראש הכנסת לפי סעיף קטן זה אינה ניתנת לאצילה. : (ה)(1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) משום שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש ולא תפגע בתנאי העסקתו בשל כך. :: (2) לא יראו היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש כאמור בסעיף קטן (א) כהפסקה ברציפות עבודתו של העובד, והיא לא תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו אצל הרשות הציבורית. @ 5. הוראות לעניין מכרזים : על אף האמור בהוראות לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]] - : (1) התקשרות של הוועדה המרכזית הנעשית עם מי שזכה במכרז שפרסם משרד, כהגדרתו לפי החוק האמור, בתנאים הזהים לתנאי המכרז או בתנאים המיטיבים עם הוועדה המרכזית, אינה טעונה מכרז אם ועדת המכרזים מצאה כי ההתקשרות נדרשת בשל הצורך לאפשר הצבעת בוחרים שהתפנו ממקום מגוריהם בשל המצב הביטחוני ששרר במדינה, שבשלו הוכרז מזמן לזמן מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], או לשם עריכת בחירות תוך התמודדות עם המצב הביטחוני או אם מצאה כי מטעמי דחיפות לא ניתן לערוך מכרז בפרק הזמן הנדרש למימוש ההתקשרות, ובלבד שהתקשרות כאמור ששווייה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים תיעשה באישור ועדת הפטור של הוועדה המרכזית ומטעמים מיוחדים שיירשמו; : (2) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום. === סימן ג': ניהול הבחירות לכנסת העשרים ושש === @ 6. <!-- תיקון מס' 79 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]] כהוראת שעה לעניין ניהול הבחירות לכנסת העשרים ושש.)) == פרק ב': תיקוני חקיקה == @ 7. <!-- תיקון מס' 80 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969]].)) @ 8. <!-- תיקון מס' 42 --> : ((הנוסח שולב [[=חוק התעמולה|בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959]] (להלן - חוק התעמולה).)) @ 9. <!-- תיקון מס' 31 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992]].)) @ 10. <!-- תיקון מס' 11 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996]].)) @ 11. <!-- תיקון מס' 30 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]].)) == פרק ג': הוראת שעה == @ 12. <!-- תיקון מס' 43 - הוראת שעה --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959]] כהוראת שעה מיום 23.7.2026 ועד יום 26.10.2027.)) <פרסום> התקבל בכנסת ביום ב' באב התשפ"ו (16 ביולי 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת apkm1jptftvxyiujq563paevigqsrhu 0 1745064 3025168 2026-07-17T14:32:37Z מו יו הו 37729 התחלה. מקורות: קינות לובלין שע"ז, כ"י ותיקן ebr.319 3025168 wikitext text/x-wiki {{רן|צִיּוֹן {{סי|אֱ}}לֹהִים אֲבִיר / יַעֲקֹב, בְּעֹז יַגְבִּיר / חֵילֵךְ, וְיִבְנֶה דְּבִיר / קָדְשֵׁךְ לְצֹאנַיִךְ צִיּוֹן {{סי|בְּ}}תִשְׁעָה בְּאָב / דֶּמַע בְּכִי אֶשְׁאַב / מִמְּקוֹר לְבָבִי, לְאָב / אַסִּיךְ לְמַעֲנַיִךְ צִיּוֹן {{סי|רְ}}טוֹשׁ שׂוֹטְנִי / לִבְנֵי הֲמוֹנַי קְנִי / וּלְבֶן כְּנַעֲנִי {{תיקון גירסה|תן|תְּנִי}} / תַּאֲלַת מְגִנַּיִךְ צִיּוֹן {{סי|הֲ}}תַעְשִׂי פְּרִי / הָדָר לְבֵית הַמְּרִי / תִּגְהִי מְזוֹרִי צֳרִי / חִבְשִׁי מְקוֹנְנַיִךְ צִיּוֹן {{סי|מְ}}כֻנָּה בְּגַן / עֵדֶן, הֲלַנִּרְגָּן / תַּעֲשִׂי תְּבוּאַת דְּגַן / הָאֵל גְּאוֹנַיִךְ צִיּוֹן {{סי|אֲ}}שֶׁר יֹאמְרוּ / אַף כָּל מְדוֹנַיִךְ / כָּלִיל הֲדַר יָפְיֵךְ / וִיפִי הֲמוֹנַיִךְ צִיּוֹן {{סי|בְּ}}עֵת אֶזְכְּרֵךְ / יֶהְמֶה לְבָבִי, וְאַף / מֵעַי, בְּעֵת אֶזְכְּרָה / אַהֲבַת אֲדוֹנַיִךְ צִיּוֹן {{סי|רְ}}בִיב וּמְטַר / עֹז יָהּ, לְרָע נֶהֱפַךְ / כִּי אֵין מְנַסֵּךְ לְצוּר / מֵי מַעֲיָנַיִךְ צִיּוֹן {{סי|הֲ}}דַר כֹּל בְּקַב / אֶחָד, וְהַנִּשְׁאָר / תִּשְׁעָה מְנָיוֹת, הֱיוֹת / לָךְ וּלְבָנַיִךְ צִיּוֹן {{סי|מְ}}תוּקִים כְּצוּף / מַיִם גְּנוּבִים, עֲלֵי / מָרִים כְּלַעֲנָה וְרוֹשׁ / מִשְׁתֵּה שְׁמָנַיִךְ}} kmuc8zr3qyj00v680x6rv76h3yy5imt 0 1745065 3025175 2026-07-17T18:00:06Z OpenLawBot 8112 [3025147] חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026 3025175 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר2|2244462}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 762|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושש}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: מטרה ותחולה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ב|סימן ב׳: ועדת הבחירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק א סימן ג|סימן ג׳: ניהול הבחירות לכנסת העשרים ושש}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תיקוני חקיקה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראת שעה}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושש}} {{ח:קטע3|פרק א סימן א|סימן א׳: מטרה