ויקיטקסט:מזנון

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.11</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מזנון</title>
    <ns>4</ns>
    <id>34</id>
    <revision>
      <id>3025273</id>
      <parentid>3024996</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:46:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Tehila sade moyal</username>
        <id>46035</id>
      </contributor>
      <comment>/* האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3025273</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="206601" sha1="lkeih9toi5gysycv2tcsz6ef1uad63h" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>lkeih9toi5gysycv2tcsz6ef1uad63h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025277</id>
      <parentid>3025273</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:54:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3025277</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="207382" sha1="87awxs4mmu3v69qtm5u0j6bxajcbesw" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי ==

אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות?
[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT)

:מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes ==

''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)''

Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations.

The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''.
The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below:
[[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]]

These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages.

Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change.

Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]].

Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=28981877 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;  Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone,  

''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)''

The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''.

This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable.

The three main features of this extension are:

* '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki.
*  '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''.
*  '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions.

'''Note''': The extension comes with a new user right called '''&quot;Event Organizer&quot;''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment.

The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]])

If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout.

Thank you! &lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&amp;oldid=29066664 --&gt;

== זקוק ל&quot;ויקי-עורך&quot;... ==

שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ&quot;ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי&quot;א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע&quot;פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ&quot;ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ&quot;ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: 
* [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]]  
* [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]]
אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה &quot;היהודית&quot; המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ&quot;ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו &quot;תורה&quot; או &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ&quot;ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל&quot;ויקיעורך&quot; שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT)


:שלום וברכה. 
: הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל &quot;פרשה פתוחה/סתומה&quot; יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: 
* א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים 
* ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים...

זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
: {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ&quot;ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה &quot;מה יקר חסדו&quot;? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. 
:::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::: לענ&quot;ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ&quot;פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. 
:::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם &quot;הצעד הקטן לאדם&quot; שאנו עושים כאן יוביל ל&quot;צעד גדול לאנושות&quot; (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל &quot;ארון הספרים היהודי&quot; יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית.
:::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים &quot;פרשות פתוחות וסתומות&quot; הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד&quot;ל).
:::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל  55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)


* שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית.
* מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה...
* '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]
* בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש&quot;ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש&quot;ל וצבעוני) בש&quot;ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT)
*:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
*::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

:::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז&quot;ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ&quot;ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על &quot;עריכה&quot; ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ&quot;פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח&quot;צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל&quot;תורה&quot; או ל&quot;מקרא&quot; יקבל בין שאר האפשרויות גם את &quot;תורה טהורה&quot;? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::: לענ&quot;ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

== הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ&quot;י פרשות ==

שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של &quot;קישורים&quot; בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ&quot;ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} ==

שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה.  כלדקמן:
# הופתעתי &quot;שנמחקו&quot; כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף
# מחקתי את הקישור אל &quot;מהדורת ויקיטקסט&quot;. אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא?
# קיצרתי את הלשון של הקישור אל &quot;דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט&quot;

דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
: זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT)
::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש&quot;ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;א באב ה'תשפ&quot;ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

== הערות [[משתמש:עעא]] ==

מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] :

בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.&lt;br&gt;
תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3)

--סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT)
==הכנסת טקסט בפורמט HTML ==
יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot; ==

בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf &quot;מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית&quot;], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77.

אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב&quot;חקירה&quot;). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

== סימנא - שעון מעורר הלכתי ==

[https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט &quot;פנינים&quot;]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק&quot;ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

== עין משפט ונר מצווה ==

מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

:אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] ==

מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. 

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

== הודעה לעורכים בוויקיטקסט ==

מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון ==

[https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל &quot;עם כלביא&quot;. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
: מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&amp;set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== בוט לשולחן ערוך ==

התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST)
: לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)
::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור:
:::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו.
:::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם.
:::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים.
:::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)
:::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים.
:::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן).
:::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו&quot;ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם &quot;ס:&quot;) כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך.
:::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)
:אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST)
::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST)
:::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג.
:::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע.
:::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות:
:::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק &quot;ויברך דויד&quot; במקום &quot;ויברך דוד&quot; (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה &quot;הכל או כלום&quot; או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע?
:::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ&quot;א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד&quot;ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר&quot;ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס&quot;ק ח לא יכול לבוא לפני סק&quot;ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות.
:::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד)
:::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול.
:::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף &quot;לוג&quot; אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה.
:::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת.
::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות:
::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו.
::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון.
::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה.
::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט.
::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו.
::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות.
::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה.
::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן.
:::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות &quot;שפה טבעית&quot; האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה.
:::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים.
:::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה.
:::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד&quot;ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ&quot;ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה.
:::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי.
::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם  להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה.
::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל.
::::::::ג. אסתכל בעז&quot;ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה.
::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור.
::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== דף מפתח ==

מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST)
: משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST)

== מפרשי הירושלמי ==

כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST)
: מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::תודה על התיוג. 
::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש&quot;י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב&quot;ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב&quot;ז (או חידושי רידב&quot;ז) ותוספות הרי&quot;ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי&quot;ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב&quot;ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא.
:::ישנם מסורת הש&quot;ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש&quot;ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל &quot;נר מערבי&quot;, וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא.
:::ישנו גם ביאור הגר&quot;א על זרעים.
:::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר&quot;ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא&quot;פ). פירוש רא&quot;פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד.
:::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. &quot;לציין את זה '''בדפים'''&quot;. הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם &quot;מהדורות סרוקות&quot; אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. 
:::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה.  אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת.
:::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה.
:::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס.
:::::::::דבר נוסף - שם הדף &quot;פני משה על הירושלמי&quot; מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה &quot;פני משה&quot;. (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״  ראיתי בהיברובוקס.  אבל לבינתיים לא נורא.
::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria  אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן.  [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST)
::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST)
:::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז&quot;ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST)
::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST)
:::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST)
:אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ&quot;ד. 
: ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST)
::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה?
::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך.
::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST)

== הוצאות לאור ==

האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)

== שבח לבורא עולם - התנ&quot;ך המבואר הושלם ==

זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו!

אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: &quot;עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!&quot; - צירוף מקרים משמח.

שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&amp;platform=all-access&amp;agent=user&amp;redirects=0&amp;start=2023-01-01&amp;end=2025-12-02&amp;pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ&quot;ך.

אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל)

נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך.

הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש&quot;י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש&quot;י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]).

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST)
: {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST)

אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ&quot;ך! חזק וברוך!

מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש&quot;י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש&quot;י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש&quot;י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST)

::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:תודה לכולכם!
:דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש&quot;י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי).  [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST)

:אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ&quot;ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ&quot;ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST)

== קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו ==

שלום לכולם
אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת.
קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ&quot;ד (לפני כמאה שנים). 
הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. 
השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור).
האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST)
: כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST)

== סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא ==

קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. 

הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם.

לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. 

הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה.

האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה &quot;להמשיך&quot; את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. 
[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST)
: לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST)
::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST)
::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד&quot;כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. 
::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית.
::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט
::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת
::::::&lt;nowiki&gt;(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )&lt;/nowiki&gt;
::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? )
::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'?
::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט?
::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'.
::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת.
::::::ע&quot;כ ההודעה ממנו. 
::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, 
::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף
::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. 
::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח&quot;כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.)
::::::יש&quot;כ גדול.
::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו.
:::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) 
::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. 
::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? 
::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע&quot;ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST)
::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST)
:::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}}
:::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. 
:::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם:
:::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). 
:::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST)
::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. 
::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. 
::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. 
::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST)
::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST)
::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה&quot;תבניות&quot; שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST)
::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות &quot;שלח דוא&quot;ל למשתמש&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST)

== החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) ==
(הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]])

ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה&quot;ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי&quot;ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST)

:אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות.
:לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה.
:וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו &quot; ו-', ועכשיו זה.&lt;br&gt;מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.&lt;br&gt;במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST)
:::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות.
:::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון.
:::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי.
:::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה.
:::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST)
--עד כאן העברה--
:כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST)

:אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו.
:קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן.
:מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה &quot;הנכונה&quot; דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו.
:גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן.
:ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה.
:[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST)
::נ&quot;ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST)
:::לגבי &quot;...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה&quot; - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית.
:::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן.
:::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם.
:::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט.
:::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST)
:::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו!
:::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows]
:::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי&quot;ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי&quot;ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST)

: בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST)
::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST)
::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: &lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ע&lt;/span&gt; רגילה עם שווא נראית כ-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;עְ&lt;/span&gt;, וזאת בדיוק הגלופה של ה-&lt;span style=&quot;font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%&quot;&gt;ﬠ&lt;/span&gt; האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית:
::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}}
::: בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST)
:::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST)

== [[אגרות צפון]] ==

שלום וברכה!

הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 16:05, 12 בינואר 2026 (IST).

:למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&amp;action=edit&amp;redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST)
:: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST)
::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST)
:::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST)
:::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ו; &lt;span style=&quot;color: #767676&quot;&gt;ולמנינם:&lt;/span&gt; 17:17, 13 בינואר 2026 (IST).
:::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.&lt;br&gt;הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST)
:::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST)

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== תרומות של המשתמש OriBot229 ==

* למה ליצור כל הדפים של רש&quot;י על תנ&quot;ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ&quot;ד
* מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו?
[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST)

:לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST)

::ולגבי דפי רש&quot;י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש&quot;י בראשית ח]].  זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ&quot;ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== בקשת הרשאת עורך ממשק ==

{{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}}
* אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]).  תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST)
*: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת &quot;עורך ממשק&quot;.&lt;br&gt;ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.&lt;br&gt;בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST)
*:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)
*:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST)
*::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST)
*:::: תודה נחום.  עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST)
*::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST)
{{הועבר|סוף}}

== מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק ==

שלום לכולם.

המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]]  עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם.

קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]]  ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין  מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל&quot;מכוער לעין&quot;. 

דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST)

:שלום וברכה
:אני המשתמש.
:לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה.
:בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST)
::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-73521-1|&amp;#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST)
:::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון…
::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״
::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST)
:::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST)
::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות.  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר.   כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST)

== הוספת גאדג'ט &quot;תצוגה מקדימה&quot; להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל ==

(מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]])

הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה.  

מוזמנים לנסות: &quot;תצוגה מקדימה להערות&quot; (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]].

בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק).

זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST)

:* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות.
:[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה &quot;העדפות קריאה&quot;. אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST)
::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:51, 8 בפברואר 2026 (IST)
: אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST)
::בעד. &quot;תצוגה מקדימה לדפים&quot; - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע.
::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:23, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:25, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:45, 8 בפברואר 2026 (IST)
::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:49, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת?
::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן.
:::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו.
:::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]].
:::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST)
::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. 
::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. 
::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:14, 10 בפברואר 2026 (IST)
:{{שבירה|:::::::::::}}
: ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. 
: מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:19, 10 בפברואר 2026 (IST)
::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST)
::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST)
::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST)
:: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
[[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST)
: תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  09:45, 8 במרץ 2026 (IST)
:: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST)
::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  11:42, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  13:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:51, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה?
:::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ&quot;כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST)
: {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:27, 9 במרץ 2026 (IST)

== תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא ==

אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]]  (הזמנית). 

שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST)

== שגיאות בטעמי המקרא ==

שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא &quot;שואב&quot; את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות.

הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד):

[לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח

[לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד

למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע?

אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST)

:הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשפ&quot;ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST)

::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁
:::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST)

== הגהת מלאכת שלמה על המשנה ==

שלום לכולם

עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך.

היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה?

אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. 

בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST)

:קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך!
:מה כוונתך &quot;קובץ מקור&quot;? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו?
:אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]].
:ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&amp;q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST)
::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע&quot;ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST)

== מקומו שלמרחב הביאור ==

אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}}
ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}}
ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}}
אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו).
בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST)

:שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: &quot;מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''&quot;. האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן?
:באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא &quot;גבולי&quot;, בעצם &quot;קו תפר&quot; או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית.
:חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית.
:בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת.
:כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב&quot;ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות &quot;לצטט&quot; אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט.
:הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם &quot;ביאור&quot;, היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי.
:נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על &quot;האזור האפור&quot; בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: &quot;מה, אנחנו נעסוק במחקר?&quot; אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל  כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ&quot;ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST)

== [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום ==

כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע &quot;מתקפל&quot;, והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]).

מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST)

:אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST)
:::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים.  [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST)
...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST)

== עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... ==

ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה?

דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST)

:לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&amp;diff=2976171&amp;oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST)
::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST)
:::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST)
:::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.&lt;br&gt;אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST)
::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST)
:::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST)
::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST)
:::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST)

לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: &lt;nowiki&gt;'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''&lt;/nowiki&gt; - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - &lt;nowiki&gt;{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}&lt;/nowiki&gt;...  יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST)

:גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST)
:נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST)
::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST)

לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: &lt;nowiki&gt;יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}&lt;/nowiki&gt; ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST)

:בן עדריאל - תיקנתי. 
:Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST)
::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST)
::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST)

== [[תבנית:ניווט טעמים]] ==

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם,

ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ&quot;ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]].

אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST)
:מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST)

== דפי התלמוד הבסיסיים ==

ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ&quot;ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST)
: [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:08, 8 במרץ 2026 (IST)
:: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST)

== ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור ==

שלום לכם.
האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם &quot;אורות המלחמה&quot;. כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי.  {{ש}}
אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST)
: אני רואה שכך נהוג גם ב&quot;אורות מאופל&quot; האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:23, 8 במרץ 2026 (IST)
:: &quot;בעוילם&quot; הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:25, 8 במרץ 2026 (IST)
:::&quot;אורות המלחמה&quot; ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST)
::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת &quot;אורות/&quot;. בלי ה&quot;מאופל&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST)

== שווא נע ודגש חזק ביוניקוד ==

אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST)
:כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST)
::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST)
::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו &quot;כקטון  כגדול תשמעון&quot; ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] &lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you.

* '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]]
* '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]]
* '''Bot task''': Automatically convert links from &lt;code&gt;http://&lt;/code&gt; to &lt;code&gt;https://&lt;/code&gt; (secure protocol migration)
* '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}.
* '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]]
* '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) &lt;/div&gt;

:the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST)
: Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST)
::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ&quot;ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST)
:as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST)

== שגיאת כתיב? ==

אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-19794-44|&amp;#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT)
:שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT)
: אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ&quot;ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT)

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==
{{ltr|1=
Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;
}}
: מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT)
::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ח בניסן ה'תשפ&quot;ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT)

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;
: מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;

== RFC about AI-generated content in Wikimedia Commons ==
{{ltr|1=
&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Apologies for writing in English, please help translate this message to your language. You are invited to participate in a [[c:Commons:Requests for comment/Policy update for AI content|request for comment on Wikimedia Commons about a policy update for AI content]]. This may affect files that are uploaded to Wikimedia Commons for use on this project. Thank you. [[m:User:Codename Noreste|Codename Noreste]] ([[m:User talk:Codename Noreste|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 20:12, 23 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;
}}

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Deployment of Legal and Safety Contacts Link in the Footer of Your Wiki&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Message&quot;/&gt;
'''Legal &amp; Safety Contacts'''

Hello community, the Wikimedia Foundation has provided a [[wmf:Special:MyLanguage/Legal:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contact Information|single legal and safety contact page]], to be linked in the footer of your wiki, to ensure access to accurate legal information. This is a regulatory requirement. We have already rolled out links to English, German, Italian, Spanish and other wikis and we will deploy to your wiki soon. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Legal_and_Safety_Contacts_FAQ|Please read more on the project page]] and leave any comments in this thread or on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Legal and Safety Contacts FAQ|talk page]].

&lt;section end=&quot;Message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:31, 25 ביוני 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=30731267 --&gt;

== שימו לב לעדכון הבא ==

היום נודע לי שככחלק מסדרת הניסויים ליצירת החשבונות, בדק הצוות Growth הוספת אייקון יצירת חשבון בדפדפן נייד בראש הדף עבור משתמשים לא מחוברים, ובכך יצר גישה ישירה לפעולות יצירת חשבון והתחברות לחשבון. הניסוי העלה את כמות החשבונות החדשים בכ-20% מבלי השפעה שלילית על איכות העריכות או אחוזי העריכות הטובות. האייקון ייתווסף בכל אתרי ויקי של ויקימדיה בדפדפן הנייד בשבוע הראשון של יולי. 

זה מעודד אנשים שמשתמשים בנייד, ושכחו את הסיסמא שקבעו במחשב או במכשיר אחר, ליצור חשבון נוסף. זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב. לתשומת לבכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:10, 29 ביוני 2026 (IDT)
: אני מניח שאפשר לבקש מהם שלא להפעיל את זה אצלנו. כמובן בכפוף להסכמת הקהילה כאן שלא להפעיל את זה. אך אני {{נמנע}}. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:17, 29 ביוני 2026 (IDT)
:: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Fuzzy]], דעתכם?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:51, 29 ביוני 2026 (IDT)
::::{{נגד}} - מעדיף שלא יהיה אפשרות כזאת אצלנו :::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:09, 30 ביוני 2026 (IDT)
::::: גם אני תומך בביטול האפשרות הזו אצלנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:48, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::: גם בעיני נראה פחות מתאים לאתרי וויקיטקסט ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 11:59, 30 ביוני 2026 (IDT)
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
:Hello! I'm Trizek_(WMF) and I work with the Growth team, 
:Sorry to use English. @[[משתמש:Neriah|Neriah]] gave me the link to this discussion so that I can answer your questions, and understand your request. 
:It seems that there is a small misunderstanding, but the translation engine I use could be wrong. I read &quot;This encourages people who use mobile, and have forgotten the password they set on a computer or other device, to create another account.&quot; Let me know if this is correct. 
:If the translation is correct, this deployment isn't doing encouraging another account creation. Central login works on your wiki so as on all wikis. If you are logged in at one wikis, then you are logged-in here as well. 
:The icon leads to a multiple choice menu, where you can either login or create an account if you don't have any. This is exactly the same as on desktop view, where you have &quot;create account&quot; and &quot;login&quot; at the top-left of the page. 
:Please let me know if you have any other question. [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 16:46, 30 ביוני 2026 (IDT)
:: I understand. On a desktop this is perfect. However, often people, having an account and a password which their browser (or some other password manager) remembers on their desktop, find themselves with a need to edit from their mobile. At that instant, they cannot login to their account because their password is stored on their desktop. I consider it a bad idea to encourage them to create a second account for their mobile; I prefer they use a temporary, anonymous account until they sort it out. This is my concern, and why I (and perhaps my colleagues here) are against implementing this here. -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 30 ביוני 2026 (IDT)
:::Do you have examples of cases where it happen?  [[משתמש:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[שיחת משתמש:Trizek (WMF)|שיחה]]) 11:48, 3 ביולי 2026 (IDT)


&lt;/div&gt;

== [[רש&quot;י על בראשית רבה]] ==

הדפים מפנים למבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה א]], שרובו חסר (למעט בודדים). אבל החיבור יובא כולו מספריא במבנה [[רש&quot;י על בראשית רבה/א/א]]. כנראה שיש דרך לתקן זאת בצורה מהירה. [[משתמש:איש הישראלי|איש הישראלי]] ([[שיחת משתמש:איש הישראלי|שיחה]]) 13:12, 17 ביולי 2026 (IDT)

== האם יש דרך ליצור קשר עם אחד מהמחברים של הטקסטים באתר? ==

הי,
על אף שלפי התנאים של זכויות היוצרים כתבתם שמותר לי לצטט מתוך הטקסטים המפורסמים באתר ויקיטקסט. בכל זאת אשמח ליצור קשר עם המחברת היודית אופנהיימר, יש דרך להגיע אליה? [[משתמש:Tehila sade moyal|Tehila sade moyal]] ([[שיחת משתמש:Tehila sade moyal|שיחה]]) 12:46, 19 ביולי 2026 (IDT)
: שלום לך תהילה.&lt;br&gt; אינני מכיר את יהודית אופנהיימר ואין לי מושג האם וכיצד ניתן ליצור קשר עמה.&lt;br&gt; כעיקרון, כל אדם שיצר חשבון בוויקיטקסט, ניתן ליצור קשר עימו באמצעות פנייה בדף שיחת המשתמש שלו.&lt;br&gt; במידה והוא איפשר זאת, ניתן גם להגיע אליו באמצעות &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot; הנמצא ברשימת ה&quot;כלים&quot; בצד דף המשתמש. לצורך כך עלייך לאמת בעצמך את כתובת הדוא&quot;ל שלך כאן באתר.&lt;br&gt; מקווה שזה עוזר.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:54, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>87awxs4mmu3v69qtm5u0j6bxajcbesw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קינות לתשעה באב (אשכנז)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2567</id>
    <revision>
      <id>3025204</id>
      <parentid>3023662</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:28:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ג */</comment>
      <origin>3025204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3268" sha1="rw7w94z526jxzpdjdd0cjicbur2g3xk" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קינות לליל תשעה באב==
===א===
{{:זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב}}
===ב===
{{הור|את הקינה הבאה אומרים כשליל תשעה באב חל במוצאי שבת.}}

{{:איך מפי בן ובת}}

{{הור|בקצת קהילות נהגו לומר כאן {{צ|[[אוי נא לנו כי חטאנו|אוי נא לנו - על ארמון כי נוטש]]}}.}}
{{מגירה|אוי נא לנו - על ארמון כי נוטש|{{:אוי נא לנו כי חטאנו}}}}
===ג===
{{:בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל}}

===ד===
{{#קטע:שומרון קול תתן|אשכנז}}

===ה===
{{#קטע:אז בחטאינו|אשכנז}}

==קינות ליום תשעה באב==
===ו===
{{:שבת סורו מני}}
===ז===
{{#קטע:איכה אצת באפך|פולין}}
===ח===
{{:אאדה עד חוג שמים}}
===ט===
{{#קטע:איכה תפארתי מראשותי השליכו|פולין}}
===י===
{{:איכה ישבה חבצלת השרון}}
===יא===
{{#קטע:איכה אלי קוננו מאליו|פולין}}
===יב===
{{#קטע:אהלי אשר תאבת|פולין}}

===יג===
{{:אי כה אומר}}
===יד===
{{:איכה את אשר כבר עשוהו}}
===טו===
{{:איכה אשפתו פתוח כקבר}}
===טז===
{{:זכור את אשר עשה צר}}
===יז===
{{:אם תאכלנה נשים פרים}}
===יח===
{{:ואתה אמרת היטיב איטיב עמך}}
===יט===
{{:לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת}}
===כ===
{{:הטה אלהי אזנך}}
===כא===
{{:ארזי הלבנון}}
===כב===
{{:החרישו ממני ואדברה}}
===כג===
{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|אשכנז}}

===כד===
{{:תיסתר לאלם תרשישים מרון}}
===כה===
{{:מי יתן ראשי מים}}
===כו===
{{:אז בהלוך ירמיהו}}
===כז===
{{:אז במלאת ספק}}
===כח===
{{:איך תנחמוני הבל}}
===כט===
{{:אמרתי שעו מני}}
===ל===
{{:מעוני שמים שחקים יזבלוך}}
===לא===
{{#קטע:אש תוקד בקרבי|אשכנז}}

===לב===
{{:אצבעותי שפלו}}
===לג===
{{:אבל אעורר}}
===לד===
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|אשכנז}}

===לה===
{{#קטע:שכורת ולא מיין|אשכנז}}
===לו===
{{:ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך}}
===לז===
{{:ציון קחי כל צרי}}
===לח===
{{:ציון עטרת צבי}}
===לט===
{{:ציון תקונני עלי ביתך}}
===מ===
{{:ציון ידידות ידיד}}
===מא===
{{:שאלי שרופה באש}}
===מב===
{{:ציון צפירת פאר}}
===מג===
{{:ציון במשפט לכי לך}}
===מד===
{{:ציון גברת לממלכות מציריך}}
===מה===
{{הור2|את הפיוט הבא אומרים בעמידה, חזן וקהל.}}
{{:אלי ציון}}

===סיום===
{{#קטע:שומרון קול תתן|אשכנז}}

{{#קטע:אז בחטאינו|עד אנה}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=קינות לתשעה באב}}

[[קטגוריה:סדרי קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]]</text>
      <sha1>rw7w94z526jxzpdjdd0cjicbur2g3xk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>162948</id>
    <revision>
      <id>3025195</id>
      <parentid>3024835</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:20:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[בליל זה יבכיון]] לשם [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]</comment>
      <origin>3024835</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7550" sha1="lm2silmi7z2tq3sbxky7or15szga7cq" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= בליל זה יבכיון - חמש מאורעות
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-721}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז בליל תשעה באב. בחלק מקהילות אשכנז המערבי, כגון פרנקפורט, אין אומרים אותה.{{הערה|וכן נראה שנהגו בוורמייזא, על אף שהפיוט מופיע ב[[W:מחזור וורמייזא|מחזור הישן של הקהילה]] וקרוב לודאי שאמרו אותו בימי הביניים, ועיין עוד בעמוד {{צ|[[בליל זה סר נגהי]]}}.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח אשכנז==
&lt;קטע התחלה=אשכנז/&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי{{ש}}
בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי{{ר1}}
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ויקרא י ו}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ בַּחַיִּים מֻבְדֶּלֶת{{ש}}
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת{{ש}}
וְהָלְכָה בַשִּׁבְיָה בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת{{ש}}
בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְאוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְאֵשׁ עִם גַּחֶלֶת / יָצְאָה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|במדבר טז לה}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחֱרָבָה{{ש}}
וְעוֹד לֹא רֻחָמָה בַּת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}}
הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה{{ש}}
וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה{{ש}}
גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ{{ש}}
וּבְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה{{ר1}}
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ישעיהו מט יד}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} קָדַרְתִּי וְחָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת{{ש}}
לְחֻרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי וּבִטּוּל מִשְׁמָרוֹת{{ש}}
בְּלֵיל זֶה סַבּוּנִי אֲפָפוּנִי צָרוֹת{{ש}}
וְגַם קָרָא מוֹעֵד בְּדִין חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת{{ש}}
בְּכִי חִנָּם בָּכוּ וְנִקְבַּע לַדּוֹרוֹת{{ר1}}
יַעַן כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א יב טו}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאֹרָעוֹת{{ש}}
גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת{{ש}}
יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת{{ש}}
וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת{{ר1}}
קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שופטים ד יד}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}&lt;קטע סוף=אשכנז/&gt;

==נוסח עדות המזרח==
{{סוף}}
{{פיוט|
| שם= בליל זה יבכיון - חמשה דברים
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-723}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות ליל תשעה באב.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָנָי{{ש}}
לֵיל חָרַב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנָי{{ר1}}
{{מודגש|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף}} {{מילת קבע|יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים{{ש}}
נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעְנָשִׁים{{ש}}
לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים{{ש}}
וְנֶחֱרַב הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים{{ש}}
וְגַם נִלְכְּדָה בִיתֵר וְהָיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים{{ר1}}
בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נִבְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ כְּהַיּוֹם נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וְעוֹרֶכֶת בָּכוּת וְקִינִים מְיַלֶּלֶת{{ש}}
כִּי נִשְׂרַף בֵּיתָהּ בְּלַבַּת אוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְיָצְאָה גַחֶלֶת וְאֵשׁ מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הֶגְלַנִי וְאֶת בֵּיתִי הֶחֱרִיב {{ש}}
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בִּשְׁעַת הַמַּעֲרִיב{{ש}}
אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב {{ש}}
וְנִכְנַס הָאוֹיֵב וְאֶת זְבָחָיו הִקְרִיב{{ר1}}
וּבָא אֶל מִקְדָּשִׁי וְלֹא צִוָּה {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>lm2silmi7z2tq3sbxky7or15szga7cq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025200</id>
      <parentid>3025195</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:25:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4290" sha1="23nbhdkzbifeoqppksl1d7pv2msdciq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-721}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז בליל תשעה באב. בחלק מקהילות אשכנז המערבי, כגון פרנקפורט, אין אומרים אותה.{{הערה|וכן נראה שנהגו בוורמייזא, על אף שהפיוט מופיע ב[[W:מחזור וורמייזא|מחזור הישן של הקהילה]] וקרוב לודאי שאמרו אותו בימי הביניים, ועיין עוד בעמוד {{צ|[[בליל זה סר נגהי]]}}.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי{{ש}}
בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי{{ר1}}
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ויקרא י ו}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ בַּחַיִּים מֻבְדֶּלֶת{{ש}}
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת{{ש}}
וְהָלְכָה בַשִּׁבְיָה בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת{{ש}}
בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְאוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְאֵשׁ עִם גַּחֶלֶת / יָצְאָה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|במדבר טז לה}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחֱרָבָה{{ש}}
וְעוֹד לֹא רֻחָמָה בַּת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}}
הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה{{ש}}
וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה{{ש}}
גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ{{ש}}
וּבְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה{{ר1}}
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ישעיהו מט יד}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} קָדַרְתִּי וְחָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת{{ש}}
לְחֻרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי וּבִטּוּל מִשְׁמָרוֹת{{ש}}
בְּלֵיל זֶה סַבּוּנִי אֲפָפוּנִי צָרוֹת{{ש}}
וְגַם קָרָא מוֹעֵד בְּדִין חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת{{ש}}
בְּכִי חִנָּם בָּכוּ וְנִקְבַּע לַדּוֹרוֹת{{ר1}}
יַעַן כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א יב טו}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאֹרָעוֹת{{ש}}
גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת{{ש}}
יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת{{ש}}
וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת{{ר1}}
קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שופטים ד יד}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>23nbhdkzbifeoqppksl1d7pv2msdciq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025209</id>
      <parentid>3025200</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:32:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4375" sha1="2v9jlknrzzdd1aoobcloovh9qm53bou" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-721}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז בליל תשעה באב. בחלק מקהילות אשכנז המערבי, כגון פרנקפורט, אין אומרים אותה.{{הערה|וכן נראה שנהגו בוורמייזא, על אף שהפיוט מופיע ב[[W:מחזור וורמייזא|מחזור הישן של הקהילה]] וקרוב לודאי שאמרו אותו בימי הביניים, ועיין עוד בעמוד {{צ|[[בליל זה סר נגהי]]}}.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי{{ש}}
בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי{{ר1}}
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ויקרא י ו}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ בַּחַיִּים מֻבְדֶּלֶת{{ש}}
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת{{ש}}
וְהָלְכָה בַשִּׁבְיָה בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת{{ש}}
בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְאוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְאֵשׁ עִם גַּחֶלֶת / יָצְאָה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|במדבר טז לה}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחֱרָבָה{{ש}}
וְעוֹד לֹא רֻחָמָה בַּת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}}
הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה{{ש}}
וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה{{ש}}
גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ{{ש}}
וּבְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה{{ר1}}
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ישעיהו מט יד}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} קָדַרְתִּי וְחָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת{{ש}}
לְחֻרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי וּבִטּוּל מִשְׁמָרוֹת{{ש}}
בְּלֵיל זֶה סַבּוּנִי אֲפָפוּנִי צָרוֹת{{ש}}
וְגַם קָרָא מוֹעֵד בְּדִין חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת{{ש}}
בְּכִי חִנָּם בָּכוּ וְנִקְבַּע לַדּוֹרוֹת{{ר1}}
יַעַן כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א יב טו}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאֹרָעוֹת{{ש}}
גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת{{ש}}
יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת{{ש}}
וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת{{ר1}}
קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שופטים ד יד}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=|מזרחי=
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>2v9jlknrzzdd1aoobcloovh9qm53bou</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025234</id>
      <parentid>3025209</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:37:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:בליל זה (קינות)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3025234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4373" sha1="46xand6c7wbwmhvllhn0tix6kvlkcut" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-721}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז בליל תשעה באב. בחלק מקהילות אשכנז המערבי, כגון פרנקפורט, אין אומרים אותה.{{הערה|וכן נראה שנהגו בוורמייזא, על אף שהפיוט מופיע ב[[W:מחזור וורמייזא|מחזור הישן של הקהילה]] וקרוב לודאי שאמרו אותו בימי הביניים, ועיין עוד בעמוד {{צ|[[בליל זה סר נגהי]]}}.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי{{ש}}
בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי{{ר1}}
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ויקרא י ו}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ בַּחַיִּים מֻבְדֶּלֶת{{ש}}
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת{{ש}}
וְהָלְכָה בַשִּׁבְיָה בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת{{ש}}
בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְאוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְאֵשׁ עִם גַּחֶלֶת / יָצְאָה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|במדבר טז לה}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחֱרָבָה{{ש}}
וְעוֹד לֹא רֻחָמָה בַּת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}}
הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה{{ש}}
וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה{{ש}}
גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ{{ש}}
וּבְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה{{ר1}}
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ישעיהו מט יד}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} קָדַרְתִּי וְחָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת{{ש}}
לְחֻרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי וּבִטּוּל מִשְׁמָרוֹת{{ש}}
בְּלֵיל זֶה סַבּוּנִי אֲפָפוּנִי צָרוֹת{{ש}}
וְגַם קָרָא מוֹעֵד בְּדִין חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת{{ש}}
בְּכִי חִנָּם בָּכוּ וְנִקְבַּע לַדּוֹרוֹת{{ר1}}
יַעַן כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א יב טו}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאֹרָעוֹת{{ש}}
גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת{{ש}}
יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת{{ש}}
וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת{{ר1}}
קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שופטים ד יד}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=|מזרחי=
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:בליל זה (קינות)]]</text>
      <sha1>46xand6c7wbwmhvllhn0tix6kvlkcut</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025268</id>
      <parentid>3025234</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T08:21:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3025268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4399" sha1="fsjwhuimwl08gkwvnu71ds38xtgofyp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-721}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי אשכנז בליל תשעה באב. בחלק מקהילות אשכנז המערבי, כגון פרנקפורט, אין אומרים אותה.{{הערה|וכן נראה שנהגו בוורמייזא, על אף שהפיוט מופיע ב[[W:מחזור וורמייזא|מחזור הישן של הקהילה]] וקרוב לודאי שאמרו אותו בימי הביניים, ועיין עוד בעמוד {{צ|[[בליל זה סר נגהי]]}}.}}
| ויקיפדיה = בליל זה יבכיון
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי{{ש}}
בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי{{ר1}}
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ויקרא י ו}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ בַּחַיִּים מֻבְדֶּלֶת{{ש}}
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת{{ש}}
וְהָלְכָה בַשִּׁבְיָה בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת{{ש}}
בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְאוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְאֵשׁ עִם גַּחֶלֶת / יָצְאָה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|במדבר טז לה}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחֱרָבָה{{ש}}
וְעוֹד לֹא רֻחָמָה בַּת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}}
הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה{{ש}}
וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה{{ש}}
גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ{{ש}}
וּבְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה{{ר1}}
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|ישעיהו מט יד}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} קָדַרְתִּי וְחָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת{{ש}}
לְחֻרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי וּבִטּוּל מִשְׁמָרוֹת{{ש}}
בְּלֵיל זֶה סַבּוּנִי אֲפָפוּנִי צָרוֹת{{ש}}
וְגַם קָרָא מוֹעֵד בְּדִין חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת{{ש}}
בְּכִי חִנָּם בָּכוּ וְנִקְבַּע לַדּוֹרוֹת{{ר1}}
יַעַן כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א יב טו}}
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאֹרָעוֹת{{ש}}
גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת{{ש}}
יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת{{ש}}
וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת{{ר1}}
קוּם כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר {{מילת קבע|יְיָ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שופטים ד יד}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=|מזרחי=
{{רפרן|הזחה=2|(בליל זה)}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:בליל זה (קינות)]]</text>
      <sha1>fsjwhuimwl08gkwvnu71ds38xtgofyp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ה קה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164084</id>
    <revision>
      <id>3025259</id>
      <parentid>2853389</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T06:05:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Motimn1</username>
        <id>43943</id>
      </contributor>
      <origin>3025259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5971" sha1="lt1sp4g00deybpw2t9w0txex0nr13nv" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|קד|קה|קו}}
{{צתב|ההוא דנחית לקמיה רר&quot;ח, אמר האל הגדול כו' האדיר והאמיץ כו' א&quot;ל סיימתינהו לשבחי דמריך ל&quot;ל כולי האי, השתא ומה הני תלת אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא, ואתו אנשי כנה&quot;ג ותקנינהו בתפילה, [] ל&quot;ה אמרינן להו ואת שבחתיה כולי האי, משל למלך שהיו משבחין אותו באלף אלפים דנרי כסף והיו לו א&quot;א דנרי זהב והלא גנאי הוא לו|ברכות|לג|ב}}.

כיון שיסוד השלמת האדם היא הדעת את האלהים, ע&quot;כ שכלול שלימותו תלוי בציור האמת כפי מה שאפשר לו שיצטייר אצלו מגדולת יוצרו, וכל מין טעות בציור דעת האלהים גורר אחריו המון נפילות בשלימות האדם, בדרכיו ומדותיו ורדיפתו [] הצדק והטוב. ובאשר כל מין שלימות שאנו מציירים בשכלנו אינו נערך לפי האמת לאמתת שלימות השם יתעלה, ע&quot;כ גם הציור המחשבי הפרטי בציור שלימות השם ית', אם שמוסיף כבוד האדם ויקרבו אל השלימות, מעורב בו ג&quot;כ קצת חסרון מפני שעכ&quot;פ הציורים הם מעורבים עם קצת טעות של הגבלה שמחויב בחק הציור האנושי. אלא שהשכל האנושי יכול גם כן להפשיט צד הגרעון שבציוריו ולהוציא תולדות רגשו הפנימי, רק מצד המעלה שיש באותן הציורים של השלימות. ובזה יועילהו הציורים הנכבדים בכבוד אלהים תכלית התועלת ולא יעורב בה חסרון. אמנם עומק הסקירה הזאת, של השלילה הפנימית מן צד החסרון שמתדבק בהכרח מצד חולשת הציור האנושי, יוכל האדם רק לציירו בשכל, אבל להלבישו בדיבורים הוא נמנע. כי די והותר הוא אם יעלה ביד האדם לסדר רגשו הפנימי לזאת התעודה הרוממה, ולא יתכן כלל שימצא בלשון ניבים כאלה שיחקו סוף הטהרה הראויה לאדם להשקיף בציור גדולת יוצרו. ע&quot;כ האמת דסמא דכולא משתוקאי ולו דומיה תהלה. כי השתיקה הבאה מעומק ההגיון וההבנה שיד הלשון קצרה מהביע עומק גדולת הרגש הפנימי המורגש בשכל בהתרוממו להשקיף בכבוד קונו, היא משלמת את האדם כפי האפשרי לו לקבל רושם גדולת אדונו וכבודו, שמביא אותו להתרומם במעלה רמה כחוקו. ומתוך שהאדם יכול לצייר בנפשו הציור הרם הזה שהוא נעלה מכל דיבור, הרי הדיבור שמצמצם הציורים הוא משפיל את ערך הכבוד הראוי. אמנם משה רבינו אמר בתורה &quot;הגדול הגבור והנורא&quot;, היינו ציור השלימות ב&quot;גדול&quot; והיכולת ב&quot;גבור&quot; והיחס אל השלמת הברואים בבחירתם &quot;הנורא&quot;, שמזה מקור יראת ד', שמפי ד' השכיל כי אלה הציורים כשיתפרשו לא יוכלו להוליד גרעון בציור האדם. והנה אע&quot;פ שמשה רבינו אמרה בתורה הוצרכנו שיתקנו אנשי כנה&quot;ג בתפילה, מפני שהתורה היא שימוש השכל והשכל יוכל להפשיט צד ההגבלה בנקל, אבל ציור התפילה הוא ברגש שהוא יותר חמרי ואינו יכול כ&quot;כ להפשיט צד החסרון שבציור הרגשת האדם שהוא רואה כל השלימות רק כפי מדתו. א&quot;כ יוכל להולד מזה ציור של חסרון כבוד בחק השם ית' חלילה, ומזה תוצאות לנפילות מוסריות רבות, כי חוזק כח המוסר תלוי רק באמתת הציור של האלהים אצל האדם, ומי שמטהר אצלו יותר צירוף דעת אלהים הוא יותר קרוב אל כל שלימות, א&quot;כ לא היינו אומרים בתפילה. אבל הם ע&quot;ה השכילו, שכ&quot;כ נחוץ הדבר שיהיה רשום אצל האדם ברושם חזק כבוד שם ד' עד שהכרח הוא להתיר לו מושגים כוללים משלימותו גם בשפיכת שיח של רגש, אבל כיון שיהיו מעטים ומוגבלים בנושאים כוללים יהי' נקל לאדם להשכיל גם בעת השתפכות הנפש וחם הרגש, איך להפשיט צד ההגבלה המשתתף בציור האנושי שבהם. אבל להרבות יותר, ילאה כח הציור להפשיט צד החסרון וגם יד השכל תקצר מהטביע מאמר שתוכו יסבול אפשרות ההפשטה של החסרון שבא מחק הציור האנושי, ועם זה יחזק צד ההגבלה אמירת הריבוי וההפסק שבא בהכרח. ע&quot;כ אמר לו שלשה ההפסדים הבאים מריבוי השבחים, הא', סיימתינהו לשבחי דמרך, שזה עצמו ציור חסר מאד ומטביע הצטיירות של הגבלה באדם. ועוד, השתא הני תלת היינו צריכים הנראה להשתמש בהם בשכל דיבורי ממשה רבינו, ולהשתמש בהם בתפילה מאנשי כנה&quot;ג שהתירו גם הרגש. ואת שבחתי' כולי האי, והתרת הרגש במקום שגם השימוש בציור השכל אסור מפני ההגבלה שבו.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|קד|קה|קו}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ה קה]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lt1sp4g00deybpw2t9w0txex0nr13nv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025261</id>
      <parentid>3025259</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T06:09:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Motimn1</username>
        <id>43943</id>
      </contributor>
      <origin>3025261</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5971" sha1="tr3yrvm26c9i9ztca12ud7fhgfz7j6l" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|קד|קה|קו}}
{{צתב|ההוא דנחית לקמיה רר&quot;ח, אמר האל הגדול כו' האדיר והאמיץ כו' א&quot;ל סיימתינהו לשבחי דמריך ל&quot;ל כולי האי, השתא ומה הני תלת אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא, ואתו אנשי כנה&quot;ג ותקנינהו בתפילה, [] ל&quot;ה אמרינן להו ואת שבחתיה כולי האי, משל למלך שהיו משבחין אותו באלף אלפים דנרי כסף והיו לו א&quot;א דנרי זהב והלא גנאי הוא לו|ברכות|לג|ב}}.

כיון שיסוד השלמת האדם היא הדעת את האלהים, ע&quot;כ שכלול שלימותו תלוי בציור האמת כפי מה שאפשר לו שיצטייר אצלו מגדולת יוצרו, וכל מין טעות בציור דעת האלהים גורר אחריו המון נפילות בשלימות האדם, בדרכיו ומדותיו ורדיפתו [] הצדק והטוב. ובאשר כל מין שלימות שאנו מציירים בשכלנו אינו נערך לפי האמת לאמתת שלימות השם יתעלה, ע&quot;כ גם הציור המחשבי הפרטי בציור שלימות השם ית', אם שמוסיף כבוד האדם ויקרבו אל השלימות, מעורב בו ג&quot;כ קצת חסרון מפני שעכ&quot;פ הציורים הם מעורבים עם קצת טעות של הגבלה שמחויב בחק הציור האנושי. אלא שהשכל האנושי יכול גם כן להפשיט צד הגרעון שבציוריו ולהוציא תולדות רגשו הפנימי, רק מצד המעלה שיש באותן הציורים של השלימות. ובזה יועילהו הציורים הנכבדים בכבוד אלהים תכלית התועלת ולא יעורב בה חסרון. אמנם עומק הסקירה הזאת, של השלילה הפנימית מן צד החסרון שמתדבק בהכרח מצד חולשת הציור האנושי, יוכל האדם רק לציירו בשכל, אבל להלבישו בדיבורים הוא נמנע. כי די והותר הוא אם יעלה ביד האדם לסדר רגשו הפנימי לזאת התעודה הרוממה, ולא יתכן כלל שימצא בלשון ניבים כאלה שיחקו סוף הטהרה הראויה לאדם להשקיף בציור גדולת יוצרו. ע&quot;כ האמת דסמא דכולא משתוקאי ולו דומיה תהלה. כי השתיקה הבאה מעומק ההגיון וההבנה שיד הלשון קצרה מהביע עומק גדולת הרגש הפנימי המורגש בשכל בהתרוממו להשקיף בכבוד קונו, היא משלמת את האדם כפי האפשרי לו לקבל רושם גדולת אדונו וכבודו, שמביא אותו להתרומם במעלה רמה כחוקו. ומתוך שהאדם יכול לצייר בנפשו הציור הרם הזה שהוא נעלה מכל דיבור, הרי הדיבור שמצמצם הציורים הוא משפיל את ערך הכבוד הראוי. אמנם משה רבינו אמר בתורה &quot;הגדול הגבור והנורא&quot;, היינו ציור השלימות ב&quot;גדול&quot; והיכולת ב&quot;גבור&quot; והיחס אל השלמת הברואים בבחירתם &quot;הנורא&quot;, שמזה מקור יראת ד', שמפי ד' השכיל כי אלה הציורים כשיתפרשו לא יוכלו להוליד גרעון בציור האדם. והנה אע&quot;פ שמשה רבינו אמרה בתורה הוצרכנו שיתקנו אנשי כנה&quot;ג בתפילה, מפני שהתורה היא שימוש השכל והשכל יוכל להפשיט צד ההגבלה בנקל, אבל ציור התפילה הוא ברגש שהוא יותר חמרי ואינו יכול כ&quot;כ להפשיט צד החסרון שבציור הרגשת האדם שהוא רואה כל השלימות רק כפי מדתו. א&quot;כ יוכל להולד מזה ציור של חסרון כבוד בחק השם ית' חלילה, ומזה תוצאות לנפילות מוסריות רבות, כי חוזק כח המוסר תלוי רק באמתת הציור של האלהים אצל האדם, ומי שמטהר אצלו יותר צירוף דעת אלהים הוא יותר קרוב אל כל שלימות, א&quot;כ לא היינו אומרים בתפילה. אבל הם ע&quot;ה השכילו, שכ&quot;כ נחוץ הדבר שיהיה רשום אצל האדם ברושם חזק כבוד שם ד' עד שהכרח הוא להתיר לו מושגים כוללים משלימותו גם בשפיכת שיח של רגש, אבל כיון שיהיו מעטים ומוגבלים בנושאים כוללים יהי' נקל לאדם להשכיל גם בעת השתפכות הנפש וחם הרגש, איך להפשיט צד ההגבלה המשתתף בציור האנושי שבהם. אבל להרבות יותר, ילאה כח הציור להפשיט צד החסרון וגם יד השכל תקצר מהטביע מאמר שתוכו יסבול אפשרות ההפשטה של החסרון שבא מחק הציור האנושי, ועם זה יחזק צד ההגבלה אמירת הריבוי וההפסק שבא בהכרח. ע&quot;כ אמר לו שלשה ההפסדים הבאים מריבוי השבחים, הא', סיימתינהו לשבחי דמרך, שזה עצמו ציור חסר מאד ומטביע הצטיירות של הגבלה באדם. ועוד, השתא הני תלת היינו צריכים הוראה להשתמש בהם בשכל דיבורי ממשה רבינו, ולהשתמש בהם בתפילה מאנשי כנה&quot;ג שהתירו גם הרגש. ואת שבחתי' כולי האי, והתרת הרגש במקום שגם השימוש בציור השכל אסור מפני ההגבלה שבו.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|קד|קה|קו}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ה קה]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>tr3yrvm26c9i9ztca12ud7fhgfz7j6l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מאמרי הראיה/המספד בירושלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>165053</id>
    <revision>
      <id>3025306</id>
      <parentid>3007912</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:26:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מקורות, כך במקור</comment>
      <origin>3025306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25904" sha1="4sa6okh3b307balfgx82gwhqwml16m0" xml:space="preserve">&lt;big&gt;'''[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;&lt;big&gt;'''בפטירת הד&quot;ר בנימין זאב הרצל ז&quot;ל,'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt; &lt;big&gt;כ' תמוז תרס&quot;ד&lt;/big&gt;

(סיני כרך מ&quot;ז)

===שני משיחים===
{{פסוק|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגדון|זכריה|יב|יא}}. חז&quot;ל אמרו שיונתן בן עוזיאל תרגם נביאים ונזדעזעה ארץ ישראל ד&quot;מ פרסה על ת&quot;פ. משום דאית מילי דלא מפרשן, והיינו האי קרא, דאמר רב יוסף דאלמלא תרגומי' לא ידע מאי הוא, ואמרו שעמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני שגליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא שלא תרבה מחלוקת בישראל. וצריך להבין מהו גודל ההסתר שיש בפסוק זה, שגילה תרגומו {{צ|כמספד אחאב דקטל יתיה הדדרמון, וכמספד יאשיהו דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו}}, ולמה היה זה סייג שלא ירבה מחלוקת בישראל, ומה יחש הוא לענין הסתרים המיוחסים לשם יתברך.

והנה חז&quot;ל אמרו שהספד זה יהיה על משיח בן יוסף שנהרג. וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא אחד יהיה לכולם, ודוד עבדי נשיא להם לעולם. אמנם כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה, ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו לשכללו ולפתחו וכן הכוחות המחזיקים כוח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה – ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכוחה האדיר את כל כוחות הגוף האמיצים והחזקים לתכלית השכל הטוב והטהור, חפץ העליון ברוך הוא בעולמו – כן הכין בישראל ביחוד שני אלה הכוחות; הכוח המקביל לערך הגוף האנושי השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הגדולות והקדושות שישראל מצויינים בהן, להיות עם קדוש לד' אלקי ישראל ולהיות גוי אחד בארץ לאור הגויים, והצד השני עצם הכוח לשכלול הרוחניות בעצמה. וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שוים להם בגופניות כאשר האדם שוה בכוח החיים שבו לאחד הבעלי חיים, והצד השני הוא העניין המתייחד לישראל עצמם שעל זה נאמר {{צ|ד' בדד ינחנו ובגויים לא יתחשב}} {{מקור|במדבר רבה כ יט}} מצד תורת ד' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש.

===יוסף ויהודה===
והנה מתחילה הוכנו ב' הכוחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל: אפרים ויהודה, שהוא כלל יוסף ויהודה. וכמו בתחילה מעשי אבות סימן לבנים יוסף היה המשביר, ששלח אותו אלקים לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר, לחם לפי הטף בעת שגם כן כל הארץ באו למצרים לשבור, והיה נבלע בין האומות וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים שיש יחש שיווי בין ישראל לעמים כולם, ומכל מקום ידע כוח קדושתו. ודוקא על ידי זה היתרון, אין עשו נופל כי אם ביד בניה של רחל, כענין מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא. ויהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד {{פסוק|היתה יהודה לקדשו|תהילים|קיד|ב}} ועל אוהל יוסף נאמר {{פסוק|אוהל שיכן באדם|תהילים|עח|ס}}. והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכוחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה. ואמרו ז&quot;ל במדרש שנאמר בדוד {{פסוק|אדמוני|שמואל א|טז|יב}} כמו שנאמר בעשו, אלא שנוסף בו {{פסוק|יפה עינים}} {{שם|שם=שמואל א טז יב}} ומדעת סנהדרין הורג. קיבוץ הגבורה החומרית וכל התלוי בה, לתוקף עם וממלכה גדולה ואדירה רבתי בגוים, עם העילוי הרוחני היותר מרום וקדוש.

ולולא שגרמו עוונות וישראל מאסו במלכות בית דוד עד שנחלקה האומה, עשרת השבטים שאפרים שהוא כוח יוסף בפ&quot;ע, ויהודה בפ&quot;ע, היה הכל מאוחד בכוח אחד על ידי {{פסוק|עץ יהודה|יחזקאל|לז|יט}} שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף, {{פסוק|ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה|תהלים|מז|ד}}. ועל ידי קיבוץ ב' הכוחות יחדיו היו שניהם מתעלים; הכוח החומרי היה מתעדן ומתקדש מצד קרבתו אל הקדושה המיוחדת לישראל, והכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר כדי לגלות הודו ותפארתו על ישראל, עד שקרני הודו היו מאירים גם כן על העולם כולו, וכמו שיהיה לעתיד לבוא {{פסוק|והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד|ישעיהו|יא|י}}. לא מלחמה בין שני כוחות מתנגדים כי אם מנוחה שלמה, שהוא הכבוד היותר עליון ונישא. אמנם עוונותינו הטו אלה, שנתחלקה מלכות בית דוד וכל אחד מן הכוחות השונים, שהיו ראויים להתאחד דווקא, התחיל להתפתח בפ&quot;ע, כאילו דבר אין לו עם משנהו, ומזה יצא מה שיצא להפסד כללי לשני העניינים בעונותינו הרבים.

===חילוק הממלכה===
אפרים, שנוסד ע&quot;י ירבעם שהופקד מתחילה על סבל בית יוסף מפני כשרונו המעשי, {{פסוק|וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף|מלכים א|יא|כח}}, פנה לגמרי מהקדושה העליונה המיוחדת לישראל, {{פסוק|ואותי השלכת אחרי גוך}} {{שם|מלכים א|יד|ט}}. ומזה יצא הסילון הממאיר, חטא עבודה זרה שגרם להתפתחות הנטיה של השווי שיש בישראל לעמים לצד הרע והגרעון, עד מידת {{פסוק|אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ח}}. ויהודה, בחסור לו הצד המעודדו בחומריותו, היה צריך להשלמה רוחנית גדולה ואדירה שתספיק להמציא גם כן את הצד החסר החומרי, וכיון שלא עלה למעלה זו נתבזבז הכוח הרוחני גם כן עד שלא החזיק מעמד ו{{פסוק|כשל גם יהודה עמם|הושע|ה|ה}} ו{{פסוק|לשונם ומעלליהם אל ד' למרות עני כבודו|ישעיהו|ג|ח}}. והנה גם אחרי הפירוד, אם היו על כל פנים מתאחדים לדעת שכל אחד יסגל לו את נטייתו הפרטית אבל באופן שיקבלו זה מזה את הצדדים הטובים – ויהודה יקבל מאפרים את הדרכים והנטיות המוכשרות בו לשכלול האומה בתוקף חומריותה ואנושיותה הכללית, ואפרים יקבל מיהודה את הכוח העליון המיוחד לישראל בדרכי קדושה, מתורה ומִדות קדושות והכשרה לנבואה ורוח־הקודש למיוחדים לזה – היה המחץ הולך ומתרפא.

אלא שכיון שנחלקו חלוק ממלכה, ועל־ידי ההשפעה המאחדת הלא הדבר מחוייב שהצד הגובר יהיה לו המצב העליון הרוחני המיוחד לישראל, שהיא הנשמה המאחדת ומחיה את הגוף, וזה לא רצה ירבעם, על־כן היתה התכנית הפנימית של ציור אפשרות ההתאחדות עם המניעה מצד חפץ ההתנשאות שלא במשפט: מה שאמרו חז&quot;ל שתפסו הקב&quot;ה לירבעם בבגדו ואמר לו &quot;חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן־עדן&quot; {{הפניה-גמ1|סנהדרין|קב|א}}, יחדיו תשכללו את האומה הישראלית להביאה לתכליתה להיות לעם לד' א־להי ישראל, להיות גם־כן ראויה להיות לאור גויים, שהצדדים השווים לכל האדם אשר על פני האדמה גם־כן ראויים להיכנס בבניין. אמנם על שאלת &quot;מי בראש&quot; מוכרחת התשובה לבֹא &quot;בן ישי בראש&quot;, כי מבלעדי הכרת השליטה העליונה של הצד הרוחני, {{פסוק|כי חלק ד' עמו, יעקב חבל נחלתו|דברים|לב|ט}}, אז אפסה כל תעודה לישראל, חלילה, והנם המעט מכל העמים, וראויים יותר מכולם להרס וכליון, חלילה, אבל שרירות הלב גרמה שאמר &quot;א&quot;ה לא בעינא&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קב א|סנהדרין שם]])&lt;/small&gt;, ומזה נמשכה השלשלת של צרותיהן של ישראל ופיזורם, ותכלית מרוק הגלות עד עת קץ.

על־כן עומד בכל משך זמן הגלות המצב הכללי של האומה בדרך ניגודי של אלה שני הכוחות. שלפעמים מתגלה נטיה לחוזק הלאומי החמרי ויתר הצרכים האנושיים הכוללים, שנובע בעיקרו מיסוד הנטיה המיוחדת ליוסף ואפרים, ולפעמים מתנערת הנטיה הרוחנית לקיומה של תורה והפרחת הצד הרוחני המיוחד לישראל, להרים קרן ביראת ד', באהבתו, ובאהבתה של תורה ודרכיה.

===חבלי משיח===
ובאשר ש{{פסוק|כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול|תהלים|קמא|ז}}, והכוח המאחד המקיף את פועלי הנטיות ליסוד אחד, להיות משפיעים ומושפעים ביחד, כל אחד לפי ערכו, ולאחד ההנהגה בהגברת הצד הרוחני, באופן שהוא יהיה המחזק והנותן חיים לכל יתר החלקים, ככוח חיי הנשמה המחיה את הגוף לכל חלקיו; ובאשר אי אפשר לאומתנו שתבוא לתעודתה הרוממה לשאת בגאון עז שם ד' הנקרא עליה כי־אם בהשתלמה בתכלית ההכשר בשני חלקיה: הכללי – חלק יוסף, והפרטי – חלק יהודה, מלכות בית דוד, שמחוזק כֹחו הפרטי כולל הוא גם־כן את הצד הכללי, {{פסוק|אדמוני עם יפה עינים|שמואל א|טז|יב}} – הנה מתנערים באומה כֹחות לכל צד.

וכמו שהכֹחות המגבירות את הרוחניות הם מכשירים למידת משיח בן דוד, שהתעודה התכליתית היא עיקרו ויסודו – כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי־אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים עמה כל הקניינים החומריים הנדרשים לאומה שלמה ומשוכללת – כן ההתנערות לבקש חוזק לאומי חמרי ויתר מכשירי החיים הכלליים, הם הכשרת משיח בן יוסף. וכשהם משמשים בערבוביא מצרת הגלות ומקוצר הדעות ופיזור הכוחות – הם חבלי משיח, הכוללים חבלי שני משיחים, {{פסוק|אשר חרפו אויביך ד', אשר חרפו עקבות משיחך|תהלים|פט|נב}}, שתי העקבות של תרין משיחין.

והנה, פעולת משיח בן יוסף, שתהיה ההכשרה הכוללת – אף על פי שודאי תהיה עם זה ממולאת בדעת ויראת ד' שנמצאת הרבה גם־כן – לתכלית הכשרת כלל האנושיות, מכל־מקום, כיון שהיסוד העיקרי המרובה באיכותו, שהוא התיחדות הצורה הפרטית הישראלית בהתגברה אינו בולט בו כל־כך – אי־אפשר לו להתקיים, על־כן עתיד משיח בן יוסף להיות נהרג. אמנם כשיהרג יכירו הכל העיוות: שאמנם לא היה הדור ראוי להכיר הערך של הנטיה לתגבורת כוללת, איך לקבל ממנה רק הטוב, ואת הטוב באמת לקבל, ולשעבדה לתוקף הצד העליון שבתעודת ישראל – למשיחות בן דוד, {{פסוק|וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור|זכריה|יב|י}}.

המספד הוא ההתרגשות לשעתה ממחזה מדאיב, המכניס קודר ויאוש בלב, דומה כמספד על היחיד שאין תקוה נשקפת להבנות עוד, כמו הורים זקנים שאבדו את בנם יחידם, לא עלינו. אמנם המרירות היא באה כבר בסיוע השכל המתבונן את ערך המצב; השכל ישכיל כי אמנם כוח האומה בכללה מוציא מכללה נשמת המשיחין. על־כן, אמנם במרירות אבידת הבכור, המזדמן לרוב אצל הורים צעירים שלא חונכו בדעת גידול בנים, ומחסרון הכרה לא שמרום כראוי ממחלה, ועל־כן מתו – כן האומה מתבוננת כי לא הכירה את ערך הנטיה של ההשתלמות הכללית איך להשתמש בה בתור דבר גדול, המצטרף ומסתעף ליסוד התכלית העליון, שעמו היתה התעודה הלאומית מתמלאת, וממילא היתה זוכה לקיום והצלחה של הפרחה.

והנה, כל זמן שמתדמה – מפני הפירוד השורר בגלות – ששני הכוחות הם באמת נפרדים זה מזה, עד שמי שנחלץ והגביר את הצד הכללי באומה נעשה בעונותינו הרבים צר ואויב לתורה ולקיום המצוות, וכל דרכי הקדושה המיוחדים לסגולת ישראל הפרטית, וכן מי ששם מגמתו ליסוד ההתיחדות הישראלית נעשה ע&quot;י זה עצמו מנגד ומפריע לכל תיקון חומרי כללי – שעי&quot;ז מעבר מזה נעשה פרצים, ומעבר מזה מתגלה חולשה ועצבות ודכאות לב – אמנם אחרי הנסיון האחרון של סיבת מניעת הקיום של משיח בן יוסף יתבוננו הכל שבאמת אין כאן כֹחות מתנגדות, ושראוי להכניס הכל בחוברת אחת, ולסדר דרכי האומה באופן שכל שכלול כללי יהיה בסיס לשכלול הישראלי המיוחד, ותהיה ההכרה בחסרון ההצטרפות משני הצדדים – בין מן הנוטים אחרי החומריות והכלליות, בין מהנוטים אחרי הרוחניות והפרטיות. על כן יהיה המספד גדול מב' הצדדים, שיכירו שיש טעות ביסוד הנטיות שהן בנויות להיות מתאחדים, וכל־כך גרמו קלקולים בנטותם לפירוד, לחבל איש מעשה רעהו. 

והנה התכונה של החִבה הלאומית נתגלתה באחאב שחִבב מאד את ישראל, ואחז מעשה אבותיו עמרי שהוסיף עיר אחת בארץ־ישראל &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt;, ו&quot;דורשי רשומות אמרו כולם באים לחיי העולם‏־הבא, 'לי גלעד', זה אחאב שנפל בגלעד&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קד ב|שם קד:]])&lt;/small&gt;, שהיה מעמיד פנים במלחמה, גם אחר שנחתו בו החצים, כדי שלא להבעית את ישראל &lt;small&gt;([[מועד קטן כח ב|מועד קטן כח:]])&lt;/small&gt;. אומץ רוח כזה בא מאהבה יתירה ונפלאה, גם כיבד את התורה &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt; מפני שעכ&quot;פ שמר את כבוד האומה כלפי חוץ, לפני בן הדד, ועכ&quot;ז לא הכיר ערכה של תורה וקדושת השי&quot;ת המיוחדת שבה כל יתרונם של ישראל. ע&quot;כ הלך בדרכי איזבל ובחוקות התועבות של גויי הארץ לפי המידה שהיתה שולטת אז ברוח הזמן. לעומת זה יאשיהו הגביר את הצד הרוחני עד אין דומה בכל המלכים כעדות הכתוב, {{פסוק|וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו|מלכים ב|כג|כה}}, עד שלא רצה כלל להיות יחס ישראל עם אומות העולם, ובזה ויתר ע&quot;ד ירמיהו הנביא שצוה מפי ד' להניח לעבור בארץ ישראל את חיל מצרים. ע&quot;כ באחאב ויאשיהו התכנסו ב' הנקודות, של יוסף ושל יהודה, כח משיח בן יוסף ובן דוד.

ע&quot;כ בהסרת העיוות הבא מחסרון הכנת האומה, שלא תשתמש בכוחותיה המתגלים ביחידי הסגולה לטובה כראוי, לעת קץ הכיר כי היה אפשר לאחד ב' הכוחות יחד בהיות ההכרה שלמה, א&quot;כ יגדל ההספד בצירוף ב' הנטיות. כפי תכלית רחוקן בפועל, כן תהיה קרבתן והכרת זיקוקן זה לזה, ויכפל כמספד אחאב ויאשיהו גם יחד, לתן לקח להבא לאחד את הכוחות, להשכיל להעמידם במערכה הגונה המביאה לטובה כללית. והנה באמת כ&quot;ז הפירוד, שהאומה אינה מוכשרת לאחד הכוחות, וכ&quot;א מחליש את חברו, ההנהגה הולכת שאין כל נפש מסוגלת לקבל כי אם נטיה אחת, ע&quot;כ לפעמים יבוא הפסד מוסרי או מדעי אם נעמול להכניס ב' הנטיות בבת אחת. אבל ההתפרדות העמוקה, הלא היא שורש המחלוקת בישראל, ע&quot;כ אע&quot;פ שהנביא דיבר ברמז, מ&quot;מ תרגם יונתן בן עוזיאל וגילה הדבר יותר, ועי&quot;ז נזדעזעה ארץ ישראל ת&quot;פ על ת' פרסה, כי כ&quot;ז שלא הוכשר הדור להשוות הנטיות ולכוללם, כ&quot;א נכוה מחברו. ומ&quot;מ התחזק יונתן בן עוזיאל ואמר &quot;גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד ב&quot;א עשיתי כ&quot;א שלא ירבה מחלוקת בישראל&quot;, והפתח השכלי יכשיר הדעות לבקש עצות איך ללכת בעקבות שתי ההכנות, ששתיהן נחוצות.

===איחוד הכוחות===
והנה, בתור עקבא דמשיח בן יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים, להשכיל מעבר מזה איך שההכשר הכללי לישראל אינו כ&quot;א בסיס ליסודו המיוחד, וע&quot;כ צריך שתהיה ההנהגה מכוונת לתכלית ההתעלות המיוחדת, ולהיות מושפעת הרבה מהסגולה של יחידי הדור צדיקים וחכמי תורה, ולעומת זה ההכרה שהחפץ לחזקם של ישראל והתנערותם בתור אומה חיה, עם כל צרכיה החומריים, שהוא דבר נכון כשמצטרף לכל התכונה הראויה, גרמה עד כה שלא הצליחה במעשיה, עד שחסרון ההצלחה גרם לסכסוכי דעות וריב אחים, שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד ש{{ב|המנהיג הראשי|רומז להרצל}} נפל חלל מעוצר רעה ויגון.

ע&quot;כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה, לשמח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל באומה, ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל, כי אם הכשר הגון כשיגודל ע&quot;פ דרכו, וכשאינו מתנהל למטרת ההכנעה לצד הרוחני והשאיפה אליו, הלא ערכו נחשב כערך מלכות אפרים שנעשו {{פסוק|עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ה}}, מפני ש־{{פסוק|עזבו מקור מים חיים|ירמיהו|ב|יג}} ו־{{פסוק|מצרים קראו אשור הלכו|הושע|ז|יא}}. ע&quot;כ תהיה תועלת המרירות שראוי ג&quot;כ למי שנוכל לחשבו בתור עקבא למשיח בן יוסף, מצד השפעתו על החפץ הגדול הכללי של תחית האומה במובן החומרי והכללי, מ&quot;מ אם לא היה כח זה נעזב, לא מצד התגברות ההפקרות ושנאת התורה בעונותינו הרבים, עד שמתגרשים יראי ד' וחושבי שמו מנחלת התנועה, ולעומת זה מחסרון אומץ הלב לבקש שכל כח שהוא מצד עצמו טוב יתחזק, ואם חסר לו השלמתו הרוחנית, עלינו להשתדל על התרבות אור הדעת ויראת ד' במעלה רמה, עד שיוכל לכבוש ביותר כח חיים אדיר ולהבנות ממנו, אז יתקים בנו מקרא שכתוב {{פסוק|ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי|ישעיהו|מו|יג}} כי הכנת התשובה הלא צריכה להיות מצדנו, ואין התשובה מתקימת באמת, כ&quot;א כשהכוחות המצויות באומה ושאפשר להם להיות נמצאים, יהיו בכל תקפם, ועם עז החיים יהיו מוסבים אל הטוב, ואז נהיה מוכשרים לחפץ העליון להיות {{פסוק|עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקים|ישעיהו|סב|ג}}.

ורב יוסף עצמו, שאמר שעמד על מקרא זה ע&quot;י תרגומו, קבל ע&quot;ע לראות בחבלי משיח, תחת אשר אחרים מחכמי ישראל אמרו &quot;ייתי ולא אחמיניה&quot; בתגבורת החבלים הרוחניים, שבהכרח יבואו בתגבורת התביעות לבצר את החומריות שנעזבה הרבה במשך הגלות, שעיקרו בא לחזק ולהציל את הרוחניות, &quot;לכלא הפשע ולהתם חטאות&quot; ע&quot;כ אמר &quot;ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה&quot;.

&quot;חמריה&quot; הנטיה לעניני החומר הלאומי הוא ג&quot;כ מחשיך ומונע, לפי המצב הנהוג, את ההתעלות הרוחנית. אמנם אם לא היתה הנטיה יוצאת בזעף גדול, עד כדי להתפשט בנטיה חומרית יתירה ובלתי הגונה כלל לישראל, היה נח לקבלה, ואם לא הנטיה הקיצונה, לא היה רוח התורה מעיק לה, ולא היתה יוצאת התנגדות חצפנית על יסודה של תורה, לבקש לסמות עינו של עולם. אבל הכופתא, הנטיות הגסות שהן חרפת האדם גם באומות העולם, הם גורמות לעשות טולא להחשיך את המאורות הצחות השכליות הנובעים ממקורה של תורה. אמנם התחזק ר&quot;י שסוף כל אלה הוא להכנע מאורה של תורה ודעת אלקים, ע&quot;כ ייתיב בטולא דכופתא דחמריה, ובעצם חושך הצל, השית כליל צילו בתוך צהרים, ידליק הוא נר מצוה ואור תורה, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ויהפך ג&quot;כ הרע לטוב, והקללה לברכה. ע&quot;כ אמרו בזוהר בראשית ד&quot;רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא&quot;, כי יסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכחות היותר גסות לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל.

&lt;references/&gt;

&lt;center&gt;{{תוכן עניינים שטוח}}&lt;/center&gt;

[[קטגוריה:מאמרי הראי&quot;ה|המספד בירושלים]]
[[קטגוריה:נאומים בישראל]]
[[קטגוריה:ציונות]]</text>
      <sha1>4sa6okh3b307balfgx82gwhqwml16m0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025316</id>
      <parentid>3025306</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:32:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3025316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25909" sha1="i7v8znqvj3swi0nsdeyom7fxos9i4w5" xml:space="preserve">&lt;big&gt;'''[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;&lt;big&gt;'''בפטירת הד&quot;ר בנימין זאב הרצל ז&quot;ל,'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt; &lt;big&gt;כ' תמוז תרס&quot;ד&lt;/big&gt;

(סיני כרך מ&quot;ז)

===שני משיחים===
{{פסוק|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגדון|זכריה|יב|יא}}. חז&quot;ל אמרו שיונתן בן עוזיאל תרגם נביאים ונזדעזעה ארץ ישראל ד&quot;מ פרסה על ת&quot;פ. משום דאית מילי דלא מפרשן, והיינו האי קרא, דאמר רב יוסף דאלמלא תרגומי' לא ידע מאי הוא, ואמרו שעמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני שגליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא שלא תרבה מחלוקת בישראל. וצריך להבין מהו גודל ההסתר שיש בפסוק זה, שגילה תרגומו {{צ|כמספד אחאב דקטל יתיה הדדרמון, וכמספד יאשיהו דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו}}, ולמה היה זה סייג שלא ירבה מחלוקת בישראל, ומה יחש הוא לענין הסתרים המיוחסים לשם יתברך.

והנה חז&quot;ל אמרו שהספד זה יהיה על משיח בן יוסף שנהרג. וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא אחד יהיה לכולם, ודוד עבדי נשיא להם לעולם. אמנם כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה, ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו לשכללו ולפתחו וכן הכוחות המחזיקים כוח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה – ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכוחה האדיר את כל כוחות הגוף האמיצים והחזקים לתכלית השכל הטוב והטהור, חפץ העליון ברוך הוא בעולמו – כן הכין בישראל ביחוד שני אלה הכוחות; הכוח המקביל לערך הגוף האנושי השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הגדולות והקדושות שישראל מצויינים בהן, להיות עם קדוש לד' אלקי ישראל ולהיות גוי אחד בארץ לאור הגויים, והצד השני עצם הכוח לשכלול הרוחניות בעצמה. וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שוים להם בגופניות כאשר האדם שוה בכוח החיים שבו לאחד הבעלי חיים, והצד השני הוא העניין המתייחד לישראל עצמם שעל זה נאמר {{צ|ד' בדד ינחנו ובגויים לא יתחשב}} {{מקור|במדבר רבה כ יט}} מצד תורת ד' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש.

===יוסף ויהודה===
והנה מתחילה הוכנו ב' הכוחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל: אפרים ויהודה, שהוא כלל יוסף ויהודה. וכמו בתחילה מעשי אבות סימן לבנים יוסף היה המשביר, ששלח אותו אלקים לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר, לחם לפי הטף בעת שגם כן כל הארץ באו למצרים לשבור, והיה נבלע בין האומות וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים שיש יחש שיווי בין ישראל לעמים כולם, ומכל מקום ידע כוח קדושתו. ודוקא על ידי זה היתרון, אין עשו נופל כי אם ביד בניה של רחל, כענין מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא. ויהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד {{פסוק|היתה יהודה לקדשו|תהילים|קיד|ב}} ועל אוהל יוסף נאמר {{פסוק|אוהל שיכן באדם|תהילים|עח|ס}}. והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכוחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה. ואמרו ז&quot;ל במדרש שנאמר בדוד {{פסוק|אדמוני|שמואל א|טז|יב}} כמו שנאמר בעשו, אלא שנוסף בו {{פסוק|יפה עינים}} {{שם|שם=שמואל א טז יב}} ומדעת סנהדרין הורג. קיבוץ הגבורה החומרית וכל התלוי בה, לתוקף עם וממלכה גדולה ואדירה רבתי בגוים, עם העילוי הרוחני היותר מרום וקדוש.

ולולא שגרמו עוונות וישראל מאסו במלכות בית דוד עד שנחלקה האומה, עשרת השבטים שאפרים שהוא כוח יוסף בפ&quot;ע, ויהודה בפ&quot;ע, היה הכל מאוחד בכוח אחד על ידי {{פסוק|עץ יהודה|יחזקאל|לז|יט}} שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף, {{פסוק|ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה|תהלים|מז|ד}}. ועל ידי קיבוץ ב' הכוחות יחדיו היו שניהם מתעלים; הכוח החומרי היה מתעדן ומתקדש מצד קרבתו אל הקדושה המיוחדת לישראל, והכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר כדי לגלות הודו ותפארתו על ישראל, עד שקרני הודו היו מאירים גם כן על העולם כולו, וכמו שיהיה לעתיד לבוא {{פסוק|והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד|ישעיהו|יא|י}}. לא מלחמה בין שני כוחות מתנגדים כי אם מנוחה שלמה, שהוא הכבוד היותר עליון ונישא. אמנם עוונותינו הטו אלה, שנתחלקה מלכות בית דוד וכל אחד מן הכוחות השונים, שהיו ראויים להתאחד דווקא, התחיל להתפתח בפ&quot;ע, כאילו דבר אין לו עם משנהו, ומזה יצא מה שיצא להפסד כללי לשני העניינים בעונותינו הרבים.

===חילוק הממלכה===
אפרים, שנוסד ע&quot;י ירבעם שהופקד מתחילה על סבל בית יוסף מפני כשרונו המעשי, {{פסוק|וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף|מלכים א|יא|כח}}, פנה לגמרי מהקדושה העליונה המיוחדת לישראל, {{פסוק|ואותי השלכת אחרי גוך}} {{שם|מלכים א|יד|ט}}. ומזה יצא הסילון הממאיר, חטא עבודה זרה שגרם להתפתחות הנטיה של השווי שיש בישראל לעמים לצד הרע והגרעון, עד מידת {{פסוק|אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ח}}. ויהודה, בחסור לו הצד המעודדו בחומריותו, היה צריך להשלמה רוחנית גדולה ואדירה שתספיק להמציא גם כן את הצד החסר החומרי, וכיון שלא עלה למעלה זו נתבזבז הכוח הרוחני גם כן עד שלא החזיק מעמד ו{{פסוק|כשל גם יהודה עמם|הושע|ה|ה}} ו{{פסוק|לשונם ומעלליהם אל ד' למרות עני כבודו|ישעיהו|ג|ח}}. והנה גם אחרי הפירוד, אם היו על כל פנים מתאחדים לדעת שכל אחד יסגל לו את נטייתו הפרטית אבל באופן שיקבלו זה מזה את הצדדים הטובים – ויהודה יקבל מאפרים את הדרכים והנטיות המוכשרות בו לשכלול האומה בתוקף חומריותה ואנושיותה הכללית, ואפרים יקבל מיהודה את הכוח העליון המיוחד לישראל בדרכי קדושה, מתורה ומִדות קדושות והכשרה לנבואה ורוח־הקודש למיוחדים לזה – היה המחץ הולך ומתרפא.

אלא שכיון שנחלקו חלוק ממלכה, ועל־ידי ההשפעה המאחדת הלא הדבר מחוייב שהצד הגובר יהיה לו המצב העליון הרוחני המיוחד לישראל, שהיא הנשמה המאחדת ומחיה את הגוף, וזה לא רצה ירבעם, על־כן היתה התכנית הפנימית של ציור אפשרות ההתאחדות עם המניעה מצד חפץ ההתנשאות שלא במשפט: מה שאמרו חז&quot;ל שתפסו הקב&quot;ה לירבעם בבגדו ואמר לו &quot;חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן־עדן&quot; {{הפניה-גמ1|סנהדרין|קב|א}}, יחדיו תשכללו את האומה הישראלית להביאה לתכליתה להיות לעם לד' א־להי ישראל, להיות גם־כן ראויה להיות לאור גויים, שהצדדים השווים לכל האדם אשר על פני האדמה גם־כן ראויים להיכנס בבניין. אמנם על שאלת &quot;מי בראש&quot; מוכרחת התשובה לבֹא &quot;בן ישי בראש&quot;, כי מבלעדי הכרת השליטה העליונה של הצד הרוחני, {{פסוק|כי חלק ד' עמו, יעקב חבל נחלתו|דברים|לב|ט}}, אז אפסה כל תעודה לישראל, חלילה, והנם המעט מכל העמים, וראויים יותר מכולם להרס וכליון, חלילה, אבל שרירות הלב גרמה שאמר &quot;א&quot;ה לא בעינא&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קב א|סנהדרין שם]])&lt;/small&gt;, ומזה נמשכה השלשלת של צרותיהן של ישראל ופיזורם, ותכלית מרוק הגלות עד עת קץ.

על־כן עומד בכל משך זמן הגלות המצב הכללי של האומה בדרך ניגודי של אלה שני הכוחות. שלפעמים מתגלה נטיה לחוזק הלאומי החמרי ויתר הצרכים האנושיים הכוללים, שנובע בעיקרו מיסוד הנטיה המיוחדת ליוסף ואפרים, ולפעמים מתנערת הנטיה הרוחנית לקיומה של תורה והפרחת הצד הרוחני המיוחד לישראל, להרים קרן ביראת ד', באהבתו, ובאהבתה של תורה ודרכיה.

===חבלי משיח===
ובאשר ש{{פסוק|כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול|תהלים|קמא|ז}}, והכוח המאחד המקיף את פועלי הנטיות ליסוד אחד, להיות משפיעים ומושפעים ביחד, כל אחד לפי ערכו, ולאחד ההנהגה בהגברת הצד הרוחני, באופן שהוא יהיה המחזק והנותן חיים לכל יתר החלקים, ככוח חיי הנשמה המחיה את הגוף לכל חלקיו; ובאשר אי אפשר לאומתנו שתבוא לתעודתה הרוממה לשאת בגאון עז שם ד' הנקרא עליה כי־אם בהשתלמה בתכלית ההכשר בשני חלקיה: הכללי – חלק יוסף, והפרטי – חלק יהודה, מלכות בית דוד, שמחוזק כֹחו הפרטי כולל הוא גם־כן את הצד הכללי, {{פסוק|אדמוני עם יפה עינים|שמואל א|טז|יב}} – הנה מתנערים באומה כֹחות לכל צד.

וכמו שהכֹחות המגבירות את הרוחניות הם מכשירים למידת משיח בן דוד, שהתעודה התכליתית היא עיקרו ויסודו – כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי־אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים עמה כל הקניינים החומריים הנדרשים לאומה שלמה ומשוכללת – כן ההתנערות לבקש חוזק לאומי חמרי ויתר מכשירי החיים הכלליים, הם הכשרת משיח בן יוסף. וכשהם משמשים בערבוביא מצרת הגלות ומקוצר הדעות ופיזור הכוחות – הם חבלי משיח, הכוללים חבלי שני משיחים, {{פסוק|אשר חרפו אויביך ד', אשר חרפו עקבות משיחך|תהלים|פט|נב}}, שתי העקבות של תרין משיחין.

והנה, פעולת משיח בן יוסף, שתהיה ההכשרה הכוללת – אף על פי שודאי תהיה עם זה ממולאת בדעת ויראת ד' שנמצאת הרבה גם־כן – לתכלית הכשרת כלל האנושיות, מכל־מקום, כיון שהיסוד העיקרי המרובה באיכותו, שהוא התיחדות הצורה הפרטית הישראלית בהתגברה אינו בולט בו כל־כך – אי־אפשר לו להתקיים, על־כן עתיד משיח בן יוסף להיות נהרג. אמנם כשיהרג יכירו הכל העיוות: שאמנם לא היה הדור ראוי להכיר הערך של הנטיה לתגבורת כוללת, איך לקבל ממנה רק הטוב, ואת הטוב באמת לקבל, ולשעבדה לתוקף הצד העליון שבתעודת ישראל – למשיחות בן דוד, {{פסוק|וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור|זכריה|יב|י}}.

המספד הוא ההתרגשות לשעתה ממחזה מדאיב, המכניס קודר ויאוש בלב, דומה כמספד על היחיד שאין תקוה נשקפת להבנות עוד, כמו הורים זקנים שאבדו את בנם יחידם, לא עלינו. אמנם המרירות היא באה כבר בסיוע השכל המתבונן את ערך המצב; השכל ישכיל כי אמנם כוח האומה בכללה מוציא מכללה נשמת המשיחין. על־כן, אמנם במרירות אבידת הבכור, המזדמן לרוב אצל הורים צעירים שלא חונכו בדעת גידול בנים, ומחסרון הכרה לא שמרום כראוי ממחלה, ועל־כן מתו – כן האומה מתבוננת כי לא הכירה את ערך הנטיה של ההשתלמות הכללית איך להשתמש בה בתור דבר גדול, המצטרף ומסתעף ליסוד התכלית העליון, שעמו היתה התעודה הלאומית מתמלאת, וממילא היתה זוכה לקיום והצלחה של הפרחה.

והנה, כל זמן שמתדמה – מפני הפירוד השורר בגלות – ששני הכוחות הם באמת נפרדים זה מזה, עד שמי שנחלץ והגביר את הצד הכללי באומה נעשה בעונותינו הרבים צר ואויב לתורה ולקיום המצוות, וכל דרכי הקדושה המיוחדים לסגולת ישראל הפרטית, וכן מי ששם מגמתו ליסוד ההתיחדות הישראלית נעשה ע&quot;י זה עצמו מנגד ומפריע לכל תיקון חומרי כללי – שעי&quot;ז מעבר מזה נעשה פרצים, ומעבר מזה מתגלה חולשה ועצבות ודכאות לב – אמנם אחרי הנסיון האחרון של סיבת מניעת הקיום של משיח בן יוסף יתבוננו הכל שבאמת אין כאן כֹחות מתנגדות, ושראוי להכניס הכל בחוברת אחת, ולסדר דרכי האומה באופן שכל שכלול כללי יהיה בסיס לשכלול הישראלי המיוחד, ותהיה ההכרה בחסרון ההצטרפות משני הצדדים – בין מן הנוטים אחרי החומריות והכלליות, בין מהנוטים אחרי הרוחניות והפרטיות. על כן יהיה המספד גדול מב' הצדדים, שיכירו שיש טעות ביסוד הנטיות שהן בנויות להיות מתאחדים, וכל־כך גרמו קלקולים בנטותם לפירוד, לחבל איש מעשה רעהו. 

והנה התכונה של החִבה הלאומית נתגלתה באחאב שחִבב מאד את ישראל, ואחז מעשה אבותיו עמרי שהוסיף עיר אחת בארץ־ישראל &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt;, ו&quot;דורשי רשומות אמרו כולם באים לחיי העולם‏־הבא, 'לי גלעד', זה אחאב שנפל בגלעד&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קד ב|שם קד:]])&lt;/small&gt;, שהיה מעמיד פנים במלחמה, גם אחר שנחתו בו החצים, כדי שלא להבעית את ישראל &lt;small&gt;([[מועד קטן כח ב|מועד קטן כח:]])&lt;/small&gt;. אומץ רוח כזה בא מאהבה יתירה ונפלאה, גם כיבד את התורה &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt; מפני שעכ&quot;פ שמר את כבוד האומה כלפי חוץ, לפני בן הדד, ועכ&quot;ז לא הכיר ערכה של תורה וקדושת השי&quot;ת המיוחדת שבה כל יתרונם של ישראל. ע&quot;כ הלך בדרכי איזבל ובחוקות התועבות של גויי הארץ לפי המידה שהיתה שולטת אז ברוח הזמן. לעומת זה יאשיהו הגביר את הצד הרוחני עד אין דומה בכל המלכים כעדות הכתוב, {{פסוק|וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו|מלכים ב|כג|כה}}, עד שלא רצה כלל להיות יחס ישראל עם אומות העולם, ובזה ויתר ע&quot;ד ירמיהו הנביא שצוה מפי ד' להניח לעבור בארץ ישראל את חיל מצרים. ע&quot;כ באחאב ויאשיהו התכנסו ב' הנקודות, של יוסף ושל יהודה, כח משיח בן יוסף ובן דוד.

ע&quot;כ בהסרת העיוות הבא מחסרון הכנת האומה, שלא תשתמש בכוחותיה המתגלים ביחידי הסגולה לטובה כראוי, לעת קץ הכיר כי היה אפשר לאחד ב' הכוחות יחד בהיות ההכרה שלמה, א&quot;כ יגדל ההספד בצירוף ב' הנטיות, כפי תכלית רחוקן בפועל, כן תהיה קרבתן והכרת זיקוקן זה לזה, ויכפל כמספד אחאב ויאשיהו גם יחד, לתן לקח להבא לאחד את הכוחות, להשכיל להעמידם במערכה הגונה המביאה לטובה כללית. והנה באמת כ&quot;ז הפירוד, שהאומה אינה מוכשרת לאחד הכוחות, וכ&quot;א מחליש את חברו, ההנהגה הולכת שאין כל נפש מסוגלת לקבל כי־אם נטיה אחת, ע&quot;כ לפעמים יבוא הפסד מוסרי או מדעי אם נעמול להכניס ב' הנטיות בבת אחת. אבל ההתפרדות העמוקה, הלא היא שורש המחלוקת בישראל, ע&quot;כ אע&quot;פ שהנביא דִבּר ברמז, מ&quot;מ תרגם יונתן בן עוזיאל וגילה הדבר יותר, ועי&quot;ז נזדעזעה ארץ ישראל ת&quot;פ על ת' פרסה, כי כ&quot;ז שלא הוכשר הדור להשוות הנטיות ולכוללם, כ&quot;א נכוה מחברו. ומ&quot;מ התחזק יונתן בן עוזיאל ואמר &quot;גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד ב&quot;א עשיתי כ&quot;א שלא ירבה מחלוקת בישראל&quot;, והפתח השכלי יכשיר הדעות לבקש עצות איך ללכת בעקבות שתי ההכנות, ששתיהן נחוצות.

===איחוד הכוחות===
והנה, בתור עקבא דמשיח בן יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים, להשכיל מעבר מזה איך שההכשר הכללי לישראל אינו כ&quot;א בסיס ליסודו המיוחד, וע&quot;כ צריך שתהיה ההנהגה מכוונת לתכלית ההתעלות המיוחדת, ולהיות מושפעת הרבה מהסגולה של יחידי הדור צדיקים וחכמי תורה, ולעומת זה ההכרה שהחפץ לחזקם של ישראל והתנערותם בתור אומה חיה, עם כל צרכיה החומריים, שהוא דבר נכון כשמצטרף לכל התכונה הראויה, גרמה עד כה שלא הצליחה במעשיה, עד שחסרון ההצלחה גרם לסכסוכי דעות וריב אחים, שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד ש{{ב|המנהיג הראשי|רומז להרצל}} נפל חלל מעוצר רעה ויגון.

ע&quot;כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה, לשמֹח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל באומה, ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל, כי אם הכשר הגון כשיגודל ע&quot;פ דרכו, וכשאינו מתנהל למטרת ההכנעה לצד הרוחני והשאיפה אליו, הלא ערכו נחשב כערך מלכות אפרים שנעשו {{פסוק|עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ה}}, מפני ש־{{פסוק|עזבו מקור מים חיים|ירמיהו|ב|יג}} ו־{{פסוק|מצרים קראו אשור הלכו|הושע|ז|יא}}. ע&quot;כ תהיה תועלת המרירות שראוי ג&quot;כ למי שנוכל לחשבו בתור עקבא למשיח בן יוסף, מצד השפעתו על החפץ הגדול הכללי של תחית האומה במובן החומרי והכללי, מ&quot;מ אם לא היה כח זה נעזב, לא מצד התגברות ההפקרות ושנאת התורה בעונותינו הרבים, עד שמתגרשים יראי ד' וחושבי שמו מנחלת התנועה, ולעומת זה מחסרון אומץ הלב לבקש שכל כח שהוא מצד עצמו טוב יתחזק, ואם חסר לו השלמתו הרוחנית, עלינו להשתדל על התרבות אור הדעת ויראת ד' במעלה רמה, עד שיוכל לכבוש ביותר כח חיים אדיר ולהבנות ממנו, אז יתקים בנו מקרא שכתוב {{פסוק|ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי|ישעיהו|מו|יג}} כי הכנת התשובה הלא צריכה להיות מצדנו, ואין התשובה מתקימת באמת, כ&quot;א כשהכוחות המצויות באומה ושאפשר להם להיות נמצאים, יהיו בכל תקפם, ועם עז החיים יהיו מוסבים אל הטוב, ואז נהיה מוכשרים לחפץ העליון להיות {{פסוק|עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקים|ישעיהו|סב|ג}}.

ורב יוסף עצמו, שאמר שעמד על מקרא זה ע&quot;י תרגומו, קבל ע&quot;ע לראות בחבלי משיח, תחת אשר אחרים מחכמי ישראל אמרו &quot;ייתי ולא אחמיניה&quot; בתגבורת החבלים הרוחניים, שבהכרח יבואו בתגבורת התביעות לבצר את החומריות שנעזבה הרבה במשך הגלות, שעיקרו בא לחזק ולהציל את הרוחניות, &quot;לכלא הפשע ולהתם חטאות&quot; ע&quot;כ אמר &quot;ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה&quot;.

&quot;חמריה&quot; הנטיה לעניני החומר הלאומי הוא ג&quot;כ מחשיך ומונע, לפי המצב הנהוג, את ההתעלות הרוחנית. אמנם אם לא היתה הנטיה יוצאת בזעף גדול, עד כדי להתפשט בנטיה חומרית יתירה ובלתי הגונה כלל לישראל, היה נח לקבלה, ואם לא הנטיה הקיצונה, לא היה רוח התורה מעיק לה, ולא היתה יוצאת התנגדות חצפנית על יסודה של תורה, לבקש לסמות עינו של עולם. אבל הכופתא, הנטיות הגסות שהן חרפת האדם גם באומות העולם, הם גורמות לעשות טולא להחשיך את המאורות הצחות השכליות הנובעים ממקורה של תורה. אמנם התחזק ר&quot;י שסוף כל אלה הוא להכנע מאורה של תורה ודעת אלקים, ע&quot;כ ייתיב בטולא דכופתא דחמריה, ובעצם חושך הצל, השית כליל צילו בתוך צהרים, ידליק הוא נר מצוה ואור תורה, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ויהפך ג&quot;כ הרע לטוב, והקללה לברכה. ע&quot;כ אמרו בזוהר בראשית ד&quot;רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא&quot;, כי יסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכחות היותר גסות לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל.

&lt;references/&gt;

&lt;center&gt;{{תוכן עניינים שטוח}}&lt;/center&gt;

[[קטגוריה:מאמרי הראי&quot;ה|המספד בירושלים]]
[[קטגוריה:נאומים בישראל]]
[[קטגוריה:ציונות]]</text>
      <sha1>i7v8znqvj3swi0nsdeyom7fxos9i4w5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025330</id>
      <parentid>3025316</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:46:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3025330</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25949" sha1="fcgd5x41zfr6iqfz7lag5ytaicb36g7" xml:space="preserve">&lt;big&gt;'''[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;&lt;big&gt;'''בפטירת הד&quot;ר בנימין זאב הרצל ז&quot;ל,'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt; &lt;big&gt;כ' תמוז תרס&quot;ד&lt;/big&gt;

(סיני כרך מ&quot;ז)

===שני משיחים===
{{פסוק|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגדון|זכריה|יב|יא}}. חז&quot;ל אמרו שיונתן בן עוזיאל תרגם נביאים ונזדעזעה ארץ ישראל ד&quot;מ פרסה על ת&quot;פ. משום דאית מילי דלא מפרשן, והיינו האי קרא, דאמר רב יוסף דאלמלא תרגומי' לא ידע מאי הוא, ואמרו שעמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני שגליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא שלא תרבה מחלוקת בישראל. וצריך להבין מהו גודל ההסתר שיש בפסוק זה, שגילה תרגומו {{צ|כמספד אחאב דקטל יתיה הדדרמון, וכמספד יאשיהו דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו}}, ולמה היה זה סייג שלא ירבה מחלוקת בישראל, ומה יחש הוא לענין הסתרים המיוחסים לשם יתברך.

והנה חז&quot;ל אמרו שהספד זה יהיה על משיח בן יוסף שנהרג. וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא אחד יהיה לכולם, ודוד עבדי נשיא להם לעולם. אמנם כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה, ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו לשכללו ולפתחו וכן הכוחות המחזיקים כוח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה – ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכוחה האדיר את כל כוחות הגוף האמיצים והחזקים לתכלית השכל הטוב והטהור, חפץ העליון ברוך הוא בעולמו – כן הכין בישראל ביחוד שני אלה הכוחות; הכוח המקביל לערך הגוף האנושי השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הגדולות והקדושות שישראל מצויינים בהן, להיות עם קדוש לד' אלקי ישראל ולהיות גוי אחד בארץ לאור הגויים, והצד השני עצם הכוח לשכלול הרוחניות בעצמה. וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שוים להם בגופניות כאשר האדם שוה בכוח החיים שבו לאחד הבעלי חיים, והצד השני הוא העניין המתייחד לישראל עצמם שעל זה נאמר {{צ|ד' בדד ינחנו ובגויים לא יתחשב}} {{מקור|במדבר רבה כ יט}} מצד תורת ד' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש.

===יוסף ויהודה===
והנה מתחילה הוכנו ב' הכוחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל: אפרים ויהודה, שהוא כלל יוסף ויהודה. וכמו בתחילה מעשי אבות סימן לבנים יוסף היה המשביר, ששלח אותו אלקים לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר, לחם לפי הטף בעת שגם כן כל הארץ באו למצרים לשבור, והיה נבלע בין האומות וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים שיש יחש שיווי בין ישראל לעמים כולם, ומכל מקום ידע כוח קדושתו. ודוקא על ידי זה היתרון, אין עשו נופל כי אם ביד בניה של רחל, כענין מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא. ויהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד {{פסוק|היתה יהודה לקדשו|תהילים|קיד|ב}} ועל אוהל יוסף נאמר {{פסוק|אוהל שיכן באדם|תהילים|עח|ס}}. והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכוחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה. ואמרו ז&quot;ל במדרש שנאמר בדוד {{פסוק|אדמוני|שמואל א|טז|יב}} כמו שנאמר בעשו, אלא שנוסף בו {{פסוק|יפה עינים}} {{שם|שם=שמואל א טז יב}} ומדעת סנהדרין הורג. קיבוץ הגבורה החומרית וכל התלוי בה, לתוקף עם וממלכה גדולה ואדירה רבתי בגוים, עם העילוי הרוחני היותר מרום וקדוש.

ולולא שגרמו עוונות, וישראל מאסו במלכות בית דוד עד שנחלקה האומה, עשרת השבטים שאפרים שהוא כוח יוסף בפ&quot;ע, ויהודה בפ&quot;ע, היה הכל מאוחד בכוח אחד על ידי {{פסוק|עץ יהודה|יחזקאל|לז|יט}} שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף, {{פסוק|ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה|תהלים|מז|ד}}. ועל ידי קיבוץ ב' הכוחות יחדיו היו שניהם מתעלים; הכוח החומרי היה מתעדן ומתקדש מצד קרבתו אל הקדושה המיוחדת לישראל, והכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר כדי לגלות הודו ותפארתו על ישראל, עד שקרני הודו היו מאירים גם כן על העולם כולו, וכמו שיהיה לעתיד לבוא {{פסוק|והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד|ישעיהו|יא|י}}. לא מלחמה בין שני כוחות מתנגדים כי אם מנוחה שלמה, שהוא הכבוד היותר עליון ונִשּא. אמנם עוונותינו {{פסוק|הטו אלה|ירמיהו|ה|כה}}, שנתחלקה מלכות בית דוד וכל אחד מן הכוחות השנים, שהיו ראויים להתאחד דווקא, התחיל להתפתח בפ&quot;ע, כאילו דבר אין לו עם משנהו, ומזה יצא מה שיצא להפסד כללי לשני העניינים בעונותינו הרבים.

===חילוק הממלכה===
אפרים, שנוסד ע&quot;י ירבעם שהופקד מתחילה על סבל בית יוסף מפני כשרונו המעשי, {{פסוק|וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף|מלכים א|יא|כח}}, פנה לגמרי מהקדושה העליונה המיוחדת לישראל, {{פסוק|ואותי השלכת אחרי גוך}} {{שם|מלכים א|יד|ט}}. ומזה יצא הסילון הממאיר, חטא עבודה זרה שגרם להתפתחות הנטיה של השווי שיש בישראל לעמים לצד הרע והגרעון, עד מידת {{פסוק|אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ח}}. ויהודה, בחסור לו הצד המעודדו בחומריותו, היה צריך להשלמה רוחנית גדולה ואדירה שתספיק להמציא גם כן את הצד החסר החמרי, וכיון שלא עלה למעלה זו נתבזבז הכוח הרוחני גם כן עד שלא החזיק מעמד ו־{{פסוק|כשל גם יהודה עמם|הושע|ה|ה}} ו{{פסוק|לשונם ומעלליהם אל ד' למרות עני כבודו|ישעיהו|ג|ח}}. והנה גם אחרי הפירוד, אם היו על כל פנים מתאחדים לדעת שכל אחד יסגל לו את נטייתו הפרטית, אבל באופן שיקבלו זה מזה את הצדדים הטובים – ויהודה יקבל מאפרים את הדרכים והנטיות המוכשרות בו לשכלול האומה בתוקף חומריותה ואנושיותה הכללית, ואפרים יקבל מיהודה את הכֹח העליון המיוחד לישראל בדרכי קדושה, מתורה ומִדות קדושות והכשרה לנבואה ורוח־הקודש למיוחדים לזה – היה המחץ הולך ומתרפא.

אלא שכיון שנחלקו חלוק ממלכה, ועל־ידי ההשפעה המאחדת הלא הדבר מחוייב שהצד הגובר יהיה לו המצב העליון הרוחני המיוחד לישראל, שהיא הנשמה המאחדת ומחיה את הגוף, וזה לא רצה ירבעם, על־כן היתה התכנית הפנימית של ציור אפשרות ההתאחדות עם המניעה מצד חפץ ההתנשאות שלא במשפט: מה שאמרו חז&quot;ל ש־&quot;תפסו הקב&quot;ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן־עדן&quot; {{הפניה-גמ1|סנהדרין|קב|א}}, יחדיו תשכללו את האומה הישראלית להביאה לתכליתה להיות לעם לד' א־להי ישראל, להיות גם־כן ראויה להיות לאור גויים, שהצדדים השווים לכל האדם אשר על פני האדמה גם־כן ראויים להִכּנס בבניין. אמנם על שאלת &quot;מי בראש&quot; מוכרחת התשובה לבֹא &quot;בן ישי בראש&quot;, כי מבלעדי הכרת השליטה העליונה של הצד הרוחני, {{פסוק|כי חלק ד' עמו, יעקב חבל נחלתו|דברים|לב|ט}}, אז אפסה כל תעודה לישראל, חלילה, והנם המעט מכל העמים, וראויים יותר מכולם להרס וכליון, חלילה, אבל שרירות הלב גרמה שאמר &quot;א&quot;ה לא בעינא&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קב א|סנהדרין שם]])&lt;/small&gt;, ומזה נמשכה השלשלת של צרותיהן של ישראל ופיזורם, ותכלית מרוק הגלות עד עת קץ.

על־כן עומד בכל משך זמן הגלות המצב הכללי של האומה בדרך ניגודי של אלה שני הכוחות. שלפעמים מתגלה נטיה לחוזק הלאומי החמרי ויתר הצרכים האנושיים הכוללים, שנובע בעיקרו מיסוד הנטיה המיוחדת ליוסף ואפרים, ולפעמים מתנערת הנטיה הרוחנית לקיומה של תורה והפרחת הצד הרוחני המיוחד לישראל, להרים קרן ביראת ד', באהבתו, ובאהבתה של תורה ודרכיה.

===חבלי משיח===
ובאשר ש{{פסוק|כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול|תהלים|קמא|ז}}, והכוח המאחד המקיף את פועלי הנטיות ליסוד אחד, להיות משפיעים ומושפעים ביחד, כל אחד לפי ערכו, ולאחד ההנהגה בהגברת הצד הרוחני, באופן שהוא יהיה המחזק והנותן חיים לכל יתר החלקים, ככוח חיי הנשמה המחיה את הגוף לכל חלקיו; ובאשר אי אפשר לאומתנו שתבוא לתעודתה הרוממה לשאת בגאון עז שם ד' הנקרא עליה כי־אם בהשתלמה בתכלית ההכשר בשני חלקיה: הכללי – חלק יוסף, והפרטי – חלק יהודה, מלכות בית דוד, שמחוזק כֹחו הפרטי כולל הוא גם־כן את הצד הכללי, {{פסוק|אדמוני עם יפה עינים|שמואל א|טז|יב}} – הנה מתנערים באומה כֹחות לכל צד.

וכמו שהכֹחות המגבירות את הרוחניות הם מכשירים למידת משיח בן דוד, שהתעודה התכליתית היא עיקרו ויסודו – כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי־אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים עמה כל הקניינים החומריים הנדרשים לאומה שלמה ומשוכללת – כן ההתנערות לבקש חוזק לאומי חמרי ויתר מכשירי החיים הכלליים, הם הכשרת משיח בן יוסף. וכשהם משמשים בערבוביא מצרת הגלות ומקוצר הדעות ופיזור הכוחות – הם חבלי משיח, הכוללים חבלי שני משיחים, {{פסוק|אשר חרפו אויביך ד', אשר חרפו עקבות משיחך|תהלים|פט|נב}}, שתי העקבות של תרין משיחין.