ותחולה}} {{ח:סעיף|1|מטרה}} {{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים ושש, בין היתר לנוכח תקופת הלחימה המתמשכת והמצב הביטחוני מאז יום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), שבשלהם הוכרז מזמן לזמן מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} 1, ובשל הצורך בקביעת הוראות לעניין הצבעת אזרחים שהתפנו מבתיהם בשל המצב הביטחוני. {{ח:סעיף|2|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושש. {{ח:קטע3|פרק א סימן ב|סימן ב׳: ועדת הבחירות}} {{ח:סעיף|3|פרשנות}} {{ח:ת}} למונחים {{ח:פנימי|פרק א סימן ב|בסימן זה}} תהיה המשמעות שיש להם {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}} (להלן – חוק הבחירות לכנסת). {{ח:סעיף|4|העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש}} {{ח:תת|(א)}} הועסק עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש וביקש המנהל הכללי של הוועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; בסעיף זה, ”רשות ציבורית“ – כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} הכנסת; {{ח:תתת|(2)}} הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; {{ח:תתת|(3)}} מבקר המדינה; {{ח:תתת|(4)}} רשות מקומית; {{ח:תתת|(5)}} תאגיד שהוקם בחוק. {{ח:תת|(ב)}} עובד רשות ציבורית יעדכן את הממונה עליו בדבר פנייה אליו כאמור בסעיף קטן (א) מייד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות שבה מתבקשת העסקתו לבצע את תפקידה ובצורכי הרשות הציבורית, ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד; החלטה של יושב ראש הוועדה המרכזית שלא להיענות לבקשת הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, תתקבל לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין עובדי הכנסת, הודיע יושב ראש הכנסת למנהל הכללי של הוועדה המרכזית כי בשל צורכי הכנסת, ובכלל זה היכולת לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרותו מעבודתו, ולא הגיעו יושב ראש הכנסת והמנהל הכללי של הוועדה המרכזית להסכמה – לא יועסק העובד בוועדת בחירות; סמכות יושב ראש הכנסת לפי סעיף קטן זה אינה ניתנת לאצילה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) משום שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש ולא תפגע בתנאי העסקתו בשל כך. {{ח:תתת|(2)}} לא יראו היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש כאמור בסעיף קטן (א) כהפסקה ברציפות עבודתו של העובד, והיא לא תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו אצל הרשות הציבורית. {{ח:סעיף|5|הוראות לעניין מכרזים}} {{ח:ת}} על אף האמור בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} – {{ח:תת|(1)}} התקשרות של הוועדה המרכזית הנעשית עם מי שזכה במכרז שפרסם משרד, כהגדרתו לפי החוק האמור, בתנאים הזהים לתנאי המכרז או בתנאים המיטיבים עם הוועדה המרכזית, אינה טעונה מכרז אם ועדת המכרזים מצאה כי ההתקשרות נדרשת בשל הצורך לאפשר הצבעת בוחרים שהתפנו ממקום מגוריהם בשל המצב הביטחוני ששרר במדינה, שבשלו הוכרז מזמן לזמן מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, או לשם עריכת בחירות תוך התמודדות עם המצב הביטחוני או אם מצאה כי מטעמי דחיפות לא ניתן לערוך מכרז בפרק הזמן הנדרש למימוש ההתקשרות, ובלבד שהתקשרות כאמור ששווייה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים תיעשה באישור ועדת הפטור של הוועדה המרכזית ומטעמים מיוחדים שיירשמו; {{ח:תת|(2)}} יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום. {{ח:קטע3|פרק א סימן ג|סימן ג׳: ניהול הבחירות לכנסת העשרים ושש}} {{ח:סעיף|6|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}} כהוראת שעה לעניין ניהול הבחירות לכנסת העשרים ושש.}} {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תיקוני חקיקה}} {{ח:סעיף|7|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.}} {{ח:סעיף|8|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}} (להלן – חוק התעמולה).}} {{ח:סעיף|9|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:סעיף|10|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות|בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:סעיף|11|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראת שעה}} {{ח:סעיף|12|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}} כהוראת שעה מיום 23.7.2026 ועד יום 26.10.2027.}} {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ב׳ באב התשפ״ו (16 ביולי 2026).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 2r3emjccq1wnd7v48wsj748ayia65d0 117 1745066 3025176 2026-07-17T18:00:07Z OpenLawBot 8112 הפניה 3025176 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)]] js8dr4wor8manse41wlwqm4reap1lzv 1 1745067 3025177 2026-07-17T18:00:08Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3025177 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1