והנה, פעולת משיח בן יוסף, שתהיה ההכשרה הכוללת – אף על פי שודאי תהיה עם זה ממולאת בדעת ויראת ד' שנמצאת הרבה גם־כן – לתכלית הכשרת כלל האנושיות, מכל־מקום, כיון שהיסוד העיקרי המרובה באיכותו, שהוא התיחדות הצורה הפרטית הישראלית בהתגברה אינו בולט בו כל־כך – אי־אפשר לו להתקיים, על־כן עתיד משיח בן יוסף להיות נהרג. אמנם כשיהרג יכירו הכל העיוות: שאמנם לא היה הדור ראוי להכיר הערך של הנטיה לתגבורת כוללת, איך לקבל ממנה רק הטוב, ואת הטוב באמת לקבל, ולשעבדה לתוקף הצד העליון שבתעודת ישראל – למשיחות בן דוד, {{פסוק|וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור|זכריה|יב|י}}.

המספד הוא ההתרגשות לשעתה ממחזה מדאיב, המכניס קודר ויאוש בלב, דומה כמספד על היחיד שאין תקוה נשקפת להבנות עוד, כמו הורים זקנים שאבדו את בנם יחידם, לא עלינו. אמנם המרירות היא באה כבר בסיוע השכל המתבונן את ערך המצב; השכל ישכיל כי אמנם כוח האומה בכללה מוציא מכללה נשמת המשיחין. על־כן, אמנם במרירות אבידת הבכור, המזדמן לרוב אצל הורים צעירים שלא חונכו בדעת גידול בנים, ומחסרון הכרה לא שמרום כראוי ממחלה, ועל־כן מתו – כן האומה מתבוננת כי לא הכירה את ערך הנטיה של ההשתלמות הכללית איך להשתמש בה בתור דבר גדול, המצטרף ומסתעף ליסוד התכלית העליון, שעמו היתה התעודה הלאומית מתמלאת, וממילא היתה זוכה לקיום והצלחה של הפרחה.

והנה, כל זמן שמתדמה – מפני הפירוד השורר בגלות – ששני הכוחות הם באמת נפרדים זה מזה, עד שמי שנחלץ והגביר את הצד הכללי באומה נעשה בעונותינו הרבים צר ואויב לתורה ולקיום המצוות, וכל דרכי הקדושה המיוחדים לסגולת ישראל הפרטית, וכן מי ששם מגמתו ליסוד ההתיחדות הישראלית נעשה ע&quot;י זה עצמו מנגד ומפריע לכל תיקון חומרי כללי – שעי&quot;ז מעבר מזה נעשה פרצים, ומעבר מזה מתגלה חולשה ועצבות ודכאות לב – אמנם אחרי הנסיון האחרון של סיבת מניעת הקיום של משיח בן יוסף יתבוננו הכל שבאמת אין כאן כֹחות מתנגדות, ושראוי להכניס הכל בחוברת אחת, ולסדר דרכי האומה באופן שכל שכלול כללי יהיה בסיס לשכלול הישראלי המיוחד, ותהיה ההכרה בחסרון ההצטרפות משני הצדדים – בין מן הנוטים אחרי החומריות והכלליות, בין מהנוטים אחרי הרוחניות והפרטיות. על כן יהיה המספד גדול מב' הצדדים, שיכירו שיש טעות ביסוד הנטיות שהן בנויות להיות מתאחדים, וכל־כך גרמו קלקולים בנטותם לפירוד, לחבל איש מעשה רעהו. 

והנה התכונה של החִבה הלאומית נתגלתה באחאב שחִבב מאד את ישראל, ואחז מעשה אבותיו עמרי שהוסיף עיר אחת בארץ־ישראל &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt;, ו&quot;דורשי רשומות אמרו כולם באים לחיי העולם‏־הבא, 'לי גלעד', זה אחאב שנפל בגלעד&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קד ב|שם קד:]])&lt;/small&gt;, שהיה מעמיד פנים במלחמה, גם אחר שנחתו בו החצים, כדי שלא להבעית את ישראל &lt;small&gt;([[מועד קטן כח ב|מועד קטן כח:]])&lt;/small&gt;. אומץ רוח כזה בא מאהבה יתירה ונפלאה, גם כיבד את התורה &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt; מפני שעכ&quot;פ שמר את כבוד האומה כלפי חוץ, לפני בן הדד, ועכ&quot;ז לא הכיר ערכה של תורה וקדושת השי&quot;ת המיוחדת שבה כל יתרונם של ישראל. ע&quot;כ הלך בדרכי איזבל ובחוקות התועבות של גויי הארץ לפי המידה שהיתה שולטת אז ברוח הזמן. לעומת זה יאשיהו הגביר את הצד הרוחני עד אין דומה בכל המלכים כעדות הכתוב, {{פסוק|וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו|מלכים ב|כג|כה}}, עד שלא רצה כלל להיות יחס ישראל עם אומות העולם, ובזה ויתר ע&quot;ד ירמיהו הנביא שצוה מפי ד' להניח לעבור בארץ ישראל את חיל מצרים. ע&quot;כ באחאב ויאשיהו התכנסו ב' הנקודות, של יוסף ושל יהודה, כח משיח בן יוסף ובן דוד.

ע&quot;כ בהסרת העיוות הבא מחסרון הכנת האומה, שלא תשתמש בכוחותיה המתגלים ביחידי הסגולה לטובה כראוי, לעת קץ הכיר כי היה אפשר לאחד ב' הכוחות יחד בהיות ההכרה שלמה, א&quot;כ יגדל ההספד בצירוף ב' הנטיות, כפי תכלית רחוקן בפועל, כן תהיה קרבתן והכרת זיקוקן זה לזה, ויכפל כמספד אחאב ויאשיהו גם יחד, לתן לקח להבא לאחד את הכוחות, להשכיל להעמידם במערכה הגונה המביאה לטובה כללית. והנה באמת כ&quot;ז הפירוד, שהאומה אינה מוכשרת לאחד הכוחות, וכ&quot;א מחליש את חברו, ההנהגה הולכת שאין כל נפש מסוגלת לקבל כי־אם נטיה אחת, ע&quot;כ לפעמים יבוא הפסד מוסרי או מדעי אם נעמול להכניס ב' הנטיות בבת אחת. אבל ההתפרדות העמוקה, הלא היא שורש המחלוקת בישראל, ע&quot;כ אע&quot;פ שהנביא דִבּר ברמז, מ&quot;מ תרגם יונתן בן עוזיאל וגילה הדבר יותר, ועי&quot;ז נזדעזעה ארץ ישראל ת&quot;פ על ת' פרסה, כי כ&quot;ז שלא הוכשר הדור להשוות הנטיות ולכוללם, כ&quot;א נכוה מחברו. ומ&quot;מ התחזק יונתן בן עוזיאל ואמר &quot;גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד ב&quot;א עשיתי כ&quot;א שלא ירבה מחלוקת בישראל&quot;, והפתח השכלי יכשיר הדעות לבקש עצות איך ללכת בעקבות שתי ההכנות, ששתיהן נחוצות.

===איחוד הכוחות===
והנה, בתור עקבא דמשיח בן יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים, להשכיל מעבר מזה איך שההכשר הכללי לישראל אינו כ&quot;א בסיס ליסודו המיוחד, וע&quot;כ צריך שתהיה ההנהגה מכוונת לתכלית ההתעלות המיוחדת, ולהיות מושפעת הרבה מהסגולה של יחידי הדור צדיקים וחכמי תורה, ולעומת זה ההכרה שהחפץ לחזקם של ישראל והתנערותם בתור אומה חיה, עם כל צרכיה החומריים, שהוא דבר נכון כשמצטרף לכל התכונה הראויה, גרמה עד כה שלא הצליחה במעשיה, עד שחסרון ההצלחה גרם לסכסוכי דעות וריב אחים, שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד ש{{ב|המנהיג הראשי|רומז להרצל}} נפל חלל מעוצר רעה ויגון.

ע&quot;כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה, לשמֹח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל באומה, ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל, כי אם הכשר הגון כשיגודל ע&quot;פ דרכו, וכשאינו מתנהל למטרת ההכנעה לצד הרוחני והשאיפה אליו, הלא ערכו נחשב כערך מלכות אפרים שנעשו {{פסוק|עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ה}}, מפני ש־{{פסוק|עזבו מקור מים חיים|ירמיהו|ב|יג}} ו־{{פסוק|מצרים קראו אשור הלכו|הושע|ז|יא}}. ע&quot;כ תהיה תועלת המרירות שראוי ג&quot;כ למי שנוכל לחשבו בתור עקבא למשיח בן יוסף, מצד השפעתו על החפץ הגדול הכללי של תחית האומה במובן החומרי והכללי, מ&quot;מ אם לא היה כח זה נעזב, לא מצד התגברות ההפקרות ושנאת התורה בעונותינו הרבים, עד שמתגרשים יראי ד' וחושבי שמו מנחלת התנועה, ולעומת זה מחסרון אומץ הלב לבקש שכל כח שהוא מצד עצמו טוב יתחזק, ואם חסר לו השלמתו הרוחנית, עלינו להשתדל על התרבות אור הדעת ויראת ד' במעלה רמה, עד שיוכל לכבוש ביותר כח חיים אדיר ולהבנות ממנו, אז יתקים בנו מקרא שכתוב {{פסוק|ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי|ישעיהו|מו|יג}} כי הכנת התשובה הלא צריכה להיות מצדנו, ואין התשובה מתקימת באמת, כ&quot;א כשהכוחות המצויות באומה ושאפשר להם להיות נמצאים, יהיו בכל תקפם, ועם עז החיים יהיו מוסבים אל הטוב, ואז נהיה מוכשרים לחפץ העליון להיות {{פסוק|עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקים|ישעיהו|סב|ג}}.

ורב יוסף עצמו, שאמר שעמד על מקרא זה ע&quot;י תרגומו, קבל ע&quot;ע לראות בחבלי משיח, תחת אשר אחרים מחכמי ישראל אמרו &quot;ייתי ולא אחמיניה&quot; בתגבורת החבלים הרוחניים, שבהכרח יבואו בתגבורת התביעות לבצר את החומריות שנעזבה הרבה במשך הגלות, שעיקרו בא לחזק ולהציל את הרוחניות, &quot;לכלא הפשע ולהתם חטאות&quot; ע&quot;כ אמר &quot;ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה&quot;.

&quot;חמריה&quot; הנטיה לעניני החומר הלאומי הוא ג&quot;כ מחשיך ומונע, לפי המצב הנהוג, את ההתעלות הרוחנית. אמנם אם לא היתה הנטיה יוצאת בזעף גדול, עד כדי להתפשט בנטיה חומרית יתירה ובלתי הגונה כלל לישראל, היה נח לקבלה, ואם לא הנטיה הקיצונה, לא היה רוח התורה מעיק לה, ולא היתה יוצאת התנגדות חצפנית על יסודה של תורה, לבקש לסמות עינו של עולם. אבל הכופתא, הנטיות הגסות שהן חרפת האדם גם באומות העולם, הם גורמות לעשות טולא להחשיך את המאורות הצחות השכליות הנובעים ממקורה של תורה. אמנם התחזק ר&quot;י שסוף כל אלה הוא להכנע מאורה של תורה ודעת אלקים, ע&quot;כ ייתיב בטולא דכופתא דחמריה, ובעצם חושך הצל, השית כליל צילו בתוך צהרים, ידליק הוא נר מצוה ואור תורה, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ויהפך ג&quot;כ הרע לטוב, והקללה לברכה. ע&quot;כ אמרו בזוהר בראשית ד&quot;רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא&quot;, כי יסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכחות היותר גסות לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל.

&lt;references/&gt;

&lt;center&gt;{{תוכן עניינים שטוח}}&lt;/center&gt;

[[קטגוריה:מאמרי הראי&quot;ה|המספד בירושלים]]
[[קטגוריה:נאומים בישראל]]
[[קטגוריה:ציונות]]</text>
      <sha1>fcgd5x41zfr6iqfz7lag5ytaicb36g7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025334</id>
      <parentid>3025330</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T11:03:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* שני משיחים */</comment>
      <origin>3025334</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26168" sha1="936fd2io8rrixs295sw0abv4hmb3eaf" xml:space="preserve">&lt;big&gt;'''[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;&lt;big&gt;'''בפטירת הד&quot;ר בנימין זאב הרצל ז&quot;ל,'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt; &lt;big&gt;כ' תמוז תרס&quot;ד&lt;/big&gt;

(סיני כרך מ&quot;ז)

===שני משיחים===
{{פסוק|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגדון|זכריה|יב|יא}}. חז&quot;ל אמרו שיונתן בן עוזיאל תרגם נביאים ונזדעזעה ארץ ישראל ד&quot;מ פרסה על ת&quot;פ. משום דאית מילי דלא מפרשן, והיינו האי קרא, דאמר רב יוסף דאלמלא תרגומי' לא ידע מאי הוא, ואמרו שעמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני שגליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא שלא תרבה מחלוקת בישראל. וצריך להבין מהו גודל ההסתר שיש בפסוק זה, שגילה תרגומו {{צ|כמספד אחאב דקטל יתיה הדדרמון, וכמספד יאשיהו דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו}}, ולמה היה זה סייג שלא ירבה מחלוקת בישראל, ומה יחש הוא לענין הסתרים המיוחסים לשם יתברך.

והנה חז&quot;ל אמרו &lt;small&gt;([[סוכה נב א|סוכה נב.]])&lt;/small&gt; שהספד זה יהיה על משיח בן יוסף שנהרג, וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא {{פסוק|אחד יהיה לכולם|יחזקאל|לז|כד}}, {{פסוק|ודוד עבדי נשיא להם לעולם|יחזקאל|לז|כה}}. אמנם כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה, ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו לשכללו ולפתחו, וכן הכֹחות המחזיקים כֹח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה – ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי, והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכֹחה האדיר את כל כוחות הגוף האמיצים והחזקים, לתכלית השכל הטוב והטהור, חפץ העליון ברוך הוא בעולמו – כן הכין בישראל ביחוד שני אלה הכֹחות; הכוח המקביל לערך הגוף האנושי, השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הגדולות והקדושות שישראל מצויינים בהן, להיות עם קדוש לד' אלקי ישראל ולהיות {{פסוק|גוי אחד בארץ|שמואל ב|ז|כג}} {{פסוק|לאור גוֹיִם|ישעיהו|מב|ו}}, והצד השני עצם הכֹח לשכלול הרוחניות בעצמה. וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שוים להם בגופניות כאשר האדם שוה בכֹח החיים שבו לאחד הבעלי חיים, והצד השני הוא הענין המתיחד לישראל עצמם, שעל זה נאמר {{פסוק|ד' בדד ינחנו|דברים|לב|יב}}, {{פסוק|ובגויים לא יתחשב|במדבר|כג|ט}}, מצד תורת ד' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש.

===יוסף ויהודה===
והנה מתחילה הוכנו ב' הכוחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל: אפרים ויהודה, שהוא כלל יוסף ויהודה. וכמו בתחילה מעשי אבות סימן לבנים יוסף היה המשביר, ששלח אותו אלקים לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר, לחם לפי הטף בעת שגם כן כל הארץ באו למצרים לשבור, והיה נבלע בין האומות וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים שיש יחש שיווי בין ישראל לעמים כולם, ומכל מקום ידע כוח קדושתו. ודוקא על ידי זה היתרון, אין עשו נופל כי אם ביד בניה של רחל, כענין מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא. ויהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד {{פסוק|היתה יהודה לקדשו|תהילים|קיד|ב}} ועל אוהל יוסף נאמר {{פסוק|אוהל שיכן באדם|תהילים|עח|ס}}. והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכוחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה. ואמרו ז&quot;ל במדרש שנאמר בדוד {{פסוק|אדמוני|שמואל א|טז|יב}} כמו שנאמר בעשו, אלא שנוסף בו {{פסוק|יפה עינים}} {{שם|שם=שמואל א טז יב}} ומדעת סנהדרין הורג. קיבוץ הגבורה החומרית וכל התלוי בה, לתוקף עם וממלכה גדולה ואדירה רבתי בגוים, עם העילוי הרוחני היותר מרום וקדוש.

ולולא שגרמו עוונות, וישראל מאסו במלכות בית דוד עד שנחלקה האומה, עשרת השבטים שאפרים שהוא כוח יוסף בפ&quot;ע, ויהודה בפ&quot;ע, היה הכל מאוחד בכוח אחד על ידי {{פסוק|עץ יהודה|יחזקאל|לז|יט}} שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף, {{פסוק|ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה|תהלים|מז|ד}}. ועל ידי קיבוץ ב' הכוחות יחדיו היו שניהם מתעלים; הכוח החומרי היה מתעדן ומתקדש מצד קרבתו אל הקדושה המיוחדת לישראל, והכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר כדי לגלות הודו ותפארתו על ישראל, עד שקרני הודו היו מאירים גם כן על העולם כולו, וכמו שיהיה לעתיד לבוא {{פסוק|והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד|ישעיהו|יא|י}}. לא מלחמה בין שני כוחות מתנגדים כי אם מנוחה שלמה, שהוא הכבוד היותר עליון ונִשּא. אמנם עוונותינו {{פסוק|הטו אלה|ירמיהו|ה|כה}}, שנתחלקה מלכות בית דוד וכל אחד מן הכוחות השנים, שהיו ראויים להתאחד דווקא, התחיל להתפתח בפ&quot;ע, כאילו דבר אין לו עם משנהו, ומזה יצא מה שיצא להפסד כללי לשני העניינים בעונותינו הרבים.

===חילוק הממלכה===
אפרים, שנוסד ע&quot;י ירבעם שהופקד מתחילה על סבל בית יוסף מפני כשרונו המעשי, {{פסוק|וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף|מלכים א|יא|כח}}, פנה לגמרי מהקדושה העליונה המיוחדת לישראל, {{פסוק|ואותי השלכת אחרי גוך}} {{שם|מלכים א|יד|ט}}. ומזה יצא הסילון הממאיר, חטא עבודה זרה שגרם להתפתחות הנטיה של השווי שיש בישראל לעמים לצד הרע והגרעון, עד מידת {{פסוק|אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ח}}. ויהודה, בחסור לו הצד המעודדו בחומריותו, היה צריך להשלמה רוחנית גדולה ואדירה שתספיק להמציא גם כן את הצד החסר החמרי, וכיון שלא עלה למעלה זו נתבזבז הכֹח הרוחני גם כן עד שלא החזיק מעמד ו־{{פסוק|כשל גם יהודה עמם|הושע|ה|ה}} ו־{{פסוק|לשונם ומעלליהם אל ד' למרות עני כבודו|ישעיהו|ג|ח}}. והנה גם אחרי הפירוד, אם היו על כל פנים מתאחדים לדעת שכל אחד יסגל לו את נטייתו הפרטית, אבל באופן שיקבלו זה מזה את הצדדים הטובים – ויהודה יקבל מאפרים את הדרכים והנטיות המוכשרות בו לשכלול האומה בתוקף חומריותה ואנושיותה הכללית, ואפרים יקבל מיהודה את הכֹח העליון המיוחד לישראל בדרכי קדושה, מתורה ומִדות קדושות והכשרה לנבואה ורוח־הקודש למיוחדים לזה – היה המחץ הולך ומתרפא.

אלא שכיון שנחלקו חלוק ממלכה, ועל־ידי ההשפעה המאחדת הלא הדבר מחוייב שהצד הגובר יהיה לו המצב העליון הרוחני המיוחד לישראל, שהיא הנשמה המאחדת ומחיה את הגוף, וזה לא רצה ירבעם, על־כן היתה התכנית הפנימית של ציור אפשרות ההתאחדות עם המניעה מצד חפץ ההתנשאות שלא במשפט: מה שאמרו חז&quot;ל ש־&quot;תפסו הקב&quot;ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן־עדן&quot; {{הפניה-גמ1|סנהדרין|קב|א}}, יחדיו תשכללו את האומה הישראלית להביאה לתכליתה להיות לעם לד' א־להי ישראל, להיות גם־כן ראויה להיות לאור גויים, שהצדדים השווים לכל האדם אשר על פני האדמה גם־כן ראויים להִכּנס בבניין. אמנם על שאלת &quot;מי בראש&quot; מוכרחת התשובה לבֹא &quot;בן ישי בראש&quot;, כי מבלעדי הכרת השליטה העליונה של הצד הרוחני, {{פסוק|כי חלק ד' עמו, יעקב חבל נחלתו|דברים|לב|ט}}, אז אפסה כל תעודה לישראל, חלילה, והנם המעט מכל העמים, וראויים יותר מכולם להרס וכליון, חלילה, אבל שרירות הלב גרמה שאמר &quot;א&quot;ה לא בעינא&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קב א|סנהדרין שם]])&lt;/small&gt;, ומזה נמשכה השלשלת של צרותיהן של ישראל ופיזורם, ותכלית מרוק הגלות עד עת קץ.

על־כן עומד בכל משך זמן הגלות המצב הכללי של האומה בדרך ניגודי של אלה שני הכוחות. שלפעמים מתגלה נטיה לחוזק הלאומי החמרי ויתר הצרכים האנושיים הכוללים, שנובע בעיקרו מיסוד הנטיה המיוחדת ליוסף ואפרים, ולפעמים מתנערת הנטיה הרוחנית לקיומה של תורה והפרחת הצד הרוחני המיוחד לישראל, להרים קרן ביראת ד', באהבתו, ובאהבתה של תורה ודרכיה.

===חבלי משיח===
ובאשר ש{{פסוק|כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול|תהלים|קמא|ז}}, והכוח המאחד המקיף את פועלי הנטיות ליסוד אחד, להיות משפיעים ומושפעים ביחד, כל אחד לפי ערכו, ולאחד ההנהגה בהגברת הצד הרוחני, באופן שהוא יהיה המחזק והנותן חיים לכל יתר החלקים, ככוח חיי הנשמה המחיה את הגוף לכל חלקיו; ובאשר אי אפשר לאומתנו שתבוא לתעודתה הרוממה לשאת בגאון עז שם ד' הנקרא עליה כי־אם בהשתלמה בתכלית ההכשר בשני חלקיה: הכללי – חלק יוסף, והפרטי – חלק יהודה, מלכות בית דוד, שמחוזק כֹחו הפרטי כולל הוא גם־כן את הצד הכללי, {{פסוק|אדמוני עם יפה עינים|שמואל א|טז|יב}} – הנה מתנערים באומה כֹחות לכל צד.

וכמו שהכֹחות המגבירות את הרוחניות הם מכשירים למידת משיח בן דוד, שהתעודה התכליתית היא עיקרו ויסודו – כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי־אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים עמה כל הקניינים החומריים הנדרשים לאומה שלמה ומשוכללת – כן ההתנערות לבקש חוזק לאומי חמרי ויתר מכשירי החיים הכלליים, הם הכשרת משיח בן יוסף. וכשהם משמשים בערבוביא מצרת הגלות ומקוצר הדעות ופיזור הכוחות – הם חבלי משיח, הכוללים חבלי שני משיחים, {{פסוק|אשר חרפו אויביך ד', אשר חרפו עקבות משיחך|תהלים|פט|נב}}, שתי העקבות של תרין משיחין.

והנה, פעולת משיח בן יוסף, שתהיה ההכשרה הכוללת – אף על פי שודאי תהיה עם זה ממולאת בדעת ויראת ד' שנמצאת הרבה גם־כן – לתכלית הכשרת כלל האנושיות, מכל־מקום, כיון שהיסוד העיקרי המרובה באיכותו, שהוא התיחדות הצורה הפרטית הישראלית בהתגברה אינו בולט בו כל־כך – אי־אפשר לו להתקיים, על־כן עתיד משיח בן יוסף להיות נהרג. אמנם כשיהרג יכירו הכל העיוות: שאמנם לא היה הדור ראוי להכיר הערך של הנטיה לתגבורת כוללת, איך לקבל ממנה רק הטוב, ואת הטוב באמת לקבל, ולשעבדה לתוקף הצד העליון שבתעודת ישראל – למשיחות בן דוד, {{פסוק|וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור|זכריה|יב|י}}.

המספד הוא ההתרגשות לשעתה ממחזה מדאיב, המכניס קודר ויאוש בלב, דומה כמספד על היחיד שאין תקוה נשקפת להבנות עוד, כמו הורים זקנים שאבדו את בנם יחידם, לא עלינו. אמנם המרירות היא באה כבר בסיוע השכל המתבונן את ערך המצב; השכל ישכיל כי אמנם כוח האומה בכללה מוציא מכללה נשמת המשיחין. על־כן, אמנם במרירות אבידת הבכור, המזדמן לרוב אצל הורים צעירים שלא חונכו בדעת גידול בנים, ומחסרון הכרה לא שמרום כראוי ממחלה, ועל־כן מתו – כן האומה מתבוננת כי לא הכירה את ערך הנטיה של ההשתלמות הכללית איך להשתמש בה בתור דבר גדול, המצטרף ומסתעף ליסוד התכלית העליון, שעמו היתה התעודה הלאומית מתמלאת, וממילא היתה זוכה לקיום והצלחה של הפרחה.

והנה, כל זמן שמתדמה – מפני הפירוד השורר בגלות – ששני הכוחות הם באמת נפרדים זה מזה, עד שמי שנחלץ והגביר את הצד הכללי באומה נעשה בעונותינו הרבים צר ואויב לתורה ולקיום המצוות, וכל דרכי הקדושה המיוחדים לסגולת ישראל הפרטית, וכן מי ששם מגמתו ליסוד ההתיחדות הישראלית נעשה ע&quot;י זה עצמו מנגד ומפריע לכל תיקון חומרי כללי – שעי&quot;ז מעבר מזה נעשה פרצים, ומעבר מזה מתגלה חולשה ועצבות ודכאות לב – אמנם אחרי הנסיון האחרון של סיבת מניעת הקיום של משיח בן יוסף יתבוננו הכל שבאמת אין כאן כֹחות מתנגדות, ושראוי להכניס הכל בחוברת אחת, ולסדר דרכי האומה באופן שכל שכלול כללי יהיה בסיס לשכלול הישראלי המיוחד, ותהיה ההכרה בחסרון ההצטרפות משני הצדדים – בין מן הנוטים אחרי החומריות והכלליות, בין מהנוטים אחרי הרוחניות והפרטיות. על כן יהיה המספד גדול מב' הצדדים, שיכירו שיש טעות ביסוד הנטיות שהן בנויות להיות מתאחדים, וכל־כך גרמו קלקולים בנטותם לפירוד, לחבל איש מעשה רעהו. 

והנה התכונה של החִבה הלאומית נתגלתה באחאב שחִבב מאד את ישראל, ואחז מעשה אבותיו עמרי שהוסיף עיר אחת בארץ־ישראל &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt;, ו&quot;דורשי רשומות אמרו כולם באים לחיי העולם‏־הבא, 'לי גלעד', זה אחאב שנפל בגלעד&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קד ב|שם קד:]])&lt;/small&gt;, שהיה מעמיד פנים במלחמה, גם אחר שנחתו בו החצים, כדי שלא להבעית את ישראל &lt;small&gt;([[מועד קטן כח ב|מועד קטן כח:]])&lt;/small&gt;. אומץ רוח כזה בא מאהבה יתירה ונפלאה, גם כיבד את התורה &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt; מפני שעכ&quot;פ שמר את כבוד האומה כלפי חוץ, לפני בן הדד, ועכ&quot;ז לא הכיר ערכה של תורה וקדושת השי&quot;ת המיוחדת שבה כל יתרונם של ישראל. ע&quot;כ הלך בדרכי איזבל ובחוקות התועבות של גויי הארץ לפי המידה שהיתה שולטת אז ברוח הזמן. לעומת זה יאשיהו הגביר את הצד הרוחני עד אין דומה בכל המלכים כעדות הכתוב, {{פסוק|וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו|מלכים ב|כג|כה}}, עד שלא רצה כלל להיות יחס ישראל עם אומות העולם, ובזה ויתר ע&quot;ד ירמיהו הנביא שצוה מפי ד' להניח לעבור בארץ ישראל את חיל מצרים. ע&quot;כ באחאב ויאשיהו התכנסו ב' הנקודות, של יוסף ושל יהודה, כח משיח בן יוסף ובן דוד.

ע&quot;כ בהסרת העיוות הבא מחסרון הכנת האומה, שלא תשתמש בכוחותיה המתגלים ביחידי הסגולה לטובה כראוי, לעת קץ הכיר כי היה אפשר לאחד ב' הכוחות יחד בהיות ההכרה שלמה, א&quot;כ יגדל ההספד בצירוף ב' הנטיות, כפי תכלית רחוקן בפועל, כן תהיה קרבתן והכרת זיקוקן זה לזה, ויכפל כמספד אחאב ויאשיהו גם יחד, לתן לקח להבא לאחד את הכֹחות, להשכיל להעמידם במערכה הגונה המביאה לטובה כללית. והנה באמת כ&quot;ז הפירוד, שהאומה אינה מוכשרת לאחד הכֹחות, וכ&quot;א מחליש את חברו, ההנהגה הולכת שאין כל נפש מסוגלת לקבל כי־אם נטיה אחת, ע&quot;כ לפעמים יבוא הפסד מוסרי או מדעי אם נעמול להכניס ב' הנטיות בבת אחת. אבל ההתפרדות העמוקה, הלא היא שורש המחלוקת בישראל, ע&quot;כ אע&quot;פ שהנביא דִבּר ברמז, מ&quot;מ תרגם יונתן בן עוזיאל וגילה הדבר יותר, ועי&quot;ז נזדעזעה ארץ ישראל ת&quot;פ על ת' פרסה, כי כ&quot;ז שלא הוכשר הדור להשוות הנטיות ולכוללם, כ&quot;א נכוה מחברו. ומ&quot;מ התחזק יונתן בן עוזיאל ואמר &quot;גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד ב&quot;א עשיתי כ&quot;א שלא ירבה מחלוקת בישראל&quot;, והפתח השכלי יכשיר הדעות לבקש עצות איך ללכת בעקבות שתי ההכנות, ששתיהן נחוצות.

===איחוד הכוחות===
והנה, בתור עקבא דמשיח בן יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים, להשכיל מעבר מזה איך שההכשר הכללי לישראל אינו כ&quot;א בסיס ליסודו המיוחד, וע&quot;כ צריך שתהיה ההנהגה מכוונת לתכלית ההתעלות המיוחדת, ולהיות מושפעת הרבה מהסגולה של יחידי הדור צדיקים וחכמי תורה, ולעומת זה ההכרה שהחפץ לחזקם של ישראל והתנערותם בתור אומה חיה, עם כל צרכיה החומריים, שהוא דבר נכון כשמצטרף לכל התכונה הראויה, גרמה עד כה שלא הצליחה במעשיה, עד שחסרון ההצלחה גרם לסכסוכי דעות וריב אחים, שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד ש{{ב|המנהיג הראשי|רומז להרצל}} נפל חלל מעוצר רעה ויגון.

ע&quot;כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה, לשמֹח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל באומה, ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל, כי אם הכשר הגון כשיגודל ע&quot;פ דרכו, וכשאינו מתנהל למטרת ההכנעה לצד הרוחני והשאיפה אליו, הלא ערכו נחשב כערך מלכות אפרים שנעשו {{פסוק|עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ה}}, מפני ש־{{פסוק|עזבו מקור מים חיים|ירמיהו|ב|יג}} ו־{{פסוק|מצרים קראו אשור הלכו|הושע|ז|יא}}. ע&quot;כ תהיה תועלת המרירות שראוי ג&quot;כ למי שנוכל לחשבו בתור עקבא למשיח בן יוסף, מצד השפעתו על החפץ הגדול הכללי של תחית האומה במובן החומרי והכללי, מ&quot;מ אם לא היה כח זה נעזב, לא מצד התגברות ההפקרות ושנאת התורה בעונותינו הרבים, עד שמתגרשים יראי ד' וחושבי שמו מנחלת התנועה, ולעומת זה מחסרון אומץ הלב לבקש שכל כח שהוא מצד עצמו טוב יתחזק, ואם חסר לו השלמתו הרוחנית, עלינו להשתדל על התרבות אור הדעת ויראת ד' במעלה רמה, עד שיוכל לכבוש ביותר כח חיים אדיר ולהבנות ממנו, אז יתקים בנו מקרא שכתוב {{פסוק|ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי|ישעיהו|מו|יג}} כי הכנת התשובה הלא צריכה להיות מצדנו, ואין התשובה מתקימת באמת, כ&quot;א כשהכוחות המצויות באומה ושאפשר להם להיות נמצאים, יהיו בכל תקפם, ועם עז החיים יהיו מוסבים אל הטוב, ואז נהיה מוכשרים לחפץ העליון להיות {{פסוק|עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקים|ישעיהו|סב|ג}}.

ורב יוסף עצמו, שאמר שעמד על מקרא זה ע&quot;י תרגומו, קבל ע&quot;ע לראות בחבלי משיח, תחת אשר אחרים מחכמי ישראל אמרו &quot;ייתי ולא אחמיניה&quot; בתגבורת החבלים הרוחניים, שבהכרח יבואו בתגבורת התביעות לבצר את החומריות שנעזבה הרבה במשך הגלות, שעיקרו בא לחזק ולהציל את הרוחניות, &quot;לכלא הפשע ולהתם חטאות&quot; ע&quot;כ אמר &quot;ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה&quot;.

&quot;חמריה&quot; הנטיה לעניני החומר הלאומי הוא ג&quot;כ מחשיך ומונע, לפי המצב הנהוג, את ההתעלות הרוחנית. אמנם אם לא היתה הנטיה יוצאת בזעף גדול, עד כדי להתפשט בנטיה חומרית יתירה ובלתי הגונה כלל לישראל, היה נח לקבלה, ואם לא הנטיה הקיצונה, לא היה רוח התורה מעיק לה, ולא היתה יוצאת התנגדות חצפנית על יסודה של תורה, לבקש לסמות עינו של עולם. אבל הכופתא, הנטיות הגסות שהן חרפת האדם גם באומות העולם, הם גורמות לעשות טולא להחשיך את המאורות הצחות השכליות הנובעים ממקורה של תורה. אמנם התחזק ר&quot;י שסוף כל אלה הוא להכנע מאורה של תורה ודעת אלקים, ע&quot;כ ייתיב בטולא דכופתא דחמריה, ובעצם חושך הצל, השית כליל צילו בתוך צהרים, ידליק הוא נר מצוה ואור תורה, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ויהפך ג&quot;כ הרע לטוב, והקללה לברכה. ע&quot;כ אמרו בזוהר בראשית ד&quot;רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא&quot;, כי יסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכחות היותר גסות לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל.

&lt;references/&gt;

&lt;center&gt;{{תוכן עניינים שטוח}}&lt;/center&gt;

[[קטגוריה:מאמרי הראי&quot;ה|המספד בירושלים]]
[[קטגוריה:נאומים בישראל]]
[[קטגוריה:ציונות]]</text>
      <sha1>936fd2io8rrixs295sw0abv4hmb3eaf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025335</id>
      <parentid>3025334</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T11:07:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* שני משיחים */</comment>
      <origin>3025335</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26171" sha1="kwxaakmqp9c1dxsdx32l6n1wdbr8g3b" xml:space="preserve">&lt;big&gt;'''[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;&lt;big&gt;'''בפטירת הד&quot;ר בנימין זאב הרצל ז&quot;ל,'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt; &lt;big&gt;כ' תמוז תרס&quot;ד&lt;/big&gt;

(סיני כרך מ&quot;ז)

===שני משיחים===
{{פסוק|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגדון|זכריה|יב|יא}}. חז&quot;ל אמרו שיונתן בן עוזיאל תרגם נביאים ונזדעזעה ארץ ישראל ד&quot;מ פרסה על ת&quot;פ. משום דאית מילי דלא מפרשן, והיינו האי קרא, דאמר רב יוסף דאלמלא תרגומי' לא ידע מאי הוא, ואמרו שעמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני שגליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא שלא תרבה מחלוקת בישראל.

וצריך להבין מהו גודל ההסתר שיש בפסוק זה, שגילה תרגומו {{צ|כמספד אחאב דקטל יתיה הדדרמון, וכמספד יאשיהו דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו}}, ולמה היה זה סייג שלא ירבה מחלוקת בישראל, ומה יחש הוא לענין הסתרים המיוחסים לשם יתברך.

והנה חז&quot;ל אמרו &lt;small&gt;([[סוכה נב א|סוכה נב.]])&lt;/small&gt; שהספד זה יהיה &quot;על משיח בן יוסף שנהרג&quot;, וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא {{פסוק|אחד יהיה לכולם|יחזקאל|לז|כד}}, {{פסוק|ודוד עבדי נשיא להם לעולם|יחזקאל|לז|כה}}. אמנם כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה, ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו לשכללו ולפתחו, וכן הכֹחות המחזיקים כֹח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה – ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי, והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכֹחה האדיר את כל כוחות הגוף האמיצים והחזקים, לתכלית השכל הטוב והטהור, חפץ העליון ברוך הוא בעולמו – כן הכין בישראל ביחוד שני אלה הכֹחות; הכוח המקביל לערך הגוף האנושי, השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הגדולות והקדושות שישראל מצויינים בהן, להיות עם קדוש לד' אלקי ישראל ולהיות {{פסוק|גוי אחד בארץ|שמואל ב|ז|כג}} {{פסוק|לאור גוֹיִם|ישעיהו|מב|ו}}, והצד השני עצם הכֹח לשכלול הרוחניות בעצמה. וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שוים להם בגופניות כאשר האדם שוה בכֹח החיים שבו לאחד הבעלי חיים, והצד השני הוא הענין המתיחד לישראל עצמם, שעל זה נאמר {{פסוק|ד' בדד ינחנו|דברים|לב|יב}}, {{פסוק|ובגויים לא יתחשב|במדבר|כג|ט}}, מצד תורת ד' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש.

===יוסף ויהודה===
והנה מתחילה הוכנו ב' הכוחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל: אפרים ויהודה, שהוא כלל יוסף ויהודה. וכמו בתחילה מעשי אבות סימן לבנים יוסף היה המשביר, ששלח אותו אלקים לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר, לחם לפי הטף בעת שגם כן כל הארץ באו למצרים לשבור, והיה נבלע בין האומות וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים שיש יחש שיווי בין ישראל לעמים כולם, ומכל מקום ידע כוח קדושתו. ודוקא על ידי זה היתרון, אין עשו נופל כי אם ביד בניה של רחל, כענין מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא. ויהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד {{פסוק|היתה יהודה לקדשו|תהילים|קיד|ב}} ועל אוהל יוסף נאמר {{פסוק|אוהל שיכן באדם|תהילים|עח|ס}}. והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכוחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה. ואמרו ז&quot;ל במדרש שנאמר בדוד {{פסוק|אדמוני|שמואל א|טז|יב}} כמו שנאמר בעשו, אלא שנוסף בו {{פסוק|יפה עינים}} {{שם|שם=שמואל א טז יב}} ומדעת סנהדרין הורג. קיבוץ הגבורה החומרית וכל התלוי בה, לתוקף עם וממלכה גדולה ואדירה רבתי בגוים, עם העילוי הרוחני היותר מרום וקדוש.

ולולא שגרמו עוונות, וישראל מאסו במלכות בית דוד עד שנחלקה האומה, עשרת השבטים שאפרים שהוא כוח יוסף בפ&quot;ע, ויהודה בפ&quot;ע, היה הכל מאוחד בכוח אחד על ידי {{פסוק|עץ יהודה|יחזקאל|לז|יט}} שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף, {{פסוק|ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה|תהלים|מז|ד}}. ועל ידי קיבוץ ב' הכוחות יחדיו היו שניהם מתעלים; הכוח החומרי היה מתעדן ומתקדש מצד קרבתו אל הקדושה המיוחדת לישראל, והכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר כדי לגלות הודו ותפארתו על ישראל, עד שקרני הודו היו מאירים גם כן על העולם כולו, וכמו שיהיה לעתיד לבוא {{פסוק|והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד|ישעיהו|יא|י}}. לא מלחמה בין שני כוחות מתנגדים כי אם מנוחה שלמה, שהוא הכבוד היותר עליון ונִשּא. אמנם עוונותינו {{פסוק|הטו אלה|ירמיהו|ה|כה}}, שנתחלקה מלכות בית דוד וכל אחד מן הכוחות השנים, שהיו ראויים להתאחד דווקא, התחיל להתפתח בפ&quot;ע, כאילו דבר אין לו עם משנהו, ומזה יצא מה שיצא להפסד כללי לשני העניינים בעונותינו הרבים.

===חילוק הממלכה===
אפרים, שנוסד ע&quot;י ירבעם שהופקד מתחילה על סבל בית יוסף מפני כשרונו המעשי, {{פסוק|וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף|מלכים א|יא|כח}}, פנה לגמרי מהקדושה העליונה המיוחדת לישראל, {{פסוק|ואותי השלכת אחרי גוך}} {{שם|מלכים א|יד|ט}}. ומזה יצא הסילון הממאיר, חטא עבודה זרה שגרם להתפתחות הנטיה של השווי שיש בישראל לעמים לצד הרע והגרעון, עד מידת {{פסוק|אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ח}}. ויהודה, בחסור לו הצד המעודדו בחומריותו, היה צריך להשלמה רוחנית גדולה ואדירה שתספיק להמציא גם כן את הצד החסר החמרי, וכיון שלא עלה למעלה זו נתבזבז הכֹח הרוחני גם כן עד שלא החזיק מעמד ו־{{פסוק|כשל גם יהודה עמם|הושע|ה|ה}} ו־{{פסוק|לשונם ומעלליהם אל ד' למרות עני כבודו|ישעיהו|ג|ח}}. והנה גם אחרי הפירוד, אם היו על כל פנים מתאחדים לדעת שכל אחד יסגל לו את נטייתו הפרטית, אבל באופן שיקבלו זה מזה את הצדדים הטובים – ויהודה יקבל מאפרים את הדרכים והנטיות המוכשרות בו לשכלול האומה בתוקף חומריותה ואנושיותה הכללית, ואפרים יקבל מיהודה את הכֹח העליון המיוחד לישראל בדרכי קדושה, מתורה ומִדות קדושות והכשרה לנבואה ורוח־הקודש למיוחדים לזה – היה המחץ הולך ומתרפא.

אלא שכיון שנחלקו חלוק ממלכה, ועל־ידי ההשפעה המאחדת הלא הדבר מחוייב שהצד הגובר יהיה לו המצב העליון הרוחני המיוחד לישראל, שהיא הנשמה המאחדת ומחיה את הגוף, וזה לא רצה ירבעם, על־כן היתה התכנית הפנימית של ציור אפשרות ההתאחדות עם המניעה מצד חפץ ההתנשאות שלא במשפט: מה שאמרו חז&quot;ל ש־&quot;תפסו הקב&quot;ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן־עדן&quot; {{הפניה-גמ1|סנהדרין|קב|א}}, יחדיו תשכללו את האומה הישראלית להביאה לתכליתה להיות לעם לד' א־להי ישראל, להיות גם־כן ראויה להיות לאור גויים, שהצדדים השווים לכל האדם אשר על פני האדמה גם־כן ראויים להִכּנס בבניין. אמנם על שאלת &quot;מי בראש&quot; מוכרחת התשובה לבֹא &quot;בן ישי בראש&quot;, כי מבלעדי הכרת השליטה העליונה של הצד הרוחני, {{פסוק|כי חלק ד' עמו, יעקב חבל נחלתו|דברים|לב|ט}}, אז אפסה כל תעודה לישראל, חלילה, והנם המעט מכל העמים, וראויים יותר מכולם להרס וכליון, חלילה, אבל שרירות הלב גרמה שאמר &quot;א&quot;ה לא בעינא&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קב א|סנהדרין שם]])&lt;/small&gt;, ומזה נמשכה השלשלת של צרותיהן של ישראל ופיזורם, ותכלית מרוק הגלות עד עת קץ.

על־כן עומד בכל משך זמן הגלות המצב הכללי של האומה בדרך ניגודי של אלה שני הכוחות. שלפעמים מתגלה נטיה לחוזק הלאומי החמרי ויתר הצרכים האנושיים הכוללים, שנובע בעיקרו מיסוד הנטיה המיוחדת ליוסף ואפרים, ולפעמים מתנערת הנטיה הרוחנית לקיומה של תורה והפרחת הצד הרוחני המיוחד לישראל, להרים קרן ביראת ד', באהבתו, ובאהבתה של תורה ודרכיה.

===חבלי משיח===
ובאשר ש{{פסוק|כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול|תהלים|קמא|ז}}, והכוח המאחד המקיף את פועלי הנטיות ליסוד אחד, להיות משפיעים ומושפעים ביחד, כל אחד לפי ערכו, ולאחד ההנהגה בהגברת הצד הרוחני, באופן שהוא יהיה המחזק והנותן חיים לכל יתר החלקים, ככוח חיי הנשמה המחיה את הגוף לכל חלקיו; ובאשר אי אפשר לאומתנו שתבוא לתעודתה הרוממה לשאת בגאון עז שם ד' הנקרא עליה כי־אם בהשתלמה בתכלית ההכשר בשני חלקיה: הכללי – חלק יוסף, והפרטי – חלק יהודה, מלכות בית דוד, שמחוזק כֹחו הפרטי כולל הוא גם־כן את הצד הכללי, {{פסוק|אדמוני עם יפה עינים|שמואל א|טז|יב}} – הנה מתנערים באומה כֹחות לכל צד.

וכמו שהכֹחות המגבירות את הרוחניות הם מכשירים למידת משיח בן דוד, שהתעודה התכליתית היא עיקרו ויסודו – כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי־אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים עמה כל הקניינים החומריים הנדרשים לאומה שלמה ומשוכללת – כן ההתנערות לבקש חוזק לאומי חמרי ויתר מכשירי החיים הכלליים, הם הכשרת משיח בן יוסף. וכשהם משמשים בערבוביא מצרת הגלות ומקוצר הדעות ופיזור הכוחות – הם חבלי משיח, הכוללים חבלי שני משיחים, {{פסוק|אשר חרפו אויביך ד', אשר חרפו עקבות משיחך|תהלים|פט|נב}}, שתי העקבות של תרין משיחין.

והנה, פעולת משיח בן יוסף, שתהיה ההכשרה הכוללת – אף על פי שודאי תהיה עם זה ממולאת בדעת ויראת ד' שנמצאת הרבה גם־כן – לתכלית הכשרת כלל האנושיות, מכל־מקום, כיון שהיסוד העיקרי המרובה באיכותו, שהוא התיחדות הצורה הפרטית הישראלית בהתגברה אינו בולט בו כל־כך – אי־אפשר לו להתקיים, על־כן עתיד משיח בן יוסף להיות נהרג. אמנם כשיהרג יכירו הכל העיוות: שאמנם לא היה הדור ראוי להכיר הערך של הנטיה לתגבורת כוללת, איך לקבל ממנה רק הטוב, ואת הטוב באמת לקבל, ולשעבדה לתוקף הצד העליון שבתעודת ישראל – למשיחות בן דוד, {{פסוק|וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור|זכריה|יב|י}}.

המספד הוא ההתרגשות לשעתה ממחזה מדאיב, המכניס קודר ויאוש בלב, דומה כמספד על היחיד שאין תקוה נשקפת להבנות עוד, כמו הורים זקנים שאבדו את בנם יחידם, לא עלינו. אמנם המרירות היא באה כבר בסיוע השכל המתבונן את ערך המצב; השכל ישכיל כי אמנם כוח האומה בכללה מוציא מכללה נשמת המשיחין. על־כן, אמנם במרירות אבידת הבכור, המזדמן לרוב אצל הורים צעירים שלא חונכו בדעת גידול בנים, ומחסרון הכרה לא שמרום כראוי ממחלה, ועל־כן מתו – כן האומה מתבוננת כי לא הכירה את ערך הנטיה של ההשתלמות הכללית איך להשתמש בה בתור דבר גדול, המצטרף ומסתעף ליסוד התכלית העליון, שעמו היתה התעודה הלאומית מתמלאת, וממילא היתה זוכה לקיום והצלחה של הפרחה.

והנה, כל זמן שמתדמה – מפני הפירוד השורר בגלות – ששני הכוחות הם באמת נפרדים זה מזה, עד שמי שנחלץ והגביר את הצד הכללי באומה נעשה בעונותינו הרבים צר ואויב לתורה ולקיום המצוות, וכל דרכי הקדושה המיוחדים לסגולת ישראל הפרטית, וכן מי ששם מגמתו ליסוד ההתיחדות הישראלית נעשה ע&quot;י זה עצמו מנגד ומפריע לכל תיקון חומרי כללי – שעי&quot;ז מעבר מזה נעשה פרצים, ומעבר מזה מתגלה חולשה ועצבות ודכאות לב – אמנם אחרי הנסיון האחרון של סיבת מניעת הקיום של משיח בן יוסף יתבוננו הכל שבאמת אין כאן כֹחות מתנגדות, ושראוי להכניס הכל בחוברת אחת, ולסדר דרכי האומה באופן שכל שכלול כללי יהיה בסיס לשכלול הישראלי המיוחד, ותהיה ההכרה בחסרון ההצטרפות משני הצדדים – בין מן הנוטים אחרי החומריות והכלליות, בין מהנוטים אחרי הרוחניות והפרטיות. על כן יהיה המספד גדול מב' הצדדים, שיכירו שיש טעות ביסוד הנטיות שהן בנויות להיות מתאחדים, וכל־כך גרמו קלקולים בנטותם לפירוד, לחבל איש מעשה רעהו. 

והנה התכונה של החִבה הלאומית נתגלתה באחאב שחִבב מאד את ישראל, ואחז מעשה אבותיו עמרי שהוסיף עיר אחת בארץ־ישראל &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt;, ו&quot;דורשי רשומות אמרו כולם באים לחיי העולם‏־הבא, 'לי גלעד', זה אחאב שנפל בגלעד&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קד ב|שם קד:]])&lt;/small&gt;, שהיה מעמיד פנים במלחמה, גם אחר שנחתו בו החצים, כדי שלא להבעית את ישראל &lt;small&gt;([[מועד קטן כח ב|מועד קטן כח:]])&lt;/small&gt;. אומץ רוח כזה בא מאהבה יתירה ונפלאה, גם כיבד את התורה &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt; מפני שעכ&quot;פ שמר את כבוד האומה כלפי חוץ, לפני בן הדד, ועכ&quot;ז לא הכיר ערכה של תורה וקדושת השי&quot;ת המיוחדת שבה כל יתרונם של ישראל. ע&quot;כ הלך בדרכי איזבל ובחוקות התועבות של גויי הארץ לפי המידה שהיתה שולטת אז ברוח הזמן. לעומת זה יאשיהו הגביר את הצד הרוחני עד אין דומה בכל המלכים כעדות הכתוב, {{פסוק|וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו|מלכים ב|כג|כה}}, עד שלא רצה כלל להיות יחס ישראל עם אומות העולם, ובזה ויתר ע&quot;ד ירמיהו הנביא שצוה מפי ד' להניח לעבור בארץ ישראל את חיל מצרים. ע&quot;כ באחאב ויאשיהו התכנסו ב' הנקודות, של יוסף ושל יהודה, כח משיח בן יוסף ובן דוד.

ע&quot;כ בהסרת העיוות הבא מחסרון הכנת האומה, שלא תשתמש בכוחותיה המתגלים ביחידי הסגולה לטובה כראוי, לעת קץ הכיר כי היה אפשר לאחד ב' הכוחות יחד בהיות ההכרה שלמה, א&quot;כ יגדל ההספד בצירוף ב' הנטיות, כפי תכלית רחוקן בפועל, כן תהיה קרבתן והכרת זיקוקן זה לזה, ויכפל כמספד אחאב ויאשיהו גם יחד, לתן לקח להבא לאחד את הכֹחות, להשכיל להעמידם במערכה הגונה המביאה לטובה כללית. והנה באמת כ&quot;ז הפירוד, שהאומה אינה מוכשרת לאחד הכֹחות, וכ&quot;א מחליש את חברו, ההנהגה הולכת שאין כל נפש מסוגלת לקבל כי־אם נטיה אחת, ע&quot;כ לפעמים יבוא הפסד מוסרי או מדעי אם נעמול להכניס ב' הנטיות בבת אחת. אבל ההתפרדות העמוקה, הלא היא שורש המחלוקת בישראל, ע&quot;כ אע&quot;פ שהנביא דִבּר ברמז, מ&quot;מ תרגם יונתן בן עוזיאל וגילה הדבר יותר, ועי&quot;ז נזדעזעה ארץ ישראל ת&quot;פ על ת' פרסה, כי כ&quot;ז שלא הוכשר הדור להשוות הנטיות ולכוללם, כ&quot;א נכוה מחברו. ומ&quot;מ התחזק יונתן בן עוזיאל ואמר &quot;גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד ב&quot;א עשיתי כ&quot;א שלא ירבה מחלוקת בישראל&quot;, והפתח השכלי יכשיר הדעות לבקש עצות איך ללכת בעקבות שתי ההכנות, ששתיהן נחוצות.

===איחוד הכוחות===
והנה, בתור עקבא דמשיח בן יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים, להשכיל מעבר מזה איך שההכשר הכללי לישראל אינו כ&quot;א בסיס ליסודו המיוחד, וע&quot;כ צריך שתהיה ההנהגה מכוונת לתכלית ההתעלות המיוחדת, ולהיות מושפעת הרבה מהסגולה של יחידי הדור צדיקים וחכמי תורה, ולעומת זה ההכרה שהחפץ לחזקם של ישראל והתנערותם בתור אומה חיה, עם כל צרכיה החומריים, שהוא דבר נכון כשמצטרף לכל התכונה הראויה, גרמה עד כה שלא הצליחה במעשיה, עד שחסרון ההצלחה גרם לסכסוכי דעות וריב אחים, שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד ש{{ב|המנהיג הראשי|רומז להרצל}} נפל חלל מעוצר רעה ויגון.

ע&quot;כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה, לשמֹח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל באומה, ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל, כי אם הכשר הגון כשיגודל ע&quot;פ דרכו, וכשאינו מתנהל למטרת ההכנעה לצד הרוחני והשאיפה אליו, הלא ערכו נחשב כערך מלכות אפרים שנעשו {{פסוק|עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ה}}, מפני ש־{{פסוק|עזבו מקור מים חיים|ירמיהו|ב|יג}} ו־{{פסוק|מצרים קראו אשור הלכו|הושע|ז|יא}}. ע&quot;כ תהיה תועלת המרירות שראוי ג&quot;כ למי שנוכל לחשבו בתור עקבא למשיח בן יוסף, מצד השפעתו על החפץ הגדול הכללי של תחית האומה במובן החומרי והכללי, מ&quot;מ אם לא היה כח זה נעזב, לא מצד התגברות ההפקרות ושנאת התורה בעונותינו הרבים, עד שמתגרשים יראי ד' וחושבי שמו מנחלת התנועה, ולעומת זה מחסרון אומץ הלב לבקש שכל כח שהוא מצד עצמו טוב יתחזק, ואם חסר לו השלמתו הרוחנית, עלינו להשתדל על התרבות אור הדעת ויראת ד' במעלה רמה, עד שיוכל לכבוש ביותר כח חיים אדיר ולהבנות ממנו, אז יתקים בנו מקרא שכתוב {{פסוק|ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי|ישעיהו|מו|יג}} כי הכנת התשובה הלא צריכה להיות מצדנו, ואין התשובה מתקימת באמת, כ&quot;א כשהכוחות המצויות באומה ושאפשר להם להיות נמצאים, יהיו בכל תקפם, ועם עז החיים יהיו מוסבים אל הטוב, ואז נהיה מוכשרים לחפץ העליון להיות {{פסוק|עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקים|ישעיהו|סב|ג}}.

ורב יוסף עצמו, שאמר שעמד על מקרא זה ע&quot;י תרגומו, קבל ע&quot;ע לראות בחבלי משיח, תחת אשר אחרים מחכמי ישראל אמרו &quot;ייתי ולא אחמיניה&quot; בתגבורת החבלים הרוחניים, שבהכרח יבואו בתגבורת התביעות לבצר את החומריות שנעזבה הרבה במשך הגלות, שעיקרו בא לחזק ולהציל את הרוחניות, &quot;לכלא הפשע ולהתם חטאות&quot; ע&quot;כ אמר &quot;ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה&quot;.

&quot;חמריה&quot; הנטיה לעניני החומר הלאומי הוא ג&quot;כ מחשיך ומונע, לפי המצב הנהוג, את ההתעלות הרוחנית. אמנם אם לא היתה הנטיה יוצאת בזעף גדול, עד כדי להתפשט בנטיה חומרית יתירה ובלתי הגונה כלל לישראל, היה נח לקבלה, ואם לא הנטיה הקיצונה, לא היה רוח התורה מעיק לה, ולא היתה יוצאת התנגדות חצפנית על יסודה של תורה, לבקש לסמות עינו של עולם. אבל הכופתא, הנטיות הגסות שהן חרפת האדם גם באומות העולם, הם גורמות לעשות טולא להחשיך את המאורות הצחות השכליות הנובעים ממקורה של תורה. אמנם התחזק ר&quot;י שסוף כל אלה הוא להכנע מאורה של תורה ודעת אלקים, ע&quot;כ ייתיב בטולא דכופתא דחמריה, ובעצם חושך הצל, השית כליל צילו בתוך צהרים, ידליק הוא נר מצוה ואור תורה, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ויהפך ג&quot;כ הרע לטוב, והקללה לברכה. ע&quot;כ אמרו בזוהר בראשית ד&quot;רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא&quot;, כי יסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכחות היותר גסות לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל.

&lt;references/&gt;

&lt;center&gt;{{תוכן עניינים שטוח}}&lt;/center&gt;

[[קטגוריה:מאמרי הראי&quot;ה|המספד בירושלים]]
[[קטגוריה:נאומים בישראל]]
[[קטגוריה:ציונות]]</text>
      <sha1>kwxaakmqp9c1dxsdx32l6n1wdbr8g3b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025336</id>
      <parentid>3025335</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T11:10:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* חילוק הממלכה */</comment>
      <origin>3025336</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26175" sha1="fva75ggjqs52sn0vnm1lrt2b6xapiqv" xml:space="preserve">&lt;big&gt;'''[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;&lt;big&gt;'''בפטירת הד&quot;ר בנימין זאב הרצל ז&quot;ל,'''&lt;/big&gt;&lt;/big&gt; &lt;big&gt;כ' תמוז תרס&quot;ד&lt;/big&gt;

(סיני כרך מ&quot;ז)

===שני משיחים===
{{פסוק|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגדון|זכריה|יב|יא}}. חז&quot;ל אמרו שיונתן בן עוזיאל תרגם נביאים ונזדעזעה ארץ ישראל ד&quot;מ פרסה על ת&quot;פ. משום דאית מילי דלא מפרשן, והיינו האי קרא, דאמר רב יוסף דאלמלא תרגומי' לא ידע מאי הוא, ואמרו שעמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני שגליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא שלא תרבה מחלוקת בישראל.

וצריך להבין מהו גודל ההסתר שיש בפסוק זה, שגילה תרגומו {{צ|כמספד אחאב דקטל יתיה הדדרמון, וכמספד יאשיהו דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו}}, ולמה היה זה סייג שלא ירבה מחלוקת בישראל, ומה יחש הוא לענין הסתרים המיוחסים לשם יתברך.

והנה חז&quot;ל אמרו &lt;small&gt;([[סוכה נב א|סוכה נב.]])&lt;/small&gt; שהספד זה יהיה &quot;על משיח בן יוסף שנהרג&quot;, וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא {{פסוק|אחד יהיה לכולם|יחזקאל|לז|כד}}, {{פסוק|ודוד עבדי נשיא להם לעולם|יחזקאל|לז|כה}}. אמנם כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה, ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו לשכללו ולפתחו, וכן הכֹחות המחזיקים כֹח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה – ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי, והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכֹחה האדיר את כל כוחות הגוף האמיצים והחזקים, לתכלית השכל הטוב והטהור, חפץ העליון ברוך הוא בעולמו – כן הכין בישראל ביחוד שני אלה הכֹחות; הכוח המקביל לערך הגוף האנושי, השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הגדולות והקדושות שישראל מצויינים בהן, להיות עם קדוש לד' אלקי ישראל ולהיות {{פסוק|גוי אחד בארץ|שמואל ב|ז|כג}} {{פסוק|לאור גוֹיִם|ישעיהו|מב|ו}}, והצד השני עצם הכֹח לשכלול הרוחניות בעצמה. וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שוים להם בגופניות כאשר האדם שוה בכֹח החיים שבו לאחד הבעלי חיים, והצד השני הוא הענין המתיחד לישראל עצמם, שעל זה נאמר {{פסוק|ד' בדד ינחנו|דברים|לב|יב}}, {{פסוק|ובגויים לא יתחשב|במדבר|כג|ט}}, מצד תורת ד' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש.

===יוסף ויהודה===
והנה מתחילה הוכנו ב' הכוחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל: אפרים ויהודה, שהוא כלל יוסף ויהודה. וכמו בתחילה מעשי אבות סימן לבנים יוסף היה המשביר, ששלח אותו אלקים לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר, לחם לפי הטף בעת שגם כן כל הארץ באו למצרים לשבור, והיה נבלע בין האומות וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים שיש יחש שיווי בין ישראל לעמים כולם, ומכל מקום ידע כוח קדושתו. ודוקא על ידי זה היתרון, אין עשו נופל כי אם ביד בניה של רחל, כענין מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא. ויהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד {{פסוק|היתה יהודה לקדשו|תהילים|קיד|ב}} ועל אוהל יוסף נאמר {{פסוק|אוהל שיכן באדם|תהילים|עח|ס}}. והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכוחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה. ואמרו ז&quot;ל במדרש שנאמר בדוד {{פסוק|אדמוני|שמואל א|טז|יב}} כמו שנאמר בעשו, אלא שנוסף בו {{פסוק|יפה עינים}} {{שם|שם=שמואל א טז יב}} ומדעת סנהדרין הורג. קיבוץ הגבורה החומרית וכל התלוי בה, לתוקף עם וממלכה גדולה ואדירה רבתי בגוים, עם העילוי הרוחני היותר מרום וקדוש.

ולולא שגרמו עוונות, וישראל מאסו במלכות בית דוד עד שנחלקה האומה, עשרת השבטים שאפרים שהוא כוח יוסף בפ&quot;ע, ויהודה בפ&quot;ע, היה הכל מאוחד בכוח אחד על ידי {{פסוק|עץ יהודה|יחזקאל|לז|יט}} שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף, {{פסוק|ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה|תהלים|מז|ד}}. ועל ידי קיבוץ ב' הכוחות יחדיו היו שניהם מתעלים; הכוח החומרי היה מתעדן ומתקדש מצד קרבתו אל הקדושה המיוחדת לישראל, והכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר כדי לגלות הודו ותפארתו על ישראל, עד שקרני הודו היו מאירים גם כן על העולם כולו, וכמו שיהיה לעתיד לבוא {{פסוק|והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד|ישעיהו|יא|י}}. לא מלחמה בין שני כוחות מתנגדים כי אם מנוחה שלמה, שהוא הכבוד היותר עליון ונִשּא. אמנם עוונותינו {{פסוק|הטו אלה|ירמיהו|ה|כה}}, שנתחלקה מלכות בית דוד וכל אחד מן הכוחות השנים, שהיו ראויים להתאחד דווקא, התחיל להתפתח בפ&quot;ע, כאילו דבר אין לו עם משנהו, ומזה יצא מה שיצא להפסד כללי לשני העניינים בעונותינו הרבים.

===חילוק הממלכה===
אפרים, שנוסד ע&quot;י ירבעם, שהופקד מתחילה על סבל בית יוסף, מפני כשרונו המעשי, {{פסוק|וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף|מלכים א|יא|כח}}, פנה לגמרי מהקדושה העליונה המיוחדת לישראל, {{פסוק|ואותי השלכת אחרי גויך}} {{שם|מלכים א|יד|ט}}. ומזה יצא הסילון הממאיר, חטא עבודה זרה שגרם להתפתחות הנטיה של השווי שיש בישראל לעמים לצד הרע והגרעון, עד מידת {{פסוק|אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ח}}. ויהודה, בחסור לו הצד המעודדו בחומריותו, היה צריך להשלמה רוחנית גדולה ואדירה שתספיק להמציא גם כן את הצד החסר החמרי, וכיון שלא עלה למעלה זו נתבזבז הכֹח הרוחני גם כן עד שלא החזיק מעמד ו־{{פסוק|כשל גם יהודה עמם|הושע|ה|ה}} ו־{{פסוק|לשונם ומעלליהם אל ד' למרות עני כבודו|ישעיהו|ג|ח}}. והנה גם אחרי הפירוד, אם היו על כל פנים מתאחדים לדעת שכל אחד יסגל לו את נטייתו הפרטית, אבל באופן שיקבלו זה מזה את הצדדים הטובים – ויהודה יקבל מאפרים את הדרכים והנטיות המוכשרות בו לשכלול האומה בתוקף חומריותה ואנושיותה הכללית, ואפרים יקבל מיהודה את הכֹח העליון המיוחד לישראל בדרכי קדושה, מתורה ומִדות קדושות והכשרה לנבואה ורוח־הקודש למיוחדים לזה – היה המחץ הולך ומתרפא.

אלא שכיון שנחלקו חלוק ממלכה, ועל־ידי ההשפעה המאחדת הלא הדבר מחוייב שהצד הגובר יהיה לו המצב העליון הרוחני המיוחד לישראל, שהיא הנשמה המאחדת ומחיה את הגוף, וזה לא רצה ירבעם, על־כן היתה התכנית הפנימית של ציור אפשרות ההתאחדות עם המניעה מצד חפץ ההתנשאות שלא במשפט: מה שאמרו חז&quot;ל ש־&quot;תפסו הקב&quot;ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן־עדן&quot; {{הפניה-גמ1|סנהדרין|קב|א}}, יחדיו תשכללו את האומה הישראלית להביאה לתכליתה להיות לעם לד' א־להי ישראל, להיות גם־כן ראויה להיות לאור גויים, שהצדדים השווים לכל האדם אשר על פני האדמה גם־כן ראויים להִכּנס בבניין. אמנם על שאלת &quot;מי בראש&quot; מוכרחת התשובה לבֹא &quot;בן ישי בראש&quot;, כי מבלעדי הכרת השליטה העליונה של הצד הרוחני, {{פסוק|כי חלק ד' עמו, יעקב חבל נחלתו|דברים|לב|ט}}, אז אפסה כל תעודה לישראל, חלילה, והנם המעט מכל העמים, וראויים יותר מכולם להרס וכליון, חלילה, אבל שרירות הלב גרמה שאמר &quot;א&quot;ה לא בעינא&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קב א|סנהדרין שם]])&lt;/small&gt;, ומזה נמשכה השלשלת של צרותיהן של ישראל ופיזורם, ותכלית מרוק הגלות עד עת קץ.

על־כן עומד בכל משך זמן הגלות המצב הכללי של האומה בדרך ניגודי של אלה שני הכוחות. שלפעמים מתגלה נטיה לחוזק הלאומי החמרי ויתר הצרכים האנושיים הכוללים, שנובע בעיקרו מיסוד הנטיה המיוחדת ליוסף ואפרים, ולפעמים מתנערת הנטיה הרוחנית לקיומה של תורה והפרחת הצד הרוחני המיוחד לישראל, להרים קרן ביראת ד', באהבתו, ובאהבתה של תורה ודרכיה.

===חבלי משיח===
ובאשר ש{{פסוק|כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול|תהלים|קמא|ז}}, והכוח המאחד המקיף את פועלי הנטיות ליסוד אחד, להיות משפיעים ומושפעים ביחד, כל אחד לפי ערכו, ולאחד ההנהגה בהגברת הצד הרוחני, באופן שהוא יהיה המחזק והנותן חיים לכל יתר החלקים, ככוח חיי הנשמה המחיה את הגוף לכל חלקיו; ובאשר אי אפשר לאומתנו שתבוא לתעודתה הרוממה לשאת בגאון עז שם ד' הנקרא עליה כי־אם בהשתלמה בתכלית ההכשר בשני חלקיה: הכללי – חלק יוסף, והפרטי – חלק יהודה, מלכות בית דוד, שמחוזק כֹחו הפרטי כולל הוא גם־כן את הצד הכללי, {{פסוק|אדמוני עם יפה עינים|שמואל א|טז|יב}} – הנה מתנערים באומה כֹחות לכל צד.

וכמו שהכֹחות המגבירות את הרוחניות הם מכשירים למידת משיח בן דוד, שהתעודה התכליתית היא עיקרו ויסודו – כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי־אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים עמה כל הקניינים החומריים הנדרשים לאומה שלמה ומשוכללת – כן ההתנערות לבקש חוזק לאומי חמרי ויתר מכשירי החיים הכלליים, הם הכשרת משיח בן יוסף. וכשהם משמשים בערבוביא מצרת הגלות ומקוצר הדעות ופיזור הכוחות – הם חבלי משיח, הכוללים חבלי שני משיחים, {{פסוק|אשר חרפו אויביך ד', אשר חרפו עקבות משיחך|תהלים|פט|נב}}, שתי העקבות של תרין משיחין.

והנה, פעולת משיח בן יוסף, שתהיה ההכשרה הכוללת – אף על פי שודאי תהיה עם זה ממולאת בדעת ויראת ד' שנמצאת הרבה גם־כן – לתכלית הכשרת כלל האנושיות, מכל־מקום, כיון שהיסוד העיקרי המרובה באיכותו, שהוא התיחדות הצורה הפרטית הישראלית בהתגברה אינו בולט בו כל־כך – אי־אפשר לו להתקיים, על־כן עתיד משיח בן יוסף להיות נהרג. אמנם כשיהרג יכירו הכל העיוות: שאמנם לא היה הדור ראוי להכיר הערך של הנטיה לתגבורת כוללת, איך לקבל ממנה רק הטוב, ואת הטוב באמת לקבל, ולשעבדה לתוקף הצד העליון שבתעודת ישראל – למשיחות בן דוד, {{פסוק|וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור|זכריה|יב|י}}.

המספד הוא ההתרגשות לשעתה ממחזה מדאיב, המכניס קודר ויאוש בלב, דומה כמספד על היחיד שאין תקוה נשקפת להבנות עוד, כמו הורים זקנים שאבדו את בנם יחידם, לא עלינו. אמנם המרירות היא באה כבר בסיוע השכל המתבונן את ערך המצב; השכל ישכיל כי אמנם כוח האומה בכללה מוציא מכללה נשמת המשיחין. על־כן, אמנם במרירות אבידת הבכור, המזדמן לרוב אצל הורים צעירים שלא חונכו בדעת גידול בנים, ומחסרון הכרה לא שמרום כראוי ממחלה, ועל־כן מתו – כן האומה מתבוננת כי לא הכירה את ערך הנטיה של ההשתלמות הכללית איך להשתמש בה בתור דבר גדול, המצטרף ומסתעף ליסוד התכלית העליון, שעמו היתה התעודה הלאומית מתמלאת, וממילא היתה זוכה לקיום והצלחה של הפרחה.

והנה, כל זמן שמתדמה – מפני הפירוד השורר בגלות – ששני הכוחות הם באמת נפרדים זה מזה, עד שמי שנחלץ והגביר את הצד הכללי באומה נעשה בעונותינו הרבים צר ואויב לתורה ולקיום המצוות, וכל דרכי הקדושה המיוחדים לסגולת ישראל הפרטית, וכן מי ששם מגמתו ליסוד ההתיחדות הישראלית נעשה ע&quot;י זה עצמו מנגד ומפריע לכל תיקון חומרי כללי – שעי&quot;ז מעבר מזה נעשה פרצים, ומעבר מזה מתגלה חולשה ועצבות ודכאות לב – אמנם אחרי הנסיון האחרון של סיבת מניעת הקיום של משיח בן יוסף יתבוננו הכל שבאמת אין כאן כֹחות מתנגדות, ושראוי להכניס הכל בחוברת אחת, ולסדר דרכי האומה באופן שכל שכלול כללי יהיה בסיס לשכלול הישראלי המיוחד, ותהיה ההכרה בחסרון ההצטרפות משני הצדדים – בין מן הנוטים אחרי החומריות והכלליות, בין מהנוטים אחרי הרוחניות והפרטיות. על כן יהיה המספד גדול מב' הצדדים, שיכירו שיש טעות ביסוד הנטיות שהן בנויות להיות מתאחדים, וכל־כך גרמו קלקולים בנטותם לפירוד, לחבל איש מעשה רעהו. 

והנה התכונה של החִבה הלאומית נתגלתה באחאב שחִבב מאד את ישראל, ואחז מעשה אבותיו עמרי שהוסיף עיר אחת בארץ־ישראל &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt;, ו&quot;דורשי רשומות אמרו כולם באים לחיי העולם‏־הבא, 'לי גלעד', זה אחאב שנפל בגלעד&quot; &lt;small&gt;([[סנהדרין קד ב|שם קד:]])&lt;/small&gt;, שהיה מעמיד פנים במלחמה, גם אחר שנחתו בו החצים, כדי שלא להבעית את ישראל &lt;small&gt;([[מועד קטן כח ב|מועד קטן כח:]])&lt;/small&gt;. אומץ רוח כזה בא מאהבה יתירה ונפלאה, גם כיבד את התורה &lt;small&gt;([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])&lt;/small&gt; מפני שעכ&quot;פ שמר את כבוד האומה כלפי חוץ, לפני בן הדד, ועכ&quot;ז לא הכיר ערכה של תורה וקדושת השי&quot;ת המיוחדת שבה כל יתרונם של ישראל. ע&quot;כ הלך בדרכי איזבל ובחוקות התועבות של גויי הארץ לפי המידה שהיתה שולטת אז ברוח הזמן. לעומת זה יאשיהו הגביר את הצד הרוחני עד אין דומה בכל המלכים כעדות הכתוב, {{פסוק|וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו|מלכים ב|כג|כה}}, עד שלא רצה כלל להיות יחס ישראל עם אומות העולם, ובזה ויתר ע&quot;ד ירמיהו הנביא שצוה מפי ד' להניח לעבור בארץ ישראל את חיל מצרים. ע&quot;כ באחאב ויאשיהו התכנסו ב' הנקודות, של יוסף ושל יהודה, כח משיח בן יוסף ובן דוד.

ע&quot;כ בהסרת העיוות הבא מחסרון הכנת האומה, שלא תשתמש בכוחותיה המתגלים ביחידי הסגולה לטובה כראוי, לעת קץ הכיר כי היה אפשר לאחד ב' הכוחות יחד בהיות ההכרה שלמה, א&quot;כ יגדל ההספד בצירוף ב' הנטיות, כפי תכלית רחוקן בפועל, כן תהיה קרבתן והכרת זיקוקן זה לזה, ויכפל כמספד אחאב ויאשיהו גם יחד, לתן לקח להבא לאחד את הכֹחות, להשכיל להעמידם במערכה הגונה המביאה לטובה כללית. והנה באמת כ&quot;ז הפירוד, שהאומה אינה מוכשרת לאחד הכֹחות, וכ&quot;א מחליש את חברו, ההנהגה הולכת שאין כל נפש מסוגלת לקבל כי־אם נטיה אחת, ע&quot;כ לפעמים יבוא הפסד מוסרי או מדעי אם נעמול להכניס ב' הנטיות בבת אחת. אבל ההתפרדות העמוקה, הלא היא שורש המחלוקת בישראל, ע&quot;כ אע&quot;פ שהנביא דִבּר ברמז, מ&quot;מ תרגם יונתן בן עוזיאל וגילה הדבר יותר, ועי&quot;ז נזדעזעה ארץ ישראל ת&quot;פ על ת' פרסה, כי כ&quot;ז שלא הוכשר הדור להשוות הנטיות ולכוללם, כ&quot;א נכוה מחברו. ומ&quot;מ התחזק יונתן בן עוזיאל ואמר &quot;גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד ב&quot;א עשיתי כ&quot;א שלא ירבה מחלוקת בישראל&quot;, והפתח השכלי יכשיר הדעות לבקש עצות איך ללכת בעקבות שתי ההכנות, ששתיהן נחוצות.

===איחוד הכוחות===
והנה, בתור עקבא דמשיח בן יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים, להשכיל מעבר מזה איך שההכשר הכללי לישראל אינו כ&quot;א בסיס ליסודו המיוחד, וע&quot;כ צריך שתהיה ההנהגה מכוונת לתכלית ההתעלות המיוחדת, ולהיות מושפעת הרבה מהסגולה של יחידי הדור צדיקים וחכמי תורה, ולעומת זה ההכרה שהחפץ לחזקם של ישראל והתנערותם בתור אומה חיה, עם כל צרכיה החומריים, שהוא דבר נכון כשמצטרף לכל התכונה הראויה, גרמה עד כה שלא הצליחה במעשיה, עד שחסרון ההצלחה גרם לסכסוכי דעות וריב אחים, שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד ש{{ב|המנהיג הראשי|רומז להרצל}} נפל חלל מעוצר רעה ויגון.

ע&quot;כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה, לשמֹח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל באומה, ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל, כי אם הכשר הגון כשיגודל ע&quot;פ דרכו, וכשאינו מתנהל למטרת ההכנעה לצד הרוחני והשאיפה אליו, הלא ערכו נחשב כערך מלכות אפרים שנעשו {{פסוק|עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ה}}, מפני ש־{{פסוק|עזבו מקור מים חיים|ירמיהו|ב|יג}} ו־{{פסוק|מצרים קראו אשור הלכו|הושע|ז|יא}}. ע&quot;כ תהיה תועלת המרירות שראוי ג&quot;כ למי שנוכל לחשבו בתור עקבא למשיח בן יוסף, מצד השפעתו על החפץ הגדול הכללי של תחית האומה במובן החומרי והכללי, מ&quot;מ אם לא היה כח זה נעזב, לא מצד התגברות ההפקרות ושנאת התורה בעונותינו הרבים, עד שמתגרשים יראי ד' וחושבי שמו מנחלת התנועה, ולעומת זה מחסרון אומץ הלב לבקש שכל כח שהוא מצד עצמו טוב יתחזק, ואם חסר לו השלמתו הרוחנית, עלינו להשתדל על התרבות אור הדעת ויראת ד' במעלה רמה, עד שיוכל לכבוש ביותר כח חיים אדיר ולהבנות ממנו, אז יתקים בנו מקרא שכתוב {{פסוק|ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי|ישעיהו|מו|יג}} כי הכנת התשובה הלא צריכה להיות מצדנו, ואין התשובה מתקימת באמת, כ&quot;א כשהכוחות המצויות באומה ושאפשר להם להיות נמצאים, יהיו בכל תקפם, ועם עז החיים יהיו מוסבים אל הטוב, ואז נהיה מוכשרים לחפץ העליון להיות {{פסוק|עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקים|ישעיהו|סב|ג}}.

ורב יוסף עצמו, שאמר שעמד על מקרא זה ע&quot;י תרגומו, קבל ע&quot;ע לראות בחבלי משיח, תחת אשר אחרים מחכמי ישראל אמרו &quot;ייתי ולא אחמיניה&quot; בתגבורת החבלים הרוחניים, שבהכרח יבואו בתגבורת התביעות לבצר את החומריות שנעזבה הרבה במשך הגלות, שעיקרו בא לחזק ולהציל את הרוחניות, &quot;לכלא הפשע ולהתם חטאות&quot; ע&quot;כ אמר &quot;ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה&quot;.

&quot;חמריה&quot; הנטיה לעניני החומר הלאומי הוא ג&quot;כ מחשיך ומונע, לפי המצב הנהוג, את ההתעלות הרוחנית. אמנם אם לא היתה הנטיה יוצאת בזעף גדול, עד כדי להתפשט בנטיה חומרית יתירה ובלתי הגונה כלל לישראל, היה נח לקבלה, ואם לא הנטיה הקיצונה, לא היה רוח התורה מעיק לה, ולא היתה יוצאת התנגדות חצפנית על יסודה של תורה, לבקש לסמות עינו של עולם. אבל הכופתא, הנטיות הגסות שהן חרפת האדם גם באומות העולם, הם גורמות לעשות טולא להחשיך את המאורות הצחות השכליות הנובעים ממקורה של תורה. אמנם התחזק ר&quot;י שסוף כל אלה הוא להכנע מאורה של תורה ודעת אלקים, ע&quot;כ ייתיב בטולא דכופתא דחמריה, ובעצם חושך הצל, השית כליל צילו בתוך צהרים, ידליק הוא נר מצוה ואור תורה, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ויהפך ג&quot;כ הרע לטוב, והקללה לברכה. ע&quot;כ אמרו בזוהר בראשית ד&quot;רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא&quot;, כי יסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכחות היותר גסות לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל.

&lt;references/&gt;

&lt;center&gt;{{תוכן עניינים שטוח}}&lt;/center&gt;

[[קטגוריה:מאמרי הראי&quot;ה|המספד בירושלים]]
[[קטגוריה:נאומים בישראל]]
[[קטגוריה:ציונות]]</text>
      <sha1>fva75ggjqs52sn0vnm1lrt2b6xapiqv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות גניבה ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>187358</id>
    <revision>
      <id>3025258</id>
      <parentid>968237</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T04:04:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-40545-72</username>
        <id>46032</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה ב */ שגיאת הקלדה</comment>
      <origin>3025258</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6938" sha1="7ipy2npyix0lqxu522g6tthvgqux16k" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק שביעי|הלכות גניבה ו|הלכות גניבה ח|b207|11|65|7|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רעא|המצוה לא להונות במידות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רמו|המצוה לא להסיג גבול}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רעב|המצוה לא להשהות ברשותנו משקלות ומידות חסרות}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;השוקל לחבירו ממשקלות חסרות מן המשקל שהסכימו עליו בני אותה המדינה. או המודד במדה חסרה מהמדה שהסכימו עליה הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אע&quot;פ שהמודד או השוקל חסר גונב אינו משלם לו תשלומי כפל אלא משלם לו המדה או המשקל. ואין לוקין על לאו זה מפני שהוא חייב בתשלומין.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מדה חסרה או משקל חסר עובר בלא תעשה שנאמר לא יהיה לך בכיסך וגו'. ואפילו לעשות המדה עביט של מימי רגלים אסור. שאע&quot;פ שאין זה לוקח ומוכר בה שמא יבא מי שאינו יודע שהיא חסרה וימדוד בה. ואין לוקין על לאו זה שהרי אין בו מעשה.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;היו המדות והמשקלות של בני העיר חתומות בחותם ידוע וזו המדה או המשקל החסרים בלא חותם. הרי זה מותר לשהותם לשאר תשמישי הבית. כיוצא בזה סלע שנפגמה מן הצד לא יעשנה משקל בין משקלותיו ולא יזרקנה בין גרוטותיו ולא יקבנה ויתלנה בצואר בנו שמא יבא אחר ויעשנה משקל. אלא או ישחוק או יחתוך או יקוץ או ישליך לים המלח.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;חסרה ועמדה על מחצה יקיים. עמדה על פחות ממחצה או על יתר ממחצה יקוץ עד שיעמידנה על מחצה. ואם לא חסרה אלא פחות משתות יקיים לשאת ולתת בה  אבל לא למשקל.  של פחות משתות רוב בני אדם מוחלין בו במשא ומתן.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;סלע שנפגמה באמצע אסור למכרה להרג או לחרם מפני שמרמין בה את אחרים. אבל נוקבה ותולה אותה בצואר הקטן.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;עושה אדם מדותיו סאה וחצי סאה ורובע סאה. וקב וחצי קב ורובע הקב וחצי הרובע ושמינית הרובע. אבל לא יעשה קבים שלא תתחלף ברובע הסאה שהוא קב ומחצה. וכן במדות הלח עושה הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין. ולוג וחצי לוג ורביעית ושמינית ואחד בשמונה בשמינית. ולא אסרו לעשות שלישית הין ורביעית הין אף על פי שמתחלפין זה בזה הואיל והיו במקדש מימות משה רבינו.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;אחד הנושא והנותן עם ישראל או עם עכו&quot;ם אם מדד או שקל בחסר עובר על לא תעשה וחייב להחזיר. וכן אסור להטעות את  העכו&quot;ם בחשבון אלא ידקדק עמו שנאמר וחשב עם קונהו אע&quot;פ שהוא כבוש תחת ידיך. קל וחומר לעכו&quot;ם שאינו כבוש תחת ידיך. והרי הוא בכלל כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול מכל מקום.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;וכן במדת הקרקע אם הטעה את חבירו במשיחת הקרקע עובר בלא תעשה שנאמר לא תעשו עול במשפט במדה. במדה זו מדת הקרקע. וכן הוא ענין פסוק זה לא תעשו עול במשפט. לא במשפט המשקל ולא במשפט המדה אפילו מדה קטנה כמשורה.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;בני חבורה המקפידים זה על זה שהחליפו חלק בחלק או לוה ממנו מאכל והחזיר לו. עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לוין ופורעין ביום טוב.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;א המסיג גבול רעהו והכניס מתחום חבירו בתוך תחומו אפילו מלוא אצבע. אם בחזקה עשה הרי זה גזלן. ואם הסיג בסתר הרי זה גנב. ואם בארץ ישראל הסיג הגבול הרי זה עובר בשני לאוין בלאו גניבה או בלאו גזילה ובלאו לא תסיג ואין חייב בלאו זה אלא בארץ שנאמר בנחלתך אשר תנחל.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ז יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;קשה עונשן של מדות יתר מעונשן של עריות שזה בינו לבין המקום וזה בינו לבין חבירו. וכל הכופר במצות מדות ככופר ביציאת מצרים שהיא תחילת הצווי. וכל המקבל עליו מצות מדות הרי זה מודה ביציאת מצרים שהיא גרמה לכל הצוויין.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק שביעי|הלכות גניבה ו|הלכות גניבה ח|b207|11|65|7}}</text>
      <sha1>7ipy2npyix0lqxu522g6tthvgqux16k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261522</id>
    <revision>
      <id>3025256</id>
      <parentid>3024731</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T02:22:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* [מאמר של שתי נשמות צדיקים]{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}} */</comment>
      <origin>3025256</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="306384" sha1="iworaw8oqzqil2eks7dxr6bfhx1c98m" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.


רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. 

ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: &quot;''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה: &quot;''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''&quot; {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''מאן את?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''לעית באורייתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''&quot;. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: &quot;''נסלק עמך למייא!''&quot; {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: &quot;''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''&quot;. {{ש}}
אמר רבי חזקיה: &quot;''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''&quot;. {{ש}}
אמר ההוא בר נש: &quot;''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''האי קרא דאמר שלמה!''&quot;. סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''וכי  במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ובמה?''&quot; 


אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין! 

ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! 


ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. 

היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 


אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}} 
אמרו: &quot;''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. 
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא. 

{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע  והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש  בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא  {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?! 

ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 


אמרו ליה: &quot;''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''&quot; {{ש}}
אמר להו: &quot;''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''למה?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
נשק לון ואזל ליה. 


אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: &quot;''מה שמיה דההוא בר נש?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''&quot;. {{ש}}
אמר ר' ייסא: &quot;''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''&quot; 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה?  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו &quot;''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''&quot;. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר &quot;''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''&quot;. מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי &quot;הושע&quot; קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו! 

רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע&quot;ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש! 

אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא  למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה. 


'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא &quot;ואז בכורי ענבים&quot; סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: &quot;''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''&quot;. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב  מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!&lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''. 


תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} -  מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא! 

אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!? 

אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל! 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה  דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא  לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה! 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''&quot;

'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}'''  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. 

'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר,  כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -  
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה&quot;ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר&quot;א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי  {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא. 

אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. 

'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''.  {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי &quot;''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - &quot;''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''&quot; . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}'''  - &quot;''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''&quot;  {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי,  בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?! 

ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?! 

במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''. 


אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}'''  כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.

'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. 

'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. 

{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: &quot;''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''&quot;. מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. 

ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא  ומשתמטי מקמייהו. 

רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו! 


רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים  ענקים  רפאים'''. וכלהו אורכי יומי. 
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא. 
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''. 
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''. 

אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!? 

אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}. 

אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא  באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. 

אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב&quot;ה על דא.  

תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה. 

'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. 

רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: &quot;''אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''&quot;

'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא! 


אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי &quot;''הא חויא הכא!''&quot;. {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא. 


אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב&quot;ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב&quot;ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא! דקב&quot;ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה  ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה&quot;ג עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור (המתוק מדבש)}} &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא  
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא, 
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. 
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא. 
* והיא אסחרא להר הבית 
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין  
* ולשכת הגזית אסחר לאולם 
* ואולם להיכל 
* והיכל לבית קדש הקדשים 
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. 

ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. 


כגוונא דא לעילא  ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי 
* נהר דינור אסחר לכמה משריין, 
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין. 
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו. 
* ואינון סחרין לארבע רתיכין 
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי. 
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית, 
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש, 
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין 
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא 
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. 

כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא! 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. 
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה 
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין  למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי. 


אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן? 
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. 

'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:


===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}

{{להשלים}}

...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: &quot;''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;אמר לון: &quot;''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''&quot; 

נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא. 

אמר לון ההוא ממנא: &quot;''פוקו!''&quot; {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: &quot;''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''&quot;. {{ש}}
אמר לון: &quot;''ידעתון מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''לא''&quot;. 

אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו. 

וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}. 
* האי  דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא! 
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא. 
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל&quot;ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.


אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא. 

תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא! 


&quot;''פוקו מהכא! זכאין אתון!''&quot; {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא  אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''&quot; 

עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: &quot;''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''&quot;{{ש}} 
אמר חד מנייהו: &quot;''אית בכו סימנא?''&quot;{{ש}} 
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו:  &quot;''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''&quot; {{ש}}
אחידו בהו ויתבו. 

בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי: &quot;''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''&quot; {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: &quot;''מאן אלין?''&quot; {{ש}}
אמר להון: &quot;''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''&quot; {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: &quot;''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''&quot;. 

עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: &quot;''מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו &quot;בגופין&quot; (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.


קלא אתער - &quot;''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''&quot; {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום. 


ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר: 
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} 
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה! 
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח! 
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה. 
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד. 
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה. 
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא. 

פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: &quot;''סימנא אית בגוייכו?''&quot;{{ש}}
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: &quot;''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''הן!''&quot; 


אמר רבי שמעון: &quot;''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''&quot; 

כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: &quot;''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''&quot; {{ש}} 
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: &quot;''ארחו בדא!''&quot;  {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.

 
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''&quot;.  &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''אורייתא חדתא שמעתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''&quot; {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: &quot;''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''&quot; 


אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'. 

ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין. 

וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. 

משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. 

כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. 

זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? 

בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע  ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. 

במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד  אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.&lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי! 

וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה. 

בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו. 

ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו&quot;ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. 

אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה. 

{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י&quot;ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש. 


השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. 

כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא! 

א&quot;ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות. 
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. 

זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום! 

אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. 


* '''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה. 
* '''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא. 
* '''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}''' - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. 
* '''{{צ|מאן דמעיין}}''' בצלותיה ואסתכל בה - '''{{צ|רחיק מרעותיה}}''' דשאיל. 
* '''{{צ|קרבנא דרביא}}''' - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא '''{{צ|שלים לאתקבלא}}'''. 

&quot;''מכאן ולהלאה רחימין זילו!''&quot;  {{להשלים}} 
{{קטן|'''(עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)'''}}

{{קטן|'''(כתב הרמ&quot;ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))'''}}

===קטעים מקוטעים שונים===
{{להשלים}}

...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א}}. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן. 

אוף הכי אדם!  
* מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. 
* מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא.  
* מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר.  
* מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא.  
* מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא.  
* מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא. 

וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא! 

סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין.  
* אדם ברישא. חוה סמיך ליה.  
* שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה.  
* יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק.  
* לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. {{ש}}
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. 


בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא:  
* אדם וחוה בקדמיתא.  
* ושרה ואברהם סמיך לון.  
* יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא.  
* יעקב ולאה באמצעיתא. 

ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. {{ש}}
'''אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק'''. {{ש}}
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא. {{ש}}
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא. 


ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון! {{ש}}
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו! 


===[מאמר של שתי נשמות צדיקים]{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}===

'''{{קטן|(חסר תחילת הענין)}}'''
{{להשלים}}

...אלין הכא ואלין הכא דאינון  מגדלאן דאבן טבא כלהו. 

בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. {{ש}}
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא {{צ|מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב}} {{ממ|משלי|יח|י}}. &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;ופריש רב מתיבתא קרא דא: {{צ|מגדל עז}} - דא כנסת ישראל. {{צ|בו ירוץ צדיק}} - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא {{צ|ונשגב}} - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. 

ורבי כרוספדאי חמיד לבא, פריש האי קרא עד לא אסתלק. ופריש שפיר. {{ש}}
{{צ|מגדל עז}} - דא תיבה וספר תורה דאיהו {{צ|עז}} לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה. {{ש}}
וההוא מגדל - {{צ|שם יהוה}} איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין. 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - במאן? במגדל או בספר תורה? {{ש}}
אלא קרא דריש בהאי ובהאי! 
* כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. 
* כד דריש לספר תורה -  מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק, וצדיק אקרי. 

מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה. {{ש}}
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין! 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא. {{ש}}
{{צ|ונשגב}} - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! {{צ|ונשגב}} דלא יתנזק לעלמין! 


בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין, קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה. כד אתי ההוא ציפרא - נטלא ההוא מגדל מאתריה, וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים.  ומה דהוה רומיה לרום שמיא - מאיך ועאל תחות אינון כרובים, ושורוי בין רישי כרובים. 

תלת מאה פתחין תמן. בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא - דיוקנא דספר תורה. ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל. ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו. 

אי חסידא קדישא! זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא! בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא - כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא - כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא. ואיהו פריש מלין. ומגו מתיקו דמלוי - בתיאובתא  סלקין. כלהו עשר מלין גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך. 

כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח - פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. {{ש}}
וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי {{צ|מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'}}. {{ש}}
סגירו פתחין וספר תורה אתגליל. {{ש}}
מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה! כוליה נהורא דנהיר! אתוון דיליה שלהובי דאשא מארבע גווני דאינון דעלמא עלאה! כלהו בלטי ומנצצי! לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח! {{ש}}
סגיר פתחא דא - כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. 

בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא. גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר. וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל. ותרין נשרין - דא מסטרא דא ודא מסטרא דא - נטלי ליה בידייהו. 

כד סליק מלכא משיחא - מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא. {{ש}}
בשעתא דישרי למקרי - יתפתח פתחא אחרא, ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב {{צ|וישלח את '''היונה'''}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא! ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא, אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. {{ש}}
ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת! והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא. ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא. מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. 

וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה - יקומון תרין נשרין, דא מכאן ודא מכאן. ויונה מאיך. ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה. ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה.&lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ויונה תבאת. ועטרה בפומה. ויקבלון לה אלין תרין נשרין. 

דוד מלכא - {{צ|זית רענן}} אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. {{צ|עלה זית}} - דא מלכא משיחא בריה דדוד! ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח דכתיב {{צ|והנה '''עלה זית''' טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}} - ההוא עלה זית {{צ|טרף}} וחטף ליקרא דיליה. במה? {{צ|בפיה}}! דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה. והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; - אלא כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא - יונה דכר {{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}הוה! מגו דאקרי {{צ|יונה}}  כתיב כנוקבא. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא '''(חסר המשך המאמר)'''{{להשלים}} 


...מגדל דא כד תב לאתריה - נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה, בנסין ואתין רברבין. 

בריש מגדל דא אית עופין דנור  דקא מצפצפאן כד סליק צפרא. צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו! לעילא מכלהו - זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא; סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין. {{ש}}
אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. {{ש}}
אי חסידא קדישא! בשעתא דאתוון פרחין - חמי בר נש מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו וגו'}}. {{ש}}
אהדרו אתוון רברבן כמלקדמין - בטשי אתוון זעירן בהו ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. {{ש}}
לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. {{ש}}
וכן כל עובדא דבראשית! פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין! זכאה עמא דכל דא מחכאן! 


{{הערה|ראו [[יהל אור/במדבר/חלק א|בהגהות הגר&quot;א כאן ביהל אור]] כי יש הרבה חסרים וחוסר סדרים במקום זה בזהר. ויקיעורך}}


אי חסידא קדישא! מאן דנטיר ברית - שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא. ואי תימא מאן נטיר ליה לאחורא? הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה! ומאן איהו? צדיק עלאה ברחימו סגי! עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין! {{ש}}
זכאה מאן דנטיר ברית דא! ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא! מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצע - אבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו. ודא כד איהו {{צ|אחרי יהוה}}. 


תא חזי! ההוא רקיע - כד סחרא בגלגולא - מנגנא בנגונא. ומקל נהימו דמיין דנבעין - לא ידיע ההוא נגונא. כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין.{{ש}}
מאן דאיהו לגו - בתרין סטרין קיימא תמן. 
* חד בחדוה. דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. 
* וחד ביראה. דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה ביראה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}} 

חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח - דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא. באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח - לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר. כד נבעין מיא וסלקין - סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר. 

השתא אתחזון בגוון חד. לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין אחרנין כגוון אחרא. בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין, ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין. כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו. 


לא ידיע חשיבו דעובדא. טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלת מאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו. בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו.&lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;ולעילא מנהון אינון גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. 

הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין - מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא! 

אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה - כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין, מלהטן בד' מיני זהורין דאשא. שלהובין סלקין וגוונין מנצצן. ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין. ובטשי אלין באלין. שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו. ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. 


באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא - אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו - יהון עד ברכים! ייעול בהו גיבר רב - ייעול בהו עד ברכים! אי תינוק בר יומא - עד ברכים! מאן דשתי מנייהו - יתחכם ויתפקח בחכמתא! 

מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים - ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן! דכורין הוו שתאן מן מיא - לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה. גו מקדשא דא - כל הרהורין ישתכחון - בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא! 


ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. {{ש}}
אמר רב מתיבתא: כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא - אסתלק ענפא לעילא לעילא! כל מה דקריבנא - הכי אסתלק! יסודא ושרשא דההוא ענפא - לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין! כל גוונין דעלמא - באינון טרפין דיליה. איבא דיליה - לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע. 

ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא, ואמר &quot;''איבא דא גניז ל{{צ|איש משענתו בידו מרוב ימים}}''&quot;! מאן דזכי למנדע דא - לינדע! 


רקיע חד אית על ההוא ענפא - פריש לעילא מההוא רקיע. אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ולא יתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק - דמי תכלא. קריב יתיר - דמי סומקא. קריב יתיר - דמי ירוק. קריב יתיר - דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה! 

טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי. ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא! כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא, דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא. ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. 

דייק רב מתיבתא: {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; - דהא &quot;זכר&quot; כתיב ולא &quot;זכור&quot;. מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה - אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר! ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא! דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) במאן דנטיר קיימא דא! 

ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי? אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא. ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל ברית. יצחק קביל ברית. יעקב הוה שלים מכלהו - ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי, ולא הוה כל כך שלים. אבל {{צ|תם}} - שלים מכלא. 

מה כתיב בנח? {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} - דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. {{ש}}
ואמר רב מתיבתא: בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית.&lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;ובגין דנטר ברית אקרי {{צ|תמים בדורותיו}}, מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו. ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה?! אבל כל מאן דנטיר ברית קדישא - אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה! ובגין כך {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. {{צ|תמים תהיה}} - ולבתר {{צ|עם יהוה אלהיך}} - בזווגא חדא! דכיון דנטיר ברית דא - {{צ|עם יהוה}} להוי ולא אתפרש מניה! 

באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} - גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא. {{ש}}
ארח כשר איהו?! והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}, {{צ|ושלחתי לפניך מלאך}}!? {{ש}}
לאברהם דלא הוה גזיר - דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים. וכן בכלהו. כיון דבר נש תמים ונטיר ליה - מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה. כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. 

נח - גזיר הוה ותמים, פריעה לא הוה ביה. ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב? {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot;. לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה? {{צ|את האלהים}} - סמיך ליה. ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. 

בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין '''(חסר)'''{{להשלים}}


----------------------------
…ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא. 

ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר: מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא 

אמר ליה: הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי. והוא ישלוט ויקטול סגיאין, וההוא משיחא. ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא - דפרס אשתמע הכא. 


אי חסידא קדישא! כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא! בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא - טרפין ואיבין וענפין. ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן וכל דא גניז לון! 

אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן? {{ש}}
אמר ליה: אי רבי אי רבי! זכאה חולקך דכל האי(?). בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע 

ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש. כיון דמטי לגביה - איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא - אשתכך תמן תלת יומין, ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. 

ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה - שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו '''(חסר)'''  


----------------------------
…אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. 

בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן. ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין. &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;ארבע אגנין בכל עמודא ועמודא נעיצין. וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין - נפלי בהו ואתמליין כלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר. 

מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא, דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין. שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן - לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. 

תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין, ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא. דלקין ביממא, ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא - דלקין כלהו מגרמייהו. 


אדהוו יתבי אמרי &quot;''הא רמש ליליא!''&quot; 

אמר ליה לרבי שמעון: אי חסידא קדישא נהירו דעלמא! טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא - וכתוב מלין אלין! דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא, וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך - הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. {{ש}}
פרחי. {{ש}}
בכה רבי שמעון וגעא. 

פתח ואמר: {{צ|אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד}}. {{ש}}
אורייתא אורייתא! נהירו דכל עלמין! כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין! מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא! {{ש}}
אורייתא אורייתא - מה אימא לגבך!  {{צ|אילת אהבים}} אנת  {{צ|ויעלת חן}} (גבי) עילא ותתא! רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות {{ש}}
אורייתא אורייתא שעשועים דמארך! מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך! {{ש}}
בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא. {{ש}}
אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

אמר ליה: לא תדחל בריה דיוחאי! לא תדחל בוצינא קדישא! כתוב וחדי גו חדוה דמארך. 

כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא, ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. {{ש}}
וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. {{ש}}
כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא. {{ש}}
מאיך עינוי לתתא - אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. {{ש}}
חדא רבי שמעון ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. 

אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. {{ש}}
אשכחוהו רישיה בין ברכוי. {{ש}}
אמרו ליה: שלמא עליה דמר! שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם! קום! {{ש}}
קם רבי שמעון וחדא בהו. {{ש}}
אמרו ליה: ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך? חמית נהירו דביתא ברקיעא? {{ש}}
אמר לון: חמינא. {{ש}}
אמרו ליה: ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. 

אמרו ליה: רב מתיבתא בעא בשלמך. והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא! {{ש}}
אמר לון: במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו! {{ש}}
אמרו: לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. 


פתח רב מתיבתא ואמר: {{צ|ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו'}} - דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא - יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה - ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר! 

והוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך לא בעינן לאתעכבא. &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;חדי ר' שמעון. {{ש}}
אמרו ליה: אי חסידא קדישא! כל מלין די בגוון באורייתא - מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה! ואינון מלין זעירין - כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא ! דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה . 

והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. 

ומלה אחרא זכינן למשמע מניה!{{ש}}
רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין - אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. {{ש}}
מאי טעמא? אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה, ותרווייהו שרא חדא הוו. נהורא דא נפק מנהורא דא. אתדעך דא - אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. 


השתא רבי נהדר למלין קדמאין! וכד נהדר לאתרין - נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. {{ש}}
זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא! 


אמר ר' שמעון: מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא - אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן?

אמר ליה: אי רבי אי רבי! בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. {{ש}}
אדהכי פרח חד ואתכסי מנייהו ואזל ליה, ולפום שעתא תב לגבייהו. {{ש}}
אמר לון: זמינא הוינא למיעאל, והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן. והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא. ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. 

נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. 
אמר: טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. {{ש}}
פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא(?) ברזין דתמן כל ההוא יומא. {{ש}}
בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. {{ש}}
כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה - והא אינון תרווייהו אתיין. {{ש}}
אמר ליה: קום רבי! זכאה חולקך! קום! בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. {{ש}}
ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן, ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי! אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין - לית מאן דיקרב לגביה. זכאה איהו! 

רבי רבי! כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן, ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא. שמיה לית לן רשו לגלאה. {{ש}}
אצטער ר' שמעון על דא. 

אמר ליה: לא תצטער רבי על דא! אנת תדע בדא ליליא בחלמך. {{ש}}
אבל דינא דיינו עליה. דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. {{ש}}
וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא, כד מטא לחד מלה - ידע האי בר נש דיתכשל ביה - ואמר לחברייא &quot;''שתוקו לא תימרון מדי''&quot;. ובגין דשתיקו חברייא - אתכשל בההוא מלה ואכסיף. וההוא כסופא דגרים האי בר נש - דיינין ליה בהאי דינא קשיא, בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא. ואנא שאילנא רשו דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא, ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. 

אי רבי! שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. 

'''בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה''', וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה, וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה. 

תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו: הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי! ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה, וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא! ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו. 

אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. 


'''בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר''', וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה.{{ש}}
תלת זמנין ביומא כריזין קמה: הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא! ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי! 

לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא. ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. 


'''בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא''' - וכמה אלפין ורבבן בהדה. {{ש}}
בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא, איהי וכל אינון נשין די בהדה. ושירתא דימא מזמרין בכל יומא. ואיהי בלחודהא אמרת מהכא {{צ|ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו'}}. וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. 


'''בהיכלא אחרא אית דבורה''' אוף הכי. וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. 

אי רבי! אי רבי! מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה! 


'''לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין''' דלא אתמסרן לאתגלאה, ולית מאן דחמי לון. 

בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא(?) דאמינא לך וגובירן(?) אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא - בין בהאי עלמא, בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא - אתדבקותא דנשמתא, נהורא בנהורא. זווגא דהאי עלמא - גופא בגופא. וכלא כמה דאתחזי! זינא בתר זיניה, זווגא בתר זווגא, גופא בתר גופא. זווגא דההוא עלמא - נהורא בתר נהורא. 

'''היכלין דארבע אמהן''' אקרון {{צ|היכלין דבנות בוטחות}}, ולא זכינא בהו למחמי. 

זכאה חולקהון דצדיקייא - גוברין ונוקבי - דאזלי בארח מישר בהאי עלמא, וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא! 

אי רבי! אי רבי! אלמלא בר יוחאי אנת - לא אתמסר לגלאה!&lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא! בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא - פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה, בגין דאיהו איבא דצדיקייא. ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי {{צ|גר צדק}}. 

והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}. מה אילנא דחיי אפיק נשמתין - אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. 

רב מתיבתא אמר: כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר {{צ|ותהי שרי עקרה}} לית אנא יודע דלית לה ולד!? מאי {{צ|אין לה ולד}}?! {{ש}}
אלא הכי אמר רב מתיבתא: {{צ|ולד}} - לא הות מולדא, אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא. דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן, כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - 'נפש עשו' ודאי. 


חדי רבי שמעון. {{ש}}
אמר ליה ההוא גברא: אי רבי! מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא. דכורין ולא נוקבין - כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין. צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא. וכפום טקלא דמתקלא - הכי אית לון בהאי עלמא. 

רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא. מלה חדא גלי ולא יתיר. אעא דלא סליק נהוריה - יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא - יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא. 

:(תרי נוסחי) {{ש}}
:בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

:בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. 

סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא. וכל מה דבטש - כדין {{צ|ונר רשעים ידעך}} - מחרף ומגדף לכל סטרין, ולא יכיל לאנהרא כלל. וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה - וכדין נהיר ואתקף בנהירו. {{צ|יבחן}} - כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. 

גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. {{ש}}
אמר: מלה מלה! אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא! והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא! 

אמר ליה: אי רבי אי רבי! כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא. ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה. כד סלקין - מתפשטין מלבושיהון וסלקין. כד נחתי - מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא. 

אי רבי אי רבי! כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא! {{ש}}
זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא - כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא! והכי פתח רב מתיבתא: מאן דאיהו זעיר - איהו רב, ומאן דאיהו רב - איהו זעיר, דכתיב {{צ|ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים}}.&lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;{{צ|מאה}} דאיהו חשבון רב כתיב ביה {{צ|שנה}} - זעירו דשנין חד אזעיר ליה. {{צ|שבע}} דאיהו חשבון זעיר - אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. 

תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר! לא אזעיר אלא את לדרבי! זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא! כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא! 

אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו {{צ|יהוה ימלוך לעולם ועד}}. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו(?) אתער קלא ואמר {{צ|כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'}}. {{ש}}
שאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
קם אחרא אבתריה ואמר {{צ|והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{צ|ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת}}.{{ש}} 
ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{צ|כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו'}} (שם) {{צ|כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. 

כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו. כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר: עמא תקיפא כאריה! גברין כנמרין! הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. {{ש}}
שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'}} עד {{צ|ומרומם על כל ברכה ותהלה}}. {{ש}}
תווחו ואזלו. {{ש}}
אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. 

אמרו דא לדא: ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא! דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא! ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי! כל מה דאחמי לן קב&quot;ה - לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו! לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי. ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא - זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}} - ואלין אינון דרא דמדברא. 

אמר ליה: אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. {{ש}} 
אמר ליה: אימא! {{ש}}
אמר: קלא דהדרא בעינא למנדע! בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע.{{ש}}
אמר ליה: אי חסידא קדישא! על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא! וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין - בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין. אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין (?)לא אתאבידו ואינון תלת 
* קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול נחש בשעתא דפשיט משכיה - ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא! כמה מלה דא רבא ויקירא! {{ש}}
אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן? {{ש}}
אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא, ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא, ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש (?) יהיב ב&quot;נ קלא - אינון מתערין לגבי ההוא קלא. 

קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער? במחאה! כד מחי בר נש מחאה - אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא, זינא בתר זיניה. 

ועל דא ביומא דראש השנה קול שופר אתער קול שופר אחרא - זינא בתר זיניה אזלא! {{ש}}
ארחיה דנחש לביש איהו - לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש. לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה - ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה - כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה. ורזא דא איהו טמירו. 

אמר ר' שמעון: ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא? {{ש}}
אמר ליה: שלמה מלכא מנדע ידע - ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע - ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. {{ש}}
ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא, ומשטטא באוירא. וכל חד מתפרש דא מן (?) וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה - יתבא כמיתא. וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו, וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה. ודא איהו {{צ|אוב מארץ}}. ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע.{{ש}} 
זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט! 


כד בר נש אתער קלא - מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא! ולית ליה רשו לארכא יתיר - אלא כעין ההוא קלא דאתער בר נש, ולא יתיר. ואי אריך בר נש קליה - איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא, בגין דלא יכיל לארכא. מאי טעמא? בגין דכד נפק בקדמיתא - אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, והשתא דעאל תמן - לא יכיל לארכא קלא - דהא לית ליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא. 

חדי רבי שמעון ואמר: אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי! למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא! 

אמר ליה: אי חסידא קדישא! אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר! {{ש}}
אמר ליה: מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי? {{ש}}
אמר: רב מתיבתא פתח ואמר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}}. חדוה הוא! אמאי סתימו דעיינין למיתא? {{ש}}
בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון, וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו. איהו - אסתים מניה האי עלמא. חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. 

אמר ר' שמעון: יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין! 

אמר ליה: יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי? ואי תימא על בשורה דיליה - מבעי ליה &quot;ויוסף חי תראה&quot;!?{{ש}} 
אמר ליה: ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה, ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי (ד?)רחימא דיליה אחזי הכי: חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד - הא אנא חיזו דילך באתרך! מכאן ולהלאה - יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא! 

אמר ר' שמעון: מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי? מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי(?) לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. {{ש}}
אמר ליה: אי חסידא קדישא! ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה - לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא! עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה! דבזמנא דתחיית מתייא - אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא - דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;אמר ליה רבי שמעון: ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. {{ש}}
אמר ליה: מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי.{{ש}} 
אמר ליה: אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

אמר ליה: חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
אמר ליה: כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה: אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא 

א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. {{ש}}
א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. {{ש}}
א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון 
אמר ליה לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. 
אמר ליה לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל רבי שמעון: והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>iworaw8oqzqil2eks7dxr6bfhx1c98m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025257</id>
      <parentid>3025256</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T03:22:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* [מאמר של שתי נשמות צדיקים]{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}} */</comment>
      <origin>3025257</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="306840" sha1="dvav1x8evocjsle2juj0u8e0tbg65rp" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.


רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. 

ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: &quot;''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה: &quot;''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''&quot; {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''מאן את?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''לעית באורייתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''&quot;. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: &quot;''נסלק עמך למייא!''&quot; {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: &quot;''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''&quot;. {{ש}}
אמר רבי חזקיה: &quot;''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''&quot;. {{ש}}
אמר ההוא בר נש: &quot;''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''האי קרא דאמר שלמה!''&quot;. סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''וכי  במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ובמה?''&quot; 


אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין! 

ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! 


ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. 

היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 


אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}} 
אמרו: &quot;''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. 
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא. 

{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע  והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש  בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא  {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?! 

ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 


אמרו ליה: &quot;''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''&quot; {{ש}}
אמר להו: &quot;''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''למה?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
נשק לון ואזל ליה. 


אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: &quot;''מה שמיה דההוא בר נש?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''&quot;. {{ש}}
אמר ר' ייסא: &quot;''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''&quot; 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה?  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו &quot;''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''&quot;. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר &quot;''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''&quot;. מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי &quot;הושע&quot; קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו! 

רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע&quot;ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש! 

אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא  למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה. 


'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא &quot;ואז בכורי ענבים&quot; סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: &quot;''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''&quot;. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב  מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!&lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''. 


תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} -  מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא! 

אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!? 

אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל! 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה  דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא  לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה! 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''&quot;

'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}'''  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. 

'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר,  כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -  
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה&quot;ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר&quot;א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי  {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא. 

אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. 

'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''.  {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי &quot;''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - &quot;''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''&quot; . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}'''  - &quot;''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''&quot;  {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי,  בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?! 

ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?! 

במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''. 


אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}'''  כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.

'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. 

'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. 

{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: &quot;''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''&quot;. מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. 

ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא  ומשתמטי מקמייהו. 

רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו! 


רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים  ענקים  רפאים'''. וכלהו אורכי יומי. 
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא. 
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''. 
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''. 

אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!? 

אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}. 

אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא  באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. 

אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב&quot;ה על דא.  

תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה. 

'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. 

רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: &quot;''אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''&quot;

'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא! 


אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי &quot;''הא חויא הכא!''&quot;. {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא. 


אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב&quot;ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב&quot;ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא! דקב&quot;ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה  ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה&quot;ג עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור (המתוק מדבש)}} &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא  
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא, 
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. 
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא. 
* והיא אסחרא להר הבית 
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין  
* ולשכת הגזית אסחר לאולם 
* ואולם להיכל 
* והיכל לבית קדש הקדשים 
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. 

ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. 


כגוונא דא לעילא  ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי 
* נהר דינור אסחר לכמה משריין, 
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין. 
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו. 
* ואינון סחרין לארבע רתיכין 
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי. 
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית, 
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש, 
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין 
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא 
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. 

כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא! 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. 
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה 
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין  למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי. 


אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן? 
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. 

'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:


===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}

{{להשלים}}

...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: &quot;''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;אמר לון: &quot;''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''&quot; 

נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא. 

אמר לון ההוא ממנא: &quot;''פוקו!''&quot; {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: &quot;''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''&quot;. {{ש}}
אמר לון: &quot;''ידעתון מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''לא''&quot;. 

אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו. 

וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}. 
* האי  דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא! 
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא. 
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל&quot;ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.


אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא. 

תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא! 


&quot;''פוקו מהכא! זכאין אתון!''&quot; {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא  אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''&quot; 

עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: &quot;''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''&quot;{{ש}} 
אמר חד מנייהו: &quot;''אית בכו סימנא?''&quot;{{ש}} 
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו:  &quot;''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''&quot; {{ש}}
אחידו בהו ויתבו. 

בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי: &quot;''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''&quot; {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: &quot;''מאן אלין?''&quot; {{ש}}
אמר להון: &quot;''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''&quot; {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: &quot;''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''&quot;. 

עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: &quot;''מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו &quot;בגופין&quot; (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.


קלא אתער - &quot;''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''&quot; {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום. 


ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר: 
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} 
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה! 
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח! 
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה. 
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד. 
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה. 
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא. 

פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: &quot;''סימנא אית בגוייכו?''&quot;{{ש}}
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: &quot;''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''הן!''&quot; 


אמר רבי שמעון: &quot;''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''&quot; 

כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: &quot;''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''&quot; {{ש}} 
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: &quot;''ארחו בדא!''&quot;  {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.

 
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''&quot;.  &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''אורייתא חדתא שמעתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''&quot; {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: &quot;''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''&quot; 


אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'. 

ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין. 

וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. 

משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. 

כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. 

זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? 

בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע  ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. 

במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד  אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.&lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי! 

וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה. 

בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו. 

ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו&quot;ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. 

אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה. 

{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י&quot;ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש. 


השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. 

כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא! 

א&quot;ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות. 
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. 

זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום! 

אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. 


* '''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה. 
* '''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא. 
* '''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}''' - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. 
* '''{{צ|מאן דמעיין}}''' בצלותיה ואסתכל בה - '''{{צ|רחיק מרעותיה}}''' דשאיל. 
* '''{{צ|קרבנא דרביא}}''' - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא '''{{צ|שלים לאתקבלא}}'''. 

&quot;''מכאן ולהלאה רחימין זילו!''&quot;  {{להשלים}} 
{{קטן|'''(עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)'''}}

{{קטן|'''(כתב הרמ&quot;ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))'''}}

===קטעים מקוטעים שונים===
{{להשלים}}

...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א}}. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן. 

אוף הכי אדם!  
* מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. 
* מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא.  
* מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר.  
* מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא.  
* מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא.  
* מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא. 

וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא! 

סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין.  
* אדם ברישא. חוה סמיך ליה.  
* שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה.  
* יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק.  
* לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. {{ש}}
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. 


בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא:  
* אדם וחוה בקדמיתא.  
* ושרה ואברהם סמיך לון.  
* יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא.  
* יעקב ולאה באמצעיתא. 

ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. {{ש}}
'''אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק'''. {{ש}}
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא. {{ש}}
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא. 


ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון! {{ש}}
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו! 


--------------------------

===[מאמר של שתי נשמות צדיקים]{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}===

'''{{קטן|(חסר תחילת הענין)}}'''
{{להשלים}}

...אלין הכא ואלין הכא דאינון  מגדלאן דאבן טבא כלהו. 

בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. {{ש}}
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא {{צ|מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב}} {{ממ|משלי|יח|י}}. &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;ופריש רב מתיבתא קרא דא: {{צ|מגדל עז}} - דא כנסת ישראל. {{צ|בו ירוץ צדיק}} - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא {{צ|ונשגב}} - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. 

ורבי כרוספדאי חמיד לבא, פריש האי קרא עד לא אסתלק. ופריש שפיר. {{ש}}
{{צ|מגדל עז}} - דא תיבה וספר תורה דאיהו {{צ|עז}} לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה. {{ש}}
וההוא מגדל - {{צ|שם יהוה}} איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין. 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - במאן? במגדל או בספר תורה? {{ש}}
אלא קרא דריש בהאי ובהאי! 
* כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. 
* כד דריש לספר תורה -  מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק, וצדיק אקרי. 

מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה. {{ש}}
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין! 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא. {{ש}}
{{צ|ונשגב}} - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! {{צ|ונשגב}} דלא יתנזק לעלמין! 


בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין, קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה. כד אתי ההוא ציפרא - נטלא ההוא מגדל מאתריה, וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים.  ומה דהוה רומיה לרום שמיא - מאיך ועאל תחות אינון כרובים, ושורוי בין רישי כרובים. 

תלת מאה פתחין תמן. בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא - דיוקנא דספר תורה. ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל. ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו. 

אי חסידא קדישא! זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא! בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא - כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא - כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא. ואיהו פריש מלין. ומגו מתיקו דמלוי - בתיאובתא  סלקין. כלהו עשר מלין גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך. 

כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח - פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. {{ש}}
וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי {{צ|מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'}}. {{ש}}
סגירו פתחין וספר תורה אתגליל. {{ש}}
מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה! כוליה נהורא דנהיר! אתוון דיליה שלהובי דאשא מארבע גווני דאינון דעלמא עלאה! כלהו בלטי ומנצצי! לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח! {{ש}}
סגיר פתחא דא - כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. 

בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא. גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר. וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל. ותרין נשרין - דא מסטרא דא ודא מסטרא דא - נטלי ליה בידייהו. 

כד סליק מלכא משיחא - מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא. {{ש}}
בשעתא דישרי למקרי - יתפתח פתחא אחרא, ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב {{צ|וישלח את '''היונה'''}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא! ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא, אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. {{ש}}
ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת! והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא. ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא. מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. 

וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה - יקומון תרין נשרין, דא מכאן ודא מכאן. ויונה מאיך. ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה. ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה.&lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ויונה תבאת. ועטרה בפומה. ויקבלון לה אלין תרין נשרין. 

דוד מלכא - {{צ|זית רענן}} אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. {{צ|עלה זית}} - דא מלכא משיחא בריה דדוד! ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח דכתיב {{צ|והנה '''עלה זית''' טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}} - ההוא עלה זית {{צ|טרף}} וחטף ליקרא דיליה. במה? {{צ|בפיה}}! דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה. והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; - אלא כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא - יונה דכר {{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}הוה! מגו דאקרי {{צ|יונה}}  כתיב כנוקבא. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא '''(חסר המשך המאמר)'''{{להשלים}} 

--------------------


...מגדל דא כד תב לאתריה - נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה, בנסין ואתין רברבין. 

בריש מגדל דא אית עופין דנור  דקא מצפצפאן כד סליק צפרא. צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו! לעילא מכלהו - זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא; סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין. {{ש}}
אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. {{ש}}
אי חסידא קדישא! בשעתא דאתוון פרחין - חמי בר נש מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו וגו'}}. {{ש}}
אהדרו אתוון רברבן כמלקדמין - בטשי אתוון זעירן בהו ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. {{ש}}
לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. {{ש}}
וכן כל עובדא דבראשית! פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין! זכאה עמא דכל דא מחכאן! 


{{הערה|ראו [[יהל אור/במדבר/חלק א|בהגהות הגר&quot;א כאן ביהל אור]] כי יש הרבה חסרים וחוסר סדרים במקום זה בזהר. ויקיעורך}}

-------------------

אי חסידא קדישא! מאן דנטיר ברית - שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא. ואי תימא מאן נטיר ליה לאחורא? הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה! ומאן איהו? צדיק עלאה ברחימו סגי! עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין! {{ש}}
זכאה מאן דנטיר ברית דא! ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא! מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצע - אבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו. ודא כד איהו {{צ|אחרי יהוה}}. 


תא חזי! ההוא רקיע - כד סחרא בגלגולא - מנגנא בנגונא. ומקל נהימו דמיין דנבעין - לא ידיע ההוא נגונא. כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין.{{ש}}
מאן דאיהו לגו - בתרין סטרין קיימא תמן. 
* חד בחדוה. דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. 
* וחד ביראה. דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה ביראה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}} 

חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח - דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא. באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח - לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר. כד נבעין מיא וסלקין - סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר. 

השתא אתחזון בגוון חד. לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין אחרנין כגוון אחרא. בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין, ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין. כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו. 

[אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא]{{הערה|הגר&quot;א ביהל אור מעתיק פסקה זו לכאן שבדפוסים מופיע בדף קע&quot;ב ע&quot;ב}} - לא ידיע חשיבו דעובדא. טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלת מאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו. בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו.&lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;ולעילא מנהון אינון גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. 

הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין - מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא! 

אינון שבכין דאתתחמן סחור סחור דעזרה - כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין, מלהטן בארבע מיני זהורין דאשא. שלהובין סלקין וגוונין מנצצן. ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין. ובטשי אלין באלין. שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין. ארבע גוונין לארבע סטרין דעזרה. אלין אינון רברבין. ונביעו דמיין חיין בכל סטרי, ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו. ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. 


באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא - אתייליד חד מעיינא דמיא ואתדמי  דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו - יהון עד ברכים! ייעול בהו גיבר רב - ייעול בהו עד ברכים! אי תינוק בר יומא - עד ברכים! מאן דשתי מנייהו - יתחכם ויתפקח בחכמתא! 

מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא זעירא בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי גו אתרא  ומתמן יפקון לבר ממקדשא עד דיעלו לנחל שטים - וישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן! דכורין הוו שתאן מן מיא - לא חיישי בנוקבי במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה. גו מקדשא דא - כל הרהורין ישתכחון - בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא! 


ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיינא. {{ש}}
אמר רב מתיבתא: כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא - אסתלק ענפא לעילא לעילא! כל מה דקריבנא - הכי אסתלק! יסודא ושרשא דההוא ענפא - לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין! כל גוונין דעלמא - באינון טרפין דיליה. איבא דיליה - לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע. 

ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא, ואמר &quot;''איבא דא גניז ל{{צ|איש משענתו בידו מרוב ימים}}. מאן דזכי למנדע דא - לינדע!''&quot; 


רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא. מההוא רקיע אזיל טלא על גבי מעיינא דא ולא יתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק - דמי תכלא. קריב יתיר - דמי סומקא. קריב יתיר - דמי ירוק. קריב יתיר - דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה! 

טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי. ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא! כל אינון נטורי קיימא קדישא דבעון לאתחזאה קמי מלכא - ודאי לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא. ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. 

דייק רב מתיבתא: {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; - דהא &quot;זכר&quot; כתיב ולא &quot;זכור&quot;. מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה - אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתבח בהו ודכיר לון תדיר! ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא! דלית שבחא קמי מלכא עלאה אלא במאן דנטיר קיימא דא! 

ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי? אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית; קדמאה לכל פקודין דאורייתא. ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל ברית. יצחק קביל ברית. יעקב הוה שלים מכלהו - ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. 


אברהם {{צ|תמים}} אקרי, ולא הוה כל כך שלים. אבל {{צ|תם}} - שלים מכלא. {{ש}}
מה כתיב בנח? {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} - דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. {{ש}}
ואמר רב מתיבתא: בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית.&lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;ובגין דנטר ברית אקרי {{צ|תמים בדורותיו}}. מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו. ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה?! אבל כל מאן דנטיר ברית קדישא - אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה! 

ובגין כך {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. {{צ|תמים תהיה}} - ולבתר {{צ|עם יהוה אלהיך}} - בזווגא חדא! דכיון דנטיר ברית דא - {{צ|עם יהוה}} להוי ולא אתפרש מניה! 

באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} - גזירו דאת קיימא. {{ש}}
{{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא - ארח כשר איהו.  {{ש}}
והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}, {{צ|ושלחתי לפניך מלאך}}!? {{ש}}
לאברהם דלא הוה גזיר - דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים. וכן בכלהו. כיון דבר נש תמים ונטיר ליה - מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה. כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. 

נח - גזיר הוה ותמים, פריעה לא הוה ביה. ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב? {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot;. לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה? {{צ|את האלהים}} - סמיך ליה. ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כל כך. 

בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין '''(חסר)'''{{להשלים}}


----------------------------
…ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא. 

ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר: מנא הוה לדניאל דקאמר {{צ|פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס}}? מאינון אתוון ד'''ופרסין''' אשתמע ליה! והכא מאי הוא? 

אמר ליה: הכי הוא ודאי! {{צ|פריס פריסת}} מלכותא חייבא על ידא דמשיח אחרא, ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי. והוא ישלוט ויקטול סגיאין, וההוא משיחא. ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא {{צ|ופרסין}} - מלכא דפרס אשתמע הכא. 


-----------------

...על גבי ההוא מעיינא רקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה. לזמנין נהירו דיליה נהורא, לזמנין חשוכא, לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא לעילא. 

אי חסידא קדישא! כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא! בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בגן עדן, וכלהו קיימי לאסוותא - טרפין ואיבין וענפין. ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן וכל דא גניז לון! 


אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן? {{ש}}
אמר ליה: אי רבי אי רבי! זכאה חולקך! ההוא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא - רב מתיבתא לא פריש מניה. דהא גניז איהו גו ירדנא. והא אמינא לך מה דאמינא, אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע. 

ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן. לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה, אלא ביה ממש! כיון דמטי לגביה - איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא - אשתכך תמן תלת יומין, ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. 

ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה - שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בגן עדן דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו '''(חסר)'''  

----------------------------

…אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. 

בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן. ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין. &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;ארבע אגנין בכל עמודא ועמודא נעיצין. וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין - נפלי בהו ואתמליין כלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר. 

מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא. דלא יהוו מכתישו דבני נשא. אינון בוסמין - לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו, אלא מאינון עמודין נפלין תמן. 

תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין. שבע מאה נשרין אינון פרחין, אלין הכא ואלין הכא, בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן - לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. 

תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין - כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין, ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא. דלקין ביממא, ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא - דלקין כלהו מגרמייהו. 

--------------------

אדהוו יתבי אמרי &quot;''הא רמש ליליא!''&quot; 

אמר ליה לרבי שמעון: &quot;''אי חסידא קדישא נהירו דעלמא! טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא - וכְתוב מלין אלין! דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא, וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך - הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך''&quot;. {{ש}}
פרחי. {{ש}}
בכה רבי שמעון וגעא. 

פתח ואמר: {{צ|אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד}}. {{ש}}
אורייתא אורייתא - נהירו דכל עלמין! כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין! {{ש}}
מנך כלא! עלך קיימי עלאין ותתאין! נהירו עלאה ודאי מנך נפקא! {{ש}}
אורייתא אורייתא - מה אימא לגבך!  {{צ|אילת אהבים}} אנת  {{צ|ויעלת חן}}! {{ש}}
עילא ותתא רחימין דילך! מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות! {{ש}}
אורייתא אורייתא שעשועים דמארך! מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך! 

בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא. {{ש}}
אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

אמר ליה: &quot;''לא תדחל בריה דיוחאי! לא תדחל בוצינא קדישא! כְתוב וחדי גו חדוה דמארך''&quot;.  

כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא, ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. {{ש}}
וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. {{ש}}
כד אתא צפרא - זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא. {{ש}}
מאיך עינוי לתתא - אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. {{ש}}
חדא רבי שמעון, ולפום רגעא - אגניז ההוא נהורא. 

אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. {{ש}}
אשכחוהו רישיה בין ברכוי. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''שלמא עליה דמר! שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם! קום!''&quot;  {{ש}}
קם רבי שמעון וחדא בהו. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך? חמית נהירו דביתא ברקיעא?''&quot;  {{ש}}
אמר לון: &quot;''חמינא''&quot; . {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא, ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא, ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא''&quot; . 

אמרו ליה: &quot;''רב מתיבתא בעא בשלמך. והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא!''&quot;  {{ש}}
אמר לון: &quot;''במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו!''&quot;  {{ש}}
אמרו: &quot;''לא אתייהיב לן רשו אלא למאי דאתינן לגבך! אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא!''&quot;  

===קטע זמני במאמר===
פתח רב מתיבתא ואמר: {{צ|ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו'}} - דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא - יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה - ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר! 

והוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך לא בעינן לאתעכבא. &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;חדי ר' שמעון. {{ש}}
אמרו ליה: אי חסידא קדישא! כל מלין די בגוון באורייתא - מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה! ואינון מלין זעירין - כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא ! דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה . 

והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. 

ומלה אחרא זכינן למשמע מניה!{{ש}}
רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין - אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. {{ש}}
מאי טעמא? אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה, ותרווייהו שרא חדא הוו. נהורא דא נפק מנהורא דא. אתדעך דא - אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. 


השתא רבי נהדר למלין קדמאין! וכד נהדר לאתרין - נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. {{ש}}
זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא! 


אמר ר' שמעון: מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא - אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן?

אמר ליה: אי רבי אי רבי! בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. {{ש}}
אדהכי פרח חד ואתכסי מנייהו ואזל ליה, ולפום שעתא תב לגבייהו. {{ש}}
אמר לון: זמינא הוינא למיעאל, והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן. והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא. ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. 

נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. 
אמר: טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. {{ש}}
פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא(?) ברזין דתמן כל ההוא יומא. {{ש}}
בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. {{ש}}
כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה - והא אינון תרווייהו אתיין. {{ש}}
אמר ליה: קום רבי! זכאה חולקך! קום! בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. {{ש}}
ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן, ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי! אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין - לית מאן דיקרב לגביה. זכאה איהו! 

רבי רבי! כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן, ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא. שמיה לית לן רשו לגלאה. {{ש}}
אצטער ר' שמעון על דא. 

אמר ליה: לא תצטער רבי על דא! אנת תדע בדא ליליא בחלמך. {{ש}}
אבל דינא דיינו עליה. דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. {{ש}}
וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא, כד מטא לחד מלה - ידע האי בר נש דיתכשל ביה - ואמר לחברייא &quot;''שתוקו לא תימרון מדי''&quot;. ובגין דשתיקו חברייא - אתכשל בההוא מלה ואכסיף. וההוא כסופא דגרים האי בר נש - דיינין ליה בהאי דינא קשיא, בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא. ואנא שאילנא רשו דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא, ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. 

אי רבי! שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. 

'''בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה''', וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה, וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה. 

תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו: הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי! ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה, וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא! ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו. 

אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. 


'''בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר''', וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה.{{ש}}
תלת זמנין ביומא כריזין קמה: הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא! ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי! 

לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא. ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. 


'''בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא''' - וכמה אלפין ורבבן בהדה. {{ש}}
בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא, איהי וכל אינון נשין די בהדה. ושירתא דימא מזמרין בכל יומא. ואיהי בלחודהא אמרת מהכא {{צ|ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו'}}. וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. 


'''בהיכלא אחרא אית דבורה''' אוף הכי. וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. 

אי רבי! אי רבי! מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה! 


'''לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין''' דלא אתמסרן לאתגלאה, ולית מאן דחמי לון. 

בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא(?) דאמינא לך וגובירן(?) אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא - בין בהאי עלמא, בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא - אתדבקותא דנשמתא, נהורא בנהורא. זווגא דהאי עלמא - גופא בגופא. וכלא כמה דאתחזי! זינא בתר זיניה, זווגא בתר זווגא, גופא בתר גופא. זווגא דההוא עלמא - נהורא בתר נהורא. 

'''היכלין דארבע אמהן''' אקרון {{צ|היכלין דבנות בוטחות}}, ולא זכינא בהו למחמי. 

זכאה חולקהון דצדיקייא - גוברין ונוקבי - דאזלי בארח מישר בהאי עלמא, וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא! 

אי רבי! אי רבי! אלמלא בר יוחאי אנת - לא אתמסר לגלאה!&lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא! בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא - פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה, בגין דאיהו איבא דצדיקייא. ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי {{צ|גר צדק}}. 

והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}. מה אילנא דחיי אפיק נשמתין - אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. 

רב מתיבתא אמר: כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר {{צ|ותהי שרי עקרה}} לית אנא יודע דלית לה ולד!? מאי {{צ|אין לה ולד}}?! {{ש}}
אלא הכי אמר רב מתיבתא: {{צ|ולד}} - לא הות מולדא, אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא. דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן, כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - 'נפש עשו' ודאי. 


חדי רבי שמעון. {{ש}}
אמר ליה ההוא גברא: אי רבי! מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא. דכורין ולא נוקבין - כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין. צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא. וכפום טקלא דמתקלא - הכי אית לון בהאי עלמא. 

רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא. מלה חדא גלי ולא יתיר. אעא דלא סליק נהוריה - יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא - יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא. 

:(תרי נוסחי) {{ש}}
:בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

:בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. 

סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא. וכל מה דבטש - כדין {{צ|ונר רשעים ידעך}} - מחרף ומגדף לכל סטרין, ולא יכיל לאנהרא כלל. וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה - וכדין נהיר ואתקף בנהירו. {{צ|יבחן}} - כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. 

גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. {{ש}}
אמר: מלה מלה! אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא! והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא! 

אמר ליה: אי רבי אי רבי! כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא. ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה. כד סלקין - מתפשטין מלבושיהון וסלקין. כד נחתי - מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא. 

אי רבי אי רבי! כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא! {{ש}}
זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא - כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא! והכי פתח רב מתיבתא: מאן דאיהו זעיר - איהו רב, ומאן דאיהו רב - איהו זעיר, דכתיב {{צ|ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים}}.&lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;{{צ|מאה}} דאיהו חשבון רב כתיב ביה {{צ|שנה}} - זעירו דשנין חד אזעיר ליה. {{צ|שבע}} דאיהו חשבון זעיר - אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. 

תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר! לא אזעיר אלא את לדרבי! זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא! כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא! 

אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו {{צ|יהוה ימלוך לעולם ועד}}. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו(?) אתער קלא ואמר {{צ|כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'}}. {{ש}}
שאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
קם אחרא אבתריה ואמר {{צ|והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{צ|ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת}}.{{ש}} 
ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{צ|כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו'}} (שם) {{צ|כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. 

כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו. כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר: עמא תקיפא כאריה! גברין כנמרין! הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. {{ש}}
שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'}} עד {{צ|ומרומם על כל ברכה ותהלה}}. {{ש}}
תווחו ואזלו. {{ש}}
אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. 

אמרו דא לדא: ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא! דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא! ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי! כל מה דאחמי לן קב&quot;ה - לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו! לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי. ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא - זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}} - ואלין אינון דרא דמדברא. 

אמר ליה: אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. {{ש}} 
אמר ליה: אימא! {{ש}}
אמר: קלא דהדרא בעינא למנדע! בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע.{{ש}}
אמר ליה: אי חסידא קדישא! על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא! וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין - בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין. אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין (?)לא אתאבידו ואינון תלת 
* קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול נחש בשעתא דפשיט משכיה - ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא! כמה מלה דא רבא ויקירא! {{ש}}
אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן? {{ש}}
אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא, ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא, ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש (?) יהיב ב&quot;נ קלא - אינון מתערין לגבי ההוא קלא. 

קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער? במחאה! כד מחי בר נש מחאה - אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא, זינא בתר זיניה. 

ועל דא ביומא דראש השנה קול שופר אתער קול שופר אחרא - זינא בתר זיניה אזלא! {{ש}}
ארחיה דנחש לביש איהו - לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש. לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה - ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה - כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה. ורזא דא איהו טמירו. 

אמר ר' שמעון: ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא? {{ש}}
אמר ליה: שלמה מלכא מנדע ידע - ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע - ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. {{ש}}
ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא, ומשטטא באוירא. וכל חד מתפרש דא מן (?) וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה - יתבא כמיתא. וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו, וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה. ודא איהו {{צ|אוב מארץ}}. ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע.{{ש}} 
זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט! 


כד בר נש אתער קלא - מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא! ולית ליה רשו לארכא יתיר - אלא כעין ההוא קלא דאתער בר נש, ולא יתיר. ואי אריך בר נש קליה - איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא, בגין דלא יכיל לארכא. מאי טעמא? בגין דכד נפק בקדמיתא - אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, והשתא דעאל תמן - לא יכיל לארכא קלא - דהא לית ליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא. 

חדי רבי שמעון ואמר: אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי! למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא! 

אמר ליה: אי חסידא קדישא! אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר! {{ש}}
אמר ליה: מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי? {{ש}}
אמר: רב מתיבתא פתח ואמר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}}. חדוה הוא! אמאי סתימו דעיינין למיתא? {{ש}}
בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון, וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו. איהו - אסתים מניה האי עלמא. חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. 

אמר ר' שמעון: יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין! 

אמר ליה: יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי? ואי תימא על בשורה דיליה - מבעי ליה &quot;ויוסף חי תראה&quot;!?{{ש}} 
אמר ליה: ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה, ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי (ד?)רחימא דיליה אחזי הכי: חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד - הא אנא חיזו דילך באתרך! מכאן ולהלאה - יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא! 

אמר ר' שמעון: מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי? מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי(?) לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. {{ש}}
אמר ליה: אי חסידא קדישא! ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה - לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא! עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה! דבזמנא דתחיית מתייא - אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא - דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;אמר ליה רבי שמעון: ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. {{ש}}
אמר ליה: מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי.{{ש}} 
אמר ליה: אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

אמר ליה: חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
אמר ליה: כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה: אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא 

א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. {{ש}}
א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. {{ש}}
א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון 
אמר ליה לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. 
אמר ליה לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל רבי שמעון: והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>dvav1x8evocjsle2juj0u8e0tbg65rp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265104</id>
    <revision>
      <id>3025326</id>
      <parentid>3025158</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:42:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3025326</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="214141" sha1="l50y34hsw1gunf08qe2ye5enj5qn064" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ&quot;ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ&quot;ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר&quot;ה]).}}
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית].
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. 
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע&quot;א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ&quot;ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}}
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע&quot;א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש&quot;י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי&quot;ץ]].

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וכלי עזר===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1856 '''[https://archive.org/details/bibliahebraicase00unse/page/1416/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב&quot;ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן).
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' (&quot;שער ה' החדש&quot;)], ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' (&quot;שער בית ה' הקדמוני&quot;)], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס&quot;ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב&quot;ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב&quot;ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב&quot;ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ&quot;ב (1882).]}}
#[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>l50y34hsw1gunf08qe2ye5enj5qn064</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025337</id>
      <parentid>3025326</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T11:43:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3025337</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="214392" sha1="msul7a4bdj50qmhf6su1q0uxs9jsvvb" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ&quot;ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ&quot;ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר&quot;ה]).}}
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=B כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=WP כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית].
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. 
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע&quot;א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ&quot;ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}}
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע&quot;א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש&quot;י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי&quot;ץ]].

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וכלי עזר===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII]). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/torahneviimukhet01unse_0/page/n1435/mode/2up כאן]''' (ואולי זה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב&quot;ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן).
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' (&quot;שער ה' החדש&quot;)], ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ&quot;ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' (&quot;שער בית ה' הקדמוני&quot;)], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס&quot;ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב&quot;ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב&quot;ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב&quot;ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ&quot;ב (1882).]}}
#[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>msul7a4bdj50qmhf6su1q0uxs9jsvvb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>273179</id>
    <revision>
      <id>3025308</id>
      <parentid>898981</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:27:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="270" sha1="n36k2plfd8dykmmyywb9z9qma8ahpkt" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ כ|נ מ}}

{{צת|ישעיהו|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פח|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|א}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ל]]</text>
      <sha1>n36k2plfd8dykmmyywb9z9qma8ahpkt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:דיווח על טעויות</title>
    <ns>4</ns>
    <id>273657</id>
    <revision>
      <id>3025262</id>
      <parentid>3025089</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T06:56:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-40179-78</username>
        <id>46026</id>
      </contributor>
      <comment>/* חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה) */ דיווח חדש</comment>
      <origin>3025262</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10227" sha1="8yp030q0a1dy6okiyp8ge4o4jgdj09q" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== [[:ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] ==

{{מצב|חדש}}
שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים.
אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו.
עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו&quot;ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב&quot;י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה.
אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל.
מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך.
השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי.
בברכה
דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST)

:מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST)

:למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT)

== [[:עיקר תוי&quot;ט על ברכות ט]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:עיקר תוי&quot;ט על ברכות ט|1674378389968}}

== [[:רבינו שמשון על שביעית י]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:רבינו שמשון על שביעית י|1677369135733}}

== [[:חוק המאבק בטרור]] ==

{{מצב|תוקן}}
{{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1678042746686}}

== [[:משנה ברכות ט ד]] ==

{{מצב|ממתין לטיפול}}
{{#lst:שיחה:משנה ברכות ט ד|1680997804732}}

== [[:נפש החיים/שער א/פרק כב]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:נפש החיים/שער א/פרק כב|1687718588837}}

== [[:דרשת הרמב&quot;ן קהלת]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:דרשת הרמב&quot;ן קהלת|1709020711998}}

== [[:ירמיהו כתיב מסומן]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:ירמיהו כתיב מסומן|1709583418604}}

== [[:ש&quot;ך על חושן משפט עד]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:ש&quot;ך על חושן משפט עד|1710973640054}}

== [[:חוק המאבק בטרור]] ==

{{מצב|תוקן}}
{{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1714859125873}}

== [[:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים|1724378286533}}

== [[:חוק בית הדין לעבודה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:חוק בית הדין לעבודה|1725441730621}}

== [[:משנה שבת ג]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:משנה שבת ג|1735508814883}}

== [[:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] ==

בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)
בתוספת 2 - לוח ב' במינוי לעניינים אישיים בלבד, במקום 4715 צ&quot;ל 471 (לפי הרשומות).
[https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/NmWtSK+sszfjxpYDBFPDjIc~jyeYZllNfpG+u5soRZU= קישור לרשומות]


{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|1736770684444}}

== [[:שבע ברכות]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:שבע ברכות|1739229706455}}

== [[:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי|1741838594200}}

== [[:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ|1744216819958}}

== [[:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה|1745193868383}}

== [[:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים|1760897224060}}

== [[:קטגוריה:בראשית יד טו]] ==

{{מצב|חדש}}
במצב הכהה אי אפשר לקרוא את כל הפירושים וגם כל הממשק נראה נורא דווח על ידי:  [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30668-68|&amp;#126;2025-30668-68]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30668-68|שיחה]] 21:55, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== [[:תבנית:עבודת הקודש (גבאי)]] ==

{{מצב|חדש}}
התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:30, 8 במרץ 2026 (IST)

== [[:תבנית:רא&quot;ש]] ==

{{מצב|חדש}}
התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. {{ש}}אולי עדיף להחליף את השם ל[[תבנית:רא&quot;ש על התורה]], ואריץ בוט להחלפה בערכים.
תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:10, 8 במרץ 2026 (IST)

== [[:משנה ברורה על אורח חיים תעב]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:משנה ברורה על אורח חיים תעב|1773610570562}}

== [[:קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש]] ==

{{מצב|טופל}}
כותבים יידיש לא אידיש. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-21538-72|&amp;#126;2026-21538-72]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-21538-72|שיחה]] 18:47, 7 באפריל 2026 (IDT)

== [[:קטגוריה:ויקרא כו ב]] ==

{{מצב|טופל}}
מובא הפסוק והמפרשים הלא נכונים דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-16312-58|&amp;#126;2026-16312-58]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-16312-58|שיחה]] 22:29, 22 באפריל 2026 (IDT)

== [[:רש&quot;י על שמות יב לא]] ==

{{מצב|לא טעות}}
{{#lst:שיחה:רש&quot;י על שמות יב לא|1777409330316}}

== [[:תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|1778794740457}}

== [[:מי נשקני מנשיקות אהבה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מי נשקני מנשיקות אהבה|1781412276484}}

== [[:תהלים לה/שורות]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תהלים לה/שורות|1781697006578}}

== [[:אבות פרק ב משנה יב]] ==

{{מצב|חדש}}
המשנה שרשומה זו משנה יז לא יב
גם הניקוד לא נכון דווח על ידי: נעמה מרזל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-39490-11|&amp;#126;2026-39490-11]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-39490-11|שיחה]] 00:38, 13 ביולי 2026 (IDT)
: אצלי המשנה היא משנה יב וגם בניקוד, שלמיטב זכרוני אני ניקדתי, בדקתי עכשיו שוב ולא מצאתי בו שום טעות. תוכלי בבקשה לפרט קצת יותר על מקורותייך? על סמך מה את קובעת שהמשנה היא משנה יז ושהניקוד לא נכון? והאם הטעות היא רק במשנה הזו או שיש טעות בכל מיספור המשניות שבפרק? בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:45, 13 ביולי 2026 (IDT)

== [[:קטגוריה:דברים ה ו]] ==

{{מצב|חדש}}
פסוק ו מסתיים במילה &quot;עבדים&quot; ו&quot; לא יהיה לך אלהים אחרים על פני&quot; זה פסוק ז ואז צריך להעביר כל פסוק - פסוק אחד קדימה דווח על ידי:  [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-40370-48|&amp;#126;2026-40370-48]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-40370-48|שיחה]] 16:14, 17 ביולי 2026 (IDT)

== [[:חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)|1784444215431}}</text>
      <sha1>8yp030q0a1dy6okiyp8ge4o4jgdj09q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>274918</id>
    <revision>
      <id>3025275</id>
      <parentid>991332</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:51:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025275</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4002" sha1="poyerypguzd4ghbq2xuqpiabrupeazp" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ד|מ ו}}

{{צת|בראשית|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|לח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|טו|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|כה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|נה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|מ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|טו|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יז|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כא|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מו|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נג|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סו|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|י|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|ד}}{{ש}}
{{צת|הושע|ט|ה}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|ט}}{{ש}}
{{צת|נחום|א|ט}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כד|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סג|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סה|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|לג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פג|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|מט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צג|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|מג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיב|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיג|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיג|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיח|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכ|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמב|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|כה}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|כא}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|יח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|כג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|לו}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|יח}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|יג}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|לז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|מג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|סז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|כח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|ח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ה]]</text>
      <sha1>poyerypguzd4ghbq2xuqpiabrupeazp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278677</id>
    <revision>
      <id>3025297</id>
      <parentid>840943</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:10:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="374" sha1="grq1sthlx7kkohle2qddkiq0mgbawqm" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ת|נ ב}}

{{צת|ישעיהו|כד|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עו|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|כה}}{{ש}}
{{צת|משלי|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|יג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|לא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ א]]</text>
      <sha1>grq1sthlx7kkohle2qddkiq0mgbawqm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278678</id>
    <revision>
      <id>3025298</id>
      <parentid>840942</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:11:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="236" sha1="k4y82kl30dskd6a266lx32s6lhdg4p8" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ א|נ ג}}

{{צת|תהלים|קיט|קיב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כב|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|ד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ב]]</text>
      <sha1>k4y82kl30dskd6a266lx32s6lhdg4p8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>279008</id>
    <revision>
      <id>3025301</id>
      <parentid>929615</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:19:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1538" sha1="hnuqtwspsptz4qunbf1x5csa5n1zfqz" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ד|נ ו}}

{{צת|ויקרא|כב|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|טו|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ד|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|מא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|ל}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לד|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מז|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נז|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נז|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ס|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עה|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פג|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פז|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צג|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קיא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ו|לב}}{{ש}}
{{צת|משלי|ו|לג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כו|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|ז}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|מ}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|יב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ה]]</text>
      <sha1>hnuqtwspsptz4qunbf1x5csa5n1zfqz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>280609</id>
    <revision>
      <id>3025285</id>
      <parentid>1072415</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:57:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025285</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1155" sha1="jiov1t4mw7tdwktdvtbkdgif8cia1q3" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ כ|מ מ}}

{{צת|במדבר|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|א|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כא|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נג|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|לב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מא|כ}}{{ש}}
{{צת|נחום|א|יא}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נג|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קא|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|יט}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|יח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כו|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|מא}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|טז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ל]]</text>
      <sha1>jiov1t4mw7tdwktdvtbkdgif8cia1q3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>293825</id>
    <revision>
      <id>3025305</id>
      <parentid>1002253</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:24:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="676" sha1="clhbxuca0e37r2xciwxawyg4gkm6ng7" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ט|נ כ}}

{{צת|ישעיהו|לב|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|א}}{{ש}}
{{צת|הושע|ד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פד|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קח|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קי}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ י]]</text>
      <sha1>clhbxuca0e37r2xciwxawyg4gkm6ng7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314277</id>
    <revision>
      <id>3025276</id>
      <parentid>1052475</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:52:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025276</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3523" sha1="9wyvsqe2ymm3sdd0k63r6qsy7d94hf4" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ה|מ ז}}

{{צת|בראשית|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יח|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|לו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נ|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נג|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|לד}}{{ש}}
{{צת|יואל|א|יח}}{{ש}}
{{צת|יונה|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|נחום|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|י|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ג|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|כו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מב|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מז|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נ|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עב|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עב|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|עא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צח|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיא|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיח|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמד|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|טז|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|משלי|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כו|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כז|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כז|כא}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|יח|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|כג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|לא}}{{ש}}
{{צת|איוב|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|לז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לה|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|כט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|כט}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|יז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|לט}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ו|י}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|כח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|כה}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ו]]</text>
      <sha1>9wyvsqe2ymm3sdd0k63r6qsy7d94hf4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314278</id>
    <revision>
      <id>3025283</id>
      <parentid>2713668</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:56:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025283</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2221" sha1="p8no0t2z25ribhatiywd6ztblqx8u7g" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ט|מ כ}}

{{צת|שמות|כב|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|כח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|לד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|לה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|ד}}{{ש}}
{{צת|הושע|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|נחום|א|א}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|י}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|א|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|לד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|לה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|מט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מב|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מג|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ס|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סא|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|ל}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטז|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|צז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|צח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|צט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|ק}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|לה}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ח|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|לג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|לז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|מ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|יד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ י]]</text>
      <sha1>p8no0t2z25ribhatiywd6ztblqx8u7g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314279</id>
    <revision>
      <id>3025287</id>
      <parentid>2853470</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:59:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025287</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1244" sha1="mcg92y40d7uunpydp1up59see802e90" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ מ|מ ס}}

{{צת|במדבר|א|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|מו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|לג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|טז}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לו|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיג|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|כט}}{{ש}}
{{צת|משלי|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|כו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|כג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|יב}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יא|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כז|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ נ]]</text>
      <sha1>mcg92y40d7uunpydp1up59see802e90</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314810</id>
    <revision>
      <id>3025311</id>
      <parentid>840948</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:30:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170" sha1="ieesyo6q6uwv0h135ks0j8k8ntw9hc0" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ נ|נ פ}}

{{צת|שופטים|א|לג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ס]]</text>
      <sha1>ieesyo6q6uwv0h135ks0j8k8ntw9hc0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>320924</id>
    <revision>
      <id>3025286</id>
      <parentid>1028297</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:58:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025286</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3557" sha1="a2bzd3iu3sb0vszmt2lmy3xk2uflc9c" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ל|מ נ}}

{{צת|בראשית|י|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|כח|יא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|לו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|לא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ט|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|ז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|א|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יא|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|ט}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|נא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כא|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כא|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|כו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ס|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מז|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|ה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לח|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|י}}{{ש}}
{{צת|הושע|יד|י}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|י}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|א|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יז|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|נא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מד|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נב|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ס|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סה|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עט|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פא|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צא|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צט|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קח|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|לא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|ל}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|כג}}{{ש}}
{{צת|איוב|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|ל}}{{ש}}
{{צת|איוב|לה|ט}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ד|י}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|איכה|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|א|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|סה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לא|טז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ מ]]</text>
      <sha1>a2bzd3iu3sb0vszmt2lmy3xk2uflc9c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>322566</id>
    <revision>
      <id>3025309</id>
      <parentid>2843834</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:28:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1466" sha1="mll10obiy47y64ptcgu77x6duog5ut0" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ל|נ נ}}

{{צת|שמות|טו|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|טז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|א|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|י|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|ז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|ז}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סה|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|לו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צג|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|לב}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|משלי|יט|כט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|א|י}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|מא}}{{ש}}
{{צת|איכה|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ מ]]</text>
      <sha1>mll10obiy47y64ptcgu77x6duog5ut0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328117</id>
    <revision>
      <id>3025294</id>
      <parentid>2895267</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:08:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1048" sha1="8kvvw3f2bq65ui3uadq5jldlkxw2951" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ק|מ ש}}

{{צת|בראשית|יט|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|כד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יג|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|לו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|יח}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כג|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיד|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמג|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמה|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|כו}}{{ש}}
{{צת|משלי|יט|כו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|כה}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|לג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|יא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ר]]</text>
      <sha1>8kvvw3f2bq65ui3uadq5jldlkxw2951</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ס נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>329739</id>
    <revision>
      <id>3025331</id>
      <parentid>930194</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:48:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025331</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="386" sha1="gd1jx0paxjwc35r56hifl1r1lbt3nek" xml:space="preserve">
{{צת|יהושע|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|א}}{{הערה|לכאורה אין ראוי לומר פסוק זה, שיש בו דברים רעים על עם ישראל. --ויקיעורך.}}{{ש}}
* בנוגע לשם '''סימן''': ראו בדף השיחה.


===הערות שוליים===
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס נ]]</text>
      <sha1>gd1jx0paxjwc35r56hifl1r1lbt3nek</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025333</id>
      <parentid>3025331</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:56:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025333</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="444" sha1="2xw0ixcgsq53geuduimq685rgw8bzuf" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס מ|ס ע}}

{{צת|יהושע|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|א}}{{הערה|לכאורה אין ראוי לומר פסוק זה, שיש בו דברים רעים על עם ישראל. --ויקיעורך.}}{{ש}}
* בנוגע לשם &quot;סימן&quot;: ראו בדף השיחה.


===הערות שוליים===
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס נ]]</text>
      <sha1>2xw0ixcgsq53geuduimq685rgw8bzuf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>331775</id>
    <revision>
      <id>3025323</id>
      <parentid>862510</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:38:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025323</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="546" sha1="oppv78gze2mbq74kdv0rnu0xsikb1ri" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס ד|ס ו}}

{{צת|במדבר|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נב|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|לה}}{{ש}}
{{צת|הושע|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מח|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|לא}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|כח}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|טו}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|מד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|סו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס ה]]</text>
      <sha1>oppv78gze2mbq74kdv0rnu0xsikb1ri</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337225</id>
    <revision>
      <id>3025315</id>
      <parentid>2948511</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:32:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="448" sha1="d5awgifb1mrd61nh94ib10ifnq3pbv4" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ק|נ ש}}

{{צת|בראשית|מט|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|ו}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קל|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|יד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ר]]</text>
      <sha1>d5awgifb1mrd61nh94ib10ifnq3pbv4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337748</id>
    <revision>
      <id>3025328</id>
      <parentid>840442</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:44:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025328</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170" sha1="bfdo0zlc5r6ilrvbrd9zorc1uo8qvok" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס כ|ס מ}}

{{צת|ישעיהו|ל|יא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס ל]]</text>
      <sha1>bfdo0zlc5r6ilrvbrd9zorc1uo8qvok</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>344857</id>
    <revision>
      <id>3025318</id>
      <parentid>811228</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:34:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="384" sha1="4kj76pfszkaf8sxdkv6x8uvt1lqrask" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ש|ס ד}}

{{צת|ירמיהו|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|כז}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|מב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|ד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ת]]</text>
      <sha1>4kj76pfszkaf8sxdkv6x8uvt1lqrask</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025319</id>
      <parentid>3025318</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:35:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון תבנית</comment>
      <origin>3025319</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="384" sha1="8v41x7bht7bht4k45xmx1udmj8xf5ow" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ש|ס א}}

{{צת|ירמיהו|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|כז}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|מב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|ד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ת]]</text>
      <sha1>8v41x7bht7bht4k45xmx1udmj8xf5ow</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>345116</id>
    <revision>
      <id>3025310</id>
      <parentid>1434291</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:29:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="533" sha1="ciqw8607k72tnfmhosxebbcszxcr2yu" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ מ|נ ס}}

{{צת|ויקרא|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|לב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מו|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|כז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ נ]]</text>
      <sha1>ciqw8607k72tnfmhosxebbcszxcr2yu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350748</id>
    <revision>
      <id>3025322</id>
      <parentid>840439</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:38:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025322</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="210" sha1="9gztyf4f95dxr6euqp5yevr5ldx9u6y" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס ג|ס ה}}

{{צת|תהלים|פח|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קיז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס ד]]</text>
      <sha1>9gztyf4f95dxr6euqp5yevr5ldx9u6y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ס כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350749</id>
    <revision>
      <id>3025327</id>
      <parentid>840441</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:43:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025327</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="174" sha1="8u0okb7f9x1bj8mag3sas9ppb6mvmgp" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס י|ס ל}}

{{צת|תהלים|קיט|קיט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס כ]]</text>
      <sha1>8u0okb7f9x1bj8mag3sas9ppb6mvmgp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350851</id>
    <revision>
      <id>3025300</id>
      <parentid>840935</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:14:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="280" sha1="3s49o6up1ke7rmcvosbbta0urwsyc5i" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ג|נ ה}}

{{צת|ירמיהו|יג|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כז|יח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ד]]</text>
      <sha1>3s49o6up1ke7rmcvosbbta0urwsyc5i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350902</id>
    <revision>
      <id>3025303</id>
      <parentid>840944</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:19:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208" sha1="1ggxhkdiqefjt6c9qw8x3b77brpjbg7" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ו|נ ח}}

{{צת|שופטים|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|כג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ז]]</text>
      <sha1>1ggxhkdiqefjt6c9qw8x3b77brpjbg7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350903</id>
    <revision>
      <id>3025304</id>
      <parentid>929622</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:23:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי. שמירה על מידע רלוונטי.</comment>
      <origin>3025304</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="310" sha1="6bk04xy79y3cyk6yu357nuo0qc1ibjc" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ז|נ ט}}

{{צת|יהושע|יז|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|א}}{{ש}}
{{ש}}
({{צת|בראשית|ו|ט}}{{הערה|לאדם ששמו &quot;נח&quot;, ע״פ סידור השל״ה}}){{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ח]]</text>
      <sha1>6bk04xy79y3cyk6yu357nuo0qc1ibjc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025332</id>
      <parentid>3025304</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:56:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לסגנון ויקי</comment>
      <origin>3025332</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="354" sha1="kmvbuikid43k8q2bqr1nln03y6vrq58" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ז|נ ט}}

{{צת|יהושע|יז|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|א}}{{ש}}
{{ש}}
({{צת|בראשית|ו|ט}}{{הערה|לאדם ששמו &quot;נח&quot;, ע״פ סידור השל״ה}}){{ש}}

==הערות שוליים==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ח]]</text>
      <sha1>kmvbuikid43k8q2bqr1nln03y6vrq58</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350905</id>
    <revision>
      <id>3025312</id>
      <parentid>840949</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:31:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="204" sha1="flzt766756s7bsat9g73g1txtqw5dsn" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ס|נ צ}}

{{צת|תהלים|עו|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|כב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ פ]]</text>
      <sha1>flzt766756s7bsat9g73g1txtqw5dsn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350906</id>
    <revision>
      <id>3025313</id>
      <parentid>840951</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:31:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="304" sha1="fsfzpm653f4o3lqaqdyqrn8h36x6y86" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ פ|נ ק}}

{{צת|שמות|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|נחום|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כה|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עט|ב}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|כג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ צ]]</text>
      <sha1>fsfzpm653f4o3lqaqdyqrn8h36x6y86</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350907</id>
    <revision>
      <id>3025314</id>
      <parentid>840952</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:31:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200" sha1="e1bq5e7ux8viwvptg7ovc3we8i2jag1" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ צ|נ ר}}

{{צת|תהלים|קי|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כז|ז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ק]]</text>
      <sha1>e1bq5e7ux8viwvptg7ovc3we8i2jag1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350908</id>
    <revision>
      <id>3025317</id>
      <parentid>840953</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:33:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170" sha1="j99e95rf7v86ohww82s5j2q28ohm7id" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ר|נ ת}}

{{צת|ישעיהו|לג|ח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ש]]</text>
      <sha1>j99e95rf7v86ohww82s5j2q28ohm7id</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>352212</id>
    <revision>
      <id>3025289</id>
      <parentid>846280</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:00:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025289</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="264" sha1="kxk96mn69i7y6nu2rsqrkzt2pf6ahbs" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ נ|מ ע}}

{{צת|תהלים|עו|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כ|יח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ס]]</text>
      <sha1>kxk96mn69i7y6nu2rsqrkzt2pf6ahbs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>352468</id>
    <revision>
      <id>3025278</id>
      <parentid>846305</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:54:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025278</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200" sha1="isrj6zc4h0yt40dejv8hf209610ec1q" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ו|מ ח}}

{{צת|תהלים|כט|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|כו|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ז]]</text>
      <sha1>isrj6zc4h0yt40dejv8hf209610ec1q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>352469</id>
    <revision>
      <id>3025279</id>
      <parentid>846306</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:55:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="266" sha1="fehifk8yvl5j3dpo100pi3y75raos3j" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ז|מ ט}}

{{צת|בראשית|י|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|ה}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ח]]</text>
      <sha1>fehifk8yvl5j3dpo100pi3y75raos3j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>352470</id>
    <revision>
      <id>3025281</id>
      <parentid>846307</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:56:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="274" sha1="f7z86x6z8iae3u2fya0tbert40j43cn" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ח|מ י}}

{{צת|במדבר|כט|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|לז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פב|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|טו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ט]]</text>
      <sha1>f7z86x6z8iae3u2fya0tbert40j43cn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>352471</id>
    <revision>
      <id>3025291</id>
      <parentid>846308</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:03:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="296" sha1="fr6beqye57nuxt09i7cdk98qtu9c7vp" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ע|מ צ}}

{{צת|שמות|טו|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|יט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ג|טו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ פ]]</text>
      <sha1>fr6beqye57nuxt09i7cdk98qtu9c7vp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>352472</id>
    <revision>
      <id>3025293</id>
      <parentid>846309</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:07:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="270" sha1="3av7otezuhoa3utkba3112ae6conktq" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ צ|מ ר}}

{{צת|ישעיהו|כט|כא}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|י}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ק]]</text>
      <sha1>3av7otezuhoa3utkba3112ae6conktq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>356954</id>
    <revision>
      <id>3025324</id>
      <parentid>862509</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:39:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025324</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="356" sha1="0xj9k2316jpjvyd9fl8ssobfpjptl2r" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס ה|ס ז}}

{{צת|ירמיהו|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לד|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צו|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיב|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יח|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|כד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס ו]]</text>
      <sha1>0xj9k2316jpjvyd9fl8ssobfpjptl2r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ס י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>356984</id>
    <revision>
      <id>3025325</id>
      <parentid>862511</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:42:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025325</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="523" sha1="d05jld1bo1jerqogtmx9eorw53m0gix" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס ט|ס כ}}

{{צת|תהלים|ו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קיג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קיד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קטו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קטז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קכ}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|כד}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|כט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס י]]</text>
      <sha1>d05jld1bo1jerqogtmx9eorw53m0gix</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ס מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>356985</id>
    <revision>
      <id>3025329</id>
      <parentid>862512</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:45:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025329</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="530" sha1="i9ised3zaeci6081sme17cixvgywra2" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס ל|ס נ}}

{{צת|שמות|לב|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|לו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כה|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|כז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיח|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיח|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קיח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמה|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|מה}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|יג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס מ]]</text>
      <sha1>i9ised3zaeci6081sme17cixvgywra2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>357925</id>
    <revision>
      <id>3025296</id>
      <parentid>866567</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:09:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1143" sha1="jg4w4fs74s04hpsfow8zxknj020j2dm" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ש|נ א}}

{{צת|בראשית|ו|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כט|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|לב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|לה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כב|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|ל}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פד|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צב|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיג|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כו|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|כה}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ו|י}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|יח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ת]]</text>
      <sha1>jg4w4fs74s04hpsfow8zxknj020j2dm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>358056</id>
    <revision>
      <id>3025295</id>
      <parentid>866568</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:08:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב הכללי</comment>
      <origin>3025295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="469" sha1="apueuiaqosh7juis1ch0wecwjw4gzjx" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ר|מ ת}}

{{צת|במדבר|ג|נ}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|לו}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מו|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קי|ז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|ג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ש]]</text>
      <sha1>apueuiaqosh7juis1ch0wecwjw4gzjx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>361551</id>
    <revision>
      <id>3025284</id>
      <parentid>887870</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:57:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3025284</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1524" sha1="th3ft82joawspd9phuoile453gznkb2" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ י|מ ל}}

{{צת|בראשית|מט|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כג|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|נה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נב|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|לג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|י|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|יח}}{{ש}}
{{צת|הושע|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|טו|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|טז|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ל|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מה|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פד|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צ|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צב|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קי|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמא|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמג|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|לג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|יב}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|א|ד}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|איכה|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|יג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ כ]]</text>
      <sha1>th3ft82joawspd9phuoile453gznkb2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכת שלמה על סנהדרין י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>364901</id>
    <revision>
      <id>3025191</id>
      <parentid>2682521</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T19:46:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יחל</username>
        <id>9613</id>
      </contributor>
      <origin>3025191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26168" sha1="g5mqgyqve2dks5obynb0ry5b40z7h1l" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על סנהדרין|ט|י|יא}}
{{המרת או.סי.אר 2}}
===[[משנה סנהדרין י א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא}} מעיקרא איירי בד' מיתות ומפרש ואזיל לכולהו והדר מפרש הני דאין להם חלק לעולם הבא רש&quot;י ז&quot;ל. משמע מתוך פירושו ז&quot;ל דגרסינן פ' אלו הן הנחנקין קודם פ' כל ישראל כמו שהוא דפוס בגמרא ולא משמע כן בריש מכות וכן מפירושו דהוא עצמו ז&quot;ל משמע דפ' אלו הן הנחנקים הוא סוף המסכת דז&quot;ל שם התם קאי מסנהדרין סליק דתנן בשלהי הנחנקין דהוא סיומא דסנהדרין וכו' ע&quot;כ וכן בירושלמי ובפי' הרמב&quot;ם ז&quot;ל וגם בהרא&quot;ש ז&quot;ל פ' הנחנקים הוא סוף המסכתא אבל בהרי&quot;ף ז&quot;ל כל ישראל גרסי' בסוף מכלתין וכן כתוב בכל בו סוף סי' מ' כל ישראל הוא ראשית פרק אחרון של מסכת סנהדרין וכדי להפיס דעת עמי הארץ נהגו להתחיל בו קודם התחילם פרקי מסכת אבות ע&quot;כ. וז&quot;ל הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל יש ס&quot;א דל&quot;ג משנה זו אלא הפרק מתחיל ואלו שאין להם וכן נראה נכון ומשנת ואלו שאין להם חלק לעה&quot;ב נישנית כאן משום דתנא לעיל מהו דין של מי שלקה ושנה ודין ההורג נפשות וכן כל הדינים שאין בם חיוב מיתה כגון הגונב את הקסיה וכו' ובא עכשיו לומר מה דינו של האומר אין תחיית המתים וכו' והאומר אין תורה מן השמים ע&quot;כ. לשון הגהת רבינו שלמה לוריא ז&quot;ל בס&quot;א כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב הך בבא אינה מזו המשנה אלא אגדה בעלמא וכתיבה כאן כדי להתחיל הפרק בדבר טוב אבל רישא דפירקין הכי ואלו שאין להם חלק לעולם הבא ומהדר אהך פירקא דלעיל ואלו הן הנשרפין ונראה למורי דאלו הנחנקים ראוי שיקדם לפרק זה דמעיקרא איירי בד' מיתות ע&quot;כ ורמוז הוא זה הטעם בראש דברי: 

{{דה מפרש|שנאמר ועמך כלם צדיקים}} אית דלא גרסי לה וכן בירושלמי ליתיה והרב הגדול החכם הר&quot;ר משה אלשיך ז&quot;ל בפ' שמיני דף ק&quot;ע גריס לה ודקדק על משנתנו ח' דקדוקים ותרצם וז&quot;ל בקיצור בדרך א' וז&quot;א כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב שהוא לבוא בחלק ההוא לעוה&quot;ב ועל כן לא אמר בעוה&quot;ב והביא ראיה שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ שהיא ארץ העליונה שירושתה עולמית וכמא תאמר איך יתכן שיהיו כל ישראל מכלל צדיקים הלא כמה וכמה רשעים בעולם לז&quot;א נצר מטעי וכו' לומר אל תתמה כי אם יש בלתי צדיקים בעם הלא לא יבצר מהיות צדיק כל איש ואיש מישראל כי אם הם עכורים וטמאים חלאת עון עתה הנה הנפש להיותה מנצר מטעיו ית' העליונות אשר האציל ונטע כנודע מחכמי האמת על פסוקים ישבעו עצי ה' וגו' (תהילים ק״ד:ט״ז) וגם חומרו מוכן לתקן אחר שמראשיתו כשצבר עפרו וברא את האדם שמשם כולנו להיותן מעשה ידיו ג&quot;כ מעותד להתפאר הנפש והחומר הנזכר מחלאתם. יש עודנו בחיים ויש על ידי גלגולים עד אשר יטהר ויהיה צדיק נמצא שהטיב אשר דבר באמרו כולם צדיקים כי כן הוא בהמשך הזמן שכולם מתקדשים ומטהרים עדי יהיו צדיקים לבלתי ידח ממנו נדח ויובטחו לתקון ולהתפאר ע&quot;י מה של כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כמבואר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ואלו שאין להם חלק וכו'}} פ&quot;ק דע&quot;ז ואית דגרסי ואלו ישראלים וכו'. וגרסי' בסוטה פ&quot;ק ד' ה' כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער בתחיית המתים והקשו שם תוס' ז&quot;ל תימא אמאי לא חשיב האי במשנת חלק והא דאמרינן בפ' בתרא דכתובות מתים שבח&quot;ל אינה חיים ותו גרסי' התם עמי הארץ אינם חיים אא&quot;כ יהנו ת&quot;ח. ומלוין ברבית מצינו באידה שאינם חיים לעולם הבא: 

{{דה מפרש|אין תחיית המתים מן התורה}} ואפילו יהא מודה ומאמין שיש תחיית המתים אלא דלא רמיזא באורייתא כופר היא הואיל ועוקר דברי חכמים שאמרו שיש תחיית המתים מן התורה המדרשים שדורשים בגמרא מניין לתחיית המתים מן התורה כופר גמור הוא דמה לנו ולנאמנותו וכי מהיכן יודע שכן הלכך כופר גמור הוא רש&quot;י ז&quot;ל ומכאן קשה קצת למאן דלא גריס מלות מן התורה במשנה כמו שמצאתי מי שמחק אותו וגם הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחקו וכתב דבכל הספרים לא גרסי': 

{{דה מפרש|ואין תורה מן השמים}} מפרש בברייתא בגמרא אפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה מק&quot;י זה מג&quot;ש זו וזהו כי דבר ה' בזה: 

{{דה מפרש|והלוחש על המכה}} פ' ידיעות הטומאה (שבועות ד' ט&quot;ו) וביד פי&quot;א דהלכות ע&quot;ז סי' י&quot;ב ובטור יו&quot;ד הי' קע&quot;ט: 

{{דה מפרש|ההוגה את השם באותיותיו}} גמרא תנא כי אמרינן דהוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעוה&quot;ב בגבולין אבל במקדש לא שהרי בשם היו מברכין ובלשון לעז אפילו במקדש לא:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה סנהדרין י ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|שלשה מלכים וד' הדיוטות}} פ' אין דורשין (חגיגה ד' ט&quot;ו) ובגמרא אמרינן דאנשי כנסת הגדולה מנאום ובקשו למנות את שלמה ובאה דיוקנו וכו' ובאה אש וכו' ויצאת בת קול פעמים ולא מנו אחז מפני כבוד חזקיה בנו וכן נמי לא מנו אמון מפני יאשיהו בנו דברא מזכה אבא. ולא מנו יהויקים מפני שנתכפר לו על שלא ניתן לקבורה. ובהדיוטות לא מנו מיכה מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים: 

{{דה מפרש|ר' יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעוה&quot;ב שנאמר ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו וכו'}} גמרא א&quot;ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר ונתתים לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיה מ&quot;ס בגלל מנשה שעשה תשובה ואינהו לא עביד ומ&quot;ס בגלל מנשה דלא עבד תשובה: 

{{דה מפרש|בלעם}} כשמו בלא עם שאין לו חלק עם עם: 

{{דה מפרש|דואג ואחיתופל וגחזי}} לא אתפרש בהדיא בגמרא רק כתיב בדואג ושרשך מארץ חיים סלה וגבי אחיתופל כתיב ישיא מות עלימו ירדו שאול חיים וגו' וגחזי ג&quot;כ חטא הרבים תלוי בו דאבן שואבת תלה לחטאת ירבעם והעמידה בין שמים לארץ ואיכא דאמרי שם חקק בפיה והיתה מכרזת ואומרת אנכי ולא יהיה לך ומתני' דקא חשיב בלעם שהיה גוי בהדי הדיוטות דמשמע דשארי גוים יש להם חלק ר' יהושע היא ור' אליעזר פליג עליה וס&quot;ל דכל אומות העולם אין להם חלק ושניהם מקרא אחד דרשו ישובו רשעים לשאלה אלו פושעי ישראל כל גוים שכחי אלהים אלו אומות העולה ור' יהושע אומר ישובו רשעים לשאולה מאן נינהו כל גוים שכחי אלהים דבורר הרשעים שבהם אבל השאר יש להם חלק וגרסי' בגמרא דורשי רשומות דהיינו פסוקים חולקים אמתני' ואומרים שלכולם יש להם חלק לעוה&quot;ב אפילו למנשה וירבעם ואחאב ודואג ואחיתופל וגחזי שנאמר לי גלעד זה אחאב שנפל ברמות גלעד ולי מנשה כמשמעו ואפרים מעוז ראשי זה ירבעם דקאתי מאפרים יהודה מחוקקי זה אחיתופל דקא אתי מיהודה מואב זה דוד דקאתי ממואב סיר רחצי זה גיחזי שלקה על עסקי רחיצה על אדום אשליך נעלי זה דואג האדומי שאנעיל אותם בגן עדן עלי פלשת התרועעי אמרו מלאכי השרת לפני הקב&quot;ה רבש&quot;ע אם יביא דוד שהרג את הפלשתי והוריש את בניך גת ויצעק לפניך על שאתה נותן חלק לדואג ואחיתופל לעוה&quot;ב מה אתה עושה להפיס דעתו אמר להם עלי לפייס ולעשותם רעים זה לזה והיינו התרועעי לשון רעות. תניא היה ר&quot;מ אומר אבשלום אין לו חלק לעוה&quot;ב שנאמר ויכו את אבשלום וימיתוהו ויכו בעוה&quot;ז וימיתוהו בעוה&quot;ב תניא רשב&quot;א אומר משום ר&quot;מ אחז ואחזיה וכל מלכי ישראל שכתוב בהן ויעש הרע בעיני ה' לא חיים ולא נידונים:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה סנהדרין י ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|דור המבול אין להם חלק לעוה&quot;ב ואין עומדין בדין}} בגמרא בברייתא קאמר ר' עקיבא דאין להם חלק ור' יהודה בן בתירא משמע דמוסיף לא חיים ולא נדונין ומשמע דמתני' ר' יהודה בן בתירא היא: 

{{דה מפרש|אנשי סדום וכו'}} האי בבא כולה עד מרגלים גרסינן לה ברישא קודם בבא דדור הפלגה ובתר בבא דדור הפלגה גרסינן בבא דמרגלים וכו' אבל מתוך פי' רש&quot;י ז&quot;ל משמע קצת דגרסי' בבא דדור הפלגה ברישא ככתוב בספרים שפי' הוא ז&quot;ל אלו ואלו אנשי [דור] המבול ואנשי סדום ובחדא פליג ר' נחמי' ע&quot;כ ואי לא תימא דס&quot;ל ז&quot;ל דגרסי' בבא דדור הפלגה ברישא מאי קמ&quot;ל בפירושו ז&quot;ל פשיטא ובירושלמי ליתא כלל לא לבבא דדור הפלגה ולא לבבא דמרגלים לא במשנה ולא בתלמוד: 

{{דה מפרש|על כן לא יקומו רשעים במשפט}} זה דור המבול דכתיב כי רבה רעת האדם וחטאים אנשי סדום דכתיב בהו רעים וחטאים רש&quot;י ז&quot;ל. ומצאתי שמחק הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ממלת לא דין ולא רוח עד אבל עומדין בדין וכתב כן מצאתי בכל הספרים שוב מחק מלות במשפט וחטאים בעדת צדיקים ע&quot;כ לא יקומו רשעים וכתב שכן מצא בכל הספרים. שוב הגיה אמרו לו בעדת צדיקים אינם עומדין אבל עומדין הן בעדת רשעים. שוב מחק ממלות מרגלים עד מלות דור המדבר וכתב שכן מצא בכל הספרים. שוב הגיה שנאמר ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל דברי ר' עקיבא ומחק השאר. שוב הגיה מה היום הולך ומחק מלת הזה ושוב הגיה ר&quot;א אומר מה היום מאפיל ומאיר אף הם שהיא אפילה להם עתידה ליאור להם: 

{{דה מפרש|דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא}} בגמרא בברייתא ר&quot;ש בן מנסיא אומר באין הן לעוה&quot;ב שנאמר ופדויי ה' ישובון פי' פדויי ה' דהיינו דור המדבר שנפדו ממצרים ישובון וכו'. ועיין בספר חן טוב פרשת חקת ד' רל&quot;ד ע&quot;ב: 

{{דה מפרש|ויאבדו}} מתוך הקהל לעולם הבא דברי ר' עקיבא. בגמרא בברייתא פליג ר' יהודא בן בתירא אר' עקיבא דהרי הן כאבידה המתבקשת ובאין לעוה&quot;ב שכך אמר דוד על בני קרח תעיתי כשה אובד בקש עבדך: 

{{דה מפרש|ר' אליעזר אומר עליהם הוא אומר ה' ממית ומחיה וכו'}} והכין אמרו בזוהר פרשת כי תזריע ד' מ&quot;ט: 

{{דה מפרש|עשרת השבטים אינם עתידין וכו'}} כתוב בספר חן טוב פ' נצבים ד' ש&quot;א ע&quot;ב וז&quot;ל וקשה לי טובא למה דריש ר&quot;ע לגנאי כיון שיש לדורשו לשבח הגם אם בברייתא פי' מדכתיב ויתשם ה' מעל אדמתם בעוה&quot;ז וישליכם אל ארץ אחרת בעוה&quot;ב א&quot;כ קשה למה במשנה הוכיח דרשתו מכיום הזה כיון שיש לדורשן לשבח כר&quot;א וגם לר&quot;א קשה מה ישיב בפסוק ויתשם וישליכם כפול לשון אלא ודאי הוא כמ&quot;ש ר&quot;ע בעוה&quot;ז ובעוה&quot;ב גם מ&quot;ש בגמרא שבקי' ר&quot;ע לחסידותיה וכו' הרי הפסוק מסייעו ומקרא הוא דורש אכן נ&quot;ל דכולהו דרשי קרא לשבח ולגנאי כיום הזה שחוזר ומאיר גם כיום הזה שהולך ואינו חוזר הא כיצד הולך ואינו חוזר לאותו דרך עצמו וחוזר ומאיר לבניהן אחריהן לעתיד גם לאותם שהחזיר ירמיה ומלך עליהם יאשיה האיר להם אפילתם שמקצתם חזרו ועל אותם שלא חזרו נדרש לגנאי מה היום הולך ואינו חוזר כך עשרת השבטים אינם חוזרין לעולם וז&quot;ש ויתשם וכו' בעוה&quot;ז וכו' וישליכם בעוה&quot;ב זו דברי ר' עקיבא ור&quot;א אמר שכיום הזה נדרש לשבח גם באותם שגלו שיאיר אפילתם הקב&quot;ה כיום הזה שחוזר ומאיר ובהם נתקיים ב' הבבות מה היום הולך ואינו חוזר וכו' ומה היום חוזר ומאיר שגם אם לא חזרו כאחיהם מיד ונתקיים בהם הולך ואינו חוזר יחזור הקב&quot;ה להאיר אפילתם לעתיד ומה שאמר הקב&quot;ה ויתשם וכו' וישליכם וכו' דבר בב' פרטים שבהם על אותם שחזרו ומלך עליהם יאשיה אמר ויתשם ה' מעל אדמתם ולא נמשלו כיום הזה שאינו חוזר שהרי חזרו ועל אותם שלא חזרו אמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה שאינו חוזר גם הם לא חזרו ושוב הקב&quot;ה יאיר אפילתם כיום הזה א&quot;כ גם ר&quot;א דריש קרא דויתשם וכו' וישליכם כמ&quot;ש אלא שבהא פליגי ר&quot;ע ור&quot;א שר&quot;ע דריש ויתשם וכו' וישליכם בעוה&quot;ז ובעוה&quot;ב באותו דור [שלא עלו] ותיבת כיום הזה לגנאי מה היום אינו חוזר אף הם אינם חוזרים לעולם ודרשת לשבח מה היום חוזר ומאיר באותם שהחזירם ירמיהו ולכן הוכיח במשנה כיום הזה מה היום חוזר ומאיר אף הם חוזרים שלא על כל עשרת השבטים וגם על בניהם אמר אלא דוקא כאותו דור שהרי כתוב כיום הזה שחוזר ומאיר כן יאיר להם לעתיד לכן אמר בגמרא ושניהם מקרא אחד דרשו שיכול לדרוש בכ&quot;א ואדרבא מסתבר טפי טעמיה דר&quot;א דדריש תיבת כיום הזה לשבח ולגנאי באדם אחד שגם אם לא חזרו כיום הזה יאיר הקב&quot;ה להם אפילתם אבל לר&quot;ע קשה שתיבה אחת דרשה בשתי כיתות דאותם שחזרו בימי ירמיה לשבח ובאותם שלא חזרו לגנאי משא&quot;כ לר&quot;א דדריש תיבת כיום הזה בכת אחת והכפל של ויתשם וכו' וישליכם וכו' בב' כיתות גם שם א' רז&quot;ל כיום הזה עודם כיום הזה ברשעתם אכן אם שינו מעשיהם וישובו יגאלם הקב&quot;ה עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|וישליכם אל ארץ אחרת}} בברייתא קאמר ר' עקיבא בהדיא דאין להם חלק לעוה&quot;ב ופי' רש&quot;י ז&quot;ל דההוא עולם הבא היינו שלא יקבלם משיח עם שאר גליות לפי שספרו בגנות ארץ ישראל כי מטו לארץ ששמה שוש תרי [אמרי על חד תרין] ובדבר הזה נענשו מרגלים ורבי פליג עליה דר' עקיבא ואמר שבאין לעוה&quot;ב ור&quot;ש בן יהודה סבר אם עושין תשובה גם הם יחזרו ויש להם חלק לעוה&quot;ב וא&quot;ר יוחנן בגמרא שבקיה ר' עקיבא לחסידותיה שרגיל לזכות את ישראל בעלמא גבי בני רשעי ישראל קאמר רבן גמליאל דאע&quot;ג דקטנים הם אין באין לעוה&quot;ב ור' עקיבא אמר באים שנאמר שומר פתאים ה' והכא גבי דור המדבר ועשרת השבטים קאמר דאין להם חלק וה&quot;מ למדרש מקראי דמייתי בגמרא דיש להם חלק ובספר הפרפראות פרשת נצבים וישליכם אל ארץ אחרת למ&quot;ד גדולה חסר יו&quot;ד לומר שאין השלכה כזאת לעשרת השבטים ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה סנהדרין י ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעוה&quot;ב}} פירשו תוס' ז&quot;ל בפ' נגמר הדין (סנהדרין ד' מ&quot;ז) אליבא דרב יוסף דהתם דהא דאין להם חלק לעוה&quot;ב ה&quot;מ דלא איקטול אבל אם דנו אותם והרגום יש להם חלק לעוה&quot;ב ע&quot;כ ובזה מתיישב דהוו שוין אנשי עיר הנדחת לכל מחוייבי מיתת ב&quot;ד דתנן בריש פירקין כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב ואפילו מחוייבים מיתת ב&quot;ד כדפי' רעז&quot;ל שם. הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחק מלות אין להם חלק לעוה&quot;ב כן מצאתי בכל הספרים דל&quot;ג אין להם חלק לעוה&quot;ב וכן נ&quot;ל עיקר וגרסת הדפוס נ&quot;ל שהוא שבוש גמור דהא לא מייתי ראיה מקרא דיצאו אנשים שאין להם חלק לעוה&quot;ב אלא נראה שחוזר לסדר המשנה שבפרק ואלו הן הנשרפין אמר ואלו הן הנהרגין הרוצח ואנשי עיר הנדחת ופי' שם דין הרוצח ולא פי' דיני עיר הנדחת ובא כאן לחזור ולפרש דין אנשי עיר הנדחת שהזכיר לעיל ע&quot;כ גם כתב בס&quot;א ל&quot;ג מלות שנאמר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ועד שיודח רובה}} הא הודח חציה אינה נעשה [עה&quot;נ] כמי שהודח מיעוטה דקתני בסיפא דהוו כיחידים כנלע&quot;ד: 

{{דה מפרש|עד שיהיו מדיחיה וכו'}} ביד בפ&quot;ד דהלכות עכו&quot;ם סי' ב': 

{{דה מפרש|הדיחוה נשים וקטנים וכו'}} בגמרא בברייתא ממעטינן לכולהו מקרא דכתיב אנשים ולא נשים אנשים ולא קטנים יושבי עירם ולא יושבי עיר אחרת. לאמר נלכה וגו' שצריכין עדים והתראה לכל אחד ואחד דהכי משמע לאמר שצריך לומר לפנינו שכך אמרו נלכה ונעבדה ואין אמירה אלא בעדים אלמא צריך עדים לכל אחד ואחד שיעידו עליהם מה שאמרו וה&quot;נ צריך התראה לכל אחד ואחד מהם ובגמרא בעי הואיל דצריכין עדים והתראה לכל אחד ואחד היאך נעשין רובם נדחים ועולא ור' יוחנן אמרי דנין וסוקלים דנין וסוקלים עד חציים דמחזיקינן להו כיחידים ומחציים ואילך נתברר הדבר למפרע שהודחו רובה והוו בסייף וממונם אבד ואי אתה רשאי למושכן למיתה חמורה מחציים ואילך ובמסקנא קאמר דמרבין להם בתי דינין ומעיינין בדיניהם ומסקינן להו לב&quot;ד הגדול שבירושלים וגמרי להו לדינייהו וקטלי להו ופי' רש&quot;י ז&quot;ל מרבין להם בתי דינים לאו משום דאין דנין שנים ביום אחד דהא אמרן בפ' נגמר הדין דבמיתה אחת דנין אלא משום דנפישי עדים לכל אחד ואחד ואין פנאי לחקור כל אחד ואחד ביום אחד מרבין להם בתי דינים כדי שתקובל עדותן ביום אחד ויגמר דין כולם ביום אחד כדי שלא יהא ענוי הדין ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|וצריכין שני עדים והתראה וכו'}} ביד פ&quot;ד דכלכות עכו&quot;ם סי' ה':   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה סנהדרין י ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|החמרת וכו'}} פ&quot;ק דבבא בתרא דף ח: 

{{דה מפרש|העוברת ממקום למקום}} ונשתהתה שם שלשים יום משמע מפי' הרמב&quot;ם ז&quot;ל דגריס והעוברת בוי&quot;ו ע&quot;ש ועי' במ&quot;ש בפ&quot;ק דבב&quot;ב סי' ה': 

{{דה מפרש|שנאמר החרם}} צריך למחוק מלת שנאמר: 

{{דה מפרש|מכאן אמרו וכו'}} רבוייא דכל קא דריש: 

{{דה מפרש|נכסי צדיקים שבתוכה}} ביד שם פ&quot;ד סי' ז' ובגמרא דרשינן בברייתא ואת כל אשר בה לרבות נכסי רשעים שחוצה לה. וכתב רש&quot;י ז&quot;ל בכל דופתא דריש ר&quot;ש טעמא דקראי ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה סנהדרין י ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|עושין לה רחוב}} ביד שם סי' ו' ומתני' ר' עקיבא היא ור' ישמעאל פליג עליה בברייתא דאם אין לה רחוב אינה נעשית עיר הנדחת ובהא פליגי דר' ישמעאל סבר רחוב דמעיקרא משמע ור' עקיבא סבר דהשתא נמי משמע. ואיתא לפלוגתייהו בגמרא בברייתא ובפ' נגמר הדין (סנהדרין דף מ&quot;ה:) 

{{דה מפרש|היתה רחובה חוצה לה כונסין אותו לתוכה שנאמר אל תוך רחובה ואת כל שללה שללה ולא שלל שמים מכאן אמרו ההקדשות שבתוכה יפדו ותרומות ירקבו ומעשר שני וכתבי הקדש יגנזו כליל לה' אלהיך וכו'}} כצ&quot;ל. וגם הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל הגיה כן בשם כל הספרים וגם מחק מלות אמר הקב&quot;ה והגיה עוד אם אתה עושה דין בעיר הנדחת מעלה אני עליך כאילו אתה מעלה עולה כליל לפני ועיין במ&quot;ש בשמו ז&quot;ל בפ&quot;ד דאבות סי' ט' ע&quot;כ וביד ספ&quot;ד דהלכות עכו&quot;ם: 

{{דה מפרש|וכתבי הקדש יגנזו}} מתני' דלא כר' אליעזר דאמר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת דכתיב ואבדתם את שמם מן המקום ההוא וסמיך ליה לא תעשו כן לה' אלהיכם ובמזוזה הואיל וכתוב בה אזכרות אי אפשר לשרפה משום קרא דלא תעשון כן ולזה אינה נעשית עיר הנדחת דלא אפשר לקיומי ושרפת באש וגו' וס&quot;ל לר' אליעזר דעיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות אלא נכתבה לדרוש ולקבל שכר: 

{{דה מפרש|והיתה תל עולם לא תבנה עוד לא תעשה אפילו גנות ופרדסים וכו'}} כצ&quot;ל. והפירוש עוד דקרא דריש ליה ר' יוסי הגלילי לשון וָעֶד שלא תבנה לעולם לשום דבר לא לבנין בתים ולא לגנות ופרדסים ור' עקיבא ס&quot;ל עוד כמו שהיתה מתחלה לא תבנה אבל נעשית היא גנות ופרדסים. ודומיא דדרשת ר' עקיבא אשכחן בברייתא בערכין בפ' אין מקדישין (ערכין ד' כ&quot;ו) גבי לא יגאל עוד לכמות שהיתה אינה נגאלת להיות שדה אחוזה לפניו אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה: 

{{דה מפרש|אבל נעשית גנות וכו'}} ביד בפ&quot;ד דהלכות עכו&quot;ם סי' ח': 

{{דה מפרש|ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ה' מחרון אפו}} וגו' כך צ&quot;ל: 

{{דה מפרש|שכל זמן שהרשעים וכו'}} מפרש רב יוסף בגמרא דהרשעים דהכא היינו גנבים פירש אם יגנבו וידבק בידם שום דבר מן החרם:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;
&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|סנהדרין י]]
[[קט:משנה מסכת סנהדרין|י]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>g5mqgyqve2dks5obynb0ry5b40z7h1l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025192</id>
      <parentid>3025191</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T19:50:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יחל</username>
        <id>9613</id>
      </contributor>
      <comment>/* משנה א */</comment>
      <origin>3025192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26168" sha1="fjypambo3kgjsoat5y20h2ehapteno5" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על סנהדרין|ט|י|יא}}
{{המרת או.סי.אר 2}}
===[[משנה סנהדרין י א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא}} מעיקרא איירי בד' מיתות ומפרש ואזיל לכולהו והדר מפרש הני דאין להם חלק לעולם הבא רש&quot;י ז&quot;ל. משמע מתוך פירושו ז&quot;ל דגרסינן פ' אלו הן הנחנקין קודם פ' כל ישראל כמו שהוא דפוס בגמרא ולא משמע כן בריש מכות וכן מפירושו דהוא עצמו ז&quot;ל משמע דפ' אלו הן הנחנקים הוא סוף המסכת דז&quot;ל שם התם קאי מסנהדרין סליק דתנן בשלהי הנחנקין דהוא סיומא דסנהדרין וכו' ע&quot;כ וכן בירושלמי ובפי' הרמב&quot;ם ז&quot;ל וגם בהרא&quot;ש ז&quot;ל פ' הנחנקים הוא סוף המסכתא אבל בהרי&quot;ף ז&quot;ל כל ישראל גרסי' בסוף מכלתין וכן כתוב בכל בו סוף סי' מ' כל ישראל הוא ראשית פרק אחרון של מסכת סנהדרין וכדי להפיס דעת עמי הארץ נהגו להתחיל בו קודם התחילם פרקי מסכת אבות ע&quot;כ. וז&quot;ל הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל יש ס&quot;א דל&quot;ג משנה זו אלא הפרק מתחיל ואלו שאין להם וכן נראה נכון ומשנת ואלו שאין להם חלק לעה&quot;ב נישנית כאן משום דתנא לעיל מהו דין של מי שלקה ושנה ודין ההורג נפשות וכן כל הדינים שאין בם חיוב מיתה כגון הגונב את הקסיה וכו' ובא עכשיו לומר מה דינו של האומר אין תחיית המתים וכו' והאומר אין תורה מן השמים ע&quot;כ. לשון הגהת רבינו שלמה לוריא ז&quot;ל בס&quot;א כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב הך בבא אינה מזו המשנה אלא אגדה בעלמא וכתיבה כאן כדי להתחיל הפרק בדבר טוב אבל רישא דפירקין הכי ואלו שאין להם חלק לעולם הבא ומהדר אהך פירקא דלעיל ואלו הן הנשרפין ונראה למורי דאלו הנחנקים ראוי שיקדם לפרק זה דמעיקרא איירי בד' מיתות ע&quot;כ ורמוז הוא זה הטעם בראש דברי: 

{{דה מפרש|שנאמר ועמך כלם צדיקים}} אית דלא גרסי לה וכן בירושלמי ליתיה והרב הגדול החכם הר&quot;ר משה אלשיך ז&quot;ל בפ' שמיני דף ק&quot;ע גריס לה ודקדק על משנתנו ח' דקדוקים ותרצם וז&quot;ל בקיצור בדרך א' וז&quot;א כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב שהוא לבוא בחלק ההוא לעוה&quot;ב ועל כן לא אמר בעוה&quot;ב והביא ראיה שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ שהיא ארץ העליונה שירושתה עולמית וכמא תאמר איך יתכן שיהיו כל ישראל מכלל צדיקים הלא כמה וכמה רשעים בעולם לז&quot;א נצר מטעי וכו' לומר אל תתמה כי אם יש בלתי צדיקים בעם הלא לא יבצר מהיות צדיק כל איש ואיש מישראל כי אם הם עכורים וטמאים חלאת עון עתה הנה הנפש להיותה מנצר מטעיו ית' העליונות אשר האציל ונטע כנודע מחכמי האמת על פסוקים ישבעו עצי ה' וגו' (תהילים ק״ד:ט״ז) וגם חומרו מוכן לתקן אחר שמראשיתו כשצבר עפרו וברא את האדם שמשם כולנו להיותן מעשה ידיו ג&quot;כ מעותד להתפאר הנפש והחומר הנזכר מחלאתם. יש עודנו בחיים ויש על ידי גלגולים עד אשר יטהר ויהיה צדיק נמצא שהטיב אשר דבר באמרו כולם צדיקים כי כן הוא בהמשך הזמן שכולם מתקדשים ומטהרים עדי יהיו צדיקים לבלתי ידח ממנו נדח ויובטחו לתקון ולהתפאר ע&quot;י מה של כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כמבואר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ואלו שאין להם חלק וכו'}} פ&quot;ק דע&quot;ז ואית דגרסי ואלו ישראלים וכו'. וגרסי' בסוטה פ&quot;ק ד' ה' כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער בתחיית המתים והקשו שם תוס' ז&quot;ל תימא אמאי לא חשיב האי במשנת חלק והא דאמרינן בפ' בתרא דכתובות מתים שבח&quot;ל אינה חיים ותו גרסי' התם עמי הארץ אינם חיים אא&quot;כ יהנו ת&quot;ח. ומלוין ברבית מצינו באגדה שאינם חיים לעולם הבא: 

{{דה מפרש|אין תחיית המתים מן התורה}} ואפילו יהא מודה ומאמין שיש תחיית המתים אלא דלא רמיזא באורייתא כופר היא הואיל ועוקר דברי חכמים שאמרו שיש תחיית המתים מן התורה המדרשים שדורשים בגמרא מניין לתחיית המתים מן התורה כופר גמור הוא דמה לנו ולנאמנותו וכי מהיכן יודע שכן הלכך כופר גמור הוא רש&quot;י ז&quot;ל ומכאן קשה קצת למאן דלא גריס מלות מן התורה במשנה כמו שמצאתי מי שמחק אותו וגם הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחקו וכתב דבכל הספרים לא גרסי': 

{{דה מפרש|ואין תורה מן השמים}} מפרש בברייתא בגמרא אפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה מק&quot;י זה מג&quot;ש זו וזהו כי דבר ה' בזה: 

{{דה מפרש|והלוחש על המכה}} פ' ידיעות הטומאה (שבועות ד' ט&quot;ו) וביד פי&quot;א דהלכות ע&quot;ז סי' י&quot;ב ובטור יו&quot;ד הי' קע&quot;ט: 

{{דה מפרש|ההוגה את השם באותיותיו}} גמרא תנא כי אמרינן דהוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעוה&quot;ב בגבולין אבל במקדש לא שהרי בשם היו מברכין ובלשון לעז אפילו במקדש לא:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה סנהדרין י ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|שלשה מלכים וד' הדיוטות}} פ' אין דורשין (חגיגה ד' ט&quot;ו) ובגמרא אמרינן דאנשי כנסת הגדולה מנאום ובקשו למנות את שלמה ובאה דיוקנו וכו' ובאה אש וכו' ויצאת בת קול פעמים ולא מנו אחז מפני כבוד חזקיה בנו וכן נמי לא מנו אמון מפני יאשיהו בנו דברא מזכה אבא. ולא מנו יהויקים מפני שנתכפר לו על שלא ניתן לקבורה. ובהדיוטות לא מנו מיכה מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים: 

{{דה מפרש|ר' יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעוה&quot;ב שנאמר ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו וכו'}} גמרא א&quot;ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר ונתתים לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיה מ&quot;ס בגלל מנשה שעשה תשובה ואינהו לא עביד ומ&quot;ס בגלל מנשה דלא עבד תשובה: 

{{דה מפרש|בלעם}} כשמו בלא עם שאין לו חלק עם עם: 

{{דה מפרש|דואג ואחיתופל וגחזי}} לא אתפרש בהדיא בגמרא רק כתיב בדואג ושרשך מארץ חיים סלה וגבי אחיתופל כתיב ישיא מות עלימו ירדו שאול חיים וגו' וגחזי ג&quot;כ חטא הרבים תלוי בו דאבן שואבת תלה לחטאת ירבעם והעמידה בין שמים לארץ ואיכא דאמרי שם חקק בפיה והיתה מכרזת ואומרת אנכי ולא יהיה לך ומתני' דקא חשיב בלעם שהיה גוי בהדי הדיוטות דמשמע דשארי גוים יש להם חלק ר' יהושע היא ור' אליעזר פליג עליה וס&quot;ל דכל אומות העולם אין להם חלק ושניהם מקרא אחד דרשו ישובו רשעים לשאלה אלו פושעי ישראל כל גוים שכחי אלהים אלו אומות העולה ור' יהושע אומר ישובו רשעים לשאולה מאן נינהו כל גוים שכחי אלהים דבורר הרשעים שבהם אבל השאר יש להם חלק וגרסי' בגמרא דורשי רשומות דהיינו פסוקים חולקים אמתני' ואומרים שלכולם יש להם חלק לעוה&quot;ב אפילו למנשה וירבעם ואחאב ודואג ואחיתופל וגחזי שנאמר לי גלעד זה אחאב שנפל ברמות גלעד ולי מנשה כמשמעו ואפרים מעוז ראשי זה ירבעם דקאתי מאפרים יהודה מחוקקי זה אחיתופל דקא אתי מיהודה מואב זה דוד דקאתי ממואב סיר רחצי זה גיחזי שלקה על עסקי רחיצה על אדום אשליך נעלי זה דואג האדומי שאנעיל אותם בגן עדן עלי פלשת התרועעי אמרו מלאכי השרת לפני הקב&quot;ה רבש&quot;ע אם יביא דוד שהרג את הפלשתי והוריש את בניך גת ויצעק לפניך על שאתה נותן חלק לדואג ואחיתופל לעוה&quot;ב מה אתה עושה להפיס דעתו אמר להם עלי לפייס ולעשותם רעים זה לזה והיינו התרועעי לשון רעות. תניא היה ר&quot;מ אומר אבשלום אין לו חלק לעוה&quot;ב שנאמר ויכו את אבשלום וימיתוהו ויכו בעוה&quot;ז וימיתוהו בעוה&quot;ב תניא רשב&quot;א אומר משום ר&quot;מ אחז ואחזיה וכל מלכי ישראל שכתוב בהן ויעש הרע בעיני ה' לא חיים ולא נידונים:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה סנהדרין י ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|דור המבול אין להם חלק לעוה&quot;ב ואין עומדין בדין}} בגמרא בברייתא קאמר ר' עקיבא דאין להם חלק ור' יהודה בן בתירא משמע דמוסיף לא חיים ולא נדונין ומשמע דמתני' ר' יהודה בן בתירא היא: 

{{דה מפרש|אנשי סדום וכו'}} האי בבא כולה עד מרגלים גרסינן לה ברישא קודם בבא דדור הפלגה ובתר בבא דדור הפלגה גרסינן בבא דמרגלים וכו' אבל מתוך פי' רש&quot;י ז&quot;ל משמע קצת דגרסי' בבא דדור הפלגה ברישא ככתוב בספרים שפי' הוא ז&quot;ל אלו ואלו אנשי [דור] המבול ואנשי סדום ובחדא פליג ר' נחמי' ע&quot;כ ואי לא תימא דס&quot;ל ז&quot;ל דגרסי' בבא דדור הפלגה ברישא מאי קמ&quot;ל בפירושו ז&quot;ל פשיטא ובירושלמי ליתא כלל לא לבבא דדור הפלגה ולא לבבא דמרגלים לא במשנה ולא בתלמוד: 

{{דה מפרש|על כן לא יקומו רשעים במשפט}} זה דור המבול דכתיב כי רבה רעת האדם וחטאים אנשי סדום דכתיב בהו רעים וחטאים רש&quot;י ז&quot;ל. ומצאתי שמחק הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ממלת לא דין ולא רוח עד אבל עומדין בדין וכתב כן מצאתי בכל הספרים שוב מחק מלות במשפט וחטאים בעדת צדיקים ע&quot;כ לא יקומו רשעים וכתב שכן מצא בכל הספרים. שוב הגיה אמרו לו בעדת צדיקים אינם עומדין אבל עומדין הן בעדת רשעים. שוב מחק ממלות מרגלים עד מלות דור המדבר וכתב שכן מצא בכל הספרים. שוב הגיה שנאמר ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל דברי ר' עקיבא ומחק השאר. שוב הגיה מה היום הולך ומחק מלת הזה ושוב הגיה ר&quot;א אומר מה היום מאפיל ומאיר אף הם שהיא אפילה להם עתידה ליאור להם: 

{{דה מפרש|דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא}} בגמרא בברייתא ר&quot;ש בן מנסיא אומר באין הן לעוה&quot;ב שנאמר ופדויי ה' ישובון פי' פדויי ה' דהיינו דור המדבר שנפדו ממצרים ישובון וכו'. ועיין בספר חן טוב פרשת חקת ד' רל&quot;ד ע&quot;ב: 

{{דה מפרש|ויאבדו}} מתוך הקהל לעולם הבא דברי ר' עקיבא. בגמרא בברייתא פליג ר' יהודא בן בתירא אר' עקיבא דהרי הן כאבידה המתבקשת ובאין לעוה&quot;ב שכך אמר דוד על בני קרח תעיתי כשה אובד בקש עבדך: 

{{דה מפרש|ר' אליעזר אומר עליהם הוא אומר ה' ממית ומחיה וכו'}} והכין אמרו בזוהר פרשת כי תזריע ד' מ&quot;ט: 

{{דה מפרש|עשרת השבטים אינם עתידין וכו'}} כתוב בספר חן טוב פ' נצבים ד' ש&quot;א ע&quot;ב וז&quot;ל וקשה לי טובא למה דריש ר&quot;ע לגנאי כיון שיש לדורשו לשבח הגם אם בברייתא פי' מדכתיב ויתשם ה' מעל אדמתם בעוה&quot;ז וישליכם אל ארץ אחרת בעוה&quot;ב א&quot;כ קשה למה במשנה הוכיח דרשתו מכיום הזה כיון שיש לדורשן לשבח כר&quot;א וגם לר&quot;א קשה מה ישיב בפסוק ויתשם וישליכם כפול לשון אלא ודאי הוא כמ&quot;ש ר&quot;ע בעוה&quot;ז ובעוה&quot;ב גם מ&quot;ש בגמרא שבקי' ר&quot;ע לחסידותיה וכו' הרי הפסוק מסייעו ומקרא הוא דורש אכן נ&quot;ל דכולהו דרשי קרא לשבח ולגנאי כיום הזה שחוזר ומאיר גם כיום הזה שהולך ואינו חוזר הא כיצד הולך ואינו חוזר לאותו דרך עצמו וחוזר ומאיר לבניהן אחריהן לעתיד גם לאותם שהחזיר ירמיה ומלך עליהם יאשיה האיר להם אפילתם שמקצתם חזרו ועל אותם שלא חזרו נדרש לגנאי מה היום הולך ואינו חוזר כך עשרת השבטים אינם חוזרין לעולם וז&quot;ש ויתשם וכו' בעוה&quot;ז וכו' וישליכם בעוה&quot;ב זו דברי ר' עקיבא ור&quot;א אמר שכיום הזה נדרש לשבח גם באותם שגלו שיאיר אפילתם הקב&quot;ה כיום הזה שחוזר ומאיר ובהם נתקיים ב' הבבות מה היום הולך ואינו חוזר וכו' ומה היום חוזר ומאיר שגם אם לא חזרו כאחיהם מיד ונתקיים בהם הולך ואינו חוזר יחזור הקב&quot;ה להאיר אפילתם לעתיד ומה שאמר הקב&quot;ה ויתשם וכו' וישליכם וכו' דבר בב' פרטים שבהם על אותם שחזרו ומלך עליהם יאשיה אמר ויתשם ה' מעל אדמתם ולא נמשלו כיום הזה שאינו חוזר שהרי חזרו ועל אותם שלא חזרו אמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה שאינו חוזר גם הם לא חזרו ושוב הקב&quot;ה יאיר אפילתם כיום הזה א&quot;כ גם ר&quot;א דריש קרא דויתשם וכו' וישליכם כמ&quot;ש אלא שבהא פליגי ר&quot;ע ור&quot;א שר&quot;ע דריש ויתשם וכו' וישליכם בעוה&quot;ז ובעוה&quot;ב באותו דור [שלא עלו] ותיבת כיום הזה לגנאי מה היום אינו חוזר אף הם אינם חוזרים לעולם ודרשת לשבח מה היום חוזר ומאיר באותם שהחזירם ירמיהו ולכן הוכיח במשנה כיום הזה מה היום חוזר ומאיר אף הם חוזרים שלא על כל עשרת השבטים וגם על בניהם אמר אלא דוקא כאותו דור שהרי כתוב כיום הזה שחוזר ומאיר כן יאיר להם לעתיד לכן אמר בגמרא ושניהם מקרא אחד דרשו שיכול לדרוש בכ&quot;א ואדרבא מסתבר טפי טעמיה דר&quot;א דדריש תיבת כיום הזה לשבח ולגנאי באדם אחד שגם אם לא חזרו כיום הזה יאיר הקב&quot;ה להם אפילתם אבל לר&quot;ע קשה שתיבה אחת דרשה בשתי כיתות דאותם שחזרו בימי ירמיה לשבח ובאותם שלא חזרו לגנאי משא&quot;כ לר&quot;א דדריש תיבת כיום הזה בכת אחת והכפל של ויתשם וכו' וישליכם וכו' בב' כיתות גם שם א' רז&quot;ל כיום הזה עודם כיום הזה ברשעתם אכן אם שינו מעשיהם וישובו יגאלם הקב&quot;ה עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|וישליכם אל ארץ אחרת}} בברייתא קאמר ר' עקיבא בהדיא דאין להם חלק לעוה&quot;ב ופי' רש&quot;י ז&quot;ל דההוא עולם הבא היינו שלא יקבלם משיח עם שאר גליות לפי שספרו בגנות ארץ ישראל כי מטו לארץ ששמה שוש תרי [אמרי על חד תרין] ובדבר הזה נענשו מרגלים ורבי פליג עליה דר' עקיבא ואמר שבאין לעוה&quot;ב ור&quot;ש בן יהודה סבר אם עושין תשובה גם הם יחזרו ויש להם חלק לעוה&quot;ב וא&quot;ר יוחנן בגמרא שבקיה ר' עקיבא לחסידותיה שרגיל לזכות את ישראל בעלמא גבי בני רשעי ישראל קאמר רבן גמליאל דאע&quot;ג דקטנים הם אין באין לעוה&quot;ב ור' עקיבא אמר באים שנאמר שומר פתאים ה' והכא גבי דור המדבר ועשרת השבטים קאמר דאין להם חלק וה&quot;מ למדרש מקראי דמייתי בגמרא דיש להם חלק ובספר הפרפראות פרשת נצבים וישליכם אל ארץ אחרת למ&quot;ד גדולה חסר יו&quot;ד לומר שאין השלכה כזאת לעשרת השבטים ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה סנהדרין י ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעוה&quot;ב}} פירשו תוס' ז&quot;ל בפ' נגמר הדין (סנהדרין ד' מ&quot;ז) אליבא דרב יוסף דהתם דהא דאין להם חלק לעוה&quot;ב ה&quot;מ דלא איקטול אבל אם דנו אותם והרגום יש להם חלק לעוה&quot;ב ע&quot;כ ובזה מתיישב דהוו שוין אנשי עיר הנדחת לכל מחוייבי מיתת ב&quot;ד דתנן בריש פירקין כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב ואפילו מחוייבים מיתת ב&quot;ד כדפי' רעז&quot;ל שם. הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מחק מלות אין להם חלק לעוה&quot;ב כן מצאתי בכל הספרים דל&quot;ג אין להם חלק לעוה&quot;ב וכן נ&quot;ל עיקר וגרסת הדפוס נ&quot;ל שהוא שבוש גמור דהא לא מייתי ראיה מקרא דיצאו אנשים שאין להם חלק לעוה&quot;ב אלא נראה שחוזר לסדר המשנה שבפרק ואלו הן הנשרפין אמר ואלו הן הנהרגין הרוצח ואנשי עיר הנדחת ופי' שם דין הרוצח ולא פי' דיני עיר הנדחת ובא כאן לחזור ולפרש דין אנשי עיר הנדחת שהזכיר לעיל ע&quot;כ גם כתב בס&quot;א ל&quot;ג מלות שנאמר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ועד שיודח רובה}} הא הודח חציה אינה נעשה [עה&quot;נ] כמי שהודח מיעוטה דקתני בסיפא דהוו כיחידים כנלע&quot;ד: 

{{דה מפרש|עד שיהיו מדיחיה וכו'}} ביד בפ&quot;ד דהלכות עכו&quot;ם סי' ב': 

{{דה מפרש|הדיחוה נשים וקטנים וכו'}} בגמרא בברייתא ממעטינן לכולהו מקרא דכתיב אנשים ולא נשים אנשים ולא קטנים יושבי עירם ולא יושבי עיר אחרת. לאמר נלכה וגו' שצריכין עדים והתראה לכל אחד ואחד דהכי משמע לאמר שצריך לומר לפנינו שכך אמרו נלכה ונעבדה ואין אמירה אלא בעדים אלמא צריך עדים לכל אחד ואחד שיעידו עליהם מה שאמרו וה&quot;נ צריך התראה לכל אחד ואחד מהם ובגמרא בעי הואיל דצריכין עדים והתראה לכל אחד ואחד היאך נעשין רובם נדחים ועולא ור' יוחנן אמרי דנין וסוקלים דנין וסוקלים עד חציים דמחזיקינן להו כיחידים ומחציים ואילך נתברר הדבר למפרע שהודחו רובה והוו בסייף וממונם אבד ואי אתה רשאי למושכן למיתה חמורה מחציים ואילך ובמסקנא קאמר דמרבין להם בתי דינין ומעיינין בדיניהם ומסקינן להו לב&quot;ד הגדול שבירושלים וגמרי להו לדינייהו וקטלי להו ופי' רש&quot;י ז&quot;ל מרבין להם בתי דינים לאו משום דאין דנין שנים ביום אחד דהא אמרן בפ' נגמר הדין דבמיתה אחת דנין אלא משום דנפישי עדים לכל אחד ואחד ואין פנאי לחקור כל אחד ואחד ביום אחד מרבין להם בתי דינים כדי שתקובל עדותן ביום אחד ויגמר דין כולם ביום אחד כדי שלא יהא ענוי הדין ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|וצריכין שני עדים והתראה וכו'}} ביד פ&quot;ד דכלכות עכו&quot;ם סי' ה':   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה סנהדרין י ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|החמרת וכו'}} פ&quot;ק דבבא בתרא דף ח: 

{{דה מפרש|העוברת ממקום למקום}} ונשתהתה שם שלשים יום משמע מפי' הרמב&quot;ם ז&quot;ל דגריס והעוברת בוי&quot;ו ע&quot;ש ועי' במ&quot;ש בפ&quot;ק דבב&quot;ב סי' ה': 

{{דה מפרש|שנאמר החרם}} צריך למחוק מלת שנאמר: 

{{דה מפרש|מכאן אמרו וכו'}} רבוייא דכל קא דריש: 

{{דה מפרש|נכסי צדיקים שבתוכה}} ביד שם פ&quot;ד סי' ז' ובגמרא דרשינן בברייתא ואת כל אשר בה לרבות נכסי רשעים שחוצה לה. וכתב רש&quot;י ז&quot;ל בכל דופתא דריש ר&quot;ש טעמא דקראי ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה סנהדרין י ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|עושין לה רחוב}} ביד שם סי' ו' ומתני' ר' עקיבא היא ור' ישמעאל פליג עליה בברייתא דאם אין לה רחוב אינה נעשית עיר הנדחת ובהא פליגי דר' ישמעאל סבר רחוב דמעיקרא משמע ור' עקיבא סבר דהשתא נמי משמע. ואיתא לפלוגתייהו בגמרא בברייתא ובפ' נגמר הדין (סנהדרין דף מ&quot;ה:) 

{{דה מפרש|היתה רחובה חוצה לה כונסין אותו לתוכה שנאמר אל תוך רחובה ואת כל שללה שללה ולא שלל שמים מכאן אמרו ההקדשות שבתוכה יפדו ותרומות ירקבו ומעשר שני וכתבי הקדש יגנזו כליל לה' אלהיך וכו'}} כצ&quot;ל. וגם הר&quot;ר יהוסף ז&quot;ל הגיה כן בשם כל הספרים וגם מחק מלות אמר הקב&quot;ה והגיה עוד אם אתה עושה דין בעיר הנדחת מעלה אני עליך כאילו אתה מעלה עולה כליל לפני ועיין במ&quot;ש בשמו ז&quot;ל בפ&quot;ד דאבות סי' ט' ע&quot;כ וביד ספ&quot;ד דהלכות עכו&quot;ם: 

{{דה מפרש|וכתבי הקדש יגנזו}} מתני' דלא כר' אליעזר דאמר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת דכתיב ואבדתם את שמם מן המקום ההוא וסמיך ליה לא תעשו כן לה' אלהיכם ובמזוזה הואיל וכתוב בה אזכרות אי אפשר לשרפה משום קרא דלא תעשון כן ולזה אינה נעשית עיר הנדחת דלא אפשר לקיומי ושרפת באש וגו' וס&quot;ל לר' אליעזר דעיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות אלא נכתבה לדרוש ולקבל שכר: 

{{דה מפרש|והיתה תל עולם לא תבנה עוד לא תעשה אפילו גנות ופרדסים וכו'}} כצ&quot;ל. והפירוש עוד דקרא דריש ליה ר' יוסי הגלילי לשון וָעֶד שלא תבנה לעולם לשום דבר לא לבנין בתים ולא לגנות ופרדסים ור' עקיבא ס&quot;ל עוד כמו שהיתה מתחלה לא תבנה אבל נעשית היא גנות ופרדסים. ודומיא דדרשת ר' עקיבא אשכחן בברייתא בערכין בפ' אין מקדישין (ערכין ד' כ&quot;ו) גבי לא יגאל עוד לכמות שהיתה אינה נגאלת להיות שדה אחוזה לפניו אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה: 

{{דה מפרש|אבל נעשית גנות וכו'}} ביד בפ&quot;ד דהלכות עכו&quot;ם סי' ח': 

{{דה מפרש|ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ה' מחרון אפו}} וגו' כך צ&quot;ל: 

{{דה מפרש|שכל זמן שהרשעים וכו'}} מפרש רב יוסף בגמרא דהרשעים דהכא היינו גנבים פירש אם יגנבו וידבק בידם שום דבר מן החרם:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;
&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|סנהדרין י]]
[[קט:משנה מסכת סנהדרין|י]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fjypambo3kgjsoat5y20h2ehapteno5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370706</id>
    <revision>
      <id>3025290</id>
      <parentid>931218</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:01:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3025290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="699" sha1="qv2ki0986kx4qp1l23i746jwzo08tyq" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ס|מ פ}}

{{צת|שמות|כג|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|מו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נ|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קח|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|כו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|מב|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|כב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ ע]]</text>
      <sha1>qv2ki0986kx4qp1l23i746jwzo08tyq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות מ צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370707</id>
    <revision>
      <id>3025292</id>
      <parentid>931219</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:05:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3025292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="696" sha1="gah9thxc8wtssfvvnwol8k6hgcluk7q" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ פ|מ ק}}

{{צת|שמות|כג|ל}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מא|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ק|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ג|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|מ צ]]</text>
      <sha1>gah9thxc8wtssfvvnwol8k6hgcluk7q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370708</id>
    <revision>
      <id>3025302</id>
      <parentid>931220</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:19:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3025302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1663" sha1="o6dmkkwtdvy01v5sekvfnx23gueqyh3" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ה|נ ז}}

{{צת|שמות|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|לא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נג|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נג|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נו|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סב|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|ח}}{{ש}}
{{צת|הושע|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לו|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עו|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|מ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צה|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צח|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטז|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטז|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכד|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלב|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמא|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|טז|כו}}{{ש}}
{{צת|משלי|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|יג}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|כז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ו]]</text>
      <sha1>o6dmkkwtdvy01v5sekvfnx23gueqyh3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות נ כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370709</id>
    <revision>
      <id>3025307</id>
      <parentid>931221</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:26:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3025307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="691" sha1="jcryo7labiohtb29vgx87478q7ytbwp" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ י|נ ל}}

{{צת|שמות|טו|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|טו|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מז|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|קז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלב|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|משלי|ו|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ז|יג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ כ]]</text>
      <sha1>jcryo7labiohtb29vgx87478q7ytbwp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח עדות המזרח/קינות לתשעה באב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>378374</id>
    <revision>
      <id>3025201</id>
      <parentid>3024906</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:25:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* בליל זה יבכיון */</comment>
      <origin>3025201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43397" sha1="fvzymig7mbqr2j47h99q60ixk7ezc2k" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==ליל תשעה באב==
{{הור2|
בקהילות צפון אפריקה ומרוקו, נוהגים להתחיל את תפילת ערבית ב[[#קינות לפני ערבית|מספר קינות]], ולאחריהן אומרים מזמור על נהרות בבל ותפילת ערבית. מקורן של קינות אלו שלפני ערבית בעיקרו ממשוררי ספרד, אבן גבירול, ריה&quot;ל וכו', והיו נוהגים לקונן אותן בשבתות של תקופת בין המצרים כרשויות לקטעי התפילה, (רשויות ל&quot;נשמת&quot;, ל&quot;קדיש&quot;, ל&quot;יוצר&quot;, להפטרה ועוד). לרוב הקינה מרמזת לחלק התפילה אליו הוא שייך,לדוג׳: &quot;ואילו פינו מלא שירה כים&quot; - &quot;ואילו יללה מלא פינו&quot;. בד&quot;כ הבית האחרון של כל קינה מסיים בדברי נחמה ולכן כיום כשמקוננים אותן בתשעה באב עצמו אין אומרים את בתי הנחמה. עם השנים בוטל מנהג זה משום אבלות בפרהסיה, אמנם את הבית האחרון של קינת &quot;אשחר עדתי&quot; - (מחדש חדשים וכו') נוהגים גם היום בקהילות מרוקו לומר בהכרזת ר&quot;ח אב.

מנהג המזרחים בירושלים להתחיל בקריאת [[#שירת האזינו|שירת האזינו]] במקאם חיג'אז המעורר לבכי, ואז להמשיך על נהרות בבל ותפילת ערבית.
}}
===קינות לפני ערבית===
====דברי נביאים העתידות ידעו====
{{:דברי נביאים העתידות ידעו}}

==== '''לו ישקלו רעי''' מהומתי====
{{הור|מחבר: רבי לוי אבן אלתבאן}}

{{:לו ישקלו רעי מהומתי}}

====נשמת שדודים נדודים====
{{הור|יש מדלגים על הפיוט הבא.}}

{{:נשמת שדודים נדודים}}

====לפדות עם דל====
{{:לפדות עם דל}}

==== שנה בשנה ====
{{:שנה בשנה אהגה כיונה}}

====יונה נכאבה====
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

{{:יונה נכאבה}}

==== שמעו והאזינו ====
{{:שמעו והאזינו}}

====נשמת ילדים שוממים====
{{הור|יש מדלגים על הפיוט הבא.}}

{{הור|מחבר: רבי יעקב מלמד תינוקות מקשטיליה}}

{{:נשמת ילדים שוממים}}

==== '''את אויביך אל''' ====
{{הור|מנגינת &quot;לפדות עם דל&quot;}}

{{:את אויביך אל תשמיד}}

====יום כמו נד====
{{:יום כמו נד}}

====עד אן צבי מדח====
{{הור|מחבר:רבי יהודה הלוי. מנגינת &quot;יהודה וישראל&quot;/&quot;חסרה&quot;}}

{{:עד אן צבי מודח}}

====אשחר עדתי====
{{:אשחר עדתי}}

==== אפתח פי להודות ====
{{:אפתח פי להודות}}

==== אריה שאג ====
{{:אריה שאג ועלה באפו}}

==== איך משכני עליון====
{{:איך משכני עליון}}

====הלנופלים תקומה====
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

{{:הלנופלים תקומה}}

==== '''נשמת אמונים''' ====
{{:נשמת אמונים רגזו וחלו}}

====נלאה להיליל====
{{הור|מחבר: רבי משה אבן עזרא}}

{{:נלאה להיליל על שברנו}}

==== היכל ה' היכל ה' ====

{{:היכל ה'}}

====יום נלחמו בי====
{{:יום נלחמו בי יחד שכני}}

====קול אהלה תתיפח====
{{:קול אהלה תתיפח}}

====בורא עד אנה====

{{:בורא עד אנה}}

===שירת האזינו===
{{ממס1|דברים לב|דברים לב א-מג}}
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי׃ יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב׃ כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃ הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ כִּי כׇל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא׃ שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל׃ הַ לְיְיָ תִּגְמְלוּ זֹאת, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ׃ זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר, שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ׃ בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׃ יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן, יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ, יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ׃ כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ׃ יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ, וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר׃ יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי, וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר׃ חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן, עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים, עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה, וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר׃ וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ׃ יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים, בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ׃ יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ, אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם, חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם׃ צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ׃ וַיַּרְא יְיָ וַיִּנְאָץ, מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו׃ וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם, כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם׃ הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם׃ כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית, וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים׃ אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת, חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם׃ מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי, וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר׃ מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה, גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה, יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה׃ אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם, אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם׃ לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר, פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ, פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה, וְלֹא יְיָ פָּעַל כׇּל זֹאת׃ כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה, וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה׃ לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת, יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם׃ אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה, אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַייָ הִסְגִּירָם׃ כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם, וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים׃ כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה, עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ, אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ׃ חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם, וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר׃ הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי, חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי׃ לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ׃ כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם, כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב׃ וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ, צוּר חָסָיוּ בוֹ׃ אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ, יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם, יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם, יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה׃ רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי, אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל׃ כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי, וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם׃ אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם׃ אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר, מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב׃ הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ׃

===תפילת ערבית===
{{הור2|מתחילים במזמור קל&quot;ז, על נהרות בבל, ואז מתפללים ערבית כבכל יום עד לאחר עמידה.}}{{ש}}
{{רקע אפור}}
{{הור|יש מקדימים:}}{{ש}}
{{#קטע:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו|א}}
{{סוף}}
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

{{הור2|ומתפללים [[סידור/נוסח עדות המזרח/חול/ערבית|תפילת ערבית]] עד לאחר עמידה. בעמידה מוסיפים [[עננו]]. יש הנוהגים לומר את [[תפילת נחם]], ואילו מנהג צפון אפריקה לאמרו אך ורק במנחה, משום שאין הנחמות שייכות עד אז.}}

===קינות לאחר ערבית===
====למי אבכה====
{{:למי אבכה וכף אכה}}

==== אקרא בבכיה רבה ====
{{:אקרא בבכיה רבה}}
==== אילילה אלכה שולל ====
{{:אילילה אלכה שולל}}
==== איכה ====
{{מגירה|[[מגילת איכה]]|
אֵיכָ֣ה׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֨תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס ׃ ס ב בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כָּל־רֵעֶ֨יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים ׃ ס ג גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֨נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִיא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים ׃ ס ד דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֨יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ ׃ ס ה הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר ׃ ס ו וַיֵּצֵ֥א מן-בת [מִבַּת]־צִיּ֖וֹן כָּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף ׃ ס ז זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ ׃ ס ח חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֨וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר ׃ ס ט טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת־עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב ׃ ס י יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ ׃ ס יא כָּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְּשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ מחמודיהם [מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם] בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה ׃ ס יב ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֗וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ ׃ ס יג מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֨נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה ׃ ס יד נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם ׃ ס טו סִלָּ֨ה כָל־אַבִּירַ֤י׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה ׃ ס טז עַל־אֵ֣לֶּה׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב ׃ ס יז פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם ׃ ס יח צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כָל־עמים [הָֽעַמִּ֗ים] וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי ׃ ס יט קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֨כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם ׃ ס כ רְאֵ֨ה יְהוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת ׃ ס כא שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כָּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֽוֹנִי ׃ ס כב תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֨יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי: פ

איכה פרק ב

א אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֨יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ ׃ ס ב בִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜י לא [וְלֹ֣א] חָמַ֗ל אֵת כָּל־נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ ׃ ס ג גָּדַ֣ע בָּֽחֳרִי־אַ֗ף כֹּל קֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יב אָח֛וֹר יְמִינ֖וֹ מִפְּנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וַיִּבְעַ֤ר בְּיַעֲקֹב֙ כְּאֵ֣שׁ לֶֽהָבָ֔ה אָכְלָ֖ה סָבִֽיב ׃ ס ד דָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜וֹ כְּאוֹיֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינוֹ֙ כְּצָ֔ר וַֽיַּהֲרֹ֔ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֨הֶל֙ בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ ׃ ס ה הָיָ֨ה אֲדֹנָ֤י׀ כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כָּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֨רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה ׃ ס ו וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכּ֔וֹ שִׁחֵ֖ת מוֹעֲד֑וֹ שִׁכַּ֨ח יְהוָ֤ה׀ בְּצִיּוֹן֙ מוֹעֵ֣ד וְשַׁבָּ֔ת וַיִּנְאַ֥ץ בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ מֶ֥לֶךְ וְכֹהֵֽן ׃ ס ז זָנַ֨ח אֲדֹנָ֤י׀ מִזְבְּחוֹ֙ נִאֵ֣ר מִקְדָּשׁ֔וֹ הִסְגִּיר֙ בְּיַד־אוֹיֵ֔ב חוֹמֹ֖ת אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ ק֛וֹל נָתְנ֥וּ בְּבֵית־יְהוָ֖ה כְּי֥וֹם מוֹעֵֽד ׃ ס ח חָשַׁ֨ב יְהוָ֤ה׀ לְהַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּ֔וֹן נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־הֵשִׁ֥יב יָד֖וֹ מִבַּלֵּ֑עַ וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל וְחוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ ׃ ס ט טָבְע֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהוָֽה ׃ ס י יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֨רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם ׃ ס יא כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֨רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּֽעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה ׃ ס יב לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם ׃ ס יג מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מָ֤ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ ׃ ס יד נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֹנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שביתך [שְׁבוּתֵ֑ךְ] וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים ׃ ס טו סָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֨יִם֙ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑ם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂ לְכָל־הָאָֽרֶץ ׃ ס טז פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ ׃ ס יז עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֨יִךְ֙ אוֹיֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ ׃ ס יח צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדֹנָ֑י חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּוֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ ׃ ס יט ק֣וּמִי׀ רֹ֣נִּי בליל [בַלַּ֗יְלָה] לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֨יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֨פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת ׃ ס כ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא ׃ ס כא שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֨גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ ׃ ס כב תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף־יְהוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם ׃ פ

איכה פרק ג

 
א אֲנִ֤י הַגֶּ֨בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ ׃ ב אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר ׃ ג אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כָּל־הַיּֽוֹם ׃ ס ד בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי ׃ ה בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה ׃ ו בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם ׃ ס ז גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחָשְׁתִּֽי ׃ ח גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי ׃ ט גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה ׃ י ס דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י אריה [אֲרִ֖י] בְּמִסְתָּרִֽים ׃ יא דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם ׃ יב דָּרַ֤ךְ קַשְׁתּוֹ֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ ׃ ס יג הֵבִיא֙ בְּכִלְיוֹתָ֔י בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֽוֹ ׃ יד הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכָל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כָּל־הַיּֽוֹם ׃ טו הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה ׃ טז ס וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר ׃ יז וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה ׃ יח וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהוָֽה ׃ ס יט זְכָר־עָנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ ׃ כ זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר ותשיח [וְתָשׁ֥וֹחַ]  עָלַ֖י נַפְשִֽׁי ׃ כא זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל ׃ ס כב חַֽסְדֵ֤י יְהוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו ׃ כג חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ ׃ כד חֶלְקִ֤י יְהוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ ׃ ס כה ט֤וֹב יְהוָה֙ לְקוָֹ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ ׃ כו ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהוָֽה ׃ כז ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו ׃ כח ס יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו ׃ כט יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה ׃ ל יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה ׃ לא ס כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי ׃ לב כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חסדו [חֲסָדָֽיו] ׃ לג כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ ׃ ס לד לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ ׃ לה לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן ׃ לו לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה ׃ ס לז מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה ׃ לח מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב ׃ לט מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חטאו [חֲטָאָֽיו] ׃ ס מ נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֨ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהוָֽה ׃ מא נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֨נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם ׃ מב נַ֤חְנוּ פָשַׁ֨עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ ׃ ס מג סַכֹּ֤תָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ ׃ מד סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה ׃ מה סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים ׃ ס מו פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כָּל־אֹיְבֵֽינוּ ׃ מז פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר ׃ מח פַּלְגֵי־מַ֨יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי ׃ ס מט עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת ׃ נ עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם ׃ נא עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי ׃ ס נב צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם ׃ נג צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי ׃ נד צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי ׃ נה ס קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהוָ֔ה מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת ׃ נו קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אָזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי ׃ נז קָרַ֨בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא ׃ ס נח רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי ׃ נט רָאִ֤יתָה יְהוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שָׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי ׃ ס רָאִ֨יתָה֙ כָּל־נִקְמָתָ֔ם כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי ׃ סא ס שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהוָ֔ה כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי ׃ סב שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיוֹנָ֔ם עָלַ֖י כָּל־הַיּֽוֹם ׃ סג שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם ׃ ס סד תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם ׃ סה תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם ׃ סו תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהוָֽה ׃ פ

איכה פרק ד

 
א אֵיכָה֙ יוּעַ֣ם זָהָ֔ב יִשְׁנֶ֖א הַכֶּ֣תֶם הַטּ֑וֹב תִּשְׁתַּפֵּ֨כְנָה֙ אַבְנֵי־קֹ֔דֶשׁ בְּרֹ֖אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת ׃ ס ב בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים הַמְסֻלָּאִ֖ים בַּפָּ֑ז אֵיכָ֤ה נֶחְשְׁבוּ֙ לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י יוֹצֵֽר ׃ ס ג גַּם־תנין [תַּנִּים֙] חָ֣לְצוּ שַׁ֔ד הֵינִ֖יקוּ גּוּרֵיהֶ֑ן בַּת־עַמִּ֣י לְאַכְזָ֔ר ‎כי ענים [כַּיְעֵנִ֖ים] בַּמִּדְבָּֽר ׃ ס ד דָּבַ֨ק לְשׁ֥וֹן יוֹנֵ֛ק אֶל־חִכּ֖וֹ בַּצָּמָ֑א עֽוֹלָלִים֙ שָׁ֣אֲלוּ לֶ֔חֶם פֹּרֵ֖שׂ אֵ֥ין לָהֶֽם ׃ ה ס הָאֹֽכְלִים֙ לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים נָשַׁ֖מּוּ בַּחוּצ֑וֹת הָאֱמֻנִים֙ עֲלֵ֣י תוֹלָ֔ע חִבְּק֖וּ אַשְׁפַּתּֽוֹת ׃ ס ו וַיִּגְדַּל֙ עֲוֹ֣ן בַּת־עַמִּ֔י מֵֽחַטַּ֖את סְדֹ֑ם הַֽהֲפוּכָ֣ה כְמוֹ־רָ֔גַע וְלֹא־חָ֥לוּ בָ֖הּ יָדָֽיִם ׃ ס ז זַכּ֤וּ נְזִירֶ֨יהָ֙ מִשֶּׁ֔לֶג צַח֖וּ מֵחָלָ֑ב אָ֤דְמוּ עֶ֨צֶם֙ מִפְּנִינִ֔ים סַפִּ֖יר גִּזְרָתָֽם ׃ ס ח חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תָּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ ׃ ס ט טוֹבִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤ם יָז֨וּבוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ת שָׂדָֽי ׃ ס י יְדֵ֗י נָשִׁים֙ רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת בִּשְּׁל֖וּ יַלְדֵיהֶ֑ן הָי֤וּ לְבָרוֹת֙ לָ֔מוֹ בְּשֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי ׃ ס יא כִּלָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־חֲמָת֔וֹ שָׁפַ֖ךְ חֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ וַיַּצֶּת־אֵ֣שׁ בְּצִיּ֔וֹן וַתֹּ֖אכַל יְסוֹדֹתֶֽיהָ ׃ ס יב לֹ֤א הֶאֱמִ֨ינוּ֙ מַלְכֵי־אֶ֔רֶץ וכל [כֹּ֖ל] יֹשְׁבֵ֣י תֵבֵ֑ל כִּ֤י יָבֹא֙ צַ֣ר וְאוֹיֵ֔ב בְּשַׁעֲרֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם ׃ ס יג מֵֽחַטֹּ֣את נְבִיאֶ֔יהָ עֲוֹנ֖וֹת כֹּהֲנֶ֑יהָ הַשֹּׁפְכִ֥ים בְּקִרְבָּ֖הּ דַּ֥ם צַדִּיקִֽים ׃ ס יד נָע֤וּ עִוְרִים֙ בַּֽחוּצ֔וֹת נְגֹֽאֲל֖וּ בַּדָּ֑ם בְּלֹ֣א יֽוּכְל֔וּ יִגְּע֖וּ בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם ׃ ס טו ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ ס֤וּרוּ ס֨וּרוּ֙ אַל־תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגּוֹיִ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יפוּ לָגֽוּר ׃ ס טז פְּנֵ֤י יְהוָה֙ חִלְּקָ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַבִּיטָ֑ם פְּנֵ֤י כֹהֲנִים֙ לֹ֣א נָשָׂ֔אוּ זקנים [וּזְקֵנִ֖ים] לֹ֥א חָנָֽנוּ ׃ ס יז עודינה [עוֹדֵ֙ינוּ֙] תִּכְלֶ֣ינָה עֵינֵ֔ינוּ אֶל־עֶזְרָתֵ֖נוּ הָ֑בֶל בְּצִפִּיָּתֵ֣נוּ צִפִּ֔ינוּ אֶל־גּ֖וֹי לֹ֥א יוֹשִֽׁעַ ׃ ס יח צָד֣וּ צְעָדֵ֔ינוּ מִלֶּ֖כֶת בִּרְחֹבֹתֵ֑ינוּ קָרַ֥ב קִצֵּ֛ינוּ מָלְא֥וּ יָמֵ֖ינוּ כִּי־בָ֥א קִצֵּֽינוּ ׃ ס יט קַלִּ֤ים הָיוּ֙ רֹדְפֵ֔ינוּ מִנִּשְׁרֵ֖י שָׁמָ֑יִם עַל־הֶהָרִ֣ים דְּלָקֻ֔נוּ בַּמִּדְבָּ֖ר אָ֥רְבוּ לָֽנוּ ׃ ס כ ר֤וּחַ אַפֵּ֨ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִיתוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם ׃ ס כא שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־אֱד֔וֹם יושבתי [יוֹשֶׁ֖בֶת] בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־עָלַ֨יִךְ֙ תַּעֲבָר־כּ֔וֹס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי ׃ ס כב תַּם־עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ : פ

איכה פרק ה

 
א זְכֹ֤ר יְהוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ הביט [הַבִּ֖יטָה] וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ ׃ ב נַחֲלָתֵ֨נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנָכְרִֽים ׃ ג יְתוֹמִ֤ים הָיִ֨ינוּ֙ אין [וְאֵ֣ין]  אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת ׃ ד מֵימֵ֨ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ ׃ ה עַ֤ל צַוָּארֵ֨נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ לא [וְלֹ֥א] הֽוּנַֽח־לָֽנוּ ׃ ו מִצְרַ֨יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם ׃ ז אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ אינם אנחנו [וְאֵינָ֔ם וַאֲנַ֖חְנוּ] עֲוֹנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ ׃ ח עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם ׃ ט בְּנַפְשֵׁ֨נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר ׃ י עוֹרֵ֨נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפ֥וֹת רָעָֽב ׃ יא נָשִׁים֙ בְּצִיּ֣וֹן עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה ׃ יב שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ ׃ יג בַּחוּרִים֙ טְח֣וֹן נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ ׃ יד זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם ׃ טו שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ ׃ טז נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ ׃ יז עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ ׃ יח עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ ׃ פ יט אַתָּ֤ה יְהוָה֙ לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְדֹ֥ר וָדֽוֹר ׃ כ לָ֤מָּה לָנֶ֨צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים ׃ כא הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה׀ אֵלֶ֨יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה]  חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם ׃ כב כִּי אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד: פ [הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה׀ אֵלֶ֨יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה]  חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם}}

====זכור ה׳ מה היה לנו====
{{:זכור ה' - אקונן בכל שנה}}

==== בליל זה יבכיון ====
{{:בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו}}

==== מדי שנה קינה ====
{{:מדי שנה קינה}}

====על זה היה דוה לבנו====
{{:על זה היה דוה לבנו}}

==== על יום חורבן היכל מקודש ====
{{:על יום חורבן היכל מקודש}}

==== אוי כי ירד אש====

{{:אוי כי ירד אש}}

====זכור ה' ליהודה ולאפרים====

{{:זכור ה' ליהודה ואפרים}}

====אליכם עדה קדושה====
{{הור|יש מדלגים קינה זו}}

{{:אליכם עדה קדושה}}

====אוי כי קינה רבת ====

{{הור2|קינה למוצאי שבת:}}

{{:אוי כי קינה רבת}}

==== אני הגבר אקונן ====

{{הור2|קינה למוצאי שבת:}}

{{:אני הגבר אקונן}}

==== אז בחטאינו ====

{{#קטע:אז בחטאינו|מזרח}}

==== עורה נא ימינך רמה ====

{{:עורה נא ימינך רמה}}

{{הור2|ומונין שנות החורבן וממשיכים &quot;ואתה קדוש&quot;, [[קדושה דסידרא]] של בית האבל, ואחר כך קדיש מיוחד לבניין בית המקדש השלישי (יש שמונין אחרי הקדיש).}}

==== על היכלי חבלי כנחש נושך ====

{{הור2|יש אומרים גם קינה זו:}}

{{:על היכלי חבלי כנחש הולך}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|יש אומרים גם קינה זו:}}

{{#קטע:על היכלי אבכה|מזרח}}
&lt;references /&gt;

==קינות ליום תשעה באב==
* הועבר לדף [[סידור/נוסח עדות המזרח/שחרית לתשעה באב]].

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>fvzymig7mbqr2j47h99q60ixk7ezc2k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025229</id>
      <parentid>3025201</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:10:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* עורה נא ימינך רמה */</comment>
      <origin>3025229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43413" sha1="72i0doslxopopucxeacqxz379ujju6y" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==ליל תשעה באב==
{{הור2|
בקהילות צפון אפריקה ומרוקו, נוהגים להתחיל את תפילת ערבית ב[[#קינות לפני ערבית|מספר קינות]], ולאחריהן אומרים מזמור על נהרות בבל ותפילת ערבית. מקורן של קינות אלו שלפני ערבית בעיקרו ממשוררי ספרד, אבן גבירול, ריה&quot;ל וכו', והיו נוהגים לקונן אותן בשבתות של תקופת בין המצרים כרשויות לקטעי התפילה, (רשויות ל&quot;נשמת&quot;, ל&quot;קדיש&quot;, ל&quot;יוצר&quot;, להפטרה ועוד). לרוב הקינה מרמזת לחלק התפילה אליו הוא שייך,לדוג׳: &quot;ואילו פינו מלא שירה כים&quot; - &quot;ואילו יללה מלא פינו&quot;. בד&quot;כ הבית האחרון של כל קינה מסיים בדברי נחמה ולכן כיום כשמקוננים אותן בתשעה באב עצמו אין אומרים את בתי הנחמה. עם השנים בוטל מנהג זה משום אבלות בפרהסיה, אמנם את הבית האחרון של קינת &quot;אשחר עדתי&quot; - (מחדש חדשים וכו') נוהגים גם היום בקהילות מרוקו לומר בהכרזת ר&quot;ח אב.

מנהג המזרחים בירושלים להתחיל בקריאת [[#שירת האזינו|שירת האזינו]] במקאם חיג'אז המעורר לבכי, ואז להמשיך על נהרות בבל ותפילת ערבית.
}}
===קינות לפני ערבית===
====דברי נביאים העתידות ידעו====
{{:דברי נביאים העתידות ידעו}}

==== '''לו ישקלו רעי''' מהומתי====
{{הור|מחבר: רבי לוי אבן אלתבאן}}

{{:לו ישקלו רעי מהומתי}}

====נשמת שדודים נדודים====
{{הור|יש מדלגים על הפיוט הבא.}}

{{:נשמת שדודים נדודים}}

====לפדות עם דל====
{{:לפדות עם דל}}

==== שנה בשנה ====
{{:שנה בשנה אהגה כיונה}}

====יונה נכאבה====
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

{{:יונה נכאבה}}

==== שמעו והאזינו ====
{{:שמעו והאזינו}}

====נשמת ילדים שוממים====
{{הור|יש מדלגים על הפיוט הבא.}}

{{הור|מחבר: רבי יעקב מלמד תינוקות מקשטיליה}}

{{:נשמת ילדים שוממים}}

==== '''את אויביך אל''' ====
{{הור|מנגינת &quot;לפדות עם דל&quot;}}

{{:את אויביך אל תשמיד}}

====יום כמו נד====
{{:יום כמו נד}}

====עד אן צבי מדח====
{{הור|מחבר:רבי יהודה הלוי. מנגינת &quot;יהודה וישראל&quot;/&quot;חסרה&quot;}}

{{:עד אן צבי מודח}}

====אשחר עדתי====
{{:אשחר עדתי}}

==== אפתח פי להודות ====
{{:אפתח פי להודות}}

==== אריה שאג ====
{{:אריה שאג ועלה באפו}}

==== איך משכני עליון====
{{:איך משכני עליון}}

====הלנופלים תקומה====
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

{{:הלנופלים תקומה}}

==== '''נשמת אמונים''' ====
{{:נשמת אמונים רגזו וחלו}}

====נלאה להיליל====
{{הור|מחבר: רבי משה אבן עזרא}}

{{:נלאה להיליל על שברנו}}

==== היכל ה' היכל ה' ====

{{:היכל ה'}}

====יום נלחמו בי====
{{:יום נלחמו בי יחד שכני}}

====קול אהלה תתיפח====
{{:קול אהלה תתיפח}}

====בורא עד אנה====

{{:בורא עד אנה}}

===שירת האזינו===
{{ממס1|דברים לב|דברים לב א-מג}}
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי׃ יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב׃ כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃ הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ כִּי כׇל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא׃ שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל׃ הַ לְיְיָ תִּגְמְלוּ זֹאת, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ׃ זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר, שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ׃ בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ, יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׃ יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן, יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ, יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ׃ כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ׃ יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ, וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר׃ יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי, וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר׃ חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן, עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים, עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה, וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר׃ וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ, וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ׃ יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים, בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ׃ יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ, אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם, חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם׃ צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ׃ וַיַּרְא יְיָ וַיִּנְאָץ, מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו׃ וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם, כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם׃ הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם׃ כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית, וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים׃ אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת, חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם׃ מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי, וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר׃ מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה, גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה, יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה׃ אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם, אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם׃ לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר, פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ, פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה, וְלֹא יְיָ פָּעַל כׇּל זֹאת׃ כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה, וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה׃ לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת, יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם׃ אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה, אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַייָ הִסְגִּירָם׃ כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם, וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים׃ כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה, עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ, אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ׃ חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם, וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר׃ הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי, חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי׃ לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ׃ כִּי יָדִין יְיָ עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם, כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב׃ וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ, צוּר חָסָיוּ בוֹ׃ אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ, יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם, יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם, יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה׃ רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי, אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל׃ כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי, וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם׃ אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם׃ אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר, מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב׃ הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ׃

===תפילת ערבית===
{{הור2|מתחילים במזמור קל&quot;ז, על נהרות בבל, ואז מתפללים ערבית כבכל יום עד לאחר עמידה.}}{{ש}}
{{רקע אפור}}
{{הור|יש מקדימים:}}{{ש}}
{{#קטע:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו|א}}
{{סוף}}
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

{{הור2|ומתפללים [[סידור/נוסח עדות המזרח/חול/ערבית|תפילת ערבית]] עד לאחר עמידה. בעמידה מוסיפים [[עננו]]. יש הנוהגים לומר את [[תפילת נחם]], ואילו מנהג צפון אפריקה לאמרו אך ורק במנחה, משום שאין הנחמות שייכות עד אז.}}

===קינות לאחר ערבית===
====למי אבכה====
{{:למי אבכה וכף אכה}}

==== אקרא בבכיה רבה ====
{{:אקרא בבכיה רבה}}
==== אילילה אלכה שולל ====
{{:אילילה אלכה שולל}}
==== איכה ====
{{מגירה|[[מגילת איכה]]|
אֵיכָ֣ה׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֨תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס ׃ ס ב בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כָּל־רֵעֶ֨יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים ׃ ס ג גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֨נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִיא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים ׃ ס ד דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֨יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ ׃ ס ה הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר ׃ ס ו וַיֵּצֵ֥א מן-בת [מִבַּת]־צִיּ֖וֹן כָּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף ׃ ס ז זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ ׃ ס ח חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֨וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר ׃ ס ט טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת־עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב ׃ ס י יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ ׃ ס יא כָּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְּשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ מחמודיהם [מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם] בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה ׃ ס יב ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֗וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ ׃ ס יג מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֨נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה ׃ ס יד נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם ׃ ס טו סִלָּ֨ה כָל־אַבִּירַ֤י׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה ׃ ס טז עַל־אֵ֣לֶּה׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב ׃ ס יז פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם ׃ ס יח צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כָל־עמים [הָֽעַמִּ֗ים] וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי ׃ ס יט קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֨כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם ׃ ס כ רְאֵ֨ה יְהוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת ׃ ס כא שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כָּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֽוֹנִי ׃ ס כב תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֨יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי: פ

איכה פרק ב

א אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֨יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ ׃ ס ב בִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜י לא [וְלֹ֣א] חָמַ֗ל אֵת כָּל־נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ ׃ ס ג גָּדַ֣ע בָּֽחֳרִי־אַ֗ף כֹּל קֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יב אָח֛וֹר יְמִינ֖וֹ מִפְּנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וַיִּבְעַ֤ר בְּיַעֲקֹב֙ כְּאֵ֣שׁ לֶֽהָבָ֔ה אָכְלָ֖ה סָבִֽיב ׃ ס ד דָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜וֹ כְּאוֹיֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינוֹ֙ כְּצָ֔ר וַֽיַּהֲרֹ֔ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֨הֶל֙ בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ ׃ ס ה הָיָ֨ה אֲדֹנָ֤י׀ כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כָּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֨רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה ׃ ס ו וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכּ֔וֹ שִׁחֵ֖ת מוֹעֲד֑וֹ שִׁכַּ֨ח יְהוָ֤ה׀ בְּצִיּוֹן֙ מוֹעֵ֣ד וְשַׁבָּ֔ת וַיִּנְאַ֥ץ בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ מֶ֥לֶךְ וְכֹהֵֽן ׃ ס ז זָנַ֨ח אֲדֹנָ֤י׀ מִזְבְּחוֹ֙ נִאֵ֣ר מִקְדָּשׁ֔וֹ הִסְגִּיר֙ בְּיַד־אוֹיֵ֔ב חוֹמֹ֖ת אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ ק֛וֹל נָתְנ֥וּ בְּבֵית־יְהוָ֖ה כְּי֥וֹם מוֹעֵֽד ׃ ס ח חָשַׁ֨ב יְהוָ֤ה׀ לְהַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּ֔וֹן נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־הֵשִׁ֥יב יָד֖וֹ מִבַּלֵּ֑עַ וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל וְחוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ ׃ ס ט טָבְע֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהוָֽה ׃ ס י יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֨רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם ׃ ס יא כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֨רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּֽעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה ׃ ס יב לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם ׃ ס יג מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מָ֤ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ ׃ ס יד נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֹנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שביתך [שְׁבוּתֵ֑ךְ] וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים ׃ ס טו סָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֨יִם֙ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑ם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂ לְכָל־הָאָֽרֶץ ׃ ס טז פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ ׃ ס יז עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֨יִךְ֙ אוֹיֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ ׃ ס יח צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדֹנָ֑י חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּוֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ ׃ ס יט ק֣וּמִי׀ רֹ֣נִּי בליל [בַלַּ֗יְלָה] לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֨יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֨פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת ׃ ס כ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא ׃ ס כא שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֨גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ ׃ ס כב תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף־יְהוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם ׃ פ

איכה פרק ג

 
א אֲנִ֤י הַגֶּ֨בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ ׃ ב אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר ׃ ג אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כָּל־הַיּֽוֹם ׃ ס ד בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי ׃ ה בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה ׃ ו בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם ׃ ס ז גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחָשְׁתִּֽי ׃ ח גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי ׃ ט גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה ׃ י ס דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י אריה [אֲרִ֖י] בְּמִסְתָּרִֽים ׃ יא דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם ׃ יב דָּרַ֤ךְ קַשְׁתּוֹ֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ ׃ ס יג הֵבִיא֙ בְּכִלְיוֹתָ֔י בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֽוֹ ׃ יד הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכָל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כָּל־הַיּֽוֹם ׃ טו הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה ׃ טז ס וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר ׃ יז וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה ׃ יח וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהוָֽה ׃ ס יט זְכָר־עָנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ ׃ כ זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר ותשיח [וְתָשׁ֥וֹחַ]  עָלַ֖י נַפְשִֽׁי ׃ כא זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל ׃ ס כב חַֽסְדֵ֤י יְהוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו ׃ כג חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ ׃ כד חֶלְקִ֤י יְהוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ ׃ ס כה ט֤וֹב יְהוָה֙ לְקוָֹ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ ׃ כו ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהוָֽה ׃ כז ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו ׃ כח ס יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו ׃ כט יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה ׃ ל יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה ׃ לא ס כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי ׃ לב כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חסדו [חֲסָדָֽיו] ׃ לג כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ ׃ ס לד לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ ׃ לה לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן ׃ לו לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה ׃ ס לז מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה ׃ לח מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב ׃ לט מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חטאו [חֲטָאָֽיו] ׃ ס מ נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֨ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהוָֽה ׃ מא נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֨נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם ׃ מב נַ֤חְנוּ פָשַׁ֨עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ ׃ ס מג סַכֹּ֤תָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ ׃ מד סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה ׃ מה סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים ׃ ס מו פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כָּל־אֹיְבֵֽינוּ ׃ מז פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר ׃ מח פַּלְגֵי־מַ֨יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי ׃ ס מט עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת ׃ נ עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם ׃ נא עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי ׃ ס נב צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם ׃ נג צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי ׃ נד צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי ׃ נה ס קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהוָ֔ה מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת ׃ נו קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אָזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי ׃ נז קָרַ֨בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא ׃ ס נח רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי ׃ נט רָאִ֤יתָה יְהוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שָׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי ׃ ס רָאִ֨יתָה֙ כָּל־נִקְמָתָ֔ם כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי ׃ סא ס שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהוָ֔ה כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי ׃ סב שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיוֹנָ֔ם עָלַ֖י כָּל־הַיּֽוֹם ׃ סג שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם ׃ ס סד תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם ׃ סה תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם ׃ סו תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהוָֽה ׃ פ

איכה פרק ד

 
א אֵיכָה֙ יוּעַ֣ם זָהָ֔ב יִשְׁנֶ֖א הַכֶּ֣תֶם הַטּ֑וֹב תִּשְׁתַּפֵּ֨כְנָה֙ אַבְנֵי־קֹ֔דֶשׁ בְּרֹ֖אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת ׃ ס ב בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים הַמְסֻלָּאִ֖ים בַּפָּ֑ז אֵיכָ֤ה נֶחְשְׁבוּ֙ לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י יוֹצֵֽר ׃ ס ג גַּם־תנין [תַּנִּים֙] חָ֣לְצוּ שַׁ֔ד הֵינִ֖יקוּ גּוּרֵיהֶ֑ן בַּת־עַמִּ֣י לְאַכְזָ֔ר ‎כי ענים [כַּיְעֵנִ֖ים] בַּמִּדְבָּֽר ׃ ס ד דָּבַ֨ק לְשׁ֥וֹן יוֹנֵ֛ק אֶל־חִכּ֖וֹ בַּצָּמָ֑א עֽוֹלָלִים֙ שָׁ֣אֲלוּ לֶ֔חֶם פֹּרֵ֖שׂ אֵ֥ין לָהֶֽם ׃ ה ס הָאֹֽכְלִים֙ לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים נָשַׁ֖מּוּ בַּחוּצ֑וֹת הָאֱמֻנִים֙ עֲלֵ֣י תוֹלָ֔ע חִבְּק֖וּ אַשְׁפַּתּֽוֹת ׃ ס ו וַיִּגְדַּל֙ עֲוֹ֣ן בַּת־עַמִּ֔י מֵֽחַטַּ֖את סְדֹ֑ם הַֽהֲפוּכָ֣ה כְמוֹ־רָ֔גַע וְלֹא־חָ֥לוּ בָ֖הּ יָדָֽיִם ׃ ס ז זַכּ֤וּ נְזִירֶ֨יהָ֙ מִשֶּׁ֔לֶג צַח֖וּ מֵחָלָ֑ב אָ֤דְמוּ עֶ֨צֶם֙ מִפְּנִינִ֔ים סַפִּ֖יר גִּזְרָתָֽם ׃ ס ח חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תָּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ ׃ ס ט טוֹבִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤ם יָז֨וּבוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ת שָׂדָֽי ׃ ס י יְדֵ֗י נָשִׁים֙ רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת בִּשְּׁל֖וּ יַלְדֵיהֶ֑ן הָי֤וּ לְבָרוֹת֙ לָ֔מוֹ בְּשֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי ׃ ס יא כִּלָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־חֲמָת֔וֹ שָׁפַ֖ךְ חֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ וַיַּצֶּת־אֵ֣שׁ בְּצִיּ֔וֹן וַתֹּ֖אכַל יְסוֹדֹתֶֽיהָ ׃ ס יב לֹ֤א הֶאֱמִ֨ינוּ֙ מַלְכֵי־אֶ֔רֶץ וכל [כֹּ֖ל] יֹשְׁבֵ֣י תֵבֵ֑ל כִּ֤י יָבֹא֙ צַ֣ר וְאוֹיֵ֔ב בְּשַׁעֲרֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם ׃ ס יג מֵֽחַטֹּ֣את נְבִיאֶ֔יהָ עֲוֹנ֖וֹת כֹּהֲנֶ֑יהָ הַשֹּׁפְכִ֥ים בְּקִרְבָּ֖הּ דַּ֥ם צַדִּיקִֽים ׃ ס יד נָע֤וּ עִוְרִים֙ בַּֽחוּצ֔וֹת נְגֹֽאֲל֖וּ בַּדָּ֑ם בְּלֹ֣א יֽוּכְל֔וּ יִגְּע֖וּ בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם ׃ ס טו ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ ס֤וּרוּ ס֨וּרוּ֙ אַל־תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגּוֹיִ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יפוּ לָגֽוּר ׃ ס טז פְּנֵ֤י יְהוָה֙ חִלְּקָ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַבִּיטָ֑ם פְּנֵ֤י כֹהֲנִים֙ לֹ֣א נָשָׂ֔אוּ זקנים [וּזְקֵנִ֖ים] לֹ֥א חָנָֽנוּ ׃ ס יז עודינה [עוֹדֵ֙ינוּ֙] תִּכְלֶ֣ינָה עֵינֵ֔ינוּ אֶל־עֶזְרָתֵ֖נוּ הָ֑בֶל בְּצִפִּיָּתֵ֣נוּ צִפִּ֔ינוּ אֶל־גּ֖וֹי לֹ֥א יוֹשִֽׁעַ ׃ ס יח צָד֣וּ צְעָדֵ֔ינוּ מִלֶּ֖כֶת בִּרְחֹבֹתֵ֑ינוּ קָרַ֥ב קִצֵּ֛ינוּ מָלְא֥וּ יָמֵ֖ינוּ כִּי־בָ֥א קִצֵּֽינוּ ׃ ס יט קַלִּ֤ים הָיוּ֙ רֹדְפֵ֔ינוּ מִנִּשְׁרֵ֖י שָׁמָ֑יִם עַל־הֶהָרִ֣ים דְּלָקֻ֔נוּ בַּמִּדְבָּ֖ר אָ֥רְבוּ לָֽנוּ ׃ ס כ ר֤וּחַ אַפֵּ֨ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִיתוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם ׃ ס כא שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־אֱד֔וֹם יושבתי [יוֹשֶׁ֖בֶת] בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־עָלַ֨יִךְ֙ תַּעֲבָר־כּ֔וֹס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי ׃ ס כב תַּם־עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ : פ

איכה פרק ה

 
א זְכֹ֤ר יְהוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ הביט [הַבִּ֖יטָה] וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ ׃ ב נַחֲלָתֵ֨נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנָכְרִֽים ׃ ג יְתוֹמִ֤ים הָיִ֨ינוּ֙ אין [וְאֵ֣ין]  אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת ׃ ד מֵימֵ֨ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ ׃ ה עַ֤ל צַוָּארֵ֨נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ לא [וְלֹ֥א] הֽוּנַֽח־לָֽנוּ ׃ ו מִצְרַ֨יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם ׃ ז אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ אינם אנחנו [וְאֵינָ֔ם וַאֲנַ֖חְנוּ] עֲוֹנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ ׃ ח עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם ׃ ט בְּנַפְשֵׁ֨נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר ׃ י עוֹרֵ֨נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפ֥וֹת רָעָֽב ׃ יא נָשִׁים֙ בְּצִיּ֣וֹן עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה ׃ יב שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ ׃ יג בַּחוּרִים֙ טְח֣וֹן נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ ׃ יד זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם ׃ טו שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ ׃ טז נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ ׃ יז עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ ׃ יח עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ ׃ פ יט אַתָּ֤ה יְהוָה֙ לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְדֹ֥ר וָדֽוֹר ׃ כ לָ֤מָּה לָנֶ֨צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים ׃ כא הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה׀ אֵלֶ֨יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה]  חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם ׃ כב כִּי אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד: פ [הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה׀ אֵלֶ֨יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה]  חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם}}

====זכור ה׳ מה היה לנו====
{{:זכור ה' - אקונן בכל שנה}}

==== בליל זה יבכיון ====
{{:בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו}}

==== מדי שנה קינה ====
{{:מדי שנה קינה}}

====על זה היה דוה לבנו====
{{:על זה היה דוה לבנו}}

==== על יום חורבן היכל מקודש ====
{{:על יום חורבן היכל מקודש}}

==== אוי כי ירד אש====

{{:אוי כי ירד אש}}

====זכור ה' ליהודה ולאפרים====

{{:זכור ה' ליהודה ואפרים}}

====אליכם עדה קדושה====
{{הור|יש מדלגים קינה זו}}

{{:אליכם עדה קדושה}}

====אוי כי קינה רבת ====

{{הור2|קינה למוצאי שבת:}}

{{:אוי כי קינה רבת}}

==== אני הגבר אקונן ====

{{הור2|קינה למוצאי שבת:}}

{{:אני הגבר אקונן}}

==== אז בחטאינו ====

{{#קטע:אז בחטאינו|מזרח}}

==== עורה נא ימינך רמה ====

{{#קטע:עורה נא ימינך רמה|מזרח}}

{{הור2|ומונין שנות החורבן וממשיכים &quot;ואתה קדוש&quot;, [[קדושה דסידרא]] של בית האבל, ואחר כך קדיש מיוחד לבניין בית המקדש השלישי (יש שמונין אחרי הקדיש).}}

==== על היכלי חבלי כנחש נושך ====

{{הור2|יש אומרים גם קינה זו:}}

{{:על היכלי חבלי כנחש הולך}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|יש אומרים גם קינה זו:}}

{{#קטע:על היכלי אבכה|מזרח}}
&lt;references /&gt;

==קינות ליום תשעה באב==
* הועבר לדף [[סידור/נוסח עדות המזרח/שחרית לתשעה באב]].

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>72i0doslxopopucxeacqxz379ujju6y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/אירוסין ונישואין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468340</id>
    <revision>
      <id>3025264</id>
      <parentid>1424059</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T07:05:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3025264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3447" sha1="kflftgn43q0lcasff1bgxxc76q40uae" xml:space="preserve">{{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין}}

&lt;noinclude&gt;{{סידור בירנבוים תפילה|&lt;/noinclude&gt;
&lt;!--עמודים 753-755--&gt;&lt;קטע התחלה=עמוד 753/&gt;{{הסידור השלם כותרת|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|כותרת לאירוסין ונישואין}}}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|הוראה לפני מי אדיר}}}}'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|מי אדיר מילים}}'''

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברכת הגפן}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברכת קידושין}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|הוראה לפני קידושין}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|הרי את מקודשת}}

{{עוגן|שבע ברכות}}
{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|הוראה לפני שבע ברכות}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברכת הגפן}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברכת שהכל ברא לכבודו}}&lt;קטע סוף=עמוד 753/&gt;

&lt;קטע התחלה=עמוד 755/&gt;{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברכת יוצר האדם}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברכת אשר יצר את האדם בצלמו}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברכת שוש תשיש}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברכת שמח תשמח}}

{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברכת אשר ברא}}

{{ג|'''{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|כותרת לברכת המזון בסעודת נישואין}}'''}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|הוראה למזמן}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|דוי הסר}}{{ש}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברשות נברך שהשמחה במעונו}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|הוראה למסובים ולמזמן}}}}{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|ברוך שהשמחה במעונו הכל}}

{{הסידור השלם הוראה|{{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות|הוראה חדשה על שבע ברכות לאחר ברכת המזון}}}}&lt;קטע סוף=עמוד 755/&gt;
&lt;noinclude&gt;}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>kflftgn43q0lcasff1bgxxc76q40uae</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:בן משק</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1563178</id>
    <revision>
      <id>3025255</id>
      <parentid>3008135</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T02:22:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן משק</username>
        <id>35391</id>
      </contributor>
      <comment>/* מחזור גולדשמידט */ תגובה</comment>
      <origin>3025255</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3466" sha1="0rscyzp9kuqs5ohusqv4ya48c8r4loa" xml:space="preserve">== ברוך בואך ויישר כוחך ==

{{בה}}

נ.ב. יישר כוח על הספר שאתה מעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:51, 23 בינואר 2023 (IST)

:שלום. האם תוכל להסביר לי למה הסרגל ניווט ששמתי בראש הדפים אינו פועל (כמו https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A7/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%90&amp;action=edit {{סרגל ניווט|בן משק||הקדמה|תקון א|תקון ב}}
: )? [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 17:23, 23 בינואר 2023 (IST)
::נראה לי שצריך עוד קו אנכי (&quot;|&quot;) בסוף, עשיתי וזה הסתדר. אולי גם את זה לא צריך, וכל מה שצריך זה רק לרענן את הדף על ידי לחיצה על &quot;עריכה&quot; ו&quot;שמירה&quot;. נסה את שני הדברים ותראה איזה מהם עובד לך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:26, 23 בינואר 2023 (IST)

== מחזור גולדשמידט ==

שבוע טוב, ראיתי שהקלדת כמה פיוטים מתוך מהדורות המחזור של דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל ז&quot;ל. תודה רבה על עבודתך! אולי אני טועה, אבל נדמה לי שעלולה להיות בכך בעיה מבחינת זכויות היוצרים של המהדירים (גולדשמידט נפטר ב-1972, ופרנקל ב-2012). מתייג את [[משתמש:Nahum]] ו[[משתמש:מו יו הו]] שאולי ידעו טוב יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
: אכן. אם הפיוט אינו מועתק ממחזורים ישנים וכיו&quot;ב או ישירות מצילום של כתבי היד, יש בהם בעייה של זכויות יוצרים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 26 באפריל 2026 (IDT)
::תודה וסליחה. חשבתי שכיון שנמצא בhebrewbooks כבר זה מותר. מצאתי כעת הפיוטים במחזור ישן כאן https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.320 דף 463-464. לא מבין מספיק אם עכשיו מותר להשאיר כאן ההקלדה, אבל אם צריך להוריד אז בבקשה להוריד. @[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] @[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 00:50, 27 באפריל 2026 (IDT)
::: אם הפיוט קיים במחזור ישן שאין עליו זכויות יוצרים אפשר להשאיר, ורק למחוק מהטקסט תוספות, שיחזורים וכיו&quot;ב שנעשו במהדורות החדשות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:00, 27 באפריל 2026 (IDT)
::::הגהתי את ההקלדה כדי להתאים לנוסח כתב היד. נראה לי שכעת זה בסדר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:00, 27 באפריל 2026 (IDT)
:::::סידור רס&quot;ג בhebrewbooks יש אותו בעיה או זה כבר מותר? @[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 05:22, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0rscyzp9kuqs5ohusqv4ya48c8r4loa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025271</id>
      <parentid>3025255</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:20:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* מחזור גולדשמידט */ תגובה למשתמש בן משק ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3025271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3746" sha1="9jdjd8kwikngeiv7ya1zhcgd2rhbb8d" xml:space="preserve">== ברוך בואך ויישר כוחך ==

{{בה}}

נ.ב. יישר כוח על הספר שאתה מעלה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:51, 23 בינואר 2023 (IST)

:שלום. האם תוכל להסביר לי למה הסרגל ניווט ששמתי בראש הדפים אינו פועל (כמו https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%A7/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%90&amp;action=edit {{סרגל ניווט|בן משק||הקדמה|תקון א|תקון ב}}
: )? [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 17:23, 23 בינואר 2023 (IST)
::נראה לי שצריך עוד קו אנכי (&quot;|&quot;) בסוף, עשיתי וזה הסתדר. אולי גם את זה לא צריך, וכל מה שצריך זה רק לרענן את הדף על ידי לחיצה על &quot;עריכה&quot; ו&quot;שמירה&quot;. נסה את שני הדברים ותראה איזה מהם עובד לך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:26, 23 בינואר 2023 (IST)

== מחזור גולדשמידט ==

שבוע טוב, ראיתי שהקלדת כמה פיוטים מתוך מהדורות המחזור של דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל ז&quot;ל. תודה רבה על עבודתך! אולי אני טועה, אבל נדמה לי שעלולה להיות בכך בעיה מבחינת זכויות היוצרים של המהדירים (גולדשמידט נפטר ב-1972, ופרנקל ב-2012). מתייג את [[משתמש:Nahum]] ו[[משתמש:מו יו הו]] שאולי ידעו טוב יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:05, 26 באפריל 2026 (IDT)
: אכן. אם הפיוט אינו מועתק ממחזורים ישנים וכיו&quot;ב או ישירות מצילום של כתבי היד, יש בהם בעייה של זכויות יוצרים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 26 באפריל 2026 (IDT)
::תודה וסליחה. חשבתי שכיון שנמצא בhebrewbooks כבר זה מותר. מצאתי כעת הפיוטים במחזור ישן כאן https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.320 דף 463-464. לא מבין מספיק אם עכשיו מותר להשאיר כאן ההקלדה, אבל אם צריך להוריד אז בבקשה להוריד. @[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] @[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 00:50, 27 באפריל 2026 (IDT)
::: אם הפיוט קיים במחזור ישן שאין עליו זכויות יוצרים אפשר להשאיר, ורק למחוק מהטקסט תוספות, שיחזורים וכיו&quot;ב שנעשו במהדורות החדשות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:00, 27 באפריל 2026 (IDT)
::::הגהתי את ההקלדה כדי להתאים לנוסח כתב היד. נראה לי שכעת זה בסדר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:00, 27 באפריל 2026 (IDT)
:::::סידור רס&quot;ג בhebrewbooks יש אותו בעיה או זה כבר מותר? @[[משתמש:Nahum|Nahum]] [[משתמש:בן משק|בן משק]] ([[שיחת משתמש:בן משק|שיחה]]) 05:22, 19 ביולי 2026 (IDT)
:::::: המהדורה הקיימת של סידור רס&quot;ג מוגנת למיטב ידיעתי בזכויות יוצרים ולא ניתן להשתמש בה בוויקיטסקט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:20, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9jdjd8kwikngeiv7ya1zhcgd2rhbb8d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק ראשון</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1706107</id>
    <revision>
      <id>3025274</id>
      <parentid>3024954</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:46:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-40567-49</username>
        <id>46036</id>
      </contributor>
      <origin>3025274</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="80199" sha1="er9ptfw7i0sryefetwwqvqvvpoz5imz" xml:space="preserve">==פרק ראשון – המביא גט קמא==
[[קובץ:ירושלמי_מאיר_גיטין_פרק ראשון.png|שמאל|ממוזער|200px|כולל שיעורי שמע]] &lt;span id=&quot;דף_א_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר גיטין א.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין א]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|א|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}

==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_א_א|ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה א]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_גיטין_א_א&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר {{ירו&quot;מ-ביאור|עירות סמוכות לארץ ישראל}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אומר אפילו מכפר לודים ללוד {{ירו&quot;מ-ביאור|עיירות מובלעות בארץ ישראל}}. וחכמים אומרים {{שוליים|א_א}}אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם אלא המביא ממדינת הים, והמוליך {{ירו&quot;מ-הדגשה|והמביא}} ממדינה למדינה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וממדינת הים}} צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; וקשיא אילו המביא שטר מתנה ממדינת הים שמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|חש לומר}} בפני נכתב ובפני נחתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה בגט צריך לאמר}}? אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין {{ירו&quot;מ-ביאור|ולא יודעים שצריך לכתוב לשמה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שאין עדים מצויים לקיימו}} קל היקלו עליה שלא תהא יושבת עגונה. והיינו קל אינו אלא חומר, שאילו לא אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|הגט בטל}} אף את {{ירו&quot;מ-הדגשה|אינך}} מתירה להינשא. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לומר}} בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הבעל}} ועירער עררו בטל. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} סבר מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שעירעורו של הבעל}} בטל {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה דווקא}} בערר שחוץ לגופו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שטען שלא כתב גט}}, אבל בערר שבגופו {{ירו&quot;מ-הדגשה|כגון שטוען שהגט נכתב במחובר לקרקע או שלא לשמו יהיה הבעל נאמן באיזה מקרה ערעורו}} בטל {{ירו&quot;מ-הדגשה|בערר שאין בו ממש או}} אפילו בערר שיש בו ממש {{ירו&quot;מ-ביאור|שיש קול שמסייע לדבריו}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בי רבי בון}} מכיון דתימר דטעמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|משום}} חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נחתם, היקלתה עליה בסוף {{שוליים|א_ב}}שאם בא וערר עררו בטל, הווי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר}} לא שנייא הוא ערר שחוץ לגופו, הוא ערר שבגופו, הוא ערר שאין בו ממש, הוא ערר שיש בו ממש {{ירו&quot;מ-הדגשה|בכל מקרה אין הבעל נאמן}}. וחש לומר שמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|באמת הגט פסול}} שחתמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בו}} עדים פסולין? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבון}} אינו חשוד לקלקלה בידי שמים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי אם היה רוצה לקלקלה בידי שמים, היה ממתין שתנשא באיסור}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} בבית דין הוא חשוד לקלקלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולטעון שהגט פסול כדי לעגנה וכשתקנו שאם אמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם אין הבעל נאמן לפסול את הגט}}. שמתוך שהוא יודע שאם בא ועירער עררו בטל, אף הוא מחתמו בעדים כשרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא להכשילה אם ידחה ערעורו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אינו רוצה לקלקה בידי שמים}}. היה כתוב בו מתנה ואמר בפני נכתב ובפני נחתם, מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו בטל אצל המתנה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_א_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|א|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} או שעררו בטל אצל הגט {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל}} עררו קיים אצל המתנה? תנינן דבתרה {{ירו&quot;מ-ביאור|בסיפא}} אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים {{שוליים|א_ג}}שוין במוליך ובמביא. היה כתוב בו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגט שיחרור שהאדון נותן}} מתנה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעבד}} ואמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|השליח}} בפני נכתב ובפני נתחתם, {{ירו&quot;מ-הדגשה|והאדון מערער על המתנה האם}} מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בטל}} אצל המתנה, או מאחר שעררו קיים אצל המתנה עררו קיים אצל הגט {{ירו&quot;מ-הדגשה|ורק באשה הקלו משום עיגונה או שנאמן על}} הגט {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואינו נאמן על}} המתנה? כתב כל נכסיו לעבדו את אמר {{שוליים|א_ד}}הוא גיטו הוא מתנתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם בא הבעל וערער}}. מה את עבד לה כגט הוא ועררו בטל, או כמתנה הוא ועררו קיים? וייבא כהדא כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת והיו עדים כשרין לזה ופסולין לזה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} אתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}}, חד אמר {{שוליים|א_ה}}מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה, וחרנה אמר כשירין לזה ופסולין לזה&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|א א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|א ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ב_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר גיטין ב.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ב]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ב|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} לא מפרש {{ירו&quot;מ-ביאור|מי אמר כל אחת מהסברות}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} מפרש {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה, ו{{אמורא-ירו&quot;מ|ריש לקיש}} אמר כשרין לזה ופסולין לזה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה, {{שוליים|א_ו}}אף השלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} אתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינא חברין דרבנין}} ורבנין, חד אמר יאות אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהמשנה כדעת רבי יוחנן בר נפחא}}, וחרנה אמר לא אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} יאות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין דמיון בין הדברים מאן דאמר}} יאות אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שהמתנה נכתבה בשטר אחד ובנוסח אחד}} נעשית {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}עדות אחת ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}איש אחד, ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ומאן דאמר לא אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} יאות, {{ירו&quot;מ-הדגשה|כיוון שמדובר בשני בני אדם אף שנכתב רק שטר אחד הרי הן כ}}שני {{ירו&quot;מ-הדגשה|עדויות שונות כאילו העידו לכל אחד ממקבלי המתנה בפני עצמו ואין העדות ל}}כשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|נפסלת מפני שהעידו גם ל}}פסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואילו המשנה מדברת באיש אחד ובעדות אחת תנן המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אחר שאמר בפני נכתב ובפני נחתם, בית דין חוקרים אותו. ואין מכשירים את הגט}} עד שיאמר בפני נכתב ביום ונחתם ביום, עד שיאמר נכתב לשמה ונחתם לשמה {{ירו&quot;מ-ביאור|וכן לכל דקדוקי הגט}}. בעי קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} צריך שיהא מכיר שמותן של עדים {{ירו&quot;מ-ביאור|שהם יהודים}} בשעת חתימתן? אמר לון {{שוליים|א_ז}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמות עובדי כוכבים ומזלות}} לוקין חתומין עליו&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ב_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ב|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} ואתם אמרין אכין {{ירו&quot;מ-ביאור|שאולי אינו צריך להכיר העדים שהם ישראל}}? מתניתא מסייעא לרבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} {{שוליים|א_ח}}כל הגיטין הבאין ממדינת הים אף על פי ששמותן כשם {{ירו&quot;מ-הדגשה|עובדי כוכבים ומזלות}} הרי אילו כשירין, מפני שישראל שבחוצה לארץ שמותן כשם {{ירו&quot;מ-הדגשה|העובדי כוכבים ומזלות}}. לא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שגטים כשרים אף ששמות}} ה{{ירו&quot;מ-הדגשה|חתומים עליו כשמות עובדי כוכבים ומזלות}} אלא שבחוץ לארץ, הא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גיטין}} שבארץ ישראל לא. מאי כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|מה נעשה אם אין שליח שמכיר את העדים החתומים}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ביבי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אסי}} עד שיכתוב במקום יהודאיקי {{ירו&quot;מ-ביאור|שכונה יהודית}}. אם אין שם יהודאיקי {{ירו&quot;מ-הדגשה|יכתוב}} בבית הכנסת. אם אין שם בית הכנסת {{שוליים|א_ט}}מצרף עשרה בני אדם {{ירו&quot;מ-ביאור|שבודאי אחד מהם היה יודע אם העדים עכום}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} נוח לו לקיימו בחותמיו ולא לצרף עשרה בני אדם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואיזה קולה הקלתה עליו}}. מאי כדון אפילו בחנותן של ישראל {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שישראל מוכר יותר יקר בגלל שצריך לעשר, ודאי רוב הקונים שם ישראל}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ממה}} שרבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר שצריך שהשליח יכיר שהעדים יהודים}} ולא אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך שהשליח יאמר}} נכתב ביום ונחתם ביום, נכתב לשמה ונחתם לשמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שפשיטא ליה שלא צריך אין מכאן ראיה}}. נימר מה דשאיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}אמורא לרבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא ענה לו}}. ויידא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמ}}רה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}רבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|סובר שלא צריך}}, דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבין בר רב חסדא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שליח ד}}אייתי גיטא ונתנו לה ולא אמר לה בפני נכתב ובפני נחתם, אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}} {{שוליים|א_י}}טליהו ממנה ואמור לה בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו שיאמר גם שהגט נכתב ביום ונחתם ביום ונכתב לשמה ונחתם לשמה}}&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|עין משפט}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|נ}}ר {{ירו&quot;מ-הדגשה|מצוה}} {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ב א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ב ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ג_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר גיטין ג.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ג]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ג|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה לא יכול}} לאמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בפני נכתב ובפני נחתם כשהגט בידה האם}} רבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כרבי שמעון בן אלעזר, {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתני}} אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לה כנסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחוריו וקוראת בו}} והרי זה גיטה? אינו גט עד שיאמר לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|הא}} גיטך. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} אמר אינו גט עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיטול}} ויאמר לה בשעת {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתינה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי}} גיטיך. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}רבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|רובא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מחדש חידוש גדול יותר}} מן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכי}} לא מודה {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן אלעזר}} שאם אמר לה בשעת מתנה שהוא גיטיך {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהוא}} גט {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף שלא אמר בשעת נתינה בפני נכתב ובפני נחתם}}? והא הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}רבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אפילו אם אמר לה בשעת מתנה שהוא גיטיך אינו גט עד שיאמר לה בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם. אלא מיסבר סבר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} שאין האשה נאמנת לומר התקבלתי גיטי {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיד שליח}} בעלי {{ירו&quot;מ-ביאור|ואם לא יאמר לה בפני שנים לא תהא נאמנת אחר כך להנשא בגט זה}}. והא תנינן {{שוליים|א_יא}}האשה עצמה מביאה גטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם אינה נאמנת לאמר שקיבלה גט משליח הבעל נחוש}} לומר שמא משלוחי הבעל קבלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא נתירה להנשא בגט זה אלא על כרחך שהאשה נאמנת}}. מאי כדון {{ירו&quot;מ-ביאור|למה צריך שיתן לה את הגט בפני שנים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעולם נאמנת ו}}טעמא דרבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} כדי להחזיקה גרושה בפני שנים. אתא עובדא קומי {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} אמר ליה לית צריך {{ירו&quot;מ-ביאור|ליטול ממנה את הגט ולאמר בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם}}. מחלפה שיטתיה ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}, תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כששאלנו למה בשטר מתנה לא הצריכו שי}}אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|בפני נכתב ובפני נחתם}} אמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין, והכא אמר אכן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|חברייא}} אמרי בשם ד{{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}}  &lt;span id=&quot;דף_ג_ב&quot;&gt;&lt;/span&gt;  {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ג|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} הדא דאת אמר בראשונה שלא היו חבירים מצויין בחוץ לארץ, אבל עכשיו שחבירים מצויין בחוץ לארץ בקיאין הן. והא תנינן והמוליך {{ירו&quot;מ-הדגשה|מארץ ישראל לחוץ לארץ צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם}}? ואפילו תימר אין חבירים מצויין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ לארץ והא}} אנן מצויין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הם}} בארץ ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה המוליך מארץ ישראל לחוץ לארץ צריך שיאמר}} שלא לחלוק בגיטין {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ לארץ}}? מעתה המביא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גט}} ממדינת הים {{ירו&quot;מ-הדגשה|לארץ ישראל}} לא יהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם שלא לחלוק בגיטי ארץ ישראל. מאי כדון מחמירין בקל מפני החמור ואין מקילין בחמור מפני הקל. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בר אבא}} מה דאמר {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין צריך לאמר בפני נכתב ובפני נחתם}} לשעבר {{ירו&quot;מ-ביאור|בדיעבד}}, אבל בתחילה אוף {{דור המעבר-ירו&quot;מ|רבי יהושע בן לוי}} מודה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמא יחזור הדבר לקלקולו אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} ו{{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|אבא בר חנה}} {{שוליים|א_יב}}שנים שהביאו את הגט אינם {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריכים}} לומר בפנינו נכתב ובפנינו נחתם {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי הם יכולים לקיים את הגט}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי בן יוסי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} צריך. הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|הבעל}} עצמו שהביא את הגט אינו צריך ליתנו לה בפני שנים כדי להחזיקה גרושה בפני שנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכל התקנה הייתה שמא יבא הבעל ויערער ואם הבעל עצמו מביא את הגט ודאי שלא יערער}}. {{שוליים|א_יג}}נתן לה גיטה, נטלו ממנה והשליכו לים או לנהר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לאחר זמן אמר לה נייר חלק היה {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} שטר פרוע היה&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ג א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ג ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ד_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר גיטין ד.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ד]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ד|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} לא הכל ממנו לפוסלה {{ירו&quot;מ-ביאור|קא סלקא דעתין שנתנו לה בלא עדים}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי בון בר חייה}} בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} הוא אינו פוסלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כשאומר שלא כתב גט}}, מי פוסלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אין עדים שמעידים אחרת}}? אמר ליה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בשנתנו}} לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בפני שני עדים}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שראו שזה גט רק הוא טוען שהחליף ונתן לה נייר}}, מכיון שהוחזקה גרושה בפני שנים {{ירו&quot;מ-הדגשה|והייתה מותרת לעולם}} לא הכל ממנו לפוסלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעולם}}. נתן לה גיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אשכחוניה {{ירו&quot;מ-ביאור|ונמצא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|דהוה}} גט {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}פסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתא עובדא קומי רבנין}} כפוניה ויהב לה חורין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואכשרון}}. ולא כן איתמר לא הכל ממנו לפוסלה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה היה צורך בגט אחר}}? תמן לא הוכח פסול, הכא הוכח פסול. כהדא {{אמורא-ירו&quot;מ|חיננא בריה דרבי אסי}} הוה מיסן {{ירו&quot;מ-ביאור|איש מריבה}} וזרק גיטא לאיתתיה {{ירו&quot;מ-ביאור|לאשתו}} אמר לה הרי גיטיך, צווחת ועלון מגירתא {{ירו&quot;מ-ביאור|צעקה ונכנסו השכנות}} חטפיה מינה ויהב לה נייר חלק. אתא עובדא קומי רבנין וחשון {{ירו&quot;מ-הדגשה|שמא היה הראשון גט}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ואסרו אותה עליו שהיה כהן}}. ולא כן אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ייסא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם יצא על אשה שם שגרשה בעלה ו}}נבדק השם ונמצא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהקול יצא}} מפי נשים ומפי קטנים בטל השם {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי כאן השכנות הן מקור השמועה ולמה מקבלים את דבריהם}}? תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיצא לה}} שם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שגרשה בעלה}} לא הוזכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|איך יצא}} השם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתגרשה}}, ברם הכא הוזכר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנתגרשה שנתן לה בעלה}} שם הגט {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר לה הרי זה גיטך}}. ואית דבעי מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הוא עצמו}} אמר גט כשר היה {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיון ד}}צווחת ועלון מגירתא {{ירו&quot;מ-ביאור|צעקה ונכנסו השכנות}} חטפיה מינה ויהב לה נייר חלק. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} בעי כתבו בארץ ישראל וחתמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} והלך ליתנו לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} ולא מצאה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} ובא ומצאה בארץ ישראל {{שוליים|א_יד}}צריך שיאמר לה בפני נכתב ובפני נחתם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|כל הספק של}} רבי ירמיה {{ירו&quot;מ-הדגשה|זה במקרה}} שכתבו בארץ וחתמו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ לארץ}}. אבל נכתב בארץ ישראל ונחתם בארץ ישראל והלך ליתנו לה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחוץ לארץ}} ולא מצאה ובא ומצאה בארץ ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|פשיטא ש}}אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כתב וחתם בארץ ישראל ו}}נתן לה את גיטה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בחצרה שבעכו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהיא חוץ לארץ לעניין גיטין}} ו{{ירו&quot;מ-הדגשה|לאחר מכן פגש אותה בארץ ישראל}} ואמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לה שהגט בחצרה בעכו}} ואמרה תזכה לי חצירי שבעכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|האם השליח צריך לאמר בפני נכתב ונחתם}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כיוון שהגט נמצא בחוץ לארץ}} {{ירו&quot;מ-ביאור|או כיוון שהאשה הזוכה בגט נמצאת בארץ אינו צריך}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חיננא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|חצרה משום ידה}} נעשית כמי שהיתה ידה ארוכה. אילו מי שהיתה ידה ארוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ועמדה בארץ}} והושיטה את ידה ונטלתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחצרה שבעכו}} שמא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אין צריך לאמר}} בפני נכתב ונחתם? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ד_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ד|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מאן אמר דלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|כך ההלכה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם גם השליח וגם האשה בארץ ישראל והושיטה ידה לחוץ לארץ וקיבלה גיטה שאינו צריך לאמר בפני נכתב ונחתם}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי עזרא}} בעי קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} איש ואשה שהיו תפושין בגט, היא אומרת זכיתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגט}} והוא אמר לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|נתתי לה את הגט}}? תפלוגתא דרבי ודרבן שמעון בן גמליאל דאיתפלגון המלוה והלוה שהיו תפושין בשטר, המלוה אומר שלי הוא שאבד ממני והלוה אומר שלי הוא שפרעתיו לך {{שוליים|א_טו}}יתקיים השטר בחותמיו דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דסבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו, וללא קיום השטר אינו שוה כלום אף שהלוה מודה}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבן שמעון בן גמליאל}} אומר יחלוקו {{ירו&quot;מ-ביאור|דסבר מודה בשטר שכתבו אין צריך לקימו, וכיוון ששניהם אוחזים בשטר יחלוקו}}. אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} הכל הולך אחר התפוש {{ירו&quot;מ-הדגשה|במקום חתימת}} העדים {{ירו&quot;מ-ביאור|שזה עיקר קיום השטר}}. מה פליגין כשכתבו לאורך ושניהן תפושין בעדים? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|המשנה שלנו}} דברי הכל היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שניא}} היא. הכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגט ד}}אפילו כולו בידו וחוט אחד בידה {{שוליים|א_טז}}אינו גט, דכתיב ([[דברים כד א|דברים כי תצא כד א]]) ונתן בידה, עד שיהא כולו בידה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} רבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר אפילו מכפר לודים ללוד}} {{ירו&quot;מ-ביאור|עיירות מובלעות בארץ ישראל}}. מתיב {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לרבנן כמא דאית לכון {{שוליים|א_יז}}המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שאין השיירות מצויות ואין העדים מצויין לקיימו}}, אף אנא אית לי המביא ממדינה למדינה בארץ ישראל צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שאין השיירות מצויות ואין העדים מצויין לקיימו ולמה אין אתם מודים לי בזה}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר זבדי}} מעשה באחד שהביא את הגט {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהנמל}} של קיסרין אתא עובדא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו צריך אתה לומר}} בפני נכתב ובפני נחתם. ואין {{ירו&quot;מ-הדגשה|הנמל}} של קיסרין כקיסרין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} ספינה מפרשת {{ירו&quot;מ-ביאור|מפליגה}} היתה {{ירו&quot;מ-ביאור|שבא נכתב ונחתם הגט}}. ותני כן המביא גט מן הספינה כמביא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מחוץ לארץ}} וצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} רבן שמעון בן גמליאל אומר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו מהגמוניא להגמוניא}}. היתה הגמונייא אחת ונעשית שתים אינו {{ירו&quot;מ-הדגשה|צריך לומר}} בפני נכתב ובפני נחתם, וכן שתים ונעשו אחת.&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ב|ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ב]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ב&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{תנא-ירו&quot;מ|רבי יהודה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר מרקם ולמזרח ורקם כמזרח, מאשקלון ולדרום ואשקלון כדרום, מעכו ולצפון ועכו כצפון. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}} אומר עכו כארץ ישראל לגיטין.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר לציפורייא {{ירו&quot;מ-ביאור|לאנשי ציפורי}} אתון אמרין בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חנינה}} אף המביא מבבל לכאן {{שוליים|א_יח}}אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי שבני בבל בקיאים לשמה ושיירות מצויות}}, ואני אומר שהוא צריך דהיא מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} אומר&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ד א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ד ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ה_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר גיטין ה.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ה]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ה|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימא חלוקין על רבי יהודה {{ירו&quot;מ-ביאור|בר עילאי}} שאין רקם כמזרח, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל כל המחלוקת רק על מקומות הצמודים לארץ ישראל כמו רקם האם מצאנו שחכמים חלקו עליו גם כ}}שמביא {{ירו&quot;מ-הדגשה|גט}} מבבל לכאן? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} אמר עשינו עצמינו כארץ ישראל לגיטין {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי שכולם בקיאים שצריך לכתוב את הגט לשמה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם}}. ושמואל {{ירו&quot;מ-ביאור|בר אבא בר אבא}} אמר אפילו משכונה לשכונה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בבבל צריך לאמר}}. בעא קומי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|את הקושיא שהקשה}} רבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאנשי ציפורי}}. בעי {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} מיחזור ביה {{ירו&quot;מ-ביאור|רצה רב לחזור בו}} אמר ליה כהנא ומה נעשה לראשונות שנישאו? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}} ומה בידך {{ירו&quot;מ-הדגשה|לחשוש הרי אם יבא הבעל לערער יתקיים הגט בחותמיו}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}רב כהנא סבר כהדא דרבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|שצריך לאמר בפני נכתב ובפני נחתם בזמן נתינת הגט וכל שלא עשה כן אפילו אם לא ערער הבעל הגט פסול ואם נישאה בו תצא והולד ממזר}}, דתני המביא גט ממדינת הים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} נכתב לפניו ולא נחתם לפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ונשאה בו}} תצא בשלשה עשר דבר דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שתצא מזה ומזה, וצריכה גט מזה ומזה, ואין לה לא כתובה, ולא פירות, ולא מזונות, ולא בלאות, לא על זה ולא על זה, אם נטלה מזה ומזה תחזיר, והולד ממזר מזה ומזה, ולא זה וזה מטמאין לה, ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה. היתה בת ישראל נפסלת מהכהונה. בת לוי מן המעשר. בת כהן מן התרומה. ואין יורשין של זה ויורשין של זה יורשים כתובתה. ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין}}. אבל חכמים לא הודו לדבר. הכל מודין שאם {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם אפילו במקום ש}}לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|חייבים והלכה ונשאה בגט זה ואחר כך}} {{שוליים|א_יט}}בא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הבעל}} ועירר עררו בטל. עד כדון כשעירר משנישאת, עירר עד שלא נישאת ונישאת {{ירו&quot;מ-הדגשה|מהו}}? נישמעינה מן הדא מעשה באחד שהביא את הגט לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}} מניין את? אמר ליה מכפר סמיי שבתחום עכו. אמר ליה אף את צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדי שאם יבא הבעל ויערער לא}} תזקק לעדים. וכשיצא אמר לו {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אילעאי}} רבי והלא כפר סמיי מארץ ישראל היא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}קרובה לציפורין יותר מעכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה הצרכתה אותו לאמר בפני נכתב ובפני נחתם}}? אמר ליה הואיל ויצא המעשה בהיתר יצא. מהו הואיל ויצא המעשה בהיתר יצא? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} שאם {{ירו&quot;מ-הדגשה|י}}בא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הבעל}} ועירר עררו בטל. אילו המביא מארץ ישראל לארץ ישראל שמא הוא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר}} רבי ישמעאל {{ירו&quot;מ-ביאור|בן אלישע}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאם אמר בפני נכתב ובפני נחתם אין הבעל יכול לערער כמו המביא גט ממדינת}} הים {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכמו שהמביא גט ממדינת}} הים {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואמר בפני נכתב ובפני נחתם שוב אין הבעל יכול לערער בין קדם שתנשא בין אחר שתנשא אף המביא ממקום למקום בארץ ישראל ואמר בפני נכתב ובפני נחתם אין הבעל יכול לערער}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}לא שנייה הוא ערר משנישאת, הוא ערר עד שלא נישאת ונישאת. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|אומר עכו כארץ ישראל לגיטין אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אדא בר עתליי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} הלכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שעכו כארץ ישראל}} לגיטין. והוה {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} מסתכל ביה אמר ליה למה את מסתכל בי {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי נאמר ש}}הלכה כמי שהוא מיקל בדברי סופרין {{ירו&quot;מ-הדגשה|והחיוב לאמר בפני נכתב ובפני נחתם זה מדברי ספרים והוא}} סברין מימר {{ירו&quot;מ-הדגשה|הני מלי}} ביחיד אצל יחיד אבל ביחיד אצל חכמים לא, והכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו}} יחיד אצל חכמים {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי חולקים חכמים על}} רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא היה צריך לפסוק כמותו אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} אמר&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ה_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ה|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} {{שוליים|א_כ}}המוכר עבדו לעכו יצא לחירות. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ישמעאל אבוה דרבי יודן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} ואפילו מעכו לעכו. ואתייא כיי דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אמי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן נתן}} מן תרין עובדוי דרבי אנן ילפין {{ירו&quot;מ-ביאור|משני מעשים של רבי נלמד}} דעכו יש בה ארץ ישראל ויש בה חוץ לארץ {{ירו&quot;מ-ביאור|ראיה שחלק מעכו כארץ ישראל}}. דרבי הוה בעכו חמתון {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה אותם}} אכלון פיתה נקייה, אמר לון מה אתון לתין {{ירו&quot;מ-הדגשה|את החיטים הרי אתם מכשירים את התבואה וכשאתם מוסרים אותה לטוחן הגוי הוא יטמא אותה ואסור לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל}}? אמרו ליה תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו {{שוליים|א_כא}}על מי ביצים שאינן מכשירין ואנן שלקן ביעין {{ירו&quot;מ-ביאור|ביצים}} ולתין במיהון. סברין מימר מי שלק של ביצים ולא אמר אלא של ביצים עצמן. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}} מאותה שעה גזרו {{שוליים|א_כב}}שלא יהא תלמיד מורה הורייה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונה}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חונא}} אמר תלמיד שהורה אפילו כהלכה אין הורייתו הורייה. תני {{שוליים|א_כג}}תלמיד שהורה הלכה לפני רבו חייב מיתה. תני בשם {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לא מתו נדב ואביהוא אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|על ידי}} שהורו הלכה לפני משה רבן. מעשה בתלמיד אחד שהורה לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} רבו, אמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי אליעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} לאימא שלום אשתו אינו מוציא שבתו, ולא יצאה שבתו עד שמת. אמרו לו תלמידיו רבי נביא אתה? אמר להן לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך אני מקובל שכל תלמיד שמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. תני {{שוליים|א_כד}}אסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כמחנה ישראל. ומה טעם? {{ירו&quot;מ-הדגשה|דכתיב}} ([[במדבר לג מט|במדבר לג מט]]) ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב. וכמה הן שנים עשר מיל כמחנה ישראל? כהדא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי תנחום בר ירמיה}} הוה בחפר והוה שאלון ליה והוא מורה, אמר ליה ולא כן אולפן {{ירו&quot;מ-ביאור|למדנו}} רבי שאסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כמחנה ישראל והא {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} רבך יתיב בציפורין? אמר לון ייתי עלי דלא ידעית מן ההיא שעתא לא אורי. {{ירו&quot;מ-ביאור|וראיה שחלק מעכו כחוץ לארץ}} רבי הוה בעכו חמא {{ירו&quot;מ-ביאור|ראה}} חד בר נש מכיפתא ולעיל, אמר ליה לית את בריה דפלן כהנא ולא הוה אבוך כהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה אתה יוצא מתחום}} ארץ ישראל? אמר ליה עיניו של אבא היו גבוהות ונשא אשה שאינה הוגנת לו וחילל אותו האיש. עיירות שבתחום ציפורין הסמוכות לעכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}עיירות שבתחום עכו הסמוכות לציפורין מה את עבד לון כעכו {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} כציפורין?&lt;br&gt;

==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ג|ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ג]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ג&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
{{שוליים|א_כה}}המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם. אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו. {{שוליים|א_כו}}המביא גט ממדינת הים ואינו יכול שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם, אם יש עליו עדים מתקיים בחותמיו. {{שוליים|א_כז}}אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים שוין במוליך ובמביא {{ירו&quot;מ-ביאור|שצריך שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם}}. זו אחד מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ה א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ה ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ו_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר גיטין ו.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ו]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ו|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו}} מי עירר? {{אמורא-ירו&quot;מ|רב חסדא}} אמר {{שוליים|א_כח}}הבעל עירר {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל אם באו שני עדים ואמרו שהגט פסול, לא יועיל קיום דהוי תרי ותרי ותשאר בחזקתה שהיא אשת איש}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אמר הלקוחות עוררין שלא תיטרף מידן {{ירו&quot;מ-הדגשה|לתשלום כתובתה}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} בעי עד כדון {{ירו&quot;מ-הדגשה|קיום מועיל}} בערר שחוץ לגופו {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון שאמר שלא כתב את הגט}}, {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל האם קיום מועיל גם ב}}ערר שבגופו {{ירו&quot;מ-ביאור|כגון אם אמר שהגט נכתב במחובר לקרקע או שלא לשמו}}? תפלוגתא דרבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ורבנין דתמן {{ירו&quot;מ-ביאור|שלמדנו שם}} {{ירו&quot;מ-ביאור| (כתובות י ב)}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ראובן אוכל שדה בחזקת שהיא שלו, והביא שמעון עדים שמת אביו מתוכה, מפקין לה מראובן ומחזירין ליה לשמעון. חזר ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה, אמר רב נחמן בר יעקב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אנא אפיקתיה}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אני הוצאתי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|מראובן, ואנא מחזיר ליה לראובן. רבנין דהכא סברין כן. רבנין דתמן אמרין, משעה שיצאת, בעדות ברורה יצאת ואף שהביא עדים שעדי שמעון שיקרו, לא מוצאים מידו עד שיביא עדים שהקרקע שלו. אמר רבי יוסי בר זבידא מודו}} רבנין דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאילו משעה ראשונה שנים אומרים מת אביו מתוכה ושנים אומרים לא מת מתוכה שהשדה בחזקת ראובן דאוקי תרי בהדי תרי והשדה נשארת ביד המחזיק אמר}} רבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ותני כן שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת לא תינשא ואם נישאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה לא תינשא ואם נישאת תצא}} תמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לא שנייא היא מיתה היא גירושין לא תינשא ואם נישאת לא תצא על דעתיה}} דרבנין דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|ניחא שהשוו מדותיהם היא מיתה היא גירושין על דעתיה}} דרבנן דהכא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|מיתה מה}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|גירושין}}}} {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי זעירא אמר לה סתם, רבי חייה אמרה בשם רבי יוחנן בר נפחא הדעת מכרעת בעידי מיתה שודאי האשה תבדוק ולא תסמוך רק על העדים מאחר שאילו יבוא הוא מכחיש אבל בגרושין אם יבא הבעל ויטען שלא גרש יכולה היא לטעון שכן גרש דכיוון שיש עדים מעיזה פניה אמר חזקיה}} רבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|כדעתין כמו}} דרבנן דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרי בשעה שיצאה השדה מראובן בעידות ברורה יצאה שהרי הייתה רק עדות אחת כן}} רבנין דתמן {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרין בשעה שניסית בעידות ברורה נישאת}}}} על דעתיה דרבנין דתמן לא שנייה הוא ערר שחוץ לגופו, הוא ערר שבגופו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכיוון שבשעה שניסית בעידות ברורה נישאת}} {{ירו&quot;מ-ביאור|שהוכשר הגט על ידי העדים הראשונים}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אפילו מאה עדים ש}}יבואו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אחר כך אינם יכולים לפוסלו}}. על דעתיה דרבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} ערר שחוץ לגופו עררו בטל, וערר שבגופו עררו קיים {{ירו&quot;מ-הדגשה|דאוקי תרי בהדי תרי והאשה נשארת בחזקתה תנן המביא גט ממדינת הים ואינו יכול שיאמר בפני נכתב ובפני נתחתם אם יש עליו עדים מתקיים בחותמיו}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}תני {{ירו&quot;מ-הדגשה|כן}} המביא גט ממדינת הים ולא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו, הרי מחזירו למקומו {{ירו&quot;מ-ביאור|ששם מכירים העדים}} ועושה עליו בית דין ומקיימו בחותמיו ואינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח {{ירו&quot;מ-הדגשה|בית דין}} אני.&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ו_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ו|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}
==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ד|ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ד]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ד&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
כל {{שוליים|א_כט}}גט שיש עליו עד כותי {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי הדעה שהם גרי אמת, אף על פי כן פסול לפי שהם חשודים לשקר}} פסול, חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. מעשה שהביאו לפני {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} לכפר עותני גט אשה והיו עידיו עידי כותים והכשירו. {{שוליים|א_ל}}כל השטרות העולין בערכאות של גוים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על}} פי שחותמיהן גוים כשירין {{ירו&quot;מ-ביאור|לא משום עדות אלא משום ראיה, דלא מרע נפשיהו}}, חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אומר כולן כשירין {{ירו&quot;מ-ביאור|דעדי מסירה כרתי והם ישראל}}, לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט {{ירו&quot;מ-ביאור|שבשטרי ממון הם חשודים לשקר וגזרו שטרי גיטין אטו שטרי ממונות}}.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן כל גט שיש עליו}} עד {{ירו&quot;מ-הדגשה|כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים}} על הממון נחשדו {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכותים}} ועל הממון נפסלו, לא נחשדו על העריות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} לא נפסלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|בגיטין}}. ועדי נפשות כעדי עריות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהכותים כשרים}}. מעתה {{ירו&quot;מ-הדגשה|למה אמרה המשנה שגט כשר רק בעד אחד}} כותי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אבל בשנים פסול}}? שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. מעתה אפילו כותי אחד יהא פסול? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} תיפתר {{שוליים|א_לא}}שחתם ישראל בסוף {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם לא היה יודע באותו כותי שבקיא בדקדוקי גיטין לא היה חותם אחריו}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אתייא כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא כנגד זה, ברם כמאן דאמר אין עדים חותמין {{שוליים|א_לב}}אלא זה בפני זה אפילו חתם כותי בסוף כשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי הישראל יודע מי נמצא עימו בחדר ולא היה חותם אם}} לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|היה מכיר שכותי זה בקיא}}. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ו א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ו ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ז_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר גיטין ז.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ז]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ז|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתייא כמאן דאמר אין העדים חותמין אלא זה בפני זה, ברם כמאן דאמר עדים חותמין זה שלא בפני זה אפילו חתם ישראל בסוף פסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחוששים שמא הניח מקום למי שזקן ממנו ולא ידע שי}}חתום {{ירו&quot;מ-הדגשה|כותי}}. שטר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שנחתם}} בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים {{שוליים|א_לג}}כשר ותתקיים העדות בשאר. ויעשה כהרחק עדות ויהא פסול {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהרי אסור שיהיה מרווח שתי שורות בין השטר לחתימות העדים}}. לית יכיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|למימר הכי}}, דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יסא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אסי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי ירמיה}} עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות, שלא באו אלא להכשירו של גט {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם היה מרווח שתי שורות בין הגט לחתימות, השטר פסול כיוון שאפשר לזייף ולהוסיף בו תנאים. לכן, ממלאים את המרווח אפילו בחתימות עדים פסולים כדי להכשירו}}. כותים משום מה הן פסולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבא בקהל אפילו אם ירצו להתגייר}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} משום {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם}} גירי אריות {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולא התגיירו באמת}}. וקשיא אילו מי שלא נתגייר לשום שמים וחזר ונתגייר לשום שמים {{שוליים|א_לד}}שמא אין מקבלין אותו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה הכותים פסולים אפילו אם יחזרו ויתגירו לשם שמים אמר}} רבי יוחנן {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אלעזר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן פדת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הכותים כשהיה להם דין של גויים נשאו נשים מישראל ולכן אף אם יתגיירו כבר הם פסולים}} משום {{ירו&quot;מ-ביאור|לפי הדעה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|נכרי}} ועבד הבא על בת ישראל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ש}}הוולד ממזר. והאמר {{תנא-ירו&quot;מ|רבי עקיבה}} גירי צדק הן {{ירו&quot;מ-הדגשה|מתחילתם אלא}} על שם שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות {{ירו&quot;מ-ביאור|והסיבה שהם נהגו כך}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שהם דורשים מהפסוק לא תהיה}} אשת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המת החוצה לאיש זר שרק}} ארוסה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיא עדין בחוץ ולא נכנסה לביתו בנישואין לא תהיה לאיש זר}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ולרבי עקיבא בן יוסף יש ממזר מחייבי לאוים}}. והא רבנין אמרין {{שוליים|א_לה}}אין ממזר ביבמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|והלכה כמותם אלא}} על שם שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין {{ירו&quot;מ-הדגשה|וכיוון שהגיטין שלהם פסולים יש בהם הרבה ממזרים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}הא {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} מכשיר בגיטיהן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן מעשה שהביאו לפני}} רבן גמליאל {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכפר עותני גט אשה והיו}} עידיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|עידי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כותים והכשירו אלא אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אידי}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} על שנתערבו בהם כהני במות {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהיו מהפסולים לבא בקהל דכתיב}} ([[מלכים א יב לא|מלכים א יב לא]]) ויעש כהנים מקצת העם. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} מן הקוצים שבעם ומן הפסולת שבעם {{ירו&quot;מ-ביאור|ממזרים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן כל השטרות העולין בערכאות של גוים אף על פי שחותמיהן גוים כשירין חוץ מגיטי נשים ושיחרורי עבדים למה שטרי ממון שנעשו בערכאות של גויים כשרים}}? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אחא}} קול יוצא בארכיים. מעתה אפילו {{ירו&quot;מ-הדגשה|גיטי נשים ושחרורי עבדים יהיה כשר}}? שהיה הוא {{ירו&quot;מ-ביאור|תנא קמא}} אומר שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין. והא {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} מכשיר בגיטיהן {{ירו&quot;מ-ביאור|האם הוא סובר שהם בקיאין}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} אתייא דרבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} כרבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}}, כמה דרבי אליעזר {{ירו&quot;מ-ביאור|בן הורקנוס}} אמר {{שוליים|א_לו}}אף על פי שאין עליו עדים כשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עדי {{ירו&quot;מ-הדגשה|מסירה כרתי}}, כן {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} אמר אף על פי שאין עליו עדים כשר {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}עדי {{ירו&quot;מ-הדגשה|מסירה כרתי}}. מעתה אפילו נעשה בהדיוט {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולמה}} רבי שמעון {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יוחאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}כשיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|רק ב}}נעשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|בארכאות לכן}} הוי צורכא לההוא דאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יעקב בר אחא}} קול יוצא&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ז_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ז|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} בארכיים {{ירו&quot;מ-ביאור|דכיוון שהם מומחים לא מרעי נפשייהו. אבל בבתי דין של הדיטות כיוון שבשטרי ממון הם חשודים לשקר, גזרו אף על שטרי גיטין}}. שטר יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי גוים. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוסי}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר זבידא}} אומר איתפלגון {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} וריש לקיש, חד אמר פסול וחד אמר כשר. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבהו}} מפרש {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} אמר פסול, וריש לקיש אמר כשר. ומה טעמא דריש לקיש שלא להפסיד לישראל ממון {{ירו&quot;מ-ביאור|שאם נפסול את השטר, יפסיד המלוה את הכסף שנתן}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה הועלתה הרי אם לא תפסול את השטר}} ואפילו דלית {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} מפסיד לדין {{ירו&quot;מ-ביאור|למלוה}} מפסיד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אתה}} לדין {{ירו&quot;מ-ביאור|ללוה}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יודן}} אלא כדי שלא לנעול את הדלת לפני בני אדם שלמחר הוא מבקש ללות והוא אינו מוצא {{ירו&quot;מ-ביאור|שכיוון שאינו מוצא אלא עדים גויים וארכאות גויים נמנע ולא מלוה}}. &lt;br&gt;
==[[#ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ה|ירושלמי גיטין, פרק א, הלכה ה]]==
&lt;span id=&quot;ירושלמי_מאיר_גיטין_א_ה&quot;&gt;
&lt;strong&gt;מתני':&lt;/strong&gt;
האומר תן גט זה לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי, אם רצה להחזיר בשניהן יחזיר דברי {{תנא-ירו&quot;מ|רבי מאיר}}. וחכמים אומרים {{שוליים|א_לז}}בגיטי נשים {{שוליים|א_לח}}אבל לא בשיחרורי עבדים {{שוליים|א_לט}}לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו {{ירו&quot;מ-ביאור|ולעבד זה רק זכות שאף מזונות אין האדון חייב לו}}. שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי {{ירו&quot;מ-ביאור|אבל לאשה הגט זה חובה. שהרי מפסיד אותה מזונות שהבעל חייב לה שהרי אם הוא רוצה}} ושלא לזון את אשתו אינו רשאי. אמר להן והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו? אמרו לו {{ירו&quot;מ-ביאור|אין העבד אוכל תרומה מפני זכותו אלא}} מפני שהוא קניינו {{ירו&quot;מ-ביאור|של האדון, ואם ירצה האדון יכול למכרו לישראל ולאסור אותו בתרומה}}. {{שוליים|א_מ}}האומר תן גט זה לאשתי {{שוליים|א_מא}}ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יינתנו לאחר מיתה. {{שוליים|א_מב}}תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה.&lt;br&gt;&lt;strong&gt;גמ':&lt;/strong&gt; {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן האומר תן גט}} זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לאשתי ושטר שיחרור}} זה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לעבדי אם רצה להחזיר בשניהן יחזיר דברי}} רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשיחרורי עבדים}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}כל אתר את אמר תן כהולך {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין המקבל זוכה עד שיגיע לידיו}}, והכא את אמר תן כזכה {{ירו&quot;מ-ביאור|שהרי לחכמים בגט שיחרור אינו יכול לחזור בו. ואם לא היה צד חובה לאשה להתגרש ולעבד להשתחרר, כולם היו מודים שהם זכו אף שאמר תן. אלא במקום תן צריך לגרוס זכה}}. כיני מתניתא {{ירו&quot;מ-ביאור|כך כוונת המשנה}} האומר זכה גט זה לאשתי {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} זכה שטר שיחרור זה לעבדי. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואף}} לשון מתניתא אמרה כן {{ירו&quot;מ-הדגשה|דתנן}} לפי שזכין לו לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו {{ירו&quot;מ-הדגשה|משמע שאכן המשנה דיברה באומר זכה}}. רבי מאיר אומר חובה הוא בין לזה בין לזה, ורבנין אמרין זכות הוא לעבד וחובה היא לאשה. {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חייה בר אבא}} אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בעי {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם זו כל הסיבה להבדל}} בין {{ירו&quot;מ-הדגשה|עבד לאשה}} הגע עצמך שהיה עבדו של קצין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שחי ברווח וכבוד}} הרי חובה הוא לעבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|להשתחרר}}. חברייא אמרי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} בעי הגע עצמך שהיתה אשתו של מוכי שחין {{ירו&quot;מ-הדגשה|שודאי היא מעוניינת בגט}} הוי זכות הוא לאשה {{ירו&quot;מ-הדגשה|להתגרש אלא}} לית לך {{ירו&quot;מ-ביאור|הסבר למה השיחרור חל והגט לא}} אלא כהדא אילו המוכר את עבדו שלא מדעתו שמא אינו מכור {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שלא צריך את ידיעתו לכן יכול גם לשחררו על ידי זיכוי לאחר בלי ידיעתו}} &lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ז א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ז ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ח_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר גיטין ח.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ח]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ח|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} והמגרש את אשתו שלא מדעתה שמא מגורשת היא {{ירו&quot;מ-ביאור|וכיוון שחייב את ידיעתה, לא יכול לזכות לה גט על ידי אחר}}. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן אמר להן}} רבי מאיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|והרי}} הוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|פוסל את עבדו מן התרומה וזה חובה}} לעבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמרו לו}} מפני שהוא קניינו. {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}הו {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני}} שהוא קניינו? אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|מה שאוכל העבד בתרומה אינו מפני זכות שלו}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|מפני זכותו של האדון}} {{ירו&quot;מ-ביאור|כהן}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיכול להאכילו תרומה מפני}} שהוא {{ירו&quot;מ-הדגשה|קנינו}} {{ירו&quot;מ-ביאור|ואם ירצה האדון יכול למכרו לישראל בפרוטה והוא פוסלו מן התרומה אפילו אם יברח}}. {{שוליים|א_מג}}האומר טובי עבדי עשיתיו בן חורין, עושה אני אותו בן חורין הרי זה בן חורין זכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} רבי אינייא בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי יוחנן}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בר נפחא}} {{שוליים|א_מד}}ובלבד {{ירו&quot;מ-הדגשה|שיכתוב כך}} בשטר. {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואם כתב}} יעשה בן חורין {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר זכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שודאי כוונתו שיעשה בן חורין בשטר זה}}, וחכמים אומרים לא זכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפי שאין כוונתו}} אלא {{ירו&quot;מ-הדגשה|הבטחה שבעתיד יעשה אותו בן חורין}}. תנו שטר שיחרור זה לעבדי ומת {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר לא זכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאין גט}} לאחר מיתה, וחכמים אומרים זכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}כופין את היורשין {{ירו&quot;מ-הדגשה|לשחררו שמצוה}} לקיים דברי המת. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בסתם חלוקין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}מה אנן קיימין אם באומר שחררו אף רבי מודה, אם באומר כתבו ותנו אף רבנין מודו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שלא התכוון אלא לשחררו בשטר ואין שטר לאחר מיתה}}. אלא כן אנן קיימין באומר תנו, רבי אומר האומר תנו כאומר כתבו ותנו {{ירו&quot;מ-ביאור|ואין שטר לאחר מיתה}}, ורבנין אמרין האומר תנו כאומר שחררו. האומר ינתנו כל נכסיו לפלוני {{ירו&quot;מ-הדגשה|והיה אותו פלוני}} כהן והיו שם עבדים {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף על פי}} שאמר אי איפשי בהן {{שוליים|א_מה}}הרי אילו אוכלין בתרומה. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן גמליאל}} אומר מכיון שאמר אי איפשי בהן זכו בהן היורשין. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי זעירא}} בסתם חלוקין מה אנן קיימין אם בשקיבל עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|את העבדים}} משעה ראשונה אף {{תנא-ירו&quot;מ|רבן גמליאל}} {{ירו&quot;מ-ביאור|דיבנה}} מודה&lt;br&gt;&lt;br&gt; &lt;span id=&quot;דף_ח_ב&quot;&gt; &lt;/span&gt; {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ח|ב|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אם בשלא קיבל עליו משעה ראשונה אף רבנן מודו. אלא כן אנן קיימין בסתם {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבתחילה שתק ולבסוף אמר אי אפשי}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי}} אומר לית בר נש אמר אי איפשי אלא מכיון שקיבל עליו {{ירו&quot;מ-הדגשה|ואחר שהגיעו לידו אינו יכול לסלק עצמו מהם}}. {{תנא-ירו&quot;מ|רבי שמעון בן גמליאל}} אומר מכיון שאמר אי איפשי הוכיח סופו על תחילתו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר}} מתחילה {{ירו&quot;מ-הדגשה|קדם שהגיעו לידו לא רצה לזכות בהם}}. {{שוליים|א_מו}}האומר תן מנה זה לפלוני שאני חייב לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} {{שוליים|א_מז}}הולך מנה זה לפלוני בפקדון שיש לו בידי אם רצה להחזיר לא יחזיר {{ירו&quot;מ-הדגשה|שכבר זכה למקבל אבל אף על פי שזכה המקבל מכל מקום המשלח}} חייב באחריותו עד שיקבל אותו האיש את שלו. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אילא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אילעא}} {{שוליים|א_מח}}המתנה כחוב {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן}} האומר תן מנה זה לפלוני, הולך מנה זה לפלוני, תן שטר זה מתנה לפלוני, הולך שטר זה מתנה לפלוני אם רצה להחזיר לא יחזיר. {{שוליים|א_מט}}הלך ומצאו שמת יחזיר למשלח, ואם מת {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}משלח יתן ליורשיו. זכה מנה זה לפלוני, קבל מנה זה לפלוני, זכה שטר זה מתנה לפלוני קבל שטר זה מתנה לפלוני אם רצה להחזיר לא יחזיר. הלך ומצאו שמת יתן ליורשיו {{ירו&quot;מ-הדגשה|של מקבל}}. ואם {{ירו&quot;מ-הדגשה|התברר שכבר}} מת {{ירו&quot;מ-הדגשה|המקבל קדם שאמר המשלח}} זכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|לפלוני}} יחזיר למשלח שאין אדם זוכה {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}כתב לאחר מיתה. מי שאמר מנה זה לפלוני {{שוליים|א_נ}}טול מנה זה לפלוני יהא מנה זה לפלוני בידך אם רצה להחזיר לא יחזיר. והדין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ד}}זכה לחבריה {{שוליים|א_נא}}לא יכיל {{ירו&quot;מ-הדגשה|ל}}חזור ביה. דלמא {{ירו&quot;מ-ביאור|את זה מספרים}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי דוסתאי בי רבי ינאי}} ורבי יוסי בן כיפר נחתון {{ירו&quot;מ-הדגשה|לבבל}} מיגבי {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוב}} לחבריה {{ירו&quot;מ-הדגשה|מ}}תמן {{ירו&quot;מ-ביאור|ירדו לבבל לגבות חוב עבור בני הישיבה משם}} ואיתאמרת עליהון לישן ביש {{ירו&quot;מ-הדגשה|שאינם נאמנים}} אתון בעיי מיפקא מיניה {{ירו&quot;מ-ביאור|באו ורצו להוציא מהם את הכסף}} אמרין לון כבר זכינן אמרין לון אנן בעי תקימינון טבאת {{ירו&quot;מ-ביאור|אנו רוצים שתקבלו אחריות}} אמרין לון שומר חנם אנחנו&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ח א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ח ב}} {{סוף}} &lt;span id=&quot;דף_ט_א&quot;&gt; &lt;/span&gt; [[File:ירושלמי מאיר גיטין ט.ogg|thumb|ירושלמי מאיר גיטין ט]] {{תחילת עמוד-ירו&quot;מ|גיטין|ט|א|משה לונץ=|שדה יהושע=|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}} אתון לגבי {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי דוסתאי בי רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|להכריח אותו שיחזיר את הכסף}} אמר לון ההנו כולה {{ירו&quot;מ-ביאור|כל הכסף אצל רבי יוסי בן כיפר}} נסבין לרבי יוסי בן כיפר ופטרוי {{ירו&quot;מ-ביאור|הכוהו}} ואפקון מיניה {{ירו&quot;מ-ביאור|והוציאו ממנו}}. כד סלקון להכא אתא לגבי אבוי {{ירו&quot;מ-ביאור|רבי ינאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}} לית את חמי מה עבד לי ברך {{ירו&quot;מ-ביאור| כשעלו לארץ ישראל בא רבי יוסי לגבי רבי ינאי ואמר לו ראה מה שעשה לי בנך}}? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}} מה עבד לך? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}} אילו אשוויי עמי {{ירו&quot;מ-ביאור|בדעה אחת}} לא הוון מפקין מינן כלום. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו לבריה}} למה עבדת כן? {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר לו}} ראיתי אותן בית דין שוה {{ירו&quot;מ-ביאור|שכולם בדעה אחת}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|הן אמה}} וכובעיהן אמה ומדברין מחציים {{ירו&quot;מ-ביאור|קולם עבה}} ויוסי אחי כפות ורצועה עולה ויורדת ואמרית שמא דוסתאי אחר יש לאבא. אמר {{ירו&quot;מ-הדגשה|לו אם כך טוב עשיתה שהחזרתה להם את הכסף}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חגיי}} {{שוליים|א_נב}}הדא דתימר {{ירו&quot;מ-ביאור|שטוב עשה שהחזיר להם את הכסף}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ב}}הוא דלא יכיל מיקמה {{ירו&quot;מ-הדגשה|עליהם}} טבאות {{ירו&quot;מ-ביאור|שאינו יכול להתנגד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|שהם אנשים קשים}}, ברם {{ירו&quot;מ-הדגשה|ה}}הוא דיכיל מיקמה טבאות {{ירו&quot;מ-ביאור|מי שיכול}} {{ירו&quot;מ-ביאור|להתנגד}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|אם החזיר פושע הוא וחייב לשלם}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}מיפק לון מן הדא ויתנון לדין {{ירו&quot;מ-ביאור|מוציאים מהשליח ונותנים למקבל}}. {{שוליים|א_נג}}דין דמחל שטר {{ירו&quot;מ-הדגשה|חוב}} לחבריה {{ירו&quot;מ-ביאור|שחברו חייב לו}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי חיננא}} ורבי מנא {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} חד אמר מחל וחרנה אמר לא מחל עד דמסר ליה שטרא. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} תן מנה זה לפלוני ומת {{שוליים|א_נד}}אם רצו היורשין לעכב אינן יכולין {{ירו&quot;מ-הדגשה|ו}}אין צריך לומר באומר זכה לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} התקבל לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבלשון זו ודאי}} {{ירו&quot;מ-הדגשה|כ}}בר {{ירו&quot;מ-הדגשה|זכה משעה ראשונה ולא יכולים היורשים לעכב}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבא בר ממל}} {{שוליים|א_נה}}בשכיב מרע היא מתניתא. אם בשכיב מרע בהדא {{ירו&quot;מ-הדגשה|שייך לאמר}} אין צריך לומר זכה לו התקבל לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|הרי בשכיב מרע כל הלשונות טובים באותה מידה שדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי}}. אמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי מנא}} {{ירו&quot;מ-ביאור|בן יונה}} קיימתיה מדאמר {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר רב הונא}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רב}} {{ירו&quot;מ-ביאור|אבא בר אייבו}} {{שוליים|א_נו}}עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן {{שוליים|א_נז}}והוא שמת מאותו חולי הא אם הבריא לא {{ירו&quot;מ-הדגשה|לכן אמר}} אין צריך לומר באומר זכה לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|או}} התקבל לו {{ירו&quot;מ-הדגשה|שבלשונות}} אלו {{ירו&quot;מ-הדגשה|אף אם הבריא}} זכה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|תנן}} תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה. {{ירו&quot;מ-הדגשה|אמר}} {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבין}} בשם {{אמורא-ירו&quot;מ|רבי אבא בר ממל}} בשכיב מרע היא מתניתא {{ירו&quot;מ-הדגשה|ולכן יתנו לאחר מיתה אבל בריא שאמר תנו ומת לא יתנו לאחר מיתה מכיון שכשאומר תנו}} הרי זה כמי שאמר הולך.&lt;br&gt;&lt;br&gt; {{תיבה נגללת}} עין משפט ונר מצוה {{ש}} [ע&quot;א] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ט א}} {{ש}} [ע&quot;ב] {{ש}} {{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק א|ט ב}} {{סוף}} &lt;strong&gt;הדרן עלך פרק המביא קמא&lt;/strong&gt;&lt;br&gt;</text>
      <sha1>er9ptfw7i0sryefetwwqvqvvpoz5imz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/תיקון חצות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1716355</id>
    <revision>
      <id>3025231</id>
      <parentid>3023837</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:15:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30524" sha1="cu72v57g0avzw2cjx4xsy88851nyy25" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון חצות=
==תקון רחל==
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזׇכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קׇדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַמּוּ׃ אַל תִּזְכׇּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עׇזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃

{{ממס1|איכה ה}}
זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ, הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ׃ נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנׇכְרִים׃ יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת׃ מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ׃ עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ׃ מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד, אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם׃ אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, וַאֲנַחְנוּ עֲוֺנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ׃ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם׃ בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר׃ עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ, מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב׃ נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ, בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה׃ שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ, פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ׃ בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ, וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָלוּ׃ זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם׃ שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ׃ נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ׃ עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ׃ עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ׃ אַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר׃ לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד׃ {{ק|'''הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃'''}}

{{ממס1|ישעיהו סג#סג טו|ישעיהו סג טו-יח}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קׇדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃ כִּי אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ, אַתָּה יְיָ אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ׃ לָמָּה תַתְעֵנוּ יְיָ מִדְּרָכֶיךָ, תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ, שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃ לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קׇדְשֶׁךָ צָרֵינוּ, בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶךָ׃

{{ממס1|ישעיהו סד#סד ז|ישעיהו סד ז-יא}}
וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃ אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֺן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃ עָרֵי קׇדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר, צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלַ͏יִם שְׁמָמָה׃ בֵּית קׇדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכׇל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחׇרְבָּה׃ הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃

{{ממס1|ישעיהו סב#סב ו|ישעיהו סב ו-ט}}
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏יִם הִפְקַדְתִּי שֹמְרִים, כׇּל הַיּוֹם וְכׇל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ, הַמַּזְכִּרִים אֶת יְיָ, אַל דֳּמִי לָכֶם׃ וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ, עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ׃ נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ, וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ׃ כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת יְיָ, וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קׇדְשִי׃

{{רקע אפור}}
{{הור|יש מוסיפים כאן:}}

{{ממס1|ירמיהו יד#יד יט|ירמיהו יד יט-כא}}
הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה, אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא, קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה׃ יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵינוּ, כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃ אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃

כֹּה אָמַר יְיָ, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא יד}}

יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאָג, וּמִמְּעוֹן קׇדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו כה ל}}

וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יֱיִ צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקׇרְחָה וְלַחֲגֹר שָק׃{{ממס|ישעיהו כב יב}}{{ש}}
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי  עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם, כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, הָיוּ בָנַי שוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב׃{{ממס|איכה א טז}}{{ש}}
הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃{{ממס|ישעיהו לג ז}}

{{:הקבצו ושמעו (קינה)}}

{{:קול ברמה נשמע ביללה}}

{{הור|&quot;קינה זו הובאה מירושלים תוב&quot;ב&quot;}}

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}
{{החלף|{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}|בֶּן|{{פבפ|ז|נ}}}}

{{:בהיכלך שמיר ושית}}

{{#קטע:על היכלי אבכה|שערי ציון}}

כְּדִכְתִיב: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}}

{{#קטע:עורה נא ימינך רמה|מזרח}}

כְּדִכְתִיב: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כׇּל חׇרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָ͏יִם, הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ב}}
{{סוף}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃{{ממס|תהלים קב#קב יד|תהלים קב יד-טו}}{{ש}}בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏יִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ממס|תהלים קמז ב}}

==תקון לאה==
{{ממס1|תהלים כד}}
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃

{{ממס1|תהלים מב}}
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח׃ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃ צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃ הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בֶּאֱמֹר אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, הָמוֹן חוֹגֵג׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעוֹת פָּנָיו׃ אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח, עַל כֵּן אֶזְכׇּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר׃ תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כׇּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃ יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃ אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאׇמְרָם אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃

{{ממס1|תהלים מג}}
שׇׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד, מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי׃ כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי, לָמָה זְנַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קׇדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ׃ וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים, אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי, וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃

{{הור|בימים שאין אומרים תחנון, אין אומרים {{צ|למנצח יענך…}}}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית|למנצח}}

{{ממס1|תהלים סז}}
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃

{{ממס1|תהלים קיא}}
הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃

{{הור|בימים שאין אומרים בהם תחנון, מדלגים על המזמור הבא.}}

{{ממס1|תהלים נא}}
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָבַע׃ חׇנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי׃ הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי׃ כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדׇבְרֶךָ, תִּזְכֶּה בְשׇׁפְטֶךָ׃ הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי׃ הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת, וּבְסָתֻם חׇכְמָה תוֹדִיעֵנִי׃ תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין׃ תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ׃ הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי, וְכׇל עֲוֺנֹתַי מְחֵה׃ לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃ אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי׃ הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי׃ אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ, וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשוּבוּ׃ הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי, תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ׃ אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃ כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה, עוֹלָה לֹא תִרְצֶה׃ זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃

{{רקע אפור}}
{{הור|יש מוסיפים כאן או בסוף הסדר:}}

{{ממס1|תהלים קכו}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃
{{סוף}}

{{הור|בימים שאין אומרים תחנון מדלגים על הפסוק הראשון.}}{{ש}}
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם.{{ש}}תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

{{רקע אפור|
{{הור|יש מוסיפים כאן:}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃{{ממס|תהלים קב#קב יד|תהלים קב יד-טו}}{{ש}}בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏יִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ממס|תהלים קמז ב}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ, בְּנֵה בֵיתְךָ כּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם, וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם.

{{ממס1|משנה תמיד א}}
{{ק|'''א'''}} בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ, בְּבֵית אַבְטִינַס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינַס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶש, אֶלָּא פּוֹשְׁטִים וּמְקַפְּלִים וּמַנִּיחִים אוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, וּמִתְכַּסִּים בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיע לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם, פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה ונִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ. 

{{ק|'''ב'''}} מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא, לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ, מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

{{ק|'''ג'''}} נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה. וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, וּשְׁתֵּי אֲבֻקּוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם. נֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְּרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְּרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב. הָיוּ בוֹדְקִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּים. הִגִּיעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ: שָׁלוֹם הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים. מִי שֶׁזָּכָה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִגַּע בַּכְּלִי עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר. וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעַ, בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שְׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵם אוֹמְרִים: הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּב הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלשָׁה טְפָחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים מֻרְאוֹת הָעוֹף, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה.
}}

[[קטגוריה:תיקון חצות]]</text>
      <sha1>cu72v57g0avzw2cjx4xsy88851nyy25</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ס א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1719350</id>
    <revision>
      <id>3025321</id>
      <parentid>2864558</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:37:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון עיצוב. בכל מקרה כדאי למחוק הכול.</comment>
      <origin>3025321</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170" sha1="56a4mvfb84fsaeik9j9wzvpisnin8nx" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|נ ת|ס ב}}

{{צת|דברים|יז|טו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ס א]]</text>
      <sha1>56a4mvfb84fsaeik9j9wzvpisnin8nx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קינות לתשעה באב (אשכנז מערבי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1720321</id>
    <revision>
      <id>3025205</id>
      <parentid>3024174</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:31:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ב */</comment>
      <origin>3025205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6853" sha1="1h5fbk9v5mav4c1tlu9lhoivi4wt72r" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קינות לליל תשעה באב==
===זכור ה' מה היה לנו===
{{:זכור ה' מה היה לנו}}
===א===
{{הור|פתיחה לקינות ע&quot;פ [[איכה א טז]]:}}{{ש}}
עַל אֵלֶּה וְעַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם.{{ש}}
{{הור|פתיחה ל{{צ|תסתר לאלם}}:}}{{ש}}
{{:תיסתר לאלם תרשישים מרון}}
===ב===
{{הור2|בחלק מהקהילות מדלגים על הקינה הבאה (וכן מנהג פרנקפורט) ועוברים ל{{צ|עד אנה בכיה בציון}} ([[#ג|סימן ג]]).}}

{{:בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל}}{{ש}}
{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי|בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי|וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי|וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{הור2|כשחל במוצאי שבת, מוסיפים כאן בוורמייזא וקצת קהילות את הקינה {{צ|[[בליל זה סר נגהי]]}}.}}
{{מגירה|בליל זה סר נגהי|{{:בליל זה סר נגהי}}}}

===ג===
{{#קטע:אז בחטאינו|אשכנז}}

==קינות ליום תשעה באב==
===ד. קינות הש&quot;ץ===
{{:שבת סורו מני}}
===ה===
{{:איכה אצת באפך}}
===ו===
{{:אאדה עד חוג שמים}}
===ז===
{{:איכה תפארתי מראשותי השליכו}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא אומרים כאן {{צ|איכה ישבה חבצלת השרון}} ([[#ט|סימן ט]]). אבל אין אומרים {{צ|אף אני לוכד}}.}}
===ח===
{{:איכה אשפתו פתוח כקבר}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא אומרים כאן {{צ|אם תאכלנה נשים פרים}} ([[#י|סימן י]]).}}
===ט===
{{:איכה ישבה חבצלת השרון}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא אומרים כאן {{צ|איכה אשפתו פתוח כקבר}} ([[#ח|סימן ח]]).}}
===י===
{{:אם תאכלנה נשים פרים}}
===יא===
{{:איכה אלי קוננו}}
===יב===
{{:אהלי אשר תאבת}}
===יג===
{{:איכה את אשר כבר עשוהו}}
===יד===
{{:אי כה אומר}}
===טו===
{{:זכור את אשר עשה צר}}
===טז===
{{:ואתה אמרת היטיב איטיב עמך}}
===יז===
{{:לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת}}
===יח===
{{:הטה אלהי אזנך}}
===יט===
{{הור2|מכאן  למנהג וורמייזא מתחילים היחידים לומר קינות.}}
{{:אז במלאת ספק}}
===כ===
{{:אז בהלוך ירמיהו}}

כַּכָּתוּב: כֹּה אָמַר יְיָ הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב:{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן וּפָקַדְתִּי עַל כָּל לֹחֲצָיו: {{ש}}וְנֶאֱמַר: וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם יְיָ:

{{הור|עד כאן הש&quot;ץ אומר בקול.}}

===כא. קינות היחידים===
{{הור2|מכאן מתחילים היחידים לומר קינות.}}
{{:אמרתי שעו מני}}

===כב===
{{:איך תנחמוני הבל}}

===כג===
{{:אזכיר רהב ובבל}}
===כד===
{{:אשאג מנהמת לבי ואתאונן}}
===כה===
{{:נבוכדנאצר אכלני הממני}}
===כו===
{{:איך נפלה ממנו עטרה}}
===כז===
{{:איכה ישבה בדד עגונה}}
===כח===
{{#קטע:אש תוקד בקרבי|אשכנז}}

===כט===
{{:אצבעותי שפלו}}
===ל===
{{:אבל אעורר}}
===לא===
{{:אמונים שררו}}
===לב===
{{:שרפו הבירה}}
===לג===
{{:אזכרה נגינותי}}
===לד===
{{:אסירים בשיר יצאו}}
===לה===
{{#קטע:שכורת ולא מיין|אשכנז}}

===לו===
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|אשכנז}}

===לז===
{{#קטע:שומרון קול תתן|אשכנז}}

===לח===
{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|אשכנז}}{{ש}}
{{הור|במגנצא אומרים כאן {{צ|ארזי הלבנון}} ([[#מה|סימן מה]]).}}

===לט===
{{:מעוני שמים שחקים יזבלוך}}
===מ===
{{#קטע:מי יתן ראשי מים|מי יתן}}
===מא===
{{:יבכיון מר}}
===מב===
{{#קטע:מי יתן ראשי מים|על אלה}}
===מג===
{{:ואתאונן ואקונן}}
===מד===
{{:אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני}}

===מה===
{{הור|ברוב קהלות אשכנז מדלגים {{צ|ארזי הלבנון}}. גם בפרנקפורט אין אומרים אותה, אלא אומרים במקומה {{צ|אלי ציון}} ([[#נט|סימן נט]]), ואח&quot;כ מתחילים הציונים.}}

{{:ארזי הלבנון}}{{ש}}
{{הור|במגנצא ממשיכים {{צ|מעוני שמים}} ([[#לט|סימן לט]]).}}
===מו. ציונים===
{{:ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך}}
===מז===
{{הור|קינה זו יאמר החשוב שבקהל.}}

{{:ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך}}

===מח===
{{:ציון הלא תשאלי שלות שרידיך}}
===מט===
{{:ציון קחי כל צרי}}
===נ===
{{:ציון עטרת צבי}}
===נא===
{{:ציון מנת שלום}}
===נב===
{{:ציון ידידות ידיד}}
===נג===
{{:ציון קדוש משכני עליון}}
===נד===
{{:ציון אשר יאמרו}}
===נה===
{{:ציון מעון חשקי}}
===נו===
{{:ציון ה' לכס בחר}}
===נז===
{{:שאלי שרופה באש}}
{{הור|בפרנקפורט ממשיכים {{צ|הילילו הה ליום}} ([[#ס|סימן ס]]).}}

===נח===
{{:ציון מעוז קרית מלך}}
{{הור|בקהילות שאמרו {{צ|אלי ציון}} לעיל ממשיכים {{צ|הילילו הה ליום}} ([[#ס|סימן ס]]).}}

===נט===
{{:אלי ציון}}{{ש}}
{{הור|בפרנקפורט ובנותיה ממשיכים {{צ|ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך}} ([[#מו|סימן מו]]).}}
===ס===
{{:הילילו הה ליום}}
===סיום===
{{#קטע:אז בחטאינו|אשכנז}}

[[קטגוריה:סדרי קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>1h5fbk9v5mav4c1tlu9lhoivi4wt72r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025210</id>
      <parentid>3025205</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:33:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ב */</comment>
      <origin>3025210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6873" sha1="p07vkce21u2xokci8jytkqy9lav1ry5" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קינות לליל תשעה באב==
===זכור ה' מה היה לנו===
{{:זכור ה' מה היה לנו}}
===א===
{{הור|פתיחה לקינות ע&quot;פ [[איכה א טז]]:}}{{ש}}
עַל אֵלֶּה וְעַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם.{{ש}}
{{הור|פתיחה ל{{צ|תסתר לאלם}}:}}{{ש}}
{{:תיסתר לאלם תרשישים מרון}}
===ב===
{{הור2|בחלק מהקהילות מדלגים על הקינה הבאה (וכן מנהג פרנקפורט) ועוברים ל{{צ|עד אנה בכיה בציון}} ([[#ג|סימן ג]]).}}

{{:בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל|נוסח=מערבי}}{{ש}}
{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי|בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי|וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי|וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{הור2|כשחל במוצאי שבת, מוסיפים כאן בוורמייזא וקצת קהילות את הקינה {{צ|[[בליל זה סר נגהי]]}}.}}
{{מגירה|בליל זה סר נגהי|{{:בליל זה סר נגהי}}}}

===ג===
{{#קטע:אז בחטאינו|אשכנז}}

==קינות ליום תשעה באב==
===ד. קינות הש&quot;ץ===
{{:שבת סורו מני}}
===ה===
{{:איכה אצת באפך}}
===ו===
{{:אאדה עד חוג שמים}}
===ז===
{{:איכה תפארתי מראשותי השליכו}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא אומרים כאן {{צ|איכה ישבה חבצלת השרון}} ([[#ט|סימן ט]]). אבל אין אומרים {{צ|אף אני לוכד}}.}}
===ח===
{{:איכה אשפתו פתוח כקבר}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא אומרים כאן {{צ|אם תאכלנה נשים פרים}} ([[#י|סימן י]]).}}
===ט===
{{:איכה ישבה חבצלת השרון}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא אומרים כאן {{צ|איכה אשפתו פתוח כקבר}} ([[#ח|סימן ח]]).}}
===י===
{{:אם תאכלנה נשים פרים}}
===יא===
{{:איכה אלי קוננו}}
===יב===
{{:אהלי אשר תאבת}}
===יג===
{{:איכה את אשר כבר עשוהו}}
===יד===
{{:אי כה אומר}}
===טו===
{{:זכור את אשר עשה צר}}
===טז===
{{:ואתה אמרת היטיב איטיב עמך}}
===יז===
{{:לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת}}
===יח===
{{:הטה אלהי אזנך}}
===יט===
{{הור2|מכאן  למנהג וורמייזא מתחילים היחידים לומר קינות.}}
{{:אז במלאת ספק}}
===כ===
{{:אז בהלוך ירמיהו}}

כַּכָּתוּב: כֹּה אָמַר יְיָ הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב:{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן וּפָקַדְתִּי עַל כָּל לֹחֲצָיו: {{ש}}וְנֶאֱמַר: וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם יְיָ:

{{הור|עד כאן הש&quot;ץ אומר בקול.}}

===כא. קינות היחידים===
{{הור2|מכאן מתחילים היחידים לומר קינות.}}
{{:אמרתי שעו מני}}

===כב===
{{:איך תנחמוני הבל}}

===כג===
{{:אזכיר רהב ובבל}}
===כד===
{{:אשאג מנהמת לבי ואתאונן}}
===כה===
{{:נבוכדנאצר אכלני הממני}}
===כו===
{{:איך נפלה ממנו עטרה}}
===כז===
{{:איכה ישבה בדד עגונה}}
===כח===
{{#קטע:אש תוקד בקרבי|אשכנז}}

===כט===
{{:אצבעותי שפלו}}
===ל===
{{:אבל אעורר}}
===לא===
{{:אמונים שררו}}
===לב===
{{:שרפו הבירה}}
===לג===
{{:אזכרה נגינותי}}
===לד===
{{:אסירים בשיר יצאו}}
===לה===
{{#קטע:שכורת ולא מיין|אשכנז}}

===לו===
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|אשכנז}}

===לז===
{{#קטע:שומרון קול תתן|אשכנז}}

===לח===
{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|אשכנז}}{{ש}}
{{הור|במגנצא אומרים כאן {{צ|ארזי הלבנון}} ([[#מה|סימן מה]]).}}

===לט===
{{:מעוני שמים שחקים יזבלוך}}
===מ===
{{#קטע:מי יתן ראשי מים|מי יתן}}
===מא===
{{:יבכיון מר}}
===מב===
{{#קטע:מי יתן ראשי מים|על אלה}}
===מג===
{{:ואתאונן ואקונן}}
===מד===
{{:אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני}}

===מה===
{{הור|ברוב קהלות אשכנז מדלגים {{צ|ארזי הלבנון}}. גם בפרנקפורט אין אומרים אותה, אלא אומרים במקומה {{צ|אלי ציון}} ([[#נט|סימן נט]]), ואח&quot;כ מתחילים הציונים.}}

{{:ארזי הלבנון}}{{ש}}
{{הור|במגנצא ממשיכים {{צ|מעוני שמים}} ([[#לט|סימן לט]]).}}
===מו. ציונים===
{{:ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך}}
===מז===
{{הור|קינה זו יאמר החשוב שבקהל.}}

{{:ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך}}

===מח===
{{:ציון הלא תשאלי שלות שרידיך}}
===מט===
{{:ציון קחי כל צרי}}
===נ===
{{:ציון עטרת צבי}}
===נא===
{{:ציון מנת שלום}}
===נב===
{{:ציון ידידות ידיד}}
===נג===
{{:ציון קדוש משכני עליון}}
===נד===
{{:ציון אשר יאמרו}}
===נה===
{{:ציון מעון חשקי}}
===נו===
{{:ציון ה' לכס בחר}}
===נז===
{{:שאלי שרופה באש}}
{{הור|בפרנקפורט ממשיכים {{צ|הילילו הה ליום}} ([[#ס|סימן ס]]).}}

===נח===
{{:ציון מעוז קרית מלך}}
{{הור|בקהילות שאמרו {{צ|אלי ציון}} לעיל ממשיכים {{צ|הילילו הה ליום}} ([[#ס|סימן ס]]).}}

===נט===
{{:אלי ציון}}{{ש}}
{{הור|בפרנקפורט ובנותיה ממשיכים {{צ|ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך}} ([[#מו|סימן מו]]).}}
===ס===
{{:הילילו הה ליום}}
===סיום===
{{#קטע:אז בחטאינו|אשכנז}}

[[קטגוריה:סדרי קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>p07vkce21u2xokci8jytkqy9lav1ry5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ ברכות ב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1727925</id>
    <revision>
      <id>3025232</id>
      <parentid>3016673</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:29:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3025232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23367" sha1="abuc3tujwn2r8igwha6enabq1hbwkh1" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]תמלול מאימתי קורין:: {{הערה|'''מאימתי קורין וכו׳''' — אנחנו במסכת ברכות פרק ראשון, דף ב עמוד א, תוספות, דיבור המתחיל &quot;מאימתי קורין&quot;. הגמרא אומרת שזמן קריאת שמע של ערבית מתחיל מצאת הכוכבים. אז רש&quot;י מקשה: '''פירש רש&quot;י ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים כדמפרש בגמרא''' — הרי בגמרא מפורש שהזמן הכי מוקדם לקרוא קריאת שמע הוא צאת הכוכבים, ואילו בבית הכנסת אנו קוראים קריאת שמע מוקדם. '''על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המטה עיקר והוא לאחר צאת הכוכבים''' — כלומר קריאת שמע שאנו אומרים על המיטה היא זו שבה יוצאים ידי חובה.

ורש&quot;י מביא ראיה ממה שכתוב בירושלמי: '''והכי איתא בירושלמי אם קרא קודם לכן לא יצא''' — מי שקרא לפני צאת הכוכבים לא יצא ידי חובה. '''ואם כן למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת''' — הרי שם מתפללים הרבה יותר מוקדם? ועונה הירושלמי: '''כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה.'''

שואל תוספות ותמה על פירוש רש&quot;י: '''תימא לפירושו והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה... ואם כן שלש פרשיות היה לו לקרות''' — אם קריאת שמע שעל המיטה היא העיקר, היה צריך לקרוא שם שלוש פרשיות (שמע, והיה אם שמוע, ויאמר), ולא רק פרשה ראשונה.

'''ועוד קשה דצריך לברך בקריאת שמע שתים לפניה ושתים לאחריה בערבית''' — והרי בקריאת שמע שעל המיטה אין מברכים.

'''ועוד דאותה קריאת שמע סמוך למטה אינה אלא בשביל המזיקין כדאמר בסמוך, ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך''' — ואילו לשיטת רש&quot;י שזו עיקר המצוה, גם תלמיד חכם היה צריך לקוראה.

[הערת השיעור: שלוש הקושיות הראשונות ניתנות ליישוב פשוט — שכל זה נאמר במי שכבר קרא קריאת שמע בבית הכנסת; אז על המיטה די לו בפרשה ראשונה ובלא ברכה. הקושיה החזקה יותר היא הבאה.]

'''ועוד קשה דא&quot;כ פסקינן כרבי יהושע בן לוי דאמר תפלות באמצע תקנום''' — פירוש: באמצע שני קריאות שמע, בין קריאת שמע של שחרית לבין קריאת שמע של ערבית. '''ואנן קיימא לן כרבי יוחנן דאמר לקמן איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה''' — לפי רבי יוחנן צריך לסמוך את ברכת &quot;גאל ישראל&quot; של ערבית לשמונה עשרה, ולכן קריאת שמע (המסתיימת ב&quot;גאל ישראל&quot;) חייבת לבוא לפני התפילה. ואם קריאת שמע שעל המיטה היא העיקר, יוצא שהיא לאחר שמונה עשרה של ערבית — וזה כשיטת רבי יהושע בן לוי שנדחתה.

'''לכן פירש ר&quot;ת דאדרבה קריאת שמע של בית הכנסת עיקר.'''

'''ואם תאמר היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר דקיימא לן כרבי יהודה דאמר בפרק תפלת השחר דזמן תפלת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד עשר שעות פחות רביע, ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית''' — פלג המנחה הוא שעה ורבע (בשעות זמניות) לפני צאת הכוכבים; משם ואילך זמן ערבית, ולכן אפשר להקדים ולקרוא.

'''ואם תאמר היאך אנו מתפללין תפלת מנחה סמוך לחשכה ואפילו לאחר פלג המנחה? יש לומר דקיימא לן כרבנן דאמרי זמן תפלת המנחה עד הערב''' — לענין מנחה אנו פוסקים כחכמים שזמנה עד הערב (צאת הכוכבים).

'''ואמרינן לקמן השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד''' — כיוון שלא הוכרעה ההלכה בין רבי יהודה לחכמים, כל העושה כאחת השיטות יצא.

ומקשה תוספות: '''מכל מקום קשיא דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי''' — יש כאן שתי קולות הסותרות זו את זו: '''שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כלה כדברי רבי יהודה ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפלה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן''' — מצד אחד אנו מתפללים מנחה גם אחרי פלג המנחה (כחכמים), ומצד שני מתפללים ערבית מיד אחרי פלג המנחה (כרבי יהודה) — וזו סתירה.

'''על כן אומר ר&quot;י דודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר.'''

'''ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי משעה שקדש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא היתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפלה''' — יש בגמרא (ב ע&quot;ב) הרבה זמנים מוקדמים לקריאת שמע וערבית, ואנו נסמכים על התנאים הסוברים שאפשר כבר מבעוד יום.

'''וגם ראיה דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע''' — [בשיעור הובא בשם המהרש&quot;א/הרא&quot;ש והמשמרת כהונה: הראיה מרב אינה שפוסקים כרבי יהודה דווקא, אלא שאין פוסקים כחכמים בלבד — שהרי רב התפלל לפני צאת הכוכבים.] '''מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר.'''

ומה שהקשינו מהירושלמי: '''והא דקאמר בירושלמי למה היו קורין בבהכ&quot;נ וכו׳''' — ששם משמע שאין קוראים בבית הכנסת כדי לצאת ידי חובה אלא רק &quot;לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה&quot;? '''אומר ר&quot;ת שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפלתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחלה, ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה''' — הירושלמי מדבר על קריאה נוספת שקדמה לתפילה (כעין &quot;אשרי&quot; שלנו לפני מנחה), ולא על קריאת שמע של ערבית עצמה, שבה כן יוצאים ידי חובה.

'''ומכאן נראה מי שקורא קריאת שמע על מטתו שאין לברך''' — כי לפי ר&quot;י כבר יצא ידי חובתו בקריאת שמע של בית הכנסת, '''וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.'''

[הוספת השיעור: הירושלמי כותב שבכוונה תיקנו חז&quot;ל להתפלל ערבית מוקדם, כדי שלא יֵצאו בזה ידי חובת קריאת שמע — כדי שיחזרו ויקראוה על המיטה ותהיה להם הגנה מן המזיקין.]}}
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>abuc3tujwn2r8igwha6enabq1hbwkh1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025260</id>
      <parentid>3025232</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T06:05:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3025260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23395" sha1="807gfwhfwpzao6hc7xqh75hq6fkk7ih" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|ברכות|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] &lt;strong&gt;משנה:&lt;/strong&gt; מאימתי קורין את שמע בערבין? {{שוליים|א}}משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: {{שוליים|ב}}עד חצות. רבן גמליאל {{שוליים|ג}}אומר: עד שיעלה עמוד השחר
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר; {{שוליים|ד}}הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר, {{שוליים|ה}}וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר, אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה.}}

&lt;strong&gt;גמ’:&lt;/strong&gt; {{הל&quot;מ-רק-גמרא| תנא היכא קאי דקתני מאימתי? ותו, מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא! - תנא אקרא קאי, דכתיב בשכבך ובקומך. והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ואי בעית אימא: יליף מברייתו של עולם, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אי הכי, סיפא דקתני {{שוליים|ו}}בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה - לתני דערבית ברישא! - תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית, עד דקאי בשחרית - פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי דערבית.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי, כהנים אימת קא אכלי תרומה - משעת צאת הכוכבים, לתני משעת צאת הכוכבים! - מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כהנים אימת קא אכלי בתרומה - משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא. כדתניא: ובא השמש וטהר – {{שוליים|ז}}ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש, והאי וטהר - טהר יומא,}} 
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''' – כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עיתם לאכול בתרומה:

'''עד סוף האשמורה הראשונה''' – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא ([[ברכות ג א|דף ג.]]). ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה &quot;בשכבך&quot;. ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה. לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן, למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי. ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו, יצא:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – שכל הלילה קרוי זמן שכיבה:

'''הקטר חלבים ואברים''' – של קרבנות שנזרק דמן ביום:

'''מצוותן''' – להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח, דכתיב: &quot;ולא ילין לבקר&quot; ([[שמות פרק לד|שמות לד]]):

'''חלבים''' – של כל קרבנות:

'''אברים''' – של עולה:

'''וכל הנאכלים ליום אחד''' – כגון חטאת, ואשם, וכבשי עצרת, ומנחות, ותודה:

'''מצוותן''' – זמן אכילתן:

'''עד שיעלה עמוד השחר''' – והוא מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה: &quot;לא יניח ממנו עד בקר&quot; ([[ויקרא פרק ז|ויקרא ז]]), וכולם מתודה ילמדו:

'''אם כן למה אמרו חכמים עד חצות''' – בקריאת שמע ובאכילת קדשים:

'''כדי להרחיק אדם מן העבירה''' – ואסרום באכילה קודם זמנן, כדי שלא יבא לאוכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת. וכן בקריאת שמע, לזרז את האדם, שלא יאמר: יש לי עוד שהות, ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן. והקטר חלבים דקתני הכא, לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה ([[מגילה פרק ב משנה ו|דף כ:]]): כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים:

'''היכא קאי''' – מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת שמע, שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה:

'''אקרא קאי''' – ושם למד חובת הקריאה:

'''ואי בעית אימא''' – הא דתנא ערבין ברישא, יליף מברייתו של עולם:

'''והדר תנא בשחרית''' – &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית&quot; ([[ברכות פרק א משנה ב|כאן]]):

'''משעת צאת הכוכבים''' – שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן ([[ברכות ב ב|עמוד ב]]):

['''כפרה לא מעכבא''' - טומאה שטהרת תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע ([[כריתות ח ב|כריתות ח:]]) אין כפרתן מעכבתן, אלא משבא השמש לליל שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר''' - ואחר יאכל מן הקדשים, מוקמינן להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל ([[יבמות עד ב|יבמות עד:]]) דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש''' - שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא''' - וה&quot;ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהינו צאת הכוכבים, לפי שזמן שקיעת אורה מהלך ה' מילין, כדאמרינן בפסחים ([[פסחים צג ב|צג:]]), ואחר יאכל מן הקדשים ([[ויקרא כב ז]]):]{{הערה| מ[https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/inchebr/content/titleinfo/5332398 מהדורת שונצינו]}}&lt;קטע סוף=ר/&gt;

&lt;references /&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס ברכות ב א מאימתי קורין וכ&quot;ו.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_מאימתי קורין וכ&quot;ו]]תמלול מאימתי קורין:: {{הערה|'''מאימתי קורין וכו׳''' — אנחנו במסכת ברכות פרק ראשון, דף ב עמוד א, תוספות, דיבור המתחיל &quot;מאימתי קורין&quot;. הגמרא אומרת שזמן קריאת שמע של ערבית מתחיל מצאת הכוכבים. אז רש&quot;י מקשה: '''פירש רש&quot;י ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים כדמפרש בגמרא''' — הרי בגמרא מפורש שהזמן הכי מוקדם לקרוא קריאת שמע הוא צאת הכוכבים, ואילו בבית הכנסת אנו קוראים קריאת שמע מוקדם. '''על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המטה עיקר והוא לאחר צאת הכוכבים''' — כלומר קריאת שמע שאנו אומרים על המיטה היא זו שבה יוצאים ידי חובה.

ורש&quot;י מביא ראיה ממה שכתוב בירושלמי: '''והכי איתא בירושלמי אם קרא קודם לכן לא יצא''' — מי שקרא לפני צאת הכוכבים לא יצא ידי חובה. '''ואם כן למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת''' — הרי שם מתפללים הרבה יותר מוקדם? ועונה הירושלמי: '''כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה.'''

שואל תוספות ותמה על פירוש רש&quot;י: '''תימא לפירושו והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה... ואם כן שלש פרשיות היה לו לקרות''' — אם קריאת שמע שעל המיטה היא העיקר, היה צריך לקרוא שם שלוש פרשיות (שמע, והיה אם שמוע, ויאמר), ולא רק פרשה ראשונה.

'''ועוד קשה דצריך לברך בקריאת שמע שתים לפניה ושתים לאחריה בערבית''' — והרי בקריאת שמע שעל המיטה אין מברכים.

'''ועוד דאותה קריאת שמע סמוך למטה אינה אלא בשביל המזיקין כדאמר בסמוך, ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך''' — ואילו לשיטת רש&quot;י שזו עיקר המצוה, גם תלמיד חכם היה צריך לקוראה.

[הערת השיעור: שלוש הקושיות הראשונות ניתנות ליישוב פשוט — שכל זה נאמר במי שכבר קרא קריאת שמע בבית הכנסת; אז על המיטה די לו בפרשה ראשונה ובלא ברכה. הקושיה החזקה יותר היא הבאה.]

'''ועוד קשה דא&quot;כ פסקינן כרבי יהושע בן לוי דאמר תפלות באמצע תקנום''' — פירוש: באמצע שני קריאות שמע, בין קריאת שמע של שחרית לבין קריאת שמע של ערבית. '''ואנן קיימא לן כרבי יוחנן דאמר לקמן איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה''' — לפי רבי יוחנן צריך לסמוך את ברכת &quot;גאל ישראל&quot; של ערבית לשמונה עשרה, ולכן קריאת שמע (המסתיימת ב&quot;גאל ישראל&quot;) חייבת לבוא לפני התפילה. ואם קריאת שמע שעל המיטה היא העיקר, יוצא שהיא לאחר שמונה עשרה של ערבית — וזה כשיטת רבי יהושע בן לוי שנדחתה.

'''לכן פירש ר&quot;ת דאדרבה קריאת שמע של בית הכנסת עיקר.'''

'''ואם תאמר היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר דקיימא לן כרבי יהודה דאמר בפרק תפלת השחר דזמן תפלת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד עשר שעות פחות רביע, ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית''' — פלג המנחה הוא שעה ורבע (בשעות זמניות) לפני צאת הכוכבים; משם ואילך זמן ערבית, ולכן אפשר להקדים ולקרוא.

'''ואם תאמר היאך אנו מתפללין תפלת מנחה סמוך לחשכה ואפילו לאחר פלג המנחה? יש לומר דקיימא לן כרבנן דאמרי זמן תפלת המנחה עד הערב''' — לענין מנחה אנו פוסקים כחכמים שזמנה עד הערב (צאת הכוכבים).

'''ואמרינן לקמן השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד''' — כיוון שלא הוכרעה ההלכה בין רבי יהודה לחכמים, כל העושה כאחת השיטות יצא.

ומקשה תוספות: '''מכל מקום קשיא דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי''' — יש כאן שתי קולות הסותרות זו את זו: '''שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כלה כדברי רבי יהודה ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפלה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן''' — מצד אחד אנו מתפללים מנחה גם אחרי פלג המנחה (כחכמים), ומצד שני מתפללים ערבית מיד אחרי פלג המנחה (כרבי יהודה) — וזו סתירה.

'''על כן אומר ר&quot;י דודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר.'''

'''ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי משעה שקדש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא היתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפלה''' — יש בגמרא (ב ע&quot;ב) הרבה זמנים מוקדמים לקריאת שמע וערבית, ואנו נסמכים על התנאים הסוברים שאפשר כבר מבעוד יום.

'''וגם ראיה דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע''' — [בשיעור הובא בשם המהרש&quot;א/הרא&quot;ש והמשמרת כהונה: הראיה מרב אינה שפוסקים כרבי יהודה דווקא, אלא שאין פוסקים כחכמים בלבד — שהרי רב התפלל לפני צאת הכוכבים.] '''מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר.'''

ומה שהקשינו מהירושלמי: '''והא דקאמר בירושלמי למה היו קורין בבהכ&quot;נ וכו׳''' — ששם משמע שאין קוראים בבית הכנסת כדי לצאת ידי חובה אלא רק &quot;לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה&quot;? '''אומר ר&quot;ת שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפלתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחלה, ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה''' — הירושלמי מדבר על קריאה נוספת שקדמה לתפילה (כעין &quot;אשרי&quot; שלנו לפני מנחה), ולא על קריאת שמע של ערבית עצמה, שבה כן יוצאים ידי חובה.

'''ומכאן נראה מי שקורא קריאת שמע על מטתו שאין לברך''' — כי לפי ר&quot;י כבר יצא ידי חובתו בקריאת שמע של בית הכנסת, '''וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.'''

[הוספת השיעור: הירושלמי כותב שבכוונה תיקנו חז&quot;ל להתפלל ערבית מוקדם, כדי שלא יֵצאו בזה ידי חובת קריאת שמע — כדי שיחזרו ויקראוה על המיטה ותהיה להם הגנה מן המזיקין.]}}
'''מאימתי קורין וכו'''' - פי' רש&quot;י: ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים, כדמפרש בגמרא? על כן פירש רש&quot;י שקריאת שמע שעל המיטה עיקר, והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי: &quot;אם קרא קודם לכן לא יצא&quot;. ואם כן, למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. תימה לפירושו: והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה ([[ברכות ס ב|לקמן דף ס:]]), ואם כן, שלוש פרשיות היה לו לקרות. ועוד קשה, דצריך לברך בקריאת שמע שתיים לפניה ושתיים לאחריה בערבית. ועוד, דאותה קריאת שמע סמוך למיטה אינה אלא בשביל המזיקין, כדאמר בסמוך ([[ברכות ה א|דף ה.]]): &quot;ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך&quot;. ועוד קשה, דאם כן פסקינן כ{{אמורא|רבי יהושע בן לוי}} דאמר: &quot;תפילות באמצע תיקנום&quot;, פירוש: באמצע שני קריאת שמע, בין קריאת שמע של שחרית ובין קריאת שמע של ערבית. ואנן קיימא לן כ{{אמורא|רבי יוחנן}} דאמר לקמן ([[ברכות ד ב|דף ד:]]): &quot;איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה&quot;. לכן פירש רבינו תם, דאדרבא, קריאת שמע של הכנסת עיקר. ואם תאמר, היאך אנו קורין כל כך מבעוד יום? ויש לומר, דקיימא לן כ{{תנא|רבי יהודה}} דאמר בפרק תפילת השחר ([[ברכות כו א|דף כו.]]) דזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, דהיינו אחד-עשר שעות פחות רביע; ומיד כשיכלה זמן המנחה, מתחיל זמן ערבית. ואם תאמר, היאך אנו מתפללין תפילת מנחה סמוך לחשיכה, ואפילו לאחר פלג המנחה? ויש לומר, דקיימא לן כרבנן, דאמרי: זמן תפילת המנחה עד הערב, ואמרינן לקמן ([[ברכות כז א|דף כז.]]): &quot;השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד, ודעבד כמר עבד&quot;. מכל מקום קשיא, דהוי כתרי קולי דסתרן אהדדי! שהרי מאיזה טעם אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה? משום דקיימא לן דשעת המנחה כולה כדברי רבי יהודה, ומיד הוי זמן ערבית; ובזמן התפילה עצמה לא קיימא לן כרבי יהודה אלא כרבנן? על כן אומר ר&quot;י, דוודאי קריאת שמע של בית הכנסת עיקר. ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום, סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי: משעה שקידש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב, דהיינו סעודת ערב שבת, והיא הייתה מבעוד יום, ומאותה שעה הוי זמן תפילה. וגם ראיה ([[ברכות כז א|לקמן כז]]), &quot;דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת&quot; - ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. מכל אותן הראיות משמע דקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר. והא דקאמר בירושלמי: &quot;למה היו קורין בבית הכנסת&quot; וכו'? אומר רבינו תם, שהיו רגילין לקרות קריאת שמע קודם תפילתם, כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחילה. ואותה קריאת שמע אינה אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומכאן נראה, מי שקורא קריאת שמע על מיטתו, שאין לברך. וגם אינו צריך לקרות אלא פרשה ראשונה.

'''ליתני דשחרית ברישא''' - כדאשכחן בתמיד, דכתיב של בוקר תחילה.
[[File:תוס ברכות ב א אי הכי סיפא.ogg|thumb|תוס_ברכות_ב_א_אי הכי סיפא]]
'''אי הכי סיפא דקתני שחרית ברישא''' - אי אמרת: בשלמא דסמיך אקרא דבשכבך- א&quot;כ אינו מקפיד אלא אק&quot;ש. אלא א&quot;א דסמיך אקרא דברייתו של עולם- א&quot;כ קפיד אכל מילי. א&quot;כ סיפא דקתני וכו'.

'''מברך שתיים לפניה וכו'''' - (ירושלמי) 'ושבע ברכות הוי כנגד שבע 'ביום הללתיך' (תהילים קיט), ולא קא חשיב [[יראו_עינינו|יראו עינינו]] דההיא ברכה תקנו רבנן כדי להמתין לחבריהם. ודווקא בבית הכנסת שלהם שהיו עומדים בשדה והם מסוכנים מן המזיקים, אבל בבתי כנסיות שלנו אין צריכין להמתין לחבריהם אלא בלילה.

'''והא קמ&quot;ל דכפרה לא מעכבא''' - וא&quot;ת הא תנינא חדר דימנא במס' נגעים (פי&quot;ד) ומייתי לה בהערל (דף עד:) 'העריב שמשו אוכל בתרומה'? וי&quot;ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר.
&lt;קטע סוף=ת/&gt;
{{הערות שוליים}}

==גליון הש&quot;ס==

*'''במתני' &quot;כדי להרחיק אדם מן העבירה&quot;''' - עי' תוס' פסחים ק&quot;כ ע&quot;ב ד&quot;ה אמר רבא.

*'''תוס' ד&quot;ה מברך וכו' כדי להמתין לחבריהם וכו'''' - עי' תוס' לקמן ד ע&quot;ב ד&quot;ה אר&quot;י.ובתוס' כ&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה והלכתא, ובמגילה כג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה כיוון.


==הגהות הרש&quot;ש==

* '''במשנה לאכול בתרומתן''' - עיין בשנות אליהו מה שכתב בדקדוק לשון &quot;בתרומתן&quot; ולא אמר &quot;בתרומה&quot;. ויש לפרש דנקיט &quot;בתרומתן&quot;, לאפוקי תרומת מעשר של דמאי, לדעת הטור יורה דעה סוף סימן של&quot;א דמוכרה לכהן, ואם כן אינה תרומתן, כיוון דצריכין ללוקחה בדמים. ומשום דהיא נאכלת אף בבין השמשות דהוה ספיקא דרבנן, וכמו שכתב הב&quot;א לקמן (ג.) בתד&quot;ה קשיא דר&quot;א, דלמאן דאמר תרומה בזמן הזה דרבנן, נאכלת בבין השמשות. ואף דשם דבריו אינן נ&quot;ל שהרי לפי' הא' של ר&quot;י ביבמות (פ&quot;ב ב') בתד&quot;ה ירושה ס&quot;ל לריו&quot;ח דתרומה אף בזמן בית שני דרבנן ואפ&quot;ה פריך בשבת (ל&quot;ה) עלה דפסיק כר' יוסי לעניין תרומה, אילימא לטבילה ספיקא היא כו' דלא אכלי עד דשלים בהש&quot;מ דר' יוסי- מ&quot;מ דמאי קילא טפי, דרוב ע&quot;ה מעשרין וכמו שמותרת ת&quot;מ שלו (אפילו נטמאה) לעניים לדעת הרמב&quot;ן המובאה בר&quot;ן בפ' לולב הגזול במשנת אתרוג הגזול ע&quot;ש. וכמו דמע&quot;ש שלו נאכל לאונן ושארי קולות המבוארות בפ&quot;א דדמאי [ומ&quot;ש השנו&quot;א דבא לאפוקי תרומת תודה- קשה לי, דמאי יענה לתירוץ קמא בנדרים (יב:) 'תרומת לחמי תודה תרומתו היא' ע&quot;ש].

*'''שם עמוד השחר''' - בתוס' יו&quot;ט 'יש רגילין לפתרו כוכב שחר' כו'. ואנכי ראיתי בירושלמי ריש מכילתין וביומא רפ&quot;ג אריב&quot;ב הדא איליתא דשחרא מ&quot;ד כוכבא היא טעיא, וזמנין דהיא מקדמא כו'.

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|ב א}}

{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|ב|א}}
== מפרשים נוספים ==
*[[מהרש&quot;א על הש&quot;ס/ברכות/פרק א#דף ב' ע&quot;א|מהרש&quot;א]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
[[en:Talmud/Seder_Zeraim/Tractate_Berakhot/2a]]</text>
      <sha1>807gfwhfwpzao6hc7xqh75hq6fkk7ih</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בליל זה סר נגהי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732240</id>
    <revision>
      <id>3025215</id>
      <parentid>3024158</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:47:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3256" sha1="cy3dc4uaxxpy5pvnana9d9ki5f788wq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= בליל זה סר נגהי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן]]
| מועד = [[:קטגוריה :קינות לתשעה באב שחל במוצ&quot;ש|תשעה באב שחל במוצאי שבת]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-726}}
| מנהגים = נאמרה למנהג וורמייזא וקצת קהילות אשכנז המערבי{{הערה|לפי כ&quot;י המבורג 37 נאמרה למנהג מגנצא הקדום.}} בליל תשעה באב שחל בשבת.{{ש}}
בחלק מכה&quot;י בולט מיקום קינה זו כבית הרחבה לקינה {{צ|[[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל|בליל זה יבכיון]]}}, ובמקורות אחרים היא מוצגת כפיוט עצמאי. למעשה בוורמייזא לכאורה לא נהגו בתקופת רושמי מנהגי הקהילה לומר {{צ|[[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל|בליל זה יבכיון]]}}, למרות שכן אמרו קינה זו כשחל במוצאי שבת.{{ש}}
קינה זו לא נדפסה בקונטרסי הפיוטים של קהילת וורמייזא, ואולי זה סימן שבשלב מסויים הפסיקו לאמרה.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{|
|{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} סָר נָגְהִי||{{רווח|10}}||{{שמאל|וְגַם אוֹרִי כָּבַת}}
|-
|וְהֻשְׁמַע קוֹל נְהִי || || {{שמאל|בְּמַר יְלֵל דִּבַּת}}
|-
|וְאָמַר אֱהִי || || {{שמאל|בְּאַכְזָר אֵשׁ לַבַּת}}
|-
|וְהוּסַר זְהוֹהִי || || {{שמאל|בְּרֹב מְרִי סִבַּת}}
|-
|וְזִיו הֻקְדַּר נִדָּחִי|| || {{שמאל|וַיֵּהָרֵג בֵּן וּבַת}}
|-
|וְכָל עֶדִי מְהוּהִי || || {{שמאל|וְהֻחְשַׁךְ עֵין בָּבַת}}
|-
|וְהֻחְרַד לֵב תִּוְהִי || || {{שמאל|וַיִּבַשׁ צְבִי זָבַת}}
|-
|בְּגָלוּתִי הִשְׁחִי || || {{שמאל|וּכְבוֹדִי נִשְׁבַּת}}
|-
|בְּסוֹף שְׁבִיעִית וַיְהִי || || {{שמאל|וְאָז פָּסַק מַחֲבַת}}
|-
|וְהָאֳפַל דְּבִיר גִּיהִי || || {{שמאל|{{ג|בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}}}}
|-
|}
&lt;noinclude&gt;{{רקע אפור}}{{הור|בחלק מהמקורות נוסף טור זה:}}
{{מר|וְאֵין אוֹמְרִים 'וִיהִי נֹעַם {{מילת קבע|יְיָ}}'}}
{{סוף}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|בליל זה סר נגהי]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מוצאי שבת]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב שחל במוצ&quot;ש]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cy3dc4uaxxpy5pvnana9d9ki5f788wq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ציון אשר יאמרו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732247</id>
    <revision>
      <id>3025194</id>
      <parentid>3002025</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:18:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תיקונים ע&quot;פ דפוס לובלין שע&quot;ז וכ&quot;י ותיקן 319</comment>
      <origin>3025194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9592" sha1="fueqv0n9idvh5y54b7zytwdu6qd5oy2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''אברהם בן רבי יעקב חזק ואמץ''', '''א&quot;ב'''}}
{{רן|צִיּוֹן {{סי|אֲ}}שֶׁר יֹאמְרוּ / אַף כָּל מְדָנַיִךְ / כָּלִיל הֲדַר יָפְיֵךְ / וִיפִי הֲמֹנָיִךְ
צִיּוֹן {{סי|בְּ}}עֵת אֶזְכְּרֵךְ / יֶהְמֶה לְבָבִי, וְאַף / מֵעַי בְּעֵת אֶזְכְּרָה / אַהֲבַת אֲדוֹנָיִךְ
צִיּוֹן {{סי|רְ}}בִיבֵי מְטַר / עֹז יָהּ לְרָע נֶהֱפַךְ, / כִּי אֵין מְנַסֵּךְ לְצוּר / מֵי מַעְיָנָיִךְ
צִיּוֹן {{סי|הֲ}}דַר כֹּל בְּקַב / אֶחָד, וְהַנִּשְׁאָר תֵּשַׁע מְנָיוֹת, הֱיוֹת / לָךְ וּלְבָנָיִךְ
צִיּוֹן {{סי|מְ}}תוּקִים כְּצוּף / מַיִם גְּנוּבִים, עֲלֵי / מָרִים כְּלַעֲנָה וְרוֹשׁ / מִשְׁתֵּה שְׁמָנָיִךְ
{{סי|בִּ}}נְיָן מְפֹאָר, כְּרַךְ / מַחְמַד כְּרַכִּים, וְלֹא / נִמְצָא גְזֻזְטָר וְזִיז / יוֹצֵא בְּדָפְנָיִךְ
{{סי|נָ}}עַמְתְּ מְאֹד בַּהֲדַר / תּוֹרָה, וְהָיִית מְלֵא / צֶדֶק, וְגָדוֹל כְּבוֹד / לוֹמְדֵךְ וְשׁוֹנָיִךְ
{{סי|רֹ}}עַ חֲטָאֵי אֱנוֹשׁ / רָחַצְתְּ לְפָנִים, וְחֵטְא / לֹא לָן בְּתוֹכֵךְ, וְאֵיךְ / גָּדְלוּ עֲוֹנָיִךְ
{{סי|בָּ}}ךְ גַּן אֲשֶׁר הָיְתָה / מִימוֹת נְבִיאִים, וְאֵין / אַשְׁפָּה וְקוֹל תַּרְנְגוֹל / אֵין בִּמְלוֹנָיִךְ
{{סי|יָ}}לִין בְּקִרְבֵּךְ אֱמֶת / צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וּמֵת / לֹא לָן בְּקִרְבֵּךְ, וְלֹא / טִמֵּא מְעוֹנָיִךְ
{{סי|יֶ}}שׁ בָּךְ עֲשִׁירוּת, עֲשַׁן / כִּבְשָׁן לְתַקֵּן כְּלִי / אֵין בָּךְ, וְלֹא נִרְאָה / נֶגַע אֲבָנָיִךְ
{{סי|עֶ}}גְלָה לְאֵיתָן עֲרֹף / אֵין אַתְּ מְבִיאָה, וְאֵיךְ / גָּרְמוּ עֲוֹנוֹת אֲשֶׁר / עָרְפוּ זְקֵנָיִךְ
{{סי|קָ}}רְאוּ נְדוּדָה שְׁמֵךְ, / נָפַלְתְּ בְּיַד אוֹיְבִים, / נִדְחֵית כְּאַדְמַת סְדֹם / נֶהְפַּכְתְּ בְּדִינָיִךְ
{{סי|בַּ}}יִת בְּיָד לֹקְחוֹ / לֹא נֶחְלַט בָּךְ, וְחֵטְא / גָּרַם וְנֶחְלַטְתְּ בְּיַד / אוֹיְבֵךְ וּמוֹנָיִךְ
{{סי|חָ}}לִיל בְּתוֹכֵךְ לְגִיל / הַשֹּׁאֲבָה, וּמְשׂוֹשׂ / אֶל נוֹשְׂאֵי כָּל פְּרִי / בִכּוּר גְּפָנָיִךְ
{{סי|זַ}}כּוֹת הֲלָכוֹת בְּפִי / חָרָשׁ וּמַסְגֵּר בְּתָא / גָזִית, וְהֵן דּוֹבְבוֹת / שִׂפְתֵי יְשֵׁנָיִךְ
{{סי|קִ}}דְּשׁוּ עֲשׂוֹת לִשְׁוָ/קַיִךְ עֲשִׁירִים {{נוא|הוראה=אצ&quot;ל:|עֲשׂוּיִם}} לְהִתְ/כַּבֵּד בְּכָל יוֹם, פְּאֵר / צוּרֵךְ סְגָנָיִךְ
{{סי|וּ}}מְאֹד פְּלִיאָה קְדֻ/שַּׁת רִצְפַת הָעֲזָ/רָה, בָּלְעָה אַרְצָהּ / מֵאֵת דְּשֵׁנָיִךְ
{{סי|אֻ}}מְלַל לְבָנוֹן אֲשֶׁר / נָטַע שְׁלֹמֹה בְּאוּ/לָם, יִרְעַשׁ פִּרְיוֹ / זָהָב לְמָנָיִךְ
{{סי|מַ}}ה טּוֹב פְּשַׁפְשֵׁךְ לְאוֹת / סָגוּר בְּדָרוֹם מְבוֹא / צוּר, יוֹצְרֵךְ בָּא לְשָׁם / בּוֹ בִּצְפוֹנָיִך
{{סי|צֶ}}דֶק זְרִיזִים מְאֹד / מָלְאוּ מְשָׁרְתַיִךְ, / כִּי לַאֲנוּסֵי שְׁנָת / חוֹבְטִים מְמֻנָּיִךְ
{{סי|אֵ}}ין קוֹל תְּפִלָּה וְקוֹל / תַּחֲנוּן לְצוּר נִרְצָה, / מִיּוֹם אֲשֶׁר נִפְרְצָה / עִיר תַּחֲנוּנָיִךְ
{{סי|בַּ}}חֲסֹר עֲדַת יַעֲקֹב / חָסַר גְּדוּד אֵל, וְגִיל / חָסַר בְּחֶסְרוֹן שְׂשׂוֹן / יֶשַׁע שְׂשׂוֹנָיִךְ
{{סי|גָּ}}לוּ בְּהֵמָה וְעוֹף / אָז בִּגְלוֹתֵךְ, וְהֵם / שָׁבוּ, וְלֹא נִדְרְשׁוּ / נִדְחֵי מְכוֹנָיִךְ
{{סי|דָּ}}חוּ מְאָרְרִים, וְעוֹד / לֹא יִפְקְדוּ עַל עֲוֹן / נוֹאֵף וְחֵטְא נוֹאֲפוֹת, / מֵרֹב זְנוּנָיִךְ
{{סי|הֻ}}שְׁלַךְ בְּעֶצֶם וְגִיד / טַעַם בְּשַׂר שׁוֹר וְשֶׂה / וָעֵז, בְּיוֹם בָּטְלוּ / שַׁי קָרְבְּנָיִךְ
{{סי|וַ}}אֲנִי אֲמָרֵר בְּכִי / מִסְפֵּד בְּעֵת זָכְרִי / פִּרְקֵי רְנָנוֹת בְּנֵי / לֵוִי הֲגוּנָיִךְ
{{סי|ז}}וֹכֵר אֲנִי יוֹדְעֵי / סֵדֶר עֲבוֹדַת בְּנֵי / אַהֲרֹן וְאֶזְעַק אֲהָהּ / עַל עֶלְבּוֹנָיִךְ
{{סי|חֶ}}רֶס וְסַהַר וְכָל / כּוֹכְבֵי שְׁחָקִים כְּלֹא / הָיוּ לְמוּל לוֹבְשִׁים / אֶת סַהֲרוֹנָיִךְ
{{סי|טִ}}הַרְתְּ בְּלֹבֶן שְׁנִי / תוֹלָע, וְנִקִּית בְּצוֹם / כִּפּוּר, וְלֹא הֻקְרָה / קֶרִי לְכֹהֲנָיִךְ
{{סי|יָ}}פִית וְיָקַרְתְּ, מְאֹד / נִכְבַּדְתְּ, וְלֹא סִעֲרֵךְ / רוּחַ, וְלֹא נִצְּחָה / תִּמְרוֹת עֲשָׁנָיִךְ
{{סי|כִּ}}לִּית וְגֵרַשְׁתְּ זְבוּב / מִמִּטְבָּחֵךְ וְלֹא / סָרַח בְּשַׂר קָדְשֵׁךְ / בֵּית אַרְמְנוֹתָיִךְ
{{סי|כָּ}}ל מַעֲשַׂיִךְ בְּנֵס, / עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁ/תַּחֲוִים רְוָחִים פְּנֵי / קָדְשֵׁי אֲדוֹנָיִךְ
{{סי|לֹ}}א נִפְסְלוּ לַחְמֵי / פָנִים וְטָהֲרוּ שְׁתֵּי / לַחְמֵי עֲצֶרֶת, וְכֵן / עֹמֶר גְּרָנָיִךְ
{{סי|מִ}}מֵּי מְטַר הַזְּבוּל / לֹא נִכְבָּה אֵשׁ עֲצֵי / הַמַּעֲרָכָה וְאַתְּ / רָחַבְתְּ לְאַכְסְנָיִךְ
{{סי|מַ}}חְכִּים אֲוִירֵךְ, וְחֵן / מָצָאת בְּעֵין יוֹשְׁבֵךְ, / נָאִים נְעִימִים, וְלֹא / הִזְּקוּם עֲכָנָיִךְ
{{סי|נִ}}צְלָה זְבָחֵךְ, בְּשַׂר / קָדְשֵׁךְ בְּרֹאשֵׁךְ, וְלֹא / הִפִּיל בְּרֵיחַ נְשֵׁי / עַמֵּךְ וְשׁוֹכְנָיִךְ
{{סי|נִ}}גְזַר בְּבֹא פּוֹלְמוֹס / זֵדִים רְשָׁעִים עֲלֵי / חָכְמָה יְוָנִית וְעַל / עַטְרוֹת חֲתָנָיִךְ
{{סי|סַ}}נְהֶדְרִין בָּטְלוּ / גָּלוּ וְנֶהְפַּךְ לְקוֹל / בּוֹכִים מְשׂוֹשׂ עַם קְהָת / יוֹדְעֵי רְנָנָיִךְ
{{סי|עִ}}יר נֶאֱמָנָה צְבִי / צִבְאוֹת אֱלֹהִים אֱמֶת / יֵין חֶרְמוֹן וּשְׂנִיר {{נוא|לֹא נִמְשַׁל יֵין שְׂנִיר}} / קָרוּשׁ לְיֵינָיִךְ
{{סי|פִּ}}לְפּוּל חֲכָמִים וְסוֹד / זִיו חָכְמָה נִסְתְּמָה / כִּי נִדְלְחוּ נִסְרְחוּ / חָכְמוֹת עֲטָנָיִךְ
{{סי|פַּ}}סּוּ אֱמוּנִים, וּבַת / קָמָה בְאִמָּהּ, פְּנֵי / הַדּוֹר כְּכֶלֶב, וּמִי / יָקִים אֱמוּנָיִךְ
{{סי|צָ}}פַד וְיָבֵשׁ כְּעֵץ / עוֹר הָעֲנֻגּוֹת, בְּנוֹת / אֵל נֶהֱרָגוֹת, שְׁחוֹר / גִּזְרַת לְבָנָיִךְ
{{סי|צַ}}דְּקִי וְחִזְקִי, נְקִי / לֵבָב קְחִי מַעֲפַר / הַסְּחִי, וּפַלְּחִי לְחִי / גּוֹדְעֵי קְרָנָיִךְ
{{סי|ק}}וּמִי וְהִלָּחֲמִי, / הִנָּקְמִי זַעֲמִי / לוֹחֲמִי בְּחֶרְמִי דְּמֵי / אֻמֵּי חֲרוֹנָיִךְ
{{סי|רִ}}דְפִי וְסַחֲפִי יְפִי / רוֹדְפִי וְחוֹרְפִי, וּפִי / נִינְפִי מַלְאִי שְׂחוֹק / שִׂמְחִי עֲנוּגָיִךְ
{{סי|שׁ}}וּבִי שְׁבִי אוֹיְבִי / אִכְלִי שְׁלַל שׁוֹלְלִי / תַּעְדִּי וְהוֹדִי עֲדִי / הוֹן עִזְּבוֹנָיִךְ
{{סי|תַּ}}חַת עֲתֶרֶת שְׁלוֹם / צִלְלֵי עֲנָנָיִךְ, / עוֹד יַחֲנוּ יִשְׁכְּנוּ / זֶרַע נְבוֹנָיִךְ.}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:ציונים (קינות)]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fueqv0n9idvh5y54b7zytwdu6qd5oy2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוי נא לנו כי חטאנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732431</id>
    <revision>
      <id>3025216</id>
      <parentid>3024130</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:47:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5470" sha1="gmm57u2krf63d1jfgeeq080jatybbps" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אוי נא לנו כי חטאנו -על ארמון כי נוטש
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
 סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-1759}}, {{אוצר השירה|ע-440}}
| מנהגים = היתה נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בליל תשעה באב (לפני {{צ|[[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל|בליל זה יבכיון]]}}).{{הערה|ברוב הדפוסים נדפסה עם הצהרה ש&quot;אין אומרים קינה זו בפראג ובקראקא, לדוגמא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}20350&amp;st{{=}}&amp;pgnum{{=}}480&amp;hilite{{=}} מחזור כל בו].&quot;}} למעשה כיום כבר אינה נאמרת ולא נהוג אפילו להדפיסה בספרי קינות רגילים.{{ש}}
בנוסף היא מופיעה (בלי הכותרת) במחזור רומניא בתוך רצף הקינות לשחרית.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ. נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|אַ}}רְמוֹן כִּי נֻטַּשׁ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|בֵּ}}יתִי כִּי נֶהֱרַס{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|גְּ}}זֵרוֹת כִּי נָפָצוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|דְּ}}בִיר כִּי נִשְׂרַף{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|הֲ}}דוּרִים כִּי נִכְחָדוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|וָ}}וִים כִּי הָבְקָעוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|זִ}}לְעָפוֹת כִּי הָגְבָּרוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|חֶ}}רְפָּה כִּי הָגְדְּלָה{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|ט}}וּרֵי אֶבֶן כִּי נִפְרָשׁוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|יְ}}לָדִים כִּי נִפְזָרוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|כַּ}}עַס כִּי הִרְבָּה{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|לִ}}מּוּדִים כִּי נִמְנָעוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|מְ}}לָכִים כִּי נִמְאָסוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|נְ}}דִיבִים כִּי פַסּוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|שָׂ}}רִים כִּי שֻׁדָּדוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|עֲ}}נָוִים כִּי הוֹבִישׁוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|פְּ}}דוּיִם כִּי גָלוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|צְ}}מוּדִים כִּי נִפְרָדוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|קְ}}רוֹבִים כִּי נִרְחָקוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|רַ}}בִּים כִּי נִמְעָטוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|-
|עַל {{סי|שְׁ}}לֵמִים כִּי טֻלְטָלוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|עַל {{סי|תְּ}}מִידִים כִּי בָטָלוּ{{רווח|5}}||נֵשֵׁב בָּדָד וְנִבְכֶּה
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''עַל אֵלֶּה אֶבְכֶּה'''}}}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|אוי נא לנו]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|אוי נא לנו]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gmm57u2krf63d1jfgeeq080jatybbps</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3025217</id>
      <parentid>3024676</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:48:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות לתשעה באב */</comment>
      <origin>3025217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238541" sha1="kho60dbt6c0qv1bpn5oqqoyncdo9ova" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו (פיוט)]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
==תיקון חצות==
* [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
*[[קול ברמה נשמע ביללה]]
*[[עד מתי ה']]
*[[בהיכלך שמיר ושית]]
*[[על היכלי אבכה]]
*[[עורה נא ימינך רמה]]

=הערות=</text>
      <sha1>kho60dbt6c0qv1bpn5oqqoyncdo9ova</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732495</id>
    <revision>
      <id>3025219</id>
      <parentid>3024329</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:49:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליל תשעה באב */</comment>
      <origin>3025219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31140" sha1="p45b6r6jnh66w223qovux114lhr38zz" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: [[אריד בשיחי ואהימה]]}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
*	פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*	מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
*	פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*	משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]]
*	פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*	פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח]]
*פזמון: [[לאבות ראשונים]]
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*[[יה אשר אשפוך לפניו]]
*[[עינינו לך צופיה]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*[[מדמי הלבבות]]
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטרה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*[[על הר המוריה]]
*[[שתה ימי גלותי]]
*[[מתי נשמה דלה]]
*[[אפתח בחידה]] 
*[[אבל יחיד אעשה]] 
*[[ברוב יגוני ארים]] 
*[[לשאת על ירושלים מספד]] 
*[[ניחר בקראי גרוני]] 
*[[אביר ישראל עד אנה]]
*[[למה לנצח תאבד תקותי]]
*[[יונה הומיה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
*[[אחות רעיה הגלי]]
*[[יום מאורי חשך]]
*[[חלפו ימי]]
*[[גולת ספרד]] 
*[[יום הגליתי]]
*[[עד מתי הצור]] 
*[[קל מרירא מחצפא]] 
*[[על שבר בת עמי]]
*[[הילילי בבכיה]]
*[[שור ה' וראה]]
*[[ימי חלדי וחבלי]] 
*[[זרים צרים]] 
*[[מר לי כי חזות קשה]] 
*[[הן מאד מר לי]] 
*[[שכינתא קדישתא]] 
*[[כנישתך במרירו בכיא]]
*[[אסדר נהי וקינה]]
*[[אללי לי ואויה לי]]
*[[אצרח במר נפשי]]
*[[שומרון כלביא צעקתה]]
*[[לבבי מלא יגון]]
*[[מי זה במר יפצה פיהו]]
*[[אל יום זה יאות קינה]]
*[[מרפא אל ציר נאמן]]
*[[ראש מרומים]]
*[[היום אשכח נגינתי]]
*[[אזור שק אחגרה]]
*[[יום עמי הגלה]]
*[[רוחי נדהמה הומה]]
*[[רוחי נדהמה איך ציון]]
*[[היך שפירתא בכולא]]
*[[עת נפתחו]]
*[[אוי לי כי שקי המר לי]]
*[[אהה אזעק]]
*[[פנה בעוד יום]]
*[[הודי נהפך]]
*[[ארים בקול בכיה]]
*[[גוזל נגזל]]
*[[מנודדיך מזעיר בניך]]
*[[מהלל שם הקל]]
*[[אננו ספדו]]
*[[אבינו הגמול הזה]]
*[[על שוד היכלנו]]
{{סוף}}
*[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
*[[עיני עיני יורדה מים]]
*[[הרגת ביום אפך]]
*[[זאבי ערב]]
*[[שומרון קול תתן]]
*[[קול יללה אשמיעה]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*[[לשכינה עלתה]]
*[[אללי לי אללי]]

===בהוצאת ס&quot;ת===
*[[אקום במר נפשי]]
*[[ספר אמרי שפר]]
*בפתיחת ההיכל: [[אל תדום בת עיני]]
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: [[ספדי והילילי]]
*בהוצאת ס&quot;ת: [[קומי וספדי תורה]]
*[[במקום אשרי העם]]
*[[במקום ישמחו השמים]]

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*[[ארץ חפץ]]
*[[אמרה לך עיר הצדק]]
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: [[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
**פזמון אחר: [[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לבית לוי ומשפחתו]] ||
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה]] || 
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[קמתי להלל]] || שבת
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שיר חדש אשיר]] || פסח
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>p45b6r6jnh66w223qovux114lhr38zz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732627</id>
    <revision>
      <id>3025218</id>
      <parentid>3024698</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:48:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ערבית */</comment>
      <origin>3025218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15344" sha1="a1negdpma08v2kg683tp24kggo3cic1" xml:space="preserve">==תפילות חול==
*שחרית: [[אדון העולמים]]
*לשני וחמישי: 
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
**לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]
==תפילות שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכה דודי]]
**[[בר יוחאי]]
**[[יגדל]]
**לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]]
*[[אל אדון]]
*להכנסת ס&quot;ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]]
*לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]]
*[[אדון עולם]]
*למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
*לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]]

==ראש חודש==
*לליל ר&quot;ח: [[שער הרחמים]]
==ד' צומות==
===עשירי בטבת===
*[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*[[שעה עליון לקול אביון]]
*[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
===שבעה עשר בתמוז===
*[[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]]
*[[שעה נאסר]]
*[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]
===צום גדליה===
*[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*[[יוקם דם עבדיך]]
*תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]
===צום אסתר===
*[[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*[[יהירים קמו]]
*[[איך זרים אכזרים]]
*תחינה: [[ה' אויב גבר]]
===לד' צומות===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]

==תשעה באב==
===ערבית===
*פתיחה: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
*קינות: 
**[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
**[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
**[[מדי שנה קינה]]
**[[על זה היה דוה לבנו]]
**[[על יום חורבן היכל מקודש]]
**[[אוי כי ירד אש]]
**[[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
**[[אליכם עדה קדושה]]
**[[אז בבית שביינו]]
**[[עורה נא ימינך רמה]]
**[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===שחרית===
*קינות:
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
**[[ירדתי לתחתיות]]
**[[דוק וחוג רעשו]]
**[[שכינה צועקת בהרע]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[דממו שרפים]]
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
**[[אך זה היום]]
**[[עד מתי ה']]
**[[איכה צאן ההרגה]]
**[[שאי קינה במגינה]]
**[[גרושים מבית תענוגיהם]]
**[[איך נוי שודד]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
**[[אלי עדתי והילילי]]
**[[שאו קינה בקול מרה]]
**[[איך ידידות נפשי]]
**[[שכורת ולא מיין]]
**[[יונה מה לך מקוננת]]
**[[יום אכפי הכבדתי]]
**[[אומללה יולדת השבעה]]
**[[איך נוי חטאתי השמימה]]
**[[אבכה ועל שוד זבולי]]
**[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
**[[עיני עיני יורדה מים]]
**[[הרגת ביום אפך]]
**[[שומרון קול תתן]]
**[[קול יללה אשמיעה]]
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
**[[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] (שלם)
**[[יום חובי ענה בי]]
**[[אמרה ציון איך יצאוני בני]]
**[[אח ועבד הדימוני]]
**[[ארץ צבי תפרש כפיה]]
**[[זכור ה' מה היה לאבותינו]]
**[[אהה ידועת מכאובות]]
**[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
**[[לשכינה עלתה]]
**[[אללי לי אללי]]
*להוצאת ס&quot;ת:
**[[על היכלי אבכה]]
**[[על שוד היכלנו]]
**[[ספר אמרי שפר]]
**[[ספדי והילילי]]
**קינה על הספר: [[קומי וספדי תורה]]
**[[במקום אשרי העם]]
**[[במקום ישמחו השמים]]
*סיום:
**לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
**אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]]
**נחמה: תרומם שפלה

===מנחה===
*[[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
*[[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]
*[[אנא אב הרחמן אל עליון]]

==חופה==
*[[אהוב מהר המור]]

==הצדקת הדין==
*הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת
*נצדיק דין אהוב
*הצור תמים… אהוב ירחמו
*[[רחם נא עליו]]
*צור ממעונו

==מספדות==
*אהובי וחמודי נסע וילך
*בזכרי יום הדין
*אהוב ירחמו שוכן ערבות
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפר
*אבכה ואקונן קינה אחר קינה
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה
*אהוב ירחמו מרעיף מטרים
*אהוב הוא ה' אלהים
*אהוב ירחמו שוכן מרומים
*נעימה בנשים

==רגלים==
*בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[אצולה לפנים]]
===ליל הסדר===
*בקידוש: [[תרומה הבדילנו]]
*[[דיינו]]
*בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]]

===תיקון הטל===
*[[שזופת שמש]]

===אזהרות===
*פתיחה: [[אמון יום זה]]
*מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
*מצוות ל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]

===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*ליום א:
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[ענה אתויים]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*ליום ב:
**[[למען אב עקד בן]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*ליום ג:
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[אנא האל הנקדש]]
*ליום ד:
**[[למען אב ידעך]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[אנא השם בכסאו]]
*ליום ה:
**[[למענך תקיף]]
**[[ענה איומה]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
*ליום ו:
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[למען אב נם יוקח נא]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ענה איומים בעוז]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*להושענא רבה:
**(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים)
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]

===תיקון הגשם===
*[[שפעת רביבים]]

===שמחת תורה===
*[[מברך רחמנא]]
*[[אמונה יצרה]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[אנה משה רחימא]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*[[חדו חדו רבנן]]
*[[אשמחה בדודי]]
*[[סימן טוב יהיה לכל]]
*[[מפי אל]] (קצר)
*[[מפי אל]] (ארוך)
*[[כי בשם אדיר תצאון]]
==אשמורות==
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' איה חסדיך הראשונים]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*מרנות:
**[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
**מתרצה ברחמים
**[[שומר ישראל]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]]
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*[[אם תאהב דרך]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]]
*י&quot;א בשחרית: [[שופט כל הארץ]]
*לתקיעת שופר:
**[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
**[[המלך ה']]
*סליחות לליל ב':
**[[יעלו לאלף ולרבבה]]
**[[רומה אלהים שמך לקדש]]
**[[בליל זה בראש השנה]]
**[[מנומם בעת קומם]]
**[[שירו לאל שיר חדש]]
**[[יום זה למול מלך ישפר]]
**[[ישראל עם קדוש]]

==יום כיפור==
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*[[יראים שלחוני]]
*סדר העבודה:
**פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]]
**[[אתה כוננת עולם מראש]]
**[[שנת אורה שנת ברכה]]
**[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**([[אבל בחטאינו]])
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
**([[תתמוך גורלנו]])
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]]
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחות לנעילה:
**[[ידידיך מאמש]]
**[[את גומל מערבות]]
**[[בנשף קדמתי]]
**[[עם ה' השלחה]]
**[[עב קל ממרומיך]]
**[[אשר לו כל תפילה]]
**[[בני ישראל שמחו]]

===סליחות===
* פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ליל יום כיפור:
** [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[ירצה עם אביון]]
** [[דלתיך הלילה]]
** [[ישראל בחירי אל]]
** [[יצורים וצפון]]
** [[אשר לו ים וחרבה]]
** [[אלהים שחרתיך]]
** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]]
*ליום:
** [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
** [[רחמיך שאלתי]]
** [[יצו האל לדל שואל]]
** [[ילוד יעקב יצעק]]
** [[ימינך נושא עווני]]
** [[ידידי אל ברכוהו]]
** [[ביום זה כפור עוונינו]]
** [[ישראל עמך שמך במו קדש]]
** [[בעשור לחדש ביום בוא]]
** [[לשערי חסדיך]]
** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
** [[לכו נפיל פנינו]]
** [[יקירים אדירים]]
** [[שנאנים שאננים]]
** [[ידי דלים נחשלים]]
** [[יה שמך ארוממך]]
** [[יה למתי צפנת]]
** [[יצרי ראשית צרי]]
** [[יחו לשון חזות אישון]]
** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]]
** [[יונה פותה]]
** [[יה אנה אמצאך]]
** [[אל איום שלח פדיום]]
** [[שטפוני דמעותי]]
** [[יעזוב רשע נתיבו]]
** [[מלך במעונך נשגב]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אם עוונות יענו בנו]]
** [[לאט האל בעם נדכה]]
** [[אליך אלכה]]
** [[ליום להיטיב תקרא]]
** [[ירושלים למוגיך השקי]]
** [[ירושלים האנחי]]
** [[יונה נשאתה]]
** [[אלהי קדם מעונה]]
** [[יונות הושתו שכם]]
** [[יונה מה תהגי]]
** [[לכם בני ציון הכואבים]]
** [[יה מלאך שמך בקרבו]]
** [[יוני גאיות הומות בפחדן]]
** [[שבועה קבועה]]
** [[שכולה עכורה]]
** [[שנותינו ספו]]
** [[שולחה אמי בעוונותי]]
** [[שדודים נדודים]]
** [[שחורה ונאוה]]
** [[צור ישראל קדושו]]
** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]]
** [[צורנו הקשיבה]]
** [[צהלי יונה בתולת ישראל]]
** [[צר ומצוק מצאוני]]
** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]]
** [[צמח בימינו תביא אלהינו]]
** [[צדקות אלהי אזכירה]]
** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]]
** [[צוחתנו תשמעה]]
** סליחות מסידור רס&quot;ג:
*** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
*** [[תפן להקשיב ממעונים]]
*** [[אזון שלש עשרה מדות]]
*** [[תאחר מיום זכרון]]
*** [[אשחר תשועתך]]
*** [[תהום השוטף על ראשי צפה]]
*** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
*** [[אל תתעלם מתחנתי]]
*** [[אביר יום העשור]]
*** [[אערוץ ביום צומי]]
*** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]]
*** [[אחננה לך רחום]]
*** [[אמרתי נגזרתי]]
*** [[הרבינו לפשוע]]
** [[דרכי שבעה רועים]]

===נצ'ד אלרחמים===
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]]
*[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]]
*[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]]
*[[הביטה וראה את אנחותינו]]
*[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]]
*[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]
*[[רחמנא דא היא אוריתך]]
*[[אב הרחמן מלא רחמים]]
*[[רחמנא חטינן]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]]
*[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]]
*מרנות:
**[[תורתא דמרביא]]
**[[ה' את הוא אלהא מלך]]
**[[אסתכל בעמך]]
**[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]]
**[[ה' דבידיה אסו]]
**[[ה' דסגיאין רחמוהי]]
**[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]]
**[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]]
**[[את הוא אלהא דגלן]]
**[[ה' אלהא דכל דמטמר]]
**[[מלך עלמין דגלגלוהי]]
**[[אכן אתה אל]]
**[[במאי פומא נפתח]]
**[[הא כעיני עבדיא]]
**[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]]
**[[שלמא לכון שארא דישראל]]
**[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]]
**[[אנא אלהי הנאדר]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>a1negdpma08v2kg683tp24kggo3cic1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עורה נא ימינך רמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733482</id>
    <revision>
      <id>3025225</id>
      <parentid>3015983</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:09:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2088" sha1="gquy3eejvi8ipp6k5ts60sdhd0qc8a1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;
==נוסח עדות המזרח==
עוּרָה נָּא יְמִינְךָ רָמָה{{ש}}
וְלִזְעוּמָה קְרָא נֻחָמָה{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּלָּה וַעֲגוּמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה רֻחָמָה

עוּרָה נָּא חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ{{ש}}
וְיִגָּלֶה קֵץ יִשְׁעֲךָ{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְשֶׂה נֶאֱלָמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה רֻחָמָה

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ הָאֵל{{ש}}
וּפְדֵה בְּרַחֲמֶיךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל הַשּׁוֹאֵל{{ר1}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ עֶלְיוֹן{{ש}}
וּבְנֵה בְּרַחֲמֶיךָ אֶת צִיּוֹן{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל וְאֶבְיוֹן{{ר1}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן.
==נוסח תימן==
עוּרָה נָּא יְמִינְךָ רָמָה{{ש}}
וְלִזְעוּמָה קְרָא נֻחָמָה{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְדַּלָּה וַעֲגוּמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה נֻחָמָה

עוּרָה נָּא חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ{{ש}}
וְגַלֵּה נָא קֵץ יִשְׁעֲךָ{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְשֶׂה נֶאֱלָמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה נֻחָמָה

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ עֶלְיוֹן{{ש}}
וּבְנֵה בְרַחֲמִים אֶת צִיּוֹן{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעָם דַּל וְאֶבְיוֹן{{ר1}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ הָאֵל{{ש}}
וּפְדֵה בְּרַחֲמֶיךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעָם דַּל הַשּׁוֹאֵל{{ר1}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל.

&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>gquy3eejvi8ipp6k5ts60sdhd0qc8a1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025226</id>
      <parentid>3025225</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:09:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2087" sha1="hwcukhiz26d6mrcn46o5vvxpiqzbm6s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
==נוסח עדות המזרח==
עוּרָה נָּא יְמִינְךָ רָמָה{{ש}}
וְלִזְעוּמָה קְרָא נֻחָמָה{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּלָּה וַעֲגוּמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה רֻחָמָה

עוּרָה נָּא חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ{{ש}}
וְיִגָּלֶה קֵץ יִשְׁעֲךָ{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְשֶׂה נֶאֱלָמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה רֻחָמָה

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ הָאֵל{{ש}}
וּפְדֵה בְּרַחֲמֶיךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל הַשּׁוֹאֵל{{ר1}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ עֶלְיוֹן{{ש}}
וּבְנֵה בְּרַחֲמֶיךָ אֶת צִיּוֹן{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל וְאֶבְיוֹן{{ר1}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן.
==נוסח תימן==
עוּרָה נָּא יְמִינְךָ רָמָה{{ש}}
וְלִזְעוּמָה קְרָא נֻחָמָה{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְדַּלָּה וַעֲגוּמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה נֻחָמָה

עוּרָה נָּא חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ{{ש}}
וְגַלֵּה נָא קֵץ יִשְׁעֲךָ{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְשֶׂה נֶאֱלָמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה נֻחָמָה

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ עֶלְיוֹן{{ש}}
וּבְנֵה בְרַחֲמִים אֶת צִיּוֹן{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעָם דַּל וְאֶבְיוֹן{{ר1}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ הָאֵל{{ש}}
וּפְדֵה בְּרַחֲמֶיךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעָם דַּל הַשּׁוֹאֵל{{ר1}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל.

&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>hwcukhiz26d6mrcn46o5vvxpiqzbm6s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025227</id>
      <parentid>3025226</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:09:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2159" sha1="q176r0ilysowwew3lqg1s33nui2iomb" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;עוּרָה נָּא יְמִינְךָ רָמָה{{ש}}
וְלִזְעוּמָה קְרָא נֻחָמָה{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּלָּה וַעֲגוּמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה רֻחָמָה

עוּרָה נָּא חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ{{ש}}
וְיִגָּלֶה קֵץ יִשְׁעֲךָ{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְשֶׂה נֶאֱלָמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה רֻחָמָה

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ הָאֵל{{ש}}
וּפְדֵה בְּרַחֲמֶיךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל הַשּׁוֹאֵל{{ר1}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ עֶלְיוֹן{{ש}}
וּבְנֵה בְּרַחֲמֶיךָ אֶת צִיּוֹן{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל וְאֶבְיוֹן{{ר1}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן.&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;
==נוסח תימן==
&lt;קטע התחלה=תימן/&gt;עוּרָה נָּא יְמִינְךָ רָמָה{{ש}}
וְלִזְעוּמָה קְרָא נֻחָמָה{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְדַּלָּה וַעֲגוּמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה נֻחָמָה

עוּרָה נָּא חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ{{ש}}
וְגַלֵּה נָא קֵץ יִשְׁעֲךָ{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְשֶׂה נֶאֱלָמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה נֻחָמָה

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ עֶלְיוֹן{{ש}}
וּבְנֵה בְרַחֲמִים אֶת צִיּוֹן{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעָם דַּל וְאֶבְיוֹן{{ר1}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ הָאֵל{{ש}}
וּפְדֵה בְּרַחֲמֶיךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעָם דַּל הַשּׁוֹאֵל{{ר1}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל.&lt;קטע סוף=תימן/&gt;

[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>q176r0ilysowwew3lqg1s33nui2iomb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025230</id>
      <parentid>3025227</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:12:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3025230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2211" sha1="okjc6cl38p1y20kt8euftb56xv3lggc" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;עוּרָה נָּא יְמִינְךָ רָמָה{{ש}}
וְלִזְעוּמָה קְרָא נֻחָמָה{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּלָּה וַעֲגוּמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה רֻחָמָה

עוּרָה נָּא חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ{{ש}}
וְיִגָּלֶה קֵץ יִשְׁעֲךָ{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְשֶׂה נֶאֱלָמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה רֻחָמָה

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ הָאֵל{{ש}}
וּפְדֵה בְּרַחֲמֶיךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל הַשּׁוֹאֵל{{ר1}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ עֶלְיוֹן{{ש}}
וּבְנֵה בְּרַחֲמֶיךָ אֶת צִיּוֹן{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל וְאֶבְיוֹן{{ר1}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן.&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;
==נוסח תימן==
&lt;קטע התחלה=תימן/&gt;עוּרָה נָּא יְמִינְךָ רָמָה{{ש}}
וְלִזְעוּמָה קְרָא נֻחָמָה{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְדַּלָּה וַעֲגוּמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה נֻחָמָה

עוּרָה נָּא חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ{{ש}}
וְגַלֵּה נָא קֵץ יִשְׁעֲךָ{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְשֶׂה נֶאֱלָמָה{{ר1}}
עֲנִיָּה סֹעֲרָה נֻחָמָה

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ עֶלְיוֹן{{ש}}
וּבְנֵה בְרַחֲמִים אֶת צִיּוֹן{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעָם דַּל וְאֶבְיוֹן{{ר1}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן

עוּרָה נָּא יְמִינְךָ הָאֵל{{ש}}
וּפְדֵה בְּרַחֲמֶיךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְיֵאָמֵר לְעָם דַּל הַשּׁוֹאֵל{{ר1}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל.&lt;קטע סוף=תימן/&gt;

[[קטגוריה:פיוטי נחמה לתשעה באב]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]</text>
      <sha1>okjc6cl38p1y20kt8euftb56xv3lggc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736420</id>
    <revision>
      <id>3025223</id>
      <parentid>3024741</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:59:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3025223</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56055" sha1="4durswo3kol2xzcrekk8fbqe0lpnkyw" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו
|רישום הקודם=פרק ו
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ח
|רישום הבא=פרק ח
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק שביעי==
{{מרכז|{{ק|אספסיינוס כבש את העיר גדר (נ&quot;א גברה) ועלה על יודפת ואחרי מצור ממושך נפלה העיר בידו באשמת בוגד אחד.}}}}

{{חול|
'''א.''' ואספסיינוס עלה על העיר גברה{{הערה|נ&quot;א גדרה, גם ערבה.}} וכבש אותה מיד, כי מצא אותה עזובה מאנשי־מלחמה ובבואו בשעריה צוה להמית את כל בחוריה, אולם הרומאים לא שׂמו פדות בין זקן ונער, בשׂנאתם הגדולה ליהודים ובזכרם את התועבה אשר נעשתה לצסטיוס. ולא את העיר לבד שילח אספסיינוס באש, כי־אם גם את כל הכפרים והערים הקטנות אשר מסביב; את אלה מצא ריקות מאדם, ובאלה מכר את היושבים לעבדים.

'''ב.''' ובבוא יוסף אל העיר, אשר בקש להִשָּׂגב שם מפני האויב, חרדו יושביה חרדה גדולה, כי אמרו אנשי טבריה אל לבם, אשר לא נמלט יוסף על נפשו לולא נואש כלה מתקוות הנצחון במלחמה. ואמנם לא שגו האנשים במחשבתם על יוסף, כי כבר צפה את אחרית היהודים הרעה והבין, כי רק באחת יִוָשׁעו, אם יִנָּחמו על מעשיהם. ואף כי האמין יוסף, אשר יסלחו הרומאים לחטאתו, בכל־זאת נקל היה לו למות שבעתים{{הערה|ביוונית „הרבה פעמים“, πολλάκις. ויש מי שתרגם „מאה“ וגם „אלף“.}} מבְּגוד בארץ אבותיו ומִנַבֵּל את משרת שר־הצבא, אשר הפקיד העם בידו, כדי למצֹא רֶווח והצלה בידי העם, אשר נשלח להלחם בו. על־כן גמר אֹמר לכתוב אל ראשי הממשלה בירושלים ולהודיעם את הדברים לאשורם, מבלי להפריז במידת כוח השׂונאים – פן יֵצא עליו שם רע, כי הוא רך־לבב – וגם מבלי להקטין את הסכנה – פן יבואו ראשי העם להתחזק במרדם, אחרי החִילם להנחם על מעשיהם. ועם המכתב הזה דרש יוסף מהם לענות אותו במהרה, אולי הם בוחרים לכרות ברית שלום עם הרומאים, או לשלוח לו צבא, אשר כח בידו לעמוד מפני השונאים, אם יגזרו משפטם להלחם ברומאים. ואת המכתב הזה נתן יוסף בידי רצים ממהרים להביאו אל ירושלים.

'''ג.''' ואספסיינוס גמר לעלות על יודפת להשחיתה, בשמעו כי נמלטו לתוכה רבים מאויביו ובדעתו כי המקום הוא משׂגב חזק לבני הגליל. הוא שלח לפניו חיל רגלים ורוכבים ליישר את הדרך העולה שמה, כי היתה דרך מלאה אבנים וקשה היה ללכת ברגל ורוכבי הסוסים לא יכלו לעבור בה כלל. לקץ ארבעה ימים כילו האנשים את עבודתם ובקעו מסלה רחבה למעבר אנשי־הצבא, וביום החמישי, בעשרים ואחד לחֹדש ארטמיסיוס (אייָּר){{הערה|שנת ג&quot;א תתכ&quot;ז – 67 למנין הנהוג.}}, מיהר יוסף לבוא מטבריה אל יודפת ולחזק את לב היהודים אשר נפל עליהם. ואחד הפליטים הנופלים אל הרומאים הביא לאספסינוס את הבשׂורה הטובה, כי בא האיש הזה אל המבצר, ועל־כן החיש אספסיינוס ועלה להילחם בעיר, כי אמר בליבו להכניע את כל ארץ יהודה בכבשו את המבצר הזה, אם יעלה בידו לתפוש את יוסף בכפו. הוא שמח לבשורה הזאת כמוצא אושר רב, בהאמינו, כי בגזרת האלהים נפל האיש הזה – אשר נחשב לגדול בחכמתו מכל שונאיו – בפחת אשר כרה לו בידיו, – ומיד שלח אלף רוכבים תחת פקודת פלצידוס ושר־העשרה אֵיבּוּטִיּוּס, איש גבור־חיל וחכם־לב, וצוה אותם לסגור על העיר, פן ימָלט יוסף ממנה.

'''ד.''' ולמחרת היום לקח אספסיינוס אל כל צבאו ונסע גם הוא אחרי הרוכבים עד בואו לעת ערב לפני חומת יודפת. הוא חנה עם צבאו מצפון לעיר על גבעה רחוקה ממנה שבע פרסאות, כי בקש להראות לאויביו עין בעין את כל חילו העצום ולהפיל עליהם את פחדו. וכן היה, אימה וחשכה נפלה על היהודים, עד אשר לא מצא איש כח בנפשו לצאת משערי החומה. אולם הרומאים לא רצו להשתער על העיר בלילה ההוא, כי קצרה נפשם מעמל הדרך כל היום, על־כן הקיפו את העיר במערכה כפולה ועליה הציגו בשורה שלישית את הרוכבים לסגור על כל מוצאי העיר, אבל הדבר הזה הפיח בלב היהודים עֹז וגבורה למלחמה, כי ראו אשר אבד להם מנוס. כי אמנם האונס מפליא לגַבּר חיילים במלחמה!

'''ה.''' וכעלות הבוקר התנפלו הרומאים על העיר, והיהודים החונים בשדה (לפני שער־העיר) החזיקו מעמד בראשונה לפני הרומאים. אך כאשר שלח אספסיינוס את רובי־הקשת ואת הקלעים ואת כל היורים למיניהם וצוה עליהם לירות ביהודים, והוא העפיל לעלות עם חיל הרגלים על ראש הסלע התלול, אשר משם היה קל לתפוש את החומה, חרד יוסף לגורל העיר ויצא להלחם ברומאים בראש כל חיל היהודים. הם התנפלו בהמון על הרומאים וגרשו אותם מן החומה והגדילו להראות את גבורת ימינם ועוצם רוחם. אולם מספר הנופלים מקרב היהודים לא קטן ממספר חללי שונאיהם. כי במידה שהוסיף היאוש גבורה ליהודים, ככה חזקה הבושׁת (פן יִנָּגפו לפני שונאיהם) את רוח הרומאים, ואלה נלחמו בדעת הקרב ובכח ימינם ואלה באומץ לב ובחמת עֶברה, וכל היום ערכו מלחמה, ובלילה שקטו. והיהודים פצעו רבים מן הרומאים והמיתו בהם שלשה־עשר איש. ומהם נפלו שבעה־עשר חללים ושש מאות איש נפצעו.

'''ו.''' וביום המחרת יצאו היהודים עוד הפעם מן העיר לקראת הרומאים הנלחמים עליה והתנגחו אתם ביתר עֹז, כי החיל אשר עשו ביום אתמול, בעוד אשר לא קוו להחזיק מעמד – הוסיף להם כח ועצמה לעמוד אף הפעם על נפשם בפני הרומאים, אשר גם הם נלחמו בשארית גבורה, יען אשר בושו, כי לא עלה בידם לנצח את אויביהם חיש מהר ולמפלה נחשב הדבר בעיניהם, וחמתם בערה מאד. ועד היום החמישי השתערו הרומאים על החומה בלי־הרף, ובני יודפת יצאו לקראתם ונלחמו אתם לפני השערים. והיהודים לא חתו מעֹצם כוח שונאיהם וגם הרומאים לא עיפו ממצור העיר הקשה.

'''ז.''' והעיר יודפת נמצאה כמעט כולה בראש סלע תלול, המוקף מעברים תהומות אין־חֵקר, ובנסות איש להשקיף למטה תחשכנה עיניו מעומק פי התהום, ורק מרוח צפון נמצאה דרך אל העיר, כי שם נבנתה בצלע ההר, ואת המקום הזה ביצר יוסף בהקימו את חומת העיר, לבל יוכלו האויבים להגיע משם אל ראש ההר, המתנשא למעלה. ועוד הרים הקיפו את העיר מסביב, ועל־כן נסתרה מכל עבריה מעיני אדם בטרם הגיע אליה. זאת היתה תכונת יודפת הבצורה.

'''ח.''' אספסיינוס אמר להתגבר על טבע המקום וגם על אומץ־לב היהודים המגינים עליו וגמר לחזק את עבודת המצור. הוא קרא את שרי צבאותיו להיווָּעץ אִתּם בדבר מלחמת התנופה במבצר, והם יעצו עצה לשפוך סוללה במקום אשר משם יוכלו לגשת אל החומה. על־כן שלח את כל הצבא להביא את החומר הדרוש, והם חצבו בהרים אשר מסביב לעיר ויחד עם העצים הביאו אבנים לאין־מספר. ולמחסה מן החצים העפים ממעלה מתח חלק הצבא מקלעת ענפים על משוכות עצים, ותחת הציפוי לא ניזוקו אנשי הצבא כמעט ממטר אבני הבליסטראות, אשר נִתּך עליהם מן החומה, ושפכו את הסוללה במנוחה, וחבריהם עדרו את התללים הקרובים והספיקו להם עפר לעבודה. ככה נחלק הצבא לשלשה משמרות בעבודה הזאת, ואיש לא הלך בטל. והיהודים השליכו מן החומה צורי־אבנים גדולים וכל מיני קלעים על ציפוי אנשי המלחמה, ואף כי לא הצליחו לפלח אותו, החרידו בקול המולת מַפּצם את עושי המלאכה.

'''ט.''' אחרי־כן הציג אספסיינוס מסביב את מכונות הקלע, ומספר הכלים היה מאה ושישים, וציווה לנגח בהם את היהודים העומדים על החומה. זורקי החיצים (הקטפולטות) הקיאו להבי־ברזל{{הערה|לונכות (לונכיאות).}} ואבנים גדולות בנות משקל ככר עפו מן הבליסטראות ולפידי אש וחצים נגרו בהמון ולא נתנו ליהודים לדרוך ברגליהם על החומה, ואף לצאת ולבוא בחוצות העיר. כי גם המון דורכי־הקשת הערבים וכל הרובים והקַלָעים ירו על העיר עם המכונות יחד. וכאשר נבצר מהיהודים להשיב מלחמה לאויביהם מראש החומה, לא חבקו את ידיהם, רק עשו כמעשה שודדים והגיחו מן העיר חבורות חבורות וקרעו את ציפּוי בעלי־המלאכה והיכו בהם, ומדי הניסם אותם הרסו את הסוללה ושלחו את המשוכה עם כל הקורות באש. לאחרונה הבין אספסיינוס כי סבת הנזק היא פרוד חלקי הסוללה, וכי הרווחים אשר בין החלקים נותנים ליהודים מקום לפרוץ בו, ועל־כן ציווה לחבּר את כל המשוכות לאחת, ובזה התלכדו גם חלקי הצבא העובד במלאכה ולא יכלו עוד היהודים להבקיעם.

'''י.''' והסוללה הלכה הלוך וגדול וכמעט הגיעה עד מרום צינות החומה. ויוסף הבין, כי רעה נגד פניו, אם לא ימצא תחבולה לסַכּל את עצת הרומאים. ועל־כן אסף את הבונים וציווה אותם להוסיף על גֹובה החומה, וכאשר ענוהו האנשים, כי אין לאֵל־ידם לעשות המלאכה תחת מטר־החצים ואבני־הקלע, מצא תחבולה להגן עליהם. הוא צוה להקים מחיצת עצים [על החומה] ולשטוח עליה עורות בקר חדשים (לחים), אשר התכנסו בפני אבני־הקלע ועצרו אותן ויתר החצים והחניתות צנחו מעליהם ושבו אחור. וגם לפידי האש דעכו בלֵחָם. ותחת המחסה הזה עבדו הבונים במנוחה יומם ולילה והרימו את חומת העיר עשרים אמה. וגם הקימו עליה מגדלים רבים ושׂמו עליה צינה חזקה. והרומאים, אשר האמינו, כי עוד מעט תעמודנה רגליהם בקרב העיר, התעצבו אל לבם מאד על הדבר הזה, כי נבהלו מתחבולת יוסף ומאומץ לב בני העיר.

'''יא.''' וגם אספסיינוס התרגז לתחבולת יוסף המחוכּמה ולעוז רוח אנשי יודפת, אשר החליפו כֹח למראה החומה הבנויה והגיחו משערי העיר על הרומאים ומדי יום ביומו התנגשו איתּם בגדודים קטנים וחיבלו עליהם מזימות ערמה כמעשה השודדים וגזלו כל אשר בא לידם, ואת יתר מלאכת הרומאים שלחו באש. עד אשר עצר אספסיינוס את צבאו מהלחם וגמר לחנות מסביב לעיר ולכבשה בהכריתו לה משען לחם. הוא חשב, כי בבוא מחסור ומצוק יפנו אליו אנשי העיר לבקש חנינה, ואם יקשו את ערפם, יסופו ברעב. ועוד אמר בליבו, כי גם במלחמה יקל לו להכניעם, אם ירפה מהם הפעם ויתנפל עליהם לקץ ימים, כאשר ייכשל כֹּחם. על־כן צוה לשמור על כל מוצאי העיר ומבואיה.

'''יב.''' ולחם נמצא בעיר לרוב וגם יתר מיני מזונות, מלבד מלח. אולם מים חסרו שם, כי לא היו מעיינות בקרב העיר ויושביה מצאו סיפוקם במי־גשמים, ואין הגשמים מצויים בה בימות הקיץ, ויען אשר החל המצור בעצם הימים ההם, תקפה עצבת נוראה את לב האנשים, ביראם פן יגוועו בצמא, וצערם גדל מאד, כאילו כבר אזלו כל המים מכליהם. אך יוסף ראה, כי העיר עשירה בכל מיני אוכל והאנשים בה גיבורי חיל ורצה להאריך את זמן המצור, למען הכזיב את תקוות הרומאים, ועל־כן חילק את המים במשׂורה לכל יושבי העיר. אולם הזהירות הזאת היתה קשה ליושבי העיר ממחסור, ובמידה אשר לא יכלו לשתות לרוויה ככל אוות־נפשם הלך צמאונם הלוך וגדול ונפשם היתה שוקקה כאילו כבר התעלפה בצמא. ואמנם מחסור המים הזה לא נעלם מעיני הרומאים, כי בהשקיפם ממעל בעד חומת העיר ראו את האנשים נאספים אל מקום אחד ומחלקים את המים במידה, וכוננו אל המקום ההוא את כלי־הקלע המהירים והמיתו יהודים רבים.

'''יג.''' ואספסיינוס האמין, כי לא יימָּשׁכו עוד הימים, עד אשר יאזלו כל מי הבארות והנצורים יסגירו את עירם בעל־כרחם. אולם יוסף אמר להכזיב את תקותו זאת וציווה רבים מאנשי העיר לטבול בגדיהם במים ולתלות אותם מסביב לצינות החומה, עד אשר נטפה כל החומה מים. לדבר הזה נפלה רוח הרומאים, כי נבהלו בראותם את היהודים – אשר אמרו עליהם בלבם, כי אין להם מים לשתות – מפזרים מים רבים למעשי תעתועים. על־כן נואש ראש־הצבא מתקוותו לכבוש את העיר במחסור ובמצוק ופנה עוד הפעם להילחם בה בחוזק־יד, ולדבר הזה נשאו היהודים את נפשם, אחרי אשר אפסה כל תקותם להושיע את עירם ולהציל את נפשותיהם, כי בחרו למות בחרב מלגווע ברעב ובצמא.

'''יד.''' ואחרי התחבולה הזאת מצא יוסף עוד עצה טובה לעצמו. דרך נקרה צרה וקשה למדרך רגל, אשר לא שוטטו בה עיני הרומאים, בחלק העמק ממערב, שלח מכתבים בידי אנשיו אל היהודים הרחוקים כטוב בעיניו וקבל מהם מתנות, עד כי נמצאו לו מיני אוכל רבים, אשר כבר חסרו ליושבי העיר. הוא ציווה את שלוחיו לזחול על ארבע, בעברם על צופי הרומאים ולכסות את בשרם בעורות למען ידמו ככלבים בעיניהם. אבל לאחרונה גילו הצופים את ערמת יוסף וחנו סביב על הנקרה.

'''טו.''' יוסף נוכח עתה לראות, כי לא תוכל העיר להחזיק מעמד לאורך־ימים וכי קשה יהיה לו להציל את נפשו אם ישאר בעיר. ועל־כן נועץ עם טובי־העיר לברוח ממנה. אולם הדבר נודע לכל בני העיר והם נבהלו אליו בהמון וחילו את פניו לבל יעזוב אותם, כי אליו לבדו נשואות עיניהם. הן אם יישאר בעיר, לא יחדלו מקוות לישועה, כי כל איש יֵצא למלחמה תחת פקודתו ברוח נכונה. וגם לא יאות לו לברוח מפני האויבים ולעזוב את אוהביו לנפשם, כי בזה יעשה כמעשה החובל הקופץ בעת הסערה מתוך האניה, אשר ירד אליה בעת מנוחת הים, ויפיל את עירם אל התהום, כי איש מהם לא יעצור כח לצאת לקרב לקראת האויב אחר עזוב אותם האיש, אשר בו עשו חיל.

'''טז.''' ויוסף כיסה מהם, כי הוא מבקש לשים לדרך פעמיו, למען מַלֵּט את נפשו, והודיע אותם, כי רק לטובתם הוא מבקש לעשות את הדבר, כי בהשארו בעיר לא יועיל להם הרבה, אם יעלה בידם להחלץ מן המצר, ואם יפלו בנופלים, יאבד איתּם יחד חנם. אולם אם יצליח בידו להמלט מן המצור, הנה יוכל לעשות להם ישועה גדולה, כי יאסוף את יושבי ארץ הגליל במהרה ויביא מלחמה חדשה על הרומאים וימשוך אותם לסור מעל העיר. והן גם אינו רואה, במה יוכל להועילם, אם ישאר אצלם – הלא נהפוך הוא, כי בזה הוא מעורר את חמת הרומאים לחזק את המצור, כי חשוב בעיניהם מאד לתפוש אותו בכפם, אולם כאשר ישמעו הרומאים, כי ברח מן המבצר, יוּנח לעיר הרבה מחרון־אפם. אבל בדברים האלה לא הניח יוסף את דעת האנשים ועוד הלהיב את רוחם להחזיק בו. הנערים והזקנים והנשים עם עולליהן השתטחו לפניו ביללה וחבקו את רגליו וכולם החזיקו בו וגעו לפניו בבכיה והתחננו אליו להשאר איתּם יחד בצרה. ואין אני חושב, כי עשו זאת מקנאתם בו פן יִמָּלט מצרה, כי־אם בהאמינם אשר ממנו תבוא ישועתם. הם בטחו, כי לא תאונֶה להם רעה אם ישאר יוסף בקרבם!

'''יז.''' ויוסף הבין, כי רק אם תהיינה אזניו קשובות לדברי האנשים, ידברו אליו תחנונים, ואולם אם יתחזק בדעתו – יתנו עליו משמר; וגם תשוקתו לעזוב את העיר רפתה מאד לשמע בכי העם – על־כן גמר בלבו להשאר בעיר, והתאזר בגבורת היאוש אשר תקפה את כל העיר וקרא אל העם: „הנה הגיעה השעה לצאת לקרָב, כי אין לנו עוד תקווה להימלט; וטוב יהיה, כי נקנה לנו שם טוב במחיר חיינו ולפני מותנו במלחמה נפליא לעשות גבורות לזכרון לדור אחרון“. ובדבּרו זאת פנה למלא אחרי דברו. הוא יצא עם גבורי המלחמה והפיץ את שומרי הרומאים והבקיע את מקום מחנם וניתק את העורות אשר התכסו בהם שופכי הסוללה ושלח אש במעשה ידם. וגם ביום השני עשה כדבר הזה, וככה עשה גם ביום השלישי ועוד ימים רבים ולילות רצופים לא נלאה להילחם באויב.

'''יח.''' והרומאים נמצאו בצרה מידי הגיחו היהודים מן העיר, כי בושו להסוג אחור מפניהם, וכאשר נטו היהודים מהם לא יכלו לרדוף אחריהם, כי פגרו מלכת תחת משׂא כלי־נשקם. והיהודים היו מחישים את מעשיהם כפעם בפעם ונמלטים אל העיר טרם מצאה אותם רעה. על כן צוה אספסיינוס על אנשי־חילו לכבוש את כעסם ולבלי הילחם באנשים ההולכים למות, כי הייאוש מפיח שארית גבורה בקרבם, אולם חמתם תשקע בהחטיאם את המטרה כדעוך אש קוצים, ולרומאים יאות לנצח בהשקט ובבטחה, כי אינם עושים מלחמה באונס, רק למען הרחיב את גבולם. ואת מושכי־הקשת הערבים והקלעים הסורים ורובי־האבנים שלח להרגיע את היהודים, גם המון כלי־הקלע הגדולים לא נח ולא שקט. והיהודים נטו מעל כלי־המשחית האלה, אולם לעת הצליחו לגשת אל שונאיהם מקרוב והחצים העפים למרחוק העבירו אותם, קשתה ידם על הרומאים, כי נלחמו ברוח עזה ושמו נפשם בכפם; וכאשר עייפו הלוחמים בשתי המערכות, מהרו חבריהם לבוא תמורתם.

'''יט.''' ככה ארך זמן המצור והנצורים הוסיפו להגיח משערי העיר, ואספסיינוס האמין כמעט, כי היהודים שמו עליו מצור תחת מצור; וכאשר קרבו הסוללות אל מרום החומה, ציווה להביא את האיל (איל־הברזל). האיל הוא קורה ארוכּה כדמות תֹורן [של אניה] ובקָצֶהָ נמצא מטיל־ברזל כתבנית איל, ועל־כן נקראה בשם הזה. ובתווֶך היא תלויה בחבלים – כעל מוט עגלה – על קורה שניה הנטועה משתי קצותיה על עמודים חזקים. ואנשים רבים מושכים את הקורה לאחור ואחרי־כן הם דוחפים אותה כולם יחדו אל עבר פניהם והיא מנגחת את החומה במטיל הברזל אשר בקָצֶהָ. ולא נמצא מגדל נשגב או חומה עבה, אשר יוכלו לעמוד לאֹרך ימים בפני המהלומות האלה, וגם אם ישאו אותן בראשונה. ראש צבא הרומאים אמר לנסות את כֹּחו בדבר הזה, כי רצה הפעם לקחת את העיר בחוזק־יד, בראותו אשר מצור העיר מביא נזק לרומאים, כי אין היהודים אוספים את ידיהם. הרומאים הקריבו אל העיר את זורקי־החצים (הקטפולטות) ויתר כלי הקלע, לגרש בהם את השונאים, אשר נִסו לעצור אותם מעל החומה, והחלו לירות ביהודים ויחד איתּם קרבו רובי־קשת והקלעים. וכאשר לא ערבו עוד היהודים את לבם לעלות על החומה הקריבו אנשי־צבא אחרים את איל־הברזל, המצופּה כולּוֹ זמורות וממעל לציפּוי נמצא עוד מכסה עור לסוכך על המכונה ועל האנשים אשר עליה. למגח הראשון הזדעזעה החומה, וצעקת יושבי העיר עלתה השמימה, כאילו כבר נפלו בידי אויביהם.

&lt;!-- עד כאן הגהת כתיב מלא --&gt;
'''כ.''' ובראות יוסף, כי הרומאים שולחים את כל מכותיהם אל מקום אחד ועוד מעט תִּבָּקע החומה, התחַכּם לעצור רגע קטן את כֹּח המכונה. הוא צוה להוריד שקים מלאים קש ומֹץ אל המקום אשר יראו את האיל נִשׂא שמה תמיד, למען יתעה במהלכו וגם למען יקבלו השקים הרכים את מגח האיל ויחלישו את כחו. בגלל הדבר הזה כִלוּ הרומאים זמן רב לריק, כי בכל מקום אשר כוננו אליו מכונת הרעש, שמה שלשלו האנשים את שׂקיהם ממעלה והשיבו את מגח האיל אחור, עד כי לא נפגעה החומה. ולאחרונה מצאו הרומאים תחבולה להפר את עצת היהודים, כי עשו להם מוטות ארֻכּים וקשרו בקצותיהם חרמשים ובזה כרתו את השקים. ומני אז החלה המכונה לנגח ביתר עֹז והחומה, אשר נבנתה זה עתה, התמוטטה תחתיה. על־כן מהרו אנשי יוסף להגן על נפשם באש. הם לקחו את כל חֹמר השרפה, אשר מצאה ידם, והגיחו מן העיר בשלשה ראשים ושרפו את מכונות הרומאים ואת מקלעות סֻכּותיהם ואת סוללותיהם גם־יחד, והרומאים לא עמדו על נפשם, כי נבהלו מעֹז אף שונאיהם ולא קמה בהם רוח, ובעוד הם מבקשים להעזר עלתה הלהבה למעלה, כי כהרף־עין לחכה האש את הכֹּפר והזפת והגפרית ואכלה סביב, וברגע אחד היו לבער כל בניני הרומאים, אשר הקימו בזעת אפם.

'''כא.''' ובאותו מעמד עשה איש אחד מן היהודים ושמו אלעזר בן שמי, יליד כפר סבא (או סב) בגליל, דבר־גבורה לשם ולזֵכר עולם, כי הרים אבן גדולה מאד והשליך אותה בכח גדול מראש החומה על מכונת הרעש, עד אשר התיז את ראש האיל, ואחרי זאת קפץ לתוך מחנה השונאים ולקח משם את ראש האיל ובמנוחה גדולה נשא אותו על החומה, וכל האויבים שׂמו אותו מטרה לחציהם והוא נתן את בשרו למכים, כי לא היה מכֻסה מגן, וחמשה חצים נחתו בו. אך אלעזר לא שׂם לב לדבר הזה, עד אשר עלה על ראש החומה. וכל האנשים ראו עין בעין את מעשה גבורתו. ואז קרס מעצמת מכאובי פצעיו ונפל למטה עם ראש האיל. ואחריו הפליאו לעשות גבורה שני האחים נטירא ופיליפוס, אנשי כפר רוּמָא, גם הם ילידי הגליל, כי קפצו אל תוך הלגיון העשירי והתנפלו בעֹצם־יד ובזרוע נטויה על הרומאים, עד אשר נתקו את שורותיהם, ובכל מקום אשר פנו שמה הפיצו את כל האויבים מפניהם.

'''כב.''' ואחרי הדברים האלה לקחו יוסף ויתר אנשיו עוד הפעם לפידי אש והניסו את הלגיון החמישי ואת הלגיון העשירי{{הערה|אולי צריך להיות הלגיון החמשה־עשר.}} ושרפו את המכונות ואת הסוֹככים יחד עם הסוללה ויתר הרומאים קדמו את פני הסכנה והעלו מכסֵה עפר על המכונות ועל כל מלאכת העץ אשר להם. לעת ערב החליפו הרומאים כח והקריבו עוד הפעם את איל־הברזל לנגח את החומה במקום אשר התרועעה, ואז ירה אחד הלוחמים [היהודים] מעל החומה ופגע את אספסינוס בעקבו. הפצע היה קל, כי כח המכה רפה ממרחק המקום. אולם מהומה גדולה קמה בקרב מחנה הרומאים לדבר הזה, כי למראה דם המכה נבהלו העומדים מקרוב והשמועה עברה בכל הצבא, ורבים הרפו מעבודת המצור ורצו בפחד ובבהלה לראות את פני המפקד. ולראשונה מהר טיטוס לבוא, כי חרד לנפש אביו, והמון הצבא נמוג מאהבתו לראש־הצבא ובראותו את חרדת בנו. אבל אספסינוס מהר להשיב את נפש בנו המפחד ולהשקיט את סערת הצבא, כי הבליג על מכאוביו ושקד להראות את פניו לעיני כל האנשים, אשר פחדו לחייו. ובדבר הזה העירם לגַבּר חיָלים במלחמתם עם היהודים. כי כל איש מאנשי־הצבא שמח עתה לצאת לקראת הסכנה ולקחת נקמה בעד המפקד, ובקול צעקה חִזקו איש את אחיו ומהרו אל החומה.

'''כג.''' המונים המונים מאנשי יוסף נפלו חללים מחִצי האויבים ומאבני הקלע, ובכל־זאת לא משו מן החומה והמטירו אש וברזל ואבנים על שולחי האיל, אשר עמדו תחת מצפה הענפים. אולם כמעט לא עשו רעה לרומאים, בעוד אשר הם נפלו חללים בלי הרף, כי האויב היה רואה אותם והם לא ראוהו, יען אשר בלפידי האש האירו את פניהם ונעשו למטרה לחצי השונא, אשר ראה אותם כמו בעצם היום, ואולם הם לא ראו את מכונות הקלע למרחוק, ועל־כן היה קשה להם להשמר מפגעיהן. וכח כלי־הרובים המהירים וזורקי החצים היה חזק מאד, עד כי פלחו אנשים רבים בבת־אחת, והֹלם אבני הבליסטראות עקר את צנות החומה ופוצץ את קצות המגדלים, ולא נמצא המון אנשים גדול, אשר לא היה בכח מטַר האבנים הגדולות לנפץ את כֻּלו מבלי השאיר לו שריד. את כח המכונות האלה יבין כל איש מהמעשים אשר קרו בלילה ההוא, כי איש אחד מהעומדים על־יד יוסף נפגע באבן שלוחה [מאחת המכונות], והיא הסירה את ראשו וצנפה את גלגלתו במרחק של שלשה ריסים. ובבֹּקר נפגעה אשה הרה בבטנה בצאתה מפתח ביתה והילד הגיח מבטן אמו מהלך חצי ריס. כה גדול היה כח הבליסטראות! אולם עוד נורא מזה היה קול רעש המכונות ונפץ אבני הקלע. ותלי פגרים התגלגלו בהמֻלה מעל החומה, וצעקת הנשים בתוך העיר עלתה עד לב השמים ולקולן ענתה אנקת החללים מחוץ. ובמקום המלחמה נטפה כל החומה דם ועל ערֵמות הנופלים כמעט יכלו השונאים לעלות עד מרום החומה. ונורא מכל הפחדים האלה היה הד ההרים מסביב, אשר ענו לכל הקולות ולא היה קץ לבלהות הלילה ההוא על אֹזן שומעת ועין רואה. רבים ממגני יודפת מתו אז מות גבורים, ועוד רבים מהם נפצעו. אחרי יגיע רב נבקעה החומה לעת אשמרת הבֹּקר תחת מפּץ המכונות, אשר לא חדל אף רגע, אך בטרם הספיקו הרומאים להטיל את מכונות־העליה{{הערה|מכונת־העליה היא סֻלם עם גשר מתפרק, שמטילים אותו למקום הפרץ בחומה, למען יעלו אנשי־הצבא.}} ולעלות בהן אל פרץ החומה, מהרו היהודים לכסות את שברם בכלי־נשקם ולבצר את מקום הפרץ.

'''כד.''' אחרי מנוחה קצרה מעמל הלילה אסף אספסינוס את צבאו לפנות בקר לכבוש את העיר בסערה, וברצותו לגרש מתוך פרצי החומה את היהודים, העומדים לו לשטן, צוה לגבורי הרוכבים אשר לו לרדת מעל סוסיהם ולחגור את כל כלי־זינם ולהתיצב בשלש שורות לפני פרץ החומה ולשלוח את חניתותיהם לפניהם, למען אשר יבקיעו לראשונה אל העיר, אחרי אשר יטילו את מכונות־העליה, ואחריהם הציג במערכה את גבורי הרגלים, ואת יתר הרוכבים ערך ממול החומה לאֹרך כל צלעות ההרים, לבל יוכל אחד הבורחים מן השבי להִסָּתר. ומאחוריהם הציג את רובי־הקשת וצוה עליהם לכונן חציהם על יתר, וכה אמר גם אל הקַלעים ואל המנצחים על המכונות ואת יתר אנשי־צבאו צוה לקחת סֻלמות ולהגישם אל חלקי החומה אשר טרם נבקעו, למען ינסו היהודים לעצור את השונאים האלה ויעזבו את משמר פרץ־החומה, בעוד אשר הנשארים יסוגו אחור מפחד החצים ואבני הקלע ויפַנו את דרך מבוא החומה.

'''כה.''' יוסף הבין את מחשבת אספסינוס, ועל־כן שלח את הזקנים ועיפי המלחמה אל יתר חלקי החומה, בהאמינו כי לא יקרה אותם פגע, ואל מקום פרץ־החומה שלח את גבורי צבאו, ובראש כֻּלם ששה ששה אנשים (לגדוד) על־פי הגורל, לעבור לפניהם, וגם הוא היה בין הששה. הוא צוה עליהם לאטום את אזניהם, לבל יבהלו מקול תרועת הלגיונות, ולכרוע על ברכיהם ולכסות עליהם בשלטיהם נגד החצים ואבני הקלע, וגם אמר להם להסוג אחור מעט עד אשר יריקו רובי־החצים את אשפותיהם, ולהיות עתידים לרגע, אשר בו יטילו הרומאים את מכונות־העליה על פרץ החומה, – למען התנפל עליהם ולצאת לקראת השונאים על הגשרים אשר להם: „היום הזה ילָחם כל איש מכם לא למען הציל את עירו, רק למען קחת נקם על חרבנה, על־כן ישים לנגד עיניו את מראה הזקנים והטף הנשחטים בידי האויב ואת פני הנשים העתידות לֵהרג במהרה ויאסוף את כל זעמו על הצרות הבאות וישפוך אותו על ראשי עושי הרעה“.

'''כו.''' ככה ערך יוסף את צבאו להִלחם משני עבריו. ובראות יושבי העיר אשר לא לקחו חלק במלחמה, הנשים והטף, כי העיר מֻקפה במערכה משֻׁלשת, – כי איש מהרומאים השומרים על מוצאי העיר מכבר לא נשלח להלחם [בפרץ החומה] – ועל־יד החומה הפרוצה עומדים אויבים וחרבות שלופות בידיהם, וההרים אשר ממעל לעיר נוצצים מרֹב נשק, והרובים הערבים דורכים את קשתותיהם, הרימו קול יללת נהי, כאלו כבר בא האסון אשר יראו ממנו. ויוסף ירא פן תרפינה הנשים את לב קרוביהן בבכין, וצוה לסגור אותן בבתיהן ולהפיל אימה עליהן, למען תשקטנה תחתיהן, והוא פנה אל מקומו בפרץ החומה, אשר עלה לו בגורל, ואל הרומאים המקריבים את סֻלמיהם מול יתר חלקי החומה לא שׂם את לבו, ובצפּיתו צִפּה אל רעם כּלי־הקלע.

'''כז.''' פתאם תקעו מחצצרי כל הלגיונות והצבא הריע לעֻמתם בקול ענות גבורה, ואור היום חשך בפני המון החצים ואבני הקלע, אשר עפו מכל עבָרים. אולם אנשי יוסף שמרו את פקֻדתו ואטמו את אזניהם, לבל ישמעו את קול הצעקה והשאון, וכסו את בשרם, לבל יפגעו בהם החצים, וכאשר הטילו הרומאים את מכונות־המעבר, קפצו היהודים על הגשרים טרם דרכו עליהם רגלי המשליכים אותם, והתנגחו עם העולים על הגשרים וגִלו את כל אֹמץ נפשם וגבורת ידם, ואף כי הגיעו מים עד נפש, שקדו בכל כֹּחם להראות, כי לא נופלים הם בגבורתם מצריהם הבטוחים מפחד רעה. הם לא הרפו מן הרומאים עד אשר נפלו חללים או הכריעו אותם. אולם מעט מעט עיפו מכֹּבד המלחמה ולא נמצאו אנשי־חיל חליפתם, בעוד אשר בצבא הרומאים באו כפעם בפעם אנשי־צבא חדשים למלא חיש מהר את מקום העיֵפים. על־כן חִזקו הרומאים איש את אחיו והתלכדו יחד והתכסו במגינהם עד היותם כגוף מֻצק אחד ובעבי המערכה כֻּלה לחצו את היהודים, וכמעט עלו על החומה.

'''כח.''' ובעת הצרה הזֹאת לִמד האֹנס את יוסף עצה טובה – כי כן הוא דרך האֹנס להפליא מזִמות לעת תקֹף היאוש – והוא צוה לשפוך שמן רותח על האויבים המתלכדים במגינהם. ואנשיו הביאו במהרה את השמן בהמון, כאלו כבר היה מוכן אצלם לדָבר, ושפכו אותו מכל עבר על הרומאים, ואחרי־זאת השליכו עליהם גם את כדי השמן הלוהטים מחֹם. השמן הקודח הזה לִהט את הרומאים והפיץ את מערכותיהם, ובמכאובים נוראים התגלגלו מעל החומה, כי על־נקלה חדר השמן דרך הנשק הסוכך עליהם והשתפך על־פני כל גופם מקדקדם ועד פעמי רגליהם ואכל את בשרם כאש להבה, יען אשר תכונת השמן להתחמם על־נקלה ולהתקרר רק מעט מעט מפני דשנו. והרומאים היו חבושים ואסורים בקובעיהם ובשריוניהם ולא עצרו כח להרחיק מהם את השׂרפה, על־כן קפצו למעלה וגם התעטפו מעצמת מכאובם עד אשר נפלו מעל הגשרים. ואלה אשר הפכו את פניהם מול אחיהם, המעפילים לעלות אחריהם, כרעו על־נקלה בידי היהודים, אשר הכו בהם מאחור.

'''כט.''' אולם גם בעצם התלאה הזאת לא כשל כח הרומאים – כאשר לא אבדה גם עצה מן היהודים. – ואף כי ראו אנשי־הצבא את צרת חבריהם הנכוים, הוסיפו לעלות אחריהם על היהודים שופכי השמן וכל אחד חרף את רעהו, כי הוא עומד לו לשטן בדרך גבורתו. והיהודים מצאו תחבולה חדשה, ושפכו קש יוני{{הערה|שם הצמח ביונית „טיליס“ ותרגמתי על־פי השם הרומי foenus graecum.}} מבֻשׁל על קרשי רצפת הגשרים, להכשׁיל את הרומאים, והם מעדו וצנחו למטה. ולא יכלו עוד אנשי־הצבא לעמוד על רגליהם ברצותם לפנות לאחור או לעלות על האויב; אלה נפלו אחורנית על הגשר ונרמסו ברגלי אחיהם ורבים נפלו על מכסה הסוללה ובמפלתם היו למטרה לחצי היהודים. כי כאשר כשלו הרומאים היתה הרוָחה ליהודים ולא הֻטל עוד עליהם להלחם בהם פנים אל פנים ומצאו שעת־הכֹּשר לירות בהם מרחוק. ואחרי הרעה הרבה, אשר מצאה את אנשי הצבא ביום ההוא, קרא אליהם ראש־הצבא למשוך את ידיהם בבוא הערב. רבים מהם נפלו חללים ועוד רבים מאלה נפצעו. ומהיהודים נפלו רק ששה חללים וכשׁלש מאות פצועים נִשׂאו ממקום הקרב. המלחמה הזאת היתה בעשׂרים לחֹדש דַיְסִיּוֹס (סיון).

'''ל.''' אספסינוס אמר לנחם את לב אנשי־צבאו אחרי הפגע הזה, אולם ראה, כי חמתם התלקחה מאד ואין הם דורשים תנחומים, כי־אם מבקשים לעשות מעשה, על־כן צוה להרים את הסוללות ולהקים שלשה מגדלים, חמשים רגל גֹבה האחד, ולצפּוֹת אותם ברזל מכל עבריהם, למען יהיו מֻצקים בכֹבד משקלם ולא תשלֹט בהם האש. ואחרי־זאת העמיד את המגדלים בראשי הסוללות והעלה עליהם את נושאי הרמחים ואת רובי־הקשת וגם הציג בהם כלי־קלע קלים ויחד אִתּם את הקַלעים החזקים. והרומאים, אשר לא נראו מפני גֹבה המגדלים והצִּנות, ירו בעומדים על החומה, אשר היו למול עיניהם. והיהודים לא יכלו לנטות הצדה על־נקלה מפני החצים ואבני הקלע, אשר עפוּ מעל לראשיהם, וגם לא יכלו להלחם באויביהם הנעלמים, ולמגִנת לבם ראו בעיניהם, כי אין ידם משיגה לשלח את הקֶלע עד מרום המגדלים, וגם אין האש שולטת בצפוי הברזל, על־כן ירדו מראש החומה ויצאו כפעם בפעם השערה לגרש את השונאים המעפילים לעלות. ככה החזיקו עוד אנשי יודפת מעמד, אף כי בכל יום ויום נפלו רבים מהם חללים ונבצר מהם לגמול לשונאיהם רעה, מלבד אשר עצרו אותם בהשליכם את נפשם מנגד.

'''לא.''' ובימים ההם שלח אספסינוס את טרַיָּנוס, ראש הלגיון העשירי, עם אלף רוכבים ואלפים רגלים על יפה, אחת הערים הקרובות אל ידפת, אשר התעוררה למרוד ברומאים, בראותה, כי בני יודפת עומדים על נפשם בפני האויב זמן רב, כאשר לא האמין איש מראש. טרַיָּנוס חשב, כי יקשה בידו לכבוש את העיר, אשר נוסף על משגב מקומה היתה מֻקפה חומה כפולה. בראותו, כי יצאו יושבי העיר לקראתו מוכנים לקרב, התנפל עליהם והניסם מהרה וגם רדף אחריהם. בהגיע הבורחים עד החומה הראשונה הדביקו אותם הרומאים ובאו יחד אִתּם בשעריה. וכאשר בקשו היהודים לבוא גם מבית לחומה השניה, סגרו לפניהם אחיהם יושבי העיר את שעריה, כי פחדו פן יפלו האויבים יחד אִתּם אל העיר. אכן אחת גזר האלהים למסור את יושבי הגליל בכף הרומאים להרג ולאבדן! האנשים עמדו בהמון גדול ודפקו בשערי העיר ונקבו את שמות אחיהם והפצירו בהם למַלט את נפשם, ועוד הם מתחננים, והנה נפלו חללים, כי את החומה הראשונה כבשו האויבים ואת השניה סגרו לפניהם אחיהם. הם נלחצו בין המצרים, בין שתי החומות בתוֶך ונדחקו יחדו, ורבים המיתו איש את אחיו או נפלו על חרבם, ורבים כרעו בחרב הרומאים, כי לא קמה בהם עוד רוח להלחם בהם ומלבד פחד האויבים דִכּא בגד אחיהם את נפשם. הם מתו במאֵרה על שפתיהם, ולא את הרומאים קללו, כי־אם את אחיהם, עצמם ובשרם. ומספּר כל הנופלים היה שנים־עשר אלף איש. טרַיָּנוס הבין, כי העיר ריקה עתה מאנשי־חיל, וגם אם נמצאו בקרבה אנשים, לא יעמוד לבם מפני גֹדל יראתם, אולם הוא קִדֵשׁ את כבוש העיר לראש־הצבא ושלח מלאכים אל אספסינוס לבקשהו, כי ימַלא את ידי בנו טיטוס להשלים את הנצחון [למען יִקָרא שמו עליו]. ואספסינוס אמר בלבו, כי עוד עבודה רבה נכונה לכובשי העיר, ועל־כן נתן בידי בנו חמש מאות רוכבים ואלף אנשי־צבא רגלים. טיטוס מהר לעלות על העיר והציג את צבאותיו במערכה והפקיד על האגף השׂמאלי את טרַיָּנוס, והוא עמד בראש האגף הימני. וכאשר הביאו אנשי־הצבא מכל עברים סֻלמות לעלות בהם על החומה, נלחמו הגלילים זמן קצר, ואחרי־כן עזבו את המצודה, ואנשי טיטוס קפצו אל תוך העיר וכבשו אותה במהרה. אולם כאשר נטשו הרומאים בתוך העיר, קמה עליהם מלחמה קשה, כי בחורי החיל התנפלו עליהם ברחובות והנשים השליכו עליהם מן הבתים כל דבר אשר בא לידן. וכשש שעות ארכה המלחמה הזאת, עד אשר ספו כל היהודים אנשי המלחמה ויתר העם נפל ברחובות העיר ובבתיה בחרב הרומאים, אשר לא חמלו על זקן ונער ולא חִיו כל נפש זכר, מלבד הילדים, כי אותם מכרו לעבדים עם הנשים יחדו. ומספר כל ההרוגים יחד עם הנופלים במלחמה הראשונה [בין החומות] היה חמשה־עשר אלף איש, ומספר השבויים אלפַּים ומאה ושלשים. הצרה הזאת באה על יושבי הגליל ביום עשרים וחמשה לחדש דַיסיוס (סיון).

'''לב.''' וגם השומרונים לא נחלצו אז מצרה, כי הם נאספו בהר גריזים, אשר למקום קדוש הוא נחשב בעיניהם, ונשארו במקום ההוא. אולם אספתם זו נתנה עֵדיה, כי למלחמה הם נושאים את נפשם, ולא לקחו מוסר מהרעה אשר מצאה את שכניהם [היהודים]. לשׁמע נצחונות הרומאים גדלה קנאתם, ולא שׂמו לב לרפיון כחם, רק חכו בקֹצר רוח לעת מהומה. אספסינוס יעץ לקדם את פני המרד הזה ולהפר את מזִמותיהם, כי אף אם נמצאו מִשמרי הרומאים בכל ארץ שמרון, בכל־זאת ירא מפני ההמון הגדול הנאסף והערוך למלחמה. על־כן שלח עליו את צֶרְאַלִּיס, ראש הלגיון החמישי, עם שש מאות רוכבים ושלשת אלפים רגלים. וכראות צֶרְאַלִּיס את השונאים הרבים העומדים בראש ההר, אמר בלבו, כי לא יוכל להעפיל ולעלות בשלום על ראש ההר למען יתגרה אִתּם מלחמה, ועל־כן עמד למטה ושמר על ההמון כל היום. ולא נמצאו אז לשמרונים מים די מחסורם, כי הימים היו ימי עצם הקיץ וההמון לא הספיק להִצְטַיֵּד, והשמש להטה מאד ביום ההוא, עד אשר גועו אחדים מן השומרונים בצמא, ורבים מהם ברחו אל הרומאים, כי בחרו בחיי עבדים ממָות אשר כזה. וכאשר שמע צראליס מפיהם, כי גם נפשות הנשארים התעטפו עליהם מהיסורים הנוראים, עלה על ראש ההר וערך את צבאו במעגל מסביב לאויבים ולראשונה קרא עליהם לכרות אִתּוֹ ברית ולפרק את כלי־נשקם, למען יתן להם את נפשם לשלל. וכאשר לא שמעו השמרונים לדבריו, השתער עליהם והמית את כֻּלָם יחד, אחד־עשר אלף ושש מאות איש. והדבר הזה נעשה ביום עשרים ושבעה לחדש דַיסיוס (סיון). אלה הרעות אשר מצאו את השמרונים.

'''לג.''' ויושבי יודפת חִזקו את לבם להביש את תקות הרומאים ולא שבו אחור מפני כל הנוראות. אולם ביום הארבעים ושבעה [למצור העיר] התרוממה סוללת הרומאים ממעל לחומת העיר, ואחד מבני העיר נפל אל אספסינוס ביום ההוא ובִשׂר לו, כי רק מתי־מספר נשארו להגן על העיר, וגם הם רפי־אונים, כי כשל כחם מלילות הנדודים התכוּפים ומכֹּבד הקרָבות הרצופים ולא יוכלו לעמוד על נפשם בפני הנלחמים אִתּם ביד חזקה. והאיש הוסיף עוד לדַבּר, כי גם בערמה ילָכדוּ יושבי העיר על־נקלה, אם ינסה איש להתנפל לעת האשמורה האחרונה )אשמֹרת הבֹּקר), יען כי אז הם אומרים למצֹא שעת מרגוע מהבלהות, ותרדמת שחרית נופלת על האנשים העיפים והיגעים, וגם הצופים נמים את שנתם. על־כן יעץ האיש להשתער על העיר בשעה הזאת. ואמנם אספסינוס לא הִרבה להאמין בדברי הפליט, בדעתו כי היהודים נאמנים בברית אחים ואינם פוחדים מכל יסורים. כי עוד לפני זאת נתפש אחד מפליטי יודפת ועמד בכל העִנויים הקשים, כאשר דשו האויבים את בשרו וגם שׂמו אותו באש, לחקור ממנו את הדברים אשר נעשו בעיר, והוא לא הוציא אף הגה מפיו וקבל באור־פנים את המות, כאשר הוקע על הצלב. אולם נדמה בעיניו (בעיני אספסינוס), כי שמץ אמת נמצא בדברי הבוגד, ואולי גם כל דבריו נאמנים, וגם הבין, כי בנפול הרומאים בפח לא תצמח להם רעה גדולה, על־כן צוה לשים משמר על הבוגד והכין את צבאו לעלות על העיר ולכבשה.

'''לד.''' ולמועד האמור עלו הרומאים חרש על החומה. ולראשונה עלה טיטוס עם דוֹמיטיוּס סַבּינוס אחד משרי־האלף, בראש מתי־מספר מן הלגיון החמישי והלגיון העשירי. הם שחטו את הצופים [הנמים] ובאו אל העיר ואחריהם עלו סקסטוס קַלִוַריוס (נ&quot;א צראליס) שר־האלף ופלָצידוּס עם צבאותיהם. וכבר נכבש ראש הגבעה ורגלי הרומאים עמדו בתוך העיר, וכבר עלה השחר – ועוד לא חשו המנֻצחים, כי נפלו בידי הרומאים, כי רבים שקעו בתרדמה עזה אחרי עמלם הקשה. וגם הנעוֹרים משנתם לא ידעו דבר, כי במקרה פשט אז ענן־ערפל על העיר ועיניהם חשכו מראות. ורק כאשר פרצו כל צבאות הרומאים בתוך העיר, הקיצו האנשים, למען יראו בעיניהם את האסון אשר מצאם ויוָכחו ברגע מותם, כי נפלה עירם ביד צר. והרומאים זכרו את כל התלאות אשר עברו עליהם בעת המצור ולא נתנו חנינה לאיש ולא ידעו רחמים, רק לחצו את העם מראש העיר אל המורד בחמת רצח. גם האנשים אשר היה עוד בהם כח להִלחם, לא יכלו לעמוד על נפשם במקום הקשה ההוא (במורד). הם נדחקו ברחובות והתגלגלו במקומות המשֻׁפּעים, והמון הצבא הרומאי נשפך כזֶרם מראש ההר וכסה עליהם. והדבר הזה העיר רבים מבחורי חיל יוסף לטרוף את נפשם בכפם, כי בראותם אשר אין לאל־ידם להמית אף איש אחד מן הרומאים, מאנו למות בידי השונאים ונאספו יחד אל מקום אחד בקצה העיר ושלחו יד בנפשם.

'''לה.''' ואחדים משומרי העיר הספיקו להִמלט לשמועה הראשונה על־דבר כבוש העיר ועלו על אחד המגדלים בצפון העיר ועמדו על נפשם עת־מזער, וכאשר שתו עליהם המונות האויבים מסביב, פרשו אליהם היהודים את ידם לשלום, אך אחרו את המועד וברצון נתנו לרומאים העולים אליהם לשחטם. וכמעט יכלו הרומאים להתגאות, כי בקץ המצור לא נפל אף אחד מהם חלל, לולא נהרג אחד הרומאים בעת כבוש העיר, הוא אנטוניוס שר־המאה אשר נפל בפח. כי אחד האנשים הרבים והעצומים אשר נמלטו אל המערות, התחנן אליו להושיט אליו את ידו, לאות כי יציל את נפשו ויעזור לו בעלותו מן המערה, ואנטוניוס לא נזהר ושלח אליו את ידו, והיהודי מִהר לתקוע את החנית בין רגליו והמית אותו כרגע.

'''לו.''' ביום ההוא המיתו הרומאים רק את ההמון אשר ראו עיניהם. ובימים הבאים חקרו את המחבואים ושחטו את האנשים אשר הסתתרו במנהרות ובמערות, והמיתו זקן ונער, ורק לנשים ולעוללים נתנו את נפשם לשלל. ומספר השבויים היה אלף ומאתים, אך מספר המתים בעת הכבוש ובמלחמות אשר היו לפניו הגיע עד ארבעים אלף. ואספסינוס צוה להרוס את העיר עד היסוד ולשלוח באש את כל מצודותיה. ככה נפלה יודפת בשנת שלש־עשרה לממשלת נירון בראש־חֹדשׁ פַּנֵּמוֹס (תמוז).

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>4durswo3kol2xzcrekk8fbqe0lpnkyw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025224</id>
      <parentid>3025223</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:02:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3025224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56055" sha1="2hvwatahz23sqxx8c4iatv7k50lfn7t" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו
|רישום הקודם=פרק ו
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ח
|רישום הבא=פרק ח
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק שביעי==
{{מרכז|{{ק|אספסיינוס כבש את העיר גדר (נ&quot;א גברה) ועלה על יודפת ואחרי מצור ממושך נפלה העיר בידו באשמת בוגד אחד.}}}}

{{חול|
'''א.''' ואספסיינוס עלה על העיר גברה{{הערה|נ&quot;א גדרה, גם ערבה.}} וכבש אותה מיד, כי מצא אותה עזובה מאנשי־מלחמה ובבואו בשעריה צוה להמית את כל בחוריה, אולם הרומאים לא שׂמו פדות בין זקן ונער, בשׂנאתם הגדולה ליהודים ובזכרם את התועבה אשר נעשתה לצסטיוס. ולא את העיר לבד שילח אספסיינוס באש, כי־אם גם את כל הכפרים והערים הקטנות אשר מסביב; את אלה מצא ריקות מאדם, ובאלה מכר את היושבים לעבדים.

'''ב.''' ובבוא יוסף אל העיר, אשר בקש להִשָּׂגב שם מפני האויב, חרדו יושביה חרדה גדולה, כי אמרו אנשי טבריה אל לבם, אשר לא נמלט יוסף על נפשו לולא נואש כלה מתקוות הנצחון במלחמה. ואמנם לא שגו האנשים במחשבתם על יוסף, כי כבר צפה את אחרית היהודים הרעה והבין, כי רק באחת ייוושׁעו, אם יינָּחמו על מעשיהם. ואף כי האמין יוסף, אשר יסלחו הרומאים לחטאתו, בכל־זאת נקל היה לו למות שבעתים{{הערה|ביוונית „הרבה פעמים“, πολλάκις. ויש מי שתרגם „מאה“ וגם „אלף“.}} מבְּגוד בארץ אבותיו ומִנַבֵּל את משרת שר־הצבא, אשר הפקיד העם בידו, כדי למצֹא רֶווח והצלה בידי העם, אשר נשלח להלחם בו. על־כן גמר אֹמר לכתוב אל ראשי הממשלה בירושלים ולהודיעם את הדברים לאשורם, מבלי להפריז במידת כוח השׂונאים – פן יֵצא עליו שם רע, כי הוא רך־לבב – וגם מבלי להקטין את הסכנה – פן יבואו ראשי העם להתחזק במרדם, אחרי החִילם להנחם על מעשיהם. ועם המכתב הזה דרש יוסף מהם לענות אותו במהרה, אולי הם בוחרים לכרות ברית שלום עם הרומאים, או לשלוח לו צבא, אשר כח בידו לעמוד מפני השונאים, אם יגזרו משפטם להלחם ברומאים. ואת המכתב הזה נתן יוסף בידי רצים ממהרים להביאו אל ירושלים.

'''ג.''' ואספסיינוס גמר לעלות על יודפת להשחיתה, בשמעו כי נמלטו לתוכה רבים מאויביו ובדעתו כי המקום הוא משׂגב חזק לבני הגליל. הוא שלח לפניו חיל רגלים ורוכבים ליישר את הדרך העולה שמה, כי היתה דרך מלאה אבנים וקשה היה ללכת ברגל ורוכבי הסוסים לא יכלו לעבור בה כלל. לקץ ארבעה ימים כילו האנשים את עבודתם ובקעו מסלה רחבה למעבר אנשי־הצבא, וביום החמישי, בעשרים ואחד לחֹדש ארטמיסיוס (אייָּר){{הערה|שנת ג&quot;א תתכ&quot;ז – 67 למנין הנהוג.}}, מיהר יוסף לבוא מטבריה אל יודפת ולחזק את לב היהודים אשר נפל עליהם. ואחד הפליטים הנופלים אל הרומאים הביא לאספסינוס את הבשׂורה הטובה, כי בא האיש הזה אל המבצר, ועל־כן החיש אספסיינוס ועלה להילחם בעיר, כי אמר בליבו להכניע את כל ארץ יהודה בכבשו את המבצר הזה, אם יעלה בידו לתפוש את יוסף בכפו. הוא שמח לבשורה הזאת כמוצא אושר רב, בהאמינו, כי בגזרת האלהים נפל האיש הזה – אשר נחשב לגדול בחכמתו מכל שונאיו – בפחת אשר כרה לו בידיו, – ומיד שלח אלף רוכבים תחת פקודת פלצידוס ושר־העשרה אֵיבּוּטִיּוּס, איש גבור־חיל וחכם־לב, וצוה אותם לסגור על העיר, פן ימָלט יוסף ממנה.

'''ד.''' ולמחרת היום לקח אספסיינוס אל כל צבאו ונסע גם הוא אחרי הרוכבים עד בואו לעת ערב לפני חומת יודפת. הוא חנה עם צבאו מצפון לעיר על גבעה רחוקה ממנה שבע פרסאות, כי בקש להראות לאויביו עין בעין את כל חילו העצום ולהפיל עליהם את פחדו. וכן היה, אימה וחשכה נפלה על היהודים, עד אשר לא מצא איש כח בנפשו לצאת משערי החומה. אולם הרומאים לא רצו להשתער על העיר בלילה ההוא, כי קצרה נפשם מעמל הדרך כל היום, על־כן הקיפו את העיר במערכה כפולה ועליה הציגו בשורה שלישית את הרוכבים לסגור על כל מוצאי העיר, אבל הדבר הזה הפיח בלב היהודים עֹז וגבורה למלחמה, כי ראו אשר אבד להם מנוס. כי אמנם האונס מפליא לגַבּר חיילים במלחמה!

'''ה.''' וכעלות הבוקר התנפלו הרומאים על העיר, והיהודים החונים בשדה (לפני שער־העיר) החזיקו מעמד בראשונה לפני הרומאים. אך כאשר שלח אספסיינוס את רובי־הקשת ואת הקלעים ואת כל היורים למיניהם וצוה עליהם לירות ביהודים, והוא העפיל לעלות עם חיל הרגלים על ראש הסלע התלול, אשר משם היה קל לתפוש את החומה, חרד יוסף לגורל העיר ויצא להלחם ברומאים בראש כל חיל היהודים. הם התנפלו בהמון על הרומאים וגרשו אותם מן החומה והגדילו להראות את גבורת ימינם ועוצם רוחם. אולם מספר הנופלים מקרב היהודים לא קטן ממספר חללי שונאיהם. כי במידה שהוסיף היאוש גבורה ליהודים, ככה חזקה הבושׁת (פן יִנָּגפו לפני שונאיהם) את רוח הרומאים, ואלה נלחמו בדעת הקרב ובכח ימינם ואלה באומץ לב ובחמת עֶברה, וכל היום ערכו מלחמה, ובלילה שקטו. והיהודים פצעו רבים מן הרומאים והמיתו בהם שלשה־עשר איש. ומהם נפלו שבעה־עשר חללים ושש מאות איש נפצעו.

'''ו.''' וביום המחרת יצאו היהודים עוד הפעם מן העיר לקראת הרומאים הנלחמים עליה והתנגחו אתם ביתר עֹז, כי החיל אשר עשו ביום אתמול, בעוד אשר לא קוו להחזיק מעמד – הוסיף להם כח ועצמה לעמוד אף הפעם על נפשם בפני הרומאים, אשר גם הם נלחמו בשארית גבורה, יען אשר בושו, כי לא עלה בידם לנצח את אויביהם חיש מהר ולמפלה נחשב הדבר בעיניהם, וחמתם בערה מאד. ועד היום החמישי השתערו הרומאים על החומה בלי־הרף, ובני יודפת יצאו לקראתם ונלחמו אתם לפני השערים. והיהודים לא חתו מעֹצם כוח שונאיהם וגם הרומאים לא עיפו ממצור העיר הקשה.

'''ז.''' והעיר יודפת נמצאה כמעט כולה בראש סלע תלול, המוקף מעברים תהומות אין־חֵקר, ובנסות איש להשקיף למטה תחשכנה עיניו מעומק פי התהום, ורק מרוח צפון נמצאה דרך אל העיר, כי שם נבנתה בצלע ההר, ואת המקום הזה ביצר יוסף בהקימו את חומת העיר, לבל יוכלו האויבים להגיע משם אל ראש ההר, המתנשא למעלה. ועוד הרים הקיפו את העיר מסביב, ועל־כן נסתרה מכל עבריה מעיני אדם בטרם הגיע אליה. זאת היתה תכונת יודפת הבצורה.

'''ח.''' אספסיינוס אמר להתגבר על טבע המקום וגם על אומץ־לב היהודים המגינים עליו וגמר לחזק את עבודת המצור. הוא קרא את שרי צבאותיו להיווָּעץ אִתּם בדבר מלחמת התנופה במבצר, והם יעצו עצה לשפוך סוללה במקום אשר משם יוכלו לגשת אל החומה. על־כן שלח את כל הצבא להביא את החומר הדרוש, והם חצבו בהרים אשר מסביב לעיר ויחד עם העצים הביאו אבנים לאין־מספר. ולמחסה מן החצים העפים ממעלה מתח חלק הצבא מקלעת ענפים על משוכות עצים, ותחת הציפוי לא ניזוקו אנשי הצבא כמעט ממטר אבני הבליסטראות, אשר נִתּך עליהם מן החומה, ושפכו את הסוללה במנוחה, וחבריהם עדרו את התללים הקרובים והספיקו להם עפר לעבודה. ככה נחלק הצבא לשלשה משמרות בעבודה הזאת, ואיש לא הלך בטל. והיהודים השליכו מן החומה צורי־אבנים גדולים וכל מיני קלעים על ציפוי אנשי המלחמה, ואף כי לא הצליחו לפלח אותו, החרידו בקול המולת מַפּצם את עושי המלאכה.

'''ט.''' אחרי־כן הציג אספסיינוס מסביב את מכונות הקלע, ומספר הכלים היה מאה ושישים, וציווה לנגח בהם את היהודים העומדים על החומה. זורקי החיצים (הקטפולטות) הקיאו להבי־ברזל{{הערה|לונכות (לונכיאות).}} ואבנים גדולות בנות משקל ככר עפו מן הבליסטראות ולפידי אש וחצים נגרו בהמון ולא נתנו ליהודים לדרוך ברגליהם על החומה, ואף לצאת ולבוא בחוצות העיר. כי גם המון דורכי־הקשת הערבים וכל הרובים והקַלָעים ירו על העיר עם המכונות יחד. וכאשר נבצר מהיהודים להשיב מלחמה לאויביהם מראש החומה, לא חבקו את ידיהם, רק עשו כמעשה שודדים והגיחו מן העיר חבורות חבורות וקרעו את ציפּוי בעלי־המלאכה והיכו בהם, ומדי הניסם אותם הרסו את הסוללה ושלחו את המשוכה עם כל הקורות באש. לאחרונה הבין אספסיינוס כי סבת הנזק היא פרוד חלקי הסוללה, וכי הרווחים אשר בין החלקים נותנים ליהודים מקום לפרוץ בו, ועל־כן ציווה לחבּר את כל המשוכות לאחת, ובזה התלכדו גם חלקי הצבא העובד במלאכה ולא יכלו עוד היהודים להבקיעם.

'''י.''' והסוללה הלכה הלוך וגדול וכמעט הגיעה עד מרום צינות החומה. ויוסף הבין, כי רעה נגד פניו, אם לא ימצא תחבולה לסַכּל את עצת הרומאים. ועל־כן אסף את הבונים וציווה אותם להוסיף על גֹובה החומה, וכאשר ענוהו האנשים, כי אין לאֵל־ידם לעשות המלאכה תחת מטר־החצים ואבני־הקלע, מצא תחבולה להגן עליהם. הוא צוה להקים מחיצת עצים [על החומה] ולשטוח עליה עורות בקר חדשים (לחים), אשר התכנסו בפני אבני־הקלע ועצרו אותן ויתר החצים והחניתות צנחו מעליהם ושבו אחור. וגם לפידי האש דעכו בלֵחָם. ותחת המחסה הזה עבדו הבונים במנוחה יומם ולילה והרימו את חומת העיר עשרים אמה. וגם הקימו עליה מגדלים רבים ושׂמו עליה צינה חזקה. והרומאים, אשר האמינו, כי עוד מעט תעמודנה רגליהם בקרב העיר, התעצבו אל לבם מאד על הדבר הזה, כי נבהלו מתחבולת יוסף ומאומץ לב בני העיר.

'''יא.''' וגם אספסיינוס התרגז לתחבולת יוסף המחוכּמה ולעוז רוח אנשי יודפת, אשר החליפו כֹח למראה החומה הבנויה והגיחו משערי העיר על הרומאים ומדי יום ביומו התנגשו איתּם בגדודים קטנים וחיבלו עליהם מזימות ערמה כמעשה השודדים וגזלו כל אשר בא לידם, ואת יתר מלאכת הרומאים שלחו באש. עד אשר עצר אספסיינוס את צבאו מהלחם וגמר לחנות מסביב לעיר ולכבשה בהכריתו לה משען לחם. הוא חשב, כי בבוא מחסור ומצוק יפנו אליו אנשי העיר לבקש חנינה, ואם יקשו את ערפם, יסופו ברעב. ועוד אמר בליבו, כי גם במלחמה יקל לו להכניעם, אם ירפה מהם הפעם ויתנפל עליהם לקץ ימים, כאשר ייכשל כֹּחם. על־כן צוה לשמור על כל מוצאי העיר ומבואיה.

'''יב.''' ולחם נמצא בעיר לרוב וגם יתר מיני מזונות, מלבד מלח. אולם מים חסרו שם, כי לא היו מעיינות בקרב העיר ויושביה מצאו סיפוקם במי־גשמים, ואין הגשמים מצויים בה בימות הקיץ, ויען אשר החל המצור בעצם הימים ההם, תקפה עצבת נוראה את לב האנשים, ביראם פן יגוועו בצמא, וצערם גדל מאד, כאילו כבר אזלו כל המים מכליהם. אך יוסף ראה, כי העיר עשירה בכל מיני אוכל והאנשים בה גיבורי חיל ורצה להאריך את זמן המצור, למען הכזיב את תקוות הרומאים, ועל־כן חילק את המים במשׂורה לכל יושבי העיר. אולם הזהירות הזאת היתה קשה ליושבי העיר ממחסור, ובמידה אשר לא יכלו לשתות לרוויה ככל אוות־נפשם הלך צמאונם הלוך וגדול ונפשם היתה שוקקה כאילו כבר התעלפה בצמא. ואמנם מחסור המים הזה לא נעלם מעיני הרומאים, כי בהשקיפם ממעל בעד חומת העיר ראו את האנשים נאספים אל מקום אחד ומחלקים את המים במידה, וכוננו אל המקום ההוא את כלי־הקלע המהירים והמיתו יהודים רבים.

'''יג.''' ואספסיינוס האמין, כי לא יימָּשׁכו עוד הימים, עד אשר יאזלו כל מי הבארות והנצורים יסגירו את עירם בעל־כרחם. אולם יוסף אמר להכזיב את תקותו זאת וציווה רבים מאנשי העיר לטבול בגדיהם במים ולתלות אותם מסביב לצינות החומה, עד אשר נטפה כל החומה מים. לדבר הזה נפלה רוח הרומאים, כי נבהלו בראותם את היהודים – אשר אמרו עליהם בלבם, כי אין להם מים לשתות – מפזרים מים רבים למעשי תעתועים. על־כן נואש ראש־הצבא מתקוותו לכבוש את העיר במחסור ובמצוק ופנה עוד הפעם להילחם בה בחוזק־יד, ולדבר הזה נשאו היהודים את נפשם, אחרי אשר אפסה כל תקותם להושיע את עירם ולהציל את נפשותיהם, כי בחרו למות בחרב מלגווע ברעב ובצמא.

'''יד.''' ואחרי התחבולה הזאת מצא יוסף עוד עצה טובה לעצמו. דרך נקרה צרה וקשה למדרך רגל, אשר לא שוטטו בה עיני הרומאים, בחלק העמק ממערב, שלח מכתבים בידי אנשיו אל היהודים הרחוקים כטוב בעיניו וקבל מהם מתנות, עד כי נמצאו לו מיני אוכל רבים, אשר כבר חסרו ליושבי העיר. הוא ציווה את שלוחיו לזחול על ארבע, בעברם על צופי הרומאים ולכסות את בשרם בעורות למען ידמו ככלבים בעיניהם. אבל לאחרונה גילו הצופים את ערמת יוסף וחנו סביב על הנקרה.

'''טו.''' יוסף נוכח עתה לראות, כי לא תוכל העיר להחזיק מעמד לאורך־ימים וכי קשה יהיה לו להציל את נפשו אם ישאר בעיר. ועל־כן נועץ עם טובי־העיר לברוח ממנה. אולם הדבר נודע לכל בני העיר והם נבהלו אליו בהמון וחילו את פניו לבל יעזוב אותם, כי אליו לבדו נשואות עיניהם. הן אם יישאר בעיר, לא יחדלו מקוות לישועה, כי כל איש יֵצא למלחמה תחת פקודתו ברוח נכונה. וגם לא יאות לו לברוח מפני האויבים ולעזוב את אוהביו לנפשם, כי בזה יעשה כמעשה החובל הקופץ בעת הסערה מתוך האניה, אשר ירד אליה בעת מנוחת הים, ויפיל את עירם אל התהום, כי איש מהם לא יעצור כח לצאת לקרב לקראת האויב אחר עזוב אותם האיש, אשר בו עשו חיל.

'''טז.''' ויוסף כיסה מהם, כי הוא מבקש לשים לדרך פעמיו, למען מַלֵּט את נפשו, והודיע אותם, כי רק לטובתם הוא מבקש לעשות את הדבר, כי בהשארו בעיר לא יועיל להם הרבה, אם יעלה בידם להחלץ מן המצר, ואם יפלו בנופלים, יאבד איתּם יחד חנם. אולם אם יצליח בידו להמלט מן המצור, הנה יוכל לעשות להם ישועה גדולה, כי יאסוף את יושבי ארץ הגליל במהרה ויביא מלחמה חדשה על הרומאים וימשוך אותם לסור מעל העיר. והן גם אינו רואה, במה יוכל להועילם, אם ישאר אצלם – הלא נהפוך הוא, כי בזה הוא מעורר את חמת הרומאים לחזק את המצור, כי חשוב בעיניהם מאד לתפוש אותו בכפם, אולם כאשר ישמעו הרומאים, כי ברח מן המבצר, יוּנח לעיר הרבה מחרון־אפם. אבל בדברים האלה לא הניח יוסף את דעת האנשים ועוד הלהיב את רוחם להחזיק בו. הנערים והזקנים והנשים עם עולליהן השתטחו לפניו ביללה וחבקו את רגליו וכולם החזיקו בו וגעו לפניו בבכיה והתחננו אליו להשאר איתּם יחד בצרה. ואין אני חושב, כי עשו זאת מקנאתם בו פן יִמָּלט מצרה, כי־אם בהאמינם אשר ממנו תבוא ישועתם. הם בטחו, כי לא תאונֶה להם רעה אם ישאר יוסף בקרבם!

'''יז.''' ויוסף הבין, כי רק אם תהיינה אזניו קשובות לדברי האנשים, ידברו אליו תחנונים, ואולם אם יתחזק בדעתו – יתנו עליו משמר; וגם תשוקתו לעזוב את העיר רפתה מאד לשמע בכי העם – על־כן גמר בלבו להשאר בעיר, והתאזר בגבורת היאוש אשר תקפה את כל העיר וקרא אל העם: „הנה הגיעה השעה לצאת לקרָב, כי אין לנו עוד תקווה להימלט; וטוב יהיה, כי נקנה לנו שם טוב במחיר חיינו ולפני מותנו במלחמה נפליא לעשות גבורות לזכרון לדור אחרון“. ובדבּרו זאת פנה למלא אחרי דברו. הוא יצא עם גבורי המלחמה והפיץ את שומרי הרומאים והבקיע את מקום מחנם וניתק את העורות אשר התכסו בהם שופכי הסוללה ושלח אש במעשה ידם. וגם ביום השני עשה כדבר הזה, וככה עשה גם ביום השלישי ועוד ימים רבים ולילות רצופים לא נלאה להילחם באויב.

'''יח.''' והרומאים נמצאו בצרה מידי הגיחו היהודים מן העיר, כי בושו להסוג אחור מפניהם, וכאשר נטו היהודים מהם לא יכלו לרדוף אחריהם, כי פגרו מלכת תחת משׂא כלי־נשקם. והיהודים היו מחישים את מעשיהם כפעם בפעם ונמלטים אל העיר טרם מצאה אותם רעה. על כן צוה אספסיינוס על אנשי־חילו לכבוש את כעסם ולבלי הילחם באנשים ההולכים למות, כי הייאוש מפיח שארית גבורה בקרבם, אולם חמתם תשקע בהחטיאם את המטרה כדעוך אש קוצים, ולרומאים יאות לנצח בהשקט ובבטחה, כי אינם עושים מלחמה באונס, רק למען הרחיב את גבולם. ואת מושכי־הקשת הערבים והקלעים הסורים ורובי־האבנים שלח להרגיע את היהודים, גם המון כלי־הקלע הגדולים לא נח ולא שקט. והיהודים נטו מעל כלי־המשחית האלה, אולם לעת הצליחו לגשת אל שונאיהם מקרוב והחצים העפים למרחוק העבירו אותם, קשתה ידם על הרומאים, כי נלחמו ברוח עזה ושמו נפשם בכפם; וכאשר עייפו הלוחמים בשתי המערכות, מהרו חבריהם לבוא תמורתם.

'''יט.''' ככה ארך זמן המצור והנצורים הוסיפו להגיח משערי העיר, ואספסיינוס האמין כמעט, כי היהודים שמו עליו מצור תחת מצור; וכאשר קרבו הסוללות אל מרום החומה, ציווה להביא את האיל (איל־הברזל). האיל הוא קורה ארוכּה כדמות תֹורן [של אניה] ובקָצֶהָ נמצא מטיל־ברזל כתבנית איל, ועל־כן נקראה בשם הזה. ובתווֶך היא תלויה בחבלים – כעל מוט עגלה – על קורה שניה הנטועה משתי קצותיה על עמודים חזקים. ואנשים רבים מושכים את הקורה לאחור ואחרי־כן הם דוחפים אותה כולם יחדו אל עבר פניהם והיא מנגחת את החומה במטיל הברזל אשר בקָצֶהָ. ולא נמצא מגדל נשגב או חומה עבה, אשר יוכלו לעמוד לאֹרך ימים בפני המהלומות האלה, וגם אם ישאו אותן בראשונה. ראש צבא הרומאים אמר לנסות את כֹּחו בדבר הזה, כי רצה הפעם לקחת את העיר בחוזק־יד, בראותו אשר מצור העיר מביא נזק לרומאים, כי אין היהודים אוספים את ידיהם. הרומאים הקריבו אל העיר את זורקי־החצים (הקטפולטות) ויתר כלי הקלע, לגרש בהם את השונאים, אשר נִסו לעצור אותם מעל החומה, והחלו לירות ביהודים ויחד איתּם קרבו רובי־קשת והקלעים. וכאשר לא ערבו עוד היהודים את לבם לעלות על החומה הקריבו אנשי־צבא אחרים את איל־הברזל, המצופּה כולּוֹ זמורות וממעל לציפּוי נמצא עוד מכסה עור לסוכך על המכונה ועל האנשים אשר עליה. למגח הראשון הזדעזעה החומה, וצעקת יושבי העיר עלתה השמימה, כאילו כבר נפלו בידי אויביהם.

&lt;!-- עד כאן הגהת כתיב מלא --&gt;
'''כ.''' ובראות יוסף, כי הרומאים שולחים את כל מכותיהם אל מקום אחד ועוד מעט תִּבָּקע החומה, התחַכּם לעצור רגע קטן את כֹּח המכונה. הוא צוה להוריד שקים מלאים קש ומֹץ אל המקום אשר יראו את האיל נִשׂא שמה תמיד, למען יתעה במהלכו וגם למען יקבלו השקים הרכים את מגח האיל ויחלישו את כחו. בגלל הדבר הזה כִלוּ הרומאים זמן רב לריק, כי בכל מקום אשר כוננו אליו מכונת הרעש, שמה שלשלו האנשים את שׂקיהם ממעלה והשיבו את מגח האיל אחור, עד כי לא נפגעה החומה. ולאחרונה מצאו הרומאים תחבולה להפר את עצת היהודים, כי עשו להם מוטות ארֻכּים וקשרו בקצותיהם חרמשים ובזה כרתו את השקים. ומני אז החלה המכונה לנגח ביתר עֹז והחומה, אשר נבנתה זה עתה, התמוטטה תחתיה. על־כן מהרו אנשי יוסף להגן על נפשם באש. הם לקחו את כל חֹמר השרפה, אשר מצאה ידם, והגיחו מן העיר בשלשה ראשים ושרפו את מכונות הרומאים ואת מקלעות סֻכּותיהם ואת סוללותיהם גם־יחד, והרומאים לא עמדו על נפשם, כי נבהלו מעֹז אף שונאיהם ולא קמה בהם רוח, ובעוד הם מבקשים להעזר עלתה הלהבה למעלה, כי כהרף־עין לחכה האש את הכֹּפר והזפת והגפרית ואכלה סביב, וברגע אחד היו לבער כל בניני הרומאים, אשר הקימו בזעת אפם.

'''כא.''' ובאותו מעמד עשה איש אחד מן היהודים ושמו אלעזר בן שמי, יליד כפר סבא (או סב) בגליל, דבר־גבורה לשם ולזֵכר עולם, כי הרים אבן גדולה מאד והשליך אותה בכח גדול מראש החומה על מכונת הרעש, עד אשר התיז את ראש האיל, ואחרי זאת קפץ לתוך מחנה השונאים ולקח משם את ראש האיל ובמנוחה גדולה נשא אותו על החומה, וכל האויבים שׂמו אותו מטרה לחציהם והוא נתן את בשרו למכים, כי לא היה מכֻסה מגן, וחמשה חצים נחתו בו. אך אלעזר לא שׂם לב לדבר הזה, עד אשר עלה על ראש החומה. וכל האנשים ראו עין בעין את מעשה גבורתו. ואז קרס מעצמת מכאובי פצעיו ונפל למטה עם ראש האיל. ואחריו הפליאו לעשות גבורה שני האחים נטירא ופיליפוס, אנשי כפר רוּמָא, גם הם ילידי הגליל, כי קפצו אל תוך הלגיון העשירי והתנפלו בעֹצם־יד ובזרוע נטויה על הרומאים, עד אשר נתקו את שורותיהם, ובכל מקום אשר פנו שמה הפיצו את כל האויבים מפניהם.

'''כב.''' ואחרי הדברים האלה לקחו יוסף ויתר אנשיו עוד הפעם לפידי אש והניסו את הלגיון החמישי ואת הלגיון העשירי{{הערה|אולי צריך להיות הלגיון החמשה־עשר.}} ושרפו את המכונות ואת הסוֹככים יחד עם הסוללה ויתר הרומאים קדמו את פני הסכנה והעלו מכסֵה עפר על המכונות ועל כל מלאכת העץ אשר להם. לעת ערב החליפו הרומאים כח והקריבו עוד הפעם את איל־הברזל לנגח את החומה במקום אשר התרועעה, ואז ירה אחד הלוחמים [היהודים] מעל החומה ופגע את אספסינוס בעקבו. הפצע היה קל, כי כח המכה רפה ממרחק המקום. אולם מהומה גדולה קמה בקרב מחנה הרומאים לדבר הזה, כי למראה דם המכה נבהלו העומדים מקרוב והשמועה עברה בכל הצבא, ורבים הרפו מעבודת המצור ורצו בפחד ובבהלה לראות את פני המפקד. ולראשונה מהר טיטוס לבוא, כי חרד לנפש אביו, והמון הצבא נמוג מאהבתו לראש־הצבא ובראותו את חרדת בנו. אבל אספסינוס מהר להשיב את נפש בנו המפחד ולהשקיט את סערת הצבא, כי הבליג על מכאוביו ושקד להראות את פניו לעיני כל האנשים, אשר פחדו לחייו. ובדבר הזה העירם לגַבּר חיָלים במלחמתם עם היהודים. כי כל איש מאנשי־הצבא שמח עתה לצאת לקראת הסכנה ולקחת נקמה בעד המפקד, ובקול צעקה חִזקו איש את אחיו ומהרו אל החומה.

'''כג.''' המונים המונים מאנשי יוסף נפלו חללים מחִצי האויבים ומאבני הקלע, ובכל־זאת לא משו מן החומה והמטירו אש וברזל ואבנים על שולחי האיל, אשר עמדו תחת מצפה הענפים. אולם כמעט לא עשו רעה לרומאים, בעוד אשר הם נפלו חללים בלי הרף, כי האויב היה רואה אותם והם לא ראוהו, יען אשר בלפידי האש האירו את פניהם ונעשו למטרה לחצי השונא, אשר ראה אותם כמו בעצם היום, ואולם הם לא ראו את מכונות הקלע למרחוק, ועל־כן היה קשה להם להשמר מפגעיהן. וכח כלי־הרובים המהירים וזורקי החצים היה חזק מאד, עד כי פלחו אנשים רבים בבת־אחת, והֹלם אבני הבליסטראות עקר את צנות החומה ופוצץ את קצות המגדלים, ולא נמצא המון אנשים גדול, אשר לא היה בכח מטַר האבנים הגדולות לנפץ את כֻּלו מבלי השאיר לו שריד. את כח המכונות האלה יבין כל איש מהמעשים אשר קרו בלילה ההוא, כי איש אחד מהעומדים על־יד יוסף נפגע באבן שלוחה [מאחת המכונות], והיא הסירה את ראשו וצנפה את גלגלתו במרחק של שלשה ריסים. ובבֹּקר נפגעה אשה הרה בבטנה בצאתה מפתח ביתה והילד הגיח מבטן אמו מהלך חצי ריס. כה גדול היה כח הבליסטראות! אולם עוד נורא מזה היה קול רעש המכונות ונפץ אבני הקלע. ותלי פגרים התגלגלו בהמֻלה מעל החומה, וצעקת הנשים בתוך העיר עלתה עד לב השמים ולקולן ענתה אנקת החללים מחוץ. ובמקום המלחמה נטפה כל החומה דם ועל ערֵמות הנופלים כמעט יכלו השונאים לעלות עד מרום החומה. ונורא מכל הפחדים האלה היה הד ההרים מסביב, אשר ענו לכל הקולות ולא היה קץ לבלהות הלילה ההוא על אֹזן שומעת ועין רואה. רבים ממגני יודפת מתו אז מות גבורים, ועוד רבים מהם נפצעו. אחרי יגיע רב נבקעה החומה לעת אשמרת הבֹּקר תחת מפּץ המכונות, אשר לא חדל אף רגע, אך בטרם הספיקו הרומאים להטיל את מכונות־העליה{{הערה|מכונת־העליה היא סֻלם עם גשר מתפרק, שמטילים אותו למקום הפרץ בחומה, למען יעלו אנשי־הצבא.}} ולעלות בהן אל פרץ החומה, מהרו היהודים לכסות את שברם בכלי־נשקם ולבצר את מקום הפרץ.

'''כד.''' אחרי מנוחה קצרה מעמל הלילה אסף אספסינוס את צבאו לפנות בקר לכבוש את העיר בסערה, וברצותו לגרש מתוך פרצי החומה את היהודים, העומדים לו לשטן, צוה לגבורי הרוכבים אשר לו לרדת מעל סוסיהם ולחגור את כל כלי־זינם ולהתיצב בשלש שורות לפני פרץ החומה ולשלוח את חניתותיהם לפניהם, למען אשר יבקיעו לראשונה אל העיר, אחרי אשר יטילו את מכונות־העליה, ואחריהם הציג במערכה את גבורי הרגלים, ואת יתר הרוכבים ערך ממול החומה לאֹרך כל צלעות ההרים, לבל יוכל אחד הבורחים מן השבי להִסָּתר. ומאחוריהם הציג את רובי־הקשת וצוה עליהם לכונן חציהם על יתר, וכה אמר גם אל הקַלעים ואל המנצחים על המכונות ואת יתר אנשי־צבאו צוה לקחת סֻלמות ולהגישם אל חלקי החומה אשר טרם נבקעו, למען ינסו היהודים לעצור את השונאים האלה ויעזבו את משמר פרץ־החומה, בעוד אשר הנשארים יסוגו אחור מפחד החצים ואבני הקלע ויפַנו את דרך מבוא החומה.

'''כה.''' יוסף הבין את מחשבת אספסינוס, ועל־כן שלח את הזקנים ועיפי המלחמה אל יתר חלקי החומה, בהאמינו כי לא יקרה אותם פגע, ואל מקום פרץ־החומה שלח את גבורי צבאו, ובראש כֻּלם ששה ששה אנשים (לגדוד) על־פי הגורל, לעבור לפניהם, וגם הוא היה בין הששה. הוא צוה עליהם לאטום את אזניהם, לבל יבהלו מקול תרועת הלגיונות, ולכרוע על ברכיהם ולכסות עליהם בשלטיהם נגד החצים ואבני הקלע, וגם אמר להם להסוג אחור מעט עד אשר יריקו רובי־החצים את אשפותיהם, ולהיות עתידים לרגע, אשר בו יטילו הרומאים את מכונות־העליה על פרץ החומה, – למען התנפל עליהם ולצאת לקראת השונאים על הגשרים אשר להם: „היום הזה ילָחם כל איש מכם לא למען הציל את עירו, רק למען קחת נקם על חרבנה, על־כן ישים לנגד עיניו את מראה הזקנים והטף הנשחטים בידי האויב ואת פני הנשים העתידות לֵהרג במהרה ויאסוף את כל זעמו על הצרות הבאות וישפוך אותו על ראשי עושי הרעה“.

'''כו.''' ככה ערך יוסף את צבאו להִלחם משני עבריו. ובראות יושבי העיר אשר לא לקחו חלק במלחמה, הנשים והטף, כי העיר מֻקפה במערכה משֻׁלשת, – כי איש מהרומאים השומרים על מוצאי העיר מכבר לא נשלח להלחם [בפרץ החומה] – ועל־יד החומה הפרוצה עומדים אויבים וחרבות שלופות בידיהם, וההרים אשר ממעל לעיר נוצצים מרֹב נשק, והרובים הערבים דורכים את קשתותיהם, הרימו קול יללת נהי, כאלו כבר בא האסון אשר יראו ממנו. ויוסף ירא פן תרפינה הנשים את לב קרוביהן בבכין, וצוה לסגור אותן בבתיהן ולהפיל אימה עליהן, למען תשקטנה תחתיהן, והוא פנה אל מקומו בפרץ החומה, אשר עלה לו בגורל, ואל הרומאים המקריבים את סֻלמיהם מול יתר חלקי החומה לא שׂם את לבו, ובצפּיתו צִפּה אל רעם כּלי־הקלע.

'''כז.''' פתאם תקעו מחצצרי כל הלגיונות והצבא הריע לעֻמתם בקול ענות גבורה, ואור היום חשך בפני המון החצים ואבני הקלע, אשר עפו מכל עבָרים. אולם אנשי יוסף שמרו את פקֻדתו ואטמו את אזניהם, לבל ישמעו את קול הצעקה והשאון, וכסו את בשרם, לבל יפגעו בהם החצים, וכאשר הטילו הרומאים את מכונות־המעבר, קפצו היהודים על הגשרים טרם דרכו עליהם רגלי המשליכים אותם, והתנגחו עם העולים על הגשרים וגִלו את כל אֹמץ נפשם וגבורת ידם, ואף כי הגיעו מים עד נפש, שקדו בכל כֹּחם להראות, כי לא נופלים הם בגבורתם מצריהם הבטוחים מפחד רעה. הם לא הרפו מן הרומאים עד אשר נפלו חללים או הכריעו אותם. אולם מעט מעט עיפו מכֹּבד המלחמה ולא נמצאו אנשי־חיל חליפתם, בעוד אשר בצבא הרומאים באו כפעם בפעם אנשי־צבא חדשים למלא חיש מהר את מקום העיֵפים. על־כן חִזקו הרומאים איש את אחיו והתלכדו יחד והתכסו במגינהם עד היותם כגוף מֻצק אחד ובעבי המערכה כֻּלה לחצו את היהודים, וכמעט עלו על החומה.

'''כח.''' ובעת הצרה הזֹאת לִמד האֹנס את יוסף עצה טובה – כי כן הוא דרך האֹנס להפליא מזִמות לעת תקֹף היאוש – והוא צוה לשפוך שמן רותח על האויבים המתלכדים במגינהם. ואנשיו הביאו במהרה את השמן בהמון, כאלו כבר היה מוכן אצלם לדָבר, ושפכו אותו מכל עבר על הרומאים, ואחרי־זאת השליכו עליהם גם את כדי השמן הלוהטים מחֹם. השמן הקודח הזה לִהט את הרומאים והפיץ את מערכותיהם, ובמכאובים נוראים התגלגלו מעל החומה, כי על־נקלה חדר השמן דרך הנשק הסוכך עליהם והשתפך על־פני כל גופם מקדקדם ועד פעמי רגליהם ואכל את בשרם כאש להבה, יען אשר תכונת השמן להתחמם על־נקלה ולהתקרר רק מעט מעט מפני דשנו. והרומאים היו חבושים ואסורים בקובעיהם ובשריוניהם ולא עצרו כח להרחיק מהם את השׂרפה, על־כן קפצו למעלה וגם התעטפו מעצמת מכאובם עד אשר נפלו מעל הגשרים. ואלה אשר הפכו את פניהם מול אחיהם, המעפילים לעלות אחריהם, כרעו על־נקלה בידי היהודים, אשר הכו בהם מאחור.

'''כט.''' אולם גם בעצם התלאה הזאת לא כשל כח הרומאים – כאשר לא אבדה גם עצה מן היהודים. – ואף כי ראו אנשי־הצבא את צרת חבריהם הנכוים, הוסיפו לעלות אחריהם על היהודים שופכי השמן וכל אחד חרף את רעהו, כי הוא עומד לו לשטן בדרך גבורתו. והיהודים מצאו תחבולה חדשה, ושפכו קש יוני{{הערה|שם הצמח ביונית „טיליס“ ותרגמתי על־פי השם הרומי foenus graecum.}} מבֻשׁל על קרשי רצפת הגשרים, להכשׁיל את הרומאים, והם מעדו וצנחו למטה. ולא יכלו עוד אנשי־הצבא לעמוד על רגליהם ברצותם לפנות לאחור או לעלות על האויב; אלה נפלו אחורנית על הגשר ונרמסו ברגלי אחיהם ורבים נפלו על מכסה הסוללה ובמפלתם היו למטרה לחצי היהודים. כי כאשר כשלו הרומאים היתה הרוָחה ליהודים ולא הֻטל עוד עליהם להלחם בהם פנים אל פנים ומצאו שעת־הכֹּשר לירות בהם מרחוק. ואחרי הרעה הרבה, אשר מצאה את אנשי הצבא ביום ההוא, קרא אליהם ראש־הצבא למשוך את ידיהם בבוא הערב. רבים מהם נפלו חללים ועוד רבים מאלה נפצעו. ומהיהודים נפלו רק ששה חללים וכשׁלש מאות פצועים נִשׂאו ממקום הקרב. המלחמה הזאת היתה בעשׂרים לחֹדש דַיְסִיּוֹס (סיון).

'''ל.''' אספסינוס אמר לנחם את לב אנשי־צבאו אחרי הפגע הזה, אולם ראה, כי חמתם התלקחה מאד ואין הם דורשים תנחומים, כי־אם מבקשים לעשות מעשה, על־כן צוה להרים את הסוללות ולהקים שלשה מגדלים, חמשים רגל גֹבה האחד, ולצפּוֹת אותם ברזל מכל עבריהם, למען יהיו מֻצקים בכֹבד משקלם ולא תשלֹט בהם האש. ואחרי־זאת העמיד את המגדלים בראשי הסוללות והעלה עליהם את נושאי הרמחים ואת רובי־הקשת וגם הציג בהם כלי־קלע קלים ויחד אִתּם את הקַלעים החזקים. והרומאים, אשר לא נראו מפני גֹבה המגדלים והצִּנות, ירו בעומדים על החומה, אשר היו למול עיניהם. והיהודים לא יכלו לנטות הצדה על־נקלה מפני החצים ואבני הקלע, אשר עפוּ מעל לראשיהם, וגם לא יכלו להלחם באויביהם הנעלמים, ולמגִנת לבם ראו בעיניהם, כי אין ידם משיגה לשלח את הקֶלע עד מרום המגדלים, וגם אין האש שולטת בצפוי הברזל, על־כן ירדו מראש החומה ויצאו כפעם בפעם השערה לגרש את השונאים המעפילים לעלות. ככה החזיקו עוד אנשי יודפת מעמד, אף כי בכל יום ויום נפלו רבים מהם חללים ונבצר מהם לגמול לשונאיהם רעה, מלבד אשר עצרו אותם בהשליכם את נפשם מנגד.

'''לא.''' ובימים ההם שלח אספסינוס את טרַיָּנוס, ראש הלגיון העשירי, עם אלף רוכבים ואלפים רגלים על יפה, אחת הערים הקרובות אל ידפת, אשר התעוררה למרוד ברומאים, בראותה, כי בני יודפת עומדים על נפשם בפני האויב זמן רב, כאשר לא האמין איש מראש. טרַיָּנוס חשב, כי יקשה בידו לכבוש את העיר, אשר נוסף על משגב מקומה היתה מֻקפה חומה כפולה. בראותו, כי יצאו יושבי העיר לקראתו מוכנים לקרב, התנפל עליהם והניסם מהרה וגם רדף אחריהם. בהגיע הבורחים עד החומה הראשונה הדביקו אותם הרומאים ובאו יחד אִתּם בשעריה. וכאשר בקשו היהודים לבוא גם מבית לחומה השניה, סגרו לפניהם אחיהם יושבי העיר את שעריה, כי פחדו פן יפלו האויבים יחד אִתּם אל העיר. אכן אחת גזר האלהים למסור את יושבי הגליל בכף הרומאים להרג ולאבדן! האנשים עמדו בהמון גדול ודפקו בשערי העיר ונקבו את שמות אחיהם והפצירו בהם למַלט את נפשם, ועוד הם מתחננים, והנה נפלו חללים, כי את החומה הראשונה כבשו האויבים ואת השניה סגרו לפניהם אחיהם. הם נלחצו בין המצרים, בין שתי החומות בתוֶך ונדחקו יחדו, ורבים המיתו איש את אחיו או נפלו על חרבם, ורבים כרעו בחרב הרומאים, כי לא קמה בהם עוד רוח להלחם בהם ומלבד פחד האויבים דִכּא בגד אחיהם את נפשם. הם מתו במאֵרה על שפתיהם, ולא את הרומאים קללו, כי־אם את אחיהם, עצמם ובשרם. ומספּר כל הנופלים היה שנים־עשר אלף איש. טרַיָּנוס הבין, כי העיר ריקה עתה מאנשי־חיל, וגם אם נמצאו בקרבה אנשים, לא יעמוד לבם מפני גֹדל יראתם, אולם הוא קִדֵשׁ את כבוש העיר לראש־הצבא ושלח מלאכים אל אספסינוס לבקשהו, כי ימַלא את ידי בנו טיטוס להשלים את הנצחון [למען יִקָרא שמו עליו]. ואספסינוס אמר בלבו, כי עוד עבודה רבה נכונה לכובשי העיר, ועל־כן נתן בידי בנו חמש מאות רוכבים ואלף אנשי־צבא רגלים. טיטוס מהר לעלות על העיר והציג את צבאותיו במערכה והפקיד על האגף השׂמאלי את טרַיָּנוס, והוא עמד בראש האגף הימני. וכאשר הביאו אנשי־הצבא מכל עברים סֻלמות לעלות בהם על החומה, נלחמו הגלילים זמן קצר, ואחרי־כן עזבו את המצודה, ואנשי טיטוס קפצו אל תוך העיר וכבשו אותה במהרה. אולם כאשר נטשו הרומאים בתוך העיר, קמה עליהם מלחמה קשה, כי בחורי החיל התנפלו עליהם ברחובות והנשים השליכו עליהם מן הבתים כל דבר אשר בא לידן. וכשש שעות ארכה המלחמה הזאת, עד אשר ספו כל היהודים אנשי המלחמה ויתר העם נפל ברחובות העיר ובבתיה בחרב הרומאים, אשר לא חמלו על זקן ונער ולא חִיו כל נפש זכר, מלבד הילדים, כי אותם מכרו לעבדים עם הנשים יחדו. ומספר כל ההרוגים יחד עם הנופלים במלחמה הראשונה [בין החומות] היה חמשה־עשר אלף איש, ומספר השבויים אלפַּים ומאה ושלשים. הצרה הזאת באה על יושבי הגליל ביום עשרים וחמשה לחדש דַיסיוס (סיון).

'''לב.''' וגם השומרונים לא נחלצו אז מצרה, כי הם נאספו בהר גריזים, אשר למקום קדוש הוא נחשב בעיניהם, ונשארו במקום ההוא. אולם אספתם זו נתנה עֵדיה, כי למלחמה הם נושאים את נפשם, ולא לקחו מוסר מהרעה אשר מצאה את שכניהם [היהודים]. לשׁמע נצחונות הרומאים גדלה קנאתם, ולא שׂמו לב לרפיון כחם, רק חכו בקֹצר רוח לעת מהומה. אספסינוס יעץ לקדם את פני המרד הזה ולהפר את מזִמותיהם, כי אף אם נמצאו מִשמרי הרומאים בכל ארץ שמרון, בכל־זאת ירא מפני ההמון הגדול הנאסף והערוך למלחמה. על־כן שלח עליו את צֶרְאַלִּיס, ראש הלגיון החמישי, עם שש מאות רוכבים ושלשת אלפים רגלים. וכראות צֶרְאַלִּיס את השונאים הרבים העומדים בראש ההר, אמר בלבו, כי לא יוכל להעפיל ולעלות בשלום על ראש ההר למען יתגרה אִתּם מלחמה, ועל־כן עמד למטה ושמר על ההמון כל היום. ולא נמצאו אז לשמרונים מים די מחסורם, כי הימים היו ימי עצם הקיץ וההמון לא הספיק להִצְטַיֵּד, והשמש להטה מאד ביום ההוא, עד אשר גועו אחדים מן השומרונים בצמא, ורבים מהם ברחו אל הרומאים, כי בחרו בחיי עבדים ממָות אשר כזה. וכאשר שמע צראליס מפיהם, כי גם נפשות הנשארים התעטפו עליהם מהיסורים הנוראים, עלה על ראש ההר וערך את צבאו במעגל מסביב לאויבים ולראשונה קרא עליהם לכרות אִתּוֹ ברית ולפרק את כלי־נשקם, למען יתן להם את נפשם לשלל. וכאשר לא שמעו השמרונים לדבריו, השתער עליהם והמית את כֻּלָם יחד, אחד־עשר אלף ושש מאות איש. והדבר הזה נעשה ביום עשרים ושבעה לחדש דַיסיוס (סיון). אלה הרעות אשר מצאו את השמרונים.

'''לג.''' ויושבי יודפת חִזקו את לבם להביש את תקות הרומאים ולא שבו אחור מפני כל הנוראות. אולם ביום הארבעים ושבעה [למצור העיר] התרוממה סוללת הרומאים ממעל לחומת העיר, ואחד מבני העיר נפל אל אספסינוס ביום ההוא ובִשׂר לו, כי רק מתי־מספר נשארו להגן על העיר, וגם הם רפי־אונים, כי כשל כחם מלילות הנדודים התכוּפים ומכֹּבד הקרָבות הרצופים ולא יוכלו לעמוד על נפשם בפני הנלחמים אִתּם ביד חזקה. והאיש הוסיף עוד לדַבּר, כי גם בערמה ילָכדוּ יושבי העיר על־נקלה, אם ינסה איש להתנפל לעת האשמורה האחרונה )אשמֹרת הבֹּקר), יען כי אז הם אומרים למצֹא שעת מרגוע מהבלהות, ותרדמת שחרית נופלת על האנשים העיפים והיגעים, וגם הצופים נמים את שנתם. על־כן יעץ האיש להשתער על העיר בשעה הזאת. ואמנם אספסינוס לא הִרבה להאמין בדברי הפליט, בדעתו כי היהודים נאמנים בברית אחים ואינם פוחדים מכל יסורים. כי עוד לפני זאת נתפש אחד מפליטי יודפת ועמד בכל העִנויים הקשים, כאשר דשו האויבים את בשרו וגם שׂמו אותו באש, לחקור ממנו את הדברים אשר נעשו בעיר, והוא לא הוציא אף הגה מפיו וקבל באור־פנים את המות, כאשר הוקע על הצלב. אולם נדמה בעיניו (בעיני אספסינוס), כי שמץ אמת נמצא בדברי הבוגד, ואולי גם כל דבריו נאמנים, וגם הבין, כי בנפול הרומאים בפח לא תצמח להם רעה גדולה, על־כן צוה לשים משמר על הבוגד והכין את צבאו לעלות על העיר ולכבשה.

'''לד.''' ולמועד האמור עלו הרומאים חרש על החומה. ולראשונה עלה טיטוס עם דוֹמיטיוּס סַבּינוס אחד משרי־האלף, בראש מתי־מספר מן הלגיון החמישי והלגיון העשירי. הם שחטו את הצופים [הנמים] ובאו אל העיר ואחריהם עלו סקסטוס קַלִוַריוס (נ&quot;א צראליס) שר־האלף ופלָצידוּס עם צבאותיהם. וכבר נכבש ראש הגבעה ורגלי הרומאים עמדו בתוך העיר, וכבר עלה השחר – ועוד לא חשו המנֻצחים, כי נפלו בידי הרומאים, כי רבים שקעו בתרדמה עזה אחרי עמלם הקשה. וגם הנעוֹרים משנתם לא ידעו דבר, כי במקרה פשט אז ענן־ערפל על העיר ועיניהם חשכו מראות. ורק כאשר פרצו כל צבאות הרומאים בתוך העיר, הקיצו האנשים, למען יראו בעיניהם את האסון אשר מצאם ויוָכחו ברגע מותם, כי נפלה עירם ביד צר. והרומאים זכרו את כל התלאות אשר עברו עליהם בעת המצור ולא נתנו חנינה לאיש ולא ידעו רחמים, רק לחצו את העם מראש העיר אל המורד בחמת רצח. גם האנשים אשר היה עוד בהם כח להִלחם, לא יכלו לעמוד על נפשם במקום הקשה ההוא (במורד). הם נדחקו ברחובות והתגלגלו במקומות המשֻׁפּעים, והמון הצבא הרומאי נשפך כזֶרם מראש ההר וכסה עליהם. והדבר הזה העיר רבים מבחורי חיל יוסף לטרוף את נפשם בכפם, כי בראותם אשר אין לאל־ידם להמית אף איש אחד מן הרומאים, מאנו למות בידי השונאים ונאספו יחד אל מקום אחד בקצה העיר ושלחו יד בנפשם.

'''לה.''' ואחדים משומרי העיר הספיקו להִמלט לשמועה הראשונה על־דבר כבוש העיר ועלו על אחד המגדלים בצפון העיר ועמדו על נפשם עת־מזער, וכאשר שתו עליהם המונות האויבים מסביב, פרשו אליהם היהודים את ידם לשלום, אך אחרו את המועד וברצון נתנו לרומאים העולים אליהם לשחטם. וכמעט יכלו הרומאים להתגאות, כי בקץ המצור לא נפל אף אחד מהם חלל, לולא נהרג אחד הרומאים בעת כבוש העיר, הוא אנטוניוס שר־המאה אשר נפל בפח. כי אחד האנשים הרבים והעצומים אשר נמלטו אל המערות, התחנן אליו להושיט אליו את ידו, לאות כי יציל את נפשו ויעזור לו בעלותו מן המערה, ואנטוניוס לא נזהר ושלח אליו את ידו, והיהודי מִהר לתקוע את החנית בין רגליו והמית אותו כרגע.

'''לו.''' ביום ההוא המיתו הרומאים רק את ההמון אשר ראו עיניהם. ובימים הבאים חקרו את המחבואים ושחטו את האנשים אשר הסתתרו במנהרות ובמערות, והמיתו זקן ונער, ורק לנשים ולעוללים נתנו את נפשם לשלל. ומספר השבויים היה אלף ומאתים, אך מספר המתים בעת הכבוש ובמלחמות אשר היו לפניו הגיע עד ארבעים אלף. ואספסינוס צוה להרוס את העיר עד היסוד ולשלוח באש את כל מצודותיה. ככה נפלה יודפת בשנת שלש־עשרה לממשלת נירון בראש־חֹדשׁ פַּנֵּמוֹס (תמוז).

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>2hvwatahz23sqxx8c4iatv7k50lfn7t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025272</id>
      <parentid>3025224</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T09:44:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3025272</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56097" sha1="4ddr9b45llojf8lup37xvruwb8b0wfo" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו
|רישום הקודם=פרק ו
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ח
|רישום הבא=פרק ח
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק שביעי==
{{מרכז|{{ק|אספסיינוס כבש את העיר גדר (נ&quot;א גברה) ועלה על יודפת ואחרי מצור ממושך נפלה העיר בידו באשמת בוגד אחד.}}}}

{{חול|
'''א.''' ואספסיינוס עלה על העיר גברה{{הערה|נ&quot;א גדרה, גם ערבה.}} וכבש אותה מיד, כי מצא אותה עזובה מאנשי־מלחמה ובבואו בשעריה צוה להמית את כל בחוריה, אולם הרומאים לא שׂמו פדות בין זקן ונער, בשׂנאתם הגדולה ליהודים ובזכרם את התועבה אשר נעשתה לצסטיוס. ולא את העיר לבד שילח אספסיינוס באש, כי־אם גם את כל הכפרים והערים הקטנות אשר מסביב; את אלה מצא ריקות מאדם, ובאלה מכר את היושבים לעבדים.

'''ב.''' ובבוא יוסף אל העיר, אשר בקש להִשָּׂגב שם מפני האויב, חרדו יושביה חרדה גדולה, כי אמרו אנשי טבריה אל לבם, אשר לא נמלט יוסף על נפשו לולא נואש כלה מתקוות הנצחון במלחמה. ואמנם לא שגו האנשים במחשבתם על יוסף, כי כבר צפה את אחרית היהודים הרעה והבין, כי רק באחת ייוושׁעו, אם יינָּחמו על מעשיהם. ואף כי האמין יוסף, אשר יסלחו הרומאים לחטאתו, בכל־זאת נקל היה לו למות שבעתים{{הערה|ביוונית „הרבה פעמים“, πολλάκις. ויש מי שתרגם „מאה“ וגם „אלף“.}} מבְּגוד בארץ אבותיו ומִנַבֵּל את משרת שר־הצבא, אשר הפקיד העם בידו, כדי למצֹא רֶווח והצלה בידי העם, אשר נשלח להלחם בו. על־כן גמר אֹמר לכתוב אל ראשי הממשלה בירושלים ולהודיעם את הדברים לאשורם, מבלי להפריז במידת כוח השׂונאים – פן יֵצא עליו שם רע, כי הוא רך־לבב – וגם מבלי להקטין את הסכנה – פן יבואו ראשי העם להתחזק במרדם, אחרי החִילם להנחם על מעשיהם. ועם המכתב הזה דרש יוסף מהם לענות אותו במהרה, אולי הם בוחרים לכרות ברית שלום עם הרומאים, או לשלוח לו צבא, אשר כח בידו לעמוד מפני השונאים, אם יגזרו משפטם להלחם ברומאים. ואת המכתב הזה נתן יוסף בידי רצים ממהרים להביאו אל ירושלים.

'''ג.''' ואספסיינוס גמר לעלות על יודפת להשחיתה, בשמעו כי נמלטו לתוכה רבים מאויביו ובדעתו כי המקום הוא משׂגב חזק לבני הגליל. הוא שלח לפניו חיל רגלים ורוכבים ליישר את הדרך העולה שמה, כי היתה דרך מלאה אבנים וקשה היה ללכת ברגל ורוכבי הסוסים לא יכלו לעבור בה כלל. לקץ ארבעה ימים כילו האנשים את עבודתם ובקעו מסלה רחבה למעבר אנשי־הצבא, וביום החמישי, בעשרים ואחד לחֹדש ארטמיסיוס (אייָּר){{הערה|שנת ג&quot;א תתכ&quot;ז – 67 למנין הנהוג.}}, מיהר יוסף לבוא מטבריה אל יודפת ולחזק את לב היהודים אשר נפל עליהם. ואחד הפליטים הנופלים אל הרומאים הביא לאספסינוס את הבשׂורה הטובה, כי בא האיש הזה אל המבצר, ועל־כן החיש אספסיינוס ועלה להילחם בעיר, כי אמר בליבו להכניע את כל ארץ יהודה בכבשו את המבצר הזה, אם יעלה בידו לתפוש את יוסף בכפו. הוא שמח לבשורה הזאת כמוצא אושר רב, בהאמינו, כי בגזרת האלהים נפל האיש הזה – אשר נחשב לגדול בחכמתו מכל שונאיו – בפחת אשר כרה לו בידיו, – ומיד שלח אלף רוכבים תחת פקודת פלצידוס ושר־העשרה אֵיבּוּטִיּוּס, איש גבור־חיל וחכם־לב, וצוה אותם לסגור על העיר, פן ימָלט יוסף ממנה.

'''ד.''' ולמחרת היום לקח אספסיינוס אל כל צבאו ונסע גם הוא אחרי הרוכבים עד בואו לעת ערב לפני חומת יודפת. הוא חנה עם צבאו מצפון לעיר על גבעה רחוקה ממנה שבע פרסאות, כי בקש להראות לאויביו עין בעין את כל חילו העצום ולהפיל עליהם את פחדו. וכן היה, אימה וחשכה נפלה על היהודים, עד אשר לא מצא איש כח בנפשו לצאת משערי החומה. אולם הרומאים לא רצו להשתער על העיר בלילה ההוא, כי קצרה נפשם מעמל הדרך כל היום, על־כן הקיפו את העיר במערכה כפולה ועליה הציגו בשורה שלישית את הרוכבים לסגור על כל מוצאי העיר, אבל הדבר הזה הפיח בלב היהודים עֹז וגבורה למלחמה, כי ראו אשר אבד להם מנוס. כי אמנם האונס מפליא לגַבּר חיילים במלחמה!

'''ה.''' וכעלות הבוקר התנפלו הרומאים על העיר, והיהודים החונים בשדה (לפני שער־העיר) החזיקו מעמד בראשונה לפני הרומאים. אך כאשר שלח אספסיינוס את רובי־הקשת ואת הקלעים ואת כל היורים למיניהם וצוה עליהם לירות ביהודים, והוא העפיל לעלות עם חיל הרגלים על ראש הסלע התלול, אשר משם היה קל לתפוש את החומה, חרד יוסף לגורל העיר ויצא להלחם ברומאים בראש כל חיל היהודים. הם התנפלו בהמון על הרומאים וגרשו אותם מן החומה והגדילו להראות את גבורת ימינם ועוצם רוחם. אולם מספר הנופלים מקרב היהודים לא קטן ממספר חללי שונאיהם. כי במידה שהוסיף היאוש גבורה ליהודים, ככה חזקה הבושׁת (פן יִנָּגפו לפני שונאיהם) את רוח הרומאים, ואלה נלחמו בדעת הקרב ובכח ימינם ואלה באומץ לב ובחמת עֶברה, וכל היום ערכו מלחמה, ובלילה שקטו. והיהודים פצעו רבים מן הרומאים והמיתו בהם שלשה־עשר איש. ומהם נפלו שבעה־עשר חללים ושש מאות איש נפצעו.

'''ו.''' וביום המחרת יצאו היהודים עוד הפעם מן העיר לקראת הרומאים הנלחמים עליה והתנגחו אתם ביתר עֹז, כי החיל אשר עשו ביום אתמול, בעוד אשר לא קוו להחזיק מעמד – הוסיף להם כח ועצמה לעמוד אף הפעם על נפשם בפני הרומאים, אשר גם הם נלחמו בשארית גבורה, יען אשר בושו, כי לא עלה בידם לנצח את אויביהם חיש מהר ולמפלה נחשב הדבר בעיניהם, וחמתם בערה מאד. ועד היום החמישי השתערו הרומאים על החומה בלי־הרף, ובני יודפת יצאו לקראתם ונלחמו אתם לפני השערים. והיהודים לא חתו מעֹצם כוח שונאיהם וגם הרומאים לא עיפו ממצור העיר הקשה.

'''ז.''' והעיר יודפת נמצאה כמעט כולה בראש סלע תלול, המוקף מעברים תהומות אין־חֵקר, ובנסות איש להשקיף למטה תחשכנה עיניו מעומק פי התהום, ורק מרוח צפון נמצאה דרך אל העיר, כי שם נבנתה בצלע ההר, ואת המקום הזה ביצר יוסף בהקימו את חומת העיר, לבל יוכלו האויבים להגיע משם אל ראש ההר, המתנשא למעלה. ועוד הרים הקיפו את העיר מסביב, ועל־כן נסתרה מכל עבריה מעיני אדם בטרם הגיע אליה. זאת היתה תכונת יודפת הבצורה.

'''ח.''' אספסיינוס אמר להתגבר על טבע המקום וגם על אומץ־לב היהודים המגינים עליו וגמר לחזק את עבודת המצור. הוא קרא את שרי צבאותיו להיווָּעץ אִתּם בדבר מלחמת התנופה במבצר, והם יעצו עצה לשפוך סוללה במקום אשר משם יוכלו לגשת אל החומה. על־כן שלח את כל הצבא להביא את החומר הדרוש, והם חצבו בהרים אשר מסביב לעיר ויחד עם העצים הביאו אבנים לאין־מספר. ולמחסה מן החצים העפים ממעלה מתח חלק הצבא מקלעת ענפים על משוכות עצים, ותחת הציפוי לא ניזוקו אנשי הצבא כמעט ממטר אבני הבליסטראות, אשר נִתּך עליהם מן החומה, ושפכו את הסוללה במנוחה, וחבריהם עדרו את התללים הקרובים והספיקו להם עפר לעבודה. ככה נחלק הצבא לשלשה משמרות בעבודה הזאת, ואיש לא הלך בטל. והיהודים השליכו מן החומה צורי־אבנים גדולים וכל מיני קלעים על ציפוי אנשי המלחמה, ואף כי לא הצליחו לפלח אותו, החרידו בקול המולת מַפּצם את עושי המלאכה.

'''ט.''' אחרי־כן הציג אספסיינוס מסביב את מכונות הקלע, ומספר הכלים היה מאה ושישים, וציווה לנגח בהם את היהודים העומדים על החומה. זורקי החיצים (הקטפולטות) הקיאו להבי־ברזל{{הערה|לונכות (לונכיאות).}} ואבנים גדולות בנות משקל ככר עפו מן הבליסטראות ולפידי אש וחצים נגרו בהמון ולא נתנו ליהודים לדרוך ברגליהם על החומה, ואף לצאת ולבוא בחוצות העיר. כי גם המון דורכי־הקשת הערבים וכל הרובים והקַלָעים ירו על העיר עם המכונות יחד. וכאשר נבצר מהיהודים להשיב מלחמה לאויביהם מראש החומה, לא חבקו את ידיהם, רק עשו כמעשה שודדים והגיחו מן העיר חבורות חבורות וקרעו את ציפּוי בעלי־המלאכה והיכו בהם, ומדי הניסם אותם הרסו את הסוללה ושלחו את המשוכה עם כל הקורות באש. לאחרונה הבין אספסיינוס כי סבת הנזק היא פרוד חלקי הסוללה, וכי הרווחים אשר בין החלקים נותנים ליהודים מקום לפרוץ בו, ועל־כן ציווה לחבּר את כל המשוכות לאחת, ובזה התלכדו גם חלקי הצבא העובד במלאכה ולא יכלו עוד היהודים להבקיעם.

'''י.''' והסוללה הלכה הלוך וגדול וכמעט הגיעה עד מרום צינות החומה. ויוסף הבין, כי רעה נגד פניו, אם לא ימצא תחבולה לסַכּל את עצת הרומאים. ועל־כן אסף את הבונים וציווה אותם להוסיף על גֹובה החומה, וכאשר ענוהו האנשים, כי אין לאֵל־ידם לעשות המלאכה תחת מטר־החצים ואבני־הקלע, מצא תחבולה להגן עליהם. הוא צוה להקים מחיצת עצים [על החומה] ולשטוח עליה עורות בקר חדשים (לחים), אשר התכנסו בפני אבני־הקלע ועצרו אותן ויתר החצים והחניתות צנחו מעליהם ושבו אחור. וגם לפידי האש דעכו בלֵחָם. ותחת המחסה הזה עבדו הבונים במנוחה יומם ולילה והרימו את חומת העיר עשרים אמה. וגם הקימו עליה מגדלים רבים ושׂמו עליה צינה חזקה. והרומאים, אשר האמינו, כי עוד מעט תעמודנה רגליהם בקרב העיר, התעצבו אל לבם מאד על הדבר הזה, כי נבהלו מתחבולת יוסף ומאומץ לב בני העיר.

'''יא.''' וגם אספסיינוס התרגז לתחבולת יוסף המחוכּמה ולעוז רוח אנשי יודפת, אשר החליפו כֹח למראה החומה הבנויה והגיחו משערי העיר על הרומאים ומדי יום ביומו התנגשו איתּם בגדודים קטנים וחיבלו עליהם מזימות ערמה כמעשה השודדים וגזלו כל אשר בא לידם, ואת יתר מלאכת הרומאים שלחו באש. עד אשר עצר אספסיינוס את צבאו מהלחם וגמר לחנות מסביב לעיר ולכבשה בהכריתו לה משען לחם. הוא חשב, כי בבוא מחסור ומצוק יפנו אליו אנשי העיר לבקש חנינה, ואם יקשו את ערפם, יסופו ברעב. ועוד אמר בליבו, כי גם במלחמה יקל לו להכניעם, אם ירפה מהם הפעם ויתנפל עליהם לקץ ימים, כאשר ייכשל כֹּחם. על־כן צוה לשמור על כל מוצאי העיר ומבואיה.

'''יב.''' ולחם נמצא בעיר לרוב וגם יתר מיני מזונות, מלבד מלח. אולם מים חסרו שם, כי לא היו מעיינות בקרב העיר ויושביה מצאו סיפוקם במי־גשמים, ואין הגשמים מצויים בה בימות הקיץ, ויען אשר החל המצור בעצם הימים ההם, תקפה עצבת נוראה את לב האנשים, ביראם פן יגוועו בצמא, וצערם גדל מאד, כאילו כבר אזלו כל המים מכליהם. אך יוסף ראה, כי העיר עשירה בכל מיני אוכל והאנשים בה גיבורי חיל ורצה להאריך את זמן המצור, למען הכזיב את תקוות הרומאים, ועל־כן חילק את המים במשׂורה לכל יושבי העיר. אולם הזהירות הזאת היתה קשה ליושבי העיר ממחסור, ובמידה אשר לא יכלו לשתות לרוויה ככל אוות־נפשם הלך צמאונם הלוך וגדול ונפשם היתה שוקקה כאילו כבר התעלפה בצמא. ואמנם מחסור המים הזה לא נעלם מעיני הרומאים, כי בהשקיפם ממעל בעד חומת העיר ראו את האנשים נאספים אל מקום אחד ומחלקים את המים במידה, וכוננו אל המקום ההוא את כלי־הקלע המהירים והמיתו יהודים רבים.

'''יג.''' ואספסיינוס האמין, כי לא יימָּשׁכו עוד הימים, עד אשר יאזלו כל מי הבארות והנצורים יסגירו את עירם בעל־כרחם. אולם יוסף אמר להכזיב את תקותו זאת וציווה רבים מאנשי העיר לטבול בגדיהם במים ולתלות אותם מסביב לצינות החומה, עד אשר נטפה כל החומה מים. לדבר הזה נפלה רוח הרומאים, כי נבהלו בראותם את היהודים – אשר אמרו עליהם בלבם, כי אין להם מים לשתות – מפזרים מים רבים למעשי תעתועים. על־כן נואש ראש־הצבא מתקוותו לכבוש את העיר במחסור ובמצוק ופנה עוד הפעם להילחם בה בחוזק־יד, ולדבר הזה נשאו היהודים את נפשם, אחרי אשר אפסה כל תקותם להושיע את עירם ולהציל את נפשותיהם, כי בחרו למות בחרב מלגווע ברעב ובצמא.

'''יד.''' ואחרי התחבולה הזאת מצא יוסף עוד עצה טובה לעצמו. דרך נקרה צרה וקשה למדרך רגל, אשר לא שוטטו בה עיני הרומאים, בחלק העמק ממערב, שלח מכתבים בידי אנשיו אל היהודים הרחוקים כטוב בעיניו וקבל מהם מתנות, עד כי נמצאו לו מיני אוכל רבים, אשר כבר חסרו ליושבי העיר. הוא ציווה את שלוחיו לזחול על ארבע, בעברם על צופי הרומאים ולכסות את בשרם בעורות למען ידמו ככלבים בעיניהם. אבל לאחרונה גילו הצופים את ערמת יוסף וחנו סביב על הנקרה.

'''טו.''' יוסף נוכח עתה לראות, כי לא תוכל העיר להחזיק מעמד לאורך־ימים וכי קשה יהיה לו להציל את נפשו אם ישאר בעיר. ועל־כן נועץ עם טובי־העיר לברוח ממנה. אולם הדבר נודע לכל בני העיר והם נבהלו אליו בהמון וחילו את פניו לבל יעזוב אותם, כי אליו לבדו נשואות עיניהם. הן אם יישאר בעיר, לא יחדלו מקוות לישועה, כי כל איש יֵצא למלחמה תחת פקודתו ברוח נכונה. וגם לא יאות לו לברוח מפני האויבים ולעזוב את אוהביו לנפשם, כי בזה יעשה כמעשה החובל הקופץ בעת הסערה מתוך האניה, אשר ירד אליה בעת מנוחת הים, ויפיל את עירם אל התהום, כי איש מהם לא יעצור כח לצאת לקרב לקראת האויב אחר עזוב אותם האיש, אשר בו עשו חיל.

'''טז.''' ויוסף כיסה מהם, כי הוא מבקש לשים לדרך פעמיו, למען מַלֵּט את נפשו, והודיע אותם, כי רק לטובתם הוא מבקש לעשות את הדבר, כי בהשארו בעיר לא יועיל להם הרבה, אם יעלה בידם להחלץ מן המצר, ואם יפלו בנופלים, יאבד איתּם יחד חנם. אולם אם יצליח בידו להמלט מן המצור, הנה יוכל לעשות להם ישועה גדולה, כי יאסוף את יושבי ארץ הגליל במהרה ויביא מלחמה חדשה על הרומאים וימשוך אותם לסור מעל העיר. והן גם אינו רואה, במה יוכל להועילם, אם ישאר אצלם – הלא נהפוך הוא, כי בזה הוא מעורר את חמת הרומאים לחזק את המצור, כי חשוב בעיניהם מאד לתפוש אותו בכפם, אולם כאשר ישמעו הרומאים, כי ברח מן המבצר, יוּנח לעיר הרבה מחרון־אפם. אבל בדברים האלה לא הניח יוסף את דעת האנשים ועוד הלהיב את רוחם להחזיק בו. הנערים והזקנים והנשים עם עולליהן השתטחו לפניו ביללה וחבקו את רגליו וכולם החזיקו בו וגעו לפניו בבכיה והתחננו אליו להשאר איתּם יחד בצרה. ואין אני חושב, כי עשו זאת מקנאתם בו פן יִמָּלט מצרה, כי־אם בהאמינם אשר ממנו תבוא ישועתם. הם בטחו, כי לא תאונֶה להם רעה אם ישאר יוסף בקרבם!

'''יז.''' ויוסף הבין, כי רק אם תהיינה אזניו קשובות לדברי האנשים, ידברו אליו תחנונים, ואולם אם יתחזק בדעתו – יתנו עליו משמר; וגם תשוקתו לעזוב את העיר רפתה מאד לשמע בכי העם – על־כן גמר בלבו להשאר בעיר, והתאזר בגבורת היאוש אשר תקפה את כל העיר וקרא אל העם: „הנה הגיעה השעה לצאת לקרָב, כי אין לנו עוד תקווה להימלט; וטוב יהיה, כי נקנה לנו שם טוב במחיר חיינו ולפני מותנו במלחמה נפליא לעשות גבורות לזכרון לדור אחרון“. ובדבּרו זאת פנה למלא אחרי דברו. הוא יצא עם גבורי המלחמה והפיץ את שומרי הרומאים והבקיע את מקום מחנם וניתק את העורות אשר התכסו בהם שופכי הסוללה ושלח אש במעשה ידם. וגם ביום השני עשה כדבר הזה, וככה עשה גם ביום השלישי ועוד ימים רבים ולילות רצופים לא נלאה להילחם באויב.

'''יח.''' והרומאים נמצאו בצרה מידי הגיחו היהודים מן העיר, כי בושו להסוג אחור מפניהם, וכאשר נטו היהודים מהם לא יכלו לרדוף אחריהם, כי פגרו מלכת תחת משׂא כלי־נשקם. והיהודים היו מחישים את מעשיהם כפעם בפעם ונמלטים אל העיר טרם מצאה אותם רעה. על כן צוה אספסיינוס על אנשי־חילו לכבוש את כעסם ולבלי הילחם באנשים ההולכים למות, כי הייאוש מפיח שארית גבורה בקרבם, אולם חמתם תשקע בהחטיאם את המטרה כדעוך אש קוצים, ולרומאים יאות לנצח בהשקט ובבטחה, כי אינם עושים מלחמה באונס, רק למען הרחיב את גבולם. ואת מושכי־הקשת הערבים והקלעים הסורים ורובי־האבנים שלח להרגיע את היהודים, גם המון כלי־הקלע הגדולים לא נח ולא שקט. והיהודים נטו מעל כלי־המשחית האלה, אולם לעת הצליחו לגשת אל שונאיהם מקרוב והחצים העפים למרחוק העבירו אותם, קשתה ידם על הרומאים, כי נלחמו ברוח עזה ושמו נפשם בכפם; וכאשר עייפו הלוחמים בשתי המערכות, מהרו חבריהם לבוא תמורתם.

'''יט.''' ככה ארך זמן המצור והנצורים הוסיפו להגיח משערי העיר, ואספסיינוס האמין כמעט, כי היהודים שמו עליו מצור תחת מצור; וכאשר קרבו הסוללות אל מרום החומה, ציווה להביא את האיל (איל־הברזל). האיל הוא קורה ארוכּה כדמות תֹורן [של אניה] ובקָצֶהָ נמצא מטיל־ברזל כתבנית איל, ועל־כן נקראה בשם הזה. ובתווֶך היא תלויה בחבלים – כעל מוט עגלה – על קורה שניה הנטועה משתי קצותיה על עמודים חזקים. ואנשים רבים מושכים את הקורה לאחור ואחרי־כן הם דוחפים אותה כולם יחדו אל עבר פניהם והיא מנגחת את החומה במטיל הברזל אשר בקָצֶהָ. ולא נמצא מגדל נשגב או חומה עבה, אשר יוכלו לעמוד לאֹרך ימים בפני המהלומות האלה, וגם אם ישאו אותן בראשונה. ראש צבא הרומאים אמר לנסות את כֹּחו בדבר הזה, כי רצה הפעם לקחת את העיר בחוזק־יד, בראותו אשר מצור העיר מביא נזק לרומאים, כי אין היהודים אוספים את ידיהם. הרומאים הקריבו אל העיר את זורקי־החצים (הקטפולטות) ויתר כלי הקלע, לגרש בהם את השונאים, אשר נִסו לעצור אותם מעל החומה, והחלו לירות ביהודים ויחד איתּם קרבו רובי־קשת והקלעים. וכאשר לא ערבו עוד היהודים את לבם לעלות על החומה הקריבו אנשי־צבא אחרים את איל־הברזל, המצופּה כולּוֹ זמורות וממעל לציפּוי נמצא עוד מכסה עור לסוכך על המכונה ועל האנשים אשר עליה. למגח הראשון הזדעזעה החומה, וצעקת יושבי העיר עלתה השמימה, כאילו כבר נפלו בידי אויביהם.

'''כ.''' ובראות יוסף, כי הרומאים שולחים את כל מכותיהם אל מקום אחד ועוד מעט תיבָּקע החומה, התחַכּם לעצור רגע קטן את כֹּח המכונה. הוא צוה להוריד שקים מלאים קש ומוץ אל המקום אשר יראו את האיל נישׂא שמה תמיד, למען יתעה במהלכו וגם למען יקבלו השקים הרכים את מגח האיל ויחלישו את כחו. בגלל הדבר הזה כילוּ הרומאים זמן רב לריק, כי בכל מקום אשר כוננו אליו מכונת הרעש, שמה שלשלו האנשים את שׂקיהם ממעלה והשיבו את מגח האיל אחור, עד כי לא נפגעה החומה. ולאחרונה מצאו הרומאים תחבולה להפר את עצת היהודים, כי עשו להם מוטות ארוכּים וקשרו בקצותיהם חרמשים ובזה כרתו את השקים. ומני אז החלה המכונה לנגח ביתר עֹז והחומה, אשר נבנתה זה עתה, התמוטטה תחתיה. על־כן מהרו אנשי יוסף להגן על נפשם באש. הם לקחו את כל חומר השרפה, אשר מצאה ידם, והגיחו מן העיר בשלשה ראשים ושרפו את מכונות הרומאים ואת מקלעות סוכּותיהם ואת סוללותיהם גם־יחד, והרומאים לא עמדו על נפשם, כי נבהלו מעוז אף שונאיהם ולא קמה בהם רוח, ובעוד הם מבקשים להעזר עלתה הלהבה למעלה, כי כהרף־עין לחכה האש את הכופר והזפת והגפרית ואכלה סביב, וברגע אחד היו לבער כל בנייני הרומאים, אשר הקימו בזעת אפם.

'''כא.''' ובאותו מעמד עשה איש אחד מן היהודים ושמו אלעזר בן שמַי, יליד כפר סבא (או סב) בגליל, דבר־גבורה לשם ולזֵכר עולם, כי הרים אבן גדולה מאד והשליך אותה בכח גדול מראש החומה על מכונת הרעש, עד אשר התיז את ראש האיל, ואחרי זאת קפץ לתוך מחנה השונאים ולקח משם את ראש האיל ובמנוחה גדולה נשא אותו על החומה, וכל האויבים שׂמו אותו מטרה לחציהם והוא נתן את בשרו למכים, כי לא היה מכוסה מגן, וחמשה חצים נחתו בו. אך אלעזר לא שׂם לב לדבר הזה, עד אשר עלה על ראש החומה. וכל האנשים ראו עין בעין את מעשה גבורתו. ואז קרס מעצמת מכאובי פצעיו ונפל למטה עם ראש האיל. ואחריו הפליאו לעשות גבורה שני האחים נטירא ופיליפוס, אנשי כפר רוּמָא, גם הם ילידי הגליל, כי קפצו אל תוך הלגיון העשירי והתנפלו בעֹצם־יד ובזרוע נטויה על הרומאים, עד אשר נתקו את שורותיהם, ובכל מקום אשר פנו שמה הפיצו את כל האויבים מפניהם.

'''כב.''' ואחרי הדברים האלה לקחו יוסף ויתר אנשיו עוד הפעם לפידי אש והניסו את הלגיון החמישי ואת הלגיון העשירי{{הערה|אולי צריך להיות הלגיון החמשה־עשר.}} ושרפו את המכונות ואת הסוֹככים יחד עם הסוללה ויתר הרומאים קדמו את פני הסכנה והעלו מכסֵה עפר על המכונות ועל כל מלאכת העץ אשר להם. לעת ערב החליפו הרומאים כח והקריבו עוד הפעם את איל־הברזל לנגח את החומה במקום אשר התרועעה, ואז ירה אחד הלוחמים [היהודים] מעל החומה ופגע את אספסיינוס בעקבו. הפצע היה קל, כי כח המכה רפה ממרחק המקום. אולם מהומה גדולה קמה בקרב מחנה הרומאים לדבר הזה, כי למראה דם המכה נבהלו העומדים מקרוב והשמועה עברה בכל הצבא, ורבים הרפו מעבודת המצור ורצו בפחד ובבהלה לראות את פני המפקד. ולראשונה מהר טיטוס לבוא, כי חרד לנפש אביו, והמון הצבא נמוג מאהבתו לראש־הצבא ובראותו את חרדת בנו. אבל אספסיינוס מיהר להשיב את נפש בנו המפחד ולהשקיט את סערת הצבא, כי הבליג על מכאוביו ושקד להראות את פניו לעיני כל האנשים, אשר פחדו לחייו. ובדבר הזה העירם לגַבּר חיילים במלחמתם עם היהודים. כי כל איש מאנשי־הצבא שמח עתה לצאת לקראת הסכנה ולקחת נקמה בעד המפקד, ובקול צעקה חִזקו איש את אחיו ומהרו אל החומה.

'''כג.''' המונים המונים מאנשי יוסף נפלו חללים מחיצי האויבים ומאבני הקלע, ובכל־זאת לא משו מן החומה והמטירו אש וברזל ואבנים על שולחי האיל, אשר עמדו תחת מצפה הענפים. אולם כמעט לא עשו רעה לרומאים, בעוד אשר הם נפלו חללים בלי הרף, כי האויב היה רואה אותם והם לא ראוהו, יען אשר בלפידי האש האירו את פניהם ונעשו למטרה לחצי השונא, אשר ראה אותם כמו בעצם היום, ואולם הם לא ראו את מכונות הקלע למרחוק, ועל־כן היה קשה להם להשמר מפגעיהן. וכוח כלי־הרובים המהירים וזורקי החיצים היה חזק מאד, עד כי פילחו אנשים רבים בבת־אחת, והֹלם אבני הבליסטראות עקר את צינות החומה ופוצץ את קצות המגדלים, ולא נמצא המון אנשים גדול, אשר לא היה בכוח מטַר האבנים הגדולות לנפץ את כולו מבלי השאיר לו שריד. את כוח המכונות האלה יבין כל איש מהמעשים אשר קרו בלילה ההוא, כי איש אחד מהעומדים על־יד יוסף נפגע באבן שלוחה [מאחת המכונות], והיא הסירה את ראשו וצנפה את גלגלתו במרחק של שלשה ריסים. ובבוקר נפגעה אשה הרה בבטנה בצאתה מפתח ביתה והילד הגיח מבטן אמו מהלך חצי ריס. כה גדול היה כח הבליסטראות! אולם עוד נורא מזה היה קול רעש המכונות ונפץ אבני הקלע. ותילי פגרים התגלגלו בהמולה מעל החומה, וצעקת הנשים בתוך העיר עלתה עד לב השמים ולקולן ענתה אנקת החללים מחוץ. ובמקום המלחמה נטפה כל החומה דם ועל ערֵמות הנופלים כמעט יכלו השונאים לעלות עד מרום החומה. ונורא מכל הפחדים האלה היה הד ההרים מסביב, אשר ענו לכל הקולות ולא היה קץ לבלהות הלילה ההוא על אוזן שומעת ועין רואה. רבים ממגיני יודפת מתו אז מות גבורים, ועוד רבים מהם נפצעו. אחרי יגיע רב נבקעה החומה לעת אשמורת הבוקר תחת מפּץ המכונות, אשר לא חדל אף רגע, אך בטרם הספיקו הרומאים להטיל את מכונות־העליה{{הערה|מכונת־העליה היא סולם עם גשר מתפרק, שמטילים אותו למקום הפרץ בחומה, למען יעלו אנשי־הצבא.}} ולעלות בהן אל פרץ החומה, מיהרו היהודים לכסות את שברם בכלי־נשקם ולבצר את מקום הפרץ.

'''כד.''' אחרי מנוחה קצרה מעמל הלילה אסף אספסיינוס את צבאו לפנות בוקר לכבוש את העיר בסערה, וברצותו לגרש מתוך פרצי החומה את היהודים, העומדים לו לשטן, ציווה לגיבורי הרוכבים אשר לו לרדת מעל סוסיהם ולחגור את כל כלי־זינם ולהתייצב בשלש שורות לפני פרץ החומה ולשלוח את חניתותיהם לפניהם, למען אשר יבקיעו לראשונה אל העיר, אחרי אשר יטילו את מכונות־העליה, ואחריהם הציג במערכה את גיבורי הרגלים, ואת יתר הרוכבים ערך ממול החומה לאורך כל צלעות ההרים, לבל יוכל אחד הבורחים מן השבי להִסָּתר. ומאחוריהם הציג את רובי־הקשת וציווה עליהם לכונן חציהם על יתר, וכה אמר גם אל הקַלעים ואל המנצחים על המכונות ואת יתר אנשי־צבאו ציווה לקחת סולמות ולהגישם אל חלקי החומה אשר טרם נבקעו, למען ינסו היהודים לעצור את השונאים האלה ויעזבו את משמר פרץ־החומה, בעוד אשר הנשארים יסוגו אחור מפחד החצים ואבני הקלע ויפַנו את דרך מבוא החומה.

&lt;!-- עד כאן הגהת כתיב מלא --&gt;
'''כה.''' יוסף הבין את מחשבת אספסינוס, ועל־כן שלח את הזקנים ועיפי המלחמה אל יתר חלקי החומה, בהאמינו כי לא יקרה אותם פגע, ואל מקום פרץ־החומה שלח את גבורי צבאו, ובראש כֻּלם ששה ששה אנשים (לגדוד) על־פי הגורל, לעבור לפניהם, וגם הוא היה בין הששה. הוא צוה עליהם לאטום את אזניהם, לבל יבהלו מקול תרועת הלגיונות, ולכרוע על ברכיהם ולכסות עליהם בשלטיהם נגד החצים ואבני הקלע, וגם אמר להם להסוג אחור מעט עד אשר יריקו רובי־החצים את אשפותיהם, ולהיות עתידים לרגע, אשר בו יטילו הרומאים את מכונות־העליה על פרץ החומה, – למען התנפל עליהם ולצאת לקראת השונאים על הגשרים אשר להם: „היום הזה ילָחם כל איש מכם לא למען הציל את עירו, רק למען קחת נקם על חרבנה, על־כן ישים לנגד עיניו את מראה הזקנים והטף הנשחטים בידי האויב ואת פני הנשים העתידות לֵהרג במהרה ויאסוף את כל זעמו על הצרות הבאות וישפוך אותו על ראשי עושי הרעה“.

'''כו.''' ככה ערך יוסף את צבאו להִלחם משני עבריו. ובראות יושבי העיר אשר לא לקחו חלק במלחמה, הנשים והטף, כי העיר מֻקפה במערכה משֻׁלשת, – כי איש מהרומאים השומרים על מוצאי העיר מכבר לא נשלח להלחם [בפרץ החומה] – ועל־יד החומה הפרוצה עומדים אויבים וחרבות שלופות בידיהם, וההרים אשר ממעל לעיר נוצצים מרֹב נשק, והרובים הערבים דורכים את קשתותיהם, הרימו קול יללת נהי, כאלו כבר בא האסון אשר יראו ממנו. ויוסף ירא פן תרפינה הנשים את לב קרוביהן בבכין, וצוה לסגור אותן בבתיהן ולהפיל אימה עליהן, למען תשקטנה תחתיהן, והוא פנה אל מקומו בפרץ החומה, אשר עלה לו בגורל, ואל הרומאים המקריבים את סֻלמיהם מול יתר חלקי החומה לא שׂם את לבו, ובצפּיתו צִפּה אל רעם כּלי־הקלע.

'''כז.''' פתאם תקעו מחצצרי כל הלגיונות והצבא הריע לעֻמתם בקול ענות גבורה, ואור היום חשך בפני המון החצים ואבני הקלע, אשר עפו מכל עבָרים. אולם אנשי יוסף שמרו את פקֻדתו ואטמו את אזניהם, לבל ישמעו את קול הצעקה והשאון, וכסו את בשרם, לבל יפגעו בהם החצים, וכאשר הטילו הרומאים את מכונות־המעבר, קפצו היהודים על הגשרים טרם דרכו עליהם רגלי המשליכים אותם, והתנגחו עם העולים על הגשרים וגִלו את כל אֹמץ נפשם וגבורת ידם, ואף כי הגיעו מים עד נפש, שקדו בכל כֹּחם להראות, כי לא נופלים הם בגבורתם מצריהם הבטוחים מפחד רעה. הם לא הרפו מן הרומאים עד אשר נפלו חללים או הכריעו אותם. אולם מעט מעט עיפו מכֹּבד המלחמה ולא נמצאו אנשי־חיל חליפתם, בעוד אשר בצבא הרומאים באו כפעם בפעם אנשי־צבא חדשים למלא חיש מהר את מקום העיֵפים. על־כן חִזקו הרומאים איש את אחיו והתלכדו יחד והתכסו במגינהם עד היותם כגוף מֻצק אחד ובעבי המערכה כֻּלה לחצו את היהודים, וכמעט עלו על החומה.

'''כח.''' ובעת הצרה הזֹאת לִמד האֹנס את יוסף עצה טובה – כי כן הוא דרך האֹנס להפליא מזִמות לעת תקֹף היאוש – והוא צוה לשפוך שמן רותח על האויבים המתלכדים במגינהם. ואנשיו הביאו במהרה את השמן בהמון, כאלו כבר היה מוכן אצלם לדָבר, ושפכו אותו מכל עבר על הרומאים, ואחרי־זאת השליכו עליהם גם את כדי השמן הלוהטים מחֹם. השמן הקודח הזה לִהט את הרומאים והפיץ את מערכותיהם, ובמכאובים נוראים התגלגלו מעל החומה, כי על־נקלה חדר השמן דרך הנשק הסוכך עליהם והשתפך על־פני כל גופם מקדקדם ועד פעמי רגליהם ואכל את בשרם כאש להבה, יען אשר תכונת השמן להתחמם על־נקלה ולהתקרר רק מעט מעט מפני דשנו. והרומאים היו חבושים ואסורים בקובעיהם ובשריוניהם ולא עצרו כח להרחיק מהם את השׂרפה, על־כן קפצו למעלה וגם התעטפו מעצמת מכאובם עד אשר נפלו מעל הגשרים. ואלה אשר הפכו את פניהם מול אחיהם, המעפילים לעלות אחריהם, כרעו על־נקלה בידי היהודים, אשר הכו בהם מאחור.

'''כט.''' אולם גם בעצם התלאה הזאת לא כשל כח הרומאים – כאשר לא אבדה גם עצה מן היהודים. – ואף כי ראו אנשי־הצבא את צרת חבריהם הנכוים, הוסיפו לעלות אחריהם על היהודים שופכי השמן וכל אחד חרף את רעהו, כי הוא עומד לו לשטן בדרך גבורתו. והיהודים מצאו תחבולה חדשה, ושפכו קש יוני{{הערה|שם הצמח ביונית „טיליס“ ותרגמתי על־פי השם הרומי foenus graecum.}} מבֻשׁל על קרשי רצפת הגשרים, להכשׁיל את הרומאים, והם מעדו וצנחו למטה. ולא יכלו עוד אנשי־הצבא לעמוד על רגליהם ברצותם לפנות לאחור או לעלות על האויב; אלה נפלו אחורנית על הגשר ונרמסו ברגלי אחיהם ורבים נפלו על מכסה הסוללה ובמפלתם היו למטרה לחצי היהודים. כי כאשר כשלו הרומאים היתה הרוָחה ליהודים ולא הֻטל עוד עליהם להלחם בהם פנים אל פנים ומצאו שעת־הכֹּשר לירות בהם מרחוק. ואחרי הרעה הרבה, אשר מצאה את אנשי הצבא ביום ההוא, קרא אליהם ראש־הצבא למשוך את ידיהם בבוא הערב. רבים מהם נפלו חללים ועוד רבים מאלה נפצעו. ומהיהודים נפלו רק ששה חללים וכשׁלש מאות פצועים נִשׂאו ממקום הקרב. המלחמה הזאת היתה בעשׂרים לחֹדש דַיְסִיּוֹס (סיון).

'''ל.''' אספסינוס אמר לנחם את לב אנשי־צבאו אחרי הפגע הזה, אולם ראה, כי חמתם התלקחה מאד ואין הם דורשים תנחומים, כי־אם מבקשים לעשות מעשה, על־כן צוה להרים את הסוללות ולהקים שלשה מגדלים, חמשים רגל גֹבה האחד, ולצפּוֹת אותם ברזל מכל עבריהם, למען יהיו מֻצקים בכֹבד משקלם ולא תשלֹט בהם האש. ואחרי־זאת העמיד את המגדלים בראשי הסוללות והעלה עליהם את נושאי הרמחים ואת רובי־הקשת וגם הציג בהם כלי־קלע קלים ויחד אִתּם את הקַלעים החזקים. והרומאים, אשר לא נראו מפני גֹבה המגדלים והצִּנות, ירו בעומדים על החומה, אשר היו למול עיניהם. והיהודים לא יכלו לנטות הצדה על־נקלה מפני החצים ואבני הקלע, אשר עפוּ מעל לראשיהם, וגם לא יכלו להלחם באויביהם הנעלמים, ולמגִנת לבם ראו בעיניהם, כי אין ידם משיגה לשלח את הקֶלע עד מרום המגדלים, וגם אין האש שולטת בצפוי הברזל, על־כן ירדו מראש החומה ויצאו כפעם בפעם השערה לגרש את השונאים המעפילים לעלות. ככה החזיקו עוד אנשי יודפת מעמד, אף כי בכל יום ויום נפלו רבים מהם חללים ונבצר מהם לגמול לשונאיהם רעה, מלבד אשר עצרו אותם בהשליכם את נפשם מנגד.

'''לא.''' ובימים ההם שלח אספסינוס את טרַיָּנוס, ראש הלגיון העשירי, עם אלף רוכבים ואלפים רגלים על יפה, אחת הערים הקרובות אל ידפת, אשר התעוררה למרוד ברומאים, בראותה, כי בני יודפת עומדים על נפשם בפני האויב זמן רב, כאשר לא האמין איש מראש. טרַיָּנוס חשב, כי יקשה בידו לכבוש את העיר, אשר נוסף על משגב מקומה היתה מֻקפה חומה כפולה. בראותו, כי יצאו יושבי העיר לקראתו מוכנים לקרב, התנפל עליהם והניסם מהרה וגם רדף אחריהם. בהגיע הבורחים עד החומה הראשונה הדביקו אותם הרומאים ובאו יחד אִתּם בשעריה. וכאשר בקשו היהודים לבוא גם מבית לחומה השניה, סגרו לפניהם אחיהם יושבי העיר את שעריה, כי פחדו פן יפלו האויבים יחד אִתּם אל העיר. אכן אחת גזר האלהים למסור את יושבי הגליל בכף הרומאים להרג ולאבדן! האנשים עמדו בהמון גדול ודפקו בשערי העיר ונקבו את שמות אחיהם והפצירו בהם למַלט את נפשם, ועוד הם מתחננים, והנה נפלו חללים, כי את החומה הראשונה כבשו האויבים ואת השניה סגרו לפניהם אחיהם. הם נלחצו בין המצרים, בין שתי החומות בתוֶך ונדחקו יחדו, ורבים המיתו איש את אחיו או נפלו על חרבם, ורבים כרעו בחרב הרומאים, כי לא קמה בהם עוד רוח להלחם בהם ומלבד פחד האויבים דִכּא בגד אחיהם את נפשם. הם מתו במאֵרה על שפתיהם, ולא את הרומאים קללו, כי־אם את אחיהם, עצמם ובשרם. ומספּר כל הנופלים היה שנים־עשר אלף איש. טרַיָּנוס הבין, כי העיר ריקה עתה מאנשי־חיל, וגם אם נמצאו בקרבה אנשים, לא יעמוד לבם מפני גֹדל יראתם, אולם הוא קִדֵשׁ את כבוש העיר לראש־הצבא ושלח מלאכים אל אספסינוס לבקשהו, כי ימַלא את ידי בנו טיטוס להשלים את הנצחון [למען יִקָרא שמו עליו]. ואספסינוס אמר בלבו, כי עוד עבודה רבה נכונה לכובשי העיר, ועל־כן נתן בידי בנו חמש מאות רוכבים ואלף אנשי־צבא רגלים. טיטוס מהר לעלות על העיר והציג את צבאותיו במערכה והפקיד על האגף השׂמאלי את טרַיָּנוס, והוא עמד בראש האגף הימני. וכאשר הביאו אנשי־הצבא מכל עברים סֻלמות לעלות בהם על החומה, נלחמו הגלילים זמן קצר, ואחרי־כן עזבו את המצודה, ואנשי טיטוס קפצו אל תוך העיר וכבשו אותה במהרה. אולם כאשר נטשו הרומאים בתוך העיר, קמה עליהם מלחמה קשה, כי בחורי החיל התנפלו עליהם ברחובות והנשים השליכו עליהם מן הבתים כל דבר אשר בא לידן. וכשש שעות ארכה המלחמה הזאת, עד אשר ספו כל היהודים אנשי המלחמה ויתר העם נפל ברחובות העיר ובבתיה בחרב הרומאים, אשר לא חמלו על זקן ונער ולא חִיו כל נפש זכר, מלבד הילדים, כי אותם מכרו לעבדים עם הנשים יחדו. ומספר כל ההרוגים יחד עם הנופלים במלחמה הראשונה [בין החומות] היה חמשה־עשר אלף איש, ומספר השבויים אלפַּים ומאה ושלשים. הצרה הזאת באה על יושבי הגליל ביום עשרים וחמשה לחדש דַיסיוס (סיון).

'''לב.''' וגם השומרונים לא נחלצו אז מצרה, כי הם נאספו בהר גריזים, אשר למקום קדוש הוא נחשב בעיניהם, ונשארו במקום ההוא. אולם אספתם זו נתנה עֵדיה, כי למלחמה הם נושאים את נפשם, ולא לקחו מוסר מהרעה אשר מצאה את שכניהם [היהודים]. לשׁמע נצחונות הרומאים גדלה קנאתם, ולא שׂמו לב לרפיון כחם, רק חכו בקֹצר רוח לעת מהומה. אספסינוס יעץ לקדם את פני המרד הזה ולהפר את מזִמותיהם, כי אף אם נמצאו מִשמרי הרומאים בכל ארץ שמרון, בכל־זאת ירא מפני ההמון הגדול הנאסף והערוך למלחמה. על־כן שלח עליו את צֶרְאַלִּיס, ראש הלגיון החמישי, עם שש מאות רוכבים ושלשת אלפים רגלים. וכראות צֶרְאַלִּיס את השונאים הרבים העומדים בראש ההר, אמר בלבו, כי לא יוכל להעפיל ולעלות בשלום על ראש ההר למען יתגרה אִתּם מלחמה, ועל־כן עמד למטה ושמר על ההמון כל היום. ולא נמצאו אז לשמרונים מים די מחסורם, כי הימים היו ימי עצם הקיץ וההמון לא הספיק להִצְטַיֵּד, והשמש להטה מאד ביום ההוא, עד אשר גועו אחדים מן השומרונים בצמא, ורבים מהם ברחו אל הרומאים, כי בחרו בחיי עבדים ממָות אשר כזה. וכאשר שמע צראליס מפיהם, כי גם נפשות הנשארים התעטפו עליהם מהיסורים הנוראים, עלה על ראש ההר וערך את צבאו במעגל מסביב לאויבים ולראשונה קרא עליהם לכרות אִתּוֹ ברית ולפרק את כלי־נשקם, למען יתן להם את נפשם לשלל. וכאשר לא שמעו השמרונים לדבריו, השתער עליהם והמית את כֻּלָם יחד, אחד־עשר אלף ושש מאות איש. והדבר הזה נעשה ביום עשרים ושבעה לחדש דַיסיוס (סיון). אלה הרעות אשר מצאו את השמרונים.

'''לג.''' ויושבי יודפת חִזקו את לבם להביש את תקות הרומאים ולא שבו אחור מפני כל הנוראות. אולם ביום הארבעים ושבעה [למצור העיר] התרוממה סוללת הרומאים ממעל לחומת העיר, ואחד מבני העיר נפל אל אספסינוס ביום ההוא ובִשׂר לו, כי רק מתי־מספר נשארו להגן על העיר, וגם הם רפי־אונים, כי כשל כחם מלילות הנדודים התכוּפים ומכֹּבד הקרָבות הרצופים ולא יוכלו לעמוד על נפשם בפני הנלחמים אִתּם ביד חזקה. והאיש הוסיף עוד לדַבּר, כי גם בערמה ילָכדוּ יושבי העיר על־נקלה, אם ינסה איש להתנפל לעת האשמורה האחרונה )אשמֹרת הבֹּקר), יען כי אז הם אומרים למצֹא שעת מרגוע מהבלהות, ותרדמת שחרית נופלת על האנשים העיפים והיגעים, וגם הצופים נמים את שנתם. על־כן יעץ האיש להשתער על העיר בשעה הזאת. ואמנם אספסינוס לא הִרבה להאמין בדברי הפליט, בדעתו כי היהודים נאמנים בברית אחים ואינם פוחדים מכל יסורים. כי עוד לפני זאת נתפש אחד מפליטי יודפת ועמד בכל העִנויים הקשים, כאשר דשו האויבים את בשרו וגם שׂמו אותו באש, לחקור ממנו את הדברים אשר נעשו בעיר, והוא לא הוציא אף הגה מפיו וקבל באור־פנים את המות, כאשר הוקע על הצלב. אולם נדמה בעיניו (בעיני אספסינוס), כי שמץ אמת נמצא בדברי הבוגד, ואולי גם כל דבריו נאמנים, וגם הבין, כי בנפול הרומאים בפח לא תצמח להם רעה גדולה, על־כן צוה לשים משמר על הבוגד והכין את צבאו לעלות על העיר ולכבשה.

'''לד.''' ולמועד האמור עלו הרומאים חרש על החומה. ולראשונה עלה טיטוס עם דוֹמיטיוּס סַבּינוס אחד משרי־האלף, בראש מתי־מספר מן הלגיון החמישי והלגיון העשירי. הם שחטו את הצופים [הנמים] ובאו אל העיר ואחריהם עלו סקסטוס קַלִוַריוס (נ&quot;א צראליס) שר־האלף ופלָצידוּס עם צבאותיהם. וכבר נכבש ראש הגבעה ורגלי הרומאים עמדו בתוך העיר, וכבר עלה השחר – ועוד לא חשו המנֻצחים, כי נפלו בידי הרומאים, כי רבים שקעו בתרדמה עזה אחרי עמלם הקשה. וגם הנעוֹרים משנתם לא ידעו דבר, כי במקרה פשט אז ענן־ערפל על העיר ועיניהם חשכו מראות. ורק כאשר פרצו כל צבאות הרומאים בתוך העיר, הקיצו האנשים, למען יראו בעיניהם את האסון אשר מצאם ויוָכחו ברגע מותם, כי נפלה עירם ביד צר. והרומאים זכרו את כל התלאות אשר עברו עליהם בעת המצור ולא נתנו חנינה לאיש ולא ידעו רחמים, רק לחצו את העם מראש העיר אל המורד בחמת רצח. גם האנשים אשר היה עוד בהם כח להִלחם, לא יכלו לעמוד על נפשם במקום הקשה ההוא (במורד). הם נדחקו ברחובות והתגלגלו במקומות המשֻׁפּעים, והמון הצבא הרומאי נשפך כזֶרם מראש ההר וכסה עליהם. והדבר הזה העיר רבים מבחורי חיל יוסף לטרוף את נפשם בכפם, כי בראותם אשר אין לאל־ידם להמית אף איש אחד מן הרומאים, מאנו למות בידי השונאים ונאספו יחד אל מקום אחד בקצה העיר ושלחו יד בנפשם.

'''לה.''' ואחדים משומרי העיר הספיקו להִמלט לשמועה הראשונה על־דבר כבוש העיר ועלו על אחד המגדלים בצפון העיר ועמדו על נפשם עת־מזער, וכאשר שתו עליהם המונות האויבים מסביב, פרשו אליהם היהודים את ידם לשלום, אך אחרו את המועד וברצון נתנו לרומאים העולים אליהם לשחטם. וכמעט יכלו הרומאים להתגאות, כי בקץ המצור לא נפל אף אחד מהם חלל, לולא נהרג אחד הרומאים בעת כבוש העיר, הוא אנטוניוס שר־המאה אשר נפל בפח. כי אחד האנשים הרבים והעצומים אשר נמלטו אל המערות, התחנן אליו להושיט אליו את ידו, לאות כי יציל את נפשו ויעזור לו בעלותו מן המערה, ואנטוניוס לא נזהר ושלח אליו את ידו, והיהודי מִהר לתקוע את החנית בין רגליו והמית אותו כרגע.

'''לו.''' ביום ההוא המיתו הרומאים רק את ההמון אשר ראו עיניהם. ובימים הבאים חקרו את המחבואים ושחטו את האנשים אשר הסתתרו במנהרות ובמערות, והמיתו זקן ונער, ורק לנשים ולעוללים נתנו את נפשם לשלל. ומספר השבויים היה אלף ומאתים, אך מספר המתים בעת הכבוש ובמלחמות אשר היו לפניו הגיע עד ארבעים אלף. ואספסינוס צוה להרוס את העיר עד היסוד ולשלוח באש את כל מצודותיה. ככה נפלה יודפת בשנת שלש־עשרה לממשלת נירון בראש־חֹדשׁ פַּנֵּמוֹס (תמוז).

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>4ddr9b45llojf8lup37xvruwb8b0wfo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ שפל רומי ונקלה כבודי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738926</id>
    <revision>
      <id>3025238</id>
      <parentid>3023694</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:47:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8723" sha1="g2g5smvymu7vk1cgdhlcmt8mx9cgx9k" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)|קרובת ה']]{{הערה|קרובה זו מוכיחה שפעם אמרו בספרד סליחות כמנהג ישיבות בבל, ולא קינות כמנהג פייטני א&quot;י.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]{{הערה|כך יוצא מהאקרוסטיכון שברשות. אולם האקרוסטיכון של גוף הקרובה הוא &quot;אנייה&quot;, ויש שייחסוה בגלל זה ל[[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בטענה שזה חלק מאקרוסטיכון &quot;אני יהודה הלוי&quot;. אבל לכאורה משמעות המילה &quot;אנייה&quot; היא &quot;קינה&quot; ואין צורך להניח שנאבדו לנו בתים.}}
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בר יהודה; אנייה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ו-72}}
| מנהגים = נאמרה במנהג ספרד הישן בחזרת הש&quot;ץ של שחרית של תשעה באב בתוספת פיוטי הרחבה, וכיום הם נאמרים לאחריה כקינות. ההרחבות הן: {{צ|[[ירדתי לתחתיות]]}} לפני ה'מחיה', ולאחריו הפיוטים: {{צ|[[דוק וחוג רעשו]]}}, {{צ|[[שכינה צועקת בהרע]]}}, {{צ|[[בת ציון שמעתי]]}}, והסילוק {{צ|[[דממו שרפים]]}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===רשות למגן===
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן '''בַּעֲדִי'''.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}'''עֲדִי''' {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ'''
&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;
===א===
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;
{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנַי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶּה '''אֲדֹנָי'''.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;'''אֲדֹנָי''' אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}

===ב===
&lt;קטע התחלה=נותק אזור/&gt;

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סָחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} '''מִסֻּבְּכוֹ'''.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

'''מִסֻּבְּכוֹ''' עָלָה וְהִשְׁקַנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=נותק אזור/&gt;{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

===ג===
{{עוגן בשורה|ג}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין '''הָרְחֹבוֹת'''.{{ממס|משלי כו יג}}

'''הָרְחֹבוֹת''' מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;
&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{הור|האל הקדוש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;
&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;
===ד===
&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל '''שָׁחַל'''.{{ממס|איוב ד י}}

'''שַׁחַל''' עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת.&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;
&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{הור|וחננו}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;
&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;
===ה===
&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִינִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג '''מִי לֹא יִירָא'''.{{ממס|עמוס ג ח}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;'''מִי לֹא יִירָא''' הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>g2g5smvymu7vk1cgdhlcmt8mx9cgx9k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פרובנס</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739611</id>
    <revision>
      <id>3025214</id>
      <parentid>3023818</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:46:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ערבית */</comment>
      <origin>3025214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34390" sha1="86aqjwvm9g4hlyllprfs481qe87upzc" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ג}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==תשעה באב==

===ערבית===
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
*במוצ&quot;ש: [[בליל זה יבכיון - בליל זה אשומם]]
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' - בתינו לנכרים אכזרים]]
*[[אז בחטאינו]]

===שחרית===
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א}}

==פסח==

===שבת הגדול===

*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י&quot;ד בשבת: אליכם אישים אקרא

===יום א===

*רשות לשחרית: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או&quot;א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי

===יום ב===

*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ&quot;ש: מבשר ששון למועד 
*רשות לשחרית: יונה מעונה
*אחר: [[שפל רוח]]
*מחרך: בפסח אקרא 
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך

===שבת חול המועד===

*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור

===שביעי של פסח===

*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי&quot;א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ&quot;ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור

===שמיני של פסח===

*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו 
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה

==שבועות==
===יום א===

*לפני ברכו: בידך עיתותיי
*רשות לשחרית: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: מציב אדמה וכל גבוליה
*נשמת ידידים חרדים נועדים בכל המוניי
*להלל: בורא כל יש מלא יש
*אחר לשבת: ותפדה פטר חמור (אולי קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: לא אהלך במעקשים
*פזמון קודם האזהרות: לבי חלל בחליל יהמה ממרי
*רשות: [[אמון יום זה]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*פזמון: שלמו בחוקותם
*אזהרות למנחה, פזמון: יושב נענה
*מצוות עשה: [[אני בינה שוכנה]]

===יום ב===

*לברכו: בקול רינה ותודות
*רשות לשחרית: מלא פחד בביתך אעמודה
*מחרך: השכל והדעת שני מאורות
*נשמת נעימה פנימה
*להלל: רחום בך אתגברה
*להוצאת התורה: שובה אלהי שבות עמים
*פזמון קודם האזהרות: אוחילה לאל חי
*אזהרות ליום ב: [[בצל שדי אחסה]]
*אזהרות למנחה, פזמון: לו יסיעך
*לא תעשה: אני פי מלך שמור

==סוכות==

=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אשירה ואזמרה שמך גואלי
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: יחידה עקבך כרוך
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתג'אב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אזכור ימים מקדם
*מסתג'אב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: רוח ובשר נצמדו
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתג'אב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתג'אב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: יחידה החטאה
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתג'אב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתג'אב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתג'אב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: אהה נפשי
*מסתג'אב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתג'אב: [[לך אמר לבי בעודי]]
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתג'אב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתג'אב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: מנומי קמתי ובאתי
*מסתג'אב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתג'אב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתג'אב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתג'אב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*רהוטה למוצ&quot;ש: אשירה ואזמרה
*מסתג'אב: אריד בשיחי ואהימה
*סליחה: יענה כבוד (!) אבות
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתג'אב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: יום צרו צעדי
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתג'אב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: יום צעקו שבים
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתג'אב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתג'אב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א, אמשטרדם תקכ&quot;א}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת ידידי עליון שוכני ציון
*לשבת: נשמת יושבת נבדלת מלתקוע בשבת
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: אלהי מעשיו מה נפלאים
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: יראי ה' הללוהו
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}</text>
      <sha1>86aqjwvm9g4hlyllprfs481qe87upzc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירדתי לתחתיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739730</id>
    <revision>
      <id>3025241</id>
      <parentid>3023714</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:51:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2338" sha1="3e2v40lkdokceijyyxck08q1lwcurzs" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= ירדתי לתחתיות
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות למחיה
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף בן סל(ע)י
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן סל(ע)י חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-3807}}
| מנהגים = נאמר למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סולי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַ}}לְעִי {{סי|וְ}}נֶאֱסַף בְּחֶטְאִי &lt;noinclude&gt;{{נוא|{{סי|לְ}}חֶטְאִי}} &lt;/noinclude&gt;{{סי|יַ}}רְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי '''רוּחִי'''.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

'''רוּחִי''' חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה &lt;noinclude&gt;'''&lt;/noinclude&gt;בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי&lt;noinclude&gt;'''&lt;/noinclude&gt;.

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>3e2v40lkdokceijyyxck08q1lwcurzs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025242</id>
      <parentid>3025241</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:52:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2301" sha1="hz1y3z24jkaexdlcsill9l5d4g0c1aw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= ירדתי לתחתיות
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות למחיה
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף בן סל(ע)י
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן סל(ע)י חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-3807}}
| מנהגים = נאמר למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סולי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַ}}לְעִי {{סי|וְ}}נֶאֱסַף בְּחֶטְאִי &lt;noinclude&gt;{{נוא|{{סי|לְ}}חֶטְאִי}} &lt;/noinclude&gt;{{סי|יַ}}רְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי '''רוּחִי'''.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

'''רוּחִי''' חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה {{מודגש|בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי}}.

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>hz1y3z24jkaexdlcsill9l5d4g0c1aw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025244</id>
      <parentid>3025242</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:57:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2564" sha1="4jrhaco2nhv5h86y1wdbwvbuiio6ver" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= ירדתי לתחתיות
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות למחיה
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף בן סל(ע)י
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן סל(ע)י חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-3807}}
| מנהגים = נאמר למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סולי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַ}}לְעִי {{סי|וְ}}נֶאֱסַף בְּחֶטְאִי &lt;noinclude&gt;{{נוא|{{סי|לְ}}חֶטְאִי}} &lt;/noinclude&gt;{{סי|יַ}}רְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי '''רוּחִי'''.{{ממס|ישעיהו לח טז}}{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=
{{רפרן|הזחה=2|וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי}}}}

'''רוּחִי''' חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה {{מודגש|בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי}}.{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=
{{רפרן|הזחה=2|מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי}}}}

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>4jrhaco2nhv5h86y1wdbwvbuiio6ver</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דוק וחוג רעשו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739731</id>
    <revision>
      <id>3025245</id>
      <parentid>3023200</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T22:06:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2870" sha1="t9hmxfaigw2ruj5uba0f8k3p24o83u3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= דוק וחוג רעשו
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות להרחבת ברכה שלישית
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' דוד
| מיוחס ל = [[מחבר:דויד אבן בקודה|ר' דוד ן' בקודה]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = דויד
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ד-192}}
| מנהגים = נאמר למנהג הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}, כרשות לפיוט {{צ|[[שכינה צועקת בהרע]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''דויד'''&lt;includeonly&gt; (אבן בקודה)&lt;/includeonly&gt;}}

{{סי|דֹּ}}ק וְחוּג {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=רָעָשׁוּ|רָעֲשׁוּ}}, וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה{{ש}}וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=קָדָרוּ|קָדְרוּ}} וְחַמָּה וּלְבָנָה{{ש}}יוֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}|&lt;P/&gt;}}{{סי|וְ}}דֻכְּאוּ לָאָרֶץ וְאֻמְלָלוּ אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה{{ש}}לָכֵן אֲקוֹנֵן בְּמָרָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=
{{רפרן|לָכֵן אֲקוֹנֵן בְּמָרָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה}}|{{ש}}}}
מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}|&lt;P/&gt;}}{{סי|יְ}}פֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ עַם קִרְיַת חָנָה{{ש}}הָיְתָה לְשַׁמָּה וְלִשְׁאִיָּה וּלְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה{{ש}}כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים לֹא מָצְאוּ חֲנִינָה{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן={{ש}}|&lt;P/&gt;}}{{סי|דָּ}}הֲמוּ גִבּוֹרֶיהָ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה{{ש}}יָכִין וּבֹעַז נֶעֱקָרוּ מִגֹּרֶן אֲרַוְנָה{{ש}}רָמְסוּ זָרִים וְשָׁאֲגוּ בִּמְקוֹם הַשְּׁכִינָה{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=
{{רפרן|לָכֵן אֲקוֹנֵן בְּמָרָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה}}|.}} &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>t9hmxfaigw2ruj5uba0f8k3p24o83u3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744304</id>
    <revision>
      <id>3025186</id>
      <parentid>3023902</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T15:38:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-40179-78</username>
        <id>46026</id>
      </contributor>
      <comment>/* למה הדף הזה לא מופיע ברשימת החוקים ? */ תגובה</comment>
      <origin>3025186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="806" sha1="5lzdio187qf5xjbfd2gnoftv830sv1q" xml:space="preserve">== למה הדף הזה לא מופיע ברשימת החוקים ?  ==

החוק הזה לא מופיע ברשימת החוקים בעמוד
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97

אנא הוסיפו אותו לרשימת החוקים בעמוד שמכיל את כל החקיקה. 
זה יוצר אי הבנות מיותרות. החוק הזה התקבל והוא בתוקף. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-39412-33|&amp;#126;2026-39412-33]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-39412-33|שיחה]] 14:12, 12 ביולי 2026 (IDT)

:האם אפשר לטפל בזה ? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-40179-78|&amp;#126;2026-40179-78]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-40179-78|שיחה]] 18:38, 18 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>5lzdio187qf5xjbfd2gnoftv830sv1q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025212</id>
      <parentid>3025186</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:36:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* למה הדף הזה לא מופיע ברשימת החוקים ? */</comment>
      <origin>3025212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="723" sha1="9akh6lkrdctzdfpfos8h3xkz5ns7v9s" xml:space="preserve">== למה הדף הזה לא מופיע ברשימת החוקים ?  ==

החוק הזה לא מופיע ברשימת החוקים בעמוד [[ספר החוקים הפתוח]]

אנא הוסיפו אותו לרשימת החוקים בעמוד שמכיל את כל החקיקה. 
זה יוצר אי הבנות מיותרות. החוק הזה התקבל והוא בתוקף. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-39412-33|&amp;#126;2026-39412-33]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-39412-33|שיחה]] 14:12, 12 ביולי 2026 (IDT)

:האם אפשר לטפל בזה ? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-40179-78|&amp;#126;2026-40179-78]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-40179-78|שיחה]] 18:38, 18 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9akh6lkrdctzdfpfos8h3xkz5ns7v9s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025263</id>
      <parentid>3025212</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T06:56:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-40179-78</username>
        <id>46026</id>
      </contributor>
      <comment>דיווח על טעות</comment>
      <origin>3025263</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1657" sha1="f5bx32w16l9e4s9tspjalhfpb1omm1t" xml:space="preserve">== למה הדף הזה לא מופיע ברשימת החוקים ?  ==

החוק הזה לא מופיע ברשימת החוקים בעמוד [[ספר החוקים הפתוח]]

אנא הוסיפו אותו לרשימת החוקים בעמוד שמכיל את כל החקיקה. 
זה יוצר אי הבנות מיותרות. החוק הזה התקבל והוא בתוקף. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-39412-33|&amp;#126;2026-39412-33]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-39412-33|שיחה]] 14:12, 12 ביולי 2026 (IDT)

:האם אפשר לטפל בזה ? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-40179-78|&amp;#126;2026-40179-78]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-40179-78|שיחה]] 18:38, 18 ביולי 2026 (IDT)

== דיווח על טעות ==

&lt;קטע התחלה=&quot;1784444215431&quot; /&gt;
=== פרטי הדיווח ===
למה הדף הזה לא מופיע ברשימת החוקים ? 

החוק הזה לא מופיע ברשימת החוקים בעמוד: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97

אנא הוסיפו אותו לרשימת החוקים בעמוד לעיל שמכיל את כל החקיקה. 
זה יוצר אי הבנות מיותרות. בגלל שהוא לא ברשימה משתמשים חושבים שזה חוק שטרם אושר.  החוק הזה התקבל והוא בתוקף. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-40179-78|&amp;#126;2026-40179-78]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-40179-78|שיחה]] 09:56, 19 ביולי 2026 (IDT)


&lt;!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --&gt;
&lt;קטע סוף=&quot;1784444215431&quot; /&gt;</text>
      <sha1>f5bx32w16l9e4s9tspjalhfpb1omm1t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025288</id>
      <parentid>3025263</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T10:00:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרטי הדיווח */</comment>
      <origin>3025288</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1573" sha1="9wnveqrmivd0le9vxzf6ltqfvadr667" xml:space="preserve">== למה הדף הזה לא מופיע ברשימת החוקים ?  ==

החוק הזה לא מופיע ברשימת החוקים בעמוד [[ספר החוקים הפתוח]]

אנא הוסיפו אותו לרשימת החוקים בעמוד שמכיל את כל החקיקה. 
זה יוצר אי הבנות מיותרות. החוק הזה התקבל והוא בתוקף. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-39412-33|&amp;#126;2026-39412-33]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-39412-33|שיחה]] 14:12, 12 ביולי 2026 (IDT)

:האם אפשר לטפל בזה ? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-40179-78|&amp;#126;2026-40179-78]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-40179-78|שיחה]] 18:38, 18 ביולי 2026 (IDT)

== דיווח על טעות ==

&lt;קטע התחלה=&quot;1784444215431&quot; /&gt;
=== פרטי הדיווח ===
למה הדף הזה לא מופיע ברשימת החוקים ? 

החוק הזה לא מופיע ברשימת החוקים בעמוד: [[ספר החוקים הפתוח]]
אנא הוסיפו אותו לרשימת החוקים בעמוד לעיל שמכיל את כל החקיקה. 
זה יוצר אי הבנות מיותרות. בגלל שהוא לא ברשימה משתמשים חושבים שזה חוק שטרם אושר.  החוק הזה התקבל והוא בתוקף. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-40179-78|&amp;#126;2026-40179-78]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-40179-78|שיחה]] 09:56, 19 ביולי 2026 (IDT)


&lt;!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --&gt;
&lt;קטע סוף=&quot;1784444215431&quot; /&gt;</text>
      <sha1>9wnveqrmivd0le9vxzf6ltqfvadr667</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:בליל זה יבכיון</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744953</id>
    <revision>
      <id>3025193</id>
      <parentid>3024138</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:16:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3025193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="978" sha1="2lli7axm05bi1t32kkuftsfjmxe8w6l" xml:space="preserve">== האם לפצל ==

אני לא בטוח שכדאי להשאיר את שני הנוסחאות ביחד, כי למרות שיש בודאי מקור משותף (אולי אחת היא מקור לשניה), השוני רבה על הדומה עד כי נראה שני פיטים שונים. גם באוצר השירה והפיוט עשה מהן שני פיוטים (לא ראיה ממש, אבל סניף). יש עוד פיוטים בתבנית זו לדוגמא למנהג קומטדין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:07, 13 ביולי 2026 (IDT)

:מבחינתי אפשר לפצל. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:36, 13 ביולי 2026 (IDT)
::גם גולדשמידט מתייחס אליהם כאל שני פיוטים שונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2lli7axm05bi1t32kkuftsfjmxe8w6l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025197</id>
      <parentid>3025193</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:20:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[שיחה:בליל זה יבכיון]] לשם [[שיחה:בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]</comment>
      <origin>3025193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="978" sha1="2lli7axm05bi1t32kkuftsfjmxe8w6l" xml:space="preserve">== האם לפצל ==

אני לא בטוח שכדאי להשאיר את שני הנוסחאות ביחד, כי למרות שיש בודאי מקור משותף (אולי אחת היא מקור לשניה), השוני רבה על הדומה עד כי נראה שני פיטים שונים. גם באוצר השירה והפיוט עשה מהן שני פיוטים (לא ראיה ממש, אבל סניף). יש עוד פיוטים בתבנית זו לדוגמא למנהג קומטדין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:07, 13 ביולי 2026 (IDT)

:מבחינתי אפשר לפצל. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:36, 13 ביולי 2026 (IDT)
::גם גולדשמידט מתייחס אליהם כאל שני פיוטים שונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2lli7axm05bi1t32kkuftsfjmxe8w6l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025203</id>
      <parentid>3025197</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:26:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* האם לפצל */ תגובה</comment>
      <origin>3025203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1194" sha1="7vunt8g617da8br506v707f4vskoam9" xml:space="preserve">== האם לפצל ==

אני לא בטוח שכדאי להשאיר את שני הנוסחאות ביחד, כי למרות שיש בודאי מקור משותף (אולי אחת היא מקור לשניה), השוני רבה על הדומה עד כי נראה שני פיטים שונים. גם באוצר השירה והפיוט עשה מהן שני פיוטים (לא ראיה ממש, אבל סניף). יש עוד פיוטים בתבנית זו לדוגמא למנהג קומטדין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:07, 13 ביולי 2026 (IDT)

:מבחינתי אפשר לפצל. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:36, 13 ביולי 2026 (IDT)
::גם גולדשמידט מתייחס אליהם כאל שני פיוטים שונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2026 (IDT)
:::פיצלתי. גם משיקול טכני (כדי להוסיף את נוסח תימן) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:26, 18 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7vunt8g617da8br506v707f4vskoam9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025207</id>
      <parentid>3025203</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:32:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Nahum העביר את הדף [[שיחה:בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] לשם [[שיחה:בליל זה יבכיון]] תוך דריסת הפניה</comment>
      <origin>3025203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1194" sha1="7vunt8g617da8br506v707f4vskoam9" xml:space="preserve">== האם לפצל ==

אני לא בטוח שכדאי להשאיר את שני הנוסחאות ביחד, כי למרות שיש בודאי מקור משותף (אולי אחת היא מקור לשניה), השוני רבה על הדומה עד כי נראה שני פיטים שונים. גם באוצר השירה והפיוט עשה מהן שני פיוטים (לא ראיה ממש, אבל סניף). יש עוד פיוטים בתבנית זו לדוגמא למנהג קומטדין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:07, 13 ביולי 2026 (IDT)

:מבחינתי אפשר לפצל. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:36, 13 ביולי 2026 (IDT)
::גם גולדשמידט מתייחס אליהם כאל שני פיוטים שונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:16, 18 ביולי 2026 (IDT)
:::פיצלתי. גם משיקול טכני (כדי להוסיף את נוסח תימן) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:26, 18 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7vunt8g617da8br506v707f4vskoam9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח תימן בלדי/קינות לתשעה באב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745036</id>
    <revision>
      <id>3025221</id>
      <parentid>3024914</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:53:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* בליל זה */</comment>
      <origin>3025221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31983" sha1="byf5dqlc4ebipvlkpu8qqzh47rgtbyh" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
== ליל תשעה באב ==

{{הור2|
מתענים מבעוד יום כיום הכיפורים, ובין השמשות שלו אסור כיום הכיפורים.

כשחל תשעה באב '''במוצאי שבת''' אין פושטין בגדי שבת מבעוד יום, ואין אומרים מעלות ומתפללים כבשאר ימים. ואומרים הבדלה בחונן הדעת ואומרים קדיש ואומרים ויהי נועם וכו' ואתה קדוש וישלים סדרא דיומא וקדיש תתקבל ואומרים עלינו לשבח. ויושב ומברך על הנר בורא מאורי האש קודם איכה, ואינו מברך על הבשמים. ומוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים.
}}

=== לפני ערבית ===

==== על נהרות ====
{{הור|ומתחיל ש&quot;ץ לקונן:}}

{{#קטע:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו|א|ב}}

{{הור2|ואם ירצה להשלים הקינה הלא היא כתובה '''[[#על נהרות בבל חשכה|לקמן]]''' בקינות דשחרית.}}

{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

==== מזמור לאסף ====

{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃

{{הור2|ועומד ש&quot;ץ ומתפלל ערבית כבחול ובהכנעה וקול נמוך כאבל ואומר והוא רחום וכו'. ועומדים ומתפללים י&quot;ח. ואומרים רחם ה' במקום תשכון ועננו בשומע תפלה. ומשלים תפילתו ואומר קדיש תתקבל ועלינו לשבח.}}

=== קריאת איכה ===
{{הור2|ויושב לארץ ומתחיל לקונן:}}

{{:למי אבכה וכף אכה|נוסח=תימן}}

{{הור2|וקורין הקהל יחד '''[[מגילת איכה|איכה]]''', והש&quot;ץ מתחיל לקרות פסוק ראשון והצבור שונים אותו וקורים עד סופו עד {{צ|תבא כל רעתם לפניך}} וכו' ושונה אותו הש&quot;ץ. ומתחיל {{צ|איכה יעיב באפו}} וכו', והצבור שונים אותו וקורים עד סופו {{צ|תקרא כיום מועד}} וכו' ושונה אותו השליח ציבור ואומר {{צ|אני הגבר}} וכו' והצבור שונין אותו עד סוף {{צ|תשיב להם גמול}} ושונה אותם שליח ציבור ואומר {{צ|איכה יועם זהב}} וכו' ושונין אותו הציבור עד סוף, וכן על זה הדרך עד {{צ|השיבנו ה'}} וכו'}}

=== קינות ===
==== על נהרות ====
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃
==== זכור ה' ====

{{:זכור ה' - אקונן בכל שנה|נוסח=תימן}}

==== בליל זה ====

{{:בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו|נוסח=תימן}}

==== מידי שנה קינה ====

{{:מדי שנה קינה|נוסח=תימן}}

==== על זה היה דוה לבנו ====

{{:על זה היה דוה לבנו|נוסח=תימן}}

==== על יום חורבן היכל מקודש ====

{{:על יום חורבן היכל מקודש|נוסח=תימן}}

==== אוי כי ירד אש ====

{{:אוי כי ירד אש|נוסח=תימן}}

==== זכור ה' ליהודה ואפרים ====
{{:זכור ה' ליהודה ואפרים|נוסח=תימן}}

==== אליכם עדה קדושה ====

{{:אליכם עדה קדושה|נוסח=תימן}}

==== על נהרות בבל ====

{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

==== אז בבית שביינו ====
{{הור2|אומרים קינה זאת כל הקהל ביחד.}}

{{:אז בבית שביינו|נוסח=תימן}}

==== לכן אנשי לבב ====
{{הור|ש&quot;ץ אומר:}}
{{רן|לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי, חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל׃{{ממס|איוב לד י}}
חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים, הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ, בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי, כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ׃ קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה, אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, וְזַעֲקוּ אֶל יְיָ׃{{ממס|יואל א#א יג|יואל א יג-יד}}
בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְיָ, וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|יואל ב יז|שם ב יז}}
בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם׃ וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ, וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב, הוּא נִלְחַם בָּם׃{{ממס|ישעיהו סג#סג ט|ישעיהו סג ט-י}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃{{ממס|ישעיהו סג טו|שם פסוק טו}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}}}

{{רן|כִּי בַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּבַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ
אָנוּ מוֹנִים לְחָרְבַּן בֵּית אֱלֹהֵינוּ
וּלְפִזּוּר עַם יְיָ אֵלֶּה מֵעַל אַדְמַת קָדְשֵׁנוּ
הַיּוֹם לְחָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי אֲשֶׁר בָּנָה עֶזְרָא אֲדוֹנֵנוּ
הַיּוֹם אֶלֶף וּתְשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וָשֶׁבַע שְׁנֵי יְגוֹנוֹתֵינוּ {{ק|(תשפ&quot;ו)}}
וּלְחָרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּלְפִזּוּר אַנְשֵׁי גָלוּתֵנוּ
אֲנַחְנוּ הַגּוֹלִים פֹּה בְּאַרְצוֹת מוֹנֵינוּ
הַיּוֹם אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וָשֶׁבַע שָׁנִים עַל רֹב עֲוֹנוֹתֵינוּ
עַל זֹאת נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ
וְלֹא נִשְׁכַּח מִקְדַּשׁ תִּפְאַרְתֵּנוּ אִם תִּשְׁכַּח יְמִינֵנוּ
לְזֹאת נִבְכֶּה וּנְקוֹנֵן כָּל יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ
וְלֹא נִקַּח נֶחָמָה עַד יִבְנֶה בֵּית זְבוּלֵנוּ
וְאֶל גְּבוּל אַרְצֵנוּ יַחֲזִירֵנוּ
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ.}}

==== עד אנה ====
{{הור|ומסיים כאן בנחמה:}}

עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן, מִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם{{ש}}
תָּשׁוּב תְּרַחֵם צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

{{:עורה נא ימינך רמה|נוסח=תימן}}

==== קדיש דעתיד ====
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} דַּעֲתִיד לְחַדָּתָא עָלְמָא וּלְאַחָאָה מִיתַיָּא וּלְמִפְרַק חַיַיָּא וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלָא קַדִּישָׁא וּלְמִעְקַר פֻּלְחָנָא נֻכְרָאָה מִן אַרְעָא וּלְאָתָבָא פֻלְחָנָא דִּי שְׁמֵהּ לְאַתְרֵהּ בְּהַדְרֵהּ בְּזִיוֵהּ וּבִיקָרֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}.

יִתְכְּלֵי מִנַּנָא וּמִנְּכוֹן וּמִן אַנְפַּנָא וּמִן אַנְפֵּיכוֹן וּמִכָּל אַפַּיָּא דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, חִטְאָה, חַרְבָּא, שִׁבְיָא, כַּפְנָא, מוֹתָא, מוֹתָנָא, גָּלוּתָא, מָעִיקָא, מַחַת יְדָא דְּשָׂנְאָה וּבְעֵל דְּבָבָא, וְיָתִיב קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּקֹף רֻגְזֵהּ מִנַּנָא וּמִנְּכוֹן וּמִן אַנְפַּנָא וּמִן אַנְפֵּיכוֹן וּמִכָּל אַפַּיָּא דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==== על היכלי ====
{{הור2|ומכבין את הנרות ואין מניחים כי אם נר אחד ואומר שליח ציבור על הקרקע:}}

{{:על היכלי חבלי כנחש הולך|נוסח=תימן}}

== תשעה באב שחרית ==
{{הור2|שחרית תשעה באב נוטלין ידיהם עד פרקי אצבעותיהם דוקא, ובעוד שידיו לחות קצת מעבירן על עיניו. ונוהגין שלא להניח תפילין. ומסדרין הברכות דשחרית ומדלגין שעשה לי כל צרכי שאסורים בנעילת הסנדל, ומסדרין הזמירות כמו בשאר ימים, ובמקום שירת הים אומר שירת האזינו השמים עד סופה. ואחר כך מסיימים ואומרים ויאמר אם שמוע תשמע וכו' ואין אומרים רפאני ה' וארפא רק מתחיל ישתבח ויוצר וקריאת שמע ומתפללין י&quot;ח ברכות ואומרים רחם ה' במקום תשכון ועננו בשומע תפלה, וש&quot;ץ אומרה בין גואל לרופא. ואין אומרים ברכת כהנים. ומסיים שים שלום כשאר הימים. ונופלים על פניהם. ואבינו מלכנו וכו' וקדיש.}}

==== וארץ שפל רומי ====

{{הור2|ויושבים הקהל לארץ עם ש&quot;ץ ומקונן בנהי ובכי בקול כים ינהם ואומר:}}

…

==== ירדתי לתחתיות ====
{{:ירדתי לתחתיות|נוסח=תימן}}
==== דוק וחוג רעשו ====
{{:דוק וחוג רעשו|נוסח=תימן}}
==== שכינה צועקת בהרע ====
{{:שכינה צועקת בהרע|נוסח=תימן}}
==== בת ציון שמעתי ====
…
==== דממו שרפים ====
{{:דממו שרפים|נוסח=תימן}}
==== בחודש החמישי יעצו ====
…
==== אך זה היום ====
{{:אך זה היום|נוסח=תימן}}
==== מזמור לאסף ====
{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃
==== עד מתי ה' ====
{{:עד מתי ה'|נוסח=תימן}}
==== איכה צאן ההרגה ====
{{:איכה צאן ההרגה|נוסח=תימן}}
==== שאי קינה במגינה ====
{{:שאי קינה במגינה|נוסח=תימן}}
==== גרושים מבית תענוגיהם ====
{{:גרושים מבית תענוגיהם|נוסח=תימן}}
==== איך נוי שודד ====
{{:איך נוי שודד|נוסח=תימן}}
==== אש תוקד בקרבי ====
…
==== אלי עדתי והילילי ====
{{:אלי עדתי והילילי|נוסח=תימן}}
==== שאו קינה בקול מרה ====
{{:שאו קינה בקול מרה|נוסח=תימן}}
==== איך ידידות נפשי ====
{{:איך ידידות נפש|נוסח=תימן}}
==== שכורת ולא מיין ====
…
==== יונה מה לך ====
{{:יונה מה לך מקוננת}}
==== יום אכפי ====
…
==== אומללה יולדת השבעה ====
{{:אומללה יולדת השבעה}}
==== איך נוי חטאתי השמימה ====
…
==== אבכה ועל שוד זבולי ====
{{:אבכה ועל שוד זבולי|נוסח=תימן}}
==== יתומים היינו ====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה|נוסח=תימן}}
==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים|נוסח=תימן}}
==== הרגת ביום אפך ====
{{:הרגת ביום אפך|נוסח=תימן}}
==== שומרון קול תתן ====
…
==== קול יללה אשמיעה ====
{{:קול יללה אשמיעה|נוסח=תימן}}
==== אלה אזכרה ====
…
==== על נהרות בבל חשכה ====
{{:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו}}
==== יום חובי ====
{{:יום חובי ענה בי}}
==== אמרה ציון איך יצאוני בני ====
{{:אמרה ציון איך יצאוני בני}}
==== אח ועבד ====
{{:אח ועבד הדימוני}}
==== ארץ צבי תפרש כפיה ====
{{:ארץ צבי תפרש כפיה}}
==== זכור ה' ====
{{:זכור ה' מה היה לאבותינו}}
==== אהה ידועת מכאובות ====
{{:אהה ידועת מכאובות|נוסח=תימן}}
==== אמרה ציון מצאוני עווני ====
{{:אמרה ציון מצאוני עווני|נוסח=תימן}}
==== לשכינה כי עלתה ====
{{:לשכינה עלתה|נוסח=תימן}}
==== אללי לי אללי ====
{{:אללי לי אללי|נוסח=תימן}}
=== קדיש ===
…
=== קינות להוצאת ספר תורה ===
==== על היכלי אבכה ====
…
==== על שוד היכלנו ====
{{:על שוד היכלנו|נוסח=תימן}}
==== ספר אמרי שפר ====
{{:ספר אמרי שפר|נוסח=תימן}}
==== ספדי והילילי ====
{{:ספדי והילילי|נוסח=תימן}}
==== קומי וספדי תורה ====
{{:קומי וספדי תורה|נוסח=תימן}}
==== במקום אשרי העם ====
{{:במקום אשרי העם|נוסח=תימן}}

{{:במקום ישמחו השמים|נוסח=תימן}}
=== קריאת התורה והמשך התפילה ===

{{הור2|ואומר תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה וכו' עד בחן ובחסד וברחמים וכו'. ומגביה ספר תורה לעם ואומר וזאת התורה וכו' הכל תנו עוז לאלהים וכו' ואין אומרים נוסח בריך שמיה. וקורין שלשה גוברי בפרשת ואתחנן מן כי תוליד בנים. כהן עד ובכל נפשך, לוי עד מלבדו, ישראל עד כל הימים. והשלישי הוא המפטיר בירמיה אסף אסיפם סי' ח' ומתחיל כה אמר ה' עמדו על דרכים וכו' והקימותי עליכם צופים וכו' אסף אסיפם. ואחר קריאה בתורה אינו אומר קדיש ומברך קודם הפטרה. ואחר שמשלים ברכת ההפטרה צור כל העולמים וכו' אומר רחם ה' אלהינו כמ&quot;ש לעיל. ואחריה את צמח דוד וכו' בא&quot;י מגן דוד ואינו אומר על התורה ואינו אומר הנותן תשועה ולא מי שברך וכו' ואומר כשמוליכים ס&quot;ת להיכל על נהרות בבל וכו' בבכי ואנינה. ואומר והוא רחום אשרי ולמנצח יענך וסדר קדושה ומזמור היום ומזמור אליך ה' נפשי אשא וכו' א&quot;ר אלעזר ואין אומרים פטום הקטרת. ואומר קדיש דעתיד. תתקבל וכו' עלינו לשבח. ויושבים לארץ. ואומר החזן למי אבכה וכו' כמו בלילה. ואחר שמשלימים אומרים על נהרות בבל אז בבית שביינו וכו' עד ונגזור תענית בכל המדינות.}}
==== תרומם שפלה ====

{{הור2|ומסיימים בנחמה זו:}}

{{רן|תְּרוֹמֵם שְׁפָלָה. תְּקוֹמֵם נִכְשָׁלָה. תַּעַשׂ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ לְאֵין לָמוֹ מַעֲשִׂים. תְּבַקֵּשׁ אֲבוּדָה. תְּשׁוֹבֵב נִדָּחָה. תַּחֲבֹשׁ שְׁבוּרָה. תְּחַזֵּק חוֹלָה. תְּרַחֵם שְׁבוּיָה. תְּנַחֵם עֲנִיָּה.
כַּכָּתוּב: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|ישעיהו מ א}}
וְנֶאֱמָר: כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם, וּבִירוּשָׁלַיִם תְּנֻחָמוּ׃{{ממס|ישעיהו סו יג}}
וְנֶאֱמָר: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}
וְנֶאֱמָר: רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה, כִּי נִחַם יְיָ עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם׃{{ממס|ישעיהו מט יג}}
מְהֵרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ תְּקָרֵב קֵץ גְּאֻלָּתֵנוּ וְתִמְחֶה דִמְעָה מֵעַל פָּנֵינוּ. 
כַּכָּתוּב: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה׃{{ממס|ישעיהו סג ד}}
וְנֶאֱמָר: לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַייָ וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים׃{{ממס|ישעיהו סא ב}}
וְנֶאֱמָר: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְיִ דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ דִּבֵּר׃{{ממס|ישעיהו כה ח}}
וְנֶאֱמָר: כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ׃{{ממס|ישעיהו ל יט}}
וְעוֹד תְּקַיֵּם בָּנוּ בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ: כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה:  קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לג#לג י|ירמיהו לג י-יא}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ׃{{ממס|זכריה ח ב}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְיָ צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ׃{{ממס|זכריה ח ג|שם פסוק ג}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים:  וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ׃{{ממס|זכריה ח#ח ד|שם פסוקים ד-ה}}
וְאוֹמֵר: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם קְלָלָה בַּגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה וּבֵית יִשְׂרָאֵל כֵּן אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם בְּרָכָה אַל תִּירָאוּ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם׃{{ממס|זכריה ח יג}}
וְאוֹמֵר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית  יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ׃{{ממס|זכריה ח יט}}
וְאוֹמֵר: לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע יְיָ לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו סא ג}}
וְאוֹמֵר: וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}
וְאוֹמֵר: שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ׃{{ממס|ישעיהו סו י}}
בָּרוּךְ מְנַחֵם צִיּוֹן וַאֲבֵלֶיהָ וּבוֹנֵה בְּרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם אָמֵן.}}
== מנחה לתשעה באב ==

…</text>
      <sha1>byf5dqlc4ebipvlkpu8qqzh47rgtbyh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025228</id>
      <parentid>3025221</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:10:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31981" sha1="08inn7ua57vkm0iuev2wn23coxywcjv" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
== ליל תשעה באב ==

{{הור2|
מתענים מבעוד יום כיום הכיפורים, ובין השמשות שלו אסור כיום הכיפורים.

כשחל תשעה באב '''במוצאי שבת''' אין פושטין בגדי שבת מבעוד יום, ואין אומרים מעלות ומתפללים כבשאר ימים. ואומרים הבדלה בחונן הדעת ואומרים קדיש ואומרים ויהי נועם וכו' ואתה קדוש וישלים סדרא דיומא וקדיש תתקבל ואומרים עלינו לשבח. ויושב ומברך על הנר בורא מאורי האש קודם איכה, ואינו מברך על הבשמים. ומוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים.
}}

=== לפני ערבית ===

==== על נהרות ====
{{הור|ומתחיל ש&quot;ץ לקונן:}}

{{#קטע:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו|א|ב}}

{{הור2|ואם ירצה להשלים הקינה הלא היא כתובה '''[[#על נהרות בבל חשכה|לקמן]]''' בקינות דשחרית.}}

{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

==== מזמור לאסף ====

{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃

{{הור2|ועומד ש&quot;ץ ומתפלל ערבית כבחול ובהכנעה וקול נמוך כאבל ואומר והוא רחום וכו'. ועומדים ומתפללים י&quot;ח. ואומרים רחם ה' במקום תשכון ועננו בשומע תפלה. ומשלים תפילתו ואומר קדיש תתקבל ועלינו לשבח.}}

=== קריאת איכה ===
{{הור2|ויושב לארץ ומתחיל לקונן:}}

{{:למי אבכה וכף אכה|נוסח=תימן}}

{{הור2|וקורין הקהל יחד '''[[מגילת איכה|איכה]]''', והש&quot;ץ מתחיל לקרות פסוק ראשון והצבור שונים אותו וקורים עד סופו עד {{צ|תבא כל רעתם לפניך}} וכו' ושונה אותו הש&quot;ץ. ומתחיל {{צ|איכה יעיב באפו}} וכו', והצבור שונים אותו וקורים עד סופו {{צ|תקרא כיום מועד}} וכו' ושונה אותו השליח ציבור ואומר {{צ|אני הגבר}} וכו' והצבור שונין אותו עד סוף {{צ|תשיב להם גמול}} ושונה אותם שליח ציבור ואומר {{צ|איכה יועם זהב}} וכו' ושונין אותו הציבור עד סוף, וכן על זה הדרך עד {{צ|השיבנו ה'}} וכו'}}

=== קינות ===
==== על נהרות ====
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃
==== זכור ה' ====

{{:זכור ה' - אקונן בכל שנה|נוסח=תימן}}

==== בליל זה ====

{{:בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו|נוסח=תימן}}

==== מידי שנה קינה ====

{{:מדי שנה קינה|נוסח=תימן}}

==== על זה היה דוה לבנו ====

{{:על זה היה דוה לבנו|נוסח=תימן}}

==== על יום חורבן היכל מקודש ====

{{:על יום חורבן היכל מקודש|נוסח=תימן}}

==== אוי כי ירד אש ====

{{:אוי כי ירד אש|נוסח=תימן}}

==== זכור ה' ליהודה ואפרים ====
{{:זכור ה' ליהודה ואפרים|נוסח=תימן}}

==== אליכם עדה קדושה ====

{{:אליכם עדה קדושה|נוסח=תימן}}

==== על נהרות בבל ====

{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

==== אז בבית שביינו ====
{{הור2|אומרים קינה זאת כל הקהל ביחד.}}

{{:אז בבית שביינו|נוסח=תימן}}

==== לכן אנשי לבב ====
{{הור|ש&quot;ץ אומר:}}
{{רן|לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי, חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל׃{{ממס|איוב לד י}}
חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים, הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ, בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי, כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ׃ קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה, אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, וְזַעֲקוּ אֶל יְיָ׃{{ממס|יואל א#א יג|יואל א יג-יד}}
בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְיָ, וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|יואל ב יז|שם ב יז}}
בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם׃ וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ, וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב, הוּא נִלְחַם בָּם׃{{ממס|ישעיהו סג#סג ט|ישעיהו סג ט-י}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃{{ממס|ישעיהו סג טו|שם פסוק טו}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}}}

{{רן|כִּי בַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּבַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ
אָנוּ מוֹנִים לְחָרְבַּן בֵּית אֱלֹהֵינוּ
וּלְפִזּוּר עַם יְיָ אֵלֶּה מֵעַל אַדְמַת קָדְשֵׁנוּ
הַיּוֹם לְחָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי אֲשֶׁר בָּנָה עֶזְרָא אֲדוֹנֵנוּ
הַיּוֹם אֶלֶף וּתְשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וָשֶׁבַע שְׁנֵי יְגוֹנוֹתֵינוּ {{ק|(תשפ&quot;ו)}}
וּלְחָרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּלְפִזּוּר אַנְשֵׁי גָלוּתֵנוּ
אֲנַחְנוּ הַגּוֹלִים פֹּה בְּאַרְצוֹת מוֹנֵינוּ
הַיּוֹם אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וָשֶׁבַע שָׁנִים עַל רֹב עֲוֹנוֹתֵינוּ
עַל זֹאת נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ
וְלֹא נִשְׁכַּח מִקְדַּשׁ תִּפְאַרְתֵּנוּ אִם תִּשְׁכַּח יְמִינֵנוּ
לְזֹאת נִבְכֶּה וּנְקוֹנֵן כָּל יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ
וְלֹא נִקַּח נֶחָמָה עַד יִבְנֶה בֵּית זְבוּלֵנוּ
וְאֶל גְּבוּל אַרְצֵנוּ יַחֲזִירֵנוּ
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ.}}

==== עד אנה ====
{{הור|ומסיים כאן בנחמה:}}

עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן, מִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם{{ש}}
תָּשׁוּב תְּרַחֵם צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

{{#קטע:עורה נא ימינך רמה|תימן}}

==== קדיש דעתיד ====
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} דַּעֲתִיד לְחַדָּתָא עָלְמָא וּלְאַחָאָה מִיתַיָּא וּלְמִפְרַק חַיַיָּא וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלָא קַדִּישָׁא וּלְמִעְקַר פֻּלְחָנָא נֻכְרָאָה מִן אַרְעָא וּלְאָתָבָא פֻלְחָנָא דִּי שְׁמֵהּ לְאַתְרֵהּ בְּהַדְרֵהּ בְּזִיוֵהּ וּבִיקָרֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}.

יִתְכְּלֵי מִנַּנָא וּמִנְּכוֹן וּמִן אַנְפַּנָא וּמִן אַנְפֵּיכוֹן וּמִכָּל אַפַּיָּא דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, חִטְאָה, חַרְבָּא, שִׁבְיָא, כַּפְנָא, מוֹתָא, מוֹתָנָא, גָּלוּתָא, מָעִיקָא, מַחַת יְדָא דְּשָׂנְאָה וּבְעֵל דְּבָבָא, וְיָתִיב קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּקֹף רֻגְזֵהּ מִנַּנָא וּמִנְּכוֹן וּמִן אַנְפַּנָא וּמִן אַנְפֵּיכוֹן וּמִכָּל אַפַּיָּא דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==== על היכלי ====
{{הור2|ומכבין את הנרות ואין מניחים כי אם נר אחד ואומר שליח ציבור על הקרקע:}}

{{:על היכלי חבלי כנחש הולך|נוסח=תימן}}

== תשעה באב שחרית ==
{{הור2|שחרית תשעה באב נוטלין ידיהם עד פרקי אצבעותיהם דוקא, ובעוד שידיו לחות קצת מעבירן על עיניו. ונוהגין שלא להניח תפילין. ומסדרין הברכות דשחרית ומדלגין שעשה לי כל צרכי שאסורים בנעילת הסנדל, ומסדרין הזמירות כמו בשאר ימים, ובמקום שירת הים אומר שירת האזינו השמים עד סופה. ואחר כך מסיימים ואומרים ויאמר אם שמוע תשמע וכו' ואין אומרים רפאני ה' וארפא רק מתחיל ישתבח ויוצר וקריאת שמע ומתפללין י&quot;ח ברכות ואומרים רחם ה' במקום תשכון ועננו בשומע תפלה, וש&quot;ץ אומרה בין גואל לרופא. ואין אומרים ברכת כהנים. ומסיים שים שלום כשאר הימים. ונופלים על פניהם. ואבינו מלכנו וכו' וקדיש.}}

==== וארץ שפל רומי ====

{{הור2|ויושבים הקהל לארץ עם ש&quot;ץ ומקונן בנהי ובכי בקול כים ינהם ואומר:}}

…

==== ירדתי לתחתיות ====
{{:ירדתי לתחתיות|נוסח=תימן}}
==== דוק וחוג רעשו ====
{{:דוק וחוג רעשו|נוסח=תימן}}
==== שכינה צועקת בהרע ====
{{:שכינה צועקת בהרע|נוסח=תימן}}
==== בת ציון שמעתי ====
…
==== דממו שרפים ====
{{:דממו שרפים|נוסח=תימן}}
==== בחודש החמישי יעצו ====
…
==== אך זה היום ====
{{:אך זה היום|נוסח=תימן}}
==== מזמור לאסף ====
{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃
==== עד מתי ה' ====
{{:עד מתי ה'|נוסח=תימן}}
==== איכה צאן ההרגה ====
{{:איכה צאן ההרגה|נוסח=תימן}}
==== שאי קינה במגינה ====
{{:שאי קינה במגינה|נוסח=תימן}}
==== גרושים מבית תענוגיהם ====
{{:גרושים מבית תענוגיהם|נוסח=תימן}}
==== איך נוי שודד ====
{{:איך נוי שודד|נוסח=תימן}}
==== אש תוקד בקרבי ====
…
==== אלי עדתי והילילי ====
{{:אלי עדתי והילילי|נוסח=תימן}}
==== שאו קינה בקול מרה ====
{{:שאו קינה בקול מרה|נוסח=תימן}}
==== איך ידידות נפשי ====
{{:איך ידידות נפש|נוסח=תימן}}
==== שכורת ולא מיין ====
…
==== יונה מה לך ====
{{:יונה מה לך מקוננת}}
==== יום אכפי ====
…
==== אומללה יולדת השבעה ====
{{:אומללה יולדת השבעה}}
==== איך נוי חטאתי השמימה ====
…
==== אבכה ועל שוד זבולי ====
{{:אבכה ועל שוד זבולי|נוסח=תימן}}
==== יתומים היינו ====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה|נוסח=תימן}}
==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים|נוסח=תימן}}
==== הרגת ביום אפך ====
{{:הרגת ביום אפך|נוסח=תימן}}
==== שומרון קול תתן ====
…
==== קול יללה אשמיעה ====
{{:קול יללה אשמיעה|נוסח=תימן}}
==== אלה אזכרה ====
…
==== על נהרות בבל חשכה ====
{{:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו}}
==== יום חובי ====
{{:יום חובי ענה בי}}
==== אמרה ציון איך יצאוני בני ====
{{:אמרה ציון איך יצאוני בני}}
==== אח ועבד ====
{{:אח ועבד הדימוני}}
==== ארץ צבי תפרש כפיה ====
{{:ארץ צבי תפרש כפיה}}
==== זכור ה' ====
{{:זכור ה' מה היה לאבותינו}}
==== אהה ידועת מכאובות ====
{{:אהה ידועת מכאובות|נוסח=תימן}}
==== אמרה ציון מצאוני עווני ====
{{:אמרה ציון מצאוני עווני|נוסח=תימן}}
==== לשכינה כי עלתה ====
{{:לשכינה עלתה|נוסח=תימן}}
==== אללי לי אללי ====
{{:אללי לי אללי|נוסח=תימן}}
=== קדיש ===
…
=== קינות להוצאת ספר תורה ===
==== על היכלי אבכה ====
…
==== על שוד היכלנו ====
{{:על שוד היכלנו|נוסח=תימן}}
==== ספר אמרי שפר ====
{{:ספר אמרי שפר|נוסח=תימן}}
==== ספדי והילילי ====
{{:ספדי והילילי|נוסח=תימן}}
==== קומי וספדי תורה ====
{{:קומי וספדי תורה|נוסח=תימן}}
==== במקום אשרי העם ====
{{:במקום אשרי העם|נוסח=תימן}}

{{:במקום ישמחו השמים|נוסח=תימן}}
=== קריאת התורה והמשך התפילה ===

{{הור2|ואומר תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה וכו' עד בחן ובחסד וברחמים וכו'. ומגביה ספר תורה לעם ואומר וזאת התורה וכו' הכל תנו עוז לאלהים וכו' ואין אומרים נוסח בריך שמיה. וקורין שלשה גוברי בפרשת ואתחנן מן כי תוליד בנים. כהן עד ובכל נפשך, לוי עד מלבדו, ישראל עד כל הימים. והשלישי הוא המפטיר בירמיה אסף אסיפם סי' ח' ומתחיל כה אמר ה' עמדו על דרכים וכו' והקימותי עליכם צופים וכו' אסף אסיפם. ואחר קריאה בתורה אינו אומר קדיש ומברך קודם הפטרה. ואחר שמשלים ברכת ההפטרה צור כל העולמים וכו' אומר רחם ה' אלהינו כמ&quot;ש לעיל. ואחריה את צמח דוד וכו' בא&quot;י מגן דוד ואינו אומר על התורה ואינו אומר הנותן תשועה ולא מי שברך וכו' ואומר כשמוליכים ס&quot;ת להיכל על נהרות בבל וכו' בבכי ואנינה. ואומר והוא רחום אשרי ולמנצח יענך וסדר קדושה ומזמור היום ומזמור אליך ה' נפשי אשא וכו' א&quot;ר אלעזר ואין אומרים פטום הקטרת. ואומר קדיש דעתיד. תתקבל וכו' עלינו לשבח. ויושבים לארץ. ואומר החזן למי אבכה וכו' כמו בלילה. ואחר שמשלימים אומרים על נהרות בבל אז בבית שביינו וכו' עד ונגזור תענית בכל המדינות.}}
==== תרומם שפלה ====

{{הור2|ומסיימים בנחמה זו:}}

{{רן|תְּרוֹמֵם שְׁפָלָה. תְּקוֹמֵם נִכְשָׁלָה. תַּעַשׂ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ לְאֵין לָמוֹ מַעֲשִׂים. תְּבַקֵּשׁ אֲבוּדָה. תְּשׁוֹבֵב נִדָּחָה. תַּחֲבֹשׁ שְׁבוּרָה. תְּחַזֵּק חוֹלָה. תְּרַחֵם שְׁבוּיָה. תְּנַחֵם עֲנִיָּה.
כַּכָּתוּב: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|ישעיהו מ א}}
וְנֶאֱמָר: כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם, וּבִירוּשָׁלַיִם תְּנֻחָמוּ׃{{ממס|ישעיהו סו יג}}
וְנֶאֱמָר: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}
וְנֶאֱמָר: רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה, כִּי נִחַם יְיָ עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם׃{{ממס|ישעיהו מט יג}}
מְהֵרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ תְּקָרֵב קֵץ גְּאֻלָּתֵנוּ וְתִמְחֶה דִמְעָה מֵעַל פָּנֵינוּ. 
כַּכָּתוּב: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה׃{{ממס|ישעיהו סג ד}}
וְנֶאֱמָר: לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַייָ וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים׃{{ממס|ישעיהו סא ב}}
וְנֶאֱמָר: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְיִ דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ דִּבֵּר׃{{ממס|ישעיהו כה ח}}
וְנֶאֱמָר: כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ׃{{ממס|ישעיהו ל יט}}
וְעוֹד תְּקַיֵּם בָּנוּ בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ: כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה:  קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לג#לג י|ירמיהו לג י-יא}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ׃{{ממס|זכריה ח ב}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְיָ צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ׃{{ממס|זכריה ח ג|שם פסוק ג}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים:  וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ׃{{ממס|זכריה ח#ח ד|שם פסוקים ד-ה}}
וְאוֹמֵר: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם קְלָלָה בַּגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה וּבֵית יִשְׂרָאֵל כֵּן אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם בְּרָכָה אַל תִּירָאוּ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם׃{{ממס|זכריה ח יג}}
וְאוֹמֵר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית  יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ׃{{ממס|זכריה ח יט}}
וְאוֹמֵר: לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע יְיָ לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו סא ג}}
וְאוֹמֵר: וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}
וְאוֹמֵר: שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ׃{{ממס|ישעיהו סו י}}
בָּרוּךְ מְנַחֵם צִיּוֹן וַאֲבֵלֶיהָ וּבוֹנֵה בְּרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם אָמֵן.}}
== מנחה לתשעה באב ==

…</text>
      <sha1>08inn7ua57vkm0iuev2wn23coxywcjv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025239</id>
      <parentid>3025228</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:48:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* וארץ שפל רומי */</comment>
      <origin>3025239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33976" sha1="cu7op2pcf9gz8z9yozd7ozxceoxit9e" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
== ליל תשעה באב ==

{{הור2|
מתענים מבעוד יום כיום הכיפורים, ובין השמשות שלו אסור כיום הכיפורים.

כשחל תשעה באב '''במוצאי שבת''' אין פושטין בגדי שבת מבעוד יום, ואין אומרים מעלות ומתפללים כבשאר ימים. ואומרים הבדלה בחונן הדעת ואומרים קדיש ואומרים ויהי נועם וכו' ואתה קדוש וישלים סדרא דיומא וקדיש תתקבל ואומרים עלינו לשבח. ויושב ומברך על הנר בורא מאורי האש קודם איכה, ואינו מברך על הבשמים. ומוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים.
}}

=== לפני ערבית ===

==== על נהרות ====
{{הור|ומתחיל ש&quot;ץ לקונן:}}

{{#קטע:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו|א|ב}}

{{הור2|ואם ירצה להשלים הקינה הלא היא כתובה '''[[#על נהרות בבל חשכה|לקמן]]''' בקינות דשחרית.}}

{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

==== מזמור לאסף ====

{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃

{{הור2|ועומד ש&quot;ץ ומתפלל ערבית כבחול ובהכנעה וקול נמוך כאבל ואומר והוא רחום וכו'. ועומדים ומתפללים י&quot;ח. ואומרים רחם ה' במקום תשכון ועננו בשומע תפלה. ומשלים תפילתו ואומר קדיש תתקבל ועלינו לשבח.}}

=== קריאת איכה ===
{{הור2|ויושב לארץ ומתחיל לקונן:}}

{{:למי אבכה וכף אכה|נוסח=תימן}}

{{הור2|וקורין הקהל יחד '''[[מגילת איכה|איכה]]''', והש&quot;ץ מתחיל לקרות פסוק ראשון והצבור שונים אותו וקורים עד סופו עד {{צ|תבא כל רעתם לפניך}} וכו' ושונה אותו הש&quot;ץ. ומתחיל {{צ|איכה יעיב באפו}} וכו', והצבור שונים אותו וקורים עד סופו {{צ|תקרא כיום מועד}} וכו' ושונה אותו השליח ציבור ואומר {{צ|אני הגבר}} וכו' והצבור שונין אותו עד סוף {{צ|תשיב להם גמול}} ושונה אותם שליח ציבור ואומר {{צ|איכה יועם זהב}} וכו' ושונין אותו הציבור עד סוף, וכן על זה הדרך עד {{צ|השיבנו ה'}} וכו'}}

=== קינות ===
==== על נהרות ====
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃
==== זכור ה' ====

{{:זכור ה' - אקונן בכל שנה|נוסח=תימן}}

==== בליל זה ====

{{:בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו|נוסח=תימן}}

==== מידי שנה קינה ====

{{:מדי שנה קינה|נוסח=תימן}}

==== על זה היה דוה לבנו ====

{{:על זה היה דוה לבנו|נוסח=תימן}}

==== על יום חורבן היכל מקודש ====

{{:על יום חורבן היכל מקודש|נוסח=תימן}}

==== אוי כי ירד אש ====

{{:אוי כי ירד אש|נוסח=תימן}}

==== זכור ה' ליהודה ואפרים ====
{{:זכור ה' ליהודה ואפרים|נוסח=תימן}}

==== אליכם עדה קדושה ====

{{:אליכם עדה קדושה|נוסח=תימן}}

==== על נהרות בבל ====

{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

==== אז בבית שביינו ====
{{הור2|אומרים קינה זאת כל הקהל ביחד.}}

{{:אז בבית שביינו|נוסח=תימן}}

==== לכן אנשי לבב ====
{{הור|ש&quot;ץ אומר:}}
{{רן|לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי, חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל׃{{ממס|איוב לד י}}
חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים, הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ, בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי, כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ׃ קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה, אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, וְזַעֲקוּ אֶל יְיָ׃{{ממס|יואל א#א יג|יואל א יג-יד}}
בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְיָ, וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|יואל ב יז|שם ב יז}}
בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם׃ וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ, וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב, הוּא נִלְחַם בָּם׃{{ממס|ישעיהו סג#סג ט|ישעיהו סג ט-י}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃{{ממס|ישעיהו סג טו|שם פסוק טו}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}}}

{{רן|כִּי בַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּבַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ
אָנוּ מוֹנִים לְחָרְבַּן בֵּית אֱלֹהֵינוּ
וּלְפִזּוּר עַם יְיָ אֵלֶּה מֵעַל אַדְמַת קָדְשֵׁנוּ
הַיּוֹם לְחָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי אֲשֶׁר בָּנָה עֶזְרָא אֲדוֹנֵנוּ
הַיּוֹם אֶלֶף וּתְשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וָשֶׁבַע שְׁנֵי יְגוֹנוֹתֵינוּ {{ק|(תשפ&quot;ו)}}
וּלְחָרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּלְפִזּוּר אַנְשֵׁי גָלוּתֵנוּ
אֲנַחְנוּ הַגּוֹלִים פֹּה בְּאַרְצוֹת מוֹנֵינוּ
הַיּוֹם אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וָשֶׁבַע שָׁנִים עַל רֹב עֲוֹנוֹתֵינוּ
עַל זֹאת נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ
וְלֹא נִשְׁכַּח מִקְדַּשׁ תִּפְאַרְתֵּנוּ אִם תִּשְׁכַּח יְמִינֵנוּ
לְזֹאת נִבְכֶּה וּנְקוֹנֵן כָּל יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ
וְלֹא נִקַּח נֶחָמָה עַד יִבְנֶה בֵּית זְבוּלֵנוּ
וְאֶל גְּבוּל אַרְצֵנוּ יַחֲזִירֵנוּ
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ.}}

==== עד אנה ====
{{הור|ומסיים כאן בנחמה:}}

עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן, מִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם{{ש}}
תָּשׁוּב תְּרַחֵם צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

{{#קטע:עורה נא ימינך רמה|תימן}}

==== קדיש דעתיד ====
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} דַּעֲתִיד לְחַדָּתָא עָלְמָא וּלְאַחָאָה מִיתַיָּא וּלְמִפְרַק חַיַיָּא וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלָא קַדִּישָׁא וּלְמִעְקַר פֻּלְחָנָא נֻכְרָאָה מִן אַרְעָא וּלְאָתָבָא פֻלְחָנָא דִּי שְׁמֵהּ לְאַתְרֵהּ בְּהַדְרֵהּ בְּזִיוֵהּ וּבִיקָרֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}.

יִתְכְּלֵי מִנַּנָא וּמִנְּכוֹן וּמִן אַנְפַּנָא וּמִן אַנְפֵּיכוֹן וּמִכָּל אַפַּיָּא דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, חִטְאָה, חַרְבָּא, שִׁבְיָא, כַּפְנָא, מוֹתָא, מוֹתָנָא, גָּלוּתָא, מָעִיקָא, מַחַת יְדָא דְּשָׂנְאָה וּבְעֵל דְּבָבָא, וְיָתִיב קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּקֹף רֻגְזֵהּ מִנַּנָא וּמִנְּכוֹן וּמִן אַנְפַּנָא וּמִן אַנְפֵּיכוֹן וּמִכָּל אַפַּיָּא דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==== על היכלי ====
{{הור2|ומכבין את הנרות ואין מניחים כי אם נר אחד ואומר שליח ציבור על הקרקע:}}

{{:על היכלי חבלי כנחש הולך|נוסח=תימן}}

== תשעה באב שחרית ==
{{הור2|שחרית תשעה באב נוטלין ידיהם עד פרקי אצבעותיהם דוקא, ובעוד שידיו לחות קצת מעבירן על עיניו. ונוהגין שלא להניח תפילין. ומסדרין הברכות דשחרית ומדלגין שעשה לי כל צרכי שאסורים בנעילת הסנדל, ומסדרין הזמירות כמו בשאר ימים, ובמקום שירת הים אומר שירת האזינו השמים עד סופה. ואחר כך מסיימים ואומרים ויאמר אם שמוע תשמע וכו' ואין אומרים רפאני ה' וארפא רק מתחיל ישתבח ויוצר וקריאת שמע ומתפללין י&quot;ח ברכות ואומרים רחם ה' במקום תשכון ועננו בשומע תפלה, וש&quot;ץ אומרה בין גואל לרופא. ואין אומרים ברכת כהנים. ומסיים שים שלום כשאר הימים. ונופלים על פניהם. ואבינו מלכנו וכו' וקדיש.}}

==== וארץ שפל רומי ====

{{הור2|ויושבים הקהל לארץ עם ש&quot;ץ ומקונן בנהי ובכי בקול כים ינהם ואומר:}}

{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לֶ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים עָלַי גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֵחָשֵׂף צִלִּי וְיֵצֶר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}
{{רפרן|הזחה=2|וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי}}

{{סי|בַּ}}עֲדִי {{סי|רִ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ
{{רפרן|הזחה=2|בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ}}

בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי אָנוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנָי {{ש}}
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ אָפְלוּ וְכָהוּ עֵינָי {{ש}}
בְּמַזָּל אַרְיֵה אֲרִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא אַרְיֵה עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

אֲדֹנָי אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}}
{{רפרן|הזחה=2|מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי}}

==== ירדתי לתחתיות ====
{{:ירדתי לתחתיות|נוסח=תימן}}
==== דוק וחוג רעשו ====
{{:דוק וחוג רעשו|נוסח=תימן}}
==== שכינה צועקת בהרע ====
{{:שכינה צועקת בהרע|נוסח=תימן}}
==== בת ציון שמעתי ====
…
==== דממו שרפים ====
{{:דממו שרפים|נוסח=תימן}}
==== בחודש החמישי יעצו ====
…
==== אך זה היום ====
{{:אך זה היום|נוסח=תימן}}
==== מזמור לאסף ====
{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃
==== עד מתי ה' ====
{{:עד מתי ה'|נוסח=תימן}}
==== איכה צאן ההרגה ====
{{:איכה צאן ההרגה|נוסח=תימן}}
==== שאי קינה במגינה ====
{{:שאי קינה במגינה|נוסח=תימן}}
==== גרושים מבית תענוגיהם ====
{{:גרושים מבית תענוגיהם|נוסח=תימן}}
==== איך נוי שודד ====
{{:איך נוי שודד|נוסח=תימן}}
==== אש תוקד בקרבי ====
…
==== אלי עדתי והילילי ====
{{:אלי עדתי והילילי|נוסח=תימן}}
==== שאו קינה בקול מרה ====
{{:שאו קינה בקול מרה|נוסח=תימן}}
==== איך ידידות נפשי ====
{{:איך ידידות נפש|נוסח=תימן}}
==== שכורת ולא מיין ====
…
==== יונה מה לך ====
{{:יונה מה לך מקוננת}}
==== יום אכפי ====
…
==== אומללה יולדת השבעה ====
{{:אומללה יולדת השבעה}}
==== איך נוי חטאתי השמימה ====
…
==== אבכה ועל שוד זבולי ====
{{:אבכה ועל שוד זבולי|נוסח=תימן}}
==== יתומים היינו ====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה|נוסח=תימן}}
==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים|נוסח=תימן}}
==== הרגת ביום אפך ====
{{:הרגת ביום אפך|נוסח=תימן}}
==== שומרון קול תתן ====
…
==== קול יללה אשמיעה ====
{{:קול יללה אשמיעה|נוסח=תימן}}
==== אלה אזכרה ====
…
==== על נהרות בבל חשכה ====
{{:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו}}
==== יום חובי ====
{{:יום חובי ענה בי}}
==== אמרה ציון איך יצאוני בני ====
{{:אמרה ציון איך יצאוני בני}}
==== אח ועבד ====
{{:אח ועבד הדימוני}}
==== ארץ צבי תפרש כפיה ====
{{:ארץ צבי תפרש כפיה}}
==== זכור ה' ====
{{:זכור ה' מה היה לאבותינו}}
==== אהה ידועת מכאובות ====
{{:אהה ידועת מכאובות|נוסח=תימן}}
==== אמרה ציון מצאוני עווני ====
{{:אמרה ציון מצאוני עווני|נוסח=תימן}}
==== לשכינה כי עלתה ====
{{:לשכינה עלתה|נוסח=תימן}}
==== אללי לי אללי ====
{{:אללי לי אללי|נוסח=תימן}}
=== קדיש ===
…
=== קינות להוצאת ספר תורה ===
==== על היכלי אבכה ====
…
==== על שוד היכלנו ====
{{:על שוד היכלנו|נוסח=תימן}}
==== ספר אמרי שפר ====
{{:ספר אמרי שפר|נוסח=תימן}}
==== ספדי והילילי ====
{{:ספדי והילילי|נוסח=תימן}}
==== קומי וספדי תורה ====
{{:קומי וספדי תורה|נוסח=תימן}}
==== במקום אשרי העם ====
{{:במקום אשרי העם|נוסח=תימן}}

{{:במקום ישמחו השמים|נוסח=תימן}}
=== קריאת התורה והמשך התפילה ===

{{הור2|ואומר תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה וכו' עד בחן ובחסד וברחמים וכו'. ומגביה ספר תורה לעם ואומר וזאת התורה וכו' הכל תנו עוז לאלהים וכו' ואין אומרים נוסח בריך שמיה. וקורין שלשה גוברי בפרשת ואתחנן מן כי תוליד בנים. כהן עד ובכל נפשך, לוי עד מלבדו, ישראל עד כל הימים. והשלישי הוא המפטיר בירמיה אסף אסיפם סי' ח' ומתחיל כה אמר ה' עמדו על דרכים וכו' והקימותי עליכם צופים וכו' אסף אסיפם. ואחר קריאה בתורה אינו אומר קדיש ומברך קודם הפטרה. ואחר שמשלים ברכת ההפטרה צור כל העולמים וכו' אומר רחם ה' אלהינו כמ&quot;ש לעיל. ואחריה את צמח דוד וכו' בא&quot;י מגן דוד ואינו אומר על התורה ואינו אומר הנותן תשועה ולא מי שברך וכו' ואומר כשמוליכים ס&quot;ת להיכל על נהרות בבל וכו' בבכי ואנינה. ואומר והוא רחום אשרי ולמנצח יענך וסדר קדושה ומזמור היום ומזמור אליך ה' נפשי אשא וכו' א&quot;ר אלעזר ואין אומרים פטום הקטרת. ואומר קדיש דעתיד. תתקבל וכו' עלינו לשבח. ויושבים לארץ. ואומר החזן למי אבכה וכו' כמו בלילה. ואחר שמשלימים אומרים על נהרות בבל אז בבית שביינו וכו' עד ונגזור תענית בכל המדינות.}}
==== תרומם שפלה ====

{{הור2|ומסיימים בנחמה זו:}}

{{רן|תְּרוֹמֵם שְׁפָלָה. תְּקוֹמֵם נִכְשָׁלָה. תַּעַשׂ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ לְאֵין לָמוֹ מַעֲשִׂים. תְּבַקֵּשׁ אֲבוּדָה. תְּשׁוֹבֵב נִדָּחָה. תַּחֲבֹשׁ שְׁבוּרָה. תְּחַזֵּק חוֹלָה. תְּרַחֵם שְׁבוּיָה. תְּנַחֵם עֲנִיָּה.
כַּכָּתוּב: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|ישעיהו מ א}}
וְנֶאֱמָר: כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם, וּבִירוּשָׁלַיִם תְּנֻחָמוּ׃{{ממס|ישעיהו סו יג}}
וְנֶאֱמָר: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}
וְנֶאֱמָר: רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה, כִּי נִחַם יְיָ עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם׃{{ממס|ישעיהו מט יג}}
מְהֵרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ תְּקָרֵב קֵץ גְּאֻלָּתֵנוּ וְתִמְחֶה דִמְעָה מֵעַל פָּנֵינוּ. 
כַּכָּתוּב: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה׃{{ממס|ישעיהו סג ד}}
וְנֶאֱמָר: לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַייָ וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים׃{{ממס|ישעיהו סא ב}}
וְנֶאֱמָר: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְיִ דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ דִּבֵּר׃{{ממס|ישעיהו כה ח}}
וְנֶאֱמָר: כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ׃{{ממס|ישעיהו ל יט}}
וְעוֹד תְּקַיֵּם בָּנוּ בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ: כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה:  קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לג#לג י|ירמיהו לג י-יא}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ׃{{ממס|זכריה ח ב}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְיָ צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ׃{{ממס|זכריה ח ג|שם פסוק ג}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים:  וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ׃{{ממס|זכריה ח#ח ד|שם פסוקים ד-ה}}
וְאוֹמֵר: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם קְלָלָה בַּגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה וּבֵית יִשְׂרָאֵל כֵּן אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם בְּרָכָה אַל תִּירָאוּ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם׃{{ממס|זכריה ח יג}}
וְאוֹמֵר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית  יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ׃{{ממס|זכריה ח יט}}
וְאוֹמֵר: לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע יְיָ לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו סא ג}}
וְאוֹמֵר: וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}
וְאוֹמֵר: שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ׃{{ממס|ישעיהו סו י}}
בָּרוּךְ מְנַחֵם צִיּוֹן וַאֲבֵלֶיהָ וּבוֹנֵה בְּרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם אָמֵן.}}
== מנחה לתשעה באב ==

…</text>
      <sha1>cu7op2pcf9gz8z9yozd7ozxceoxit9e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025243</id>
      <parentid>3025239</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:56:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ירדתי לתחתיות */</comment>
      <origin>3025243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35035" sha1="gve4qel21gxj0pexbj2zu1gqout661w" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
== ליל תשעה באב ==

{{הור2|
מתענים מבעוד יום כיום הכיפורים, ובין השמשות שלו אסור כיום הכיפורים.

כשחל תשעה באב '''במוצאי שבת''' אין פושטין בגדי שבת מבעוד יום, ואין אומרים מעלות ומתפללים כבשאר ימים. ואומרים הבדלה בחונן הדעת ואומרים קדיש ואומרים ויהי נועם וכו' ואתה קדוש וישלים סדרא דיומא וקדיש תתקבל ואומרים עלינו לשבח. ויושב ומברך על הנר בורא מאורי האש קודם איכה, ואינו מברך על הבשמים. ומוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים.
}}

=== לפני ערבית ===

==== על נהרות ====
{{הור|ומתחיל ש&quot;ץ לקונן:}}

{{#קטע:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו|א|ב}}

{{הור2|ואם ירצה להשלים הקינה הלא היא כתובה '''[[#על נהרות בבל חשכה|לקמן]]''' בקינות דשחרית.}}

{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

==== מזמור לאסף ====

{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃

{{הור2|ועומד ש&quot;ץ ומתפלל ערבית כבחול ובהכנעה וקול נמוך כאבל ואומר והוא רחום וכו'. ועומדים ומתפללים י&quot;ח. ואומרים רחם ה' במקום תשכון ועננו בשומע תפלה. ומשלים תפילתו ואומר קדיש תתקבל ועלינו לשבח.}}

=== קריאת איכה ===
{{הור2|ויושב לארץ ומתחיל לקונן:}}

{{:למי אבכה וכף אכה|נוסח=תימן}}

{{הור2|וקורין הקהל יחד '''[[מגילת איכה|איכה]]''', והש&quot;ץ מתחיל לקרות פסוק ראשון והצבור שונים אותו וקורים עד סופו עד {{צ|תבא כל רעתם לפניך}} וכו' ושונה אותו הש&quot;ץ. ומתחיל {{צ|איכה יעיב באפו}} וכו', והצבור שונים אותו וקורים עד סופו {{צ|תקרא כיום מועד}} וכו' ושונה אותו השליח ציבור ואומר {{צ|אני הגבר}} וכו' והצבור שונין אותו עד סוף {{צ|תשיב להם גמול}} ושונה אותם שליח ציבור ואומר {{צ|איכה יועם זהב}} וכו' ושונין אותו הציבור עד סוף, וכן על זה הדרך עד {{צ|השיבנו ה'}} וכו'}}

=== קינות ===
==== על נהרות ====
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃
==== זכור ה' ====

{{:זכור ה' - אקונן בכל שנה|נוסח=תימן}}

==== בליל זה ====

{{:בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו|נוסח=תימן}}

==== מידי שנה קינה ====

{{:מדי שנה קינה|נוסח=תימן}}

==== על זה היה דוה לבנו ====

{{:על זה היה דוה לבנו|נוסח=תימן}}

==== על יום חורבן היכל מקודש ====

{{:על יום חורבן היכל מקודש|נוסח=תימן}}

==== אוי כי ירד אש ====

{{:אוי כי ירד אש|נוסח=תימן}}

==== זכור ה' ליהודה ואפרים ====
{{:זכור ה' ליהודה ואפרים|נוסח=תימן}}

==== אליכם עדה קדושה ====

{{:אליכם עדה קדושה|נוסח=תימן}}

==== על נהרות בבל ====

{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

==== אז בבית שביינו ====
{{הור2|אומרים קינה זאת כל הקהל ביחד.}}

{{:אז בבית שביינו|נוסח=תימן}}

==== לכן אנשי לבב ====
{{הור|ש&quot;ץ אומר:}}
{{רן|לָכֵן אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ לִי, חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל׃{{ממס|איוב לד י}}
חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים, הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ, בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי, כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ׃ קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה, אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, וְזַעֲקוּ אֶל יְיָ׃{{ממס|יואל א#א יג|יואל א יג-יד}}
בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְיָ, וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|יואל ב יז|שם ב יז}}
בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם׃ וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ, וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב, הוּא נִלְחַם בָּם׃{{ממס|ישעיהו סג#סג ט|ישעיהו סג ט-י}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃{{ממס|ישעיהו סג טו|שם פסוק טו}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}}}

{{רן|כִּי בַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּבַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ
אָנוּ מוֹנִים לְחָרְבַּן בֵּית אֱלֹהֵינוּ
וּלְפִזּוּר עַם יְיָ אֵלֶּה מֵעַל אַדְמַת קָדְשֵׁנוּ
הַיּוֹם לְחָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי אֲשֶׁר בָּנָה עֶזְרָא אֲדוֹנֵנוּ
הַיּוֹם אֶלֶף וּתְשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וָשֶׁבַע שְׁנֵי יְגוֹנוֹתֵינוּ {{ק|(תשפ&quot;ו)}}
וּלְחָרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּלְפִזּוּר אַנְשֵׁי גָלוּתֵנוּ
אֲנַחְנוּ הַגּוֹלִים פֹּה בְּאַרְצוֹת מוֹנֵינוּ
הַיּוֹם אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וָשֶׁבַע שָׁנִים עַל רֹב עֲוֹנוֹתֵינוּ
עַל זֹאת נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ
וְלֹא נִשְׁכַּח מִקְדַּשׁ תִּפְאַרְתֵּנוּ אִם תִּשְׁכַּח יְמִינֵנוּ
לְזֹאת נִבְכֶּה וּנְקוֹנֵן כָּל יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ
וְלֹא נִקַּח נֶחָמָה עַד יִבְנֶה בֵּית זְבוּלֵנוּ
וְאֶל גְּבוּל אַרְצֵנוּ יַחֲזִירֵנוּ
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ.}}

==== עד אנה ====
{{הור|ומסיים כאן בנחמה:}}

עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן, מִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם{{ש}}
תָּשׁוּב תְּרַחֵם צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

{{#קטע:עורה נא ימינך רמה|תימן}}

==== קדיש דעתיד ====
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} דַּעֲתִיד לְחַדָּתָא עָלְמָא וּלְאַחָאָה מִיתַיָּא וּלְמִפְרַק חַיַיָּא וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא יְרוּשְׁלֶם וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלָא קַדִּישָׁא וּלְמִעְקַר פֻּלְחָנָא נֻכְרָאָה מִן אַרְעָא וּלְאָתָבָא פֻלְחָנָא דִּי שְׁמֵהּ לְאַתְרֵהּ בְּהַדְרֵהּ בְּזִיוֵהּ וּבִיקָרֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}.

יִתְכְּלֵי מִנַּנָא וּמִנְּכוֹן וּמִן אַנְפַּנָא וּמִן אַנְפֵּיכוֹן וּמִכָּל אַפַּיָּא דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, חִטְאָה, חַרְבָּא, שִׁבְיָא, כַּפְנָא, מוֹתָא, מוֹתָנָא, גָּלוּתָא, מָעִיקָא, מַחַת יְדָא דְּשָׂנְאָה וּבְעֵל דְּבָבָא, וְיָתִיב קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּקֹף רֻגְזֵהּ מִנַּנָא וּמִנְּכוֹן וּמִן אַנְפַּנָא וּמִן אַנְפֵּיכוֹן וּמִכָּל אַפַּיָּא דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==== על היכלי ====
{{הור2|ומכבין את הנרות ואין מניחים כי אם נר אחד ואומר שליח ציבור על הקרקע:}}

{{:על היכלי חבלי כנחש הולך|נוסח=תימן}}

== תשעה באב שחרית ==
{{הור2|שחרית תשעה באב נוטלין ידיהם עד פרקי אצבעותיהם דוקא, ובעוד שידיו לחות קצת מעבירן על עיניו. ונוהגין שלא להניח תפילין. ומסדרין הברכות דשחרית ומדלגין שעשה לי כל צרכי שאסורים בנעילת הסנדל, ומסדרין הזמירות כמו בשאר ימים, ובמקום שירת הים אומר שירת האזינו השמים עד סופה. ואחר כך מסיימים ואומרים ויאמר אם שמוע תשמע וכו' ואין אומרים רפאני ה' וארפא רק מתחיל ישתבח ויוצר וקריאת שמע ומתפללין י&quot;ח ברכות ואומרים רחם ה' במקום תשכון ועננו בשומע תפלה, וש&quot;ץ אומרה בין גואל לרופא. ואין אומרים ברכת כהנים. ומסיים שים שלום כשאר הימים. ונופלים על פניהם. ואבינו מלכנו וכו' וקדיש.}}

==== וארץ שפל רומי ====

{{הור2|ויושבים הקהל לארץ עם ש&quot;ץ ומקונן בנהי ובכי בקול כים ינהם ואומר:}}

{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לֶ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים עָלַי גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֵחָשֵׂף צִלִּי וְיֵצֶר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}
{{רפרן|הזחה=2|וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי}}

{{סי|בַּ}}עֲדִי {{סי|רִ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ
{{רפרן|הזחה=2|בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ}}

בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי אָנוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנָי {{ש}}
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ אָפְלוּ וְכָהוּ עֵינָי {{ש}}
בְּמַזָּל אַרְיֵה אֲרִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא אַרְיֵה עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

אֲדֹנָי אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}}
{{רפרן|הזחה=2|מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי}}

==== ירדתי לתחתיות ====
{{:ירדתי לתחתיות|נוסח=תימן}}

'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' נֻתָּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' נוֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הַדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' נִגָּר עַמִּי סָחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} '''מִסֻּבֳּכוֹ'''.{{ממס|ירמיהו ד ז}}
{{רפרן|הזחה=2|יוֹם עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבֳּכוֹ}}

'''מִסֻּבֳּכוֹ''' עָלָה וְהִשְׁקַנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּאוּם {{נוא|בְּכוֹס}} תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}}
{{רפרן|הזחה=2|מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל}}

==== דוק וחוג רעשו ====
{{:דוק וחוג רעשו|נוסח=תימן}}
==== שכינה צועקת בהרע ====
{{:שכינה צועקת בהרע|נוסח=תימן}}
==== בת ציון שמעתי ====
…
==== דממו שרפים ====
{{:דממו שרפים|נוסח=תימן}}
==== בחודש החמישי יעצו ====
…
==== אך זה היום ====
{{:אך זה היום|נוסח=תימן}}
==== מזמור לאסף ====
{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃
==== עד מתי ה' ====
{{:עד מתי ה'|נוסח=תימן}}
==== איכה צאן ההרגה ====
{{:איכה צאן ההרגה|נוסח=תימן}}
==== שאי קינה במגינה ====
{{:שאי קינה במגינה|נוסח=תימן}}
==== גרושים מבית תענוגיהם ====
{{:גרושים מבית תענוגיהם|נוסח=תימן}}
==== איך נוי שודד ====
{{:איך נוי שודד|נוסח=תימן}}
==== אש תוקד בקרבי ====
…
==== אלי עדתי והילילי ====
{{:אלי עדתי והילילי|נוסח=תימן}}
==== שאו קינה בקול מרה ====
{{:שאו קינה בקול מרה|נוסח=תימן}}
==== איך ידידות נפשי ====
{{:איך ידידות נפש|נוסח=תימן}}
==== שכורת ולא מיין ====
…
==== יונה מה לך ====
{{:יונה מה לך מקוננת}}
==== יום אכפי ====
…
==== אומללה יולדת השבעה ====
{{:אומללה יולדת השבעה}}
==== איך נוי חטאתי השמימה ====
…
==== אבכה ועל שוד זבולי ====
{{:אבכה ועל שוד זבולי|נוסח=תימן}}
==== יתומים היינו ====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה|נוסח=תימן}}
==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים|נוסח=תימן}}
==== הרגת ביום אפך ====
{{:הרגת ביום אפך|נוסח=תימן}}
==== שומרון קול תתן ====
…
==== קול יללה אשמיעה ====
{{:קול יללה אשמיעה|נוסח=תימן}}
==== אלה אזכרה ====
…
==== על נהרות בבל חשכה ====
{{:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו}}
==== יום חובי ====
{{:יום חובי ענה בי}}
==== אמרה ציון איך יצאוני בני ====
{{:אמרה ציון איך יצאוני בני}}
==== אח ועבד ====
{{:אח ועבד הדימוני}}
==== ארץ צבי תפרש כפיה ====
{{:ארץ צבי תפרש כפיה}}
==== זכור ה' ====
{{:זכור ה' מה היה לאבותינו}}
==== אהה ידועת מכאובות ====
{{:אהה ידועת מכאובות|נוסח=תימן}}
==== אמרה ציון מצאוני עווני ====
{{:אמרה ציון מצאוני עווני|נוסח=תימן}}
==== לשכינה כי עלתה ====
{{:לשכינה עלתה|נוסח=תימן}}
==== אללי לי אללי ====
{{:אללי לי אללי|נוסח=תימן}}
=== קדיש ===
…
=== קינות להוצאת ספר תורה ===
==== על היכלי אבכה ====
…
==== על שוד היכלנו ====
{{:על שוד היכלנו|נוסח=תימן}}
==== ספר אמרי שפר ====
{{:ספר אמרי שפר|נוסח=תימן}}
==== ספדי והילילי ====
{{:ספדי והילילי|נוסח=תימן}}
==== קומי וספדי תורה ====
{{:קומי וספדי תורה|נוסח=תימן}}
==== במקום אשרי העם ====
{{:במקום אשרי העם|נוסח=תימן}}

{{:במקום ישמחו השמים|נוסח=תימן}}
=== קריאת התורה והמשך התפילה ===

{{הור2|ואומר תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה וכו' עד בחן ובחסד וברחמים וכו'. ומגביה ספר תורה לעם ואומר וזאת התורה וכו' הכל תנו עוז לאלהים וכו' ואין אומרים נוסח בריך שמיה. וקורין שלשה גוברי בפרשת ואתחנן מן כי תוליד בנים. כהן עד ובכל נפשך, לוי עד מלבדו, ישראל עד כל הימים. והשלישי הוא המפטיר בירמיה אסף אסיפם סי' ח' ומתחיל כה אמר ה' עמדו על דרכים וכו' והקימותי עליכם צופים וכו' אסף אסיפם. ואחר קריאה בתורה אינו אומר קדיש ומברך קודם הפטרה. ואחר שמשלים ברכת ההפטרה צור כל העולמים וכו' אומר רחם ה' אלהינו כמ&quot;ש לעיל. ואחריה את צמח דוד וכו' בא&quot;י מגן דוד ואינו אומר על התורה ואינו אומר הנותן תשועה ולא מי שברך וכו' ואומר כשמוליכים ס&quot;ת להיכל על נהרות בבל וכו' בבכי ואנינה. ואומר והוא רחום אשרי ולמנצח יענך וסדר קדושה ומזמור היום ומזמור אליך ה' נפשי אשא וכו' א&quot;ר אלעזר ואין אומרים פטום הקטרת. ואומר קדיש דעתיד. תתקבל וכו' עלינו לשבח. ויושבים לארץ. ואומר החזן למי אבכה וכו' כמו בלילה. ואחר שמשלימים אומרים על נהרות בבל אז בבית שביינו וכו' עד ונגזור תענית בכל המדינות.}}
==== תרומם שפלה ====

{{הור2|ומסיימים בנחמה זו:}}

{{רן|תְּרוֹמֵם שְׁפָלָה. תְּקוֹמֵם נִכְשָׁלָה. תַּעַשׂ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ לְאֵין לָמוֹ מַעֲשִׂים. תְּבַקֵּשׁ אֲבוּדָה. תְּשׁוֹבֵב נִדָּחָה. תַּחֲבֹשׁ שְׁבוּרָה. תְּחַזֵּק חוֹלָה. תְּרַחֵם שְׁבוּיָה. תְּנַחֵם עֲנִיָּה.
כַּכָּתוּב: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|ישעיהו מ א}}
וְנֶאֱמָר: כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם, וּבִירוּשָׁלַיִם תְּנֻחָמוּ׃{{ממס|ישעיהו סו יג}}
וְנֶאֱמָר: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}
וְנֶאֱמָר: רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה, כִּי נִחַם יְיָ עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם׃{{ממס|ישעיהו מט יג}}
מְהֵרָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ תְּקָרֵב קֵץ גְּאֻלָּתֵנוּ וְתִמְחֶה דִמְעָה מֵעַל פָּנֵינוּ. 
כַּכָּתוּב: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה׃{{ממס|ישעיהו סג ד}}
וְנֶאֱמָר: לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַייָ וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים׃{{ממס|ישעיהו סא ב}}
וְנֶאֱמָר: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְיִ דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְיָ דִּבֵּר׃{{ממס|ישעיהו כה ח}}
וְנֶאֱמָר: כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ׃{{ממס|ישעיהו ל יט}}
וְעוֹד תְּקַיֵּם בָּנוּ בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ: כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה:  קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי  לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לג#לג י|ירמיהו לג י-יא}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ׃{{ממס|זכריה ח ב}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר יְיָ צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ׃{{ממס|זכריה ח ג|שם פסוק ג}}
וְנֶאֱמָר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים:  וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ׃{{ממס|זכריה ח#ח ד|שם פסוקים ד-ה}}
וְאוֹמֵר: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם קְלָלָה בַּגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה וּבֵית יִשְׂרָאֵל כֵּן אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם בְּרָכָה אַל תִּירָאוּ תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם׃{{ממס|זכריה ח יג}}
וְאוֹמֵר: כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית  יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ׃{{ממס|זכריה ח יט}}
וְאוֹמֵר: לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע יְיָ לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו סא ג}}
וְאוֹמֵר: וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}
וְאוֹמֵר: שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ׃{{ממס|ישעיהו סו י}}
בָּרוּךְ מְנַחֵם צִיּוֹן וַאֲבֵלֶיהָ וּבוֹנֵה בְּרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם אָמֵן.}}
== מנחה לתשעה באב ==

…</text>
      <sha1>gve4qel21gxj0pexbj2zu1gqout661w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ציון אלהים אביר יעקב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745064</id>
    <revision>
      <id>3025189</id>
      <parentid>3025168</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T19:37:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>השלמה. השורות סימן חז&quot;ק ואמ&quot;ץ אינן בכתב היד אלא רק בדפוס לובלין והן משובשות בחלקן</comment>
      <origin>3025189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10263" sha1="nlpdbnt3upzc3i4srjuhhoad8ryffhh" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אברהם''', '''אברהם ברבי יעקב חזק ואמץ''', '''א&quot;ב'''}}
{{רן|צִיּוֹן {{סי|אֱ}}לֹהִים אֲבִיר / יַעֲקֹב, בְּעֹז יַגְבִּיר / חֵילֵךְ, וְיִבְנֶה דְּבִיר / קָדְשֵׁךְ לְצֹאנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|בְּ}}תִשְׁעָה בְּאָב / דֶּמַע בְּכִי אֶשְׁאַב / מִמְּקוֹר לְבָבִי, לְאָב / אַסִּיךְ לְמַעֲנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|רְ}}טוֹשׁ שׂוֹטְנִי / לִבְנֵי הֲמוֹנַי קְנִי / וּלְבֶן כְּנַעֲנִי {{תיקון גירסה|תן|תְּנִי}} / תַּאֲלַת מְגִנַּיִךְ
צִיּוֹן {{סי|הֲ}}תַעְשִׂי פְּרִי / הָדָר לְבֵית הַמְּרִי / תִּגְהִי מְזוֹרִי צֳרִי / חִבְשִׁי מְקוֹנְנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|מְ}}כֻנָּה בְּגַן / עֵדֶן, הֲלַנִּרְגָּן / תַּעֲשִׂי תְּבוּאַת דְּגַן / הָאֵל גְּאוֹנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|אֲ}}שֶׁר יֹאמְרוּ / אַף כָּל מְדוֹנַיִךְ / כָּלִיל הֲדַר יָפְיֵךְ / וִיפִי הֲמוֹנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|בְּ}}עֵת אֶזְכְּרֵךְ / יֶהְמֶה לְבָבִי, וְאַף / מֵעַי, בְּעֵת אֶזְכְּרָה / אַהֲבַת אֲדוֹנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|רְ}}בִיב וּמְטַר / עֹז יָהּ, לְרָע נֶהֱפַךְ / כִּי אֵין מְנַסֵּךְ לְצוּר / מֵי מַעֲיָנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|הֲ}}דַר כֹּל בְּקַב / אֶחָד, וְהַנִּשְׁאָר / תִּשְׁעָה מְנָיוֹת, הֱיוֹת / לָךְ וּלְבָנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|מְ}}תוּקִים כְּצוּף / מַיִם גְּנוּבִים, עֲלֵי / מָרִים כְּלַעֲנָה וְרוֹשׁ / מִשְׁתֵּה שְׁמָנַיִךְ
{{סי|בִּ}}נְיָן מְפֹאָר, כְּרַךְ / מַחְמַד כְּרַכִּים, וְלֹא / נִמְצָא גְּזוּטְרָא וְזִיז / יוֹצֵא בְּדָפְנָיִךְ
{{סי|נָ}}עַמְתְּ מְאֹד בַּהֲדַר / תּוֹרָה, וְהָיִית מְלֵא / צֶדֶק, וְגָדוֹל כְּבוֹד / לוֹמְדֵךְ וְשׁוֹנָיִךְ
{{סי|רֹ}}עַ חֲטָאֵי אֱנוֹשׁ / רָחַצְתְּ לְפָנִים, וְחֵטְא / לֹא לָן בְּתוֹכֵךְ, וְאֵיךְ / גָּדְלוּ עֲוֹנָיִךְ
{{סי|בָּ}}ךְ גַּן אֲשֶׁר הָיְתָה / מִימוֹת נְבִיאִים, וְאֵין / אַשְׁפָּה, וְכָל תַּרְנְגוֹל / אֵין בִּמְלוֹנָיִךְ
{{סי|יָ}}לִין בְּקִרְבֵּךְ אֱמֶת / וּמָלֵאת מִשְׁפָּט, וּמֵת / לֹא לָן בְּקִרְבֵּךְ, וְלֹא / טִמְּאוּ מְעוֹנָיִךְ
{{סי|יֵ}}שׁ בָּךְ עֲשִׁירוּת, עֲשַׁן / כִּבְשָׁן לְתַקֵּן כְּלִי / אֵין בָּךְ, וְלֹא יִטְמָא / נֶגַע אֲבָנָיִךְ
{{סי|עֶ}}גְלָה לְאֵיתָן עֲרֹף / אֵין אַתְּ מְבִיאָה, וְאֵיךְ / גָּרְמוּ עֲוֹנוֹת אֲשֶׁר / עָרְפוּ זְקֵנָיִךְ
{{סי|קָ}}רְאוּ נְדוּדָה שְׁמֵךְ, / נָפַלְתְּ בְּיַד אוֹיְבִים, / נִדַּחְתְּ כְּאַדְמַת סְדוֹם, / נֶהְפַּכְתְּ בְּדִינָיִךְ
{{סי|בַּ}}יִת בְּיַד לֹקְחוֹ / לֹא נֶחֱלַט בָּךְ, וְחֵטְא / גָּרַם וְנֶחְלַטְתְּ בְּיַד / אֹיְבֵךְ וּמוֹנָיִךְ
{{סי|חָ}}לִיל בְּתוֹכֵךְ לְגִיל / הַשּׁוֹאֲבָה, וּמְשׂוֹשׂ / נוֹשְׂאֵי בְּעִתּוֹ פְּרִי / בִּכּוּר גְּפָנָיִךְ
{{סי|זַ}}כּוֹת הֲלָכוֹת בְּפִי / חָרָשׁ וּמַסְגֵּר בְּתָא / גָזִית, וְהֵן דּוֹבְבוֹת / שִׂפְתֵי יְשֵׁנָיִךְ
{{סי|קִ}}דְּשׁוּ עֲשׂוֹת שְׁוָקַיִךְ {{תיקון גירסה|עשירים|עֲשׂוּיִם}} לְהִתְכַּבֵּד בְּכָל יוֹם פְּאֵר צוּר סְגָנָיִךְ
{{סי|וּ}}מְאֹד פְּלִיאָה קְדֻשַּׁת רִצְפַּת הָעֲזָרָה מֵאֵת דְּשָׁנָיִךְ
{{סי|אֻ}}מְלַל לְבָנוֹן אֲשֶׁר / נָטַע שְׁלֹמֹה בְּאוּ/לָם יִרְעַשׁ פִּרְיוֹ / זָהָב לְמָנָיִךְ
{{סי|מַ}}ה טּוֹב פִּשְׁפְּשֵׁךְ לְאוֹת / סָגוּר בְּדָרוֹם מְבוֹא / צוּר יוֹצְרֵךְ בָּא / בוֹ בִּצְפוּנָיִךְ
{{סי|צֶ}}דֶק מָלְאוּ מְשָׁרְתַיִךְ זְרִיזִים מְאֹד כִּי אֲנוּסָה שְׁנַת חוֹבְטִים מְמֻנָיִךְ
{{סי|אֵ}}יךְ קוֹל תְּפִלָּה וְקוֹל / תַּחֲנוּן לְצוּר נִרְצָה, / מִיּוֹם אֲשֶׁר נִפְרְצָה / עִיר תַּחֲנוּנָיִךְ
{{סי|בַּ}}חֲסֹר עֲדַת יַעֲקֹב / חָסַר גְּדוּד אֵל, וְגִיל / חָסַר בְּחֶסְרוֹן שְׂשׂוֹן / יֶשַׁע שְׂשׂוֹנָיִךְ
{{סי|גָּ}}לוּ בְּהֵמָה וְעוֹף / אָז בִּגְלוֹתֵךְ, וְהֵם / שָׁבוּ, וְלֹא נִדְרְשׁוּ / נִדְחֵי מְכוֹנָיִךְ
{{סי|דֹּ}}חוּ מְאָרְרִים, וְעוֹד / לֹא יִפְקְדוּ עַל עֲוֹן / נוֹאֵף וְחֵטְא נוֹאֶפֶת / מֵרֹב זְנוּנָיִךְ
{{סי|הֻ}}שְׁלַךְ בְּעֶצֶם וְגִיד / טַעַם בְּשַׂר שׁוֹר וְשֶׂה / וָעֵז, בְּיוֹם בָּטְלוּ / שַׁי קָרְבָּנָיִךְ
{{סי|וַ}}אֲנִי אֲמָרֵר בְּכִי / מִסְפֵּד בְּעֵת זָכְרִי / פִּרְקֵי רְנָנוֹת בְּנֵי / לֵוִי הֲגוּנָיִךְ
{{סי|זָ}}כַרְתִּי יוֹדְעֵי / סֵדֶר עֲבוֹדַת בְּנֵי / אַהֲרֹן, וְאֶזְעַק אֱהִי / עַל עֶלְבּוֹנָיִךְ
{{סי|חֶ}}רֶס וְסַהַר וְכָל / כוֹכְבֵי שְׁחָקִים כְּלֹא / הָיוּ, לְמוּל לוֹבְשִׁים / אֶת סַהֲרוֹנָיִךְ
{{סי|טָ}}הַרְתְּ בְּלֹבֶן שְׁנִי / תוֹלָע, וְנָקִית בְּצוֹם / כִּפּוּר, וְלֹא הֻקְרָה / קֶרִי לְכֹהֲנָיִךְ
{{סי|יָ}}פִית וְיָקַרְתְּ, מְאֹד / נִכְבַּדְתְּ, וְלֹא סֵעֲרֵךְ / רוּחַ, וְלֹא נִצְּחָה / תִּמְרוֹת עֲשָׁנָיִךְ
{{סי|כִּ}}לִּית וְגֵרַשְׁתְּ זְבוּב / מִמִּטְבָּחֵךְ וְלֹא / סָרַח בְּשַׂר קָדְשֵׁךְ / בֵּית אַרְמוֹנָיִךְ
{{סי|לֹ}}א נִפְסְלוּ לַחְמֵי / פָנִים, וְטָהֲרוּ שְׁתֵּי / לַחְמֵי עֲצֶרֶת, וְכֵן / עֹמֶר דְּגָנָיִךְ
{{סי|מַ}}חְכִּים אֲוִירֵךְ, וְחֵן / מָצָאת בְּעֵין יוֹשְׁבֵךְ, / בָּאִים נְעִימִים וְלֹא / הֻזְּקוּ{{ק|(ם)}} עֲדָנָיִךְ
{{סי|מִ}}מֵּי מְטַר הַזְּבוּל / לֹא נִכְבָּה אֵשׁ עֲצֵי / הַמַּעֲרָכָה, וְאַתְּ / רָחַבְתְּ לְאַכְסְנָיִךְ
{{סי|נִ}}צְלָה טְבָחֵךְ בְּשַׂר / קָדְשֵׁךְ בְּאִשֵּׁךְ, וְלֹא / הִפִּיל בְּרֵיחוֹ נְשִׁי / עַמֵּךְ וְשׁוֹכְנָיִךְ
{{סי|נִ}}גְזַר בְּבוֹא פֻּלְמוּס / זָרִים רְשָׁעִים, עֲלֵי / חָכְמוֹת יְוָנִית, וְעַל / עַטְרוֹת חֲתָנָיִךְ
{{סי|סַ}}נְהֶדְרֵךְ בָּטְלוּ / גָּלוּ, וְנֶהְפַּךְ לְקוֹל / בּוֹכִים מְשׂוֹשׂ עַם קְהָת / יוֹדְעֵי רְנָנָיִךְ
{{סי|עִ}}יר נֶאֱמָנָה, צְבִי / צִבְאוֹת אֱלֹהִים אֱמֶת, / לֹא נִמְשַׁל יֵין שְׂנִיר / קָרוּשׁ לְיֵינָיִךְ
{{סי|פִּ}}לְפּוּל חֲכָמִים וְסוֹד / [הַ]חָכְמָה נִסְתְּמָה / כִּי נִדְלְחוּ נִסְרְחוּ / חָכְמוֹת עֲנָוַיִךְ
{{סי|פַּ}}סּוּ אֱמוּנִים, וּבַת / קָמָה בְּאִמָּהּ, פְּנֵי / הַדּוֹר כְּכֶלֶב, וּמִי / יָקִים אֱמוּנָיִךְ
{{סי|צָ}}פַד וְיָבֵשׁ כְּעֵץ / עוֹר הָעֲנֻגּוֹת, בְּנוֹת / אֵל נֶהֱרָגוֹת, שְׁחוֹר / גִּזְרַת לְבָנָיִךְ
{{סי|צִ}}דְקִי וְחִזְקִי, נְקִי / לֵבָב קְחִי מֵעֲפַר / הַסְּחִי, וּפַלְּחִי לְחִי / גּוֹדְעֵי קְרָנָיִךְ
{{סי|ק}}וּמִי וְהִלָּחֲמִי, / הִנָּקְמִי זַעֲמִי, / לַחֲמִי בְּחֶרְמִי, דְּמֵי / אֻמֵּי חֲרוֹנָיִךְ 
{{סי|רִ}}דְפִי וְסַחֲפִי יְפִי / רוֹדְפִי וְחוֹרְפִי, וּפִי / נִינְפִי תְּמַלְאִי שְׂחוֹק / שַׂמְּחִי עֲגוּנָיִךְ
{{סי|שׁ}}וּבִי שְׁבִי אוֹיְבִי / אוֹכְלֵי שְׁלַל שׁוֹלְלִי / תַּעְדִּי יְהוּדָה עֲדִי / הוֹן עִזְבוֹנָיִךְ
{{סי|תַּ}}חַת עֲטֶרֶת שְׁלוֹם / צִלְלֵי עֲנָנַיִךְ / עוֹד יַחֲנוּ, יִשְׁכְּנוּ / זֶרַע נְבוֹנָיִךְ.}}

[[קטגוריה:ציונים (קינות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>nlpdbnt3upzc3i4srjuhhoad8ryffhh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025190</id>
      <parentid>3025189</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T19:43:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הסרתי את החלק הזה כי הוא נמצא בקינות אשכנז מערבי. אולי צריך לאחר את הדפים כי נראה שמחשיבים את שתיהן לקינה אחת.</comment>
      <origin>3025190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1325" sha1="4nep1s7ofkfm8t1upfpgosz2gigt72e" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|חלק ראשון של הקינה [[ציון אשר יאמרו]] במקורות מעטים.}}

{{הור|סימן: '''אברהם'''}}
{{רן|צִיּוֹן {{סי|אֱ}}לֹהִים אֲבִיר / יַעֲקֹב, בְּעֹז יַגְבִּיר / חֵילֵךְ, וְיִבְנֶה דְּבִיר / קָדְשֵׁךְ לְצֹאנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|בְּ}}תִשְׁעָה בְּאָב / דֶּמַע בְּכִי אֶשְׁאַב / מִמְּקוֹר לְבָבִי, לְאָב / אַסִּיךְ לְמַעֲנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|רְ}}טוֹשׁ שׂוֹטְנִי / לִבְנֵי הֲמוֹנַי קְנִי / וּלְבֶן כְּנַעֲנִי {{תיקון גירסה|תן|תְּנִי}} / תַּאֲלַת מְגִנַּיִךְ
צִיּוֹן {{סי|הֲ}}תַעְשִׂי פְּרִי / הָדָר לְבֵית הַמְּרִי / תִּגְהִי מְזוֹרִי צֳרִי / חִבְשִׁי מְקוֹנְנַיִךְ
צִיּוֹן {{סי|מְ}}כֻנָּה בְּגַן / עֵדֶן, הֲלַנִּרְגָּן / תַּעֲשִׂי תְּבוּאַת דְּגַן / הָאֵל גְּאוֹנַיִךְ.}}


[[קטגוריה:ציונים (קינות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>4nep1s7ofkfm8t1upfpgosz2gigt72e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1745068</id>
    <revision>
      <id>3025187</id>
      <timestamp>2026-07-18T18:15:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|מב ב|מג א|מג ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף מג א}}  ==תרגום לעברית== שאר החיות, דיוקן אריה ודיוקן נשר כלולים כאחד, ונעשו בה דיוקן אחד מהם. תחת חיה זו יש ארבעה אופנים עליונים כמראה תרשיש, מרוקמים בכללות כל הגוונים, ושיש מאות אלף ריבוא כולם בתוכם,...&quot;</comment>
      <origin>3025187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4798" sha1="2tf7z2isxhi3zjbj9jvazk17p8jd2j6" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|מב ב|מג א|מג ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף מג א}}

==תרגום לעברית==
שאר החיות, דיוקן אריה ודיוקן נשר כלולים כאחד, ונעשו בה דיוקן אחד מהם. תחת חיה זו יש ארבעה אופנים עליונים כמראה תרשיש, מרוקמים בכללות כל הגוונים, ושיש מאות אלף ריבוא כולם בתוכם, ואלו ארבעה אופנים בשמונה כנפיים כולם, וכולם יוצאים מתוך אור של אותה חיה השולטת עליהם, בשעה שמנצנץ אותו אור, מוציאה חילות חילות אלו. ואלו ארבעה שתחתיה עומדים בארבעה צדדי העולם, בארבעה פנים כל אחד ואחד, שני פנים מסתכלים כלפי אותה חיה, ושני פנים מכסים בכנפיהם, מאותם אורות שמנצנצים שאינם יכולים להסתכל, בכל זמן שנוסעים אלו בארבעה גלגלים, סומכים כראשונים, נעשה מאותו זיעה שלהם כמה חילות ומחנות, שכולם משבחים ומזמרים ולא משתתקים לעולמים, ולאלו אין להם שיעור. ארבעה פתחים יש להיכל זה לארבעה צדדי העולם, עשרה ממונים בכל פתח ופתח, ובזמן שכולם אשר בתוך ההיכלות שלמטה, ואותם היכלות, עולים ברצון של תפילה זכה, כל הפתחים נפתחים, עד שנכללים כולם אלו באלו, ומשתלבים אלו באלו, ונכנסים כל הממונים בתוך ממונים, מחנות בתוך מחנות, אופנים בחויות, וחיות באופנים, באלו אופנים, אורות באורות רוח ברוח, עד שנכנסו ברוח זו. בהיכל זה יש מקום אחד כמראה זהב מנצנץ, ושם גנוזים כמה חילות ומחנות, שאינם עולים ואינם מתעטרים למעלה, אלא בשעה שכל אלו קושרים קשרים, והיכל נוסע להתעטר כולם יוצאים מלאים בדין, ונקראים בעלי מגינים שליחים בעולם מתוך בעלי דינים אשר בהיכל הרביעי, במקום זה תלויים בארבעה צדדים, שש מאות אלף ריבוא מגינים של זהב לכל צד וצד, וכן למטה מהם חומות מקיפות, והן שישים. וכל אלו המגינים כולם עושים קרבות, בחרבות ורמחים לחוץ, בכל אותם שליחי דינים של העולם, עד שמגיעים דרגות בדרגות לכוכב מאדים, ואז ההיכל עולה ומתעטר באותה רוח, בכל אותם חילות, ונשאר אותו מקום במקומו, ואותו מקום נקרא תא הרצים, אותם שליחים רצים להשלים דינים ופורענויות בכל צדדי העולם. כאשר עולה התפילה לוקח כל אלו האורות והמחנות וקושר קשרים, ונכללו כולם כאחד, עד שנקשרת רוח ברוח והם אחד, ונכנסו בתוך אותו עמוד להתכלל ברוח של ההיכל הרביעי, אשרי חלקו מי שיודע סוד אדונו, ומרים דגלו במקום שצריך. ובוא ראה הכל צריך זה לזה וזה לזה, להשתלם זה עם זה, ולהאיר זה בזה, עד שעולה הכל למקום שצריך, שלמות מלמטה ראשית ומלמעלה אחר כך, ואז הוא שלמות בכל הצדדים, ונשלם הכל כראוי, מי שיודע סודות אלו ועושה שלמות, זה הוא מתדבק באדונו, ומבטל כל גזרות קשות, והוא מכתיר לאדונו, וממשיך ברכות על העולם, וזה הוא בן אדם שנקרא צדיק עמוד העולם, תפילתו לא חוזרת ריקנית, וחלקו בעולם הבא, והוא בחשבון בני האמונה. בוא ראה כל אלו ההיכלות, וכל אלו החיות, וכל אלו החילות, וכל אלו האורות, וכל אלו הרוחות, כולם נצרכו זה לזה, בשביל להשתלם מלמטה, ולהשתלם אחר כך מלמעלה, אלו ההיכלות הם מתדבקים זה בזה. וכולם כעין של מעלה, מתדבקים זה עם זה, כל מה שבתוכם הם כאותו מראה שנראה בנסתר כאשר מתגלגלת העין, ונראה אותו זוהר מנצנץ, ואותו מה שלא נראה באותו גלגול, הוא אותה רוח השולטת על הכל, ובגלל כך עומד זה בזה דרגות על דרגות, עד שמתעטר הכל</text>
      <sha1>2tf7z2isxhi3zjbj9jvazk17p8jd2j6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1745069</id>
    <revision>
      <id>3025188</id>
      <timestamp>2026-07-18T18:25:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|מג א|מג ב|מד א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף מג ב}}  ==תרגום לעברית== כראוי. ובוא ראה אילמלא כל אותם גוונים של העין, שנראים כשהיא סגורה ומתגלגלת בגלגל, לא היו נראים אותם גוונים שזוהרים, אילמלא אותם גוונים, לא היה נדבק אותו הנסתר ששולט עליהם, נמצא...&quot;</comment>
      <origin>3025188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4768" sha1="3oqf0pcldz9a3imqmpqb4zcoqpfss2r" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|מג א|מג ב|מד א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף מג ב}}

==תרגום לעברית==
כראוי. ובוא ראה אילמלא כל אותם גוונים של העין, שנראים כשהיא סגורה ומתגלגלת בגלגל, לא היו נראים אותם גוונים שזוהרים, אילמלא אותם גוונים, לא היה נדבק אותו הנסתר ששולט עליהם, נמצא שהכל תלוי זה בזה ונקשר זה בזה, כאשר נכלל הכל כאחד בהיכל השלישי, והרצון של התפילה עולה להתעטר בהיכל הרביעי, אז הכל אחד ורצון אחד וקשר אחד, כאן השתחוויה להתרצות באדונו.

'''היכל רביעי''' היכל זה הוא משונה מכולם, ארבעה היכלות לזה, זה לפנים מזה, וכולם היכל אחד, כאן הוא הרוח שנקרא זכות, במקום זה מתהפך זכות של כל בני העולם, רוח זו לוקחת הכל. ממנה יצאו שבעים אורות כולם מנצנצים, וכולם בעיגול, שאינם מתפשטים כאלו האחרים, מתדבקים זה בזה ומאירים זה בזה אחוזים זה בזה, כל זכויות העולם לפני אורות אלו עומדות, מכולם יוצאים שני אורות שקולים כאחד, שעומדים לפניהם תמיד. כנגד אלו אותם שבעים ממונים בחוץ, שמסובבים כל ארבעה היכלות שבעים אורות אלו, ושני אורות שעומדים לפניהם, כולם פנימיים בפנים לתוך פנים, וסוד זה הוא שכתוב: &quot;בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים&quot; {{ממ|שיר השירים|ז|ג}}. לפני אורות אלו עולות כל זכות, וכל מעשי העולם להישפט, שני אורות אלו הם עדי עדות, משום שיש שבעה עיני ה' המשוטטות בכל הארץ, כל מה שנעשה בעולם נרשם באותו מעשה ממש ובאותה זכות ממש, ועומדים בקיומם, ואלו שני אורות רואים בהם ומסתכלים, ומעידים לפני אלו שבעים אורות, אלו שבעים גוזרים גזרות ודנים דינים הן לטוב הן לרע, וכאן הוא מקום של זכות. רוח זו בה נרשמו אותיות שלוש, שהן יה&quot;ו שכאשר אלו אותיות מתדבקות במקום זה בהתדבקות של זכר ונקבה אז נרשמו בה ולא סרים משם, לאחר מכן יצא אור אחד מאיר לארבעה צדדים, אור זה הוציא שלושה אחרים, שהם שלושה בתי דינים שדנים דינים אחרים בדברי העולם, בעושר בעוני בחולאים בשלמות, בכל אותם שאר דברי העולם נדון בהם, היכל אחד לאותם שבעים ראשונים לפנים, שלושה לאלו שלושה אחרים. עולה רוח זו וכוללת כל אותם שלמטה, ומוציאה חיה אחת קדושה מתלהטת, ועיניים לה כעיני אדם, להשגיח באלף אלפים וריבוא ריבואות חילות בעלי הדין, כולם לוקחים פתקים, ופותחים וסוגרים בעולם ומשלימים דין.  תחת חיה זו ארבעה שרפים לוהטים, כולם כפתור ופרח, וניצוצות של אש עולים, שבעים ושניים גלגלים לכל אחד לוהטים באש, כאשר נוסעים נעשה נהר אחד של אש, אלף אלפים משרתים לאותו אש, משם יוצאים כמה חילות, כאשר גלגלים נוסעים, כמה הם ריבוא ריבואות שיקומו מהם בתוך אותו אש, תחת היכל שני יוצאים חילות שמזמרים, ובאים להתקרב כאן ונשרפים כולם. כל אותם ממונים של העולם שמונו לשלוט, מכאן יוצא דינם לשלוט, מתוך אותה רוח שנרשמה בשלוש אותיות, ומכאן מעבירים קיומם מן העולם, ונודנים באש זו שזורמת ויוצאת, הכל נמסר בהיכל זה, משם שנרשמו בשלוש אותיות כאן, רוח זו נכללה בהם, אותה חיה מוציאה חילות ומחנות שאין להם חשבון. כל דינים של העולם מהיכל זה יוצאים הן לטוב הן לרע, חוץ משלושה, בנים, חיים ומזונות שלא ניתן רשות במקום זה, שהרי באותו נהר עליון שכל האורות זורמים ממנו עומד הדבר, באמצע.</text>
      <sha1>3oqf0pcldz9a3imqmpqb4zcoqpfss2r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בליל זה יבכיון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745070</id>
    <revision>
      <id>3025196</id>
      <timestamp>2026-07-18T20:20:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[בליל זה יבכיון]] לשם [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]</comment>
      <origin>3025196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="22knpcu8qd7rjs6mkzb8ulo04ml9cew" xml:space="preserve">#הפניה [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]</text>
      <sha1>22knpcu8qd7rjs6mkzb8ulo04ml9cew</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025206</id>
      <parentid>3025196</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:32:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>הסרת ההפניה לדף [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]</comment>
      <origin>3025206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="82" sha1="bpwkq0r4segiyqej602bd9bygr0748r" xml:space="preserve">* [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]
{{פירושונים}}</text>
      <sha1>bpwkq0r4segiyqej602bd9bygr0748r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025211</id>
      <parentid>3025206</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:35:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3025211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="140" sha1="5k20yryav70jgoop6ddi87m060a7wv6" xml:space="preserve">* [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]
* [[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
{{פירושונים}}</text>
      <sha1>5k20yryav70jgoop6ddi87m060a7wv6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025213</id>
      <parentid>3025211</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:40:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3025213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="341" sha1="med69phcs5rrtqp9fhvhs8f0lgash5t" xml:space="preserve">* [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] – קינה הנאמרת בליל תשעה באב במנהג אשכנז (המזרחי ובק&quot;ק המנהג המערבי)
* [[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]] – קינה הנאמרת בליל תשעה באב במנהגי הספרדים
{{פירושונים}}</text>
      <sha1>med69phcs5rrtqp9fhvhs8f0lgash5t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025222</id>
      <parentid>3025213</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:56:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3025222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="352" sha1="oc820x074nymrhm30b3d7ogszkkletf" xml:space="preserve">* [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] – קינה הנאמרת בליל תשעה באב במנהג אשכנז (המזרחי ובק&quot;ק המנהג המערבי)
* [[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]] – קינה הנאמרת בליל תשעה באב במנהגי הספרדים ותימן
{{פירושונים}}</text>
      <sha1>oc820x074nymrhm30b3d7ogszkkletf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025269</id>
      <parentid>3025222</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T08:23:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3025269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="344" sha1="hste0j4t3c677bpgzhu1t7677z99zzt" xml:space="preserve">* [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] – קינה הנאמרת בליל תשעה באב במנהג אשכנז (חוץ מק&quot;ק המנהג המערבי)
* [[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]] – קינה הנאמרת בליל תשעה באב במנהגי הספרדים ותימן
{{פירושונים}}</text>
      <sha1>hste0j4t3c677bpgzhu1t7677z99zzt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745072</id>
    <revision>
      <id>3025199</id>
      <timestamp>2026-07-18T20:23:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3025199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3064" sha1="bk5ale2ym3cuuupkxkyq2dfvjiocmvo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-723}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות ליל תשעה באב.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָנָי{{ש}}
לֵיל חָרַב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנָי{{ר1}}
יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים{{ש}}
נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעְנָשִׁים{{ש}}
לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים{{ש}}
וְנֶחֱרַב הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים{{ש}}
וְגַם נִלְכְּדָה בִיתֵר וְהָיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים{{ר1}}
בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נִבְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ כְּהַיּוֹם נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וְעוֹרֶכֶת בָּכוּת וְקִינִים מְיַלֶּלֶת{{ש}}
כִּי נִשְׂרַף בֵּיתָהּ בְּלַבַּת אוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְיָצְאָה גַחֶלֶת וְאֵשׁ מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הֶגְלַנִי וְאֶת בֵּיתִי הֶחֱרִיב {{ש}}
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בִּשְׁעַת הַמַּעֲרִיב{{ש}}
אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב {{ש}}
וְנִכְנַס הָאוֹיֵב וְאֶת זְבָחָיו הִקְרִיב{{ר1}}
וּבָא אֶל מִקְדָּשִׁי וְלֹא צִוָּה {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>bk5ale2ym3cuuupkxkyq2dfvjiocmvo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025202</id>
      <parentid>3025199</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:26:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3075" sha1="pml3abizun4tb6f3ld6w2b42qsyv8zf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-723}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות ליל תשעה באב.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָנָי{{ש}}
לֵיל חָרַב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנָי{{ר1}}
יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים{{ש}}
נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעְנָשִׁים{{ש}}
לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים{{ש}}
וְנֶחֱרַב הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים{{ש}}
וְגַם נִלְכְּדָה בִיתֵר וְהָיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים{{ר1}}
בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נִבְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ כְּהַיּוֹם נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וְעוֹרֶכֶת בָּכוּת וְקִינִים מְיַלֶּלֶת{{ש}}
כִּי נִשְׂרַף בֵּיתָהּ בְּלַבַּת אוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְיָצְאָה גַחֶלֶת וְאֵשׁ מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הֶגְלַנִי וְאֶת בֵּיתִי הֶחֱרִיב {{ש}}
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בִּשְׁעַת הַמַּעֲרִיב{{ש}}
אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב {{ש}}
וְנִכְנַס הָאוֹיֵב וְאֶת זְבָחָיו הִקְרִיב{{ר1}}
וּבָא אֶל מִקְדָּשִׁי וְלֹא צִוָּה {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}
{{סוף}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>pml3abizun4tb6f3ld6w2b42qsyv8zf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025220</id>
      <parentid>3025202</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T20:52:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3354" sha1="4ne9deukhbydoedat0uin606trvw2ud" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-723}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות ליל תשעה באב.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָנָי{{ש}}
לֵיל חָרַב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנָי{{ר1}}
יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים{{ש}}
נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעְנָשִׁים{{ש}}
לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְנֶחְרָב|וְנֶחֱרַב}} הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים{{ש}}
וְגַם נִלְכְּדָה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=בֵּיתֵּר|בִיתֵר}} וְהָיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים{{ר1}}
בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נִבְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ כְּהַיּוֹם נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וְעוֹרֶכֶת בָּכוּת וְקִינִים מְיַלֶּלֶת{{ש}}
כִּי {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=נִשְׂרַף|נִשְׂרָף}} בֵּיתָהּ בְּלַבַּת אוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְיָצְאָה גַחֶלֶת וְאֵשׁ מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הֶגְלַנִי וְאֶת בֵּיתִי {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=הִחְרִיב|הֶחֱרִיב}} {{ש}}
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בִּשְׁעַת הַמַּעֲרִיב{{ש}}
אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב {{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְנִכְנַס|וְנִכְנָס}} הָאוֹיֵב וְאֶת זְבָחָיו הִקְרִיב{{ר1}}
וּבָא אֶל מִקְדָּשִׁי וְלֹא צִוָּה {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}
{{סוף}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>4ne9deukhbydoedat0uin606trvw2ud</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025235</id>
      <parentid>3025220</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:37:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:בליל זה (קינות)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3025235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3352" sha1="ot6ycwfmunytygejeaz07thox9629v3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-723}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות ליל תשעה באב.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָנָי{{ש}}
לֵיל חָרַב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנָי{{ר1}}
יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים{{ש}}
נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעְנָשִׁים{{ש}}
לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְנֶחְרָב|וְנֶחֱרַב}} הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים{{ש}}
וְגַם נִלְכְּדָה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=בֵּיתֵּר|בִיתֵר}} וְהָיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים{{ר1}}
בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נִבְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ כְּהַיּוֹם נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וְעוֹרֶכֶת בָּכוּת וְקִינִים מְיַלֶּלֶת{{ש}}
כִּי {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=נִשְׂרַף|נִשְׂרָף}} בֵּיתָהּ בְּלַבַּת אוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְיָצְאָה גַחֶלֶת וְאֵשׁ מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הֶגְלַנִי וְאֶת בֵּיתִי {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=הִחְרִיב|הֶחֱרִיב}} {{ש}}
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בִּשְׁעַת הַמַּעֲרִיב{{ש}}
אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב {{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְנִכְנַס|וְנִכְנָס}} הָאוֹיֵב וְאֶת זְבָחָיו הִקְרִיב{{ר1}}
וּבָא אֶל מִקְדָּשִׁי וְלֹא צִוָּה {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}
{{סוף}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:בליל זה (קינות)]]</text>
      <sha1>ot6ycwfmunytygejeaz07thox9629v3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025240</id>
      <parentid>3025235</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:48:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3352" sha1="c31hw341i7lvxnad713t8j4xbhks25c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-723}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות ליל תשעה באב.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָנָי{{ש}}
לֵיל חָרַב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנָי{{ר1}}
יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים{{ש}}
נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעְנָשִׁים{{ש}}
לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְנֶחְרָב|וְנֶחֱרַב}} הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים{{ש}}
וְגַם נִלְכְּדָה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=בֵּיתֵּר|בִיתֵר}} וְהָיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים{{ר1}}
בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נִבְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ כְּהַיּוֹם נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וְעוֹרֶכֶת בָּכוּת וְקִינִים מְיַלֶּלֶת{{ש}}
כִּי {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=נִשְׂרַף|נִשְׂרָף}} בֵּיתָהּ בְּלַבַּת אוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְיָצְאָה גַחֶלֶת וְאֵשׁ מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הֶגְלַנִי וְאֶת בֵּיתִי {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=הִחְרִיב|הֶחֱרִיב}} {{ש}}
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בִּשְׁעַת הַמַּעֲרִיב{{ש}}
אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב {{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְנִכְנַס|וְנִכְנָס}} הָאוֹיֵב וְאֶת זְבָחָיו הִקְרִיב{{ר1}}
וּבָא אֶל מִקְדָּשִׁי וְלֹא צִוָּה {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:בליל זה (קינות)]]</text>
      <sha1>c31hw341i7lvxnad713t8j4xbhks25c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025267</id>
      <parentid>3025240</parentid>
      <timestamp>2026-07-19T08:21:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3025267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3377" sha1="nb9kwaqqakef2migr63fl1i6sluzp6r" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר =
| מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-723}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות ליל תשעה באב.
| ויקיפדיה =בליל זה יבכיון
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָנָי{{ש}}
לֵיל חָרַב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי{{ש}}
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִיגוֹנָי{{ר1}}
יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף {{מילת קבע|יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים{{ש}}
נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעְנָשִׁים{{ש}}
לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְנֶחְרָב|וְנֶחֱרַב}} הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים{{ש}}
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים{{ש}}
וְגַם נִלְכְּדָה {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=בֵּיתֵּר|בִיתֵר}} וְהָיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים{{ר1}}
בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נִבְדֶּלֶת{{ש}}
וּמִבֵּית אָבִיהָ כְּהַיּוֹם נֶחְדֶּלֶת{{ש}}
וְעוֹרֶכֶת בָּכוּת וְקִינִים מְיַלֶּלֶת{{ש}}
כִּי {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=נִשְׂרַף|נִשְׂרָף}} בֵּיתָהּ בְּלַבַּת אוֹכֶלֶת{{ר1}}
וְיָצְאָה גַחֶלֶת וְאֵשׁ מֵאֵת {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} הֶגְלַנִי וְאֶת בֵּיתִי {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=הִחְרִיב|הֶחֱרִיב}} {{ש}}
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בִּשְׁעַת הַמַּעֲרִיב{{ש}}
אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב {{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְנִכְנַס|וְנִכְנָס}} הָאוֹיֵב וְאֶת זְבָחָיו הִקְרִיב{{ר1}}
וּבָא אֶל מִקְדָּשִׁי וְלֹא צִוָּה {{מילת קבע|יְיָ}}
{{רפרן|הזחה=2|יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:בליל זה (קינות)]]</text>
      <sha1>nb9kwaqqakef2migr63fl1i6sluzp6r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1745073</id>
    <redirect title="שיחה:בליל זה יבכיון" />
    <revision>
      <id>3025208</id>
      <timestamp>2026-07-18T20:32:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>Nahum העביר את הדף [[שיחה:בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] לשם [[שיחה:בליל זה יבכיון]] תוך דריסת הפניה</comment>
      <origin>3025208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51" sha1="7ucrvcqne2ythhrifio7cy2jgef21sb" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:בליל זה יבכיון]]</text>
      <sha1>7ucrvcqne2ythhrifio7cy2jgef21sb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בליל זה יבכיון - בליל זה אשומם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745074</id>
    <revision>
      <id>3025233</id>
      <timestamp>2026-07-18T21:36:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סדר לד' צומות וד' פרשיות מנהג קרפנטרץ אמשטרדם תקכ&quot;ג</comment>
      <origin>3025233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2329" sha1="3jifkern85y4alyqtf292xgkx2akoeo" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי {{ש}}
לֵיל נֶחְרָב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי {{ש}}
בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִּיגוֹנַי {{ש}}
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ

בְּלֵיל זֶה אֲשׁוֹמֵם כְּמַבְכִּירָה  {{ש}}
עַל מִקְדַּשׁ הָאֵל אֲשֶׁר בּוֹ אֵשׁ זָרָה {{ש}}
וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹמְמוּ וְלֹא מָצְאוּ עֶזְרָה {{ש}}
כִּי הָאֵל יְיָ עַל עַמּוֹ חָרָה {{ש}}
וּבִמְקוֹם הַצֶּדֶק מַסֵּכָה סָרָה {{נוא|הוראה=אצ&quot;ל:|צָרָה}} {{ר1}}
וּבִמְקוֹם הָעֲזָרָה בָּעֲרָה אֵשׁ יְיָ
{{רפרן|הזחה=2|וכל בית}}

בְּלֵיל זֶה לְדוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם {{ש}}
יִבְכּוּ בְּמַר נֶהִי וְיִתְּנוּ קוֹלָם {{ש}}
וְעַל הַדְּבִיר וְלִפְנִים וְעַל בֵּית הָאוּלָם {{ש}}
וְעַל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר הַצַּר קָלָם {{ש}}
וְעוֹלְלֵי טִפּוּחִים בָּא אוֹיֵב וְכִלָּם {{ר1}}
אוֹי כִּי הַדָּבָר יָצָא מֵאֵת יְיָ
{{רפרן|הזחה=2|וכל בית}}

בְּלֵיל זֶה אֶתְאוֹנֵן עַל כַּמָּה שְׁבָרִים {{ש}}
עַל בֵּית הַלְּבָנוֹן וְעַל קִרְיַת יְעָרִים {{ש}}
וְכִי חָדַל גַּפְנִי מִשַּׂמֵּחַ גִּבּוֹרִים {{ש}}
וּבִרְכַּת הַהֲדַסִּים חָדְלָה מֵהָקִים וּבִרְכַּת הַמְּאוֹרִים {{ש}}
צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים {{ש}}
וְהַבְדָּלַת קֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ מְשׁוֹרְרִים {{ש}}
אֵיךְ סָרוּ מֶנִּי אֵלֶּה הַדְּבָרִים {{ר1}}
וְשָׁבַת מֵעִמִּי וַיְהִי נֹעַם יְיָ
{{רפרן|הזחה=2|וכל בית}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב שחל במוצ&quot;ש]]
[[קטגוריה:בליל זה (קינות)]]</text>
      <sha1>3jifkern85y4alyqtf292xgkx2akoeo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3025237</id>
      <parentid>3025233</parentid>
      <timestamp>2026-07-18T21:39:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3025237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2408" sha1="t4cpg7pfrt9fhg562qt9bqhik6mg73u" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי {{ש}}
לֵיל נֶחְרָב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי {{ש}}
בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִּיגוֹנַי {{ש}}
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְיָ

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֲשׁוֹמֵם כְּמַבְכִּירָה {{ש}}
עַל מִקְדַּשׁ הָאֵל אֲשֶׁר בּוֹ אֵשׁ זָרָה {{ש}}
וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹמְמוּ וְלֹא מָצְאוּ עֶזְרָה {{ש}}
כִּי הָאֵל יְיָ עַל עַמּוֹ חָרָה {{ש}}
וּבִמְקוֹם הַצֶּדֶק מַסֵּכָה סָרָה {{נוא|הוראה=אצ&quot;ל:|צָרָה}} {{ר1}}
וּבִמְקוֹם הָעֲזָרָה בָּעֲרָה אֵשׁ יְיָ
{{רפרן|הזחה=2|וכל בית}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} לְדוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם {{ש}}
יִבְכּוּ בְּמַר נֶהִי וְיִתְּנוּ קוֹלָם {{ש}}
וְעַל הַדְּבִיר וְלִפְנִים וְעַל בֵּית הָאוּלָם {{ש}}
וְעַל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר הַצַּר קָלָם {{ש}}
וְעוֹלְלֵי טִפּוּחִים בָּא אוֹיֵב וְכִלָּם {{ר1}}
אוֹי כִּי הַדָּבָר יָצָא מֵאֵת יְיָ
{{רפרן|הזחה=2|וכל בית}}

{{מילת קבע|בְּלֵיל זֶה}} אֶתְאוֹנֵן עַל כַּמָּה שְׁבָרִים {{ש}}
עַל בֵּית הַלְּבָנוֹן וְעַל קִרְיַת יְעָרִים {{ש}}
וְכִי חָדַל גַּפְנִי מִשַּׂמֵּחַ גִּבּוֹרִים {{ש}}
וּבִרְכַּת הַהֲדַסִּים חָדְלָה מֵהָקִים וּבִרְכַּת הַמְּאוֹרִים {{ש}}
צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים {{ש}}
וְהַבְדָּלַת קֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ מְשׁוֹרְרִים {{ש}}
אֵיךְ סָרוּ מֶנִּי אֵלֶּה הַדְּבָרִים {{ר1}}
וְשָׁבַת מֵעִמִּי וַיְהִי נֹעַם יְיָ
{{רפרן|הזחה=2|וכל בית}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב שחל במוצ&quot;ש]]
[[קטגוריה:בליל זה (קינות)]]</text>
      <sha1>t4cpg7pfrt9fhg562qt9bqhik6mg73u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:בליל זה (קינות)</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1745075</id>
    <revision>
      <id>3025236</id>
      <timestamp>2026-07-18T21:38:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטגוריה</comment>
      <origin>3025236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47" sha1="bkzkqb7g6r59yjy196rwni0kizj3ika" xml:space="preserve">[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>bkzkqb7g6r59yjy196rwni0kizj3ika</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Milecascacasca</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1745076</id>
    <revision>
      <id>3025246</id>
      <timestamp>2026-07-19T02:08:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3025246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" sha1="fvl0i1feqkcg5y3ky5nrs1rw4f1k8xg" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:08, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>fvl0i1feqkcg5y3ky5nrs1rw4f1k8xg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Akivael</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1745077</id>
    <revision>
      <id>3025247</id>
      <timestamp>2026-07-19T02:08:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3025247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" sha1="fvl0i1feqkcg5y3ky5nrs1rw4f1k8xg" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:08, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>fvl0i1feqkcg5y3ky5nrs1rw4f1k8xg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Milecascacasca</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1745078</id>
    <revision>
      <id>3025248</id>
      <timestamp>2026-07-19T02:08:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3025248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Akivael</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1745079</id>
    <revision>
      <id>3025249</id>
      <timestamp>2026-07-19T02:08:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3025249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-40209-07</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1745080</id>
    <revision>
      <id>3025250</id>
      <timestamp>2026-07-19T02:09:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הזמנה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3025250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="124" sha1="fievlm5sxydl5m99nun3qwfvdhki73k" xml:space="preserve">{{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:09, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>fievlm5sxydl5m99nun3qwfvdhki73k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Mijael kandin</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1745081</id>
    <revision>
      <id>3025251</id>
      <timestamp>2026-07-19T02:14:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3025251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" sha1="04of0jbx9oh6k9h6xe4u82j7pxkux1v" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:14, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>04of0jbx9oh6k9h6xe4u82j7pxkux1v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Mijael kandin</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1745082</id>
    <revision>
      <id>3025252</id>
      <timestamp>2026-07-19T02:14:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3025252</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:123khach khach</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1745083</id>
    <revision>
      <id>3025253</id>
      <timestamp>2026-07-19T02:18:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3025253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" sha1="9mwnswancvsvnyiimwyikgqekgknm5r" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 05:18, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9mwnswancvsvnyiimwyikgqekgknm5r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:123khach khach</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1745084</id>
    <revision>
      <id>3025254</id>
      <timestamp>2026-07-19T02:18:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3025254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מד א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1745085</id>
    <revision>
      <id>3025265</id>
      <timestamp>2026-07-19T07:50:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|מג ב|מד א|מד ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף מד א}}  ==תרגום לעברית== שהיכל זה, הוא מקום מוכן לקבל רוח של מעלה, בתוך רוח זו, וזו עולה בהם. שנים עשר פתחים יש להיכל זה, בכל פתח ופתח כל אותם שרים וממונים, שהם מכריזים להודיע למטה כל אותם הדינים שעתידים...&quot;</comment>
      <origin>3025265</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5188" sha1="d3g46220q29uw0yvanipf41ppvdwjwx" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|מג ב|מד א|מד ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף מד א}}

==תרגום לעברית==
שהיכל זה, הוא מקום מוכן לקבל רוח של מעלה, בתוך רוח זו, וזו עולה בהם. שנים עשר פתחים יש להיכל זה, בכל פתח ופתח כל אותם שרים וממונים, שהם מכריזים להודיע למטה כל אותם הדינים שעתידים לרדת למטה, כמו שאתה אומר: &quot;קָרֵא בְחָיִל&quot; {{ממ|דניאל|ג|ד}}, וכן אמר כירתו את האילן, ומתוך כרוזים אלו נוטלים דבר, כל בעלי הכנפיים עד שמודיעים דבר לרקיע של החמה, ומשם כאשר יוצאת השמש יוצא הדבר, ומשוטט בעולם, עד שמגיע לאותו נחש של הרקיע, שכל כוכבי הרקיע קפואים בו, שהוא באמצע הרקיע, ושומעים את הדבר ואוחזים אותו אותם שרים שמתחת. ואותם שממונים על אותו נחש, ומשם מתפשט לעולם, ואפילו רוחות ושדים ואפילו עופות השמים מודיעים אותו בעולם כרוזים, שבים וסותמים פתחים. לא עולה רוח ברוח, עד שכל הרוחות התחתונות כולן אחד יחד עם רוח זו, וכולן נכללות ונכנסות זו בזו עד שנעשה הכל אחד. בן אדם כשהוא בבית חוליו, כאן הוא נידון הן לחיים והן למוות, חיים תלויים למעלה, אם נידון כאן לחיים נותנים לו חיים מלמעלה, ואם לא, אין נותנים, אשרי חלקו של מי שמתדבק באדונו ונכנס ויוצא, כאן קידה על הפנים בארץ כדי להתגבר על הדין, על היכל זה נאמר: &quot;אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל&quot; {{ממ|דברים|לב|ד}}.

'''ההיכל החמישי''' היכל זה, היכל של ברק זוהר, שהוא רוח שמזהירה, מאירה לאותם התחתונים, רוח זו היא כוללת ופותחת וסוגרת, מאירה ומנצנצת לכל הצדדים, מניצוץ זה מאיר אור אחד כעין ארגמן, אור זה כולל כל הגוונים שמאירים, אור לבן ושחור, אדום וירוק, נכללים אלו באלו, נרקם לבן באדום, שחור בירוק, לאחר מכן לבן בשחור, ונעשית חיה אחת רקומה, ונכלל בה ירוק ואדום, דיוקנה כדמות בן אדם שכולל כל הדמויות. ממנה יצאו ד' סומכים שהם חיות גדולות על אלו שלמטה, אחת נקראת אופן שהוא שנים, מפני שכאשר נראה זה מאיר האחר בתוכו, דבוק זה בזה, נכנס זה בזה, לאחר מכן נכנס האחר זה בזה, ונראים ארבעה ראשים לארבעת צדדי העולם, וכולם גוף אחד, ואלו הם שכתוב בהם: &quot;כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן&quot; {{ממ|יחזקאל|א|טז}}, וכולם אלו קשורים זה בזה, כדמות חיות עליונות שאינן נפרדות לעולמים. חיה זו של ארבעה גוונים רקומים, אחוזים אלו באלו לארבעה צדדים, מכאן כאשר נוסעת חיה זו נוסעת לשני  צדדים. רוח זו של הברק נכללת בשתי רוחות, רוח זו של הברק מוציאה חיה אחת, וכל אותם האורות, רוח אחרת מאירה ממנה שנקראת רוח מלהטת, מאירים ממנה שני אורות, שהם ארבעה, ואלו האורות מתהפכים בגוונים, וכאן הוא: &quot;לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת&quot; {{ממ|בראשית|ג|כד}}, אלו הם אורות שמהפכים את חוד החרב, ואלו קיימים על ההיכל שלמטה, מפני שזה להט החרב עומד על אותם שבעים אורות של בית הדין, מכאן כל אותם דיינים שדנים דין, חרב תלויה על ראשם מלמעלה, זה להט החרב. שאלו הם אורות של צד שמאל, הוציאו חיה אחרת שעומדת על ארבעה, שאינם עומדים בקיומם, שניים מימין ושניים משמאל, כאשר רוח החיה הזו נכנסת באלו, מנצנצים מהם שני ניצוצות מלהטים, ויוצאים מהיכל זה לחוץ ומתהפכים תמיד, אלו ניצוצות מלהטים, לפעמים נקבות לפעמים זכרים לפעמים רוחות לפעמים מלאכים קדושים. מהו הטעם? מפני שכאשר נכללת חיה זו בחיה הראשונה, מתוך תוקף שנכללות זו בזו, יוצא ניצוץ אחד מלהט תמיד שלא כבה לעולמים, ומשוטט והולך אחריהם של אותם שני ניצוצות, ועכשיו הם גוברים ועושים שליחות בעולם, ובטרם מסיימים דועכים, ואותו ניצוץ מכה בהם</text>
      <sha1>d3g46220q29uw0yvanipf41ppvdwjwx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1745086</id>
    <revision>
      <id>3025266</id>
      <timestamp>2026-07-19T08:07:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|מד א|מד ב|מה א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף מד ב}}  ==תרגום לעברית== ומאיר להם ומתחדשים כבתחילה, והם נקבות, והולכים ומשוטטים, ובטרם מסיימים דועכים, וניצוץ זה מכה בהם, ומאיר להם וחוזרים כבתחילה, מפני שאותו ניצוץ כולל מהכל, כולל מארבעה גוונים, ובג...&quot;</comment>
      <origin>3025266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5035" sha1="ohzkhwj93aozwwaddsi161tp1psgjae" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|מד א|מד ב|מה א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף מד ב}}

==תרגום לעברית==
ומאיר להם ומתחדשים כבתחילה, והם נקבות, והולכים ומשוטטים, ובטרם מסיימים דועכים, וניצוץ זה מכה בהם, ומאיר להם וחוזרים כבתחילה, מפני שאותו ניצוץ כולל מהכל, כולל מארבעה גוונים, ובגלל זה הם מתהפכים לכל אלו הגוונים. רוח זו נכללת ברוח אחרת כפי שאמרנו, ונראים שניים כאחד, ולא כאחרים הראשונים, שכאשר נכלל זה בזה לא נראה אלא אחד, וכאן נראים שניים, ועומדים באהבה, כוללים מכל התחתונים, ואף על פי שהם שניים הם אחד, כאשר מתפשטת רוח ברוח ונראים באהבה, כוללים מכל התחתונים, וזהו סוד שכתוב: &quot;שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|ה}}, וכאשר שתי רוחות מתפשטות זו בזו באהבה, אז חוזר היכל זה ונקרא היכל אהבה, היכל של אהבה, היכל זה עומד תמיד בקיומו, נגנז בסוד הסודות למי שצריך להתדבק בו, וכאן כתוב: &quot;שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ז|יג}}. לאחר מכן כאשר מאירות שתי הרוחות שהן אחת, יוצאים כמה צבאות לכמה צדדים, אלפים ורבבות אין להם שיעור, מהם נקראים דודאים, מהם גפנים, מהם רימונים, עד שמגיעים כמה צבאות לחוץ, עד אותו כוכב שנקרא נוגה, וכולם באהבה שאינם נפרדים לעולמים, וכאן כתוב: &quot;אִם יִתֵּן אִיש אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ&quot; {{ממ|שיר השירים|ח|ז}}, כאן השתחוויה ופריסת ידיים להתדבק באהבת ריבונו.

ההיכל השישי כאן הוא רוח שנקראת חוט השני, סוד שכתוב: &quot;כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|ג}}, היכל זה נקרא היכל הרצון, כאן רוח שהיא רצון, שכל אותן רוחות תחתונוֹת רצות אחריה, להתדבק בה בנשיקה באהבה, רוח זו נכללת בשש ועומדת בשש, נכללת בשש שלמטה עימה, ועומדת בשש עליונות, ובגלל זה רוח זו מוציאה שנים עשר אורות הכוללים את כולם מלמטה ומלמעלה, אלו שנים עשר האורות הם שמחים לעלות למעלה, ולקבל כל אותם שלמטה. היכל זה שהוא רצון, רצון הכל, מי שקושר קשרים ומעלה אותם כאן, זה הוא שמוציא רצון מה' באהבה, בתוך היכל זה נאסף משה באהבה, שנושק נשיקות אהבה, זה הוא ההיכל של משה. רוח זו רוח של אהבה, רוח של ייחוד, שממשיכה אהבה לכל הצדדים, ואותם שנים עשר אורות עולים ומלהטים, מניצוצם יוצאות ארבע חיות קדושות, אהובות של אהבה, אלו נקראות חיות גדולות, להתחבר אותן הקטנות להיכלל בהן, שכתוב: חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת {{ממ|תהלים|קד|כה}}, אלו אחוזות זו בזו לארבעה צדדים, כאגוז שמתחבר לארבעה צדדים, ובגלל זה נקרא היכל זה גינת אגוז, שכתוב: &quot;אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי&quot; {{ממ|שיר השירים|ו|יא}}, מהו אל גינת אגוז? בגללו של גינת אגוז ירדתי, שהוא היכל של אהבה להתדבק זכר בנקבה. אלו ארבע מתפרשות לשנים עשר, שלוש שלוש לכל צד, כל אותם התחתונים כלולים בהן, ובהן עומדות רוחות ברוחות, אורות באורות, כולם אלו באלו, עד שנעשים אחד, ואז רוח זו שכוללת מכולם, עולה להתעטר ברוח של מעלה, אותו שנקרא שמי&quot;ם ומוכן להתחבר עימה, כיוון שנקשרו כל אלו שלמטה עימה, אומר: &quot;יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ב}}, ואז היא שמחה להתקשר רוח ברוח, ולהשתלם זה בזה, אז היא שלמות בחיבור אחד, כיוון שרוח זו התחברה עימו, והושלם זה בזה, והאירו זה בזה בכל שלמות כראוי, ברצון זה שמתפלל בן אדם זכאי, שמעלה הכל כראוי</text>
      <sha1>ohzkhwj93aozwwaddsi161tp1psgjae</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1745087</id>
    <revision>
      <id>3025270</id>
      <timestamp>2026-07-19T09:20:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot; &lt;שם&gt; חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73), התשפ&quot;ה-2025  &lt;מאגר תיקון 2219317&gt;  &lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, טרם פורסם|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73), התשפ&quot;ה-2025)).  &lt;מבוא&gt; ((נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית. הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.))  @ 1. הוספת סעיף 16ד : ((הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן...&quot;</comment>
      <origin>3025270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5955" sha1="67zso2w8fjxexjufcr5xvwow62znlx1" xml:space="preserve">
&lt;שם&gt; חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73), התשפ&quot;ה-2025

&lt;מאגר תיקון 2219317&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, טרם פורסם|חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 73), התשפ&quot;ה-2025)).

&lt;מבוא&gt; ((נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית. הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.))

@ 1. הוספת סעיף 16ד
: ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].))

@ 2. תיקון סעיף 21
: ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].))

@ 3. תיקון סעיף 22ג
: ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].))

@ 4. הוספת תוספת תשיעית
: ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].))

@ 5. תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח)
: ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))

@ 6. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
: ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].))

@ 7. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
: ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]].))

@ 8. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)
: ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]].))

@ 9. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
: ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].))

@ 10. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה שמונה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה).
: (ב) (1) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה לעניין הוראות החוק העיקרי כנוסחו בסעיפים 1 עד 4 לחוק זה, לגבי סוגי עוסקים או כל העוסקים שעליהם חלים אותם סעיפים, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות הסעיפים האמורים.
:: (2) שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה לעניין סעיפים 5 עד 9 לחוק זה, כולם או חלקם, או לגבי סוגי בעלי רישיונות לפי אותם סעיפים, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות הסעיפים האמורים.

@ 11. תחולה והוראות מעבר לעניין חוק הגנת הצרכן
: (א) הוראות החוק העיקרי, כנוסחו בסעיפים 1 עד 4 לחוק זה, יחולו לעניין שיחה בין עוסק או אחר מטעמו לבין צרכן, לרבות שיחה מהצרכן לעוסק או לאחר מטעמו, שנעשתה ביום התחילה או לאחריו; על אף האמור -
:: (1) על שיחה בין עוסק או בין אחר מטעמו לבין צרכן, לרבות שיחה מהצרכן לעוסק או לאחר מטעמו, שהקלטתה שמורה בידי העוסק ביום פרסומו של חוק זה (להלן - יום הפרסום), או שיחה כאמור שהעוסק הקליט ושמר בתקופה שמיום הפרסום עד יום התחילה (בסעיף קטן זה - שיחה מוקלטת קיימת), יחולו הוראות אלה:
::: (א) מיום הפרסום ואילך, ימשיך העוסק לשמור את השיחה המוקלטת הקיימת בהתאם להוראות לפי סעיף 16ד(א)(3) ו-(ז) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; העוסק לא ימחק שיחה שעליו לשמור לפי הוראות פסקת משנה זו, אף לא לבקשת הצרכן;
::: (ב) מיום התחילה ואילך, יחולו לגבי מסירתם לצרכן של השיחה המוקלטת הקיימת או פירוט מועדי השיחות, ההוראות לפי סעיף 16ד(א)(4) ו-(ב) עד (ז) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה;
:: (2) עוסק שלא שמר שיחה מוקלטת קיימת, בניגוד להוראות פסקה (1)(א), או שלא מסר שיחה כאמור או פירוט מועדי שיחות לצרכן שביקש זאת, בניגוד להוראות פסקה (1)(ב), רשאי הממונה כהגדרתו בחוק העיקרי להטיל עליו עיצום כספי כאמור בסעיף 22ג(ב) לחוק האמור, ויחולו לעניין זה הוראות פרק ה'1 לאותו חוק.
: (ב) בסעיף זה -
:- &quot;עוסק&quot; - עוסק כאמור בסעיף 16ד(א) רישה לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה;
:- &quot;שיחה&quot; - כהגדרתה בסעיף 16ד(א)(1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה.

@ 12. הוראת מעבר לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח)
: הוראות סעיף 5א5(ב)(4) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחו בחוק זה, יחולו על כל שיחה מוקלטת כאמור בסעיף 5א5 לאותו חוק ששמורה בידי תאגיד בנקאי במועד בקשת לקוח כאמור באותו סעיף, אף אם הוקלטה לפני יום תחילתו של החוק האמור לפי סעיף 10 לחוק זה.</text>
      <sha1>67zso2w8fjxexjufcr5xvwow62znlx1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Tehila sade moyal</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1745088</id>
    <revision>
      <id>3025280</id>
      <timestamp>2026-07-19T09:55:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוכה הבאה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3025280</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139" sha1="0h7a5pya1i86g96bq6rch1jllsf4clv" xml:space="preserve">== ברוכה הבאה ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:55, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0h7a5pya1i86g96bq6rch1jllsf4clv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Tehila sade moyal</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1745089</id>
    <revision>
      <id>3025282</id>
      <timestamp>2026-07-19T09:56:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3025282</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ג</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1745090</id>
    <revision>
      <id>3025299</id>
      <timestamp>2026-07-19T10:12:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* אין פסוקים מתאימים */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3025299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="185" sha1="atnq8e7b9688yxcnghrf40guiwoi9qr" xml:space="preserve">== אין פסוקים מתאימים ==

האם ראוי למחוק דף זה? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 13:12, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>atnq8e7b9688yxcnghrf40guiwoi9qr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:פסוק המתחיל ומסתיים באות ס א</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1745091</id>
    <revision>
      <id>3025320</id>
      <timestamp>2026-07-19T10:36:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* אין פסוק באותיות */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3025320</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="247" sha1="jhezrn0ooy5sct3gjub73kzaglgzslt" xml:space="preserve">== אין פסוק באותיות ==

הפסוק שיש כאן אינו מתאים לאותיות של דף זה. אני מציע למחוק. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 13:36, 19 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jhezrn0ooy5sct3gjub73kzaglgzslt</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>